פרוטוקול מליאה מס' 50
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול נגיש · סדר יום
עיריית גבעתיים
פרוטוקול ישיבת מועצה מיוחדת מס' 50
מיום שניי"א באדר ב' תשפ"ב, 14.3.2022
נוכחים
גב' אור-לי ניב- סגנית ראש עיר וחברת מועצה
מר מושיק גולדשטיין-סגן ראש העירייה וחבר מועצה
מר סיון גולדברג – סגן ראש העירייה וחבר מועצה
גב' טלי ארגמן-סגנית וממלאת מקום ראש העירייה וחברת מועצה
פרופ' יזהר אופלטקה- חבר מועצה
גב' ויוי וולפסון- חברת מועצה
מר אלי הולצמן – חבר מועצה
עו"ד אביעד מנשה – חבר מועצה
עו"ד יעקב שטרן – חבר מועצה
מר אלעד רוזגוביץ – חבר מועצה
מר איתמר אביבי – חבר מועצה
מר רונאן אפנר-קפלן – חבר מועצה
גב' איילה שני – חברת מועצה
עו"ד יורם פומרנץ -מנכ"ל העירייה
עו"ד ורו"ח איילת חיים – עוזרת למנכ"ל העירייה
עו"ד רנית בראון-ארז - יועמ"ש העירייה
מר שלומי שפירא – אגף כספים וגזברות
מר יאיר אונפסוג – אגף הכספים
רו"ח חיים רוזנבאום – ממונה על התקציב הרגיל והבלתי רגיל
2
רו"ח אבי לוי– חשב החינוך
רו"ח תמיר מילר – הנהלת חשבונות
מר ישראל פרידמן – מחלקת שכר
עו"ד רוני ברק – יועץ כלכלי
רו"ח גבי סוידאן – מבקר העירייה
גב' אביבה שבתאי – עוזרת ראש העירייה
גב' שולי ברוך בר דוד-רכזת ישיבות המועצה
חסרים:
מר רן קוניק- ראש העירייה
מר בני רייך-משנה לראש העירייה וחבר מועצה
גב' קארין אינס – חברת מועצה
ד"ר גלית לנדסהוט – חברת מועצה
על סדר היום:
1. אישורתקציב 2022 .
3
1.אישורתקציב 2022 .
גב' טלי ארגמן: ערב טוב, חברים יקרים. הזמנה לישיבת מועצה מיוחדת מס' 50. אישור
תקציב 2022, בתאריך 14.3.22 .
מר שלומי שפירא: ערב טוב לכולם. לכולם יש את החוברות, אני מקווה ומעריך. מה
שאנחנו נעשה, בהתחלה אני אתן סקירה על התקציב, ככה בערך 20 דקות פלוס מינוס
אולי קצת יותר. תלוי איך נתקדם. ולאחר מכן אני אבקש מכל אחד מכם לשאול את
השאלות. הצוות שנמצא איתי פה, שזה יאיר אונפסונג, רו"ח חיים רוזנבאום, שממונה על
התקציב הרגיל והבלתי רגיל, רו"ח אבי לוי, חשב החינוך, ורו"ח תמיר מילר. יש לנו גם
את ישראל איתנו, מנהל השכר וגם היועץ הכלכלי, עו"ד רוני ברק. מה שאני מבקש מכם,
תרשמו את השאלות ובסוף כל אחד בתורו, לפי מה דברי השאלה יענה לכם. אנחנו
נתחיל, טלי?
גב' טלי ארגמן: כן, כן.
מר שלומי שפירא: אין בעיה. אני מרגיש בנוח לידך. ערב טוב. בראשית דברי אני רוצה
לשלוח ברכת החלמה מהירה מקורונה לכבוד ראש העיר מר רן קוניק. כבוד ממלאת
וסגנית ראש העיר, הגב' טלי ארגמן, חברי מועצה, הריני מתכבד להגיש את הצעת
התקציב של עיריית גבעתיים לשנת 2022 .
בטרם נתחיל, ברצוני לברך את שני חברי סיעת מר"צ, מר רונאן קפלן והגב' אילה שני
שהצטרפו למועצה, כחלק ממנהל החינוך שהגיע עכשיו, שרון פילוסוף, ומנהלת אגף
הרווחה, גב' זיוה גבאי, שאני לא רואה אותה. בחו"ל. שתיהנה. שהצטרפו לעירייה ונאחל
להם בהצלחה.
4
גב' טלי ארגמן: הם הצטרפו במאה הקודמת. אנחנו עתיקים כאלה.
מר שלומי שפירא: תקציב 2022 הינו תקציב מאתגר במיוחד. נכון שכל שנה אנחנו
מזהירים מפני גזירות על ידי השלטון המרכזי, אבל שלא כבכל שנה, שנת התקציב
הקרובה טומנת בחובה אתגרים, סיכונים ואי ודאויות, הן בשל השפעות המלחמה
באוקראינה והן בשל המשבר הרפואי והכלכלי המתמשך שהחל בשנת 2020, שנותן את
אותותיו גם בשנים 2021 ו-2022. השלכותיו המשיכו להיות מורגשות בחיי היומיום של
כולנו עד עכשיו. המשבר הרפואי גרם לעליות מחירים במוצרים ושירותים רבים, ועוד
צפויות עליות נוספות בעקבות המלחמה.
לדוגמה בשכר עבודה, כפי שהתבשרנו לאחרונה בתחום הניקיון והאבטחה. בטרם
המשבר, המדדים העיקריים שהגדירו חוסן כלכלי ברשויות מקומיות היו תמהיל ארנונה,
רמת השקעה בתושב ואחוזי גבייה. המשבר הנוכחי הוכיח שמדדים אלו אינם מספקים
והיכולת לגמישות כלכלית והיכולת להשיג משאבים בזריזות ובמהירות לטובת צרכי
השקעה משתנים אינם פחות חשובים.
אני שמח לבשר, על אף המשבר, אנו נסיים את שנת 2021 בצורה מאוזנת, זאת בעוד
רשויות רבות, שהאיתנות הכלכלית שלהם לא היתה מוטלת בספק בטרם המשבר,
עתידות לסיים את שנת 2021 עם גירעונות ניכרים
תקציב 2022 נותן מענה בהרחבה תקציבית. ניתן לראות שבחינוך, ברווחה, בשפ"ע
בהנדסה ועוד ועוד, יש הרחבה תקציבית. אך ברור לנו שתמיד יהיו כאלה שיגידו שזה לא
מספיק. אך הנתונים מראים למעלה מכל ספק על מגמה ברורה של עלייה בהשקעות
העירייה לטובת איכות חיים של תושבי העיר גבעתיים.
מעיון בתקציב ובחוק ההסדרים ניתן לראות שינויים שישפיעו על התקציב העירוני כגון:
5
העלאת גיל הפרישה, פרויקט המטרו, קידום התחדשות עירונית, הסבת משרדים
למגורים, הנגשת מבני ציבור והעלאת שכר המינימום, העלאת שכר עובדים סוציאליים.
לפני שאציג את נתוני התקציב חשוב לי להודות לכל העוסקים במלאכה: ראש העיר,
מנכ"ל העירייה, מנהלי מנהלים, מנהלי אגפים והחשבים שגילו אחריות ולקחו חלק גדול
ופעיל בהכנת התקציב ותרמו לתקציב מאוזן, לרמות הקשיים והאתגרים שעמדו בפתחה
של שנה זאת.
כעת אתן רקע לאופן הכנת התקציב. התקציב נבנה בהתאם להנחיות משרד הפנים.
תהליך הכנת התקציב בהתאם להנחיות הנהלת העירייה והדגשים בתקציב בהתאם
למדיניות ההנהלה. הצעת התקציב מסתכמת ב-491.5 מיליון שקלים, לעומת תקציב
2021 בסך 475 מיליון שקלים. סך הכלגידול של 16.5 מיליון שקלים. מתחילת הקדנציה
הנוכחית יש תוספת תקציב של 73 מיליון שקלים. תקציב 2022 שנמצא על שולחנכם הינו
תקציב מאוזן. יש לציין כי בהתאם לנתונים המצויים בידינו, תקציב 2021 הסתיים אף הוא
באיזון תקציבי.
התקציב מלמד על התהליכים, המגמות והמטרות וכמובן החזון שמנחה הנהלת העירייה.
הוא תוצר של תהליך הכנה ארוך ויסודי, שכלל דיונים מעמיקים, הערכת תחזית הכנסות,
ניתוח מפורט של נתוני ביצוע התקציב וכמובן בוצעו התאמות והתייעלות עד לכדי יצירת
תקציב מאוזן, המאפשר לנו לא רק לחזק את מצבנו הכלכלי, אלא ובעיקר להרחיב את
השירותים הניתנים לתושבי העיר, ובכך לשפר את איכות חייהם. התקציב כולל בתוכו
המשך הקצאת משאבים לנושאים רבים, בהתאם למדיניות ההנהלה ולמגבלות התקציב.
הנחות יסוד בהכנת התקציב: עליית מחירים ב-1.6%, על פי תחזית אינפלציה לשנת
2022 של בנק ישראל, עדכון ארנונה– 1.92, בהתאם להנחיות משרד הפנים, ומקדם
שכר של 2%, בהתאם להסכם שכר קיבוצי ועדכונים שונים
6
תהליך הכנה ואישור התקציב 1) איסוף נתונים 2) הכנת מסגרת תקציב 3) דיוני תקציב
מפורטים עם אגפי העירייה .4) סיכום ועריכת הצעת התקציב בהתחשב בדגשי מדיניות
ההנהלה. 5) אישור ועדת כספים. 6) אישור מועצת העיר. ולאחריו אישור משרד הפנים
מבנה התקציב: הנחיות משרד הפנים קובעות שיטה אחידה ומחייבת לסיווג תקציב
הרשויות המקומיות ולמספור ספרי ההכנסה וההוצאה. תקציב הרשות מורכב מתקציב
רגיל ומתקציב בלתי רגיל. את התקציב הרגיל ניתן להגדיר כתקציב למימון פעילויות
שוטפות.
לעומתו התקציב הבלתי רגיל מיועד לצרכי פיתוח. התקציב הרגיל יכלול את כל סעיפי
ההכנסה וההוצאה ברשות המקומית. בצד ההכנסות: ארנונה, השתתפות משרדי ממשלה
ושונות. בצד ההוצאות: שכר כולל פנסיה, פעולות, פירעון הלוואות ומימון. לעומתו יש את
התקציב הבלתי רגיל. הוא כולל את כל ההוצאות וההכנסות בגין פעולות בתחום הפיתוח
ומנוהל בנפרד, הן בספרי הנהלת חשבונות והן בחשבונות בנק נפרדים.
על מנת לאשר תב"ר, אנו מביאים לאישור את הפרויקט במועצת העיר, כאשר הוא כולל
את כל מקורות המימון ולאחריו מובא לאישור משרד הפנים. צד ההכנסות כולל:
השתתפויות משרדי ממשלה, השתתפויות בעלים כמתחייב בחוקי עזר של הרשות
המקומית, תרומות, הכנסות מקרנות רשות, הלוואות והכנסות ממכירת רשות.
תפקידי התקציב: התקציב העיקרי של הנהלת העירייה להקצאה ולניהול המשאבים
העומדים לרשותה בדרך היעילה ביותר, על מנת להשיג את המטרות והיעדים. תפקידה:
להגדיר את מסגרת ההכנסות וההוצאות השנתית לכלל העירייה, לפרט את סעיפי
ההוצאה וההכנסה בכל תחום, ולהראות את המשמעויות של פתיחת תוכניות חדשות או
סגירת תוכניות קיימות. מעקב שוטף אחרי הביצוע ביחס לתכנון ולשמש בסיס לבקרה
כספית של הרשות ומידת ההתערבות הפיננסית.
7
הקשר בין התקציב הרגיל לתקציב הבלתי רגיל: קיים קשר בין התקציב הרגיל לתקציב
הבלתי רגיל ולהיפך. שיפוצים במוסדות חינוך מאופיינים בתקציב הפיתוח, בעוד שצביעה
וסידור של אותן כיתות מוגדרים בתקציב הרגיל. הקמת מבנה מתקציב פיתוח דורשת
את אחזקתו מהתקציב הרגיל. כנ"ל לגבי סלילת כביש ומדרכה וכיוצ"ב.
דרך הכנת תקציב 2022: את הכנת התקציב התחלנו בצד ההכנסות. על מנת להעריך
מהו היקפם והרכבם של המשאבים שיעמדו לרשותנו. על מנת להכין תחזית הכנסות,
ערכנו בדיקה של הכנסות מובטחות, הכנסות שיש סיכוי גדול שתתקבלנה, הכנסות
שקיימת אי ודאות משמעותית לגביהם.
לאחר שהבנו את המסגרת הכוללת של התקציב, על סמך ההכנסות, וסיווג ההכנסות לפי
פעילויות, התחלנו להכין את התקציב המפורט בשיוך ההוצאות לפעילויות. שקללנו את כל
ההתחייבויות כתוצאה מהוצאות שוטפות קבועות. אליהם הוספנו את הצרכים החדשים
הנדרשים, כתוצאה מהחלטות הנהלה, החלטות ממשלה, שינויי חקיקה, פסיקות בית
משפט וכדומה. במסגרת הדיונים בנושא ההוצאות בדקנו את כל סעיפי הפעולות כך
שבחנו חשיבותה ועלותה של כל פעולה, ללא קשר אם בוצעה בעבר. היתרונות בשיטה זו
שהיא משקפת תקציב שנותן ביטוי לצרכיה האמיתיים והמעודכנים של העיר גבעתיים,
וניצול מיטבי של המשאבים לטובת המטרות שהוגדרו על ידי ההנהלה.
סקירת מצבנו הכספי וההשפעות העיקריות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות. כפי שציינתי,
העירייה תסיים את שנת הכספים 2021 באיזון תקציבי. וכעת אפרט את ההשפעות
העיקריות בתקציב 2022. ארנונה: ראשית ברצוני לציין כי תעריפי הארנונה קשיחים
ומעודכנים מדי שנה בהתאם לנוסחה הלוקחת בחשבון את מדד המחירים לצרכן ואת
השכר הציבורי במשק, על פי חוק ההסדרים במשק המדינה.
כל שינוי מעבר לכך הינו מורכב ודורש את אישורי משרד הפנים והאוצר. טוב וראוי היה כי
8
הממשלה היתה מאפשרת גמישות בעניין, אך לא כך המצב. מצב זה זכה לאחרונה
לביקורת בדוח מיוחד של ה-OECD על כלכלת ישראל. הדוח הצביע על כך שישראל היא
המדינה הריכוזית ב-OECD, במדד הבוחן את שיעור המיסים המקומיים הנקבעים על ידי
הרשות המקומית. 95% מהמיסוי המקומי בישראל נקבע על ידי המדינה, לעומת 8%
בלבד במדד ה-OECD. הדוח המליץ לערוך שינוי במודל הארנונה ולהגדיל את
האוטונומיה של הרשויות המקומיות.
המלצות אלו מקבלות משנה תוקף על רקע משבר הקורונה. בעקבות המשבר חלו שינויים
משמעותיים במצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות ושל עסקים מקומיים, שלא יכולים
לבוא לידי ביטוי כל עוד לרשויות אין אוטונומיה בנושא זה. וגירעונות שייווצרו מחוסר
אחריות של רשויות מקומיות, במידה ויקבלו את האישור להחליט בעצמן, יושתו על
הרשות המקומית ולא על תקציב המדינה.
שיעור העדכון בתעריפי הארנונה לשנת 2022 הינו 1.92%. שיעור העדכון נקבע בהתאם
לנוסחה הבאה: מחצית שיעור עליית המדד המחירים לצרכן, 0.4 ממאי 2020 עד מאי
2021, בתוספת מחצית שיעור עליית מדד השכר הציבורי 1.5%. להלן נתוני הארנונה
הארנונה מהווה כ-53% מהכנסות העירייה. כלומר 238 מיליון שקלים
בשטח השיפוט של גבעתיים כ-25,000 יחידות מגורים, בשטח כולל של 2.5 מיליון מ"ר
המכניסים לקופת העירייה כ-145 מיליון שקלים. וכ-2,200 יחידות עסקים ושירותים
בשטח כולל של 540,000 מ"ר. המכניסים לקופת העירייה כ-93 מיליון שקלים. תעריף
ארנונה לעסקים גבוה משמעותית מתעריף ארנונה למגורים. ארנונה לעסקים כ-334
שקלים למ"ר. לעומת ארנונה למגורים– כ-68 שקלים למ"ר
רק לסבר את האוזן: בהרצליה, ראש העין ופתח תקווה, תמהיל ההכנסות הפוך מאצלנו.
כ-60% עסקים ו-40% מגורים. בנוסף, דוגמה קיצונית היא כמובן תל אביב, בה 75%
9
הכנסות מעסקים ורק 25% ממגורים. ולכן, חייבים לעשות הכל על מנת לשנות את
התמהיל הזה ולדאוג לתוספת בניית שטחי מסחר, משרדים חדשים בעיר. אחרת, או
שבעתיד נצטרך לבקש להעלות את הארנונה, מה שכמובן אנחנו לא רוצים. או שנוריד
ברמת השירותים, ובהחלט גם את זה אנחנו לא רוצים. לצורך שיפור יחסי הארנונה
לטובת התעסוקה, עיריית גבעתיים הקימה שני מנהלות לפיתוח אזורי תעסוקה. מנהל
כורזין ומנהלת סיטי, אשר מטרותיהן להאיץ את תהליכי הפיתוח במתחמים ולאפשר
מימוש מהיר יותר של שטחי תעסוקה ולשנות את תמהיל ההכנסות מארנונה ליחס של
60-40 לטובת התעסוקה.
הנחות לפי זכאות: בהתאם להנחיות משרד הפנים, סכום ההנחות הניתנות מופיע בסכום
זה הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. סכום זה הינו העלות הכוללת לעירייה בגין
הנחות על פי תקנות ההסדרים במשק המדינה ועל פי דין. לידיעתכם, גובה ההנחות
שהעירייה מעניקה מופיע בספר התקציב ועומד על כ-41 מיליון שקלים, המהווים כ-15%
מהיקף החיוב. להלן מספר דוגמאות: הנחות לאזרחים ותיקים– 5.5 מיליון שקלים
הנחות למקבלי גמלת סיעוד – 3 מיליון שקלים. הנחות לנכי רדיפות הנאצים– 2.5 מיליון
שקלים. והנחות להורה עצמאי כ-1 מיליון שקלים
השתתפות משרדי ממשלה: הכנסות העירייה ממשרדי ממשלה בגין שירותי חינוך ורווחה
הם כ-120 מיליון שקלים. עיריית גבעתיים מוסיפה מתקציבה עוד כ-77 מיליון שקלים
חינוך: חינוך פורמאלי הוא במהותו שירות המועבר מגורם ממלכתי לציבור באמצעות
הרשות המקומית. לצורך כך נקבעו מפתחות סלי שירותים ותקנים ממלכתיים,
המותאמים לסדר היום המקומי. התקציב נבנה על בסיס צפי כמות הילדים וצפי הכנסות
מהתשלומים השונים, ובהתייחס לתוכנית העבודה של מנהל החינוך. תחשיב ההכנסות
ממשרד החינוך לרשות מורכב לא רק בשל הצורך בתכנון המבוסס על צפי ואומדן של
10
הרבעון האחרון של שנת התקציב בו מתחילה שנת הלימודים, אלא בשל הסכומים
המתוקצבים. שכר כוח אדם מפולח למגוון בעלי תפקידים המאוגדים בהסכמי שכר
קיבוציים שונים.
תקציב הפעולות נחלק למכלול רכיבים השונים במהותם אלו מאלו. חלק מתקציבי משרד
החינוך מועברים לכיסוי יחסי. קושי נוסף בתקצוב הכנסות הממשלה עולה מן העובדה כי
במרבית המקרים אין הלימה בין שיטת התקצוב של משרד החינוך למיצוי היעדים
וההנחיות הפדגוגיות של תוכניות הלימודים הממלכתיות.
עובדה זו, יחד עם איסור גביית תשלומים מהורים, למעט חוזר התשלומים הייעודי
המורשה על ידי ועדת החינוך של הכנסת, מעמידה את הרשות במצב בו מדיניות עירונית,
סדר היום הציבורי שבה, משלימים את התקציב בהתאם לשירותי החינוך, אותה מבקשת
העיר להשקיע במערכת. תחום החינוך הינו יעד מרכזי במערכת השיקולים העירונית.
דבר הבא לידי ביטוי בהשקעת משאבים רבים מתקציב הרשות המקומית.
רווחה: תקציב אגף הרווחה מבוסס על ככלל על 75% הכנסות ממשרד הרווחה, ו-25%
השתתפות העירייה. וכן גבייה מתושבים בהתאם למקבלי הזכאות והוראות ממשרד
הרווחה. בגבעתיים מגיעות ההכנסות ממשרד הרווחה לכדי 66% מתקציב ההוצאות וכ-
34% חלק העירייה וכן יש סעיפי תקציב בהם מוסיפה העירייה בהתאם למדיניותה ולצרכי
תושביה, כך שבאותם סעיפים השתתפות העירייה היא 100% .
השתתפות של משרד הרווחה עם העירייה בגודל התקציב המוענק לה מתבססים על
מספר גורמים: מספר תושבים, רמה סוציו אקונומית, ואפיונים ייחודיים. במדינת ישראל
האזרח משלם למדינה מס הכנסה ומע"מ והמדינה אמורה לדאוג לחינוך, לרווחה,
ולביטחון של שירותים ממלכתיים. כך גם ... התושב לעירייה. התושב משלם ארנונה,
והעירייה מספקת שירותים שונים כגון: תאורה, גינון, תברואה וכיוצא בזה. כאשר לגבי
11
התשלומים החלוקה ברורה. מע"מ ומס הכנסה משלמים למדינה. וארנונה משלמים
לעירייה. אבל כאשר צריך לתת שירות, התמונה שונה. בכך שהמדינה דורשת מהעירייה
לקחת כסף מקופת השירותים המקומיים ולהשתמש בכסף למימון שירותים ממלכתיים.
ובמקום שנהיה רק קבלן מבצע, אנו נדרשים להשתמש במימון שירותים אלו.
הכנסות אחרות: מלבד הארנונה הכללית, שמהווה את עיקר הכנסות העירייה, קיימות
מספר הכנסות נוספות שהחשובות בהן: תשלומי חנייה כ-20 מיליון שקלים, ושילוט
ופרסום כ-5 מיליון שקלים
לסיכום פרק ההכנסות ניתן לראות כי השינויים בו מחייבים אותנו למדיניות תקציבית
מרסנת בצד ההוצאות, על מנת שנוכל להמשיך ולהבטיח את רמת השירותים הגבוהה
הניתנת לתושבי העיר.
צד ההוצאות: שכר ופנסיה. השכר הינו המרכיב העיקרי בהוצאות העירייה, בהיקף של כ-
215 מיליון שקלים. כאשר 18% מהוצאות השכר הם תשלומים לפנסיונרים בסך 40
מיליון ,שאין בהם גמישות כלשהי. תקציב השכר הוא 175 מיליון שקלים, המהווים 35%
מכלל התקציב העירוני. ובהחלט נמוך מהרבה מאוד רשויות. תקציב השכר כולל מס
שכר, שלא נכלל בתלוש המשכורת, ביטוח לאומי, קרן השתלמות, קרן ידע, קופות גמל,
פנסיה צוברת, ביטוחי מנהלים, השתתפות דמי חבר לאגודות מקצועיות והשתתפות דמי
חבר לקרן מועדון שלך. הוצאות האגפים. ויוי, תיהני. אני לא אענה לך אחר כך.
גב' ויוי וולפסון: אני מקשיבה.
מר שלומי שפירא: אני לא אענה לך. אגפי העירייה. החינוך, נוער, צעירים, תרבות
וספורט הוא התקציב הגדול ביותר, בסך 200 מיליון שקלים, המהווה 40% מתקציב
העירייה. היקף מערכת החינוך: בכ-87 גנים ילדים יש כ-2,400 ילדים. בתשעה בתי ספר
יסודיים יש כ-6,000 תלמידים, בחמישה בתי ספר תיכוניים יש כ-2,700 תלמידים. בשנים
12
האחרונות ישנה עלייה מתמדת במספר התלמידים במערכת. עלייה זו מזמנת היערכות
לקליטת התלמידים משכבות הגיל השונות.
תקציב החינוך נבנה בין השאר בהתאם לגידול במספר התלמידים, תוך מתן מענה
לצרכיהם המגוונים. בנוסף יש לציין כי קיימים תקציבי פיתוח גדולים בחינוך, שנמצאים
בתב"רים.
רווחה: תקציב אגף הרווחה, שגם הוא מוכתב ברובו על ידי משרד הרווחה הינו תקציב
בסך 48 מיליון שקלים, המהווים 9% מתקציב העירייה. כפי שציינתי קודם, כשדיברתי על
הכנסות משרד הרווחה, המשרד מממן כ-75% מעלות שירותי הרווחה, והרשות
המקומית נדרשת להשלים 25% נוספים. בפועל, העירייה מממנת כ-34% מההוצאות
ולא 25%, והסיבות הן: כוח אדם, חישוב עלויות שכר, תקצוב חלקי, סיוע למשפחות
במצוקה, סיוע לקשישים, מרכזים ומועדונים לקשיש, הוצאות תחזוקה באגף והוצאות
לצרכי מחשוב וכיוצ"ב.
כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים להמשך המגמה של עלייה בתוחלת החיים. על פי
התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, בעשור הקרוב תחול עלייה ניכרת באוכלוסייה בקרב
גילאי 67 ומעלה. כך שהגידול המהיר באוכלוסייה לאחר פרישה נובע בעיקר מגידול עקבי
בתוחלת החיים, שעלתה ב-20 השנים האחרונות בישראל בכחמש שנים בממוצע
עלייה זו צפויה להוביל לגידול ניכר ביחס התלות של האוכלוסייה המבוגרת, ולהעלות
במידה ניכרת את הוצאות התקציב לאוכלוסייה זו. משמעות הדבר שהיכולת שלנו
להרחיב את תקציבי הרווחה ואת השירות לתושב ללא הגדלת נטל הארנונה וללא צבירת
גירעונות כחלק מאמץ שילך ויגבר בשנים הקרובות.
אגף שפ"ע: מטרות – עיר ירוקה, אחזקת העיר, שדרוג גינות ציבוריות והתמקצעות
עובדים. סך הכל תקציב אגף שפ"ע 57 מיליון שקלים, שמתחלקים– 45 מיליון שקלים
13
תברואה 2.5 מיליון שקלים חזות העיר, ו-9.5 מיליון שקלים לגנים ונוף
הנדסה: העירייה משקיעה משאבים רבים בתחום ההנדסה והנכסים, שהוא מנוע צמיחה
של העיר גבעתיים. יעדי המנהל: קידום תוכניות מתאר, קידום יוזמות תכנוניות ותב"עות
שאושרו עקרונית על ידי הנהלת העירייה, קיצור זמנים במתן השירות לתושב, ניהול נכסי
העירייה, שיפור סביבת העבודה במנהל. כולנו מאמינים ומקווים כי ההשקעה הגדולה
הנעשית היום בתחום זה תצליח גם לשפר את איכות חיי התושבים וגם להגדיל בעתיד
את הכנסות העירייה. תקציב מנהל ההנדסה – 25 מיליון שקלים. כמובן תקציבים
משמעותיים נוספים בתחום ההנדסה מופיעים בתב"רים.
הלשכה המשפטית: הלשכה המשפטית עוסקת במתן ייעוץ משפטי לכל אגפי העירייה.
ייצוג העירייה בבתי משפט, הכנה ואישור חוזים והסכמים, חקיקה עירונית, ליווי ועדות
העירייה השונות, ליווי מועצת העיר, ליווי ופיקוח על הליכים משפטיים שמתנהלים על ידי
עורכי דין חיצוניים, ליווי התביעה העירונית. סך הכל תקציב הלשכה המשפטית 2.5 מיליון
שקלים.
סיירת ביטחון: פיקוח ושליטה בסיור עירוני, פיקוח על מאבטחי חברות השמירה, מתן
מענה לתושבי העיר בנושאי ביטחון שוטפים. סך הכל תקציב סיירת ביטחון 2.3 מיליון
שירות לתושב: העירייה משקיעה משאבים רבים, הן באמצעים טכנולוגיים והן בתהליכי
עבודה, על מנת לשפר ולייעל את השירות לתושב. סך הכל תקציב המרכז לשירות כ-3
מיליון שקלים
אגף התחדשות עירונית: אגף שתפקידו לסייע לקדם ולהאיץ את התהליכים בתחום
ההתחדשות העירונית. סך הכל תקציב אגף התחדשות עירונית 1.5 מיליון שקלים
החזר הלוואות: סכום פירעון הלוואות השנתי בתקציב 2022 הוא כ-10 מיליון שקלים
לעירייה עומס הלוואות לסוף שנת 2021 בהיקף של 87 מיליון שקלים. עומס ההלוואות
14
וסך יתרות כל ההלוואות שעל העירייהלפרוע במהלך השנים הבאות. סכום זה נמוך
יחסית, רק כ-17.5% מתקציב העירייה. כלומר נמוך בהרבה מהרף המירבי שמציב
משרד הפנים, שעומד על 60%. חשוב לציין שההלוואות לא נלקחו למימון התקציב
השוטף, אלא לצרכי פיתוח.
הוצאות מימון: עיריית גבעתיים אינה מצויה במשיכות יתר. לפיכך הוצאות בפרק זה הינן
עמלות בנקים וכרטיסי אשראי בלבד.
מענקי איזון: מענק איזון הוא סכום המועבר ממשרד הפנים, שמטרתו להשלים פערים בין
הכנסות הרשות לבין הוצאותיה, והוא מתבסס על נוסחה שכוללת את נתוני הרשות
המקומית, על פי הדוחות המבוקרים ונתוני התקציב. כידוע, עיריית גבעתיים שייכת
לפורום ה-15, אותן 15 רשויות חזקות שאינן מקבלות מענקי איזון. לכן נטל התקצוב
השוטף והפעילויות נופל כולו על העירייה. שכידוע, מממנת בנוסף חלק משמעותי
מהשירותים המערכתיים, שהיו אמורים לחול על הממשלה. להערכתנו, מצב זה אינו צפוי
להשתנות בשנים הקרובות ואולי אף להחריף.
נתונים כספיים: שכר 215 מיליון שקלים, פעולות– 222 מיליון שקלים, פירעון מלוות–
10 מיליון שקלים, הוצאות מימון– 2 מיליון שקלים, הנחות ופטורים– 41 מיליון שקלים
בצד ההכנסות: הכנסות עצמיות 330 מיליון שקלים, השתתפות משרדי ממשלה 121
מיליון שקלים, הנחות ופטורים– 41 מיליון שקלים. סך הכל תקציב מאוזן בסך 491.5
מיליון שקלים
כידוע, הנחות ופטורים מופיעים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. צורת רישום זו
נקבעה על ידי משרד הפנים וההיגיון שעומד מאחורי רישום זה, שהעירייה מממנת בצד
ההוצאות את הפטורים וההנחות הנכנסים לרישום בצד ההכנסות.
תרחישים שעלולים לגדוע את מימוש התקציב: מטיבם של תקציבים, ובמיוחד של
15
ארגונים גדולים כמו העירייה, שנתונים לחסדי המציאות המשתנה. כפי שכבר נוכחנו
לדעת, הפתעות רגולטוריות נוחתות על הרשויות המקומיות חדשות לבקרים ומקשות
עליהן. חלק מהחלטות אלה אינן ניתנות לחיזוי ויש להתמודד איתן כשהן קורות, והן
הסיבה שבגללן יש לנו את היכולת לבקש שינויים תקציבים בזמן אמת. אולם ניסיון לחזות
מהלכים מסוימים יכול בהחלט לשפר את מצבנו.
דוגמאות להפתעות כאלו, המכבידות על התקציב: הנחות חדשות בארנונה, החלטות
ממשלה, הקפאות וצמצום תקציבי פעולות בתקציב המדינה, יוזמות חקיקה המטילות נטל
כספי על הרשויות המקומיות, תביעות ייצוגיות, שביתות במשק והסכמי שכר בין האוצר
להסתדרות, משבר בנדל"ן, מיתון במשק, מצב ביטחוני, מתקפת סייבר, המשך
התפשטות הקורונה בעולם, וכמובן פרויקט המטרו בה אנו נדרשים להשתתף עם
הממשלה בעלויות התביעות והעבודות בעיר. וכמובן שייתכנו בעיות נוספות, בלתי
צפויות, איתן נצטרך להתמודד.
לסיכום, מצבה הכלכלי של העירייה טוב. חוסנה הכלכלי של עיר נמנה על ידי מספר
פרמטרים כגון תמהיל הכנסות הרשות מארנונה, שטחי תעסוקה מניבים לנפש, ורמת
הוצאה על שירותים לנפש. בשנים האחרונות הדוחות הכספיים מצביעים על איזון כלכלי
וכך גם צפוי לגבי שנת 2022. מוסר תשלומים גבוה. לעירייה אין משיכות יתר בבנקים
עומס מלוות נמוך יחסית ואחוז גבייה מארנונה כ-94% .
האתגרים העומדים בפני העירייה בתקציב 2022 הם רבים ומגווניםוהתקציב שמוצג
בפניכם נבנה בקפדנות, על מנת לעמוד בהם בשנת התקציב הקרובה. הגדלת השקעה
בחינוך ורווחה. שיפור השירות לתושב. פרויקטים משמעותיים, הסיטי, כורזין והסתדרות.
שיפור הביטחון האישי, שיפור תהליכי רישוי הבנייה ומנהל ההנדסה וכמובן לבצע זאת
תוך שמירה על איזון תקציבי.
16
ומכם, חברי המועצה, אני מבקש לאשר את התקציב הרגיל לשנת 2022 בסך 491.5
מיליון שקלים. ואת מסגרת האשראי בהיקף של 5% מהתקציב. לידיעתכם, בשנים
האחרונות לא ניצלנו מסגרת זו. אך אנו זקוקים לה למקרים חריגים ולא צפויים, במיוחד
בשנה זו. בשם אגף הכספים, אני מודה לכם על תמיכתם ועזרתם באישור תקציב 2022
ומאחל לכם שנה בריאה, מוצלחת ומאוזנת
גב' ויוי וולפסון: הקשבתי לכל פסיק. לא כל מילה.
מר שלומי שפירא: אני מציע ככה. תשאלו את השאלות שאתם רוצים. החשבים רושמים
את כל השאלות, גם אני. ונענה בסוף על כל השאלות. אנחנו אתכם. מי מתחיל? אנחנו
רושמים הכל.
גב' אילה שני: שאלה, הערה. קיבלנו בעצם שני מסמכים. אחד היה דברי הסבר והשני
התקציב עצמו. בדברי ההסבר הופיע, בין היתר גם מה שקראתם לו אומדן ביצוע בפועל
2021 .
מר שלומי שפירא: 2020 .
גב' אילה שני: לא, מופיע 2021. וזה בדיוק העניין. שבתקציב עצמו לא מופיע הביצוע
בפועל 2021. מופיע רק ביצוע בפועל 2020. אבל לא 2021. ולמיטב ידיעתי, ככל שאני
מבינה בתקציבים, זה משהו שחייב להיות. זאת אומרת העדרו,
מר שלומי שפירא: אנחנו רושמים.
גב' אילה שני: זאת אומרת ההעדר של הביצוע בפועל, שאין סיבה שהוא לא יהיה, משום
שאנחנו כבר נמצאים באמצע מרץ 2022, כבר בוודאי שהיה אפשר, לפחות לתת אומדן
ביחס לכל סעיף לגבי הביצוע בפועל, מה שיאפשר לנו להסתכל בצורה יותר מושכלת על
17
בניית התקציב ב-2022. אז העדר הסעיף הזה מהתקציב, לא רק אומדנים כלליים לגבי
מה שנקרא הפרקים העיקריים, אלא לגבי כל סעיף בתקציב, איך אומרים, לא עובד.
מר שלומי שפירא: אוקיי. רשמתי.
גב' ויוי וולפסון: האמת שבמיוחד אני מסתכלת על הדבר הזה של הביצוע. נכון שזה לא
בחוק, לא חייבים בחוק אני מתארת לעצמי. אבל אני באמת שואלת איך אפשר לתכנן
תקציב לחברי מועצת עיר או למי שרוצים לתכנן תקציב, אם לא יודעים בעצם מה היה
בפועל. כשאנחנו בדקנו את זה דרך דוח מבקר העירייה, אז ראינו שלמשל בשפ"ע, וגם
פה, הסעיף מוזר. הביצועים תמיד היו יותר גבוהים מהתקציב המיועד. במשך השנים. זו
כבר תופעה. זאת אומרת שהביצוע יותר גדול מהתקציב שאנחנו מתקצבים. בעיני זו
הטעייה, ובעיני זה גם קצת ככה להנדס את התקציב, במידה מסוימת. כדי שבעצם אנחנו
מוציאים יותר ואנחנו מראים איזושהי תמונה אחרת.
גם השנה הסתכלתי על התקציב שמיועד לשפ"ע. תיכף אני אגיד לכם באיזה סעיף זה
נמצא. אני תיכף אגיד לכם מה שורת התקציב. אני בטוחה שאתה מכיר אותה, כי זה
אצלכם. שורת התקציב זה 513, שפ"ע באמת השנה מתוקצבת ב-2022 ,6.800 .
הביצוע ב-2020 היה 7 מיליון. זאת אומרת היה יותר גבוה. עכשיו, כשאני מסתכלת, ואני
מדברת על זה בתור יו"ר ועדת ביקורת, אנחנו קיבלנו בדוח של ועדת הביקורת באמת
איזושהי תחזית של תוכנית העבודה של שפ"ע, של 7 מיליון. זאת אומרת שאם זה
מתממש, וזה בעצם מה שהם יודעים שהולכים להוציא, אז אנחנו כבר נמצאים בחסר די
משמעותי בתקציב. אז שאלה, הערה, הכל.
מר שלומי שפירא: אנחנו רושמים. נענה לכל.
גב' ויוי וולפסון: יש לי מה לומר, אבל הערות טכניות זה רק עכשיו.
18
מר שלומי שפירא: תמשיכי. אנחנו רושמים. אנחנו פה.
גב' ויוי וולפסון: אוקיי. לא, זה עניין של מדיניות. זה לא עניין טכני. זה היה עניין של גם
מדיניות, אבל גם מבחינת זה שאתה גזבר, רציתי לקבל תשובה למה בעצם התופעה
הזאת קורית. גם הפעם כנראה וגם בפעמים קודמות. אין לי -
מר שלומי שפירא: את רוצה שנענה לך על השאלה שלך?
גב' ויוי וולפסון: כן, כן.
מר רונאן אפנר-קפלן: סליחה, אתה יכול להציג את עצמך,
מר שלומי שפירא: אני אציג אותם שוב, אם לא שמעת בהתחלה. יאיר אונפסונג הוא
מנהל אגף הגבייה, ארנונה וממונה על הכנסות העירייה. עם סגנים אל תתעסק אף פעם.
רו"ח חיים רוזנבאום, חשב אגף שפ"ע. רו"ח אבי לוי, אתה איתי רונאן? חשב אגף החינוך.
אתה רושם?
מר רונאן אפנר-קפלן: ברור.
מר שלומי שפירא: ורו"ח תמיר מילר, רואה חשבון של העירייה, מנהל מחלקת השכר,
ישראל פרידמן, ועו"ד רוני ברק, יושב שם על הספה ונהנה מהחיים, היועץ הכלכלי של
העירייה. רוני ברק.
מר רונאן אפנר-קפלן: אני חייב להגיד שקצת מוזר שאין נשים בצוות הכלכלי של
העירייה.
מר שלומי שפירא: שאין מה?
מר רונאן אפנר-קפלן: שחסרות נשים בניהול הצוות הכלכלי. אבל אני מעריך את ...
גב' ויוי וולפסון: אוקיי, אז מה התשובה באמת?
19
(מדברים ביחד
רו"ח חיים רוזנבאום: זו המתכונת שעובדים במשרד הפנים לאישור תקציב. זאת אומרת
שמאשרים את תקציב 2022. מספרי השוואה של 2021 .ביצוע של שנת 2020. למה
זה? כי 2020 זאת השנה המבוקרת האחרונה. זה לא ... אלא אלו נתונים סופיים. אלו
ההנחיות של משרד הפנים, ככה להוציא תקציב.
בדברי הסבר אנחנו מביאים גם את אומדן הביצוע של שנת 2021, שהוא לגמרי בסופי, זו
הערכה שלנו. רואה החשבון רק נכנס עכשיו לביקורת, רואה חשבון של משרד הפנים,
בעבודה השנתית שלו. עכשיו, לגבי בניית התקציב, אנחנו בנינו אותו על סמך הנתונים
של 2021 כמובן
גב' ויוי וולפסון: אבל חברי מועצת עיר לא היה להם את הנתונים האלה. זאת אומרת הם
בעצם, טוב, זה לא עניין שלך. אני אדבר אחרי זה על מדיניות. אתה צודק, סבבה. ולגבי
הפרשים, שבדרך כלל ביצוע בשפ"ע אנחנו רואים שהביצוע יותר גבוה מהתקצוב, אז –
רו"ח חיים רוזנבאום: היה חד פעמי קודם כל. אני יודע על מה את מדברת. זה היה חד
פעמי. מכיוון שהיה לנו קבלן אשפה שהגיש חשבונות שלא היו מקובלים עלינו. הגיש גם
נגדנו תביעה. בסוף לא זכה בשום דבר. לזה עשינו הפשרה לתביעה שלו. בגלל זה שנה
קודמת היתה הוצאות אשפה יותר ממה שתכננו. בסדר? וגם אם תראו את דוח מבקר
העירייה, תראו שהוצאות האשפה שהעירייה משלמת היא בין הנמוכות בארץ. בסדר?
גב' ויוי וולפסון: אוקיי. אז זה לגבי הנושאים הטכניים. לגבי הנושא של התקציב, אז
באמת תודה רבה לשלומי. אני רוצה לומר שחבל שבאמת התקציב, חיכינו כל כך הרבה
זמן, חודשים, ובכל זאת הישיבה מתנהלת ביום שהוא לא היום הרגיל של מועצת העיר,
קצת בחופזה, כי אין אפשרות אחרת.
ואז חלק מהחברים לא יכולים להגיע לישיבה, כי הם פשוט עובדים. כי אנחנו קובעים את
20
לוח השנה שלנו שנה קודם, כדי לשמור על ימי רביעי שהם ימי הישיבה. נכון, לפי החוק
מותר, כי זו ישיבה שלא מן המניין, אבל חבל שזה נעשה בצורה כזו. באמת יש להצטער.
ממש חבל מאוד. וכמעט לא תקין הייתי אומרת. טוב, לגבי התקציב,
עו"ד אביעד מנשה: למרות שצריך להגיד שאחרי ישיבת תקציב יש ישיבת מועצה
נוספת. אז היתה לכם אפשרות גם להתנגד לישיבת המועצה הנוספת.
גב' ויוי וולפסון: אנחנו מדברים על ישיבת תקציב. זה היה דבר נוסף. עכשיו, לגבי
התקציב עצמו. אז אני חייבת לומר שעברתי על הסעיפים ואני רוצה לעשות הפרדה בין,
דיברתם על תקציב החינוך ותקציב הרווחה. ואני רוצה לעשות הפרדה בין התקציבים
שאנחנו מקבלים מהממשלה לתקציבים שהעירייה משקיעה. רוב התקציבים שמופיעים
בסעיפים של החינוך היסודי, העל יסודי ובגלים אלו תקציבים שאנחנו מקבלים
מהממשלה.
ואכן, רוב רובו של הכסף או של התקציב שאתם רואים, בא משם. אנחנו סך הכל צינור
העברה של הכסף. אתן דוגמה, למשל כשאנחנו מדברים על החינוך היסודי, אז יש
פרויקטים, צהרונים, הזנה. אלה לא כספים של העירייה, אלא כספים או של ההורים או
של הממשלה.
אותו דבר כשאנחנו מדברים על הסעות. והם הסכומים הגדולים. למשל יש סל צמצום
פערים, שזה נשמע נהדר וטוב שיש אותו. אבל זה נורא קל למי שרוצה לדעת. פשוט
להיכנס להכנסות, ובהכנסות מופיע בדיוק אותו סעיף. אפשר לראות שכמעט כל
התקציב של החינוך מופיע כהכנסות בסעיף של ההכנסות. זאת אומרת אלה לא כספים
שהעירייה משקיעה מקופתה, מהכסף שבעצם משלם המיסים משקיע, או תורם. אלא
בעצם כספים של הממשלה. כאשר אנחנו באים ומסתכלים על התקציבים האלה גם, עם
כל הכסף שקיבלו מהממשלה, אנחנו רואים שאין שום הבדל. לפעמים יש איזה ירידות
21
קטנות, אבל בוודאי לא הוספה, כמעט, לא כמעט, של שקל בוודאי של תקציבי העירייה
והאמת שנורא הופתעתי, כי זה היה כל כך בולט. בדרך כלל יש כל מיני, אפילו איזה 2
שקלים פה, פה ממש הקפידו, אפילו יש הרבה הורדות
אני חייבת לומר שעברתי על כל מיני סעיפים משמעותיים וראיתי שיש באמת הורדות
משמעותיות. אני מניחה שאתם מכירים את זה, כי אתם כחברי מועצת עיר בטח עברתם.
למשל מרכז לתושב, ניקוי רחובות, חינוך קדם יסודי אפילו יש איזו ירידה קטנה. לא כל כך
קטנה. בשאר הסעיפים פשוט אין שינויים. אגב, בצעירים ראיתי שיש שינוי משמעותי.
סחטיין עליכם, ידעתם לקחת את זה.
בשאר הדברים לא רואים שום דבר. חוץ מבאמת הדברים היחידים שבאמת עלייה
מטורפת, משמעותית, סוף סוף רואים את סדר היום של העירייה, זה ביום עצמאות
תוספת של 1 מיליון שקל, חגיגות לגבעתיים 2.5 מיליון שקל, חגיגות פורים 200,000
שקל, קהילתיים 1 מיליון שקל תוספתוזה לא כולל כל מיני תחומים שבהם קהילתיים
מטפלת, שזה נמצא בנפרד. דוברות הכפלה.
אם אנחנו מסתכלים על הביצוע של 2020 רואים הכפלה של התקציב של הדוברות. אז
באמת אתה אמרת בדברים שלך, שבאמת עירייה רואים את סדר העדיפויות שלה
בתקציב, ואכן אני חייבת לומר שזו תמונה אומללה. תמונה אומללה של מה שנקרא לחם
ושעשועים. וזה נכון שיש חגיגות, וצריך לחגוג.
אני בהחלט אישה אופטימית ויש מה לחגוג. וזה מכובד וזה מכבד. אבל כשאני מסתכלת
על כל התקציב, גם לחגיגות צריך להיות איזשהי פרופורציה. כי בסופו של דבר אפשר
להשקיע גם 20 מיליון שקללחגיגות. ויכול להיות שזה גם נכון. השאלה, כשאנחנו
מסתכלים על כל התקציב, אנחנו מסתכלים על הדברים שבאמת משמעותיים. כמו חינוך,
רווחה, ניקיון רחובות, שירות לתושב. צריכה להיות איזושהי פרופורציה.
22
דובר: שירות לתושב לא שלי. את מצביעה עלי,
גב' ויוי וולפסון: לא, סתם אתה עומד מולי. חס וחלילה. שירות לתושבים. אין שום
פרופורציה. לא ייתכן. פשוט אי אפשר להסתכל על התקציב הזה. זה היה כל כך, כמעט
מוזר הייתי אומרת, אוקיי? שבעצם לא הזזתם שקל עבור הדברים. אגב, הורדתם. כי כמו
שאמרתי. רוב התקציבים הם לא תקציבים של התושבים. הם לא כספים של העירייה. הם
דברים שאנחנו סך הכל צינור.
בדברים היחידים שהשקענו, זה בחגיגות. במה שנקרא במה שרואים, בנראות. במה
שנוכל להגיד 'וואלה, זרקנו את העיר דרך החלון או דרך הדלת' או איך שתראו. זה ממש
נשמע נורא. זה נראה רע. זה כואב. לא יודעת. הייתי רוצה לשמוע את דעתם אפילו של
החברים בקואליציה. כי זה מוזר שאתם הולכים באמת להצביע על הדבר הזה, שכל כך
קיצוני.
זאת אומרת אני הייתי הרבה שנים בעירייה. ונכון שכל פעם שמגיע יום עצמאות או
איזשהו יום של חגיגות מיוחדות לעירייה, אז כן, מעלים תקציב. אבל צריכה להיות
איזושהי פרופורציה. צריך איזשהו, לא יודעת, איזשהו איזון בדברים האלה. ואני באמת
חייבת לומר, לא ראיתי בשום סעיף אחר. לא יודעת, צר לי שזו הבשורה של מועצת העיר.
זה מה שיש לומר פה למועצת העיר, לתושבים. אין לנו כסף לשום דבר. אנחנו לא נוסיף.
לא קורונה, לא שמורונה. אנחנו רק נחגוג ונראה לכם שאנחנו באמת יודעים להוציא כסף
על נראות.
מר שלומי שפירא: אני אענה לך.
גב' ויוי וולפסון: בסדר. זה עניין של מדיניות, שלומי. זה ממש לא עליך, לגמרי. זה על
החברים לצידי, ועל רן קוניק שאיננו פה.
23
מר שלומי שפירא: אני מכיר אותך ואת מכירה אותי. ואת יודעת שהדלת שלי פתוחה
בפניך,
גב' ויוי וולפסון: לגמרי.
מר שלומי שפירא: אז מה שאני מציע, בואי ניפגש. נשב ביחד על התקציב, אני אראה לך
שאת טועה. את פשוט טועה. ולפני שאת פונה לחברים בצד השני, לקואליציה, אני אומר
לך שאת טועה.
גב' ויוי וולפסון: הסכומים האלה לא, מה שכתוב פה, לא מופיעים.
מר שלומי שפירא: את רוצה נעבור סעיף סעיף, את טועה. ואני אשמח לשבת איתך.
גב' ויוי וולפסון: חגיגות יום העצמאות זה לא הסכום?
מר שלומי שפירא: דיברת על כללי שיש ירידה ולא משקיעים. אל תשכחי ששנתיים לא
היו חגיגות.
גב' ויוי וולפסון: חגיגות ה-100 .
מר שלומי שפירא: שנתיים לא היו חגיגות.
מר מושיק גולדשטיין: חגיגות, אביעד, זה רק פעם ב-100 .
גב' ויוי וולפסון: נכון.
עו"ד אביעד מנשה: ויוי, צריך להגיד אבל שציון -
גב' ויוי וולפסון: אתה תגיד מה, זאת עמדתי. גם חגיגות ה-100 וגם חגיגות יום
העצמאות וגם חגיגות צריך לחגוג. אבל הכל צריך להיות פרופורציונאלי בדברים אחרים.
עכשיו, אני רק קוראת את התקציב. אני לא מנהלת איזושהי פרשנות. המספרים הם די
ברורים. הם גם די פשוטים. אין פה מי יודע מה איזשהו משהו לטעות בו. לצערי הרב, לא
24
נראה לי שיש פה אפילו שוליים של משהו.
מר שלומי שפירא: ויוי, ישבנו אבל -
גב' ויוי וולפסון: אתה לא תוריד לגמרי. שלומי, הכתובת היא לראש העיר. אני גם אפילו
אשמח שנשב אפילו עם טיוטת ביצוע. כי אני חושבת שגם חברי מועצת עיר, אני חושבת,
אגב, זה נעשה בשנים קודמות. אני מקווה שגם פה היתה ישיבת תקציב שישבתם עם
הטיוטות וראיתם את הביצועים, כדי שנוכל לקבל, אני חושבת שלא ראיתם, אבל סבבה.
בכל מקרה, אני ממליצה לכם לעשות את זה. כי כשרוצים לבנות תקציב, חייבים, חייבים
לדעת כמה כסף יצא בשנה הקודמת. תודה, בינתיים. מושיק, החוק אומר שאפשר לדבר
כמה שרוצים. תאר לך שבאנו במיוחד, לישיבה מיוחדת.
מר שלומי שפירא: רגע, אילה, יש לך שאלות?
גב' טלי ארגמן: סליחה, אילה. כן?
גב' אילה שני: אוקיי, אז זה קצת שונה משאלות. זה המקום שבו מותר לנו, אפילו זכותנו
כמי שמייצגים כאן את תושבי העיר,
גב' ויוי וולפסון: מה זאת אומרת, מחובתנו.
גב' אילה שני: התקציב הזה הוא בסופו של דבר יוצא חלק גדול ממנו מכספים
שמשלמים כאן תושבי העיר. תושבים ותושבות. ולכן יש לנו ממש את המחויבות להעיר
עליו הערות, אם אנחנו חושבים שהוא מייצג מדיניות שהיא לא נכונה, שהיא לא משרתת
עד הסוף את התושבים, אז זה לא יאללה, יאללה, מהר, בואו נצביע.
מר מושיק גולדשטיין: לא, לא, ... סיימתם להציג את התקציב ...
דוברת: ועדיין לא סיימנו, מושיק.
מר מושיק גולדשטיין: ... אני אתן לך את הזמן שלי. דברי חופשי.
25
גב' ויוי וולפסון: בישיבת תקציב הזמן הוא בלתי מוגבל. אין זמן שלך.
גב' אילה שני: באמת, מה הסיפור? אז אני רוצה רגע לחזק את מה שויוי אמרה, ושוב,
השאלה היא שאלה של מדיניות. (מדברים ביחד) השאלות שעולות הן שאלות של
מדיניות, כאמור, ולא שאלות טכניות. העניין הזה של הביצוע בפועל אמרנו, כי זה היה
נראה לנו, כאמור, לי זה עדיין נראה, אמנם החוק לא מחייב, אבל זה עדיין נראה לי
שגיאה בסיסית או ארגון לא נכון של הדבר. כי שוב, אני חושבת שאנחנו חייבים לדעת את
הביצוע בפועל, כדי לקבל החלטה מושכלת. כדי לדון בזה בצורה מושכלת. אבל בעניין
מדיניות, ולחזק את מה שויוי אמרה ואולי לתת רק כמה דוגמאות, אפרופו איך הדבר
מסודר. אז הנה אני מסתכלת על תקציב קהילתיים, בסעיף 1403, והתקציב עלה מ-
2021 ל-2022 מ-3.4 מיליון פלוס מינוס, ל-4.5 מיליון
א' לא ברור על מה. לא ברור על מה מוציאים יותר, ובכל זאת, מיליון שקלים. בסדר? אבל
את זה נניח. אבל עדיין, חוץ מזה, בתוך התקציב מסתתרים, יש עוד כמה סעיפים של
הוצאות, שבעצם גם קשורות לקהילתיים. כי הקהילה השיוויונית 40,000 שקל, שייך
הקהילה להט"בית – 95, מועצת נשים-150,000. אז למה זה לא נכנס בתוך תקציב
קהילתיים? מה המסר? מה רוצים בעצם להגיד לנו? כלומר אנחנו מפזרים את זה בכמה
סעיפים כדי אולי מה? כדי לא לנפח את זה יותר מדי? כדי שזה לא יבלוט בעין יותר מדי?
אז בעיני יש כאן כנראה, לא יודעת, זה נשמע כאילו יש כאן מדיניות, איזו כוונה לפזר את
זה כך. ובעיני זה לא נראה טוב. וזה מעבר למה שויוי אמרה כבר על תקציב החגיגות
וכו', רציתי להדגיש את הנקודה הזאת.
עו"ד אביעד מנשה: את קצת סותרת את עצמך. את מדברת על ביצוע ואת מבקשת
תקציב מיוחד לכל ...
גב' טלי ארגמן: זכותם לדבר,
26
מר איתמר אביבי: לא, אבל השאלה אם הם רוצים גם תשובות או שזה רק ...
גב' ויוי וולפסון: זה חלק מהדיון.
גב' טלי ארגמן: אנחנו מראש ידענו שהדיון יהיה ארוך.
מר איתמר אביבי: לא, זה בסדר. השאלה אם זה רצף שלהם.
גב' ויוי וולפסון: אני חושבת שמי שקובעת את סדר הדוברים זאת יו"ר המועצה כרגע,
שזאת טלי. לפי החוק, חברי מועצת עיר, בישיבת תקציב, יכולים לדבר כמה שהם רוצים.
הם לא מוגבלים ב-10 דקות ולא ב-12 דקות. אז ככה תוכל גם אתם לדבר. יוכלו גם
החברים ולהציג את דעתכם.
גב' טלי ארגמן: אבל רונאן רצה -
גב' ויוי וולפסון: שלומי, אני באמת אומרת. זה לא עניין תקציבי, זה לא עניין טכני. אני
מדברת עם שלומי עכשיו.
מר רונאן אפנר-קפלן: תודה. אני באמת רוצה לשבח בתור התחלה את העניין, אני רוצה
באמת להגיד שהעניין שציינת שגמרתם את השנה בלי חובות וגירעונות, אז שאפו. אני
שומע על כל מיני ערים שמגלגלות חובות משנים. אני יודע שגם אתם בתפקיד הרבה
שנים, אז באמת שאפו. קודם לא שמעו אותי, אז אחזור ואגיד. זה לא נגדכם, אתם צוות
רציני ומדהים. אבל אנחנו, אם תסתכלו פה על הקירות של ספריית קלעי, שמציינים פה
את השיוויון ואת יום האישה, מציק לי באיזשהו מקום שבצוות הכלכלי הראשי של העיר
אני רואה רק כרגע גברים. צריך לחשוב על זה. חשוב להיאמר.
הם עבדו מדהים, וגם מאוד חשבתי לציין שאמרת, שלומי, שהתקציב נבנה בקפדנות. זה
מאוד חשוב. בכל זאת אני רוצה לשאול. אני מגיע עוד פעם לנושא חגיגות 100 שנה
לגבעתיים. נכון, חוגגים 100 רק כל 100 שנה. עדיין מצוין על סכום מאוד רציני בתקציב
של 3.8 מיליון. וזה לא כמו יום העצמאות, שגם הוא חלק מהחגיגות וכל מיני דברים
27
אחרים. בישיבה שאנחנו קיימנו כאן לפני כמה חודשים, עמיתתי פה, אילה, אם אני זוכר
נכון, הציעה הצעה שראש העיר דחה, שבה תהיה ביקורת, הסתכלות ציבורית על
התוכנית.
למעשה, אנחנו מאשרים משהו, וזה פשוט ירד מסדר היום. נכון, אילה? אנחנו ביקשנו
בואו תדברו מה הולך להיות ב-100 שנה. נאמר יש ועדה ציבורית. הוועדה יושבת
חושבת, מתקצבת. גם נכון לעכשיו, אני לא בטוח. אתם הולכים להצביע על משהו
שחלקכם לפחות, אולי לא יודעים מה הוא מכיל. יכול להיות שהחגיגות הן נחמדות, נאות,
מגוונות. מסתכלות על כל האספקטים של החיים בגבעתיים. אבל אף אחד מאיתנו לא
יודע במה מדובר, למעט 3 מיליון שהולך לקהילתיים. ואז כשאנחנו מבקשים לבקש כל
מיני מידע, נאמר שזה יישות משפטית שלפעמים לא חייבת להעביר לנו דיווח. אני
מתייחס למה שהיה בתיאטרון, ועדיין עוד לא קיבלתי את המספרים.
גב' אור-לי ניב: קראו לך לבוא לקבל.
מר רונאן אפנר-קפלן: מה?
גב' אור-לי ניב: קרא לך לבוא לקבל. לא הלכת עוד.
מר רונאן אפנר-קפלן: נכון, הייתי חולה כמה זמן.
גב' אור-לי ניב: אז אני אומרת. בסדר. לי אין בעיה. אבל אתה -
מר רונאן אפנר-קפלן: בסדר. אבל אני אומר עוד פעם. עדיין מבקשים מאיתנו לאשר
סכום מאוד רציני. נכון, חוגגים פעם ב-100 שנה, אבל אנחנו לא יודעים על מה לחגוג. יש
כאן נושאים גדולים וקטנים, אני פשוט הולך לפי מה שרשמתי.
גב' אילה שני: רונאן, חגיגות ה-200 יעלו פחות
מר רונאן אפנר-קפלן: אני יודע. אבל זו לא תהיה אחריות שלי. וגם כנראה, למרות
שאתה מהצעירים, כנראה גם לא שלך.
28
גב' אילה שני: מאיפה אתה יודע? אולי תהיה פה.
מר רונאן אפנר-קפלן: אבל טוב שאתה כאן. כי אני חייב לשאול על משהו שקשור אליך
גם כן. סעיף 268. גם סעיף 313. אתם מתוקצבים, ראש העיר איננו, אבל הסגנים
טלפון. כמעט 5,000 שקל כל שנה. ב-2020 קיבלתם והשתמשתם כנראה. גם ב-2021 ,
לא יודע. אבל היה תקציב 5,000 שקל כנראה, שלושה אנשים מקבלים 15,000 .₪
וכנראה גם ב-2022. אז מי שיודע, אני גם מתעסק בחיי היומיום שלי, אסור לי להגיד את
שם החברה, אבל אני שמח שאתם מקבלים טלפון כל שנה. אבל תסלחו לי,
גב' אור-לי ניב: ממש לא. ... כל שנה?
מר רונאן אפנר-קפלן: אני מסתכל על התקציב. בשנת 2020 ,
גב' אור-לי ניב: מה אתה מדבר?
מר רונאן אפנר-קפלן: אני רוצה להבין. לפי מה שאני מבין, כמה יש לנו? יש לנו ראש עיר
ושני סגנים. היה 15,000 בשנת 2020. בשנת 2021, גם היה את התקציב הזה. אני לא
יודע אם בוצע או לא בוצע. כי כפי שאמרו הקולגות שלי, לא הגשתם את דוח הביצוע.
והשנה מחדש. אותו דבר גם אצל הדוברת. 313. אני באמת שואל. קצת משהו
בנהנתנות. במיוחד בתקופה שבה אנחנו מדברים על צמצום. אם תקשיב לי, המדינה
מדברת על קיצוץ רוחבי. משהו פה,
מר שלומי שפירא: לתת תשובה עכשיו או בסוף?
מר רונאן אפנר-קפלן: איך שנוח לכם. בבקשה.
מר ישראל פרידמן: יש חוברת של ראש מנהל ... ובחוברת כתוב בדיוק כמה כל ראש
עיר וסגניו צריך לקבל תוספת בשכר לטלפון. וזה בדיוק לפי התקנות.
מר שלומי שפירא: וגם ויוי, כשהיתה סגנית, היא קיבלה.
29
מר מושיק גולדשטיין: זה כולל שיחות וידיאו ...
גב' ויוי וולפסון: לא יודעת, לא הסתכלתי. לא, זה לא כולל ... זה לא נכון.
מר רונאן אפנר-קפלן: אבל גם ראיתי את הסעיף הזה אצל הדוברת ב-313 .
מר ישראל פרידמן: אותו דבר. לכל עובד יש סעיף במשכורת -
גב' אור-לי ניב: גם אצל המבקר יש טלפון. גם אצל המבקר.
מר ישראל פרידמן: לכל עובד יש לו, בסעיף שכר, לפי החוק,
מר רונאן אפנר-קפלן: והטלפון הזה מיועד לצרכי עבודה?
גב' ויוי וולפסון: זה רכיב שכר. כמו שאתה מקבל שעות נוספות.
גב' אור-לי ניב: אגב, טלפון נייד מחליפים רק במכרז, אחת לכמה? ארבע שנים? ממש
לא כל שנה.
מר שלומי שפירא: ... לשאלתך לא נענתה.
מר רונאן אפנר-קפלן: רשמתי לפני.
מר מושיק גולדשטיין: אתה יכול לחזור בך מהאמירה.
מר רונאן אפנר-קפלן: אני יכול לחזור בי מהאמירה, ואנחנו גם נבדוק את העניין אולי
בשטח. אולי לבקש ... את העניין הזה.
גב' אור-לי ניב: ומשלמים על זה מס, כן?
מר רונאן אפנר-קפלן: ברור שאתם משלמים על זה מס. על כל רכיב שכר. סעיף 621 .
אצל מהנדס העיר יש מרכיב מאוד רציני של שעות נוספות
מר סיון גולדברג: קודם כל זאת מהנדסת העיר. ולא מהנדס.
מר רונאן אפנר-קפלן: אני לא יודע אם זה במחלקה או זה. אבל מהנדסת העיר. אז אם
אני זוכר, נדמה לי 400,000 ₪שעות נוספות. זה משהו היה ב-2020, התגלגל ב-2021 ,
30
וגם ב-2022. שעות נוספות, זה כאילו, לא הצלחתי להבין. זה מרכיב שכר-
מר שלומי שפירא: בדיוק מה שאמרת.
מר רונאן אפנר-קפלן: זה מרכיב שכר?
מר שלומי שפירא: בדיוק מה שאמרת. כן, על פי עבודה בפועל.
מר רונאן אפנר-קפלן: אבל אם עבודה בפועל, יודעים מראש שבן אדם עובד, אני לא יודע
אם זה מתייחס לבן אדם בודד או לאגף, למחלקה. מה?
מר ישראל פרידמן: זה לאגף.
מר רונאן אפנר-קפלן: לאגף. אם יודעים מראש שיש כמות של עובדים שעושים שעות
נוספות, האם לא כדאי מראש להכניס להם את זה לשכר? ולא להפוך את זה, כמה
עובדים יש שם?
מר ישראל פרידמן: אנחנו עובדים לפי הסכמי שכר קיבוציים. בן אדם שסיים, זה לא כמו
שבחברת הייטק אתה מגדיר אותו למשל 75% שכר קובע ו-25% שעות נוספות. פה
אתה לכל עובד נותן את השעות שלו הרגילות. ואחר כך, אם הוא עובר אותן, לפי עבודה
בפועל אתה חייב לשלם אותן.
מר רונאן אפנר-קפלן: ברור.
מר ישראל פרידמן: זה סעיף נפרד לחלוטין.
מר רונאן אפנר-קפלן: מה שאתם אומרים זה שיש כמות אדירה של שעות במחלקה
הזאת.
גב' אור-לי ניב: מנהל ההנדסה. אתה יודע כמה אנשים?
מר רונאן אפנר-קפלן: אני לא יודע על כמה אנשים מדובר.
מר שלומי שפירא: יש בחוברת כמה אנשים.
31
גב' ויוי וולפסון: מעל 50 .
מר שלומי שפירא: אתה רוצה? אנחנו יכולים לפרט פה את הרשימה. תביא לי דוח 60 ,
ישראל
דובר: לא משנה, יש עשרות עובדים.
מר שלומי שפירא: זה מעניין אותך? אם זה מעניין אותך, הוא יוציא את הדוח.
גב' אור-לי ניב: זה מנהל הנדסה. זה מנהל.
מר רונאן אפנר-קפלן: האם מדובר בכל המנהל? קודם אמרו לי זה זה לא מהנדס, זה
מהנדסת.
מר שלומי שפירא: עזוב מה אמרו לך. הדוח נמצא אצל ישראל.
מר ישראל פרידמן: יש כ-60 עובדים
מר שלומי שפירא: 60 עובדים
מר רונאן אפנר-קפלן: נעבור, א', אני גם רוצה לברך. כי בכל זאת ראיתי, לברך את אור-
לי, שיש עוד תקציב לקהילה הגאה, של 95K במקום 75. ללא ספק עלייה–
מר שלומי שפירא: של 30% .
מר רונאן אפנר-קפלן: של 30%. אז בתור הומו גאה, מאוד סבבה, מאוד תודה. מאוד
חשוב.
גב' טלי ארגמן: יש גם דברים טובים. לא, גם יש דברים טובים.
מר רונאן אפנר-קפלן: לא, לא, ... אני רוצה להבין לפי איזה מדד נקבע הסכום הזה, כי
הסתכלתי על הכספים שמושקעים סביב, ככה, מורשת ישראל – 305,000, שיעורי
מסורת – 50,000, בתי כנסת– 90,000, פסטיבל שירת הים– 160,000 וסך הכל
32
אנחנו עשינו שיעורי בית, קראנו את הספרים האלה מאוד ברצינות. אם אתם רוצים, אני
אמצא לכם גם את הסעיפים. בסך הכל הזה, תקציב שירותי הדת בסכום של 3.7. יש כאן
סכום אדיר שקשור לאנשים דתיים, שומרי מסורת וכמובן אני מכבד מאוד. אבל אין פה,
יחסית, אם אני בא ומסתכל פרופורציות לכמות האנשים, אני לא מצליח להבין מאיפה
מגיעות הכמויות האלה. 50,000 שיעורי מסורת? כמה שיעורים ניתנים? מי נותן אותם
למי הולך הכסף הזה? יחסית לעובדה, אני אומר עוד פעם, בואו נבדוק כמה יש חברי
קהילה גאה, בבקשה. על פי דוחות קינסלר הרגילים,
גב' אור-לי ניב: אתה יודע? אני אשמח לדעת.
מר רונאן אפנר-קפלן: יש דוחות. אנחנו יודעים שיש דוחות.
גב' אור-לי ניב: אין דוחות ואין ...
מר רונאן אפנר-קפלן: יש הערכות. ההערכות הישנות דיברו על כ-10% מהאוכלוסייה
היום סוציולוגים ודמוגרפים מדברים על כמעט 12 ,13 אחוז. אני מתייחס לכמות הזאת
אולי אני אלך לקינסלר, אלך ל-20 ,30 שנה אחורנית. אני עדיין לא רואה, אני לא מבין את
הכמות. אני אומר יופי, קיבלנו עוד 30%, מצוין. אבל שום פרופוציות לעובדה, אני אשים
את שירותי הדת שנייה בצד. מעבר לעשרות אלפים שיוצאים על דברים שאנחנו גם לא
יודעים מה זה. בכללי מורשת ישראל. ובנוסף לזה יש כסף שהולך, כמו שאמרתי, לשיעורי
מורשת, בתי כנסת, פסטיבל – 160,000. שלושה ימים, אני מאוד אוהב הופעות. אני
שמח שבמהלך השנים גם ההופעות של הפסטיבל שירת הים נוסף פה לנשים. זוכר את
התקופה שזה היה פסטיבל שרק גברים הופיעו בו. אבל אני באמת לא מצליח להבין את,
אני מרגישה שזרקו לנו, לקהילה, ממש כמה גרושים, יחסית לסכומים האדירים
שמושקעים, עוד פעם, בכמות לא גדולה של אנשים שומרי מסורת בגבעתיים. וגם זה,
וזה יהיה הסעיף האחרון ששמנו לב, ראינו שיש גידול בתקציב של יוזמות פדגוגיות, גם
33
לבית ספר אמונים, שהוא בית הספר הכי קטן בגבעתיים. עוד פעם, מוזרה לי ההשקעה
אולי שהיא לא פרופורציונאלית בקהילה הדתית, יחסית אולי לקהילות אחרות פה.
עו"ד יעקב שטרן: אני רוצה לענות, בבקשה. טלי, אני יכול לענות? ... טוב, עד שמושיק
יתיישב, אולי ירצה להגיב גם, אני אגיד כמה דברים. ראשית, אני מסכים איתך.
מר רונאן אפנר-קפלן: אתה מגיב, אבל אתה לא עונה. ...
עו"ד יעקב שטרן: אני רוצה להתייחס. לא להגיב, להתייחס.
מר מושיק גולדשטיין: הדיון פתוח, אחי. גם אם לא מוצא חן בעיניך -
עו"ד יעקב שטרן: ראשית, אני מסכים איתך. ... התקציב לא מספיק בסדר. התקציב לא
תקין מסיבה פשוטה. כי התקציב נמוך מדי. התקציב נמוך מדי כי לצערי עדיין לא הצלחנו
לגרום לכך שהתקציב יהיה יותר גדול, כמו שהוא אמור להיות בעיר של 60 ,70 אלף
תושבים. וכמו שיש ביקוש מאוד משמעותי בעיר לפעילות של המחלקה, והראייה לכך
שתסתובב בעיר בחגים, גם בפסטיבל שירת הים, גם בחגי תשרי, גם בכלל בפרויקטים
ובפעילות של המחלקה שמושיק מוביל עושה, תראה עד כמה יש צימאון ורצון לפרויקטים
האלה. זה דבר אחד. דבר שני, כל ההנחה שאתה אומר שהתקציב מיועד לציבור הדתי
היא פשוט מוטעית. התקציב הזה, מי שנהנה ממנו, מי שמקבל את השירותים, זה כלל
תושבי העיר. כשמדברים על אבלות או על מסורת או על בתי כנסת, הרוב הגדול של
הציבור שמקבל את השירותים האלו זה הציבור הכללי בגבעתיים ולא הדתי. וגם אם זה
היה הציבור הדתי זה שמקבל, הוא לא סוג ב'. וכל החזרה על המנטרות האלה, שלציבור
הדתי מגיע פחות, אני חושב שהיושבים פה, וגם היושבים בבית, כבר שבעו והם מלאים
כבר, באמת כבר שבעים מהמנטרות השחוקות האלה, והחלולות. ואני מקווה שאולי יהיו
לכם טענות או תיקונים לתקציב שהם יותר משמעותיים מאשר חזרה על הדברים האלה.
הדבר האחרון, וזה הכי משמעותי. אני חושב שמגיע פה, ..., לצוות המחלקה המצומצם
34
מאוד של המדור או של המחלקה, שרוב רובו המוחלט של התקציב, ושלומי יכול להעיד
על כך, מגיע מבכלל מהמדינה. הם פועלים מאוד קשה, הצוות ומושיק, להביא את הכסף
ממדינת ישראל. הרוב המוחלט של התקציב בכלל לא מהעירייה. אז במקום שתגיד כל
הכבוד, שאפו, על העבודה שהם עושים, אתה בא ומלכלך ובא בטענות, שלדעתי זה הכי
חבל.
מר מושיק גולדשטיין: תפרט על ...
עו"ד יעקב שטרן: אני כבר אתן לך. ואני באמת מקווה שאולי ביחד, אחרי הישיבה הזו,
לתקציב הבא אני יכול לקחת איתי ...
גב' טלי ארגמן: אור-לי, ואני חושבת, יש עוד מישהו?
גב' אור-לי ניב: אני רגע רוצה להתייחס. קודם כל, בהמשך למה שאמרת, יעקב, ממליצה
לכם לבוא לראות כמה תושבים מגיעים לפסטיבל שירת הים, למשל. אלפים. לא רק
דתיים, ממש ממש לא. כמו כל השירותים. ואני לא מדברת על מדור אבלות, שבכלל כל
תושבי העיר נהנים ממנו. וגם הוא שם במספרים שאתה הזכרת.
גב' ויוי וולפסון: לא ספרנו -
גב' אור-לי ניב: הוא דיבר על זה גם. ויוי, אני מתייחסת למה שאמר רונאן. לגבי הקהילה
הגאה, רונאן, הקהילה הגאה בשורת התקציב שאתה רואה כאן היא 95,000 שקלים, כפי
שאמר שלומי זה 30% עלייה. יש תקציבים נוספים שהם לא בתקציב השוטף. כמו קול
קורא ממשרד השיוויון החברתי של 103,000 שקלים, שגם הם לטובת פעילות הקהילה
הגאה. ועוד כ-40 ,45 אלף שקלים מוועדתתמיכות, שזה למימון קבוצות איגי ותוכנית ניר
וכל התוכניות האלה. כך שתקציב הקהילה הוא הרבה יותר גדול ממה שאתה רואה כאן.
זה הכל. תודה.
מר סיון גולדברג: אני אשמח להתייחס, ראשית קודם כל להגיד תודה לגזבר העירייה
35
שלומי שפירא, ליאיר, לחיים, לאבי, לתמיר, לכולם, ממש לכולם. למנהל מדור השכר,
לרוני, ממש לכולם. ישראל כמובן. עבודה מסביב לשעון, מאוד מדוקדקת. אם תשימו לב,
כל תקציב שכתוב בספר התקציב הזה הם ידעו לתת תשובה מפורטת, עניינית. בלי
ימינה, בלי שמאלה, עניינית, וככה צריך. וכל זה עושים באתגר לא פשוט, כמו בעיר
גבעתיים. אתגר הכנסות המאוד בעייתי שלה, כשמצליחים גם להגדיל את אחוז הגבייה
משנה לשנה וזה לא מובן מאליו. 94% אני חושב, נכון? השנה. אז על זה קודם כל יישר
כוח גדול, על כל עבודה שאתם עושים. ולא משנה באיזה שעה במהלך היום רואים את
האור דולק במשרדים של הגזברות. ורואים את העבודה שלכם, מרגישים אותה כולנו, כל
מחלקות העירייה.
עכשיו, אני אתייחס קודם כל לגבי הקהילה הגאה, אור-לי. אני רוצה להוסיף שעל אף
התקציבים ועל אף הגידול בתקציבים ועל אף ההכנסות הנוספות גם מהמשרד לשיוויון
חברתי, כל התקציב הזה מתייחס לכלל תושבי גבעתיים, ללא הבדל.
גב' אור-לי ניב: ברור.
מר סיון גולדברג: ואף אחד לא מופלה לרעה והתקציב הזה לא אומר שאם יבוא בחור
גאה או בחורה גאה למחלקת הצעירים במרכז הצעירים אז לא יכניסו אותם.
גב' אור-לי ניב: להיפך.
מר סיון גולדברג: כלומר כל התקציב הזה מבוסס ומיועד לכלל התושבים. וזה לא נכון
להתייחס לסעיף ספציפי של 95,000 שקלים ולהגיד זה התקציב לקהילה הגאה. זה
אחד. שתיים, אני רוצה להתייחס וגם להגיד תודה לראש העירייה, רן קוניק, על התמיכה
והאמון המלא בגידול של תחום הצעירים בעיר גבעתיים. גבעתיים השתנתה מאוד
משמעותית בעשור האחרון. הפכה מלהיות העיר הזקנה ביותר בישראל לפני 10 שנים
התחרתה על התואר המכובד, אביבה, שמעת אותי אומר את זה לפני כמה ימים,
36
התחרתה על התואר המכובד והנכסף מול בת ים כל שנה, על העיר הזקנה ביותר
בישראל. וממש השנה פורסם המדד החדש, וגבעתיים דורגה במקום השני בארץ. יותר
נכון להגיד המקום הראשון אחרי תל אביב.
והדבר הזה בא לידי ביטוי גם בחזון של ראש העירייה בספר התקציב הזה, בהשקעה
שלו בתחום הצעירים. נפתח השנה מרכז צעירים ראשון בעיר גבעתיים. השנה עומד
להיפתח מרכז צעירים נוסף, בשיתוף פעולה עם האגף לשירותים חברתיים והג'וינט
ומשרד הרווחה ובית טייבר. אני רוצה גם להתייחס לזה שהשנה יש גם תוספות תקציב
משמעותיות, שמגיעות על בסיס הכנסות מהמשרד לשוויון חברתי. וזה למרות, אמרתי
קודם על האתגר הגדול שלנו בתמהיל ההכנסות, וזה למרות זה שאנחנו סוציו אקונומי 9 ,
שבדרך כלל לא מקבלים שום שקל מהמדינה
אז זו השנה הראשונה שגם אור-לי וגם אני הלכנו למשרד לשיוויון חברתי ונלחמנו על כל
שקל של הכנסה. ואתה יכול לראות את הדברים האלה, רונאן, גם בסעיפי ההכנסות. אני
לא בטוח שראית את זה שם. אז זה גם כן תודה רבה גם על האמון וגם על התמיכה לכל
הגזברים והחשבים פה בעירייה.
דבר נוסף, תיכף גם איתמר יתייחס לזה. הוקמה השנה היחידה לקידום עסקים, שגם היא
מקבלת ביטוי משמעותי והתקציב שלה גם כן גדל. בשנה כזו של פוסט קורונה, שתהיה
מאוד מורגשת, תהיה מאוד משמעותית. ועל כן, גם על הדבר הזה תודה גדולה. ובאמת
הושקעו פה המון מאמצים כדי שהתקציב הזה ייתן את המענה הראוי לשנת 2022. אני
באמת מאמין שעם הדבר הזה ועם התוספת ועם ההגדלה המשמעותית הזאת, גבעתיים
תהפוך משנה לשנה, בוודאי בקצב הזה, לעיר שקצת הרבה יותר טוב לחיות בה לכולנו.
למבוגרים, לילדים, לצעירים, לכולם. זהו, תודה גדולה. ותודה גם לטלי, שמנהלת את
הישיבה הזאת ביד רמה. אני רק אתן לאיתמר שרצה להתייחס גם כן.
37
גב' טלי ארגמן: אתם שוכחים רק דבר אחד. שהדבר החשוב ביותר, לא רק לעיר שלנו,
בכל העולם, זה תקציב החינוך.
גב' ויוי וולפסון: אבל שם אין שינויים. שם אין שינויים. כי זה לא ...
גב' טלי ארגמן: ... מה שאני אומרת לכם.
גב' ויוי וולפסון: לא, לא, לא, לא. (מדברים ביחד)
גב' טלי ארגמן: בשנה הבאה, עם כל הכבוד לצעירים וכל הכבוד לדתיים וכל הכבוד
לכולם, אם אין לנו חינוך, גם הצעירים לא יחיו טוב. לכן אני אומרת, בשנה הבאה, דבר
ראשון, לחינוך. כי השנה לא ראינו שהחינוך כל כך גדל.
גב' ויוי וולפסון: השנה לא היה כסף, טלי. השנה לא היה כסף. הכל הלך על זיקוקים.
מר איתמר אביבי: טלי, ברשותך, אני גם רוצה להתייחס.
גב' טלי ארגמן: סליחה, איתמר.
מר איתמר אביבי: ביקשתי קודם, לא נתת. עכשיו אני אשמח.
גב' טלי ארגמן: לא נתתי? לא ראיתי אותך.
מר איתמר אביבי: לא, ביקשתי קודם, אמרת תכבד את התור. יפה. אז זה אומר משהו
יכול להיות שעלי ויכול להיות שעליך. או על שנינו. אז אני רוצה להגיד, קודם כל אני
מצטרף לכל הברכות והדברים של סיון, אני מחזק. וגם התחברתי מאוד לדברים של
יעקב. אני מסכים לחלוטין.
ואני רוצה להגיד כמה דברים בכלל על העבודה של כל חברי מועצת העיר, יחד עם גורמי
המקצוע, שעבדו השנה לדעתי מאוד קשה באמת להביא פה באמת המון תקציבים, קולות
קוראים, יוזמות, פרויקטים חדשים שלא היו בעיר עד עכשיו. שמביאים פה הרבה כסף
חיצוני, באמת בגלל תמהיל ההכנסות המורכב של העירייה.
אנחנו למשל, דוגמה קטנה במחלקת העסקים, הבאנו עכשיו קול קורא לעסקים, לקבל
38
מענק קורונה לעסקים שנכנסו, בעצם פתחו את העסק בשנות הקורונה ולא היו זכאים
להכנסות מהממשלה. וזה בעצם קול קורא חיצוני שבאנו ועשינו מצ'ינג עם מת"י, שהביאו
תקציב לזה. יחד עם זה יהיו פה עוד המון תקציבים כאלה לתקנים, לפרויקטים. אז אני
חושב שחשוב מאוד לשים לב לפרטים. לא לקרוא רק את הסעיפים הקטנים.
גב' ויוי וולפסון: לא, לא לקרוא את הסעיפים. לחוש.
מר איתמר אביבי: אני אומר את מה שאני חושב. לקרוא את הסעיפים כמו שהיו פה כמה
דוגמאות שאני לא אחזור עליהן, זה טיפה מזלזל באינטליגנציה של כולנו לדעתי. וזכותי
להגיד את זה. את יכולה לעשות ככה עם היד.
גב' ויוי וולפסון: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.
מר איתמר אביבי: מעולה. זה טיפה מזלזל. ולהגיד 3.5 מיליון שקלים על ציון 100 שנים
לעיר גבעתיים ולהגיד כאילו זה זיקוקים, זה מזלזל. כי כולנו, כל מי שהתעניין, יודע מה
נמצא בסעיפים האלה. יודע שלכל אחת ממחלקות העירייה יש שם חלק נכבד. יש שם
תוכנית מסודרת. זה נוסף על התקציבים השוטפים של המחלקות. אז אני רוצה להגיד
באופן אישי שקצת התאכזבתי מחלק מההערות. אני חושב שיש פה עבודה מאוד רצינית
שנעשתה כמובן על ידי ראש העיר ועל ידי כל אגף הגזברות. ועל ידי כל המחלקות
שעובדות כל השנה קשה ובמיוחד על תכנון התוכניות שלהם שנה קדימה. ומי שמתעניין
ורוצה לדעת מה קורה, יודע.
גב' ויוי וולפסון: יש לך עוד משהו?
מר סיון גולדברג: אני רק רוצה להגיד, להתייחס לזה שאחד, כל אחד מאיתנו היושבים
בחדר,
גב' טלי ארגמן: סליחה, כל אחד יתמצת במשפט.
מר סיון גולדברג: אני מתמצת.
39
גב' טלי ארגמן: יש שיעורים מיוחדים באוניברסיטה לתמצות, במחלקה ללשון עברית.
מר סיון גולדברג: אנחנו נביא סדנה כזאת למרכז צעירים, שכולנו נלמד. אני רק אומר
ואדגיש שוב שכל אחד מבין היושבים בשולחן הזה, ולא משנה אם זו קואליציה או
אופוזיציה, הדלת של החשבים, הדלת של כל מנהלי האגפים פתוחה לרשותכם,
לרווחתכם. ואפשר לבוא ולראות כל תוכנית וכל תוכנית עבודה. אני גם מזמין אותך לבוא
ולהתרשם מתוכנית העבודה של מחלקת הצעירים.
גב' ויוי וולפסון: אין לי ספק שהיא טובה.
מר סיון גולדברג: שהיא תוכנית עבודה מקושרת תקציב על כל שקל בתקציב. ואת
הדברים האלה, אגב, גם לגבי המימוש וגם לגבי תקציב בפועל, אפשר לבוא ולשמוע
ולראות לפני. ולא לבוא לישיבת התקציב ולבלבל את המוח.
גב' ויוי וולפסון: אני רוצה לסכם. אני רוצה להגיד משפט סיכום. אין לי ספק שאתם
עושים, כל הכבוד על העבודה שלכם. אני רק אומרת שעיר בלי חינוך ובלי רווחה,
גב' אור-לי ניב: אבל למה בלי?
גב' ויוי וולפסון: ובלי איכות הסביבה, אני אגיד לך למה. מיליון שקל תוספת, לא הוספתם
שקל לדברם שאתם מדברים כחשובים. כי אי אפשר לדבר בתחושה ולא להסתכל על
הסעיפים הקטנים. בסופו של דבר, מה שקובע אלה המספרים. לא הוספתם שקל וחבל.
נכון, אני בטוחה (מדברים ביחד) שנייה, לא הוספתם שקל. אני בטוחה שהבאתם קולות
קוראים מחוץ לעיר. אני בטוחה שחיפשתם ואני יודעת שהתקציב הוא קשה. יחד עם זאת,
כשאני מסתכלת על התקציבים העירוניים, אני רואה שאין, רחוק מלהיות בשורה. יש,
נכון, תקציבים שהצלחתם לקבל בשביל הצעירים. וזה טו וחגיגות למאה שנה וקהילתיים,
ובזה מתחיל ומסתיים כל העניין. תודה רבה.
40
גב' אילה שני: סכומים שתקציבם עלה, הוכפל בשנתיים. אז בסדר. אז אם התקציב
משקר מדיניות, אלו הדברים שאנחנו רואים.
מר שלומי שפירא: בואו ניתן לכבוד אבי לוי להגיד כמה מילים על החינוך.
מר אבי לוי: אני רוצה רק להגיד משפט אחד. תקציב החינוך עלה. בין 2021 ל-2022 ב-
3 מיליון נטו, בנטרול הכנסות מהורים ומהממשלה. הוא עלה ב-3 מיליון
גב' ויוי וולפסון: חבל שלא בא לידי ביטוי בתקציב.
מר אבי לוי: הוא בא לידי ביטוי. אם תסתכלי בסך הכל, את תראי את זה.
גב' ויוי וולפסון: אני מסתכלת על הסך הכל, אני מורידה את ההכנסות, עברתי פרויקט
פרויקט מה אתם מקבלים מהממשלה, ותאמין לי –
מר אבי לוי: ויוי, בנטרול 3 מיליון עלייה
מר שלומי שפירא: טוב, אביעד משפט אחרון.
גב' טלי ארגמן: אבל אני גם אומרת את האמת, זה ההבדל. בבקשה.
עו"ד אביעד מנשה: אני מצטרף לתודות לכל חברי הגזברות. אני לא אחזור על רשימת
העוסקים במלאכה. תודה רבה לכל אחד מכם. תודה גם לך, שלומי, על הקשר הרציף כל
השנה, ולחיים באגף שפ"ע, שאמונים על איכות הסביבה. ויוי, אני רק רוצה לדייק.
התקציב של איכות הסביבה עלה ב-50%. שימי לב, את החזקת את התיק לפני שלוש
שנים? ארבע שנים? את יודעת בדיוק כמה התקציב היה. 50%. ויוי
גב' ויוי וולפסון: לא השנה.
עו"ד אביעד מנשה: בסדר, לפני שנתיים.
גב' ויוי וולפסון: לפני שנתיים. אבל אני מדברת על השנה. אבל אני מדברת על השנה.
ואני איתך, אביעד. והלוואי שזה יעלה פי ארבע גם.
41
מר שלומי שפירא: ויוי, בואי נסכם שתבואי ...
גב' ויוי וולפסון: אנחנו חברים טובים, הכל סבבה. ...
גב' אור-לי ניב: אפשר להודות רגע? אני רוצה להודות לגזברות באמת על תקציב כבר
שנים רבות, באמת מלאכה לא פשוטה. אז כולכם, אני לא אחזור. תודה רבה, בשם כולנו.
גב' ויוי וולפסון: תודה רבה לגזברות.
גב' אילה שני: זה שמעבירים ביקורת זה לא אומר שלא מעריכים.
גב' ויוי וולפסון: נכון, זה לא קשור אליהם. זו מדיניות. זה לא קשור אליהם.
מר שלומי שפירא: לפני שאנחנו יוצאים להצבעה, שוב נאחל לראש העיר, רן קוניק,
נאחל לו בריאות וקדימה. הצבעה.
גב' טלי ארגמן: הצבעה, חברים. אנחנו מצביעים עכשיו על התקציב. מי בעד?
מר שלומי שפירא: רגע, רגע, וגם על מסגרת האשראי.
גב' אור-לי ניב: זה באותו סעיף? כן?
מר שלומי שפירא: נאשר תקציב העירייה לשנת 2022 בסך 491.5 מיליון שקלים ואת
מסגרת האשראי בסך 5% מהתקציב
גב' טלי ארגמן: מי בעד? מי נגד? שלושה.
הצבעה:
10 בעד: טלי ארגמן, אור לי ניב, אלי הולצמן, אביעד מנשה, יזהר
אופלטקה, סיון גולדברג, איתמר אביבי, מושיק גולדשטיין, יעקב שטרן,
אלעד רוזגוביץ
42
3 נגד: ויוי וולפסון, איילה שני, רונאן קפלן
החלטה: תקציב העירייה לשנת 2022 אושר ברוב קולות
__________________
טלי ארגמן
יו"ר הישיבה
__________________
שולי ברוך בר-דוד
מרכזת ישיבות המועצה
43
קובץ החלטות
1.אישורתקציב 2022 .
הצבעה
10 בעד: טלי ארגמן, אור לי ניב, אלי הולצמן, אביעד מנשה, יזהר
אופלטקה, סיון גולדברג, איתמר אביבי, מושיק גולדשטיין, יעקב שטרן,
אלעד רוזגוביץ
3 נגד: ויוי וולפסון, איילה שני, רונאן קפלן
החלטה: תקציב העירייה לשנת 2022 אושר ברוב קולות