פרוטוקול מליאה מס' 42

עיר: גבעתיים
ועדה: מליאה
קטגוריה: מליאה
תאריך: 14/07/2021
מקור: הקובץ המקורי באתר גבעתיים
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול נגיש · תמליל

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 42

מיום שניה' באב תשפ"א, 14.07.2021

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה

מר מושיק גולדשטיין-סגן ראש העירייה וחבר מועצה

מר סיון גולדברג – סגן ראש העירייה וחבר מועצה

גב' טלי ארגמן-סגנית וממלאת מקום ראש העירייה וחברת מועצה

מר בני רייך-משנה לראש העירייה וחבר מועצה

מר אלי הולצמן – חבר מועצה

גב' קארין אינס – חברת מועצה

עו"ד אביעד מנשה – חבר מועצה

עו"ד יעקב שטרן – חבר מועצה

מר אלעד רוזגוביץ – חבר מועצה

מר איתמר אביבי – חבר מועצה

ד"ר ניר קורן – חבר מועצה

ד"ר גלית לנדסהוט – חברת מועצה

גב' איילה שני – חברת מועצה

עו"ד יורם פומרנץ -מנכ"ל העירייה

עו"ד ורו"ח איילת חיים – עוזרת למנכ"ל העירייה

גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העירייה

עו"ד רנית בראון-ארז - יועמ"ש העירייה

מר שלומי שפירא- גזבר העירייה

מר מאור יבלושניק – סמנכ"ל פיתוח ותכנון

רו"ח גבי סוידאן – מבקר העירייה

גב' שולי ברוך בר דוד-רכזת ישיבות המועצה

חסרים:

גב' ויוי וולפסון- חברת מועצה

גב' אור-לי ניב- סגנית ראש עיר וחברת מועצה

פרופ' יזהר אופלטקה- חבר מועצה

על סדר היום

1. שאילתה מאת מר ניר קורן, חבר המועצה, בנושא שעון השמש בגינת תיאטרון

גבעתיים. בתאריך ה-09.01.2019 אישרה מועצת העיר את הנצחתו של מר

ציון נקר ז"ל, מהנדס העירייה בין השנים 1976 – 1996. אופן ההנצחה

שאושר, עפ"י פרוטוקול הישיבה, הוא "הצבת שלט בגן הפסלים". בשבועות

האחרונים גילינו כי ההנצחה 'שודרגה' ונבנה במקום פסל נוסף בדמות שעון

שמש. תושבים רבים פנו אלי (ואף עשרות מתושבי השכונה חתמו על עצומה

בנושא) בטענה כי שעון השמש גוזל שטח ציבורי יקר ופוגם בהנאה של

ילדיהם מהשטח הפתוח בשכונה שהיא בין כה וכה חסרת שטחים פתוחים.

ברצוני לשאול:

1. מדוע אושרה במועצת העיר הנצחה מסוימת ומומשה הנצחה אחרת?

2. האם נלקחה בחשבון הפעילות הקיימת של ילדים והורים ברחבה? אילו

תהליכי שיתוף הציבור התקיימו לקראת הקמתו של הפסל?

3. מה היתה עלות הקמתו הכוללת של שעון השמש? מתוך הסכום הכולל–

כמה שולם מקופת העירייה וכמה שולם ע"י משפחת המונצח?

4 לבסוף, מי הגה ותכנון את רעיון שעון השמש במקום זה?

2. שאילתה מאת מר ניר קורן, חבר המועצה, בנושא חדר הכושר של ביה"ס

קלעי. לאחרונה פרסם ראש העיר על מתחם כושר חדש שנפתח במבנה

הספרייה של תיכון קלעי. ברצוני לשאול:

א. מדוע בניגוד למדיניות המוצהרת של העירייה, חדר הכושר אינו פתוח

בשבת?

ב. כמה נרשמים/מנויים יש לחדר כושר מאז נחנך רשמית ועד למענה על

שאילתה זו?

3. שאילתה מאת ניר קורן, חבר המועצה, בנושא פיקוח/בקרה על גילאי 0-3 .

לפני שנתיים בדיוק 10.7.2019) התקבלה פה אחד במועצת העיר הצעתי

להקמת מערך פיקוח על המעונות ועל גני הילדים לגילאי 0-3 שנמצאים

בשטח העיר גבעתיים. מכיוון שלעיריית גבעתיים אין סמכות חוקית לפיקוח

כפוי על מוסדות חינוך אלו, במרכז ההצעה עמדה היוזמה לרכז במקום אחד

מידע רלוונטי עבור ההורים לגבי כל המעונות וגני הילדים בעיר (שייבחרו

בכך), ובכך לאפשר להורים לבצע בחירה מושכלת באשר לחינוך ילדיהם.

כשבועיים לאחר מכן, התפרסמה במקומון ר"ג-גבעתיים כתבה שכותרתה

"מהפכת הגיל הרך בגבעתיים" (25.7.2019) במסגרתה נאמר כי "העירייה

תפקח על פעוטונים וגנים פרטיים בעיר" וכי "גנים שישתתפו בתוכנית

החדשה, יירשמו במאגר עירוני שיפורסם לציבור ההורים". במסגרת הכתבה,

מסר ראש העיר, מר רן קוניק, למקומון גבעתיים כי "יצאנו לדרך חדשה, עם

המון רצון, עם הכרת הצרכים והדרישות של ההורים ועם ההבנה שעיריית

גבעתיים תהיה החל מעתה חלק ממערך הבקרה והתיאום של גנים אלה ושל

גופים פרטיים הכפופים למשרד הכלכלה".

בחלוף שנה מאישור הצעתי (05.08.2020) הגשתישאילתה (מאוד דומה לזו)

שמטרתה לבדוק את סטאטוס הקמת מערך הבקרה/הפיקוח. במענה

לשאילתה, הסבר לי כי "הוקם צוות עבודה שלמד את הנושא" וכי "בחודש

מרץ 2020]

הכנס לא יצא לפועל עקב נגיף הקורונה". מאז הגשת השאילתה, עברה שנה

נוספת, הקורונה הלכה וחזרה ותוכנית "תקן איכות גבעתיים" טרם יצאה

לפועל. לכן, מבקש לחזור על שאלותיי מלפני שנה. ברצוני לשאול:

מה הסטאטוס הנוכחי של קידום הצעה זו? האם המערך הוקם בפועל? אילו

צעדים קונקרטיים נעשו עד כה על מנת להקים מקום שירכז את המידע אודות

הגנים? מה מעכב את יישום ההצעה?

4. הצעה לסדר מאת ניר קורן, חבר המועצה

אני מבקש להניח הצעה לסדר בנושא 'מיסוד ברית ערים תאומות עם יישוב

ערבי בישראל'. דברי הסבר:

בשבועות האחרונים, בין היתר בשל ההסלמה בגבול הדרום ובשל הנסיבות

הפוליטיות במדינה, נדמה כי עלה גובה הלהבות בין הציבור היהודי לבין

הציבור הערבי בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של אירועי אלימות

ברחבי הארץ שהתקיימו במקביל למבצע 'שומר החומות', בפרט ב"ערים

המעורבות".

עוד קודם לכן, הקיטוב והשיסוע בין אזרחי ואזרחיות ישראל הערבים לבין אלה

היהודים הלך והחריף לאורך השנים האחרונות, ועלינו כנבחרי ציבור (הן

ברמה הלאומית והן ברמה המקומית) לעשות ככל שביכולתנו על-מנת להביא

לשותפות אזרחית יהודית-ערבית ועל-מנת לקרב בין יהודים לבין ערבים.

בהקשר זה, עיקר המשימה מוטל על ממשלת ישראל ועל העיריות בערים

המעורבות, אבל גם בערים ויישובים בהם גרים יהודים או ערבים בלבד - ניתן

לקדם יוזמות לקירוב בין יהודים וערבים. דרך אחת לעשות זאת הוא באמצעות

"ברית ערים תאומות" בין גבעתיים לבין יישובים ערביים שונים בישראל.

"ברית ערים תאומות" היא התקשרות בין ערים שבמסגרתה שתי ערים

מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים בין

העיריות ותושביהן. בעיני, זו יוזמה שבאמצעותה יכולה עיריית גבעתיים

להביא להיכרות מעמיקה בין תושביה לתושבי ערים ערביות בישראל, ולייצר

קשרים ביניהם.

כבר בשנת 2012, המליץ יו"ר מרכז השלטון המקומי דאז, לייצר בריתות של

ערים תאומות בין יישובים יהודים ויישובים ערבים בישראל, ואף אמר כי "קיים

רצון וצורך אמיתי להכיר אוכלוסיות חדשות במרחב המגורים שלהן ובכלל

בישראל-מנת לבנות תשתיות של חינוך לסובלנות ולדו-קיום".

למרות זאת, בישראל טרם ייסדו "ברית ערים תאומות" בין ישוב יהודי ליישוב

ערבי, ובמובן זה לגבעתיים יש הזדמנות להיות פורצת דרך ולהיות העיר

ראשונה שממסדת באופן רשמי ברית ייחודית זו, אליה נוכל לצקת תכנים

בתחומים שונים כגון חינוך, תרבות, סביבה, תיירות וכיוצ"ב.

הצעת החלטה: עיריית גבעתיים מצהירה על כוונתה למסד 'ברית ערים

תאומות' עם עיר או יישוב ערבי בישראל, זאת במטרה להעביר מסר של

שותפות אזרחית בין יהודים לערבים ולקרב בין תושבי הערים הברית תמוסד

ותוכרז לכל המאוחר עד חודש דצמבר 2021.

5. אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק לבי תספר שמעוני שני חשבונות, חשבון

בית ספר וחשבון הורים בבנק הפועלים. מורשה החתימה הם:

חשבון רשות:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16 ת"א

ליאת חקאק מנהלית ת.ז. 028955987 רחוב אחדות העבודה 25 גבעתיים

חשבון הורים:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16 ת"א

ליאת חקאק מנהלית ת.ז. 028955987 רחוב אחדות העבודה 25 גבעתיים

6. אישורהמועצה למינוי הגב' אילה שני, כחברה בדירקטוריון "תלמה ילין",

במקום מר אורי קרמן.

7. אישור המועצהלהסכם למימון העתקת מבנה בני עקיבא והחלפת שטחים

במסגרת תוכנית גב/589 הסתדרות צפון

8. אישורתב"רים.

1. שאילתה מאת מר ניר קורן, חבר המועצה, בנושא שעון השמש בגינת תיאטרון

גבעתיים. בתאריך ה-09.01.2019 אישרה מועצת העיר את הנצחתו של מר ציון נקר

ז"ל, מהנדס העירייה בין השנים 1976 – 1996. אופן ההנצחה שאושר, עפ"י

פרוטוקול הישיבה, הוא "הצבת שלט בגן הפסלים". בשבועות האחרונים גילינו כי

ההנצחה 'שודרגה' ונבנה במקום פסל נוסף בדמות שעון שמש. תושבים רבים פנו

אלי (ואף עשרות מתושבי השכונה חתמו על עצומה בנושא) בטענה כי שעון השמש

גוזל שטח ציבורי יקר ופוגם בהנאה של ילדיהם מהשטח הפתוח בשכונה שהיא בין

כה וכה חסרת שטחים פתוחים. ברצוני לשאול:

1. מדוע אושרה במועצת העיר הנצחה מסוימת ומומשה הנצחה אחרת

2. האם נלקחה בחשבון הפעילות הקיימת של ילדים והורים ברחבה? אילו תהליכי

שיתוף הציבור התקיימו לקראת הקמתו של הפסל?

3. מה הייתה עלות הקמתו הכוללת של שעון השמש? מתוך הסכום הכולל – כמה

שולם מקופת העירייה וכמה שולם ע"י משפחת המונצח?

4 לבסוף, מי הגה ותכנון את רעיון שעון השמש במקום זה

מר רן קוניק: ערב טוב לכולם. נשתדל להיות עם מסיכות. האורחים. טוב, אנחנו פותחים

את ישיבת מועצת העיר מספר 42 מן המניין. ה-14.7.2021. סדר היום לפניכם. אנחנו

פותחים עם שאילתה של מר ניר קורן. שאילתות מהפעם הקודמת. בבקשה, שולי.

גב' שולי ברוך בר דוד: בתאריך ה-9.1.2019 אישרה אישרה מועצת העיר את הנצחתו

של מר ציון נקר ז"ל, מהנדס העירייה בין השנים 1976 – 1996. אופן ההנצחה שאושר

עפ"י פרוטוקול הישיבה, הוא "הצבת שלט בגן הפסלים". בשבועות האחרונים גילינו כי

ההנצחה 'שודרגה' ונבנה במקום פסל נוסף בדמות שעון שמש. תושבים רבים פנו אלי

(ואף עשרות מתושבי השכונה חתמו על עצומה בנושא) בטענה כי שעון השמש גוזל שטח

ציבורי יקר ופוגם בהנאה של ילדיהם מהשטח הפתוח בשכונה שהיא בין כה וכה חסרת

שטחים פתוחים. ברצוני לשאול:

1. מדוע אושרה במועצת העיר הנצחה מסוימת ומומשה הנצחה אחרת

2. האם נלקחה בחשבון הפעילות הקיימת של ילדים והורים ברחבה? אילו תהליכי שיתוף

הציבור התקיימו לקראת הקמתו של הפסל?

3. מה היתה עלות הקמתו הכוללת של שעון השמש? מתוך הסכום הכולל – כמה שולם

מקופת העירייה וכמה שולם ע"י משפחת המונצח?

4 לבסוף, מי הגה ותכנון את רעיון שעון השמש במקום זה

התשובה:

1. לא מדויק. בכל מקרה יעשו הבהרות בישיבת ועדת השמות הקרובה

2. אין שום בעיה, למרות שניסית לייצר בעיה כזו בקרב ההורים עוד בטרם הושלמו

העבודות. סעיפים 3 ו-4 – מצורף המענה של מר רענן שמעיה, מנהל מחלקת גנים ונוף

מר רן קוניק: יגיע לכולם גם?

גב' שולי ברוך בר דוד: אני מקריאה ויש את זה לכולם.

מר רן קוניק: לא, התמונות. המענה של רענן, הכוונה. יש שאלת המשך? למרות שזאת

שאילתה עם ארבע שאלות.

ד"ר ניר קורן: כן, אני רוצה לשאול שאלת המשך, למרות שהשאלה היתה מאוד

מפורטת. כי אני מרגיש שיש פה איזושהי אי בהירות לגבי התהליך שבוצע. אנחנו אישרנו

במועצת העיר, זה אושר בקדנציה הקודמת בוועדת שמות, אני עדיין לא הייתי חבר

מועצה, אבל אנחנו אישרנו במועצת העיר בקדנציה הזאת, ואפשר לחזור לפרוטוקול

ולראות את זה, שלט בגן פסלים. זה מה שאנחנו אישרנו פה במועצה. למעשה זה לא מה

שקרה. מה שקרה זה שנבנה עוד פסל, וכל הרחבה הפכה הנצחה של אותו מהנדס עיר

לשעבר, ז"ל.

והשאלה השנייה, זה בעקבות מה שקרה פה בישיבה הקודמת, שאנחנו אישרנו בדיעבד,

עצם את ההסכם עדיין לא אישרנו, אבל אישרנו את הדיון בתרומה. ובגלל זה אני רוצה

לשאול ברמה החוקית אפילו, האם זה בסדר א' לאשר במועצת העיר שלט הנצחה בגן

פסלים ולבנות פסל נוסף. ושתיים, האם זה בסדר שהתרומה, שאנחנו יודעים שאנחנו

מאשרים פה במועצת העיר כל תרומה שניתנת לעיר, האם זה בסדר זה בוצע רק

בדיעבד, אחרי שהפסל כבר נבנה בפועל. לצורך העניין, מה היה קורה אם לא היינו

מאשרים את זה פה.

מר רן קוניק: יש עם זה חוקית.

עו"ד רנית בראון: העדיפות שהדברים ייעשו מראש. אבל מבחינה חוקית זה בסדר. ברור

שעדיף שהדברים היו נעשים מראש, אבל קורות תקלות ואפשר לאשר אותן בדיעבד.

מבחינה חוקית, אם המועצה מאשרת זה בסדר מבחינה חוקית לאשר בדיעבד.

ד"ר ניר קורן: ולגבי השאלה הראשונה, זה שאישרנו שלט בגן פסלים, אני ממש מצטט.

מר רן קוניק: קיבלת תשובה על השאלה הזו. אמרנו, כתוב שיעשו הבהרות בישיבת

ועדת השמות הבאה.

ד"ר ניר קורן: אבל אני שאלתי את זה במועצת העיר. אני רוצה את ההבהרות עכשיו.

מר רן קוניק: אז הסברנו. שזה לא מדויק. זה שלט או זה פסל או זה עמוד או זה ספסל.

לכן ועדת השמות תעשה הבהרות או תיקונים. אתה מציג פה מצב כאילו אישרו שלט ובנו

בניין.

ד"ר ניר קורן: לצורך העניין יושבים פה חברים שהם לא חברי ועדת השמות, והם הצביעו

על ההנצחה הזאת בישיבת המועצה. והם הצביעו בעד שלט בגן הפסלים. וגם כשאני

דמיינתי את זה, אני דמיינתי שלט קטן, ולא רחבה חדשה שנבנית לזכר בן אדם חשוב

ככל שיהיה.

מר רן קוניק: לא לגנוב את דעתם של היושבים פה. נסתפק בלגנוב את דעתם של תושבי

השכונה. שגם הם הבינו בסוף שלא מדובר פה לא על הרס הרחבה ולא על בניית כל

הרחבה. יש פה תמונות. מדובר פה -

ד"ר ניר קורן: מה שקרה בפועל בשטח, כל תושב יחליט אם זה משהו שהוא בעדו. אני

שואל על ההליך, ובהליך הזה נשאלנו -

מר רן קוניק: אני מסביר את ההליך. למרות שאתה מנסה להציג אותו כאיזשהו הליך לא

תקין,

ד"ר ניר קורן: אני מסביר בדיוק את הנקודה.

מר רן קוניק: ועדת השמות, אתה רוצה לתת לי לענות או שנתקדם הלאה?

ד"ר ניר קורן: כן, אז אני אשאל אחרי זה עוד פעם.

מר רן קוניק: כי קיבלת תשובה לשאילתה, אפשר להתקדם.

ד"ר ניר קורן: לא, לא קיבלתי תשובה לשאילתה. האם שלט ברחבת הפסלים שווה לפסל

חדש ברחבה שלמה.

מר רן קוניק: טוב, קיבלת את התשובות. אם יש לך לגביהם איזשהן השגות, אתה יכול

לפנות הלאה. אנחנו ממשיכים, מאחר ואתה לא נותן לי לענות.

ד"ר ניר קורן: אני נותן, הנה. אני בדממה.

מר רן קוניק: לא, אתה לא נותן. אתה פשוט לא נותן.

ד"ר ניר קורן: אני בדממה, הנה. תענה מה שאתה רוצה. אין לך תשובה אבל אתה

אומר

מר רן קוניק: אז אני אענה עכשיו, ובזה אנחנו נתקדם. לפעמים בוועדת השמות לא

מדייקים בסוג ההנצחה. אני עוד לא מכיר הנצחה בשלט. מה זה שלט? אם היו קוראים

את הגינה על שם הבן אדם, אז היו משנים את שם הגינה. להנציח מישהו בשלט זה

משהו לא הגיוני, כי אתה לא תוקע שלט. השלט לכבוד מה? מה לזיכרו? השלט?

ד"ר ניר קורן: כן. הרבה פעמים מנציחים אנשים על ידי שלטים.

מר רן קוניק: אתה רואה שאתה לא נותן לענות?

ד"ר ניר קורן: אתה אומר משהו שהוא לא נכון עובדתית פשוט.

מר רן קוניק: אתה רואה שאתה לא נותן לענות? הוא ועוד איך נכון. מעולם לא הנציחו

מישהו בשלט. שלט אתה שם על ספסל לזכר מישהו. שלט אתה שם על כיכר לזכר

מישהו. שלט אתה שם ברחוב או בגינה. אתה לא שם בתוך גינה, אלא אם כן אתה משנה

את השם של הגינה, שלט לזכרו של פלוני אלמוני. מה לזכרו? הגינה? אם זה הגינה,

משנים את שם הגינה, וזה לא מה שהוחלט. וגם לא הנצחה.

ולכן אמרה היועצת המשפטית, יכול להיות שנעשתה פה איזושהי תקלה או נאמר משהו

לא ברור. וזה יחודד. ההנצחה מלכתחילה, עם מימון מלא ומכובד מאוד, שאני מתפלא

שאתה לא מברך עליו, של המשפחה. עשתה בגן הפסלים, שזה בדיוק המקום לפסלים,

ולכן הוא נקרא גן הפסלים, שעון שמש מאוד יפה. לא תופס שום מקום. הוא לא מפריע

לאף אחד. בזמן העבודות היה נראה כאילו זה הולך לתפוס מקום. ומישהו דאג להסית

שם בקבוצות הווטסאפ, מישהו שאתה מכיר טוב, את רוב התושבים.

ד"ר ניר קורן: הלוואי שהיה לי את הכוח שאתה חושב שיש לי. אני הסתתי שכונה

שלמה?

מר רן קוניק: לא, זה לא כל כך כוח. זו חולשה בעיקר. והתושבים בסופו של דבר ראו

בתום העבודות ועובדה שיש מאז שקט. אפילו ציוץ אחד לא היה מאז שהסתיימו

העבודות.

ד"ר ניר קורן: תצטרף לקבוצה, הם פשוט ראו את הפסל כעובדה מוגמרת כבר בנויה

בשטח. תצטרף לקבוצה ותראה כמה בעיה יש לתושבים עם מה שנבנה שם.

מר רן קוניק: יש לי הפתעה בשבילך. רוב אלה ששלחו לי את ההודעות הכועסות בזמן

העבודות, שלחו אחרי זה הודעות שזה גם יפה, גם מבורך.

ד"ר ניר קורן: אני לא מתווכח על זה.

מר רן קוניק: טוב, אנחנו ממשיכים. מאחר ואתה ממש לא נותן לדבר. ואני לא בקטע של

להתנצח איתך. אז אנחנו עוברים לסעיף הבא.

2. שאילתה מאת מר ניר קורן, חבר המועצה, בנושא חדר הכושר של ביה"ס קלעי

לאחרונה פרסם ראש העיר על מתחם כושר חדש שנפתח במבנה הספרייה של תיכון

קלעי. ברצוני לשאול:

א. מדוע בניגוד למדיניות המוצהרת של העירייה, חדר הכושר אינו פתוח בשבת?

ב. כמה נרשמים/מנויים יש לחדר כושר מאז נחנך רשמית ועד למענה על שאילתא

זו?

מר רן קוניק: סעיף 2. גם זו שאילתה של ניר. בבקשה, שולי

גב' שולי ברוך בר דוד: שאילתה בנושא מרכז הספורט במתחם תיכון קלעי. לאחרונה

פרסם ראש העיר על מתחם כושר חדש שנפתח במבנה הספרייה של תיכון קלעי. ברצוני

לשאול: מדוע בניגוד למדיניות המוצהרת של העירייה חדר הכושר אינו פתוח ביום שבת?

כמה נרשמים/מנויים יש לחדר כושר מאז נחנך רשמית ועד למענה על שאילתה זו?

תשובה: אין מניעה לפתיחת חדר הכושר בסופי שבוע ומפעילי חדר הכושר בנו תהליך

פתיחה מדורג, המושתת על ביקוש והיצע.

מר רן קוניק: מאחר ויש לכם נציג או נציגה, כבר לא זוכר מי זה בעמותת הספורט, נכון?

גלית, את הנציגה שם? אז ויוי לדעתי, יש לכם נציג בעמותת הספורט, שהיא עמותה

עירונית שמפעילה את חדר הכושר. לא חושב שצריך איזה שאלות כאלה של כמה

נרשמים כרגע, להטריד או להטריח את חברי מועצת העיר בסוגיה הכל כך מהותית הזו.

אפשר לשאול את מנכ"ל העמותה, הנציג שלכם יכול לבדוק.

הכל בשקיפות. ממה שאני יודע יש כרגע כמה עשרות נרשמים. וזה עולה ועולה. שוב,

אנחנו בתקופת קורונה וכדומה. כן קורונה, לא קורונה. אלו לא שאלות למועצת העיר,

סליחה שאני מעיר. לא סוגיה שחברי מועצת העיר צריכים לדון בה, כמה נרשמים.

לגבי השבת ענינו גם בעבר. אותו דבר גם פה. אני לא כל כך מבין את הניסיון לייצר מצב

כאילו עיריית גבעתיים הנוכחית יש לה איזו בעיה להפעיל פעילויות כאלה או אחרות

בשבת. נהפוך הוא. זה חדר כושר עסקי. אם יש מתאמנים שירצו, אז הוא ייפתח. אם אין,

הוא לא יעמוד ריק, או בצורה שהוא יפסיד כסף, כי יש עשרה אנשים שרוצים במקום

100 .

עו"ד יעקב שטרן: גם הליכה בשבת לבית כנסת עושה כושר.

מר רן קוניק: זה נכון. גם הליכה לבית כנסת עושה כושר. אתם הגעתם ברגל לפה,

חבר'ה, בני עקיבא? או באוטובוס? ברגל, נכון? זה כושר. גם הגעתכם לפה היא כושר.

שאלת המשך?

ד"ר ניר קורן: כן, אני אסביר שנייה למה שאלתי את שתי השאלות. אתה כאילו אומר,

למזלי אני עדיין לא צריך לקבל אישור ממך על מה אני שואל בשאילתה.

מר רן קוניק: לא אמרתי שאתה צריך לקבל אישור.

ד"ר ניר קורן: אני רק אסביר את הקשר בין שני הסעיפים. כי כשחדר כושר לא פתוח

בשבת, בשונה מכל חדר כושר פרטי מסחרי שקיים פה בעיר, אז באופן טבעי יהיו אליו,

בעיר חילונית כמו גבעתים, פחות מתאמנים יגיעו אליו. ולכן אני חושב שחדר הכושר הזה,

אתה אומר שהוא בשלבי הרצה. הוא פתוח כבר חודשיים, ולא הצלחתי לקבל את המספר

המדויק. אני חושב שיש קשר הדוק בין זה שהוא לא פתוח בשבת לבין זה שתושבי העיר

החילוניים פשוט החליטו לא להירשם אליו, מהסיבה הפשוטה שהם לא יכולים ביום פנאי

היחיד שלהם ללכת ולהתאמן ולעשות פעילות ספורטיבית.

מר רן קוניק: התיאוריה הזאת היא לא נכונה.

ד"ר ניר קורן: זה אנחנו נראה עם הזמן ונראה אם אנשים נרשמים. לדוגמה חדר כושר

ברמב"ם, ששאלתי לגביו בספטמבר 2020 ואמרו לי שזאת שאלה הזויה ולא רלוונטית, כי

אנחנו באמצע קורונה. מאז הקורונה הלכה והקורונה אולי תיכף תחזור. והחדר כושר

ברמב"ם גם עדיין לא פתוח בשבת.

אז יפה שאתה אומר שזה לא איזושהי מדיניות והעיר פתוחה בשבת, אבל העובדה היא

ששני חדרי הכושר שהעירייה מפעילה לא פתוחים בשבת ולכן גם מיעוט המשתתפים

ומיעוט הנרשמים בהם. חדר הכושר ברמב"ם זה כבר, בקלעי אנחנו יכולים לדבר על איזו

תקופת הרצה. חדר הכושר ברמב"ם זה ממש מביך. עומד נטוש כמעט כל השנה.

מר רן קוניק: אוקיי. בכל מקרה, התיאוריה הזו היא לא נכונה ולא רלוונטית. מדובר על

חדרי כושר קטנים. מראש הם לא אמורים להחליף לא את ההולמס פלייס ולא את

הקאנטרי. בדרך כלל אנשים שמתאמנים, כולל בשבתות, פחות מגיעים לחדרי כושר

מהסוג הזה. בטח בשבתות הם מעדיפים בגבעתיים או קאנטרי או מקומות שבאמת

פתוחים גם מהבוקר עד הלילה. ולא אפילו שעתיים, שלוש.

ד"ר ניר קורן: במחיר סופר אטרקטיבי. אני הייתי נרשם אם הוא היה פתוח בשבת.

מר רן קוניק: בסדר. אבל עובדה, אתה מכיר אולי לא פחות טוב את המתאמנים של

רמב"ם. אז תשאל אותם אם הם רוצים להתאמן בשבת. אם הם היו רוצים, אז היו

פותחים.

ד"ר ניר קורן: להיפך. אתה תגיע לעוד מתאמנים אם תפתח אותו בשבת. יכול להיות

שהמתאמנים שנרשמו הם מרוצים מזה שאין שבת. אבל ברגע שאתה תפתח בשבת, אז

אתה תוכל להגיע לעוד אנשים. כי זה היום החופשי של אנשים וזה היום שיש לאנשים זמן

פנוי להתאמן.

מר רן קוניק: מה שאני מציע, באמת אני מציע, אני לא חושב שזה דיון לפה. אתה תעשה

מה שאתה מבין. תעלה שאילתות גם על מזג האוויר מצידי. אבל יש עמותה עירונית

לספורט. יש לכם נציג. זה דיון לגיטימי לגמרי בהנהלת העמותה. וויוי יכולה להעלות את

זה ולדרוש אפילו. ויכול להיות שהיא תשכנע שם. לפחות לעשות ניסיון. ואולי נברך אותה

על זה שגם בסוף התיאוריה שלך תתברר כנכונה ופתאום יירשמו הרבה אנשים. אין שום

מדיניות שמגבילה פעילות בשבת. זה ידוע. יש הסעות בשבת. אז חדר כושר לא יפתח

בשבת?

ד"ר ניר קורן: זאת העובדה.

מר רן קוניק: עובדה, טוב. אפשר לייצר תיאוריות כאלו ואחרות. זה בסדר. זה כבר עניין

שלך.

3. שאילתה מאת ניר קורן, חבר המועצה, בנושא פיקוח/בקרה על גילאי 0-3. לפני

שנתיים בדיוק (10.7.2019) התקבלה פה אחד במועצת העיר הצעתי להקמת מערך

פיקוח על המעונות ועל גני הילדים לגילאי 0-3 שנמצאים בשטח העיר גבעתיים

מכיוון שלעיריית גבעתיים אין סמכות חוקית לפיקוח כפוי על מוסדות חינוך אלו,

במרכז ההצעה עמדה היוזמה לרכז במקום אחד מידע רלוונטי עבור ההורים לגבי כל

המעונות וגני הילדים בעיר (שייבחרו בכך), ובכך לאפשר להורים לבצע בחירה

מושכלת באשר לחינוך ילדיהם. כשבועיים לאחר מכן, התפרסמה במקומון ר"ג-

גבעתיים כתבה שכותרתה "מהפכת הגיל הרך בגבעתיים" (25.7.2019) במסגרתה

נאמר כי "העירייה תפקח על פעוטונים וגנים פרטיים בעיר" וכי "גנים שישתתפו

בתוכנית החדשה, יירשמו במאגר עירוני שיפורסם לציבור ההורים". במסגרת

הכתבה, מסר ראש העיר, מר רן קוניק, למקומון גבעתיים כי "יצאנו לדרך חדשה, עם

המון רצון, עם הכרת הצרכים והדרישות של ההורים ועם ההבנה שעיריית גבעתיים

תהיה החל מעתה חלק ממערך הבקרה והתיאום של גנים אלה ושל גופים פרטיים

הכפופים למשרד הכלכלה". בחלוף שנה מאישור הצעתי (05.08.2020) הגשתי

שאילתא (מאוד דומה לזו) שמטרתה לבדוק את סטאטוס הקמת מערך

הבקרה/הפיקוח. במענה לשאילתא, הסבר לי כי "הוקם צוות עבודה שלמד את

הנושא" וכי "בחודש מרץ 2020]

המסגרות בעיר אך הכנס לא יצא לפועל עקב נגיף הקורונה". מאז הגשת השאילתא

עברה שנה נוספת, הקורונה הלכה וחזרה ותוכנית "תקן איכות גבעתיים" טרם יצאה

לפועל. לכן, מבקש לחזור על שאלותיי מלפני שנה. ברצוני לשאול: מה הסטאטוס

הנוכחי של קידום הצעה זו? האם המערך הוקם בפועל? אילו צעדים קונקרקטיים

נעשו עד כה על מנת להקים מקום שירכז את המידע אודות הגנים? מה מעכב את

יישום ההצעה?

מר רן קוניק: שאילתה שלישית. גם היא של ניר. שולי, בבקשה.

גב' שולי ברוך בר דוד: השאילתה היא בנושא מערך בקרה/פיקוח על מעונות וגני ילדים

לגילאי 0-3 .לפני שנתיים בדיוק 10.7.2019) התקבלה פה אחד במועצת העיר הצעתי

להקמת מערך פיקוח על המעונות ועל גני הילדים לגילאי 0-3 שנמצאים בשטח העיר

גבעתיים. מכיוון שלעיריית גבעתיים אין סמכות חוקית לפיקוח כפוי על מוסדות חינוך אלו,

במרכז ההצעה עמדה היוזמה לרכז במקום אחד מידע רלוונטי עבור ההורים לגבי כלל

המעונות וגני הילדים בעיר (שייבחרו בכך), ובכך לאפשר להורים לבצע בחירה מושכלת

באשר לחינוך ילדיהם.

כשבועיים לאחר מכן, התפרסמה במקומון ר"ג-גבעתיים כתבה שכותרתה "מהפכת הגיל

הרך בגבעתיים" (ב-25.7.2019) במסגרתה נאמר כי "העירייה תפקח על פעוטונים וגנים

פרטיים בעיר" וכי "גנים שישתתפו בתוכנית החדשה, יירשמו במאגר עירוני שיפורסם

לציבור ההורים".

במסגרת הכתבה, מסר ראש העירייה, מר רן קוניק, למקומון גבעתיים כי "יצאנו לדרך

חדשה, עם המון רצון, עם הכרת הצרכים והדרישות של ההורים ועם ההבנה שעיריית

גבעתיים תהיה החל מעתה חלק ממערך הבקרה והתיאום של גנים אלה ושל גופים

פרטיים הכפופים למשרד הכלכלה".

בחלוף שנה מאישור הצעתי (05.08.2020) הגשתי שאילתה (מאוד דומה לזו) שמטרתה

לבדוק את סטאטוס הקמת מערך הבקרה/הפיקוח. במענה לשאילתה, הוסבר לי כי "הוקם

צוות עבודה שלמד את הנושא" וכי "בחודש מרץ 2020]

בהשתתפות כל בעלי המסגרות בעיר אך הכנס לא יצא לפועל עקב נגיף הקורונה". מאז

הגשת השאילתה, עברה שנה נוספת, הקורונה הלכה וחזרה ותוכנית "תקן איכות

גבעתיים" טרם יצאה לפועל.

לכן, אני מבקש לחזור על שאלותיי מלפני שנה. מה הסטאטוס הנוכחי של קידום הצעה

זו? האם המערך הוקם בפועל? אילו צעדים קונקרטיים נעשו עד כה על מנת להקים מקום

שירכז את המידע אודות הגנים? מה מעכב את יישום ההצעה?

תשובה: התשובה היא תשובתה של גב' יהודית קורוטקי, רכזת התחום מטעם מנהל

החינוך, מנהלת בי"ס בורוכוב לשעבר. יצאנו לדרך ביצירת מאגר עירוני לכל הגנים

הרלוונטיים שקיימים בגבעתיים בגילאים 0-3, שיש בהם יותר משבעה ילדים. כל הגנים

מופו. קיבלנו אינפורמציה גם מההורים וגם מבעלי גנים. היתה פגישה עם נציגי הגנים

הפרטיים לתיאום ציפיות, בהשתתפות יוני רובינשטיין, ולמדנו את השטח. הכנס שתוכנן

למרץ 2020 בוטל בגלל הקורונה. אנו מוציאים קול קורא לבעלי הגנים הפרטיים שייקרא

'מערך תמיכה מקצועי לגני ילדים, גילאי 0-3'. בתו התקן העירוני קיימות חמש דרישות

שעל המעוניינים להצטרף חובה לעמוד בהם.

בטיחות וביטחון, עיצוב סביבה חינוכית, תזונה בריאה, הסכמה לקבלת הדרכות שונות

ותמיכה, הקפדה על ניקיון בכל שעות פעילות הגן. חשוב להדגיש שנכון להיום כולנו

ממתינים למימוש הכרזת שרת החינוך החדשה שהודיעה שבשנת הלימודים הקרובה גני

הילדים בגילאי 0-3 ייכנסו למערך הפיקוח של המשרד ולכן נמתין עד סוף אוגוסט להנעת

התהליך.

נציין שאנו בקשר רצוף עם מפקחת גני הילדים גב' נאוה כהן ועובדים בשיתוף פעולה מלא

עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

מר רן קוניק: שאלת המשך?

ד"ר ניר קורן: לא, רק לבקש, אני לא יודע אם זה בגלל תקלה טכנית, לבקש לנהוג כמו

בעבר ולשים את התשובות גם בכתב, כי זה הרבה יותר קל לקרוא את זה בכתב מאשר

בעל פה. טעות שלי, סליחה.

4. הצעה לסדר מאת ניר קורן, חבר המועצה. אני מבקש להניח הצעה לסדר בנושא

'מיסוד ברית ערים תאומות עם יישוב ערבי בישראל'. דברי הסבר: בשבועות

האחרונים, בין היתר בשל ההסלמה בגבול הדרום ובשל הנסיבות הפוליטיות

במדינה, נדמה כי עלה גובה הלהבות בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי בישראל.

הדבר בא לידי ביטוי בשורה של אירועי אלימות ברחבי הארץ שהתקיימו במקביל

למבצע 'שומר החומות', בפרט ב"ערים המעורבות". עוד קודם לכן, הקיטוב והשיסוע

בין אזרחי ואזרחיות ישראל הערבים לבין אלה היהודים הלך והחריף לאורך השנים

האחרונות, ועלינו כנבחרי ציבור (הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית) לעשות

ככל שביכולתנו על-מנת להביא לשותפות אזרחית יהודית-ערבית ועל-מנת לקרב בין

יהודים לבין ערבים. בהקשר זה, עיקר המשימה מוטל על ממשלת ישראל ועל

העיריות בערים המעורבות, אבל גם בערים ויישובים בהם גרים יהודים או ערבים

בלבד - ניתן לקדם יוזמות לקירוב בין יהודים וערבים. דרך אחת לעשות זאת הוא

באמצעות "ברית ערים תאומות" בין גבעתיים לבין יישובים ערביים שונים בישראל.

"ברית ערים תאומות" היא התקשרות בין ערים שבמסגרתה שתי ערים מזווגות זו

לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים בין העיריות ותושביהן.

בעיני, זו יוזמה שבאמצעותה יכולה עיריית גבעתיים להביא להיכרות מעמיקה בין

תושביה לתושבי ערים ערביות בישראל, ולייצר קשרים ביניהם. כבר בשנת 2012 ,

המליץ יו"ר מרכז השלטון המקומי דאז, לייצר בריתות של ערים תאומות בין יישובים

יהודים ויישובים ערבים בישראל, ואף אמר כי "קיים רצון וצורך אמיתי להכיר

אוכלוסיות חדשות במרחב המגורים שלהן ובכלל בישראל]-מנת לבנות

תשתיות של חינוך לסובלנות ולדו-קיום". למרות זאת, בישראל טרם ייסדו "ברית

ערים תאומות" בין ישוב יהודי ליישוב ערבי, ובמובן זה לגבעתיים יש הזדמנות להיות

פורצת דרך ולהיות העיר ראשונה שממסדת באופן רשמי ברית ייחודית זו, אליה נוכל

לצקת תכנים בתחומים שונים כגון חינוך, תרבות, סביבה, תיירות וכיוצ"ב. הצעת

החלטה: עיריית גבעתיים מצהירה על כוונתה למסד 'ברית ערים תאומות' עם עיר או

יישוב ערבי בישראל, זאת במטרה להעביר מסר של שותפות אזרחית בין יהודים

לערבים ולקרב בין תושבי הערים. הברית תמוסד ותוכרז לכל המאוחר עד חודש

דצמבר 2021.

מר רן קוניק: הצעה לסדר, סעיף מס' 4. הצעה לסדר של ניר קורן, בנושא מיסוד ברית

ערים תאומות עם יישוב ערבי בישראל. בבקשה, ניר.

ד"ר ניר קורן: תודה, רן. טוב, ככל שעברו הימים אני מבין שאני מתפרץ פה לדלת

פתוחה, ואני שמח על זה. ההצעה המקורית היתה לפני חודשיים ראש העיר כתב מיד

לאחר סיום 'שומר החומות', או תוך כדי, אני כבר לא זוכר, כתב פוסט עם נדמה לי עשר

נקודות, המלצות למדינה, לראשי המדינה מה תהיה תמונת הניצחון האמיתית. וזה

באמת היה פוסט שמאוד נהניתי לקרוא והסכמתי כמעט עם כולו. אבל אז קראתי,

מר רן קוניק: עשית לייק אבל?

ד"ר ניר קורן: נראה לי שכן.

מר רן קוניק: אני אבדוק את זה.

ד"ר ניר קורן: אני עושה לך לייקים לפעמים.

מר רן קוניק: בסדר, לא. יש לי התרעות רק ללייקים שאתה עושה נגד, לא בעד.

ד"ר ניר קורן: זה תשנה את ההגדרות אצלך, זה לא אני. בקיצור, הסתכלתי וקראתי

וראיתי שם לפחות שניים, שלושה סעיפים שלפי הבנתי המועטה אנחנו יכולים לדאוג להם

גם ברמה העירונית.

אחד הסעיפים האלה זה באמת מיסוד ברית ערים תאומות, שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו

לא צריכים לחכות למדינה שתגדיר את זה כחובה. אנחנו יכולים לעשות את זה בפועל.

ושמחתי לקרוא. איזה ערים? אני רואה שרן מתקדם עם כפר קאסם, ובתור נציג מר"צ

אנחנו יכולים מאוד לעזור לך בדבר הזה.

מר רן קוניק: ... שם...

ד"ר ניר קורן: לגמרי. אז גם בדקתי את זה ברמה החוקית, ואפשר לייצר ברית ערים

תאומות בתוך הארץ. ראיתי שבתקופת מלחמת לבנון השנייה כל מיני ערים חתמו עם

קריית שמונה. בקיצור, לסיכומו של דבר, הסברתי פה ובטח קראתם את החשיבות של

הדבר הזה. אבל אני באמת מקווה שאני מתפרץ לדלת פתוחה ונוכל לקדם את הדבר

הזה. וכמובן אני אשמח להירתם בכל דרך. תודה.

מר מושיק גולדשטיין: אני באמת חושב, אני רוצה לחזק את רן עם הנושא הערבי. אבל

אני אישית חושב שלפני שאנחנו רצים לכפרים הערביים, ערים ערביות, הייתי מחזק את

החיבור שלנו עם החרדים לדוגמה, בני ברק, עמנואל. יש הרבה יישובים כאלה שלא

פחות חשוב, במקביל להצעה שלך, פשוט להוסיף. ערבים וחרדים. זה הכל. לא צריך

להוסיף על זה כלום. אני אומר את זה באמת, עם עיר חרדית,

מר רן קוניק: רוצה ברית ערים תאומות עם אלעד,

מר מושיק גולדשטיין: עם אלעד רוזוביץ, כן. אלעד, אתה מאשר? אני חושב שזה חשוב

ערים ערביות, אבל לא פחות חשוב ערים חרדיות.

מר רן קוניק: בתחום הקו הירוק או מחוץ לקו הירוק?

מר מושיק גולדשטיין: לי זה לא משנה באופן אישי. מבחינתי זה היינו הך. וגם פעילויות.

שלא יקראו להם פעילויות הדתה, אני מקווה, עם ערים חרדיות. פה בגבעתיים. כדי

שיכירו תושבי גבעתיים את השונה במירכאות.

מר רן קוניק: מושיק, תודה.

ד"ר ניר קורן: לא, יש פה רעיונות ממש חשובים שאני חייב להגיד.

מר מושיק גולדשטיין: אני אשמח שתוסיף את זה לשאילתות שלך.

ד"ר ניר קורן: אחד, הרעיון הוא רעיון נפלא. ובאמת יש ניתוק בין התושבים החרדים לבין

התושבים החילוניים בארץ, ואני חושב שזה, אני מציע לך להגיש את זה בישיבה הבאה.

שרן ועיריית גבעתיים תקדם את זה. אני חושב שהתושבים מאוד יתלהבו מזה, ולכן

אנחנו צריכים ללכת עם זה בכל הכוח.

מר מושיק גולדשטיין: לערים ערביות, ערים חרדיות ...

ד"ר ניר קורן: לא, אין לי בעיה. אני בעד ואני אשמח שנקדם את זה. ואני אשמח שזה גם

יקודם בפועל ונראה איך תושבי העיר יגיבו על הדבר הזה. ודבר שני, לגבי ההערה שלך

לגבי הדתה,

מר מושיק גולדשטיין: אתה תוביל את זה. אני בטוח -

ד"ר ניר קורן: אני הגשתי על מה שחשוב לי. אתה תגיש על מה שחשוב לך. נצביע בעד

אחד לשני וזה יהיה מעולה. ...

מר רן קוניק: בסדר, עד שיש רעיון טוב, שגם האופוזיציה מברכת,

ד"ר ניר קורן: מעולה. רק להגיד לגבי ההדתה, שכל עוד, גם לגבי ערים ערביות וגם לגבי

ערים חרדיות וגם לגבי כל סוג של עיר, כל עוד הפעילות הזאת תבוצע ללא כפייה ... חס

וחלילה.

מר רן קוניק: ניר, ניר, די.

ד"ר ניר קורן: כל עוד הדברים יבוצעו ללא הפרדה מגדרית וללא כפייה דתית, אנחנו

נהיה בעדם, כל עיר בארץ. תודה.

מר רן קוניק: אנחנו מודים לך על ההצעה לסדר ואנחנו בהחלט מתקדמים עם שיתופי

הפעולה. והיה גם מיזם מאוד יפה. אתה רוצה להגיד עליו שני משפטים, שרון? בא לך?

היה לפני כשבוע מיזם יפה עם נשים. שרון יסביר.

שרון: מרכז הגישור שלנו, אחרי השיחה של רן עם ראש עיריית כפר קאסם, יזמנו סוג של

דיאלוג עם 15 נשים מגבעתיים 15 נשים מכפר קאסם, שנפגשו לפני כשבוע. דיברו

הכירו, העלו רעיונות והרבה מאוד שיתופי פעולה אפשריים. וזה ממש פתח להתקדמות

עד מבחינתנו לחתימה לערים תאומות או מה שלא יהיה, אבל אנחנו, הדרך לשם כולל

בני נוער שייפגשו, והיה מוצלח מאוד ומרגש מאוד.

מר רן קוניק: אוקיי. וכן, אנחנו בכל מקרה ממשיכים בשיתוף הפעולה באמת מתוך מטרה

לעשות משהו רשמי, חתום. יש לזה תקדימים. פעם אפילו לדעתי היתה סוג של ברית

כזאת בין גבעתיים לשדרות. וגם בין גבעתיים לירושלים. זה אולי בני זוכר. סוג של ערים

תאומות בתוך המדינה זה לא משהו, אין שום בעיה לעשות. להצביע? עוד פעם, אנחנו

מברכים אותך. אתה בירכת אותנו, אני מברך אותך שהתפרצת לדלת פתוחה

ד"ר ניר קורן: אז בוא נצביע.

מר רן קוניק: שעיריית גבעתיים? אתה מעלה הצעה. מצד אחד אתה אומר.

ד"ר ניר קורן: הבנתי. מברכים וזה, אבל לא רוצים -

מר רן קוניק: אם אתה רוצה כל ישיבת מועצה להעלות הצעה לסדר על דברים שאנחנו

כבר עושים, ואתה מברך עליהם ואז אתה רוצה להצביע,

ד"ר ניר קורן: יש ברית ערים תאומות בין גבעתיים לעיר ערבית?

מר רן קוניק: עוד אין ברית ערים תאומות.

ד"ר ניר קורן: אז בוא נצביע כדי שתהיה.

מר רן קוניק: וכשתהיה ברית ערים תאומות אנחנו נאשר את זה במועצה. מה שאתה

מציע זה על הכוונה למסד את הקשר. אבל מה שבעצם עשית, אתה פתחת בדברים שלך

... ניר, אתה הצעת הצעה לסדר ובדברים שלך אמרת שקראת ובירכת ואפילו עשית לייק

על זה שאני כתבתי שיש לנו כוונה לעשות ברית ערים תאומות. אז אתה מביא הצעה

לסדר ומציע לעשות ברית ערים תאומות,

ד"ר ניר קורן: לא, מה שבירכתי עליו זה על הפוסט שאמרת שאתה רוצה -

מר רן קוניק: נו, אז אנחנו עושים את זה. אתה מביא הצעה לסדר על מה שאמרתי

שאנחנו עושים?

ד"ר ניר קורן: אז בוא נצביע על זה, כדי שנדע, שנאשר את זה ברמת -

מר רן קוניק: ניר, זה לא עובד ככה. כשתביא הצעה, עכשיו תתחיל להביא הצעות על כל

דבר, במועצה הבאה תביא הצעה להחליט, נניח שאני אפרסם סתם דוגמה שעושים שביל

אופניים בויצמן. תביא הצעה לסדר 'בואו נחליט שעושים שביל אופניים בויצמן'. אמרתי

שאנחנו מקדמים ובפועל זה מה שאנחנו עושים. וכתבתי בפייסבוק שאנחנו מקדמים

ברית ערים תאומות. אנחנו עושים את זה. כשנחתום על זה, נביא את זה למועצה

ד"ר ניר קורן: שמע, רן. לא ... את הקצוות של זה כמו שצריך.

מר רן קוניק: לא, לא, אין לי בעיה לתת קרדיט. הרבה פעמים היו לך הצעות שבירכתי

עליהם גם. אבל אתה מעלה משהו שכבר קורה ושאני אמרתי שעושים. אני לא מבין מה

אתה מנסה להשיג פה.

ד"ר ניר קורן: מה שאני מנסה להשיג פה זה אחד, לקבוע לו"ז לדבר הזה. כדי שזה לא

יימרח ולא תגיד לי בעוד שנתיים היה קורונה.

מר רן קוניק: אני לא צריך להגיד לך כי אני בעצמי אמרתי את זה. אם זה היה רעיון שלך,

אז היינו מתייחסים לזה כרעיון שלך. ברגע שאתה מעלה הצעה שלי, הכרזה שלי, מברך

עליה ועכשיו אתה רוצה גם -

מר מושיק גולדשטיין: הרעיון של החרדים זה שלי .

מר רן קוניק: אני מברך אותך,

ד"ר ניר קורן: בוא נזכור שההצעה הזאת נכתבה לישיבת המועצה הקודמה, לפני שאתם

פרסמתם,

מר רן קוניק: לא משנה. היא נכתבה אחרי שפרסמנו. וכבר עשינו. שרון הסביר לך מה

עשינו. אני אומר לפרוטוקול. אין פה מה להצביע. כי אתה לא מעלה פה הצעה. אתה

מברך על מה שכבר אמרתי כראש עירייה,

ד"ר ניר קורן: לא, לא, אני מעלה הצעה מחייבת, כדי שעיריית גבעתיים תהיה מחויבת

לדבר הזה.

מר רן קוניק: אנחנו לא מצביעים על הצעה לסדר הזאת, כי זה לעשות -

ד"ר ניר קורן: חלק מהדברים שאתה אומר שיקרו אתה אומר, לדוגמה פעם אמרת

שיקימו -

מר רן קוניק: נכון, ואז אתה שואל שאילתה.

ד"ר ניר קורן: רגע, שנייה. תן לי עד הסוף. פעם אמרת שיקימו בניין עירייה מאוחד לכל

הזה, לרחבה של הזה. ואז חזרת בזה. אני לא רוצה שתחזור בזה.

מר רן קוניק: אז מה? נו, מה,

ד"ר ניר קורן: אני רוצה שנשריין החלטה של מועצת העיר שהדבר הזה יקרה בלו"ז

מסוים, כדי שלא תוכל לחזור בך.

מר רן קוניק: זה לא עובד ככה.

ד"ר ניר קורן: זה כן עובד. זה ממש כך עובד.

מר רן קוניק: בסדר. אז אנחנו לא מצביעים על זה. כי אנחנו לא מצביעים על הצעות

לסדר שבאות ומברכות את מה שהכרזנו כבר שאנחנו עושים.

ד"ר ניר קורן: אז תסיר את זה מסדר היום, וכולם יצביעו פה בעד.

מר רן קוניק: אנחנו מסירים את זה מסדר היום. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אבל

באותה נשימה אני מברך אותך באמת על התמיכה ברעיון, על הלייק, ועל הרצון לקדם

את זה יחד איתנו. אנחנו רוצים לעשות את זה וכבר עושים את זה. לא הבאנו את הנשים

מכפר קאסם רק בגלל ההצעה לסדר שלך. זה היה אמיתי.

ד"ר ניר קורן: מאה אחוז. הבנו אחד את השני.

מר רן קוניק: אוקיי. אז אין מה להצביע. אנחנו מסירים את ההצעה, מברכים, מסירים

אותה מסדר היום. מי בעד? הסברתי את זה, הוא יודע. אבל הוא בכל זאת רוצה. בסדר.

אנחנו מסירים. מי נגד? אוקיי.

הצבעה:

11 בעד: רן קוניק, אלי הולצמן, קארין אינס, אביעד מנשה, מושיק

גולדשטיין, יעקב שטרן, בני רייך, טלי ארגמן, אלעד רוזגוביץ, סיון

גולדברג, איתמר אביבי.

3 נגד: אילה שני, גלית לנדסהוט, ניר קורן.

החלטה: ברכות על החלטת עיריית גבעתיים וראש העירייה על כוונתה

למסד 'ברית ערים תאומות' עם עיר או יישוב ערבי ישראל, זאת במטרה

להעביר מסר של שותפות אזרחית בין יהודים לערבים ולקרב בין תושבי

הערים.

הברית תמוסד ותוכרז לכל המאוחר עד חודש דצמבר 2021 .

5. אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק לבית ספר שמעוני, שני חשבונות, חשבון בית

ספר וחשבון הורים בבנק הפועלים. מורשה החתימה הם:

חשבון רשות:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16 ת"א. ליאת

חקאק מנהלית ת.ז. 028955987 רחוב אחדות העבודה 25 גבעתיים

חשבון הורים:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16 ת"א

ליאת חקאק מנהלית ת.ז. 028955987 רחוב אחדות העבודה 25 גבעתיים

מר רן קוניק: סעיף הבא, סעיף 5. אישור המועצה לפתיחת חשבון בנק לבי"ס שמעוני.

שני חשבונות בי"ס וחשבון הורים בבנק הפועלים. מורשי חתימה, חשבון רשות. שרון,

מנהלת בית הספר וליאת, המנהלית. וחשבון הורים, גם הוא שרון וליאת. שרון מנהלת

בית הספר, לוינהר בכור. ליאת חקאק מנהלית. מי בעד?

ד"ר ניר קורן: רגע, לגלית יש הערה.

מר רן קוניק: יש הערה. כן, גלית.

ד"ר גלית לנדסהוט: יש לי רק הערה אחת, שחשוב שגזברית בהנהגת ההורים בבית

הספר תהיה לה גישה אל חשבון מבחינת, לא לעשות בו פעולות אבל לראות מה קורה

בחשבון. אז צריך כשהחשבון נפתח, שישימו לב שזה מתאפשר.

מר רן קוניק: אוקיי. אין לי מושג האמת מה שקורה בפועל. אירית הלכה? לא פה?

ד"ר גלית לנדסהוט: בפועל היום אין לה גישה. חשוב שתהיה גישה.

מר רן קוניק: ובבתי ספר אחרים כן יש גישה?

ד"ר גלית לנדסהוט: חלק מבתי הספר, בוא נגיד שזה עובד בצורה מאוד שונה בכל בית

ספר. לא קיבלתי תשובה חד משמעית, כי זה באמת עובד בכל בית ספר בצורה אחרת.

יש מקומות שהחשבון בכלל נפרד. בקיצור, יש כל מיני דברים ממה שהצלחתי להבין.

מאוד חשוב. היום אין לגזברית גישה לכספי ההורים וזה חשוב שתהיה. שוב, לא

לפעולות. החתימה צריכה להיות באמת של אנשים -

מר רן קוניק: בחשבון הורים אין גישה להורים? נשמע לי לא הגיוני.

ד"ר גלית לנדסהוט: נכון, אני מסכימה איתך. לכן חשוב שתהיה גישה. זה מה שאני

מעירה.

מר רן קוניק: טוב, נבדוק את זה עם אבי. אני לא מבין בזה. לא רוצה להגיד סתם דברים.

את מבינה בזה ? יודעת איך זה עובד? טוב, נבדוק. לא קשור תלמה ילין. מדבר על

שמעוני. מי בעד סעיף 5? פה אחד

הצבעה: פה אחד

החלטה: המועצה מאשרת פה אחד פתיחת חשבון בנק לבית ספר

שמעוני, שני חשבונות, חשבון בית ספר וחשבון הורים בבנק הפועלים.

מורשה החתימה הם:

חשבון רשות:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16

ת"א. ליאת חקאק מנהלית ת.ז028955987 רחוב אחדות העבודה 25

גבעתיים

חשבון הורים:

שרון לוינהר בכור מנהלת בית הספר ת.ז. 028438364, משה פרלוק 16

ת"א ליאת חקאק מנהלית ת.ז. 028955987 רחוב אחדות העבודה 25

גבעתיים.

6. אישורהמועצה למינוי הגב' אילה שני, כחברה בדירקטוריון "תלמה ילין", במקום

מר אורי קרמן.

מר רן קוניק: סעיף 6, אישור המועצה למינוי הגב' אילה שני

דובר: זה ירד מסדר היום.

מר רן קוניק: זה לא ירד מסדר היום. היתה בקשה להסיר את זה מסדר היום. אבל אין

שום סיבה להסיר את זה מסדר היום. מה שאפשר לעשות זה לא למנות אותך. פשוט

אורי לא יכול יותר לכהן. כי הוא חבר מועצה. אז אם את רוצה להשהות את המינוי שלך,

כרגע, אז אנחנו כרגע מסירים את אורי, כי הוא לא יכול להיות חבר בדירקטוריון. כי הוא

נציג של מועצת העיר והוא כבר לא חבר מועצת העיר. ולא ממנים אותך כרגע, אלא

משאירים את המקום של נציג או נציגת מר"צ פנוי. בסדר? כולם הבינו? מאה אחוז. מי

בעד? פה אחד.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: אושר מינוי הגב' אילה שני, כחברה בדירקטוריון 'תלמה ילין',

במקום מר אורי קרמן, אושר פה אחד.

7. אישור המועצהלהסכם למימון העתקת מבנה בני עקיבא והחלפת שטחים

במסגרת תוכנית גב/589 הסתדרות צפון

מר רן קוניק: סעיף 7. סיון ביקש לצאת. יש למשפחה שלו דירה בפרויקט של הסתדרות

צפון. אנחנו באישור המועצה להסכם למימון העתקת מבנה בני עקיבא והחלפת שטחים

במסגרת תוכנית גב/589, הסתדרות צפון. מי מסביר לנו? מנהל אגף הנכסים, אלון,

בבקשה.

מר אלון בוקסנבאום: אהלן, ערב טוב לכולם. אלון בוקסנבאום, מנהלת אגף נכסים, בינוי

ועסקים. ערב טוב לכולם. אני כאן בכובעי גם כמנהל אגף הנכסים וגם כנציג של מנהלת

ההסתדרות, שמטפלת בפרויקט הפינוי בינוי של ההסתדרות בהסתדרות צפון. אנחנו

הגשנו לכם את ההסכם שערכנו מול חברת דוניץ. זה הסכם למימון מבנה בני עקיבא

החדש שייבנה, אני מקווה וככה מתוכנן, קרוב למבנה החדש, שזה חלק מהוראות

התב"ע. ויש אם למישהו איזו שאלה או תהייה

גב' איילה שני: אני רוצה לשאול על זה, וכשאני מסתכלת פה בהסכם לא ברור לי למה

העירייה חתמה עם היזם הסכם כזה שבעצם במסגרתו היא מקבלת ממנו כסף, אבל היא

לא דורשת ממנו לבנות את המבנה החלופי?

כלומר איך יכול להיות שיזם, שאיך אומרים, הולך להרוויח לא מעט מהעניין הזה, לא

מחייבים אותו אכן לדאוג להשלמתו של מבנה ציבורי כמו בניין בני עקיבא, ורק לשלם

כסף, שזה נשמע לי הדבר היותר קל. למה העירייה בכלל חתמה חוזה כזה? למה היא

ויתרה ליזם?

מר אלון בוקסנבאום: א', אני חושב שזה יותר קל לעירייה. פה אנחנו מעבירים את

השליטה אלינו. אנחנו נהיה אחראיים על התכנון, אנחנו נהיה אחראיים על המיקום. אנחנו

נבצע עם אנשים שלנו. מאוד חשוב לנו שבמסגרת ההקמה והתוכנית, וגם מופיע בתב"ע,

בני עקיבא וכמובן גם מושיק, שדואג כל הזמן לייצג אותנו כמו שצריך, יהיו שותפים. אגב,

ראוי לציין שמבנה בני עקיבא...

מר רן קוניק: אני חושב שיעקב, אל תשכח שיעקב גם. לא, לא, מושיק ויעקב.

מר אלון בוקסנבאום: אני מתנצל, גם יעקב. פשוט מושיק איתנו במנהלת והוא שותף לכל

המהלכים. מבנה בני עקיבא יכול להיות, אנחנו עיר צפופה, יכול להיות שהוא יהיה גם

חלק מקומפלקס של מבני חינוך, של מוסדות חינוך שגם העירייה צריכה לבנות. ולכן

אנחנו מעדיפים שאנחנו נבצע את זה. אנחנו גם הבאנו שמאי, תמחרנו את זה, דאגנו לכל

עלויות הבנייה. אנחנו נשדרג את המקום. ולדעתי עדיף נכון ורצוי יותר שהעירייה תקים

ותתכנן ותבצע את מוסדות החינוך ואת המבנים הציבוריים שלה בעצמה.

גב' איילה שני: אני מוכרחה להגיד שעל פניו זה נשמע לי כמו חינוך רע ליזמים. כי אני

חושבת שזה כן חשוב שיזמים יבינו שהם צריכים לתת את חלקם,

מר רן קוניק: הם נותנים כסף, אילה. יותר טוב מזה?

גב' איילה שני: אני לא יודעת, אני שואלת.

מר רן קוניק: את רוצה לחכות עד שהוא יבנה? עם הקבלנים שלו? מחר הוא יפשוט רגל,

גב' איילה שני: מה זה אני רוצה לחכות? העירייה מן הסתם אמורה להיות -

מר רן קוניק: ואם הוא יפשוט רגל מחר, מה תעשי? נחכה עד שהוא יתאושש? הוא נותן

לך כסף.

גב' איילה שני: אני לא חולקת על זה שיכולים להיות סיכונים. אני מדברת על היבט אחר.

אני לא אומרת בהכרח שעיריית גבעתיים לא יכולה להחליט את מה שהיא החליטה. ואני

חושבת שכמובן מבחינה ציבורית א' ראוי לשאול את השאלה הזאת. מה היו השיקולים

של עיריית גבעתיים. אוקיי? בגלל שאני רואה פה א' את החלוקה הזאת, שאכן העירייה

מקבלת כסף.

יש גם חלופה נוספת, והיא לתבוע מהיזם לבנות מבנה ציבור כגון זה, שהוסכם להרוס

אותו בגלל התוכנית וכחלק מגם אפילו מסר ליזמים, שהם צריכים להשתתף בבנייה של

מבנים כאלה. זה אחד. ושתיים, הייתי רוצה לדעת, אני מתארת לעצמי שיעבור זמן

מהרגע שנניח העירייה תקבל את הכסף מהיזם, ועד שייבנה המבנה, אז מה שנקרא מה

העירייה תעשה בינתיים עם הכסף הזה? זה סכום לא מבוטל, 9.5 מיליון שקלים

מר אלון בוקסנבאום: אני אענה לך דבר ראשון על השאלה הראשונה. אני מסכים איתך,

אגב. והיום מאוד מקובל שבהקצאות, למשל הקצאות ורטיקאליות, כשבונים בניין כמו

מגדל השחר, אז יזמים בונים על חשבון העירייה. יש פה גם עניינים משפטיים של פטור

ממכרז ולמה דווקא הוא בונה ולא מישהו אחר.

אבל אלו דברים שאנחנו יודעים לפתור. זו הערה מאוד חשובה. יחד עם זאת, מכיוון

שהמבנה אינו חלק מקומפלקס, כמו למשל במגדל השחר, או במבנים האחרים

בהסתדרות, שמבני הציבור יהיו חלק ממבני משרדים ו/או בבעלות פרטית, אלא בנפרד

העדפנו לקחת את השליטה אלינו. מה עוד שאמרתי את זה, כנראה יהיה חלק

מקומפלקס של מוסדות חינוך אחר שהעירייה בונה.

לעניין השני, בנוגע לכסף, הם מביאים את הכסף. הכסף הזה צבוע לבני עקיבא. אלא אם

כן מושיק יאפשר לנו קצת לקחת גם למקומות אחרים. אבל אני מניח שמושיק ידאג שכל

שקל יילך לבני עקיבא.

גב' איילה שני: בגלל שזה בני עקיבא, מושיק? רק בגלל שזה בני עקיבא? למה, אם זה

היה הנוער העובד לא היית שומר עליו?

מר רן קוניק: אל תשכח את יעקב.

מר אלון בוקסנבאום: מהבוקר היו לי שיחות עם יעקב.

גב' איילה שני: איך אומרים, יש כיפה על הכסף הזה, אה?

מר אלון בוקסנבאום: יש כיפה על הכסף, כן.

גב' איילה שני: מאחר שאני יודעת, אגב, שהבית הזה נתרם, עד כמה תורמים או מי

שקשור אליהם, לא יודעת עד כמה הם יודעים, מיודעים שזה מה שהולך להיות עם

התרומה שלהם,

מר אלון בוקסנבאום: למיטב ידיעתי, כן. למיטב ידיעתי תרמה את זה סבתא של

משפחת ציפור, משפחת פרידמן. וכמובן שאם יש הנצחה, אז אנחנו נדאג -

מר רן קוניק: זה הכל בתב"ע. זה לא מהיום הסיפור הזה. יעקב רצה גם לדבר.

מר מושיק גולדשטיין: תוכנית הסתדרות צפון למעשה הולכת להיות בשני שלבים. של

התוכנית הזאת, צד דרום וצד צפון. שהתחלתו בצד הדרומי. ואנחנו כדי להבטיח שלא

ייבנה מהפרויקט בחצי השני, שאמורים להיהרס בני עקיבא ולהיבנות חדש, לא רצינו

שיווצר מצב שזה יהיה בשליטתו של היזם. הזמן והתוקף של הנושא הזה. ולכן העדפנו

גם שהכסף ייכנס לקופת העירייה, כמובן צבוע לטובת בני עקיבא. ואנחנו נשלוט בבנייה

של הסניף החדש ובכל הצרכים שלו מסביב. הסניף הוא בשטח המערבי, שמיועד למבני

ציבור.

מר רן קוניק: איפה שמגרש החנייה היום. כן, יעקב, שאלה.

עו"ד יעקב שטרן: טוב, לי יש מספר שאלות. אנחנו בסיעת הבית שלנו בגבעתיים, סיעה

דמוקרטית ועניינית. אנחנו יודעים להסכים על דברים ויודעים גם לבדוק דברים בזוויות

שונות, שאני חושב גם משקפות את העובדה שאני שמח על הזכות להיות בוגר של

הסניף הזה. ואני אתחיל ואתה יכול בינתיים לשבת, כי זה ייקח שתי דקות. אז אם אתה

רוצה לשבת אתה יכול לשבת. תראו, קודם כל אני חושב שהכותרת היא העתקת מבנה.

וזה נכון, זו העתקת מבנה. אבל בעיני זה הרבה יותר ממבנה.

למעשה בית בני עקיבא היום, מי שמכיר ומי שפחות מכיר, זה למעשה הלב הפועם של

הנוער הדתי בגבעתיים, נקודה. זה לא עוד מבנה, זה לא עוד מועדון. זה המבנה היחיד

והמשמעותי של הנוער הדתי והמסורתי בגבעתיים. החבר'ה בגבעתיים שהם בוגרי בני

עקיבא, שלומדים במוסדות חינוך דתיים עוזבים את העיר למעשה לחינוך בגיל 12 ,13 .

כשהולכים ללמוד מחוץ לעיר, כי אין תיכון דתי בגבעתיים

ולכן אני אומר, החשיבות של המקום הזה היא כל כך דרמטית לאותם נערים, אותן נערות

שחלקם פה. וכשאנחנו מצביעים על האישור של התוכנית צריך להבין את המשמעויות.

זה לא יצא לי הרבה, אבל אני מסכים פה עם מה שאיילה אמרה, שיש פה מורכבות וצריך

להכיר אותה ואסור לנו להתעלם ממנה, כי בסופו של דבר, כשאנחנו לוקחים על עצמנו

אחריות לבנות מבנה עירוני, ואנחנו קוצבים בהסכם עם חברת דוניץ' ארבע שנים, צריך

להבין שיש פה אירוע. שיש פה אירוע שבעוד ארבע שנים, אם יבוא הקבלן עם סטופר

ויגיד 'חברים, לא הקמתם, זה לא מעניין אותי. התחייבתם'.

ולכן, זו השאלה הראשונה שלי. אני אומר, מה המנגנונים שלנו להבטיח את זה, כמו

שאגב רן, העירייה התחייבה לבני עקיבא שעד שלא יהיה מבנה back to back אנחנו לא

מעבירים אותם לאיזה מקלט ומהמקלט לחצר ומהחצר. לא, back to back. אז מה

המנגנון שאם חלילה תהיה קורונה, לא יודע מה יהיה המרכב העירוני בעוד ארבע שנים,

אבל כל שינוי שלא יהיה, מה הביטחונות שלנו שהחניכים והחניכות שלנו עוברים ישירות

למבנה החדש? יש סריה. אתה רוצה אחד אחד?

מר רן קוניק: לא, נעשה אחד אחד, רק לא הבנתי את השאלה.

מר אלון בוקסנבאום: אגב, זה מופיע בתב"ע, זהו.

מר רן קוניק: כתוב בתב"ע, ולא השתנה שום דבר. זה הסכם מימון. זו לא תב"ע חדשה.

לא הכל כתוב בתוך הסכם מימון. הסכם מימון מתייחס רק למימון. לזה שמעבירים את

הכסף ובונים. בתב"ע כתוב במפורש שהבניין הצפוני שעליו אמור, המגדל הצפוני שאמור

להיבנות על בני עקיבא לא יקבל היתר עד שלא יהיה בני עקיבא חדש. עכשיו יש לנו את

הכסף, הכל בשליטה שלנו לתכנן ולבנות כמה שיותר מהר. אגב, זה לא רק בני עקיבא,

זה בית ספר.

עו"ד יעקב שטרן: אין בעיה. אבל אנחנו ואני חושב שכל מי שסביב השולחן הזה מתעסק

בהסכמים, יודע שבסוף, בטח הסכם מול חברת דוניץ', כשאנחנו התחייבנו לארבע שנים

מרגע ההפקדה, השעון מתקתק.

מר אלון בוקסנבאום: לא, מרגע אישור התוכנית המפורטת.

עו"ד יעקב שטרן: אוקיי, סליחה, חוזר בי. מרגע אישור התוכנית. קיבלתי. אבל אני אומר,

עדיין השעון מתקתק. אני לא יודע מה יהיה בעוד ארבע שנים. ואני חושב שלעירייה יש

יכולות, ואני מסכים עם אלון, העירייה יודעת לעשות פרויקטים בעצמה ואני מסכים לגמרי.

לחברה הכלכלית במיוחד ולעומד בראשה יש יכולות.

מר רן קוניק: גם לא אמור להיהרס, תקנו אותי אם אני טועה. הסניף הנוכחי,

עו"ד יעקב שטרן: לא, לא,

מר רן קוניק: מה הדאגה שלך, לא הבנתי. שיישארו בלי סניף?

עו"ד יעקב שטרן: אני אומר מה אנחנו עושים אם חלילה לא נעמוד בארבע שנים? אז

התב"ע אומרת שזה לא יפונה. אבל ההתחייבות מול הקבלן עומדת בעינה. זו שאלה

ראשונה. ושאלה שנייה, השמאות שעשה השמאי אורן אלבז מדברת על כדאיות כלכלית.

אני שאלתי, גם אתמול את החברים פה מאחורי, האם השמאות הזו לוקחת בחשבון

שלעירייה יש תבחינים ועלות תקציבית לתפעל את הדבר הזה? אני לא רוצה שיווצר מצב

שאנחנו מדברים פה על 700 ,800 מ"ר, והשמאות לא לקחה בחשבון את העלות

שהעירייה צריכה לספוג בשביל ההקמה. ואז לא יהיה מספיק -

מר אלון בוקסנבאום: אתה מדבר על התקורות?

עו"ד יעקב שטרן: תקורות ותפעול, כן.

מר אלון בוקסנבאום: אז מושיק יוותר על התקורות של -

עו"ד יעקב שטרן: אוקיי, אז יפה. אז בשביל זה אני מעלה את השאלה. כי אני חושב

שזה דבר מספיק חשוב להתייחס אליו. שאנחנו לא נהיה פה עוד ארבע שנים ונשאל את

השאלות למה אז לא חשבנו על זה. יש לי עוד כמה שאלות, רן, ברשותך.

מר רן קוניק: הנושא על סדר היום. יש לך עשר דקות.

עו"ד יעקב שטרן: לא, אני לא אדבר עשר דקות. דבר שני, אני אומר שוב. הנושא הזה

הוא באמת כל כך רגיש, במיוחד הנושא של הגודל. הפעילות החינוכית, כל מי שמכיר

תנועות נוער, לא צריך לספר את זה, חלק אינטגראלית מהפעילות מתבצעת בחצר. אם

זה הפעילות החברתית ואם זה המפגשים, המפקדים, הדגלנות, הת"סים מה שנקרא. כל

דבר יש משמעות אדירה. זו לא חברת היי-טק.

אז כשכותבים בתב"ע וגם בהסכם שיהיה לה מרפסות שמש, אני מצטער שאני אומר את

זה, מחילה, אבל מי האדריכל שכתב את הדבר הזה? הוא יודע מה זה תנועת נוער? מה

הם יעשו שם? ישתזפו שם במרפסת שמש? כאילו יש פה חוסר הבנה מה זה תנועת

נוער. ואנחנו חייבים לעמוד על כך,

מר רן קוניק: מה זה קשור להסכם מימון? הסכם המימון הוא לא הסכם בין העירייה לבין

בני עקיבא. בין העירייה ליזם.

עו"ד יעקב שטרן: לא, לא, לא. אבל הסכם המימון לוקח בחשבון בשמאות שלו את

השטחים הפתוחים. ומבחינתו הוא ממן לא שטח פתוח על התקציב שיש והעלות שלה,

אלא על מרפסת שמש. אני לא רוצה מרפסת שמש. אין צורך במרפסת שמש בתנועת

נוער, אני מצטער, חברים.

מר אלון בוקסנבאום: לא, הוא מדבר על פתוח, לא רק מרפסת. יעקב, -

עו"ד יעקב שטרן: מי שהאדריכל של מבנה חינוך וכותב מרפסת -

מר רן קוניק: יעקב, אתה יודע כמה עולה לבנות -

עו"ד יעקב שטרן: אני לא יודע. ולכן שאלתי את השאלות.

מר רן קוניק: אפשר לשאול אבל גם תוך כדי? אתה יודע כמה? אנחנו עכשיו בונים שבט

חדש לצופי גבעתיים. רגע, עם כל הכבוד לבני עקיבא, נראה לי שבצופים יש קצת יותר

חניכים. השבט הוא 400 מטר, לא 800. קטן יותר. עם הרבה יותר חניכים. אתה חושב

שהוא עולה 9 מיליון שקלים? זה הרבה כסף 9 מיליון שקלים. מה אתה דואג? שלא תהיה

חצר? עובדים על התכנון. נראה לך שיהיה סניף בלי חצר? שזה יהיה בניין עם מרפסות

רק?

עו"ד יעקב שטרן: זה מה שכתוב.

מר רן קוניק: זה לא רשום. אנחנו לא מדברים על התכנון עכשיו. עוד לא התחילו את

התכנון. מדובר על הסכם המימון. בין העירייה ליזם. על המימון. אתה כבר הכנסת לפה

מרפסות וחצרות. ...

עו"ד יעקב שטרן: או, עכשיו אני עובר לנושא הבא. אז דיברנו על מרפסות השמש ועל

הגג,

מר רן קוניק: אתה לא מעדכן אותו בישיבות -

עו"ד יעקב שטרן: אנחנו מעודכנים.

מר רן קוניק: מושיק עיכב את זה חודשים שלמים, הוציא את המיץ לכולם. הנה, תשמעו,

חבר'ה. מושיק בסדר. הוציא לכולם את המיץ. עד שהכל יהיה סגור.

מר רן קוניק: מושיק בסדר גמור. ב-15 שנה-

מר רן קוניק: וגם קיבל יותר מטרים, נכון? מהסניף הקיים. גדול יותר מהסניף הקיים

במטרים.

עו"ד יעקב שטרן: חבר'ה, השאלות הם לא למושיק. אני לא יודע למה אתם הופכים את

זה למושיק. מושיק נלחם כאריה על בני עקיבא ובלעדיו לא היה בני עקיבא. הוא עדכן

אותי, אבל זו לא הנקודה. כי יש פה דברים שזה לא רק מושיק. הם ברמה העירונית.

ברמה של הנהלת העיר. ברמה של הוועדה המקומית.

מר רן קוניק: מה השאלה הבאה?

עו"ד יעקב שטרן: שאלה הבאה. אנחנו מדברים על זה שבעצם אנחנו הולכים להעתיק

את המבנה, אבל הזכויות של בני עקיבא צריכות להישמר. ואמנם ההסכם הוא הסכם

מימון, הסכם העתקה ואני חושב שזה צריך להיאמר, רן. כמו שנאמר פה, מדובר על

מבנה שמשפחת פרידמן תרמה אותו להנצחת המשפחה שנספתה בשואה, ותרמה כסף

למימון של המבנה. וההסכם בזמנו היה, לדעתי לחכירה, יש פה מחלוקת, אולי זה

הקצאת מקרקעין, לא משנה.

מר אלון בוקסנבאום: לא חכירה. יש הסכם.

עו"ד יעקב שטרן: אוקיי, הקצאה. וההסכם רן, שלך, מול בני עקיבא היה שהם יקבלו את

הקצאת המקרקעין שנים קדימה, כדי שאנחנו באמת נדע שאנחנו לא עושים פה משהו

שהוא זמני, משהו שהוא איזה פלסטר. אלא משהו שהוא באמת מה שנקרא 'שנית ... לא

תיפול שוב'. לא יהיה פה עכשיו, בסדר, אבל אני חושב שפה במועצת העיר זה צריך

להיאמר. אנחנו מצביעים פה לא רק על הסכם כלכלי. זה הסכם שיש לו משמעויות מעבר

לפן הפיננסי. אני חושב שזה דבר שמבחינתי הוא בייסיק.

מר רן קוניק: אתה רוצה להתייחס, אלון? שאלות קצרות, אבל, יעקב.

עו"ד יעקב שטרן: יש עוד דבר אחרון.

מר אלון בוקסנבאום: אני מבין מה אתה אומר בנושא ההקצאה. אגב, אני לא בטוח

שצריך פה הקצאה. יש הסכם משנת 88' שהוא שריר וקיים. אתה עורך דין, אנחנו ניקח

אותו למחלקה המשפטית, ככל שהוא עומד אפשר לקיים את התנאים בו. לא בטוח

שבכלל צריך הקצאה.

אנחנו נשב אחרי זה ואני אחשוף בפניך את כל החומר הקיים, את כל ההסכמים משנת

88', את אישור המועצה, את ההסכם הקמה, מי מימן, מי התחייב. ... זו כבר החלטה

משפטית, זה לא ברמה שלי. אבל אם יוחלט משפטית, אז כן.

עו"ד יעקב שטרן: ודבר אחרון. אני אומר שוב. אני חושב שהאמירה שלך פה לפרוטוקול,

שהמבנה בהתאם לתב"ע, לא משנה כמה לחצים דוניץ' יפעילו או לא יפעילו, בני עקיבא

יעברו מהמבנה הזה למבנה החדש. רן?

מר רן קוניק: מקשיב. יעברו למבנה החדש. מה השאלה?

עו"ד יעקב שטרן: לא, אני אומר. שלמרות שאנחנו מאשרים את ההסכם ואת לוח

הזמנים שלו, אני חושב, אני גם הייתי מבקש, שתיאמר אמירה שבני עקיבא יעברו

מהמבנה שלהם למבנה החדש. גם אם יהיה עיכוב בלוחות הזמנים

מר אלון בוקסנבאום: המבנה בתא שטח 80 יפונה וייהרס רק לאחר מתן טופס אכלוס

למבנה חלופי.

עו"ד יעקב שטרן: אתה קורא לי מהתב"ע עכשיו?

מר אלון בוקסנבאום: כן.

עו"ד יעקב שטרן: אני שואל אותך אבל להסכם. אנחנו מאשרים הסכם עכשיו, סליחה.

מר אלון בוקסנבאום: אבל ההסכם הוא הסכם מימון. התב"ע יכולה -

עו"ד יעקב שטרן: חבר'ה, אני רוצה לראות שאם בעוד ארבע שנים תעמוד חברת דוניץ'

עם אקדח על הראש, מה אנחנו עושים? אני לא רוצה עוד ארבע שנים להתחיל לחשוב על

זה. אני רוצה היום לחשוב על זה. קשור להסכם, רנית, אני לא מסכים איתך. אנחנו

מאשרים פה הסכם משפטי.

מר רן קוניק: האמת, לא הבנתי מה הוא מבקש. יש הסכם, יש זה.

מר אלון בוקסנבאום: הוא אומר מה קורה אם אנחנו לא נעמוד בזמנים.

עו"ד יעקב שטרן: אני אסביר שוב. נניח שיש קורונה במדינת ישראל ונניח שוועדות

התכנון מתעכבות, ונניח שיש עררים משפטיים, ונניח שיש הליכים בוועדות תכנון

והתנגדויות והתהליך נמשך.

מר רן קוניק: איזה תהליך נמשך?

עו"ד יעקב שטרן: תהליך הקמת המבנה. יותר מארבע שנים. אנחנו צריכים להבטיח

שהחניכים לא יהיו כלי עובר לסוחר בתהליך הזה. שהם עוברים כמו שהתחייבנו,

מהמבנה,

מר רן קוניק: אבל אם רשום לך בתב"ע שהוא לא יכול לבנות, להרוס את בני עקיבא

ולבנות את המגדל על המבנה הקיים לפני שיש טופס אכלוס למבנה החדש, אז מה

הדאגה פה

עו"ד יעקב שטרן: אני רק אומר את זה. כי אני לא רוצה לעמוד בעוד ארבע שנים בפני

ישיבת מועצה שפתאום תפתח את זה מחדש. זה הכל. אם זה מה שאתה אומר, זה

מקובל עלי.

מר רן קוניק: זאת התב"ע. תב"ע זה חוק. אתה יודע מה זה תב"ע? תב"ע זה יותר מכל

מה שאני אגיד פה.

עו"ד יעקב שטרן: אתה צודק. אבל כשאנחנו מאשרים פה,

מר רן קוניק: מחר יהיו פה אנשים אחרים. התב"ע היא תב"ע.

עו"ד יעקב שטרן: אז אני אומר שוב פעם. מכיוון שאנחנו מאשרים פה הסכם, ואנחנו

כרגע מאשרים את ההסכם, וההסכם בסופו של דבר מחייב אותנו, כי אנחנו מחליטים

עליו,

מר רן קוניק: אתה רוצה שאני אכריז שהתב"ע היא תב"ע? אני תומך בתב"ע?

מר מושיק גולדשטיין: לא, לא, ההסכם של חברת דוניץ' הוא מול עיריית גבעתיים.

הסכם מימון. אם עיריית גבעתיים לא תעמוד בארבע חמש הקרובות, כי עדיין אין להם

אישור, יכול לקחת עוד שנה עד שיהיה להם אישור.

אנחנו מדברים על חמש שנים מהיום. והיה ועיריית גבעתיים לא תעמוד בהתחייבות

לבנות מבנה חדש בסניף בני עקיבא, היא חשופה לתביעה. היא תתבע את עיריית

גבעתיים. זה לא קשור בכלל לנושא של בני עקיבא. פשוט עיריית גבעתיים תהיה חשופה

לתביעה מחברת דוניץ'. זה הכל.

מר אלון בוקסנבאום: יעקב, אנחנו היינו חייבים לגדר זמן. אם נשאיר את זה פתוח, אז

מה? הקבלן יביא 10 מיליון שקלים ונגיד לו עוד 15 שנה נבנה? לא, זה לא ארבע שנים

מרגע התוכנית -

מר מושיק גולדשטיין: רגע, עוד מילה. כבר עובדים על תכנון. יש אדריכלים ויש עבודה

על תכנון. על כל המתחם, כולל בני עקיבא, כולל מתחם החינוך, כבר עובדים עליו. לא

חיכו שהכסף ייכנס. אלא כבר הפעילו יועצים.

עו"ד יעקב שטרן: והערה אחרונה, ופה אני אסיים. אני מברך שתהיה קריית חינוך, זה

בסדר גמור. אבל בסופו של דבר, צריך לזכור שבני עקיבא יש להם היום מבנה מכובד,

ראוי, כולל השטחים הפתוחים שלו. וגם אם יהיה מרכז חינוכי, מרכז קהילתי, בסופו של

דבר השטח שיש היום לבני עקיבא צריך להישאר כך. ורק לאחר מכן להתחשב ולתכנן עם

שאר החלקים שיצטרפו לפאזל.

מר רן קוניק: אני במקומך לא הייתי כרגע יוצא בהצהרות בעניין הזה.

עו"ד יעקב שטרן: אני עומד מאחורי ההצהרה שלי.

מר רן קוניק: זה יפה שאתה עומד מאחורי זה. אבל תקשיב עוד משפט, יכול להיות

שתחזור בך. א', אנחנו רוצים, וזאת השאיפה. אבל יכול להיות שיהיה שם גם בית ספר

דתי.

אז אם אתם רוצים שסניף בני עקיבא יהיה על חשבון הגודל של בית הספר הדתי, אז

אפשר לדבר על זה. אתה מבין? אז אל תצא בהצהרות יותר מדי. אנחנו מתכננים שם את

המקום ויש גם בקשה שבית הספר יהיה בית ספר דתי. אז אתה יודע. החצר של בית

הספר יכולה בסוף להיות קטנה והסניף עם עשירית מהחניכים יהיה גדול. אז בוא ניתן

לזמן ולתכנון לעשות את שלו.

סוף מעשה במחשבה תחילה. ... שאלה טובה, בואו נראה. טוב, יעקב, בוא. אנחנו

מתנצלים. פשוט זה לא מקובל שמבחוץ אורחים מדברים. אבל יעקב ייצג את העמדה.

אנחנו מכבדים מאוד מאוד את הציבור הדתי בגבעתיים ואת סניף בני עקיבא. לא סופרים

חניכים. יש את המספרים המדויקים במחלקת הנוער. אמרנו, לא מדובר על המספרים,

לא של הצופים ולא של הנוער העובד. ונקווה, תשמעו

בונים שם שכונה חדשה. יכול להיות שבדירות החדשות גם יבואו לגור משפחות דתיות,

אז אי אפשר לדעת. אוקיי, אז אנחנו מצביעים על אישור ההסכם. מי בעד? יש מישהו

שנגד? כולם בעד, פה אחד. תודה לאלון, מנהל אגף הנכסים. תודה לכל המשתתפים

בדיון.

הצבעה: פה אחד. (סיון גולדברג נעדר מההצבעה)

החלטה: המועצה מאשרת את ההסכם למימון העתקת מבנה בני עקיבא

והחלפת שטחים במסגרת תוכנית גב/589 הסתדרות צפון

8. אישורתב"רים.

מר רן קוניק: הסעיף האחרון הוא סעיף התב"רים. מי מסביר? סמנכ"ל העירייה, מאור,

בבקשה. תב"רים עברו אישור של ועדת הכספים בתחילת הישיבה.

מר מאור יבלושניק: שלום לכולם, ערב טוב. תב"רים, יש לנו תב"ר ראשון סימון כבישים

והתקני בטיחות – 250,000 שקל מקרנות רשות. מדובר בעצם באחזקה שוטפת, סימוני

כבישים, עבודות שוטפות בתחום בטיחות.

תב"ר שני, תב"ר שדרוג ושיפוץ רחוב שדה בוקר. 780,000 שקל מקרנות הרשות. מדובר

בעצם בשלב ראשון של שדרוג רחוב שדה בוקר כחלק מהעבודות, יותר נכון התחדשות

של הרחוב, אז כרגע אנחנו מבצעים רק את העבודות התת קרקעיות, מאחר והרחוב

מתחדש כולו מבחינת בניינים. התב"ר השלישי, הגדלה של תב"ר מתחם בראשית.

בעצם מדובר בפרויקט פינוי בינוי שמתוכנן במתחם. זו הגדלה יחסית לעלות התכנון

שאנחנו רואים פה שהחלוקה, החלק הארי של ההגדלה מגיע מהרשות להתחדשות

עירונית הממשלתית. התב"ר הרביעי שיפוצי קיץ, שמתחלק בין השתתפות של קרית אונו

ואור יהודה לבין תוספת עירונית שלנו. התוספת העירונית היא עבור מטלות של הרשות.

התוספת של קרית אונו ואור יהודה היא בגין השתתפות של שתי הרשויות האלה בשיפוץ

של מתחם מת"י החדש שאנחנו מכשירים, מאחר והשירות בעצם ניתן לשלושת הרשויות

ביחד. והתב"ר האחרון הוא מרכיבי ביטחון ובטיחות במסגרת תקנת בטיחות. כמו שאתם

רואים, 50-50 עם משרד החינוך. שאלות

מר רן קוניק: מישהו? אוקיי. אנחנו מצביעים. מי בעד? מישהו נגד? טלי לא משתתפת,

היא יצאה. פה אחד אושרו התב"רים.

הצבעה: פה אחד.

החלטה: התב"רים אושרו פה אחד.

__________________

רן קוניק

ראש העירייה

__________________

שולי ברוך בר-דוד

מרכזת ישיבות המועצה

קובץ החלטות