פרוטוקול מליאה מס' 60

;עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 60

מיוםראשון, י"ג בטבת תשע"ח, 31/12/2017

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה

מר בני רייך-מ"מ וסגן ראש העירייה וחבר מועצה

גב' ויוי וולפסון-סגנית ראש העירייה וחברת מועצה

פרופ' יזהר אופלטקה-סגן ראש העירייה וחבר מועצה

מר מושיק גולדשטיין-משנה לראש העירייה וחבר מועצה

גב' טלי ארגמן-משנה לראש העירייה וחברת מועצה

גב' אור-לי ניב-חברת מועצה

גב' אתי בללי-חברת מועצה

גב' שרון אורשלימי-חברת מועצה

מר שמואל צ'צ'יק-חבר מועצה

מר אורי רשטיק-חבר מועצה

מר עמיר קצנלבוגן-חבר מועצה

רו"ח עו"ד נועם גבריאלי-חבר מועצה

עו"ד אורנה צדוק-חברת מועצה

גב' איריס אברהם-חברת מועצה

נוכחים:

2

מר יורם כהן – מנכ"ל העירייה

עו"ד דניאלה גז – יועמ"ש העירייה

גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העירייה

עו"ד יעל נחמן – תובעת עירוני

חסרים:

ד"ר עמיחי ברלד-חבר מועצה

מר ראובן בן שחר-חבר מועצה

על סדר היום:

1. אישורהמועצה להצעת חוק עזר לגבעתיים (פתיחת עסקים וסגירתם)(תיקון),

התשע"ח 2017 .

3

1. אישורהמועצה להצעת חוק עזר לגבעתיים (פתיחת עסקים וסגירתם)(תיקון),

התשע"ח 2017 .

מר רן קוניק ערב טוב לכולם. קודם כל, תודה לכל מי שהגיע, לתושבים שהגיעו, לאנשים

משני הצדדים מה שנקרא. אנחנו התכנסנו היום לישיבה מועצה רק בנושא חוק

המרכולים. אני אסביר איך הערב יתנהל.

אני אפתח במספר דקות בדברי פתיחה. זאת ישיבת מועצה לכל דבר. הנושא הוא על

סדר היום, זה אומר שלכל חבר מועצה יש אפשרות לדבר עליו עד 10 דקות. אני אפתח

בדברים שלי. לאחר מכן היועצת המשפטית של העירייה שיושבת לצידי, עו"ד דניאלה גז,

תסביר את האספקט המשפטי ותסביר על מה אנחנו בעצם דנים היום ומצביעים. ולאחר

מכן, אנחנו ניתן לחברי הסיעות, חברי המועצה, לדבר לפי סדר.

(מדברים ביחד)

מר רן קוניק: נחכה עוד דקה, אולי תצליחו קצת לייצר שקט שם, ואם לא, אז נתחיל. אני

רוצה רק להסביר לקהל שהגיע, שמאחר וזו ישיבת מועצה, אנחנו לא מאפשרים חילופי

דברים בין הקהל לחברי המועצה. אני מבקש לכבד את חברי המועצה. לאחר שהם יאמרו

דברים ולפני ההצבעה, אנחנו נאפשר, מאחר וזאת ישיבה מיוחדת, שהיא לא קורית כל

יום, נאפשר למספר נציגים לדבר בקצרה, שוב 2-3, לא יותר. היו כמה בקשות, אבל זה

נשאיר לסוף. בינתיים אני מקווה שלא נצטרך להתעסק בענייני משמעת, זאת לא

המטרה.

אנו נדרשים הערב, לאור אישורו בקריאה ראשונה של חוק המרכולים, לאשר את תיקון

חוק העזר של גבעתיים בכל הנוגע לפתיחת מרכולים ביום המנוחה. העיסוק בסוגיה זו

4

אינו קל, נושא הדת הינו נושא רגיש, אמוציונאלי. כל דיון הקשור לאמונותיהם האישיות

השונות של בני אדם, של תושבי העיר במקרה זה, הינו נושא מורכב, שלצערי גורם כמעט

תמיד למריבות בין חלקים בציבור.

קידום חוק המרכולים, צעד חפוז שנעשה ללא התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות,

ששלחו מכתב התנגדות חתום, וביקשו להיפגש עם השר לפני אישורו של החוק ולא נענו.

העמידו אותנו, ראשי הרשויות, במצב כמעט בלתי אפשרי. מצד אחד, בחירה באופציה

של שב ואל תעשה, ותראה איך כל המרכולים הפתוחים בעיר שלך כבר שנים ארוכות,

נסגרים כולם לגמרי. ומצד שני, כפי שהתיר בג"צ למקרה תל אביב, תתקן את חוק העזר,

ואת זה אנו רואים שקורה כבר בלא מעט ערים, ותתיר למעשה פתיחה מידתית של

מרכולים, צעד שעלול להיחשב בקרב הציבור הדתי כצעד שהוא כנגד השבת.

בשבועיים האחרונים שוחחתי ונפגשתי עם עשרות תושבים, דתיים, מסורתיים, עם

רבנים, מנהיגי הציבור הדתי בעיר, אנשים שעם רובם יש לי יחסי ידידות והערכה רבים.

לצד הידידות האישית והערכתם הרבה לטיפולה של העירייה בשנים האחרונות בכל נושא

בתי הכנסת ומורשת ישראל, ולמרות היכרותם המלאה את הסטטוס קוו הקיים בעיר זה

שנים רבות, ואת רצון העיר להתפתח ולהישאר עיר צעירה ותוססת. הובעה מצידם דאגה

רבה, לגיטימית מצידם, מבחינתם, בהקשר של ההחלטה הערב שמכשירה לכאורה

רשמית בחוק העזר העירוני את היותם של המרכולים שווים בהגדרתם לבתי קפה, ברים,

אולמות קולנוע, ושאר העסקים המוחרגים בחוק ושכן קיבלו את אישורו של החוק

להיפתח בשבת.

עת שאמרת לאותם מכובדים אומר שוב כאן הערב. חוק המרכולים הוא חוק רע, הוא חוק

שכולנו עוד נצטער עליו. רע, כי ראשית לכל, מטרתו הינה לקחת את סמכות ההחלטה

מראשי הערים, ולהעבירה לשלטון המרכזי, קרי להחלטת שר הפנים. האם נרצה שכל

5

שנתיים יתחלף שר פנים ואולי כל פעם מסיעה אחרת עם אג'נדה שונה לגמרי ולפי זה

נפתח ונסגור כל שנתיים עסקים בשבת בערי ישראל? ושנית, וחמור מכך, הוא חוק רע

פוגעני, כי הוא בא לכפות עלינו, על ציבור חילוני, אורח חיים דתי, אורח חיים שלא מתאים

לנו ולא מתאים לרוב תושבי גבעתיים.

אנו לא נסכים לכפייה דתית. אנו מחויבים לפעול למען שמירת זכויותינו כתושבים, וגם

כנבחרי ציבור להחליט בדיוק מה מתאים לתושבינו כאן בגבעתיים, ואנו רואים בשנים

האחרונות כולנו מה תושבינו רוצים. ולכן, אנו פה קודם כל, כי אנו בעד ולא נגד. אנו בעד

המשך החיים בגבעתיים, בדיוק כפי שהם מתנהלים בשנים האחרונות.

השר אריה דרעי, החוק שלך גם פוגע בצורה קשה בציבור הדתי ובשבת עצמה. החלטה

בחוק על סגירה מוחלטת של כל המרכולים בשבת, כולל אלו שכבר פתוחים שנים רבות,

לא רק שלא תביא לסגירת המרכולים, נהפוך הוא, היא תגרום בפועל לפגיעה קשה

בשבת, בציבור הדתי, והיא תביא לחילול שבת בחסות הממשלה והחוק.

אני בטוח, כב' השר, כי אתה יודע היטב שאין מצב בו ייסגרו מרכולים בערים כמו

גבעתיים, רמת השרון, הרצליה, תל אביב, רמת גן, ראשון לציון וכו', לאחר שנים ארוכות

בהן הם פתוחים.

קירוב אנשים לדת לא עושים באמצעות כפייה דתית. זה יכול להיעשות רק בדרכי נועם

ובאמצעות דוגמא אישית.

חברים יקרים, עיריית גבעתיים מחויבת ציבורית ל-2 עקרונות עיקריים. אחד– לפעול אך

ורק על פי החוק. שנית – לעשות כמיטב י כולתה והבנתה למען שמירה ושיפור איכות

חייהם של תושביה.

כאן בדיוק המקום להסביר ולחדד קצת, כי רבים מאיתנו לא בקיאים לעומקם של פרטים

בהצעת החוק של השר. כנ"ל גם בתיקון עליו נצביע כאן הערב. במישור החוקי – מקדמת

6

דנא אוסר חוק העזר העירוני שלנו על פתיחת עסקים בשבת . בפועל, ולא ניכנס כרגע

למה זה קרה, ואיפה היה הציבור הדתי כל השנים, כבר שנים לא מעטות פתוחים מספר

מרכולים בצירים הראשיים המסחריים של גבעתיים.

מדיניות האכיפה של חוק העזר שלנו אפשרה לעסקים להיפתח ביום המנוחה, באופן

מידתי, אשר הולם את אורחות חיי תושבי העיר. סטטוס קוו זה מקובל על רוב תושבי

גבעתיים, הציבור החילוני והדתי בעיר יודע ומקבל שנים רבות מצב זה. מעולם גם לא

נשמעה מילה על כך מנציגי הציבור הדתי במועצה, שב-30 שנים האחרונות, אם לא יותר

משמש כחלק מרכזי בהנהלת העיר.

משהחליט בית המשפט העליון כי אין די במדיניות האכיפה אלא יש לתקן את חוק העזר

כך שיאפשר פתיחת עסקים בשבת, ולאור כאמור קידום חוק המרכולים, נדרשים אנו

הערב לתקן את חוק העזר כך שיאפשר את מה שמדיניות האכיפה אפשרה כל השנים.

במישור של איכות החיים – אין לנו כוונה לפתוח את כל החנויות בעיר ביום שבת. לא רק

משיקולי דת, אגב, אלא משיקולי איכות חיים ושמירה על יום השבת כיום מנוחה, כיום

שקט, כיום יחיד ומיוחד לכולנו, דתיים וחילוניים. גם מרכולים ובתי קפה לא ייפתחו, אלא

במידתיות ובצירים בהם הם פועלים כיום.

לצורך זה הצעתי, ואני אעלה זאת שוב היום, שתוקם ועדה ציבורית שתמ ליץ למועצת

העיר מהם המדדים והקריטריונים המדויקים למתן אישורי פתיחת מרכולים, כאלה שיהיו

תואמים להגדרת בג"צ באומרו מידתיות.

לסיכום דבריי אומר רק, כי לצערי הרב, נושאי דת מחלחלים יותר ויותר לדיונים ומאבקים

בין תושבים ברמה המקומית. זהו סממן נוסף לאיבוד השליטה, ובהיעדר המנהיגות

והאחריות הציבורית, שמאפיינת את השלטון המרכזי כבר שנים רבות. אנו רואים איך בזו

אחר זו סוגיות לוהטות בנושאים כגון חינוך, צהרונים, תחבורה, תרבות, וכעת גם דת,

7

מועברות כתפוח אדמה לוהט לפתחם של ראשי הרשויות המקומיות, וגורמות לפגיעה

ולכרסום במרק ם היחסים העדין והטוב הקיים בין תושבי הערים השונות, בפרט

בגבעתיים.

אני קורא מפה לשר דרעי ולכל שרי הממשלה, הקפיאו את קידום החוק, שבו עם נציגי

הרשויות המקומיות, ונמצא יחד פתרון ראוי. זה אפשרי לתושבי גבעתיים. הוכנסנו כולנו

למצב לא נעים, נעבור אותו ביחד. יש לנו עיר נהדרת וציבור נהדר. פרגמטי, אינטליגנטי,

חיים יחד כאן כולנו כבר 95 שנה בשיתוף פעולה וכבוד הדדי, דתיים וחילוניים, אשכנזים

ומזרחים יש לנו סטטוס קוו טוב, אליו הגענו לאחר שנים רבות בו נחשבנו לחדר השינה

של תל אביב.

הסטטוס קוו הנוכחי מקובל על רוב תושבי גבעתיים, חילוניים ודתיים. העירייה היא עיריית

כל תושביה, היא לא נגד אף אחד, היא רק בעד. שמחו עלינו כי נקבל את ההחלטות

הנכונות והחוקיות, בכדי שנוכל לשמור על העיר שלנו, ולשמור על הסטטוס קוו שהפך את

עירנו לעיר המרכזית והמבוקשת ביותר במדינת ישראל. תודה רבה לכולם.

אנחנו נאפשר עכשיו לראשי הסיעות, גם לפי גודלם וגם לפי עדיפות לנשים מן הסתם.

סליחה, טעות שלי. אנחנו נעביר את רשות הדיבור קודם כל ליועצת המשפטית, שתיתן

הסבר משפטי קצר.

עו"ד דניאלה גז: ערב טוכ לכולם. בפני חברי המועצה הונחו 2 נוסחים אפשריים לתיקון

חוק העזר. הנ וסח הראשון של חוק העזר, הוא נוסח קצר יותר, שבעצם מדבר על

האפשרות של עסקים לפתוח בימי המנוחה, ברחובות שהוא מונה בתוספת לחוק. החוק

גם מתקן את ההגדרות שלו, במובן שהוא מתאים את סוגי העסקים לסוגי העסקים

הפועלים היום, וביניהם הגדרת מרכול, הגדרת בית עינוג, קיוסקים ובית אוכל.

גב' איריס אברהם: דניאלה, במספרים שרשומים בטבלה, תצייני האם זה…

8

עו"ד דניאלה גז: הנוסח השני של חוק העזר שמוצע היום בפני חברי המועצה, מדבר על

אפשרות של ראש העירייה, לתת היתרים לעבודה בשבת. גם הנוסח השני מתקן את

ההגדרות של חוק העזר, מרכול, בית אוכל, בית עינוג וכיוצא בזה. אלא שהוא מביא את

הנושא של היתרי העבודה לפתחו של ראש העירייה, שהוא יוכל לשקול לכמה עסקים

לתת ובאילו קריטריונים צריך העסק לעמוד לצורך הפעלת שיקול הדעת במתן ההיתר.

ההבדל בין 2 ההצעות, הוא שההצעה הראשונה משקפת פחות או יותר את המצב

הקיים, בעוד ההצעה השנייה צופה פני עתיד ומאפשרת לראש העיר ולמועצה, אם תרצה,

לשנות את הקביעות האלה בעתיד אם יימצא צורך בכך.

גב' איריס אברהם: רגע, דניאלה, לא ברור. הטבלה שבה רשום לנו מספר העסקים-

עו"ד דניאלה גז: המכסות, כן.

גב' איריס אברהם : המכסות, שכתוב כמכ סות מקסימאליות. האם את מתייחסת לזה

כהצעה השנייה?

עו"ד דניאלה גז: זאת ההצעה השנייה.

גב' איריס אברהם: היא… צופה פני עתיד?

עו"ד דניאלה גז: זאת ההצעה השנייה.

גב' איריס אברהם: זו הצופה פני עתיד דווקא?

עו"ד דניאלה גז: כן, זאת ההצעה צופה פני עתיד.

גב' איריס אברהם: היא נראית משקפת מצב קיים היום.

עו"ד דניאלה גז: המכסות יכולות להשתנות, וזאת ההצעה שצופה פני עתיד, מכיוון שכל

בית עסק שיבקש לפתוח, הוא יצטרך לבוא ולקבל היתר לעבודה בשבת על פי קריטריונים

שייקבעו. ויכולה הוועדה הציבורית לקבוע מרחקים מסוימים בין בתי עסק, יכולה הוועדה

הציבורית לקבוע מרחקים מבתי תפילה, צירים מסוימים.

9

גב' איריס אברהם: רק לגבי העתידים ולא לגבי…?

עו"ד דניאלה גז: לגבי העתידיים. לגבי הנוכחיים, מן הסתם הם פועלים כפועל יוצא של

שיקוף המדיניות, מדיניות האכיפה של עיריית גבעתיים לאורך השנים. ועיריית גבעתיים

ידעה, כשהיא רצתה, כשהיו עסקים שהפריעו לאורחות החיים, ושהם חרגו מהעניין הזה,

כמו במקרה של טיב טעם, היא גם ידעה לסגור אותם. ככה שבמקרה הזה, חוק העזר

משקף את מדיניות האכיפה שנהגה שנים. 2 הגרסאות עושות את זה, אבל הגרסה

השנייה, המפורטת יותר, משאירה א ת שיקול הדעת אצל ראש העירייה, ומאפשרת

איזשהו דיון ציבורי לקביעת הקריטריונים למתן ההיתרים האלה.

מר רן קוניק: אוקיי. ויוי, בבקשה. את הדוברת הראשונה. טוב כמי שמקדמת את תיקון

חוק העזר העירוני, אני מברכת את ראש העירייה, שנרתם בכל כוחו וסמכותו לקידום

החוק. החוק שמונח לפנינו, ושעליו היינו אמורים להצביע כבר בשבוע שעבר, משקף את

צביונה של גבעתיים, אשר בה מרכולים וקיוסקים פתוחים במקומות שונים ברחבי העיר

מזה שנים.

גבעתיים היא עיר חילונית, שתמיד ידעה לשמור על החופש של תושביה, תוך כבוד

והתחשבות כלפי המיעוט הדתית והמסורת י בעיר. התערבותו של השר דרעי בתרגיל

פוליטי, לא צריכה לשנות את המציאות בעיר. ואנחנו כאן כדי למנוע כל פגיעה במציאות

זו.

שינוי חוק העזר העירוני מתבקש, והיה יכול לעבור באופן טבעי כבר בשבוע שעבר,

אילולא המעשה הבריוני של סיעות הבית היהודי והליכוד, שיחד עם קריאו ת של עסקי

הדת המקומית, פנו לבית המשפט, והכל לא לשם שמיים, אלא כדי לזרוע פחד בקרב

תושבי העיר ונבחרי הציבור, ולהמשיך את מעשי ההדתה שהחלו ושנמצאים במגמת

עלייה.

10

כאן המקום לציין שאנשים רבים וחשובים בעיר בציבור הדתי, לא שותפים למסע הזה

ולא רואים בחקיקה שלפנינו, אלא מה שהיא באמת, שמירה על המצב הקיים.

אני קוראת לכל חברי מועצת העיר, להצביע בעד ההצעה אשר שומרת על המציאות שיש

בגבעתיים מזה שנים רבות ומאפשרת להסתכל על פני העתיד. וכמובן קוראת לראש

העיר לנקוט בכל הצעדים, כולל המשפטים אם ידרשו, ולדאוג לכך שהחוק יאושר.

מר רן קוניק: אוקיי. יש לנו סדר. איריס, אורנה?. בבקשה. אורנה צדוק, חברת המועצה.

עו"ד אורנה צדוק: הצעת החוק הזו הוכנה ללא כל הידברות מוקדמת, מהרגע להרגע.

גבעתיים היתה ידועה עד כהן בפלורליזם ובהידברות הטובה בין כלל חלקי האוכלוסייה,

ויש להצטער צער רב על כך שנהפכה בין לילה, מעיר שהיוותה מודל לדו קיום בין דתיים

וחילוניים, לעיר בה בגלל כמה קיצוניים אנטי דתיים, יש... שכזה.

הצעת החוק הזו לא שווה את הנייר עליו היא כתובה. אין סיכוי שהיא תקבל אי פעם

תוקף, גם אם היא תאושר כאן היום, ולא בגלל חוק המרכולים. כל שר פנים שיי דון

בהצעה, הרשלנית הזאת, יפסול אותה מיד. וכל בית משפט שיידון בעניינה מכוח

המשפט המנהלי, יאשר את פסילתה מיד, גם אם חוק המרכולים לא יעבור.

הצעת החוק הזו, בנושא כל כך מורכב ורגיש, הוגשה ללא כל הכנה. פשוט העתקה

חפוזה מהרגע להרגע, עם כמה שגיאות מהצעת עיריית ת ל אביב. תל אביב במשך

שנתיים הכינה את ההצעה. אחרי בדיקות ומחקרים רבים, בית המשפט העליון קבע שאכן

זו הצעה מאוזנת ומדודה על סמך עבודה מעמיקה שנעשתה. איזו עבודה מעמיקה אתם

עשיתם? בדברי ההסבר אתם אומרים שנעשתה מלאכת מחשבת לשם גיבוש הצעת

החוק. אפשר לראות את התוצרים? את הניתוח הדמוגרפי ברחובות הללו? את הצרכים

ופיזור בתי העסק? את מיקום בתי הכנסת? את עמדת התושבים? איזה שיתוף קהילתי

כלשהו. לא כדאי לשאול למשל את הציבור הדתי מה דעתו? אולי משאל, או לפחות סקר

11

תושבים, משהו. ראיתם במקרה הזה איזו עבודה הציגו בעיריית תל אביב לפני חדרי

המועצה.

בושה. לא כך מכינים חוק עזר, ובטח לא בנושא כל כך רגיש ומורכב. ואם הכנתם איזושהי

עבודה, מדוע לא שיתפתם את חברי המועצה בעבודה הזו? מדוע אנו צריכים לפנות עם

עו"ד לקבל את החומר ולא נענים? הרי מדובר ב-3 חברי מועצה מהקואליציה, שותפים

חברים שלכם, 2 מהם מחזירים בתואר משנה לראש העיר. ולא יכול להיות שלא ניתן לנו

המינימום של כבוד הנדרש להתייעצות עמם מה ייעשה בעיר.

אנחנו לא נלחמים נגד העיר, אנחנו נלחמים בעד העיר, בעד השארת השקט ואיכות

החיים. השבת, היא לא רק ערך דתי, היא של כל עם ישראל. היא יום המנוחה של כולם.

רק בגבעתיים חושבים שאפשר להכין דבר כזה תוך כמה ימים. הרי ברור שכל הכוונה

היא לבצע מחטף מהיר לפני שהכנסת תחוקק חוק שלא מוצא חן בעיניכם. תוך כמה ימים

הגשתם הצעה אחת, מופקרת, נבהלתם, התחרטתם, הגשתם הצעה אחרת, ואז חזרתם

להצעה הראשונה. פשוט זה ממש לא רציני.

השבת היא ערך רוחני ותרבותי, שהעניק העם היהודי לעולם כולו. היום ברוב הערים

בעולם, ובטח בערים הפריפריאליות שומרים בקפדנות על יום מנוחה ללא מסחר.

ההתנגדות שלנו להצעת החוק, כי היא אינה מתאימה בכלל לגבעתיים. אנו עיר של שלווה

ונוחות חיים, ולא עיר ללא הפסקה כמו תל אביב.

פנינו לעירייה בדרישה לקבל מתן כל הנתונים החיוניים לקיומו של דיון מושכל, לפני תיקון

לחוק הע זר העירוני, בשל כך שלפתיחת העסקים בשבת ישנן השלכות רבות על חיי

התושבים ואיכותם, ועל שמירת הסדר במרחב הציבורי. ובמיוחד, באזורים שבהם ירוכזו

בתי העונג ובתי המאכל והמסחר, וצפויים להגיע לאזורים אלו כמות רבה של אנשים מן

העיר ומחוצה לה, דבר העלול להביא לפגיעה בלתי מידתית בחיי התושבים ובאיכותם,

12

ולגרום לנזקים סביבתיים, בטיחותיים, חברתיים וכיוצא בזה

ביקשנו את כל הבדיקות, שישלים העירייה כפי שטענה, כי נעשתה מלאכת מחשבת לשם

גיבוש ההצעה. ביקשנו את כל חומרי העזר שנאספו במלאכת המחשבת, ובכלל זאת

הנתונים העדכניים לגבי בתי עסק הפתוחים עתה בשבת. נתונים דמוגרפיים, בחינת

אזורים, בחינת כל הרחובות המוצעים, מפת בתי הכנסת וכיוצא בזה. נתונים רלוונטיים.

כן, ביקשנו להעביר אלינו חוות דעת של הגורמים המקצועיים בעירייה, כגון אגף שיפור

פני העיר. ההשלכות העלולות להיות ברמת התברואה וניקיון, פינוי אשפה בכל אותם

רחובות שיש כוונה לאשר בהם מסחר בשבת, מחלקת איכות הסביבה, קבלת חוות דעת

על עוצמת הרעש הנהוגה כיום, הן בימי חול והן בימי מנוחה. שבת... וצפי הגדלת מטרד

הרעש, כתוצאה מפתיחת חנויות ובתי עונג בשבת. קבלת דו"ח המפרט את התלונות

המתקבלות מהתושבים על מפגעי רעש, היקפם ונסיבותיהם ב -12 הרחובות המוצעים

להיות פתוחים לבתי עונג בשבת ב -3 השנים האחרונות. מחלקת ביטחון וחירום, על

הסדרי הביטחון והשמירה על הציבור, וריכוזי הקלה הגבוה, כפי שהתבקש להיערך

אליהם באזורי המסחר והבילוי ברחובות המוצעים, מחלקת חנייה ופיקוח, קבלת חוות

דעת על מספר מקומות החנייה הקיימים באזורים האלה, ובמיוחד ברח' כצנלסון וויצמן.

ועל היערכות לקליטת מאות אלפים של בליינים אשר יגיעו לעיר, ויתפסו את החנייה של

התושבים, ועל אפשרויות החנייה החלופיות שהעירייה מתכוונת להעמיד לטובת תושבי

העיר.

מועצה דתית, קבלת חוות דעת על משמעות פתיחת בתי העונג, החנויות ומרכזי

התרבות, וההשלכות העלולות להיות להם על פעילות בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים

בליל שבת וביום שבת. רישוי עסקים, קבלת דו"ח מקיף מפורט על בתי העסק הפתוחים

בשבת לפי אפיון. בית מאכל, מרכול, מסעדה וכיוצא בזה. והאם הוא פתוח ביום שישי

13

בערב לאחר כניסת השבת או ביום שבת עצמו וכן על מדיניות העירייה ב -5 השנים

האחרונות על אכיפת חוק העזר כנגד חנויות אשר פעלו בשבת ללא היתר, וכמות הקנסות

שחולקו בשנים האלה.

זאת לרבות תקינת פקחים קיימת ופירוט מדיניות האכיפה הנהוגה כיום, ואשר תהיה

לאחר העברת החוק. נבקש לקבל הסבר מפורט על גובה הקנס כיום לבית העסק שפתוח

בשבת ללא היתר, ועל הקנס הצפוי לאחר קבלת חוק העזר.

מינהל החינוך, קבלת הסבר על פתיחת מרכזים בשבת עבור תחום החינוך, כפי שנכתב

בהצעת החוק. עמותת קהילתיים, קבלת הסבר על פתיחת המרכזים הקהילתיים בשבת,

כפי שמופיע בהצעת החוק. עמותת ספורט, קבלת הסבר על פתיחת מתחמים בשבת

לתחום הספורט, כפי שמופיע בהצעת החוק. העסקת עובדי עירייה ב שבת, לאור חוק

העזר החדש, ישנו חשש רב כי הדבר יצריך העסקת עובדי העירייה בשבת, דבר העלול

לפגוע ביום המנוחה השבועי של העובדים ובתני העסקתם ובהתאם להסכמים

המקובלים. על כן, נבקש לדעת, כמה עובדי עירייה מועסקים כיום בשבת, מה ההיתר

החוקי לכך, ועל ידי מי ניתן, ומהו הצפי להעסקה לאחר מעבר לחוק העזר המתוקן?

כדי שניתן יהיה לקיים את מצוות בית המשפט הנכבד, מתבקש לקיים דיון פתוח ושקוף

ומקצועי. החובה על כולנו, מבחינה מוסרית, ערכית וחברתית, להתנגד לחוק המאפשר

חילול שבת, שהוא פגיעה במנוחת כל כך הרבה תושבים הסמוכים לאותם עסקים.

אני רוצה לפנות אתכם, חבריי, לפני 82 שנה, ראש היישוב היהודי בארץ ישראל דוד בן

גוריון, לימים ראש הממשלה הראשון, שיגר מכתב תקיף לקיבוץ שלא יהיו פשרות בנושא

השבת וכתב – חייבים לשמור על השבת. וידוע, שהוא לא היה אדם דתי, אבל הבין את

ערך השבת. גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מר אהרון ברק, קבע בבג"צ, דיזיין

נגד משרד העבודה, כי שמירת השבת היא ערך מרכזי ביהדות, היא הדיבר הרביעי

14

בעשרת הדיברות. היא מהווה תרומה ישראלית מקורית וחשובה לתרבות העולם. היא

מהווה אבן יסוד במסורת היהודית, היא סמל המבטא באופן מובהק את דברה של

היהדות, ואת צייביונו של עם ישראל – טול מהיהדות את השבת ונטלת ממנה את

נשמתה. אכן, השבת מקפלת בחובה את צביונה של היהדות. על צביונה של השבת,

נתנו... רבים מבני עמנו, רווית הדם שלנו. היהדות שהכילה לאנושות את הקונספציה של

יום המנוחה השביעי, קידשה את יום השבת כי ום המנוחה של בני העם היהודי. יום

השבת הוא ערך לאומי, לא פחות מערך דתי. השבת היא יצירה גאונית ביותר של הרוח

העברית, ציטט את חיים נחמן ביאליק.

כל זאת אמר נשיא בית המשפט העליון. ואני ממשיכה להגיד את מה שהוא אמר. והזכיר

את דברי אחד העם שאמר – מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי על חיי האומה בכל הדורות,

הוא לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי שבת מלכתה. האיסור על

העסקת יהודים בשבת הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. הצורך

החברתי הסוציאלי להבטיח שעות מנוחה שבועיות לעובד, תוך קביעת יום מנוחה אחיד

לכל ה עובדים במשק, כדי לאפשר פעילות משפחתית משותפת, ותוך בחירת שעות

המנוחה, על רקע שיקולים דתיים לאומיים. שבת ליהודים, ויום שישי או ראשון למי שאינו

יהודי, הולם את עריכה של מדינת ישראל המדינה דמוקרטית. ולסיכום, זו מדינה יהודית

ודמוקרטית, ובית המשפט העליון פסק שזה ותה, הן היהודית והן הדמוקרטית של

המדינה, מתבטאת בכך שיום השבת הוא יום המנוחה הלאומי של כולנו. לא רק של

הדתיים, של כולנו. יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל, לדברי

אחד העם.

אני רוצה להזכיר לכם, השבת היא הלב והנשמה של העם היהודי, וגם לך, אדוני ראש

העיר רן קוניק, אתה ראש של עיר עברית ויהודית, וכשם שאי אפשר לגוף להתקיים ללא

15

לב ונשמה, כך גם העם היהודי והעיר העברית כמו גבעתיים, לא יכולה להתקיים ללא לב

וללא נשמה, שהיא השבת.

אני פונה אליך, אדוני ראש העיר, שעיני כל התושבים ועיני ההיסטוריה והעתיד צופים בך,

אני קוראת לך להסיר את ההצעה מסדר היום. ולחברי המועצה היקרים, אני פונה אליכם,

במידה והצעת החוק תעלה, אני מבקשת מכם להתנגד. תודה.

מר רן קוניק: תודה לאורנה צדוק.סדר הדוברים, עכשיו יאמר את דברו מושיק גודלשטיין,

המשנה לראש העיר, לאחריו ממלא מקום ראש העיר בני רייך, לאחר מכן הגב' טלי

ארגמן המשנה לראש העי, לאחר מכן פרופ' יזהר אופלטקה סגן ראש העיר, לאחר מכן

הגב' איריס אברהם. רוצה לומר, איריס? כל מי שירצה. אנחנו עברנו גם את ראשי

הסיעות וגם את בעלי התפקידים הרשמיים. כן, בבקשה, מושיק.

מר מושיק גולדשטיין : ערב טוב לכ ולם. בראשית הדברים אני רוצה להודות לכל מי

שהגיע ויושב איתנו כאן לתמוך בשפיות של העיר גבעתיים, ולהודות לחברתי עוה"ד

אורנה צדוק על דבריה.

אנחנו עיר שמאמינה בזכויות לעובד ביום מנוחה. ברל כצנלסון, שברחוב על שמו אתם

עושים מרכז בילוי, מתהפך בקברו. הוא זה שקרא ל התאחד סביב השבת כיום מנוחה

לכלל העובדים. מעניין מה היה אומר אם היה רואה את כל העובדים בשכר מינימום,

הקופאיות, המאבטחים, המנקים, המלצרים, שמכריחים אותם לעבוד גם בשבת ברח' על

שמו.

אגב, לפי נתוני משרד הכלכלה משנת 2015, בישראל מועסקים בקביעותבשבת 15%

מכלל העובדים היהודים במשק, ו-75% מהם לא מקבלים יום מנוחה חלופי בהמשך שאר

ימות השבוע בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. אנו עיר שתרבותית מאמינה ביום מנוחה

שביעי. לנוער שרוצה לצאת בשבתות ולאחרים שרוצים לקנות, יש במרחק קצר ממרכזי

16

הבילוי והמרכולים שאותרו בתל אביב

מה שאתם מנסים ומייצרים, זה בדיוק את ההפוך. התל אביבים והרמת גנים באים לחגוג

בעיר גבעתיים. הצעת החוק הראשונה היתה הצעה מופרכת. אפשר לפתוח בכל מקום

מבין 12 הרחובות הראשיים, אפשר לפתוח הכל. הרבה יותר מתל אביב, שבה נקבע

שיהיו היתרים למספר מדוד ומידתי, כפי שאכן התיר לבסוף בית המשפט העליון.

למעשה, אתם הופכים את גבעתיים כמו בכפר קאסם, עסקים פתוחים 24/7, בלי כל

הגבלה וללא הפסקה. כל מי שלא קיבל היתר בתל אביב מתוך 164 עסקים בלבד שקיבלו

היתר בעיר תל אביב, רובם אגב נמצאים במתחמי בילוי סגורים, ואינם כוללים יחידות

מגורים. עם תיקון חוק העזר אצלנו, הם כולם יגיעו לגבעתיים.

זה ממש לא שמירה על הסטטוס קוו הקיים כמובטח. הצעת החוק הראשונה היתה

הופכת את גבעתיים לעיר הקניות של גוש דן. כבר היום באים מרמת גן לעשות קניות

בגבעתיים. ברמת גן קיימים היום 25 חנויות נוחות לעומת 22 בעיר גבעתיי ם, למרות

שגודלה של רמת גן הוא פי 2 מגודלה של גבעתיים, אגב גם במספר התושבים

תראו, אני בעל עסק בגבעתיים, פתחתי עסק בעיר הזאת לפני 20 שנה במרכז כורזין

היום כשאני מסתכל אחורה, כשפתחתי את העסק, בין 14:00 ל-16:00 חנויות בעיר

גבעתיים היו סגורות. אגב, גם בימי של ישי אחרי צהריים. אחד ההדגשים בפרסום

שעשיתי לעסק שלי כתבתי 'פתוח ברציפות לאורך כל היום', לא סגור, החנות לא סגורה.

היום, כשאנחנו מסתכלים אחורה, 20 שנה מה עברנו ב -20 שנה האלה, אנחנו רואים

שכל החנויות בכל הרחובות פתוחות בין 14:00 ל-16:00. ימי שלישי אחרי צהריים כבר

מזמן לא יום מנוחה לבעלי עסקים, כולם עובדים ברצף כל הזמן סביב השעון.

שערו בעצמכם שאנחנו עכשיו מאפשרים חוק פתיחה לחנויות, עשו כאוות נפשכם. ויבוא

הירקן הראשון וישים בחנות שלו כמה קופסאות סיגריות, כמה משקאות קלים. אני מבטיח

17

לכם, לא 20 שנה, הרבה פחות, אנ חנו נסתכל אחורה ונראה את כל הירקנים פתוחים

בשבת. וזה פשוט כדור שלג שמתגלגל, ופשוט אנחנו לא נוכל לעמוד בפרץ.

מר רן קוניק: על זה אנחנו מצביעים היום. אנחנו מצביעים היום על פתיחה של עסקים

רגילים.

מר מושיק גולדשטיין: אני לא בטוח, כבוד ראש העיר, שאנחנו נוכל לסרב לאנשים. אני

לא בטוח שנוכל לעמוד מול בית המשפט ולומר לעסק כזה או אחר לא לפתוח. אני לא

בטוח שנוכל לעמוד בזה.

מר רן קוניק: הבנתי.

מר מושיק גולדשטיין: זו האיכות למעשה שאתם רוצים לתושבי גבעתיים?

מר רן קוניק: אני אענה בסוף.

מר מושיק גולדשטיין : זו האיכות ש אתם רוצים? איכות החיים שאתם רוצים לתושבי

גבעתיים? זה באמת לדעתכם האופי של העיר גבעתיים? תושבי הרחובות שאתם רוצים

לפתוח בהיתר, צריכים את הרעש היומיומי שיש להם גם בסופי שבוע? איזו הצדקה יש

בה כדי לפגוע באיכות החיים של תושבים כל כך רבים?

הבעיה היא בעבודת הכנה של הצוות, שהכין את ההצעה הזאת, או יותר נכון לא הכין

אותה. לכו ראו את שיעורי הבית שעשו בתל אביב ובראשון, החיפזון הוא מהשטן. לא

סתם בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה נגד הדיון בהצבעה לתיקון חוק העזר הזה. זה

נראה לכם רציני לבדוק במהלך סוף שבוע אחד הצעת חוק? השנייה, בשיטת ההיתרים

שקבעתם במספר בתי העסק, מהלך כזה דורש חודשים של הכנה, ואתם אפילו 10 ימים

שקבעתם בהם, לא נתתם את הזמן הזה. כל ההתנהלות שלכם היא בלתי סבירה, והיא

לא מידתית.

ליוזמת החוק יש השלכות רבות. פגיעה קשה באיכות החיים של תושביה ומכה כלכלית

18

קשה לבעלי עסקים. זו כוחנות לשמה. שבשם הרוב כביכול פוגעת במרקם החיים העדין

שיש בעיר גבעתיים, בין שומרי המסורת ישראל לבין החילוניים.

לא רק שיש חילוני אחד שסביר שלא יסכים לפגיעה תברואתית מצטברת ולמטרדי רעש

בגלל פתיחת העסקים בשבת מתחת לחלון ביתו. עליכם להתחשב לא רק במרקם

המקומי של העיר גבעתיים, גם בשיקולים של מעמד השבת במרחב הציבורי של מדינת

ישראל כולה. זאת מדינה יהודית ודמוקרטית, ובית המשפט העליון פסק שזהותה הן

היהודית והן הדמוקרטית של המדינה, מתבטאת בכך שיום השבת הוא יום המנוחה

הלאומי של כולנו.

אני רוצה לענות על שאלות, על מענות יותר נכון, טענות ומענות שהועלו על ידי סגנית

ראש העיר, הגב' וולפסון מסיעת מרץ, על כך שהגשנו בקשה לצו מניעה בבית המשפט

בנושא חוק העזר ולומר, שהחלטת בית המשפט לא מתאימה לך, והיא דחתה את ישיבת

המועצה, את ההחלטה שקבע בית המשפט הגדרת כ'חוצפה'. אבל לאחר שכבוד השופט

אישר את ישיבת המועצה הזו, הפך לעילוי גדול.

בדבריך ובדברי חבריך, נאמר כי אינני מייצג את תושבי העיר. ברצוני לציין, כי בראש

ובראשונה פעלנו מתוך שמירת האינטרס הציבורי, הדתי והמסורתי אותו אנחנו מייצגים.

פעלנו לאורך כל הדרך בהגינות ובשקיפות ובאמירה ברורה כי אנחנו נתנגד לחוק העזר.

איננו יכולים לאשר ולחתום על חוק המאפשר חילול שבת ופגיעה במנוחה של כל כך

הרבה תושבים הסמוכים לאותם עסקים.

ברצוני להבהיר, שסיעתנו חתומה על הסכם קואליציוני, בו יש לנו חופש הצבעה ופעולה

בנושא הדת. כל מה שמנסה להציג הגב' וולפסון, זה את תושבי גבעתיים כתושבים אנטי

מסורת ואנטי דת, מה שלא נכון בכלל. הגב' וולפסון ניסתה לבטל את הפעילויות בבתי

הספר בעיר, שנערכות בבתי הכנסת ולא הצליחה לבטל אפילו אחת מהן. הגב' וולפסון,

19

שכתבה בפוסט חשוך בפייסבוק שלה, כי בוטלו החנוכיות בגבעתיים, ולמרות זאת קיבלה

פי 3 מבכל שנה רגילה

הגב' וולפסון, שמנסה ליצור רושם שהדתיים בגבעתיים הם קיצוניים, למרות הסטטוס קוו

שנשמר לאורך השנים ואישר פתיחה של קרוב ל -60 עסקים בעיר גבעתיים לאורך

השנים. חוק המרכולים אינו מדבר על פאבים ובתי קפה, ומה שמנה הגב' וולפסון ליצור

מצג שווא בו רוצים הדתיים לסגור את העיר.

ברשותך, כב' ראש העיר רן קוניק. אנחנו מבקשים בכל לשון שלב קשה, אנא, הסר את

ההצעה הזו מסדר היום, תודה.

מר רן קוניק: תודה למושיק גולדשטיין. מר בני רייך, ממלא מקום ראש העיר, בבקשה.

מר בני רייך: ערב טוב. אני רוצה בפתח דבריי לומר יישר כוח לראש העיר מר רן קוניק,

על הצגת הדברים, על היוזמה המבורכת שלו להביא את חוק המרכולים לגבעתיים. ויותר

מזה, על כך שגבעתיים היא העיר המובילה בנושא הזה בכל הארץ. כל יתר הערים בארץ

לוקחות דוגמא מראש העיר של גבעתיים רן קוניק.

אני גם רוצה להגיד תודה רבה לגב' דניאלה גז, היועצת המשפטית, שהציגה את זה

בצורה מקצועית. וכל ניסיון, גם של מושיק וגם של אורנה להציג את זה כאילו לא נעשתה

עבודה מקצועית, נעשתה עבודה מקצועית לעילא ולעילא. לי נוח מאוד להגיד את זה,

מכיוון שאני משמש כסגן וממלא מקום ראש העיר, והתיק המרכזי שלי זה תיק הגמלאים.

ובין הגמלאים ישנם דתיים וחילוניים. אנשי מפלגת העבודה, הליכוד מרץ, הבית היהודי.

ואני אף פעם,

ומי שמכיר אותי כאן בעבודה היומיומית, וזו קדנציה שנייה שאני מטפל בנושא הזה, אף

פעם לא בדקתי בציציות של אף אחד, האם אתה חילוני, האם אתה דתי, האם אתה מרץ

וכן הלאה. כולם בעד זה. ואם אנחנו רוצים לשמר את המצב בעיר, צריך לשמר את

20

הסטטוס קוו בעיר. בדיוק מה שיש בעיר היום, צריך אותו לשמר. וכל הניסיונות האלה-,

מר רן קוניק: לא, לא, לא. אנחנו לא מנהלים עכשיו ויכוח עם אנשים מהקהל. ירון, אני לא

אאפשר לך לצעוק מהקהל. בני, תמשיך בבקשה.

מר בני רייך: אני מזמין אותך להצטרף-

מר רן קוניק: בני, לא, לא, לא, אתה לא עונה ומנהל ויכוחים עם אנשים. תמשיך.

מר בני רייך: אוקיי, אני לא מנהל ויכוחים.

מר רן קוניק: מה שאני רוצה להבהיר, דבר אחד. אנחנו יושבים בגבעתיים, אני מבקש

להזכיר לדוברים לפניי, גם לאורנה וגם למושיק, אנחנו בגבעתיים, אנחנו לא בבני ברק

ולא באלעד, זה שיהיה ברור לכולם. וכל הניסיונות של שלושת חברי המועצה שהם

יושבים בקואליציה, אני רואה את הדבר הזה כהכנה לקראת הבחירות. למי שלא יודע,

הבחירות בגבעתיים או בכל הארץ, זה בעוד 10 חודשים, זה ב-30.10. אז זה התחלת

הנושא.

אני התפלאתי דבר אחד, מושיק, אתה בירכת את אורנה על הנאום שלה. אבל לא מצאת

לנכון למצוא מילה אחת קטנה, להגיד מילה טובה לראש העיר על מה שהוא אמר. למה?

למה? ואני רוצה להזכיר לך, אני במערכת הבחירות הקודמת, זאת אומרת, כשראש

העירייה רן קוניק נבחר למועצת העיר, מי שלא יודע, אז אני אגיד לו עכשיו, אני הייתי

היחיד מבין חברי מועצת העיר היוצאת, שתמך ברן קוניק, ועשינו עבודה משותפת והוא

נבחר לראשות העיר. ואתה מושיק, עמדת בראש המתנגדים בצורה גסה ובוטה, ויצאת

נגד ראש העיר. אז עכשיו לבוא ולשחק את המשחק כאילו אתה יפה נפש, אני לא מקבל

את זה.

(מדברים ביחד)

???: בני, תתייחס לחוק.

21

מר מושיק גולדשטיין: אם הוא לא מתייחס לחוק ומתנהג... אנחנו נענה לאמרגן. אנחנו

יודעים לענות לאמרגן.

מר רן קוניק: חבר'ה, יש המון אנשים בחוץ. תאמינו לי, ישמחו על מקומות פנויים. אל

תתערבו בישיבה, ולא להעיר לחברי המועצה. אתם צופים, אחרי זה אני אתן לאנשים

לדבר. הבטחתי, זה יקרה. בואו נכבד את חברי המועצה, גם אם אתם לא מסכימים

לדברים שלי, אבל עדיין תקשיבו. בני, תתייחס לעניין.

מר בני רייך : כן, בסדר. לי אין מה לה וסיף לגבי החוק. רן קוניק הסביר את זה יפה,

היועצת המשפטית הסבירה את זה יפה. אין כאן מה לעשות, נצטרך לקבל את זה.

לי יש בעיה קשה מאוד עם הפרוצדורה. אני, ואמרתי את זה גם לרן קוניק בשיחות שלי

פרטיות איתו, אני לא מוכן לקבל את העובדה שישנם 3 חברי מועצה, ש-2 מהםמשנים

לראש העיר, שיושבים בקואליציה, לא פותרים את הבעיות שלהם במסגרת הקואליציה

בוויכוחים ודברים כאלה, אלא משתמשים בבית המשפט, פונים לבית המשפט, ומבקשים

לקבל צו מניעה נגד ראש העיר ונגד חברי המועצה. זה לא יתכן דבר כזה. מי שרוצה

לעשות דבר כזה, קדימה, אין בעיה. תגיש את הבעיה לצו מניעה ותתפטר, תעבור

לאופוזיציה. אין דבר כזה.

כל השלושה הם חברים, והכל בסדר. אבל אני מדבר מבחינה פרוצדוראלית. אתם לא

יכולים לשבת בתוך הקואליציה, ולשחק כאילו אתם חצי בהיריון. אין דבר כזה. אם אתה

רוצה לדבר נגד ראש העיר, מה עשית בעצם, מושיק ? יצאת נגד ראש העיר כיו"ר

הקואליציה, כאחראי על כל הנושא של מועצת העיר, ופנית לבית המשפט.

אני חייב להגיד לך עוד דבר. אמנם פנית לבית המשפט יחד עם 2 חברות נוספות, אבל

לדעתי אתה היית הכוח המוביל בקטע הזה. ואני טוען, שאם לא קמתם ואמרתם 'זה לא

לרוחנו, ולכן פנינו לבית המשפט, ואנחנו לא התפטרנו מהקואליציה', תלכו לאופוזיציה, זה

22

המקום באופוזיציה

גב' טלי ארגמן: כי אנחנו... קצת יותר ממך.

מר בני רייך: אל תפריעי לי.

מר רן קוניק: תיכף יגיע תורך. טלי, יגיע תורך.

מר בני רייך: אל תפריעי לי, כי אני אפריע לך גם.

מר רן קוניק: טלי, את אחריו.

מר בני רייך: אני רוצה לומר דבר נורא פשוט, ואני פונה עכשיו לראש העיר. רבותיי, הרי

החוק הזה היום יעבור, ואנחנו נמשיך לחיות בשלום ובשלווה כולנו ביחד, ואני לא יודע מה

יקרה עם השר דרעי, כן יחתום, לא יחתום, זה לא מעניין. אבל אני מבקש מראש העיר,

אדוני ראש העיר, תפטר את שלושת החברים שפנו לבית המשפט. לפטר אותם, לשלוח

אותם לאופוזיציה. תודה רבה.

*** קריאות מהקהל ***

מר רן קוניק: עוזי, פעם הבאה אתה יוצא החוצה, אני לא צוחק. אתה, כן. גם הם ייצאו.

אתה תהיה ראשון והם אחריך. הערתי לך פעמיים כבר.

גב' טלי ארגמן: אדוני ראש העיר-

מר רן קוניק: רק שנייה, טלי, אני רוצה להציג אותך.

גב' טלי ארגמן: אתה מציג אותי, כן.

מר רן קוניק: בבקשה, טלי ארגמן.

גב' טלי ארגמן : אבל יש דברים שמקוממים יותר מהדברים של ויוי. היום ויוי היתה

עדינה. יחסית ויוי היתה עדינה.

מר רן קוניק: טלי, בבקשה, קדימה.

גב' טלי ארגמן: תראה, לפני שאני אתחיל, אני רוצה להסב את תשומת לב הקהל הנכבד

23

הזה, שמושיק ואני תורמים, לא פחות, כל אחד לחוד, מאשר ידידנו בני. והוא יודע יפה

מאוד, למה הוא אמר את זה. בני רייך, כן, בני רייך ממלא מקום, יותר חשוב. בני, כדאי

לשקול את הדברים לפני שמוציאים מהפה.

אני אחזור על המשפט שידידתי אורנה צדוק אמרה, זה רשום לי, זה מה שרשמתי. יותר

מששמרו בני ישראל על התורה, התורה שמרה עליהם.

???: השבת.

גב' טלי ארגמן: השבת, סליחה. סליחה, טעיתי. יותר משבני ישראל שמרו את השבת,

השבת שמרה אותם. וזה לא רב מבני ברק שאמר את זה. זה איש ההגות שקראו לו

'אחד העם'. המשפט הזה מעיד על חשיבותה ומרכזיותה של השבת בהיסטוריה

היהודית.

ראשית, אני פונה אליך, אדוני ראש העיר, אני רוצה להדגיש שאני מעריכה גם אותך וגם

את פועלך, ואין קשר בין הערכתי לבין ההצבעה.

בשנת 2005 חנכו את קניון גבעתיים. וכשמנהל הקניון פתח בדבריו ואמר שהקניון יהיה

פתוח גם בשבת, היה זה ראש העירייה דאז, מר אפי שטנצלר, שקטע אותו ואמר 'בשבת

הקניון לא יהיה פתוח'.

???: הוא תקע לנו את המכתש.

גב' טלי ארגמן: אנחנו עכשיו מתרכזים בשבת, לא במכתש.

מר רן קוניק: טלי, תדברי אלינו.

גב' טלי ארגמן : ושטנצלר, כזכור לכם, לא היה דתי, הוא היה איש מפלגת העבודה,

והעיר היתה אז עיר אדומה. שטנצלר ביטא מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בין מפלגת

העבודה למפד"ל דאז. כיום דווקא, כאשר רוב האוכלוסייה במדינה נוטה ימינה ולמרכז,

באים נציגיים חילוניים כמו אנשי מרץ, ומנסים לשנות את הסטטוס קוו המסורתי, המכבד

24

את השבת למען הצביון היהודי של המדינה.

ראש העירייה אמנם לא אהב את העתירה שהגשנו, אך בעתירה, תקשיב היטב, אדון בני

רייך, בעתירה ביקשנו לדחות את הדיון ולא לעשותו בחטף. זאת היתה למעשה הסיבה

שעצרנו את זה, ולא לצאת נגד ראש העיר. רצינו לשבת בשלווה ולערוך בנועם את הכל.

לגבי הצבעתי, כאשר עומדת בפניי הבחירה בין נאמנות קואליציונית לבין נאמנות לריבונו

של עולם, בו אני מאמינה כל חיי, ברור במי אבחר. כאישה דתייה שגדלה בבית תימני

דתי, אין לי אפשרות לבחור אחרת. אני חברת הקהילה הדתית בגבעתיים ובעד שמירת

השבת. שמירת השבת היא לא כפייה דתית כפי שחושבים הרבה חילוניים. היא לא כפייה

דתית.

בתי קפה ופאבים רבים נמצאים ברח' כצנלסון ובכל רחבי הארץ, לא רק אצלנו, ואני

מבינה שזכותם של החילונים לבלות. מה שלא מובן ל י, הוא עניין פתיחת המרכולים

הרבים בשבת. כי לחלק מהאנשים כאן, זה לא מובן. החלב והסיגריות שכה זקוקים להם

התושבים כפי שהם טוענים, האם אי אפשר לקנות יום קודם מצרכים? האם מדובר

בבחירה בין חיים למוות אם אני לא קונה סיגריות או אין בידי אפשרות לקנות את החלב?

הפחד שלי, שיום המנוחה היחידי שיש לנו, כמו במקומות אחרים בעולם, היום הזה הופך

ליום חילוני. גם הגויים בחוץ לארץ, אמנם לא סוגרים חנויות, אבל הולכים לכנסיות, ורואים

את ההבדל בין יום ראשון לימים אחרים. אצלנו זה הפחד שלי, ונא לא להפריע לע.

מר רן קוניק: אדון... אתה מפריע לי ישיבה.

גב' טלי ארגמן: ואל לנו לשכוח את המרחב הציבורי. העניין החברתי תעסוקתי בפתיחת

המרכולים בשבת. הבוס מאלץ את העובדים שלו לעבוד בשבת גם בניגוד לרצונם, לאלה

שלא יודעים את זה. הרי כל אחד מאיתנו רוצה יום מנוחה אחד לפחות בשבוע. גם

החילונים רוצים שקט ושלווה, במיוחד ברח' כצנלסון הרועש מפאבים כל ימות השבוע וגם

25

בשבת. האם מישהו מאיתנו היה מסכים לגור ברח' כצנלסון? אדוני ראש העיר, אני

חושבת ששנינו לא היינו מסכימים

הצעתי לערוך משאל תושבים ולראות האם הציבור רוצה בפתיחת מרכולים בשבת, והיה

מי שוויתר על זה וחבל. אפשר היה להידבר אחרת. אין פה קיצונים, תמיד היו יחסים

מעולים בין הדתיים לחילוניים. במקום לבנות תהליך הידברות מוסכם, ניסו מהלך כוחני,

שברור לנו שאנשי מרץ מובילים אותו, שחברת הכנסת תמר זנדברג מפרסמת מודעה,

קוראת לתושבים לבוא ולהפגין. אצלי בליכוד איש לא התערב, וכך צריך להיות, גם לא

מהבית היהודי. תהליכים אלו יש לבנות בהידברו ו שיתוף הציבור ולא כמחטף מהיום

למחר.

???: המחטף הוא של הממשלה.

גב' טלי ארגמן: נא להמתין. גם הראיון שלי ושל איריס אברהם ברדיו קול ברמה, התנהל

על מי מנוחות. כל אחת אמרה את דברה, וכל אחת תירצה את עמדתה, והכל בנועם. היא

לא ביקשה מעל גבי העיתונות או כאן בפרהסיה לפטר את המשנה לראש העיר. לעומת

זאת ויוי רק שכחה שהיא התנתה את ההצטרפות שלה לקואליציה במשכורת. אני ומושיק

לא מקבלים משכורת. אני לא מקבלת 18 שנה משכורת. ותאמינו לי, אני עובדת. לא, זה

ראוי, מפני שכבר נמאס לשמוע את זה.

???: 10 שנים היא הצביעה בעד

גב' טלי ארגמן: אני ממשיכה, כי הטענות האלה-. לעומת זאת, ויוי לא קיבלה את זה,

וגם אני מתפלאת על ידידי בני רייך. הרי מושיק ואני עושים רבות, כן? רבות למען העיר,

במיוחד בתחום החינוך ובתחום הארנונה.

גב' איריס אברהם: תפסיקי לדבר בשם מושיק. הוא גם עושה הרבה נזקים. את עושה

רק טוב.

26

גב' טלי ארגמן: לא, זה לא אמרתי.

מר רן קוניק: איריס, יגיע תורך גם.

גב' טלי ארגמן : אני כבר מסיימת. אני באמת לא מבקשת לפגוע באיש. אך מתבקש

מהמצב כיום, להגיד לויוי ולאנשיה ולומר – די להסתה הכוללת את ההדתה. כי למעשה

זה התחיל מההדתה. עד נושא ההדתה לא היו בעיות כאן. אני מצטערת, עד אז לא היו

בעיות. מישהו יכול להגיד לי מתי זה קרה? לא. רק בזמן האחרון. אותי כינו 'מיסיונרית',

עברתי לסדר היום. אני לא כזאת. הצגתי כמה פעמים שבני, שקיבל חינוך ד תי הפך

לחילוני, ובעלי הגיע מהשומר הצעיר והוא לא חובש כיפה אבל הוא שומר שבת, כי הוא

מבין.

אני אנהג לפי מצפוני. יש לי גאווה מצפונית, ואני אמשיך לתרום לתושבי גבעתיים

במעשים ולא בדיבורים.

???: חזק וברוך.

מר רן קוניק: סיימת, טלי?

גב' טלי ארגמן: תודה רבה לכם. אני רק מבקשת בסוף, לסיום, שאם אפשר, אם לא נוכל

להוריד את ההצעה מסדר היום, אם אפשר לעשות-

מר רן קוניק: כן טלי, אם לא להוריד אותה אז להסיר אותה?

גב' טלי ארגמן: לא, לא. לערוך פגישה בין דתיים וחילוניים ולשבת עם משאל התושבים,

כמו שביקשתי, ירד מהפרק. יכול להיות שתחזור בך, אדוני ראש העיר.

מר רן קוניק: טוב, אוקיי. תודה לטלי. עוד לא, אורי. לפניך סגן ראש העיר, פרופ' יזהר

אופלטקה. אנחנו קודם נותנים לחברי הקואליציה לדבר, ואחר כך גם לנציגי האופוזיציה,

אם ירצו.

פרופ' יזהר אופלטקה: לפני 4 שנים, כשרן קוניק נבחר לראש העיר, ישבנו בגבעתיים

27

שלנו, ושאלנו– מי יהיו איתנו בקואליציה? ובגלל האופי המיוחד של העיר גבעתיים, שכל

אחד מהיושבים פה מכיר, אמרנו שזאת עיר פלורליסטית מכדי שנחליט מי לא יהיה,

והחלטנו שכולם מוזמנים. הבית היהודי, מרץ, מפלגת העבודה, בני רייך ואחרים וגם

כמובן מפלגת העבודה וכולם.

ועשינו את זה מכיוון שחשבנו שלגבעתיים יש אופי מיוחד. אבל אז הגיעו חברי הכנסת

החרדים, אני מבדיל, לא של הבית היהודי, שכל מה שהם רוצים, זה רק לעשות פילוג

בעם. סבא שלי על כאלה היה אומר, עליו השלום 'אחרא בתכום'. מסיבה אחת פשוטה, כי

בעיר גבעתיים שרר משהו אחר. ואני פעם הייתי חבר מועצת העיר ראשון, אני יודע מה

זה משהו אחר. והיתה אחווה. כן, היו ריבים פוליטיים, וכן היו התנגחויות, אבל הם לא היו

על רק של דתיים לאומיים לעומת חילונים. הם היו על רקע של ויכוחים רגילים בתוך ציבור

אחד. כי בסופו של דבר, כל הישובים פה במועצת העיר כאן, הולכים לצבא ורואים את

הציונות כערך עליון.

ובעצם באנו ואמרנו 'זה נהדר'. אבל אז הגיע החוק הנורא הזה, שעליו נאמר 'טוב לא בא

הדבר הזה לעולם'. מכיוון שיש בו רק פלגנות. לפעמים צריך גם להיות חכם ולא רק צודק,

וכנראה אין תבונה שם למעלה.

טלי, אני רוצה לומר לך משהו, כשהייתי ילד ובא לבקר את סבא וסבתא שלי וסבתא

אחרת בעיר גבעתיים ודודו, אז כן, נסענו בשבת, ראינו טלוויזיה, אבל המרחב היה שונה,

הוא היה מרחב של שבת. ונכון, לא היו פתוחות חנויות, אני לא זוכר חנויות פתוחות. אבל

מאז עברו הרבה שנים, ובעצם המרחב הישראלי השתנה. והמרחב הזה השתנה במובן

הזה שהיום כן פתוחות חנויות בשבת, ואני מודה, בלי להיות אדם דתי, שזה צובט לי את

הלב הרבה פעמים, לראות אנשים יוצאים עם סחורות בשבת החוצה.

אבל כאדם ששייך לתנועת גבעתיים שלנו, שהיא תנועה פלורליסטית, תנועה שחושבת

28

על כל תושב בעיר גבעתיים, כן, יש תושבים שלא נוהגים כמוני, וכן קונים בשבת, וכן

עושים דברים בשבת, וכן הולכים לפאבים ביום שישי בערב.

לכן, אני לא מצפה שהדבר הזה ימשיך. אבל רן, לי כן חשוב לתת מענה לכל תושב. כן

לתושב שרוצה ללכת ולקנות בשבת, אבל כן לתושב שהולך לבית כנסת. ואתה פה הצעת

בחכמתך את הנושא של ועדה ציבורית שנצטרך עוד לדון עליה.

???: ... מתחת לבית, מה קורה איתה?

מר רן קוניק: לא, לא, לא, אנחנו לא. אתה לא עונה לתושבים.

פרופ' יזהר אופלטקה: לא את כל הדברים בעולם אנחנו נפתור, ודאי.

מר רן קוניק: אם תקשיב עד הסוף, תשמע גם שיש תשובה לשאלה שלך. ולכן, לי מאוד

חשוב, שכל הצעה שלא תהיה, תכלול מרחק סביר מבית כנסת. כי אני לא חושב שצריך

להיות מרכול פתוח ליד בית כנסת. וכל דבר הייתי רוצה שתהיה הגבלה. אני חושב

שצריכים להיות מרכולים, אבל כמו שנאמר פה, שזה לא יהפוך להיות עיר הקניות של גוש

דן. ואני חושב שצריך להגביל. וזאת הדרך היחידה, כמו שהשכנים שלי מולי הם דתיים

לאומיים, מאוד דתיים לאומיים, אבל אנחנו חיים ביחד, טלי ומושיק וכולם ואורנה, אנחנו

נחיה ביחד, כי אין לנו גבעתיים אחרת, תודה.

מר רן קוניק: תודה רבה פרופ' אופלטקה. בבקשה, חבר המועצה אורי רשטיק.

מר אורי רשטיק: טוב, תודה.

גב' איריס אברהם: ...

מר רן קוניק: אמרתי, אנחנו קודם נותנים לחברי הקואליציה כולם לדבר איריס, ואחר כך

לנציגי האופוזיציה, זה הנוהל.

מר אורי רשטיק: אני כמובן רוצה לברך את ראש העיר על ההצעה. כמובן שהגעתי לכאן

כדי לתמוך בה בעוז. אבל עם זאת הדבר הראשון שעשיתי היום כשהגעתי לישיבה, זה

29

ניגשתי למושיק, הבאתי לו חיבוק, ואמרתי לו 'מושיק, אני אוהב אותך, אבל אני לא איתך

היום'. ואני מסתכל פה על השיח שנוצר סביב השולחן ועל השיח שנוצר ברשתות

החברתיות ב-3 השבועות האחרונים. וזה קצת מזכיר דברים שקורים שם למעלה במדינה

שלנו, רצון של קבוצות ושל פלגים באוכלוסייה להיכנס אחד בשני, אמירות קשות אחת

כנגד השנייה.

ובסופו של דבר, יום אחרי שההצעה הזאת תעבור, והיא תעבור, הרי אנחנו צריכים לחיות

כאן ביחד, בקהילה אחת, בעיר אחת, בעיר שמאוד-מאוד מאופיינת גם בקהילתיות שלה,

בעובדה שלמרות ש-60,000 איש כבר יש בגבעתיים, כשאתה תלך ברחוב, אתה תכיר

חצי מהאנשים. וזה לא דבר שצריך לזלזל בו, ולא דבר שצריך לשכוח.

נאמרו פה אמירות מאוד קשות היום אחד כלפי השני. אני רוצה להזכיר, אמנם גבעתיים

היא עיר ליברלית, היא עיר ששייכת לשמאל -מרכז, אני גם משתייך למחנה הזה, אבל

במדינת ישראל המצב הוא לא כזה. ואני, כמי שמשתייך למחנה שבדרך כלל הוא לא

נמצא בשלטון. לא נהנה הרבה מאוד פעמים מלראות את עריצות הרוב, ואת העובדה

שהרוב יכול להשתמש בכוח שלו ולדרוס ולרמוס את מי שהוא לא ברוב.

ואני חושב שאנחנו צריכים לזכור את זה. אנחנו צריכים לכבד את ההליך הדמוקרטי.

אנחנו צריכים גם לכבד את זה שעם כמה שזה מעצבן ומרגיז, בסופו של דבר, מי שביקש

להגיש עתירה לבית משפט, ישתמש באמצעים דמוקרטיים באותו בית משפט השמאל

מרכז הליברלי, כל הזמן מקד ש אותו ומשבח אותו. הדבר הזה הוא לגיטימי, עד כמה

שזה מרגיז. יש פה עניין מצפוני, לא צריך לפטר אף אחד, לא צריך להגביר את הפילוג

ואת השיסוי.

בסופו של יום ראש העיר היה יכול להביא לפה הצעה הרבה יותר כוחנית, הרבה יותר

חזקה, וגם סביר להניח שהיא היתה עוברת. סביר להניח, עם ההרכב הזה של המועצה,

30

שהיא היתה עוברת. אבל עצם ההתנהלות של ראש העיר, והבחירה שלו להביא בעיניי

הצעה מתונה שמדברת גם על איזושהי ועדה מייעצת שתקבע איזה שהם מדדים מתונים,

צריכה גם לחלחל כאן למטה.

ההמלצה שלי, היא מעבר לזה, כמובן שצריך לתמוך בהצעה, ולהקים את הוועדה שאתה

מדבר עליה, ראש העיר - היא להירגע. אנחנו צריכים כולנו לחיות בעיר הזאת יום אחרי

שההצעה עוברת. לאף אחד כאן סביב השולחן, ובטח לא לי, אין שום רצון לעשות מהלך

של עריצות רוב. אין שום רצון לדרוך ולפגוע בציבור הדתי, בטח ובטח שאין שום רצון

לפגוע בז כויות עובדים ובזכויות סוציאליות של אנשים. בואו נירגע, בואו נעביר את

ההצעה הזאת, בואו נקים את הוועדה הזאת, ובואו נחזור לגור בעיר שאנשים מכבדים

אחד את השני, חיים אחד עם השני. זאת ההמלצה שלי לפחות. תודה רבה.

מר רן קוניק: תודה לאורי. שרון אורשלימי, בבקשה. אחרי זה שמוליק ואחרי זה איריס

אברהם.

גב' שרון אורשלימי: ערב טוב לכולם. אני אתחיל בזה שאני לא מגדירה את עצמי כאישה

חילונית. אני לא אדם חילוני ואני לא באה מבית חילוני. אחד הדברים הכי יפים שקרו לי

בקדנציה הזאת, שזכיתי להקים קהילה שוויונית ברוח התנועה המסורתית בעיר גבעתים,

קהילה ששירתה תושבים ותושבות ברחבי העיר.

מר מושיק גולדשטיין: לא הפריעו לך...

גב' שרון אורשלימי : לא רק שלא הפריעו לי עד אז, גם היתה ככה איזושהי שמחה

לפלורליזם שהעיר הזאת מייצרת. ואני חושבת שאגב הצעת החוק הזאת משמרת את

הפלורליזם, אבל אני אחזור לזה אחר כך.

ובקהילה הזאת, הייתי מגיעה לחזן את קבלת שבת בשישי בערב, חוזרת הביתה ברגל,

ונוסעת להורים שלי לארוחת ערב. מבחינתי אין ניגוד בין ה-2. אחד הדברים שהכי הרגיזו

31

אותי בכל הדיון המתמשך ברשתות החברתיות וגם היום, זה הניסיון לרדד זהות חילונית

הניסיון שוב להגיד 'עגלה ריקה', שזה הרבה ממה שנעשה בדיונים האלה. העגלה שלנו

היא לא ריקה, והיא לעולם לא היתה. השבת בשבילי, ואני חושבת בשביל מרבית

תושבות ותושבי העיר, היא מאוד מ שמעותית. אנחנו בוחרים ליצוק את המשמעות של

השבת, לפי מה שאנחנו מאמינים בו, לפי מה שמתאים לאורח ה חיים שלנו. בין אם

מדובר בשמירת שבת כהלכתה לפי פרשנות אורתודוכסית מאוד מסוימת וספציפית, ובין

אם מדובר בפרשנות רחבה יותר.

השבת בישראל, כמו שאני תופסת אותה, הוא יום משפחתי, קהילתי. כל אחת ואחד

מאיתנו נותן משמעות אחרת לשבת. בין אם זה בית כנסת, בית אוכל או פיקניק בפארק

גבעתיים. החוק הזה לא בא לשנות את מה שהיה בגבעתיים, הוא בא לשמור על

הסטטוס קוו והוא יאפשר לכל אחת ואחת לעשות מה שנכון להם.

יזהר, מאוד התחברתי לדברים שאתה אמרת, שאני גם לא מתחברת לעולם הצרכני

שהולך ועושה קניות בשבת, אבל אני עדיין אאפשר למי שזה כן מתאים לאורחות חייו

לעשות את זה, בלי שזה יפגע באורחות חיי.

אני קוראת לחברותיי וחברי המועצה, להצביע בעד החוק שישמור על הסטטוס קוו, כפי

שהיה מאז ומעולם. ותודה רבה על הדיון הזה.

מר רן קוניק: תודה, שרון. שמוליק, בבקשה.

מר שמוליק צ'צ'יק: טוב, אני לא הכנתי דברים כתובים, אני אדבר ממש בקצרה.

מר רן קוניק: היום נציגי מרץ מדברים בקצרה, כולל ויוי, אז אני בטוח שאתה תשמור על

הקו.

מר שמוליק צ'צ'יק: תראו, יש כאן קצת את הכותרת של החוק, ויש את התוכן של החוק.

אני די מתפלא על כל הדברים כאן של מושיק ואורנה, כאילו יש איזה שינוי. אני לא יודע

32

כמה אנשים יודעים מה באמת אומר החוק הזה. החוק הזה אומר שלא ייפתח אף קיוסק

ואף מזנון ואף מרכול ברח' רמב"ם, יצחק רבין, דרך השלום, עמישב, תפוצת ישראל

וכורזין. למה? כי עכשיו אין שם כזה. ושייפתחו רק 2 כאלה בשינקין. למה? כי עכשיו יש 2

כאלה בשינקין ואותו דבר בויצמן רק 2 כאלה, כי יש עכשיו 2 בויצמן. וכו' וכו'. אין כאן

שום שינוי.

חבר'ה, החוק הזה אומר: מה שעכשיו זה מה שיהיה, והחוק הזה נוצר, ק בגלל שבכנסת

מנסים להעביר כאן איזה חוק שהכל ייסגר בשבת. אז התגובה הדמוקרטית, הלגיטימית

של תושבי גבעתיים להעביר חוק כזה לשמור על המצב הקיים פה, ונראה לי גם הדיון כאן

קצת חידד עוד פעם מה זה תרבות חילונית של חיה ותן לחיות, ואיש איש באמונתו יחיה

ומה זה לא. וזה חבל שיש כאן מסביב לשולחן כאלה שחושבים דברים אחרים.

זהו. אני מקווה שהחוק הזה, אני יודע, יעבור, דרעי לא יחתום, י גיע לבית משפט. אני

מקווה שבסוף איכשהו נצא מזה. מה שבטוח, תושבי העיר כאן לא יסכימו לסגירה של

מרכולים, פיצוציות, קיוסקים וכו' – פשוט כי בסוף האכיפה זה על העירייה. זה די כאן

משחק, יש כאן הרבה פוליטיקה של למעלה. תכלס בסוף, מה שיהיה זה מה שיקרה,

ואנחנו לא צריכים את החבר'ה שם מלמעלה, שיגידו לנו מה נכון לגבעתיים.

מר רן קוניק: תודה רבה, שמוליק. איריס, בבקשה.

גב' איריס אברהם: טוב, עברנו לאופוזיציה. אז לי אין נאמנות קואליציונית, אבל אני רוצה

לומר לכם שאף אחד לא מתהפך בקברו, לא כצנלסון ולא בן צבי, כי אין שום שינוי, כפי

שאמר פה שמוליק, במצב הקיים. זה הכל פופוליזם זול על חשבון התושבים, על חשבון

אנשים טובים. קמפיין שבת שממומן על חשבון הציבור. רשימת מכסות מירבית כפי

שנאמר. כתוב בפירוש מה יש, ונאמר – זה מה שיש היום. אז מה קרה? קיבלתם הוראה

של פילוג והסתה. זה נורא חבל, כי עד היום העמדה שלכם היתה שונה. הרי עד היום, 2

33

המנדטים שלכם, אמרת שהם באו מהחילוניים. אמרתם– החילוניים תומכים בנו, אנחנו

מדברים לכולם.

מסתבר שלא כך. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי אמר השבוע 'מדובר בחוק שכולו נגד

הציבור ובעד אנשי ציבור כוחניים'. ואני אומרת לכם רבנים יקרים, תושבי העיר, עסקו

בנושא הרוחני. אנחנו הציבור החילוני מחזיקים את בת הכנסת בחגים ובשבתות, ונוסעים

אחר כך אל הים. אני אוהבת את האספרסו שלי בשכונה, אבל למשפחה שלי כסא קבוע

בבית הכנסת של גבורת מרדכי.

מפלגת העבודה לאורך השנים ידעה לשמור על הקשר עם הציבור הדתית, ותמכנו בכל

תמיכה אפשרית ואתה יודע את זה. זה לתמיד. כך נהגנו. אבל מה קרה עכשיו?

מר מושיק גולדשטיין: אחת הסיבות שלא הפכת להיות ראשת עיר, זה כי הציבור הדתי

לא תמך בך. הציבור הדתי לא תמך בך.

מר רן קוניק: מושיק, מושיק.

גב' איריס אברהם: כי הציבור הדתי שיצאתי נגדו, עסק בנושאים של תכנון ובנייה שאתה

גם עוסק בהם עכשיו.

מר מושיק גולדשטיין: ולכן לא זכית להיות ראשת עיר. זה הכל.

גב' איריס אברהם: לא, לא הייתי אנטי דתית, הייתי נגד הציבור הדתי שמחזיק את תיק

תכנון ובנייה. את זה צריך לצאת נגד.

מר מושיק גולדשטיין: ולכן את לא הפכת להיות ראשת עיר בגבעתיים.

מר רן קוניק: לא, מושיק, בבקשה, לא להפריע. כן, איריס.

גב' איריס אברהם: היום, דיברתם פה על כצנלסון. אז תנו לי להיות נציגת כצנלסון. אני

רוצה לומר לכם, זו שעתה היפה של כצנלסון. נכון, יושב פה החבר ירון, ויש בעיו ת

ספציפיות שצריך לטפל בהן. אבל בין המגדלים של מושיק גולדשטיין בלי עסקים ברח'

34

כנצנלסון, ללטייל ברח' כצנלסון בשישי בערב– אין תענוג גדול מזה. אתם יכולים להיות

רגועים, הילדים לא חייבים היום לנסוע בשבת כדי לבלות בתל אביב, הם יכולים לבלות

בעיר גבעתיים, וזה הישג חשוב שאנחנו צריכים להילחם בו, יותר מלהגיד 'אנחנו צריכים

לקדש את קדושת הרבנים', אתם אמרתם, אנחנו יודעים, זו עיר חילונית, אנחנו מכבדים

אחד את השנים ואתם כפופים להלכות שלא רלוונטיות לצביון העיר.

מי שמנצל את הסמלים החשובים של היהדות לטובת פוליטיקה אישית קטנה , פוגע

בראש ובראשונה בשבת ובמה שהיא מסמלת עבור כלל העם היהודי. יש להסדיר את

המרחב הציבורי ולא רק את המכר וכלים. יש לאפשר לכולנו לחיות בכבוד, ובאיכות חיים

ראויה. הרי אני יודעת שכל אחד מכם, אם היינו מדברים איתו בנפרד, יודע שבדבר הזה

שכתוב פה, שום דבר שונה.

מה שמעניין אותי, אם אותם אנשים שישבו אתכם בבית כנסת ואילצו אתכם לצאת נגד

החוק הזה, הם גם האנשים שיושבים בעמותות שנכנסות אחר כך לבתי הספר ולגני

הילדים. זה מה שחשוב. האם ההשפעה שלהם נהיית השפעה שלילית. האם אנחנו

החילונים שנתנו לכם את היד, נתנו לכם את היד להב יא את המורשת ואת היהדות

לילדיםש לנו, כדי שנוכל לחבר אותם לשורשים שלנו. האם אתם ניצלתם ניצול ציני וזו

המנהיגות שאתם רוצים להשתית על העיר? זרקתם את הרב גליקסברג ותכניסו קיצוניות

דתית. וזה הדבר החמור ביותר, ולזה אנחנו צריכים להתנגד.

מר רן קוניק: תודה לאיריס אברהם. חבר המועצה עמיר קצנלבוגן, בבקשה.

מר עמיר קצנלבוגן: ערב טוב לכולם. קודם כל, הספקולציות מיותרות. ראובן לא נמצא

כאן כי הוא נמצא בחו"ל, הוא חוזר מחר. ועמיחי ברלד עסוק בעניין פרטי שנקבע מבעוד

מועד. עכשיו אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה, אבל דבר אחד כן מפריע לי.

קודםכל, אני רוצה להבהיר, שחבריי לסיעה ואני, אנחנו תומכים בפתיחת עסקים בשבת,

35

אנחנו בעד השארת המצב הקיים. אנחנו גם נגד פתיחה גורפת שכל העיר תהיה פתוחה

ויגיעו לכאן לקניות. אמרו פה כפר קאסם.

דבר אחד אבל מפריע לי, דבר שלא ראיתי פה מאז. אני תושב העיר רק 53 שנים, אני

נולדתי פה, גדלתי פה, וראיתי היום משהו שלא ראיתי אף פעם. כשנכנסתי לבניין

במדרגות, ראיתי אנשים רבים, פשוט רבים. אנשים מסורתיים רבים עם חילוניים, וזה

צבט לי בלב. העיר הזאת חשובה לי. אני מגדל את משפחתי פה, יש לי 2 בנות פה, אחת

חיילת. וזה דבר שלא ראיתי, ולשם אני לא רוצה להגיע.

אני חושב שההליך הזה הוא מיותר. אני חושב שהוא לא נעשה בצורה נכונה. וחבריי ואני

אמנם לא נמצאים בו, אנחנו לא מעוניינים לקחת חלק בהליך הזה. הוא מיותר, הוא גורם

לשיסוי, הוא גורם לריב ומדון מיותרים, לפחות לטעמי. זהו, תודה.

מר רן קוניק: אוקיי. כל השאר אני מבין, למעשה כולם דיברו. חבר'ה, אנחנו לא רוצים גם

להחזיק פה את האנשים עד הלילה. אני אתייחס בקצרה ממש לדברים שנאמרו. לאחר

מכן, כפי שאמרתי, אנחנו נאפשר ממש ל-2 מכל צד מה שנקרא, תבחרו אתם, בקצרה

ואז אנחנו ניגש להצבעה.

אני אתחיל דווקא מהסוף, עמיר, אני לא יודע, אתה היית חבר מועצה בקדנציה הקודמת,

אני מקווה שראייתך היא טובה כמו בקדנציה הקודמת. אני אזכיר לך שהיו פה איזה 15 ,

20 ,30 ישיבות שגם מגיעה משטרה והוציאה אנשים. אז ראינו פה כבר דברים יותר

חמורים, כמעט מידי חודש, אבל אני מסכי ם איתך שמה שגם אנחנו ראינו פה וחווים

בשבועות האחרונים, ואמרתי את זה, זה לא נעים לאף אחד מאיתנו.

וכפי שאמרתי, הכניסו את כולנו לאיזשהו מצב, שמשרת את מי שהוביל את החוק הזה,

שכנראה החליט שמצבו בסקרים לא כל כך טוב, ואולי צריך לעשות איזשהו קמפיין כזה

שיחיזיר אנשים מסורתיים לש"ס מכל מיני מפלגות שהם ברחו מהם אולי. זאת הפרשנות

36

היחידה שלי לחוק הזה

אני אתחיל לפי הסדר, ממש בקצרה. אורנה, אני קצת מתפלא על הדברים שלך, כי הצגת

את המצב כאילו הולכים להחליט פה על איזשהו שינוי דרמטי במציאות של גבעתיים. אני

אפתיע אותך.

עו"ד אורנה צדוק: יש שם סעיף-

מר רן קוניק: תרשי לי, לא הפרעתי לך. קודם כל, לגבי העבודה המעמיקה שעשינו או לא

עשינו, יש לנו מורה טוב, קוראים לו השר אריה דרעי. לא ראיתי שהוא עשה עבודה

מעמיקה, ראיתי שהוא רץ במהירות הבזק תוך ימים ספורים ותוך איומים על שותפיו

הקואליציוניים ועל ראש הממשלה, תוך שהוא מתעלם ממכתב שכתבו לו מעל 70 ראשי

רשויות, ביניהם רשויות שיש אפילו רוב דתי שחי שם. ואם מדובר פה, או מזכירים את

המילה 'מחטף', יש פה מחטף מצד צד אחד בלבד. כפי שאמרו פה אנשים, מצד שר

שרוצה להתערב ולהחליט לציבור שיש לו אורח חיים מסוים וצביון מסוים להחליט עבורנו.

לא ראיתי את העבודה המעמיקה שהוא עשה. ביקשתי לראות אותה, הוא לא הסכים.

אגב, המצב הזה הוא ממש לא רק בגבעתיים. אנחנו רואים שמה שקורה פה, קורה כמעט

היום בכל עיר. כל עיר שמבינה שהיא לא תעשה את התיקון כפי שהורה או הנחה בג"צ,

היא תמצא את עצמה עם מרכולים שאמנם פתוחים הרבה מאוד שנים שם, מרכולים

שיצטרכו להיות סגורים.

אני לא נכנס עוד לשאלה של מי יפקח על האכיפה, כי גם לפקחים אסור לעבוד בשבת. אז

כששאלתי מישהו מלשכת השר, הוא אמר לי 'יהיו פקחים דרוזים'. זאת אומרת, זה ברור

שכל החוק הוא משחק פוליטי אחד גדול, שנועד לצבור כוח לרשימת ש"ס. רק חבל שזה

על הגב שלנו, של תושבי גבעתיים, ועל הגב של הרבה אנשים תמימים, שאגב, לא

מכירים את החוק, וחשבו ושמעו אולי מכל מיני אנשים שהציגו להם בהתחלה את הנושא,

37

כאילו הולכים לפתוח פה את כל העיר, סדום ועמורה

אני אגיד לך למה אני אפתיע אותך. כי במשך הרבה מאוד שנים שאתם הייתם פה

בשלטון, לא את ספציפית, אבל מושיק היה וקודמיו היו, והיו פה ראשי ערים אחרים לפני

רן קוניק. נפתחו פה מידי שנה עוד ועוד ועוד עסקים ובתי קפה ובארים, שזה מאוד

מבורך, וגם מרכולים. ודווקא הצעת החוק הזו, התיקון הזה, שהוא מדבר על מידתיות,

ההצעה השנייה שעליה אנחנו נצביע, שמדברת על מידתיות ועל מספר קיים פחות או

יותר מה שקיים היום כפי שאמר שמוליק, ועל ועדה ציבורית, דווקא ההצעה הזו מיטיבה

עם הציבור הדתי, ומי טיבה עם השבת, כי היא תעשה סדר, והיא תקבע מידתיות כמ

הבאמת צריך, איפה, למה וכמה, עם מרחקים כמו שאמר גם יזהר, בתי כנסת וכו'.

ואנחנו רואים את התהליך הטבעי, מה לעשות, ציינו פה אנשים, לפני 30-40 שנה

מושיק, ביום שלישי היה סגור פעם. מה לעשות? פעם לא היה כלום בגבעתיים. אני בתור

ילד באתי ליצחק ירון, אמרתי לו 'למה אין פה זה?', אמר לי 'סע לתל אביב'. זאת היתה

עיר שינה, לא היה פה כלום, הזמנים השתנו.

מר מושיק גולדשטיין: אפשר שאלה אחת?

מר רן קוניק: תיכף, בסוף.

מר מושיק גולדשטיין: שאלה, שאלה, שתוך כדי תענה.

מר רן קוניק: כן.

מר מושיק גולדשטיין: תמצא לי רק את הבן הדתי בעיר גבעתיים, שיסכים לחתום על

חוק, או ייעץ לך איפה לחלל שבת.

מר רן קוניק: אני מגיע לזה.

???: או שיישב בוועדה ציבורית.

מר רן קוניק : אני מגיע לזה, ואת זה אני אומר לשמוליק גם. אני דיברתי עם מנהיגי

38

הציבור הדתי, ורבנים צלצלו אליי, וכולם ניסו להסביר לי. הב עיה היא שהטיעונים של

אנשי הדת הם טיעונים הלכתיים. לדוגמא, והם אומרים את זה ובסדר, אני מבין את

הבעיה, מבין את המצוקה. מנהיגי הציבור הדתי מעדיפים, לא רק שהמצב הנוכחי יישאר

כמות שהוא, אלא שייפתחו עוד 40 מרכולים ועוד 70 בתי קפה וכל העיר תהיה מלאה

במרכולים בבתי קפה, אבל החוק עדיין חוק שאוסר על פתיחת מרכולים.

זה ההבדל בין דה פקטו לדה יורה. הם מעדיפים מצב כזה, הלכתית, מאשר תוכשר בחוק

פתיחה של מרכול אחד. כי אז החוק בעצם מאשר את פתיחת המרכול בשבת. וזה מצב

שהוא לא יכול להתקבל על ידם, והוא יותר גרוע מבחינתם. אנחנו רואים את זה אחרת.

???: זה גם טיעון.

מר רן קוניק: אני לא מתווכח עם הטיעון. רק יש הרבה צביעות מאחורי הטיעון הזה, כי

בחוק שהשר דרעי מקדם בימים אלו, הוא בעצמו מאשר בחוק פתיחה של בתי קפה, של

בארים, של אולמות קולנוע, של משחקי ספורט. הוא מאשר את זה. בזה שהוא אומר

'מרכולים זה עסק רגיל, אבל מה שיוחרג בחוק זה א-ב-ג-ד'.

ולכן צדק פרופ' אופלטקה שאמר שעדיף היה שהחוק הזה לא היה נולד בכלל, כי מה

שעשה השר דרעי, אולי הרוויח רווח פוליטי למפלגת ש"ס, עוד איזה 2-3 מנדטים אולי

ימים יגידו, אבל גרם לפילוג, וגרם לנזק עצום לציבור ה דתי ולשבת עצמה. זה לגבי

הדברים שאמרתם אורנה ומושיק.

בני, רק הערה אח ת, דיברת על בחירות. חלק מהדברים שאמרת, אפשר היה לייחס

אותם גם לשנת בחירות. שמעתי, הכל בסדר. אמרתי את דעתי בנושא הזה. ואני חושב

דווקא, אם נהיה רציניים לגבי הפגישה שלך ושל אחרים, הפתרון הכי קל הוא במקרים

כאלו לפטר אנשים. אני לא יודע מה יהיה. כתבתי ואמרתי שאני רואה בחומרה רבה את

זה שחברי קואליציה פונים לבית המשפט. ותשאיר לי לקבל את ההחלטות שלי בזמן

39

ובמקום שאני אמצא לנכון

נכון להיום ההבדל ביני לבין כל מי שיושב פה סביב השולחן, זה שהתפקיד שלי כראש

עיר, הוא בימים האלו לאחד בין כל האנשים, וללכת בין הטיפות, עד כמה שאני יכול,

בתקווה, שאחרי שתיגמר הישיבה הזו. כפי שאמרו פה אנשים, אנחנו ממשיכים הלאה

בעיר שלנו המשפחתית והקהילתית. והתפקיד שלי, כמו שאמר אורי רשטיק, להרגיע

ולהסביר לאנשים בדיוק על מה אנחנו מצביעים פה, כי זה לא ברור לחלק מהאנשים

לדעתי עד עכשיו. כי צריך להמשיך הלאה בחיבור ובשיתוף פעולה.

כנ"ל לגבי הדברים שאת אמרת, טלי. זה נכון, אני אתייחס לנקודה אחת. אין ספק, ואני

אומר את זה לאנשים שגרים באזור הפאבים ובתי הקפה, למרות שזה לא הדיון, כי אנחנו

בעצם מדברים על מרכולים, שמאוד קשה לגור מעל וליד. הם סובלים, הם סובלים סבל

רב. ויכל מאוד להיות, שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לגור שם. אני מדבר על האנשים

המבוגרים בעיקר, אנשים שמגדלים ילדים. יש חבר'ה צעירים שגרים שם בשכירות, להם

זה דווקא טוב, הם כן מחפשים לגור שם, לרדת מהבית ישר לפאב בלי להזיז את האוטו.

זה המחיר שמשלמים.

מחיר זה נשמע לא טוב, אבל כשעיר הפכה והופכת לעיר צעירה ותוססת ומדברים עליה

בכל מקום, ויש בה פאבים ובתי קפה, לא קשור שבת, בכלל, אמצע שבוע, יש מחיר

שמשלמים במרכאות אנשים שמשלמים במרכאות אנשים שגרים שם. כמו שמשלמים

אנשים שפעם קנו דירות עורפיות לגינות ציבוריות. כל הגינות הציבוריות של גבעתיים,

דירות עורפיות, היו פעם הכי מבוקשות והכי יקרות. את יודעת מה יש להם היום? יש להם

מתחמי כלבים בגינות, שצמודים לבניינים שלהם, והדירות שלהם הפכו להיות הדירות

הכי רעות, והם סובלים תאמיני לי, לא פחות מאלה שגרים כמו ירון ניסים ושכניו.

ובכל אזור יש מישהו שמשלם במרכאות את המחיר של מגורים בעיר הכי צפופה במדינת

40

ישראל אחרי בני ברק, שהכל אחד ליד השני, ואין פה ואין שם. אבל ברמה העירונית, לא

קשור לשבת כרגע, ההתפתחות של רח' כצנלסון ושל גבעתיים והפיכתה לעיר מרכזית

ומבוקשת וצעירה, אנחנו היום אפילו לא בין 10 הערים עם אחוז המבוגרים הכי גבוה

פעם היינו בשלישייה, תמיד מקום ראשון-שני. זה המחיר שאנחנו משלמים.

אבל בראייה עירונית, מה שקורה לגבעתיים בשנים האחרונות, כולל בשבת, זה מבורך

וזה מה שרוב תושבי גבעתיים רוצים. ואנחנו פה בשביל לעשות את מה שהרוב רוצה. כי

גם מרדכי היהודי, כידוע לך, היה רצוי לרוב אחיו ולא לכולם. אנחנו מקבלים החלטות שהן

טובות לרוב התושבים. אי אפשר לרצות את כולם. אותו דבר גם בנושא הבארים.

אגב, לגבי משכורת, לא ארחיב בזה, אבל אני בטוח שאת לא תתנגדי להיות סגנית ראש

עיר בשכר. תתקני אותי אם אני טועה. אז כשמרכיבים קואליציה אז...

גב' טלי ארגמן: כשאני הגעתי, לא התניתי את הכניסה שלי במשכורת.

???: אבל לא יכולת, היה לך מנדט אחד.

(מדברים ביחד)

מר רן קוניק: טוב, חברים, אנחנו מאפשרים ל-4 אנשים, כי אחרת לא יהיה לזה סוף 2

נציגים מכל צד, לדבר. חבר'ה, יש 2 אפשרויות: או שאנחנו מצביעים ברגע זה והישיבה

נגמרת.

???: כן, כן.

מר רן קוניק: חבר'ה, תרשו לי לנהל את הישיבה?

???: לא.

???: מישהו אמר לא.

מר רן קוניק: זה עצמון. עצמון, מה שהוא אומר, אנחנו עושים הפוך. והאפשרות השנייה

היא לשמוע בקצרה 2 נציגים מכל צד, שיביעו את עמדת חבריהם, ולאחר מכן אנחנו

41

נצביע. אנחנו מצביעים על האופציה השנייה שהמשכה יהיה גם אחרי זה, אותה ועדה

ציבורית שתקבע את הקריטריונים.

גב' ויוי וולפסון: חלק מההצעה עצמה, הנושא של הוועדה הציבורית. זה מאוד חשוב, כי

הנושא הזה של שקיפות...

מר רן קוניק: לא, לא, הוועדה הציבורית היא ועדה ציבורית שנקים, בלי חברי מועצה.

היא תמליץ למועצה.

גב' ויוי וולפסון: כן, אבל זה זה לא חלק...

מר רן קוניק: אני מסביר, ויוי. האופציה השנייה למעשה קבעה את הרחובות ואת מספר

המרכולים ובתי הקפה. זה בדיוק כמו שאמרו פה, צילום מצב של מה שקיים כרגע. זאת

אופציה טובה. היא גם עונה להגדרה של בג"צ למילה 'מידתיות'. והיא מאפשרת שליטה

ובקרה על מספר העסקים שפתוחים. וכפי שהסברתי קודם, היא אולי לא נותנת מענה

לטענה ההלכתית של אישור פתיחה, אבל פה הסברתי שאת הטענות צריך להפנות לכב'

השר דרעי. אבל היא נותנת מענה, כולל הציבור החילוני, מבחינת המיקומים, המרחקים,

בתי תפילה, כמות העסקים וכו'. שישמרו על הצביון ועל הצורך. ובאמת, לא יהפכו גם את

גבעתיים למה שאנחנו לא רוצים שהיא תהיה. בכל נושא אגב אומרים שאנחנו ממש לא

רוצים להיות כמו תל אביב. אנחנו רוצים להיות כמו גבעתיים.

טוב, בואו נתחיל מהצד הזה דווקא. אתה מקובל? אין לכם מישהו? אם אין, אז אין. אז

בסדר. בבקשה. אז הצד השני. רק אם רוצים.

???: מה זה צד? איך אתה קובע?

מר רן קוניק: לא, את מייצגת את הציבור הדתי, נכון? אז אני פניתי אליכם קודם, הציבור

החילוני.

(מדברים ביחד)

42

מר רן קוניק: חבר'ה, אם אתם לא רוצים, בואו, אנחנו מצביעים ונגמר הסיפור. יש לכם

נציג שמקובל עליכם?

(מדברים ביחד)

מר רן קוניק : חבר'ה, אוקיי. אנחנו נצביע. אני צריך כאיל לבקש מהאנשי ם. איילה,

תדברי? אוקיי, הנה מצאנו. איילה תפתח, אחריה הרב וסרמן. איילה, רק תציגי את

עצמך, תיקחי מיקרופון. בקצרה אבל ממש, מספר משפטים.

הרב איילה שני: ערב טוב, אני הרב איילה שני, רב חילונית. אני רציתי להתייחס לגבי

המשפט שצוטט כאן כמה פעמים מפיו של אחד העם. ואני חושבת שזה יהיה מאוד נכון

שנדע לשים אותו בהקשר שבו הוא נאמר.

כאשר אמר זאת אחד העם, לא היתה לו שום כוונה דתית, או הלכתית מאחורי המשפט

הזה. כל מה שהוא התכוון לומר, אחד העם, שהיה אבי הציונות הרוחנית, הוא בוודאי

אדם חילוני בהשקפת עולמו. הוא בעצם התכוון לומר, שבזה שעם ישראל, לאורך הדורות

היה לו את מהלך החיים שלו, את התרבות הייחודית שלו ובזה שהיה לו יום, את יום

המנוחה או היום הקודש שלא היה יום ראשון, כמו של התרבות הנוצרית סביבו, בוודאי

שזה אפשר לו להמשיך ולשמור על עצמו כעם, מעצם זה שדרך השבת ודרך מנהגים

נוספים, הוא יכול היה להבדיל א ת עצמו מהעמים מסביבו. אוקיי? אז הוא בוודאי לא

התכוון, לא לאיזו משמעות דתית או הלכתית, אלא משמעות מאוד -מאוד מעשית של

הדרך שבה התרבות היהודית נשמרה לאורך הדורות, וזה כמובן יוצא מהן כלל.

בתוך התרבות היהודית, והיהדות היא תרבות, יש בה תרבות חילונית. התרבות החילונית

היא תרבות מלאה, עשירה, עמוקה, קיימת 300 שנים ויותר. ויש מקום, בטח בעיר כמו

גבעתיים, שהיא עיר חילונית, יש מקום לתת לציבור הח ילוני להביא לידי ביטוי את

הערכים שלו, את האמונות שלו ואת אורכות החיים שלו ויש לזה את כל המקום, את כל

43

הכבוד ואת כל המשמעות, בדיוק כמו שבהרבה מקרים אחרים הציבור הדתי מבקש

לעצמו. תודה.

מר רן קוניק: תודה לרב איילה שני.

???: היא היסטוריונית בתפקידה?

מר רן קוניק : אני לא יודע, לא שאלתי. לפי הידיים שמורמות, אנחנו נפנה עכשיו לרב

וסרמן, אחר כך לאורי ואחר כך למר פרץ, ואם נספיק אולי עוד אחד, אם לא, אז לא. 2

מכל צד

גב' ויוי וולפסון: אבל זה לא איזה...

מר רן קוניק: ויוי, תני לי לנהל את הישיבה, הכל בסדר. הגיעו האנשים.

(מדברים ביחד)

הרב אברהם וסרמן: שלום וערב טוב. הטענות שהועלו כאן במהלך הערב הזה, לא אוכל

להתייחס מקוצר הזמן לכולן. אני רב של קהילת גבורת מרדכי מזה 27 שנה, גר ברח

טבנקין. אני מכיר את העיר הזו מאז שהגעתי לכאן, יצחק ירון. ייבדו לחיים הבאים אחריו,

אפי שטנצלר, ראובן בן שחר ועכשיו רן קוניק. תמיד ביחסים טובים, תמיד ברוח טובה,

ותמיד בשיתוף פעולה.

הוזכר כאן הנו שא של יהדות בתוך החינוך הממלכתי. אני המדית הגדול, נעים מאוד.

מעולם לא פניתם אליי ולא במילה. תמיד נגד, תמיד בהכפשה, תמיד בהשנאה, תמיד

בהתלהמות. כאשר רוב ההורים והגננות ואנשי הצוות, שום דבר לא במסתרים, כלום לא

במחשכים, הכל גלוי והכל מתוך רצון, לעולם לא בכפיי ה. יתרה מזאת, מי שלא רצה

שילדו ישתתף בפעילות של חצי שעה שבועית, לפי התקנה של משרד החינוך, אנחנו

פועלים מכוח תקנה של משרד החינוך, פועלים כחוק בחינוך הממלכתי, אם הוריו לא

רוצים-

44

(מדברים ביחד

מר רן קוניק: חבר'ה, תרשו לי לנהל את הישיבה. רק שנייה, הרב וסרמן.

גב' ויוי וולפסון: אז אני רוצה גם לדבר, זה נושא אחר.

מר רן קוניק: הרב, אני מבקש.

הרב אברהם וסרמן: בסדר, נחזור לעניין שלנו. אני רוצה לומר, כל זה לא בכפייה. כל מי

שרצה קיבל אלטרנטיבה.

מר רן קוניק : ששש. מה יהיה? כמו גן ילדים. אפרופו גן ילדים. רק שנייה, הרב. לא

שומעים אותך.

(מדברים ביחד)

גב' טלי ארגמן: לא, זה חינוך, לא נותנים לדבר.

מר רן קוניק: יש לי בקשה, אנחנו לקראת סיומה של הישיבה. אמרתי, יכולנו להצביע,

ולסיים את הישיבה. הגיעו לפה אנשים, השקיעו מ-2 הצדדים. הנושא הוא נושא שחשוב

ורגיש לכולם. קצת סבלנות. לאחר מכן, אורי קרמן יוכל לדבר ולהגיד גם הוא את דבריו.

הרב, אני מבקש להתמקד בנושא חוק המרכולים.

הרב אברהם וסרמן: אין בעיה. רק מכיוון שהוזכר, והוזכר בצורה מאוד חריפה, לכן הייתי

חייב להגיב על זה. לגבי חוק המרכולים ספציפית, מה שקורה במדינה באופן כללי, זה

עניין שהוא בהחלט מדבר גם כן אלינו. אבל אנחנו, בתור ציבור, צריך להבין עניין אחד

מאוד עקרוני. זו עיר עברית בארץ ישראל, הארץ המובטחת.

אם דיזינגוף הבין בבניית העיר תל אביב, שלא ייתכן להפוך את תל אביב למה שהיתה אז

פורט סעיד, עיר בילוי לאנגלים, ודרש גם מביאליק לשמור באהל שם את השבת מבחינת

הפומביות שלה, כל אחד באופן פרטי, איש לא מתערב במה שהוא עושה. אם דיזינגוף

הבין, וזו היתה עיר חילונית מאוד באותם הימים, לא פחות מאשר גבעתיים היום. ואף על

45

פי כן, הוא הבין שערכה של השבת הוא כזה שלא יכול להיות שבציבוריות העיר תתנהג

כביום חול, גם אם מדובר על מרכול כזה או אחר. וגם אז היה בג"צ, היה מול האנגלים.

אבל העיקרון, זה דבר שהובן על ידי פרנסי העיר תל אביב כבר בראשיתה.

השתנו הדב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]