פרוטוקול מליאה מס' 49

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 49

מיום שלישי, א' בניסן תשע"ז, 28.3.2017

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה

מר בני רייך-סגן ראש העירייה, מ"מ ראש העירייה, חבר מועצה.

גב' אור-לי ניב-סגנית ראש העירייה

פרופ' יזהר אופלטקה-סגן ראש העירייה, חבר מועצה.

מר מושיק גולדשטיין-משנה לראש העירייה, חבר מועצה.

גב' טלי ארגמן-משנה לראש העירייה, חברת מועצה

מר עמיר קצנלבוגן-חבר מועצה

מר ראובן בן שחר-חבר מועצה

גב' אתי בללי-חברת מועצה

ד"ר עמיחי ברלד-חבר מועצה

גב' ויוי וולפסון-סגנית ראש העירייה, חברת מועצה

גב' שרון אורשלימי-חברת מועצה

מר נועם גבריאלי-חבר מועצה

עו"ד אורנה צדוק-חברת מועצה

גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העירייה

עו"ד דניאלה גז-יועמ"ש העירייה

גב' שולי ברוך בר דוד-רכזת ישיבות המועצה

מר שלומי שפירא – גזבר

מר חיים רוזנבאום – חשב

2

מר יאיר אונפסונג– ס. גזבר

אבי לוי – חשב

תמיר מילר – מנהל חשבונות

חסרים:

מר אורי רשטיק-חבר מועצה

מר שמואל צ'צ'יק-חבר מועצה

גב' איריס אברהם-חבת מועצה

על סדר היום:

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2017 .

מר רן קוניק טוב, ערב טוב לכולם. גם לתושבים. יש מישהו שעוד לא נכנס או מוכן

להיכנס? מאחר ואנחנו ... ישיבת תקציב היא תיקח הרבה זמן ואני מניח שהיא פחות

מעניינת לכולכם. אז אני אתייחס, ילדים, אני אתייחס בכמה משפטים לנושא של האנטנות

או המשדרים במרכז המסחרי, הנושא שלשמו הגעתם להפגין. ואחרי זה, אם מישהו

ירצה להישאר לישיבה הוא מוזמן. בסדר? רק בישיבה אפשר לשבת ולהקשיב. אנחנו לא

יכולים לנהל ישיבה ברעש. מי שעוד לא ראה, אני גם כתבתי מקודם בפייסבוק בנושא

הזה, אתם מוזמנים להיכנס. היתה לנו פגישה לפני מספר ימים, עם שלוש נציגות של

התושבים, נציגות שאני לפחות מבין שהן מובילות בשכונה, עם מירב פרלשטיין, עינת

שוורץ ואורית טנצר. הגיעו שלוש תושבות לפגישה, ביחד עם עו"ד ליאור כץ, נועם, לא

להפריע.

מהקהל: הנציגים האמיתיים שלנו ...

3

מר רן קוניק: אני לא מחליט נציגים אמיתיים. חבר'ה, באתם להפריע? לשמוע? לקבל

תשובות? אולי תחליטו, ואז נדע איך להמשיך. היתה פגישה עם שלוש נציגות של

התושבים. שבסופו של דבר הן אלה שפנו והן אלו שלהבנתנו מייצגות הרבה מאוד

תושבים. לעצם העניין, בפגישה נכח גם עו"ד ליאור כץ. עו"ד ליאור כץ הוא עורך דין

שמתמחה בתחום הסלולארי, אחד מעורכי הדין החושבים והמובילים בתחום הזה. הוא

גם ייצג את העירייה, עדיין מייצג אותה במאבק שיש בגבעת קוסלובסקי, שהוא מאבק

מאוד דומה. מאבק שנמצא גם בבית המשפט. גם בגבעת קוסלובסקי יש לנו מתקני גישה

אלחוטיים של חברות הסלולאר, ביחד עם מתקנים נוספים של עידן פלוס. וגם שם אנחנו

בהליך משפטי מאוד ארוך, למרות שהוא כבר מתקדם. ועו"ד ליאור כץ, שהוא אגב תושב

העיר, מייצג אותנו גם במאבק הזה. הסיפור במרכז המסחרי בבורוכוב הוא מאוד פשוט.

אני אעשה סדר אחת ולתמיד. כל מה שמעבר למה שאני אומר עכשיו ומופץ אלה דברים

שהם בין לא מדויקים לבין שקריים. מה שקרה זה שבשנת 2008 עיריית גבעתיים דאז

לזכותה ייאמר, התנגדה להתקנת שתי אנטנות עוקץ על המרכז המסחרי. כל אנטנת עוקץ

זאת אנטנה שיש בה עוד שלוש אנטנות, עוד שלוחות. למעשה זה שש אנטנות שב-2008

לצערי הרב קיבלו אישור של בית המשפט. לאחר שהעירייה התנגדה החברות

הסלולאריות ובעלי המרכז הלכו לבית המשפט וקיבלו אישור. ולמעשה מאז ועד לפני כמה

חודשים זה מה שהיה כל השנים במרכז המסחרי. עכשיו כנעשה השיפוץ, נלך לשורה

התחתונה, נכון להיום אין אנטנות של עוקץ במרכז המסחרי בכלל. מה שיש זה מתקני

גישה אלחוטיים, שכמותם יש לצערי בעוד מספר מקומות נוספים בעיר ובכל הערים. אלה

בעצם משדרים שבאמצעותם ניתן לשדר ולקבל אפשרות לדבר בניידים. מתקני הגישה

האלחוטיים זה סוג אחר של מתקנים. סוג של איזה קומבינה, הייתי קורא לזה, של חברות

הסלולאר, כדי שהם לא יצטרכו לקבל אישורים, לא מהעירייה ולא מהשכנים גם, כי יש

4

כאלו שנמצאים גם בבנייני מגורים, לצערי הרב. כולל גם בז'בוטינסקי 67 ועוד כל מיני

אנשים ששמים גם בדירת הגג שלהם. נמצאים שם כרגע מתקני גישה אלחוטיים שהם

פטורים מהיתר. למעשה, כשמישהו רוצה לשים מתקן מהסוג הזה, הוא לא צריך לקבל

אישור מאף אחד. (נשמעות הערות מהקהל) אני מסביר את מה שהסביר עו"ד ליאור כץ

לתושבים. נועם, אני מסביר. אנחנו ביחד אתכם נתנגד לזה ונילחם, אבל צריך להבין את

המצב המשפטי. אתה מפריע לי עכשיו. (הערות מהקהל) אתה מפריע לי עכשיו. נועם,

אתה מפריע לי עכשיו. מה שאמרתי, ההיפך. אמרתי שלזכותה של העירייה הקודמת.

התנגדה, אבל זה לא עזר. בית המשפט נתן אישור ב-2008 להתקין. נועם, אתה מפריע

לי עכשיו. נועם, אם באת לעשות פופוליטיקה ... זה יפה מאוד להגיד את זה. מאוד יפה.

מהקהל: אני אעזור לך, הצעתי לך את זה מהיום הראשון.

מר רן קוניק: אני שמח שאתה תעזור לי. בינתיים אני נעזר כמו שצריך בכל התושבים.

כפי שאמרתי,

מהקהל: אתה נעזר בתקשורת. מעניין אותך רק תקשורת ...

מר רן קוניק: נועם, טוב, חבר'ה, אתם רוצים שנמתין אחרי הישיבה? כי בסופו של דבר,

נועם, אתה מפריע לי. נועם, אתה מפריע לישיבה. אם באת להפריע, בוא תפריע. תגיד לי

מתי אתה מסיים להפריע ואז נסיים. בוא, אתה רוצה להפריע, קח תפריע. בבקשה.

תתחיל להפריע. אתה רוצה לתת לי לדבר או להפריע? אם אתה רוצה לתת לי לדבר, תן

לדבר. בינתיים מי שמפיץ דברים לא מדויקים זה אתה. אני חוזר להסבר (הערה מהקהל)

אתה גונב דעת שוב. אני חוזר להסבר. נועם, אתה מפריע. נועם, אני לא מתווכח איתך

עכשיו. אני מסביר לתושבים. הם באו. הם דואגים והם רוצים לשמוע את ההסבר. ואתה

אל תנצל את זה ואל תעוות את הדברים.

5

מהקהל: רוצים את האמת.

מר רן קוניק: האמת היא בדיוק מה שאני מסביר, ולכן ביחד כולנו, יושבת פה גם ויוי,

שזה התחום שלה והיא מגויסת כולה למאבק, יושב פה יניב רונן, שהוא מנהל היחידה

לאיכות הסביבה. עשו גם מדידות לאחרונה. ויוי הביאה את ברדה מהמשרד להגנת

הסביבה. יש לנו גם ביום חמישי פגישה איתו. והתושבים, נציגות התושבים, שלושת

הבנות, ולא רק הן, בקשר הדוק. ויש פה מאבק משותף. רק צריך להבין שמדובר על

מתקני גישה אלחוטיים שאין בהם צורך לאישור עירייה לצורך העניין. זה לא כזה פשוט

שאומרים, סליחה? (הערה מהקהל) אני אמרתי שזאת קומבינה של חברות הסלולארי

בחסות החוק. אבל זה בחסות החוק. אני איתך. אני מסכים איתך שזאת אנטנה. אבל

מבחינת החוק, השם של האנטנה הזאת נקראת, אני אתן לך ויוי, את רוצה לדבר? אבל

החוק, לא, לא, ממש לא, אתה טועה. (הערה מהקהל) אתה ממש טועה, בגדול אפילו.

מתקני גישה אלחוטיים אין לעירייה שום סמכות וגם אתה כדייר, אם השכן שלך בדירת

הגג ישים כזה מתקן, לא רק שאתה לא יכול להתנגד, אתה אפילו אין לך עילה משפטית

לתבוע על ירידת ערך הדירה. החוק מתייחס למתקן הזה, לצורך העניין, אני אגיד את זה

בהקצנה, כמו למכשיר מיקרוגל. להבדיל מאנטנת עוקץ, שהיא חייבת לעבור אישור ולקבל

היתר וכרגע אין במרכז המסחרי הזה –

מהקהל: רן, לא קראת אפילו את מה שעורך הדין שלך -

מר רן קוניק: קראתי בדיוק, נועם. קראתי בדיוק. זה לא מדויק. זה מתקנים שהם כבר,

אתה מדבר על חברות חדשות, ואני מדבר על מתקנים קיימים, 2008. (הערה מהקהל

לא, היו שתי אנטנות עוקץ עם שלושה משדרים בכל אחת. היו שישה והיום יש ארבעה.

מה שאני כן רוצה לומר לכם, ואני רחוק מלהיות הסנגור של החברות, חב'רה, תראו איזה

6

מלחמה אנחנו עושים בגבעת קוסלובסקי, אז מה אתה שונים מהם? הבשורה לפחות,

אם אפשר לקרוא לה הטובה, הבשורה טובה –

מהקהל: ... להביא את זה על הילדים שלנו?

מר רן קוניק: אמיר, אמיר, הבשורה הטובה, אם אפשר לקרוא לה טובה, זה שיש כל

הזמן מדידות. גם במוסדות החינוך, שאנחנו עשינו, גם שאנשים עושים. גם בגני הילדים,

גם בתי הספר, גם לאחרונה. בכל המקומות ובטח באזור הזה, קודם כל כל מה שנמצא

שם הוא באישור המשרד להגנת הסביבה, שהוא הגורם שבעצם נותן אישור בכלל לשים

משדרים כאלה, כל אחד. אי אפשר לשים מתקן כזה בלי אישור של המשרד. וכל

הבדיקות, כולל האחרונה, ואנחנו נעשה גם בהמשך בכל מיני מצבים ושעות, בלי שהם

ידעו, כל הבדיקות לשמחתנו הרבה מראות שהקרינה שם נמוכה והיא בתקן. עכשיו,

אפשר להתווכח על התקן הישראלי. אני קטונתי מלהבין בזה ואנחנו גם לא מחליטים,

ראשי הרשויות, מה התקן הישראלי. בשביל זה יש את המשרד להגנת הסביבה.

מהקהל: לא, יש ראשי רשויות שנגיד מסתכלים על התקן האירופאי,

מר רן קוניק: לא, אין כזה דבר. רם, רם, בוא נפריד כמה אגדות. גם היתה הצעה, שהיא

בכלל לא קיימת בשום מקום בארץ. אני אשמח לראות אותה, של פיזור אנטנות קטנות על

עמודי חשמל ועל רמזורים. זה אחלה רעיון, (הערות מהקהל) אני אשמח. אבל אנחנו

נבדוק אותו. נועם, בוא, בוא תקדם את זה. מה נקדם את זה? נקדם את מה? זה לא קיים

בשום מקום. זה לא קיים בשום מקום. נועם, אנחנו נבדוק את זה. נבדוק את זה, תירגע,

תירגע. נבדוק את זה. אני לא צריך אותך בשביל לבדוק את זה. תהיה רגוע. יסתדר

בלעדיך. יש לי הפתעה בשבילך. אתה לא כזה חשוב כמו שאתה חושב. אנחנו נבדוק את

זה, (הערות מהקהל). בינתיים זה לא קיים בשום מקום. לא קיים בשום מקום בארץ. אני

7

אגיד לך יותר מזה. אם זה קיים, אני אבקש ממך להיות הראשון שליד העמוד חשמל

בבית שלו יהיה כזה משדר קטן. הנה, אני רוצה שתתחייב פה ליד כולם. תתחייב פה ליד

כולם, שאם יהיה פיזור על כל עמודי החשמל והרמזורים, העמוד הראשון שיהיה משדר

כזה קטן יהיה ליד הבית שלך. אתה מוכן?

מהקהל: אני מוכן ורוצה ...

מר רן קוניק: אה, אתה מוכן? תודה רבה. אז אנחנו בודקים את זה. זה לא קיים בשום

מקום. כי אם זה קיים ואפשרי, אני הראשון שאשמח שזה יקרה. (מדברים ביחד) לא, אין

שום דברים בגו. רק להציע פיתרונות, לא, גם אתה צריך להבין, אני לא יודע את השם

שלך, אבל גם אתה צריך להבין שמציעים פה פיתרון לכאורה אלטרנטיבי שהוא לא קיים.

תקשיב, מה השם שלך?

מהקהל: ... תהיה ענייני. מה זה קשור ...

מר רן קוניק: אני רוצה לענות. רק תגיד לי, אם אתה רוצה, את השם, שאני אוכל לדבר

איתך ברמה האישית. לא צריך, אוקיי. אז אדון אלמוני. מציעים הצעות אלטרנטיביות,

(הערות מהקהל) אמיר, אתה מפריע. כדי למצוא פיתרון לבעיות מורכבות צריך לתת

אלטרנטיבה. נניח שנצליח לחייב או לגרום לחברות הסלולאריות או אפילו למרכז

המסחרי, בסדר? נניח שהתושבים יגידו 'אנחנו לא קונים פה אם אתם', למרכז, 'אם אתם

לא מורידים' ואז צריך למצוא לזה מקום, החברות יצטרכו למצוא מיקום אלטרנטיבי.

עכשיו, אין בשכונה אף מיקום אחר, אלא אם כן התושבים לא רוצים בכלל משדרים, ואז

המשמעות היא שאי אפשר יהיה לדבר בטלפון. אבל אין בשכונה אף מקום אחר

אלטרנטיבי ציבורי וגם פרטי, שמרוחק מבתי מגורים, שאפשר להעביר את האנטנות.

רגע, שנייה. לא עדיף כלום. אני אומר לך שזה מ-2008 שם. מה לעשות? בהוראת בית

8

משפט. אבל נניח שזה יורד משם עכשיו. אז פה אי אפשר לשים, גם פה גרים אנשים. ביד

לבנים אי אפשר, בבית שניידרמן אי אפשר, בבית ספר בורוכוב אי אפשר, בתלמה ילין אי

אפשר. אחת ההצעות שעלו פה, שהיא הצעה שהיא כרגע לא קיימת בשום מקום, זה יפה

להציע כזה דבר, אבל זה לא קיים בארץ בשום מקום, אני לא יודע אם זה אפשרי, זה

לפזר מתקנים קטנטנים על פני כל השכונה, ברמזורים או בעמודי חשמל. אתה גם צריך

להבין שיכול להיות שליד עמוד החשמל שקרוב לדירה שלך, יכול להיות שיהיה משדר

אחד מתוך 100 כאלה אתה לא יודע מה המשמעות, אני לא יודע כמה הוא יקרין, אני לא

יודע אם הוא מסוכן או לא, אבל כשמציעים כאלה הצעות צריך להבין את זה. אז גם מי

שמציע את ההצעה, צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שליד הבית שלו בעמוד תאורה

יהיה כזה מתקן. עכשיו אני שוב חוזר. זה לא קיים בשום מקום. אם תראו לי, או אם אני

הייתי יודע שיש מקום בארץ אחד שיש כזה פיתרון, אנחנו הראשונים שנעשה את זה. בלי

קשר נבדוק את זה. וכפי שאמרתי, כדי לסכם את הנקודה, חבר'ה, אני ממש מכבד אתכם

ומעריך, תתפלאו, מאוד מעריך את המעורבות שלכם, ואין לי שום בעיה לא עם הפגנות

ולא עם מעורבויות. רק צריך להיות אמתיים. להבין שהעירייה פה אתכם, היא לא נגדכם.

אבל אנחנו לא כל יכולים ויש גם חוק. במקרה הזה יש מתקני גישה שהם חוקיים. אין

אנטנות במרכז, זה לא נכון. אני מסכים איתך שזה ליד גן. אני מסכים איתך. חבר'ה,

(הערות מהקהל) אמיר, אמיר,

מהקהל: שאלת אותם אם הם רוצים את זה?

מר רן קוניק: לא, אבל זה חוקי. תגיד לי את השם? יהודה.

מהקהל: אבל זה לא משנה.

מר רן קוניק: יהודה, זה כן משנה. כי יש חוק. יהודה, תקשיב. אי אפשר לעצור להם את

9

הבנייה. יהודה, תקשיב. אני מתייחס אליך בצורה רצינית. אבל אתה לא נותן לי לענות

לך. אני מתייחס אליך בצורה רצינית, ואני מצפה שאתה גם תיתן פיתרונות או תגיד

דברים ריאליים ולא תעצור להם את הבנייה. תקשיב, אנחנו כבר נסיים. גם ליד גן דקל

ברחוב רבין, מול בית ספר שמעוני, יש בניין ישן של בזק, וגם שם יש משדרים כאלו. בכל

מקום בגבעתיים שתשים, זה ליד משהו. או ליד בתי מגורים, או ברוב המקרים ליד מבני

ציבור ומוסדות חינוך. ברגע שהחוק והמשרד להגנת הסביבה מאשרים ומתייחסים לזה

כמשהו שהוא חוקי ולא מזיק בריאותית, אז הטיעון שזה ליד גני ילדים מבחינה חוקית הוא

לא תופס. הרי כשהלכו לבית המשפט ב-2008, טענו את אותה טענה, ואז השופט אמר

'חבר'ה, זה משדרים שהם לא מסוכנים. הם עוברים בדיקות והם באישור המשרד להגנת

הסביבה'. אז אתה לא יכול לעצור בנייה, שזה לא קשור אחד לשני, כמו שתגיד 'תעצור לו

את הבנייה, יש לו מיקרוגל'. אני מסכים, אבל אני עובד במסגרת החוק. אני לא יכול לעצור

בנייה כי יש מתקן שהוא... חבר'ה, כל הסיסמאות של ראש עיר שיכול לעשות הכל והוא

סופרמן, זה מאוד יפה לפייסבוק ולגרפיקה. במציאות זה לא עובד ככה. אתם אנשים

אינטליגנטים. העירייה איתכם בדיוק כמו בגבעת קוסלובסקי. ולכן נפגשנו. היו גם פגישות,

וביום חמישי הקרוב יש. אנחנו לא מחליטים מי הנציגים שלכם ולא מתעסקים בזה. אנחנו

לא יכולים להיפגש עם 50 איש

מהקהל: בוא נעביר את הגנים ואת בית הספר למקום אחר, עד ש -

מר רן קוניק: את יודעת מה? אני אספר לך סיפור אחד לסיום, שיסביר לך, אמיר, אמיר,

שיסביר לך את האבסורד בסיפור הזה. היתה אמא אחת שמאוד חששה. אני בטח לא

שופט אותה, בגן דקל, ורצתה מאוד להעביר את הילד שלה מהגן. בהתחלה היא גם

חשבה שאפשר להוריד, אני מדבר איתך לפני כמה שנים, להוריד את המשדרים והבינה

10

בסוף שאי אפשר, שזה מתקני גישה ושרצתה להעביר את הגן ולא היה לאן להעביר את

הגן. בסופו של דבר מה היא עשתה? היא לקחה את הילד, העבירה אותו לגן אחר. את

יודעת מה קרה בגן האחר? אחרי חודש בדיוק בבניין ליד שמו גם כן מתקני גישה

אלחוטיים.

מהקהל: היום אסור לעשות את זה, רן.

מר רן קוניק: אבל זה היה אז. בסדר, טוב, חבר'ה. נועם, תודה. אנחנו עושים את הכל,

מהקהל: כשאתה תיפגש איתנו, עם הנציגים האמיתיים,

מר רן קוניק: אני לא יודע מה זה האמיתיים, נועם. תחליטו ביניכם.

מהקהל: ... להתקשר אליכם מתוכנית רדיו,

מר רן קוניק: סליחה? אני בחרתי את מירב ואורית? חבר'ה, חבר'ה, נועם, תודה. אמרתי

את דברך. חברים, תודה רבה. אנחנו צריכים להתחיל ישיבת תקציב, זה חשוב גם, לא

פחות. תודה לכם. את רוצה להגיד משהו?

גב' ויוי וולפסון: אני רציתי להגיד,

מר רן קוניק: אמיר, אתה מפריע. ויוי, בבקשה. בוא ניתן לויוי ונסיים.

גב' ויוי וולפסון: טוב, אני אסביר לכם על מה מדובר. אני מחזיקת תיק איכות הסביבה.

יש לא מעט אנשים שעוסקים בתחום הזה בעיר. מה שקרה אנחנו התחלנו לבדוק את

הנושא של מה שקורה בבורוכוב. אני אישית הגעתי עם המשרד להגנת הסביבה, עשינו

בדיקה לפני שבועיים. אני יכולה לומר לכם, הם לא ידעו שאנחנו מגיעים, עד כדי כך שהיה

קשה להיכנס לבניין והיינו צריכים איכשהו להגיע. השינויים שיש כל הזמן במשדרים, וזה

נורא חשוב שתבינו, זה בגלל שהם עובדים שם. ואנחנו לא צריכים להתייחס. כרגע

11

שלחתי, לפני כמה שעות קיבלתי, אני חושבת שגםנועם קיבל, גם רן קיבל, כולם קיבלתם

איזשהו דוח על מה שיש כרגע, מבחינת קרינה. הדברים יכולים להשתנות מאה פעם,

מכיוון שעובדים על הגג. אז קודם כל, באמת התחושה הזאת ש'עובדים עלינו' והרדיפה,

חבל. זה לא שם כעיקרון. אז קודם כל תדעו, הדברים משתנים. נכון לעכשיו כל אנטנות

שנמצאות על הגג הן נמצאות באמת מתחת לתקן מבחינת הקרינה. הם נמדדו גם למטה,

איפה שהבתים וגם ליד, בין ... ששם כמובן זה יותר גבוה, אבל זה מתחת לקרינה.

לגבי מה שאפשר לעשות, תראו. אני באמת רוצה להגיד. לא רן שלח את האנטנות.

דיברת על שחיתות. אף אחד לא מרוויח מזה, אגב, חוץ מהמרכז המסחרי עצמו. רגע,

רגע.

מהקהל: ... המרכז המסחרי ... העירייה. (מדברים ביחד)

מר רן קוניק: אתה לא ראוי לתגובה אפילו. אתה לא ראוי לתגובה. השטויות שאתה

מדבר.

גב' ויוי וולפסון: עכשיו, אני רוצה לומר משהו.

מהקהל: לא יצאה מודעה בחינמון שלך? לא יצאה בחינמון שלך מודעה ... עם

הטלפונים? טלפון שלנו, ... לא היה?

מר רן קוניק: אמיר, אמיר,

מהקהל: אתה רוצה שנראה לך את המודעה?

מר רן קוניק: אתה מפריע, אתה מפריע.

מהקהל: תסתכל לילדים בעיניים, חוסר אחריות. שולח אותם ...

גב' ויוי וולפסון: אני רוצה להמשיך במה שאפשר לעשות. קודם כל כן לבדוק את כל

12

האופציות המשפטיות שקיימות. עו"ד ליאור כץ הוא באמת עורך דין מאוד מוערך, ואני

חושבת שמקובל על כולם שהוא זה שיוביל את העניין. אני לא מבינה, אני לא משפטנית,

אני לא מבינה אבל כל מה שניתן יהיה לעשות הוא יעשה בעניין הזה. יש את הדבר השני,

שזה באמת לבדוק, ואנחנו הולכים לבדוק מחר מחרתיים, יושבים עם המשרד להגנת

הסביבה, לבדוק את האופציה של פיילוט בשכונה לגבי הנושא של פיזור אחר של אנטנות

במקום. ואני חייבת לומר, רגע, ויש דבר נוסף, זה ... ואני חייבת לומר, כמו שאמרתי, יש

פה עניין כלכלי. מי ששם את האנטנות ומי שמרוויח מהאנטנות זה המרכז המסחרי.

וצריך להפעיל כן לחץ ציבורי על הדבר הזה. אני חושבת שגם הם יהיו מוכנים לאיזשהי

הידברות כשיראו שיש פה חזית אחת מול המקום הזה. התושבים ואנחנו באותו צד ואני

חושבת שהמרכז המסחרי כן יקשיב לדבר הזה. ומכאן הלאה אנחנו נראה לאן אנחנו

מתגלגלים. חשוב שנהיה מתואמים ונעבוד יחד ויהיה אמון. אני יודעת שקשה לכולנו

לסמוך על הממשל, על השלטון. אבל זה נורא –

מהקהל: ... מודעת המקומון שהיא מוכרת את השטחי נדל"ן במרכז המסחרי -

גב' ויוי וולפסון: די, נו באמת, לא רלוונטי עכשיו. עזוב. האמון זה חשוב. וזה לא יהיה

מחר בבוקר, אם שאלת אותי מה. זה לא נבנה ביום וזה גם לא ייהרס ביום. אבל בסופו

של דבר אני מקווה שאנחנו בתהליך הזה, וצריך לעשות את זה ביחד ואני חושבת שנשים

הצידה את כל, גם הדם הרע. (הערה מהקהל) אף אחד לא מתעלם מזה. אבל אנחנו ...

מר רן קוניק: גנים מתחת, לאה, אבל הסברתי שכל הבדיקות לאורך השנים וגם בתקופה

האחרונה הן תקינות. אז בואו, תורידו קצת את מפלס החרדה. (הערה מהקהל) זה כן

נכון, למה את אומרת זה לא נכון, מיכל? אני לא מדבר על התקן הבינלאומי. אני מדבר

מבחינת החוק הישראלי והתקן הישראלי. זה את אומרת. אני מבין בתקנים? את חושבת

13

שהעירייה צריכה שם המשדרים האלה? יש לה משהו עם המשדרים האלה?

גב' ויוי וולפסון: זה נכון, ואנחנו גם בודקים את העניין.

מר רן קוניק: בואו, אנחנו מאוד ערים, אם לא שמת לב. טוב, נועם. משפט אחד וזהו.

ואנחנו מסיימים.

מהקהל (נועם): ... מדובר על אמון. מדובר על מעשים משפטיים שאפשר לעשות. יש את

חוות הדעת של ליאור כץ. ... חלקה נכונה, בעיקר ביאור המצב המשפטי. חלקה קצת

פחות. אם רוצים לעבוד ביחד, אני הצעתי לך את זה כבר לפני חודש וחצי, חודשיים,

ליאור כץ גם צריך לשמוע אותנו. אם אתה באמת רוצה לעזור לנו,

מר רן קוניק: הסברתי שאני לא קובע מי הנציגים. מישהו הפריע לך לבוא לפגישה הזאת.

מהקהל (נועם): לא, אתה ידעת שאני לא ...

מר רן קוניק: לא, לא, נועם, נועם, בוא, בוא. אל תייחס לי, (נועם מדבר ברקע) חבר'ה,

תהיו בקשר עם הנציגות.

מהקהל: הן לא נציגות של אף אחד.

מר רן קוניק: אני רואה שיש ביניכם שתי קבוצות, (מעירים מהקהל) בתחום של

הסלולאר, אני חושב שעו"ד ליאור כץ,

מהקהל: זה לא יעבוד. לילדים זה לא יעבוד.

מר רן קוניק: אמיר, אמיר, אם אתה צועק, לא מתרגשים מהצעקות שלך.

מהקהל: לא נוותר על השחיתות הזאת.

מר רן קוניק: נועם, ליאור כץ הוא עורך דין מצוין.

14

מהקהל: אתה לא תמרח אותנו יותר.

מר רן קוניק: לא שומע. אתה מפריע. הוא צועק שם, אני לא שומע.

מהקהל: אתה ... מדבר גבוה גבוה. אבל אתה ... אתה מושחת.

מר רן קוניק: נועם, ליאור כץ הוא עורך דין מקומי. אין לי גם, אני לא חושב שהוא התנגד

אי פעם לדבר איתך. ניסית לדבר איתו והוא אמר לך לא? בוא, עזוב. להגיד מצד אחד

'בוא נדבר', וביד השנייה לעשות דברים אחרים זה יפה.

מהקהל: ... הוא אמר לי שהוא לא יכול לדבר איתי, יש ניגוד עניינים. הוא ... הוא אמר לי,

מר רן קוניק: אני לא מאמין לזה. סליחה, לא מאמין לזה. לא מאמין שליאור כץ לא ידבר

איתך.

גב' ויוי וולפסון: לא, אני חושבת שהוא פנה אליו בתור תושב.

מר רן קוניק: לא מאמין.

מהקהל: בתור תושב פניתי אליו.

מר רן קוניק: לא מאמין. טוב, חבר'ה. נועם, תודה רבה. מספיק, אנחנו חייבים להפסיק.

(הערה מהקהל) אנחנו מטפלים בזה. אתה יכול לדבר איתו, הוא ידבר איתך בשמחה.

טוב, חברים, נועם, תודה רבה. אנחנו מתחילים את הישיבה. (הערות מהקהל) אמיר,

תודה.

מהקהל: לילדים אנחנו לא נוותר. מחלות סרטן לא יהיו אצל הילדים שלנו בגלל ההפקרות

שלך.

מר רן קוניק: אמיר, אמיר, תודה רבה. תודה, להתראות.

מהקהל: תיחנקי עם הנדל"ן שלך.

15

מר רן קוניק: טוב, רוני, תסגור שם בבקשה את הדלת. טוב, אנחנו מתחילים. ישיבת

התקציב קודם, ישיבה שלא מן המניין מס' 49. בסדרמי מציג את דברי ההסבר?

שלומי, אתה? כמקובל בישיבות מהסוג הזה, נעביר את המיקרופון לגזבר העירייה,

לדברי הסבר. שלומי, קדימה.

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2017 .

מר שלומי שפירא: ערב טוב, כבוד ראש העיר, חברי מועצה. הנני מתכבד להגיש את

הצעת התקציב של עיריית גבעתיים לשנת 2017. ראשית אציג נתונים כלליים באופן

הכנת התקציב. כגון הנחות עבודה לבניית התקציב, מבנה התקציב, תהליך הכנת

התקציב, דגשים בתקציב, תפקידי התקציב והגורמים המשפיעים על היקפו, בחירת

הדרך להכנת התקציב והקשר בין התקציב הרגיל לפיתוח. לאחר מכן נבחן את נתוני

התקציב, ההשפעות העיקריות על התקציב, תחזית ההכנסות וההוצאות, מקורות המימון

והאיתנות הפיננסית. ולבסוף נתייחס לקשיים האפשריים בביצוע התקציב.

ובכן, הצעת התקציב מסתכמת ב-375,267,000 לעומת תקציב 2016 בסך

358,606,500. סך הכל גידול של 16,660,500, כלומר תוספת של 4.6%, כאשר המדד

בשנת 2016 היה מינוס 0.2. זאת אומרת מדובר פה בגידול ריאלי משמעותי. דרך אגב

התקציב גדל משנת 2014, תחילת הקדנציה הנוכחית עד התקציב הנוכחי שהיום אנחנו

נאשר בכ-40 מיליון שקלים

תקציב 2017 שנמצא על שולחנכם הוכן אחרי הרבה מאוד ישיבות ודיונים, שבחנו את

הצרכים והמקורות שעומדים לרשותנו. התקציב שיאושר היום, ככה אני מאמין ומקווה,

הינו המשך של מדיניות אחראית, מדיניות שנותנת את פירותיה ומאפשרת לנו לא רק

16

לבסס את מצבנו הכלכלי, אלא ובעיקר לחזק ולהרחיב את השירותים הניתנים לתושבי

בעיר, ובכך לשפר את איכות חייהם. התקציב כולל בתוכו המשך הקצאת משאבים

לנושאים רבים שיפורטו בהמשך.

כמובן יהיו תמיד כאלה שיגידו שזה לא מספיק, אולם הנתונים מראים למעלה מכל ספק

על מגמה ברורה של עלייה בהשקעות העירייה לטובת איכות חייהם של תושבי העיר

גבעתיים. תקציב 2016 הסתיים באיזון תקציבי, וכך גם יקרה ב-2017. ולכך אחראים

אנשים רבים שחשוב לי לציין את תרומתם לפני שאציג את התקציב. ראשית אני רוצה

להודות להנהלת העירייה, החל מראש העיר מר רן קוניק, למנכ"ל העירייה יורם כהן

שנמצא בהשתלמות, ליועצת המשפטית עו"ד דניאלה גז, וכמובן לכל חברי הנהלת

העירייה.

אני רוצה גם להודות לחשבי אגף הכספים, ליאיר אונפסונג, מנהל אגף, הגבייה והכנסות

ומנהל הארנונה. לרו"ח חיים רוזנברג, חשב אגף שפ"ע והממונה על התקציב הרגיל

והבלתי רגיל, לרו"ח תמיר מילר, רואה חשבון של העירייה ומנהל חשבונות ראשי, לרו"ח

אבי לוי, חשב אגף החינוך, לישראל פרידמן, מנהל מחלקת שכר, חלי שיפמן, חשבת אגף

ההנדסה, לאלי קסלר, חשב אגף הרווחה, לעובדי אגף הכספים ולמנהלי האגפים שגילו

אחריות ולקחו חלק גדול ופעיל בדיוני התקציב, ותרמו לגיבוש ההצעה המונחת לפניכם.

נתונים כלליים: מספר תושבים כ-60,000. מספר בתי אב כ-23,000. שטח שיפוט 3,200

דונם. תלמידים במוסדות חינוך כ-10,000. שטחי גינון בעיר 270 דונם ו-52 ק"מ של ניקוי

רחובות יומיומי באמצעות פועלי ניקיון וטיאוט. כ-3,150 תיקים פעילים באגף הרווחה, וכ-

45,000 פניות למוקד העירוני בשנה

הנחות יסוד בהכנת התקציב. 1) עליית מחירים 0% .2) עדכון ארנונה 1.77%, בהתאם

17

להנחיות משרד הפנים 3) עבודות קבלניות, הבטחה– 10% .4) מקדם שכר– 5.5% .

תהליך אישור התקציב: 1) איסוף נתונים 2) הכנת מסגרת תקציב 3) דיוני תקציב

מפורטים עם אגפי העירייה. 4) סיכום ועריכת הצעת התקציב, בהתחדש בהדגשי מדיניות

ההנהלה. 5) אישור ועדת כספים 6) אישור מועצת העיר ולאחריו אישור משרד הפנים

מבנה התקציב: הנחיות משרד הפנים קובעות שיטה אחידה ומחייבת לסיווג תקציב

הרשויות המקומיות ולמספור סעיפי ההכנסה וההוצאה. לפי סיווג זה, תקציב העירייה

מחולק לחמישה פרקי תקבולים ולארבע פרקי תשלומים. תקציב הרשות מורכב מתקציב

רגיל, מתקציב בלתי רגיל, תב"ר. את התקציב הרגיל ניתן להגדיר כתקציב למימון

פעילויות שוטפות. לעומתו את התקציב הבלתי רגיל, מיועד לצרכי פיתוח. התקציב הרגיל

יכלול את כל סעיפי ההכנסה וההוצאה ברשות המקומית. בצד ההכנסות, ארנונה,

השתתפות משרדי ממשלה ושונות. בצד ההוצאות, שכר כולל פנסיה, פעולות, פירעון

הלוואות ומימון. לעומתו יש את התקציב הבלתי רגיל, תב"ר. הוא כולל את כל ההוצאות

וההכנסות בגין פעולות בתחום הפיתוח, ומנוהל בנפרד, הן בספרי הנהלת חשבונות והן

בחשבונות בנק נפרדים. על מנת לאשר תב"ר אנו מביאים לאישור את הפרויקט במועצת

העיר, כאשר הוא כולל את כל מקורות המימון, ולאחריו מועבר לאישור משרד הפנים. צד

ההכנסות כולל 1) השתתפויות משרדי ממשלה 2) השתתפות בעלים כמתחייב בחוקי

עזר של הרשות המקומית. 3) תרומות 4) הכנסות מקרנות רשות 5) הלוואות 6 )

הכנסות ממכירת רכוש

תפקידי התקציב: התקציב הוא הכלי העיקרי של הנהלת העירייה להקצאה ולניהול

המשאבים העומדים לרשותה, בדרך היעילה ביותר, על מנת להשיג את המטרות

והיעדים. תפקידיו: 1) להגדיר את מסגרת ההכנסות וההוצאות השנתית לכלל העירייה

18

2) לפרט סעיפי ההוצאה וההכנסה בכל תחום ולהראות את המשמעויות של פתיחת

תוכניות חדשות או סגירת תוכניות קיימות. 3) מעקב שוטף אחרי הביצוע ביחס לתכנון.

4) לשמש בסיס לבקרה הכספית של הרשות ומידת האיתנות הפיננסית

דרך הכנת התקציב, שנת 2017. את הכנת התקציב התחלנו בצד ההכנסות, על מנת

להעריך מהו היקפם והרכבם של המשאבים שיעמדו לרשותנו. על מנת להכין תחזית

הכנסות ערכנו בדיקה של: 1) הכנסות מובטחות 2) הכנסות שיש סיכוי גדול שתתקבלה

3) הכנסות שקיימת אי ודאות משמעותית לגביהםלאחר שהכנו את המסגרת הכוללת

של התקציב על סמך ההכנסות וסיווג ההכנסות לפי פעילויות, התחלנו להכין את התקציב

המפורט בשיוך ההוצאות לפעילויות. שכללנו את כל ההתחייבויות כתוצאה מהוצאות

שוטפות קבועות, אליהם הוספנו את הצרכים החדשים הנדרשים כתוצאה מהחלטות

הנהלה, החלטות ממשלה, שינויי חקיקה, פסיקות בית משפט וכדומה. במסגרת הדיונים

בנושא ההוצאות בדקנו כל סעיפי הפעולות, כך שבחנו חשיבותה ועלותה של כל פעולה,

ללא קשר אם בוצעה בעבר.

היתרונות בשיטה זו שהיא משקפת תקציב שנותן ביטוי לצרכיה האמיתיים והמעודכנים

של העיר גבעתיים. וניצול מיטבי של המשאבים לטובת המטרות שהוגדרו על ידי

ההנהלה. הקשר בין התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל. קיים קשר בין התקציב הרגיל

לתקציב הבלתי רגיל, ולהיפך. שיפוצים במוסדות חינוך מוגדרים בתקציב הפיתוח, בעוד

שצביעה וסידור של אותן כיתות מוגדרים כתקציב רגיל. הקמת מבנה מתקציב פיתוח

דורשת את החזקתו מהתקציב הרגיל. כנ"ל לגבי סלילת כביש ומדרכה וכיוצא בזה. כך

שההבחנה בין התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל הינה הבחנה דקה ביותר.

סקירת מצבנו הכספי וההשפעות העיקריות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות. כפי שציינתי,

19

העירייה סיימה את שנת הכספים 2016 באיזון תקציבי. וכעת אפרט את ההשפעות

העיקריות בתקציב 2017. השפעות עיקריות: ארנונה. ראשית ברצוני לציין כי תעריפי

הארנונה קשיחים ואינם ניתנים לשינוי אלא באישור ממשלה. כמו כן, בגבעתיים יש מספר

פרויקטים חדשים כמו אולפני גבע, המכתב ודירות מגורים נוספות שמכבידות על התקציב

הרגיל, היות ותוספת ההכנסה מארנונת מגורים אינה מכסה את תוספת העלויות למימון

השירותים הנגזרים ממנה. לעומתו תעריף ארנונה לעסקים גבוה משמעותית מתעריף

ארנונה למגורים, ולכן חייבים לעשות הכל על מנת לשנות את התמהיל הזה ולדאוג

לתוספת בניית שטחי מסחר ומשרדים חדשים בעיר. אחרת או שבעתיד נצטרך לבקש

להעלות ארנונה, מה שאנחנו לא רוצים, או שנוריד ברמת השירותים, וגם את זה אנחנו

לא רוצים.

אי לכך רק שיפור בתמהיל הכנסות העירייה על ידי תוספת שטחי מסחר ומשרדים

חדשים בעיר, כדוגמה מגדל השחר, תוכל לשנות מציאות זו. להלן נתונים ארנונה: ארנונה

מהווה כ-57% מהכנסות העירייה. כלומר 197 מיליון שקלים. בשטח השיפוט של

גבעתיים 23,000 יחידות מגורים, בשטח כולל כ-2,259,000 מ"ר, המכניסים לקופת

העירייה כ-116 מיליון שקלים וכ-2,400 יחידות עסקים ושירותים בשטח כולל של

411,000 מ"ר, המכניסים לקופת העירייה כ-81 מיליון שקלים. ארנונה ממגורים מהווה

59% וארנונה מעסקים 41% מסך הארנונה, כאשר אחוז הגבייה השוטף הוא 94% .

התוספת בארנונה מתקציב 2016 ל-17' הינה 11 מיליון שקלים התוספת היא כתוצאה

מ: 1) שיעור העדכון בתעריפי הארנונה לשנת 2017 בסך 1.77%. שיעור העדכון נקבע

בהתאם לנוסחה הבאה: מחצית שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ממאי 15' עד מאי 16 '

מינוס 0.45 בתוספת מחצית שיעור עליית מדד השכר הציבורי– 2.22 .2) גידול טבעי

20

3) הרחבות בנייה. 4) מדידות 5) העמקת הגבייה והגברת האכיפה. לידיעתכם, גובה

ההנחות שהעירייה מעניקה מופיע בספר התקציב המונח לפניכם ועומד על כ-28 מיליון

שקלים, המהווים 12% מהיקף החיוב. להלן מספר דוגמאות: הנחות לאזרחיםותיקים כ-

5.5 מיליון. הנחות למקבלי גמלת סיעוד כ-3 מיליון והנחות לנכי רדיפות הנאצים – 2.5

מיליון. אם אתם רוצים יותר מפורט, גם את זה אפשר

השתתפות משרדי ממשלה: הוצאות העירייה בגין שירותי חינוך ורווחה הם כ-150 מיליון

שקלים. השתתפות משרדי הממשלה בהוצאות אלו הן רק כ-55% בלבד. ובמילים

אחרות – אילו השירותים הממלכתיים כגון חינוך, לרבות גני ילדים, בתי ספר יסודיים

ותיכוניים, תרבות, ספורט ותנועות נוער, רווחה לרבות השקעה בנכים, עיוורים, קשישים,

וכן דת ואיכות הסביבה היו ממונים במלואם על ידי המדינה, כפי שאמורים להיות, לעירייה

היה עודף תקציבי גדול, שמן הסתם היה משפר את איכות חייהם של תושבי העיר

גבעתיים. במדינת ישראל האזרח משלם למדינה מס הכנסה ומע"מ והמדינה אמורה

לדאוג לחינוך, לרווחה ולביטחון שהם שירותים ממלכתיים. כך גם בין התושב לעירייה.

התושב משלם ארנונה והעירייה מספקת שירותים שונים כמו תאורה, גינון, תברואה

וכיוצא בזה. כאשר לגבי התשלומים החלוקה ברורה. מע"מ ומס הכנסה משלמים למדינה

וארנונה משלמים לעירייה. אבל כאשר צריך לתת שירות, התמונה שונה. וכך שהמדינה

דורשת מהעירייה לקחת כסף מקופת השירותים המקומיים ולהשתמש בכסף למימון

שירותים ממלכתיים. ובמקום שנהיה רק קבלן מבצע, אנו נדרשים להשתתף במימון

שירותים אלו.

הכנסות אחרות: מלבד הארנונה הכללית, שמהווה את עיקר הכנסות העירייה, קיימות

מספר הכנסות נוספות שהחשובות בהם: תשלומי חנייה כ-21 מיליון שקלים וכ-3,500

21

שלטים המכניסים לקופת העירייה כ-5 מיליון שקלים. בסיכום פרק ההכנסות ניתן לראות

כי מבנה הכנסות זה מחייב אותנו למדיניות תקציבית מרסנת בצד ההוצאות, על מנת

שנוכל להמשיך ולהבטיח את רמת השירותים הגבוהה הניתנת לתושבי העיר.

הוצאות, שכר ופנסיה. השכר הינו המרכיב העיקרי בהוצאות העירייה, בהיקף של כ-156

מיליון שקלים, כאשר 24% מהוצאות השכר הם תשלומי פנסיה בסך 37 מיליון שקלים

שאין בהם גמישות כלשהי. זאת אומרת, תקציב השכר שכולל מס שכר שלא נכלל בתלוש

המשכורת, ביטוח לאומי, קרן השתלמות, קרן ידע, קופות גמל, פנסיה צוברת, ביטוחי

מנהלים, השתתפות דמי חבר לאגודות מקצועיות והשתתפות בדמי חבר לקרן 'מועדון

שלך', 119 מיליון שקלים. כאשר הוא מהווה 32% מכלל התקציב העירוני ובהחלט נמוך

מהרבה מאוד רשויות.

הנחת העבודה היא שתוספת השכר לשנת 2017 תהיה כ-5.5% ביחס לתקציב העירייה

לשנת 2016, וזאת מהסיבות העיקריות 1) יהיו תקנים נוספים 2) זחילה של ותק וקידום

דרגות, 3) הסכמי שכר חדשים במשק, המחייבים את העירייה, כגון תשלום 10%

למזכירות בתי ספר, אבות בית בבתי ספר ופקחי עירייה. תשלום פעימה שנייה של

המענק החד פעמי לכל הדירוגים בשיעור 1,000 .₪המשך יישום הסכם השכר שנחתם

ב-2016 ועדכון שכר המינימום לעובד מ-4,825 שקלים ל-5,000 וכמובן המשך תקצוב

סייעת שנייה.

הוצאות, האגפים העיקריים: חינוך. תקציב חינוך נוער וצעירים לא כולל תרבות וספורט

הוא התקציב הגדול ביותר, בסך 113 מיליון שקלים, המהווה 30% מהתקציב הכולל של

העירייה. יש לציין שתי נקודות חשובות, שהוצאות החינוך מוכתבות ברובן על ידי משרד

החינוך. וקיימים תקציבי פיתוח גדולים בחינוך שנמצאים בתב"רים. היקף מערכת החינוך:

22

ב-79 גני ילדים יש כ-2,400 ילדים. ב-9 בתי ספר יסודיים יש כ-5,200 תלמידים. ב-5

בתי ספר תיכוניים יש כ-2,500 תלמידי. חזון לשנת 2017. גבעתיים היא עיר של אקדמיה

ומצוינות בחינוך. מרבית תלמידי העיר ימצאו מסגרת הולמת למיצוי כישרונותיהם בעיר.

העצמת התפיסה שלכל תלמיד ומורה יש את המצוינות שלו. העצמת השילוב של בעלי

צרכים מיוחדים ופיתוח פיתרונות לאורך היום כולו וחיבור בין אוכלוסיות תלמידים שונות

תוך כדי מציאת תחומים לתרומה הדדית ופעילות משותפת.

???: לכן אתה צריך 50% ...30 יום מספיק

מר שלומי שפירא: תקציב אגף הרווחה, שגם הוא מוכתב ברובו על ידי משרד הרווחה,

הינו בסך 37 מיליון שקלים, המהווה 10% מתקציב העירייה. על פי הנוהג משרד הרווחה

מממן 75% מעלות שירותי הרווחה והרשות המקומית נדרשת להשלים את ה-25%

הנוספים. בפועל עיריית גבעתיים מממנת כ-40% מההוצאות, ולא 25% מהסיבות

הבאות: 1) כוח אדם 2) חישוב עלויות שכר 3) תקצוב חלקי, כגון סיוע למשפחות

במצוקה, סיוע לקשישים, הוצאות תחזוקה באגף, כגון מחשוב וכיוצא בזה. כמו כן, בשנים

האחרונות אנו עדים להמשך המגמה של עלייה בתוחלת החיים. על פי התחזית

הדמוגרפית של הלמ"ס, בעשור הקרוב תחול עלייה ניכרת באוכלוסיה בקרב גילאי 65

ומעלה. הגידול המהיר באוכלוסיה לאחר פרישה נובע בעיקר מגידול עקבי בתוחלת

החיים. עלייה זו צפויה להוביל לגידול ניכר ביחס התלות של האוכלוסיה המבוגרת

ולהעלות במידה ניכרת את הוצאות התקציב לאוכלוסיה זו. משמעות הדבר שהיכולת

שלנו להרחיב את תקציבי הרווחה ואת השירות לתושב ללא הגדלת נטל הארנונה וללא

צבירת גירעונות תחייב מאמץ שיילך ויגדל בשנים הבאות.

אגף שפ"ע, מטרות: עיר ירוקה ומקיימת; אחזקת העיר; שדרוג גינות ציבוריות;

23

התמקצעות עובדים. סך הכל תקציב אגף שפ"ע37 מיליון שקלים. הנדסה, יעדי המנהל

קידום תוכנית המתאר לעיר עד לאישור סופי; קידום יוזמות תכנוניות ותב"עות שאושרו

עקרונית על ידי הנהלת העיר; קיצור זמנים למתן שירות לקהל; ניהול נכסי העירייה;

שיפור סביבת העבודה; כולנו מאמינים ומקווים כי השקעה גדולה הנעשית היום בתחום

זה תצליח גם לשפר את איכות חיי התושבים וגם להגדיל בעתיד את הכנסות העירייה.

תקציב מנהל ההנדסה כ-18 מיליון שקלים

הלשכה המשפטית. עוסקת במתן ייעוץ משפטי לכל אגפי העירייה; ייצוג העירייה בבית

המשפט; הכנה ואישור חוזים והסכמים; חקיקה עירונית; ליווי ועדת העירייה השונות; ליווי

מועצת העיר; ליווי ופיקוח על הליכים משפטיים שמתנהלים על ידי עורכי דין חיצוניים וליווי

התביעה העירונית. סך הכל תקציב 2,200,000 .

סיירת ביטחון, פיקוח ושליטה בסיור העירוני, פיקוח על מאבטחי חברות השמירה, מתן

מענה לתושבי העיר בנושאי ביטחון שוטפים. סך הכל תקציב סיירת ביטחון גם כן

2,200,000. שירות לתושב. העירייה משקיעה משאבים רבים, הן באמצעים טכנולוגיים

והן בתהליכי עבודה, על מנת לשפר ולייעל את השירות לתושב. בקרוב יוקם מרכז שירות

לתושב במשרדי אגף הגבייה ברחוב שינקין 4 .

עמותות. עמותת קהילתיים ברשות יו"ר העמותה הגב' אור לי ניב והמנכ"ל שרון אבנטוב

ועמותת הספורט ברשות יו"ר העמותה עו"ד יורם פומרנץ והמנכ"ל עמוס פרישמן מסיימות

את שנת הפעילות השנייה. עיריית גבעתיים תומכת ומלווה את העמותות ואנו מקווים

שבדרך זו אנו משפרים ומייעלים את השירות לתושב.

החזר הלוואות. סכום פירעון ההלוואות השנתי בתקציב 2017 הוא כ-9 מיליון שקלים

לעירייה עומס הלוואות לשנת 2016 בהיקף של 98 מיליון שקלים. עומס ההלוואות הוא

24

סך יתרות כל ההלוואות שעל העירייה לפרוע במהלך השנים הבאות. סכום זה נמוך

יחסית. רק כ-27.5% מתקציב העירייה. כלומר נמוך בהרבה מהרף המירבי שמציב

משרד הפנים. חשוב לציין שההלוואות לא נלקחו למימון התקציב השוטף, אלא לצרכי

פיתוח.

הוצאות מימון. עיריית גבעתיים אינה מצויה במשיכות יתר. לפיכך הוצאות בפרק זה הינן

עמלות בנקים וכרטיסי אשראי בלבד. תקציב מותנה. השנה התקציב אינו כולל דיווידנד

מ'מי גבעתיים'. אך אנו מקווים שבמהלך השנה תוצאות פעילות 'מי גבעתיים' יהיו כאלה

שיאפשרו מתן דיווידנד. מענקי איזון. מענק איזון הוא סכום המועבר ממשרד הפנים,

שמטרתו להשלים פערים בין הכנסות הרשות לבין הוצאותיה. והוא מתבסס על נוסחה

שכוללת את נתוני הרשויות המקומיות, על פי הדוחות המבוקרים ונתוני האוכלוסיה.

כידוע עיריית גבעתיים שייכת לפורום ה-15, אותן 15 רשויות חזקות שאינן מקבלות

מענקי איזון. ולכן נטל התקצוב השוטף והפעילויות נופל כולו על העירייה. שכידוע מממנת

בנוסף חלק משמעותי מהשירותים הממלכתיים שהיו אמורים לחול על הממשלה.

להערכתנו מצב זה אינו צפוי להשתנות בשנים הקרובות ואולי אף להחריף.

תקציב 2017, נתונים כספיים: שכר– 156 מיליון שקלים. פעולות – 180 מיליון שקלים

פירעון מלווות – 9 מיליון שקלים. הוצאות מימון– 1.7 מיליון שקלים. הנחות, פטורים

בארנונה – 28 מיליון שקלים. תקציב ההכנסות: הכנסות עצמיות– 264 מיליון שקלים

השתתפות משרדי ממשלה – 83 מיליון שקלים, הנחות ופטורים בארנונה– 28 מיליון

שקלים. כידוע, הנחות ופטורים מופיעים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. צורת

רישום זו נקבעה על ידי משרד הפנים וההיגיון שעומד מאחורי רישום זה, שהעירייה

מממנת בצד ההוצאות את הפטורים וההנחות הנכנסים לרישום בצד ההכנסות.

25

סיכונים אפשריים במימוש התקציב: מטבעם של תקציבים, ובמיוחד של ארגונים גדולים

כמו עירייה, שהם נתונים ל... המציאות המשתנה, או כפי שכבר נוכחנו לדעת, הפתעות

רגולטוריות נוחתות על הרשויות המקומיות חדשות לבקרים ומקשות עליהן. חלק

מהחלטות אלה אינן ניתנות לחיזוי, ויש להתמודד איתן כשהן קורות והן הסיבה שבגללה

יש לנו את היכולת לבקש שינויים תקציביים בזמן אמת. אולם ניסיון לחזות מהלכים

מסוימים יכול בהחלט לשפר את מצבנו. דוגמאות: עדכון שכר המינימום, תקנות נגישות

יקר את היטל הטמנת פסולת. לדוגמה, שנת 2001 – 65 שקלים 2012 – 80 שקלים

2013 – 98 שקלים 2014 – 121 שקלים, 2016 – 128 שקלים. תקצוב דיפרנציאלי

הקפאה בתקצוב תקציבי פעולות בתקציב המדינה, יוזמות חקיקה המטילות נטל כספי על

הרשויות המקומיות. תמ"א 38. תביעות ייצוגיות. שביתות במשק והסכמי שכר בין האוצר

להסתדרות, המחייבים את הרשות המקומית ללא כל שיפוי או שיפוי חלקי בלבד מצד

הממשלה. משבר בנדל"ן, מיתון במשק ומצב ביטחוני.

חלק ממקרים אלו מערערים את האמון בינינו לבין משרדי הממשלה, כאשר אנו יכולים

לקום בוקר אחד ולגלות החלטה שתאלץ אותנו לבטל תוכניות שהובטחו לתושבים, בשל

התאדות מקורות המימון. אך מכיוון שמדיניות ראש העיר היא של שמירה וחיזוק

השירותים המוענקים לציבור בכל תחומי החיים, הרבה מעבר למקובל, הרי שאף שאנו

מקווים שלא יטילו עלינו גזירות, אנו חייבים להתכונן לכל אופציה.

לסיכום, האתגרים העומדים בפני עיריית גבעתיים בתקציב 2017 הם רבים ומגוונים

והתקציב שמוצג בפניכם נבנה בקפדנות, על מנת לעמוד בהם בשנת התקציב הקרובה.

1) הגדלת השקעה בחינוך וברווחה 2) שיפור השירות לתושב 3) הקמת אולם ספורט

מנורה. 4) פרויקט הסיטי 5) שיפור הביטחון האישי 6) שיפור תהליכי רישוי הבנייה

26

במנהל ההנדסה 7) הסכם השכר החדש במשק 8) העדר מענקי איזון. וכמובן לבצע כל

זאת, תוך שמירה על תקציב מאוזן. ולשם כך אבקש מכם, חברי המועצה, לאשר בזאת

את תקציב הרגיל לשנת 2017 בסך 375,267,000. את מסגרת האשראי בהיקף של

5% מהתקציב. לידיעתכם, בשנים האחרונות לא ניצלנו מסגרת זו. אך אנו זקוקים לה

למקרים חריגים ולא צפויים. בשם אגף הכספים אני מודה לכם על תמיכתם ועזרתכם

ואישור התקציב לשנת 2017. מאחל שנה מוצלחת, מאוזנת. תודה רבה וחג שמח

???: כל הכבוד. אני שולחת אותו עכשיו לחופשה.

מר רן קוניק: שלומי, תודה. תודה לגזבר העירייה, שלומי שפירא, על הסקירה. אני רוצה,

לפני השאלות של עמיחי, לנצל את ההזדמנות. כי בזמן ששלומי דיבר נכנס לאולם מנכ"ל

יע"ד החדש, יוסי. בוא רגע שיראו אותך, שיכירו כולם, יוסי שטיינברג הוא מנכ"ל יע"ד.

יוסי היה, כן, כן, באמצע התקציב. רק שידעו. תודה רבה. אתה יכול לחזור לשבת. יוסי

נבחר לא מזמן. הוא היה האדריכל הראשי של משרד הביטחון וצה"ל. עשה את כל הקמת

עיר הבה"דים, עשה תפקידים בכירים גם בעיריית ניו יורק וגם במשרד השיכון, ורציתי

שתראו איך הוא נראה, שאם מחר תפגשו אותו, שתדעו שהוא המנכ"ל של יע"ד. טוב,

עמיחי, יש לך שם מיקרופון? עמיחי, אתה תגיד הכל. ירשמו ויענו לך. קודם אנשי

האופוזיציה. קדימה, עמיחי.

ד"ר עמיחי ברלד: אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, את ההתנגדות העקרונית שלנו

לתקציב. ודבר שני, להפנות כמה שאלות שחלקם שאלתי את שלומי גם במכתב לפני

מספר ימים, כדי שיהיו לי תשובות יותר מדויקים. ולכן אני גם אגיב על התקציב וגם אשאל

כמה שאלות יותר נקודתיות. קודם כל, לגבי הארנונה ששלומי אמר בצדק שיעלו את

הארנונה גם על ידי העמקת הגבייה. סימנתי ישר סימן שאלה. 94% גבייה, אני לא יודע

27

עוד לאן אתה יכול לשאוף בהעמקת הגבייה. לא הייתי בונה על העמקת הגבייה. אם אתה

רוצה להגיד לי שהתוספת בארנונה ל-196 נובעת רק משני מגדלים או שלושה מגדלים

וזו התשובה, זה עוד היגיון. אבל העמקת הגבייה, זה לא ריאלי להגיד ככה, כי זו לא

תשובה נכונה. יש לי הרושם שהעלאת הארנונה ל-196 מיליון כשלפני שנתיים זה היה

בקושי 180, שהעירייה תכננה 182 וגבתה בפועל 180, ב-2015. והיינו כל השנים ב-

180 מיליון. ועכשיו פתאום 196, הייתי אומר זה קצת אופטימיות יתר. הייתי שם סימן

שאלה על זה.

הדבר השני, יותר מזה. אתה מציין גם שיש מקדם שכר של 5.5% ויש תוספת שכר. אם

יש תוספת שכר 5.5% וצריכים להעלות שכר לזה ולזה ולזה, אבל יש גם גידול במספר

המשרות, ב-27 משרות יותר ב-2017 מאשר ב-2016 וזה גידול משמעותי שממשיך כבר

ארבע שנים במספר עובדי העירייה. זה עולה מדי שנה בכמה עשרות. בשנה שעברה, מ-

2015 ל-2016 זה עלה כמעט ב-70 משרות תוספת. אז קיבלתי את התשובה שיש

הרבה תוספות של סייעות לגננות. בסדר, סייעות לגננות 30 ,40 ,לא 70. ועכשיו עוד 27

משרות. זאת אומרת שאם יש תוספת של 27 משרות ועוד תוספת של 5.5%, אז איך

המשכורות עולות רק ב-4 מיליון? שאלה. משום שאם המצב הוא כל כך חמור, אז

המשכורות היו צריכות 160 מיליון, לא 156 מיליון. וגם בגידול השכר, יש גידול קבוע. מ-

138 מיליון בשנת 2013 ,2014, ל-142, ל-147, ל-151 ועכשיו 156. כמות האנשים

בגבעתיים לא גדלה בחמש, שש שנים האחרונות, מאז שאני זוכר לפחות. כמות

התלמידים כמעט לא גדלה. אבל השכר גדל בעשרות אחוזים מ-138 מיליון ל-156 מיליון

זה הון עתק. ואתה אמרת 5.5% עכשיו, בגלל תוספות יוקר, לא נראה לי הגיוני שזה

יעלה רק ב-4 מיליון, אם זה 5.5%, וזה עולה רק ב-2%, השכר

28

לגבי הגבייה אמרתי כבר. לגבי התפיסה העקרונית שלך, שאני מתנגד לה באופן עקרוני

אתה טוען שמשרד החינוך, משרד הרווחה, הממשלה צריכה לממן את כל השירותים

העירוניים. אין חיה כזאת, ואנחנו יודעים טוב מאוד שלא תהיה חיה כזאת, ואי אפשר

לצפות שהעירייה תתעסק רק בזבל ובאשפה ובתמרורים. כל העיריות במדינה עובדות

לפי אותה שיטה. כל העיריות מתקצבות מתקציבן העצמי אחוז גבוה מאוד לחינוך ורווחה.

עיריית גבעתיים מתפארת בחינוך, אבל זו רק התפארות מהפה לחוץ. משום שמההוצאות

העצמיות, עזוב את משרד החינוך, ההוצאות העצמיות הן 263 מיליון השנה, רק 17%

מהעצמיות עוברות לחינוך. ב-2014 25% מהעצמיות עברו לחינוך. זאת אומרת יש ירידה

מ-25% ל-17%. זה 8% פחות מהעצמיות בחינוך. ברווחה רק 5% הולך מהעצמיות

לרווחה. ושם ב-2014 היה 9.5%. זאת אומרת בהקצאה מעצמיות לחינוך ולרווחה יש

ירידה דרסטית. יותר מזה, עיריית גבעתיים נותנת בממוצע כ-10,000 שקל לתלמיד

מהעצמיות שלה. בכלל, 10,000 שקל כל תלמיד מקבל במערכת החינוך גבעתיים. יש

הרבה מאוד עיריות ברחבי הארץ שמגיעות ל-14 ו-15 ו-16 מיליון. אפילו עירייתאילת,

עיריית קרית אונו, שהם לא בקנה מידה של תל אביב. תל אביב 14,000 לתלמיד, בסדר

עירייה עשירה. רמת גן 16,000 לתלמיד, עירייה עשירה. קרית אונו היא לא עירייה

עשירה. והיא נותנת 14 או 13 אלף שקל לתלמיד, כשבעיריית גבעתיים בקושי נותנים

10,000 .מהעצמיות של עיריית קרית אונו למשל הם מקציבים 29% לחינוך. אנחנו

בקושי 17. זאת אומרת התפיסה שהממשלה צריכה לדאוג לחינוך ואנחנו נדאג לזבל היא

תפיסה קצת, הייתי אומר, שטחית, לא נכונה, וזו לא התפיסה שאני הייתי רוצה לשמוע.

עיריית גבעתיים צריכה להקציב מהעצמיות שלה לחינוך הרבה יותר מ-17%. לפחות

להגיע ל-25%, כפי שהיה ב-2014. זה לגבי ההוצאות העצמיות

29

לגבי תרבות נוער וספורט יש פה בלבול עצום. ולמה הבלבול הזה נובע? מצד אחד

בהוצאות על תרבות נוער וספורט כמעט שלא, יש ירידה בהוצאות מ-27 מיליון ל-23

מיליון. בשלוש שנים האחרונות. זאת אומרת העירייה חסכה בהוצאות לתרבות, נוער

וספורט 4 מיליון. אבל העירייה הפסידה הכנסות של 9 מיליון בהכנסות תרבות נוער

וספורט. שהיו. היו הכנסות ב-2014 של 9.5 מיליון, בהכנסות תרבות, נוער וספורט

ההכנסות האלה נפלו, יש אפס. השנה יש, סליחה, 800,000 שקל. בשנה שעברה היה

אפס. בתרבות נוער וספורט, סעיף 82 בהוצאות, יש אפס הכנסות לעירייה, כשהיה 9.5

מיליון 8 מיליון. והיום יש אפס. כלומר העירייה הפסידה הכנסות של 8 מיליון, אבל

העירייה ממשיכה לשלם הוצאות של 23 מיליון. נשאלת השאלה פה, אם כך, איפה

עמותת קהילתיים נכנסת פה לסיפור? כי אם עמותת קהילתיים היתה אמורה לקחת את

ההכנסות של ה-9 מיליון האלה ולשחרר את העירייה גם מאותם 9 מיליון הוצאות, אז אני

הייתי אומר 'אוקיי, ה-9 מיליון האלה הלכו להוצאות של קהילתיים ויש יעילות'. אבל לא

ההכנסות קטנו ב-9 מיליון. ההוצאות קטנו ב-3 מיליון. ההפרש הזה נכנס לקופה של

קהילתיים. וזה הפירוש שלי היחידי. ואם נכנס לקופה של קהילתיים, אז מי צריך את

קהילתיים? איפה הייעול? חוץ מזה שהעירייה משלמת 1,260,000 תפעול העמותה, כבר

שנה שלישית. הוצאות הקמה עדיין 310,000 שקל. כמה? כמה צריכים לתת הוצאות

הקמה אחרי שלוש שנים? הם כבר הוקמו, זהו, מספיק.

השאלה הספציפית שרציתי לשאול בעניין הזה, איך הקונסרבטוריון מתקוצב עדיין -

630,000 שקל מדי שנה, כשהוא שייך לקהילתיים? למה אתה לא כותב קהילתיים

ותעביר את כל הסכום. איך יע"ד מתוקצב ב-2 מיליון שקל עבור התיאטרון? הרי

התיאטרון מזמן לא ביע"ד. התיאטרון הוא חלק מקהילתיים. אז מה פתאום 2 מיליון שקל

30

הולך ליע"ד, בשביל התיאטרון? הרי זה לא נראה נכון

יש כל הזמן עלייה בסעיף ההוצאות. בעיקר בהוצאות מנהליות. בהוצאות מנגנון עלה,

בהוצאות דוברות עלה שוב 6%. בשנה שעברה זה עלה ב-18%. שנה קודמת עלה בעוד

20%. בארבע שנים האחרונות הוצאות הדוברות עלו בעשרות אחוזים. אז גם השנה עוד

6%? כל פעם עוד ועוד ועוד ?בשביל מה? הוצאות פיקוח עירוני, מנהל החינוך עלו. כל

הדברים הקטנים של המנהל והמנגנון עולה כל הזמן. כל שנה זה עולה.

ובתי הספר התיכוניים, בכל בתי הספר התיכוניים מההכנסות העצמיות של העירייה הם

קצת פחות מ-1%. שימו לב. פחות מ-1% מההכנסות העצמיות הולך לבתי הספר

התיכוניים. אז נכון, תגידו לי 'הם מקבלים מהממשלה'. כל אחד יודע שהממשלה לא

מכסה את התפעול האמיתי של בית ספר תיכון. ולצערנו הרב, בית ספר תיכון נהנה

מהעצמיות של עיריית גבעתיים בקושי בפחות מ-1%. כל בתי הספר התיכוניים נהנים מ-

2 מיליון. כל בתי הספר. שזה נראה מאוד מאוד לא בסדר

עוד הערות קטנות. למשל, יש שם מורשת ישראל, פעם אחת מתוקצב ב-220,000 שקל

ואחרי כן מופיע עוד סעיף שמורשת ישראל ממשלה, שאני לא מבין מה זה שני הדברים

האלה. למשל יש סעיף שאומר 'הוצאות אחזקה וניקיון של בתי הספר'. אבל לכל בית ספר

יש אחזקה וניקיון בנפרד. אז מה פתאום יש עוד סעיף? יש כל מיני סעיפים קטנים כאלה

שלא הצלחתי לפצח.

בכללי הייתי אומר ככה. שוב, יש זחילה נוספת בשכר. יש אופטימיות יתר בהכנסות של

הארנונה, שהיא אופטימיות יתר. לא נגיע לזה, אף פעם לא הגענו לזה. יש לנו הוצאות

שכר גדולות, כמו שאמרתי. בעיקר במנגנון. והעצמיות לא הולכות למקום הנכון. התפיסה

העקרונית שעצמיות הולכות רק לשירותים לא נכונה, לפי דעתי. בכל העיריות בארץ

31

מהעצמיות מקציבים לחינוך, לרווחה ודברים כאלה. הם לא פחות חשובים מהשפעה...

תודה על תשומת הלב.

מר רן קוניק: אוקיי.

מר ראובן בן שחר: הנתונים, אני אתייחס לעניינים בצורה, אשתדל מערכתית, רחבה, לא

עם דוגמאות רבות. אין צורך. הנתונים מראים, מעבר לכל ספק, שיש עלייה בהוצאות.

הוצאות שכר, הוצאות הסברה, תעמולה, השקעה במדיה דגיטאלית וכו', כל התחום הזה,

ושכר. מימון, אנחנו לא רואים פרויקטים משמעותיים מבשרי שינוי, משני מצב, משני

איכות חיים, מיטיבי חינוך פורמאלי ולא פורמאלי, פרויקטים גדולים שמשנים תמונה

עירונית. זה פחות או יותר more of the same. אנחנו מכירים אתהדברים. מכירים את

סיירת הביטחון, מכירים את מירוץ גבעתיים, מכירים את קרנבל הפורים, מכירים את

פארק גבעתיים היפייפה, שאין מקום לבנות עוד פארק ברמה הזו, אבל יש צורך בהרבה

דברים אחרים, מכירים את פארק הספורט ואפילו מכירים או זוכרים את 120 מיליון שקל

שהוכנסו בחמש שנים האחרונות בכהונתי, או שש השנים, של מוסדות חינוך, ברמות של

4 ,5 עד 11 מיליון שקל בכל בית ספר. ובנייה של 35 גני ילדים

אז לאן הולך הכסף? אם אין פרויקטים חדשים? לא ברור. שני דברים ברורים. המשכורות

עלו ב-18 מיליון שקלים. מול 2013. תקציב 2013 מול תקציב מוצע ל-2017 ,3.5 שנים

לצורך העניין שלוש שנות תקציב, זה עלה ביותר מ-16%. אתם שומעים טוב, חברים

16% ,18 מיליון. הרבה מאוד כסף על משכורות, כאשר חלק גדול, ואני לא רוצה לכמת

את זה באחוזים, הם למשרות חדשות, שלא היו לפני כן בעירייה. זאת אומרת הומצאו

משרות חדשות, אבל בשטח אני לא יודע מה קורה. אני לא רואה את הפרויקטים

החדשים ואף אחד לא רואה. ומי שלא רואה לא מבין, אז הוא מתחיל להבין, וזה בעייתי.

32

אז נראה לי, ואני לא יודע מה יותר טוב ומה יותר גרוע, כל אחד יתחיל לעצמו. או שיש פה

העדר רצון אמיתי לחדש, להוסיף, לשנות, לשפר, לעשות דברים פורצי דרך, משני

מציאות, או שיש העדר יכולת, שאני מקווה שזה לא המצב. אבל אין בשלוש שנים

אחרונות, או שיש מינון לא טוב בין עשייה אמיתית, לפרסום, יחסי ציבור ותו לא. אני

שומע שיש אופטימיות בעניין הכנסות הארנונה. אז אני מודע לרן קוניק ואנשי צוותו על

הבניין החדש, בניין השחר, שהם הצליחו להרים פה, שיכניס עוד 15 ,16 מיליון שקלים

אה, סליחה, טעיתי, זה היה בתקופתי. זה צוות שלי ואני שהרמנו את הבניין הזה. ואני לא

אומר את זה מיוהרה. או ביוהרה. אני אומר את זה כי צריך לעשות דברים שיוסיפו את

הדברים האלה שהם משני מציאות. אני עסקתי בזה שלושה חודשים. כל שבוע רצוף, כדי

שזה יצא לדרך.

בינתיים המשכורות עולות. מגדל השחר יכניס 15 ,16 מיליון, וזה ילך לעוד משכורות, לפי

הדינאמיקה הקיימת. אז צריך לשים לב לעניין הזה. ואתם כולכם, כולנו, נבחרנו על ידי

הציבור כדי לשים לב לעניינים האלה ולעשות דברים למען התושבים.

עומס המלוות. אמר שלומי, אמר יפה, נתן נתון מדויק. אתם יודעים מה זה עומס מלוות.

זה לא גירעון מצטבר, שזה משהו חשבונאי, טכני. עומס מלוות זה כמה אתה חייב בבנק.

שלומי אומר, מר שפירא, שעומס המלוות היום הוא 98 מיליון. עומס המלוות בנובמבר

2013, חתום ומאושר, נמצא אצלי ואצל רבים אחרים, זה לא דבר שאפשר להעלים, היה

53 מיליון. זאת אומרת שעומס המלוות, שב-2007 היה 108, שירד ב-2013 סוף סוף ל-

53, כי כל שנה שילמנו כך וכך כסף, בין 15 ל-20 מיליון שקל בשנה, מתוך התקציב

השוטף. והצלחנו בשלוש השנים האחרונות לגמור מאוזן, אותו עומס מלוות שתוך שלוש

שנים בקצב הזה היה יורד לאפס והופך את גבעתיים לעיר איתנה, כי הוא ירד מ-108 ל-

33

53, עכשיו עלה תוך שלוש שנים חזרה לכמעט אותו מקום. עד עכשיו לא שמעתי את

המספר. ידעתי שהוא עלה. הוא עלה ל-98. ידעתי שהוא עלה. זה הגירעון האמיתי של

העירייה. כל הדברים האחרים זה חשבונאי. אין לעירייה שום אינטרס להוריד גירעון

מצטבר שזה משהו חשבונאי. כי אם היא תוריד אותו, אז היא תיתן פחות שירות

לתושבים. זה לא כסף שהיא חייבת בבנק. עומס מלוות זה כסף. זה כמו משכנתא או

הלוואה שלקחת מהחבר או מבנק. עומס המלוות, 98, בשלוש וחצי שנים בערך, כשהוא

היה 53 מיליון. חתום, קיים, ברור, סופי, חלוט, מוחלטאף דבר ממה ששלומי ציין, יכול

להיות שגם רן יציין את זה בהמשך, או ציין, אני לא אזכיר בדיוק את הדברים, אבל הוא

ציין שצריך לבנות את זה וצריך לבנות את זה וצריך להקים את זה וצריך להקים את זה.

אף דבר כזה שהוא ציין שצריך להשיג אותו כיעד בשנה הקרובה לא יושג. למה אני חושב

שהוא לא יושג? למה אני אומר את זה בפסקנות כזו? ורובכם מכירים אותי. אני לא אומר

דברים כאלה בפסקנות. אני בוחן. אז אני בחנתי, בעזרת המציאות של 3.5 השנים

האחרונות. כל מה שאמרתי מקודם, כל הדברים שהושגו בעיר משני מציאות מחינוך עד

לחזות העיר, הושגו לפני ה-3.5 שנים האחרונות. כל מה ששלומי אמר וכל היעדים שהוא

ציין, המציאות לא יושג. למה? ככה. כי זו המציאות של ה-3.5 שנים האחרונות ולצערי לא

נראה שזה עומד להשתנות. תודה.

מר רן קוניק: תודה, אברהם. ... ויוי קודם, אחרי זה בני.

גב' ויוי וולפסון: אני רוצה להגיד לגבי הנושאים, השינויים. אני רוצה להתייחס לדברים,

וחוץ מזה יש המון דברים חדשים, ראובן. אני לא יודעת מה זה לשנות מציאות אבל

באמת מציאות היא גם חברתית וגם בתחום הקהילה וגם בתחום החינוך. אנחנו הקמנו

את היחידה הסביבתית. שמת לב שיש למי לפנות. אנחנו באמת מקווים מאוד לגדול,

34

ללכת ולגדול ליחידה שעושה המון עבודה, וזה אחד הדברים שבאמת היו מאוד חסרים

בעיר וזה סוג הדברים השקופים, הייתי אומרת. כי כשזה לא קיים, אז אנשים לא פונים.

שמנו לב שמאז שהקמנו את היחידה, נהיה מנהל, ועוד איזה חצי משרה, ועוד איזה

משרה, ועוד איזה משהו, אז פתאום יש המון המון פניות. וזה לא שהבעיות לא היו.

פתאום יש כתובת. דבר נוסף זה באמת מרכז הצעירים, שאני מקווה שהולך להיבנות

בקרוב. דווקא בבניין השחר, תודה. שם יש גם תקציבים וגם יש פעילות. ואני מניחה שיש

עוד המון פרויקטים. וזה לא אמירה קואליציונית, אלא אני באמת חושבת שזאת הזדמנות

שמדברים על תקציב, אז גם לציין את הדברים שקורים בתוך החיים היומיומיים, כי לא כל

כך שומעים את זה.

רציתי אבל להתייחס לעוד משהו, שזה תחום הדת. ויש סעיף כללי כזה, שזה תקצוב

שירותי דת. ואני מבקשת לשים לב, ושאנחנו נפרט את זה בהמשך, שזה לא ילך

לעמותות שיש להן מטרות מאוד ספציפיות, שלפחות חלקנו או רובנו מתוך התושבים

מתנגדים להם, שזה כניסה למערכת החינוך. אז אין לי שום בעיה ואני ממש חושבת

שצריך להיות מוסדות דת. ואני חושבת שצריכים להיות בתי כנסת, וצריך שיהיו מלאים

ושוקקי חיים. אבל לא מהכסף הזה לתקצב עמותות שעוסקים בתחומים שאנחנו לא רוצים

שיעסקו.

מר רן קוניק: טוב. תודה רבה. קודם לבני. אחרי זה אני מניח שאתה רוצה גם להגיד.

טלי, לא רצית להגיד?

גב' טלי ארגמן: כן, כן, משפט אחרון אחד אני אסכם. אני תמציתית. אסכם את הכל

במשפט אחד.

מר רן קוניק: אבל קודם שהגזברים יענו ואחרי זה תסכמי? או לפני? מתי הסיכום? לפני

35

הגזברים או אחרי

גב' טלי ארגמן: כולם מדברים, מדברים, משפט אחד מסכם הכל.

מר רן קוניק: טוב. בני, קדימה.

מר בני רייך: תקציב עירוני מעיד על מדיניות עירונית. אני חושב, אני קראתי את התקציב

בדקדקנות לפני שהגעתי לכאן. אני חושב שנעשתה כאן עבודה טובה מאוד. ברגע שיש

כאן הצגת מדיניות, אני מקבל גם את כל ההערות שאתה הערת, אבל ברגע שיש כאן

הצגת מדיניות שמעידה, מי שקורא את זה היטב, זה מעיד בעצם הייתי אומר מין יציבות

שלטונית. יש יציבות בתקציב. העובדה הזאת שאגף הרווחה ומנהל החינוך מקבל את

התקציבים, מרבית הכסף מקבל ממשרדי הממשלה זו לא המצאה של גבעתיים. זה דבר

שקיים במדינה כל הזמן. זה קיים. כולם מנצלים את זה בצורה זו או אחרת וזאת לא

המצאה שלנו. לא צריך גם להתבייש בזה. כסף שמגיע למשרדים בתוך העירייה, לאגפים

בעירייה, שמקבלים ממשרדי ממשלה, תמיכות כאלה ואחרות, זה מגיע. אף אחד לא

לוקח את זה לא בעורמה ולא מאחורי הגב. ולכן צריכים להתייחס לזה בהבנה מלאה. סך

הכל, ברגע שאנחנו רואים את התקציב עצמו ומסתכלים ורואים שכל דבר שהשתנה כאן,

בוא נאמר ככה, יש לנו סעיפים שנשארו כמו שהם או קצת ירדו. וגם הסעיפים שגדלו גדלו

במידה סבירה וצריכים לציין את זה. זה לא שיש איזה השתוללות. שאפשר לבוא לציין

'ההשתוללות קיימת'. גם העובדה שהצגתם כאן בנושא השכר, שעלה כמה? ב-18% ?

דיברתם על כמה שנים, חלק גדול מעליית השכר זה הסכמים, הסכמים ארציים, הסכמים

כאלה ואחרים. זה לא שיש כאן איזה מערכת של בונוסים שיושבים וכל פעם נותנים

בונוסים, סליחה?

מר ראובן בן שחר: עשרות עובדים.

מר בני רייך: אז אתה יכול לבקש באחת הישיבות שיציגו לך את כל רשימת העובדים,

36

ותראה מה נכון ומה לא נכון. כשהצגת את העניין של תוספת עובדים, של סייעות ודברים

כאלה, אתה בעצמך יודע, שלצערנו, אני אומר לצערנו, התפקידים האלה הם שכר מאוד

נמוך. זה שכר מינימום, זה שכר של השלמת הכנסה וכן הלאה. כך שלבוא לומר שכך וכך

עובדים, אז בוא תראה את הסך הכל הכללי כמה זה עלה, אז לא מסוג הדברים שהם

בעייתיים. אני חושב שנעשה כאן עבודה טובה. אני רוצה להודות לראש העיר על ריכוז

העבודה -

גב' טלי ארגמן: כי אתה קיבלת העלאה, בגלל זה עבודה טובה. אני לא קיבלתי העלאה.

מר בני רייך: לא אני קיבלתי העלאה. דבר ראשון, מגיעה מילה טובה למירי פרחי,

מנהלת האגף שיושבת איתנו. בואו נתחיל מזה. שנית, איך אמרת קודם?

גב' טלי ארגמן: לגימלאים, לא ...

מר בני רייך: שלומי, אתה אמרת שתוחלת החיים עולה, נכון? תקשיבי טוב. תוחלת

החיים עולה, זאת אומרת צריך להכין הרבה כסף לגימלאים. ואני מודה לראש העיר

שבקטע הזה שבפעולות תרבות לגימלאים, בקטע הזה התקציב עלה. אני חושב שאנחנו

עושים את זה גם בצורה יפה. אז אני רוצה להודות לראש העיר על התקציב עצמו. ואני

חושב, אני חוזר ואומר שזה מעיד על יציבות שלטונית, וזה מה שחשוב. צריכים להביא

את זה לידיעת הציבור. אני רוצה להודות לשלומי על העבודה היפה שנעשתה, לכל צוות

החשבים ויישר כוח וחג שמח לכולם.

מר רן קוניק: טלי. ...

גב' טלי ארגמן: פשוט רק משפט, שניים. אדם קרוב אצל עצמו, כיוון שאני קרובה לחינוך

אני רוצה לציין שאין תקציב יותר חשוב מתקציב החינוך. עם כל הכבוד לגימלאים, עם כל

הכבוד לאיכות הסביבה, שאתה יודע מה מקומה של הבת שלי שם, ועם כל הכבוד

לצעירים, החינוך הוא הדבר החשוב ביותר. לכן תעשה טובה, אדוני ראש העיר, ובשנה

37

הבאה תעלה לפחות ב-10% כמו בערים אחרות את החינוך. תקציב החינוך לא מספיק

לא מספיק. אני היום ראיתי, חוויתי את זה היום, לא מספיק. אפשר לעשות יותר ואפשר

לקחת ממקומות אחרים. תודה ויישר כוח, שוב, לשלומי.

מר רן קוניק: תודה. כן, מושיק.

מר מושיק גולדשטיין: אני רוצה בפתח הדברים, כמובן להודות לשלומי שפירא, גזבר

העירייה, ולכל הצוות שסביבו. תודה באמת על העבודה הזאת, לא מובן מאליו. בתגובה

למה שויוי אמרה, אז חשוב לי לציין שהפעילויות של מדור מורשת ישראל, עם המוסדות

מאושרות בפעילות שלהם על ידי משרד החינוך, נעשות בצורה מסודרת ומתואמת עם

מנהל החינוך, ותכנים שמאושרים על ידי משרד החינוך. ולחלוטין ההצגה הזאת כאילו יש

איזה רוב שמתנגד לדברים האלה, אז אני פשוט מוחה. אני חושב שהמיעוט גורם לרוב

לא לקבל את הפעילויות האלה על ידי הסתה של הציבור לנושא הזה.

בהמשך לדברים, הועלה פה הנושא התקציבי לגבי מורשת ישראל, שלא היה ברור מה

זה הסעיף, 220,000 זה תקציב עירייה. וזה הזמן להודות למי שמנהל את מדור מורשת

ישראל, אביחי ירום, שדואג ומביא תקציבים מבחוץ, וזה ה-350,000, זה תקציבי ממשלה

שהוא מצליח להביא לעירייה לצורך פעילויות בעיר, במגוון ... זה ייאמר לזכותו וזה צריך

גם להודות לו.

אי אפשר הכל בטוב. גם צריך להגיד איזה מילת ביקורת צנועה. כל אחד קרוב אצל עצמו.

אני חושב ש-18 מיליון תקציב למחלקת הנדסה, שאמורה לתת הכנסות לעירייה, זה אגף

שמביא הכנסות לעירייה, לצורך פיתוח, גם בחינוך וגם בכל התחומים בעיר ובשיפור פני

העיר ותב"רים וכל התחומים האלה. אני חושב שזה מעט מאוד. המחלקה או המנהל הזה

חסר בכוח אדם. חשוב מאוד לשמר כוח אדם וכוח אדם איכותי למען הכנסות לעירייה,

38

וזה דבר מאוד חשוב. זה סוג של ביקורת. וזהו, להודות לכולם. תודה

מר רן קוניק: תודה.

ד"ר עמיחי ברלד: שכחת שבשנה שעברה הנדסת העיר עלה ב-20%, מ-15 ל-16 .

מר מושיק גולדשטיין: זה לא מספיק.

ד"ר עמיחי ברלד: זה מספיק.

מר רן קוניק: בסדר, הוא עדיין אומר שזה לא מספיק. תעבירו בבקשה, פרופ' -

ד"ר עמיחי ברלד: 20%? אני רוצה לראות שהחינוך יעלה ב-20% .

פרופ' יזהר אופלטקה: ראובן, אני רוצה שתראה את הגברת שם מאחורנית, קוראים לה

אירית אהרונסון. אירית אהרונסון והצוות שלה עובדים, בואי, אירית, שראובן יכיר. אתה

מכיר כמובן, אני יודע. שתכירו כולם. ראובן, לתת יחס אישי. עכשיו, אירית, מי שלא יודע,

עובדת יחד עם הצוות שלה לפעמים עד כניסת שבת. שישה ימים בשבוע, ולפעמים מעבר

לכך. הם עובדים מכיוון שלשמחתנו בשלוש שנים האחרונות מערכת החינוך שינתה את

פניה. לא מעט בגלל תוספות התקציב שהעלינו גם בשנה הזאת. אני מסכים איתך, טלי.

תמיד אנחנו נרצה יותר. אבל לראות ילדים קטנים בכיתה ד' רוקדים ריקודים סלוניים,

לראות כיתות גימלאים יחד עם הרווחה, לראות את מרכזי הלמידה, לראות כיתות

שאנחנו לא נותנים יותר לילדים לצאת החוצה, או יותר נכון לבתי הספר להנשיר ילדים רק

כי יש להם חס וחלילה פחות מ-80, כל זה עולה כסף ואנחנו גאים שאנחנו עושים את זה

ועוד ועוד ועוד. ואת הדיבייט ואת המרכזי למידה ואת השיעורים הפרטיים של וויינט. אין

סוף עבודה בחינוך וכמובן בחינוך בלתי פורמאלי. ופעילויות. אז אנחנו גאים בכך וזה לא

תמיד משתקף אצל שלומי. שלומי, כדי שתדע מה מאחורי המספרים בחינוך, זה מה

39

שקורה בחינוך. אז תודה

מר רן קוניק: אוקיי. עוד מישהו רוצה? לא? לא הצבעה. קודם כל אנחנו ניתן לגזברים

לענות. אבי, קדימה. תגיד שם מלא.

מר שלומי שפירא: אבי יענה על החינוך, אבל עמיחי, אני רק רוצה לענות לך לגבי המילה

יע"ד בתקציב. אכן, אתה צודק. המילה יע"ד צריכה לרדת. התיאטרון הוא חלק

מקהילתיים ואנחנו מקבלים את מה שאתה אומר. לגבי הארנונה, ביצוע בשנת 2016

היה 186 מיליון, והגידול נובע מהערכות לגביית ארנונה בסיטי, מבניינים חדשים שנבנו

ותוספות חיובי ארנונה שאושרו על ידי משרד הפנים. ואנחנו חושבים,

???: זהו, צריך רק להוסיף העמקת הגבייה.

ד"ר עמיחי ברלד: 94% זה לא–

מר שלומי שפירא: זה גם העמקת הגבייה. ולגבי החינוך, אבי יענה לך עכשיו. וראובן, רק

מילה אחת. כדי לקבל עיר איתנה, אחד התנאים הכי חשובים,

מר ראובן בן שחר: לרדת באחוז מסוים ... הגירעון המצטבר.

מר שלומי שפירא: הגירעון המצטבר. ואנחנו עומדים בכל הקריטריונים, חוץ מהקריטריון

הזה.

מר ראובן בן שחר: לא, גם העומס מלוות. זה לא נכון.

מר שלומי שפירא: אני מוכן לבדוק את זה.

מר ראובן בן שחר: בטוח.

מר שלומי שפירא: אני מוכן לבדוק.

40

מר רן קוניק: כן, אבל הצגת כאילו הגירעון המצטבר אין לו משמעות.

מר ראובן בן שחר: זה הדבר הקשה ביותר להוריד, כי זה ...

מר רן קוניק: אבל אם לא מורידים אותו אי אפשר לקבל עיר איתנה. צריך לדייק.

מר ראובן בן שחר: צריך להגיע לאחוז מסוים.

מר שלומי שפירא: אבי יענה על החינוך.

מר ראובן בן שחר: 30% .

מר אבי לוי: עמיחי, לגבי השכר, זה כמו שבני רייך אמר, באמת הגידול הגדול במשרות

שרואים אצלנו, ברובו בחינוך, הוא נובע מכמה סיבות. א', גידול במספר הגנים שיש בעיר,

כמות הסייעות גדלה. ב', הסייעת השנייה. ג', מה שמאוד מאוד גרם לגידול אצלנו זה חוק

השילוב. כמות הסייעות שאושרו לנו, סייעות רפואיות, צמודות ומלוות בהסעה גדל ... וזו

אחת הסיבות שיש לנו 27 משרות, אבל הן בחלקיות משרה. ולכן אתה רואה את החלק

בתקציב שהוא פחות מ-5.5%. כמו שאמרת– 2 מיליון. כי המשכורת שלהם זה שכר

מינימום וזו חלקיות משרה.

לגבי הנושא שדיברת על ההוצאות עם קהילתיים בחינוך, שירד והשתנה, להזכירך, מאז

שהוקמו העמותות אנחנו עשינו שינוי משמעותי בתקציב לעומת שנים קודמות. חלקים

גדולים שבעבר היו ב-8.2 עברו בכלל ל-8.1. הם לא נעלמו. ובכך יש את הקייטנות של

החופש הגדול, שהוא סכום מאוד מהותי. יש את כל נושא נוער וצעירים. זה כמעט 2

מיליון שקלים. יחד זה 3 מיליון שקלים שלא התאדו ועברו לקהילתיים. זה בהוצאות

ובהכנסות. גם בהכנסות שלהם. גם ההכנסות עברו לחינוך.

לגבי קהילתיים, כל ההכנסות שנגבים היום על ידי קהילתיים צמצמנו את זה במקביל

41

בהוצאות, שאנחנו בעבר שילמנו. קהילתיים קיבלה למעשה לידיה את הפרויקט של

קהילתיים, שהיא בדיוק באותה רמת הוצאה כמו שאנחנו הוצאנו, למעט ההשקעה

הנוספת שלנו בה... שלהם להקים את קהילתיים. לגבי השאלות האחרות ששאלת,

התקציב של אחזקת מבנה חינוך, שהוא במקביל לניהול העצמי, התקציב הספציפי

שאתה מסתכל עליו הוא למעשה מתקיים כל שנה. כל שנה מאז ימי הניהול העצמי ב-

2002, שתפקידו למעשה לבצ"מים. שהוא לא קשור לניהול העצמי. הוא מממן אותנו

בעיקר לטיפול בבעיות בטיחות קטנות, בדיקות של מכון התקנים, הוצאה מאוד גדולה זה

של כיבוי אש. החלפת המטפים. זה לא יוצא מהניהול העצמי. התקציב משמש למטרות

האלה.

בנושא של תיאטרון וקונסרבטוריון שמוצגים בנפרד ולא בתוך קהילתיים, הסיבה לכך זה

למעשה לנו נוח לשקף, למטרת התחשבנות מול קהילתיים, את ההשקעה העירונית

בקונסרבטוריון ובתיאטרון, כי עמותת הקונסרבטוריון למעשה שימשה כבסיס משפטי

להקמת קהילתיים, לא כבסיס כלכלי. לגבי הוצאות הקמה בשנה הבאה זה כבר ייעלם.

וזה יהיה בחלק בהעברות של קהילתיים. קהילתיים שנת 2016 היתה השנה הראשונה

שהיא פעלה מינואר עד דצמבר. ב-2015 היא פעלה רק מספטמבר עד דצמבר. היא לא

פעלה שנה מאלה.

לגבי מה שמושיק דיבר, זה באמת כספים שאביחי ומושיק מביאים ממשרדי הממשלה.

זה תקציב מותנה.

???: אז יש להם הכנסות,

מר אבי לוי: בדיוק. זה תקציב מותנה. הם לא רשאים להוציא אגורה אחת לפני שהם

מביאים כתבי התחייבות. ולגבי יע"ד אתה צודק. צריך להוריד את המילה, זה בהגהה אכן

42

היה צריך לרדת

מר רן קוניק: יש עוד שאלות על השאלות? טוב, אני גם אומר מספר הערות לסיכום. גם

בהתייחס להערות שנאמרו, ואז אנחנו נלך להצבעה. צריך לזכור, גם כשמדברים מעבר

למה שנאמר, אני לא רצה לחזור על מה ששלומי ואבי אמרו, אבל בנושא המשרות צריך

לקחת בחשבון שהשנה אנחנו מתכננים לפתוח את מרכז השירות לתושב. זה שדרוג לכל

נושא השירות. מדובר שם על מרכז שירות שמן הסתם יקבל גם פרונטאלית. מי שעוקב

גם אחרי המכרזים, אנחנו עושים מאמצים, גם הצלחנו, לכן זה גם בא לידי ביטוי לגייס

עוד פקחים. בגלל שיש את נושא החנייה המועדפת, שפקחים צריכים גם לעבוד בערב,

לפקח, לאכוף את נושא החנייה מחמש בערב של תושבי גבעתיים. זה מביא אותנו לצורך

נוסף בפקחים. גם בפקחי בנייה. יש מחסור גדול במפקחי בנייה ובודקי תוכניות. אפילו

הנושא של העברת הצהרונים למנהל החינוך. זה דורש מאיתנו למנות מפקחת, מפקח על

הצהרונים ואנשי ביקורת ותזונה. אני יכול לומר, סתם דוגמה אחת, למרות שזה רק בן

אדם אחד, שהתווסף לרשימה, וזה רכז האבלות. אני לא רוצה לחזור לא על היחידה

לאיכות הסביבה ולא על עכשיו מישהו שמטפל, רכז בתי כנסת, אבל בעיקר אבלות, שזה

נושא שהוא פשוט מדהים והוא שווה כל שקל. ומי שלא יודע, לעיריית גבעתיים יש רכז

אבלות שאין משפחה, לא עלינו, שנמצאת באבל, יושבת שבעה, שהוא לא מגיע אליה.

ואין משפחה שלא שולחת אחרי זה מכתב תודה, שהוא לא מגיע אליה ב-24 שעות

הראשונות ודואג לכל מחסורה במידה והיא מבקשת. כיסאות, כיפות, סידור, מיחם, אוהל.

וכל מה שאבי אמר, כמובן זה מסביר את הנושא הזה.

אני אגיד לגבי דוברות. אנשים מתייחסים לדוברות תמיד כאל משהו סקסי או שלילי. צריך

להבין שהמציאות התקשורתית של היום היא לא המציאות התקשורתית של לפני חמש

43

ועשר שנים. מה לעשות? היום יש לך רשתות חברתיות הרבה, ויש לך אתרי אינטרנט

היום אתה מקבל שאילתות לא מעיתונאי אחד של המקומון או של ידיעות. אתה מקבל על

כל נושא עשר שאילתות מכל מיני אתרים, מוואלה, מווינט, משמיינט, מכל המקומות, כל

אתר כותב על כל דבר. יש צורך לתפעל רשתות חברתיות. זו הדרך לתקשר היום עם

הציבור. זו לא בושה. אנחנו רואים את נשיא ארצות הברית ואת ראש הממשלה

משתמשים גם בפייסבוק וגם בטוויטר וגם בכל הרשתות. וזה חלק מהעניין. באופן יחסי

בטח למה שקורא ברשויות אחרות, וזה מעט מאוד. כי בסופו של דבר עיריית גבעתיים

עובדת היום ומתחזקת את כל נושא התקשורת באמצעות יועצת תקשורת אחת חיצונית.

לא באמצעות דובר פנימי. לא באמצעות משרדי פרסום. והיו פה תקופות שזה היה קצת

שונה. לא ניכנס לזה.

פרויקטים גדולים, לא נתווכח על זה. לא יודע מה זה נקרא גדולים, מה זה לא. אנחנו לא

עושים רעש מדברים שמבחינתנו הם טרוויאליים, כמו שדרוג תשתיות בגינות ציבוריות,

שדרוג הרחובות, שנעשה על ידי תאגיד גבעתיים. נעשה בדיוק באותו המינון. יש בזמן

נתון תמיד שלושה אזורים שמשודרגים. רק שאנחנו לא כל כך עושים מזה רעש ולא שמים

שלטים גדולים, אבל בפועל זה נעשה. אבל אני חושב שלפתוח בית ספר אנתרופוסופי

חדש ולקדם סוף סוף היכל ספורט עירוני, ... ולהקים אגפים, סליחה? ושיפוץ תנועות

הנוער, בסדר, זה אולי יכול להיחשב כשיפוץ. אבל להקים אגפים חדשים, שכל אחד מהם

הוא איזה 10 מיליון שקלים, אחד בשמעוני, ורק אתמול או שלשום חתמתי על התוכנית

של בורוכוב. אז להגדיל בתי ספר ולהקים שני אגפים חדשים ולהכין תוכנית מתאר ולממן

תב"עות, הרבה תב"עות, ומי שמבין יודע שתב"עות עולות כסף, וגם לקדם את בניין

העירייה החדש, שזה פרויקט בסדר גודל של 80 מיליון שקלים ויש פה הרבה כספים של

44

תכנון. בסופו של דבר בית העירייה החדש גם יפתור מצוקת חנייה נוראית במרכז העיר

וגם יפתור את בעית הנגישות כי יש את חוק הנגישות והיום מעבר לשירות ולשיפור

בשירות של ריכוז כל המחלקות בבניין אחד, וחיסכון בשכירות שאנחנו משלמים היום על

לא מעט משרדים, אז זה יפתור את בעית הנגישות. כי על פי חוק הנגישות, אנחנו תוך

כמה שנים צריכים להנגיש את כל מוסדות הציבור והחינוך. ומשרדי העירייה כולם לא

נגישים. לא ההנדסה ולא החינוך. הכל נמצא בבנייני מגורים קומה שנייה, בלי, לא משנה

שזה נראה גם כמו הצרות שלי, אבל זה גם לא נגיש. אז הדברים האלה לדעתי הם כן

גדולים. אבל על זה אפשר להתווכח. אני אסיים ואומר שאנחנו מאוד שמחים על קידומו

של בניין השחר, שאכן קודם בשנים קודמות. אנחנו לא לוקחים קרדיט על דברים שברור

שקודמו בשנים קודמות. לאורך הרבה שנים וטוב שכך.

מצד שני אנחנו מאוד מאוכזבים שחודשי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]