פרוטוקול ועדת ערר מס' 6

1

בפני ועדת הערר– עיריית גבעתיים עררים 6/17 ;11/18

לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו– 1977

בעניין אלו"ט – אגודה לאומית לילדים אוטיסטים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אסף גל ו/או עופר ורד ו/או ענבל שמול

רביב ו/או בני סטי ו/או ניר טקל ו/או דרור שאול ו/או

חני רובינשטיין וילצ'נסקי

מרחוב יעקב אליאב 5 ת.ד23177

טל 073-2554466; פקס 073-2554455

העוררת

- נגד -

מנהל הארנונה של עיריית גבעתיים

ע"י ב"כ עוה"ד עפר שפיר ו/או אמיר בירנבוים ו/או

יוגב מינס ו/או ד"ר חמי אבנרי ו/או רועי גנוט ו/או חן

רזיאל ברק ו/או ליאת אלון מרקוביץ' ו/או צפריר

סלומון ו/או יונתן מוטעי ו/או ענת נבל ו/או ענת צדוק

ו/או יניר גור

מרחוב פרופ' מנחם פלאוט 10, רחובות 76706

טל 08-9311111; פקס 08-9311112

המשיב

החלטה

להלן העובדות:

1. העוררת מחזיקה בנכס המצוי ברחובכורזין 1 בגבעתיים.

2. העוררת מחויבת בארנונה בגין נכס מס 210327000 (להלן"הנכס") ע"י עיריית גבעתיים,

המשמש כמשרדי העוררת.

3. העוררת הגישה ערריםאשר בסיסם, בקשתה להכרה בה כמוסד המחזיק מטעם הממשלה

לפי סעיף 3(ב) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין 1938 (להלןפקודת

הפיטורין") וכן בקשה בעניין סיווג המחסן.

4. בין לביןחזרה בה העוררת מערר 2018 בנוגע לטענות סיווג המחסן

2

5. לפני שנערך דיון הוכחות (שלא התקיים לבסוף, הגיש ה משיב בקשה לסילוק העררים על

הסף, מפאת חוסר סמכות עניינית.

טענות העוררת:

6. לטענת העוררת היא עמותה רשומה, הנותנת שירות ומטפלת בכ -12,000 הורים לילדים

מתבגרים ובוגרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי המפעילה מסגרות שונות מטעם

המדינה בכל רחבי הארץ, וכלל הציבור "נהנה" מפעילותה של העוררת.

7. לטענת העוררת, היא מחויבת בארנונה ע"י עיריית גבעתיים, בגין נכס המשמש כמשרדיה,

שמתוכו היא מפעילה את מערך פעילויותיה כמפורט על ידה בהרחבה בכתבי טענותיה.

8. עוד טוענת העוררת, כי "השאלה העומדת לפתחה של ועדת הערר היא, האם יש ליתן פטור

מארנונה לנכס העוררת מכח פקודת הפיטורין, הקובע פטור (הנחה בשיעור של 45% מחיוב

הארנונה) לבניין או קרקע אשר המחזיק בהם הוא מוסד אחר מטעם הממשלה. "

9. העוררת הגישה לוועדה, עדויות ומסמכים רבים, בניסיון להוכיח כי היא עומדת בתנאי סעיף

3 (בפקודת הפיטורין.

10. לטענת העוררת, בהתאם ל ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת המים

בע"מ, פ"ד נ"ז(4 )769 (להלןפרשת עילבון"), היא זכאית לפטור מכח סע' 3(ב) לפקודה,

מכיוון שמטרות העוררת עניינן בביצוע פעולות שלטוניות, כשלשם הוכחת טענתה, היא

צרפה לעדויותיה את תקנון העמותה , "הסכם הפעלת מעון יום שיקומי" שנחתם בין

מדינת ישראל לעוררת (נספח ח' לתצהיר העוררת), וכן "הסכם לביצוע מיזם משותף

להקמת והפעלת מרכזי תמיכה למשפחות המתמודדות עם ילד עם אוטיזם" שנחתם בין

מדינת ישראל לבין ה עוררת (נספח ט"ז לתצהיר העוררת), אשר לטענתה, מוציאים מן הכוח

אל הפועל את מטרות העמותה שהן ביצוע פעולות שלטוניות.

11. בנוסף, טענה העוררת כי פעילותה לא נועדה לשם הפקת רווחים, שכן עסקינן בעמותה

הפועלת ללא כוונת רווח. כן טענה, כי פעילותה הינה פעילות בעלת אופי שלטוני ריבוני ,

ותקצוב המדינה לטענתה, מעיד על כך.

12. בתגובה לבקשה שהגיש המשיב לאחר קיום קדם המשפט, לסילוק העררים על הסף מחמת

חוסר סמכות ענייניית של הועדה, לדון בערר בפטור לפי סע' 3(ב) לפקודה, בנוגע לשאלה

האם מדובר בהחזקה עבור הממשלה ולצרכיה , טענה העוררת כי בקשת המשיב הוגשה

בחוסר תום לב הזועק לשמיים, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט. העוררת טענה כי יש

לדחות את בקשת המשיב הן מהבחינה הפרוצדוראלית והן לגופה, שכן המשיב הגיש את

בקשתו רק לאחר שהוגשו תצהירים, ולא העלה את טענת הסמכות, בהזדמנות הראשונה,

במסגרת כתבי התשובה לעררים.

13. עוד טוענת העוררת, כי המגמה בפסיקת בתי המשפט היא כי גם כאשר עסקינן בטענת חוסר

סמכות עניינית, אין להיזקק לה בשלבים מתקדמים של ההליך.

3

14. העוררת הוסיפה וטענה כי: "יש לדחות טענת המשיב אף לגופם של דברים. טענת העוררת

לזכאות לפטור מכח סע' 3(ב) לפקודה, עניינהבטענה לטעות בשימוש הנעשה בנכס, טענה

הנופלת לגדרי הסמכות המוקנית לוועדת הערר בהתאם להוראת סע' 3(ב) לחוק הרשויות

המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן"חוק הערר "). הראיה בדבר

אופייה העובדתי של טענה זו ניתן למצוא בתצהיר שהגישה העוררת, אשר רובו ככולו עוסק

בהבאת עובדות רלוונטיות באשר לשימוש הנעשה בנכסים הרלוונטיים ולזהות

המשתמשים בהם." לטענת העוררת " אין ולא יכול להיות חולק כי האכסניה המתאימה

לעריכת ברור עובדתי באשר לשימושים הנעשים בנכסים הינו ועדת הערר הנכבדה ולא בית

המשפט המנהלי."

טענות המשיב:

15. לטענת המשיב סמכותה העניינית של הועדה מצומצמת ומגודרת לפי דין, וזאת לפי סעיף 3

לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. כאשר "בתחום

סמכותה ליתן החלטה בנוגע ל-4 שאלות בלבד, שאת רובן מאפיין היעדר הצורך בהכרעה

משפטית, אלא בהכרעה עובדתית. השאלות שבסמכות הוועדה הנכבדה לדון ולהכריע בהן

הינן בעיקרן בעלות אופי טכני המתמקד בפן העובדתי של הסוגיות במחלוקת. יפים לעניין

זה דברי בית המשפט העליון בעע"מ 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה אזורית

לכיש (פורסם בנבו 5.9.05)"... כן ראה עע"מ 728/17 רחמים שמואל נ' עיריית רעננה

(פורסם בנבו 4.2.18 ":)

16. לתמיכה בטענותיו מפנה המשיב לסעיפים 8 ו- 28 בערר, שם מבקשת העוררת מוועדת הערר

שתצהיר כי היא עמותה הפועלת בשליחותה וכידה הארוכה של הממשלה. מכאן לטענת

המשיב עולה כי הכרעה בשאלה משפטית זו אינו נופל לאף אחת מהחלופות המנויות בסעיף

3 לחוק

17. לגוף העניין, לטענת המשיב העוררת לא הוכיחה כי היא "ידה הארוכה של המדינה" ואף

הוא תומך יתדותיו ונימוקיו בפסק דין בפרשת עילבון .

18. עוד טוען המשיב כי לא הוכח כי העוררת עומדת במבחנים אותם קבעה הפסיקה לעניין

ההכרה בפטור מכח סעיף 3(ב) לפקודה, כי לא הוכח שהממשלה מפקחת ושולטת בעמותה,

ו/או כי פעילות העמותה הינה פעילות בעלת אופי שלטוני -ריבוני מובהק.

דיון והכרעה:

19. כבר בפתח הדברים נציין כי דין הבקשהלסילוק על הסף של הערר, מחמת העדר סמכות

עניינית להתקבל, שכן הועדה נעדרת סמכות עניינית לדון בשאלה , האם העוררת היא

מחזיקה "מטעם המדינה ולצרכיה".

20. העוררת טוענת, כי הבקשה לסילוק על הסף הוגשה באיחור בחוסר תום לב הזועק לשמיים,

תוך ניצול לרעה של הליכי משפט, באופן המצדיק לטענתה את דחיית הבקשה.

4

21. אומנם נכון הדבר , כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, אולם כאמור בספרו של כב' השופט

בדימוס, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי ,מהדורה תשיעית , בעמוד ,13-12 הובאה

ההלכה בעניין הקובעת: "כלל הוא כי על ערכאה שיפוטית להקפיד יתרה שלא לחרוג מגדרי

סמכויותיה, ובית המשפט יידרש לשאלת סמכותו בעניין מסוים מיוזמתו ואף ללא העלאת

טענת חוסר סמכות על ידי מי מבעלי הדין. בשתיקת בעלי הדין אין כדי להקנות לבית

המשפט סמכות שאינה מוקנית לו בדין. בית המשפט ייזקק לטענת חוסר סמכות גם כאשר

זו הועלתה לראשונה בערכאת הערעור"

22. מכאן ניתן ללמוד, גם לעניין הועדה המפעילה סמכות מעין שיפוטית, שסמכותה העניינית

מצומצמת ומגודרת בדין, שאל לה לחרוג מהקבוע בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר

על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 ( להלןהחוק").

23. בענייננוהסוגיות שהעלתה העוררת אינן כלולות ברשימת העילות שבסעיף 3(א לחוק.

24. כל אחד מהצדדים , העלה טענות עובדתיות ומשפטיות רבות וצ ירף מסמכים להוכחת

טענותיו, כאשר העוררת מנסה להוכיח כי היא מחזיקה מטעם המדינה ול צרכיה, ואילו

המשיב מנסה לסתור טענה זו .

25. בתאריך 05.05.22 ניתנה החלטה על יד הועדה בהרכבה הקודםכמפורט להלן :

"ערר 6/17

בהחלטתנו האחרונה מיום 27.4.2022 נקבע כי לאחר קריאת סיכומי הצדדים בענין ערר

6/17 ובטרם תינתן החלטה לגופו של ענין, העוררת נדרשת ליתן הודעה ובמסגרתה

רשימה מסודרת של הנכסים אותם היא מחזיקה ברחבי הארץ, כולל פירוט הישוב,

הסיווג לפיו מחויב הנכס והאם התקיימו הליכים לגבי הסיווג הנ"ל. כן צוין על ידנו,

במסגרת ההחלטה, כי באם התקיימו הליכים – יש ליתן פירוט מלא לגביהם וכן לצרף

את ההחלטות הרלבנטיות (מכל הערכאות).

תחת אשר תינתן הודעה מפורטת של הנכסים אותה מחזיקה העוררת ברחבי הארץ,

ניתנה הודעה רק של הנכסים אשר הועברו לטיפול משרד ב"כ העוררת.

אין די בפירוט שהתקבל. הלא העוררת מבינה כי ברצוננו לקבל תמונה מלאה לגבי נכסי

העוררת ברחבי הארץ ולא רק של הנכסים שבטיפול משרד ב"כ העוררת.

אם הדבר אורך זמן רב – העוררת היתה אמורה לבקש ארכה, אולם לא להחליט על דעת

עצמה, כי די בנכסים שבטיפול משרד ב"כ מסוים.

ביקשנו גם לצרף את ההחלטות הרלבנטיות – וגם בנקודה זו לא זכינו לשיתוף פעולה.

העוררת נדרשת למלא אחר החלטתנו בצורה מלאה וזאת עד ליום 16.5.2022 .

עם זאת, רשמנו לפנינו הודעת העוררת כי לא התבקשה על ידה חוות דעת מגורם ממשלתי

כלשהו בדבר זכאותה לפטור. " ( להלן : " ההחלטה להמצאת מסמכים " )

26. העוררת לא קיימה את ההחלטהלהמצאת מסמכים, ושבה וב יקשה הארכת מועד לביצוע

ההחלטה הנ"ל , עד שלבסוף בתאריך 01.09.22 הגישההודעה לפיו ב"כ העוררת "נתקל

בקשיים בקבלת פירוט נכסי העוררת ברחבי הארץ, שכן משרדו מייצג את העוררת אך ורק

ביחס לנכסים מסוימים שבחזקתה, ובשנות המס נשוא העררים שבכותרת."

5

27. בדיון שהתקיים בתאריך 22.09.22 ,שובעלתה השאלה בנוגע ל אי המצאת המסמכים

האמורים כדלקמן: "לשאלה מדוע לא הומצאו המסמכים הנדרשים ע"י העוררת בהתאם

להחלטות קודמות שניתנו." השיב ב"כ העוררת: "העוררת התנגדת להצגת המסמכים

מנימוקים שונים."

28. מהאמור לעיל, ניתן להסיק, כי חרף פריסתה של העוררת בכל רחבי הארץ, אין בידה הוכחה

ביחס לנכס כלשהו המ וחזק על ידה ברשות כלשהי, שהיא עמדה בו בתנאי הפטור לפי סעיף

3(ב לפקודת הפיטורין, שהרי אם לא כן, היא בוודאי הייתה מציגה אותו כראיה לתמיכה

בטענותיה.

29. בע"נ 31638-03-20 רפאל- רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ נ' עירית קריית ים, ( להלן:

" פס"ד רפאל" ), נדונה שאלת הסמכות העניינית של הועדה לדון ב סוגייה דומה לזו שבין

הצדדים בפנינו. וכך נקבע בפסק הדין:

כפי שניתן לראות משילוב ההוראות, הרי שעל אף לשונו של סעיף 3(ב לפקודת הפטור

המורה לכאורה כי אין להטיל חיוב בארנונה על מחזיק העומד בתנאי הסעיף, הרי שלאור

הוראת סעיף 3(א לפקודה, יחויב מחזיק שכזה בתשלום ארנונה מופחתת שתחושב כהנחה

מהארנונה שהייתה מוטלת על המחזיק אילו לא עמד בתנאי סעיף 3(ב לפקודה.

משמעות הדבר היא כי נדרשים שלושה שלבי בדיקה לקביעת חיובו בארנונה של מחזיק

הטוען לפטור מכוח סעף 3(ב) הנ"ל

בשלב ראשון, יש לברר האם התקיימו במחזיק תנאי סעיף 3(ב לפקודה. מדובר בשני

תנאים מצטברים. האחד - עניינו בזהות המחזיק - האם המחזיק הוא הממשלה, או גורם

המחזיק מטעם ההמשלה, השני - המחזיק משתמש בנכס לצרכי הממשלה או לצרכי אדם

או מוסד אחרים המחזיקים בנכס מטעם הממשלה (ראו ע"א 8551/01 המועצה המקומית

עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נז(4 ,)769 ,782 (2003 .))

בשלב השני, יש לברר את החבות בארנונה של המחזיק בנכס, בהתאם לצו הארנונה

(כלומר, על פי סיווגו, מיקומו, שטחו וכדומה). בשלב זה בוחנים את החבות בהתעלם

מהעובדה כי המחזיק זכאי לפטור חלקי מכוח סעיף 3(ב לפקודה.

בשלב השלישי, מבוצע חישוב של החלק מהחיוב אותו על המחזיק לשלם. בשלב זה בוחנים

את השימושים בנכס ואת שיעור החיוב על פי הוראות סעיף 3(א3) לפקודת הפטור

המחלוקות בין המחזיק לרשות עשויות להימצא בכל אחד מהשלבים ושאלת מסלול

הביקורת על החיוב מותנה בטיבה של המחלוקת. כך למשל, כאשר המחלוקת עוסקת רק

בשאלות הנוגעות לשלב השני, סיווג הנכס לפי צו הארנונה וכדומה, אין כל רלבנטיות

לטענות בעניין הזכאות לפטור וברי כי שאלות אלו יתבררו במסגרת מסלול הביקורת

המינהלית בפני מנהל הארנונה וועדת הערר (ראו למשל פסק דיני ב עמ"נ 11-04-1253

עיריית חיפה נ' משטרת ישראל 16/01/2012 .))

6

לעומת זאת, כאשר המחלוקת עוסקת בתנאי הפטור לפיסעיף 3(ב לפקודת הפטור, המקום

הראוי לדון בטענות הוא במסלול הביקורת המשפטית דהיינו בהגשת עתירה לבית המשפט

לעניינים מינהליים.

כדי להכריע בשאלה האם התקיימו תנאי הפטור לפי סעיף 3(ב לפקודה יש לברר שאלות

רבות, חלקן עובדתיות וחלקן משפטיות. השאלה הראשונה בה יש להכריע היא מי ייחשב

כגורם המחזיק בנכס מטעם הממשלה (ע"א 8558/01 הנ"ל). כבר בשנות ה- 50 המאוחרות

נדונה שאלת זהות המחזיק שייהנה מהוראת הפטור ונפסק כי מי ש"מחזיק מטעם

הממשלה ומשמש לצרכי הממשלה" הוא מי שמחזיק כנאמן למען המדינה לפי דיני היושר,

למשל בתור סוכן או בתור גוף ציבורי שהקניין ניתן בידו (ע"א 52/57 היועץ המשפטי נ

עירית חיפה, פ"ד יב 1745 (1958)). אדם ייחשב כנאמנה של מדינת ישראל אם יוכיח שהוא

ממלא פונקציה שלטונית המוטלת על הממשלה, והוא משמש לה כידה הארוכה (וראו

לעניין זה גם בר"ם 9498/10 מנהל הארנונה המועצה המקומית קדימה צורן נ' עמותת בית

אור אביבה 17/12/2015) ו בר"ם 4832/07 רכבת ישראל בע"מ נ' מועצה

אזורית דרום השרון 22/2/2010)). לאחר מכן יש לבחון האם הפעילות

המבוצעת בפועל נעשית לצורכי הציבור, לצורכי הממשלה או הגורם בפועל מטעמה.

ההכרעה בהן מחייבת בחינה של שאלות משנה רבות, כגון מהן מטרותיו המרכזיות של

מבקש הפטור; מהו טיבה ומהותה של הפעילות שמתבצעת בפועל במקרקעין; האם

מפעילות זו נהנית קבוצה מצומצמת ומוגדרת של אנשים או שמא תרומתה כללית ובלתי

מסוימת; האם הממשלה תומכת באותו הגוף; האם הממשלה היא בעלת סמכות להנחות

את הגוף מבקש הפטור ולמנות את מנהליו; באיזו מידה נשמרה הזיקה הישירה בין

הממשלה לבין פעילות הגוף וכיוצא באלה. יובהר, כי בסממנים כמו התקשרות עם

הממשלה בהסכם או החזקת מניות הגוף בידי הממשלה, אין די כדי להעניק את הפטור

באופן אוטומטי (ע"א 8558/01 הנ"ל). ההכרעה תלויה בעובדותיו ובנסיבותיו הייחודיות של

כל מקרה ומקרה ובפרשנות משפטית (שם).

השאלות העיקריות שבמחלוקת בהליך הנוכחי אינן מתייחסות לסוג הנכס או לגודלו או

לסיווגו, אלא לשאלת היותה של רפאל מחזיקה "מטעם המדינה ולצרכיה". בירור זה אף

אינו עובדתי גרידא. הוא כולל בחובו גם בחינה של שאלות משפטיות מעמיקות, שגם בית

המשפט העליון התחבט בהן לא אחת. שאלות אלו אינן כלולות ברשימת העילות שבסמכות

מנהל הארנונה או של וועדת הערר כמוגדר בסעיף 3 (א לחוק הערר. "

30. לא זו אף זו, בתאריך 15.11.22, הגישה העוררת הודעה ובקשה לפיה מתבקשת הועדה :

".בנסיבות האמורות, מתבקשת הוועדה ליתן החלטתה בעררים שבכותרת, בהתאם לחומר

המונח בפניה ". בכך למעשה ויתרה העוררת על חקירת עדי המשיב ועל העמדת עדיה

לחקירה נגדית מטעם המשיב. ומאחר ועליה הנטל להוכיח טענותיה, הרי שגם בהיבט זה

ניתן להסיק, כי העוררת ויתרה על הוכחת טענותיה לגוף העניין, שכן גם אילולא התעוררה

שאלת הסמכות העניינית, עדיין היה עליה לעמוד במבחני המשנה שנקבעו בפסיקה, מבחנים

שנקבעו בע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת המים בע"מ, פ"ד נז(4 )

469 (2003) .

7

31. למעלה מן הצורך, ומבלי לחוות דעה בסוגיה זו לגוף העניין, ראוי לציין כי בבר"ם 3158/10

נ.ת.ע- נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ נגד מנהל הארנונה בעיריית תל

אביב נקבע: וההלכה המורה כי יש לפרש סעיפי פטור מארנונה באופן דווקני ועל דרך

הצמצום, "שכן מתן הקלה מתמשכת בארנונה לפלוני, פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה

בארנונה על אלמוני" (עניין עילבון, פסקה 12.) "

32. לנוכח האמור לעיל, דין בקשת המשיב להתקבל ודין העררים מחיקה מפאת חוסר סמכות

עניינית.

מסקנות וסיכום:

33. לסיכום החלטה זו אנו קובעים כדלקמן

א. מאחר שהגענו למסקנה, כי המחלוקות בכל הנוגע לבקשת הפטור של העוררת אינן

בסמכותה של ועדת הערר, אנו מורים על מחיקת העררים.

ב. העוררת כאמור רשאית להגיש עתירה מנהלית לבי רור זכותה לפטור, הואיל ובין

הצדדים התעוררה מחלוקת בשאלת היותה של העוררת מחזיקה "מטעם המדינה

ולצרכיה".

ג. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

512937 ניתן היום 11 בדצמבר 2022, בהעדר הצדדים

_________________ _________________ ______________

אהרן כהן, עו"ד בבת דמארי, עו"ד איתי נאור צברי , עו"ד

חבר ועדה יו"ר הועדה חבר ועדה