פרוטוקול ועדת איכות הסביבה מס' 35

פרוטוקול ועדה לאיכות הסביבה מיום 28.04.25

נוכחים:

• רונית ויתקון ברקאי/ יו"ר ועדה, נציגת מליאה/ סתריה

• גלית הופמן/ נציגת מליאה/ רמות מאיר

• שרי קורן גור/ נציגת מליאה/ בית חשמונאי

• נופר עופר ששון/ מנהלת היחידה הסביבתית

• יניר שמולביץ/ מנהל אגף המרחב הכפרי

• דקלה בן יעקב/ מנהלת מחלקת תברואה

• נדב גופר/ נציג ציבור/ קיבוץ גזר

• ענת איכר שוהם/ נציגת ארגוני סביבה/ בית חשמונאי

אורחת:

• קרין טננצפ, יועצת המועצה לאיכות אוויר

לא הגיעו:

• ארז אוסישקין/ חבר מליאה/ כפר שמואל

סיכום הדברים:

עדכונים:

• נופר: .1 שמירת טבע: מסמך מדיניות לניהול טבע נמצא בשלבי סיום ויוצג לוועדת ההיגוי. המסמך יישלח לאחר

מכן לעיון והערות חברי הוועדה. יתקיים כנס טבע לתושבי המועצה ב-,31.10 וכנס נוסף צפוי במאי .2026 .2

חקלאות מקיימת- התקדמות התהליך. .3 אנרגיה מקיימת- התקדמות תוכנית המאיץ בדגש על נושא האגרו-

וולטאי.

• דקלה: .1 עדכנה על התקדמות כתיבת תוכנית האב. .2 פסולת בניין בשטחים פתוחים. .3 אפשרות להצבת

שערים למניעת השלכת פסולת.

דיון בנושא: אירוע פליטה חריגה של כספית במפעל נשר 8-13/4/2025

נופר: חשוב לציין כי במקרה זה המשרד יצר קשר ישיר עם פורום תושבים לאוויר נקי ועדכן אותם על האירוע החריג תוך

כדי המקרה. המועצה ידעה על התקלה דרך ענת, נציגת הפורום בוועדה. אנחנו בתחושה כי מאז קיומו של הפורום הרב

מגזרי התקשורת מול המפעל השתפרה.

סקירה של קרין: ב 8/4 נרשמו במכשירי הניטור המותקנים בארובות שני הכבשנים, ריכוזים גבוהים וחריגים של כספית .

מרגע זיהוי התקלה, עבודת הכבשנים הופסקה. עד רגע עצירת הכבשנים נרשמו לפחות 15 חצאי שעות עם ריכוזים

חורגים (כפי הנראה ביום זה גם היתה חריגה יממתית של כספית מהערך המותר בהיתר).

מבדיקה ראשונית הוערך שריכוזי הכספית הגבוהים נובעים כנראה מתוסף פחם סופח שמוחדר לכבשן או לחילופין

מהפטקוק ששימש באותה העת, ליצירת אנרגיה. בתוך הכבשן הצטבר חומר מזוהם בכספית שבכל הפעלה נשרף ויצר

פליטה גבוהה של כספית. חלק מהחומר המזוהם נוקז למכליות ונשלח להטמנה (מדובר כנראה במאות טונות של חומר

מזוהם בכספית). אולם לא כל החומר נוקז. בהמשך ביצע המפעל מספר הפעלות וכיבוי של הכבשן, כאשר בכל פעם ריכוז

הכספית נותר גבוה. בנוסף ההתנעות והכיבוי המרובות , יצרו ריכוזים גבוהים של חלקיקים בגזי הפליטה. לעומת מצב

הפעלה שוטף ושגרתי במהלכו ריכוז החלקיקים מתייצב מתחת לערך הפליטה המותר).

ביום שישי 11/4 קו 2 , החל לעבוד ללא חריגות של כספית או חלקיקים וביום ראשון 13/4 גם קו 1 עבד באופן תקין. לא

ידוע לנו מה נעשה על מנת שהמצב יתוקן (האם החומר המזוהם בכבשן פונה להטמנה או לחילופין שוחרר לאוויר במהלך

מספר פעמים של כיבוי והפעלת הכבשנים, כך שהכספית נפלטה לאוויר).

בכל מהלך הזמן הזה המפעל לא שרף פט קוק אלא מזוט/סולר . מתוך החשש שריכוזי הכספית בפטקוק גבוהים

מהסטנדרט.

עדכון אחרון מהמשרד להגנה"ס, יום שלישי ,15/4 הוא ששני הקווים עובדים בצורה תקינה. כמו כן, המפעל התבקש ע"י

המשרד לבצע הרצה של מודל פיזור מזהמים על מנת להבין את אופן פיזור הכספית בסביבה בימים בהם היתה פליטה

מוגברת .

להבנתי- אין לו"ז להגשת דו"ח מודל הפיזור ו/או תחקירי אירוע. עם זאת על פי סעיף (26ב) בהיתר הפליטה על המפעל

להגיש "...דוח מפורט אודות תקלות שבמהלכן עלה חשש לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר..." . כך שלפי ההיתר אמור

להתקבל במחוז, דו"ח מפורט עד תאריך .22/4 נכון לרגע זה עדיין לא הוגש.

בדיקות סביבתיות

במהלך ימי האירוע המשרד להגנה"ס ביצע בדיקות בסביבה , כלומר מדד את הערך של כספית באוויר בסביבת המפעל.

המדידות בוצעו בארבע נקודות בסביבת המפעל כולל בבית חשמונאי . הבדיקות יצאו תקינות.

בנוסף – נראה כי המשרד בחן אפשרות לביצוע גם מדידות של כספית במאגר המים הסמוך ובמט"ש איילון . לא ידוע לנו

נכון להיום אם אכן בוצעו מדידות אלו.

הסבר קצר בנוגע לכספית

כספית היא מתכת כבדה רעילה מאוד. מהארובה יכולים להיפלט "סוגים" שונים של כספית : .1 אדי כספית (גז יציב ונדיף

מאוד, הנפוץ ביותר באטמוספירה) .2 כספית מחומצנת (²Hg⁺) – צורה מסיסה ורעילה יותר, שנוטה לשקוע מהאוויר

לקרקע או למים וכספית שקשורה לחומר חלקיקי באוויר, פחות נדיפה, בעלת מסה גבוהה יותר מאדי כספית ולכן שוקעת

בקלות יותר ובקרבה גדולה יותר למקור הפליטה.

ריכוזים גבוהים של כספית באוויר, יכולים להשפיע ברמה האקוטית/מיידית בעיקר כאשר יש שאיפת אדים באופן ישיר, אז

יש פוטנציאל לנזק מידי לריאות, לגירוי בדרכי הנשימה ולתסמינים עצביים כמו כאבי ראש, סחרחורות, וירידה בתפקוד

הקוגניטיבי. מצב זה יותר רלוונטי לאירועי בטיחות וגהות תעסוקתית ופחות לתופעות מחוץ לגדר המפעל. חשיפה לאדי

כספית לאורך זמן יכולה לגרום לנזק מתמשך למערכת העצבים המרכזית (נזק נוירולוגי), לרבות אובדן זיכרון, רעד, דיכאון,

השפעה על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת החיסון, ויכולה לגרום לנזק התפתחותי בעוברים. אדי הכספית נישאים

באטמוספרה עם הרוח למרחקים. בחלוף ימי האירוע הסיכוי שהריכוזים באוויר נותרו גבוהים נמוך ביותר.

כספית מחומצנת וכספית הקשורה לחומר חלקיקי שנפלטות גם הן מכבשני המפעל, נוטה לשקוע בסביבת מקור הפליטה

באופן הדרגתי. לאחר שקיעתה היא עוברת שינויים כימיים וממשיכה להשפיע לאורך זמן. הכספית המחומצנת נוטה

לשקוע במהירות יחסית ולהפוך לזמינה ביולוגית. באופן זה היא פוגעת במערכות אקולוגיות. במים, היא נוטה להיקשר

למשקעים ולהרעיל אורגניזמים מימיים. בהמשך באמצעות פעילות מיקרואורגניזמים, כספית יכולה להפוך למתיל-כספית

(Hg₃)CH שהיא הצורה הרעילה ביותר, הנוטה להצטבר ברקמות דגים ובעלי חיים ימיים. בקרקע הכספית נוטה להצטבר

בשכבות הקרקע העליונות ועלולה לגרום להרעלת צמחים ולפגיעה במארג המזון.

לפי הבדיקות של המשרד להגנה"ס %90 מהפליטות היו אדי כספית. בשלב זה לא נמצאה השפעה סביבתית חמורה

הרצות מודל הפיזור שהמפעל התבקש לבצע יוכלו לתת את התשובות לשאלות הבאות :

.1 לאן התפזרו אדי הכספית במהלך ימי האירוע ?

.2 איזה ריכוזים של כספית היו באוויר מהלך ימי האירוע ? – כלומר מה הייתה מידת החשיפה של האוכלוסייה לאדי

כספית?

.3 איפה צפוי שהכספית המחומצנת והכספית הקשורה לחומר חלקיקי שקעה במהלך האירוע ? האם הייתה

הצטברות שקיעה באזור המאגר והמט"ש,? בשטחים חקלאיים?

תוצאות המודל עם תוצאות הדיגום הסביבתי (אוויר ומים), ביחד עם דו"ח האירוע שהמפעל יגיש למשרד יתנו,

בתקווה, תמונה בהירה ומענה לשאלות "למה" קרה האירוע- ו"איך" ניתן לפעול שלא יקרה שוב.

הערות שעלו מחברי הועדה:

• מודל פיזור הזיהום מתייחס בעיקר ליישובים עירוניים ולא לשטחים חקלאיים.

• יש ניטור רציף רק לכספית – אין ניטור קבוע למתכות אחרות כמו: ארסן וקדמיום

המלצות ועדה:

o רונית תפנה למשרד להגנת הסביבה לבקשת פגישה משותפת עם הוועדה ופורום התושבים.

o דרישה לבצע דיגומי קרקע, בדיקות למקורות מים ולקבל את הדו"ח אירוע של המפעל.