פרוטוקול מליאה מס' 57

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 57

מיום שלישי, כ"ז בתשרי תשע"ח, 17.10.2017

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה

מר בני רייך-מ"מ וסגן ראש העירייה וחבר מועצה

גב' ויוי וולפסון-סגנית ראש העירייה וחברת מועצה

מר מושיק גולדשטיין-משנה לראש העירייה וחבר מועצה

גב' טלי ארגמן-משנה לראש העירייה וחברת מועצה

גב' שרון אורשלימי-חברת מועצה

מר נועם גבריאלי-חבר מועצה

מר שמואל צ'צ'יק-חבר מועצה

מר אורי רשטיק-חבר מועצה

עו"ד אורנה צדוק-חברת מועצה

מר ראובן בן שחר-חבר מועצה

גב' אתי בללי-חברת מועצה

ד"ר עמיחי ברלד-חבר מועצה

גב' איריס אברהם-חברת מועצה

מר יורם כהן-מנכ"ל העירייה

גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העיר

מר גבי סוידאן – מבקר העירייה.

עו"ד דניאלה גז - יועמ"ש העירייה

עו"ד שרונה לוי – סגנית היועמ"ש

2

רו"ח טלי וינטר– רו"ח

מר אבי שניידר – [

חסרים

פרופ' יזהר אופלטקה-סגן ראש העירייה וחבר מועצה

גב' אור-לי ניב-חברת מועצה

מר עמיר קצנלבוגן-חבר מועצה

3

על סדר היום

1. הצעה לסדר מאת הגב' איריס אברהם, חברת מועצה

א. שינוי סיווג של דירת מגורים מסוימות מ"סוג ב'" ל"סוג א'".

ב. קביעת "שטחים" חדשים לחיוב, שאינם דומים למציאות.

2. הצעהלסדר מאת הגב' איריס אברהם, חברת מועצה:

ישיבות ועדות המשנה לתכנון ובניה יתקיימו בשעות אחה"צ.

3. הצעה לסדר מאת ד"ר עמיחי ברלד, חבר מועצה :

העלאת דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 לסדר היום ובהמשך לישיבת

הוועדה לענייני ביקורת.

4. אישור המועצהלחקיקת חוק עזר לגבעתיים (תפיסת רכב) התשע"ז 2017 ,

המאפשר לרשות לתפוס רכבים מנויים בחוק

5. אישורהמועצה לפרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3, בתחום הדת ובתחום נוער

וקהילה, מיום 14.8.2017 .

6. אישורהמועצה לפתיחת חשבון עו"ש לצרכי קרן עצים שייקרא "עו"ש קרן

עצים".

7. הודעה על קבלת תרומה ע"ס50,000 ,₪משי אברהמי, אלמנה של מיכל מידן

אברהמי ז"ל, ילידת גבעתיים, שנהרגה בפיגוע במסעדת "אפרופו". התרומה

שימשה לרכישת 2 מתקני כושר שהוצבו בגן הבנים, להנצחתה

8. אישור המועצה למתן ערבות להלוואה להפועל רמת גן (אסי

9. אישור תב"רים

4

1. הצעה לסדר מאת הגב' איריס אברהם, חברת מועצה:

א. שינוי סיווג של דירת מגורים מסוימות מ"סוג ב'" ל"סוג א'".

ב. קביעת "שטחים" חדשים לחיוב, שאינם דומים למציאות.

מר רן קוניק: אנחנו מתחילים. שלום לכולם. גם לאורחים, לתושבים. ישיבת מועצת העיר

שלא מן המניין מס' 57. יש בפניכם את סדר היום. אנחנו פותחים עם שתי הצעות לסדר

של גב' איריס אברהם. הצעה ראשונה, בבקשה, איריס. יש לך 10 דקות בנושא שינוי

סיווג דירת מגורים לארנונה מסוג ב' לסוג א'. איפה המיקרופון? הצעה לסדר זו לא

שאילתה. את מציגה אותה.

גב' איריס אברהם: טוב, אז אני אתחיל עם נושא הארנונה, שלמעשה מתחלק לשני

נושאים שאני מציעה לדון בכל אחד מהם בנפרד ולקחת בכל נושא החלטה נפרדת.

הנושא הראשון מתייחס לשינוי של סיווג של דירות מגורים מסוימות מסוג ב' לסוג א'. בצו

הארנונה קיימת איזשהי הנחת בסיס שגויה, לפיה בניינים בני ארבע דירות נחשבים

לבנייני יוקרה. לאורך השנים, ולא סתם, למרות שבצו הארנונה היו שני סיווגים נפרדים

של סיווג א' וסיווג ב', התייחסו לבניינים הישנים האלה, שיש בהם כארבע דירות, התייחסו

אליהם כסיווג א', זאת אומרת שהחישוב למטר הוא גבוה יותר, אבל לאורך השנים לא

מומש הסיווג הגבוה והסיווג היה כסיווג רגיל, כמו כל בניין מגורים, ולכן ידענו לא אחת

להגיד שכל בניין בעיר, ולא משנה אם הוא בניין יוקרתי כזה או אחר, אנחנו לוקחים את

אותה ארנונה אחידה בחישוב למטר, למעט דירות פרטיות, וילות.

מה שקורה עם הדירות האלה, יש בניינים שבהם עשו איזשהי חלוקה פנימית, שחלק

לקחו את הגג וחלק לקחו את החצר וחלק משופצים ובחלק לא, אבל לרוב הם בניינם

5

ישנים, שכל בר דעת מבין שאין שום סיבה לגבות לגביהם ארנונה יותר גבוהה. נהפוך

הוא. זאת אומרת שאם היו מייצרים איזשהו דיון לפני שמחליטים לשנות את, זאת אומרת

לחזור לאיזשהו סיווג שכתוב עקרונית בצו, אז דווקא היינו אומרים אם היינו הולכים עכשיו

לגרום למצב שארנונה כבר לא תהיה אחידה, אז אולי דווקא ניקח מהבניינים הישנים,

מהמגדלים, מאלה שצורכים הרבה יותר לטובת העיר, אבל לאו דווקא מאלה שהם

הנמוכים יותר.

אז כאן, לא רק שהוחלט לשנות את הסיווג ולעבור לסיווג הגבוה יותר, כמובן שהתושבים

ובעלי הדירות לא ידעו את זה, מדובר ברחוב פלמ"ח, מסדה, כל מיני מקומות. כשבאתי

למעשה ואמרתי רבותי, תראו, אם יש פה בעיה ואתם רוצים לזהות את אותם בניינים

המשופצים והיוקרתיים, פשוט צריך לשלוח פקח, ואז הפקח יגיד 'רבותי, פה גג, פה חצר

ניקח יותר'. אני מציעה שבנושא הספציפי הזה מועצת העיר תיקח איזשהי החלטה חדשה

ותקבע שצריך להמשיך את הנוהל והנוהג הקיים בגבעתיים, שארנונה היא ארנונה אחידה

לכולם, לכל מטר ולחזור אחורה מההחלטה הזו שאין בה שום היגיון.

הנושא השני, שכנראה חלק מאותו גל של 'בואו ניקח ארנונה גבוהה יותר ונכסה כנראה

על איזשהם חובות עירוניים אחרים', מתייחסת לארנונה הכללית של כל אחד מאיתנו. אני

לא יודעת אם קרה לכם, אבל תאמינו לי גם לי קרה שפתאום גיליתי, אגב, בתקופה,

ראובן, אצלך, בתקופה שלך כראש עיר עשו אצלי מדידה וקבעו שהדירה גבוהה יותר.

נכנסו הביתה, בסדר. הפעם קיבלתי מכתב הביתה. תאמין לי, לא ידעתי שיש לי כזאת

דירה גדולה. גדלה ב-30%. אבל מה מסתבר? שלא רק שיש לי דירה גדולה, זה סבבה

מסתבר שלי גם, כמו לתושבים אחרים, מדדו, אבל מדדו מבחוץ. אבל שימו לב מה היה

בעבר. בעבר היתה מדידה מבחוץ, אבל אמרו 'אפשר למדוד מבחוץ'.

6

הפעם אומרים, 'לא, חבר'ה. אי אפשר באמת למדוד מבחוץ. אבל אנחנו נעמוד בחוץ

ומהרגע שעמדנו בחוץ, אנחנו נעריך'. מה נעריך? נעריך 20, נעריך 30 אחוז יותר. נשלח

לכם מכתב ותשלמו. לא נראה לכם? תלכו תשלמו 250 שקל. עכשיו, אומר הבן אדם, הוא

כבר פתח את המעטפה. תיכף נדבר על אלה שלא פותחים את המעטפה, ולא יודעים מה

לעשות. אבל אלה שמקבלים מכתב, מודיעים להם 'הדירה שלכם גדלה ב-30%'. ילכו

עכשיו, יתנהלו בבירוקרטיה ובסבך העירוני, כדי לשלם 250 שקלים כדי לבקש מהמודד

של אותה חברה, שגם ככה כבר קבעה שיש להם דירה ב-30%, עכשיו בוא תמדוד לי

מחדש. כאילו זה באמת, מה, הם טיפשים? גם קבעו להם יותר וגם הם ישלמו יותר כדי

שהם יצאו פריירים וישלמו להם עוד 250 שקלים? הם כמובן לא עושים את זה

חמור לא פחות, למרות שיש הסכם ויש לי את ההסכם פה עם החברה, זה היה ברור

שזה מה שהחברה עושה, ברגע שיש פוסט בפייסבוק ששם הרי הכל מתנהל ושם

מנהלים את העירייה, אומרים 'חבר'ה, בסדר. בואו נראה מה אפשר לעשות'. אבל מה?

עושים איפה ואיפה. כי לא מודיעים, רבותי, כל מי שמאז שנת, מאז שהתחילו לעשות את

המדידה המוזרה הזאת, משנת 2014 ,15', אנחנו עוצרים, חוזרים למקום

מר רן קוניק: 2006 ,

גב' איריס אברהם: 2000 כמה

מר רן קוניק: 2006, קצת התבלבלת

גב' איריס אברהם: 2016 זה התחיל

מר רן קוניק: 2006 .

מר יאיר אונפסונג: לא, לא, אמרתי 2006 המדידה, התבצעה מדידה. פה רבותי

מתבצעת הערכה. הערכה מראש שקובעת אחוז מסוים.

7

מר ראובן בן שחר: באחוז או במטרים?

גב' איריס אברהם: באחוז. מחליטה, נותנת לך משבצת, ואומרת 'אני מחליט בין 20 ל-

30 אחוז. אני מעריך'. כאילו מעריך... 30. החבר'ה שבני מייצג, הגימלאים, מה נראה

לך? שהם פתחו את המעטפה והם יגידו 'אוי אבוי, אולי באמת גדלה לי הדירה ב-30% ,

מה אני אעשה עכשיו?' הם לא יעשו כלום. נכון, בני? הרי במקום לעשות דבר בדיוק

הפוך, להיכנס, לעשות מדידה בפנים, אבל עכשיו אנחנו לא יודעים מי עשו, ממתי, האם

מחזירים את הכסף? למי כן? ואולי רק למי שיש לו כרטיס בפייסבוק, ומי שאומר 'רבותי,

אני בפייסבוק, אז בבקשה תחזירו לי את הכסף'. למה? כי אפשר לעשות את ההפליות

האלה לכל מי שדופק בדלת.

לכן אני מציעה שמועצת העיר תדון בנושא הזה ברצינות ולא רק תורידו את זה מסדר

היום, אלא שתיקבע פה החלטה מאוד מדויקת איך פועלים בשני המצבים. האם אנחנו

רוצים לשנות את הכיוון ולהגיד שארנונה בגבעתיים משתנה ואם במקרה אתה בדירה

שיש בה ארבעה דירות תשלם יותר, ואז אין לנו סיווג אחיד. תדונו בזה. או, ואותו דבר

לגבי הערכה הבלתי סבירה הזאת. אתם יודעים מה? אני רגילה למה, זה התחיל

בתקופה שלו ושלה, ובסוף שיהיה לכם ברור. קודם כל אני אשמה. בתקופה שלי ואני.

בסדר? הבנו את זה. אבל חברים, המעטפות הגיעו עכשיו. הרבה מעטפות מגיעות

עכשיו. אז בואו נטפל במעטפות האלה ונעצור אותם ונודיע לכל התושבים, את כל

המעטפות האלה שימו בפח, כי אנחנו לא מתנהלים בצורה כזאת. ומעכשיו, כשיש

מדידה, היא מדידה אמיתית. תודה רבה.

מר רן קוניק: טוב. אני מוסיף שניים, שלושה משפטים, בשני הנושאים. נתחיל עם

הסיווגים. מה אני אגיד, כבר שמענו פה הכל, אבל בסדר, מופתעים כל פעם מחדש.

8

שיטת החלוקה לסיווגים בארנונה של גבעתיים, כי הצגת את זה כאילו מישהו שינה משהו

או פתאום התחיל למדוד אחרת, קיימת בערך 50 שנה. לאיודע, ראובן, תקן אותי. אולי

אתה יודע יותר טוב. היא אכן לא הגיונית. ואני לא יודע אם את זוכרת, אני העליתי את

ההצעה שלך בשנת 2009, באותה ישיבה שבה היית שותפה להעלאת הארנונה

גב' איריס אברהם: אמרתי שאני אשמה?

מר רן קוניק: איריס, לא להפריע, איריס, לא להפריע. מה לעשות? ... לא להפריע, אני

עונה לך. אני עונה. ישבתי בשקט, הקשבתי לך?

גב' איריס אברהם: ... בפייס. אתה תעשה לו תשלם,

מר רן קוניק: את מסוגלת להקשיב?

גב' איריס אברהם: כן,

מר רן קוניק: ההצעה הזאת עלתה, ואז לי התברר מה שאני לא ידעתי, אבל את פתאום

מציגה את זה כאילו לא ידעת, שמשרד הפנים לא מאשר כל פעולה שהמשמעות שלה

היא הפחתה בכנסות העירייה מארנונה. הפעולה הזאת פירושה הפחתה. גם אחרי

שנבחרתי פנינו למשרד הפנים, הפחתה, כי אתה בעצם מוריד,

ד"ר עמיחי ברלד: כל השנים היה -

מר רן קוניק: לא, לא להפריע, בבקשה.

גב' איריס אברהם: אבל ראובן הבטיח שלא -

מר רן קוניק: לא להפריע, אני אתן לך אחרי זה, לא באמצע הדברים. שמע בסבלנות.

השיטה הזו נהוגה הרבה מאוד שנים. היא לא הגיונית גם לדעתי. אין שום סיבה שדירה

בבניין שיש בו ארבע דירות, בלי קשר אם הוא חדש או ישן, תשלם ארנונה יותר גבוהה

מבניין שיש בו שש דירות. לצורך העניין, אין שום הגיון שדירה ברחוב ריינס תשלם יותר

9

כסף בארנונה מדירה ברחוב בן צבי. אבל זה סיווגככה קבעו פעם, כנראה שלפני 50

שנה הדירות האלו באמת נחשבו חצי וילות וזה לא השתנה כהוא זה. עכשיו, בעקבות

החלטת בית המשפט, בעקבות בכלל מדידות שהתחילו בהוראת משרד הפנים לפני 20

שנה, בשנת 96', כי לא מדדו בניינים במשך עשרות שנים, ויש בניינים שבאמת גדלו

והוסיפו חדרים והוסיפו מרפסות, ושיטת הארנונה פה שונתה מתישהו בכך שעכשיו גם

מחשבים את קירות מבחוץ וכו', עושים פה מדידות כבר 20 שנה. כל שנה X בניינים. אם

יאיר ירצה, יפרט. 300 ,400. לא יודע, משהו כזה. וגילו תוך כדי המדידות, זה כבר

מתייחס לנושא השני שדיברת עליו, על ההערכה מבחוץ, גילו תוך כדי המדידות שיש

דירות מסוימות שלא משלמות כחוק, בצורה לא שוויונית. למשל, יש אנשים שגרים

בדירות גג ומשלמים ארנונה של דירה רגילה. הדירות גג בצו הארנונה של גבעתיים עולות

יותר כסף. יש דירות שנמצאות בבניינים של ארבע דירות, כמו ברחוב הפלמ"ח, ששילמו

כמו דירה רגילה. ויש גם עסקים, ולא מעט עסקים, בכורזין, שהארנונה שלהם בעקבות

המדידה הזו, וטוב שכך, קפצה. אבל עכשיו הם משלמים בצורה הוגנת. כי עד עכשיו

חנות ירקות בכורזין שילמה לפי סיווג של בית מלאכה, וחנות ירקות בויצמן שילמה פי

שתיים ממנה לפי עסק. חנות ירקות זה לא בית מלאכה. אבל מרכז המלאכה כורזין היה

פעם בית מלאכה, ולאורך השנים, עשרות שנים, עיריית גבעתיים לא השכילה לגלות את

העיוותים האלה, ולכן אנשים שהיום קיבלו חיובים בעקבות המדידות, שהמשמעות שהם

משלמים יותר, כי הם גרים בבניינים של ארבע דירות, אין מה לעשות. עכשיו הם משלמים

בצורה הוגנת, כמו כל תושב אחר בעיר. הם הרוויחו, לא נעים להגיד את זה, אבל הם

הרוויחו כל השנים כי הם שילמו פחות ממה שהם היו צריכים. לכן אין פה שום עניין של

שינוי, איריס. אף אחד לא שינה את הסיווג. אין פה מה לחזור לשיטה הקודמת, כי השיטה

הקודמת, מה את בעצם אומרת? שנמשיך להעלים עין ושאנשים זה?

10

אם את מתכוונת לשינוי הסיווג, אני איתך. אבל את יודעת היטב כי גם בקדנציה הזו ניסינו

אפילו לשנות סיווג של מספרות. שהמשמעות של זה זה פחות 80,000 שקל בסך הכל

בהכנסות העירייה. וביקשנו ממשרד הפנים שמספרות לא יהיו בסיווג של עסק, אלא

בסיווג של בית מלאכה, כי פעם זה היה ככה. לפני 70 שנה. אבל בית מלאכה בסיווג

מיוחד של מספרה, ומשרד הפנים סירב, כי בתקנות בחוק אי אפשר לאשר הפחתה או

שום פעולה שהמשמעות שלה הפחתה. אלא אם כן את מציעה להעלות את הארנונה

הרגילה, אני לא הבנתי, נדמה לי שלא, לא תרצי את זה. אבל אם ההצעה שלך היא

שדירות בבניינים של ארבע דירות ישלמו פחות, כמו דירות רגילות, המשמעות היא

הפחתה ומשרד הפנים, ואת יודעת את זה היטב, וגם אתה יודע את זה, ראובן, לא מאשר

את זה לעיריות שנמצאת בגירעון ולא מוכרות כרשויות איתנות. זה דבר אחד.

עכשיו לגבי שיטת המדידה שדיברת עליה. גם פה זה לא מדויק מה שאמרת. רוב הדירות

בגבעתיים, כשהגיעו למדוד אותן נמדדו מתוך הדירה. חברת המדידה שולחת מכתבים

לאנשים, מבקשת לתאם מדידה. אנשים ברוב המקרים פותחים את הדלת ומאפשרים

מדידה. יש מקרים, יכול להיות שבגלל שאלו תושבים שגרים בשכירות,

*** גב' טלי ארגמן נכנסת לישיבה ***

מר רן קוניק: טלי, שמענו רעש מבחוץ, אבל לא הבנו מה המשמעות. עכשיו אנחנו

מבינים. טוב, טלי, אנחנו נחגוג תיכף את הולדת -

גב' טלי ארגמן: ... לשכר אותו מיין.

מר רן קוניק: אנחנו באמצע תשובה להצעת הסדר, אז אחרי זה נחגוגה. היא הפכה

לסבתא, תשמע, מגיע לה מזל טוב. טוב, מי שלא מכיר, זאת המשנה לראש העיר, חברת

מועצת העיר טלי ארגמן, שמגיע לה מזל טוב על הולדת הנכד. טוב, טלי. איריס, אני עונה

11

לך

גב' ויוי וולפסון: יש לי שאלה לגבי הנושא של הסיווגים.

מר רן קוניק: רגע, רגע, של הסיווג דווקא?

גב' ויוי וולפסון: הרי יש משהו שחוזר על עצמו, שאני לא יודעת איך זה נגמר. חבל שאין

לנו מיקרופון לחלק של המדברים.

מר רן קוניק: רגע, אז חכי אם השאלות, שנייה. נגמור את ההסבר.

גב' ויוי וולפסון: לא, זה חלק מהדיון.

מר רן קוניק: רגע, ויוי, אני באמצע תשובה. לא, זה לא עניין של דיון, אין פה מה לדון. יש

פה תשובה,

גב' ויוי וולפסון: אבל יש לי מה להגיד אבל אין לי מיקרופון.

מר רן קוניק: אבל אנחנו לא בדיון, כי זה לא בכלל נתון לדיון. ויוי, אין פה מה לדון. יש פה

בקשה של איריס ויש תשובה.

גב' ויוי וולפסון: לא, נכון, אבל יש משהו שאם כבר דנים בו,

מר רן קוניק: רגע, אבל אני באמצע. אבל אנחנו לא דנים בו,

גב' ויוי וולפסון: כשתסיים לדבר.

מר רן קוניק: זה בדיוק מה שאני מסביר לך.

גב' ויוי וולפסון: כשתסיים אני רוצה להגיד משהו. זה לא מנוגד, זה פשוט חשוב לומר

את זה.

מר רן קוניק: לא סיימתי.

גב' ויוי וולפסון: אין אפשרות?

מר רן קוניק: שיטת המדידה היא מתוך הדירה. איריס, אני עונה לך. יש עדיין מדידות

מחוץ לדירה, עם לייזר. אם בן אדם לא בבית או לא מגיב לפניות, מותר למדוד את הדירה

12

במכשיר לייזר. זה חוקי, זה נעשה, ויש לו זכות

גב' איריס אברהם: למה לנו אין מיקרופון?

מר רן קוניק: יש לך מיקרופון. עם מה דיברת? לא עם מיקרופון? אי אפשר לקנות 17

מיקרופונים. איריס, כשתרצי לדבר ישמעו אותך, אל תדאגי. מודדים גם עם מכשיר לייזר

ומי שחושב או חושש שהמדינה לא נכונה יכול לערער עליה. יש מקרים שאי אפשר למדוד

במכשיר הלייזר. אי אפשר. קומה שמינית בדירת גג אי אפשר. לא יודע. הסברים טכניים

אני לא מומחה. אם בעל הדירה לא מגיב למכתב הרשום, לא מתאם, לא פותח, לא עונה,

לא יודע מה, גר שם שוכר שלו, בכלל אין קשר איתו, החברה יכולה לעשות הערכה. רק

שפה במקרה הזה אכן החברה עשתה משהו חמור והפסקנו את העבודה שלה באותו

רגע שגילינו את זה. היא עשתה הערכה אוטומטית, ככה של 20% לכל הדירות. היא

יכולה לעשות הערכה. יכול לבוא המודד, להגיד 'רגע, כתוב לי פה 80? אני חושב שזה

89'. בסדר. לא נתנו לו להיכנס, אני לא יכול למדוד עם המכשיר לייזר, מה את רוצה

שהוא יעשה? שהוא לא ימדוד? אז מותר לו לעשות הערכה. זה לא משהו לא חוקי.

בתנאי שלא פותחים לו, שוב אני אומר. מדובר פה על כמה מאות מקרים מתוך אלפי בתי

אב.

וברגע שגילינו שהחברה עלתה אוטומטית, כדי לגרום לבן אדם אולי לבוא אליהם ככה

בלחץ, 'מה עשיתם?', אז הפסקנו את העבודה הזו. אגב, זה לא קיים. העבודה שלהם,

הם עושים בשיטה הזו פועלות כל החברות בכל הארץ. ראינו את הכתבות. זה לא משהו

שמיוחד רק לגבעתיים. אז אין דרך אחרת למדוד אם בן אדם לא פותח את הדירה שלו.

זה לגבי שיטת המדידה.

גב' איריס אברהם: משהו פה לא אמרת ברור. אמרת שזיהית, שזוהה שהיו אכן מדידות

13

פיקטיביות, עם הערכות גבוהות או מדידות פיקטיביות במקומות שאתה אומר שאי אפשר

היה להגיע בכלל,

מר רן קוניק: לא מדידות פיקטיביות. הערכה אוטומטית. אגב, יש מקרים, לידיעתך,

שבהם הם העריכו, הרי הם העריכו את כל הבתים כאחד כשיטה ב-20%. יש מקרים

שבניינים שנמדדו, בסוף התברר שזה לא 20% אלא 30%. עלינו לא מקובלת השיטה של

הערכה אוטומטית של 20%.

גב' איריס אברהם: מה היתה שיטת העיפרון הכחול? איפה שמת את הקו? זה

שהפסקת את ההתקשרות איתם זה עדיין לא נותן את התשובה לגבי אלה שקבעת לגבם

ערך גבוה יותר. אז איפה ועל פי איזו חוות דעת שמת את הקו שזה אומר ממתי כל

המדידות האלה שאנחנו מעריכים שהם כנראה או שהם היו למעלה או למטה, איפה זה

נעצר? איפה הקו?

מר רן קוניק: יאיר ירצה להגיד בדיוק איפה הוא יגיד. אבל בגדול אמרנו, וגם הודענו לכל

מי שעשו לו הערכה חיצונית, לא מדידה חיצונית, מדידה חיצונית עם לייזר זה חוקי. בן

אדם מקבל את המדידה,

גב' איריס אברהם: אתה אומר הודענו? כי אני לא שמעתי עוד אף אחד שקיבל הודעה

'אנחנו חוזרים בנו מהמדידה'.

מר רן קוניק: את לא שמעת, אז אני אומר לך,

גב' איריס אברהם: אז אולי אם זה לא יאיר שיגיד לנו האם נשלחו לאנשים, היתה לך

מדידה פיקטיבית, אנחנו חוזרים בנו,

מר רן קוניק: אני יודע שכן. תיכף נשמע אותו ולא רק בפייסבוק, באמצעים אחרים. כל מי

שעשו לו הערכה חיצונית, לקבל מדידה על חשבון העירייה, בתנאי שהוא מוכן לפתוח את

הבית. יש כאלה, תתפלאי לשמוע,

14

גב' איריס אברהם: fair enough ,

מר רן קוניק: שהגיעו אלי ואמרו לי 'תשמע, עזוב. שיישאר ה-20% האלה, זה בסדר'. ויש

גם כאלה שעשו להם הערכה של 20% כמו שאמרתי, בסוף מדדו להם ויצא 40%. יש

מכל המינים וכל הסוגים. מי שעשו לו מדידה חיצונית עם לייזר היא חוקית. הוא מקבל את

המדידה בדואר והוא יכול לערער עליה. אנחנו מדברים רק על הערכה. לא מדובר פה על

יותר מכמה מאות מקרים, והם יכולים להזמין מודד, רגע, ראובן גם רצה להתייחס.

גב' ויוי וולפסון: לא, אבל לפני שתגיד משהו, בנושא של סיווג הדירות. כשאתה מדבר על

שתי דירות בקומה, שזה נחשב -

מר רן קוניק: לא בקומה. לא דיברתי על שתי דירות בקומה. איפה שמעת שאמרתי שתי

דירות בקומה?

גב' ויוי וולפסון: שתי דירות בבניין.

מר רן קוניק: ארבע דירות,

גב' ויוי וולפסון: ארבע דירות,

מר רן קוניק: זה צו הארנונה עוד מלפני שנולדתי.

גב' ויוי וולפסון: אבל יש פה עיוות שלא אנחנו קבענו,

מר רן קוניק: נכון,

גב' ויוי וולפסון: אבל צריך לנסות לתקן. אנחנו מדברים, אני מכירה לפחות ברחוב ל"ה,

בפלמ"ח, בכל השכונה, דירות מאוד שנות ה-50', דירות שיכון

מר רן קוניק: ויוי, אבל לא הקשבת מה שאמרתי? אני מסכים איתך שיש עיוות, ואני אגיד

לך יותר מזה. גם אני בקמפיין הבחירות שלי, אחד המשפטים שאמרתי זה שאני אפעל

לשינוי שיטת הסיווג של הארנונה. אבל משרד הפנים לא מאשר לאף עירייה שנמצאת

בגירעון, ושהיא לא רשות איתנה, שום פעולה בארנונה שהמשמעות שלה היא הפחתה.

15

והזכרתי שהורדנו מספרות בסך הכל מ-80,000 שקל מתקציב של 370 מיליון ולא

אישרו לנו. אז אם כל אחד עכשיו יגיד כמה שהוא חושב שהשיטה מעוותת, זה מאוד

נחמד. אתם לא צריכים לשכנע אף אחד. אנחנו יודעים. אבל זה הסיווג כבר 50 שנה, ומה

שקרה עכשיו לא שונה שום דבר, אלא אנשים שהרוויחו כל השנים, ואני מתפלא, לא

הבנתי מה את מציעה? שהם ימשיכו לשלם פחות מהזה?

גב' איריס אברהם: לא, אני מציעה שאנחנו ניגש לשם ושאנחנו נמדוד את החצר,

מר רן קוניק: לא מדבר על המדידה. דיברת על הסיווג.

גב' איריס אברהם: לא, לא, בסיווג. אתה הרי אמרת -

מר רן קוניק: הסיווג הוא לפי ארבע דירות, איריס. מה קשור לחצר?

גב' איריס אברהם: רק שנייה. אמרתי יש באמת דירות שם שעשו ביניהם חלוקה. וחלק

קיבלו את הגג,

מר רן קוניק: זה לא קשור,

גב' איריס אברהם: וחלק קיבלו חצר.

מר רן קוניק: לא קשור לארנונה, איריס.

גב' איריס אברהם: והם צריכים לשלם. הם צריכים לשלם על זה.

מר רן קוניק: מה לעשות? על גג משלמים. על גג ועל חצר משלמים.

גב' איריס אברהם: על זה הם צריכים לשלם. כי עד היום עם מה שלא מדדו, צריך

למדוד. אבל אני אומרת לא לשנות את הסיווג,

מר רן קוניק: לא שינו סיווג,

גב' איריס אברהם: ולבוא ולהגיד שגבעתיים -

מר רן קוניק: הם שילמו פחות ממה שהם היו צריכים.

גב' איריס אברהם: תשמע, אני לא ראיתי פה איזשהו תהליך,

16

מר רן קוניק: לא מבין את ההצעה שלך.

גב' איריס אברהם: אני לא ראיתי איזשהו תהליך פה עם פנייה למשרד הפנים, להגיד

בגבעתיים יש ארנונה אחידה ואנחנו מבקשים שהארנונה האחידה הזאת תיכלל גם על

בניינים עם ארבע דירות. זה מה שצריך להעביר החלטה.

מר רן קוניק: נתתי את הדוגמה של המספרות. אגב, מאוד יכול להיות שאנחנו טוחנים

מה שנקרא מים. כי משרד הפנים מקדם עכשיו בצורה מאוד רצינית הצעה לארנונה

אחידה בכל הארץ, ודאי שמעתם. הלוואי וזה יהיה ככה. כי יש, אם אני זוכר נכון, בעיריית

תל אביב, נדמה לי שחולדאי אמר פעם משהו כמו 20,000 סיווגי ארנונה שונים בתל

אביב עצמה. 20,000 .אז זה קצת הזוי. לנו יש פחות קצת. אתה משלים אותו? שיתוף

פעולה יפה.

ד"ר עמיחי ברלד: יש פה משהו מצחיק. כל השנים הם היו מסווגים ב-ב'. לפני שנה,

בשנה שעברה העבירו אותם ל-א'.

מר רן קוניק: לא, לא, ממש לא.

ד"ר עמיחי ברלד: בשנה שעברה העבירו אותם ל-א'.

מר רן קוניק: לא.

ד"ר עמיחי ברלד: לפני שנתיים הם שילמו ב'.

מר רן קוניק: הם שילמו אבל הם לא היו מסווגים ב-ב'.

ד"ר עמיחי ברלד: הם היו מסווגים, לא משנה, אבל הם שילמו עשרות שנים לפי ב'.

מר רן קוניק: בטעות.

ד"ר עמיחי ברלד: שנה שעברה העבירו אותם פתאום, אמרו 'אתם מסווגים ב-א'',

17

קדימה. עכשיו אתה אומר 'אי אפשר להפחית'. הרי בשנה שעברה העלית להם, אז למה

עכשיו אתה אומר 'אי אפשר להפחית'? 50 שנה הם שילמו רגיל

מר רן קוניק: לא, לא, עמיחי. לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.

ד"ר עמיחי ברלד: הרי שנים הם שילמו לפי -

מר רן קוניק: לא הסברתי כמו שצריך. ולא יודע,

גב' איריס אברהם: לא, כולם צריכים לשלם את אותו דבר. אבל כולם צריכים לשלם אותו

דבר.

מר רן קוניק: הם בטעות שילמו כל השנים, לפי סיווג -

ד"ר עמיחי ברלד: 50 שנה

מר רן קוניק: כן,

ד"ר עמיחי ברלד: נו, אז תשאיר את זה.

מר רן קוניק: מה תשאיר את זה? אני מתפלא עליך.

גב' איריס אברהם: הבניין שלך לא צריך להיות בניין של ארבע דירות?

ד"ר עמיחי ברלד: שילמו 50 שנה

מר רן קוניק: נניח שיש לך מכולת ואתה בטעות מכרת לי במשך 50 שנה מכרת לי

בטעות חלב ב-5 שקלים במקום ב-7. אז ברגע שגילית את זה תמשיך למכור לי ב-5 ?

ד"ר עמיחי ברלד: זה לא אותו דבר.

מר רן קוניק: זה בדיוק אותו דבר. בול אותו דבר.

גב' איריס אברהם: אבל ברגע שאתה אומר את זה את המייצר תחושה שזה באמת

בניינים שצריכים לשלם ארנונה יותר גבוהה וזה לא נכון. זה לא נכון.

18

מר רן קוניק: זו לא תחושה, איריס. אני שומר על חוק. אני שומר על החוק. ברגע

שמודדים ורואים שבן אדם שילם בטעות,

גב' איריס אברהם: 50 שנה היתה פה החלטה-

מר רן קוניק: לא, לא ... כן, עמיחי, מה לעשות. 50 שנה חנות הטבע של מושיק בכורזין

ומאפיה וירקות ופיקניק וסטימצקי שילמו ארנונה של פחח ושל נגר. של מרכז מלאכה. אז

הוא מרכז מלאכה? ולמה שחנות ירקות בויצמן תשלם יותר מחנות ירקות בכורזין, פי

שניים כמעט? אתה מוכן? גילינו את זה, נמשיך? תודה לך. כן, ראובן.

מר ראובן בן שחר: מתי יופעל שינוי הסיווג?

מר רן קוניק: לא שונה הסיווג. אני עוד פעם, אני לא מבין מה קורה לכם היום. לא שונה,

עשו מדידות.

מר ראובן בן שחר: היה סיווג מסוים,

מר רן קוניק: הסיווג לא שונה.

עו"ד אורנה צדוק: היה בתל אביב לפני ... הגיש ערר על ... הגיע עם זה עד העליון.

בעליון החליטו שכל העיריות יתחילו למדוד מחדש. רק מפה נפל. עיריית תל אביב

התחילה ליישם את זה וכל העיריות צריכות ליישם את זה. מפה הגיע -

גב' איריס אברהם: לא, אבל זו המדידה. זה הנושא -

מר רן קוניק: טוב, בואו, חבר'ה, אנחנו כבר חוזרים על עצמנו. ראובן, אתה אחרון.

מר ראובן בן שחר: המצב שהוצג פה לא נכון. באמת יש מספר רחובות בגבעתיים,

רחובות ותיקים. בחלק מהמקרים או ברוב המקרים דירות מאוד ישנות, משנות ה-50 ,'

במקרה הטוב שנות ה-60'. ברחוב אפק, בריינס, בפלמ"ח, במסדה, אולי בעוד מקום או

שניים. אלה הארבעה המקומות המרכזיים שאני זוכר ברגע זה. הם מכילים את רוב

הדירות האלה, שבמשך שנים בצו הארנונה, או על פי החוק, יכלו לגבות מהם בתעריף,

19

ולא אכפת לי איך קוראים לו עכשיו, א', ב', ג', ד', יהושוע, בתעריף גבוה יותר

מר רן קוניק: זה לא היה ניתן לבחירה?

מר ראובן בן שחר: תקשיב, אתה דיברת פה,

מר רן קוניק: אני שואל אותך שאלה.

מר ראובן בן שחר: אל תשאל אותי באמצע.

מר רן קוניק: אתה רוצה לדבר באוויר? לעצמך? אין בעיה, דבר לעצמך. תענה גם

לעצמך אחר כך. אני מנסה להבין, כדי לענות לך.

מר ראובן בן שחר: אז תן לי לסיים, ואז תשאל.

מר רן קוניק: תדבר. אין בעיה, בבקשה.

מר ראובן בן שחר: ארבעה רחובות, מאות יחידות דיור שאפשר היה לגבות יותר.

החליטו אלו שיכולים לעשות החלטות בעניין, הגורמים המקצועיים, ראשי הערים למניהם,

החליטו שהם לא גובים שם את התעריף הגבוה וזה משום שלא מדובר שם בוילות, לא

מדובר בדירות יוקרה. מדובר בדירות ישנות, במקרים מסוימים דירות שיכון. חלקם שופץ,

שזה עניינם של האנשים שגרים שם, והתפתחותם במשך השנים. ולא גבינו אף פעם את

מה שאפשר לגבות. זה לא עניין של הפחתה או העלאה. פשוט לא מימשנו את מה

שאפשר היה לממש, מסיבות מאוד ענייניות. לא כי לא רצינו שתהיה עוד הכנסת ארנונה.

חשבנו שזה לא הוגן לקחת מאנשים בדירות קטנות, דירות שיכון, את התעריף הגבוה

יותר. ולכן לא העלינו.

מר רן קוניק: מה שאתה אומר עכשיו עדיף שלא היית אומר בכלל. כי מה שאמרת עכשיו,

מר ראובן בן שחר: רגע, תן לי לסיים.

מר רן קוניק: אתה עברת על החוק ...

מר ראובן בן שחר: בסדר.

20

מר רן קוניק: ועשית אפלייה גם.

מר ראובן בן שחר: תתבע אותי ואת כל מי שאתה רוצה.

מר רן קוניק: לא אתבע אותך, אבל עדיף שלא היית אומר את זה. היית ראש עיר, מה

אתה אומר? שלא קיימת את צו הארנונה?

מר ראובן בן שחר: הערת, ועכשיו אני אענה.

מר רן קוניק: זה חוק, צו הארנונה.

מר ראובן בן שחר: אני אענה עכשיו.

מר רן קוניק: איך אתה אומר דבר כזה בכלל?

מר ראובן בן שחר: אתה רוצה שיהיה דו שיח?

מר רן קוניק: אני בהלם ממה שאמרת.

מר ראובן בן שחר: פינג-פונג.

מר רן קוניק: בהלם ממה שאמרת.

מר ראובן בן שחר: מכיוון שאנחנו לא העלינו, צא מנקודת הנחה שאנחנו מבינים לא

פחות ממך.

מר רן קוניק: אתה אמרת שבכורזין, בכוונה לא גביתם כסף,

ד"ר עמיחי ברלד: עזוב בכורזין. דיבר על -

מר רן קוניק: לנו הוא גם יסביר? אז מה, למה בכורזין לא?

מר ראובן בן שחר: כורזין לא הבנתם,

מר רן קוניק: לא, לא, למה גביתם בכורזין כחוק?

מר ראובן בן שחר: אני רוצה עכשיו לדבר על בתי האב ועל דירות ועל בנייני ארבע

דיירים.

21

מר רן קוניק: ואתה יודע שהיו הרבה בתים שכן גבו מהם את זה? אז עשית אפלייה בין

ריינס לבין הפלמ"ח, בין צה"ל לבין הפלמ"ח עשית אפלייה, כי ברחובות האלה כן גבו

מהם לפי ארבע דירות, ראובן. עשית אפלייה ביודעין.

מר ראובן בן שחר: אוקיי, רן, רן,

מר רן קוניק: איך אתה אומר דבר כזה? אני בהלם ממה שאמרת.

מר ראובן בן שחר: אתה דורך על הצדדים, ואם אתה בהלם אני מניח שייקח לך כמה

דקות ותירגע.

מר רן קוניק: כמה דקות אבל אני -

מר ראובן בן שחר: לא נורא. תקשיב. ארבעה דיירים, תקשיבו כולכם, חברים. ארבעה

דיירים לא גבינו ומסתבר לפחות ברוב המקרים שאנשים ידעו מה הם עושים והם קיבלו

חוות דעת משפטיות שאי אפשר, שלא צריך, לא חייבים לגבות. אתה עשית החלטה

אחרת לפני שנה ועכשיו אתה מספר סיפורים שלא היתה לך ברירה.

מר רן קוניק: לקיים את החוק. לא יודע מי הביא חוות דעת.

מר ראובן בן שחר: אלה הנתונים, אין אחרים. החלטת להעלות, עכשיו יש אנשים

שעושקים אותם לדעתי וזה לא תקין. ואני קורא לחברי המועצה להצביע בעד ההצעה

הזו, שמחזירה את הארנונה לדיירים,

מר רן קוניק: ... כמו שראובן מציע זה שחברי המועצה ימשיכו לעבור על החוק, כמו

שהיה כל שנה. הוא גם אמר בגלוי שהוא עבר על החוק. אבל בסדר, נו, יאללה. טוב,

אנחנו,

גב' איריס אברהם: סליחה, בשאלה -

מר רן קוניק: בואי תעברי להצעה השנייה.

גב' איריס אברהם: בשאלה המשלימה שלי אמרת שאתה תבקש מיאיר לתת פה את

22

הנתונים

מר רן קוניק: הוא לא ייתן פה כי הוא לא יודע לשלוף אותם בעל פה. הוא יגיש לך אותם

בדיוק ממתי וכמה ולמה.

מר ראובן בן שחר: יאיר מכיר מצוין את הדברים.

מר רן קוניק: לא, הוא לא מכיר בעל פה.

מר ראובן בן שחר: לגבי ארבעה דיירים אני יודע -

מר רן קוניק: לא, היא שאלה כמה וממתי, ראובן.

מר ראובן בן שחר: לפני שנה. זה לא קשור.

מר רן קוניק: בסדר, אני רוצה לתת לה תאריך מדויק, בסדר?

גב' איריס אברהם: מכתבים אחרונים על המדידות -

מר רן קוניק: טוב, איריס, קדימה, הצעה לסדר מס' 2 .

גב' איריס אברהם: ההצעה לסדר השנייה מתייחסת לזמן, לשעות כניסה,

מר ראובן בן שחר: לא, אבל צריך לעשות הצבעה אחרי כל -

מר רן קוניק: כן, אמרנו. אין פה דיון. אנחנו ענינו. ניתן לה את, נעשה הצבעה. מי בעד

להמשיך לקיים,

מר מושיק גולדשטיין: להוריד מסדר היום.

מר רן קוניק: זה לא ירד מסדר היום כי דנו בזה. אבל איריס מציעה, נעשה את זה הפוך.

מי בעד לא למלא את -

מר ראובן בן שחר: לא, זה לא ההצעה שלה.

מר רן קוניק: רגע, אני לא אמרתי את הזה.

מר ראובן בן שחר: זו לא ההצעה שלה. תשאל כמו שצריך.

מר רן קוניק: אז תנסחי את ההצעה שלך את, איריס. לנסח, תעזור לה, נו. מה ההצעה?

23

גב' איריס אברהם: רגע, יש פה שני דברים נפרדים. לגבי הזה אמרנו,

מר רן קוניק: המדידות עניתי לך.

גב' איריס אברהם: להביא נתונים.

מר ראובן בן שחר: להחזיר את המצב לקדמותו.

גב' איריס אברהם: לגבי דירות חדשות, להעביר החלטה למועצת העיר שמועצת העיר

ממליצה,

מר רן קוניק: דירות חדשות?

גב' איריס אברהם: מה?

מר רן קוניק: אמרת דירות חדשות.

גב' איריס אברהם: לא, ארבעה,

מר רן קוניק: אמרת דירות חדשות.

גב' איריס אברהם: לא, לא, שינוי הסיווג. לגבי שינוי הסיווג, מכיוון שאנחנו מבינים,

לדעתי כולנו, כחברי מועצה, בשונה ממה שנראה לי שהובן פה לא נכון, שעצם זה, כפי

שאמרת, שהסיווג הזה הוא סיווג גבוה יותר זו טעות, זה לא נכון. הם לא צריכים לשלם

את זה. יכול להיות שכמועצת העיר פה בעבר אנחנו עשינו דבר לא יפה ולא בדיוק על פי

החוק, אבל אנחנו ידענו כמועצת עיר לקחת החלטה משותפת ולהגיד 'הם צריכים לשלם

כמו כולם'. אני מציעה שמועצת העיר הזאת תדון, תחליט שהיא תפעל לכך שגם באותם

בניינים של ארבע יחידות דיור ישלמו ארנונה זהה לכולם ואנחנו נפנה עם ההחלטה הזאת

למשרד הפנים,

מר רן קוניק: אוקיי, את יודעת מה? אני מקבל. אבל זה חייב לקרות,

מר ראובן בן שחר: זה היה בדיוק על פי חוק. אחרת לא היו עושים את זה. עכשיו

כשעושים את זה, ההצעה היא להוריד את זה חזרה,

24

מר רן קוניק: לא העלו את זה. מדדו את זה, יש הבדל. אתה בעצם אמרת שאם היית

מקבל,

מר ראובן בן שחר: לא... ארבעה דיירים,

ד"ר עמיחי ברלד: זה סיווג.

מר רן קוניק: אתה בעצם אמרת מקודם, אני עדיין בהלם ממה שאמרת, שקיבלת כראש

עיר מדידה של מודד שאמר לך 'תשמע, ברחוב הזה, החבר'ה האלה משלמים פחות',

מר ראובן בן שחר: אני לא אמרתי את המילים האלה. אמרתי שהסיווג סיווג ...

מר רן קוניק: אבל אם בא אליך מודד, יש מדידות כבר 20 שנה. רגע, אני רוצה להבין

מר ראובן בן שחר: אבל אתה ממציא המצאות.

מר רן קוניק: אני שואל שאלה.

מר ראובן בן שחר: כבר 10 דקות. אתה לא מפסיק להמציא

מר רן קוניק: אני שואל שאלה, אם אני טועה,

מר ראובן בן שחר: וזה אפילו לא -

מר רן קוניק: אבל אתה לא מקשיב לשאלה, ראובן.

מר ראובן בן שחר: אמרתי דברים פשוטים.

מר רן קוניק: רגע, אני אעזור לך, אני אשאל את השאלה.

מר ראובן בן שחר: לא, אתה לא עוזר לי.

מר רן קוניק: אני שואל שאלה. ... אני רוצה ללמוד, אולי אני אלמד ממך. אולי אני אלמד.

... אתה אומר שאם היה בא מודד אליך ואומר לך 'תקשיב, עשיתי מדידה וגיליתי שהסיווג

הקיים בבניין הזה הוא סיווג א', והם משלמים ב''. אתה אומר שהיתה לך את האפשרות

לבחור?

25

מר ראובן בן שחר: אני לא רוצה לפגוע בך,

מר רן קוניק: היתה לך את האפשרות לבחור אבל?

מר ראובן בן שחר: לא רוצה לפגוע ולומר שיש לך ... בהבנת הנקרא. לא מדובר על

סיווג. יש חקיקה ויש סיווג. זה שני דברים שונים.

מר רן קוניק: אני חושב שההצעה של איריס מצוינת אפילו. אפילו מצוינת.

???: משרד הפנים יאשר.

מר ראובן בן שחר: לא צריך את האישור של משרד הפנים.

מר רן קוניק: זה לא עכשיו, זה יהיה עוד מעט.

מר רן קוניק: רגע, אבל יש לזה הליך. זה לא עובד ככה. כשדנים בצו הארנונה ומאשרים

את צו הארנונה, תקני אותי אם אני טועה, דניאלה, הדיון או הבקשה לשינוי סיווג, היא

צריכה להיעשות -

עו"ד דניאלה גז: בצו הארנונה.

מר רן קוניק: בצו הארנונה?

גב' איריס אברהם: אי אפשר לעשות על זה כינוס מיוחד? להחליט לפני כן,

עו"ד דניאלה גז: יש מועדים, זה קבוע בחוק. וצריך אישורי שרים. בארנונה יש (מדברים

ביחד)

מר רן קוניק: ... אבל היית פה בשנה שעברה.

מר ראובן בן שחר: בגלל שזה מומש -

גב' איריס אברהם: זאת אומרת להיות עדיין באמצע השנה הקלנדרית,

מר ראובן בן שחר: ... אי אפשר לשנות את זה חזרה?

26

עו"ד דניאלה גז: אין פה עניין של מימוש. יש סיווג. אם בצו הארנונה סווג נכס בסיווג

מסוים והגבייה אצלנו לא גבתה לפי הסיווג הזה אלא גבתה לפי סיווג אחר, זו גבייה שלא

כדין. אסור לנו לעשות את זה.

מר רן קוניק: הוא אומר שהיו לו חוות דעת.

גב' איריס אברהם: בוא נחליט על זה כבר. בוא נחליט כבר שאפשר יהיה להביא -

עו"ד דניאלה גז: כשמגלים טעות חייבים -

מר ראובן בן שחר: עם ... שלי ייעוץ משפטי. ויש את משרד הפנים.

גב' ויוי וולפסון: דניאלה, ההצעה שדיברת... בסדר מבחינתך?

מר רן קוניק: כן, כן, אני מוכן.

גב' ויוי וולפסון: אז בואו נקבל את הטענה הזאת.

מר רן קוניק: בואו, נמצא את הזמן בקרוב. אל תדאגי, אני אומר עוד הפעם,

גב' איריס אברהם: טוב,

עו"ד דניאלה גז: אבל בדיון בצו הארנונה אם רוצים לעשות שינוי...

מר רן קוניק: יכול להיות. נבדוק מתי. אם יש מועד מיוחד, מצידי זה יכול להיות בישיבה

הבאה. אני רק אומר לכולם, שלא נשלה את, אז אומרת היועצת המשפטית, ארנונה רק

בצו הארנונה. אבל בוא, עם כל ההצגה היפה של כולנו פה לתושבים ולמצלמות, שלא

נשלה את עצמנו. כי אנחנו יודעים וגם ניסינו עם המספרות. והתשובה האוטומטית

שתחזור כנראה ממשרד הפנים 'צר לנו, אתם לא רשות איתנה. אתם בגירעון. אין אישור

לשינוי הסיווג'. תודה רבה.

גב' איריס אברהם: זה תקדים יותר טוב מהמספרות, דרך אגב.

מר רן קוניק: בואי נלך לנושא השני.

27

ד"ר עמיחי ברלד: אתה הורדת את זה לרשות איתנה כמעט.

מר ראובן בן שחר: אז תעשה הצבעה.

מר רן קוניק: מי בעד? כולם בעד. ההחלטה היא שאנחנו נפעל לקבל בקשה לשינוי

הסיווג.

החלטה: הוחלט פה אחד לפעול לקבל החלטה לשינוי הסיווג

2. הצעה לסדר מאת הגב' איריס אברהם, חברת מועצה

ישיבות ועדות המשנה לתכנון ובניה יתקיימו בשעות אחה"צ.

גב' איריס אברהם: ההצעה לסדר השנייה שלי מתייחסת לשעות כינוס ועדת המשנה

לתכנון ובנייה. היום ועדת המשנה לתכנון ובנייה מתכנסת בשעות הבוקר. למעשה בשנים

עברו, אני לא הייתי חברה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, אז זה היה שעות אחר

הצהריים, נכון, בתחילת הקדנציה. באיזשהו שלב העבירו את זה לשעות הבוקר. אני

באופן אישי היה לי יותר קל כי הייתי עם יותר נגישות. היום אני שמה לב שמי שלוקח חלק

בישיבות הוועדה לתכנון ובנייה זה רק סגנים בשכר, זה בני שהוא סגן בשכר או ויוי שהיא

סגנית בשכר. רן שהוא ראש העיר ומושיק גולדשטיין גם. אני חושבת שזה דבר חמור.

קודם כל צריך לדאוג שבוועדת המשנה לתכנון ובנייה גם הנציג שלך שלא נמצא פה,

אופלטקה, וכל אחד, שאם הוא לא יכול להגיע לוועדת המשנה לתכנון ובנייה, צריך לדאוג

לכך שיהיו חברי מועצה ובטח ובטח נציגים באופוזיציה. ההחלטות בוועדת התכנון ובנייה,

אתם יודעים את עמדתי על זה. אתם יודעים את המחירים על זה. אתם יודעים את

28

השקפת עולמי על זה, ואני חושבת שברגע שזה הפורום, עם כל הכבוד שאני מכבדת

רבים שנמצאים שם, אבל אי אפשר שהחלטות בנושא כל כך מהותי נקבעות בפורום שאין

בו נציגי אופוזיציה, ובשעות מכוונות שמקשות על אנשים עובדים להגיע לישיבות

המועצה. ובאותה הזדמנות, למרות שזה לא על סדר היום הזה, זה יעלה על סדר היום

בנפרד, למי שלא יודע, אותו נושא שאני דיברתי עליו,

מר רן קוניק: אל תעלי עכשיו הצעה ש, איריס, לא, אי אפשר.

גב' איריס אברהם: מה? לא, לא, תן לי לסיים משפט, זה חשוב. זה חשוב.

מר רן קוניק: את עושה לנו פרומו לנושא הבא?

גב' איריס אברהם: כי זה חשוב. זה חשוב שאנשים יקחו חלק בוועדת תכנון ובנייה, כי

אותו נושא שאני נאבקתי עליו, הנושא המדרוני, כפי שאתם יודעים, ועדת ערר פסקה

שכל משפט שאמרתי הוא היה מדויק והמדידות היו מחוץ לשטח המגרש.

מר רן קוניק: טוב, לא ניכנס. איריס, איריס,

גב' איריס אברהם: והעירייה התבקשה להפחית. ולכן אני קוראת לכם, תהיו מעורבים גם

לגבי ההחלטה שהיתה בויצמן. החלטות קשות, תיכנסו, תהיו חברים בוועדה.

מר רן קוניק: טוב, לגבי שעות הישיבה.

גב' ויוי וולפסון: כל אחד שרצה לפנות פנה. אני במשך עד המון זמן אפילו שאלתי את

ראובן למה הוא לא מגיע -

מר רן קוניק: ויוי, אני יכול לנהל את הישיבה, ברשותך?

גב' איריס אברהם: אז פנינו, ויוי. אז אנחנו פונים עכשיו.

מר רן קוניק: קודם כל, גם כשהיו ישיבות בשעות אחר הצהריים, בקדנציה הקודמת, וגם

בקדנציה הזו, לצערי הרב לא היתה נוכחות מלאה של חברי המועצה. באופן עקרוני את

29

צודקת, וכבר קיבלנו החלטה לפחות לעשות את זה פעם פעם ואני אסביר למה כן ולמה

אי אפשר לעשות את הישיבות האלו רק אחר הצהריים. כפי שאת יודעת, מדובר בהמון

ישיבות ובחומר אינסופי שמגיע לוועדה. עשינו שינוי אחד משמעותי בקדנציה הזו, שלא

היינו מחויבים לעשות אותו על פי חוק, אבל זאת היתה החלטת מדיניות ואני שמח

שהחלטנו עליה, שבכל בקשה, לא רק בתב"עות כמו שהיה כל השנים, בכל בקשה, גם

בקשה לבנות חדר על הגג, מזמינים את המבקשים ואת המתנגדים. זה הופך את ישיבות

המועצה, מי כמוך יודע, לפעמים, לא תמיד, אין לי טענות, נשארת גם עד הסוף, הן

מתחילות בתשע בבוקר ונגמרות בסביבות שלוש, ארבע. גם זה בלחץ. מדובר על שבע,

שמונה שעות של ישיבה. מדובר על עובדי עירייה. אי אפשר להשאיר באופן קבוע

בתדירות כזו את עובדי העירייה עד שתים עשרה בלילה במשרדי העירייה. אי אפשר

להזמין תושבים שיחכו בחוץ באחת עשרה בלילה, להיכנס לדיון כשהם כבר עייפים

ועצבניים. רגע, אבל אתה מפריע לי באמצע. בדקנו את זה, אני לא זוכר בעל פה, שרית,

מהנדסת העיר, תזכירי לי רק שתיים שלוש רשויות שבהן זה בבוקר.

מר רן קוניק: רק ברשויות גדולות.

מר רן קוניק: עוד פעם? אנחנו רשות גדולה מבחינת היקף הבקשות. הרצליה,

גב' שרית צולשיין: בני ברק, ....בבוקר, הרצליה, רמת גן, חדרה, פתח תקווה, תל אביב

עושות רק בבוקר. מליאה עושות אחרי הצהריים, כמו שאנחנו עושים. אפרופו המדרוניות

עברה במליאת העיר וזה היה אחרי הצהריים. אבל ישיבות משנה אך ורק בבוקר,

הרצליה, חדרה, פתח תקווה, רמת גן,

מר רן קוניק: אין ספק שיש צדק בדבריך. כי חברי המועצה רובם הם מתנדבים. הם

עובדים בבוקר. יחד עם זאת, אף אחד לא אמר שלהיות חבר מועצה, במיוחד בוועדת

30

תכנון ובנייה, ויש שניים באופוזיציה, מתוך שבעה, זהבהתאם ליחס של המועצה, אפילו

יותר, מי אמר שלהיות חבר מועצה זה דבר קל? צריך להקריב ולהשקיע ולפעמים על

חשבון שעות העבודה. אגב, גם אם נתחיל בארבע זה לא מבטיח שאנשים יגיעו. כי את

יודעת שיש אנשים שגם עובדים רחוק וגם עובדים הרבה. אז לא בטוח,

מר ראובן בן שחר: מקובל שזה מחמש ומעלה,

מר רן קוניק: אבל הישיבות הן שמונה שעות, ראובן. שבע שמונה שעות. אתה לא יכול

להתחיל ישיבה בשש בערב ואנשים עובדים, זה כבר לא משנה,

מר ראובן בן שחר: ככה היה כל השנים.

מר רן קוניק: כי היה מעט. לא היה את התמ"א ולא את כמות הבקשות ולא היו מזמינים

מתנגדים.

מר ראובן בן שחר: היתה תמ"א והיה הכל. שום דבר לא השתנה.

מר רן קוניק: מאוד השתנה. כמות הבקשות וכמות התיקים היא פי כמה וכמה בשנים,

בלי קשר, אנחנו נעשה את זה כנראה פעם פעם. אבל תראי בעצמך, אני אשמח אם גם

תתחייבי פה, את יודעת, שאם תהיה אחר הצהריים, יש לך גם ילד קטן, שתישארי עד

שתים עשרה בלילה. לי אין בעיה. אני רוצה שתתחייבי.

גב' איריס אברהם: קודם כל אני נשארת כמה זמן שאני אוכל וכמה שאני אחליט. אבל

אני רציתי להגיד על התחייבות אחרת. שוב, אני מדברת רק בשם עצמי, אם יעשו מולי

את התיאום ויבדקו איתי לגבי שעות אחר הצהריים, אני מוכנה להגיד מראש, זאת אומרת

אני יכולה להגיד כבר שאם יגידו בימי חמישי, אז בימי חמישי אני באוניברסיטה. אבל אם

יקבעו ביום אחר, אז אני מוכנה להגיד מראש שסגרתי ביומן,

מר רן קוניק: עד שתים עשרה בלילה,

גב' איריס אברהם: אני לא חייבת להתחייב. אבל אם אני אוכל, אני באמת אהיה עד

31

שתים עשרה בלילה. זה לא משנה

מר רן קוניק: אנחנו נעמיד את זה למבחן.

גב' איריס אברהם: אבל מה שבטוח, שבימים בבוקר שאני בעבודה, גם אם רוצים, זה

בלתי אפשרי.

מר רן קוניק: טוב, חברים. אז אין פה לדעתי מה להצביע.

גב' איריס אברהם: אם קיבלתם את זה, אז אכן,

מר רן קוניק: קיבלנו, הסברנו. עמיחי, קדימה. הצעה לסדר. תורך. דו"ח מבקר המדינה

לשנת 2016 .

3. הצעה לסדר מאת ד"ר עמיחי ברלד, חבר מועצה :

העלאת דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 לסדר היום ובהמשך לישיבת הוועדה

לענייני ביקורת.

ד"ר עמיחי ברלד: כן, בשנה וחצי האחרונות לא קיימנו ישיבות של הוועדה לענייני

ביקורת בעירייה, מכיוון שלא היה מבקר עירייה. ולתפיסתי,

מר רן קוניק: אגב, מי שלא מכיר, מבקר העירייה, כמה זמן גבי? שלושה חודשים, גבי

סוידאן, זה הבחור שיושב פה, מבקר העירייה החדש.

ד"ר עמיחי ברלד: סוף סוף בחרנו לגבי משרד, אז הוא ייכנס למשרד שלו. אנחנו לא

נפגשנו במסגרת הוועדה לענייני ביקורת במשך שנה וחצי כי לתפיסתי הוועדה לענייני

ביקורת מבקרת או בודקת את דוחות הביקורת של המבקר ועובדת בשיתוף פעולה איתו.

ומכיוון שלא היה מבקר אז לא קיימנו דיונים של הוועדה לענייני ביקורת. ומאז שיש מבקר

קיימנו ישיבה ואני רוצה לעדכן את חברי המועצה בדוח ביקורת המדינה האחרון של

32

2016, שפורסם לפני מספר חודשים אבל לא התכנסנו אז כך שלא הבאתי את זה

לדיונכם.

בדו"ח מבקר המדינה מלפני כמה חודשים שמדובר על 2016 יש גם הערות ספציפיות

לעיריית גבעתיים אבל לפני כן יש הערה כללית מאוד לכל העיריות, ופה אני קורא

לקברניטי העיר לשים לב לזה, בנוגע לאספקת שירותים משפטיים בשלטון המקומי.

מבקר המדינה מפרט במפורש וכותב במפורש שהמצב הנוכחי הוא גרוע מאוד בשכירת

יועצים חיצוניים, יועצים משפטיים חיצוניים. הוא מבקש מאוד לנהוג בהגינות ובשקיפות,

לרענן את השורות אחת לתקופה, לא להיקבע עם יועץ משפטי אחד להרבה שנים, שזה

לא בסדר, לתת הזדמנות ומניעת משוא פנים מתלות ממושכת עם אותו יועץ משפטי

חיצוני, להימנע מלהעסיק עורכי דין,

מר רן קוניק: זה מה שקורה בגבעתיים?

ד"ר עמיחי ברלד: לא, בכלל, על כל העיריות.

מר רן קוניק: לא, לא, לא הקשבתי.

ד"ר עמיחי ברלד: להימנע מלהעסיק עורכי דין חיצוניים ללא חתימה על הסכמים ברורים

ומפורטים ולהקפיד מאוד בנושא הזה, כי הוא בטענות למספר עיריות לא מבוטל, אבל

כותב את זה בכללי ואני חושב שזה המקום להציג את זה לפני חברי המועצה, שידעו

שבעניין הזה של יועצים משפטיים חיצוניים יש בעיה אמיתית כלל ארצית.

מר רן קוניק: חשבתי שתגיד שזה המקום לברך אותנו, את כולנו, על זה שהחלפנו את

היועצים המשפטיים בכל התחומים.

ד"ר עמיחי ברלד: אני לא בקיא בכל ההחלטות האלה.

33

מר רן קוניק: זה מה שחשבתי שתגיד.

ד"ר עמיחי ברלד: אבל, בדו"ח מבקר המדינה של 2016 יש הערה מפורשת לעיריית

גבעתיים ונזיפה, הייתי אומר, בתחומים של מינויים, כשמדובר על מינויים פוליטיים.

ומדובר על שני מינויים, בחברת יעד, שהם כבר לא רלוונטיים היום, אבל הם היו

רלוונטיים לפני שנתיים וחצי. דובר על מנכ"ל יעד ומנהל הפיתוח העסקי, ששניהם כבר

לא נמצאים ביעד, אבל מבקר המדינה קובע במפורש שהמינויים לא היו תקינים, היו

מינויים של מקורבים לראש העיר, בהיכרות אישית קודמת לראש העיר ובפעיל בחירות.

והוא מביא -

מר רן קוניק: אתה לא כל כך מדייק,

ד"ר עמיחי ברלד: עמוד 120 ו-126 בדו"ח מבקר המדינה, כותב במפורש על מינוי

מר רן קוניק: אז אולי תקריא.

ד"ר עמיחי ברלד: לא העתקתי את הציטוט.

מר רן קוניק: אה, במקרה היום לא הבאת ציטוט. בדרך כלל אתה מצטט לנו דברים,

ד"ר עמיחי ברלד: לא, אני אומר דברים בדיוק -

מר רן קוניק: אני אומר לך שאתה לא אומר דברים נכונים.

ד"ר עמיחי ברלד: כתוב שם במפורש שחן פרץ, אתה מכיר אותו מקודם.

מר רן קוניק: זה אין על זה ויכוח. אבל מה שאתה לא אומר, יותר גרוע, אומר חצי אמת.

כי אין בעיה לבן אדם שיש לו, אני גם מכיר חצי מהתושבים בעיר, הם אנשים שיושבים

פה, הם יכולים מחר לפגוש אותי במכולת והגברת הנחמדה שם טניה מחר יכולה

להתמודד למכרז של איכות הסביבה. היכרות או חברות או אפילו פעילות פוליטית לקידום

34

מועמד כזה או אחר כתושב עיר לא פוסל מועמד מלהגיש מועמדות למכרז ולא פוסל אותו

להתקבל למכרז הזה, בתנאי שהוא עומד בקריטריונים, עבר מכרז, נשלח למבחנים וזה.

מבקר המדינה העיר,

ד"ר עמיחי ברלד: מבקר המדינה העיר במפורש על מינוי מנכ"ל יעד ומינוי מנהל פיתוח

עסקי של יעד, שהם היו מינויים לא תקינים. זו המילה המדויקת שהוא אומר.

מר רן קוניק: טוב.

ד"ר עמיחי ברלד: אז אל תנסה להגיד 'אני מכיר אותו וכל אחד יכול להגיד'.

מר רן קוניק: טוב, עמיחי, תמשיך.

ד"ר עמיחי ברלד: יש ניגוד עניינים וכשיש ניגוד עניינים, גם אם אתה רוצה אותו, גם אם

יש לו כישורים, לא לעשות את זה.

מר רן קוניק: אבל הם כבר לא שם.

ד"ר עמיחי ברלד: אבל עובדה ששניהם כבר לא פה, כי שניהם היו כישלון. אז נעזוב את

זה. חן פרץ הכשיל את יעד, הביא אותה לגירעון,

מר רן קוניק: עמיחי, עמיחי, לא נמצא פה הבן אדם,

ד"ר עמיחי ברלד: אוקיי, בסדר. עובדה.

מר רן קוניק: אל תוציא דיבתו פה.

ד"ר עמיחי ברלד: אנחנו יודעים בדיוק מה היה -

מר רן קוניק: לא, לא, לא, אני אומר לך באמת.

ד"ר עמיחי ברלד: המינוי השני שהוא לא תקין, וגם על זה מעיר מבקר המדינה, הוא

35

מינוי מנהל תיאטרון גבעתיים. כותב במפורש 'הליך לא תקין'. והמנהל נשאר עד היום

ללא מכרז.

מר רן קוניק: הוא מנהל מצוין. לא, בטח עם מכרז. עמיחי,

ד"ר עמיחי ברלד: ב-2016 לא היה לו מכרז

מר רן קוניק: מה פתאום?

ד"ר עמיחי ברלד: הוא כתב את זה ב-2016. אלה שני הדברים שמבקר המדינה מעיר

לעיריית גבעתיים.

מר רן קוניק: טוב, מה ההצעה שלך לסדר?

ד"ר עמיחי ברלד: זו לא הצעה. אני רציתי להביא לידיעת מועצת העיר את דו"ח מבקר

המדינה. בימים אלה, בנובמבר מתפרסם דו"ח מבקר 2017. נקווה שעיריית גבעתיים לא

תוזכר שם. אם יוזכרו דברים כלליים, אני אביא אותם בשמחה.

מר רן קוניק: טוב, בסדר. לא בשמחה, אבל אתה תביא אותם.

ד"ר עמיחי ברלד: לא, אם יהיו דברים כלליים אני אביא.

מר רן קוניק: אבל בשמחה? או תביא?

ד"ר עמיחי ברלד: אני חושב שדו"ח מבקר המדינה צריך -

מר רן קוניק: אבל לא בשמחה.

ד"ר עמיחי ברלד: ... בשמחה. שיש אדם שמבקר סוף סוף.

מר רן קוניק: טוב, בסדר. האיש משמח אותך. עמיחי, תודה.

36

4. אישור המועצה לחקיקת חוק עזר לגבעתיים (תפיסת רכב) התשע"ז 2017 ,

המאפשר לרשות לתפוס רכבים מנויים בחוק

מר רן קוניק: אנחנו עוברים לסעיף 4. שזה אישור המועצה לחקיקת חוק עזר לגבעתיים

(תפיסת רכב) התשע"ז 2017, המאפשר לרשות לתפוס רכבים מנויים בחוק. מנויים

מנועיים עם ע', לא מנויים. טוב, נמצאת פה סגנית היועצת המשפטית, עו"ד שרונה לוי.

את רוצה להסביר לנו בשני משפטים, שרונה? בואי תתקרבי.

עו"ד שרונה לוי: בשנת 2016 נחקק בכנסתחוק מדינה, חוק לייעול הפיקוח והאכיפה

העירוניים ברשויות המקומיות תעבורה. החוק הזה קבע שורה של עבירות שמבוצעות

באמצעות כלי תחבורה קלים, זאת אומרת אופניים, קורקינט, אופניים ממונעים, אופניים

רגילים וגם הולכי רגל, דרך אגב, שצועדים במקומות שהם אסורים לצעידה. והסמיך את

הרשויות המקומיות לחוקק חוקי עזר שבמסגרתם הם יוכלו לאכוף את החוקים האלה,

לרשום דוחות ובמידת הצורך גם לעכב את הרכב. זאת אומרת אם רואים למשל קורקינט

או אופניים נוסעים בצורה שמסכנת את הציבור, אם אתם נחשפתם לתאונות שהיו כאשר

נהגי אופניים צעירים פגעו באנשים קשישים, הפילו אותם, גרמו להם נזקים, בין היתר

למשל, הפקח יכול לעכב את אותו כלי רכב וחוץ מרישום הדו"ח גם לאחסן אותו אצלנו עד

שאותו אדם יבוא, ישלם את הקנס, איזשהו קנס אל אחסנה, וישחרר אותו.

אבל כדי שהרשות המקומית תוכל לנקוט בצעדים האלה, היא היתה צריכה לחוקק חוק

עזר. כי אי אפשר לעשות פעולות כאלה בלי חוק. חייבת להיות פרוצדורה מסודרת. ולכן

אנחנו הלכנו בעקבות תל אביב,שהיא המובילה בעניין הזה, וחוקקנו חוק עזר לגבעתיים,

תפיסת רכב. כאשר החוק הזה מפרט בדיוק באיזה נסיבות ניתן יהיה לקחת את כלי

37

הרכב הקל, לאחסן אותו ולגבות את הקנס בשביל הנטילה שלו בחזרה. זה הכל

ד"ר עמיחי ברלד: יש לי סתם שאלה בעברית. אופניים זה נקרא כלי רכב? כן? אופניים,

קורקינט, זה כלי רכב?

עו"ד שרונה לוי: כן, החוקים, הגדרת התעבורה מפרטת וכוללת גם אופניים.

ד"ר עמיחי ברלד: כלי עבורה, אבל רכב -

מר שמוליק צ'צ'יק: בישיבה הקודמת שעסקנו בחוק עזר העירוני, שהשאלה היתה אם

לאכוף אותו כאן גם על ידי פקחים, כבר אז אמרתי שזה לא נראה תקין שפקח יתעסק

בדברים כאלה. במדינה דמוקרטית יש שוטרים, ושעכשיו כל עירייה נותנת לפקחים

סמכויות ובכלל, החוק הזה, לקחת אופניים, נראה לא תקין בכלל. זה בעניין העקרוני.

במדינה דמוקרטית יש משטרה. פקחים לא צריכים לעסוק בזה.

ד"ר עמיחי ברלד: אז מה הפקח עושה?

מר רן קוניק: הוא היה נגד ההחלטה שלנו שפקחים יאכפו. אתה לא זוכר ?הוא היה נגד.

הוא לא רצה שפקחים יאכפו רכיבה על אופניים.

מר שמוליק צ'צ'יק: אחרי זה, אחרי הישיבה, הוצאנו כאן הנחיות שהן היו יחסית מתונות

על האכיפה של החוק. עוד פעם, אני חושב שהעירייה כאן צריכה לעודד רכיבה על

אופניים וכלים כאלה, ולבנות שבילי אופניים, וכל עוד אין אופציות בטוחות כמו שבילי

אופניים עכשיו, אם הוא ירכב על הכביש או על המדרכה -

מר רן קוניק: אז אתה אומר שנמשיך לאפשר רכיבה על מדרכות בלי לאכוף?

גב' טלי ארגמן: אנשים אסור להם ללכת על המדרכות.

גב' ויוי וולפסון: זה לא -

מר רן קוניק: למה, מה את אומרת 'זה לא'? זה בדיוק מה שהוא אומר. הוא אומר שכרגע

38

הדעה שלו זה שזה לא בסדר שאנחנו אוכפים רכיבה של אופניים חשמליים על המדרכות

אלא אנחנו צריכים להשאיר את זה רק לשוטרים.

מר שמוליק צ'צ'יק: כן, נכון. זה מה שאני אומר.

מר רן קוניק: בסדר, אבל זה לא הדיון לגבי זה. זה דנו פעם שעברה.

מר שמוליק צ'צ'יק: לא, אבל זה מעין איזו תוספת עכשיו למה שדנו בפעם הקודמת.

עכשיו פקח יכול להחרים את אותם אופניים. לאותו ילד בן 16 ,14 .

דוברת: בכלל או מסכנת?

מר רן קוניק: מה זה מסכנת? אסור לרכב עם אופניים –

דוברת: שאלתי מה ההגדרה.

מר רן קוניק: אסור לרכב עם אופניים חשמליים על המדרכה.

דוברת: זה מה ששאלתי. זה גם אופניים רגילות, לא?

מר רן קוניק: לא רגילות, רק חשמליות. כן, ויוי?

גב' ויוי וולפסון: כרגע אנחנו מדברים על חשמליים או בכלל?

מר רן קוניק: חשמליים. אמרנו שיש הבדל גם בחוק בין חשמליים-

מר שמוליק צ'צ'יק: למה? רשום כלי רכב בחוק.

מר רן קוניק: אנחנו החלטנו על אכיפה על חשמליים. דווקא על הרגילות, האופניים

הרגילות, רגילים, יש סעיף בחוק שכאילו מתייחס לשבילי אופניים. דווקא זה כן. החוק

מקל,

מר שמוליק צ'צ'יק: בתקנות שאנחנו הוצאנו, נהדר. אבל בחוק הזה, פה כתוב כלי רכב.

מר רן קוניק: כתוב מנועיים. רק לא הוסיפו את הע'. כתוב מנויים. כאילו זה מנוי. טעות

כתיב, זה מנועיים. אתה רואה מנועיים בחוק? המילה לפני אחרונה היא מנויים, נכתב בלי

39

ע' .זה מנועיים

גב' ויוי וולפסון: אנחנו בקרוב נביא גם הצעה לביטול ...

מר רן קוניק: את גם עושה פרומו עכשיו? בסדר.

גב' ויוי וולפסון: לא, להיפך. אז אולי אני יכולה להגיד לשמוליק שנעשה את זה מותנה,

מצביעים, אבל בקרוב נצביע על ישיבה -

מר רן קוניק: כשתביאו את ההצעה נדון על ההצעה. ברור. אנחנו מצביעים. מי בעד?

כולם בעד? יש מישהו נגד? איריס, את בעד, נגד? מה? בעד? אתה נגד או נמנע?

מר שמוליק צ'צ'יק: נגד.

מר רן קוניק: אוקיי, נגד שמוליק, כל השאר בעד.

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר חקיקת חוק עזר לגבעתיים (תפיסת

רכב) התשע"ז 2017, המאפשר לרשות לתפוס רכבם מנויים

בחוק.

נגד מר שמואל צ'צ'יק.

???: ראובן לא פה, נכון?

מר רן קוניק: ראובן לא פה.

5. אישורהמועצה לפרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3, בתחום הדת ובתחום נוער

וקהילה, מיום 14.8.2017 .

40

מר רן קוניק: סעיף 5, אישורהמועצה לפרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3 בתחום הדת

ובתחום נוער וקהילה. אנחנו עושים את זה בנפרד. נתחיל עם הקל, נתחיל עם הנוער

וקהילה. מי בעד? מי נגד? אתי, את -

גב' ויוי וולפסון: קיבלת ... כנפיים של קרמבו בישיבה קודמת וקיבלת -

גב' אתי בללי: לא קיבלתי.

מר רן קוניק: לא, אתי יש לה תפקיד בתנועת הצופים.

???: את יוצאת,

גב' אתי בללי: אני מצביעה רק ...

מר רן קוניק: אז את לא מצביעה -

גב' אתי בללי: על החינוך.

מר רן קוניק: לא החינוך, זה תנועות הנוער.

גב' אתי בללי: כן.

מר רן קוניק: אוקיי. כל השאר בעד? יש למישהו מה להגיד? בסדר? ויוי? מה קרה?

מה? אנחנו מאשרים את המלצות ועדת התמיכות בשני התחומים. התחלנו עם הנוער,

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר פרוטוקול ועדת תמיכות מס' 3, בתחום

נוער וקהילה, מיום 14.8.2017 .

גב' איריס אברהם: כבר אין בעיה. עשיתם ניקוד מחדש,

גב' ויוי וולפסון: של הנוער?

41

גב' איריס אברהם: כן, אמר פה זה שהחלוקה לא היתה -

גב' ויוי וולפסון: אני לא -

גב' איריס אברהם: היה בסדר ...

מר רן קוניק: זה עבר בדיקה וחזר.

גב' איריס אברהם: טוב, אז נשארנו עם הדת. נשארנו עם הפוליטיקה.

מר רן קוניק: אני בטוח שיש כאלו שרוצים לומר עכשיו משהו, נכון? בסעיף של הדת.

גב' איריס אברהם: אבל אני נותנת לך את האפשרות להגיד דבריך לאומה.

מר רן קוניק: כולנו נשמח,

גב' ויוי וולפסון: טוב, אבל בואי נציע לפחות לנוער שנוכל ... ואחר כך נדבר.

גב' איריס אברהם: תגידי ישר. תגידי ישר 'קיבלתי מספיק פוסטים', בסדר.

מר רן קוניק: איריס, את לא מצחיקה היום. תעבדי קצת על החומרים. יש למישהו מה

לומר בנושא הזה?

גב' איריס אברהם: בוודאי שיש לי מה לומר.

מר רן קוניק: קדימה, דברי, בלי הצגות.

גב' ויוי וולפסון: על הנוער?

מר רן קוניק: לא, הנוער הצבענו, די. כולם בעד. חוץ מאתי שלא השתתפה, כולם בעד.

גב' איריס אברהם: בישיבה הקודמת עלה מחדש נושא התמיכה בתחום הדת. ולמעשה

דיברנו על נתונים שלא ידענו בעבר לגבי פעילות של עמותות כגון עמותת גבעת שלום,

שקיבלנו את הסרטון שלה כעמותה שמצהירה על עצמה כעמותה שתפקידה לפעול בעיר

גבעתיים ולעזור לנוער לחזור בתשובה. ועל כך היא מקבלת כספים גם מהעיר גבעתיים,

כדי לממש את תפקידה.

42

למעשה לא חדש הוא, ואני אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת, שההסכם הפוליטי

והחברות שם המתגבשת, גם פה בשנים האחרונות בין ראש העירייה ומחזיק תחום הדת

ותכנון ובנייה, הולכת ומתחזקת, מתרחבת ומשתרשת והאמת שהפעם חדש לי שבעצם

הגזבר, שאמון על גיוס הכספים לעמותת 'גבורת מרדכי ומרחביה' זה נחשו מי? מושיק

גולדשטיין. אז כל הכבוד, אכן גייסת כספים יפים.

דבר מעניין נוסף שאני חושבת שאיש מחברי המועצה לא יודע, אני חושבת שזו טעות, זה

לא נראה לי הגיוני, שלמעשה אותן עמותות שבהם פה הרוב חברים בעמותות, ואני

מתכוונת ל'גבורת מרדכי ומרחביה', מקבלים כסף לא רק מהתקציב העירוני ומהתמיכות,

אלא גם מהמועצה הדתית. אבל לא רק זה. העמותות מקבלות כסף עכשיו, פה, על מה

שאולי הן יעשו. כי את מה שהם אמורים לעשות הם לא עושים, אבל הם בעצם בפועל מה

הם עושים? הם אמורים לעשות פעילות בבתי הספר.

אגב, תקציב של 300,000 שקל לעמותה זה באמת מרשים. זאת אומרת שיהיה פה

ברור, גיוס מרשים מאוד. גיוס מרשים, לא, באמת.

מר רן קוניק: איפה 300, רק תכווני אותנו

גב' איריס אברהם: אבל מה שחשוב הוא שיש גם, לא, לא, רק מהנתונים. לכן אני

אומרת, כנראה זו טעות, אני לא יודעת,

מר רן קוניק: לא, רק להסביר מה זה ה-300,000 ,

גב' איריס אברהם: 300,000 שקל זה התקציב הכללי

מר רן קוניק: אה, התקציב הכללי.

גב' איריס אברהם: התקציב הכללי, שמתוך התקציב הכללי,

מר רן קוניק: סליחה, לא, לא, טלי, את תדברי. אבל עכשיו זה התור שלה. אנחנו אנשים

43

מתורבתים ואנחנו לא מפריעים אחד לשני.

גב' איריס אברהם: מתוך התקציב הכללי, סליחה לדיוק, לשנת 2015, וואוו 390,000

,₪יפה. מרשים, באמת עולה כסף. אחוז מרשים מהמועצה הדתית. סכום נוסף

מהעירייה. אגב, זה כבר לא, בגלל שכולנו פוליטיקאיים אני אגיד לכם חוק בדר-עופר, אז

אתם בטח זוכרים את העניין הזה של בעצם לתת על אחוזים בדיעבד. זאת אומרת זה לא

הגיוני. אם יש פעילות, הלכת לפעילות. אתה יודע כמה עלתה לך פעילות לבתי הספר?

או משהו אחר? שיתנו לך על זה, אבל לא. פה זה קודם כל ניתן לך מראש. ניתן לך

מראש כספים. אנחנו עוד לא יודעים מה אתה עושה. שזה מעניין העניין הזה של לשלם

לעתיד. ולכן לדעתי זה מאוד חשוב.

העמותה, יש פה ניגוד עניינים, זה ברור. תשמעו, אני אגיד את זה במילה אחת. אני

עוברת על כל הנתונים ותראו. לדעתי, מרחביה וגבעת שמואל, וגבעת שלום,

מר רן קוניק: גבעת שמואל אנחנו עדיין לא תומכים בהם.

גב' איריס אברהם: אגב, זה לא טעות סתם. זה לא טעות סתם.

מר רן קוניק: לא רחוק היום, את אומרת, אה?

גב' איריס אברהם: כי רואים שבאמת הרבה מתושבי העיר הציבור הדתי עברו לגבעת

שמואל. אבל מכיוון שמושיק הבטיח להם מגדלים בהרצוג, ומה שהוא מבטיח בדרך כלל

הוא מקיים, והוא אמר להם שלמרות שזה יהיה 30 קומות, משהו כזה, עדיין תהיה מעלית

שבת, אל תדאג, הם יחזרו. פלוס מינוס. אבל אל תדאגי, לא בבניין שלך, כאילו משהו

כזה.

מר רן קוניק: טוב, איריס, תמשיכי.

גב' איריס אברהם: אז כפי שאמרתי, זה עניין פוליטי. אני חושבת שעם כל הכבוד, מכיוון

44

שיש פה נתונים שבאמת עמותה שלא עומדת בתבחינים, ודבר חדש, שהחברים פה הם

חברי העמותה, הם עוסקים בגיוס הכספים, עדיף היה, נכון היה, אני ממליצה לכם קודם

כל תימנעו מההצבעה הזאת. אני ממליצה לכל חברי המועצה, עמותות שמצהירות באופן

מוחלט שהתפקיד שלהם להחזיר בתשובה, לא לתמוך בהן, ולמנות פה איזשהו צוות שמי

שחשוב לו, טלי, קבוצת מיעוט בחברה, ואין מה לעשות, בעיר גבעתיים דתיים הם קבוצות

מיעוט, מגיע להם, שיהיה ברור, מגיע להם לקבל תקציב. מגיע להם כקבוצת מיעוט לקבל

תקציב ולענות לצרכים שלהם כקהילה, אבל התקציב הזה הוא לא כדי לממש את הצרכים

שלהם כקהילה, זה כדי להכריח אותי מה יהיו הצרכים שלי כקהילה. ואם זה התקציב

שאני נותנת לציבור הדתי, כדי שהוא יכפה עלי כחילונית מה אני צריכה, אני אומרת 'לא,

תודה.' ואני אומרת שאם את, כאחראית על גני ילדים, את תעשי את התוכנית ואת תראי

לאיזה בתי ספר וגני ילדים שאומרים להם 'בואו', והם נכנסים ותעשי את החשבון ותגידי

'זה מה שעלה', ואחר כך תגידי 'ועל זה תשלמו, כי זה מה שרצו הורים וילדים', בסדר.

אבל לא כאן, כי זה לתת כסף בלאנקו, תודה.

מר רן קוניק: אוקיי. תודה לאיריס. ויוי, כן.

גב' ויוי וולפסון: אני חושבת שזאת הזדמנות לעשות קצת איזשהו סיכום של השנה

האחרונה. אנחנו מדברים כל הזמן על הנושא של העמותות וכל הזמן אני מרגישה

שאנחנו מעין שוטרים וגנבים. פשוט ריצה אחרי המקרה הזה והמקרה הזה. אני רוצה

לעשות קצת סדר, ועברתי דבר דבר, מכיוון שבדרך כלל, אגב גם בפעם הקודמת, אז

אומרים מר"צ מתנגדת לעמותות הדתיות, ואני רוצה ממש לפרט פה את העניין.

תראו, קודם כל יש העלאה, כל מה שאמרת זה מאוד נכון, אבל אני רוצה לדבר יותר על

המהות. האמת שחבל שיזהר לא פה, כי המהות פה היא גם בנושא חינוך. אני רוצה

45

להתחיל בחב"ד, שגם, הבקשה לתמיכות עלתה גם השנה באופן משמעותי משנה

שעברה. מאז אוקטובר, הסתכלתי בפייסבוקים שלי ובווטסאפים של התושבים. מאז

אוקטובר אני עוסקת, וגם העירייה, גם מנהל הנדסה, גם היועצת המשפטית, בלרוץ אחרי

חב"ד והפרות ממש חוק שהם מקיימים. אם זה לנסות לפתוח בית חב"ד בכל מיני דרכים.

אם זה במקלט, אם זה בחנות, אם זה בבית פרטי, ואז בעצם כל העירייה רצה אחרי

חב"ד כדי למנוע ממנה, כדי לא לתת לה לעשות את זה. אם זה להפוך את הדוכן שהיה

להם פעם, אז נכון, תמיד היה להם דוכן בויצמן ליד הסופר, איפה שזה היה פסקול לפני

30 שנה, תמיד היה להם משהו. זה הלך וגדל, זה הגיע להיות אוהל. זה הגיע למצב

שגילינו שהם גם משתמשים בחשמל. שוב פונים לעירייה. פקחים הגיעו, כן מגיעים, לא

מגיעים. זו באמת מלחמה ממש עיסוק אפילו בשעות עבודה של העירייה. זו ממש הפרת

חוק. בשלב מסוים ראינו בית חב"ד לא מסתפקים בלהקים עמותה חדשה, זה חב"ד

בשכונת בורוכוב, שאז היה מאוד מאוד סמלי. זה באמת נורא מתאים למטרות של חב"ד.

ואז הם נכנסים לגני ילדים ולא מסתפקים בלהיכנס לגני הילדים, באופן נקודתי שאי

אפשר היה לדעת אפילו מי מכניס אותם ומי לא. הם גם מצלמים את עצמם, מכניסים את

זה לדף פייסבוק, בשביל לגייס תרומות לתורמים, מכיוון שסוף סוף הם מצילים את

הנפשות בגבעתיים.

ואני ממשיכה. יש פרסום שפתאום אנחנו רואים שחב"ד מפרסם שהולכים לפתוח גן

עירוני. זה היה לקראת שנת הלימודים הקודמת. גן עירוני של חב"ד. פניתי אפילו, נדמה

לי 11 בלילה ליזהר. אנחנו בודקיםזה לא נכון. עוד פעם ריצה, שוטרים וגנבים. עוצרים

את הדבר. ואני שואלת, מעבר לכל המטרות, ואני יודעת שיש ויכוח ואני יודעת שיש

איזשהי חיבה מסוימת לחב"ד בציבור, שבעיני היא לא מוצדקת, כי הם באמת תנועה

46

מסיונרית. אבל מעבר להכל, מעבר לכל הויכוח, אנחנו במשך זמן רב באמת עוסקים

באנשים שמפרים את החוק. ואז מגיעים לועדת תמיכות ותומכים בהם. אז באמת, זה

אותם אנשים. ואני מדברת, אני יכולה להעביר את הפניות שלי ליועצת המשפטית ואת

התשובות שלהם ושל הנדסה.

אני עוברת הלאה. זה היה בנושא של חב"ד. אני רוצה להיכנס לנושא של מרחביה. קודם

כל מרחביה עמותה שהוקמה בבית כנסת גבורת מרדכי. היו"ר שלה הוא המנכ"ל, נדמה

לי, לא יודעת, ... גם הרב של 'גבורת מרדכי'. ואז אנחנו באמת שוב, העמותה הזאת

מקבלת בשלב מסוים ממשרד החינוך אור ירוק, מסלול ירוק קוראים לזה. הם יכולים

להיכנס מלפני שנתיים לגני ילדים ולהעביר את התוכנית שלהם. ואנחנו מתחילים

באיזשהו מאבק. וכולם שותפים בדרך זו או אחרת בדבר הזה.

הבאתי לפה למועצת העיר דרישה שנקים ועדה. בדיוק מה שהתנגדתם, שלושתכם.

התנגדתם. כי אמרתם שזה פוליטי, וזה לא משהו שמועצת העיר צריכה לדון בו. זה בטח

בפרוטוקול מופיע, וחבל. ואז באמת היה הנוהל ולדעתי הנוהל לא עושה את העבודה

מספיק, לא עושה מספיק את העבודה, מכיוון שבעצם קצת, הייתי אומרת בצורה עדינה,

מכשיר את השרץ. לא רציתי להשתמש בזה, אבל בסופו של דבר זה מה שזה.

מר רן קוניק: יהיה לך זמן לדבר.

גב' ויוי וולפסון: בעצם מאפשרת להכניס -

מר מושיק גולדשטיין: פשוט שקרנית. יושבת פה -

גב' ויוי וולפסון: את העמותות -

מר מושיק גולדשטיין: משקרת, משקרת -

גב' ויוי וולפסון: מושיק, תנסה להרגיע.

47

מר רן קוניק: ויוי, תסיימי,

גב' ויוי וולפסון: תנסה להרגיע. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. רגע, לא סיימתי.

מר מושיק גולדשטיין: ... של מועצת עיר ולשקר? מינימום שתכבד את ...

גב' ויוי וולפסון: מושיק, מושיק,

מר רן קוניק: יהיה לך זמן לדבר.

גב' ויוי וולפסון: אתה נבחר הציבור היחיד שאני מכירה, אפילו לא מחזיק תיק החינוך

ואפילו לא מחזיקת תיק גני ילדים, שפונה ישירות לגננות, כדי, כן,

מר מושיק גולדשטיין: תגידי ...

גב' ויוי וולפסון: כדי להכניס בתוכניות לגני הילדים,

מר מושיק גולדשטיין: את שקרנית! שקרנית!

מר רן קוניק: לא, לא, לא, אתה לא יכול לצעוק פה.

מר מושיק גולדשטיין: אני פניתי לגני ילדים? בחיים לא!

מר רן קוניק: שומעים אותי שם? אמיר?

מר מושיק גולדשטיין: אחד לא.

מר רן קוניק: מיכאל, אתה שומע אותי?!

גב' ויוי וולפסון: ואני רוצה לומר עוד משהו לגבי מרחביה, לא סיימתי.

מר רן קוניק: רק שנייה, רק שנייה,

גב' ויוי וולפסון: לא, רגע,

מר רן קוניק: רק שנייה. כשאני מבקש שנייה את לא תמשיכי.

גב' ויוי וולפסון: בבקשה.

מר רן קוניק: אני מבקש לא לצעוק מבחוץ. תושבים שמגיעים לפה לשמוע בכיף, אתם לא

חברי מועצה עכשיו תתחילו לריב לי עם החברים. כבדו אותם. סך הכל הדיון מתנהל

48

בסדריש לך חמש דקות בחוק. עברת אותם כבר. אני מבקש שתסיימי.

גב' ויוי וולפסון: אני רוצה לומר עוד משהו בנושא של מרחביה, אפשר לפנות לכל חברי

מועצת עיר קיבלו מארגון מולד את החוברת שבו מסבירה שארגון מרחביה זה ארגון

ששייך לארגון זהות, שזה ארגון של הבית היהודי. ולא במקרה מושיק פונה לגני הילדים,

מכיוון שזה באמת האינטרס המפלגתי של הבית היהודי לקדם את התוכניות האלה.

עכשיו לגבי נושא של 'גבורת מרדכי'. ואני באמת מסיימת. אני חושבת שכן, הציבור הדתי

בעיר חייב לקבל את השירותים, חייב לקבל את התקציבים, חייבים לקבל את כל

הפעילויות שמגיעים להם ויותר מזה אפילו. אבל 'גבורת מרדכי', מסתבר שזה בית

הכנסת שמפעיל את מרחביה. אז זאת אומרת שאם אנחנו מצד, כמו שדיברת על מימון

כפול, אז אנחנו גם מממנים את מרחביה, שאנחנו לא רוצים אותו, לפחות חלקנו, ואנחנו

גם מממנים את 'גבורת מרדכי' דרך מועצה דתית וגם דרך פניות.

דבר אחרון, מרחביה, סליחה 'גבורת מרדכי', בית ספר רצו להגיע לנושא של קבלת

התורה, בכיתות ב', והם קיבלו התנייה שרק ייכנסו ל'גבורת מרדכי' בתנאי שלוקחים את

התוכנית של מרחביה לבית הספר. זה היה השבוע. אוקיי? זה ברור, אני מנמקת את זה

כדי שיהיה ברור שאנחנו לא סתם מתנגדים. כדי להגיע ל'גבורת מרדכי' לעשות טקס

קבלת התורה, חייבים לקבל את הפעילות של ארגון מרחביה.

מר רן קוניק: ויוי, תודה.

גב' ויוי וולפסון: והדבר האחרון,

מר רן קוניק: לא, ויוי, עברת את הזמן.

גב' ויוי וולפסון: עמותת שלום, (מדברים ביחד)

גב' טלי ארגמן: ויוי, לתמצת. ... באוניברסיטה, לתמצת.

49

מר רן קוניק: ויוי, תודה.

גב' טלי ארגמן: 10 דקות ולא חמש דקות

גב' ויוי וולפסון: אז ... להתנגד, זה ברור. אבל רציתי לנמק.

מר רן קוניק: טוב, בבקשה. מי עכשיו? מושיק?

מר מושיק גולדשטיין: השאלה אם יש עוד מישהו שנגד, ולא אני אצטרך לענות שוב.

מר רן קוניק: דבר, נראה לי -

מר רן קוניק: רצית משהו, שמוליק?

מר מושיק גולדשטיין: דבר, שאני אוכל לענות לך. ...

מר רן קוניק: לא יודעים עוד מה להצביע. אולי תשכנע אותם?

מר שמוליק צ'צ'יק: ... שיש פה מסמך משפטי -

מר רן קוניק: לא, לא, תיכף יתייחסו לכל המסמכים שהגיעו. נמצאת פה טלי, איפה טלי?

שהיא תסביר. היא באה מרחוק. מעמק המעיינות. היא תסביר, הגיעה רואת החשבון

שמטפלת בכל הנהלים של ועדת תמיכות. והיא תסביר את כל המסמכים שהגיעו וכל

הטענות לגבי החומר.

מר מושיק גולדשטיין: טוב, ערב טוב לכולם. צר לי שאחרי עשר שנים שבהם ההחלטות

האלה מתקבלות בהינף יד, מתפתח פה דיון, מאשימים אותי בפוליטיקה בגני ילדים

ובבתי הספר.

גב' ויוי וולפסון: בשנתיים האחרונות.

מר מושיק גולדשטיין: לדעתי, ההדתה וכל הנושא שהצפת זו הפוליטיקה של השמאל,

מה שנקרא. וזה בסדר וזה לגיטימי.

מר רן קוניק: ליאורה, ליאורה,

גב' טלי ארגמן: אחר כך נסביר לכם. אחר כך נסביר. ...

50

מר רן קוניק: לא מתערבים פה.

גב' טלי ארגמן: אל תתערבו, אסור לכם להתערב. תקשיבו לנבחרי ציבור.

מר רן קוניק: ליאורה, אני מבקש,

גב' טלי ארגמן: אתם חושבים שאתם יודעים הכל.

מר רן קוניק: טלי, תתייחסי ... מושיק, עניינית לנושא.

מר מושיק גולדשטיין: לגמרי. העמותות האלה ראשית חשוב להבהיר, הכל פועל לפי

חוק. העמותות האלה פועלות ברחבי גבעתיים. גם במערכת החינוך, וכמי שהחל את

הנושא הזה, אבל לא אני דחפתי לזה, פנו אלי ועד ההורים הראשון לפני תשע שנים של

בית ספר שמעוני. היום הוא יו"ר ועד ההורים הארצי, זאב גולדבלט, הוא פנה אלי ראשון,

נכנס ללשכה שלי, אמר לי 'מושיק, אתה חי על מורשת ישראל בגבעתיים. בוא תעזור לנו

בית ספר שמעוני, אנחנו רוצים לעשות פעילות קבלת התורה, בר מצווה, בת מצווה'. זו

האמת כולה. תבקשו מזאב, הוא יבוא ויספר לכם. מזה זה התחיל. מבקשה של ועדי

הורים להתחיל את הפעילויות. ולאחר מכן הגיעו עוד ועדי הורים. הכל פעל דרך ועד

ההורים העירוני. אני לא דחפתי כלום ולא עשיתי כלום. אני מברך על הפעילות. ירצו

אותה, טוב. לא ירצו אותה, גם טוב.

אבל היום, אחרי שיצא תקנון חדש, שביקש ראש העיר להפעיל ועדי הורים לקבל

החלטות בגני הילדים, החלטות רוב,

מר רן קוניק: לא על זה הדיון.

מר מושיק גולדשטיין: לא, גם זה הדיון, רן. שנייה. גם על זה הדיון.

מר רן קוניק: טוב, סליחה.

מר מושיק גולדשטיין: היא באה וטוענת, ויוי, שהתקנון הזה נותן פרצות בעשייה של

עמותת מרחביה או עמותות אחרות בעיר. מה שקורה בפועל זה שהיו דיונים והיו ועד

51

הורים התכנסו והגיעו עם הצבעות של רוב להמשך הפעילות. ועדיין שניים שלושה הורים

מאיימים עם הגננת ועל המפעילים ולא נותנים לעשות את זה. אז זה לגבי הנושא הזה,

שגם צריך להיפתר. אז רבותי, לא נכון, כן נכון, אני מוכן לשבת עם כולכם ולדבר ולברר

הכל. אני לא כופה את עצמי על אף אחד פה.

עכשיו, לגבי הטענות בניגוד עניינים לגבי 'גבורת מרדכי'. אז 'גבורת מרדכי', אני לא חבר

בעמותת 'גבורת מרדכי'. שיהיה ברור. אין שום ניגוד עניינים ואין שום בעיה עם זה. וגם

לא גזבר שם וגם לא גזבר במרחביה ולא עושה שום דבר. זה שאביטל סער רושם ענייני

ואתם כולכם מתרשמים, לא עשיתם שום דבר כל היום עד היום, לקחתם את הדף שלו

והשתמשתם על זה,

גב' טלי ארגמן: רוצה יין, אביטל?

מר מושיק גולדשטיין: הוא לא ראוי לתשובות בכלל. כל מה שהוא כתב פה, הכל

קשקושים. וללכת לצלם מסכים בלי לבדוק, חבל ומיותר. ככה, עוד כמה מילים. היה

ביקור, ארגנו לאחר הישיבה האחרונה, ישיבת המועצה האחרונה, היה ביקור בגבעת

השלום. גם את היית מוזמנת, איריס. היית יכולה לבוא לראות,

גב' איריס אברהם: ... הגעתי.

מר מושיק גולדשטיין: לא הגעת. להבדיל ממך, ויוי וולפסון הגיעה. ראוי לציון, שגם

אמרה שהעמותה והפעילות ראויה לתקצוב של עיריית גבעתיים. רק לא של תמיכות דת.

ממורשת ישראל זה לא כסף עירוני. הם יכולים לקבל כסף. אבל מתמיכות דת לא. זה ויוי

וולפסון אמרה שם. אגב, מוקלט ... חבל שתכחישי, ויוי.

גב' ויוי וולפסון: אני אבהיר, אני אבהיר,

מר מושיק גולדשטיין: אל תבהירי שום דבר. מגיע להם, הם עושים פעילות תמיכה. לא

מהתקציב הזה של העירייה, מהתקציב השני של העירייה. הכל טוב ויפה. זה נחמד ויפה

52

לכסת"ח את הכל. בקיצור, כמו שאמרתי כבר קודם, לגבי לחצים על גננות, למרות שרוב

ההורים מבקשים ורוצים את הפעילות של עמותת מרחביה בגנים, זה לא מתבצע

בעקבות איומים. סיפרתי על הפעילות. מרחביה, אגב, היא לא שנתיים. רבותי, מרחביה

עובדת תשע שנים בגני ילדים לפחות. התחילה עוד אולי לפני, אבל בתשע שנים שאני

נמצא, תשע שנים היא קיימת, פועלת ואת ויוי וולפסון הצבעת כל הזמן בעד. אז שלא

תתבלבלי,

גב' טלי ארגמן: ויוי, זה נכון,

מר מושיק גולדשטיין: ב'גבורת מרדכי', הדבר היחידי שהם עושים עם עמותת מרחביה,

כמו שעושים איתה כל בתי הכנסת

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]