פרוטוקול מליאה מס' 35

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 35

מיוםחמישי, ז' באדר ב' תשע"ו, 17.3.2016

משתתפים

מר רן קוניק - ראש העירייה

גב' אור-לי ניב - סגנית ראש העירייה

מר בני רייך - סגן ראש העירייה

מר מושיק גולדשטיין - משנה לראש העירייה

גב' טלי ארגמן - משנה לראש העירייה

מר נועם גבריאלי - חבר מועצה

גב' אתי בללי - חברת מועצה

גב' ויוי וולפסון - חברת מועצה

עו"ד אורנה צדוק - חברת מועצה

מר עמיר קצנלבוגן - חבר מועצה

פרופ' יזהר אופלטקה - חבר מועצה

גב' שרון אורשלימי - חברת מועצה

מר ראובן בן שחר - חבר מועצה

ד"ר עמיחי ברלד - חבר מועצה

מר אורי רשטיק - חבר מועצה

חסרים:

גב' איריס אברהם - מ"מ ראש העירייה

מר שמואל צ'צ'יק - חבר מועצה

נוכחים:

מר יורם כהן - מנכ"ל העירייה

עו"ד דניאלה גז - יועמ"ש העירייה

גב' אביבה שבתאי - עוזרת ראש העירייה

מר אלון בוקסנבאום - מנהל אגף הנכסים, רישוי ומבני ציבור

מר שלומי שפירא - גזבר העירייה

מר חיים רוזנבאום - חשב אגף שפ"ע

מר אבי לוי - חשב אגף החינוך

גב' שולי ברוך בר דוד - רכזת ישיבות המועצה

2

על סדר היום:

1 . אישור תקציב עיריית גבעתיים לשנת 2016 .

3

1 . אישור תקציב עיריית גבעתיים לשנת 2016 .

מר רן קוניק ישיבה מס' 35 שלא מן המניין. את הטאבלטים אפשר

לסגור, כי החומר לישיבה הוא לא עליהם אלא רק בחוברות. אנחנו פותחים את

ישיבת התקציב. כמקובל, ניתן לגזבר העירייה, מר שלומי שפירא, לומר את דברי

ההסבר. לאחר מכן אפשר יהיה להתייחס לפי הסדר. שלומי, בבקשה.

מר שלומי שפירא: ערב טוב. כבוד ראש העיר, חברי מועצה. הריני מתכבד

להגיש את הצעת התקציב של עיריית גבעתיים לשנת 2016. ראשית אציג את

מבנה התקציב, את הקשר בין תקציב הפיתוח לתקציב הרגיל, דרך הכנת התקציב

והתקציב המותנה. שנית, נבחן את נתוני תקציב 2016 ואת תחזית ההכנסות

וההוצאות. ולבסוף נראה את ההזהרות והסיכונים האפשריים בביצוע התקציב.

ובכן, הצעת התקציב לשנת 2016 מסתכמת ב-358,606,500. לעומת תקציב

2015 בסך 344,234,500. סך הכל גידול של 14,372,000. בבואנו להכין את

תקציב העירייה לשנת 2016 עמדו בפנינו הרבה מאוד שאלות. כמובן שהאתגר

הגדול הוא לנסות ולהעריך צעד אחד לפני כולם את השינויים בסביבה העסקית

והפוליטית. ואז לעשות הכל על מנת לסיים באיזון תקציבי.

אני מודה שהשנה המשימה תהיה קשה מהרגיל. אך אני מאמין שבמידה וניצמד

להחלטות שהובילו אותנו בהכנת התקציב, נסיים את שנת 2016 לפחות כמו

שסיימנו את השנים 2014 ו-2015. כלומר באיזון תקציבי כמעט מושלם

הכנת התקציב אינה פשוטה. במיוחד במציאות השברירית בה אנו חיים, כשבנוסף

המשאבים שלנו מוגבלים למול הצרכים. ולכן, בדיון הענייני בכל סעיף וסעיף פעלנו

כדי להגיע להכרעה טובה ומושכלת לגבי המענה המיטבי לכלל צרכי העיר

ותושביה.

לאור זאת, הצלחתנו להרחיב את התקציב משנה לשנה, ללא קיצוצים משמעותיים

וללא הגדלת הארנונה, ואפילו ההיפך, הפחתה, אינה דבר המובן מאליו. בתהליך

זה היו מעורבים אנשים רבים שחשוב לי לציין את תרומתם לפני שאציג את

התקציב. ראשית אני רוצה להודות להנהלת העירייה, החל מראש העיר רן קוניק,

4

שהתווה את המדיניות והדרך, למנכ"ל העירייה יורם כהן, על הדרך והשותפות

האמיתית בהכנת התקציב, ליועצת המשפטית, עו"ד דניאלה גז, שיודעת להסתכל

קדימה ולהזהיר אותנו מראש שלא ניכנס לבעיות מיותרות, וכמובן לכל חברי

הנהלת העירייה.

אני רוצה גם להודות לחשבי אגף הכספים הנמצאים פה. ליאיר אונפשוג, מנהל

אגף גבייה והכנסות ומנהל הארנונה, לרואה חשבון חיים רוזנבאום, חשב אגף

שפ"ע והממונה על התקציב הרגיל והבלתי רגיל, לרואה חשבון אבי לוי, חשב אגף

החינוך, לרואה חשבון תמיר מילר, רואה החשבון של העירייה ומנהל חשבונות

ראשי, לישראל פרידמן, סגן הגזבר ומנהל מחלקת השכר, לאלי קסלר, חשב אגף

הרווחה, לחלי שיפמן, חשבת אגף ההנדסה, לעובדי אגף הכספים ולמנהלי אגפים

שגילו אחריות ולקחו חלק גדול ופעיל בדיוני התקציב, ותרמו לגיבוש ההצעה

המונחת לפניכם.

מבנה התקציב ותפקידיו. לתקציב הרגיל ארבעה תפקידים מרכזיים. 1) להגדיר את

מסגרת ההכנסות וההוצאות השנתי השוטפת והמאושרת לכלל העירייה. 2) לפרט

את סעיפי האוצר וההכנסה בכל תחום. 3) לשמש בסיס למימוש יעדי תוכנית

העבודה שהוגדרו על ידי הנהלת העירייה, 4) לשמש בסיס לבקרה הכספית של

הרשות.

הנחיות משרד הפנים קובעות שיטה אחידה ומחייבת לסיווג תקציב הרשויות

המקומיות, ולמספור סעיפי ההכנסה וההוצאה. לפי סיווג זה, תקציב העירייה

מחולק לתשעה פרקים. חמישה פרקי תקבולים וארבעה פרקי תשלומים. קיימת

הקבלה בין פרקי התקבולים ופרקי התשלומים.

תקציב הרשות מורכב מתקציב רגיל ומתקציב בלתי רגיל. את התקציב הרגיל ניתן

להגדיר כתקציב למימון פעילויות שוטפות. לעומתו התקציב הבלתי רגיל מיועד

לצרכי פיתוח. התקציב הרגיל יכלול את כל סעיפי ההכנסה וההוצאה ברשות

המקומית. בצד ההכנסות: ארנונה, השתתפות משרדי ממשלה ושונות. ובצד

ההוצאות: שכר כולל פנסיה, פעולות, פרעון מלוות ומימון.

5

לעומתו יש את התקציב הבלתי רגיל. הוא כולל את כל ההכנסות וההוצאות בגין

פעולות בתחום הפיתוח, והוא מנוהל בנפרד, הן בספרי הנהלת חשבונות והן

בחשבונות בנק נפרדים. צד ההכנסות בתקציב הבלתי רגיל כולל: השתתפויות

משרדי ממשלה, השתתפויות בעלים כמתחייב בחוקי עזר של הרשות המקומית,

תרומות, הכנסות מקרנות הרשות, הלוואות והכנסות ממכירת רכוש.

הקשר בין התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל: קיים קשר בין התקציב הרגיל

לתקציב הבלתי רגיל ולהיפך. שיפוצים במוסדות חינוך מוגדרים בתקציב הפיתוח,

בעוד שצביעת וסידור של אותן כיתות מוגדרים בתקציב הרגיל. הקמת מבנה

מתקציב פיתוח דורשת את החזקתו מהתקציב הרגיל. כנ"ל לגבי סלילת כביש

ומדרכה וכיוצא בזה. כך שהאבחנה בין התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל הינה

אבחנה דקה ביותר.

בחירת הדרך להכנת התקציב. כעיקרון, קיימות שתי גישות לבניית תקציב. תקציב

על בסיס קיים. בבסיס שיטת תקציב זו מונח תקציב שנה קודמת, לגביו מופעלים

העדכונים המתחייבים. הדרך השנייה, תקציב על בסיס אפס, שבו נבנה התקציב

כאילו מעולם לא נעשה תקציב לעירייה, ויש לקבל את כל ההחלטות מחדש.

ראש העיר רן קוניק וההנהלה הנחו אותנו להכין תקציב שכזה, עד כמה שניתן, על

מנת שנוכל לקבוע את הפעילויות הרצויות והמועדפות אשר תיכנסנה לספר

התקציב, ללא קשר לשאלה האם פעולות דומות יתבצעו בעבר. כלומר, כל פעילות

נבחנה בזכות חשיבותה היחסית, בטרם נכנסה לספר התקציב. יתרונות שיטה זו,

שהיא מוודאת שהתקציב נבנה כך שייתן ביטוי לצרכיה המעודכנים של העיר

גבעתיים, כפי שנקבעו על ידי ראש העיר וההנהלה.

התקציב המותנה הוא פטור ממס על דיווידנד. במסגרת התקציב השוטף ישנו

תקציב מותנה בהיקף של 3,750,000. אלו הוצאות שביצועם ימומש אך ורק אם

העירייה תקבל דיווידנדים מתאגיד המים. משרד הפנים דורש הצגת תקציב זה

כתנאי לאישור תקציב העירייה.

לצערנו, בסוף שנת 2015 פג תוקפה של הוראת השעה 'פטור ממס על הכנסות

מדיווידנד'. מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 פועלים במטרה להאריך את

6

הוראת השעה. אולם משיקולי זהירות, נערכנו לכך שהבקשה תידחה. שאז תחול

עלינו החובה לשלם מס בהיקף של 25% על דיווידנד מתאגיד המים. לפיכך, על אף

שאנו צופים דיווידנד של 5 מיליון שקלים, הרי שהתקציב המותנה, שהוא למעשה

הדיווידנד בניכוי המס, יהיה בהיקף של 3,750,000. פירוט מופיע בחוברת

ההסברים המונחת לפניכם.

סקירת מצבנו הכספי. על פי הדוחות המבוקרים, סיימה העירייה את שנת 2014

באיזון תקציבי. על פי אומדן, גם את שנת 2015 תסיים העירייה באיזון, ולכל היותר

עם סטייה של פחות מאחוז בין ההכנסות להוצאות. וזאת תוך עמידה במרבית

היעדים שהצבנו לפנינו. ברשותכם, אני רוצה לפרט את סעיפי ההוצאות העיקריים,

ובהמשך את סעיפי ההכנסות העיקריים.

שכר ופנסיה. השכר הינו המרכיב העיקרי ... בהיקף של 151 מילין שקלים, כאשר

39 מיליון שקלים מהוצאות השכר הם תשלומי פנסיה שאין בהם גמישות... הנחת

העבודה היא שתוספת השכר לשנת 2016 תהיה כ-5% ביחס לתקציב העירייה

לשנת 2015. וזאת מארבע סיבות עיקריות 1) איוש תקנים נוספים 2) הזחילה

של ותק וקידום דרגות. 3) עדכון שכר המינימום שתי פעימות. מ-4,300 ל-4,650

וביולי 2016 ל-4,825 .4) הסכם השכר הקיבוצי החדש שנחתם במשק, המחייב

את העירייה.

תקציב פעולות. תקציב פעולות נראה על פניו כתקציב גמיש. אך גמישותו ויכולת

העירייה לשלוט בו מוגבלת מאוד. לדוגמה, הוצאות חינוך מוכתבות על ידי משרד

החינוך. הוצאות רווחה מוכתבות על ידי משרד הרווחה. הוצאות המועצה הדתית

מוכתבות על ידי משרד הדתות. השתתפות באיגוד ערים דן מוכתבות על ידי

האיגוד, וגם תברואה, תאורת רחוב, תצרוכת מים וכדומה, הם צרכים קבועים,

שאין דרך אמיתית לשנות מבלי לפגוע דרסטית בשירות לתושב.

לפיכך, היכולת של אגף הכספים ושאר אגפי העירייה ל חסוך בתקציב הפעולות

נוגעת אך ורק לאותן פעולות בהן העירייה עצמאית בבחירת היעדים והאמצעים.

סך הכל תקציב הפעולות 171 מיליון שקלים

7

החזר הלוואות. סכום פירעון ההלוואות השנתי בתקציב 2016 הוא 5.4 מיליון₪.

לעירייה עומס הלוואות לסוף שנת 2015 בהיקף של 83 מיליון שקלים. עומס

ההלוואות הוא סך יתרת כל ההלוואות שעל העירייה לפרוע במהלך השנים הבאות.

סכום זה נמוך יחסית. רק 23% מתקציב העירייה, כלומר נמוך בהרבה מהרף

המירבי שמתיר משרד הפנים, שעומד על 60% .

הוצאות מימון. עיריית גבעתיים אינה מצויה במשיכות יתר. לפיכך, הוצאות בפרק

זה הינן עמלות בנקים וכרטיסי אשראי בלבד.

מענקי איזון. מענק איזון הוא סכום המועבר ממשרד הפנים, שמטרתו להשלים

פערים בין הכנסות הרשות לבין ההוצאות. והוא מתבסס על נוסחה שכוללת את

נתוני הרשות המקומית, על פי הדוחות המבוקרים ונתוני האוכלוסיה. כידוע, עיריית

גבעתיים שייכת לפורום ה-15, אותן 15 רשויות חזקות שאינן מקבלות מענקי איזון

ולכן נטל התקצוב השוטף בפעילויות נופל כולו על העירייה, שכידוע מממנת בנוסף

חלק משמעותי מהשירותים הממלכתיים, שהיו אמורים לחול על הממשלה, כגון

חינוך ורווחה, דבר שמשפיע בצורה דרמטית על תקציב העירייה. להערכתנו מצב

זה אינו צפוי להשתנות בשנים הקרובות, ואולי אף להחריף.

תקציב 2016, נתונים כספיים. הוצאות, שכר כולל פנסיה– 151 מיליון. פעולות–

171 מיליון. גירעון הלוואות– 5.4 מיליון. הוצאות מימון– 1.6 מיליון. הנחות

ופטורים בארנונה – 29 מיליון שקלים

תקציב ההכנסות המממנות את הוצאות העירייה הוא: הכנסות עצמיות – 248

מיליון, השתתפות משרדי ממשלה– 81 מיליון. הנחות ופטורים– 29 מיליון

שקלים. כידוע, הנחות ופטורים מופיעים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות.

צורת רישום זו נקבעה על ידי משרד הפנים, וההיגיון שעומד מאחורי רישום זה

שהעירייה מממנת בצד ההוצאות את הפטורים וההנחות הנכנסים לרישום בצד

ההכנסות.

ארנונה. עיריית גבעתיים החליטה שלא להעלות את תעריפי הארנונה לשנת

2016. התוספת בארנונה מתקציב 2015 לתקציב 2016 היא כתוצאה מגידול

טבעי, הרחבות בנייה, מדידות, העמקת גבייה והגברת האכיפה. יצוין כי על פי

8

סעיף 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה ולנוסחת העדכון אשר נקבעה לפיו, שיעור

העדכון הכללי בתעריפי ארנונה בשנת 2016 יעמוד על 1.27%. שיעור העדכון

יקבע בהתאם לנוסחה הבאה: מחצית שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, בתוספת

מחצית עליית מדד השכר הציבורי. סך הכל 1.27% .

עיריית גבעתיים הגישה בקשה למשרד הפנים ולמשרד האוצר לביטול העדכון הנ"ל

לשנת 2016, וזו אושרה על ידי שר הפנים ושר האוצר. יש לציין כי הפחתה זו

מקלה על התושבים ובעלי עסקים. אך יחד עם זאת, פוגעת בהכנסות העירייה בכ-

2 מיליון שקל לשנה. הארנונה מהווה כ-52% מהכנסות העירייה, כלומר 186 מיליון

שקלים. כאשר מתוכם ארנונה ממגורים מהווה 62%, וארנונה מעסקים 38% .

עלותו השנתית של משק בית בגבעתיים גבוהה באלפי שקלים בהשוואה לארנונה

שהוא משלם. מנגד, בעלי עסקים בעיר, משרדים, מסחר, תעשייה ועוד, מעבירים

לקופת העירייה תשלומי ארנונה גבוהים מארנונה למגורים. והם גם אינם דורשים

בתמונה גני ילדים, בתי ספר, פעולות גמלאים ועוד.

אי לכך, היתרונות הברורים של ארנונה עסקית לעומת ארנונה למגורים מעודדים

אותנו להגדיל הכנסות משטחי מסחר, בעיקר בסיטי בצפון, וכורזים בדרום. וכך

נוכל להביא לשיפור איכות החיים של תושבי העיר.

השתתפות משרדי ממשלה. עיקר ההכנסות הם ממשרדי החינוך והרווחה,

שמשתתפים בשירותים הממלכתיים בהיקף של כ-60% מההוצאות, בסך 89 מיליון

שקלים, מתוך 141 מיליון. כלומר עיריית גבעתיים מוסיפה 51 מיליון שקלים

ובמילים אחרות, אילו השירותים הממלכתיים היו ממומנים על ידי המדינה, לעירייה

היה עודף תקציבי גדול. משרד הדתות קובע כי פעילות הדתית בכך שהוא מתקציב

25% מהפעילות המועצה הדתית, ועלינו להשלים את ה-75% הנותרים. חשבי

אגף הכספים הנמצאים פה מבצעים כל הזמן בדיקות ובקרות על מנת למקסם את

ההכנסות ממשרדי הממשלה.

הכנסות אחרות. מלבד הארנונה הכללית, המהווה את עיקר הכנסות העירייה,

קיימות מספר הכנסות נוספות, שהחשובות בהן הינן: תשלומי חנייה, שילוט

ופרסום. לסיכום פרק ההכנסות ניתן לראות כי מבנה הכנסות זה מחייב אותנו

9

למדיניות תקציבית מרסנת בצד ההוצאות, על מנת שנוכל להמשיך ולהבטיח את

רמת השירותים הגבוהה הניתנת לתושבי העיר.

האגפים העיקריים בעירייה: חינוך – תקציב החינוך לא כולל תרבות, נוער וספורט,

הוא התקציב הגדול ביותר. 105 מיליון שקלים, המהווה 36% מהתקציב הכולל של

העירייה. כאשר בנוסף קיימים גם תקציבי פיתוח גדולים בחינוך. היקף מערכת

החינוך בגבעתיים. ב-74 גנים ושמונה בתי ספר יסודיים ובארבעה בתי ספר

תיכוניים לומדים סך הכל 9,5000 תלמידים

יעדים לשנת 2016: שיפור השירות לתושב, כולל שיבוץ ממוחשב לגני ילדים

חתירה להעלאת מספר התלמידים בעלי תעודת בגרות איכותית וחברתית,

הרחבת תוכנית המצוינות בעיר, הרחבת מספר מרכזי למידה עירוניים בבתי ספר

והרחבת בתי ספר מקדמי פדגוגיה. תוכנית 'לבלובים' לכל גני החובה בעיר.

הרחבת הרצאות וסדנאות להורים, השלמת מחשוב בתי ספר תיכוניים. שיפור

חזות בתי הספר ומתן מענה לגידול האוכלוסיה על ידי השקעה בתשתיות של

מוסדות החינוך הפורמאליים, שדרוג מרכזי הנוער ותנועות הנוער ברמה הפיזית

וברמת ההצטיידות.

עמותות. עמותת קהילתיים ברשות סגנית ראש העיר אורלי ניב והמנכ"ל שרון אבן

טוב, ועמותת הספורט ברשות עמוס פרישמן, מסיימות את שנת הפעילות

הראשונה. עיריית גבעתיים תומכת ומלווה את העמותות ואנו מקווים כי בדרך זו

לשפר ולייעל את השירות לתושב.

רווחה. תקציב אגף הרווחה לשנת 2016 הינו בסך 35 מיליון שקלים, המהווה

10% מתקציב העירייה. על פי הנוהג, משרד הרווחה מממן כ-75% מעלות שירותי

הרווחה. והרשות המקומית נדרשת להשלים את ה-25% הנוספים. עלות

השירותים נקבעת בפועל על ידי משרד הרווחה, אשר מגדיר את כללי הזכאות,

מספר המכסות, מחירי העלות במוסדות הרווחה. אי לכך, ההשתתפות המקומית

בפועל גבוהה, כ-25% .

כאמור, עיריית גבעתיים לא רק שאינה מקבלת מענקי איזון, אלא אף מממנת

מתקציבה פעילויות רווחה שאמורות להיות משולמות במלואן על ידי המדינה. עיקר

10

ההוצאה מתרכזת בכמה בעיות רווחה חמורות, שאין אפשרותלהזניח אותן. בשנים

האחרונות אנו עדים להמשך המגמה של עלייה בתוחלת החיים. משמעות הדבר

שהוצאות העירייה לגיל השלישי עלו, והיכולת שלנו להרחיב את תקציבי הרווחה

ואת השירות לתושב ללא הגדלת נטל הארנונה וללא צבירת גירעונות תחייב מאמץ

שילך ויגדל בשנים הבאות.

שפ"ע. האגף לשיפור פני העיר אמון על תכנון, פיתוח ואחזקה של השטחים

הירוקים בגבעתיים, במטרה להעניק לתושבי העיר, לבעלי העסקים, לעובדים

ולמבקרים עיר בעלת חזות מסודרת, מעוצבת, נאה למראה ובעלת איכות חיים

גבוהה.

תחומי פעילות עיקריים של האגף: תכנון ופיקוח פרויקטים לפיתוח גנים ציבוריים,

ככרות וטיפול בעצים ברחובות ובגנים; התקנה ואחזקת ציוד רחוב ומתקני משחק;

התקנת שילוט רחוב; אכיפת חוקי עזר בנושא כלבים ושמירת הסדר והניקיון בגנים

ציבוריים; אחזקת חצרות גני ילדים ובתי ספר. סך הכל תקציב אגף שפ"ע – 46

מיליון שקלים

הנדסה ונכסים. העירייה משקיעה משאבים רבים בתחום ההנדסה והנכסים. קידום

תוכנית המתאר לעיר, עד לאישור סופי; קידום יוזמות תכנוניות ותב"עות; קיצור

זמני במתן שירות לקהל; פיתוח המשאב האנושי הקיים; טיפול בהפקעות,

שכירויות; אישור שימוש בנכסי העירייה, אישור זכויות במקרקעין לנכסי העירייה;

השלמת וקליטת כוח אדם לפי תקן; שיפור סביבת העבודה באגף; עדכון ספר

הנכסים, סקר נכסים; שיפור רמת התחזוקה בנכסים העירוניים.

כולנו מאמינים ומקווים כי ההשקעה גדולה נעשית היום בתחום זה תצליח גם

לשפר את איכות חיי התושבים וגם להגדיל בעתיד את הכנסות העירייה.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את שרית צולשין, מהנדסת העיר החדשה, וגם את

אסף אדרי, מנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש, ולאחל לכם הצלחה בתפקידכם.

סך הכל תקציב ההנדסה ונכסים בתקציב השוטף – 17 מיליון שקלים, כאשר

תקציבים רבים בתחום זה מופיעים בתב"רים.

11

הלשכה המשפטית. הלשכה המשפטית עוסקת במתן ייעוץ משפטי לכל אגפי

העירייה. ליווי ועדות העירייה השונות, ליווי מועצת העיר, ליווי ופיקוח על הליכים

משפטיים, פיקוח על שירותים משפטיים הניתנים על ידי עורכי דין חיצוניים וכמובן

על התביעה העירונית.

סיירת ביטחון. פיקוח ושליטה בסיור העירוני, פיקוח על מאבטחי חברות השמירה,

מתן מענה לתושבי העיר בנושאי ביטחון שוטפים, סך הכל תקציב הסיירת כ-2

מיליון שקלים. שירות לתושב: העירייה משקיעה משאבים רבים, הן באמצעים

טכנולוגיים והן בתהליכי העבודה, על מנת לשפר ולייעל את השירות לתושב.

סיכונים אפשריים במימוש התקציב. היות וכל הזמן נרקחות הפתעות רגולטוריות,

הנוחתות על הרשויות המקומיות ומקשות עליהן, ובפרט על הרשויות החזקות, אנו

עומדים מול מציאות לא פשוטה והרבה מאוד חוסר ודאות. דוגמאות להפתעות

כאלה המכבידות מאוד על התקציב: עדכון שכר המינימום, תקנות נגישות, ייקור

היטל הטמנת פסולת, תקצוב דיפרנציאלי, הקפאה וצמצום בתקציבי המדינה,

ארנונה – העברה מרשויות חזקות לחלשות, שינויי חקיקה, תמ"א 38, הרפורמה

בתכנון ובנייה – תיקון 101, שביתות במשק והסכמי שכר בין האוצר להסתדרות

המחייבים את הרשות המקומית, ללא כל שיפוי או שיפוי חלקי בלבד מצד

הממשלה.

חלק ממקרים אלו מערערים את האמון בינינו לבין משרדי הממשלה. כאשר אנו

יכולים לקום בוקר אחד ולגלות החלטה שתאלץ אותנו לבטל תוכניות שהובטחו

לתושבים בשל התאדות מקורות המימון. אך מכיוון שמדיניות ראש העיר היא של

שמירה וחיזוק השירותים המוענקים לציבור בכל תחומי החיים, הרבה מעבר

למקובל, הרי שאף שאנו מקווים שלא יטילו עלינו גזרות, אנו חייבים להתכונן לכל

אופציה.

בעיות אחרות שייתכנו בשנת 2016: משבר בנדל"ן שיפגע באגרות ובהיטלים

עלייה באינפלציה, שתפגע בהלוואות, מיתון במשק, שיכול לפגוע בשיעורי הגבייה,

מצב ביטחוני, תביעות ייצוגיות, וכמובן שייתכנו בעיות נוספות, בלתי צפויות, איתן

נצטרך להתמודד.

12

לסיכום, האתגרים העומדים בפני עיריית גבעתיים בתקציב 2016 רבים ומגוונים

והתקציב שנמצא בפניכם נבנה בקפדנות כדי לעמוד בהם, ובשנת התקציב

הקרובה עלינו להשיג 10 מטרות עיקריות: 1) הגדלת ההשקעה בחינוך 2) שיפור

השירות לתושב. 3) הקמת אולם ספורט מנורה 4) פרויקט הסיטי 5) הרחבת

הטיפול והסיוע לאוכלוסיות נזקקות. 6) שיפור הביטחון האישי 7) שיפור תהליכי

רישוי הבנייה במנהל ההנדסה. 8) הסכם השכר החדש במשק 9) העדר מענקי

איזון, 10) ואחרון, לבצע כל זאת תוך שמירה על תקציב מאוזן

ולשם כך, אבקש מכם, חברי המועצה, לאשר בזאת את התקציב הרגיל לשנת

2016, בסך 358,606,500. את התקציב המותנה, המוגש במסגרת התקציב

הרגיל בסך 3,750,000 ואת מסגרת האשראי בהיקף של 5% מהתקציב

לידיעתכם, בשנים האחרונות לא ניצלנו מסגרת זו, אך אנו זקוקים לה למקרים

חריגים ולא צפויים.

בשם אגף הכספים, אני מודה לכם על תמיכתם ועזרתם באישור תקציב 2016

ומאחל שנה מוצלחת ומאוזנת. תודה

מר רן קוניק: תודה לגזבר העירייה. אתה יכול לשתות מים, אני לא

זוכר מתי דיברת כל כך הרבה ברצף. מישהו רוצה להתייחס?

גב' ויוי וולפסון: עם כל הכבוד לשלומי, ותודה רבה, לכל הצוות,

מר רן קוניק: כן, עמיחי, בבקשה.

ד"ר עמיחי ברלד: כן, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. קודם כל תודה

לשלומי. הצגה מעולה, אבל אני רוצה קצת לא להיות באופוריה הזאת. אני רוצה

להצביע על שני פגמים עיקריים מאוד בתקציב הנוכחי. וחילקתי לכם דף שתראו על

מה אני מדבר, פחות או יותר. הדבר הבולט, לפי דעתי, בתקציב הזה, זה גידול

מתמיד בשכר ומשכורות. זו שנה שלישית שבתקציב יש גידול זוחל ומתמיד בשכר

ובמשכורות.

אם ב-2013 השכר היה 138 מיליון, ב-2014 – 142 מיליון, ב-2015 – 147

מיליון, ב-2016 – 151 מיליון. זה תקציב זוחל בשכר ומשכורות כל הזמן. ונתתי

לכם כמה דוגמאות בהמשך. למשל, כל ההוצאות שכתבתי פה הן בדרך כלל

13

הוצאות של שכר ומשכורות. הוצאות הנהלה, בהשוואה ל-2013 עלו ב-33% .

בהשוואה ל-2015 עלו ב-10%. בסעיף דוברות, שם השערורייה בהתגלמותה.

58% עלייה בסעיף דוברות מ-2013 ,18% עלייה מ-2015. והדוברות, אני מזכיר

לכם, עיריית גבעתיים קיבלה הערה לא סימפטית ממבקר המדינה בנושא הזה של

דוברות, יחצ"נות וכך הלאה.

מהנדס העיר, בהשוואה ל-2013 יש גידול של 72%. צריך להיות בסדר. זה אתה

חושב.

מר רן קוניק: מניסיון העבר אני מציע שפשוט תשאל.

ד"ר עמיחי ברלד: לא, יש לי זכות להביע דעה.

מר רן קוניק: ... שאתה קבעת עובדה, ובסוף יצא שאתה טועה.

ד"ר עמיחי ברלד: לא, לא, זו עובדה,

מר רן קוניק: תשאל למה הסעיף הזה ככה וככה. כי לא בטוח שמה

שאתה אומר זה נכון.

ד"ר עמיחי ברלד: אני קורא את התקציב, סעיף סעיף, משווה, בודק.

ואומר מה שמצאתי. התשובות תתנו לי אחרי כן. מהנדס העיר, אני שוב חוזר,

עלה, רק המשכורות, בסעיף משכורות, לא בסעיף הפעולות וכך הלאה, ב-72% ב-

2013, ב-20% בהשוואה ל-2015. סך הוצאות מהנדס העיר עלה שוב ב-74% .

מבני ציבור, השכר עלה ב-48% מ-2013. תכנון ובניין עיר עלה השכר והמשכורות

ב-74% ב-2013 ,17 % מ-2015. חינוך חירום, אלוהים יודע מה זה, ואני אשמח

מאוד לשמוע אחרי כן מה זה, אבל חינוך חירום עלה מ-2013 ב-290% .53%

עלייה מ-2015. חינוך חירום, להבנתי, טוב, אני לא אגיד מה הבנתי, אבל אני לא

מבין פה בכלל מה הסעיף הזה דורש עלייה כזאת של שכר.

מהיכן הכסף הזה, של עליית השכר המשמעותית הזאת, של 13 מיליון מ-2013 ו-

4 מיליון מ-2015? שלומי התפאר בזה שלא תהיה העלאת ארנונה, או מישהו פה

אמר 'אין העלאת ארנונה'. יש העלאת ארנונה של 6 מיליון. העלאת ארנונה הזאת

של 6 מיליון נובעת אחד, לדפוק את רחוב אפק, לשים אותו, חוקי, הכל חוקי, בסיווג

14

א' במקום סיווג ב50 שנה הם בסיווג ב', פתאום עכשיו סיווג א'. למה צריכים

את ה-6 מיליון. אז עולים על רחוב אפק.

פני אלי כמה וכמה תושבים. בסדר, זה חוקי. שאלנו במשרד הפנים. חוקי, אבל

מאה אחוז, בסדר. 6 מיליון תוספת לארנונה, יש. אל תגידו שאין תוספת לארנונה

סעיף ההכנסות, אם תסתכלו בתחתית הדף, ב-2014 תקציב ההכנסות העצמיות

היה 238 ו בפועל היה 235. ב-2015 התקציב הוגש על 242 והסתכם בפועל ב-

238. ב-2016 ה תקציב שמוגש עכשיו 248, מי יודע מה יוגש בסוף, כי בסוף

אנחנו ראינו כבר שיש בתקציב ההכנסות פיחות או פחות תקציב הכנסות של 3 ,4

מיליון. כך שאני לא בטוח, אמנם אין גירעון, אבל אם השכר עולה, ואין גירעוןאז

משהו הרי חסר. אז מורידים בסעיף הפעולות, מורידים בסעיפים אחרים שאפשר

לקצץ וכך הלאה. זה פגם אחד, גדול מאוד, לפי דעתי. שכר ומשכורות זה באמת

אחת הבעיות של עודף עובדים שהתקבלו בשנים האחרונות.

הסעיף השני שאני רוצה להפנות את תשומת לבכם זה בלבול אולי מכוון, אולי

מעומעם, אולי לא מכוון, של כל נושא העמותות. יש לנו המון סעיפים שחלקם כתוב

שהעירייה מתקצבת, ו בחלקם פתאום אין. נעלם התקציב של העירייה. כמו 'בית

ראשונים', כמו גלריה עירונית, כמו בית אלון, בית שז"ר, שדה בוקר, קייטנות וכך

הלאה. חלקם מתוקצבים, חלקם לא.

אני מעריך שזה עבר לקהלתיים. מצד שני, בסעיף הכנסות בתרבות, יש אפס.

כלומר העירייה הפסידה 7 מיליון שקל הכנסות בסעיף תרבות. לעומת זאת, אם

תסתכלו כמה העירייה חסכה בסעיף ההוצאות, היא חסכה רק 3 מיליון. זאת

אומרת איפה ה-4 מיליון האלה שהעירייה קיבלה ולא נותנת עכשיו תמורה?

נשארו כנראה בקהלתיים.

אבל אין שום דיווח על זה בתקציב. אי אפשר לדעת מהתקציב מה שייך לקהלתיים,

מה לא שייך. למשל: ממתי הקונסרבטוריון, הרי פתחו את קהלתיים על בסיס

הקונסרבטוריון. כי כל עמותת הקהילתיים הזה יושבת על הקונסרבטוריון. אז למה

צריך לתקצב את הקונסרבטוריון שוב ב-680,000 שקל? שהעמותה תתקצב, זה

הרי בסיס העמותה.

15

אותו דבר, תיאטרון גבעתיים. תיאטרון גבעתיים הרי בקהילתיים מתוקצב שוב ב-2

מיליון על ידי העירייה. אם מתוקצב על ידי העירייה, אז הוא לא בקהילתיים. אבל

הוא כן בקהילתיים. יש פה בלבול מכוון, לפי דעתי, שאי אפשר לדעת בדיוק מה זה

קהילתיים, מה זה לא קהילתיים, אבל בסך הכל יש הפסד לעירייה של 4 מיליון

שקל בגלל הקהילתיים. זאת אומרת, העירייה נותנת, מלבד מה שהוצהר בפירוש

לתקצוב העמותה, יש עוד כמה מיליון מהצד, שצריכים לבדוק איפה הם נמצאים.

הוצאות הספורט, גידול של 26% מ-2015. אז איפה עמותת הספורט? אם יש

עמותת הספורט, למה יש גידול גם בהוצאות העירייה ב-26%? וכך הלאה, אפשר

לראות את הדברים האלה.

בשולי הדברים, אני רוצה עוד כמה דברים קטנים, אולי לא מהותיים כל כך, אבל

מצביעים על קצת רשלנות, לפי דעתי. כשאתה מסתכל על מספר תלמידי בית

הספר היסודיים, הם 5,031. יופי, מספר יפה. כשאתה מסתכל על כל בתי הספר

היסודיים לפי הסדר, שמונה בתי ספר, יש 5,031. חסר לי בית ספר שנפתח בשנה

שעברה, שיש לו כמה עשרות תלמידים. בית הספר המיוחד, האנתרופוסופי.

עכשיו, אם הוא נפתח ויש 30 או 40 תלמידים, אז אין 5,031, יש יותר

אבל יש סך הכל יש 5,031, למה הוא לא מופיע בתור רשימת השמונה? ויש

תשעה בתי ספר. שוב, זה משהו אולי קטן, שולי, אבל זה מראה, לא מספיק רצינית

הגהה שנעשתה על ה-5,031 הזה

דבר נוסף, עיריית גבעתיים מממנת 40,000 שקל לכיתת גימלאים. אני יודע

שהשתתפות הממשלה בכיתה הזאת חייבת להיות, ואין שום עדות בתקציב

להשתתפות. אני זוכר שאמרו שיש השתתפות ממשלה על זה. ישבה פה נציגה

באחת הישיבות, ישבה פה בכיסא מאחורי. קמה ואמרה: 'יש השתתפות של

המשרד לגימלאים, או משרד לאזרחים ותיקים'. היום זה שיוויון חברתי.

משתתפים בכיתת גימלאים. אני זוכר שהיא אמרה את זה, היא ישבה פה מאחרי.

איך שלא יהיה.

המכללה לביטחון לאומי, קיבלתי תשובה. אני מבקש להוריד את זה.

16

שמחתי לראות שבתוספת החינוך יש 9% תוספת, הגענו ל-105 מיליון. סכום

מכובד ויפה. אם תסתכלו טוב, תראו שרוב הסכום הזה זה שוב העלאה

במשכורות. דווקא של מנהל החינוך או דברים כאלה, לאו דווקא בפעולות של זהו.

ואני מציע גם לרדת מהאופוריה הזאת שעיריית גבעתיים נותנת ונותנת. זה מה

ששלומי אמר כמה פעמים: 'העירייה משתתפת בנושאים שהממשלה צריכה

לשלם'. כל העיריות בארץ משתתפות. עיריית קרית אונו, עם ה-45 ,50 אלף

תושבים שלה, זה מאוד דומה אלינו, 50,000? לא 35,000, יש להם 8.5 אלף

תלמידים. לנו יש 9 ומשהו. עיריית קרית אונו נותנת 100 מיליון לחינוך 39%

מהתקציב. עיריית גבעתיים נותנת 105 מיליון 29% מהתקציב. זאת אומרת, יש

לאן לשאוף. אז לא להגיד ככה: 'אנחנו משתתפים בזה שהממשלה צריכה לשלם'.

כל העיריות במדינה משלמות מה שהעירייה צריכה לשלם כדי לחנך יותר. כל

העיריות נותנות הרבה יותר מאשר עיריית גבעתיים, שמשתתפת מההוצאות

העצמיות שלה ב-12 ,13 אחוז, מההוצאות העצמיות בחינוך, ורק ב-5%

מההכנסות העצמיות ברווחה. זה פחות או יותר, תודה רבה על ההקשבה.

מר רן קוניק: אוקיי. כן, עמיר.

מר עמיר קצנלבוגן: במשפט, אני אבקש לחדד את דבריו של עמיתי לסיעה

עמיחי, שבשנת 2015 ,2016, יש עלייה של 50 משרות כוח אדם. אם נהיה יותר

ספציפיים. בעצם יהיו יותר עובדים -

מר רן קוניק: איפה אתה רואה את זה בתקציב?

ד"ר עמיחי ברלד: יש 640 מול 570 .

מר חיים רוזנבאום: הרוב זה הסייעות השניות.

ד"ר עמיחי ברלד: אני יודע שהרוב זה סייעות. אבל אם תחשוב, בעיריית

רמת גן יש 150,000 תושבים. יש להם אגף חינוך. יש להם אגף הנדסה. אין מנהל

הנדסה ואין מנהל חינוך. המושג מנהל אומר שמתחת למנהל יש גם אגפים ועוד

מחלקות ועוד אנשים ועוד ג'ובים ועוד דברים כאלה. בשביל מה צריך מנהל הנדסה

בעיריית גבעתים, עם ה-55,000 תושבים 3,000 דונם? עיריית רמת גן, עם

150,000 תושבים ופי חמש גודל, יש להם רק אגף הנדסה

17

מר רן קוניק טוב, אוקיי. מי עוד? עמיר, סיימת?

מר עמיר קצנלבוגן: כן.

מר רן קוניק: מישהו עוד רוצה? מר בן שחר?

מר ראובן בן שחר: טוב, אני אדבר מעט. רוב הדברים המשמעותיים נאמרו

כבר על ידי עמיחי. האמת היא שזה די עצוב. כי אני מביט בתקציב, אני לא רואה

פה חידושים, ואין פה חזון. לאור אמירת הפתיחה. יש גידול בשכר, ואני חוזר על

הנתון הזה, בלי להיכנס לשנים, רק בגדול ומאוד ברור. יש גידול בשכר שהעירייה

משלמת מ-2013 עד היום, ב-10%. בדרך כלל יש עלייה בשל הסכמים ארציים

הסכמי עבודה. אבל לעלייה ההיא יש לה משמעות מזערית. כמעט מזערית.

פה מדובר על 10% במשך שנתיים וחצי, שלוש. שנתיים, שנתיים וחצי. זה המון

דוברות ופרסומים זה מדהים. דוברות ופרסומים עלייה של 58% מ-2013 ל-2016 .

תחשבו על המספרים 58%. מהנדס העיר זה גוף או גורם או אגף מאוד חשוב

הוא מכניס הרבה מאוד כסף לעירייה. אך עדיין, עלייה, ואנחנו מדברים על עלייה

של שכר כוח אדם, של 72% .

מר מושיק גולדשטיין וזה עדיין לא מספיק. חסר כוח אדם, חסרים

תקנים. חסר פיקוח.

מר ראובן בן שחר: זה מדהים, הנתון הזה. והדבר הנוסף זה ההוצאות

הנהלה. הוצאות הנהלה, 33% עלייה בתוך שנתיים. כל הדברים האלה הם

מדהימים. מי שמבין בתקציבי עיר ורבים מבינים שנסתכל על זה, גם הגורמים

הממונים והאמונים על הפעילות של העיריות רואים את זה, ורואים את הפרטים

האלה ורואים את הנתונים ומדובר בעשרות אחוזי עלייה.

עכשיו, יש לי הערה שהיא מאוד משמעותית לטעמי. כל הנושא של החיפוש בתוך

התקציב של מה קורה עם התקציבים ואיך הם מתנהלים, של שתי העמותות.

קהילתיים ועמותת הספורט. הטיול של התקציבים האלה מאוד לא ברור, ואין לי

שום שמץ של מושג למה זה לא מופיע באופן ברור בתקציב. הרי העמותות שייכות

לעירייה, הן עמותות עיריות. הן עמותות ציבוריות, וזה לא ברור מפה שום דבר,

כולל מספר העובדים, כולל כלום.

18

ואם מדובר בעשרות עובדים, שעמיר ועמיחי דיברו עליהם, אז מדובר בהרבה יותר

מעשרות עובדים, כשמסתכלים על שתי העמותות. מדובר, להערכתי על כ-100

עובדים שנכנסו בשנתיים האחרונות, רובם לתפקידים שלא היו לפני כן. זה אומר

לא דרשני. דרשני בריבוע ובמתומן. זה כבד מאוד. זה אומר שנכנסו לעירייה כ-100

עובדים חדשים, שרובם או חלקם הגדול מאוד זה בתפקידים שלא היו קיימים לפני

כן. מאוד מעניין, מאוד ברור.

יש תחושה, ייתכן שיותר מתחושה, של מהלך כספי סיבובי. לא ברור איפה הוא

מתחיל ואיפה הוא נגמר, כל הנושא של העמותות. זה צריך להיות ברור לכולם.

עכשיו, התשובות לשאלות התקציב הן, אנחנו שואלים את זה לא היום, לא אתמול,

לא מחר. כל פעם שנשאל, אנחנו מקבלים את אותו דבר, וזה נשאל בשנתיים

האחרונות. הם תמיד או שכן, או שלא, או שאולי, או שאחר כך. זה טוב לפוסטים

בפייסבוק. זה לא אמיתי וזה לא נכון וטוב לטובת העשייה בעיר.

אמרתי בישיבה קודמת שלקיחת אחריות זו באמת החובה, גם של מי שמכהן

בתפקיד שיצא, והוא צריך להתנהג ככזה. אבל זה או שיש לך את הכלים האלה או

שאין לך אותם. מוכרחים בעניינים האלה לתת תשובות מדויקות ולא סיפורים.

אנחנו מקבלים תשובות השכם וערב, כל הזמן תשובות שלא נוגעות בעניין.

הדבר הכמעט אחרון שאני רוצה לומר הוא שהתקציב לא טוב לתושבי גבעתיים. זה

נשמע כמו משפט סיכום, אבל אל תדאגו, זה עדיין לא. יש פחות פעולות תרבות,

פחות פעולות חינוך, פחות פעולות עבור נוער, ועוד הרבה דברים חשובים וטובים,

ויותר ויותר משכורות. אני חוזר, יש פחות פעולות למען תושבי העיר, והרבה יותר

משכורות. זה טוב לעובדי העירייה החדשים, ברובם, לפחות. וכמובן לאלה שיבואו

בעקבותיהם, אבל זה לא טוב לתושבים. זה לא טוב לתושבים ולעשייה שנדרשת

בעיר הזו. תודה.

מר בני רייך: עוד מישהו?

מר מושיק גולדשטיין: כן, אני בהמשך לדברים שראובן אמר על אגף

הנדסה. אני רק רוצה לציין שאגף ההנדסה הוא האגף שמכניס הכי הרבה כסף

לעיריית גבעתיים, כדי לפתח את התשתיות, את מבני הציבור, את מבני החינוך.

19

17 מיליון, האמת זה כסף קטן. האגף הזה חסר כוח אדם, כמה? בשוטף. האגף

הזה צריך להיות מתוקצב הרבה יותר. הוא צריך הרבה יותר כוח אדם. גם בודקי

תוכניות, גם אנשי פיקוח, כדי לתגבר ולהכניס עוד כסף לעירייה.

יש כסף על הרצפה, פשוט צריך לדעת להרים אותו. ולפעמים תוספת של משכורות

ושל דברים כאלה זה לא דבר רע. אם אתה מביא אנשי מקצוע, ואני בטוח שגם

בהנהלת העיר, התפקידים החדשים שאנחנו רואים שנכנסו, נכנסו אנשים בעלי

ידע, מקצועיות, עברו מכרזים, מבחנים. אני יכול להעיד בנושא של אגף ההנדסה,

אנשים ברמה מאוד גבוהה. ולכן תוספת של כוח אדם, בכלל, בגדול, לא רק באגף

ההנדסה, אני רואה בזה דבר מבורך, ובתנאי שאלה יהיו אנשים שראויים, שיעברו

את כל המבחנים כמו שצריך. ועל פניו זה מה שנראה. כל האנשים שנכנסו זה

אנשי מקצוע. ולכן אני מוחה על כך שהסכום כל כך נמוך לאגף ההנדסה. אנחנו

נשתדל ב-2017 לשפר את זה

גב' טלי ארגמן: לא לפני החינוך.

מר בני רייך: חס ושלום.

ד"ר עמיחי ברלד: אתה בדקת מה קורה בעיריות אחרות? בתחום

ההנדסה?

מר בני רייך: ודאי, ודאי. אנחנו יודעים, מתוקצבים. גם בכוח אדם

הרבה יותר גדול. התקנים שיש לנו היום באגף ההנדסה לא מאוישים.

מר בני רייך: סיימת, מושיק?

מר מושיק גולדשטיין: כן, תודה.

מר בני רייך: מישהו נוסף מנציגי הסיעות רוצה לדבר? טלי, את רוצה

לומר משהו?

גב' טלי ארגמן: לא, אני אומרת שצריך להוסיף לכיוון החינוך. כמה

שיותר יותר טוב.

מר בני רייך: אם לא רוצים לדבר, אני רוצה להגיב לגבי הדברים של

ראובן בן שחר. אתה ציינת כאן לגבי נושא של פעולות תרבות, חינוך ונוער, שיש

ירידה וזה לא מורגש. אני חושב שנהפוך הוא. יש לנו בנוסף גם קהילתיים כעמותה

20

לחינוך תרבות. גם פעילויות שונות שנעשות גם בקרב ציבור הנוער, מבוגרים

הגימלאים, הפעילות של מנהל החינוך. אני חושב שדווקא בנושאים האלה אנחנו

יכולים להתברך. אני לא יודע על מה אתה נשען כשאמרת שאתה טוען שזה לא

מורגש הנושא הזה, אלא רק הוצאות המנהלה וכן הלאה.

לכן אני פשוט לא יודע, מעבר להדגיש את הנתונים עצמם, אז זה בסדר. עכשיו,

לגבי הנתונים עצמם שניתנו, אני חושב שגזבר העירייה בדבריו פירט סעיף אחר

סעיף לגבי העלייה עצמה, לגבי התוספות, לגבי ההשתתפות של הממשלה

בתקציב עצמו, כך שאני לא כל כך מבין על מה נשענים כשמדברים את הדברים

האלה. מישהו נוסף מנציגי הסיעות רוצה לדבר?

גב' ויוי וולפסון: כן. אני רוצה להגיד שדווקא בפעם הראשונה תקצבת

את הפעילות של הקהילה הלהטב"ית. אמנם בסכום צנוע, אבל זה עקרוני וזה

מאוד משמעותי. וגם הקהילה השיוויונית, שזה זרם אחר מהיהדות האורתודוכסית

היתה מתוקצבת עד היום. ואני חושבת שזאת אמירה מאוד משמעותית לעיר.

מר רן קוניק: הצבעה. טוב, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? הרוב

בעד, שלושת חברי סיעת קרן גבעתיים נגד. אני שמח לאשר את תקציב 2016 .

שיהיה בהצלחה לכולנו. בהזדמנות זו, פורים שמח לכולם

החלטה: הוחלט לאשר ברוב קולות את תקציב עיריית גבעתיים לשנת

2016 .

בעד 11 בעד (רן קוניק, אור-לי ניב, בני רייך, אורי רשטיק, מושיק גולדשטיין,

עו"ד טלי ארגמן, ויוי וולפסון, אורנה צדוק, שרון אורשלימי, אתי בללי נועם גבריאלי)

נגד 3 נגד (ראובן בן שחר, עמיחי ברלד, עמיר קצנלבוגן).

החלטה: התקציב וסעיפיו אושרו ברוב קולות.

21

קובץ החלטות

1 . אישור תקציב עיריית גבעתיים לשנת 2016 .

החלטה הוחלט לאשר ברוב קולות את תקציב עיריית גבעתיים לשנת 2016 .

בעד 11 בעד (רן קוניק, אור-לי ניב, בני רייך, אורי רשטיק, מושיק גולדשטיין,

עו"ד טלי ארגמן, ויוי וולפסון, אורנה צדוק, שרון אורשלימי, אתי בללי נועם גבריאלי)

נגד 3 נגד (ראובן בן שחר, עמיחי ברלד, עמיר קצנלבוגן).