פרוטוקול הוועדה לאיכות הסביבה מס' 3

פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה מתאריך 3202.06.13

ישיבה מס' 3 לשנת 3202

נוכחים: יו"ר – ד"ר אביעד מנשה,

עובדי היחידה לאיכות הסביבה ואגף שפ"ע - אבישי בן נחום, שרון ליברמן, יעל

צמח, אורון, קריפס, יעל קפלן.

נציגי ציבור - משה בלנסהיים, אילן רון, אמנון האן, בת שבע קופטש.

נציגי הסיעות: אלי הולצמן, גיל שועה.

נעדרו: בני רייך, מירב פולימר, עירית כהן, ד"ר גלית לנדסהוט.

מוזמנים: מאור יבלושניק – סמנכ"ל העירייה.

מהלך הדיון:

ד"ר אביעד מנשה: ערב טוב ותודה למי שהגיע. נמצא איתנו הערב מאור, סמנכ"ל תכנון

ותפעול בעירייה. אנו מקיימים את הפגיש כפגישת המשך לישיבה

הקודמת בה כבר התחלתנו לדבר על הרכבת הקלה והמטרו. בשם הועדה

גובשו שאלות שהועברו למאור. מאור כיצד אתה מציע לעבור עליהן?

מאור יבלושניק: ערב טוב לכולם, אפתח בסקירה רחבה יותר על הקרקע שעליה אנו

פועלים מבחינה סטטוטורית, מבחינת המטרו.

אני מאור סמנכ"ל העירייה, בשיח מקדים עם אביעד ראיתי לנכון להגיע

לוועדה ולשתף אתכם, לתת לכם סקירה ולהכניס אתכם לתמונה המצב

התכנונית של קו M2 של תכנית המטרו, מאחר ואני למעשה הקמתי לפני

כ-4 שנים צוות אד הוק שעסק בתכניתM2 שהיא רלוונטית לגבעתיים

תת"ל 102 ,למטרה זו, לא רק בהקשר הסביבתיאלא בשביל לתת את

תשומת הלב הראויה של עיריית גבעתיים לתכנית המטרו. מדובר

בתכנית לאומית לכל דבר שמקדמת עבור המדינה, חברת נת"ע. תכנית

לאומית שהיא תכנית מדוברת מאוד שנים אך הלכה למעשה מבחינה

סטטוטורית התחילו לקדם אותה רק בשנים האחרונות, כשההסתכלות

ההוליסטית של משרדי ממשלה שקידמו אותה בדחיפה של משרד

האוצר והחשכ"ל, באה מאחר וכבר ברור לכולם שהנושא הפקקים

ובעיות התנועה הפך להיות קטסטרופה ומסב נזק אדיר לכלכלה

הישראלית ולכן המטרו צפוי להניב למשק הישראלי כ-30 מיליארד שקל

בשנה במונחי מאקרו כלכלה.

ניגשו לתכנית הזו כשהסתכלו גם על מערך התחבורה המתוכנן בתחבורה

כבדה, קרי רכבות כבדות, ההרחבות המתוכננות של רכבת ישראל,

הקווים של רכבת הקלה – אלה שיש להם תוקף סטטוטורי קרי - הקו

האדום, הירוק והסגול. הקו הירוק לא רלוונטי ישירות לגבעתיים הוא

חלק מהרשת. הקווים הרלוונטיים לגבעתיים, אחד בצפון נושק לסיטי

של גבעתיים במתחם סבידור הוא הקו האדום. והקו הסגול שנמצא

בהקמה, הצפי הוא שנת 2026 לתחילת הפעלה והוא נמצע בדרום העיר

יש שתי תחנות בגבעתיים, אחת בכורזין ואחת במאבק ואלוף שדה.

התכנית הסתכלה איפה הקווים שאושרו סטטוטורית נותנים מענה?

איפה נדרש מענה משלים? כרגע, הקפיאו ללא צפי להפשרה את הקו

הצהוב. מדינת ישראל, משרד האוצר ומשרד התחבורה קיבלו החלטה

להטיל את המשימה הזו בשלב ראשון התכנון על חברת נת"ע הם

מגישים את התכנון לות"ל (ועדת לתשתיות לאומיות) הסמכות

הסטטוטורית שמאשרת תכניות מהסוג הזה. בתוך תכנית כזו יש המון

סוגיות משפטיות, קנייניות, תשתיתיות, סביבתיות ואנו הקמנו צוות אד

הוקי שכלל גורמים של נכסים, תכנון, מנהל היחידה הסביבתית, גייסנו

צוות חיצוני של אדריכל קונסטרוקטור, ע"ד ויועצת סביבתית. לדוגמה,

ישנהסוגיה קריטית מבחינתנו עם עומק החפירה המותר בסביבת תחנת

מטרו. המטרו נועד לאפשר התנהלות ברחבי המטרופולין ולכן עלינו

לוודא שאינו מעכב ו/או מבטל פרויקטים של בינוי. המטרה להעצים

בניה בסביבת המטרו. כאמור, ישנה סוגיה עם העומקים, כמה ניתן

לחפור באזור התחנות מאחר ויש חשש שלדוגמא פרויקט פינוי בינוי

מתוכנן יעשה יסודות עמוקים מידי וזה יסב נזק ויקטין את יכולת

המימוש של התחנה מתוכננת. מאידך, אם עומק החפירה והיסודות

יוגבל ייתר על המידה אז לא תהיה אפשרות להתחדשות עירונית

בסביבת תחנות המטרו ולכן נדרש למצוא את האיזון הנכון. עוד סוגיה

נוגעת גם לנושאים של שיפוי כספי. תכנית מסוג זה עשוי לפגוע בזכויות

קנייניות, להטיל מגבלות על בניין מסוים על בניה לגבוה, ולעיתים גם יש

הצורך להפקיע בניינים ולהרוס אותם כדי לבנות תחנות. בכצנלסון

הצפיפות גדולה והיכולת לתמרן קטנה ולכן יהיה צורך בתכנית להרוס

בניינים, לפנות דרך לגישה נורמלית. בדרך זו מי שניזוק בקצה צריך

לקבל פיצוי. החוק מגדיר שבתכנית מסוג "דרך" (שזאת הברירה

החוקית הכי קרובה שקיימת בחוק הישראלי, מאחר ומדובר בפרויקט

תשתיות ראשון מסוגו בארץ) כשזכויות קנייניות נפגעות כתוצאה

מתכנית מסוג זה אז המדינה מפצה ב 70% והרשות המקומית מפצה ב

30% המשלימים. זה אחד הנושאים שהגשנו לגביו התנגדות, מאחר ולא

סביר שרשות מקומית תאלץ לשאת בפיצויים של עשרות ואף מאות

מיליונים כתוצאה מקידום תכנית לאומית.

אנחנו למעשה קיבלנו את התכנית, או נחשפנו אליה בשלבים מתקדמים

יחסית של תכנון, אחרי שהמדינה ונת"ע גיבשו טיוטה מסוימת. התנהל

תהליך תכנון שחלקו היה מקובל עלינו, חלקו לא. בסופו של דבר הבשיל

לכדי הבנה שאנו לא מסונכרנים במאת האחוזים מול נת"ע והמדינה.

העירייה הגישה התנגדות, המסמך פומבי ואפשר לאתר אותו באתר

מנהל התכנון. העירייה הציגה השגות בפני חוקרת ובסופו של דבר

אמורה להתקבל החלטה שיפוטית בשביל שהתכנית תקבל תוקף.

החלטה זו מתעכבת בעקבות חילופי השלטון.

משה בלסנהייים: אני קיבלתי בזמנו את תסקיר השפעה על הסביבה שהוכן באפריל 2022

על ידי חברת גיאופסטק. מתוך התסקיר עולות כמה סוגיות סביבתיות

מטרידות. יש בעיות של נושא רעש, קרינה, זיהום מים, קרקע ועוד.

אשמח לדעת בפני מי התסקיר הונח. האם היה דיון בעירייה עם

הגורמים הרלוונטיים על מסקנות התסקיר. יש פה מסקנות משמעויות

מבחינת העיר והציבור ומערכות שונות בעיר. מה הפתרונות, הדרישות

שהעירייה עושה בנושא?

מאור יבלושניק: גם הזיהום אויר שנוצר מעומסי התנועה בגוש דן הוא חלק מהמשוואה,

כדוגמה. בסופו של דבר אנו משתדלים להסתכל כעירייה על התמונה

המלאה למרות שאנחנו גורם אחד מיני רבים שיש להם דעה בעניין

התכנית. היא גדולה מאתנו, תכנית לאומית שתשליך גם על הדורות

הבאים. קיבלנו עוד הרבה מאוד מסמכים שנוגעים לתכנית, אני ציינתי

רק את מקצתם ועסקנו בדבר חודשים רבים. בתוך הצוות הגורם

הסביבתי היה מנהל היחידה הסביבתית בשעתו והוא תוגבר ביעוץ

חיצוני ממישהי שעוסקת בתסקירים חיצוניים ממנה ביקשנו לבחון את

כל התסקיר ולראות היכן ישנן נושאים קריטים שצריך לשים עליהם את

האצבע. אני יכול להעביר לכם את מסמך ההתנגדות שלנו. יחד עם זאת,

חשוב להדגיש שהערה שגבעתיים תגיש, המדינה לא תוכל לקבל

בגבעתיים ובתל אביב לא. ההערות שלנו נרשמו אך סביר שבנושאים אלו

ההתייחסות של המדינה תצטרך להיות גורפת ורוחבית או שתידחה

באופן גורף לכן משקלנו הסגולי הוא לא גדול. אנחנו לא עיריית תל אביב

שבתחומם יש סדר גודל של 50 תחנות. פה יש שתי תחנות ולכן שמנו את

כל משקלינו שלדעתנו היו קריטיים ושסברנו שנוכל להשפיע עליהם.

משה בלסנהיים: הבעיות הסביבתיות גם בתסקיר לא מתייחסות רק לשתי התחנות. גם

לכרייה של המנהרות, היבטים נוספים של תשתיות. הייתי מאוד שמח

לראות את ההתייחסות של העירייה, של היועצת הסביבתית, אם אפשר

שהיועצת תופיע בפני הוועדה ותציג את ההתייחסות של התסקיר.

מאור יבלושניק: היא לא תוכל מאחר והיא סיימה את תפקידה, בהחלט אפשר לאתר את

חוות דעתה ואת מה שהחלטנו לצרף למסמך ההשגות שלנו לתכנית

ולשלוח לחברי הועדה.

משה בלסנהיים: הבעיה היא כיצד מתייחסים לבעיות הסביבתיות בתסקיר עצמו.

מאור יבלושניק: ברור שהקמת מטרו במדינת ישראל במצב הדברים יפר את האיזון

איפשהו. אין דרך להקים תשתית כבדה מהסוג הזה במדינה ישראל

מבלי להפר איזונים קיימים ולהידרש למצוא נקודות איזון חדשות.

קראנו את התסקיר ושמנו את האצבע במקומות שנראו לנו קריטיים.

לדוגמה נושא בארות השאיבה בגבעתיים הוא קריטי. בגבעתיים 50%

מהמים מיוצרים משאיבה מבארות ו- 50% מאספקת המים מצנרת של

מקורות. בנושא הזה שמנו את האצבע בכדיי לוודא ששומרים שכבת

האקוויפר ולא פוגעים בבארות ובאספקת המים הקיימת. בנושאים

שקשורים לטבע בהיבט הלאומי אנו יכולים בהחלט להציף נושאים

שונים אך כפי הידוע לך, הסבירות שקולנו ישמע לעומת הרשויות

הגדולות מאיתנו ולעומת משרדי הממשלה הרלוונטיים הוא נמוך.

משה בלסנהיים: בתסקיר עולות סוגיות בנושא קרינה אלקטרומגנטית לתושבים,

מטרדים בנושא חומרים מסוכנים, נושא רעש. מה העירייה עושה?

מאור יבלושניק: כאמור, הוקם צוות אד הוקי עם גורמים מכל הדיסציפלינות: משפטי,

סביבתי, כלכלי, הנדסי לתת מצד עיריית גבעתיים את המענה הטוב

ביותר. בקשר לשיתוף ציבור התקיים שיתוף ציבור, חשוב להדגיש שהוא

לא היה שלנו, אנו רצינו שיתוף ציבור נרחב ככל הניתן. היו כמה שיתופי

ציבור שחברת נת"ע ארגנה. פגישות עם נת"ע אנחנו קיימנו פגישות רבות

עם צוות התכנון והיועצים שלהם, אגף M2 שריכז את התכנון וכמובן

אדריכלי התכנית וכן הלאה. בחלק מהדברים הצלחנו להגיע להבנות

ובחלק נותרנו חלוקים ולכן הגשנו התנגדויות נרחבות בתחומים שונים.

שאלה חמישית: האם כלולות בתכניות העירוניות הסוגיות בפתרונות

סביב התחנות? יש תכנית נוספת שנקראת תמ"א 70 שהיאתכנית

משלימה לתכנית המטרו שמדברת על הבינוי בסביבת המטרו. זו גם

תכנית לאומית. בנוסף ישנן גם תכניות עירוניות. כיום יש שתי תכניות

עירוניות בסביבת המטרו במסגרתן יתנו פתרונות לסוגיות שעולות.

שאלה אחרונה: האם הנושא והמשמעויות מהתסקיר הוצגו לוועדה

המקומית לתכנון ובניה? כל הסוגיות הרלוונטיות לגבעתיים הוצגו בפני

הועדה והיא אישרה את מסמך ההמלצות של הצוות המקצועי.

גיל שועה: בדיון הקודם ביקשנו לראות את מירב החומרים כדי שנוכל להגיע לדיון

זה עם שאלות. איזה חומרים יש שנוכל לקבל?

מאור יבלושניק: החומרים, כולל של רשויות אחרות ומשרדי הממשלה נמצאים באתר של

מנהל התכנון, תת"ל 102 .התכנית הופקדה לפני שנתיים ואנו מחכים

להכרעות בעניינה ולכן בשלב זה כבר אין לנו יכול להתייחס ולהשפיע

עוד על ההליך הסטטוטורי. אם יהיה שינוי קרדינלי בתכנית ויפתחו

אותה מחדש אז נשתף בשמחה.

גבעתיים היא ייחודית מבחינת הצפיפות. היחס בין שטחים ירוקים

פתוחים, שטחים חומים ביחס לערים אחרות בגבעתיים הוא נמוך יותר.

ודווקא בגלל זה חשוב להדגיש שלעולם לא תצא לפועל תכנית אם כל

אחד יסתכל על הדברים רק מהפריזמה שלו. המטרו אמור לתת מענה

לדור הנוכחי ולדורות הבאיםבתכניות מסוג זה מוכרחים חזון

ומוכרחים להתאמץ, לשתף פעולה ולמצוא את נקודות האיזון החדשות

והנכונות ביותר ברמה הלאומית.

ד"ר אביעד מנשה: תודה רבה מאור על הזמן וההסברים הברורים. אני אפיץ את החומרים

כשיגיעו ממאור. כשיקלט מנהל המחלקה החדש תקבע ישיבת ועדה

מסודרת. שיהיה ערב טוב ולהתראות.