פרוטוקול מליאה מס' 6
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול נגיש · סדר יום
עיריית גבעתיים
פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 6
מיוםרביעי, כ"ח בסיון תשפ" ד, 05.06.2024
נוכחים
מר רן קוניק- ראש העירייה, יו"ר מועצת העיר
גב' אור-לי ניב- מ"מ ו סגנית ראש עיר וחברת מועצה, חברת מועצה
מר אלי הולצמן – סגן ראש העירייה, חבר מועצה
גב' סיגל שפיץ-טולדנו, סגנית ראש העירייה, חברת מועצה
גב' יהודית קורוטקי, חברת מועצה
מר נדב אלישיב, חבר מועצה
גב' יערה סתיו, חברת מועצה
מר מושיק גולדשטיי ן, משנה לראש העירייה, חבר מועצה
מר בני רייך, משנה לראש העירייה, חבר מועצה
מר אלעד עוז רוזגוביץ, חבר מועצה
גב' איילה שני, חברת מועצה
גב' רות ברונשטיין, חברת מועצה
מר סיון גולדברג, חבר מועצה
גב' לאה ג'רבי, חברת מועצה
מר עומר בוקסנבאום, חבר מועצה
2
גב' נועה אגא, חברת מועצה
מר ניר קורן, חבר מועצה
עו"ד יורם פומרנץ, מנכ"ל העירייה
עו"ד חגית כץ, יועמ"ש העירייה
רו"ח גבי סוידאן, מבקר העירייה
גב' אביבה שבתאי, עוזרת ראש העירייה
עו"ד לין בן יהודה, עוזרת ראש העירייה
גב' שולי ברוך בר דוד, רכזת ישיבות המועצה
3
על סדר היום
1. שאילתה מאת סיעת צעירים+ בנושא נתונים ממנהל החינוך– מחלקת הפרט .
2. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא דגלול רחוב והבלטת סמל
הקהילה הלהט"בית במקומות ציבוריים לאחר שהתגלו סימנים לפעילות
להט"בופובית.
3. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא הקמת ועדה עירונית בנושא
צרכים מיוחדים ונגישות.
4. אישור המועצה למינוי מר רן קוניק, ראש העירייה, להיות נציגה של גבעתיים
בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
5. אישור עבודה נוספת לעו"ס מירב דנה אמסלם
6. אישור המועצה למינוי רו"ח תמיר מילר, זיוה גבאי ועו"ד נטלי סטרול כחברים
בוועדת ביקורת בדירקטוריון "תלמה ילין".
7. אישור המועצה למינוי מר שי שדילוב ורו"ח אבי לוי, חשב אגף החינוך
כחברים בוועדת הביקורת בקרן גבעתיים לעידוד השכלה גבוהה.
8. אישור המועצה למינוי חבר המועצה נדב אלישיב כחבר בוועדת ביקורת
במקום מר אלי הולצמן, סגן ראש העירייה.
9. אישור המועצה לתיקון הרכב ועדת חינוך
10. אישור המועצה להרכב הוועדה למיגור אלימות
11. אישור המועצה להרכב ועדת ערר בארנונה
12. אישור תב"רים
4
מר רן קוניק אנחנו מתחילים. ערב טוב לכולם. נא לשבת. אם אפשר לסגור את הדלת,
זה גם יעזור. ישיבת מועצת העיר מס' 6, ישיבה מן המניין 5.6.2024. שעה 19:15. סדר
היום לפניכם. יש לנו פה שאילתה, שתי הצעות לסדר ועוד מספר נושאים.
1. שאילתה מאת סיעת צעירים+ בנושא נתונים ממנהל החינוך– מחלקת הפרט.
מר רן קוניק: נתחיל עם שאילתה מאת סיעת הצעירים+ בנושא נתונים ממנהל
החינוך/מחלקת פרט. שולי, בבקשה.
גב' שולי ברוך בר דוד: השאלה הראשונה בנושא של מחלקת פרט זה כמה ילדים
נוסעים מדי יום בהסעות ללמוד בגנים ובבתי הספר מחוץ לעיר? אתם רוצים שאני אקריא
לכם את הטבלה? שאקריא אותה?
מר רן קוניק: תקריאי את כל השאלות ואחרי זה את כל התשובות. אפשר שאלה שאלה
גם.
גב' שולי ברוך בר דוד: מס' מסלולי בוקר – 70; מס' מסלולים צהריים/אחר הצהריים–
88; מס' מלווים– 78; כמות נוסעים חינוך– 147; כמות נוסעים רווחה 21-44 – 13 ;
כמות נוסעים רווחה 0 – 3 – 10; כמות מוסדות חינוך בגבעתיים– 18; כמות ילדים
מוסעים בתוך גבעתיים – 60; כמות מוסדות חינוך מחוץ לגבעתיים– 62; כמות ילדים
מוסעים מחוץ לגבעתיים -87; כמות מוסדות תעסוקה– 11; כמות מעונות טיפולים– 7 ;
נסיעה צפונית רחוקה ביותר– פרדס חנה; נסיעה דרומית רחוקה ביותר – מושב יד
רמב"ם; בתי חולים טיפוליים – 4 ילדים/הסעות; מועדונית מקצב– 12 ילדים 5 מוניות
תוכנית לבלובים – על פי תוכנית שנתית. השאלה השנייה היא -
5
מר רן קוניק: מועדונית מקצב זה בתוך העיר. לא הבנתי. השאלה היתה כמה מחוץ לעיר.
אבל בסדר.
גב' שולי ברוך בר דוד: בנוסף לכיתות הקיימות ופועלות ברחבי בתי הספר בעיר צפויות
להיפתח שתי כיתות א' תקשורת. אחת בבי"ס גורדון, אחת בבי"ס אמונים. כיתת א' ליקויי
למידה – אחת בבי"ס גורדון ואחת בברנר.
גב' לאה ג'רבי : אפשר שאלת המשך?
מר רן קוניק: רגע, עוד לא נגמרה השאילתה.
גב' שולי ברוך בר דוד: אחת בבי"ס בן גוריון, אחת בבי"ס ברנר. השאלה השלישית.
מר רן קוניק: שאילתה ארוכה.
גב' שולי ברוך בר דוד: השאלה השלישית. כיצד העירייה פועלת לעידוד גיוס כוח אדם
עבור בתי הספר? פרסם באתר העירייה, במקומון וברשתות חברתיות, הפצה בסמינרים,
תוכנית הכשרה עם סמינר הקיבוצים בה סטודנטים עושים למידה מעשית בבתי הספר
בגבעתיים. 4) מהו מספר הילדים המשולבים במערכת החינוך הרגילה? משולבים 270
ילדים. מהו מספר הילדים המשולבים הנשנה ללא סייעת צמודה 25 ילדים ללא סייעת
רובם כי ההורים ביקשו לוותר או סייעת עזבה ואנחנו באיתור.
גב' לאה ג'רבי : שאלת המשך? או שאתה רוצה להביע.
מר רן קוניק: לא, לא, שאלת המשך. היו פה הרבה שאלות, אבל אפשר גם שאלת
המשך.
גב' לאה ג'רבי : אז לגבי הכיתות, אני רוצה להעלות את הנושא של הכיתות הקטנות,
כיתות תקשורת. למעשה שתי כיתות נפתחות. אחת בגורדון ואחת באמונים. ויש הורים
שלא מעוניינים לשלוח את הילדים לחינוך הדתי. יש לנו יותר ילדים מאשר הכיתה בגורדון
יכולה להכיל, ולכן אנחנו צריכים איכשהו לעזור ולפתוח כיתה נוספת שהיא כיתה בחינוך
6
ממלכתי רגיל, לא דתי. אז איך אנחנו יכולים לגרום לזה לקרות
מר רן קוניק: את רוצה להתייחס, אורית?
גב' אורית גור: כדי לפתוח כיתת תקשורת נדרש מערך מאוד מאוד מורכב. לא מספיקה
מורה ומורה נוספת וסייעת. צריך גם מערך פרה רפואי, ובכלל, מערך מאוד מאוד שלם.
אנחנו בפעם הראשונה פותחים בעוד בית ספר, כשאנחנו גם פה נותנים איזשהו מערך
וכמעט חשבנו שגם לא נצליח, כמו שבשנה שעברה ניסינו באלון. חסרות מורות, חסרים
צוותים וכדי לבנות תשתית טובה צריך לעשות את זה כמו שצריך. אפשר להגיד
שפותחים ואז לילדים אין מענה. זה לא הדבר וזאת לא הכוונה שלנו.
ולכן אנחנו מנסים לעשות את הדברים בצורה נכונה, להישען על תשתית קיימת איפה
שאפשר. לבנות תשתית חדשה, כשהמטרה היא לכיתות א' עד ח' לכל המערך. ותוך כדי
לעבות צוותים כדי לאפשר בהמשך עוד ועוד. המטרה היא בסוף לתת מענה לכל הילדים,
בכל דרך שהיא. ומי שירצה, בסופו של דבר, מענה לא מתוך מה שיש לנו כרגע יכולת,
יצטרך לצאת מחוץ לעיר, כמו שהיה בעבר, שזאת לא המטרה ולא השאיפה.
גב' לאה ג'רבי : זאת אומרת זה לא משהו שבאמת על הפרק עדיין. אין בית ספר שעובד
על פתיחת כיתה נוספת.
גב' אורית גור: חוץ מגורדון,
גב' לאה ג'רבי : פרט לגורדון.
גב' אורית גור: גם גורדון עוד לא סגור מבחינת כל המערך. אנחנו עובדים עליו מאוד
קשה, כדי שיהיה מערך אמיתי ונכון לתת לילדים. לפתוח עוד אחד כזה, במצב הקיים
היום, זה או לפתוח משהו לא ראוי או לא לפתוח בכלל. וכרגע שם אנחנו נמצאים. רוצים
מענים ראויים.
מר רן קוניק: אבל באמונים יש כל שנה כיתות, אני לא חושב שיש שם איזו הדתה או
7
משהו לילדים
גב' לאה ג'רבי : אין הדתה. אבל עדיין,
מר רן קוניק: עם מערך מאוד מקצועי.
גב' לאה ג'רבי : קודם כל בית הספר טיפה השתנה. אבל אני מסכימה איתך שבית הספר
הוא טוב ואיכותי. אבל עדיין, לא כל הורה מסכים לשלוח לבית ספר עם חינוך דתי.
גב' אורית גור: בסוף החינוך הדתי בתוך הכיתות האלה הוא כמעט ולא קיים. מה שקיים
שם זה בסוף מענה לילדי התקשורת, עם כל המערך הבאמת מאוד מאוד תומך. ובסוף
הורים יצטרכו לקבל את ההחלטה.
מר רן קוניק: היה לנו על זה דיון דווקא מהצד השני, שבית הספר עצמו לא כל כך רוצה
להיות מתויג כל הזמן כבית ספר שרק אצלו יש כיתות תקשורת. אבל אני חושב שזה סך
הכל די יפה, סוג של הישג, שייפתחו שתי כיתות תקשורת. תקשורת זה לא רק חינוך
מיוחד. זה אוטיזם, זה דברים שבעבר לא קרו הרבה בגבעתיים. או לא תמיד היו מספיק
ילדים. ובסוף המטרה היא, לא שמעתי אם אמרת את זה או לא, אבל זה מתוך השיחות
שלנו, שבכל בית ספר בסופו של דבר בגבעתיים יהיה שילוב ותהיה כיתת תקשורת,
במידה ויהיו כמובן ילדים. המטרה היא לפזר בין כולם ולהכיל את כולם בכל מקום. אבל
מי כמוך יודע שבאמת הצוותים במקרים האלו צריכים להיות מאוד מקצועיים. יש מחסור.
גב' לאה ג'רבי : אני מבינה לגבי הצוותים. אני חושבת שא', צריך לראות אם בכל זאת,
איכשהו, יש אפשרות לפתוח עוד כיתה. אני יודעת שאי אפשר גם לנייד את הצוות של
אמונים לבית ספר אחר. אני מודעת לזה.
גב' אורית גור: לא, גם אי אפשר. גם חייב להיות מערך שיושב באופן קבוע ונותן את כל
הדברים. עוד פעם, זה לא כיתת לקויות למידה, שיותר קלה לתפעול. זה לא כיתה
נפשית-התנהגותית. יש פה מערך שלם מאוד גדול שצריך לתת, בהתייחסות אמיתית
8
ועוד פעם, לא בשביל לסתום חוריםכרגע אנחנו בונים את המערך הזה בגורדון כדי
שיהיה מערך טוב ויציב. ואז נוכל לפתוח גם במקומות אחרים.
גב' לאה ג'רבי : קודם כל אני חייבת להגיד שיעל, מנהלת בגורדון, היא אחת המדהימות.
אחת המדהימות. כבודה במקומה מונח. אני בטוחה שהיא תעשה עבודה נפלאה. לגבי
שנה הבאה, להיערך לשנה אחרי. אני חושבת שצריך להוציא את כיתת התקשורת
הנוספת מאמונים, או לחלופין לא לחייב הורים להיות בחינוך הדתי.
גב' אורית גור: אנחנו נבחן לשנה הבאה, כמו שעושים השנה, נייצב את זאת ונבחן את
ההמשך.
גב' לאה ג'רבי : בסדר גמור. תודה רבה.
מר רן קוניק: טוב. אוקיי. תודה על השאילתה ותודה לאורית.
2. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא דגלול רחוב והבלטת סמל
הקהילה הלהט"בית במקומות ציבוריים לאחר שהתגלו סימנים לפעילות
להט"בופובית.
מר רן קוניק: סעיף 2 זו הצעה לסדר גם של סיעת צעירים+, בנושא דגלול רחוב והבלטת
סמל הקהילה הלהט"בית. יש לכם פה מקומות ציבוריים. אחרי ההצעות לסדר נבקש גם
מאור לי לתת לנו סקירה, מאחר ואנחנו בחודש הגאווה, אבל זה אחרי שתי ההצעות
לסדר. אז בבקשה, מי מציג? סיון? ניר?
מר ניר קורן : אני אציג מאוד בקצרה. אני אגיד שיש משפט של א.ד. גורדון שאני מאוד
אוהב,
מר רן קוניק: מדברים על גורדון הרבה עכשיו, אני רואה, בישיבה הזאת.
9
מר ניר קורן: אנחנו גם ברחוב גורדון.
מר רן קוניק: צריך להזכיר שאני בוגר בית הספר. יש פה עוד כמה.
מר ניר קורן : אז יש משפט יפה שלו שאומר שהדרך לנצח, אני לא זוכר את הציטוט
המדויק, אבל הדרך לגרום לזה שהאור יגבר על החושך זה לא להילחם בחושך אלא
להגביר את האור. וזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים להציע בהצעה הזאת. שבכל מקום
שיש איזשהו אירוע להט"בופובי, בין אם בגרפיטי, בין אם זה איזשהו אירוע אלים, בין אם
זה דברים כאלה, בעצם לדגלל ולצבוע ולהגדיל את האור באותו אזור. היו רק בשבועות
האחרונים כמה אירועים כאלה ברמת גן ובגבעתיים.
מר רן קוניק: כמה?
מר ניר קורן : בגבעתיים לדעתי שניים. וברמת גן,
מר רן קוניק: רוצה להתייחס?
מר ניר קורן : כן, באותו מקום. ולפי אופי הכתובות אנחנו מבינים שזה אותו בן אדם
שמרצף ברחבי רמת גן.
מר רן קוניק: אז מה ההצעה? היא רק במקומות שיש איזה מקרה כזה? זאת ההצעה?
במקום שיש -
מר ניר קורן : כן. בנוסף לדגלול שיש לקראת חודש הגאווה,
מר רן קוניק: שזה בסדר.
מר ניר קורן : ודגלי גאווה, שיהיה ממוקד ספציפית סביב אירועים להט"בופובים.
מר רן קוניק: את רוצה להתייחס, אור לי?
גב' אור-לי ניב: קודם כל אני מאוד מתחברת למשפט שאתה מצטט. אבל זה לא מה
שאתם מציעים לעשות פה. לראות עיני. אני רוצה לשאול אותך, סיון. אתה לא חייב לענות
עכשיו. חכה, יש לי כמה דברים לומר. האם אתה וחבריך הקדשתם רגע לחשוב על התוכן
10
שנכתב? בשני המקרים, אחד קרה לפני שלושה חודשים ואחד לפני שבועיים, הקדשתם
רגע לחשוב אולי התוכן מרמז על מישהו שזקוק לעזרה? על מישהו שנפגע בעצמו? האם
אתה, סיון, כסגן ראש העיר לשעבר, הקדשת רגע לחשוב, לפני שנה בערך, כשעלה
הפוסט של עידן פלג, הנער הצעיר בן ה-13, שהצהיר שהוא יוצא מהארון, על כך שאולי
לפני שמעלים פוסט על קטין בן 13 צריך לבדוק כמה פרטים? אולי עם ההורים שלו? אולי
עם בית הספר? חשבת על ההורים שלו? חשבת לבדוק אולי יש סיפור מאחורי הסיפור?
אז אני בדקתי. ואני מיד פניתי למנהל החינוך וליועצת של בית הספר וביחד הבנו כמה
בעייתיות היתה בפוסט הזה. ודיברנו עם ההורים ונפגשתי עם ההורים ועם עידן בעצמו.
מר רן קוניק: איזה פוסט? זה היה פוסט?
גב' אור-לי ניב: היה פוסט של עידן פלג. שהוא בן 13 והוא יצא מהארון, לפני שנה. לפני
שנה הוא העלה פוסט. וסיון דקה אחריו העלה פוסט בעצמו. ושיתף וחשף. במקרה של
הכתובות שהצגתם פה, אז אני בדקתי אותם לעומק. קודם כל מי שנעצר זה כנראה לא
מי שעשה את זה. אני גם בדקתי גם עם המשטרה, גם עם הרווחה, גם עם עוד כל מיני
גורמים שעשו פה חקירה בעצמם.
אז גם בסיפור של עידן פלג וגם בסיפור הזה יש סיפור מאחורי הסיפור. וצריך לזכור את
זה. אני חייבת לומר, ואני מניחה שחבריי לקהילה הגאה יבינו את מה שאני אומרת. מה
שמוביל אותנו בטיפול בקהילה הגאה זה לא פופולריות ולא קרדיטים. אני מצטערת. אלא
דרך אחרת. הדרך שלי דרך שונה. אפשר לחלוק עליה, אבל בסוף זה תיק שלי ואני
מובילה פה מדיניות מאוד מאוד עקבית. גם לא פופולריות בסגנון העיר השכנה, אגב.
שהמלצתם וציינתם איפשהו.
כשיש מקרה כזה הוא נבדק אישית על ידי ועל ידי הצוות המקצועי. כמו במקרה הזה,
אגב, בזכות אגף שפ"ע ראיתי פה את רענן, שמיד טיפל בזה ומחק את הכתובת, כדי
11
שהיא לא תמשיך לפגוע במישהו אחר, חלילה. מי שמכיר קצת את חברי הקהילה הגאה
יודע שאין טיפול גנרי. אין דבר כזה. כל מקרה דורש מענה ייחודי ואישי. גם במקרים
שאתם ציינתם וגם במקרים אחרים. ואגב, לא בכדי בשנים האחרונות, את התמונות
מהסוג הזה בגבעתיים, אני מבקשת לא לחבר את רמת גן לגבעתיים, כי זה מאוד מאוד
שונה. גם האנשים שמטפלים בזה שונים. הכל בסדר, מכבדת אותם מאוד ואני גם בקשר
איתם. אבל זה לא קשור. לא בכדי בשנים האחרונות, תלונות מהסוג הזה אצלנו בעיר
אפשר למנות על כף יד אחת. לעומת זאת, את כמות ההערכה על הפעילות של הצוות
המקצועי, שלנו, אי אפשר למנות אפילו. פופולריות זה לא אנחנו. והעבודה היא עבודה
מקצועית ואישית.
והאמת, סיון, הניסיון שלך לצייר את גבעתיים בשלושה חודשים האחרונים, ארבעה
חודשים אחרונים, כעיר מסוכנת לציבור, לא בטוחה, לא ליברלית, לא שוויונית, מאז
שאתה באופוזיציה, מעלה בי תהייה. איך הצלחת להסתיר את כל אלו בתקופת היותך
סגן ראש עיר בעיר הכי טובה בארץ? מעניין. אז אני, כפי שעולה מהדברים, מתנגדת
נחרצות להצעה הזו. מבקשת מחברי המועצה להצביע נגדה או להסירה מסדר היום.
מבחינתי היינו הך. אני אומרת את זה באמת, כי אנחנו עסוקים בזה באופן אישי, ולא
בדגלוגים. דגלולים לא פותרים את הבעיה. תודה.
מר סיון גולדברג: אני אשמח להתייחס, כי זה היה גם אישית.
מר רן קוניק: אין בעיה.
מר סיון גולדברג: ראשית, אני שמח שעל כל הצעה לסדר ועל כל שאילתה כמעט,
במקום לענות בצורה עניינית, מרגישים מאוד בנוח לתקוף בצורה מאוד אישית.
מר רן קוניק: קיבלת עכשיו שאילתה עם פירוט.
מר סיון גולדברג: לא, לא, אני אומר כמעט. לכן אמרתי כמעט.
12
מר רן קוניק: מלא מספרים, הכל.
מר סיון גולדברג: לכן אמרתי כמעט. כי אמנם נבצר ממך להגיע בפעם הקודמת בשל
היותך חולה קורונה. אבל אם צפית בו י די או, ראית כמה כל הישיבה הקודמת היתה, בוא
נגיד, הכי רחוקה מלהיות עניינית, בתור מי שניהלה את הישיבה.
מר רן קוניק: בסדר. בוא נתייחס -
מר סיון גולדברג: ולכן אני צריך להתייחס רגע לדברים, כי הם גם נאמרו באופן אישי
אלי. ואני גם שמח שבמקום להקשיב אור לי עסוקה בטלפון בזמן שמדברים אליה. אז אני
רוצה רגע להתחיל מהסוף. אחד, הטחות מהסוג הזה לא במקומן. מאחר ואת גם מכירה
אותי לא מעט שנים.
אני עומד מאחורי הדבר הזה שגבעתיים זאת העיר מס' 1 במדינת ישראל למגורים. לא
הכל בה מושלם. אמרתי את זה בישיבת המועצה הראשונה. וזה לגיטימי, ויש גם הרבה
דברים שאפשר לעשות אותם אחרת, אפשר לעשות אותם טוב יותר. ודאי גם לא
התחומים שבסמכותך לא מושלמים, אפילו רחוקים מלהיות מושלמים. וזה גם לגיטימי ויש
תמיד מה לשפר.
בהתייחסות לעידן, מאחר וגם אמרת את השם והרגשת בנוח להעלות פה נושאים
שכנראה הפריעו לך מלפני שנה או שנתיים, אז לפני שאני מעלה, בוודאי אם מדובר
בקטין, אני בודק גם איתו וגם עם ההורים שלו. וזה היה באישור וזה היה בהסכמה. ואני
רק מזכיר לך, כי אולי שכחת, שהפוסט הזה שותף בכל כלי תקשורת אפשרי, כולל בערוצי
החדשות, כולל בכל עמודי הרשתות החברתיות הכי פופולריים במדינת ישראל. אז אני
מתאר לעצמי שהשיתוף שלי אולי נגע לך בלב, אבל הוא היה רחוק שנות אור מלהשפיע
על כל מדינת ישראל, כפי שזה היה בכל ערוצי החדשות.
אז אני ממש לא מקבל את הביקורת שלך. לפני שאנחנו מעלים נושאים ומעלים תוכן, ודאי
13
אם מדובר בילד או בנער או קטין או לא חשוב מה, אנחנו בודקים לעומק את הנושא. אין
פה שום קשר לפופולריות. אני חושב שפה היה רצון אמיתי לשתף את המדינה בסיפור
שהוא חווה.
ולגבי כל האמירות המיותרות שלך, בהשוואה לרמת גן, אנחנו לא ציינו בשום מקום
שמדובר ברמת גן. איך? אנחנו עומדים מאחורי ההצעה הזו לסדר. ההצעה הזו היא
חשובה. זה להביא אור לכל מקום שבו יש מעט חושך. דרך אגב, גם הכתובות שרוססו,
לטענתך, ואת אומרת שלא בדקנו, אז אנחנו מבינים היטב את המסרים שרוססו שם.
ישנה גם ביקורת בתוך הקהילה הגאה, וזה לגיטימי כמו בתוך כל קהילה, רק המקום של
הריסוס של הכתובות האלה הוא לא בשטח הפומבי ברחובות של גבעתיים ולא בשום
רחוב. יש דרך גם להעביר את המסרים האלה, ואלה מסרים שהם פנים הקהילה והם
חשובים לכשלעצמם.
דרך אגב, אולי המסר הזה שנמחק הוא באמת קצת פחות, מה שנקרא להט"בופובי. אבל
זה אותו בן אדם, ככל הנראה, לכאורה, שריסס שם, באותו מקום. לפני חודש או
חודשיים, שלושה חודשים. ריססו שם כתובת שהיתה הרבה יותר להט"בופובית, ודאי למי
שאינו חבר בקהילה הגאה ולא מבין רמזים מהסוג הזה. אז שוב, אני פוסל על הסף את
כל הרצון הטוב שלך אמנם, לצייר אותי כאיזה מישהו מנותק. או מי שלא בודק את
הפרטים. אז הפרטים נבדקו. זה אחד.
ודבר שני, בסוף, אני שמח שגם הזכרת את זה, כי גם יושבת לצידך סגנית ראש העירייה
סיגל, שנהגה לא פעם אחת לכתוב בקבוצות של תושבים, לאחרונה, וגם אמרה את זה
בישיבת מועצת העיר לפרוטוקול, שאני זורע פחד בציבור. אבל אני רק מזכיר לך
שבישיבה האחרונה, אותה את ניהלת, והעמדת פה אני אומר כאילו, כאילו, שלא ישתמע
רגע זה, אבל כאילו מול כיתת יורים פה את אחד ממנהלי המחלקות, כי פחדתם רגע
14
להתייחס לתחקיר שנעשה בעירייה. ופחדתם לבוא ולהגיד לתושבים שהדברים לא נעשו
כמו שצריך. כי אמר פה למיקרופון מנהל מחלקת קיימות ואיכות הסביבה שממונה גם על
האסבסט, שכן נעשו דברים שלא כמו שאומר החוק. וכן היו כשלים. וזה פתאום, כשצריך
לקחת אחריות, רגע. איפה חי? בוא, חי.
מר רן קוניק: לא, האחריות היא עלי. אני לא שומר על בריאות הציבור. זה לא קשור לאור
לי. אבל בוא נחזור לעניין.
מר סיון גולדברג: זה לא חשוב. אני מתייחס לדברים שאור לי התייחסה אלי.
גב' אור-לי ניב: איך הגענו עכשיו לאסבסט עוד פעם?
מר סיון גולדברג: כי את אמרת שאני -
גב' אור-לי ניב: איך הגענו לזה? תתייחס עניינית.
מר סיון גולדברג: רגע, רגע. כי את אמרת, את אמרת הרגע שאני זורע פחד או אמרת
שאני מפחיד את התושבים.
גב' אור-לי ניב: כתוב. מזל שהווטסאפ נשמר, אתה יודע.
מר סיון גולדברג: על -א-כיפק. יופי.
גב' אור-לי ניב: אפשר לקרוא. לראות.
מר סיון גולדברג: ועדיין, למרות הכל, התוצאה של תחקיר האסבסט הראתה שכן היתה
סכנה. כן הדברים לא פונו כמו שצריך.
גב' רות ברונשטיין : אני גרתי 55 שנה בקיבוץ. החוק הזה של להוציא את האסבסט יצא
רק לפני 13 שנה. בכל הקיבוצים ובכל המושבים אנשים חיו עם אסבסט, אוקיי? ב-13
השנה יצא חוק, סליחה שאני מתערבת. אני במקרה מכירה את הנושא של האסבסט
מר סיון גולדברג: אנחנו לא מדברים היום על זה.
גב' רות ברונשטיין : לקחת כ-10% רק שנשברזה לא,
15
מר סיון גולדברג: רות, לא זה הסיפור.
גב' רות ברונשטיין : אתה תמיד יכול להגיד שאני מעשנת סיגריות, מחר יהיה לי סרטן.
מר סיון גולדברג: לא זה הסיפור. אני שמח שגם את לא הבנת את הסיפור.
גב' רות ברונשטיין : אני הבנתי את הסיפור מצוין.
מר סיון גולדברג: כי מה שקרה, המחדל פה הוא לא היה גג האסבסט. המחדל היה
תהליך הפינוי שבוצע, שלא בהתאם לחוק. תהליך הפינוי שהחל ב-24 לאפריל. זה לא
קשור לגג האסבסט. זה קשור לפינוי.
גב' רות ברונשטיין : יום אחד נשפו אסבסט, ש-10% מתוך החומר הזה הוא אולי-
מר סיון גולדברג: אם היית גרה שם או ילדיך היו גרים שם, לא היית אומרת את זה.
גב' רות ברונשטיין : במשך 55 שנה, יכול להזיק. לא יומיים
מר סיון גולדברג: יופי. אז אם היית גרה שם,
מר רן קוניק: לא, אסבסט היה פעם שעברה.
גב' רות ברונשטיין : אני לא קשורה לנושא הזה. אבל זה לא רלוונטי.
מר סיון גולדברג: אז אני רק רוצה לסכם ולומר שבסוף, אני מאוד מאוד שמח שכנראה
ההצעה שלנו לסדר נוגעת ללבה של אור לי, אבל התייחסות עניינית לא היתה כאן.
במקום זה היא הרגישה בנוח לתקוף אותי שוב על הקדנציה הקודמת. וכנראה שזה דפוס
התנהגות של מי שדוגל בלא להיות ענייני ולוקח את הדברים אישית. ובשורה התחתונה,
ההצעה הזאת היא הצעה חשובה. היא הצעה שיש לה מסר כלפי הקהילה הגאה. יש לה
מסר כלפי כל האנשים הליברליים במדינת ישראל בכלל ובעיר גבעתיים בפרט.
זה ממש לתת קצת אור במקום שיש בו טיפה חושך. ואני שמח שאנחנו באמת זוכים כל
שנה, לאחרונה בשנתיים האחרונות, אם אני לא טועה, זכינו במדד השוויון והחופש
והליברליות. ואני שמח שהתושבים שלנו הם תושבים איכותיים. זה לא אומר שום דבר על
16
זה שאפשר לעשות את הדברים קצת אחרת. זה הכל. וההצעה שלנו היא הצעה טובה
והיא ראויה. והיינו שמחים שהיא גם תעבור ותקבל ביטוי פומבי. לא כל מה שרק אור לי
ניב, כמחזיקת התיק דוגלת בו הוא הדבר היחיד הנכון. זהו. רק ניר רצה להתייחס
לדברים.
מר ניר קורן : אני פשוט רוצה לשאול עוד פעם את אותה שאלה, כי הקשר בין ההצעה
שאני הצגתי לבין התשובה שקיבלתי מאור לי, לא הצלחתי להבין אותו. אני שואל
בפשטות למה במקומות שהיו בהם אירועים הומופוביים להט"בופובים, למה לא להציף
את אותו אזור, את אותו רחוב, את אותה סמטה, שדירה, איפה שזה לא יהיה, למה לא
להציף את זה בדגלי גאווה, וזה משהו שאפשר לעשות אותו.
מר רן קוניק: ניר, בוא, אני רוצה -
מר ניר קורן : רגע, רגע, אני אסיים רק.
מר רן קוניק: הבנתי את השאלה.
מר ניר קורן : אני רק אסיים. זה משהו שאפשר לעשות בלי קשר למקרה הספציפי. כלומר
גם אם היתה פה כתובת 'הומואים זו תועבה', וגם אם יש כתובות אחרות, לשים דגלי
גאווה זה משהו שהוא תמיד חיובי ותמיד תמיד טוב. ולכן אני לא מבין למה ההתנגדות,
מעבר ליחסים הפרסונאליים.
מר רן קוניק: אני אנסה להסביר. אני אנסה להסביר באמת בצורה הכי אובייקטיבית, בלי
איזושהי התנשאות או עמדה של לתת לכם עצות כאופוזיציה. ואני ישבתי במקום שלכם
חמש שנים ואני יודע מה זה להגיש הצעות ושאילתות. אני רוצה לתת לכם באמת, שוב,
אתם תעשו מה שאתם מבינים, תגישו איזה הצעות שאתם רוצים ואיזה שאילתות. זה
בסדר. זו זכותכם. בגדול תמיד תקבלו מענה. אני גם לא דובר של אור לי ומה שאני אומר
עכשיו הוא לא, אולי אפילו לא על דעתה.
17
אני חושב קודם כל, שההקדמה של ההצעה לסדר, אם קוראים ככה בין המילים, היא
קצת מעליבה. כי זה מייצר איזו תחושה כאילו דברים לא נעשים וכאילו מחזיקת התיק או
בכלל כולנו, כהנהלת העיר, וכל מי שלצורך העניין מטפל בנושא הזה לא מספיק אולי
חושב,
מר ניר קורן : אני לא מבין איפה אתה קורא את זה.
מר רן קוניק: אני קורא את זה בהצעה לסדר.
מר ניר קורן : הנה, 'לאור מקרי הלהט"בופוביה האחרונים ברחבי העיר, אנו חברי מועצת
העירייה',
מר רן קוניק: בסדר, אני אומר לך מה הפרשנות שלי, בין המילים.
מר ניר קורן : אנחנו לא אמרנו שהטיפול -
מר רן קוניק: רגע, אני מסביר לכם איך אנחנו,
מר ניר קורן : אנחנו לא אומרים שהטיפול באירוע הזה היה לא טוב.
גב' אור-לי ניב: אז בוא נמשיך את העירייה. 'אנחנו חושבים שנכון לשדר לציבור
שהמרחב הציבורי כולו בגבעתיים הוא מרחב בטוח ומקבל את כולם'. כאילו הוא לא.
מר ניר קורן : אף אחד לא אמר שהוא לא. להיפך. אנחנו חושבים -
גב' אור-לי ניב: כמו שרן אומר, זה כאילו לא.
מר ניר קורן : אנחנו חושבים שהטיפול באירוע הזה היה טיפול מצוין. אני יודע שירדת
לפרטים. אני יודע שבדקת את זה.
מר רן קוניק: אם אתם לא רוצים שאני אתייחס, זה גם בסדר. ונעלה את זה להצבעה.
אני מנסה להסביר -
מר ניר קורן : על בסיס כלום אתם מורידים פה הצעה.
מר רן קוניק: אני מנסה להסביר. קודם כל אל תצעקי. נועה, לא צריך לצעוק. זו אמנם
18
מועצה, אבל לא צריך לצעוק. נועה, נועה, תרגיעי. נועה, תרגיעי. תרגיעי, אני מנסה
לענות תשובות ענייניות. עם כל הכבוד לך, עם כל הכבוד לך, יש פה הרבה אנשים
שעושים את העבודה שלהם, וספציפית בתחום הזה, בנושא הלהט"ב, יושבת פה מישהי
שאני לא חושב שיש עוד מישהי בעיר אחרת שעושה את העבודה שלה בנושא הזה. אז
קצת צניעות. בינתיים עוד לא תרמת משהו משמעותי לעיר גבעתיים, חוץ מלשבת
ולצעוק פה.
גב' נועה אגא: סליחה?! סליחה?! זה מה שאתה אומר -
מר רן קוניק: איך ידעתי שאת תצעקי.
גב' נועה אגא: זה מה שאתה אומר לי?!
מר רן קוניק: כן, זה מה שאני אומר לך. קצת צניעות .
גב' נועה אגא: סליחה? סליחה? זה צניעות?
מר רן קוניק: אל תגידי לה 'תעשי את העבודה שלה', לפני שאת עשית עוד משהו.
גב' נועה אגא: זה שאתה אומר את זה לי, ראש העיר-
מר רן קוניק: לך, לך אני אומר. לך. רק לך.
גב' נועה אגא: תתבייש.
מר רן קוניק: רק לך אני אומר. את זאת שצריכה להתבייש שאת אומרת לאור לי 'תעשי
את העבודה שלך' בנושא הזה. אז היא עושה את העבודה שלה. וכשפונים בהצעה לסדר,
ניר, יש דרך גם לכתוב את הדברים. ואני אומר לך, אני לא יודע אם אתה כתבת או מי
ניסח, מתפרש מההקדמה להצעה לסדר כאילו זאת הפרשנות. פרשנות זו לא עובדה.
מר ניר קורן : פרשנות שלך בלבד. לא רשום שם שום דבר כזה ולא נרמז שום דבר כזה.
מר רן קוניק: הפרשנות היא של כל אחד.
מר ניר קורן : לא, הפרשנות היא שלך. לא רשום שם שום דבר כזה ולא נרמז שום דבר
19
כזה
מר רן קוניק: אז בסדר. 'עלינו להראות ... חשוכות אין תמיכה בעיר' וכו'. גם בלי ההצעה
לסדר הזו, בלי ההצעה הזו, לדגלל בכל מקום שנעשה דבר כזה, יש פה עבודה שנעשית.
שמשדרת לאורך שנים שהמרחב הציבורי בגבעתיים הוא בטוח ושכל אדם מתקבל פה
ללא הבדל. זה נעשה. גם בלי שני המקרים האלה, אני לא חושב שהדברים, רגע, אז אני
אסביר. אני אומר קודם כל הפתיחה היא כזו (נשמעות הערות מרחוק) אני אסביר לך מה
הבעיה בהצעה. ברגע שאופוזיציה מעלה איזושהי הצעה, עם איזשהו אקשן אייטם קבוע,
שכל פעם עכשיו יעשו, עם כל הכבוד, אני גם לא חושב שזה תפקידה של מועצת העיר.
ובשביל זה יש אנשים.
כי אם מחר יקרה מקרה ויחליטו לא לעשות דגלול, אז מה תגיד? שלא קיבלו את
ההצעה? לא, הצעה עניינית ומקדמת צריכה להיות משהו יותר ברמת המדיניות או ברמת
העיקרון, שוועדת הלהט"ב או כל נושא או ועדה שמטפלת בתחום הזה תדון איך לטפל
בנושאים של ונדליזם או ריסוס כתובות או דברים כאלה. להגיד בואו כל פעם שזה, עכשיו
תדגללו ותעשו וזה, זאת קצת הצעה פופוליסטית. אני מבין שאולי היא באה ממקום טוב,
אבל היא לא הצעה רצינית.
סליחה שאני אומר לך. אתם לא חייבים לקבל את ההצעה שלי או את הטיפ שלי, אבל
אחרי זה, כשאתה מתפלא למה הצעות מוסרות, אז זאת הסיבה. הנה, הצענו עכשיו
לדגלל בכל מקום. היו שני מקרים, וזה חמור מאוד. ועכשיו אם יקרה חס וחלילה מקרה
שלישי, אז העירייה החליטה שהיא צריכה לדגלל. ואם היא תחליט שהיא רוצה לעשות
משהו אחר ולא לדגלל?
מר ניר קורן : תעשה בנוסף.
מר רן קוניק: אז זה מה שאני מסביר. זה לא מה שאתה הצעת. אתה הצעת לדגלל, כדי
20
לצבוע בצבעי הקהילה
מר ניר קורן : אפילו לא כתבנו כמה, לא כתבנו כלום. זה יכול להיות משהו סמלי, זה יכול
להיות ...
מר רן קוניק: אז הצעה ראויה יותר היתה 'בוא נקיים דיון' -
מר ניר קורן : זו החלטה שלכם. ההצעה הזאת שאומרת איזושהי אמירה ואיזשהו סיי,
שבכל מקום שיהיה אירוע להט"בופובי,
מר רן קוניק: אבל אנחנו לא מתנגדים לזה ואף אחד לא מקבל -
מר ניר קורן : אתם כן מתנגדים לזה, אני רואה.
מר רן קוניק: אף אחד לא מקבל את התופעות האלה בשוויון נפש. והאחרונה שתתנגד
לטפל בבעיה הזאת זאת אור לי. אבל גם ההקדמה שמרמזת כאילו עד היום לא נעשו
דברים כדי שאנשים בגבעתיים ירגישו -
מר ניר קורן : אתה יכול להגיד את זה עוד 20 פעם, אין שום דבר בהקדמה שמרמז את
זה.
מר רן קוניק: אבל אני מסביר לך. שאלת למה, שאלת למה אנשים נעלבים -
מר ניר קורן : אין שום דבר בהקדמה שמרמז את זה.
מר רן קוניק: ולמה הם מתנגדים? משתי הסיבות האלו. זה הכל. אתה לא חייב לקבל את
ההסבר הזה.
מר ניר קורן : תשובה מופלאה.
מר רן קוניק: תודה רבה. אתה יכול ללמוד ממנה, אתה יכול להמשיך ללכת עם הראש
בקיר. זאת החלטה שלך. אנחנו מצביעים להסיר את ההצעה מסדר היום. מי בעד? מי
נגד?
21
הצבעה להורדת ההצעה מסדר היום
הצבעה:
12 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ טולדנו, אלי הולצמן, יהודית
קורוטקי, נדב אלישיב, יערה סתיו, אלעז רוזגוביץ, רות ברונשטיין, אילה
שני, בני רייך, מושיק גולדשטיין.
5 נגד: סיון גולדברג, עומר בוקסנבאום, לאה ג'רבי, נועה אגא, ניר קורן
החלטה: הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא דגלול רחוב
והבלטת סמל הקהילה הלהט"בית במקומות ציבוריים לאחר שהתגלו
סימנים לפעילות להט"בופובית, ירדה מסדר היום ברוב קולות.
מר ניר קורן : הכי אהבתי שאילה הצביעה נגד. למרות שהיתה לנו הצעה דומה לזה
בקדנציה הקודמת, שהיא הציעה בעצמה. אבל עכשיו היא מצביעה נגד.
מר רן קוניק: כן. אני יכול לענות לך הפוך גם, אתה יודע. מהצד השני. בוא.
גב' אור-לי ניב: זה בדיוק אותו דבר, מה ההבדל? בדיוק אותו דבר, סיון.
מר רן קוניק: לכן אני אומר. המשחק -
גב' אור-לי ניב: אתה ישבת פה, אז הצבעת בעד. אתה יושב פה, אתה מצביע נגד. זה
אותו דבר.
מר רן קוניק: את המשחק הפוליטי אנחנו מכירים. גם אתה מכיר וגם סיון מכיר ועוד
הרבה אנשים אחרים. אם אתה רוצה באמת לקדם דברים מהאופוזיציה, יש דרך לעשות
22
את זה. אם אתה רוצה להציע הצעות ולהגיד 'הקואליציה דחתה', גם אפשר. אנחנו עושים
את העבודה שלנו. תאמין לי, בכל התחומים. ובטח בתחום הזה. לכן כעסתי על מה
שנועה אמרה. אבל זכותה גם להגיד את זה. אני חושב שאור לי עושה עבודה קדושה
בנושא הזה. והיא תדע לטפל.
ההצעה שלך היא לא הצעה קונקרטית. היא הצעה לא רצינית ופופוליסטית, שעכשיו כל
פעם שמשהו כזה, נלך ונדגלל את האזור. אם היית מציע לעשות על זה דיון ולהחליט מה
הצעדים, אולי הם צעדים בכלל חינוכיים במערכת החינוך, אולי הם צעדים אחרים. זה לא
מה שאתה הצעת. זה לא מה שאתה הצעת.
מר סיון גולדברג: אפשר אז לשנות, רן. אפשר לשנות את ההחלטה ל'בוא נקיים דיון'.
מר רן קוניק: אז תשנה את ההחלטה. בינתיים הוא מתווכח איתי שזאת ההחלטה.
מר סיון גולדברג: גם כשהעלינו נושאים לסדר יום בהצעות קודמות לדיון, הן ירדו מסדר
היום.
מר רן קוניק: לא, כשמעלים נושאים רציניים וענייניים, לא נכון. היו פה הרבה נושאים,
מר סיון גולדברג: למה? על אלימות בפארק, זו היתה בקשה לדיון, זה ירד מסדר היום.
מר רן קוניק: סיון, אתה הרי יודע, גם בקדנציה הקודמת זה היה ככה. אנחנו קודם כל
עושים דיון. ברוב המקומות בכלל אין דיון. מסירים ישר, אתה יודע את זה. אתה בקיא. אז
קודם כל יש דיון.
מר סיון גולדברג: אז אנחנו בעד דיון.
מר רן קוניק: ב', גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו, בינתיים לא היו עוד הרבה
ישיבות, נושאים שמועלים על ידי האופוזיציה והם ענייניים והם צריכים לעבור לוועדות
כאלו ואחרות או בכלל יש להם בנפיט לטובת תושבי העיר, אנחנו לא מסירים מסדר היום.
מותר לכם להעלות הצעות טובות. וגם האופוזיציה יכולה לתרום.
23
מר סיון גולדברג: דרך אגב, בדיוק בנקודה הזאת -
מר רן קוניק: זאת לא ההצעה הזאת וגם לא ההצעה הבאה היא לא ההצעה הזו.
מר סיון גולדברג: רק בנקודה הזאת, רן, גם דברים שהתקבלו ואושרו במועצת העיר,
בסוף לא מיושמים.
מר רן קוניק: לא בטוח. לא נכון.
מר סיון גולדברג: אז אנחנו לא פותחים את ישיבות המועצה בדיווח על מה היה בחודש
האחרון, וכו'.
מר רן קוניק: קודם כל עכשיו יהיה דיווח. במקרה הזה -
מר סיון גולדברג: נקודתי, בחודש הגאווה. אמנם לא במצגת, אבל גם לא בנקודות, כמו
שסוכם.
מר רן קוניק: הצעתם את זה, יש. הצעה של לאה.
מר סיון גולדברג: נכון. זה גם ב-AI. אז בכלל
מר רן קוניק: קיימנו? זאת היתה הצעה עניינית, היא קוימה.
מר סיון גולדברג: לא אמרתי על זה שום דבר. לא אמרנו על זה שום דבר.
מר רן קוניק: יש רגישות? אז זהו, אז הנה.
מר סיון גולדברג: דרך אגב, הם מברכים. לא, אמרתי שיש דברים שאושרו ולא מיושמים.
מר רן קוניק: אז אל תגיד -
מר סיון גולדברג: אה, צריך את הכל, כן, אביבה. מה לעשות.
מר רן קוניק: תגישו הצעות ענייניות,
מר סיון גולדברג: מה שאושר צריך ליישם, מה נעשה.
מר רן קוניק: לא פופוליסטיות, לא מחייבות, 'יהיה זה, נעשה דגלול'. תגישו משהו רציני,
תהיו ענייניים, תהיו זה ונקדם. הכל בסדר. אנחנו לטובת הציבור. זה לא משנה אם זה
24
קואליציה או אופוזיציה בנושא הזה. זה עניין שלכם. תרצו להמשיך ככה, הכל בסדר
אנחנו נתמודד עם כל שאלה וכל שאילתה. הכל טוב.
3. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא הקמת ועדה עירונית בנושא
צרכים מיוחדים ונגישות.
מר רן קוניק: הצעה לסדר בנושא הקמת ועדה עירונית בנושא צרכים מיוחדים. אני יכול
לענות לך על זה עוד לפני שתציג אותה. או שלאה מציגה אותה? אז אני אומר. זה כמו
שתציעו, לא, אני חושב שהדברים פורסמו. אני אישית גם אמרתי וגם כתבתי, גם רות
אמרה את זה. שתקום ועדה של צרכים, אני אפילו אמרתי שבראשה כנראה יעמוד נועם
לאור. כל הדברים האלה, שהוא איש צרכים מיוחדים.
גב' לאה ג'רבי : אנחנו לא ראינו, אני לא ראיתי את זה.
מר רן קוניק: אתם כאילו מציעים הצעה שהעירייה תתחיל לאסוף את האשפה עכשיו כל
בוקר מהרחובות.
גב' לאה ג'רבי : רן, איפה זה פורסם?
מר רן קוניק: חבר'ה, זה פורסם אפילו בתקופת הבחירות. אמרתי את זה הרבה פעמים,
שאנחנו עושים וועדה,
גב' לאה ג'רבי : אוקיי. מה הרכב הוועדה?
מר רן קוניק: עוד אין הרכב. אמרתי שתהיה ועדה עירונית, ציבורית, לנושא הצרכים
המיוחדים.
גב' לאה ג'רבי : באיזה שנה זה יוקם?
מר רן קוניק: שנת 2024. הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת. זאת הערה ילדותית. כי
25
קיבלת פה הסבר מפורט מאוד. לפני שתי ישיבות. אתה בוחר להמשיך להיות ילדותי
וזאת זכותך.
גב' לאה ג'רבי : טוב, אני רוצה קודם כל להפסיק, בואו נפסיק קצת את כל הפולניה
בישיבות מועצה. מאוד ענייניות. אני שמחה מאוד שזאת ועדה שתוקם. מאוד מעריכה את
הנושא. כמובן חשוב לי לדעת מי ההרכב. ושיוקם ההרכב.
מר רן קוניק: את תהיי בוועדה. הנה,
גב' לאה ג'רבי : חסר לך שלא.
מר רן קוניק: מה? לא. את תהיי בוועדה.
גב' לאה ג'רבי : אור לי, תודה. אבל בכל מקרה זו ועדה שחשוב שתוקם וכמה שיותר
מהר, כי האיחוד של כלל האגפים הם מהותיים מאוד.
מר רן קוניק: היא תוקם. זה נאמר, זה נכתב.
גב' לאה ג'רבי : מעולה.
מר רן קוניק: אם תרצי, אני אמצא לך את זה גם. כי זה נכתב. אני אומר שזה גם נאמר
וגם נכתב. אם תרצי, אני אמצא לך את זה.
גב' לאה ג'רבי : זה שזה נאמר בתקופת הבחירות,
מר רן קוניק: תקופת הבחירות היא תקופה שנאמרים דברים. אבל נאמרים ברצינות.
לדעתי גם אחרי זה זה נאמר. גם רות לדעתי דיברה על זה, אפילו. למרות שזה לא רק
בנושא החינוך, אלא לכל הצרכים המיוחדים. זה אגב לא קשור למחזיק תיק.
מר סיון גולדברג: זה בדיוק הסיפור, שאין מחזיק תיק לצרכים מיוחדים.
מר רן קוניק: אני שיפרתי את הנושא. כי כשאני הייתי מחזיק התיק, אז הכל היה גרוע.
אז עדיף שלא יהיה מחזיק תיק בכלל. וזה ינוהל באגף השירותים החברתיים.
גב' לאה ג'רבי : מספיק עם הציניות הזאת.
26
מר רן קוניק: אבל הנה, מה? שיפרתי את המצב. מה את רוצה?
גב' לאה ג'רבי : רן, מספיק. בוא נתקדם. אבל לא משנה, נדבר אחרי זה.
מר רן קוניק: בסדר. כרגע התיק פנוי. כן, רות.
גב' רות ברונשטיין : אני חדשה פה בתפקיד. חודשיים בתפקיד, אוקיי? לעומת סיון
שיושב פה כעת שנה שישית, ואני שומעת ממך הצעות לסדר היום. אני מזכירה לכם, אני
רק חודשיים בתפקיד, ובתקופה הזאת אני נפגשתי ועניתי לעשרות פניות והדרך ארוכה
להשגת היעדים שאני הצבתי. אוקיי? אני עושה את כל הדבר הזה בשיתוף מנהלות
המחלקות המוכשרות והמומחיות של עיריית גבעתיים.
לא הייתי מצפה ממישהו שכיהן כסגן ראש העיר ושלט על תקציב לא מבוטל, שבכהונה
שלו בעצם לא קרה כלום, שהיה בעצמו יכול ליישם את מה שהוא כעת לא מפסיק להציע
בכל ישיבה שהיה מיישם את זה בעצמו. אז זה מאוד קל לאתגר אותי עם כל מיני הצעות
שבתכל'ס, ממש לא מעניינות כנראה את סיון. והעדות לכך היא חמש שנים של הכהונה
שלו. אם סיוון היה מגיש לכאן את ההצעות הללו עבורי, אחרי (נשמעות הערות מרחוק)
אם הוא היה מגיש את ההצעות האלה,
מר רן קוניק: ניר, ניר, תרגיע. תרגיע. רות מדברת עכשיו. מה אתה צועק?
גב' רות ברונשטיין : אני הקשבתי לך, אז תן לי לדבר בבקשה, אוקיי?
מר רן קוניק: ניר, לא לצעוק.
גב' רות ברונשטיין : אם סיון, אם מחלקת הצעירים, לא סיון, היה מגיש לכאן את ההצעה
הזאת, את כל ההצעות שלו בנושא של חינוך מיוחד, אחרי שנתיים או חמש שנים שאני
פה בתפקיד, ניחא. אבל קצת ביקורת עצמית. ההתייחסות שלכם לפתע לתיק המיוחדים
כאילו שאני לא יודעת מה וכיצד לקדם היא מיותרת, מזלזלת, פוגענית ובכלל לא תורמת.
סיון יודע שכל הפעילות שלי למיוחדים בהתנדבות היתה בארבע שנים האחרונות בנושא
27
של מפגשים ופעילויות חברתיות שאני ארגנתי והפקתי בעצמי, בתרומה האישית שלי
ועל כך העידו כבר כל עובדי המחלקה שלך, בישיבה משותפת שהתנהלה בעבר עם
עובדי הרווחה.
עכשיו, אתה נהנית מפרסום במקומונים על קיומן של אותן פעילויות, עם הברכה שלך
והתמונה שלך שמתנוססת על גביהם, לאפשר למתנדבים לארגן ולקיים אירועים לצעירים
או לחיילים משוחררים בבית טייבר. מבחינתי זאת לא עשייה ציבורית עניפה בתחום הזה.
וזהו. זה מה שיש לי להגיד לך. ותודה רבה על כל ההצעות האלה.
מר רן קוניק: לא, אמרנו, זו הצעה לסדר.
מר סיון גולדברג: רק להתייחס, כי זה היה שוב אישי עלי. ... בכלל לא, חוץ מזה שהשם
שלי עלה פה 15 פעם
מר רן קוניק: אנחנו לא פותחים דיון. לא פותחים דיון, סיון.
מר סיון גולדברג: לא, תן לי רק לענות, כי יש פה באמת ברמה האישית,
מר רן קוניק: תענה בקצרה וזהו. עניתי ללאה. ניתנה תשובה עניינית. למה אתה סתם
צועק? אמרתי שתקום ועדה, אמרתי שהיא תהיה חברה בוועדה.
מר סיון גולדברג: התשובה שלך היתה עניינית.
מר רן קוניק: אז סיימנו. מספיק. הצעתם את זה. זה יקרה.
מר סיון גולדברג: לא, להגיב רק לדברים -
מר רן קוניק: אמרתי לך. זה כמו שתציעו מחר שהעירייה תאסוף אשפה שלוש פעמים
בשבוע .
מר סיון גולדברג: ברור, ברור. אני רק רוצה להתייחס לרות, לדברים. כי באמת זה נאמר
שוב פעם ברמה האישית עלי. אז ראשית, אני אתחיל, רות, מזה שאת לא מחזיקת תיק
צרכים מיוחדים. נתחיל מהעובדות. את מחזיקת תיק חינוך מיוחד, ועל כך זה אושר
28
במועצת העיר. ויש הבדל, ואני שמח, לצערי אני אומר, לצערי הרב, שאת אפילו לא יודעת
או לא מבינה את ההבדל. אבל זה בסדר. אני הקשבתי לך, רות. אני הקשבתי לך. אני לא
אמרתי מילה כשדיברת, ולכן תני לי לסיים.
גב' רות ברונשטיין : ... ילדה עם צרכים מיוחדים,
מר סיון גולדברג: כולנו יודעים את זה, ולמרות הכל הקשבתי לך. את צועקת לי בתוך
האוזן. את צועקת לי באוזן ולא מכבדת את מה שאני אומר.
מר רן קוניק: אבל תתייחס אתה עניינית. אתם אומרים -
מר סיון גולדברג: אני מנסה, אבל היא צורחת לי בתוך האוזן.
מר רן קוניק: אתם אומרים שתוקפים אתכם אישית ואתם מחזירים אישית גם.
מר סיון גולדברג: לא, אני מעמיד את הדברים, רות, אני אצטרך בדיקת שמיעה באוזן
ימין. את צורחת לי באוזן.
גב' רות ברונשטיין : חודשיים, חודשיים בתפקיד.
מר סיון גולדברג: ההצעה שעלתה לסדר היום בכלל לא התייחסה לעצם העובדה שאת
מחזיקת תיק חינוך מיוחד. ורק החידוד פה הוא חשוב. ודבר שני, בהתייחס לדברים
שאמרת עלי ועל הקדנציה הקודמת, אז אני שמח לסבר את אוזניך, למרות שעבדנו גם
בקדנציה הקודמת במשותף לא מעט, ולקחת גם חלק פעיל יחד עם בתך המקסימה
בפעילויות של מחלקת הצעירים,
גב' רות ברונשטיין : (מדברת מרחוק)
מר סיון גולדברג: אני רוצה רק להתייחס לדברים שלך, מבלי שתצרחי לי בתוך האוזן.
אוקיי, אפשר להמשיך? אפשר להמשיך? אוקיי. אז הפעילויות, אני רק מסבר את אוזניך
שבקדנציה הקודמת מחלקת הצעירים הוקמה לראשונה כמחלקה וגם היא, כשהיא גדלה
וגדלה וגדלה, בתקציב ובכוח אדם, אז חלק מהתקנים שהיא גדלה בהם היו כתוצאה
29
מפעילות ארוכה-
מר רן קוניק: אגב, לא היה לה מנדט לעשות אירועים ...
מר סיון גולדברג: לא, אני רק מזכיר.
מר רן קוניק: מחזיק היה אני.
מר סיון גולדברג: לגמרי. והיינו עושים -
מר רן קוניק: למה עשית אירועים?
גב' רות ברונשטיין : (מדברת מרחוק)
מר סיון גולדברג: אתם לא נותנים אפילו לסיים את הדברים.
מר רן קוניק: כי אתה זה, נו, יאללה.
מר סיון גולדברג: אני מספר שבקדנציה הקודמת כשהקמנו את המחלקה,
גב' רות ברונשטיין : זה לא עניין אותי.
מר סיון גולדברג: אפשר? יופי. בקדנציה הקודמת, כשהקמנו את המחלקה, אז מי
שנסע, עלה לירושלים לא אחת ולא פעמיים ולא שלוש, וזה היה בגיבוי ובשיתוף פעולה
עם ראש העירייה בזמנו, בקדנציה הקודמת, כדי לנסות ולהכניס את העיר גבעתיים לקול
הקורא של המשרד לשוויון חברתי, לפיילוט של 25 רשויות בלבד, שהן מממנות חצי
במקרה של גבעתיים בגלל הסוציו אקונומי זה חצי, 45%, מממנות פעילות במחלקות
צעירים בתקן של רכז בשילוב צעירים עם מוגבלות וכמובן תקציב לפעילות, שגם את זה
ראש העירייה כמובן, יחד איתי, הוא היה מחזיק תיק צרכים מיוחדים, אני הייתי מחזיק
תיק הצעירים, הובלנו ביחד. את היית גם חלק והיית מביאה את הבת שלך לפעילויות.
מר רן קוניק: עשית דברים טובים,
גב' רות ברונשטיין : אני הייתי מביאה את הבת שלי לפעילויות שאני ארגנתי, הבאתי את
הבת שלי ...
30
מר סיון גולדברג: לא רק לפעילויות שאת ארגנת. רק סליחה, אבל את יכולה להפסיק
לצרוח לי בתוך האוזן? אז תפסיקי לצרוח לי בתוך האוזן.
מר רן קוניק: מיצינו, סיון.
מר סיון גולדברג: גם הפעילות של רק קשרים, שהיא לראשונה הוקמה בקדנציה
הקודמת בשותפות, וזה משהו שלא היה קיים לפני כן, ולכן לבוא ולהגיד, רק שנייה, ראש
העירייה, רק שנייה, רק שנייה,
גב' רות ברונשטיין : (מדברת מרחוק)
מר סיון גולדברג: לבוא ולהגיד 'בתקפה שלך',
מר רן קוניק: גם השם 'הטרקלין' ניתן למרכז הצעירים לפני תקופתו. אז מה?
מר סיון גולדברג: לא נכון.
מר רן קוניק: ברור. ב-2017 .
מר סיון גולדברג: הטרקלין? אני לא מכיר דבר כזה.
מר רן קוניק: אתה לא מכיר. תשאל את ניר. חברה לסיעה, אני אראה לך שרון
אורשלימי , אני אראה לך. הפייסבוק שומר הכל. שרון אורשלימי כבר ב-2017 פרסמה
'הטרקלין', מרכז הצעירים של גבעתיים.
מר סיון גולדברג: אני לא מכיר דבר כזה. אני אשמח לראות, דרך אגב, ששרון פרסמה
את השם הזה.
מר רן קוניק: אני אראה לך. תעשה חיפוש בפייבסוק.
גב' רות ברונשטיין : (מדברת מרחוק)
מר רן קוניק: אולי טל גזית היה שותף לשם. אני לא זוכר.
מר סיון גולדברג: טל גזית יוכל להעמיד את הדברים על דיוקם.
מר רן קוניק: לא, יש את זה,
31
מר סיון גולדברג: אבל טרקלין זה לא היה ב-2017 .
מר רן קוניק: סיון, כתוב. כתוב. 2017 .
מר סיון גולדברג: אני אשמח לראות. בכל אופן,
מר רן קוניק: הרצאות בברים. הטרקלין, מרכז הצעירים של גבעתיים.
מר סיון גולדברג: אני לא מכיר את השם הזה.
מר רן קוניק: הטרקלין עצמו עוד לא היה. אבל השם היה.
מר סיון גולדברג: אני לא מכיר. אני לפי מה שאני יודע, שעשינו על זה שיתוף של
התושבים, זה היה באותו -
מר רן קוניק: אני אשלח לך. ב-2017 .
מר סיון גולדברג: ב-2019 לדעתי זה היה
מר רן קוניק: לא, לא, 2017 .
מר סיון גולדברג: בכל מקרה, אני לא מקבל את הדברים שרות אמרה. ואני רק אסיים
ואומר שרות, אני מציע לך להיזהר בדבריך להבא. כי את גם אומרת את התשובות שלך
באופן אישי על השם שלי וגם טוענת טענות שהן לא נכונות בבסיסן כשאת אומרת שהייתי
סגן ראש עיר חמש שנים. אחד, לא הייתי חמש שנים, רק שנתיים וחצי. ודבר שני וגרוע
מכך, את מכניסה את השם שלי ואת העשייה שלי באותו משפט כשאת אומרת שדבר לא
נעשה.
ולכן, וזה לא נכון. כי אני אוסיף ואומר שחוץ מהפעילויות שנעשו, גם מעבר לתקן של רכז
שילוב צעירים עם מוגבלות, גם לראשונה גויסו מלגאים שעבדו עם המחלקה לצרכים
מיוחדים שהוקמה בתקופתך, רן, כמחזיק התיק. ועוד ועוד ועוד. ולכן לא רק שאת
משקרת, אני מציע לך להיזהר בדבריך. כי זה לא בסדר. (במענה להערה שנאמרה
מרחוק) בדיוק, וראש העירייה יכול לפרוס את משנתו לגבי צרכים מיוחדים, ומה נעשה
32
בקדנציה הקודמת. ויחד עם הכל, אני אומר עוד פעם. שום דבר לא מושלם. תמיד אפשר
עוד. ואני מזכיר לך ועוד פעם, את לא מחזיקת תיק צרכים מיוחדים. תודה.
מר רן קוניק: טוב, אנחנו נצביע על הסרת ההצעה, כדי שלא בטעות עוד תגידו אחרי זה
שאתם בזכות ההצעה שלכם הוועדה הזאת קמה. וזה מסוג ההצעות שהיא בערך,
אמרתי, אני משווה אותה להצעה של 'אנחנו מציעים שהעירייה תאסוף את האשפה שלוש
פעמים בשבוע'.
גב' לאה ג'רבי : קודם כל, אם זה קיים, מעולה.
מר רן קוניק: אז זה קורה.
גב' לאה ג'רבי : זה קורה, אז לא צריך להיות ציני. אפשר להתקדם הלאה. אני שמחה.
אמרתי 'כל הכבוד'.
מר רן קוניק: הערתי. אני רק מסביר למה ההצעה -
גב' לאה ג'רבי : לא צריך את הציניות, התיבול הזה.
גב' יהודית קורוטקי : הציניות משני הצדדים.
גב' לאה ג'רבי : אז אני אומרת כאן. לא צריך -
מר רן קוניק: כן, אבל להגיד על בריכת רמב"ם 'אני רגיל', זה בסדר.
גב' לאה ג'רבי : אני מבינה שכולנו זה. יאללה, בואו נתקדם.
מר רן קוניק: לאה, הכל בסדר.
דוברת: שומעים כאן את סגנון הדיבור וזה בכלל אני לא מתפלאה. כשאני באה מתחום
החינוך. אז קחי את זה לעצמך. כי את היית זאת שצעקת לפני דקה.
גב' לאה ג'רבי : אני צעקתי?
מר רן קוניק: כן. טוב, מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום? אני כבר אומר, זה דבר
שמתוכנן ויקרה, כולל נציגות של לאה, אם היא תיבחר כנציגת -
33
גב' נועה אגא: אני רוצה להגיד רגע משהו ליהודית,
מר רן קוניק: אנחנו באמצע ההצבעה עכשיו.
גב' נועה אגא: אור לי ניב אמרה קודם שצריך לבדוק משהו לעומק לפני שמעירים הערות
לאנשים.
מר רן קוניק: אבל אנחנו באמצע הצבעה.
גב' נועה אגא: אז אל תעירי הערות לגבי הילדים שלי ולגבי, בסדר? בואי קודם תקשיבי
לסיפור ומה קורה לילדים שלי בגן,
מר רן קוניק: היא לא העירה על הילדים שלך בכלל.
גב' נועה אגא: בסדר? תודה רבה. תודה לך.
מר רן קוניק: אף אחד לא דיבר על הילדים שלך, ואני ממליץ להקשיב לפני שמדברים.
היא דיברה על הילדים בכלל, על החינוך. שאנחנו לא נותנים דוגמה. היא נתנה את
הדוגמה שלך, שצעקת. מי נגד להסיר את ההצעה? אוקיי. הרוב בעד. חמשת החברים
מהאופוזיציה נגד.
הצבעה להורדת ההצעה מסדר היום
הצבעה:
12 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ טולדנו, אלי הולצמן, יהודית
קורוטקי, נדב אלישיב, יערה סתיו, אלעז רוזגוביץ, רות ברונשטיין, אילה
שני, בני רייך, מושיק גולדשטיין.
5 נגד: סיון גולדברג, עומר בוקסנבאום, לאה ג'רבי, נועה אגא, ניר קורן
34
החלטההצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא הקמת ועדה
עירונית בנושא צרכים מיוחדים ונגישות ירדה מסדר היום ברוב קולות.
מר רן קוניק: במסגרת המדיניות שלנו לתת סקירות במועצת העיר על נושאים כאלו
ואחרים, אז אנחנו נבקש מאור לי, מחזיקת תיק הלהט"ב, לרגל פתיחת חודש הגאווה,
לתת לנו סקירה על נושא תחום הקהילה הלטה"בית בגבעתיים ואירועי חודש או שבוע
הגאווה. בבקשה.
גב' אור-לי ניב: אני אתחיל לפני המצגת. נמצאת פה איתי לבנת, מולי, מאחוריכם, לבנת
מעמותת קהילתיים. פעילות הקהילה הגאה מרוכזת בעמותת קהילתיים, כמובן עבור
העירייה. לבנת היא מנהלת המחלקה שבה נמצאת רכזת הקהילה הגאה. נטע היא
הרכזת, לבנת היא מנהלת המחלקה. נמצא פה גם טל גזית, שהוא ראש מנהלת קהילה.
אז אנחנו ככה נציג לכם ממש בכמה דקות, כדי לא לגזול יותר מדי זמן. יש מספר בעלי
תפקידים ושותפים לתחום הזה. לא שמתי פה את כולם, כמובן, אבל יש כאן חלק נכבד.
מעבר לזה שאני מחזיקת התיק, הזכרתי את נטע ואת לבנת.
יש לנו מלגאי בתחום הלהט"ב, יש לנו עו"ס להט"ב שנמצא באגף לשירותים חברתיים
ועובד איתנו צמוד. גרעין להט"ב שמורכב מפעילים ומעובדי עירייה. איגי וחושן ותהילה
הם שלושה ארגונים מתוך קואליציית ארגוני הגאווה, שעובדים בעיר. יש לנו שתי קבוצות
איגי, חושן עובדת בכל בתי הספר בעיר, יסודיים ותיכוניים. חלקם עם התלמידים וחלקם
עם הצוותים, צוותי החינוך. זה תלוי גיל.
ואנחנו גם עובדים ביחד עם שותפתי סיגל להכניס תכנים לגני הילדים בקרוב. מנהל
החינוך כמובן שחקן מרכזי בתחום הקהילה הגאה בתהליכי עומק שאנחנו עושים
35
במערכת החינוך. השפ"ח והרווחה בכל אחד מהם יש רפרנט בתחום הקהילה הגאה, עם
פעילות מסונכרנת, כמובן. בהתאם למדיניות. משטרת גבעתיים היא שותפה אפילו
מפתיעה בשלוש שנים האחרונות, לפעילות שלנו. אנחנו מדי שנה, כבר שנה שלישית,
עורכים שם הכשרות לכל שוטרי התחנה, עם שיתוף פעולה מדהים ורצון מאוד מאוד גדול
שלהם ללמוד את התחום, להבין אותו, ממש ברמה של מושגים ותופעות והלכי רוח
בקהילה, ולהיות שותפים איתנו בקשר באמת הדוק.
אתם יודעים שזכינו בשנה שעברה במקום הראשון במדד הגאווה, ושנתיים לפני במקום
השני. השנה אין מקומות במדד הגאווה, בגלל המלחמה. אבל זכינו בציון מאוד גבוה,
שאסור לנו לחשוף, אני לא יודעת למה. אבל האגודה למען הלהט"ב ביקשה לא לחשוף
אותו. אבל אנחנו מוזמנים בשבוע הבא לנשיא לקבל את העיטור בפעם הרביעית או
החמישית, כבר לא זוכרת. רביעית נדמה לי.
תחומי העיסוק שלנו, אלה גם התחומים שנמדדים במדד, אגב, זה זהה לתחומים של
המדד. חינוך, תרבות, רווחה, הכשרות, תשתיות ומבנה ארגוני ונראות במרחב הציבורי.
את הפירוט, אנחנו קצת נפרט, ממש קצת, לבנת. אני אבקש מלבנת שגם תכירו אותה,
תדעו מי עושה את הדברים בפועל, יחד עם נטע, שלא נמצאת פה. שתיהן יחד. ולבנת
תיתן לנו סקירה. קחי מיקרופון. בבקשה, לבנת.
גב' לבנת למפרט: שלום, נעים מאוד לכולם ולכולן. קוראים לי לבנת. אני מנהלת מחלקת
מרכזי תוכן וקהילה בקהילתיים. ובאתי רגע לדבר קצת על מה קורה פה בעיר, ביחס
לקהילה הגאה. אני אגיד שגם אני לא נמצאת פה עשרות שנים, כן? אני יחסית חדשה.
עוד מעט שנתיים, אבל עדיין חדשה ביחד לכל המהלך שקורה פה. אז החלטנו להציג
כמה דברים באמת גם ביחס למדד, כי אנחנו חושבות שהמדד באמת הוא דבר שמודד
את ההתמודדות האמיתית של הרשות המקומית עם הקהילה הגאה. אני גם חברת
36
קהילה, כדי שנניח את כל הדברים על השולחן. ואני, כשהגעתי, עבדתי באיגי לפני, אני
עושה רגע הקדמה. עבדתי באיגי לפני ובאחווה הגאה ובכל מיני מקומות כאלה. וכן
התחום הזה, שאז גיליתי שיש לו תיק ואור לי מחזיקה אותו, כי לא הייתי רגילה לזה
מבאר שבע או מקומות אחרים, אז גיליתי שבאמת יש פה איזושהי אג'נדה שאני מאוד
מאוד מאמינה בה, של לא לעשות, אני מכירה כל מיני פינק וושים וכל מיני כזה 'כן, אנחנו
שמחים על ההצעה, ופה ופה', וביומיום בסוף אין מענה ואין מקום ואין מרחב. אני מאוד
שמחה שזה מה שאנחנו עושות ובגלל זה אנחנו מציגות את זה גם דרך המדדים של
המדד.
אז בעצם בחינוך אנחנו גם נמצאים בחינוך הבלתי פורמאלי וגם בחינוך הפורמאלי הם
משתפים איתנו פעולה במהלך כל השנה, גם מבחינת איזה הכשרות יש בבתי הספר, גם
מבחינת מה המורים אומרים, גם עצם זה שיש רכזי להט"ב בתיכונים ואנשים שאנחנו
יכולים לפנות אליהם ולשתף איתם פעולה בכל מיני דברים, מרמת הסיפורים שמגיעים
אלינו עד איזה צורך שעלה. או כל דבר כזה, שאנחנו יודעים לתת לו את המענה שלנו
ברמותינו, מה שנקרא. אז זה נגיד קצת לגבי החינוך. אתם יכולים לקרוא מאחורי כל פעם
יותר מפורט. ואם יש שאלות אז תשאלו אותי. כן? כמה להט"בים?
גב' אור-לי ניב: אני רגע, אני אענה. לאה שאלה כמה להט"בים יש במערכת החינוך.
אנחנו לא יודעים. לא סופרים. מן הסתם גם לא מדווחים כולם. אנחנו יודעים כמה פונים
אלינו. אנחנו לא יודעים להגיד כמה יש. ואנחנו יודעים אבל להגיד, מה שחוקרים המכונים
הרלוונטיים, שמדובר היום בין 10% ל-15% מהקהילה הכללית, שהיא קהילת הלהט"ב
אבל אין נתונים על מערכת החינוך. אני לא יכולה להגיד, לא יודעת להגיד,
גב' לבנת למפרט: אני אגיד שזה גם קצת משתנה.
גב' אור-לי ניב: אבל פונים. ואגב, זה בעלייה.
37
מר סיון גולדברג: בכנס היפה שארגנתם יחד עם הארגונים, אמרו, תקני אותי אם אני
טועה, שככל שהגיל יורד, ככה האחוז הזה הכללי עולה משמעותית. אולי בגלל הפתיחות,
אולי בגלל דברים אחרים.
גב' אור-לי ניב: נכון, צודק.
גב' לבנת למפרט: אני חושבת שגם רואים את זה. אין לנו מספרים ודברים. אני אפילו
לא יודעת להגיד את זה מהכובע של איגי, שזה מה שהם עושים. נראה לי שזה פשוט
ביחס למענה או לצורך שאנחנו מגלים, הרבה דברים שאנחנו שומעים. יש את הפוקט
שאנחנו מחלקים בכל שנה. הרבה דברים שאנחנו רואים שיש לזה צורך. אז אני מניחה
שכנראה כמות נכבדת מספיק לסיטואציה.
גב' אור-לי ניב: רגע, לפני שאנחנו עוברים לקהילה. רק משפט לגבי החינוך. נמצאת פה
אורית, שהיא שותפה מדהימה, באמת. היא שותפה מדהימה ואני מאוד מברכת על זה.
כי העמקת הקשר עם בתי הספר, גם עם גני הילדים, היא מאוד מאוד מתקדמת ומאוד
משמעותית. אנחנו רואים שבתי הספר פונים אלי באופן אישי, כמובן למנהל החינוך, לנטע
רכזת הקהילה, עם בעיות ועם נושאים. הורים פונים אלינו.
אנחנו כמובן מפנים לגורמים מקצועיים. אנחנו לא מטפלים מקצועיים. אין לי שום יומרה
לטפל מקצועית באף אחד, אלא אם כן זה לא משהו מקצועי טיפולי. אבל אנחנו יודעים
להפנות לגורמים הרלוונטיים ולפתור הרבה מאוד בעיות דרך העניין זה. לפני שהן מגיעות
לרמה מאוד גבוהה, שאי אפשר לטפל בה אחר כך. אז אני חושבת שפה באמת ההישג
המשמעותי מאוד זה שבמערכת החינוך היום, אני מדברת על הכיתות הבוגרות, מן
הסתם, למרות שהגיל יורד. אגב, היום כבר בכיתה ד' ה' אנחנו פוגשים שמתלבטים
בזהות המגדרית והמינית. אבל יש מענה כמעט לכל דבר, מענה, עוד פעם, בחיבורים,
בקישורים כאלה ואחרים.
38
גב' לבנת: נדבר גם קצת על קהילה ותרבות, שאני אגיד שמבחינתי זו גם הפעילות
המרכזית והשוטפת שלנו. אז בעצם בשנה וחצי האחרונות קמו הרבה קבוצות שהן יותר
יומיומיות, הן יותר הפעילות השוטפת. פחות אירועי שיא, לא פחות ביחס למה שהיה,
פחות ביחס לפעילות שלנו. ואנחנו גם בזמן המלחמה, היתה מאוד היענות ונפגשנו ביחד
סביב תוכן, סביב משחק, סביב סדנה. וכן נתנו את המענה לקהילה, גם בזמן הזה. פנו
אלינו גם הרבה מאוד, זו היתה תקופה מורכבת לכולנו וגם בקהילה.
והרבה אנשים שלא מצאו את עצמם במרחב. אז ניסינו לייצר גם לזה מענה. אני אגיד
שגם התחלנו להקים את קהילת ההורים, לייצר מקום לא למשפחות שיש להם ילדים
להט"בים, אלא משפחות שהם להט"בים, גבעתיים היא מקום מאוד מאוד מקום קורא
למשפחות האלה. ואין סיבה שלא יהיה להם מענה פה בעיר ואנחנו ממש מקבלות שיתוף
פעולה.
גב' אור-לי ניב: שני משפטים בעניין הזה. אחד, הדבר החשוב ביותר שהבנו בשנים
האלה שאנחנו עוסקים בקהילה הגאה זה שתתי קהילות הן מאוד מאוד קריטיות ומאוד
נדרשות. אגב, בכלל בקהילה, בניהול קהילה אנחנו מבינים את זה. אבל בקהילה הגאה
בעיקר. והדבר השני זה שמאוד מאוד חשוב ליצור רצף של פעילויות על פני השנה ולא
רק באירועי הגאווה, כמו שבעבר חשבו עושים אירועי גאווה ובזה זה נגמר. אנחנו עושים
את זה כל השנה. הקבוצות נפגשות לאורך כל השנה. הנסט שעוד מעט נגיע אליו,
שנמצא פה בקומה השלישית, אם לא ראיתם אז אתם מוזמנים, שהוא המרחב הפיזי
שלנו, פועל ומכיל קבוצות לאורך השנה באופן קבוע.
גב' לבנת למפרט: כן. אז אני חושבת שגם אני אגיד כמה מילים על קהילה, אם כבר אני
פה. אבל אני חושבת שאנחנו מתייחסות לקהילה הגאה כמו כל קהילה פה בעיר שאנחנו
מתעסקים בזה 24/7 ביומיום שלנו, במנהלת באופן כללי וגם אני במחלקה שלי. וביחס
39
לזה אני חושבת שאנחנו מנסות להבין מה הצורך הייחודי של כל קהילה. מה הדבר הנכון
לעשות עבור הקהילה וגם אנחנו מנסות לייצר את המענים, כמו שאור לי אמרה, תתי
קהילות אולי זה נשמע קצת לא מובן למי שמתעסק, אבל בסוף לייצר מענה לצרכים של
אנשים באופן שגם מפגיש אותם עם עוד אנשים שיש להם צרכים דומים. שבעיני זה דבר
סופר חשוב, סופר קהילתי ומקדם.
רווחה? אני לא מהרווחה אז אני לא, מאוד חשוב שיתוף פעולה מאוד גדול שיש לנו
בתחום. מרמת העו"ס להט"ב עד רמת הטיפולים המשפחתיים והזוגיים והלהט"ב זהב,
וכל התחומים האלה. אני חושבת שממש רואים, דרך אגב באופן מפתיע אני חייבת
להגיד, ממש גם נערים ונערות ממש פונים ומקבלים את המענה שלהם, וגם מבוגרים.
וזה דבר מאוד חשוב וגם אייל עשה איתנו שני פרויקטים וגם בזמן המלחמה. והם מנסים,
לי זה מאוד חשוב גם לא להפוך את כל הקהילה הגאה לקהילה טיפולית. לא כל הקהילה
הגאה היא קהילה טיפולית. אבל כשיש נקודות וכשיש מקומות, אז יודעים לתת את
המענה הנכון ויודעים לתת לו מקום. שזה מבחינתי הדבר החשוב.
גב' אור-לי ניב: מילה פה. שיתוף הפעלה עם הרווחה נובע קודם כל מהחשיבות של
העניין. ואנחנו נוהגים כבר כמה שנים להיפגש אחת לשלושה חודשים בפורום שלנו עם
עו"ס להט"ב ומנהלת המחלקה שלו ואנשים שלנו, כדי לדבר על בעיות שעולות אצלם
בטיפולים, בלי שמות כמובן ובלי פרטים. ולהעלות נושאים. אנחנו מוצאים פתרונות
לבעיות שעולות אצלם דרך הטיפול הקהילתי מה שנקרא והפוך.
גב' לבנת למפרט: הכשרות, בשתי מילים. אנחנו עושות הכשרות לכל הגורמים בעיר.
בכל מיני נושאים, מגוונים מאוד. אם מישהי רוצה הכשרה דברו איתנו. תשתיות ומבנה
ארגוני. אז אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים זה שהקימו את הנסט. בתוך זה נהיה
בית לקהילה הגאה, מקום שאנשים מרגישים שהם מגיעים אליו, ושיש להם מקום והרבה
40
מהפעילות שלנו קורית גם שם. בתוך זה, הרבה פעילות של שירותים לא ממוגדרים
ולייצר ממש תשתית פיזית של 'אוקיי, אני להט"בית, באתי לעיר, יש לי פה דברים פיזיים
במרחב שמייצרים מקום'.
גב' לאה ג'רבי : ... נחשפים לעובדה שבשירותים יש תא שירותים אחד, שהוא לא מוגדר.
השאלה אם אנחנו מכניסים את זה גם לבתי הספר, או יש איזו חשיבה כזאת? ... לא,
אבל השאלה אם בבתי הספר שלנו,
גב' אור-לי ניב: אנחנו נגיע לבתי הספר עם זה. שם זה יהיה יותר מורכב. כבר היו לי
כמה סשנים בעניין. שם זה יותר מורכב, זה נכון. את צודקת. התחלנו במרחב הציבורי
לפני שלוש שנים. ובכל מתקן ציבורי שלנו, כולל פה בבית ראשונים ובכל מקום אחר יש
תא אחד שהוא לא ממוגדר, שאפשר להיכנס אבא עם ילד, ילדה, לא חשוב. אמא, וכו'.
בתי ספר זה קצת יותר מורכב. אנחנו נגיע גם לזה.
גב' לבנת למפרט: זה גם נושא רגיש. חשוב לי להגיד. בסוף יש גם דברים חשובים שיש
מקומות שהם מוגדרים. ומצד שני עדיין צריך לתת מענה. זה לא מבטל אחד את השני.
לכן לפעמים יש מורכבות. אז יש לנו את המרפאות הגאות, ואנחנו בשיתוף פעולה עם
המרפאות. וזה לא ברור מאליו, בטח לא בתקופה של היום, בעיקר רפואה מגדרית
ודברים כאלה. היה פה באמת את האירוח של הכנס המוניציפאלי, ויש לנו בעיקר גם את
קבוצת הגאווה המקומית, שמי שלא יודע מה לעשות עם עצמו מגיע לקבוצת ווטסאפ
ומקבל את כל המידע. אז כל מיני תשתיות כאלה. חלקן פשוטות, חלקן יותר מורכבות.
חלקן יש עוד לאן להתפתח. סבבה?
ונראות במרחב הציבורי, שאני מרגישה שבאתי ביום טוב. אני חושבת, היתה פה דרמה,
אז אני אגיד. אנחנו הרבה פעמים מתלבטות על מה זה נראות במרחב הציבורית ואיך זה
בא לידי ביטוי. אני חושבת שבאמת יש לנו בשוטף, ביומיום, הרבה מאוד נקודות של
41
לשים את זה במרכז, לשים את זה כאיזשהו דבר שרואים אותו, שמגיע אליכם. מרמת
הקמפיין ליום המשפחה שיש בו שני זוגות להט"בים בכיף, ולא עכשיו 'זה קמפיין לשבוע
הגאווה, בואו תראו', אלא פשוט יום המשפחה בגבעתיים, בדוק יש פה אמהות לסביות.
וגם בכללי אני אגיד שהפרסומים במדיות מאוד מאוד, תמיד יראו את זה, זה אף פעם לא
יהיה מוסתר, זה אף פעם לא יהיה איזה משהו נישתי, חמוד, קטן. זה פה, זה בועט ואני
חושבת שיש לזה הרבה מקום. נראה לי שזהו, נכון?
גב' אור-לי ניב: משפט סיכום, עד שכולם יחזרו למקומות. המוטו שלנו הוא באמת, אגב,
על המוטו הזה יש לי לפעמים ויכוחים עם כל מיני גורמים מהקהילה הגאה, לא רק פה,
זה שהקהילה הגאה לא תרגיש שהיא מובלת, מובחנת ושונה מאחרים. אלא באמת
להטמיע אותה כמה שיותר, גם באמצעות פעילויות, גם באמצעות התשתיות וגם
באמצעות המענים שאנחנו נותנים. ועדיין, ברור לנו שיש צרכים שהם מיוחדים וייחודיים
לחברי הקהילה הגאה, בין אם זה נוער, ילדים ומבוגרים. ושם אנחנו כמובן נותנים את
המענים הספציפיים, ולכן גם הרבה מאוד מהפעילויות שאתם רואים פה הם באמת
מובחנות וכאלה שנותנות מענה אישי אפילו. בסוף המטרה היא שכולם ירגישו בנוח בעיר.
ממש בנוח. בנוח כי יש להם מענה לשירותים, בנוח כי לא מסתכלים עליהם אחרת, בנוח
כי הם בדיוק כמו כולם. זה החזון שלנו ולשם אנחנו הולכים וזה מה שמנחה אותנו כל
הזמן. תודה רבה על ההקשבה. אלה האירועים של שבוע הגאווה.
גב' לבנת למפרט: כן, יש פה את כל האירועים.
מר רן קוניק: תודה רבע על הסקירה.
גב' אור-לי ניב: כולם מוזמנים כמובן לכל האירועים. לבנת, תודה רבה.
גב' לבנת למפרט: תודה לכם על האירוח. נעים להכיר.
42
4. אישור המועצה למינוי מר רן קוניק, ראש העירייה, להיות נציגה של גבעתיים
בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
מר רן קוניק: סעיף 4, אנחנו ממשיכים בסדר יום. אני מן הסתם לא אצביע פה, נכון
חגית? אז אישור המועצה למינוי שלי. בעצם מינוי שממשיך, כנציג העירייה או הוועדה
המקומית בוועדה המחוזית. צריך לצאת או מספיק שאני לא משתתף? לא בטוח שאני
ארצה להצביע בעד. מי בעד? בעד הנציגות, בעצם ממלא מקום שם בכלל לדעתי. מי
נגד? כולם בעד?
הצבעה:
1 נעדר מההצבעה: רן קוניק
16 בעד: אור לי ניב, סיגל שפיץ טולדנו, אלי הולצמן, יהודית קורוטקי
נדב אלישיב, יערה סתיו, אלעד רוזגוביץ, רות ברונשטיין, אילה שני, בני
רייך, מושיק גולדשטיין, סיון גולדברג, עומר בוקסנבאום, לאה ג'רבי,
נועה אגא, ניר קורן.
החלטה: מינוי מר רן קוניק, ראש העירייה, להיות נציגה של גבעתיים
בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אושר פה אחד.
5. אישור עבודה נוספת לעו"ס מירב דנה אמסלם
מר רן קוניק: סעיף 5, אישור עבודה נוספת לעו"ס מירב דנה אמסלם. יש פה אישור
43
מאסף, סמנכ"ל העירייה. אני מניח שראיתם, היועצת המשפטית. מי בעד? פה אחד
תודה, אושר.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: אושרה עבודה נוספת לעו"ס מירב דנה אמסלם, פה אחד.
6. אישור המועצה למינוי רו"ח תמיר מילר, זיוה גבאי ועו"ד נטלי סטרול כחברים
בוועדת ביקורת בדירקטוריון "תלמה ילין".
מר רן קוניק: סעיף 6, אישור המועצה למינוי רו"ח תמיר מילר, הגב' זיוה גבאי ועו"ד נטלי
שטרול כחברים בוועדת ביקורת בדירקטוריון של "תלמה ילין". מי בעד? פה אחד, תודה.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: מינוי רו"ח תמיר מילר, זיוה גבאי ועו"ד נטלי שטרול כחברים
בוועדת ביקורת בדירקטוריון "תלמה ילין", אושר פה אחד.
7. אישור המועצה למינוי מר שי שדילוב ורו"ח אבי לוי, חשב אגף החינוך
כחברים בוועדת הביקורת בקרן גבעתיים לעידוד השכלה גבוהה.
מר רן קוניק: סעיף 7, אישור המועצה למינוי מר שי שדילוב, רו"ח אבי לוי, חשב אגף
החינוך, כחברים בוועדת הביקורת בקרן להשכלה גבוהה.
מר סיון גולדברג: רק לתקן. זה קרן גבעתיים לעידוד ההשכלה הגבוהה.
44
מר רן קוניק: התיקון התקבל. קרן גבעתיים לעידוד ההשכלה הגבוהה. מי בעד? פה
אחד. אושר, תודה.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: מינוי מר שי שדילוב ורו"ח אבי לוי, חשב אגף החינוך, כחברים
בוועדת הביקורת בקרן גבעתיים לעידוד השכלה גבוהה, אושר פה אחד.
8. אישור המועצה למינוי חבר המועצה נדב אלישיב כחבר בוועדת ביקורת
במקום מר אלי הולצמן, סגן ראש העירייה.
מר רן קוניק: סעיף 8, אישור המועצה למינוי חבר המועצה נדב אלישיב כחבר בוועדת
ביקורת במקום מר אלי הולצמן, שלא יכול לשמש כחבר בשל היותו סגן ראש עירייה. מי
בעד? פה אחד, תודה.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: מינוי חבר המועצה נדב אלישיב כחבר בוועדת ביקורת במקום
מר אלי הולצמן, סגן ראש העירייה אושר פה אחד.
9. אישור המועצהלמינוי מר יעקב שחף כחבר בדירקטוריון עמותת קהילתיים
במקום גב' רונית לוי.
מר רן קוניק: בסעיף 9, גם פה החלפה. אישור המועצה למינוי מר יעקב שחף כחבר
45
דירקטוריון בעמותת קהילתיים במקום גב' רונית לוי, כנציגים של סיעת הגמלאים. רונית
לא אושרה, בשל היותה -
מר סיון גולדברג: היא מסיעה מסוימת?
מר רן קוניק: כן, היא היתה נציגת ציבור. אבל היא לא אושרה בשל היותה חברה
ברשימה במועצת העיר. רונית זאת אשתו של לוליק, הזמר. מי בעד? פה אחד. תודה.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: מינוי מר יעקב שחר כחבר בדירקטוריון עמותת קהילתיים
במקום גב' רונית לוי אושר פה אחד.
10 . אישור המועצה לתיקון הרכב ועדת חינוך
מר רן קוניק: סעיף 10, אישור המועצה לתיקון הרכב ועדת חינוך. את רוצה להסביר על
זה, חגית?
עו"ד חגית כץ: ההרכב הקודם לא היה תואם בצורה מדויקת את הנחיות החוק. ואנחנו
כרגע מתאימים את זה להרכב שקבוע בחוק.
מר רן קוניק: אתה רוצה להעיר על זה? כי הוא שלח לי הודעה גם. אבל מה שהיה עד כה
פשוט לא היה לפי החוק. לא עמד וכו'.
מר סיון גולדברג: אני רק אספר שבעצם בעשור האחרון הרכב הוועדה היה נראה
46
אחרת, שהוא כלל גם נציגי ציבור מכל הסיעות, ועכשיו אנחנו בעצם-
מר רן קוניק: אבל יש לנו יועצת משפטית מאוד יסודית. שהולכת ככה, בדיוק לפי
הנהלים. וטוב שכך.
מר סיון גולדברג: זה נראה שחלק מנציגי הציבור לא כל כך התקבלו פה בעין יפה. ולכן
פתאום משנים את ההרכב.
מר רן קוניק: אין קשר. אין קשר.
מר סיון גולדברג: (במענה להערה מרחוק) נכון, אבל אישרנו כבר הרכב במועצה
הקודמת. שהוא לא היה חוקי.
מר רן קוניק: אין קשר. אין קשר לרונן. אמנם שלח לי הודעה והסברתי לו. לי זה לא
משנה.
מר סיון גולדברג: אני שמח שאנחנו עובדים לפי החוק. ואני גם שמח שהרכב ועדת
איכות הסביבה,
מר רן קוניק: גם אחרים רצו שיהיו נציגים.
מר סיון גולדברג: אבל אני שמח שגם הרכב ועדת איכות הסביבה בסוף לא הובא באופן
שהוא לא תקין. ונשאר אותו באופן תקני.
מר רן קוניק: נכון. מה שהיועצת המשפטית אומרת פה. זה שהיו דברים לפני זה,
מר סיון גולדברג: לא, לא רק בקדנציה הקודמת. גם עכשיו. לפני שתי ישיבות אישרנו
הרכב לא חוקי.
מר רן קוניק: אני מסכים. כי זה הלך כל הזמן לפי מה שהיה בעבר. אם שניים, שלושה
נציגי ציבור. אבל פה באמת כתוב, יש לזה איזשהו הגיון כנראה. מי באמת צריך להיות
בוועדה. מי ירד עוד? גם את לא יכולה להיות בוועדה? באמת? ראש מנהל החינוך
והתרבות לא יכולה להיות בוועדה?
47
מר סיון גולדברג: כי בפקודת העיריות ראש מנהל חינוך לא. זה שני נציגי בתי ספר פה.
אבל היא כמשקיפה, או מדווחת. ראש מנהל. ברור.
מר רן קוניק: באמת? זה לא ידעתי.
מר סיון גולדברג: את מדווחת שם.
מר רן קוניק: טוב. אז הנה. אתה יודע. כל הכבוד גם לרונן וכו', גם אם אורית יורדת, לא
ידעתי, האמת. לא שמתי לב. גם סיגל לא? לא, סיגל אני רואה כן.
מר סיון גולדברג: החלפתן.
מר רן קוניק: אה, סיגל רוזן. רק נציגי ציבור וכאלה. טוב. ומנהלות בתי ספר ומועצת
תלמידים וועד ההורים. בסדר, זה ההרכב בחוק. צר לי בשביל מי שלא יכול להיכנס. כולל
ראש מנהל החינוך שלנו, שנראה לי מוזר -
מר סיון גולדברג: מי היום יו"ר מועצת התלמידים?
מר רן קוניק: יהב פרשטמן.
מר סיון גולדברג: יהב? אז גם זה צריך אולי -
מר רן קוניק: מה שרשום. אה, לא, לא, לא להכניס את השם?
מר סיון גולדברג: לא להכניס שם, אלא בדיוק. כי זה מתחלף.
מר רן קוניק: גם ועד הורים.
מר סיון גולדברג: נכון, יו"ר ועד הורים, ויו"ר מועצת תלמידים.
מר רן קוניק: ואז אם הם מתחלפים צריך זה? אין בעיה. אז אם זה שמי זה שמי. טוב, אז
אנחנו צריכים לאשר את זה, נכון? את התיקון. מי בעד? כולם בעד? טוב, תודה רבה.
הסעיף הזה אושר פה אחד.
48
הרכב ועדת חינוך
1. חבר המועצה– רן קוניק, ראש העירייה – יו"ר הוועדה.
2. חברת מועצה– יהודית קורוטקי, חברת מועצה, מ"מ יו"ר הוועדה.
3. חבר מועצה– רות ברונשטיין, חברת מועצה.
4. חברת מועצה– סיגל שפיץ טולדנו, סגנית ראש העירייה.
5. חברת מועצה– לאה ג'רבי.
6. מנהלת בי"ס כצנלסון– רוית סוירי.
7. מנהלת בי"ס על יסודי– ענת ג'קסון (קלעי).
8. יו"ר ועד ההורים– איתי סולניק.
9. יו"ר מועצת התלמידים– יהב פרשטמן.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: תיקון הרכב ועדת חינוך אושר פה אחד.
11 . אישור המועצה להרכב הוועדה למיגור אלימות
מר רן קוניק: סעיף 11, אישור המועצה להרכב הוועדה למיגור אלימות. נשמט לנו פה
שם של מנהלת מחלקת הפיקוח בחנייה, זאב טננבוים.
מר סיון גולדברג: אבל בהרכב פה כתוב חבר מועצה וריק. בהרכב שמובא להצבעה.
מר רן קוניק: זה שלכם, לדעתי. למה זה ריק פה, שולי? לנציג האופוזיציה, לדעתי.
49
מר סיון גולדברג: העברנו כבר את השם.
מר רן קוניק: אז אין בעיה. אתם רוצים להגיד מי עכשיו?
מר סיון גולדברג: זה ניר קורן.
מר רן קוניק: ניר? סבבה.
מר סיון גולדברג: זה גם אושר בישיבה הקודמת. ניר קורן נציג אופוזיציה.
מר רן קוניק: יש לי שניים. יש לי את אור לי ונציג שלנו. מיגור אלימות.
מר סיון גולדברג: (במענה להערות) נכון, וגם מיגור אלימות. לא, העברנו את השם.
מר רן קוניק: אתה הנציג, ניר? אז תוסיפו סעיף 2, בחבר מועצה שרשום בלי שם, ניר
קורן כנציג האופוזיציה, בסדר? כולם בעד? טוב.
הרכב הועדה למיגור אלימות:
1. חברת המועצה– אור לי ניב, מ"מ וסגנית ראש העירייה, יו"ר.
גבעתיים שלנו.
2. חבר מועצה– ניר קורן, צעירים+.
3. ראש מנהל החינוך– אורית גור כהן.
4. מנהל אגף חירום וביטחון– שלומי לוי.
5. מנהלת האגף לשירותים חברתיים– זיוה גבאי.
6. יועצת לענייני אזרחים ותיקים– ענת חורב.
7. מנהל מחלקת פיקוח– זאב טננבוים.
8. נציג המשטרה- מת"ח גבעתיים.
50
הצבעה: פה אחד
החלטה: הרכב הוועדה למיגור אלימות אושר פה אחד.
12 . אישור המועצה להרכב ועדת ערר בארנונה
מר רן קוניק: 12, אישור המועצה להרכב ועדת ערר בארנונה. למעשה זה אשרור של
הוועדה הנוכחית. יו"ר עו"ד בבת דמארי, עו"ד אהרון כהן ועו"ד איתי נאור צברי. מזכירת
הוועדה – עו"ד ליהי דילבסקי. כולם בעד? פה אחד? טוב, תודה.
הרכב ועדת ערר בארנונה: עו"ד בבת דמארי – יו"ר; עו"ד אהרון כהן;
עו"ד איתי נאור -צברי. מזכירת הוועדה – עו"ד ליהי דילבסקי.
הצבעה: פה אחד.
החלטה: הרכב ועדת ערר בארנונה אושר פה אחד.
13 . אישור תב"רים
מר רן קוניק: יש לנו תב"ר אחד לאשר. ואחרי זה נעבור לישיבה של הארנונה. התב"ר
הוא על סימון כבישים, 500,000 שקלים. זה כבר הנושא של סימונים למיניהם, מעברי
חצייה, חיצים וכדומה. יש שאלות לגבי זה? אפשר להצביע? סימון כבישים, כולם בעד?
פה אחד.
51
הצבעה: פה אחד
החלטה: התב"ר אושר פה אחד.
מר רן קוניק: אתם רוצים הפסקה או נעבור ישר? ישר? טוב, אז אנחנו סוגרים את
הישיבה הרגילה.
__________________
רן קוניק
ראש העירייה
__________________
שולי ברוך בר-דוד
מרכזת ישיבות המועצה
52
קובץ החלטות
2. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא דגלול רחוב והבלטת סמל
הקהילה הלהט"בית במקומות ציבוריים לאחר שהתגלו סימנים לפעילות
להט"בופובית.
הצבעה להורדת ההצעה מסדר היום
הצבעה:
12 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ טולדנו, אלי הולצמן, יהודית
קורוטקי, נדב אלישיב, יערה סתיו, אלעז רוזגוביץ, רות ברונשטיין, אילה
שני, בני רייך, מושיק גולדשטיין.
5 נגד: סיון גולדברג, עומר בוקסנבאום, לאה ג'רבי, נועה אגא, ניר קורן
החלטה: הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא דגלול רחוב
והבלטת סמל הקהילה הלהט"בית במקומות ציבוריים לאחר שהתגלו
סימנים לפעילות להט"בופובית, ירדה מסדר היום ברוב קולות.
3. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים+ בנושא הקמת ועדה עירונית בנושא
צרכים מיוחדים ונגישות.
53
הצבעה להורדת ההצעה מסדר היום
הצבעה:
12 בעד: רן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ טולדנו, אלי הול
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]