פרוטוקול ועדת ערר מס' 1
1
בפני ועדת הערר– עיריית גבעתיים ערר 1/22
לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו– 1977
העורר: צבי יעקב ת.ז 0407675210
מרח' צלילי חנינא 42 ת"א
המשיב: מנהל הארנונה של עיריית גבעתיים
על- ידי ב"כ עוה"ד יונתן מוטעי ואח'
החלטה
עיקרי העובדות:
1. העוררהיה הבעלים של מחסן, ברח' אנצ'ו סירני 5 בגבעתיים, הידוע גם כגוש 6154 חלקה 186 תת חלקה
1 (להלן: "הנכס").
2. בשנת 2009, מכר העורר את הנכס לחברת אבן ירוקה עבודות בניה בע"מ (להלן: "אבן ירוקה"), ובתאריך
26.10.09, נרשמה אבן ירוקהבלשכת רישום המקרקעין כבעלים של הנכס.
3. המשיב השית על העורר , תשלום ארנונה לשנים 2009-2019, בגיןה נכס הרשום בארנונה כמס'
23109000 .
4. בתאריך 22.09.21, הגיש העורר השגה ובמסגרתה טען טענת "אינני מחזיק" בנכס מיום 15.10.09 .
5. בתאריך 21.11.21, דחה מנהל הארנונה את ההשגה, והעורר הגיש את הערר מושא תיק זה.
6. בתאריך 18.07.22, ניתנה על ידינו החלטה, על פיה התבקשו הצדדים, להבהיר האם הם חפצים לצרף
להליך את חברת אבן ירוקה עבודות בניה בע"מ, בהתאם לקבוע בתקנה 9א לתקנות הרשויות המקומיות
(ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בועדת ערר) (תיקון),תשל"ז – 1977 .
7. המשיב השיב להחלטהזו, וטען כי אין מקום לצרף את חברת אבן ירוקה שה ינה בפירוק, וכמפורט
להלן:
" ... הרי שבהתאם לטענות העירייה מדובר בחברה בפירוק ( בבעלות או באחזקת העורר ) כשכל
העברת החובות אליה הינה להתחמק מתשלום מס. לפיכך ברור שמי שיתייצב מטעם חברת אבן
ירוקה יטול עליו את החיוב, שכן החברה בפירוק וממילא לא ניתן יהיה לגבות את החוב."
8. המשיב לא הגיש תגובה להחלטה
9. בתאריך 15.03.23, נערךדיון בנוכחות הצדדים, במהלכו קיימנו שיחה טלפונית עם עו"ד דן שרון בדימוס,
אשר טיפל ב העברת הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין, מהעורר לאבן ירוקה. במהלך השיחה
התבקש עו"ד דן שרון, להעביר לוועדה מסמכים הקשורים להעברת הזכויות הנכס בטאבו, ובפרט את
האישור מהעירייה, שהונפק לצורך ביצוע ההעברה הנ"ל.
2
10. עו"ד דן שרון העביר לוועדהאת המסמכים המפורטים להלן (להלן:" המסמכים"):
א. נסח רישום מתאריך 27.07.21 ביחס לנכס , המעיד כי הנכס נרשם ע"ש אבן ירוקה בתאריך
26.10.09, כאשר רובציםעליו צו עיקול והערות שונות בגין חובות.
ב. תדפיס קבלה למשלם, שהו נ פק לעורר על ידי המשיב בתאריך 15.10.09 .
ג. קבלה מתאריך 14.11.21 שנמסרה לגולדברג זיו (צד ג' שרכש את הנכס מאבן ירוקה), ביחס
לתשלום ששילם לעירייה, לשם קבלת אישור לטאבו לנכס.
ד. אישור מטעם המשיב מתאריך 17.06.21, המו פנה ללשכת רישום המקרקעין ביחס להעברת
הנכס מאבן ירוקה לגולדברג זיו, בו צויין: "המיסים המגיעים מאת בעל הנכס הנ"ל ביחס לאותו
הנכס שולמו עד 31.08.21 ". ( להלן:" האישור מתאריך 17.06.21 )"
ה. דף ראשון של הצהרה למיסוי מקרקעין, מתאריך 09.07.19 לפיו אבן ירוקה מצוינת בו כמוכרת
ו. מכתב מתאריך 14.11.16, שנשלח מטעם דן שרוןבשם אבן ירוקה (בפירוק) לעו"ד יוסי מססה
ממשרדי כונס הנכסים הרשמי, הכולל התייחסות לנכס.
11. בתאריך 14.05.23, הורינו להעביר את המסמכים לב"כ המשיב, על מנת שיגיש את עמדתו תוך 14 ימים.
12. המשיב הגיש תגובה וכך טען בסעיף 2 :
"לאחר קבלת המסמכים, בחן המשיב את המסמכים ולא מצא בהם כיצד אלו יוכלו לפתור אותו
מחיוב."
בסעיף 4 לתגובתו, הסכים המשיב לקידום ההליך, על דרך הגשת סיכומים מטעם שני הצדדים, על יסוד
החומר שהוגש לועדת הערר, ללא צורך בניהול הוכחות.
13. בתאריך 14.06.23, הודיע ב"כ המשיב:
"אני הצהרתי לועדה בישיבה האחרונה, שמפאת גילו של העורר (מעל 90) אני מוותר על הוכחות, ודאי
כשהוא לא מיוצג. לכן אם הוא גם לא ירצה לחקור, מה שנראה לי שסביר כי הוא לא מיוצג, אפשר
להעביר לועדה שמוסכם שיקבלו החלטה על בסיס החומר שאצלם."
14. בתאריך 15.06.23 , פנתהמזכירת הועדה לעורר (שאינו מיוצג), על מנת לקבל את עמדתו, באשר לאופן
המשך ניהול ההליך. וכך ציינה מזכירת הועדה:
" שוחחתי הבוקר עם מר צבי יעקב, הסברתי לו כי ההליך הבא שמתקיים הוא דיון הוכחות שבו על
אחד מהצדדים צריך לחקור את הצד השני כדי להוכיח את הטענות שלו. הסברתי כי ב"כ העירייה
מסכים לוותר על דיון הוכחות ומסכים שהועדה תקבל החלטה על סמך החומרים שיש בידה. העורר
נתן את הסכמתו. .. "
15. לנוכח הסכמת הצדדים, למתן החלטה בערר על פי בסיס החומר המצוי בפנ ינו, ניתנת החלטה זו.
טענות העורר:
16. לטענתהעורר, בשנת 2009 הוא מכר את הנכס לאבן ירוקה, וכי לצורך השלמת המכירה והעברת הבעלות
והחזקה בנכס, ממנו לאבן ירוקה , הוא פנה למשיב על מנת לקבל אישור המיועד ללשכת רישום
המקרקעי ן (להלן:"האישור").
17. עוד טעןהעורר, כי לצורך קבלת האישור, הוא נדרש להציג בפני נציגי המשיב, את הסכם המכר שנחתם
בינו לבין אבן ירוקה, וכן נדרש להסדיר את תשלום חיובי הארנונה עד אותו מועד, קרי עד ליום 15.10.09 .
18. המשיב הנפיק לעורראישור המופנה ללשכת רישום המקרקעין שצורף כנספח 1 לערר.
19. בתאריך 26.10.09, הושלם רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין ע"ש אבן ירוקה
20. לטענת העוררהוא אינו מחזיק בנכס מאז 15.10.09 .
3
21. לטענת העורראף שהוא פעל לפי הנוהל המקובל אצל המשיב, ומסר לו על שינוי מחזיק בנכס מכוח
ביצוע הסכם המכר, הושתו עליו חיובי ארנונה לשנים 2009-2019 .
22. עוד טען העורר, כי הוא בעצמו וכן באמצעות בא כוחו דאז, הודיעו למשיב על העברת החזקה בנכס,
במועד שביקשו את האישור לטאבו, לצורך העברת הזכויות על שם אבן ירוקה.
23. העוררמוסיף וטוען, כי בניגוד לטענת המשיב, הוא אינו ולא היה הבעלים של אבן ירוקה, וכי אין ולא
היתה לו כל זיקה לאבן ירוקה, מעבר לעובדה שמכר לה את זכויותיו בנכס.
24. עוד טען העורר, כי לא קיבל מכתבי התראה מהמשיב, וכי ככל שאלו נשלחו על ידי המשיב, הם לא נשלחו
לכתובת שלו.
25. לנוכח האמור, ביקש העורר לקבוע, כי הוא לא החזיק בנכס, מאז שמכר את זכויותיו בנכס לאבן ירוקה
בשנת 2009, וכי יש לפטור אותו מכל חיובי הארנונה, שנצברו בשנים 2009 – 2019 .
טענות המשיב:
26. המשיבהעלה טענה מקדמית בדבר התיישנות. לטענתו, לא ניתן להגיש השגה בגין שנת מס שנסגרה, לפי
סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כלליתהתשל"ו – 1976 .
27. לטענת המשיב, בהתאם לרישא של סעיף 3 (אלחוק, ניתן להגיש השגה תוך 90 ימים מיום קבלת הודעת
התשלום. והואיל והודעות התשלום נשלחות אל כלל מחזיקי הנכסים , בחודש דצמ בר של השנ ה
שהסתיימה, הרי שבמועד הגשת ההשגה, בתאריך 22.09.21, חלפו כבר 90 הימים, ועל כן כלל השומות,
כולל השומה לשנת 2021 , נסגרו והפכו חלוטות. המשיב הוסיף וטען, כי בכל מקרה, גם על פי הדין הכללי,
החיובים לשנים 2009 ועד 2014 כולל, התיישנו זה מכבר, ולא ניתן לדון בהם.
28. לגוף הערר, טוען המשיב בהתייחס לטענת העורר "איני מחזיק", כי על פי דין, על העורר מוטל הנטל
להוכיח טענה זו, וכי מעיון בכתב הערר ובנספחיו, עולה כי עד ליום 1.7.19, העירייהלא עודכנה לגבי
חילופי מחזיקים בנכס, ועל כן, משלא פעל העורר לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, המחייב מחזיק של
נכס, למסור הודעה לעירייה בעת חדילה מהחזקה בנכס, ומשלא הוכיח כי ביצע כל פעולה לעדכן את
העירייה על שינוי מחזיקים בנכס, הרי שיש לדחות את ערעורו על הסף.
29. עוד טוען המשיב , כי לא ניתן כיום, בדיעבד ולאחר שהעורר התעלם כל השנים משומות הארנונה
ומהתראות שנשלחו לנכס, להעתר לבקשתו להעביר את החיוב על שם מחזיק אחר.
30. עוד טוען המשיב, כי אבן ירוקה, הינה בבעלות העורר או בשליטתו, וכי ככל שידוע למשיב, העורר נותר
מחזיק בפועל בנכס, הוא ידע על חיובי הארנונה הן בכובעו כמחזיק הנכס, והן כמי שהיה חלק מאבן
ירוקה, ולכן הוא "ה חייב האמיתי"בתשלומי ארנונה.
31. עוד הוסיףוטען המשיב, לחוסר תום לב של העורר, אשר בחר להתעלם משומות שנשלחו אליו, על אף
שהמשיך להחזיק בנכס, וצבר חובות, מהם הוא מנסה להתחמק כיום, תוך ניצול העובדה, שאבן ירוקה
הינה בהליכי פירוק, ואין אפשרות לגבות ממנה את החוב.
32. המשיבהוסיף וטען, כי התנהלות העורר נגועה בחוסר תום לב משווע, המחייבת דחיה על הסף של הערר,
תוך פסיקת הוצאות.
33. לאור האמור לעיל ביקש המשיב לדחות את הערר ולחייב את העורר בהוצאות
דיון והכרעה
34. כבר בפתח הדברים, נציין כי דין הערר להתקבל.
4
האישור מתאריך 17.06.21 :
35. בטרם נתייחס לטענות הצדדים לגופן, ראוי להפנות תחילה לאישור מתאריך 17.06.21, שהומצא לועדה
מאת עו"ד דן שרון בדימוס, המופנה ללשכת רישום המקרקעין, ביחס להעברת הזכויות בנכס, מאבן
ירוקה לגולדברג זיו, בו נכתב :
" המיסים המגיעים מאת בעל הנכס הנ"ל ביחס לאותו הנכס שולמו עד 31.08.21 ואין לנו התנגדות
לרשום את הנכס הנ"ל בספרי האחוזה."
36. לאור העובדה שבהתאם לאישור זה, מאשרת עיריית גבעתיים, כי כל המיסיםביחס לנכס זה, שולמו
ע"י אבן ירוקה עד לתאריך 31.08.21, מדוע שבהמשיב ודורש מהעורר לשלם את מ יסי הארנונה לשנים
2009 - 2019 !?ראוי לציין, כיהמשיב לא ראה לנכון להתייחס לאישור זה, ולהבהיר את פשרו, ונראה
כי הדבר מדבר בעד עצמו.
37. לכאורה, על בסיס אישור זה, ניתן הי ה לקבל את הערר, ועם זאת, הועדה רואה לנכון לבחון גם את כל
יתר טענות הצדדים, וכמפורט להלן.
38. טענות העוררוהמשיב אשר דורשות התייחסות הן כמפורט להלן.
א. טענת העורר כי מכר את הנכס לאבן ירוקה והעביר לה את הבעלות והחזקה בו בתאריך
15.10.2009
ב. טענות העורר "אינני מחזיק".
ג. טענת העורר כי לא קיבל התראות או הודעות תשלום ארנונה מהמשיב לשנים 2009- 2019, למול
טענת המשיב כי נשלחו הודעות למשיב, וכי חלה התיישנות על ערר זה.
ד. טענות העורר כי אין לו כל זיקה וקשר לאבן ירוקה, למול טענת המשיב כי קיימת זיקה כזו.
ה. טענות המשיב לחוסר תום לב מצד העורר.
טענת העורר למכירת הנכס לאבן ירוקה והעברת הבעלות והחזקה בתאריך 10.0915:
39. במכתבמתאריך 30.07.09 ,אשרנשלח ע"י עו"ד דן שרון בדימוס, לכאורה בשם העורר ואבן ירוקה ,
ואשר העתקו צורף על ידי המשיב, כנספח ב' לתשובתו לערר, ציין דן שרון כדלהלן:
"בנדון: אישור להעברה בלשכת רשם המקרקעין – מרתף הידוע 186/1 בגוש 6154 "
"אנו מתכבד לפנות אליכם בענין הנדון לבקש את טיפולכם המסור בקשר עם הוצאת האישור להעברת
המקרקעין של המרתף, היחידה הנ"ל שבבנין המגורים ברח' אנציו- סירני 5 בגבעתיים, מה"ה צבי
יעקב לבין החברה אבן ירוקה עב' בנייה בע"מ "
"עתה עושה מר צבי יעקב לקבל לידיו ולחזקתו את המרתף ואנו מבקשים את אישורכם להעברת
היחידה על שמו ו/או על שמה של אבן ירוקה ללשכת רשם המקרקעין . "
(ההדגשות אינן במקור)
למכתב זה צורף פסק דין מתאריך 03.01.01, הכולל צו הצהרתימטעם ביהמ"ש, המורה להעביר את
הנכס על שם העורר, ונסח ישן מתאריך 08.11.02 (להלןמכתב נספח ב'").
אומנם לכאורה, קיימת אי בהירות מסוימת ב" מכתב נספח ב", שכן בעוד שברישא מבוקש לקבל אישור
לטאבו לצורך העברת הנכס מהעורר לאבן ירוקה, הרי ש בסיפא מבוקש אישור להעברת הנכס לעורר
ו/או לאבן ירוקה, אך ניתן להניח כי באותה עת, ביקש העורר לבצע העברה של הנכס על שמו לפי פסק
הדין, ובבד בבד ליישם את עסקת המכר עם אבן ירוקה, ולהעביר את הנכס על שמה בטאבו.
5
40. בדיון שהתקיים בתאריך 15.03.23, פנתה הועדה לב"כהמשיב וציינה כדלהלן:
"יש כנראה אישור נוסף שהוא מכר ל חברת אבן ירוקה. יש כאן משהו לא הגיוני. איש הארנונה
מהעיריה צריך לבוא להעיד מה הוא ראה, ומה עמד בפניו, כי העורר אומר שלא קיבל הודעות, והוא
מכר את הנכס, ויש אישור בטאבו. אני מסכים איתך שיכול להיות שהיה פסק דין שהעבירו על שמו,
אבל היתה העברה נוספת, וכנראה שהנפקתם אישור. "
על כך השיב ב"כ המשיב, לאחר שהוצג לו נסח המעיד על ביצוע העברה לאבן ירוקה: " צריך לראות
נסח היסטורי."
על כן נשאלת השאלה, אם עיון בנסח היסטורי חשוב לטענת המשיב, מדוע לא עיין בו ואם עיין בו, מדוע
לא עדכן, מה היו ממצאיו ומדוע לא הגיש אותו.
41. כאן המקום לציין, כי לא ראינו כל נסח, לפיו העורר היה רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של
הנכס, מלבד פסק הדין האמור לעיל, המ ורה על רישום זכויות העורר בנכס.
42. לטענת העורר, לשם ביצוע העברת הזכויות בנכס לאבן ירוקה, הנפיק לו המשיב אישור המופנה ללשכת
רישום המקרקעין המצורף כנספח 1 לערר. עיון באישור הנ"ל בו נרשם: "ואין לנו התנגדות לרשום את
הנכס הנ"ל בספרי האחוזה ע"ש צבי יעקב", יוצר אי בהירות בשאלה, האם האישור נועד לצורך רישום
הזכויות בנכס על שם העורר מכח פסק הדין ההצהרתי, או לשם העברת הזכויות מהעורר לאבן ירושה,
בכל מקרה, לא הובהר לנו, לא על ידי המשיב ולא על ידי העורר, האם נעשה שימוש באישור נספח 1
לערר, גם לצורך העברת הזכויות מהעורר לאבן ירוקה, או שמא הונפק אישור נפרד נוסף לשם כך.
43. במהלך הדיון בתאריך 15.03.23, הופנתה על ידינו שאלה לב"כ המשיב
" אבל היתה העברה בטאבו."
על כך השיב ב"כ המשיב:
"אין עסקה – יש נכס שלא רשום. כשמבקשים אישור בטאבו אפשר לנצל אותו או לא. אני לא יודע
מה נעשה עם זה. לא היתה עסקה ולא חוזה ואם כן, אני לא יודע עליו. ואז אחרי הרישום התחילו
לשלוח חיובים. ב2014 ,2017 ,2020 שלחנו הודעות."
למעשה בדברי ו אלו, ב"כ המשיב אישר, כי אין לו ידע ביחס למצב הרישומי של הנכס ואף הוסיף כאמור,
ביחס לאישור שהופק על ידי המשיב: " אני לא יודע מה נעשה עם זה. לא היתה עסקה ולא חוזה ואם
כן, אני לא יודע עליו" .
44. סעיף 324 (א לפקודת העיריות( נוסח חדש ) קובע כדלהלן:
"לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם תעודה חתומה בידי
ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס
לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין
חובות כאלה."
45. בסעיף 9 ג (3) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011, נקבעו המסמכים שיש להמציא לרשם
המקרקעין כתנאי לביצוע רישום ההעברה ובין היתר:
"מסמכים להוכחה כי שולמו כל האגרות, המסים, הארנונות ושאר תשלומי החובה שתשלומם הוא
תנאי לרישום עסקה במקרקעין;"
46. בהתאם לאמורבסעיף 324 לפקודת העיריות וסעיף 9 ג3 ) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-
2011, היה על העורר להמציא לרשם המקרקעין אישור מטעם המשיב , באשר לתשלום הארנונה,
שאלמלא כן, רשם המקרקעין לא היה מאשר העברת הזכויות בנכס לאבן ירוקה.
6
47. באתרהאינטרנט של המשיב , נקבע הנוהל לצורך קבלת אישור לטאבו, וכך נקבע:
"יש להמציא לאגף שירות לתושב את המסמכים הבאים : * העתק חוזה מכירה או אסמכתא משפטית
אחרת על העברת הבעלות (הצהרה על העברה ללא תמורה, צו ירושה, פסק דין וכו').* נסח טאבו מעודכן
(עד שלושה חודשים).* לאחר המצאת אישור לאגף שירות לתושב כי סולקו כל החובות המגיעים
לעירייה יינתן אישור לטאבו.האישור מותנה בתשלום מזומן / כרטיס אשראי / שיק בנקאי."
48. כאמורבאתר, לצורך קבלת אישור לטאבו , היה על העורר להמציא ל משיב, העתק חוזה מכירה או
אסמכתא משפטית אחרת על העברת הבעלות, שהרי אלמלא כן לא היה מונפק אישור.
על כן, גם בעניין זה לא נותר לנו אלא לקבל את טענת העורר, כי הציג בפני נציגי המשיב, את הסכם
המכר שנחתם בינו לבין אבן ירוקה , שיכול גם להוות הודעה על שינוי מחזיקים בנכס לצורך קבלת
האישור. המשיב לא הציג ראיה לסתור טענה זו.
49. זאת ועודלפי נוהלי המשיב, נדרש העורר להסדיר את תשלום חיובי ארנונה עד אותו מועד, קרי עד ליום
15.10.09 ,והוא אכן הסדירו.
50. מעיון בנסח מתאריך 27.7.2021 ,עולה כי בתאריך 26.10.09, נרשמה אבן ירוקה בלשכת רישום
המקרקעין, כבעלים של הנכס תוך ציון כי מהות הפעולה היא: מכר .
51. המשיב בחר שלא לפעול לפי הצעתנו, לזמן את הפקיד הממונה על הארנונה כדי להבהיר " מה ראה ומה
עמד בפניו כי העורר אומר שלא קיבל הודעות, והוא מכר את הנכס, ויש אישור בטאבו."
52. משכך סבורים אנו, כי לנוכח העולה מהודעת העורר במכתב נספח ב', העורר הרים את נטל השכנוע
והוכיח את טענתו, כי לצורך קבלת האישור לטאבו, הוא נדרש להציג את הסכם מכר מושא הנכס בפני
נציגי המשיב, שהרי לפי נוהלי המשיב, העורר לא היה יכול לקבל אישור המופנה לטאבו, אלמלא הציג
אישור לביצוע ההעברה.
53. בהקשר זה ראו נא בספרו של יעקב קדמיעל הראיות " חלק שלישי עמוד 1539 :
" בע"פ28/49 : " הכלל הוא שבעל הדין שעליו מוטלת החובה מס 1 ... הוא הוא שצריך לפתוח
בפרשת ההוכחות ומחובתו להמציא עדות במידה המספיקה לכאורה ...כדי ביסוס טענתו , ורק בהגיעו
למדרגה זו עוברת החובה מס' 2 ...למתנגדו החייב עתה להמציא עדות מצדו."
(הסבר שלנו: "חובה 1 "- הכוונה לנטל השכנוע , "חובה 2" -הכוונה לנטל הראיה
טענת העורר "אינני מחזיק".
54. בסעיף 325 לפקודת העיריות ( נוסח חדש) נקבעכדלהלן:
"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלים או מחזיקים של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה
לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב
בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת
ההודעה."
55. משאישר המשיב, כי קיבל את מכתב נספח ב', ניתן לראות בתוכנו, כעדכ ון המשיב על שינוי מחזיקים
בנכס, שהרי אלמלא כן, לא היה זוכה לקבל את האישור המופנה לטאבו לפי נוהלי העירייה.
56. בבר"מ 06-867 דור אנרגיה 1988) בע"מ נגד מנהלת הארנונה בעיריית חיפה (פורסם בנבו) נקבע
בעמודים 13-14:
" 33 .נקודת האיזון: חובת ההגינות של הרשות אל מולסעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות. אכן,
על הנישום מוטלת החובה האקטיבית להודיע לרשות המקומית בכתב על חדילתו מבעלות או
מהחזקה בנכס, שאם לא כן, רשאית העירייה להמשיך ולראות בנישום זה כחייב בארנונה.
7
זו לשונם שלסעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות , ותכליתו של ההסדר, כפי שעמדנו עליה
לעיל, מלמדת כי יש לפרש סעיפים אלה בצורה מצמצמת, המקלה על הרשות המקומית
בגביית הארנונה. 34.יחד עם זאת, ובייחוד לאור חובת ההגינות המוטלת על הרשות
המקומית בהיותה רשות ציבורית, נראה לי כי הסעיפים האמורים אינם יכולים ליתן לרשות
המקומית הכשר לנהוג תוך עצימת עיניים מוחלטת תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה
לבדוק באופן אקטיבי בעצמה, האם חל שינוי בבעלות או בהחזקה בנכס מסוים. ייתכנו
מקרים מסוימים, שבהם תוחזק הרשות המקומית כמי שמעלה בתפקידה כנאמן הציבור,
קרי התרשלה בבדיקה באשר למצב הבעלות או החזקה של נכס מסוים שבשטחה. כוונתי
היא לאותם מקרים שבהם קיימת הצטברות של נסיבות, שייתכן וכל אחת מהן בנפרד אינה
אמורה להדליק "נורה אדומה" אצל הרשות המקומית, ועם זאת, בהצטברותן, יש בהן כדי
ליצור מצב קיצוני המטיל חובת בדיקה אקטיבית על הרשות עצמה. בנסיבות כאלה, לא ת וכל
הרשות המקומית לשבת בחיבוק ידיים ולהמשיך, עד קץ הימים, לשלוח הודעות חיוב
לנישום שאינו משלם את חיוב הארנונה. להלן אעמוד על מספר נסיבות אשר עשויות,
בהצטברותן, להטיל על הרשות המקומית חובת בדיקה ובירור כאמור, אולם, זאת מבלי לגרוע
מהיותם של מקרים אלה החריג ו לא הכלל. "
טענת העורר כי לא קיבל התראות או הודעות לתשלום ארנונה מול טענת המשיב להתיישנות:
57. בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) , תשל"ו– 1976 נקבע כדלהלן:
" (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג
עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה: ...;(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו
בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות" (ההדגשות שלנו) .
58. העורר טען כי לא קיבלאת מכתבי ההתראה, וככל שאלו נשלחו על ידי המשיב, הם לא נשלחו לכתובת
שלו.
59. בדיון שהתקיים בתאריך 15.03.23, העוררשב וטען:
" לא קבלתי כלום, יש לי מכתבים ששלחו לכתובת אחרת. שלחו לאנצ'ו סירני ואני לא גר שם, מפנה
למסמכים שהוגשו. כאשר נשאל מתי נודע לו על החוב, השיב: "לפני שנה".
"שלחו לאנצ'ו סירני, ושלחו לרחוב של אשתי – אבל אני פרוד ממנה לא גר שם. הלכתי לדני שרון
שרשם את הטאבו – הוא אמר לי שהוא העביר בטאבו וזה לא רשום על שמי זה רשום על שם החברה
הזאת. אני לא חברה, אני מכרתי נכס לחברה."
60. המשיב השיב לטענה זו של העורר"מי שלא קיבל זה לא תירוץ לאי תשלום", אך לא השיב לגו פה של
הטענה, ולא ניסה להפריך אותה.
61. בסעיף 18 לתשובת המשיב, ציין המשיב כי שומות הארנונה וההתראות נשלחו לנכס, וזאת כאמור לאחר
שנציגי המשיב כבר הי ו אמורים לדעת שהנכס נמכר ואין לעורר כל אחיזה בו.
62. המשיב אינו יכול להסתתר מאחורי הוראת סעיף 325 לפקודה, כפוטרות אותו מכל חובה
שהיא. כאמור, חובתו של המשיב היא לנהוג בתושביו בהגינות, וכנגזרת של חובה זו, תיתכנה
נסיבות בהן יידרש המשיב לבדוק באופן פעיל , מדוע ארנונה על נכס מסוים אינה משתלמת ,
במשך שנים . בנספחים שצורפו , לא מצאנו שהמשיב ביצע בדיקה של המצב העדכני בנכס , כדי
לבחון את זהות המחזיק בו בפועל.
8
63. מעיון מדוקדק בתשובת המשיב לערר, נראה כי המשיב נזהר בניסוח, כך למשל בסעיף 12 הוא כותב:
" הואיל והודעות התשלום נשלחות אל כלל מחזיקי הנכסים בחודש דצמ' של השנים הקודמות "
אך לא כתב באופן מפורש, כי הודעות התשלום הומצאו לעורר, ואף לא הציג בדל של ראיה כי אומנם
המשיב קיבל את ההודעות האמורות, כך שממילא לא התקיים התנאי של מסירת הודעה לעורר לפי
סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) , תשל"ו– 1976 . ולכן, גםאין לקבל
את טענ ות ההתיישנות שהעלה המשיב.
64. בעניינו ראוי להזכיר את פס ק הדין שניתן בעע"מ 08-4551 עיריית גבעת שמואל נ 'חברת החשמל
לישראל בע"מ שבמסגרתו נקבע :
" ואכן, אף שבית המשפט העליון הבהיר, לא פעם, כי צו הטלת הארנונה הוא שמקים את חבותו של
הנישום ויוצר את נטל המס, הדגיש הוא, באותה נשימה, ששומת הארנונה היא שמוציאה את החיוב
מן הכוח אל הפועל והופכת את נטל המס לבר-ביצוע (ראו: ע"א 156/59 ועדת השומה שליד עירית
ירושלים נ' דינוביץ, פ"ד יג 1332 ,1336-1337 (1959 ;)ע"א975/97 בעניין עילבון, בעמ 450; עניין
ט.ט. טכנולוגיה, בעמ' 783. ראו גם: רוסטוביץ– כרך ראשון, בעמ' 82). לאור זאת נקבע, ואין בענייננו
חולק על כך, כי תהליך החיוב הדו-שלבי חייב להתבצע מדי שנה בשנה, וכי בכל שנה חייבת הרשות
המקומית לשלוח לנישום הודעה בדבר חבותו בארנו נה ובדבר שיעורה (ראו: ע"א 8558/01 בעניין
עילבון, בעמ' 788 ;ע"א975/97 בעניין עילבון, בעמ 450 ".)
65. לא זו אף זו סעיף 8 לחוקחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 שכותרתוהתיישנות שלא מדע, קובע:
" נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות
סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."
66. בענייננו, ולנוכח העובדה, שהעורר מכר את הנכס בשנת 2009 , הוא לא יכול היה לדעת, כי הוא עדיין
חייב בתשלום ה ארנונה בגין הנכס, ו לכן ממילא חל ה אמור, בדבר התיישנות שלא מדעת.
טענות העורר להעדר זיקה לאבן ירוקה למול טענת המשיב לקיומה של זיקה ביניהם :
67. המשיב טען, כי אבן ירוקה, היא חברה כנראה בבעלות העורר או בשליטתו, וככל שידוע למשיב, העורר
נותר מחזיק בפועל בנכס, ולכן הוא " החייב האמיתי" בתשלומי הארנונה. המשיב לא הביא אסמכתאות
לביסוס טענה זו, מעבר לצירוף מכתב נספח ב', אליו כבר התייחסנו לעיל.
68. עוד הוסיף המשיבוטען, לחוסר תום לב של העורר, מהטעם שהנכס הועבר לחברה הקשורה אליו בעודו
ממשיך להחזיק בנכס, כי הוא התעלם משומות שנשלחו אליו והעדיף לצבור חובות, וכי כיום כאשר
אבן ירוקה נמצאת בהליכי פירוק, הוא מבקש להפטר מחובות אלו במחי יד ולבטלם , כאשר הלכה
למעשה הוא ידע על חיוב הארנונה הן בכובעו כמחזיק הנכס והן כמי שהיה חלק מהחברה.
69. בניגוד לטענת המשיב, טען העורר כי הוא אינו בעלים של אבן ירוקה ומעולם לא היה בעלים של חברה
זו וכי אין לו כל זיקה אליה.
70. בדיון שהתקיים בתאריך 15.03.23 שאל ב"כ המשיב את העורר:
"אז למה שמך מופיע על המסמכים שלהם? מפנה למסמכים שהוגשו."
כאשר כוונתו כנראה למכתב נספח ב' לתשובתו. על כך השיב העורר:
"אני לא יודע, תשאל את דני שרון שרשם בטאבו."
וכך עלה בין היתר, משיחה טלפונית שקיימנו במהלך הדיון עם דן שרון:
הועדה: "מה הקשר של צבי יעקב לאבן ירוקה?"
דן שרון: "אין שום קשר. "
9
71. מכל האמור לעיל, נראה כי המשיב תלה את כל טענתו לחיוב העורר, על השערה בלתי מבוססת ובלתי
מוכחת, כי קיימת זיקה בין העורר לבין אבן ירוקה, מעבר ליחסי מוכר ורוכש.
72. לאור האמור לעילאין לנו אלא לקבל את גרסת העורר גם בנקודה זו.
טענות המשיב לחוסר תום לב מצד העורר:
73. משדחינו את כלל טענות המשיב, אין לקבל גם את טענת המשיב לחוסר תום לב מצד העורר .
מסקנות וסיכום:
74. לסיכום החלטה זו אנו קובעים כדלקמן
א. אנו מקבלים את הערר, וקובעים כי כל חיובי הארנונה שהושתו על העורר לשנים 2009 – 2019
ביחס לנכס, בטלים ואין לחייבו בהם.
ב. המשיב ישא בהוצאות העורר בסך של 1,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא
כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.
ג. החלטת הוועדה נתונה לערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בתוך 45 ימים
ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.
ד. ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
ה. ההחלטה תשלח לצדדים בדואר רשום.
512937 ההחלטה ניתנההיום, 9 ביולי 2023, בהעדר הצדדים
______________
אהרן כהן, עו"ד
חבר ועדה
__________________
בבת דמ ארי, עו"ד
יו"ר והעדה
_________________
איתי נאור צברי, עו"ד
חבר ועדה