פרוטוקול מליאה מס' 40

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה מיוחדת מס' 40

מיוםרביעי, ו' בתמוז תשפ"א, 16.6.2021

נוכחים חברי מועצה

גב' טלי ארגמן, מ"מ וסגנית ראש העירייה, חברת מועצה

גב' אור לי ניב, סגנית ראש העירייה, חברת מועצה

מר אלי הולצמן, חבר מועצה

עו"ד אביעד מנשה, חבר מועצה

מר מושיק גולדשטיין, משנה לראש העירייה, חבר מועצה

מר בני רייך, משנה לראש העירייה, חבר מועצה

מר איתמר אביבי, חבר מועצה

מר אלעד רוזגוביץ, חבר מועצה

גב' ויוי וולפסון, חברת מועצה

גב' אילה שני, חברת מועצה

מר ניר קורן, חבר מועצה

ד"ר גלית לנדסהוט, חברת מועצה

נעדרו:

מר רן קוניק, ראש העירייה, יו"ר מועצת העיר

מר סיון גולדברג, סגן ראש העירייה, חבר מועצה

פרופ' יזהר אופלטקה, חבר מועצה

גב' קארין אינס, חברת מועצה

עו"ד יעקב שטרן, חבר מועצה

נוכחים

עו"ד יורם פומרנץ, מנכ"ל העירייה

עו"ד רנית בראון, יועצת משפטית

מר שלומי שפירא, גזבר העירייה

רו"ח גבי סוידאן, מבקר העירייה

מר מאור יבלושניק, סמנכ"ל פיתוח ותכנון

מר יאיר אונפסונג, סגן הגזבר ומנהל אגף הארנונה

עו"ד שרונה לוי, יועמ"ש, לשכה משפטית

גב' אביבה שבתאי, עוזרת ראש העירייה

עו"ד רו"ח איילת חיים, עוזרת מנכ"ל

2

גב' שולי ברוך בר-דוד, מרכזת ישיבות מועצה

סדר יום:

צו הארנונה לשנת 2022.

גב' טלי ארגמן: ערב טוב אורחים יקרים, חברי מועצה יקרים.

מר מושיק גולדשטיין: אני מבקש לפתוח בברכות לראש הממשלה, רגע אנחנו נחלק זה.

גב' טלי ארגמן: בראשית דברי, אני רוצה לברך הרבה אנשים, בניהם אותי, איילה שני

נכנסה כחברת מועצה חדשה במקום אורי קרמן, שיהיה ל ך בהצלחה. ואני רוצה רק להגיד

לכם שאני-

מר מושיק גולדשטיין: היא רוצה להגיד לך משהו.

גב' טלי ארגמן: חברת מועצה חדשה ונפרדנו , חבל שהוא לא פה, מאורי קרמן שאני

מאוד חיבבתי ואני מאמינה שאיילה תלך בדרכיו. אלעד מזל טוב להולדת הבת, יש לה חברה,

נולדה לי גם נכדה לפני חודש, אז לכן אנחנו פה. וסיוון גם לא נמצא פה, אבל הוא יבוא אלי

מחר, הוא גם קיבל עוגה, סגן ראש העירייה. ושיהיו רק שמחות.

עו"ד יורם פומרנץ: וטלי, חג אהבה שמח.

גב' טלי ארגמן: למי ברכה נוספת?

גב' ויוי וולפסון: קודם כל אני רוצה לברך אותך , שאת עומדת בראש המועצה היום

3

אישה, בכל זאת. מאוד מאוד משמח. יש לנו שבוע הבא אירוע משמח ואני רוצה, למרות שאורי

לא פה, אני רוצה לומר שאורי היה, עדיין איש מאוד פעיל. הוא ממשיך להיות פעיל במרחב

הציבורי ובאמת עשה עבודה מצוינת לטובת עשייה לטובת העיר ואני מכאן שולחת תודה רבה.

ועוד ניפגש ונמשיך לפעול ביחד. ואני רוצה לברך את איילה שני שנכנסת היום למועצה ואני

בטוחה שהיא תעשה עבודה מצוינת ובהצלחה וזהו, זה בכלל שבוע משמח, לא. זה שרים

ממשלה...

גב' טלי ארגמן: איזה משמח, תלוי למי. על חודו של קול הביאו מישהי מבית חולים, אז

תארי לך שהיא לא הייתה מגיעה.

גב' ויוי וולפסון: אז היינו ממציאים אותה, היינו ממציאים אותה. אבל טלי תשמעי, יש

לה עכשיו אפשרות לנוח מעשייה, נחים.

מר מושיק גולדשטיין: את מי את מברכת.

גב' ויוי וולפסון: את כולנו.

מר מושיק גולדשטיין: את ראש הממשלה.

גב' טלי ארגמן: ראש הממשלה בינתיים, שייך לו.

גב' ויוי וולפסון: בסך הכל זה מאד משמח, שהסכים לעמוד בראש הממשלה הזאת.

גב' טלי ארגמן: אנחנו מתחילים, וועדת כספים. תסלחו לי אני כמה דקות ישבתי עם

אביבה ולא הספקתי היום. זאת הזמנה של ישיבת המועצה, הזמנה מיוחדת מספר 40 – צו

4

ארנונה לשנת 2022. צו הארנונה לשנת 2022, אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה אני מעבירה

לך.

מר יאיר אונפסינג: ערב טוב לכולם, מתכבד להציג בפניכם את הצו ארנונה לשנת 2022

צירפתי גם דברי הסבר לגבי השינויים, צו ארנונה הוא מסמך משפטי, הוא מסמך קשיח, מאז

חוקי ההקפאה וכמעט ולא ניתן לשינוי וכל שינוי דורש אישור שר הפנים. יש דברים

שמתעדכנים באופן אוטומטי ויש גם דברים שהם בסמכות המועצה, אנחנו תכף נדבר על

ההסבר.

הצו עצמו כולל את אופן חיוב הנכסים בעיר לפי החלוקה של מגורים עסקים כאלה ואחרים.

ההנחות השונות שניתנות בדין, חלקם על פי חוק וחלקם על פי תקנות שהם בסמכות המועצה

שכל ההנחות שעל פי חוק לאוכלוסיות חלשות, אזרחים ותיקים וכדומה. בהתאם לחוק

ההסדרים מ-2006 הצו מתעדכן, התעריפיםוהצו מתעדכנים כל שנה בהתאם לנוסחה שלוקחת

בחשבון את מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי, על פי הנוסחה כפי שפורסמה על ידי

משרד הפנים, העלאה לשנת 2022 עומדת על 1.92% .הסכום הזה, בהמשך אפרט, מצאנו איזה

שהוא פתרון קצת יצירתי כן להקל על העלאה הזאת, למי שמעוניין בכך, אז תכף אפרט בעניין

השינויים.

השינוי הראשון שהוספנו בצו הוא עדכון של נכסים פטורים בהתאם לפקודת מיסי העירייה

ומיסי ממשלה, יש רשימת נכסים שהם פטורים בחוק כמו בתי העלמין, בתי ספר, בתי כנסת

וכדומה. נוספו לרשימת האתרים האלה שהם פטורים על פי חוק, עוד שלושה בשנים

האחרונות ורצינו להציג את זה בצו, במיוחד בשביל להנגיש את זה לציבור. אחד זה אתר

הנצחה ממלכתי, השני זה במשטחים הסלולרים ה-200 מטר הראשונים פטורים והשלישי זה

ארכיון ציבורי. כמו שאמרתי , זה בעיקר להנגיש את זה לציבור, זה דברים שהם מאושרים

מפטור לארנונה על פי חקיקה.

לגבי השינוי השני שהוא השינוי המשמעותי, הנחה למשלמים באמצעות הוראת קבע, עד היום

לא הייתה הנחה למי שמשלם בהוראת קבע, אני יכול להגיד שהשכנים שלנו הקרובים, רמת גן

5

ותל אביב אין הנחה כזאת. בסמכות המועצהלאשר מקסימום עד 2%, אנחנו מבקשים לאשר

אחוז אחד. המשמעות הכספית הזאת, גם משמעות כספית וגם משמעות מבחינת בעלי נכסים.

יש לנו היום כ -7900 בעלי נכסים, שהם משלמים בהוראת קבע ש הם 30% מבעלי הנכסים

בעיר. בהנחה שתאשרו אז שנה הבאה הם ייהנ ו באופן אוטומטי מההנחה הזאת ואני מניח

שזה יעודד בעלי נכסי נוספים להצטרף להוראת קבע. מבחינת כסף ה-8000 נכסים האלה זה

64 מיליון שקלים ובעצם אם נעניק להם הנחה של 1% זה 640,000 שיגרעו מקופת העירייה

אבל אנחנו עדיין חושבים שזה חשוב. גם בסעיף הבא יש איזה שהוא קיזוז מסוים תכף אני

אפרט. אז זה לגבי ההנחה למשלמים בהוראת קבע. דרך אגב, יש עוד רשויות שהצטרפו לזה

בשנים האחרונות , אבל החשבון ארנונה יוצ א אחת לחודשיים. יש לנו אפשרות בצ ו לשלם

בהוראת קבע ב-12 תשלומים. זאת אומרת הם יקבלו את החשבון אחת לחודשיים אבל החיוב

יהיה, אחת לחודש. שזה מקל על חלק מהאנשים מבחינת התזרים החודשי שלהם, יש מעורב,

חלק מהתושבים בחרו ככה וחלק אחרת. אבל טוב שגם אתם תדעו כשמדברים עם אנשים. זה

כמובן מפורט בצו.

הסעיף הנוסף, השינוי הנוסף זה הנחה למשלמים מראש. עד היום נתנו הנחה של 2%, מי

שנהנה מזה זה כ-2800 בעלי נכסים. בעיקר היה מדובר עלכך שזה יחסית מעט. בעיקר היה

מדובר על העסקים הגדולים, על חברות מאד גדולות, בנקים, כרטסי אשראי שהצליחו לחסוך

את הכסף לשלם לכל שנה מראש. אנחנו במקרה הזה מבקשים להוריד את זה ל1%. שזה יעזור

לנו לממן את ההנחה להרבה יותר תושבים ועוד הרבה מאד עסקים. מי שקיבל 2% הנחה

השנה, היה מדובר בערך על 44 מיליון שקלים, אם נוריד את זהמ-2% ל1% זה 440,000 שקל

שיתווספו לקופת העירייה.

אם אני אקח את הסעיף הקודם שעולה לעירייה 640,000 שחהוראת קבע ופה 440,000 שח

פחות, כל השינוי הזה העירייה תיפגע בסדר גודל של 200,000 שקל בהכנסות. אבל מצד שני

שליש מבעלי הנכסים ייהנו בהנחה גדולה יותר ואני גם מאמין שהרבה יותר מזה, כי זה יעודד

את האנשים להצטרף להוראת קבע, כמו שאמרתי אין את זה ברשויות שסמוכות אלינו. זהו,

אלו השינויים בצד אם יש למישהו שאלות, אני אשמח לענות.

6

גב' טלי ארגמן: יש שאלות לפני הצבעה?

גב' ויוי וולפסון: האמת שכמה שנים וכמה פעמים ביקשנו, הערנו וביקשנו. כי אנחנו לא

במעמד של לבקש לפני כן, אבל באמת לוותר על העלאה, זאת אומרת לבקש ממשרד הפנים

לוותר על העלאה. אני יודעת שזה לא פשוט וזה מורכב, אבל זה אפשרי. לראיה יש לא מעט

ערים שהצליחו לעשות את זה השנה ואם אנחנו לא עירייה גירעונית, חבל שזה פשוט לא נעשה.

כי בכל זאת אפשר לפרוס את החובו ת ואפשר לעשות המון דברים, אבל עדיין הם צריכים

לשלם יותר. ואני חושב שדווקא שנה , זה היה מהשנים האלה, לדעתי אפילו היינו יכולים

להצליח בדרישה הזאת.

מר יאיר אונפסינג: אני אענה על העניין הזה, מהכללים שקיימים עד היום, כל שנה במשרד

הפנים אנחנו לא עומדים בתנאים שבגלל הגרעון המצטבר שאנחנו סוחבים. אני רוצה להגיד

מעבר לזה, אני אזכיר לך. בשנתיים האחרונות אנחנו פנינו למשרד הפנים במטרה לתת, למרות

שדי ידעתי וניסיתי להילחם, לשנות תעריף של בנקים. כי רצינו להביא לפה בנק גדול לעיר,

שזה לא צלח בסופו של יום.

אבל ביקשנו להפחית את הארנונה, את התעריף, מבלי שזה יפגע בהכנסות הרשות, אלא להיפך

יעלה את ההכנסות הרשות, אם הבנק הזה היה מגיע לעיר. הצגנו את הכל עם המספריים, עם

חוות הדעת הכלכליות למשרד הפנים ולא אישרו לנו. אני אספר לך על השכנה שלנו, רמת גן,

שהיא עדיין מוגדרת כרשות יותר חזק ה, כרשות איתנה, הם שנה שעברה ב-2020 ביקשו לא

להעלאות את ה-1.1%. הם פנו למשרד הפנים ולא אישרו להם משרד הפנים לא להעלות את

ה- 1.1%. אז מפרסומים בעיתונים כרמל שאמה פרסם שהוא הולך עם זה לבית המשפט. אז

לבוא לעשות צעד פופוליסטי, לא חשבתי שזה נכון לעשות את זה ולהגיד לתושבים: אני הולך

לפנות למשרד הפנים להוריד לכם ובסוף כן לחייב אותם.

בשביל זה חשבנו על פתרון יצירתי ותחשבי ש1.92% כל מי שיש לו הוראת קבע, יורד לו 1%

7

זאת אומרת העלאה תהייה פחות מ1%. כל מה שאנחנו אומרים, מי שיש לו הוראת קבע היום

כ7,900 בעלי נכסים, יקבלו את זה באופן אוטומטי, לא צריכים לעשות שום דבר, אחרים, מי

שיצטרף בשמחה, נעניק את ההנחה לכולם. אז העלאה תהייה פחות נוראית. אם אנחנו

אומרים על זה שנה קורונה זה שנה קשה. בעלי עסקים קיבלו מהמדינה סיוע בנושא של

ארנונה, זה עבר דרכנו והחזרנו להם את הכספים. אנשים פ רטים שנפגעו פנו אלינו לוועדת

הנחות בר אשות של אביעד מנשה, אנחנו יושבים דנים במקרים האלה ומנסים לסייע כמה

שיותר. לבוא להגיש בקשה למשרד הפנים, כשאתה יודע מראש שזה הולך להיכשל ,זה נראה

לי לא נכון ומיותר.

מר בני רייך: הנחה בהוראת קבע אתה צריך לקבל אישור של משרד הפנים?

מר יאיר אונפסינג: לא. ההנחה בהוראת קבע, אין לי צורך אישור במשרד הפנים.

מר מושיק גולדשטיין: אורלי, את יכולה להגיד מה שאת רוצה, תרגישי בטוחה.

גב' אור-לי ניב: אפשר לשאול שאלה? בהמשך לשאלה של ויוי, אם אנחנו לא עיר

איתנה אנחנו יכולים להגיש בקשה לא להעלאות את ה...

מר יאיר אונפסינג: אמרתי, אנחנו לא עומדים בתנאים. יש רשימת תנאים להגיש את זה.

זה נקרא אישור חריג, בקשה לאישור חריג. יש רשימת תנאים, אחד התנאים שהגירעון

המצטבר הוא לא מעל 15% והגירעון המצטבר שלנו הוא גבוה יותר. אנחנו לא עומדי ם

בתנאים האלה. ולכן אסור לנו להפחית את ההכנסות, זה נקרא הפחתת הכנסות.

ולכן לא אישרו לנו את העניין התעריפים של הבנקים, כי הם ראו בזה הפחתה. ניסינו בעבר,

דרך אגב ניסינו בתחילת הקדנצה, אני חושב הראשונה, ניסינו להוריד מעט בתעריף של

מספרות ופנינו למשרד הפנים ולא זה עזר לנו. גם עכשיו, בשנתיים האחרונות, ניסינו לעשות

8

שינוי בתעריףשל בנקים וזה לא עזר.

ד"ר גלית לנדסהוט: שתי שאלות, אחת בהמשך לתשובה שנתת לויוי. גם בפעם השניי ה

משרד הפנים דחה את הבקשה להקלה בארנונה של הבנק?

מר יאיר אונפסינג: כן, גם בפעם השנייה הוא דחה.

ד"ר גלית לנדסהוט: גם בפעם השנייה, הצבענו על זה לא מזמן.

מר יאיר אונפסינג: נכון, נכון.

ד"ר גלית לנדסהוט: והשאלה השנייה שלי היא, אלה שבעצם יאבדו את הגובה של ההנחה,

כלומר מ2% ל1%. כמה מתוכם זה משקי בית וכמה מתוכם זה עסקים

מר יאיר אונפסינג: שנייה אחת, יש לי את זה פה. מבחינת אלה ששילמו מראש בשנה

הזאת 2,899 בעלי נכסים. מבחינת כמות ב-91% מגוריםו-9% עסקים. בכסף זה 66% עסקים

ו34% מגורים. מעט עסקים אבל זה העסקים הגדולים, עם הרבה מאד כסף. זה 44 מיליון

שקלים. עוד שאלות?

עו"ד רנית בראון-ארז: לפני ההעצבה, חברת מועצה החדשה צריכה להישבע אמונים.

גב' טלי ארגמן: זה כמעט כמו בכנסת, כמעט כמעט.

הרב איילה שני: שאני לא אתבלבל.

9

הרב איילה שני: אז אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את

שליחותי במועצה.

גב' טלי ארגמן: את יכולה להיות בכנסת עכשיו.

הרב איילה שני: אני רצה.

מר יאיר אונפסינג: אני רק רוצה להוסיף דבר אחד, להזכיר לכם , כ שאריה דרעי נכנס

להיות שר הפנים, סילבן, היתה שנה אחת שנכנס שר חדש שאמר : אני עושה מסלול ירוק,

וכאילו לא התחשב בתנאים הרגילים, בתנאים הרגילים כמו שאמרתי אנחנו לא עומדים. הוא

עשה מסלול ירוק, פנינו למשרד הפנים ובאמת לא העלנו את הארנונה שזה בעצם פגיעה

בהכנסות לאורך שנים. פעם אחת עשינו את זה. בקדנצה הקודמת אם אני לא טועה.

גב' ויוי וולפסון: דווקא הפעם זה אפשרי.

מר יאיר אונפסינג: היה אפשרי אז.

גב' ויוי וולפסון: לא, אתה יכול. מבחינת הכנסות והוצאות שלך אתה יכול לקזז את זה,

זאת אומרת זאת שנה שאתה אומר, אוקיי אז פחות מהתושבים.

מר יאיר אונפסינג: ברגע שאתה לוקח פחות, זה כבר לכל החיים. זאת אומרת אם החלטת

לא להעלות, אז זה רץ קדימה.

גב' ויוי וולפסון: לא נכון, אתה יכול להעלות תמיד, משרד הפנים ירשה לך בשנה הבאה

אם אתה רוצה להעלות אפילו 1% יותר מזה, אף אחד לא יגיד לך כלום, אין שום בעיה. תביא

10

יותר כסף ישמחו, זאת אומרת זה לא בעיה, זה לא נכון

מר יאיר אונפסינג: סיכוי גבוה יותר, לא בטוח...

גב' טלי ארגמן: להצבעה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה 9 בעד טלי ארגמן, אור לי ניב, מושיק גולדשטיין, בני רייך, איתמר אביבי,

אלי הולצמן, אביעד מנשה, אלעד רוזגוביץ, אילה שני.

3 נמנעים ויוי וולפסון, גלית לנדסהוט, ניר קורן.

החלטה צו הארנונה לשנת 2022 אושר ברוב קולות

גב' טלי ארגמן: אנחנו נצא להפסקה של 5 דקות

______________________ ______________________

גב' טלי ארגמן גב' שולי ברוך בר-דוד

יו"ר הישיבה מרכזת ישיבות המועצה