פרוטוקול מליאה מס' 39

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 39

מיוםשלישי, יד' בסיון תשפ"א, 25.5.2021

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה

גב' אור-לי ניב- סגנית ראש עיר וחברת מועצה

מר מושיק גולדשטיין-סגן ראש העירייה וחבר מועצה

מר סיון גולדברג – סגן ראש העירייה וחבר מועצה

גב' טלי ארגמן-סגנית וממלאת מקום ראש העירייה וחברת מועצה

מר בני רייך-משנה לראש העירייה וחבר מועצה

פרופ' יזהר אופלטקה- חבר מועצה

מר אלי הולצמן – חבר מועצה

גב' קארין אינס – חברת מועצה

מר איתמר אביבי – חבר מועצה

ד"ר גלית לנדסהוט – חברת מועצה

עו"ד יורם פומרנץ -מנכ"ל העירייה

עו"ד ורו"ח איילת חיים – עוזרת למנכ"ל העירייה

עו"ד רנית בראון-ארז - יועמ"ש העירייה

עו"ד שרונה לוי – יועמ"ש, הלשכה המשפטית

מר שלומי שפירא – גזבר העירייה

מר מאור יבלושניק – סמנכ"ל פיתוח ותכנון

גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העירייה

גב' שולי ברוך בר דוד-רכזת ישיבות המועצה

2

חסרים

גב' ויוי וולפסון- חברת מועצה

עו"ד אביעד מנשה – חבר מועצה

עו"ד יעקב שטרן – חבר מועצה

ד"ר ניר קורן – חבר מועצה

מר אורי קרמן– חבר מועצה

מר אלעד רוזגוביץ – חבר מועצה

על סדר היום:

1. אישורהמועצה לפטור ארנונה ל"מוסד מתנדב":

א. עמותת "אופק" – קידום מתנדבים צעירים בישראל.

ב. עמותת "אור שלום" – ילדים ונוער בסיכון.

2. אישור המועצהלהארכת שירות לגב' לאה קירשנבאום.

3. אישור המועצה להתקשרות ללא מכרז בנושא שדרוג, הפעלה ואחזקה של

מתחם הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 22(ח

לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח – 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל

הצעה שני מכרזים פומביים שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות העניין,

עריכת מכרז חדש לא תביא תועלת.

4. אישור תב"רים

3

1. אישורהמועצה לפטור ארנונה ל"מוסד מתנדב":

א. עמותת "אופק" – קידום מתנדבים צעירים בישראל.

ב. עמותת "אור שלום" – ילדים ונוער בסיכון.

מר רן קוניק: ערב טוב. אנחנו רוצים להתחיל, תודה לכל מי שהגיע. ישיבת מועצה מס'

39, שלא מן המניין 25.5.21 .יש לנו ארבעה סעיפים קצרים. לא ישיבה ארוכה. סעיף

ראשון, אישור המועצה לאחר אישור גם ועדת הכספים, לפטור מארנונה למוסד מתנדב.

יש לנו פה שתי בקשות. אחת מהן אושרה על ידי ועדת הכספים. אנחנו נצביע לגביהן.

נבקש מעו"ד חמדי הלוי, נציג אגף הארנונה להסביר.

גב' טלי ארגמן: גם מגיע לי מזל טוב, נולדה לי נכדה.

מר רן קוניק: חבר'ה, התחלנו את הישיבה, אחרי זה כל הסמול טוק. עו"ד חמדי הלוי,

תסביר לגבי העמותה שאושרה בוועדת הכספים ולגבי העמותה שלא אושרה. ואז נצביע.

יואב, בבקשה. שלומי, אתה, קדימה.

מר שלומי שפירא: ועדת הנחות התכנסה ודנה בשתי בקשות לעמותת "אופק" ולעמותת

"אור שלום" לתת להם הנחה. הוועדה התכנסה -

מר רן קוניק: הנחה או פטור? פטור.

מר שלומי שפירא: פטור, סליחה. פטור,

דובר: לא, הוא אומר הנחה 76% הוא אמר. שני שליש

מר רן קוניק: לא מלא.

מר שלומי שפירא: עמותת "אופק" לקידום מתנדבים צעירים בישראל, העמותה מקדמת

התנדבות בקרב צעירים בישראל, קידום צעירים ואוכלוסיות מוחלשות באמצעות

4

התנדבות ושירות לאומי לאזרחים. מדובר בדירת מגורים ברחוב גבולות 3, בה מתגוררים

צעירים. עמותת "אופק" ביקשה הנחה בסך 7,872 מתוך סך של 11,750. ההחלטה של

הוועדה: 'המוסד לא המציא בקשה מלאה ולא נענה לדרישה למתן הבהרות ולהשלמת

מסמכים ומידע, למרות שנעשו אליה פניות שונות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן שיחות

טלפון, והודגש כי יש לבצע השלמת מסמכים.

לכן הוועדה ממליצה למועצה לדחות את הבקשה'. "אור שלום" למען ילדים בסיכון.

העמותה מטפלת בצעירים בסיכון שהוצאו מהבית על ידי רשויות הרווחה והועברו

למסגרות חוץ ביתיות. העמותה פועלת ללא כוונת רווח. מדובר בדירת מגורים ברחוב

המעגל 6, בה מתגוררים שישה צעירים. החלטה: להמליץ למועצה לאשר את הבקשה

מר רן קוניק: אוקיי. בסדר? הכל ברור? מי בעד לאשר את המלצת ועדת הכספים?

עו"ד יורם פומרנץ: רק אתם צריכים לתקן את המינוח. זה חל"ץ ולא עמותה, מבחינת

הגדרה. זה שאישרתם זה חל"ץ.

מר רן קוניק: אז חל"ץ.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: אושרה החלטת ועדת הנחות בארנונה לאשר לעמותת "אור

שלום" הנחה בשיעור 67% מתשלום ארנונה כ"מוסד מתנדב" ולדחות

את בקשת עמותת "אופק", פה אחד.

2. אישור המועצהלהארכת שירות לגב' לאה קירשנבאום.

5

מר רן קוניק: סעיף 2, בקשה להארכת שירות, הארכת עבודה לגב' לאה קירשנבאום

אנחנו הרי מעל גיל 70 פה שם מקבלים בקשות מיוחדות להאריך עבודה של עובדי

עירייה. פה מדובר על סייעת רפואית של ילד שהוא חולה סוכרת והוא קשור למטפלת

שלו. ההורים ממש ביקשו שנאריך את העבודה. היא עברה כבר את גיל 70 .

דובר: בכמה זמן מאריכים?

מר רן קוניק: פעם בשנה. היא בת 71, משהו כזה

מר בני רייך: מותר אחרי גיל 70 ?

מר רן קוניק: מותר באישור מועצת העיר.

מר מושיק גולדשטיין: אני חושב שאם זה רבנים ראשיים אפשר עד גיל 80. גם היא

יכולה.

דוברת: עשו מחקר שעד גיל 80 זה הכי בריא לעבוד. והרבה אנשים עכשיו, מהדור שלנו

אני מתכוונת -

מר רן קוניק: קודם כל שתדעו שאנחנו כמעט אוטומטית מאריכים בקשות של עובדים

שהגיעו לגיל 67 ואמורים לצאת לפנסיה. אני כמעט ולא זוכר מקרים שלא אישרנו ארכה

אוטומטית עד גיל 70. למעשה היום עובדי עירייה אם הם טובים, אין שום בעיה. יש

המלצה של המנהל, הם עובדים ועובדות עד גיל 70. מעבר לגיל 70 זה כבר באמת רק

באישור מיוחד של מועצת העיר. אנחנו לא מרבים לעשות את זה. זה מקרה של סייעת

רפואית שאנחנו לא רוצים לגרום עוול לילד.

גב' טלי ארגמן: 70 זה כמו 50 .

מר רן קוניק: כן, אבל החוק לא מאפשר, טלי. מה לעשות?

6

גב' טלי ארגמן: אפשר לשנות.

מר רן קוניק: תשני. תדברי עם ויוי, אנחנו נשמח. טוב, מי בעד?

הצבעה: פה אחד.

החלטה: אושרה הארכת שירות לגב' לאה קירשנבאום, פה אחד.

3. אישור המועצהלהתקשרות ללא מכרז בנושא שדרוג, הפעלה ואחזקה של מתחם

הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 22(ח) לתקנות העיריות

(מכרזים) תשמ"ח – 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל הצעה שני מכרזים פומביים

שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות העניין, עריכת מכרז חדש לא תביא תועלת.

מר רן קוניק: הסעיף הבא הוא אישור המועצה להתקשרות ללא מכרז, בנושא שדרוג,

הפעלה ואחזקה של מתחם הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה של המועצה

מכוח סעיף 22 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח– 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל

הצעה בשני מככרזים פומביים שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות העניין, עריכת מכרז

חדש לא תביא תועלת. תיכף נשמע הסברים, גם ממאור.

בגדול רק, יש אפשרות למועצה, לאחר שני מכרזים שלא הצליחו, נקרא לזה ככה, או

שלא זכו בהם, לא ניגשו מציעים, יש לנו אפשרות, במקום להוציא עוד מכרז, להיכנס לסוג

של משא ומתן עם חלק מהם. תיכף נשמע הסברים.

מר מאור יבלושניק: טוב, אז קודם כל, בנוסף אלי נמצאים פה ניר רוט, שהוא מנהל

הפרויקט. ניר במקצוע שלו, בטייטל שלו הוא יו"ר איגוד בריכות השחייה בארץ, כך שהוא

7

מגיע לפוזיציה הזאת וממלא אותה כבר תקופה די ארוכה עם הפרויקט הזה, עם המון

ניסיון. ויובל, שהוא ... של הפרויקט. וגם כבר בטח רואה גם כן מהתחלה, מהרגע שבו

בעצם ניגשנו לפרויקט ובנינו את התוכנית הכלכלית, וגם לאורך האבולוציה שלו. בגדול,

כפי שפירט רן, אנחנו אחרי שני ... מכרזיים שלצערנו שניהם לא צלחו. תיכף אני מניח

שאורנה ורנית יתייחסו להיבטים המשפטיים.

בגדול, פקודת העיריות מאפשרת, במידה ואנחנו נגיע למסקנה שהליך מכרזי נוסף לא

יביא אותנו לתוצאה טובה יותר, לנהל משא ומתן ובמסגרתו להגיע להתקשרות עם

ספק/יזם רלוונטי. בגדול, אם אני אנסה לתמצת רגע, למיטב הבנתנו של הצוות המקצועי,

אגב, הצוות הוא רחב יותר. חלק ממי שיושב בוועדת מכרזים פגש חלק מהאנשים,

והתקיימו לא מעט פגישות מקצועיות בנושא, לאורך כל השלבים. בגדול, אם אני אנסה

לתמצת, המסקנות של הצוות, אנחנו נמצאים אחרי שנה מאוד מאתגרת לכל המשק

הישראלי.

לצד זה שמדובר בתא שטח של פרויקט מאוד מורכב, הבריכה כשלעצמה בשטח הייחודי,

עם אילוצים של שימור, הוא פרויקט מאוד מאתגר. הוא מעלה, מן הסתם, הרבה מאוד

סימני שאלה, ולכן בחיבור של השנה העיכובית הזאת, שלא בדיוק עודדה יזמים לבצע

השקעות, בטח לא בנכס כזה שדורש השקעה של בין שמונה לעשרה מיליון שקלים, הם

הגיעו למסקנה שכנראה, אם נרצה שהדבר הזה יצליח, נצטרך להגיע, בעצם ללכת יד

ביד עם איזשהו יזם. כמובן ... ובליווי של יועצים משפטיים, ובסופו של תהליך אגב, גם

חשוב להגיד, אנחנו נצטרך בכל זאת לקבל את אישור משרד הפנים להתקשרות, כלומר

המועצה היא רק שלב ראשון.

אם וכאשר יהיה יזם שיהיה רלוונטי להגיע איתו להתקשרות, הכל יתנהל כמובן בהתאם

למגבלות ולהנחיות של פקודת העיריות, יעבור אישור מועצה, כלומר ההסכם שמתגבש

8

יעבור אישור מועצה ולאחר מכן יועבר לאישור משרד הפנים, ורק אז ניתן יהיה להתקשר

ולצאת לתכנון ולביצוע. זה ככה ממש במאקרו. אם תרצו, תשאלו שאלות. ניר, אני ויובל

נשיב למה שצריך.

מר בני רייך: יש לי רק שאלה אחת. לפני שנים, אני בזמנו טיפלתי במכרז שהיה לפני

שנים.

מר מאור יבלושניק: הקודם?

מר בני רייך: זה היה גם שהזוכה במכרז צריך להשקיע, נדמה לי שהיה מדובר אז על

איזה 100,000 שקל שהוא צריך להשקיע,

מר מאור יבלושניק: 100,000 שקל שנתיים. מיליון סך הכל

מר בני רייך: שהוא צריך להשקיע, מעבר לתחזוקה השוטפת. זה קיים גם במכרז הזה?

מר מאור יבלושניק: המכרז הזה הוא שונה לחלוטין. קודם כל ההשקעה אז לא היתה,

טיפה בים, או טיפה בבריכה, לצורך ההמחשה. המכרז הזה שונה-

מר בני רייך: לא, כי גם אז היתה לנו בעיה למצוא אנשים –

מר מאור יבלושניק: אז הוא היה מכרז תפעול. יותר מוכוון תפעול, עם איזשהו השקעה

בסיסית שנתית. פה אנחנו מדברים על מכרז שיפוץ, הנגשה.

מר רן קוניק: יש פה השקעה של כמה מיליונים.

מר מאור יבלושניק: ממש השקעה משמעותית. כלומר להחליף את כל התשתיות,

מר רן קוניק: וגם הקמת בריכה טיפולית.

מר מאור יבלושניק: האבן השואבת של הפרויקט, מבחינה כלכלית, אמורה להיות

הבריכה הטיפולית.

מר רן קוניק: פה זה ל-25 שנה. לא ל-10 שנים. אז אולי, ניר, תוכל להסביר ככה מה

אנחנו יודעים בגדול. אבל למה לא ניגשים אנשים, מעבר לקורונה?

9

מר ניר רוט: אז ערב טוב. קודם כל, חשוב לי לציין שאנחנו כבר עבדנו מזמן על הנושא

של אישור משרד הפנים. לצורך זה הקמנו תוכנית עסקית וכלכלית וחקרנו את כל המתווה

שניתן להכניס פנימה לתוך המתחם הקיים. והחלטנו באמת שתהיה עוד בריכה טיפולית,

וזה למעשה מרכז רווח בפני עצמו. ומה שיניע את התהליך שיגרום ליזמים לבוא

ולהשקיע. היות ויש בעיה של חנייה, וכולם מכירים את זה בעיר בכלל, ובפרט באזור

הזה, אין בכלל חנייה, אז חשבנו על פעילות של כניסה ויציאה של אנשים לבריכה

טיפולית או לשחייה תחרותית, מה שחסר לכם בתוך העיר.

נגיע עכשיו ונתמקד באירוע הזה. אחרי שהשגנו את אישור משרד הפנים וישבנו במשרד

הפנים ונתנו לנו את ברכת הדרך לצאת למכרז, נכנסנו לתקופה של קורונה. זה שינה את

כל כללי המשחק, וזה פגע קשה מאוד בענף בריכות השחייה, חדרי כושר ולקלאבים. כמי

שנמצא בלב לבה של הפעילות הזו, גם מול הממשלה וגם מול כל מרכזי הספורט וגם מול

היזמים, זה פגע בנו, בקטע של לנסות ולהוציא את זה למכרז. אנשים שעד היום היו

זכיינים או משקיעים כסף בפרויקטים כאלה חדשים, אמרו 'תעזבו אותנו עכשיו.

תנו לנו לנסות לשרוד, ושנצליח להעמיד את מה שיש לנו היום ושלא נסגור את

הפרויקטים שלנו. וגם אם נצא לדרך, ייקח לנו שנתיים עד שנחזיר את ההפסדים ונראה

קדימה אופק כלכלי'. זה למעשה מה שתקע אותנו. הגיעו לא מעט חברות שהתעניינו

להציע הצעות למכרז. הבנו שיהיה לנו קל יותר אחרי שהוצאנו פעם שנייה בקשה למכרז

והצעות מחיר, שיהיה קל יותר לשבת באופן פרטני עם חברות מהענף ולנסות להגיע

איתם להבנות,

מר מושיק גולדשטיין: יהיו חברות שלא נגשו עד היום למכרז?

מר רן קוניק: לא, לא, גם שניגשו.

מר מושיק גולדשטיין: יש כאלה שקדמו ...

10

מר מאור יבלושניק: המכרז לא היה צריך לרכוש אותו. הוא ניתן לכל מי שרצה. היה

בחינם, פורסם באתר. האפשרות כרגע, למיטב הבנתי, לנהל משא ומתן עם כל יזם

באשר הוא. כמובן שהעדיפות תהיה לפנות לכאלה -

מר רן קוניק: כל מי שרוצה אפשר לנהל איתו עכשיו משא ומתן?

מר מאור יבלושניק: שמן הסתם אנחנו נפנה לכאלה שאנחנו מכירים, שיש להם ניסיון

בתחום ויש להם כבר מקומות מוכחים שמצליחים.

מר ניר רוט: המטרה היא להישאר באותו מתווה.

מר בני רייך: זה שזה ל-25, זה בשיטתBOT ?

מר ניר רוט: כן, הכוונה היא לעשות שם שינוי. יש פה השקעה של כמעט 6 ,7 מיליון

שקלים. להעמיד את המקום על הרגליים. במינימום. עשינו מסלולים של השקעה, מסלול

כחול, אדום.

מר בני רייך: והוא מחזיר את זה אחרי 25 שנה בתנאים מסוימים, שזה יהיה מתאים

להפעלה ולא גרוטאה.

מר ניר רוט: נכון.

מר בני רייך: וזה כתוב במכרז?

מר ניר רוט: בטח.

מר מאור יבלושניק: חשוב להגיד, היום הבריכה לא עומדת, אחת הסיבות שהיא נסגרה

ולא יכולנו גם להגדיר איזשהו ... ביניים, בגלל, שאלת לגבי המפעיל הקודם, אז הוא לא

עמד בפרמטרים של משרד הבריאות להפעלה של הבריכה.

מר רן קוניק: משרד הבריאות סגר את הבריכה, הוציא לה צו סגירה.

גב' אור-לי ניב: אבל מה מבטיח עכשיו שיהיה מי שייגש לזה.

מר רן קוניק: אף אחד לא מבטיח.

11

מר מאור יבלושניק: אין הבטחה. אנחנו אופטימית. אנחנו חושבים, באמת מאמינים

למתווה. אנחנו חושבים שבגלל המורכבות של המכרז, יש הרבה מאוד שאלות. ואם

נצליח, אם נעשה את זה בשולחן עגול, עם יזמים רציניים שהם רלוונטיים, אנחנו חושבים

שנצליח לענות להם על כל השאלות ולהגיע למתווה שיהיה סביר מבחינת העירייה, על פי

כמובן כל כללי המנהל התקין.

מר רן קוניק: אם לא נצליח, נצטרך לחכות עד שיהיה לנו כסף, שאנחנו נשפץ -

גב' אור-לי ניב: ובמתווה הזה העירייה משקיעה משהו?

מר בני רייך: ויש מועמדים?

מר ניר רוט: כן, יש לא מעט. אנחנו כולנו רואים מה שקורה עכשיו. אנחנו לקראת אופק

חיובי בכל המדינה. כל מה שקשור לחזרה לשגרה. אנחנו מקווים שזה גם יניע את

המהלכים החדשים בענף בריכות השחייה.

מר יובל ארבל: המשא ומתן, אורלי, זה בשביל להבין פחות או יותר מה מנע מהם לגשת.

ולראות אם אנחנו יכולים לגשר על הפערים. אם זה פערים כספיים, ולו כל דבר, כשאנחנו

רושמים מכרז, אנחנו לא יודעים מה היזם ...

גב' אור-לי ניב: איך אפשר לשחרר את החסמים האלה.

מר יובל ארבל: פותחים אותו לכלל הציבור, ואנחנו מכוונים למרכז. אבל יכול להיות

שנגיד היה יזם מסוים שבא והפריעה לו נקודה ספציפית. במסגרת המכרז השני שכבר

יצאנו, לא יכולנו לשנות אותו באופן מהותי כזה, כי היה נדרש אישור משרד הפנים, שוב

פעם.

אם אני לא טועה. ואמרנו נצא למכרז, עם תיקונים מינוריים, ובעיות השורש העיקריות,

עכשיו כל יזם ספציפי נדבר איתו ואז נעשה את השיקול שלנו עלות-תועלת וניגש את

12

ההמלצות

עו"ד שרונה לוי: הבנתי. בעצם ההחלטה שמתקבלת היום אומרת 'אנחנו, העירייה

ניסתה בכלים שלה, בהבנה שלה לעשות את זה בצורת מכרז. אבל מכיוון שזה לא צלח,

יש כשל שוב בנתונים כמו שאנחנו פעלנו לפיהם, למיטב הבנתנו עם כל היועצים והכל,

אנחנו עכשיו פותחים את זה לניהול משא ומתן פתוח. וללכת לפי הצרכים של השוק. זאת

בעצם ההחלטה.

מר רן קוניק: כן, אבל הסעיף הזה מאפשר את זה.

עו"ד שרונה לוי: החוק מאפשר את זה. תקנות העיריות מכרזים מאפשרת את זה בסעיף

22 .

ד"ר גלית לנדסהוט: יש לי כמה שאלות. קודם כל איך זה יפורסם? זה יפורסם כמו

בפרסום המכרז המקורי? כלומר יהיה פתוח, חשוף לציבור וכולם יוכלו להגיע?

עו"ד שרונה לוי: אין חובת פרסום בניהול של המשא ומתן. כי זה בדיוק הרעיון. שעכשיו

החוק אומר 'ניסית, הלכת בכללים של לפרסם, עשינו פה אפילו מעל ומעבר'. החוק לא

מחייב שני מכרזים. עשינו פעמיים. כל התהליך מא' עד ת'.

עכשיו באים ואומרים לא היו מציעים. אז ההחלטה פה היא בעצם לפטור את העירייה

מהמגבלות, אלא ללכת ולנהל משא ומתן. עכשיו, העירייה יכולה להחליט דברים מסוימים

כן לשתף או משהו כזה. אבל זה לא חובה.

ד"ר גלית לנדסהוט: לא, אבל קודם נאמר שזה יהיה פתוח לכולם וכולם יוכלו להגיע

למשא ומתן.

מר רן קוניק: אפשר לפנות –

מר מאור יבלושניק: לא, הכוונה היא שהוא יוכל לפנות –

מר ניר רוט: יש תנאי סף. לא כל אחד יוכל להגיע.

13

מר רן קוניק: יפנו לכל מיני מפעילי בריכות, עכשיו, אני מניח. כל מיני קאנטרי.

ד"ר גלית לנדסהוט: אני מבינה. אבל ... כך שמי שלא פניתם אליו, לא יוכל –

מר מאור יבלושניק: תראי, אני אענה על זה בשתי מילים. פעם אחת שפרסמנו, בפעם

הראשונה שפרסמנו ניגשו עשרה. כלומר הגיעו לסיור מציג, לא ניגשו, אלא הגיעו לסיור

מציג. בין לבין, בשביל ללמוד ממכרז הראשון, ניהלנו גם שיחות פרטניות עם כל היזמים

הרציניים שהתעניינו. והם כל הראשונים שנפנה אליהם. אם באותה הזדמנות גם, ניר

מגיע עם הרבה מאוד ניסיון בתחום, הבריכה בסוף לעם ישראל היא קטנה יחסית.

אין פה מאות יזמים רלוונטיים. אני מניח שיש כמה עשרות רלוונטיים. אנחנו יודעים לזקק

את מי שהתעניין בפעם הקודמת, ומן הסתם אליו נפנה באופן די אינטואיטיבי, וננהל גם

איזו סוג של התמחרות כי בסוף האינטרס שלנו למקסם את האינטרס של העירייה בדבר

הזה. אם יהיה מישהו שעשוי להיות רלוונטי, בנוסף למי שיתעניין, אז אנחנו נפנה.

דובר: יש גם תנאי סף מחמירים.

מר רן קוניק: אם את מכירה, את למשל מכירה או מישהו פה מכיר, אפשר להפנות.

ד"ר גלית לנדסהוט: השאלה שלי, מה יהיה ההבדל, שעכשיו אתה תיזמו ותפנו אליהם,

מהפעם הקודמת שיצא המכרז הראשון היתה פנייה להבין למה הם לא ניגשו. מה יהיה

הפעם שונה?

מר מאור יבלושניק: ההבדל הכי מהותי, אני חושב, יהיה זה שהקורונה מאחורינו. זה

היה די אבן שהשאירה אותנו, לא אפשרה לנו להתקדם. כי זו היתה די מעמסה על

הסיפור. והדבר השני, יהיה יותר קל לתווך את הדברים. כי המכרז הוא מאוד מפורסם.

יש פרויקט מאוד ספציפי. אין כמעט דיאלוג בין המציע הפוטנציאלי לבין העירייה.

מר ניר רוט: אני רק אוסיף יותר. אולי אני יובהר לך יותר. הבריכה ברמב"ם היא מורכבת.

יש מורכבות שלא ניתן להבין כל כך דרך פרסום של מכרז. כשהגענו איתם לסיור במקום,

14

שוב, היה קשה, היינו צריכים לשבת ולהסביר להם את מהות השינוי שאנחנו רואים וגם

את החזון העסקי.

ופה אני חושב שהקטע הפרטני יכול מאוד לסייע לנו וכן להגיע איתם לאיזשהם הבנות

ולצוד את אותם אלה שאולי יש להם איזה חשש מסוים לבוא ולהגיד להם 'הנה, תשמעו,

יש פה תוכנית שיכולה להצליח'. כי אנחנו מאוד מאמינים בתוכנית הזו, בתוכנית החדשה.

ובהחלט אני חושב שלא כל אחד יכול להגיע. יש תנאי סף וצריכים לעמוד בהם.

ד"ר גלית לנדסהוט: השאלה שלי זה אם חלק מהסיבה זה באמת התזמון, הקורונה,

שזה מובן, אז למה לא לצאת עכשיו למכרז חדש, אחרי שכבר התקופה הזאת עברה מצד

אחד, ומצד שני אפשר לעשות שוב סיור במקום ולעמוד על כל אותם נקודות שתרצו

בסופו של דבר לעשות באופן פרטני? אני מנסה להבין למה לא לצאת למכרז חדש, שונה,

כי הרי המכרז השני זה סוג שלא ... לא דומה למכרז הראשון, כשהתקופה עכשיו יותר

טובה,

דובר: אבל ההצעה הזאת יותר טובה מלצאת למכרז.

ד"ר גלית לנדסהוט: ... יותר טובה, לא אמרתי שהיא יותר.

מר איתמר אביבי: ... על השאלה שלך, האם תהיה גמישות מסוימת בתנאי המכרז אל

מול, במשא ומתן בסוף יש גמישות. יש דברים שאנחנו נתפשר עליהם. במכרז אי אפשר

להתפשר. במה אנחנו מתפשרים? איפה נהיה גמישים?

מר מאור יבלושניק: התשובה, אמרתי. יש שתי משקולות בנושא. אחת זה באמת

הקורונה, שאנחנו אמנם ביציאה ממנה, שנייה, אבל זה חשוב. זה אחד. והדבר השני הוא

ההסבר והתיווך של הדברים.

מר איתמר אביבי: לא, הסבר זה לא שאתה מתגמש. השאלה אם יש משהו,

15

מר מאור יבלושניק: אנחנו מבחינתנו, גם מי שמכיר את המקום, אני מניח שראית, כחבר

ועדת מכרזים, יש מנעד בתוך המכרז, גם יצרנו מסלולים בשביל לאפשר את הגמישות

הזאת. אנחנו חושבים שלמסלול הבסיסי שמוגדר המסלול האדום, מה שהתייחס אליו

ניר, שהוא 7 מיליון שקלים, אנחנו לא צריכים להתפשר עליו

זו דעתנו. אנחנו כמובן נכוון ליותר, ופה גם ייכנס ההיבט של ההתמחרות מול יזמים

פוטנציאליים. אבל מעבר לזה, אני בספק אם נרצה להתפשר. אבל שוב, אתה יודע, בסוף

משא ומתן הוא משא ומתן. אם יהיה משהו,

דובר: תלוי מה יעלה, בדיוק.

מר מאור יבלושניק: אם יהיה משהו דרמטי שלא חשבנו עליו, מה זה?

ד"ר גלית לנדסהוט: זה מחזיר לשאלה של אור-לי. אז מה אנחנו מצפים שיקרה עכשיו,

שלא יקרה בתרחיש של יציאה למכרז חדש.

דובר: אבל הוא ענה על זה. אני לפחות הבנתי.

מר מאור יבלושניק: אני אענה שוב. אחד, שאנחנו עם הפנים החוצה מהקורונה. והדבר

השני הוא שאנחנו נוכל לתווך, תראי, אני אגב, עמדתי המקצועית, היה לנו איזה שיח עם

הלשכה המשפטית עוד לפני, בפורום הרחב יותר של כל הצוות המקצועי שעשה, עמדתי

היתה אחרי המכרז הראשון כבר, בגלל המורכבות שתיאר ניר במרחב הספציפי הזה,

ללכת, משא ומתן אגב לפי החוק זה גם מותר.

בכל זאת אמרנו נעשה את הסבב השני, מה שנקרא לפנים משורת הדין, בשביל שלא

תהיה איזושהי סיטואציה, ולו גם בשם הנראות, שאנחנו פה מנהלים איזה הליך שמישהו

יכול לטעון שלא נעשה בצורה שקופה. אחרי שמיצינו גם את הפעם השנייה, ובהינתן שתי

16

המשקולות האלה שפירטתי, אני חושב שזה יהיה לא נכון ויהיה פשוט לבזבז זמן כרגע

מר רן קוניק: במכרז את חייבת להגדיר דברים ברורים.

ד"ר גלית לנדסהוט: כן, אבל ככה הוא מגן עליך. הוא מגן על האינטרסים שלך, על

האינטרסים של הציבור. זה היתרון של מכרז. כי אחרת הכל היה פתוח. ולא היינו זקוקים,

מר רן קוניק: את רואה שאנשים לא עומדים בכללים האלה. בסוף צריך להתפשר. והדרך

להתפשר היא במשא ומתן.

ד"ר גלית לנדסהוט: היא במשא ומתן, אני מסכימה, אני מקבלת, זה נכון. אבל השאלה

שלי אם לא נכון עכשיו, אני מבינה שזה באמת ... כולנו כבר רוצים כבר את הבריכה הזו

פתוחה.

מר רן קוניק: כן, זה הרבה זמן. אתם כל הזמן שואלים האם הבריכה,

ד"ר גלית לנדסהוט: אני מסכימה איתך. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר ולפתוח

למשא ומתן את הזכויות של הציבור. ואני חוששת ש... יוביל אותנו לשם. אז אני שואלת.

אם חלק מהסיבות לא לפתוח מכרז, או חלק מהסיבות שאנחנו חושבים שזה ... זה

הנושא של הקורונה, למה לא לתת הזדמנות למכרז חדש, לנסות לעשות את זה כמה

שיותר מהר, לא לחכות עכשיו חצי שנה.

ואם מכרז חדש שהוא שונה בתנאים מהמכרז הקודם, המכרז השני לא באמת היה שונה

בתנאים מהמכרז הקודם. אם המכרז החדש לא מצליח אז לפתוח את זה באמת למשא

ומתן. אני חייבת להגיד שדעתי קצת לא נוחה. אם הבעיה שלנו זה התזמון, אז אין סיבה

עכשיו לא לעשות מכרז נוסף.

עו"ד רנית בראון: אני רוצה להגיד עוד משפט אחד. הציבור שאמור לגשת למכרז הוא

ציבור יחסית מצומצם. לא מדובר פה על פגיעה -

17

ד"ר גלית לנדסהוט: לא, ברור.

עו"ד רנית בראון: ולכן, ההחלטה לעשות את זה בנסיבות האלה היא החלטה הגיונית גם

שתחסוך זמן וגם תאפשר, במורכבות של המכרז, באמת ניסו פה וישבו פה אנשי מקצוע,

גם משפטנים, גם אנשי מקצוע בתחום הבריכה, וראו שזה לא נכון יהיה -

מר רן קוניק: איזו פגיעה יכולה להיות בציבור? הציבור נפגע, כל יום שהיא סגורה הוא

נפגע יותר מכל דבר אחר.

מר איתמר אביבי: אני חושב, למה אמרתי לך, קצת ביקרתי את הזה של הקורונה, כי

בדיוק ניר הציג שבשנתיים הקרובות ייקח להם להתאושש. זה אומר, אם אנחנו לא נזיז,

אז אפשר לעשות עוד מכרז ועוד מכרז, ונחכה שנתיים, עד שהם יגידו 'התאוששנו',

ועכשיו אנחנו יכולים לעמוד בתנאי המכרז.

גב' אור-לי ניב: אני גם לא רואה סיבה למה עכשיו, במכרז נוסף, כן ייגשו. שום דבר

חדש.

ד"ר גלית לנדסהוט: מהבחינה הזו, גם במשא ומתן אף אחד לא ייגש.

גב' אור-לי ניב: לא נכון. דווקא במשא ומתן יש יותר סיכוי. אבל יש בסוף צוות מקצועי,

שאני מניחה שהאינטרסים של הציבור, ושל העירייה, עומדים לנגד עיניו.

עו"ד רנית בראון: אחרי שמסיימים את הכל, זה מובא לאישור מועצה. אז אישור

המועצה בעצם מגן עלינו גם על הדבר הזה. יש אפשרות לעשות -

גב' אור-לי ניב: כן, נוכל להתנגד אם, אני חושבת שזה פותח סיכוי.

מר בני רייך: מכיוון שבתקופה הזאת אין, אני מניח, התלהבות גדולה ולא עומדים בתור

להקים את הבריכות, והעירייה הרי לא משקיעה כסף, היא רוצה, אם זה BOT אז היזם

צריך להשקיע את הכסף, מה בכל אופן הטריגר של היזם שיבוא וייקח על עצמו? ... אני

18

מבין שגם המחירים יהיו בפיקוח, לא רק מה שהוא רוצה. והוא לא יוכל להפעיל לא רק

בריכה, הוא לא יעשה שם דברים אחרים, אלא אם כן נותנים לו דברים מסוימים. מה

בעצם ימשוך את האנשים לבוא להפעיל את הבריכה? אני פשוט אומר את זה מניסיון,

שאנחנו עשינו פעם קודמת, שאז יורם היה איתי בוועדת -

מר רן קוניק: אי אפשר לנהל את המשא ומתן בישיבת מועצה שהיא מוקלטת. יש משא

ומתן. ... פחות שעות לתחרותי, יותר חדר כושר. אין לי מושג. בעיקר העניין של לחסוך

זמן אחרי המכרזים.

מר מושיק גולדשטיין: אני מציע שהנושא יחזור לישיבת המועצה, הנושא יבוא עם

ההבדלים, ...

גב' אור-לי ניב: חייב להיות ...

מר מושיק גולדשטיין: אז אני אומר, ברור שנצטרך לאשר. אבל שיבוא למועצה בצורה

מסודרת, שנדע את ההבדל בין מה שהוצע במכרז ובין מה -

מר רן קוניק: אולי לא יהיה הבדל, מושיק. אולי לא יהיה הבדל? מאיפה אתה יודע שיהיה

הבדל? אולי לא יהיה הבדל? אולי יסגרו במשא ומתן על מה שפרסמו במכרז?

גב' טלי ארגמן: שרונה רצתה לדבר.

גב' אור-לי ניב: כן, שרונה.

עו"ד שרונה לוי: רציתי ככה להניח את דעתה של גלית גם. שאני קצת ליוויתי את זה

מהצד. א', אני יכולה להגיד שבאמת היה כאן רצון כנה שהמכרז יצליח. וראו את זה גם

בתהליך איך שהוא נעשה, בהקשבה לאנשים שהציעו, בפגישות שנערכו איתם וההקשבה

לצרכים שלהם. אחד. שניים, פורסמו כאן שני מכרזים.

לצאת למכרז שלישי על אותו נושא, זה משהו חריג. זה לא משהו מקובל. לכן אנחנו עשינו

את הצעד הזה, להביא את זה היום למועצה, שזה באמת עושים את הצעד הזה לאחר

19

שהגענו לאיזו נקודה שאומרים 'רגע, משהו פה', מכרז זה מסמך נוקשה מאוד. אי אפשר

לסטות מהכללים שלו. יכול להיות שבמשא ומתן, איזשהו תנאי סף שבמכרז פוסל מציע,

שלא ניגש כי הוא לא עומד, כי הוא לא ניהל שלוש בריכות שככה וככה, פתאום במשא

ומתן הדבר הזה יאפשר לו להיכנס וכן תימצא הדרך.

ד"ר גלית לנדסהוט: אולי דווקא מהבחינה הזאת כן נכון לפרסם את זה, שיוכל לגשת כל

מי שעומד בתנאי הסף,

עו"ד שרונה לוי: אבל אני אומרת, אחרי פעמיים שעשינו את התהליך הזה, לעשות אותו

פעם שלישית זה באמת לא,

ד"ר גלית לנדסהוט: אני מבינה מה שאת אומרת, שרונה, אני אומרת אפילו לא במכרז.

אלא הזמנה למשא ומתן לכל מי שכמובן שעומד בתנאי הסף,

עו"ד שרונה לוי: אני רק רוצה לסיים עוד הערה אחת קטנה. שכולכם יודעים, אבל אני

אומרת לפעמים מישהו שצופה מהצד. בריכת רמב"ם היא לא בריכה רגילה. והיא לא

בריכה, לעניות דעתי כמו שאני רואה אותה, היא לא במירכאות "סקסית". היא מאוד

מיושנת והרוסה. אין בה שטחי אירוח. ותקנו אותי אם אני, אין מדשאות.

מר מאור יבלושניק: זה לא קאנטרי.

עו"ד שרונה לוי: זה לא קאנטרי. היא פונקציונאלית מאוד, עם הרבה מאוד חסרונות

שעולים על יתרונותיה. אין בה חנייה. מי שייקח אותה, אתם יודעים, צריך למצוא פה את

נקודת האיזון הכלכלית המדויקת, בשביל להתקשר עם היזם שייקח את זה. וזה לא יהיה

קל. היא לא נגישה. אין לה כניסות.

מר מאור יבלושניק: אני חושב אבל שיש פיתרון למה שאמרת, גלית. אם החשש שלך

הוא ביחס לפתיחה, אנחנו יכולים גם לפרסם קריאה לכל מי שמעוניין, להודיע שאנחנו

פותחים בהליך של משא ומתן, התמחרות, צריך להגדיר את זה משפטית. אם אין

20

התנגדות

ד"ר גלית לנדסהוט: אני חושבת שזה דבר נכון. אפשר לעשות. זה יהיה משהו מאוד

חדשני ומאוד –

מר מאור יבלושניק: אין שום בעיה עם זה. הכל שקוף מבחינתנו. גם יש לנו אינטרס

מסחרי, במירכאות, כלומר העירייה רוצה למקסם את העסק שלה. לא שקופים בלפרסם

את כל מה שקורה בתוך החדר עם כל אחד מהיזמים הפוטנציאליים. מצד שני, על

הקריאה לנהל משא ומתן אין שום בעיה.

עו"ד שרונה לוי: דרך אגב, גם החלטות המועצה כאן מפורסמות. אז אם יש מישהו

שבאמת, את יודעת, זה עובר מפה לאוזן. אם הוא מעוניין, אז הנה, מתחילים אז אולי אני

אפנה כי יש לי הצעה. זה גם, לא נעשה בצורה שהיא לא חשופה ולא שקופה. עדיין זה

שקוף. ואם יש מישהו שחושב שיש לו הצעה להציע הוא עדיין מוזמן לבוא ואנחנו נשמח.

מר רן קוניק: טוב, אפשר להצביע? מי בעד?

ד"ר גלית לנדסהוט: אני מצביעה בעד, אבל אני באמת מבקשת שתהיה פנייה לכולם.

מר מאור יבלושניק: זה סוכם.

מר רן קוניק: האינטרס שלנו זה לפנות לכמה שיותר.

ד"ר גלית לנדסהוט: כן, לא רק לפנות לכמה שיותר. לפרסם את זה כך שיוכלו לפנות גם

בלי שאנחנו ...

מר רן קוניק: אני לא בטוח שאפשר לפרסם עכשיו. לחכות עכשיו שלושה שבועות לזה,

אז יגידו לך למה לא חיכית שלושה שבועות.

מר מאור יבלושניק: ... באופן סגור. שיאפשר למי שמעוניין לפנות תוך שבוע,

מר רן קוניק: לפרסם את זה באמצעים ... ובמקומון. ...

דובר: לא, ... לתת זמן מוגבל וזהו. שבועיים, ובמקביל להתחיל -

21

מררן קוניק: ואז אתה תסגור עם מישהו והוא יגיד לך 'נתת לי שבועיים, רציתי משא

ומתן...'

מר מאור יבלושניק: אחרי שבועיים, מי שלא פנה,

מר רן קוניק: ואם אני רוצה לדבר מחר בבוקר עם מישהו?

מר מאור יבלושניק: אפשר לדבר.

מר רן קוניק: אני יכול לסגור עם מישהו מחר בבוקר.

גב' אור-לי ניב: לא, אתה לא יכול. אתה רק מתחיל משא ומתן.

מר רן קוניק: מחר יבוא, תפנה ליזם, הוא יגיד לך 'אני רוצה, איפה חותמים?' ובינתיים

אתה מפרסם שבועיים שלושה לאנשים שזה?

מר מאור יבלושניק: לא, אתה לא מבטיח לאף אחד שאתה חותם איתו.

מר רן קוניק: תעשו מכרז, אם אתם רוצים לפרסם, אז מכרז.

מר מאור יבלושניק: אנחנו לא רוצים לפרסם.

מר רן קוניק: אז אם אתם לא רוצים לפרסם, אז תתחילו לנהל משא ומתן. כמה שיותר

מהר, מחר בבוקר. וכל אחד פה מוזמן לפרסם, כולל אצלו בדפי פייסבוק, שכל מי

שמעוניין יכול לפנות לעירייה ולעשות, אמרנו שני מכרזים, ופרסומים וסיורים ופגישות.

אתה מזמין אנשים אחרי זה, אתה מפרסם, אז הם ירצו לעשות סיור. נכון? אתה צריך

לעשות להם סיור? מה ההבדל בין זה לבין –

מר מאור יבלושניק: אני לא הצעתי לפרסם. אני לא יודע מה הכללים אומרים, אם אתה

מפרסם,

מר רן קוניק: אנחנו עכשיו פותחים את המשא ומתן לכל מי שרוצה לבוא ולבדוק

אפשרות. מה זה שונה ממכרז? הוא יגיד 'סבבה, מעניין אותי. מתי אתם עושים סיור?'

22

מר יובל ארבל: למכרז יש כללים מאוד ברורים. זה יתקנו אותי הלשכה המשפטית,

כשאנחנו נכנסים למשא ומתן אנחנו יכולים להוציא הודעה מחר בבוקר.

מר רן קוניק: ... אומרת לך תפרסם, אתה עושה משא ומתן. אם אתה מפרסם שאתה

עושה משא ומתן, אתה בעצם עושה סוג של מכרז. אתה צריך לתת זמן, אחרת יגידו לך,

הוא ילך לבית משפט, יתקע לך את המשא ומתן עכשיו שלושה חודשים, כי לא חיכיתם.

פרסמת שאתה עכשיו פותח משא ומתן, אז צריך לתת זמן, שבועיים, שלושה. אני

התעניינתי, אני מחיפה. ראיתי במקרה את המודעה, אני רוצה לעשות סיור.

גב' אור-לי ניב: סיור חייבים לעשות.

מר רן קוניק: אז מה ההבדל?

עו"ד שרונה לוי: אני חושבת שרן צודק. מפני שאם אנחנו הולכים בדרך הזאת שאנחנו

פוטרים, אז אין פה באמצע.

מר רן קוניק: יש פנייה יזומה שלנו.

עו"ד שרונה לוי: ברגע שאנחנו מפרסמים בצורה מסוימת, אנחנו מכניסים את עצמנו עוד

פעם להליך שיוויוני, ועוד פעם, אבל הרעיון הוא -

מר רן קוניק: שיפנו לכל מי שהגיש. מי שלא הגיש בשני מכרזים, אם יש כאלו בכלל

שרצו,

ד"ר גלית לנדסהוט: לא הגיש אף אחד.

עו"ד שרונה לוי: לא, אבל היו המון מתעניינים,

מר רן קוניק: לא, מי שלא התעניין. יפנו לכל המתעניינים, אבל מי שלא התעניין, יש לו

בעיה.

מר מאור יבלושניק: יותר מזה. היו כאלה שהתעניינו, וביקשנו מהם לבוא, לשבת איתנו,

כל המתעניינים לסוג של להבין, לעשות הפקת לקחים. חלק אמרו 'לא מעניין אותנו,

23

תעזבו אותנו, לא רוצים לדבר איתכם

מר רן קוניק: טוב, חבר'ה. את בעד? כולם בעד, גלית נמנעת. תודה רבה. תודה על הזמן

שלך.

הצבעה:

10 בעד: רן קוניק, טלי ארגמן, אור-לי ניב, יזהר אופלטקה, אלי הולצמן,

קארין אינס, מושיק גולדשטיין, סיון גולדברג, איתמר אביבי, בני רייך.

1 נמנעת: גלית לנדסהוט

החלטה: אושרה התשרות ללא מכרז בנואש שדרוג, הפעלה אחזקה של

מתחם הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 22(ח

לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח – 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל

הצעה בשני מכרזים פומביים שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות

העניין, עריכת מכרז חדש לא תביא תועלת, ברוב קולות.

4. אישור תב"רים

מר רן קוניק: סעיף אחרון, יש שני תב"רים. מאור, אתה רוצה להסביר?

מר מאור יבלושניק: כן, שני תב"רים. אחד נוגע לשיפוץ של גינות ציבוריות. בעצם הגדלה

לפרויקטים שחלקם כבר נמצאים בשלבים מתקדמים לקראת ביצוע. לאיזשהו שיפוץ קטן

לפרגולה בפארק, שקצת עבר זמנה.

מר רן קוניק: ובעיקר לגינת סולד גם. לא אמרת סולד. גינת סולד ורמב"ם.

24

מר מאור יבלושניק: נכון. החלק הראשון, שיפוץ גינות ציבוריות ולגינת סולד. והתב"ר

השני מדבר על הקמת תשתיות במתחם תחנת הזנק בטבנקין, שכולל בעצם, למי שלא

מכיר, הולך להיות שם מתחם שמיועד בעצם לכוחות החירום וההצלה. עם מתקן חדש

של מד"א, שיוקם בשכונה, ואנחנו אחראים לדאוג לרישוי ולתשתיות.

בנוסף, משרד התחבורה מחליף את הבוטקה הישן שם של הנהגים. ומוסיפים במתחם

גם שירותים, שבעצם יהיו דו תכליתיים. גם ישרתו את באי הגן וגם ישרתו, מה שהרבה

שנים כבר זועקים לזה, את באי כורזין. בעיקר המתחם שם של כורזין 5, אז זה יישב שם

על המתחם של טבנקין.

מר בני רייך: זה יהיה תת קרקעי גם?

מר מאור יבלושניק: יהיו שירותים תת קרקעיים.

מר בני רייך: לא, אני מדבר על כל המתחם.

מר מאור יבלושניק: כן, יהיה אחר כך. זה בהמשך. אני מדבר כרגע על משהו שהוא

מיידי. כלומר הרישוי כבר,

מר רן קוניק: מה תת קרקעי?

מר מאור יבלושניק: בני מדבר על המתחם התת קרקעי בכורזין, על המנהרה,

מר בני רייך: בדיוק. על זה אתה מדבר?

גב' אור-לי ניב: לא, מה פתאום.

מר בני רייך: חשבתי שאתה מרחיב את המקום.

גב' אור-לי ניב: לא, לא, הוא מדבר על הבוטקה איפה שנכנסים למפעל הפעלה, למוקד.

מר בני רייך: חשבתי שאתה עושה משהו –

דובר: השירותים איפה ממוקמים?

מר מאור יבלושניק: השירותים יהיו על הפינה.

25

מר רן קוניק: יש שם שירותים של המרכז. פשוט לא פותחים אותם.

דובר: הם נראים רע מאוד.

מר מושיק גולדשטיין: איפה יש שירותים של המרכז?

גב' טלי ארגמן: אני מציעה שתיתן לי, אדוני ראש העיר, אני מציעה שתיתן לי את

הפרויקט זה שנקרא שירותים. שאני מדברת עליו 23 שנים. אני אומרת לך שאני אעשה

את זה תוך חודשיים. מה זה? 23 שנה אנחנו מדברים

מר רן קוניק: מי בעד לתת לטלי את תיק השירותים?

מר בני רייך: השירותים הציבוריים.

גב' טלי ארגמן: כן, הציבוריים. כולו שניים, שלושה. טוב, אתם יודעים איך קראו לשסק

לפני 50 שנה

מר בני רייך: אסקדיניה.

גב' טלי ארגמן: יפה.

מר רן קוניק: זה הזמן לסגור את ההקלטה. תודה רבה לכולם.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: התב"רים אושרו פה אחד.

__________________

רן קוניק

ראש העירייה

__________________

שולי ברוך בר-דוד

מרכזת ישיבות המועצה

26

קובץ החלטות

1. אישורהמועצה לפטור ארנונה ל"מוסד מתנדב":

א. עמותת "אופק" – קידום מתנדבים צעירים בישראל.

ב. עמותת "אור שלום" – ילדים ונוער בסיכון.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: אושרה החלטת ועדת הנחות בארנונה לאשר לעמותת "אור

שלום" הנחה בשיעור 67% מתשלום ארנונה כ"מוסד מתנדב" ולדחות

את בקשת עמותת "אופק", פה אחד.

2. אישור המועצהלהארכת שירות לגב' לאה קירשנבאום.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: אושרה הארכת שירות לגב' לאה קירשנבאום, פה אחד.

3. אישור המועצה להתקשרות ללא מכרז בנושא שדרוג, הפעלה ואחזקה של מתחם

הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 22(ח) לתקנות העיריות

(מכרזים) תשמ"ח – 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל הצעה שני מכרזים פומביים

שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות העניין, עריכת מכרז חדש לא תביא תועלת.

27

הצבעה

10 בעדרן קוניק, טלי ארגמן, אור-לי ניב, יזהר אופלטקה, אלי הולצמן,

קארין אינס, מושיק גולדשטיין, סיון גולדברג, איתמר אביבי, בני רייך.

1 נמנעת: גלית לנדסהוט

החלטה: אושרה התשרות ללא מכרז בנואש שדרוג, הפעלה אחזקה של

מתחם הבריכה העירונית רמב"ם, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 22(ח

לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח – 1987, זאת לאחר שלא הוגשה כל

הצעה בשני מכרזים פומביים שפורסמו ולאחר שנוכחה כי בנסיבות

העניין, עריכת מכרז חדש לא תביא תועלת, ברוב קולות.

4. אישור תב"רים

הצבעה: פה אחד.

החלטה: התב"רים אושרו פה אחד.