פרוטוקול הנהלה וכספים מס' 3

1

פרוטוקול ישיבת ועדת הנהלה וכספים 3/17

תאריך:17.5.17

על סדר היום

1. אישור פרוטוקול קודם מס 2/17 מיום 15.03.17.

2. דיון בצו ארנונה לשנת 2018.

3. הצגת דו"ח לא מבוקר לשנת 2016, ודיון על מטרות יעדי ועתיד החכ"ל– מציג מוטי הרשקוביץ, מנכ"ל

החכ"ל.

4. שונות

משתתפים מקרב חברי

הועדה

חסרים מקרב חברי

הועדה

נוכחים שאינם מקרב חברי הועדה

עובד נור – ראש המועצה יונה אפרים- מגן שאול ענת מור – מנהלת אסטרטגיה וארגון

הישאם זועבי – טייבה עמיאל דהן – אומן דודי בונפיל - אדירים

אגמון ישי- חפציבה שחר תמיר- בית השיטה ג'ואד זועבי – גזבר המועצה

ערן יעקב- פרזון מוחמד זועבי – נעורה עו"ד אילן מירון – יועץ משפטי

פליקס דה פז- ניר יפה מאיר ביטון- מלאה אייל פייגנבאום – מבקר המועצה

צבי שחר – תל יוסף יצחק צפדיה- עין חרוד

איחוד

ארמנד עמוס- דבורה

עבדל סלאם זועבי – נעורה ליאור שמש- חבר מוטי הרשקוביץ – מנכ"ל החכ"ל

עומר רימשון- מולדת אסף ורדי- רם און נזיא זיאדאת – רו"ח מטעם החכ"ל

לירון רותם- כפר יחזקאל זועבי עבדל רחמן- טמרה רונית סבג – מזכירת לשכה

עבדל סלאם עומרי- סנדלה

2

סיכום הדברים :

לאה נהוראי- בית אלפא

3

הנושא לסדר היום תמצית הדברים החלטות

סעיף 1 לסדר היום:

אישור פרוטוקול

מס' 2/17 מיום

15.3.17

בעד – 9

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה :

וועדת הנהלה וכספים מאשרת פרוטוקול מישיבתה מס' 2/17, מיום 15.3.17 ,בכפוף

לתיקון טעות סופר שנפלה בסעיף 3 לפרוטוקול, בו נרשמה המילה "מליאה" במקום

"הנהלה".

להלן תיקון הסעיף:

"הנהלת המועצה מאשרת את מסמך הקווים המנחים להחלטות בהתייחס להשקעות

בפרוייקטים/פעילויות ביישובים, כפי שהוצג בישיבה לחברים, בהתווסף סעיף נוסף :

11. לקיחת אחריות ההנהגות והתושבים על ניהול וקידום איכות חייהם

הפרוטוקול שיפורסם לאחר אישור ההנהלה יהיה לאחר תיקון הטעות.

4

סעיף 2 לסדר היום:

דיון בצו ארנונה

לשנת 2018.

ראש המועצה:

להזכירכם, אישרנו במליאה של 2016 צו מיסים לשנת 2017, שדיבר על עליית מיסים

עשינו עבודה ארוכה מאוד, שכללה וועדה של נציגי מליאה, נציגי ציבור ונציגי יישובים,

והתבסס על עבודה שעשו בשנת 2014 .

הגשנואת הצו כפי שאישרה המליאה, ומשרד הפנים אישר לנו בכפוף למגבלות.

משרד הפנים לא אישר את כל הצו כפי שהגשנו אותו, אלא חלקים ממנו, למשל ביקשנו

לאחד אזורים ולא אישר, השאיר 4 אזורים, ביקשנו עלייה של אחוזים גבוהים בחלק

מהמקומות, במקומות מסוימים אישר פחות, בחלק מהמקומות לא אישר בכלל, משרד הפנים

עבר סעיף וסעיף ואישר את מה שאישר ללא נימוק.

בפועל מה שקרה, זה שאנחנו אישרנו במליאה עלייה נומינאלית של בערך כ- 2 מיליון₪,

במשמעות שלה בגביית מיסים, ובפועל משרד הפנים אחרי שאישר את עליית המיסים אישר

עלייה של כ-מיליון ₪ בשנה. זאת אומרת, אם ביקשנו בתכנית הראשונה עלייה של כ- 2

מיליון₪ וביקשנו לדרג את זה במדרגות של שלוש שנים, למעשה משרד הפנים אישר לנו

בתכנית העקרונית את המדרגה הראשונה, ולא אישר את המדרגה השנייה והשלישית.

למעשה מה שנרצה היום להביא המלצה למליאה הקרובה, לעשות את ההשלמה, לא מדובר

בעליית מיסים פעם נוספת, אלא רק אישרור החלק השני של מה שאישרה המליאה כבר

בפעם הקודמת.

גם את זה משרד הפנים לא בהכרח יאשר. לא מוצאים לנכון לעשות את כל העבודה שעשינו

מחדש ואת כל הדיון מחדש כיוון שהמליאה כבר אישרה את זה, ולכן אנחנו באים רק

לאשרר את השלב השני של מה שמשרד הפנים לא אישר לנו בפעם הקודמת.

ג'ואד זועבי:

לשאלת החברים, משרד הפנים לא מנמק מדוע דוחה חלק מסעיפי הצו, יש לו תקרה

מסוימת.

למשל, לא יכול לאשר מעל 7.5% ממה שהיה קיים בנוסף הוא גם לא אישר את איחוד

האזורים.

מה שאנחנו רוצים עכשיו , להגיש שוב למשרד הפנים, להערכתי העלייה תהייה בין

500,000 ₪ למיליון₪, בהנחה שיאשרו את זה, אבל גם יש תקרה לא לחרוג מהתעריף.

לא מאשרים משהו חדש.

אכין למליאה טבלה מסודרת.

ראש המועצה:

להזכירכם, בצו הארנונה שהובא לאישור במליאה, ניסינו "להציל" את המגורים, מעלייה

שבעצם משרד הפנים דרש מאיתנו במסגרת תכנית ההתייעלות שאנחנו נמצאים בה,

להעלות ב- 2% להעלותבשנת 2017, כי היה יוצא מצב שבעצם "הטייס האוטומטי" והעלייה

של 2% , הייתה עליה מאוד משמעותיתלתושבים במגורים. החשיבה שלנו באישור הצו כפי

שהוגש היה הרצון שלנו להוביל חשיבה של פיתוח מנגנונים ומנופים כלכליים , שמהם צריכה

5

הרשות להביא את הארנונה שלה, מתעשייה, תושב לא צריך להיות המשענת העיקרית של

מי שמשלם את הארנונה של המועצה שממנה היא חיה, וזאת הייתה התפיסה ואת זה

אישרה המועצה.

הכלל העיקרי שבו עסק הצו הקודם ודווקא את זה משרד הפנים קיבל, היא שהעלייה לא

התבטאה במגורים, שם פעל רק "הטייס האוטומטי", אלא כל העליות היו בבתי עסק, בתי

מלאכה וכן הלאה.

שוב אומר, אני לא יכול להסביר את הנימוקים של משרד הפנים לאישור הסעיפים, הוא לא

טורח לנמק לנו.

חושבים שמן הראוי מאחר והתכנית שלנו לא השתנתה, והצרכים שלנו לא השתנו, הם רק

גדלים כל הזמן, שהמליאה תאשרר את מה שאישרה כבר פעם שעברה, את ההשלמה של

המדרגה הבאה.

צופים שזה יהיה בין 500 אלש"ח ועד מיליון₪ נוספים.

אציין כי הצו לא יחרוג בשום מקום את מה שאישרה כבר המליאה בפעם שעברה.

לשאלת לירון רותם, מה קורה עם החזר הוועדים, משרד הפנים נתן לנו תמרור אדום בוהק,

ואמר לנו כי כל עוד הרשות נמצאת בתכנית התייעלות לא יתקיים החזר וועדים.

תכנית ההתייעלות שלנו נכון לרגע זה היא עד סוף 2017. במצב של היוםכמעט ואין לנו

יכולת לעזור ליישובים במסגרת התקציב השוטף, וכידוע החזר הוועדים מגיע מהתקציב

השוטף.

כשנסיים את תכנית ההתייעלות , יהיה דיון מאוד רציני אם אנחנו מסוגלים להחזיר את זה.

כשנתחיל להכין את תקציב 2018, נבחן את הנושא שוב, צפי שלי, לא נהיה במקום אחר לא

ב-2018, ולהערכתי גם לא ב- 2019. לא לפני 2020, המועצה לא תשנה את התקציב

השוטף שלה בסדרי גודל כאלה שיכולה להעמיד משהו כמו 6 מיליון₪ בשנה על החזר

וועדים.

סעיף 3 לסדר היום:

הצגת דו"ח לא

מבוקר לשנת

2016, ודיון על

מטרות יעדי ועתיד

החכ"ל – מציג מוטי

הרשקוביץ, מנכ"ל

החכ"ל.

מוטי הרשקוביץ:

התחלתי את עבודתי כמנכ"ל החכ"ל לפני כשנה, בחודש מאי 2016 .

ממש לפני כניסתי לעבודה, התבצעו כלמיני שיפורים, כמו עליית משכורות של עובדים,

הוספת כ"א, וכד'.

החכ"ל היא הזרוע הביצועית של המועצה, מבצעת את כל הפרויקטים של המועצה, תכנון

קידום ביצוע וגביית הכספים, בשילוב הגורמים מול המועצה.

כשעשינו סקירה של הפרויקטים, גילינו שכמעט כל הפרויקטים היו "תקועים" מסיבה כזו או

אחרת, שבעצם אי אפשר היה להתקדם איתם, והתחילה מלחמה יום יומית לקידום

הפרויקטים.

ראש המועצה:

6

אנחנו ב-2015/16 נקלענו למשבר גדול בחכ"ל, מכל מיני סיבות, גם בשל כך שבשנת

2013/14 "העמיסו" על החברה החלטות שהמועצהלא יכלה לממן אותם, למשל קניית

משאית בעבור המועצה, קניית מחפרון...

החכ"ל אז הציגה דוחות שהיא במצב טוב, המועצה הייתה במצב רע, אני רוצה להזכיר לכם

שהמועצה חתמה על תכנית התייעלות כבר בשנת 2012, כי הייתה במצב רע, ולכן העדיפה

שהחכ"ל יקנה בעבורה דברים שלא ידעה לממן.

החכ"ל גם העסיקה עובדים בעבור המועצה, למשל אחד העובדים של המחשוב מועסק ע"י

החכ"ל.

החכ"ל היו באמצע פרוייקטים, למשל גן בבית השיטה דו כיתתי שלא היה כסף לבצע אותו,

משרד החינוך העבירו את כל הכסף, לרשות לא היה יכולת, נשאר עם גרעון של 450,000 ₪

להשלים את בניית הגן.

אזור התעשייה בחבר שלא הושלם, לא היה כסף להשלמתו בשל הסתבכות עם היזם, כך גם

בנורית, ועוד.

כמעט בכל פרויקט שעסקה החברה הכלכלית נקלעה למשבר גדול מאוד, אפשר להוסיף על

זה שאת תקציב 2015 הממשלה ניסתה לאשר תקציב דו שנתי, גם ל- 15 וגם ל16 ובעצם

אושר רק בנובמבר 2015. וזה עצר את כל התב"רים שהיו צריכים להגיע מהמדינה על

פרוייקטים שהיו צריכים לעשות.

למה זה עשוי להכניס את החברה הכלכלית לגרעון, בלי קשר לפרויקטים שהיא מבצעת, כי

החכ"ל בסופו של דבר משלמת הוצאות של כ"א, שהיא מעסיקה ואם אין פרוייקטים

שמתקדמים והוצאות חשבונות של קבלנים עם התקורה שלה אז אין לה הכנסות, ובעצם

המועצה מחייה אותה ומזרימה לה "חמצן" כל הזמן.

בסוף 2016, אני אזכיר לכם אישרנו פה דוחות של 2015, ובעצם ראינו שאחרי שחברת און

ליין נפרדו מהחכ"ל נשארנו בגרעון של כ- 800 אלש"ח

זאת אומרת את שנת 2016 אנחנו מתחילים כבר עם גרעון שהוא תולדה של משבר כלכלי

פיננסי בין שני החברות האלה.

כמו שאמרתי בגלל הקושי להתקדמות בפרוייקטים בשנת 2015 ו-2016, החכ"ל המשיכה

להיכנס לגרעון , אנחנו דיללנו מאוד את כ"א, ולמעשה היום התפקידים הבכירים, מעבר

למנכ"ל זה הנהלת חשבונות זה מנהל אזור התעשייה, והיתר זה משרות יחסית או משלמות

מביצוע למשל פיקוח וכן הלאה, או משרות משרדיות, מזכירות וכדומה...דיללנו ככל שיכולנו.

אנחנו מציגים פה היום דוחות מבוקרים לא סופיים של שנת 2016 .בהמשך אם יהיו שינויים

הם יהיו קטנים.

ודו"ח לא מבוקר רבעון ראשון של 2017, בשביל להתחיל לראות את התהליך שקורה

רו"ח נזיא זיאדאת:

מציג לחברים את הדוחות הלא מבוקרים לשנת 2016, ודו"ח כספי לא מבוקר לרבעון

7

ראשון לשנת 2017.

- זמן שאלות ותשובותלחברים -

ראש המועצה:

לשאלת עומר רימשון מאיפה נובע הפער בין גידול המחזור בין 2016 ל-2017, מדובר

בפרויקטים שהשתחררו.

כמעט שנה קיימים לצורך העניין פרוייקטים שמאושרים, כ"א ממשיך להיות משולם אבל הם

לא יוצאים לפועל, ואני אחזור על הדוגמאות שניתנו, קבלן שפשט את הרגל בבית ספר אחווה

, קבלן שהסתבך ופשט את הרגל בנורית או באזור התעשייה, חברת מקורות שפתאום

התברר שיש להם צינור שעובר בתוך הרחבה באומן ולוקח שנה עד שמקורות מוצאים

מאיפה עובר הצינור, דברים כאלה שיוצרים מצב שכל המערכת נדרכה בשביל לבצע פרויקט

לפעמים במשך שלוש שנים ופתאום שבאים לצאת לא יכולה להתבצע, ואנחנו במשך שנה

וחצי השקענו בלשחרר הרבה מאוד פרוייקטים, בנוסף לפרויקטים נוספים שייכנסו בשנת

2017 .צריך מאוד להיזהר מהתמונה הקיימת, כי יכול להיות שבעוד רבעון יווצר מצב ששוב

פעם סיימנו את הפרויקטים שהצלחנו לשחרר ולא הצלחנו להתחיל פרוייקטים חדשים,

המטוטלת היא מאוד בעייתית.

רואים שינוי גדול במצב לאור הפרויקטים שיצאו לדרך.

החברה הכלכלית מקבלת עמלה על ניהול ופיקוח מהמועצה.

יכול להיות שהיא ניהלה פרוייקטים בסדר גודל של 40 מיליון₪ בשנה, היא תקבל בין 3-4

מיליון₪ לשנה.

זה יהיה המחזור שלה, אנחנו מעבירים באופן קבוע כל חודש סדר גודל של כ-300,000 ₪

בשביל להתקיים בשוטף, אז צריכים להבין שאם היא לא סוגרת בשנה רווח של 3.5 מיליון₪

לפחות בתנאים האלה היא מפסידה כסף.

עבדל סלאם:

אני יודע שהחברה הכלכלית היא חברה רווחית, האם המועצה חייבת להחזיק חברה

כלכלית? או לקחת חברה פרטית עם כל האחריות, מאחר ולחברה הכלכלית יש יתרונות

וחסרונות.

ראש המועצה:

התשובה היא, לא חייבת.

כל מה שבמבצעת המועצה עם החברה הכלכלית, הייתה יכולה להחליט לקחת חברת בנייה

אחרת חיצונית. למשל חברת משכ"ל, שיודעת להוציא לפועל בניית בתי ספר, תשתיות, מבני

ציבור, רק לוקחת עמלה מסוימת. אם אתה יודע לקחת חברה שלוקחת עמלה מופחתת

מהמשכ"ל אז זה כדאי למועצה, אם אתה לא יודע אז לא כדאי למועצה.

8

בסופו של דבר מה שאנחנו יכולים לראות זהשלחברה הכלכלית יש לה גמישות מסוימת של

כמות כ"א שהיא מחזיקה אבל היא לא בלתי מוגבלת.

והדבר השני, ככל שמתבססת על הוצאה לפועל של פרוייקטים של בינוי ותשתיות ברגע שזה

לא מתקיים מסיבות שקשורות בה או לא קשורות בה היא נכנסת לגרעון, תמיד נמצאת במצב

שהוא סיכון.

לירון רותם:

זאת אומרת, שאנחנו כמועצה צריכים לעודד את היישובים להיכנס עם החכ"ל לכמה שיותר

פרוייקטים.

ראש המועצה:

נכון, אתה צודק.

עומר רימשון:

האם יש לחכ"ל קוויים מנחים, או יעדים שהוצבו להם, חזון? או שהם חיים במרחב של תעשו

כמה שיותר רווח?

ראש המועצה:

אני מאוד לא שבע רצון ממצב החכ"ל ומהתנהלות של החכ"ל.

לא מפתיע אותי המצב שקרה ב-2016, היה אפשר לצפות את זה, ולכן מעבר לחזון ולכללים

שיש לחכ"ל בתקנון שלה, אני חושב שלא צריך להיות איש מקצוע או מומחה בתחום בשביל

להבין שהחכ"ל שכשהיא פועלת רק בתחום התשתיות והפרויקטים המבניים של המועצה

היא בהכרח תגיע לשנים של בעיה קשה.

החכ"ל היא לא חברה בע"מ כמו חברות אחרות, זאת אומרת היא לא חברה שיכולה ללכת

ולעשות תכנית עסקית מול בנק ולקחת הלוואות, באופן חופשי כמו שהשוק מאפשר, כיוון

שהיא מוגבלת בדיוק כמו המועצה בכפוף לאישורים של משרד הפנים. זאת אומרת אם

משרד הפנים לא מאשר למועצה הלוואות, אז גם החכ"ל לא יכולה לקחת הלוואות ובמובן

הזה היא הרבה פחות תחרותית מחברות אחרות חופשיות בשוק שמתמחות בתחומים כאלה

ואחרים.

אני סבור ולכן זאת הייתה גם הנחייה שלי ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד, זה לא קרה

בתקופה של המנכ"ל הקודם וזה לא קרה גם בתקופה של המנכ"ל הנוכחי, נכון לרגע זה,

שהחכ"ל מעבר שלהמשיך לעסוק במה שעוסקת כבר היום, חייבת למוצא לעצמה את

המנופים הכלכליים שהיא מפתחת לצד העיסוק הזה, וככל שיעבור הזמן להפוך אותו לעיסוק

העיקרי, כי אם החכ"ל כמו כל חברה אחרת לא תפתח לעצמה הכנסות קבועות, או תייצר

חדשות כל הזמן, היא תהייה תלויה במחסומים בדיוק כמו שקרו לה

ב- 2015/16. שברגע שהפרויקטים שלה או מוקפאים או נמצאים באיזה תהליכי קשיי

התקדמות היא מאוד מוגבלת ברמה הרגולטיבית אל מול היכולות שלה לפעול כחברה

9

חופשית במשק

בנוסף, ככל שעובר הזמן משרד הפנים מקשיח את העמדות שלו בהתנהלות מול העובדים

של החכ"ל כמו מול העובדים של המתנ"ס, זאת אומרת ככל שעובר הזמן משרד הפנים רוצה

לראות בתאגידים ובחברות של הרשויות גוף מוניציפאלי לכל דבר ועניין עם הסכמים

קיבוציים, עם הגנות כמו שיש לעובדים של הרשות וכן הלאה...

וזה אומר שאם בחברה פרטית מסיבות של גרעון או רצון שלהתייעל , יותר קל למנכ"ל לפטר

עובדים ולצמצם אותם, אז לרשות שמחזיקה חברה כלכלית יותר ויותר קשה.

צבי שחר:

רוצה להתחיל מהסוף, המטרה של החברה הכלכלית היא לתרום את המקסימום לרווחת

המועצה ותושביה.

מה זה אומר, שהחכ"ל יכולה גם לפעול בסבסודים מסוימים אבל היא לא חייבת להיות כזאת

שכל הזמן תעשה דברים כאלה שמביאים אותה למצב שהיא היום.

אני בניתוח הדו"ח אם תקראו יש רווח גולמי בכל חברה, אנחנו רואים ברווח גולמי כדבר

מאוד חשוב, לראות האם יש מקום או אין מקום, פה רווח הגולמי מגיע ל-37%, כאשר

המקובל סדר גודל של 30% .

אחד הדברים החשובים לחברה זה לדעת מה הרווח של החברה כי זה משקף את פעילות

החברה.

המסקנות שלי שהחברה הכלכלית אם היא לא תעלה את ההכנסות לא יהיה לה זכות קיום

ולכן הצעתי להוסיף למטרות גם מקסימום רווח.

מוטי הרשקוביץ:

נשאלה פה השאלה מה התרומה של החברה הכלכלית למועצה, כל פרויקט שהיום מתחילים

לוקח שנים ומלווים אותו בתכנון והלאה. וגם במקרה הטוב כמו דבורה ואדירים שאחרי שנים

שתכננו מחכים שבעצם יהיה הסכמה לצאת למימוש, אז בסופו של דבר מתוך 10 פרוייקטים

יוצאים בסוף רק לשניים, שלושה.

למשל מושב מלאה, השקיעו יותר ממיליון ₪ בתב"ע שבסופו של דבר החליטו להזיז את

ההרחבה לצד השני של היישוב, אז בסוף מדובר בהמון כסף שנשפך, והמון זמן שבוזבז.

החכ"ל לא מקבלת כסף על הליווי, בכל תקופת הפרוייקט, בגלל שהיא כפופה למועצה ובגלל

שיש שליטה מלאה של המועצה היא "מתאבדת" , מה שהוזכר פה על המשכ"ל, מודבר בין

9-11% עמלה, ללא מחויבות

רוב המועצות האזוריות לא הולכות לכיוון של המשכ"ל, החברה הכלכלית מתמחה בליווי

והכנה , תוך טיפול מול רשויות , טיפול סיזיפי, מול משרדי ממשלה כמו רמ"י, משרד הבינוי

השיכון, גם תהליך קבלת הכספים כרוך בהגשות, הרשאות, חברה כלכלית שהיא שייכת

10

לרשות היא מחוייבת לרשות ולתושבים, אין שום דבר שיהיה דומה לזה

לחברה הכלכלית הייתה שנה קשה 2016, מאוד מקווה שיהיה שיפור בשנה הקרובה

מאחר ובשנת 2016 היינו צריכים לשחרר את הפרויקטים בעצם החברה הכלכלית התרכזה

בלשחרר ולהריץ את הפרויקטים ולנסות להגיע למצב שיש לה יכולת קיום. ואם היא רוצה

לשמור על זה לאורך זמן כמו שראש המועצה אומר בנוסף לפרויקטים הקיימים צריך למצוא

פרוייקטים אחרים.

אם החברה הכלכלית תצליח בשנתיים הקרובות לקדם את הפרויקטים ולממש אותם היא

תוכל להפסיק להיות תלויה במועצה ולייצר פרוייקטים חדשים, שגם זה לא דבר פשוט,

צריכים לעשות חשיבה איך מייצרים מנופי פיתוח ויזמויות בנוסף לשוטף. בנוסף, בעניין

היזמויות המדינה מאוד מקשיחה את עמדתה.

זה שאתה נותן כסף למועצה זה קל, זה שאתה מקבל כסף מהמועצה זה העונש הכי גדול.

אם אנחנו ב2017 נתחיל להשתחרר ויהיו פרוייקטים ונצליח לשרודנוכל לפנות את הראש

שלנו ליזמויות ואז בעצם לנסות להבטיח את עתידנו.

ב2017, אנחנו יוצאים להרבה הרחבות יישובים: מושב ברק, אומן, חבר, תל יוסף, עח"מ,

מולדת, חפציבה, רמת צבי, אזור התעשיה חבר הרשאה של הכניסה, אזור התעשייה גן נר,

מיטב אביטל מגן שאול.

בבינוי, בי"ס אחווה נעורה, בית ספר עין חרוד, בית ספר בית אלפא, כפר יחזקאל גן, בית

ציזלינג, רווחה,

מקווה שנעמוד בפרויקטים במטרה שנוכל להתפנות יחד עם המועצה למציאת מקורות

חדשים.

לירון רותם:

למה לא נעשית כאן פעולה מול היישובים והקיבוצים שיש בהם מערכות מים מאוד גדולות,

למה שההחברה הכלכלית לא תציע את האחזקה הזאת?

מוטי הרשקוביץ:

כיום יש הרבה רשויות שחותמות מול היישובים על הסכמי לאחזקה, לנו יש 33 ישובים, אין

ספק שאם היינו מחזיקים כמה מתוכם, מצבנו היום היה טוב יותר.

לירון רותם:

אני חושב שצריך לחלק את זה לשלוש, אחד לפרויקטים שאתם נמצאים בלו"פ, שניים

להחזיק מערכות כאלה של אחזקה, והדבר השלישי חייבת להיות יזמות של החכ"ל עם

המועצה ועם היישוב שכל אחד יגזור את הקופון שלו, הרי זה ישרת את כולם בסופו של דבר.

11

ראש המועצה:

אני אמרתי קודם, ואני חוזר ואומר שאני לא מרוצה מהמצב של החברה הכלכלית, חושב

שלמרות שרואים כרגע בדוחות איזה שביב של תקווה לגבי 2017, אני לא נינוח ולוקח את

האחריות כיו"ר הדירקטוריון, שלא מצאנו בשנה שחלפה מנועי צמיחה נוספים על הפעילות

הקיימת. לא צמחנו לשום מקום חדש, במקום הזה חושב שכשלנו.

חושב שצריכים לצלול לחשיבה מעמיקה מה עושים שונה.

האינטנסיביות של הפרויקטים והקלות שהמנכ"ל נשאב לניהול הפרויקטים עצמם היא מאוד

מאוד גדולה, תמיד זה בכאבים הכי גדולים שיש לתושבים וליישובים, זאת אומרת אם מזכיר

יישוב מתקשר ואומר קבלן בונה לי מדרכה לא לפי התכנון, אז רוב הפעמים המנכ"ל עוזב

הכל ורץ בעצמו למקום, כי זה הדבר שהכי כואב לישוב והשירות שאנחנו רוצים לתת זה

באמת לתת את המענה כמה שיותר מהר וזה לא פשוט, בהחלט מאתגר, ונכון לרגע זה

אנחנו נשאבים כל הזמן לטפל בשוטף ובמידה מסוימת בצרות שהשאירו קודמנו בתפקיד.

אחד הדברים הכי מאתגרים בתפקידו של מנהל, וזה נכון גם לרמת ראש מועצה, זה להצליח

להרים את הראש גם מהשוטף ולהסתכל על מה שצריך להיות אקסטרה.

חושב שהמטרה של החברה הכלכלית ובפרט של המנכ"ל זה להיות מסוגל להרים את הראש

מעל הפרויקטים בשוטף ולחפש את הדבר הבא. הדבר הבא בעיני זה לא הפרויקט הבא של

התשתית והבינוי כי זה החברה הכלכלית יודעת לעשות וכנראה הוא לא כל כך ישנה לה

בטווח הארוך. הוא לא ישנה את המהות של העשייה של החברה הכלכלית.

הכוונה שלי לדבר הבא, אני מצפה מהמנכ"ל לחפש מהעולמות שאינם כרגע בתוך העשייה

של החברה הכלכלית, ככה מוגדר היעד למנכ"ל, ובמובן הזה כשלנו.

לא הצלחנו לשנות מהותית נכון לרגע זה את החברה הכלכלית כפי שהייתי רוצה שיעשה.

צריך להתכנס לחשיבה מעמיקה ולראות באיזה כלים אנחנו צריכים לעשות וגם אם הדברים

דרסטיים כדי לשנות בעוד שנה ולא רק להסתכל אם הפרויקטים הרימו אותנו מעל קו המים.

נכון המועצה "ענייה" ביכולת שלה להחזיק קרקעות ,אנחנו לא מועצה שירשנו נכסים, אבל יש

פרוייקטים שלא קשורים לקרקע ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את המטבע מתחת לפנס,

למשל לפתח פה בית ספר לצניחה חופשית, לפתח את עולם התעופה והדאייה של מצנחים

ותחומים נוספים.

אני לא פוטר את עצמי ואת המנכ"ל של החכ"ל מהדיון הנוקב של עוד איזה אופציות צריך

לחפש שיתפתח, ואין לי ספק שאם מוטי יישאר במצב הזה של החברה הכלכלית ידיו יהיו

עמוסות בפרויקטים גם אם נגיע בעוד שנה בדיוק ולא נשנה שום דבר.

לשאלת החברים, בשל בעיות מול משרד הפנים דירקטוריון החכ"ל וקולחי גלבוע שאישרנו

במליאה לא אושר במשרד הפנים. רק לאחרונה התברר לנו שמשרד הפנים לא מאשר

החלפת הרכב הדירקטוריון הקיים לפחות מפעם בשנתיים. מאחר ואנחנו נכנסים לשנת

12

בחירות החלטנושלא נכנס לזה ולכן עד היום אנחנו מתכנסים ומקבלים את ההחלטות

בהרכב של אסיפה כללית.

עמרם עמוס:

חושב שצריך להקים צוות חשיבה לאיזה כיוון הולכים, מה עושים? וצריך לעשות. לא צריך

להסתכל ולהאשים את הניהול הקודם, להסתכל קדימה.

חושב שהחברה הכלכלית לא מספיק מעורבת מול היישובים ובפרויקטים שכל יישוב עושה,

בעד שיתוף פעולה.

ראש המועצה:

כמו שעמרם אמר, חושב שאם כולנו נבין ונפנים שזה שלנו וככל שניצוק לזה ביחד יותר

אלמנטים למינוף חלילה לא על חשבון היישובים אלא יחד עם הישובים, עם היתרונות שיש

לחברה הכלכלית על פני הישובים שפחות מנהלים את הדברים האלה ביום יום, אז אפשר

לכולנו שיהיה יותר טוב, כולל החברה הכלכלית שבסופו של דבר מעבירה את ההכנסות שלה

ככל שיש עודף לא בשביל כסף למועצה אלא בעבור שרות ליישובים ולתושבים .

צבי שחר:

מסכים עם מה שאתם אומרים.

מקווה שלמוטי תהיה תקשורת גלויה ואמיתית עם היו"ר.

אני גם מתנדב לצוות חשיבה.

בזמנו הצעתי ל"צאת מהקופסה" בחשיבה, צריך לבדוק חוץ מהרחבה עוד דברים שצריך

לעשות, האם יש היתכנות. משהו שקשור לילדים למשל...

לירון רותם:

אני אשמח להיות בעתיד חלק מהרכב חברי הדירקטוריון.

אשמח לתרום ממה שאני יודע.

פליקס דה פז:

מציע למנכ"ל לעבור ביישובים ולהציע את השירותים של החכ"ל, לשיתופי פעולה.

ראש המועצה:

מרים את הכפפה שעמרם הציע, ובהחלט ארצה להקים צוות שילווה גם לפני דירקטוריון

ובהחלטות קרובות שנצטרך לקבל בזמן הקרוב והמיידי. הצוות לא ימנה יותר משלושה ארבע

אנשים ומי שיהיה מעוניין להיות בצוות יכול לפנות אלי, בשורה התחתונה אני חושב שיש

הרבה מה לעשות, מאוד מאמין בעמק, בתושבים, מאוד מאמין בפוטניציאל הקיים ברמה

הכלכלית וחובת החברה הכלכלית לזהות את הפוטנציאל הזה ולמנף אותו קדימה.

13

רשמהרונית סבג, מזכירת לשכה.

העתקים :

לנוכחים. לחסרים. חברי וועדת הנהלה וכספים. תיק ועדת הנהלה וכספים 3/17.