פרוטוקול ועדת חקלאות מס' 26

22.6.26

פגישת ועדה חקלאית מיום 21.6.26

משתתפים:

אלעד לוי- סגן ראשת המועצה, חבר מליאה ויו"ר הועדה, מועצה

רונית ויתקון ברקאי- חברת מליאה וחברת ועדה, סתריה

אדר שנהב- מנהל אגף המרחב הכפרי, מועצה

נופר ששון עופר- מנהלת יחידה סביבתית גזר- שדות דן, מועצה

יוסי הרשקוביץ- חבר ועדה, מושב סתריה

דקלה בן יעקב- מנהלת מחלקת תברואה , מועצה

איסי אורן- חבר ועדה, שעלבים

רובי הנדל- חבר ועדה, חולדה

עובי נחום- חבר מליאה וחבר ועדה, פדיה

לא נכחו:

ראובן ביטן- חבר מליאה וחבר ועדה, פתחיה

איתי סיגל- חבר ועדה, קיבוץ גזר

משה סבן- חבר מליאה וחבר ועדה, בית עוזיאל

אופיר עברי- חבר ועדה, בית חשמונאי

נתי ויטנר- חבר ועדה, כפר שמואל

מרקוס בן אליאס- חבר ועדה, קיבוץ גזר

סיכום הפגישה:

רפתות

אלעד: בכל פעם אנחנו לוקחים ענף אחר או נושא אחר בתחום החקלאות ולומדים אותו לעומק.

בחודשיים האחרונים עסקנו ברפתות , נכנסנו ללמידה לעומק, מתקיימים מפגשים עם כל רפת

בנפרד , המטרה להשתפר ביחד. בכל ביקור אנחנו לומדים עוד משהו. השבוע בקרנו בשעלבים.

לקיבוץ יש שטחי מרעה והם מגדלים בשר לבקר. לכל ביקור כזה מצטרפים אלינו נציג מהתשתיות

שעוסק בשפכים. בשטחי המרעה של שעלבים החליפו חלק מהגדרות לגדר אקולוגית- פרויקט

משותף לקיבוץ, לרט"ג ולמועצה.

רונית: כמה רפתות יש במועצה?

אדר: במועצה יש 12 רפתות כולל הקיבוצים , 2 רפתות מיועדות לסגירה.

המועצה החלה את התהליך העמקה בתחום הרפתות מבעיות חוזרות ונשנות בניהול השפכים.

שפכים מרפתות- כחלק מהסיור ברפתות למדנו מה עושים עם השפכים אשר בסוף התהליך מגיעים

למערכת הביוב המועצתית. השפכים נדגמים ע"י חברה חיצונית במסגרת תכנית ניטור שפכים של

המשרד להגנת הסביבה, מי שלא עומד בתקן נקנס.

אלעד: גם רפתות מסודרות לא מצליחות להגיע לאיכות השפכים הנדרשת. המטרה לייצר עבודה

משותפת עם החקלאים, תהליך למידה משותף. אחד מהדברים שהבנו תוך כדי הפגישות והסיורים

שאין קשר בין בעלי הרפתות במועצה.

יוסי: מי עושה את דיגומי השפכים?

אלעד: חברה חיצונית שעושה דיגומים ביציאה של השפכים מהרפת. בתהליך שותפים אנשי

התשתיות של המועצה על מנת לטפל בבעיות שנוצרות בתחנות הסניקה. לא ירחק היום שידגמו את

המועצה בכניסה למט"ש (מתקן לטיפול בשפכים).

דקלה: כבר דוגמים את המועצה אך לא אוכפים אם הדיגומים יוצאים לא תקנים.

רובי: חקלאי שצורך מי קולחין יכול לבוא בטענות כלפי המט"ש עם הרכב המים בעייתי.

שפיכת אדמה

אלעד: אנו נאבקים בתהליך של שפיכת אדמה שמגיעה מאתרי בנייה באזור המרכז, המדינה אומרת

תחפרו ולא אוכפת איפה נשפכים עופי האדמה. בסוף האדמה מאתרי הבנייה מגיעה לשטחים

חקלאיים.

המועצה מבקשת מהחקלאים לקבל אישור מפקחי הועדה לתכנון ובניה, היחידה הסביבתית מלווה

את התהליך - מי שממלא אדמה ולא עושה את זה כמו שצריך , האדמה זולגת לערוצי הניקוז

והנחלים.

עובי עבר תהליך כזה של מילוי אדמה שאושר ע"י המועצה.

רובי: מתחת לחפירה של חצי מטר אין צורך באישור של משרד החקלאות.

נופר: נכון אבל המועצה מבקשת שגם מתחת לחצי מטר שזה יתואם מולה.

עובי: במקרה שלי מטרת המילוי הייתה למלא "אמבטיה" באמצע שדה חקלאי. על מנת לאפשר רצף

שתילה של כרם חדש. לאחר תהליך התקבל אישור. המועצה חייבה את הקבלן להביא אדמה טובה.

התהליך הזה מבורך השאלה היא: איך מחייבים את החקלאים לקבל אישורים על מנת לשמור

עליהם. הייתי מוסיף בדיקת אפשרות של בדיקות / דגימות קרקע – לפעמים מביאים קרקע מזוהמת

ואז לחקלאי נגרם נזק לעיתים ללא אפשרות טיפול. דגימה עולה כ 300 ₪, הרעיון הוא שהמועצה

תחייב את הקבלן לעשות דגימות על חשבונו, או לחלופין מי שיעשה את הדגימה זה החקלאי ומי

שישלם זה הקבלן. צריך לדחוף את החקאים לקבל אישורים ובנוסף לחשוב איך מקלים עליהם את

התהליך. חקלאי שרוצה לבנות חממה משקיע מאות אלפי שקלים לכן ההנחה שלנו היא שהוא רוצה

לשבח את הקרקע ולא להיפך.

רובי: לפעמים צריך 4 משאיות כדי לסתום בור אחד. צריך להוציא נוהל מסודר.

יוסי: צריך להוציא פרסום לחקלאים.

עובי: לדעתי אני הראשון שקיבל אישור ולכן עכשיו בפדיה יודעים שצריך לקבל אישור. הפרסום

במקרה הזה הוא "מפה לאוזן". ובנוסף, המועצה צריכה לחייב את הקבלן להביא דגימות קרקע.

הבעיה עם קרקע מזוהמת שאחכ הגידולים לא גדלים כמו שצריך.

רובי: הבעיה היא שבד"כ דוגמים בדיעבד.

יוסי: אצלנו היה חקלאי שהיה בשטח וראה את השמאיות הראשונות ששפכו. אחרי שהלך המשאיות

הביאו אדמה עם פסולת ולקח לו שנה וחצי לפנות. על כמה חקלאים המועצה יודעת שממלאים

אדמה?

נופר: ספורים, היו כמה שפנו, הגענו אליהם לסיור, נתנו להם יועץ מטעם המועצה שייעץ לחקלאים

איך לשמר את הקרקע בשדה לטובת החקלאי והגידולים. במסמך המסכם עם ההמלצות אנחנו גם

מציינים כי לא יתאפשר מילוי אדמה חוזר בשטח בו התבצעה התוספת.

יוסי: צריך שבכל שפיכת אדמה/ מילוי אדמה יגיע פקח.

דקלה: הפקח לא יודע מה טיב הקרקע שצריך.

רובי: החקלאי לא יצליח לעצור את השפיכה אם החומר לא טוב.

אלעד ואדר: הזמינות של הפקחים בעייתית

נופר: יש פקח שדות

עובי: אני מאמים בתהליך ארוך טווח. אני אמרתי לשופליסט שלי שהוא מפזר רק ערימה שאני

אשרתי.

רובי: מה גובה הקנס למי ששפך ללא אישור?

אדר: בין 3000 ₪ ל12,000 ₪.

עובי: זה לא יעזור לעצור את התופעה.

רובי: הבעיה ששפיכות הקרקע בגבעת זנוח גולשת לשטחים של הקיבוץ. פניתי למשטרה,

למשטרה הירוקה ולמועצה ולא עזר. מאז שיצא החוק של בן גביר לאכיפת עלייה לשטח חקלאי,

שמתי שלטים ומג"ב הגיעו לאכוף.

אלעד: אסור להתייאש כל פעם שיש שפיכת אדמה חשוב לדבר אתנו. נייצר הצלחות קטנות

שמצטברות למשהו גדול. הצוות של המרחב הכפרי הפכו למקצוענים.

איסי: חלק מהשטחים שלנו במודיעין, שופכים שם פסולת אנחנו פונים למודיעין וזה לא עוזר.

רובי: הפתרון הוא שער חשמלי עם מצלמו.

אדר: השערים נפרצים, המצלמות נגנבות או נורות.

אלעד: אסור להתייאש!

אריזות של חומרי הדברה

רובי: עד כמה שאני יודע אפשר להכניס מיכלים של חומרי הדברה לאחר שחוררו ונשטפו לפח

הכתום.

דקלה: חוק האריזות מחריג חומרי הדברה.

רונית: הפח הכתום מיועד לפסולת ביתית.

דקלה: הפנתה למשפט בחוק שבו כתוב: "חוק זה לא יחול על..."

רובי: אם מיכל מנוקב ושטוף הוא שווה ערך לפסולת ביתית.

עובי: מתי מחזירים את פחי 1100 לתאילנדים?

מפגש בנושא אנרגיה

נופר: מטרת מרכז הידע לקדם ולעודד התייעלות אנרגטית, חוסן אנרגטי וייצור חשמל סולארי בקרב

תושבים ותושבות פרטיים, חקלאים, אגודות חקלאיות וועדים מקומיים. חשוב מאוד שתבואו,

תפרסמו ותעבירו את הפרסום כי חקלאים ואגודות הם קהלי יעד חשובים של המרכז – כל מה

שיאמר במפגש התושבים יהווה בסיס ללמידה ותכנון מרכז הידע ויישום. אחד השולחנות העגולים

במפגש יהי על מיפוי פוטנציאל האגרו- וולטאי ומסמך המדיניות שהמועצה עבדה עליהם ונרצה

לשמוע את דעתכם.

אלעד: חלק מהמדיניות של המועצה זה קודם כל מיצוי הגגות הקיימים.

נופר: כל יישוב מוזמן להגיע לפגישה עם דרור ואלעד בנוגע לפוטנציאל האגרו שלהם.

עובי: בפדיה המנהל לא מוכן לקדם בגלל אדמה עודפת.

משימות:

• לייצר נוהל למילוי אדמה ולפרסם אותו לחקלאים. לבדוק האם קיים כבר נוהל אצל גלינה,

מנהלת הפיקוח בוועדה לתכנון ובנייה ולהתייעץ עם דרור ועם גלינה בנוגע לפרסום.

• לפרסם לאגודות החקלאיות את מיפוי פוטנציאל האגרו וולטאי על מנת לקבל את חוו"ד.