פרוטוקול מליאה מס' 5

עיריית גבעתיים

מן המניין מס' שלא פרוטוקול ישיבת מועצה 5

, טתשע" דר א'' באח, רביעימיום 28.2.2019

נוכחים

מר רן קוניק, ראש העירייה

הגב' אור-חברת מועצהסגנית ראש העירייה, לי ניב,

מר אלי הולצמן, חבר מועצה

עו"ד אביעד מנשה, חבר מועצה

גב' קארין אינס, חברת מועצה

ב' טלי ארגמן, מ"מ וסגנית ראש העירייה, חברת מועצהג

מר מושיק גולדשטיין, סגן ראש העירייה

עו"ד יעקב שטרן, חברת מועצה

מר סיון גולדברג, חבר מועצה

מר איתמר אביבי, חבר מועצה

מר אלעד רוזגוביץ, חבר מועצה

גב' ויוי וולפסון, חברת מועצה

ד"ר גלית לנדסהוט, חברת מועצה

רי קרמן, חבר מעצהמר או

מר ניר קורן, חבר מועצה

מר יורם כהן, מנכ"ל העירייה

עו"ד יורם פומרנץ, מנכ"ל העירייה

עו"ד דניאלה גז, יועמ"ש העירייה

2

רו"ח גבי סוידאן, מבקר העירייה

מר שלומי שפירא, גזבר העירייה

מר חיים רוזנבאום, חשב אגף שפ"ע

מר יאיר אונפסונג, מנהל אגף הארנונה

מר אבי לוי, חשב מנהל החינוך

רו"ח תמיר מילר, מנהל חשבונות

מר ישראל פרידמן, מנהל מדור שכר

הגב' אביבה שבתאי, עוזרת ראש העירייה

הגב' שולי ברוך בר-דוד, רכזת ישיבות מועצה

חסרים:

פרופ' יזהר אופלטקה, חבר מועצה

מר בני רייך, משנה לראש עירייה, חבר מועצה

ם:על סדר היו

1 .אישור תקציב העירייה לשנת 2019

3

מר רן קוניק: נא להתיישב במקומות. מי חסר שם ביניכם? אופלטקה? אופלטקה בחו"ל,

אני יודע. לפני שאתה מתיישב, סגור את הדלת רק, אביעד. לפני שנתחיל בישיבה עצמה,

אז יש לנו שני עניינים טכניים קטנים, וגדולים. לפני אביבה, אנחנו... לא לפני אביבה? אז

יש לנו, רוצה להגיד כמה מילים, אור-לי?

גב' אור-לי ניב: כן.

מר רן קוניק: טוב.

גב' אור-לי ניב: ערב טוב. אביבה בואי... לאביבה אתמול הייתה יום הולדת.

(מחיאות כפיים)

גב' אור-לי ניב: בואי לפה, אני אכבה בשבילך, אנחנו מאחלים לך מזל טוב.

גב' אביבה שבתאי: תודה, תודה.

גב' אור-לי ניב: הרבה בריאות, הרבה אושר, תודה על כל מה שאת עושה למענינו.

גב' אביבה שבתאי: תודה לכם.

גב' אור-לי ניב: ושיהיה לך רק טוב.

גב' אביבה שבתאי: תודה רבה.

מר רן קוניק: ... כולנו, ואני באופן אישי הרבה בריאות, וכוח ... מזל טוב מכל הלב. היום

אנחנו גם, אפשר לומר, באופן רשמי, נפרדים ממנכ"ל העירייה שלנו, יורם כהן שעובר

למנכ"ל את עיריית נתניה.

(מחיאות כפיים)

מר רן קוניק: למעשה, אנחנו גם ניתן להגיד כמה מילים לגבי יורם, אנחנו גם נפרדים

4

חלקית מדניאל, היועצת המשפטית שלנו, שעוזבת אותנו בקרוב. בינתיים היא תישאר,

תקופה קצרה, לעשות חפיפה למי שיבחר או תיבחר להחליף אותה. יורם בפועל, בעצם

כבר נכנסת לתפקיד בנתניה, נכון? אז אנחנו נעשה איזשהו אירוע צנוע לשניהם, כולכם

מוזמנים, כל חברי המועצה. אבל ננצל את ההזדמנות הזאת, בכל זאת, לפחות לגבי

יורם, אנחנו, איתך נחכה ל... יש לך עוד כמה ישיבות איתנו.

יורם, קרוב לתשע שנים ניהל את עיריית גבעתיים. המשיך את התפקיד, המשיך בתפקידו

גם לאחר הבחירות הקודמות, לפני חמש שנים והסיבה העיקרית שאני אז בחרתי

להמשיך איתו, מה שלא כל כך מקובל, בדרך כלל שיש חילופים של ראשי ערים, זה כי

נוכחתי, בהיותי חבר במועצה, באופוזיציה, נוכחתי לראות כיצד הוא ממלא את תפקידו

במקצועיות רבה, במסירות, מבצע דברים בצורה מושלמת, ביצועיסט אמיתי, ונותן מענה

גם לראש העיר, מן הסתם ולחברי ההנהלה וגם לחברי האופוזיציה. מטפל בפניות כפי

שמנכ"ל מקצועי צריך לעשות, למרות קשיים ולמרות המטריה הפוליטית.

הוא ספג על כך גם לא מעט שיחות, או ימים קשים, מהנהלת העיר הקודמת, לצערי.

והמון דברים טובים נעשו בשנים האחרונות בגבעתיים, בזכות הרבה מהאנשים שיושבים

פה גם, כמובן, ומנהליה... בסופו של דבר, מנכ"ל העירייה הוא האיש החשוב במערכת

התפעולית, מעבר למערכת הפוליטית ולנהל עירייה זה ממש לא סיפור קל, במיוחד

עירייה כמו גבעתיים. הדרישות מאוד גבוהות והתקציב הוא מאוד מוגבל, והפוטנציאל

ההתפתחותי, נקרא לו ככה, עסקי – התפתחותי, שטחים וכדומה, כמעט ולא קיים. הוא

עובר לעיר שהיא משהו אחר לגמרי מבחינת גודל, שטחים ותקציבים.

יורם עשה עבודה נהדרת והייתה לי זכות, לי ולכם ולנו, לעבוד במקום שמנכ"ל כמותו

מנהל. אני חושב שאני מדבר גם בשם העובדים והמנהלים שנמצאים פה. ואנחנו מאחלים

5

לך הצלחה

מר יורם כהן: תודה רבה.

מר רן קוניק: אמרתי למרים, שהיא עשתה עסקה טובה, שאני בטוח שהיא תהנה

מהכישורים שלך ומהאישיות שלך. ובאמת, אתגר גדול לנהל את עיריית נתניה. אני בטוח

שאתה תעמוד בו, תהנה ותפרח ובסופו של דבר, תשע שנים זה לא מעט ושינוי כזה הוא

באמת, יכול לעשות טוב, להכניס לך אנרגיות חדשות. אני בטוח שזה מה שיהיה.

מילה לגבי דניאלה, שוב, אנחנו... את הישיבות הבאות כשהיא עוד איתנו, ניפרד ממנה

בישיבת מועצה אחרונה ואני לא חושב שאני יכול להוסיף הרבה על מה שכולכם מכירים.

יש לנו יועצת משפטית מהטובות שבמדינת ישראל, בוודאי בתחום המוניציפאלי. עם ניסיון

רב, עם חוכמה, עם יושרה, עם הבנה בכל התחומים, עם מוח, יכולת ניתוח וקבלת

החלטות ואסרטיביות שמאוד חשובה בתפקיד הזה. ועם עקרונות שהיא לא סוטה מהם.

אני חושב שהעובדה שהעירייה, וגם אני באופן אישי וכולם, התנהלנו פה בתקופה לא

פשוטה, נכון נושאים כבדים של תכנון ובניה וכו', אנחנו רואים מה קורה בערים אחרות

גם, פה ושם, שאנחנו התנהלנו בצורה נקייה, שקופה ומסודרת, וחוקית כמובן. וקיבלנו

החלטות, ובאמת גם קיבלנו החלטות של לא לעשות דברים, להימנע מלעשות דברים, כי

אי אפשר וכו'. וזה בסדר גמור. זה הרבה בזכות, ההחלטות שלך, ההמלצות שלך, חוות

הדעת שלך.

כמובן, גם הבחירה שלך ביועצים החיצוניים שמלווים אותנו, היא בחירה נהדרת. יש לנו

גם מספר משרדים חיצוניים מצוינים שמלווים אותנו בכל התחומים, וזה גם הרבה בזכות

יכולת הבחירה שלך.

דניאלה לא עוברת לנתניה, היא הולכת לעשות קצת חיים עם הנכדים ועם כל מיני חוגים,

6

:גז עו"ד דניאלהוגישור.

: מר רן קוניקוגישור. והגישה שלה, עכשיו אני מבין, זו גישה נכונה, עברו כמה שנים,

צריך ככה לעשות שינוי ולעשות דברים אחרים, והיא צודקת. ואני מאחל לך הרבה בריאות

והצלחה.

:עו"ד דניאלה גזתודה.

: מר רן קוניקמשירותייך. אני באופן אישי, תהני מכל מה שתעשי ושמחנו, כמובן, ליהנות

ואנחנו עוד נהיה בקשר, גם עם דניאל וגם עם יורם.

: מר יורם כהןתודה רבה.

)מחיאות כפיים(

: מר רן קוניקאז עוד יהיו אירועי פרידה, ואחרים כמובן ירצו גם לברך, כמובן, גם יורם

וגם דניאלה, באירועים האלה ידברו.

ת התקציב. אני פותח את ישיבת המועצה המיוחדת אנחנו עוברים, ברשותכם, לישיב

בנושא תקציב, שלא מן המניין, מספר 5 ,27.2.2019 .

1. אישור תקציב העירייה לשנת 2019

: מר רן קוניקכפי שנהוג בישיבות האלו, מיד אני אעביר את המיקרופון. אז כפי שמקובל

בישיבות האלו, אני מעדכן את החברים החדשים במועצה, התקציב, דברים ההסבר, כל

ההסבר לגבי התקציב, יעשה על ידי גזבר העירייה, שלומי שפירא, שיושב לידי ולאחר

מכן, בעיקר, אני מניח, מצד האופוזיציה ישאלו שאלות, הערות, ירשמו ויענו על ידי צוות

7

הגזברות שיושבים פה, לאחר ריכוז כל השאלות

מר שלומי שפירא: תודה רבה. ערב טוב לכולם, כבוד ראש העיר, חברי מועצה, הריני

מתכבד להגיש את הצעת התקציב של עיריית גבעתיים לשנת 2019.

בתחילת דבריי, אתן רקע לאופן הכנת התקציב. התקציב נבנה בהתאם להנחיות משרד

הפנים. תהליך הכנת התקציב, בהתאם להנחיות הנהלת העירייה, והדגשים בתקציב,

בהתאם למדיניות ההנהלה. סך הכול, הצעת התקציב מסתכמת ב- 419 מיליון₪, לעומת

תקציב 2018, בסך 409 מיליון₪. סך הכול גידול של עשרה מיליון ₪, כלומר, תוספת

של 2.5%. זהו גידול זהיר ושמרני, על מנת שנוכל לעמוד ביעדי התקציב, כאשר המדד

היה פחות מאחוז, ליתר דיוק 0.8. זאת אומרת, מדובר פה בגידול ריאלי.

תקציב 2019 הינו תקציב מאתגר במיוחד, אמנם אנו אומרים את זה מדי שנה, אבל

השנה תהיה מאתגרת במיוחד, והבחירות הקרובות, ספק אם יעשו טוב לרשויות

המקומיות ולשלטון המקומי.

תקציב 2019 שנמצא על שולחנכם, הינו תקציב מאוזן. יש לציין כי בהתאם לנתונים

המצויים בידינו, תקציב 2018 הסתיים אף הוא באיזון תקציבי. התקציב מלמד על

התהליכים, המגמות והמטרות, וכמובן החזון שמנחה הנהלת העירייה. הוא תוצר של

תהליך הכנה ארוך ויסודי, שכלל טיעונים מעמיקים, הערכת תחזית הכנסות וניתוח מפורט

של נתוני ביצוע התקציב, וכמובן, בוצעו התאמות והתייעלות, עד לכדי יצירת תקציב

מאוזן, המאפשר לנו, לא רק לחזק את מצבנו הכלכלי, אלא ובעיקר להרחיב את

השירותים הניתנים לתושבי העיר, ובכך לשפר את איכות חייהם.

התקציב כולל בתוכו המשך הקצאת משאבים לנושאים רבים, בהתאם למדיניות ההנהלה

ולמגבלות התקציב. כמובן, תמיד יהיו כאלה שיגידו שזה לא מספיק, אמנם הנתונים

8

מראים, למעלה מכל ספק, על מגמה ברורה של עליה בהשקעות העירייה לטובת איכות

חייהם של תושבי העיר גבעתיים.

לפני שאציג את נתוני התקציב, חשוב לי להודות לכל העוסקים במלאכה. ראש העיר,

מנכ"ל העירייה היוצא, מנכ"ל העירייה הנכנס, מנהלי האגפים והחשבים, שגילו אחריות

ולקחו חלק גדול ופעיל בהכנת התקציב, ותרמו לתקציב מאוזן, למרות הקשיים והאתגרים

שעמדו בפתחה של שנה זו.

הנחות יסוד בהכנת התקציב –

1 – עליית מחירים של 1.4% על פי תחזית אינפלציה לשנת 2019 של בנק ישראל

2 - עדכון ארנונה 0.32% בהתאם להנחיות משרד הפנים

3 - מקדם שכר של 2%.

תהליך אישור התקציב–

1 – איסוף נתונים.

2 – הכנת מסגרת התקציב.

3 - דיוני תקציב מפורטים עם אגפי העירייה.

4 – סיכום ועריכת הצעת התקציב בהתחשבבהדגשי מדיניות ההנהלה.

5 – אישור ועדת כספים.

6 – אישור מועצת העיר, ולאחריו אישור משרד הפנים.

מבנה התקציב – הנחיות משרד הפנים קובעות שיטה אחידה ומחייבת לסיווג תקציב

הרשויות המקומיות, ולמספור סעיפי ההכנסה וההוצאה. תקציב הרשות מורכב מתקציב

9

רגיל ומתקציב בלתי רגיל, תב"ר. את התקציב הרגיל, ניתן להגדיר כתקציב למימון

פעילויות שוטפות, לעומתו התקציב הבלתי רגיל, מיועד לצרכי הפיתוח.

התקציב הרגיל – יכלול את כל סעיפי ההכנסה וההוצאה ברשות המקומית. בצד

ההכנסות – ארנונה, השתתפות משרדי ממשלה ושונות, ובצד ההוצאות – שכר כולל

פנסיה, פעולות, פירעון הלוואות ומימון.

לעומתו, יש את התקציב הבלתי רגיל, תב"ר. הוא כולל את כל ההוצאות וההכנסות בגין

פעולות בתחום הפיתוח ומנוהל בנפרד, הן בספרי הנהלת חשבונות והן בחשבונות בנק

נפרדים. על מנת לאשר תב"ר, אנו מביאים לאישור את הפרויקט במועצת העיר, כאשר

הוא כולל את כל מקורות המימון, ולאחריו מועבר לאישור משרד הפנים.

1 – השתתפויות ממשרדי ממשלה

2 – השתתפויות בעלים כמתחייב בחוקי עזר של הרשות המקומית

3 – תרומות

4 – הכנסות מקרנות הרשות

5 – הלוואות

6 – הכנסות ממכירת רכוש

תפקידי התקציב – התקציב הוא הכלי העיקרי של הנהלת העירייה להקצאה ולניהול

המשאבים העומדים לרשותה, והדרך היעילה ביותר, על מנת להשיג את המטרות

והיעדים. תפקידיו, להגדיר את מסגרת ההוצאות וההכנסות השנתית לכלל העירייה,

לפרט את סעיפי ההוצאה וההכנסה בכל תחום ולהראות את המשמעויות של פתיחת

תוכניות חדשות, או סגירת תוכניות קיימות, מעקב שוטף אחרי הביצוע ביחס לתכנון

10

ולשמש בסיס לבקרה הכספית של הרשות ומידת האיתנות הפיננסית

דרך הכנת תקציב העירייה, שנת 2019 – את הכנת התקציב התחלנו בצד ההכנסות, על

מנת להעריך מהו היקפם והרכבם של המשאבים שיעמדו לרשותנו. על מנת להכין תחזית

הכנסות, ערכנו בדיקה של הכנסות מובטחות, הכנסות שיש סיכוי גדול שתתקבלנה

והכנסות שקיימת אי ודאות משמעותית לגביהן.

לאחר שהכנו את המסגרת הכוללת של התקציב, על סמך ההכנסות, וסיווג ההכנסות לפי

פעילויות, התחלנו להכין את התקציב המפורט, בשיוך ההוצאות לפעילויות. שכללנו את

כל ההתחייבויות, כתוצאה מהוצאות שוטפות קבועות. אליהן, הוספנו את הצרכים

החדשים, הנדרשים, כתוצאה מהחלטות הנהלה, מהחלטות ממשלה, שינויי חקיקה,

פסיקות בית משפט וכיוצא בזה.

במסגרת הדיונים בנושא ההוצאות, בדקנו כל סעיפי הפעולות, כך שבחנו חשיבותה

ועלותה של כל פעולה, ללא קשר אם בוצעה בעבר. היתרונות בשיטה זו, שהיא משקפת

תקציב שנותן ביטוי לצרכיה האמיתיים והמעודכנים של העיר גבעתיים, וניצול מיטבי של

המשאבים, לטובת המטרות שהוגדרו על ידי ההנהלה.

הקשר בין התקציב הרגיל, לתקציב הבלתי רגיל. קיים קשר בין התקציב הרגיל, לתקציב

הבלתי רגיל, ולהיפך. שיפוצים במוסדות חינוך, מוגדרים בתקציב הפיתוח, בעוד שצביעה

וסידור של אותן כיתות,מוגדרים כבתקציב רגיל. הקמת מבנה מתקציב פיתוח, דורשת את

אחזקתו מהתקציב הרגיל, כנ"ל לגבי סלילת כביש ומדרכה וכיוצא בזה. כך שהאבחנה בין

התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל, הינה אבחנה דקה ביותר.

סקירת מצבנו הכספי, וההשפעות העיקריות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות – ארנונה –

ראשית, ברצוני לציין, כי תעריפי הארנונה קשיחים, ומעודכנים מדי שנה, בהתאם לנוסחה

11

הלוקחת בחשבון את מדד המחירים לצרכן, ואת השכר הציבורי במשק, על פי חוק

ההסדרים במשק המדינה. כל שינוי מעבר לכך, הינו מורכב ודורש את אישורי משרד

הפנים והאוצר. תעריף ארנונה גבוה משמעותית מתעריף ארנונה למגורים. ארנונה

לעסקים – כ- 300 ₪למטר, לעומת ארנונה למגורים, כ- 62 ₪למטר

תמהיל ההכנסות מארנונה, 40% עסקים ו-60% מגורים. ולכן, חייבים לעשות הכול, על

מנת לשנות את התמהיל הזה, ולדאוג לתוספת בניית שטחי מסחר ומשרדים חדשים

בעיר. אחרת, או שנצטרך לבקש להעלות את הארנונה, מה שאנחנו לא רוצים, או שנוריד

ברמת השירותים, וגם את זה אנחנו לא רוצים.

אי לכך, רק שיפור בתמהיל הכנסות העירייה, על ידי תוספת שטחי מסחר ומשרדים

חדשים בעיר, כדוגמת מגדל השחר, תוכל לשנות מציאות זו.

להלן נתוני הארנונה – הארנונה מהווה כ-55% מהכנסות העירייה, כלומר 209 מיליון₪.

בשטח השיפוט של גבעתיים, כ- 24 אלף יחידות מגורים, בשטח כולל של כ-2,350,000 ,

המכניסים לקופת העירייה כ-126 מיליון₪ וכ-2100 יחידות עסקים ושירותים, בשטח

כולל של כחצי מיליון מטר מרובע, המכניסים לקופת העירייה כ-83 מיליון₪.

שיעור העדכון בתעריפי הארנונה לשנת 2019, הינו 0.32%. שיעור העדכון נקבע

בהתאם לנוסחה הבאה – מחצית שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ממאי 17 עד מאי

18, בסך 0.2%, בתוספת מחצית שיעור עליית מדד השכר הציבורי, 0.12%.

לידיעתכם, גובה ההנחות שהעירייה מעניקה מופיע בספר התקציב, ועומד על כ-35 מיליון

₪, המהווים כ-14% מהיקף החיוב. להלן מספר דוגמאות– הנחות לאזרחים ותיקים, 5.5

מיליון₪, הנחות למקבלי גמלת סיעוד כ- 3 מיליון₪, הנחות לנכי רדיפות נאצים כ-2.5

מיליון₪ והנחות להורה עצמאי, כמיליון ₪.

12

השתתפות משרדי הממשלה– הכנסות העירייה ממשרדי הממשלה, בגין שירותי חינוך

ורווחה, הם כ-103 מיליון₪. בנוסף, יש עוד שלושה מיליון ₪, צד ג'. עיריית גבעתיים

מוסיפה כ-65 מיליון₪ מתקציבה. ובמילים אחרות, אילו השירותים הממלכתיים כגון

חינוך, לרבות גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, תרבות, ספורט, תנועות נוער,

רווחה, לרבות השקעה בנכים, עוורים וקשישים, וכן דת ואיכות הסביבה, היו ממומנים

במלואם על ידי המדינה, כפי שאמורים להיות, לעירייה היה עודף תקציבי גדול, שמן

הסתם היה משפר את איכות חייהם של תושבי העיר.

במדינת ישראל, האזרח משלם למדינה מס הכנסה ומע"מ, והמדינה אמורה לדאוג

לחינוך, לרווחה ולביטחון, שהם שירותים ממלכתיים. כך גם בין התושב לעירייה. התושב

משלם ארנונה, והעירייה מספקת שירותים שונים, כמו תאורה, גינון, תברואה וכו'. כאשר,

לגבי התשלומים, החלוקה ברורה. מה ממס הכנסה משלמים למדינה, וארנונה משלמים

לעירייה, אבל כאשר צריך לתת שירות, התמונה שונה. בכך שהמדינה דורשת מהעירייה

לקחת כסף מקופת השירותים המקומיים, ולהשתמש בכסף למימון שירותים ממלכתיים.

ובמקום שנהיה רק קבלן מבצע, אנו נדרשים להשתתף במימון שירותים אלו.

הכנסות אחרות – מלבד הארנונה הכללית, שמהווה את עיקר הכנסות העירייה, קיימות

מספר הכנסות נוספות. החשובות בהן הנן – תשלומי חניה כ- 19 מיליון₪, מתוכם 12.5

מיליון₪ מכרטיסי חניה, וכ-3500 שלטים, המכניסים לקופת העירייה כ- 4.5 מיליון₪.

בסיכום פרק ההכנסות, ניתן לראות כי מבנה הכנסות זה מחייב אותנו למדיניות תקציבית

מרסנת לצד ההוצאות, על מנת שנוכל להמשיך ולהבטיח את רמת השירותים הגבוהה,

הניתנת לתושבי העיר.

הוצאות – שכר ופנסיה – השכר הינו המרכיב העיקרי בהוצאות העירייה, בהיקף של כ-

13

168 מיליון₪, כאשר 23% מהוצאות השכר, הם תשלומי פנסיה בסך 39 מיליון₪, שאין

בהם גמישות כלשהי.

זאת אומרת, תקציב השכר שכולל מס שכר שלא נכלל בתלוש המשכורת, ביטוח לאומי,

קרן השתלמות, קרן ידע, קופות גמל, פנסיה צוברת, ביטוחי מנהלים, השתתפות דמי

חבר לאגודות מקצועיות והשתתפות דמי חבר במועדון שלך, הינם 129 מיליון₪,

המהווים 30% מכלל התקציב העירוני, ובהחלט נמוך מהרבה מאוד רשויות

אני רוצה לחדד את הנושא, הנושא הכי קריטי בסקטור הציבורי בכלל, הוא נושא השכר.

השכר גדל בגלל הצמדות אוטומאטיות, בין היתר, לשכר הממוצע ובין אם מהסכמי שכר

שונים, לכל אורכו ורוחבו של המגזר הציבורי, שמבטיחות עליות שכר מדי שנה. התוצאה

היא אחת, טייס אוטומאטי של 5% לעובדי הסקטור הציבורי, כל שנה. וכפי שציינתי, ב-

2019, אנו נחסוך בתחום זה, בעקבות הסכם אחראי שנחתם בין ההנהלה לוועד

והתוספת תהיה כ- 2% בלבד

הוצאות האגפים העיקריים – חינוך, נוער, צעירים, תרבות וספורט, הוא האגף הגדול

ביותר, שתקציבו הוא 159 מיליון₪, המהווה 38% מהתקציב הכולל של העירייה. יש

לציין שתי נקודות חשובות – 1 – שהוצאות החינוך מוכתבות, ברובן, על ידי משרד

החינוך.

2 – קיימים תקציבי פיתוח גדולים בחינוך, שנמצאים בתב"רים.

היקף מערכת החינוך – ב-82 גני ילדים יש כ-2500 ילדים, ב- 9 בתי ספר יסודיים יש כ-

5500 תלמידים ובחמישה בתי ספר תיכוניים, יש כ-2600 תלמידים

רווחה – תקציב אגף הרווחה, שגם הוא מוכתב, ברובו, על ידי משרד הרווחה, הינו בסך

14

42 מיליון₪, המהווה 10% מתקציב העירייה.

על פי הנוהג, משרד הרווחה מממן כ- 75% מעלות שירותי הרווחה, והרשות המקומית

נדרשת להשלים את ה- 25% הנוספים. בפועל, העירייה מממנת כ- 33% מההוצאות

ולא 25% והסיפור על הפער הם:

1 – כוח אדם– משרד הרווחה משתתף רק בתקנים אשר נקבעו על ידו.

2 – חישוב עלויות שכר – משרד הרווחה לא מכיר בכל ההסכמים המקומיים.

3 – תקצוב חלקי– משרד הרווחה מתקצב באופן חלקי, או לא מתקצב בכלל, פעילויות או

פרויקטים כגון: סיוע למשפחות במצוקה, סיוע לקשישים, מרכזים ומועדונים לקשיש,

הוצאות תחזוקה באגף, הוצאות לצרכי מחשוב וכיוצא בזה.

כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים להמשך המגמה של עלייה בתוחלת החיים. על פי

התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, בעשור הקרוב תחול עלייה ניכרת באוכלוסיה, בקרב

גילאי 65 ומעלה. כך שהגידול המהיר באוכלוסיה לאחר פרישה, נובע בעיקר מגידול עקבי

בתוחלת החיים, שעלתה ב-20 השנים האחרונות ב-5 שנים בממוצע

עלייה זו, צפויה להוביל לגידול ניכר ביחס לתלות של האוכלוסייה המבוגרת, ולהעלות

במידה ניכרת את הוצאות התקציב לאוכלוסיה זו. משמעות הדבר, שהיכולת שלנו

להרחיב את תקציבי הרווחה ותקציב השירות לתושב, ללא הגדלת נטל הארנונה, וללא

צבירת גירעונות, תחייב מאמץ שילך ויגדל בשנים הבאות.

אגף שפ"ע – מטרות רב שנתיות – עיר ירוקה ומקיימת, אחזקת העיר, ניקיון, פינוי

אשפה, פיקוח ואכיפה, תברואה, הדברה, שדרוג גינות ציבוריות, התמקצעות עובדים. סך

הכול תקציב אגף שפ"ע כ-40 מיליון₪.

15

הנדסה ונכסים– העירייה משקיעה משאבים רבים בתחום ההנדסה והנכסים, שהוא מנוע

הצמיחה העיקרי של העיר גבעתיים. כולנו מאמינים ומקווים כי השקעה גדולה הנעשית

היום בתחום זה, תצליח גם לשפר את איכות חיי התושבים, וגם להגדיל בעתיד את

הכנסות העירייה.

תקציב מנהל ההנדסה, 36 מיליון₪, כמו כן, תקציבים משמעותיים נוספים בתחום

ההנדסה, מופיעים בתב"רים.

הלשכה המשפטית – הלשכה המשפטית עוסקת במתן ייעוץ משפטי לכל אגפי העירייה,

ייצוג העירייה בבתי משפט, הכנה ואישור חוזים והסכמים, חקיקה עירונית, ליווי ועדות

העירייה השונות, ליווי מועצת העיר, ליווי ופיקוח על הליכים משפטיים שמתנהלים על ידי

עורכי דין חיצוניים וליווי התביעה העירונית. סך הכול תקציב הלשכה המשפטית,

2,200,000.

סיירת ביטחון– פיקוח ושליטה בסיור העירוני, פיקוח על מאבטחי חברות השמירה, מתן

מענה לתושבי העיר בנושאי ביטחון שוטפים. סך הכול תקציב סיירת ביטחון, 2,200,000.

שירות לתושב – העירייה משקיעה משאבים רבים, הן באמצעים טכנולוגיים, והן

בתהליכים עבודה, על מנת לשפר ולייעל את השירות לתושב. הוקם מרכז שירות לתושב

במשרדי אגף הגבייה ברחוב שינקין 4. סך הכול תקציב המרכז לשירות– מיליון וחצי ₪,

ללא מוקד עירוני.

אגף התחדשות עירונית – הוקם אגף חדש, שתפקידו לסייע, לקדם ולהאיץ תהליכים

בתחום ההתחדשות העירונית. סך הכול תקציב אגף התחדשות עירונית, 1,600,000 .

החזר הלוואות– סכום פירעון ההלוואות השנתי בתקציב 2019, הוא כששה מיליון₪.

לעירייה, עומס הלוואות לסוף שנת 2018, בהיקף של כ-86 מיליון₪. עומס ההלוואות,

16

הוא סך יתרות כל ההלוואות שעל העירייה לפרוע במהלך השנים הבאות. סכום זה, נמוך

יחסית, רק כ- 20% מתקציב העירייה, כלומר נמוך בהרבה מהרף המרבי שהציב משרד

הפנים, שעומד על 60%? חשוב לציין שההלוואות לא נלקחו למימון התקציב השוטף

אלא לצרכי פיתוח.

הוצאות מימון – עיריית גבעתיים אינה מצויה במשיכות יתר, לפיכך הוצאות בפרק זה הינן

עמלות בנקים וכרטיסי אשראי בלבד.

מענקי איזון – מענק איזון, הוא סכום המועבר ממשרד הפנים, שמטרתו להשלים פערים

בין הכנסות הרשות, לבין הוצאותיה והוא מתבסס על נוסחה שכוללת את נתוני הרשויות

המקומיות, על פי הדו"חות המבוקרים, ואת נתוני האוכלוסייה.

כידוע, עיריית גבעתיים שייכת לפורום ה- 15, אותן 15 רשויות חזקות שאינן מקבלות

מענקי איזון. לכן, נטל התקצוב השוטף והפעילויות, נופל כולו על העירייה, שכידוע,

מממנת, בנוסף, חלק משמעותי מהשירותים הממלכתיים, שהיו אמורים לחול על

הממשלה. להערכתנו, מצב זה אינו צפוי להשתנות בשנים הקרובות, ואולי אף להחריף.

ריכוז הנתונים – הוצאות – שכר 168 מיליון₪, פעולות – 208 מיליון₪, פירעון מלוות –

9 מיליון₪, הוצאות מימון – 2 מיליון₪, הנחות ופטורים מארנונה – 35 מיליון₪.

בצד ההכנסות - הכנסות עצמיות – 280 מיליון₪, השתתפות משרדי ממשלה וצד ג' –

111 מיליון₪, הנחות ופטורים בארנונה – 35 מיליון₪.

כידוע, הנחות ופטורים מופיעים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. צורת רישום זו,

נקבעה על ידי משרד הפנים, וההיגיון שעומד מאחורי זה, שהעירייה מממנת, בצד

ההוצאות, את הפטורים וההנחות הנכנסים לרישום בצד ההכנסות.

17

סיכונים אפשריים במימוש התקציב– מטיבם של תקציבים, ובמיוחד של ארגונים גדולים

כמו עירייה, שהם נתונים לחסדי המציאות המשתנה, או כפי שכבר נוכחנו לדעת,

הפתעות רגולטוריות נוחתות על הרשויות המקומיות חדשות לבקרים, ומקשות עליהם.

חלק מהחלטות אלו, אינן ניתנות לחיזוי, ויש להתמודד איתן כשהן קורות, והן הסיבה

שבגללה יש לנו את היכולת לבקש שינויים ותקציבים בזמן אמת. אולם ניסיון לחזות

מהלכים מסוימים, יכול בהחלט לשפר את מצבנו.

דוגמאות להפתעות כאלה, המכבידות מאוד על התקציב – בהתאם להחלטת ממשלה,

הגדלת השתתפות העירייה במועצה הדתית ב- 20%. הנחה בארנונה לחיילי מילואים

הגדלת ההנחה בארנונה, בהתאם למבחן ההכנסה, הנחה בארנונה בפרויקט פינוי –

בינוי. החלטות ממשלה לאיחוד תאגידי המים. ככל שתאגיד יאוחד, העירייה לא תוכל

ליהנות יותר מדיבידנדים, מהם נהנינו בשנים האחרונות, בין שניים לארבעה מיליון ₪, כל

שנה, בזכות ניהול מצטיין של התאגיד.

הקפאה וצמצום תקציבי פעולות בתקציב המדינה, יוזמות חקיקה המטילות נטל כספי על

הרשויות המקומיות, תביעות ייצוגיות, שביתות במשק והסכמי שכר בין האוצר

להסתדרות, המחייבים את הרשות המקומית, ללא כל שיפוי, או שיפוי חלקי בלבד מצד

הממשלה, משבר בנדל"ן שיקבע באגרות וההיטלים.

מיתון במשק – כולכם יודעים שכשעסק נמצא בקשיים, הדבר הראשון שבעלי העסקים

עושים, מפסיקים לשלם ארנונה. אי לכך, יש סכנה, שלא נעמוד בשיעורי הגבייה. וכמובן,

מצב ביטחוני.

חלק ממקרים אלו מרעים את האמון בינינו לבין משרדי הממשלה, כאשר אנו יכולים לקום

בוקר אחד ולגלות החלטה שתאלץ אותנו לבטל תוכניות שהובטחו לתושבים, בשל

18

התאדות מקורות המימון. אך מכיוון שמדיניות ראש העיר היא של שמירה וחיזוק

השירותים המוענקים לציבור, בכל תחומי החיים, הרבה מעבר למקובל, הרי שאף שאנו

מקווים שלא יטילו עלינו גזרות, אנו חייבים להתכונן לכל אופציה. וכמובן, שיתכנו בעיות

נוספות בלתי צפויות, איתן נצטרך להתמודד.

לסיכום, מצבה הכלכלי של עיריית גבעתיים – טוב. בשנים האחרונות הדו"חות הכספיים

מצביעים על איזון כלכלי, וכך גם צפוי לגבי שנת 2018.

מוסר תשלומים גבוה– לעיריית אין משיכות יתר בבנקים, עומס מלוות נמוך, אחוז גביית

ארנונה משוטף – 94%, הכנסות עצמיות של העירייה הינן כ-281 מיליון₪, המהווים כ-

67% מהכנסות העירייה, וללא הנחות הרשומות לצורך חשבונאי בלבד, כ-73%

מההכנסות

האתגרים העומדים בפני עיריית גבעתיים בתקציב 2019 הם רבים ומגוונים, והתקציב

שמוצג בפניכם, נבנה בקפדנות, על מנת לעמוד בהם בשנת התקציב הקרובה.

1- הגדלת ההשקעה בחינוך ורווחה

2 – שיפור השירות לתושב

3 – פרויקט הסיטי

4 – שיפור הביטחוןהאישי

5 – שיפור תהליכי הרישוי, הבניה במנהל ההנדסה

6 – היעדר מענקי איזון

וכמובן, לעשות את זה תוך שמירה על תקציב מאוזן. ולשם כך, אבקש מכם, חברי

המועצה לאשר בזאת את התקציב הרגיל לשנת 2019 בסך 418,889,000 ואת מסגרת

19

האשראי בהיקף של כ-5% מהתקציב

לידיעתכם, בשנים האחרונות לא ניצלנו מסגרת זו, אך אנו זקוקים לה למקרים חריגים

ולא צפויים. בשם אגף הכספים והחשבים שיושבים פה, אני מודה לכם על תמיכתכם

ועזרתכם באישור תקציב 2019, ומאחל שנה מוצלחת ומאוזנת. תודה

(מחיאות כפיים)

מר רן קוניק: תודה רבה לגזבר העירייה, שביום הזה תמיד מדבר, בערך, את אותה

כמות מילים שהוא מדבר כל השנה. זה לא היה קל, תשתה קצת מים, תודה על העבודה

ועל הצגת הנתונים.

מר שלומי שפירא: תודה לכם.

מר רן קוניק: ואנחנו עכשיו, כפי שאמרתי נשמע, אני מניח שיש שאלות והערות לצוות

הגזברות. אז אם יש, אז זה הזמן, ירשמו כל השאלות ויינתנו תשובות במרוכז, חבר'ה?

אופוזיציה?

מר אורי קרמן: כן, לחברי הקואליציה אין להם שאלות? הם יודעים הכול?

מר רן קוניק: הם מחכים, קודם כל, לשאלות שלכם, בטוחים שאתם תשאלו הכול, ואם

יהיה להם מה לשאול אחרי זה, הם ישאלו.

מר אורי קרמן: אני אשמח, בוא נעבור שורה שורה ונבין מה הכוונה.

מר רן קוניק: לא, לא נעבור שורה שורה, אני נותן לך קרדיט שאתה מבין כמה שורות,

אורי.

מר אורי קרמן: לא, בכסף.

20

מר רן קוניק: בוא נשאל, בוא נתחיל עם השאלות, תשאל מה לא ברור ותקבל תשובות.

מר אורי קרמן: יש הרבה דברים לא ברורים.

מר רן קוניק: שאל, אורי. תתחיל לשאול. אתה רוצה לעבור שורה – שורה, תעבור. בוא

תתחיל. רק תכוון אותנו לאן.

מר אורי קרמן: קודם כל, שאלה אחת כללית.

מר רן קוניק: קח את המיקרופון.

מר אורי קרמן: רק שאלה אחת כללית שאני באמת, הנספחים לתקציב, אנחנו לא

אמורים לעבור עליהם? זאת אומרת, תאגידים, נספח נגישות וזה, זה לא קשור למועצה?

כי לא ראיתי את זה פה.

מר רן קוניק: ... אמרת?

מר אורי קרמן: הנספחים, הנספחים שצריך להגיש.

מר רן קוניק: מה הכוונה?

גב' ויוי וולפסון: עמותות ותאגידים של העירייה, תקציבים,

מר רן קוניק: לא, זה לא קשור, זה דברים שמובאים בנפרד. אנחנו מדברים על תקציב

העירייה.

מר אורי קרמן: אבל למשרד הפנים צריך להגיש את זה.

מר רן קוניק: כן, אבל אלה דברים,

מר אורי קרמן: זה לא עובר במועצה?

מר חיים רוזנבאום: אבל זה לא במסגרת המועצה.

21

מר רן קוניק: אתה רוצה להסביר מה ההבדל?

מר חיים רוזנבאום: למה שאתה מתכוון, למשרד הפנים אנחנו מעבירים את כל

הנספחים, לגבי נגישות ודברים כאלה. אבל האישור של התקציב, הוא מדבר על תקציב

העירייה בלבד.

מר אורי קרמן: זאת אומרת, זה לא צריך לעבור את המועצה? תאגידים וזה?

מר חיים רוזנבאום: לא.

מר רן קוניק: תאגידים מובא בנפרד, הדו"חות של התאגידים, הדברים האלה הדברים

האלה באים בנפרד למועצת העיר, לא קשור לתקציב העירייה.

מר אורי קרמן: לא, אבל כשמגישים,

מר רן קוניק: יש על כל,

מר אורי קרמן: אחרי שאנחנו נאשר, צריך להגיש את התקציב למשרד הפנים, נכון?

צריך להגיש אותו עם הנספחים.

מר חיים רוזנבאום: אחרי. קודם אתם מאשרים, אחרי זה אנחנו מעבירים למשרד

הפנים,

מר אורי קרמן: כן, אבל צריך,

גב' ויוי וולפסון: לא, רגע. הדברים שהעירייה מעבירה לתאגידים, זה לפי התוצאות של

פה.

מר רן קוניק: לצורך העניין, גם בוועדת תמיכות, יש אישור של סכום התמיכות, ואחרי זה

ועדת התמיכות מאשרת תמיכות שגם מגיעות לאישור המועצה. זה על אותו עיקרון.

22

מר אורי קרמן: זאת אומרת, הנגישות, למשל, זה נמצא פה בפנים?

מר רן קוניק: הנגישות?

מר אורי קרמן: תפתח,

מר חיים רוזנבאום: על נושאים תקציביים, נושאים של כסף.

מר אורי קרמן: כן.

מר חיים רוזנבאום: נגישות זה לא,

מר רן קוניק: נגישות זה תב"רים.

מר חיים רוזנבאום: זה לא תקציב שוטף.

מר רן קוניק: אנחנו מדברים על תקציב שוטף.

מר אורי קרמן: שוב, אנחנו מדברים על תקציבים שמוגשים למשרד הפנים,

מר רן קוניק: מישהו שיסביר כמו שצריך.

מר אבי לוי: נושא הנגישות היום הוא מוצג בתב"רים, למעשה, בתקציב הבלתי רגיל.

אנחנו מדברים כרגע על התקציב השוטף בלבד.

מר אורי קרמן: אוקיי. וזאת אומרת, משרד הפנים מקבל גם את התב"ר עכשיו?

מר אבי לוי: לא.

מר אורי קרמן: כל תב"ר,

מר אבי לוי: כל תב"ר מאושר במשרד הפנים בנפרד.

מר רן קוניק: אין לנו יכולת לדעת, כרגע, כמה תב"רים יהיו,

23

מר אורי קרמן: אני לא מדבר על תב"רים.

מר רן קוניק: התב"רים הם משתנים,

מר אורי קרמן: אני יודע. אני מדבר על הנספחים שצריך להגיש למשרד הפנים. אחד

הנספחים, למשל, זה נספח נגישות, של המדיניות של איך קוראים לזה?

מר רן קוניק: אתה רוצה להסביר מה זה נספח נגישות?

מר אבי לוי: נספח סטנדרטי כזה.

מר רן קוניק: הוא לא צריך להיות מאושר כאן?

מר אבי לוי: מה פתאום.

מר אורי קרמן: תוכנית אב לנגישות, זה אחד הדברים.

מר יורם כהן: בעיריית גבעתיים ישנה תוכנית חומש לכלל הנגשת מבני הציבור, וכל שנה

במסגרת... וניתן סכום כסף, אנחנו מדווחים. כל שנה אנחנו מעבירים ... למשרד

המשפטים, הממונה על הנגישות לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו עומדים בתוכנית. משרד

החינוך תקצב, בכל מוסדות החינוך, במאצ'ינג עם העירייה, אנחנו עומדים בתוכנית,

התוכנית כוללת בניית פיר מעלית, שביל גישה ושירות דרך, יש לנו תוכנית סדורה.

בעיקרון, ברגע שנכנסים תקציבים בלתי רגילים, אנחנו יכולים לפתוח היום את התוכנית

ולהקדים את ההנגשה.

מר אורי קרמן: לא ממש קיבלתי תשובה, כי שוב, כמו שאני יודע, צריך להגיש למשרד

הפנים תוכנית אב להנגשה,

מר יורם כהן: בשביל זה המעקב.

24

מר אורי קרמן: יחד עם התקציב הזה.

מר יורם כהן: לא קשור לתקציב העירייה.

מר אורי קרמן: אוקיי, טוב.

מר יורם כהן: זו תוכנית נפרדת, שבנויה על תב"רים, רב שנתית, היא הוגשה ואנחנו

עובדים לפיה בהתאם להכנסות, על הרצפים שיש. יש על זה חוק, יש על זה אפילו

סנקציות אישיות, פליליות. זה לא קשור לתקציב. גם אין פה עכשיו את תקציב התב"רים.

מר אורי קרמן: שוב, אני מבין, אני מדבר על,

מר יורם כהן: נגישות זו תוכנית נפרדת שבנויה על תב"רים, זה לא קשור עכשיו לתקציב

הזה.

מר אורי קרמן: את רוצה?

גב' ויוי וולפסון: יש לי כמה שאלות ספציפיות ונקודתיות על כמה סעיפים. עברתי, ככה,

בנושא של שפ"ע, פשוט זה ראשון,

מר יורם כהן: את תכווני את כולם למספרים.

גב' ויוי וולפסון: אז עמוד 9, סעיף 4.7.6, סליחה, זה

מר חיים רוזנבאום: תגידי איזה מספר שורה את, ויוי,

גב' ויוי וולפסון: 4.7.6, סליחה

מר רן קוניק: שורה,

גב' ויוי וולפסון: סעיף 4.8.0, אז אני רואה שדווקא כל מה שזה נושא של ניקיון, ירד

באופן משמעותי, אז רציתי להבין, אולי לא הבנתי נכון. כי עם כל התכנון של ה... כוח

25

אדם, וכל זה, נשארנו אותו הדבר. ... ירד, אבל זה בעצם ירד בסעיפים התפעוליים, זאת

אומרת, במה שאנחנו צריכים לתת שירות.

מר חיים רוזנבאום: בואי תשאלי, את,

גב' ויוי וולפסון: אבל עוד לא שאלתי,

מר חיים רוזנבאום: אם את רוצה את התשובה,

גב' ויוי וולפסון: זה מה ששאלתי. סעיף 4.7.6

מר חיים רוזנבאום: לא, אם את יודעת את התשובה, אז תעני עליה. אולי זה לא ירד,

אולי זה שינוי מספרי? בואי תשאלי למה זה ירד.

מר אבי לוי: אתה רוצה שאני אענה?

מר רן קוניק: תענה.

גב' ויוי וולפסון: בבקשה, 4.7.6 ו- 4.8.0 בכמה ירדו

מר אבי לוי: לא הייתה, למעשה, ירידה. בכוח האדם וברמת השירות אין ירידה. הירידה

היא מכיוון שיש חוזה חדש עם קבלן חדש. המחירים שקיבלנו היו מעט יותר טובים משנה

שעברה.

גב' ויוי וולפסון: בכל כך הרבה,

מר אבי לוי: זה לא בהרבה כסף.

גב' ויוי וולפסון: אתם מדברים ירידה מ-130 אלף ל-30 אלף

מר אבי לוי: לא. תסתכלי, יש מספר,

גב' ויוי וולפסון: על מבצע הניקיון.

26

מר שלומי שפירא: הוא עונה לך, ויוי, הוא עונה לך.

גב' ויוי וולפסון: כן, אני שומעת.

מר אבי לוי: כן, אבל זה הולך יחד עם סעיף 3 שורות מעליו, של פועלי קבלן טיאוט, ששם

יש עליה של 200 אלף וטיאוט מכני, שיש ירידה של 300 אלף. זה, פחות או יותר, אנחנו

נשארנו באותם סכומים. זה פשוט מכרז חדש.

מר רן קוניק: כן, תשימי לב שב-2017 המבצעי ניקיון זה 7000 ,₪לעומת 130 של

2018 ,

גב' ויוי וולפסון: אז זה עניין שזה עלה, זה הביצוע.

דובר: זה סעיפים שונים של חוזה, של הסכמים.

מר אבי לוי: כן.

גב' ויוי וולפסון: אוקיי.

מר רן קוניק: שורה תחתונה, כמות העובדים, או כמות המכונות ודברים כאלה, לא... זה

מכרזים...

גב' ויוי וולפסון: טוב. עברתי על השורה עם הסימן, לא זוכרת איזו שורה,

מר רן קוניק: אין בעיה, איזה מספר?

גב' ויוי וולפסון: עמוד 10. יש לך שפ"ע

מר חיים רוזנבאום: 200 אלף, כן

גב' ויוי וולפסון: 5.5.6 זה אתם מכירים, אז יש באמת אותו סכום. כיוון שאני באמת...

לדבר הזה, אנחנו בעצם בנינו תוכנית רב שנתית שבהם כל שנה, היינו אמורים לעלות

27

ולהגדיל גם את הפעילות וגם את כוח האדם. אנחנו הגענו למצב שבעצם, מאז שהתחלנו

לפני 4-5 שנים, העלינו את הכמות. גם עם 2.5 תקנים, נכון? בסקירה לעיל של חינוך. אז

זה היה צריך לעלות עוד פעם, היה צריך להגיע,

מר חיים רוזנבאום: ה-200 אלף לא כולל את המשכורות

גב' ויוי וולפסון: אני יודעת, אני יודעת,

מר חיים רוזנבאום: אוקיי.

גב' ויוי וולפסון: אני מדברת על התקנים, כי זה פה... אולי באמת מה שאפשר לעשות,

אפשר לראות את הפעולות של התקנים. ביקשנו בזמנו את המתכנן הסביבתי, שגם לא

קיבלנו, וזה כן בפעולות, מכיוון שאנחנו מדברים על נוהל כוח אדם סביר, ... פעילות. זה

גם לא מופיע פה.

עכשיו, אמרת קודם שלומי, שזה תקציבים שאם היינו מקבלים את זה מהמשרדים, אז

באמת היה לא יוצא מהתקציב שלנו. זה נכון, במקרה הזה, כל הכסף בא מתקציב

הארנונה העירונית. אבל יכול להיות שזה יהיה אחרת, ואתה יודע את זה, רן. עשינו הליך

שמהם יכולנו לקבל תמיכה ממשרד איכות הסביבה, וסירבת. סירבת כי זה באמת היה

מחייב אותנו לשמור על כמות של כוח אדם קיים, וחבל, כי באמת את ה-200, זה היה

ממש 220 ,

מר חיים רוזנבאום: באנו להוסיף, לא,

גב' ויוי וולפסון: שנייה, שנייה, זה 220 אלף₪, שבאמת יכולנו היום לראות אותם

בהכנסות, ואנחנו באמת לא רואים אותם. וכמו ששלומי אמר, בעצם, אנחנו נשארים רק

בהוצאות. אז בעצם, כל התקציב הזה, יכולנו להעלות בהרבה, בלי שזה היה עולה

28

לתקציבי העירייה

מר חיים רוזנבאום: ויוי, סליחה שנייה,

גב' ויוי וולפסון: כן?

מר חיים רוזנבאום: זה לא כל כך מדויק, כי חוץ מזה יש תב"ר.

גב' ויוי וולפסון: נכון.

מר חיים רוזנבאום: כל מה שאנחנו מקבלים בהשתתפות של המשרד לאיכות הסביבה,

גב' ויוי וולפסון: אבל זה,

מר חיים רוזנבאום: זה תב"רים שלא מופיעים פה.

גב' ויוי וולפסון: נכון.

מר חיים רוזנבאום: צריך...

גב' ויוי וולפסון: ה- 220 אלף, כיוון שסירבנו, יש לי אפילו מכתב, שבהם אנחנו מסרבים

אז זה לא קיים לא בתב"ר ולא באף מקום. בכל מקרה, גם הפעולות וגם התקן לא עלה.

ואני באמת, ממליצה לך לפעול לזה בשנה הקרובה, כי זה דברים מאוד מאוד חשובים. זה

שבעיריית גבעתיים אין מתכנן סביבתי, לא בוועדה ולא ביחידה, זה אומר ש, זה אומר

דברים מאוד מאוד קשים על כל מיני תוכניות, שאני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, אבל אם

מישהו רוצה, זה מעניין אותו, תוכניות בניה שבהן, אין לנו מתכנן סביבתי, אין לנו מישהו

שבאמת יכול לקבוע כללים מאוד מאוד ברורים, לגבי הליך בניה, לגבי כל מיני דברים

שהם מאוד מאוד חשובים ואנחנו בעצם מסתמכים על מתכנן סביבתי של הקבלנים. או,

בעצם, מבקשים ממישהו מעיר אחרת, שיחתום לנו על המסמכים האלה, כי אין לנו מתכנן

סביבתי.

29

עכשיו, לא מדובר במאות אלפי, במיליונים, באמת. אנחנו עשינו חישוב, ישבנו לא מעט

פעמים בישיבות וחשבתי שזה כבר הפעם, עברנו את זה. אנחנו מדברים עד 50-60 אלף

₪ שנתיים, אוקיי? שהם מאוד מאוד משמעותיים, וזה יכול מאוד מאוד לשנות את

התמונה. לא במיליונים, אבל זה דבר מאוד משמעותי.

מר חיים רוזנבאום: מה השאלה ויוי? מה השאלה? למה זה לא ... לנו? זאת השאלה?

גב' ויוי וולפסון: כן, תענה, כן.

מר חיים רוזנבאום: אוקיי. לא, רוצה להבין את השאלה.

גב' ויוי וולפסון: בסדר, בכיף. בסוף כל מה שאמרתי, סימן שאלה.

מר חיים רוזנבאום: אני מאוד שמח, ואני חושב שגם בחלק מזה, מה שצריך להיאמר

צריך להיאמר, על השדרוג הגדול שנעשה בתחום הזה בחמש השנים האחרונות. אני

מזכיר לך שלפי חמש שנים, מה? לפני חמש שנים לא הייתה בכלל יחידה לאיכות סביבה

בעיריית גבעתיים.

גב' ויוי וולפסון: נכון. אין מה לעשות.

מר חיים רוזנבאום: זה לא היה קיים.

גב' ויוי וולפסון: נכון.

מר חיים רוזנבאום: תקופות קודמות,

גב' ויוי וולפסון: מה לעשות?

מר חיים רוזנבאום: אוקיי.

גב' ויוי וולפסון: עד שקיבלתי את התיק, אז לא היה.

30

מר חיים רוזנבאום: היחידה קמה, ואושר לה איש מקצועי ואיכותי. תקן כוח האדם גדל

גם, בהתחלה הוא היה לבד, עכשיו הוא כבר לא לבד.

גב' ויוי וולפסון: לא כפי שתכננו.

מר חיים רוזנבאום: סליחה, אני מדבר על עובדות.

גב' ויוי וולפסון: בסדר.

מר חיים רוזנבאום: גם התקציב, זה רק השוטף, זה לא התב"רים. תקציב בהחלט יפה,

נעשות המון פעילויות. ברור שאפשר לעשות עוד, ויש כל מיני קולות קוראים, וזה נכון

שיכולנו גם לבקש את הגדלת היחידה ולקבל על זה אפילו מימון. אבל השנה זה לא

יקרה, כי יש גם הסכם שעשינו עם ועד העובדים, ואנחנו התחייבנו על דברים מסוימים.

אני בטוח שאם לא השנה, אז שנה הבאה, הכיוון הוא, כפי שאת יודעת, בטח בתחום

הזה, כפי שנעשה גם בשנים האחרונות, הוא כן לקלוט תקנים וכן לעבות את התחום. ויש

עוד הרבה מה לעשות, אגב, לא רק בתחום הזה, חסרים לנו תקנים גם ביחידות אחרות.

וסך הכול, בטח בהשוואה למה שהיה לפני חמש שנים, התחום של איכות הסביבה

בגבעתיים, גם מבחינת התקציב, גם מבחינת המדידות, וגם מבחינת התקנים, הוא

בהחלט סביר ואנחנו נשדרג אותו.

גב' ויוי וולפסון: רק רציתי לציין את זה, מכיוון שעבדתי מאוד מאוד קשה בנושא הזה.

בהחלט, אנחנו יודעים שזה בהחלט לא היה, ואני הקמתי את זה. אבל, כשהקמתם את

הקואליציה, אחד הדברים שנכתבו ופורסמו, לדעתי, זה היה באמת שדרוג וקידום של

הנושא של איכות הסביבה. וזה לא ניכר, וחבל.

מר חיים רוזנבאום: לא יודע מה,

31

גב' ויוי וולפסון: אוקיי. אני אעבור לסעיף הבא?

מר חיים רוזנבאום: כן.

מר אביעד מנשה: ויוי, יש לי רק שאלה, לגבי התוכנית הרב שנתית שאת הזכרת מקודם,

למי העברת אותה?

גב' ויוי וולפסון: מה?

מר אביעד מנשה: אמרתם שבניתם תוכנית רב שנתית בנושא,

גב' ויוי וולפסון: אתה יושב עם מנהל אגף,

מר אביעד מנשה: יש תיעוד?

גב' ויוי וולפסון: אתה יכול, הוא יראה לך את הכול. אין בעיה, בוודאי, בוודאי. יותר מזה,

אני בהסכם, אני אגיד לך יותר מזה, בהסכם הקואליציוני שלי,

מר אביעד מנשה: עזבי הסכם קואליציוני,

גב' ויוי וולפסון: לא, לא, לא, לא, לא, זה חשוב, זה מאוד חשוב. מכיוון שגם התקבלה

עובדת בחצי משרה, נאמר, אפילו במעמד הקבלה שלה שזה בשנה הקרובה, זה אומרת

זאת, היא אמורה לעבור למשרה מלאה.

מר אביעד מנשה: טוב, אנחנו מדברים כאן,

גב' ויוי וולפסון: אנחנו, אני אביא לך את הכול.

מר אביעד מנשה: אבל אני אשמח לקבל את זה.

גב' ויוי וולפסון: אביעד, אבל לא ידעתי שאתה... בשפ"ע, אני אביא לך גם את זה,

אשמח להביא לך,

32

מר אביעד מנשה: תודה.

גב' ויוי וולפסון: כולל, באמת, את הסירוב של עיריית גבעתיים לקבל את התמיכה...

מר רן קוניק: טוב.

גב' ויוי וולפסון: טוב. אני אעבור לנושא הבא?

מר רן קוניק: כן.

גב' ויוי וולפסון: רציתי לשאול בסעיף, בעמוד 23, סעיף 1.3.7.0 הפרשים קהילתיים

מה המשמעות?

מר רן קוניק: הפרשים קהילתיים, 1370 .

גב' ויוי וולפסון: שורה לפני אחרונה, עמוד 23 .

מר שלומי שפירא: אבי.

מר אבי לוי: ההפרשים של קהילתיים נועדו, זה סכום חד פעמי, רק לשנה הזאת, לכן הוא

מופרד גם. עכשיו, יש כל מיני מחויבויות שאנחנו מחויבים משנים קודמות, כגון הסכם

שנחתם עוד מהתקופה של אפי שטנצלר, שכל עובדי קונסרבטוריון שפורשים, אנחנו

מחויבים לשלם את פדיון ימי המחלה, ויש ארבעה כאלה שפורשים השנה. נושא של מיכל

ימין שיצאה, ילדה ויש לה מילוי ממלא מקום, תיאטרון גבעתיים תוספת של קרן

השתלמות. הייתה רגולציה, בשנה שעברה, בתחום הקייטנות, ואנחנו העמסנו את זה על

קהילתיים, אנחנו אמורים לשפות אותם, וזה חלק מהדברים שיצרו את הסכום של ה-

887.

השנה כבר יצרנו סעיף ספציפי עבור הקייטנות, הוא מופיע חמש שורות ממעל, בעקבות

אותה רגולציה של 250 אלף₪, כדי להימנע מזה בשנה הבאה. זו המשמעות של

33

ההפרש של הסעיף של קהילתיים

גב' ויוי וולפסון: אז,

מר אבי לוי: זה כל מיני דברים, שלמעשה, אנחנו אמורים, זה גרעונות שנוצרו

בקהילתיים, כתוצאה מפעילות שהם נדרשו לעשות,

גב' ויוי וולפסון: נכון.

מר אבי לוי: בעקבות דברי שלנו, אנחנו נאלצים לאשר.

גב' ויוי וולפסון: אז זה בדיוק מה שרציתי להגיד, מכיוון שישבתי בקהילתיים וראיתי את

זה, והתרעתי בפני הזה, זה גם עלה כמה פעמים פה במועצת העיר, אז הסעיף הזה הוא

באמת גירעון, שאנחנו באמת משלימים ובעיניי, זה לא תקין. בעיניי, לא רק בעיניי, אלא

ככה זה צריך לעבוד, כל תאגיד עירוני, בכל עמותה, בכל מחלקה, כל אגף, כל אחד מכם,

חייבים לעמוד בתקציב שנקבע.

אם אנחנו, על פי זה בונים תוכנית עבודה, אם קודם דיברנו על תוכנית עבודה. תוכנית

העבודה הזו, כוללת את התקציב שהתקבל ואם קהילתיים עושה יותר פעילויות, כי

התבקשו, ואני לא, חלילה וחס לא אומרת שהכסף הזה לא הולך לפעילות, אבל לחלוטין

לא תקין.

זאת אומרת, זה שקהילתיים לא בונה תוכנית, ולפי זה פועלים, בעיניי זה לא תקין, אני לא

חושבת, זה לא רק בעיניי, אלא גם...

מר אבי לוי: ויוי, ואם עכשיו יש החלטה, נגיד, של השר דרעי לקצץ, או לתת הנחה של

200 ₪לקייטנות או לצהרונים, באמצע שנה? זה אומר, אם יש 2000 ילדים, סתם

דוגמא, בקייטנות, זה רק 400 אלף₪, החלטה שלו בחוק, שהיא נופלת פתאום על גוף

34

שיש לו תקציב והוא בונה את עצמו לפי הכנסות. מה עושים אז

גב' ויוי וולפסון: כן, אבל גוף שכל התקציב שלו זה תקציב שבא מעיריית גבעתיים,

דובר: לא כולו.

גב' ויוי וולפסון: אנחנו, זה לא, רוב רובו, ובעצם אנחנו אומרים שזה לא היה קורה באף

אגף ובאף מחלקה עירונית, ואני מתייחסת לקהילתיים בדיוק כמו אגף בעירייה, שאמנם

יש לה כוח אדם עצום, ומיותר בעיניי, אבל עדיין, זה באמת חייב לכלול בתוך הכללים של

עיריית גבעתיים.

מר איתמר אביבי: אבל ויוי, אם לא היינו עומדים בדברים האלה, אז היינו אומרים למה

אנחנו לא עומדים בחוקים שנקבעו על ידי הממשלה. אם זה הנחות שנקבעו על ידי משרד

הפנים,

גב' ויוי וולפסון: זה נכון לכל מחלקה.

מר איתמר אביבי: נכון,

גב' ויוי וולפסון: וזה גם נכון לכל אגף. ואז אתה לא יוצר גירעון, אלא אתה מתכנן, ...

מר אבי לוי: ... עליה,

גב' אור-לי ניב: זה לא נכון, זה היה קורה בכל מחלקה, בכל...

מר איתמר אביבי: זה היה קורה בכל מחלקה, זה היה קורה גם אם זה היה קהילתיים או

משהו אחר.

גב' אור-לי ניב: כל מחלקה, בכל אגף שהייתה נקבעת, שנקבעה כזאת קביעה, גם אם

זה אגף בתוך העירייה, מחוץ לעירייה, בכל מקרה זה היה קורה.

35

גב' ויוי וולפסון: אור - לי, מה שקרה לנו, אני מכירה את הסכום הזה, והסכום הזה לא

כולל רק את הדבר הזה.

גב' אור-לי ניב: הוא הסביר מה הוא אומר,

גב' ויוי וולפסון: לא, הוא אמר,

גב' אור-לי ניב: הוא הסביר מה הוא כולל... זו לא פעילות שנובעת,

מר אבי לוי: יש סכומים...

גב' אור-לי ניב: את מכירה את תוכנית העבודה של קהילתיים, היית שותפה לה, את

יודעת שהיא נבנית בהתאם,

גב' ויוי וולפסון: אור – לי, נכון ויש בעיה קשה של גירעון.

גב' אור-לי ניב: לא, אין בעיה קשה של גירעון, ממש לא. ממש לא,

גב' ויוי וולפסון: כמו כל שנה, והסכום הזה מאוד מאוד מוכר לי ב...

גב' אור-לי ניב: הגירעון,

מר אבי לוי: אור-לי, אגב, יש לא מעט אנשים שטוענים,

גב' ויוי וולפסון: נגיש את התקציב למועצת העיר וכולם יוכלו לראות את זה. למה היינו

צריכים לדון בזה באוויר? לא תיאורטית, נגיש את זה למועצת העיר, אין בעיה,

מר רן קוניק: יש לא מעט אנשים שטוענים שהתקציב של קהילתיים הוא תקציב בחסר.

הוא תקציב נמוך.

גב' אור-לי ניב: לחלוטין, וזה לא צריך להיות בחסר.

גב' ויוי וולפסון: כאשר כל התקציב,

36

מר רן קוניק: כשאת מתקצבת מישהו בחסר ובסוף הוא עושה,

גב' ויוי וולפסון: אתה לא מתקצב בחסר. סליחה, אתה יכול לומר את זה, באותה מידה,

מר רן קוניק: רק תשווי, לדוגמא, את תיאטרון גבעתיים, ויוי,

גב' ויוי וולפסון: הנה, עכשיו דיברנו על איכות הסביבה,

מר רן קוניק: תיאטרון גבעתיים,

גב' ויוי וולפסון: אז היה עולה בדעתו לעשות פעילות ב-300 אלף₪, אבל זה מתוקצב

בחסדר, הוא צודק, אז מה. אז האם הוא יכול להגיע בשנה הבאה ולהגיד שהוא חרג ב-

100 אלף₪? הוא לא יעשה את זה.

מר רן קוניק: שאלת, אבי ענה לך,

גב' ויוי וולפסון: אוקיי. אין בעיה, אני מציעה שבישיבה הבאה נעלה את התקציב

לקהילתיים ונוכל כולם לדון בזה.

מר רן קוניק: אולי, בכל מקרה הוא יעלה,

גב' ויוי וולפסון: זו עמותה עירונית, נראה לי שהגיע הזמן לעשות את זה. אני רוצה,

מר רן קוניק: רק לצורך הבהרה, אני רוצה להבהיר, יש כאלה שהם חדשים. פעם בשנה

כל התקציבים של הגופים העירוניים, העמותות העירוניות, צריכים לבוא בפני מועצת

העיר. לא בישיבת תקציב, בישיבה, פעם ראשונה, צריך לאשר במועצה את התקציב של

קהילתיים, של עמותות הספורט, של יעד, של כל העמותות העירוניות, ושם יהיה מקום

ל...

גב' ויוי וולפסון: נכון, אז נוכל לראות על מה אני מדברת, אז תראו את המספר הזה.

37

מר רן קוניק: בסדר. אבל זה לא עכשיו.

גב' ויוי וולפסון: טוב, אני אמשיך לדברים שאני טיפה יותר מכירה. התמיכות של תנועות

הנוער, אז אני רואה שזה באמת נשאר אותו סכום, זה ירד 32 פעולות, הוצאות פעולות

מר ניר קורן: עמוד 25

גב ויוי וולפסון: כן. עמוד 25, זה סעיף

מר רן קוניק: איזה סעיף?

גב' ויוי וולפסון: 1447 ו-1448. אז 1447 זה ירד ל-32 אלף₪, חבל כי זה תקציב

פעולות, שמאוד מאוד עוזר, אז אולי באמת יש איזה...

מר רן קוניק: תסביר, אבי?

מר אורי קרמן: יש, רק להמשך של השאלה, יש את אותו מספר, איכשהו, אני מניח,

כמובן ש... כנפיים של קרמבו, בוודאי, גדלו השנה. הצופים בוודאי גדלו, כי יש להם מקום

חדש. אז זאת אומרת, שיש פה, בעצם, פחות תקציב פר חניך, כי ה... ירד.

מר אבי לוי: כעיקרון, תקציב תנועות הנוער, היה צריך לעבור לסעיף תנועות הנוער, ב-

81795 ,

גב' ויוי וולפסון: איפה? אבל זה לא עבר, זה פה, אבי,

מר אבי לוי: אני יודע, הוא היה צריך לעבור.

גב' ויוי וולפסון: אבל לא, אבל זה בסדר, אבל הוא פה, מה זה משנה? צריך לסיים את

הישיבה הזאת, זה לטובתך.

מר אביעד מנשה: לטובת כולנו.

38

גב' ויוי וולפסון: לגמרי.

מר אבי לוי: למעשה, מה שהגדלנו זה את תקציבי הפרסום, זה כבר עשינו שנה שעברה,

גב' ויוי וולפסון: נכון.

מר אבי לוי: ותקציבי הצעירים השנה.

גב' ויוי וולפסון: נכון, אגב זה מצוין, זה בצעירים. בצעירים זה משהו אחר, זה לא נוער.

מר אבי לוי: ב-32 אלף₪,

גב' ויוי וולפסון: כל הכבוד.

מר אבי לוי: ה- 32 אלף₪ משולמים לסעיף, פשוט בשנה שעברה הוא לא נוצר, ולכן

אנחנו העברנו אותו לסעיף של מועצת תלמידים, משמה, למעשה,

גב' ויוי וולפסון: איזה סעיף?

מר רן קוניק: איזה סעיף זה?

גב' ויוי וולפסון: איזה מספר, אבי?

מר אבי לוי: זה 8179 ,

גב' ויוי וולפסון: 8179 ?

מר רן קוניק: תגיד עמוד ושורה.

מר אבי לוי: הסעיף עצמו לא השתנה, אבל פשוט הייעוד של הכספים השתנו.

מר ניר קורן: אז זה אומר שקיצצו ממועצות תלמידים, אם הסכום לא השתנה.

מר אבי לוי: לא השתנה. לא קיצצו למועצות תלמידים,

39

מר רןקוניק: לא נוצל.

מר אבי לוי: הוא לא נוצל, ולכן נתנו אותו, פשוט,

גב' ויוי וולפסון: איפה זה נמצא?

מר אבי לוי: 8179, אני אגיד לך

גב' ויוי וולפסון: אני אעז לומר שכדאי לבדוק את העניין, מפני שכיוון שאני מכירה את

תקציב הנוער, זה כל שנה נגמר בניצול מטורף, ואפילו יש, זה באמת עם הלשון בחוץ. אז

אני לא יכולה להתווכח, כי אני לא יודעת מה אתה אומר, אבל כדאי לבדוק את זה. קשה

לי להאמין שנשארה אגורה, כיוון שאני מכירה את מנהל המחלקה, הוא לא משאיר

אגורה, ובצדק. אז בוא נראה על מה אתה מדבר, בוא נראה על מה אתה מדבר, אבי.

מר אבי לוי: מועצת תלמידים זו שורה 1274, עמוד 22. עכשיו, יש שם תקצוב של 60

אלף₪,

גב' ויוי וולפסון: 1222 ?

מר אבי לוי: 1274 .

גב' ויוי וולפסון: שבעים ו?

מר רן קוניק: וארבע.

מר אבי לוי: עכשיו, הכספים, פשוט, של טל, אני מוציא אותם מפה,

גב' ויוי וולפסון: אבל תראה, ב- 2017 היה ניצול

מר אבי לוי: אני יודע,

גב' ויוי וולפסון: של כמעט 60 אלף₪, זאת אומרת שהתקצוב של 60 אלף₪, הוא לא

40

מופרד

מר אבי לוי: אני יודע, אבל מה שקורה,

גב' ויוי וולפסון: הוא עדיין אותו תקציב.

מר אבי לוי: נכון, ויוי. אבל מה שקורה, התקציב הקודם, הישן, ב-8.2, זה כשתנועות

הנוער עדיין היו בתרבות, נוער וצעירים. עכשיו, נוער וצעירים עברו לתקציב החינוך, 8.1

משקף את תקציב החינוך, ולמעשה פה היו לי כספים עוטפים, שהעברתי את התקצוב

לטל, שהוא מקבל ממועצת תלמידים.

גב' ויוי וולפסון: לא הבנתי, באמת.

מר אבי לוי: אין ספק שה-32 אלף₪, צריך להגדיל עוד את תקציב הנוער, וזה ייבדק

שנית.

גב' ויוי וולפסון: כן, כי תקציב הנוער לא גדל ב- 32 אלף באף מקום, לפי מה שבדקתי

מר אבי לוי: הוא גדל ב-100 אלף₪ בתחום הצעירים.

גב' ויוי וולפסון: לא, אבל צעירים, בוא,

מר ניר קורן: בואו נכתוב כל סעיף על,

גב' ויוי וולפסון: שנייה, ניר. צעירים, אנחנו יודעים, כולנו מכירים. זה מדור אחר. זה שזה

נמצא בתוך המחלקה, זה נמצא בתוך המחלקה. אבל אני בטוחה שזה הישג של רשימת

הצעירים, שביקשו עוד 100 אלף₪ לפעילות שלהם. לא קשור לנוער, הקפדנו תמיד

לעשות את ההפרדה הזאת, יש נוער ויש צעירים. יש הגדרה בחוק, באים, אין קשר.

מר אבי לוי: ויוי, נבדוק את זה.

41

גב' ויוי וולפסון: הבנו.

מר רן קוניק: ייבדק, ייבדק.

גב' ויוי וולפסון: ייבדק, אני אשמח לקבל תשובה, ואז באמת, ועכשיו באמת לסכום

הכולל של תנועות הנוער, אז שוב, כמו שהתחיל להגיד אורי, תמיכות לתנועות הנוער, מה

היה המספר?

מר אורי קרמן: 518 .

גב' ויוי וולפסון: 518, תראו, מי שיודע, תמיכות תנועות הנוערתשמע, אני רוצה להגיד

לכם, רגע, בואו, זה נורא רציני, באמת זה רציני. אין פה אפילו מילה אחת מיותרת

קטנונית, תאמין לי. אני מדברת פה על נושא של תנועות הנוער ותמיכות, אותו הסכום

משנה שעברה.

פתחנו, באמת, בשעה טובה, וזה יופי, שלוחה של הצופים, נכון? לפחות יש בין 15 ל-20

אחוזים יותר חניכי צופים

מר רן קוניק: נכון.

גב' ויוי וולפסון: וזה יופי, וזה נהדר. כנפיים של קרמבו הוסיפו שכבה, שכבת ו', עוד

10% יותר ילדים? זאת אומרת, ואני לא מדברת על הנוער העובד ואולי הם יגידו– אנחנו

הוספנו עוד 100 ילדים, לא בדקתי ולא רוצה להגיד, ואני לא מדברת, כרגע, על בני

עקיבא, אין לי מושג על מספרים אם הם גדלו או לא. ובכל זאת, אנחנו מדברים על הרבה

יותר חניכים, כאשר אנחנו מכירים את התבחינים של תמיכות תנועות הנוער, אנחנו

יודעים שהמרכיב העיקרי זה מספר החניכים.

עכשיו, מה נעשה? מה יעשו, מה תעשה קארין ומה יעשה טל גם, כשהם ישבו לחלק את

42

אותו סכום ביותר ילדים? זה מה שקורה פה. ואני אומרת לך, לא יודעת איך, אבל צריך

לשנות את זה. זו באמת בעיה. זו בעיה קשה, מכיוון שכרגע, אם כל שנה היינו אומרים,

אוקיי, אנחנו רואים, פחות או יותר, משנה לשנה, זאת אומרת, במשך שנתיים לא היינו

צריכים לשנות את זה, כרגע אנחנו רואים 32 אלף₪ פחות, מקווה שימצאו איפשהו, כי

זה 32 אלף₪ שאנחנו צריכים אותם לפעולות, באמת, לא רוצה לפרט, אני יודעת אותן

בעל פה, אבל צריכים אותם. ובנוסף, עכשיו, אנחנו צריכים לחלק את הסכום הזה ביותר

חניכים.

בעיניי, צריך, אני לא יודעת. זאת אומרת, לא איכות הסביבה ולא נוער. בואו נראה אם יש

לי עוד הערכות.

מר חיים רוזנבאום: אבל מה...

גב' ויוי וולפסון: זה הדיון, יקירי, זה הדיון.

מר חיים רוזנבאום: זה הדיון, העיקר גם להגיד אמירות.

גב' ויוי וולפסון: לא, לא, זה הדיון. זו בעיה, אביעד, זו בעיה קשה, אני חושבת שקארין

תתמודד איתה, ואני לא יודעת איך,

מר רן קוניק: ייבדק.

גב' גלית לדנסהוט: ערב טוב, יש לי כמה שאלות תם.

מר רן קוניק: בבקשה.

גב' גלית לדנסהוט: אשמח לעזרה עם המספרים. בעמוד הראשון, לקראת הסוף בשורה

52, רואים ירידה של כמיליון וחצי שקלים צפויים כתוצאה מהוצאות חניה, ורק רציתי

לשאול אם זה אומר שצפויה גם, צפוי... לדוחות של ההכנסות, זאת אומרת, לאן נעלם

43

הכסף הזה

מר אביעד מנשה: איפה? איזה סעיף? 49? גלית 49 ?

מר חיים רוזנבאום: הנתונים בתקציב 2019, הם על סמך הביצוע ב-2018 שהוא היה

נמוך מהתחזית. אז עדכנו את זה למטה.

גב' גלית לדנסהוט: אבל,

מר רן קוניק: מה שאת רואה ב-2018 זה התקציבלא הביצוע.

גב' גלית לדנסהוט: הבנתי, אבל גם לעומת הביצוע, ב- 2017 ,

מר חיים רוזנבאום: ב-2017, ב-18 אנחנו לא רואים את הביצוע האמיתי

גב' גלית לדנסהוט: אני יודעת, אני אומרת, גם ביחס לביצוע של 2017, יש פער די גדול

מר חיים רוזנבאום: אנשים נזהרים. כן, אנחנו עשינו את זה על סמך הביצוע של 2018 .

גב' גלית לדנסהוט: הבנתי. עוד שתי שאלות, בעמוד 2, בשורה 61, אנחנו רואים שהצפי

להכנסה מצהרוני וגני הילדים, הוא גבוה פי 4 ,לעומת התקציב של 2018 ,בשורה

הראשונה, שורה 61 .

מר אבי לוי: זה גם לפי ביצוע בפועל של 2018, פשוט השנה הזאת יש לנו שנה שלמה

של הצהרונים, בשנה שעברה חלק מהצהרונים עדיין היו בקהילתיים, ואנחנו קלטנו את

הצהרונים רק מספטמבר.

גב' גלית לדנסהוט: אוקיי, תודה. עוד שאלה באותו עמוד, כמה שורות מתחת 64 –

הזנה והעשרה– הורים, זה משהו שלא היה בתקציבים הקודמים.

מר אבי לוי: נכון, זה סעיף חדש, יש לו סעיף מקביל בהוצאות, זה כתוצאה מדרישה של

44

הורים בגני הילדים, שנושא ההזנה לא ייגבה יותר על ידי הגננות, אלא על ידי העירייה

ולכן, אנחנו מנהלים עכשיו את כל נושא הכספים עבור ההזנה בגני הילדים. יש סעיף זהה

לחלוטין בהוצאות.

גב' גלית לדנסהוט: הבנתי, זה בעצם החל משנת הלימודים הבאה.

מר רן קוניק: כן.

גב' גלית לדנסהוט: אוקיי, מצוין. אני אעביר לניר בינתיים, עד שאני אחפש את שאר

השורות שלי.

מר ניר קורן: האמת שלי יש רק שאלה אחת, על סעיף קטנטן ויקר לליבי, סעיף הקהילה

הלהט"בית.

מר רן קוניק: איזה עמוד?

מר אביעד מנשה: זה בסוף, נכון?

מר ניר קורן: אז זהו, זה מתחלק לשני מקומות, תיכף אני אמצא את זה. בעמוד 23 יש

סעיף קהילה להט"בית שהוא ללא שינוי,

גב' אור-לי ניב: איזה סעיף?

מר ניר קורן: 1322

גב' אור-לי ניב: נכון.

מר ניר קורן: אז יש סעיף קהילה להט"בית שהוא ללא שינוי. חבל לי שלא קצת מצאו

להעלות אותו, בסדר. אבל, בעמוד 27, סעיף 1565, יש ... יחידת טיפול בלהט"בים, אני

מניח שזה משהו שקשור ברווחה.

45

מר רן קוניק: כן.

מר ניר קורן: ואני רואה שהוא קוצץ מ-52 אלף ל-30 אלף, ורציתי לשאול מה הסיבה

עמוד 27 שורה 1565 .

מר אביעד מנשה: מירי, בואי תסבירי את ה...

מר רן קוניק: כן, מירי. תעמדי מול המצלמה, תדברי למצלמה. רואים אותך בבית.

מירי: כל חיי שאפתי.

מר רן קוניק: אנשים רואים אותך בבית עכשיו.

מירי: אני רוצה לענות לך. התקציב הזה זה תקציב של משרד העבודה והרווחה שניתן...

לבצע פעולות לקהילה הלהט"בית, במיוחד לנוער וצעירים. היות וזה דבר חדש, וזו

התחדשות, לא היה ניצול מלא של התקציב,

מר ניר קורן: בשנה שעברה.

מירי: כן. אז לכן, הצפי הוא, שהיות ו... היעדר השימוש בו היה... מקושי בגיוס הקהילה

לטובת ... פעולות, אנחנו השנה יושבים בצורה, יותר, ביחד, עם עוד גורמים על מנת ...

יותר רצינית, ולא תהיה מניעה, במידה וזה יצטרך לתת יותר תקציבים מזה, אנחנו נדרוש

ונקבל ממשרד הרווחה.

מר ניר קורן: תודה.

גב' אור-לי ניב: והיות והשנה תהיה יותר חשיפה לעניין הזה,

מירי: כן.

גב' אור-לי ניב: אז גם יהיה, כנראה, יותר ביקוש לטיפול, וכפועל יוצא מזה גם יהיה

46

תקציב יותר ממשרד הרווחה

גב' גלית לדנסהוט: מעולה. עוד שאלה, שוב שאלת תם, בעמוד 24 ממש למטה, המכון

האמנותי, מה קרה לו? מה זה?

מר אבי לוי: המכון האמנותי? המכון האמנותי, אין כבר יותר עובדי עירייה, הם כולם

בקהילתיים.

גב' גלית לדנסהוט: אוקיי.

מר אבי לוי: זו אחת הפעילויות שעברו לקהילתיים.

גב' גלית לדנסהוט: תודה. ועוד שאלה אחרונה, כשאני מסתכלת על הכנסות הממשלה,

לבתי הספר התיכוניים, לקלעי,

מר אבי לוי: איפה?

גב' גלית לדנסהוט: בעמוד 2 ...

מר אבילוי: רגע. עמוד 2, קלעי ושב"צ

גב' גלית לדנסהוט: נכון, קלעי ושב"צ. למעשה, אנחנו רואים שההכנסות מהממשלה, הן

ממש זהות לחלוטין להוצאות שמופיעות בעמוד 21 .

מר אבי לוי: נכון.

גב' גלית לדנסהוט: השאלה שלי, היא למה העירייה לא מתקצבת, למעשה, בנוסף, את

... בתי הספר התיכוניים.

מר אבי לוי: אני אגיד, קודם כל, הסעיפים האלה משקפים, אנחנו עובדים בעיריית

גבעתיים, שכל הכספים שמגיעים מהממשלה, אנחנו מעבירים אותם, As is, לבתי הספר

47

אנחנו לא גורעים מהם אגורה. בנוסף לזה, יש השקעה שגדלה מאוד השנה, בתיכונים

הם מופיעים בעמוד 21, נכון? בעמוד 21, תוכלי לראות, שיש סעיף שנקרא תגבור בתי

ספר על יסודיים, שזה עבור שב"צ וקלעי, שהיה שנה,

מר רן קוניק: איזו שורה זה?

מר אבי לוי: שורה 1216, ששנה שעברה היה 2,280,000 והשנה גדל במיליון שקלים

לשלושה מיליון ושלוש מאות, שזה כספים שעוברים, בנוסף לכספי משרד החינוך. כמו כן,

את רואה פה כל מיני פעילויות שאנחנו מעבירים לבתי הספר העל יסודיים, שמפורטים

פה, כמו כיתת נחשון בקלעי, כיתות,

מר רן קוניק: גם התקצוב של המשרד של בן צבי וקלעי עלה פה.

מר אבי לוי: עלה פה, אבל כנגדו יש את העלייה בהכנסות. הסעיפים האלה זהים לחלוטין

להכנסות.

מר רן קוניק: כן.

מר אבי לוי: אבל הסעיף הישיר והגדול ביותר זה ה-3,300,000 .

גב' גלית לדנסהוט: אוקיי. בהקשר הזה, גם אם אני מסתכלת על ההשקעה של העירייה

בחינוך בסך הכול, בסדר? הפעם בלי חלוקה... ואני מנכה מזה את ההכנסות מהממשלה,

מר אבי לוי: על איזה סעיף?

גב' גלית לדנסהוט: נראה שאחוז,

מר ניר קורן: היא אמרה סך הכול חינוך.

גב' גלית לדנסהוט: סך כל החינוך.

48

מר אבי לוי: כן.

גב' גלית לדנסהוט: אני מסתכלת על סך כל החינוך, על ההשקעה הצפויה בניכוי

ההכנסות הממשלתיות, בעצם, מבחינת אחוז ההשקעה העירונית, אנחנו נשארים באותו

סכום כמו בשנה שעברה, שזה 38 מול 38.

אני חושבת שזה מאוד מדאיג, בהתחשב שחינוך הוא, לדעתי, השירות החשוב ביותר

שעיר מעניקה לתושביה. אני מצפה מתקציב עירוני שישקף את רצון הציבור. אני חושבת

שבמערכת הבחירות, הציבור אמר בצורה מאוד ברורה את דברו בנוגע לחינוך. אני

מוצאת שהחלוקה הזאת לא משקפת את רצון הציבור, ואני לא נותר לי אלא להצטער

מאוד.

גב' טלי ארגמן: אפשר גם לשאול שאלה?

מר רן קוניק: כן, רגע, רק תני להם לסיים, טלי.

מר אורי קרמן: עניין החינוך באמת משקף,

מר רן קוניק: רגע, קודם ניתן לחברי האופוזיציה לסיים, ואז.

מר אורי קרמן: עניין החינוך באמת משקף סדר עדיפויות ש,

מר רן קוניק: רגע, רגע, אורי. טלי, פורפאבור. סילנסיו פורפאבור.

מר אורי קרמן: אמרתי שעניין החינוך, כמו שגלית אמרה, באמת משקף סדר עדיפויות

מאוד מאכזב, בעיניי. אלא אם כן יש איזה נתון שאומר שיש יותר השקעה בכל תלמיד.

אני ניסיתי, זה חלק ממה שאמרתי, אני רוצה לעבור סעיף סעיף, כי לא באמת אפשר

להבין את זה. ככל שאני הצלחתי לבוא ולהבין, ההשקעה בכל תלמיד, בעצם, במקרה

הטוב, לא גדלה. וזה מאוד מאכזב מעירייה כמו גבעתיים, ובעיקר על רקע מה שקרה פה

49

במערכת הבחירות. אלא אם כן, שוב, פה השאלה, אלא אם כן יש איזשהו נתון שאני לא

מבין. יש נתון שאומר אחרת. יש הגדלה בחינוך פר תלמיד? אני מבין שאין, אוקיי. זאת

הייתה השאלה, זאת אומרת, עכשיו אני מחכה לתשובה.

מר רן קוניק: אוקיי. כולנו היינו רוצים להשקיע עוד הרבה מיליוני שקלים, עשרות מיליוני

שקלים בחינוך.

אגב, ההשקעה בחינוך לא מתבטאת, מן הסתם, רק בתקציב השוטף. אפרופו בחירות

לתושבים, הטענות, בדרך כלל, דווקא מתייחסות לנושאים שקשורים לתב"רים, לסביבת

הלימודים, שיפוצים, חצרות, בעיקר. תושבים שאני נפגשתי איתם,... אבל ההשקעה

מתבטאת הרבה מאוד בתב"רים, ובבניה עירונית, בשיפוצים, בגני הילדים בגבעתיים, אני

לא חושב שמישהו יכול להתלונן לגביהם, גנים מדהימים, כולם מוצלים, כולם משופצים,

כולם בלי חול יותר, בלי חתולים. וגם בתי הספר, אגפים חדשים, בבורוכוב וכו'... מדובר

בהשקעה מאוד מאוד גדולה.

וגם זה, אם אתה מחלק, בסופו של דבר, את הכסף הזה פר ילד, לצורך המשחקים האלה

של רשויות, מי משקיע יותר בילד, אני חושב שאנחנו במקום טוב, ביחס לתקציב העירייה,

כשאתה לוקח גם את ההשקעה בפיתוח.

התקציב השוטף שלנו, הוא תקציב שלא משתנה, כרגע, יותר מדי. כשיהיו לנו הכנסות,

כפי שהציג גזבר העירייה, כן בסדר, יש כל מיני טבלאות, אני אראה לך טבלאות הפוכות,

לא חשוב.

כשהתקציבים יכנסו מפיתוח של מגדלי המשרדים, מהסיטי, מכורזין, בעוד מספר שנים

לא רב, התקציב השוטף שלנו יהיה הרבה יותר גדול ממה שהוא היום, וזה כסף נטו,

שבאמת יוכל ללכת, בעיקר לחינוך.

50

אגבכפי שמקודם אמרו, לפני כמה דקות, השנה יש תוספת משמעותית לשני התיכונים

שלנו, של מיליון ₪. זו תוספת מאוד משמעותית, כי לפני זה קיבלו כמה מאות אלפי

שקלים, וזה באמת היה נמוך. וזה, מבחינתנו, כאן בתקציב שלנו, ביכולת שלנו לשנות

משמעותית סעיפים, כשהרבה דברים הם קשיחים, שכר, רווחה ופעילויות כאלו ואחרות.

זה לא כל כך פשוט, ולמרות זאת תקציב החינוך גדל מדי שנה, תמיד הוא לא מספיק. אין

ספק שיש ערים יותר עשירות, אנחנו לא אומרים אחרת, תמיד טענו את זה, שיש ערים

הרבה יותר עשירות מגבעתיים, שיש להן יכולת לתת באמת, מבחינת כסף, דברים

אחרים. אנחנו חושבים שבמה, בתקציב שיש לנו, ניתנות פעילויות מאוד איכותיות,

ונעשית השקעה מאוד גדולה בתשתיות, שהיא לא פחות חשובה להורים וגם לנו. אבל

אתה צודק, שתמיד חסר כסף בחינוך, והיינו שמחים לתת לכל בית ספר עוד כמה מאות

אלפי שקלים בשנה. גם ליסודיים, גם לתיכונים. אני מקווה שזה יקרה בהמשך.

גב' גלית לדנסהוט: אני מצטרפת לתקווה, אבל אני כן רוצה לומר, זה ברור לנו גם

שהעוגה היא עוגה אחת, והיא צריכה להתחלק. אני מוצאת שהחלוקה הזאת, היא

מצביעה על סדרי העדיפויות, ולצערי הם לא מתיישבים עם סדרי העדיפויות שלנו...

מר רן קוניק: אני חושב שהאחוז הוא אחוז די גבוה מתקציב העירייה. אם תשווי אותו גם

לערים אחרות,

גב' גלית לדנסהוט: השוויתי,

מר רן קוניק: קרוב לארבעים אחוז,

גב' גלית לדנסהוט: השוויתי.

מר רן קוניק: התקציב מאוד מאוד גבוה.

51

גב' ויוי וולפסון: אפשר לעשות על זה ישיבה שלמה, אפשר לעשות על זה ישיבת מוצעת

עיר שלמה, ותראי ש...

מר רן קוניק: כשיש לך כמעט 40% הוצאות שכר ופנסיה, התקציב, תקציב ההשקעה

בחינוך, באחוזים, הוא מאוד גבוה.

גב' ויוי וולפסון: כל הסיפור שלנו,

מר רן קוניק: הוא גם גדל, השנה, גלית, הוא גדל בארבעה מיליון.

גב' ויוי וולפסון: כל הסיפור שלנו פה, בעצם, הוא כמו שגלית אמרה, סדר עדיפויות. הרי

בסופו של דבר, תמיד יש עוגה אחת, אין אפשרות אחרת ותמיד יש תקציב של הכנסות,

כמו שאתה אומר, שלומי, אנחנו לא יכולים לייצר הכנסות שאין לנו. בתוך ההכנסות

האלה, סדר העדיפויות שלנו, שלך בעיקר, של הקואליציה, הוא צריך לבוא לידי ביטוי.

ברגע שהוא לא בא לידי ביטוי, אז בעצם, בשביל מה אנחנו עושים את החלוקה הזאת?

מר רן קוניק: הוא לא בא לידי ביטוי, לדעתך.

גב' ויוי וולפסון: יכולנו, בעצם,

מר רן קוניק: לדעתך, הוא לא בא.

גב' ויוי וולפסון: להיכנס לטייס אוטומטי לשארית עשר השנים הבאות ולא לעשות שום

דבר. הרי בעצם, כשאתה מדבר על חינוך, וכשאתה מדבר על איכות הסביבה, וכשאתה

מדבר על נוער, נוער, נוער וכשאתה מדבר על כל מיני נושאים, אתה צריך לתת לזה ביטוי

בכסף.

לא בדיבור, לא בפרסומים, בכסף וכאן זה לא בא לידי ביטוי.

מר רן קוניק: אנחנו חושבים שהביטוי לסדרי העדיפויות בתקציב, הוא ביטוי ראוי מאוד.

52

גב' ויוי וולפסון: בסדר. אנחנו חושבים שלא.

מר רן קוניק: אחוז התמיכה בחינוך, הוא אחוז מאוד מאוד גבוה, בהשוואה לכל מקום.

אני מדבר על אחוזים כרגע,

גב' ויוי וולפסון: אנחנו מדברים על אחוזים,

מר רן קוניק: כסף תמיד היינו שמחים, לעוד מאתיים מיליון ₪.

גב' ויוי וולפסון: לגמרי.

מר רן קוניק: כנ"ל, תקציבי,

גב' ויוי וולפסון: אגב, זה בדיוק העניין, לא כסף, אלא אחוזים.

מר רן קוניק: כנ"ל בתקציבי הנוער, כנ"ל באיכות סביבה, וכנ"ל בתרבות וגמלאים.

גב' ויוי וולפסון: ממש לא.

מר רן קוניק: והרבה נושאים שהם חשובים לעיר.

מר ניר קורן: בגלל שהשבוע התעסקנו קצת עם התקציב, עשינו השוואות למה קיים

בערים אחרות, אני יכול להגיד, לדוגמא, שתקציב הלהט"ב בעיר, כשניסיתי להשוות אותו

לערים אחרות, וראיתי שהתקציב,

מר מושיק גולדשטיין: אני חושב שבלי נתונים אמיתיים, אתה לא יכול לדבר יותר על

השוואות ועל בדיקות.

גב' ויוי וולפסון: אנחנו, אני מצפה שתבוא מוכן,

מר מושיק גולדשטיין: אחרי מה שקרה במועצה האחרונה.

מר ניר קורן: אני אמשיך?

53

מר רן קוניק: הערה נכונה מאוד, אגב.

גב' ויוי וולפסון: תמשיך.

מר רן קוניק: הערה נכונה מאוד.

מר מושיק גולדשטיין: בלי נתונים אמיתיים,

גב' ויוי וולפסון: איזה נתונים אמיתיים?

מר רן קוניק: סתם לזרוק דברים,

מר ניר קורן: הנה, שאלנו נתון, כמה פר תלמיד? כמה פר תלמיד?

מר רן קוניק: לא, בהשקעה של הלהט"ב, תן נתון. הוא בדק...

מר ניר קורן: אני תיכף אגיב להערות פה מהצד, אבל אני בכל זאת רוצה להשלים את

המשפט שלי. אז בדקתי, לדוגמא, לתקציבי הלהט"ב, וראיתי שתקציב, פר תושב,

בגבעתיים, בסוגיות של טיפול בלהט"ב, הוא תקציב מאוד מכובד וטוב ואני שמח,

גב' אור-לי ניב: אתה לא יכול להגיד תקציב פר תושב בלהט"ב, אתה יודע כמה להט"בים

יש בגבעתיים?

מר ניר קורן: לא, אנחנו לא יכולים לדעת כמה להט"בים יש בגבעתיים, אבל אנחנו יכולים

לדעת את זה, כמות אוכלוסיית העיר, ומה תקציב הלהט"ב שיש לאותה עיר. לכן אני

אומר לחיוב, שעיריית גבעתיים מתקצבת להט"ב מאוד מאוד טובה. בקשר לתקציבי

חינוך, נגיד, אז אנחנו עומדים איפשהו באמצע.

מר רן קוניק: אתה טועה, תבדוק. אתה טועה,

מר ניר קורן: בדקתי.

54

מר רן קוניק: תבדוק גם את ההשקעה, כמו שערים אחרות עושות, של השקעה

בתשתיות, אתה תראה שההשקעה, ניר, המשחקים האלה של העיתונים והתקשורת,

אנחנו מכירים. זה הרבה אינטרסים והרבה יח"צ. העיר הגדולה, העיר הבינוני, העיר

הקטנה, מכירים. כל יום עיר אחרת היא העיר המובילה בארץ, כי היא קטנה, או בינונית,

או...

מר ניר קורן: כשהנתונים האלה לטובתך, אתה ממהר מאוד לפרסם את נתוני היח"צ.

מר רן קוניק: אני אומר לך שגם הנתונים האלה הם לטובתנו.

מר ניר קורן: בסדר.

מר רן קוניק: כי יש נתונים, מה לעשות? יש עובדות. אם תעשה עבודה יסודית, ותיקח

את ההשקעה במערכת החינוך העירונית, כולל ההשקעה בתשתיות, כמו שעושים בכל

עיר, ותחלק אותם למספר תלמידים, אתה תראה שגם מבחינת אחוז התקציב וגם

מבחינת פר ילד, גבעתיים היא במקום מאוד גבוה בהשקעה פר תלמיד. באופן יחסי

לתקציב.

מר ניר קורן: כל מה שאמרתי, זה מקום טוב באמצע.

מר רן קוניק: פר השקעה, פר תלמיד בחמש השנים האחרונות,

מר ניר קורן: עוד פעם, אני חושב,

מר רן קוניק: ... באלפי שקלים, יש נתונים. אני אסביר לך, ב- 2013-14 היא 8800, ב-

18-19 היא הייתה 12 אלף

מר ניר קורן: נשאיר את הויכוח הזה בצד, כל מה שאמרתי, כל מה שאמרתי, רק כהכנה

למשפט הבא שלי, שהוא אומר שאכן יש עוגה ואכן צריך לחלק אותה, אבל בהערה אחת

55

פוליטית, שאני יכול להגיד בהקשר הזה, אנחנו רואים למי יש כוח בקואליציה של רן

קוניק, אז ברכות לסיוון וברכות למושיק, שהתקציבים שלהם עלו יפה מאוד.

עו"ד יעקב שטרן: רגע, לפני שנייה ויוי אמרה שאם יש ביקוש, צריך להעלות תקציבים.

אז אם סיוון רואה שיש ביקוש, בצעירים, לתקציבים,

מר ניר קורן: אני החמאתי לסיוון, התקציבים של סיוון הם תקציבים מצוינים.

עו"ד יעקב שטרן: מעולה, מצוין.

מר ניר קורן: אני אשמח שהם יעלו אפילו עוד יותר.

עו"ד יעקב שטרן: אתה גם יכול להיות הוגן, ולהגיד שבישיבה הקודמת אמרת משהו

לגבי,

מר ניר קורן: מה קשור עכשיו ישיבה קודמת? אנחנו נדברים עכשיו ,בוא נדבר על זה,

גב' ויוי וולפסון: בואו נדבר על זה, אני נורא שמחה, אני ממש מוכנה עכשיו לעצור ולדבר

על זה, חברים. אנחנו, אף אחד לא... לא אף אחד... אני ממש מצחיק אותי, אני חייבת

לומר, שזה אפילו טיפה פתטי, שבמקום להתמודד עם העובדה שדיברנו על סבסוד

ופרסום של התחבורה של תנועות הנוער, רצתם להסתתר מאחורי מושיק, שעלה ושאל

את ראש עיריית טבריה, איך הוא מימן. עכשיו אנחנו יודעים, מה, איזה עסקים יש לראש

עיריית טבריה? האם הוא מימן את זה מתקציב ישיר? או שהוא פנה לאיזו עמותה

שתממן, מה זה מעניין אתכם? מה זה מעניין אתכם? תתמודדו עם העובדה שטיפה

דיברנו עליה, תתחילו לפרסם את הדבר הזה, בושה. ורן, בחייך, ממש הצחיק אותי, וקצת

התביישתי בשבילך, על הפרסום הזה. הנה, מושיק רץ בכנס ותפס את ראש עיריית... זה

פתטי, זה פתטי, זו בדיחה גמורה. חבל, חבל רן, חבל,

56

מר רן קוניק: אתם לא יודעים מה זה פתטי,

גב' ויוי וולפסון: תדבר ב... רן, רן,

מר רן קוניק: אתם לא יודעים מה זה פתטי,

גב' ויוי וולפסון: העירייה דיברה,

מר רן קוניק: במשך ארבע שנים, מה שפתטי, זה שבמשך ארבע שנים, כשהתחום הזה

היה תחת אחריותך, לא דרשת, משום מה, לממן את תנועת הנוער. עכשיו את... רגע, אני

באמצע תגובה. ניר, לא מקובל, אני באמצע תשובה, אני הקשבתי לך,

מר ניר קורן: אנחנו רוצים לדבר,

מר רן קוניק: אבל אני עונה לויוי עכשיו. אני אענה לך, חכי, תשמעי אותי,

גב' ויוי וולפסון: כן, בוודאי.

מר רן קוניק: תשמעי, את לא רוצה, אני לא אענה לך.

גב' ויוי וולפסון: בטח שכן.

מר רן קוניק: אוקיי.

גב' ויוי וולפסון: בטח שכן.

מר רן קוניק: אז מה שפתטי, זה שפתאום, אחרי כמה שנים שהקו הזה פועל, הוא היה

לכאורה הבייבי שלך, תחת,

גב' ויוי וולפסון: הוא לא הבייבי שלי,

מר רן קוניק: התגאית בו,

גב' ויוי וולפסון: מי היה אחראי על התחבורה בעיר?

57

מר רן קוניק: התגאית בו,

גב' ויוי וולפסון: מי היה אחראי על תחבורה בעיר?

מר רן קוניק: ויוי, התגאית בקו הזה, ובצדק.

גב' ויוי וולפסון: רן, הלכת, כשהייתי אחראית... אתה נדרש לשקרים, רן. היית אחראי

התחבורה.

מר רן קוניק: אם את לא מסוגלת,

גב' ויוי וולפסון: אבל אתה נדרש לשקרים,

מר רן קוניק: אז אנחנו נמשיך את הדיון, קדימה.

גב' ויוי וולפסון: הבנתי, ... ממש שקרים רן, אתה נדרש לשקרים וזה חבל,

מר רן קוניק: אם את לא מסוגלת להקשיב, אני לא אענה לך.

גב' ויוי וולפסון: אתה נדרש לשקרים, חבל.

מר רן קוניק: לא אענה לך.

גב' ויוי וולפסון: חבל עליך.

מר רן קוניק: אם את לא מסוגלת להקשיב, אני לא אענה לך.

מר אביעד מנשה: רגע,

גב' ויוי וולפסון: אבל הוא כבר ענה.

מר רן קוניק: כן, לא עניתי, אבל לא משנה, את לא...

מר אביעד מנשה: מושיק רצה להגיב.

58

עו"ד יעקב שטרן: ערב טוב, טוב תראו, תיאטרון האבסורד פה הוא קורס בתוך שנייה.

לפני כמה ימים, ניר, אתה עדיין... פרסמת פוסט בפייסבוק, האשמת את מושיק או

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]