פרוטוקול הנהלה וכספים מס' 4
1
פרוטוקול ישיבת ועדת הנהלה וכספים 4/16
תאריך 09.05.16
על סדר היום
1. אישור פרוטוקול מס 3/16 מיום 16.3.16.
2. דיון במסמך השינויים בצו הארנונה לשנת 2017.
3. שונות
חולק לחברים :
• מסמך השינויים בצו הארנונה לשנת 2017 .
משתתפים מקרב חברי
הועדה
חסרים מקרב חברי
הועדה
נוכחים שאינם מקרב חברי הועדה
עובד נור- ראש המועצה מוחמד זועבי – נעורה דודי בונפיל – ס. ר' המועצה ור' מינהל שירות
לתושב
הישאם זועבי - טייבה ליאור שמש – חבר ענת מור – מנהלת אסטרטגיה וארגון
מאיר ביטון – מלאה זועבי עבדל רחמן - טמרה אילנה חייט – מזכיר המועצה
לאה נהוראי – בית אלפא יונה אפרים – מגן שאול עו"ד אילן מירון – יועץ משפטי
אגמון ישי - חפציבה פליקס דה פז – ניר יפה חגית בנימין – מנהלת מחלקת גביה
משה פלד – בית השיטה אסף ורדי – רם און אייל פייגנבאום – מבקר המועצה
יצחק צפדיה – עין חרוד איחוד עבדל סלאם עומרי - סנדלה עמרם עמוס – דבורה
ערן יעקב – פרזון אמויאל רמי - אומן רונית סבג – מזכירת לשכה
צבי שחר – תל יוסף לירון רותם – כפר יחזקאל
עומר רימשון – מולדת עבדל סלאם זועבי – נעורה
2
סיכום הדברים :
תמצית הקדמה ראש המועצה :
• מברך אתמאיר ביטון, נציג מושב מלאה במליאה עם הצטרפותו לפורום.
הנושא לסדר היום תמצית הדברים החלטות
סעיף 1 לסדר היום
: אישור פרוטוקול
3/16 מיום
16.3.16.
בעד – 10
נגד – אין
נמנע – אין
החלטה : וועדת הנהלה וכספים מאשרת פרוטוקול מישיבתה מס' 3/16 מיום 16.3.16.
סעיף 2 לסדר היום
:
הצגת מסמך
השינויים בצו
הארנונה לשנת
2017.
ראש המועצה – דברי רקע:
אחרי הרבה שנים של צו ארנונה מיושן ובעייתי ושכנראה "נתקף" לא מעט פעמים וגם
מתקשה לתת הסברים והגנה בבית המשפט בסוגיות שונות שעולות מדי פעם, המועצה
הגישה באישור המליאה אחרי עבודה ארוכה שעשה הצוות המקצועי ונציגי מליאה, צו שונה
למשרד הפנים לשנת 2015, שמסיבות שונות לא נתקבל במשרד הפנים, ובעצם המשכנו עד
2016 עם הצו הנוכחי
במסגרת החתימה על תכנית ההתייעלות וחלק מאבני הדרך, התחייבנו לעלות ב- 2% את
תכלול הארנונה במועצה, ובעצם מבקשים להעביר לאישור משרד הפנים צו ארנונה
חדש/שונה, שמתבסס על העבודה שנעשתה בשנת 2014 ,אבלעם מספר שינויים.
מונתה וועדה שהורכבה מנציגי חברי מליאה וצוות מקצועי של המועצה, והתכנסה מספר לא
מועט של פגישות, עד להשלמת גיבוש הצו החדש.
על כך אני רוצה להודות באופן אישי לצוות הוועדה.
אחרי הצגה ודיון הצו בפניכם, נביא אותו לאישור המליאה.
איציק צפדיה:
קבענו לעצמנו מספר עקרונות לפני שהתחלנו לדון , ועל בסיסם ניסינו לבנות את הצו :
1. לא מעלים ארנונה למגורים
2. כל יישובי המועצה זה אזור אחד, ומה שמחוץ ליישובים זה אזורשני.
בסיס העבודה היה אותו בסיס הצו משנת 2014 .
3
לקחנו את אותו צו, ניסינו לראות איפה היו הפערים הגדולים, הבעיות הגדולות, איפה נדרש
מאתנו לעשות את ההתאמות כדי להקטין את העלויות שהיו במקרים מסוימים. התיקונים
שעשינו היו בחלק מהמקרים אפילו הקטנה של ארנונה ולאו דווקא עליה של ארנונה.
אחד הנושאים הבולטים היה נושא התעשייה. החלטנו על קטגוריה נוספת בנוסף לקטגוריה
עד 500 מ"ר ומעל 500 מ"ר , קבענו גם קריטריון של תעשייה מעל 3000 מ"ר, בתעריף
יחסית נמוך. המשמעות של העניין שיש פה כלי לצמיחה ועידוד התעשייה בגלבוע, ופגיעה
יחסית קטנה באזורי תעשיה הקיימים בתוך היישובים.
נוספו כמה קטגוריות שלא היו קיימות בצו הקודם, כגון, אנרגיה מתחדשת, טורבינות רוח
וקולטים
תאים פוטו וולטאיים .
בדרך כלל שמרנו על עקרון שעושים הבדל מסוים לא גדול, בין אזור א' של היישובים לאזור
ב' שמחוץ ליישובים, מה שמחוץ ליישובים חושבים שראוי לקחת ממנו יותר מהטעמים שהוא
פחות נתון למגבלות של רעש, פעילות, תנועה, מטרדים, מכאן שיש לו יותר פוטנציאל
לפיתוח, ולכן אפשר לקחת מהם קצת יותר.
מטרה שהיא לא פחות חשובה, שאנחנו נמצאים בתכנית התייעלות, ולמועצה יש התחייבות
כלפי משרד הפנים להעלות את צו הארנונה ב- 2% , וכך או אחרת היה ברור שגם אם
אנחנו עושים סדר בצו, בהגדרות שלו, בהקטנת מספר הסעיפים בחידוד הדברים כדי
שבסופו של יום שבאים לחגית וג'ואד כמות המריבות והויכוחים תהיה קטנה יותר, אולי לא
מטרה ראשית אבל בהחלט מטרה חשובה כדי להקטין חיכוך וויכוחים, ומשפטים, הצו הישן
הי כזה שלא אחת הותקפנו בבתי המשפט והרבה מאוד מקרים המועצה הפסידה, אז היה
ראוי להסתכל על כל ההיבטים שהיו נקודות חולשה ולתקן אותם, בדרך כלל זה נבע מפערים
מאוד מאוד גדולים ולא מוסברים בין אזור הישובים ומה שמחוץ ליישובים ושהפערים הם כל
כך גדולים ולא מוסברים כמו שצריך אז בתי משפט אומרים שיש בו סוג של שרירות לב
והמועצה הרבה פעמים מפסידה.
ג'ואד זועבי:
אנחנו צריכים להביא את הצו לאישור במליאת המועצה עד 1.7.16, כאשר מידי שנה משרד
הפנים מפרסם תבחינים והנחיות בשינוי הצו. עד לרגע זה עוד לא פורסמו כל הנחיות.
יכול להיות שבסופו של יום נביא לאישור המליאה ומשרד הפנים יגיד לא לצו, או יאשר את
הצו עם שינויים.
דודי בונפיל:
כמו שאיציק צפדיה פירט, הנחינו את העקרונות הראשונים, שיש רק 2 אזורי חלוקה, ולא
מעלים ארנונה לתושבים.
כל השאר היה צריך להיכנס לתוך המסגרת הזאת.
4
קיימנו למעלה מעשרישיבות להערכתי, איציק גם הביא מכל המועצות האזוריות השכנות לנו
פורמטים, השוואות לרשויות אחרות, ועדיין אנחנו הכי נמוכים ברוב הסעיפים. ראינו בהכנת
הצו אתגר איך אנחנו יוצרים צדק.
ישבנו גם עם היועץ המשפטי של המועצה לקבלת תוקף משפטי לצו.
נתנו משקל לפס"ד שניתן לפני כמה שנים בתביעה של היישוב הוותיק, והקדשנו המון זמן
ומחשבה, על איך אנחנו תוחמים אותו בצו הארנונה ולא חורגים ממנו ואיך מיישמים אותו
בתוך הצו.
הצו שמוצג היום לפניכם לא מושלם, אבל אני חושב שיש בו איזון ועושה המון צדק חלוקתי
עם כל היישובים.
לאה נהוראי:
כשאתם מדברים על צדק, הכוונה שלקיבוצים יצא לשלם הרבה, זה הצדק שאתם מדברים
עליו?
דודי בונפיל:
חושב שהצדק שנעשה הוא גם בהסתמך במה שהחוק פסק, בעניינים מסוימים שהישוב
הוותיק פנה אליו. הישוב הוותיק חשב משהו אחד, בית המשפט אמר את דברו, זאת אומרת
בית המשפט נתן פה ביטוי לצו הארנונה, לכן אני חושב שאיך שהגדרנו את זה, ואיך שזה
מגיע לידי ביטוי בצו כן נעשה צדק.
עמרם עמוס:
חושב שנעשתה פה עבודה טובה מאוד.
אני לא בעד לעשות הנחות למבני התעשייה, כי משם מגיע הכסף, וכל המועצות נהנות
מגביית ארנונה של תעשיה .
זה שהצליחה הוועדה לא להעלות את הארנונה לתושבים זה די חשוב.
מי שרוצה להקים מפעל גדול, סביר להניח שיש לו את היכולות לשלם מה שצריך לשלם.
אין הרבה ברירות אלא לקבל את הצו כמו שהוא.
ישי אגמון:
בנושא קטגוריית אנרגיות מתחדשות, האם יש כוונה להקים תחנות רוח בתחומי המועצה,
והאם הפרויקט של אנרגיה שאובה (לכיוון נווה אור) נכללת בתוך חיוב שטחי המועצה?
ראש המועצה:
לשאלת ישי, הפרויקט לא נמצא בתחום המועצה, נושק לאזור, יש זיקה לדרך.
כרגע קיימים חמישה יזמים שהגישו תכניות עקרוניות לשבשבות רוח.
5
צבי שחר:
נעשתה פה עבודה טובה מאוד.
הייתי מציע, שתמיד תהיה השוואה בין מה שהיה אשתקד למול המצב הנוכחי.
ראש המועצה:
לשאלת צבי שחר, התקציב השנתי של המועצה, אינו משקף את השומה שהיא נאמנה לצו
הארנונה.
השומה של מועצה אזורית הגלבוע היא כ- 60 מיליון₪.
על השומה, שעושים תקציב לוקחים בחשבון, הנחות, העדר גבייה, ועוד בעיות שבסוף לא
שמים תקציב הוצאות של 60 מיליון₪, כי לא יהיה לנו, כי אוטומטית נכנס לגרעון, אנחנו
יוצאים בהנחה שלא נצליח לגבות הכל, חלק מקבלים הנחות, ועוד דברים נוספים, ולכן
מביאים הצעת תקציב שהיא פחותה מהשומה. הצעת תקציב שהייתה עד 2016 היא גבית
ארנונה של 46 מיליון בערך, עליה במסגרת תכנית ההתייעלותהחלטנו להוסיף 5 מיליון ₪,
זה רק העמקת גביה, זה בלי שינוי תעריף, זאת אומרת שהנחת העבודה שעל השומה של
ה- 60 מיליון₪, שאנחנו שמים לנו בתקציב 45 מיליון₪ , אנחנו מוותרים לעצמנו. זאת
הנחת העבודה שיש בתכנית ההתייעלות, זאת אומרת צריך להתאמץ יותר, לגבות בצורה
קשיחה יותר, ולהביא עוד 5 מיליון₪ גביה בשנה, מבלי לשנות את השומה.
שינוי צו הארנונה הוא כלי לשינוי השומה, כי בעצם יש שינוי תעריפים.
לאה נהוראי:
בחלוקה לארנונה של מבני התעשייה, איך הגעתם ל- 3000 ?
למה 3000 ולא 2500 למשל? הכוונה למפעל אחד או לאזור תעשייה
חגית בנימין:
לשאלת לאה, מפעל זה ישות משפטית נפרדת, כל יחידה כזאת שהיא מפעל בפני עצמו
מחויב בנפרד, הבחינה של ה- 3000 מטר תעשה בכל מפעל ומפעל
איציק צפדיה:
לשאלת לאה, חשבנו ש- 3000 זה משהו שמצד אחד יקטין את העול שהוטל על הקיבוצים
רוב עלית הארנונה שבאה לידי ביטוי פה, הוטל על הקיבוצים, כמעט רובה.
בדרך הזו שאנחנו קובעים קטגוריה נוספת שהיא גבוהה, אנחנו חשבנו שבתוך התחום הזה
של ה- 3000 מ"ר ומעלה, נכנסת רוב התעשייה הקיבוצית, ואז יש איזה סוג של הקלה
מסוימת, זה מצד אחד,
מצד שני יש מדיניות שעובד מוביל אותה, כדי שנהיה מאוד אטרקטיביים ותחרותיים ביחס
לאזורי התעשייה מסביב, כי אנחנו רוצים לקלוט באזורים שלנו, תעשיה ולהיות תחרותיים.
זה כלי מאוד חשוב, ביחס לארנונה באזורי התעשייה הסמוכים לנו.
ראש המועצה:
6
רוצה לשתףאתכם בחלק מהתהליך שעשינו , ובעיקר עשתה הוועדה.
אנחנו יצרנו עקרונות מנחים לבדיקה של הדברים.
קודם כל היה למידה של המצב הקיים, אחר כך למידה של הצו שהוגש ולא אושר, ואחרי זה
גיבשנו עקרונות מה חושבים שצריך לשפר.
ישבנו ובדקנו צווי ארנונות ותעריפי ארנונות שיש במועצות השכנות לנו.
צריך לדעת שאנחנו בתוך משרד הפנים מושווים לאזור שנקרא נפה מסוימת, זאת אומרת
זה לא מספיק שעמק המעיינות הוא שכן שלנו, משווים אותנו לרשויות שנמצאות בנפה שלנו.
ומצפים שאנחנו נצמצם את הפערים לכיוון שלהם.
פעם שניה, כשבאים לשנות צו ארנונה חייב להיות נאמן לתקנות וחוקים שקיימים במדינה.
צו הארנונה של מועצה אזורית הגלבוע כשהוא נבחן בבתי משפט, הוא צריך לעמוד במבחן
של משרד הפנים, נשנה בו גם סיווגים, כי חלק מהסיווגים כבר לא קיימים. פשוט משרד
הפנים כבר לא מכיר בהם יותר.
אחת התופעות הקשות שאנחנו הולכים לחוות, כולנו, הוא שינוי הגדרה של מבני משק
ומלאכה.
אחרי שטיפלנו ב"פינצטה" לראות איך מסייעים בבליעת עליית הארנונה, ויש הסכמה
שצריכה להיות עליית ארנונה, גילינו שבכלל הגביה המשמעותית ביותר ואיננה קשורה לצו
היא בכל מה שמוגדר היום כמשק ומלאכה, ופעם זה הוגדר כסככות או מבנים חקלאיים, וזה
הבדל בין 34 אג' לבין 44 ₪ .
זה פער אדיר, זה פער שהולך לפגוע בכל ישוב וישוב במאות אלפי שח", ואינו קשור לצו.
כיוון שזה תהליך שהתחיל ב שנת 2012 עם תחילת המדידות והוגשו שומות עדכניות
שנאמנות לתקנות ולחוק עם הסיווג הנכון והחוקי, ואחרי זה גם חלק מהישובים עתרו לבית
משפט, ואז אחרי שבבית המשפט התקבל פסק הדין , שם נגמר השיקול דעת של המועצה.
אנחנו נאשר צו או לא נאשר צו, או נאשר ומשרד הפנים לא יאשר צו, השינוי המשמעותי
שיקרה פה במועצה בשנים הקרובות, הוא בתעריף ובסיווג של מבני משק ומלאכה. זה נכון
שהפגיעה באופן ישירה כרגע בקיבוצים, כרגע מבצעים מדידות בכל הישובים התענך וכל
הכפרים, וכל מה שייכנס לסיווג הזה דינו יהיה אותו דבר, ואיננו קשור לצו. בכלל לא קשור
אם משנים צו או לא משנים צו.
דבר שני , יכול להיווצר מצב אבסורדי, אם אנחנו לא נאשר את הצו, או שנאשר ומשרד
הפנים לא יאשר, אותם ישובים שניסינו לעשות איתם צדק, וקצת לנהוג בהם בחמלה עלולים
למצוא את עצמם משלמים פעמיים, כיוון שאם אנחנו לא נצליח להעביר את הצו הזה או שלא
יעבור במשרד הפנים, יש החלטה גורפת של עליה של 2% בכל סעיפי צו הארנונה, זה אומר
גם למגורים, ימצאו את עצמם שוב הקיבוצים משלמים פעם אחת עליה מאוד משמעותית
במבני משק ומלאכה אבל פעם שניה כמו כולם משלמים גם מגורים, ולכן מי שיש לו אינטרס
בעיני הכי גדול להעביר את הצו שמשרד הפנים יקבל אותו בחיוב זה דווקא הקיבוצים.
במסגרת השקיפות והרצון לייצר צדק חלוקתי, מתכוונים להביא למליאה החלטה נוספת.
ישנם מבנים בעיקר בקיבוצים שמחויבים בתקנות שהם אינם מתקיימים ביישובים אחרים,
הדוגמא למשל מבני חינוך, קופ"ח, קופ"ח שאינם בקיבוצים שייכים בדרך כלל לקופת חולים
ויש להם פטור בתקנה, בגביית ארנונה נמוכה, בקיבוצים בגלל הסכמים היסטוריים הם לא
7
שייכים לקופת חולים ולא יכולים להכיר בהם כשייכים לקופות החולים, ולכן גובים מהם סיווג
כמו עסק, גבייה גבוהה יותר, בהחלט מפלה לרעה את הקיבוצים ולכן אני מתכוון להעביר
המלצה למליאה שבמקומות שגביית הארנונה היא חריגה לסוג מסוים של ישובים, הגבייה
תוחזר לאותו יישוב, ולאותו מבנה או נושא שממנו נגבה. לצורך העניין, אם ישוב מסוים
לצורך העניין, לדוגמא בית השיטה , נאלצים לגבות ארנונה אחרת בקופת חולים מאשר
ביישוב חבר או גוש יעל, החלק היחסי שנגבה בשל זה שאין לנו ברירה, יוחזר ליישוב או
בתחזוקה ושיפוץ של אותו מבנה ביישוב, או לסוגיות שקשורות בבריאות לאותו ישוב, בדרך
הזאת נעשה צדק ונגבה ונחזיר ליישוב את רק מה שממנו גובים.
אותו דבר למבני חינוך, הקיבוץ יקבל את אותו חלק יחסי שייגבה ממנו, חזרה או לתחזוקה
ושיפוץ המבנים האלה, או לסוגיות הקשורות בחינוך ביישוב שלו, בדרך הזאת נרגיש שלא
מפלים לרעה אף אחד, אפילו עושים פה איזה שהוא צדק.
עומר רימשון:
רוצה לחזור לנושא של המבנה תעשיה, מצד אחד רוצים להיות אטרקטיביים, מצד שני אני
רואה שכל תעריפי המחירים של התעשייה עלו.
איפה אנחנו עומדים בנפה מול מועצות אחרות? כי מצד אחד רואה עליה ומצד שני נמוכים
מאחרים.
ראש המועצה:
לשאלת עומר, נכון, אנחנו עדיין נמוכים, יכולים להרשות לעצמנו להעלות, ועדיין להישאר
אטרקטיביים.
איציק צפדיה:
קבענו בהתאם לממוצע הנפתי.
לאחר ישיבה עם ראש המועצה, אפילו הורדנו את זה בעוד כמה שקלים ועדיין נמצאים
בממוצע.
לאה נהוראי:
האם יש התייחסות למפעלים כושלים?
ראש המועצה:
לשאלת לאה, לא בארנונה, לא ניתן לתת הנחות לתעשייה כושלת.
עומר רימשון:
בזמנו דיברנו על אפשרות מתן עזרה לעסקים קטנים דרך הארנונה, ולתת הנחה נוספת, זה
לא קיים פה בשום קטגוריה, ולא נמצא בצו הזה.
אני חושב שבתור דגל שיכול להוביל ולעודד למקומות תעסוקה לעסקים קטנים בתוך
המועצה, חושב שנכון לעשות קטגוריה כזאת, בשביל לתת את הכלי הזה לעסקים הקטנים.
8
ראש המועצה:
עסקים קטנים ראויים לכל תמיכה ויכולת להניע בתחילת דרכם. חושב שארנונה זה אחד
הכלים המוטעים ועלולים לא לשרת אותם נכונה.
רוב העסקים הקטנים משתכנים במגורים, תעריף המינימום של עסקים הוא 65 ₪. בדרך
כלל מה שקורה היום במועצה, עסקים כאלה יושבים במגורים, ומחויבים כמגורים. אם נעשה
בהם סדר וצדק כמו שאתה רואה את זה הם ישלמו פי שתיים, ולכן אני לא חושב שזה הכלי
לעזור להם.
איציק צפדיה:
אני חושב שצריך לטפל בנושא הזה בכלים אחרים, אולי דרך החכ"ל. ...
ראש המועצה:
הדרך לעזור לעסקים קטנים הוא לא דרך הכלי של הארנונה.
קיימים מספיק כלים אחרים, דרך התארגנות משותפת, ייעוץ, שיווק וכן הלאה.
הארנונה בסופו של דבר, של כ- 4000 ₪ עסק בשנה, אם זהמשהו שמקשה עליו, שישקול
שוב אם כדאי לו לקום.
משה פלד:
דובר פה על חשיבה של אזורי תעסוקה צמודי ישובים?
ראש המועצה:
לשאלת משה, אנחנו דיברנו פה במליאה שאנחנו מתכוונים לקדם עוד אזורי תעסוקה, שלב
ב'
של אזוה"ת חבר, עוד 600 דונם, בנוסףמקדמים מול התכנון במינהל אזור תעשיה בסמוך
למועצה (לכיוון העמק), שני אזורי תעשייה ותעסוקה נוספים, אחד באזור בית ספר אחווה,
והשני באזור מעבר ג'מלה,
וכמובן בגן נר לקראת שיווק 20 הדונם הראשונים ואחרי זה 20 הדונם הנוספים.
משה פלד:
אני חושב שאזורי תעסוקה בתוך היישובים זו טעות איומה, אני חושב להפך, שצריך להוציא
את התעסוקה לאזורים מרוכזים, אזורי תעשיה מרוכזים ולפנות את השטחים האלה
למגורים.
להביא עוד משפחות ליישובים.
ראש המועצה:
צריך להשאיר החלטה זו לכל ישוב וישוב.
9
ראש המועצה:
במסגרת תהליך העבודה, בין היתר, ישבנו לקראת הסוף עם צוות מלווה של פורום היישוב
הוותיק, בין היתר כדי להציג להם את הצו, ולשמוע גם את דעתם, ובהחלט הדברים התקבלו
בצורה טובה גם שם.
עוד דבר שחשוב לדעת, מעבר לזה שאמרנו שיכול להיות שמשרד הפנים לא יקבל או לא
נספיק לעמוד בזמנים שלא קשורים בנו, צו הארנונה צריך לעמוד בקווים מנחים שאמור
לפרסם משרד הפנים לקראת כל תאריך של שינוי, זאת אומרת אנחנו צריכים להביא לאישור
מליאה עד 1.7.16, ולהגיש למשרד הפנים עד 15.7 .ובעצם בשביל שזה ייקרה, משרד
הפנים אמור לפרסם קווים מנחים, עד לרגע זה עוד לא קרה.
הקווים המנחים ל- 2016 אמרו שבאופן כללי אין עליה בתעריפי הארנונה והחריגים
שנמצאים בתכנית התייעלות או תכנית הבראה, יכולים להעלות את זה ובכל מקרה לא
למעלה מ- 7.5%. מה שאני אומר לכם שאני לא יודע לפרשן אם משרד הפנים מתכוון לכל
סעיף וסעיף בצו. או שבסך הכל בצו יש שינוי של 7.5%. הצו כפי שהוא כרגע מדבר על
עלייה של 8.26% יכול להיות שנעשה בו התאמה שיעמוד ב- 7.5% ,אבל בתוך הצו יש
סעיפים שבהחלט יותר גבוהים משינויים של 7.5% יש עשרות אחוזים ומאוד אחוזים, מי
שרוצה לראות דוגמא אפשר לראות את זה באופן מובהק בקרקע תפוסה, וגם עליה של
מבני תעשיה. זאת אומרת עדיין יש דברים שגדול הנסתר על הגלוי ופתרונים למשרד הפנים.
יש סעיפים שבהם העלייה היא כן דרמטית באופן נפרד מאחרים, ואנחנו לא יודעים מה יגיד
על זה משרד הפנים. אז אנחנו נשתדל כמה שיותר לשתף אותם ולקבל תשובות.
לאה נהוראי :
מבקשת לחזור ולהגיד שלא מסכימה עם העניין של היזמויות והעסקים הקטנים.
במועצה כמו שלנו שיש בעיות תעסוקה כל כך קשות, זה לא שיש לנו פה היצע, בגלל שאין
לנו שום כלי כרגע , אפשר להתחיל עם הנושא של הארנונה.
ראש המועצה:
מותר להישאר חלוקים.
קידום עסקים קטנים נמצא אצלנו על סדר היום ואף הוצג לכם גם בתכנית האסטרטגית.
כחלק מפיתוח מחלקות שרוצים להקים במועצה.
כבר התחלנו בפיתוח עסקים, ומאמין שכבר השנה נביא הצעות לקידומם. ועדיין חושב
שהארנונה זה לא הכלי הנכון.
בעד – 10
נגד – אין
נמנע – אין
החלטה :ועדת הנהלה וכספים ממליצה למליאת המועצה, לאשר את מסמך השינויים
בצו הארנונה לשנת 2017.
10
סעיף 3 לסדר היום
שונות :
אישור קבלת
הלוואה ע"ס 5
מיליון₪ ממשקי
עמק יזרעאל
בהתאם להיתר
משרד הפנים.
מציג ג'ואד זועבי, גזבר המועצה –
- בעד – 10
- נגד – אין
- נמנע – אין
החלטה :ועדת הנהלה וכספים ממליצה למליאת המועצה, לאשר קבלת הלוואה ע"ס
5 מיליון₪, ממשקי עמק יזרעאל , בהתאם להיתר משרד הפנים.
רשמה : רונית סבג, מזכירת לשכה.
העתקים : לנוכחים. לחסרים. חברי וועדת הנהלה וכספים. תיק ועדת הנהלה וכספים 4/16.