פרוטוקול מליאה מס' 16

עיריית גבעתיים

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 16

מיוםרביעי, ז' בשבט תשפ"ה, 05.02.2025

נוכחים

מר רן קוניק- ראש העירייה, יו"ר מועצת העיר

גב' אור-לי ניב- מ"מ ו סגנית ראש עיר וחברת מועצה, חברת מועצה

מר אלי הולצמן – סגן ראש העירייה, חבר מועצה

גב' סיגל שפיץ-טולדנו, סגנית ראש העירייה, חברת מועצה

גב' יערה סתיו, חברת מועצה

גב' יהודית קורוטקי, חברת מועצה

מר מושיק גולדשטיי ן, משנה לראש העירייה, חבר מועצה

מר בני רייך, משנה לראש העירייה, חבר מועצה

מר אלעד עוז רוזגוביץ, חבר מועצה

גב' רות ברונשטיין, חברת מועצה

מר סיון גולדברג, חבר מועצה

גב' לאה ג'רבי, חברת מועצה

מר עומר בוקסנבאום, חבר מועצה

מר ניר קורן, חבר מועצה

מר אבי מוטולה, מנכ"ל העירייה

גב' קרן מישאל, עוזרת למנכ"ל העירייה

עו"ד חגית כץ, יועמ"ש העירייה

רו"ח גבי סוידאן, מבקר העירייה

גב' אביבה שבתאי, עוזרת ראש העירייה

2

גב' שולי ברוך בר דוד, רכזת ישיבות המועצה

חסרים:

מר נדב אלישיב, חבר מועצה

גב' איילה שני, חברת מועצה

גב' תמר מחלב, חברת מועצה

על סדר היום:

1. שאילתה מאת חבר המועצה, מר סיון גולדברג, בנושא שימוש ציני בנכסי

העירייה לצרכים פוליטיים.

2. שאילתה מאת חבר המועצה, מר סיון גולדברג, בנושא ברית ערים תאומות

3. שאילתה מאת חבר המועצה, מר ניר קורן, בנושא שיפוץ בריכת רמב"ם

4. שאילתה מאת חבר המועצה, מר ניר קורן, בנושא פתיחת חדרי כושר בעיר

בשבת.

5. הצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים פלוס בנושא עצירת תחילת העבודות

בביה"ס גורדון לטובת בחינת חלופות נוספות ותכנון מחודש.

6. הצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים פלוס בנושא הרחבת מגמות הספורט

לכלל התיכוניים בעיר גבעתיים.

7. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים פלוס בנושא בחינת מינוי ממלא מקום

לרב העיר גבעתיים וחיסכון תקציבי.

8. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים פלוס בנושא הגברת השקיפות בפרסומי

העירייה ועדכון נתונים שוטף באתר העירייה.

9. אישור המועצה להרכב ועדת יקיר העיר

10. אישור המועצה להרכב הוועדה להקצאת קרקעות

11. אישור המועצה לעבודה נוספת לגב' שפרה ונונו, עובדת מנהל הנדסה

12. אישור תב"רים

13. עדכון תרומה– לילי שגב (דפיברילטור)

3

מר רן קוניק ערב טוב לכולם. קודם כל אנחנו מברכים את כל מי שנמצא פה. נמצאים פה

נציגי מועצת הנוער העירונית. אנחנו שבוע וקצת לפני שבוע הנוער, אז אנחנו שמחים

שאתם פה. ברוכים הבאים וכמובן נמצאים פה גם הורים וילדים מבית ספר גורדון. אז

ההפגנה בחוץ זה סבבה. בפנים אני מקווה שיישמר השקט. אבל אתם בהחלט יכולים

להיות פה וזה מבורך גם. וכל מי שנמצא פה, ערב טוב. אנחנו פותחים את ישיבת מועצת

העיר מס' 16 מן המניין 5.2.2025 .

לפני שניגש לסדר היום, שאילתות, הצעות לסדר וכו', וגם לפני הסקירה החודשית

הרגילה של פעילויות ופעולות העירייה, אני רוצה, גם בשמכם אני מניח, להשתתף

באבלה הכבד של משפחת אדטו. רונית, מנהלת מועדון הגמלאים בשדה בוקר, לא יודע

אם כולם הכירו, או מי שהכיר, נהרגה, לצערנו, בתאונת דרכים מזעזעת. בת 60. עם

שלוש בנות ונכדים. ניהלה את מועדון הגמלאים ושורדי השואה כמעט בעשור האחרון.

היתה מאוד אהובה וזו באמת טרגדיה גדולה. אז זה ככה בשמנו, בשם כל חברי מועצת

העיר.

בקצרה, הסיכום החודשי. אז קודם כל, כמובן נפתח, זה לא קשור רק אלינו, מן הסתם,

בכל נושא חזרת החטופים והחטופות. אנחנו כמובן מתפללים ומייחלים להשלמת התהליך

והעסקה ולחזרתם של כל החטופים והחטופות. ביניהם תושב גבעתיים, אור לוי, שהוא

נמצא ברשימה ואנחנו גם בקרוב קצת נעלה מודעות, שמייחלות לשובו בשלום ונייחל

כולנו כמובן לחזרתו. מי שלא מכיר את הסיפור העצוב הזה, אשתו עינב נרצחה במיגונית

המוות. הוא נחטף ממנה ונשאר ילד בן שנתיים, שהיום הוא בן שלוש.

בהמשך לעדכון מחודש שעבר, המשכנו השבוע לקיים את ישיבות התקציב, לקראת

הסגירה. גם של תוכניות העבודה. ישיבת התקציב תתקיים בחודש הבא. יתקיים גם

4

סמינר נאמני שקיפות עירונית. שקיפות וחופש המידע, סמינר שארגן משה קונפורטי,

שהוא ממונה על התחום הזה, ו השתתפו בו המנהלים, מנהלי האגפים השונים בעירייה.

ובתחום החינוך, ציינו את שבוע החינוך העירוני, שנפתח במירוץ 'רצים לזכרם',

ובהשתתפות תלמידי שכבות י"א י"ב, לזכרם של בוגרי מערכת החינוך בגבעתיים, שנפלו

ונרצחו במלחמת חרבות ברזל. קיימנו את ערב ההוקרה השנתי למורים ולעובדות החינוך

המצטיינים, כדי להוקיר את, מי שחושב שהרעש הזה יעזור, אני חושב שהוא רק מפריע,

אבל אין בעיה, אפשר. קיימנו ערב הוקרה שנתי למורים ולעובדות החינוך המצטיינים,

להוקיר את תרומתם החשובה.

במסגרת שיתוף הפעולה עם עיריית כפר קאסם התקיים יום שיח בנושא אלימות

ומנהיגות בקרב בני נוער. בין מועצת התלמידים של תיכון שמען בן צבי לבין נציגי כפר

קאסם, יחד עם המכון הערבי -יהודי. זה היה לפני 10 ימים, משהו כזה. נפתח מרחב חדש

לגיל הרך במתחם גן אלמוג. הכולל מגוון פעילויות להורים ולתינוקות. התקיים אירוע

טעימות להורי וילדי הצהרונים בעיר.

זה היה בתיאטרון, במטרה לאפשר להורים להכיר מקרוב את תפריט העבודה של הילדים

בצהרונים. נפתח הרישום לשנת הלימודים הבאה עבור ילדי הגנים ותלמידי כיתות א'. יש

מערכת רישום חדשה גם, כבר לא דרך אוטומציה. החודש גם יצא קמפיין עירוני להעלאת

המודעות לאלרגיות. מדובר ביוזמה שהשפעתה ניכרת גם בחוגים העירוניים ובעמותת

הספורט, מתוך מטרה לוודא שכלל המערכות העירוניות נגישות ובטוחות עבור ילדים עם

אלרגיות.

בתחום הקהילה, בסטודיו 24 החדש פה למעלה, ע"ש אבי קורן, התקיימו מגוון רחב של

הרצאות, סדנאות, הצגות, כולל פעילות מיוחדת למשפחות אנשי המילואים. חזרנו עם

5

מפגשי שבת תרבות. החודש התקיים המפגש הראשון, שהתארח פה תושב העיר, מנהל

בית החולים איכילוב.

גם הפורום העירוני לשוויון מגדרי התכנס החודש. הוא דן, הוא מגבש תהליכים של שוויון

הזדמנויות והגברת המודעות לנושא. ובתחום החירום והביטחון, התקיימו אימון ורענון

רשותי למנהלי המכלולים בעירייה ולמטה המרכזי, כחלק מההיערכות הכוללת שלנו

למצבי חירום. נוסף על כך בוצע תרגיל פתיחה מהירה של מרכז הפעלה עירוני בכורזין,

ונמשך הטיפול וההיערכות לקראת התקנת מערכות לפתיחה מהירה במקלטים

הציבוריים. זהו, הכל בסדר. אנחנו דמוקרטיה. אנחנו בעיר דמוקרטית.

זה רק היה על קצה המזלג. אני רק אוסיף ואומר שמתקדמים מאוד עם בניית המרחבים

המוגנים. כבר מתחיל להיראות, גם בתלמה ימין, גם בשמעוני, מדהים. האמת הולך

לצאת ממש מדהים. יש גם כבר את החיפוי החיצוני. זה פרויקט באמת חבל על הזמן.

הייתי השובע בתלמה ילין. גם התקיים הפסטיבל השנתי של תלמה ילין.

אני ממליץ לכם בשנים הבאות להגיע. יש שם מחזמר של מגמת התיאטרון, ומופע ג'אז.

צריך לדאוג, אורית, שיזמינו גם את חברי המועצה. יו"ר מועצת הנוער, את רוצה אולי

להגיד כמה מילים לפני שאנחנו מתחילים? וגם נטע, איפה נטע? נטע, קדימה. בואי, אבל,

קחי מיקרופון, שישמעו אותך גם בהקלטה.

גב' יהב: טוב, אז אני אתן קודם לנטע, שתתחיל.

גב' נטע: טוב, אז שלום, נעים מאוד. קוראים לי נטע. אני ממחלקת נוער בעיריית

גבעתיים, ואני מנחה את מועצת הנוער העירונית. האמת ששבוע הנוער מתקרב, כמו

שראש העיר ציין. יש לנו את יום שלטון משותף בקרוב. שזה אירוע שאנחנו כמועצת

הנוער מאוד מתרגשים לקראתו, וככה הגענו למועצה בעיקר כדי לראות ולהחכים וללמוד

6

ולראות איך זה קורה באמת. וזהו. אני אתן ליהב גם להגיד כמה מילים ותודה רבה על

ההזמנה.

מר רן קוניק: בכיף.

גב' יהב: אז באמת אני אפתח ואומר תודה על ההזמנה. אני בטוחה שכולנו נלמד פה

כמה דברים. וואוו, אז זה באמת אירוע די מרגש עבורנו להגיע לפה. אנחנו באמת פועלים

במהלך השנה למען הנוער בעיר. ולראות איך הדברים מתנהלים ככה במקום של

הגדולים. זה מרגש עבורנו. שנה שעברה באמת הצלחנו להקים את עצמנו ככה מחדש

ולהתאושש, והשנה הגענו לנציגות יפה מאוד. פה אתם רואים חלק מהנציגים. יש לנו ככה

בקצרה שתי ועדות מרכזיות. את ועדת נוער וקהילה ואת הוועדה האתית משפטית. אנחנו

באמת משתדלים לפעול למען הנוער בעיר ויש לנו ככה תוכניות להשנה. חוץ מהתוכניות

שבאמת כבר חשבנו איך לבצע, אני מניחה שבאמת יזדמנו לנו עוד אופציות לפעול למען

הנוער ונשמח להמשיך אתכם את שיתוף הפעולה, ותודה רבה על ההזמנה.

מר רן קוניק: אחלה, בכיף. בהצלחה. תודה לכולכם ותיהנו, עד כמה שאפשר, מהישיבה.

אנחנו מתחילים לפי סדר היום.

1. שאילתה מאת חבר המועצה, מר סיון גולדברג, בנושא שימוש ציני בנכסי

העירייה לצרכים פוליטיים.

מר רן קוניק: סעיף ראשון, שאילתה מאת חבר המועצה סיון גולדברג, בנושא שימוש ציני

בנכסי העירייה לצרכים פוליטיים. כן. שולי, בבקשה.

גב' שולי ברוך בר דוד: לאחרונה נחשפתי לפרסום המעיד כי סגנית ראש העירייה, סיגל

7

שפיץ טולדנו, מארחת ח"כ ממפלגת "המחנה הממלכתי" למפגש פוליטי בגבעתיים, אשר

מתקיים במרכז קהילתי "בית טייבר" – נכס עירוני ציבורי. בפרסום עצמו נכתב כי האירוע

מתקיים בהשתתפותה של סגנית ראש העירייה. מדובר בניצול בוטה של משאב עירוני

ציבורי, אשר אמור לשרת את כלל תושבי העיר, לטובת צרכים פוליטיים פרטיים של

נבחרת ציבור ושל המפלגה בה היא חברה ואשר תמכה פומבית גם בראש העירייה

בבחירות האחרונות. שימוש זה פסול מיסודו, חורג מגבולות האתיקה הציבורית ומהווה

פגיעה חמורה בניהול התקין של משאבי העירייה.

אין מדובר במקרה ראשון. בעבר כבר הוגשה שאילתה דומה בנוגע לשימוש ציני ופוליטי

שנעשה במשאבי "הטרקלין" לצרכים פוליטיים על ידי אותה סגנית ראש העירייה. כעת

נחשף משקרה נוסף המעלה חשש כי אין כל פיקוח או אכיפה בנושא, דבר שעלול להוביל

לזליגה מסוכנת בשימוש נכסי העירייה לצרכים אישיים ופוליטיים של חברי הקואליציה.

שאלות: 1 )בהתאם לאחריותו של ראש העירייה על כלל נכסי העירייה ושימושם, כיצד

יתכן שהתקיים אירוע פוליטי במרכז קהילתי עירוני ללא פיקוח וללא אישור מוקדם? אילו

צעדים ננקטים בעירייה כדי לוודא שלא מתבצע שימוש פוליטי במשאבי ציבור ומדוע הם

כשלו במקרה זה?

2 )האם השימוש באולם בית טייבר נעשה על בסיס תשלום מלא, בדומה לכל גורם חיצוני

אשר מעוניין להשתמש בו או שהוא ניתן ללא עלות בשל היותה של סגנית ראש העירייה

נבחרת ציבור? 3 )האם קיים נוהל ברור המגדיר את גבולות השימוש של נבחרי ציבור

במשאבי העירייה לצרכים פרטיים או מפלגתיים ואם כן, האם אירוע זה עומד

בקריטריונים המותרים?

התשובה: אין כל מניעה, וכך היה מאז ומעולם, לשכור בתשלום חדר או כל חלל אחר

8

בבניינים הציבוריים. הדבר נכון לכל אדם ו/או גוף, כולל מפלגות ארציות, מקומיות ונבחרי

ציבור. קצת מוזר שמגיש השאילתה בחר בשאלה מסוג זה. ככל הנראה שכח שקיים את

כנס פתיחת הקמפיין שלו בעסק עליו היה ממונה כמחזיק תיק העסקים ומפי יודעי הדבר

גם לא שילם בעבורו אפרופו שימושים ציניים.

מר רן קוניק: טוב, תודה רבה. אנחנו נסתפק. לא, לא, אין שאלות המשך.

מר סיון גולדברג: לא, יש לי שאלת המשך.

מר רן קוניק: לא, אתה לא מקבל אישור כי שאלת 18 שאלות בשאילתה

מר סיון גולדברג: אבל לא קיבלתי תשובה על אף אחת מהן.

מר רן קוניק: קיבלת.

מר סיון גולדברג: ראשית, האשמת אותי -

מר רן קוניק: לא, לא, אין שאלת המשך, סיון. נגמרו שאלות ההמשך.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אני אבל רק רוצה לענות לו, בבקשה.

מר רן קוניק: גם אם שילמת, זה לא תקין, אגב. לפי מה שאתה טוען. אפילו הרבה יותר

חמור. מה רצית להגיד, סיגל?

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : יש לי כמה דברים מאוד חשובים להגיד. אני שמחה, היום יש לנו

פה קהל שילמד איך לא מגישים שאילתה. איך לא עושים מהלכים לא מוסריים ולא

ערכיים, ואני רוצה להסביר. כי בפעם הראשונה, סיון, אני ויתרתי לך, כשהחלטת שאני

ויערה עשינו משהו שאולי הוא לא ערכי.

קודם כל, הגשת שאילתה היא שאלה. אתה הוצאת כאן דיבה, ובסוף השאילתה אני

מצפה לא רק שתוריד אותה אתה מסדר היום, אלא גם תתנצל. ואני אסביר למה. בחרת

באופן אישי לנסות להכפיש, הפעם אותי. החלטת, אני עכשיו מדברת ואתה לשם שינוי

תשב ותקשיב.

9

מר סיון גולדברג: דברי חופשי ואני אענה.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : כי אנחנו בדרך כלל מקשיבים לך לנאומים מאוד מאוד ארוכים.

מר סיון גולדברג: חופשי, אני מקשיב ואני אענה לך בסוף.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אתה תקשיב. ואתה יכול להניח את המיקרופון. זה ייקח לי זמן.

מר סיון גולדברג: אני אקשיב ואני אענה לך בסוף.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אתה כתבת וקבעת עובדות שנעשו כאן מהלכים לא תקינים. אם

אתה שואל שאלה, אם היית קצת חושב רגע צעד אחד קדימה, היית שואל שנייה לפני

זה, האם יש חוזה בין המחנה הממלכתי, כמו כל סיעה אחרת, לא, הוא לא יכול להניח

את המיקרופון. הוא לא יכול.

מר רן קוניק: כן, סיגל.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אתה היית יכול לשאול, והיית מקבל תשובה מאוד פשוטה.

יכולת גם לשאול אותי. אנחנו שכנים, גרים באותה השכונה. אתה החלטת לקבוע כאן

עובדות על שימוש ציני לכאורה במשאבי העירייה. קבעת כאן עובדה שלכאורה אמורה

להכפיש את שמי, ולכן אתה תוריד את השאילתה הזאת וגם תתנצל, ואני אסביר למה.

והייתי צריכה להגיד את מה שעכשיו אני רוצה להגיד, ושכולם ישמעו, עוד בשאילתה

הראשונה שלך. כשאתה היית עד לא מזמן סגן ראש העיר ומחלקת הצעירים, אתה יודע

מה הפעולות הראשונות שאני עשיתי כשהגעתי למחלקה? תקשיבו טוב, צעירים לעתיד.

קודם כל, 5,000 שקלים בחודש מכספי הציבור, פרסום במקומון של העשייה של צעירים

איזה צעיר קורא מקומון? מאוד מעניין. כספי ציבור.

הגעתי לשם ונדהמתי מכמות הכיבודים. כנראה לא הספיק לך העקיצות של רן פעם

שעברה על הפיצות. מישהו, יש פה חבר'ה מהגזברות גם. מישהו מכם ראה פעם איך

מזמינים פיצות ב-40,000 שקל? רוצים ללמוד מה זה ניהול תקין? מישהו מכם ראה פעם

10

כיבודים שמזמינים ב-100,000 שקל? מישהו מכם היה במסיבה המטורפת והבאמת

יפה, ייאמר לזכותך, להפיק אירועים אתה יודע, בתקופת בחירות, במצפור, אירוע מהמם

ביותר מ-200,000 שקלים כספי ציבור. כשאתה מדבר על מישהו אחר, אתה לא תענה

עכשיו, כי אני מדברת ואתה תמתין, ותניח את המיקרופון.

מר סיון גולדברג: כשתסיימי.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : כשאתה מדבר על ניהול תקין, כשאתה מנסה להכפיש מישהו

אחר, אתה צריך לזכור שעשיתי לך טובה גדולה שלא אמרתי את כל הדברים האלה

ואחרים. אתה יודע מה ההבדל בינינו? אתה לא הלכת לבדוק אפילו אם יש חוזה. אני את

כל מה שאמרתי -

מר סיון גולדברג: איזה חוזה?

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : חוזה בין המחנה הממלכתי לקהילתיים, שמשכירים את החדר

המסכן הזה ב-500 ,600 שקלים, כשאתה הזמנת כיבוד, שכשאני הגעתי למחלקת

הצעירים, עד עכשיו הם בהלם מה קרה לשפע הטורטיות. כל הקונדיטוריות הכי טובות

בגבעתיים. למה פתאום אתה מוריד את הראש? איפה כל הסושי? כל מחלקות העירייה

שיושבות כאן ישמעו עכשיו, כולל חברי המועצה, כמה כיבוד. באלפי, מאות אלפי שקלים

מתקציב הצעירים. כי לסיון היה מותר הכל. כל מחלקות העירייה ביחד לא מזמינות, אתה

תחכה בסבלנות, כל כך הרבה כיבוד.

והמסיבה הזו שאתה הפקת, אנחנו רבים כאן, כל חברי המועצה, מבוקר עד ערב, על כל

שקל. יש כאן מחלקות שאין להן חלב. ראש מנהל חינוך מהכסף שלה הפרטי הולכת

וקונה חלב. אבל במחלקת הצעירים, שאתה מגן עליה כבר שלוש ישיבות מועצה, על

העובדים, למה אתה לא דואג ככה לכל עובדי העירייה?

מר סיון גולדברג: לכולם. לכולם.

11

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : ממש, אתה לא דואג, אני מדברת עכשיו.

מר סיון גולדברג: תיכף אני אגיד לך על כל מה שאמרת.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אני מדברת עכשיו, סיון היקר. זה ניהול,

מר רן קוניק: סיגל,

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : לא, אני רק אסיים. זה ניהול לא תקין. זה לעשות שימוש ציני

במשאבי העירייה וכספי ציבור. במאות אלפי שקלים, עם הוכחות ומספרים. תתבייש לך.

מר רן קוניק: לא, כנס פתיחת הקמפיין של רשימה פוליטית, בעסק, פאב, שהוא באותו

זמן מחזיק תיק העסקים.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : נכון. אבל המסיבה במצפור עלתה הרבה יותר מכספי הציבור.

מר סיון גולדברג: אין בזה שום דבר פסול, כשזה בתשלום.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : פסול מאוד. אה,

מר סיון גולדברג: שום דבר פסול.

מר רן קוניק: ולהשכיר חדר למפגש פוליטי בתשלום זה בסדר?

מר סיון גולדברג: מאה אחוז. מאה אחוז.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : כולם שמעו את סיון, ואתה עכשיו -

מר רן קוניק: אה, חשבת שהם מקבלים בחינם בטח.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אה, אז למה לא שאלת?

מר סיון גולדברג: קודם כל שאלת.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : למה קבעת עובדות? זה לא שאלה. תקרא מה כתוב.

מר סיון גולדברג: שאלתי, וכשאני, אני רוצה להגיב לך.

מר רן קוניק: גם לא שילמת על הכנס, אבל לא משנה.

מר סיון גולדברג: שילמתי ואני יכול להוכיח. אבל אני לא צריך לך כלום.

12

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אתה קבעת עובדות, אתה קבעת עובדות.

מר סיון גולדברג: אני שאלתי את השאלה,

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אני הייתי צריכה לעשות את זה פעם שעברה. אני לא שואלת

אותך שאלה.

מר סיון גולדברג: תקשיבי, כשתסיימי אני אענה לך.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אתה לא רק תתנצל, אתה תוריד את השאלה כי אתה קבעת

כאן, וזו דיבה, ואתה יודע טוב מאוד שזו דיבה. אתה יודע טוב מאוד שהיה אפשר לקחת

חדר ואתה החלטת לכתוב כאן אמירות ויושבים כאן סוף סוף גם בני נוער וקהל, שישמעו

איך לא להתנהג במועצת העיר. אתה חצית קווים אדומים ואתה יודע את זה. ולכן -

מר רן קוניק: צודקת. תתנצל ותוריד את השאילתה.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : כדאי מאוד שתוריד את השאילתה הזאת. תודה רבה.

מר סיון גולדברג: טוב, קודם כל ראשית, כל הדברים שנאמרו פה הם שקר אחד גדול. כי

לי אין שום קשר לדבר הזה. וגם תקני אותי אם אני טועה. ממתי סגן ראש עיר חותם פה

על איזשהן חשבוניות? ממתי סגן ראש עיר מזמין כיבוד? אבל אני דוחה על הסף את כל

מה שאמרת. כי כל מה שאמרת הוא שקר אחד גדול.

אבל, אבל. ראשית אני מתייחס ספציפית לשאילתה הזאת. את אמרת שאני הוצאתי

דיבה. אני הגשתי שאילתה ושאלתי שאלות. יחד עם זה, רגע, תני לי להשיב לך. יחד עם

זה, אני מקריא לכם, מתוך ההסכם שנחתם בין עיריית גבעתיים, שיושבים פה גם הדרג

המקצועי וחתמו עליו גם, לבין משפחת טייבר וקרן טייבר, וכתוב 'מובהר מוצהר בזאת כי

הצדדים לא ינהלו ו/או יקיימו בנכס כל פעילות פוליטית ו/או מפלגתית'. ולכן עלתה

השאילתה שלי. כי זה היה הסכם, רגע, זה היה הסכם שנחתם בין משפחת טייבר

לעיריית גבעתיים,

13

מר רן קוניק: טוב, סיון, אתה סתם מתחפר,

מר סיון גולדברג: ועל ההזמנה שלך של חבר הכנסת של מפלגת, מהמחנה הלאומי,

מר רן קוניק: אז היית שואל על בית טייבר ספציפית.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : אז היית שואל. אנחנו שכנים.

מר סיון גולדברג: החבר כנסת שאת מארחת שם הוא בניגוד לחוק, והשם שלך כתוב על

הפרסומים.

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : ... החברים שלך מהמחנה הממלכתי גם -

מר סיון גולדברג: את הזמנת אותו, ואת הזמנת את התושבים לכנס הפוליטי שלך.

(מדברים ביחד)

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : ואתה מוזמן גם, סיון.

מר סיון גולדברג: במרכז קהילתי, ועוברת על החוק.

מר רן קוניק: אוקיי, מיצינו. לא שומעים את הרעש של ההפגנה בחוץ מרוב שאתה צועק.

מר סיון גולדברג: בושה. בושה. בושה. ... בכלל מקום, בבית טייבר. מעניין מה משפחת

טייבר תגיד על זה.

מר רן קוניק: מה תגיד,

מר סיון גולדברג: שמחר יש שם כנס פוליטי של מפלגה.

מר רן קוניק: סיון, השאילתה שלך היתה מיותרת,

גב' סיגל שפיץ-טולדנו : מה יגידו הצעירים של גבעתיים, שחושבים שה-1 מיליון שקל

מושקע בהם, אבל הוא מושקע במתנות לסטודנטים,

מר סיון גולדברג: מעניין במה את משקיעה את הכסף, מעניין במה את משקיעה את

הכסף. בושה.

מר רן קוניק: די, די, שמענו. מספיק. בואו נעבור הלאה. במשפט אחד, אתה יודע את זה,

14

היית חמש פה בהנהלת העיר. גם בתקופת הבחירות, טלי ארגמן, לא זוכר, אנשים לקחו

שילמו כסף שכירות. אי אפשר להגיד לבן אדם תמורת שכירות אל תעשה פה מפגש.

ודובר על משהו חד פעמי. לא מקימים שם סניף.

מר סיון גולדברג: אין לי בעיה. אם זה היה בבית ראשונים אין בעיה.

מר רן קוניק: אה, הבעיה שזה בטייבר?

מר סיון גולדברג: בוודאי, בבית טייבר אסור לקיים כנס פוליטי.

מר רן קוניק: בשביל זה השאילתה, חמישה סעיפים עם 'שימוש ציני'?

מר סיון גולדברג: אסור לעשות בבית טייבר כנס פוליטי. מה לעשות? תעבירו את זה

לבית ראשונים. ודאי לא עם השם של סגנית ראש העיר, חברת מפלגה.

מר רן קוניק: אני חושב שהשאילתה הזאת, בטח איך שהוא הוצגה, מיותרת. בפרט

שאתה יודע שלא נעשה פה שום דבר פסול.

מר סיון גולדברג: יש הסכם, אתה חתום עליו, רן.

מר רן קוניק: טוב, אנחנו ממשיכים. אתה אמרת, היא ענתה, ממשיכים הלאה.

2. שאילתה מאת חבר המועצה, מר סיון גולדברג, בנושא ברית ערים תאומות

מר רן קוניק: שולי, שאילתה מס' 2. גם של סיון, בנושא ברית ערים תאומות

גב' שולי ברוך בר דוד: במענה להצעה בנושא מיסוד ברית ערים תאומות, ראש העירייה

רן קוניק טען ב-14.07.2021 :"אנחנו ממשיכים בשיתוף הפעולה[-קאסם

באמת מתוך מטרה להרחיב אותו ולעשות משהו רשמי וחתום ]...[

את זה באופן רשמי". מאז עברו 3 שנים וחצי ולא מוסדה ברית ערים תאומות עם כפר-

15

קאסם או עיר אחרת לאור הבטחותיך שהופרו פעם אחר פעם - מהי המשמעות של

הדברים שאתה אומר במועצת העיר? "

תשובה: השאלה אינה ראויה לתגובה ומעידה בעיקר על ילדותיות ותסכול מצד השואל.

מומלץ, גם בספסלי האופוזיציה לנסות ולפעול למען תושבי גבעתיים, למרות הנוחות

המסוימת הקיימת בעשייה האפסית לאורך שנים והתעסקות בגניבות דעת ופופוליזם.

מר רן קוניק: טוב, פה באמת אין שאלת המשך.

מר ניר קורן : לא, בטח שיש.

מר רן קוניק: ממש לא. אתה גם לא הגשת שאילתה. שאלת המשך למה? לשאלה

ששאלת? אנחנו עוברים הלאה.

מר סיון גולדברג: איך שהוגשה, רן. איך שהוגשה השאילתה.

מר רן קוניק: אין שאלת המשך. נקודה.

מר סיון גולדברג: האם לפי -

מר רן קוניק: ייעוץ משפטי, אתה מוזמן לפנות לשר הפנים ולהתלונן .

מר סיון גולדברג: יש פה יועצת משפטית שיושבת. שאילתה היא שאלת המשך.

מר רן קוניק: בבקשה.

עו"ד חגית כץ: (מדברת ללא מיקרופון) התשובה היתה בהמשך לשאלה.

מר סיון גולדברג: שאלת המשך בדיוק על זה. או השאלה שלי בהמשך לתשובה. זה

בדיוק באותו נושא. אני שואל, איך פתאום איך שהגשתי את השאילתה, פתאום עולים

פוסטים על שיתופי פעולה,

מר רן קוניק: וואו, גם הבאנו אותם עשרה ימים לפני שהגשת.

מר סיון גולדברג: ופתאום עושים כנס -

16

מר רן קוניק: טוב, סיון. אתה עושה מעצמך צחוק, כי זה היה לפני עשרה ימים.

מר סיון גולדברג: אני עושה צחוק, בסדר.

מר רן קוניק: קראנו למנהל מהר, כי הגשת שאילתה. טוב, בוא נתקדם.

מר סיון גולדברג: אנחנו יודעים איך זה עובד, רן. אנחנו יודעים איך זה עובד.

מר רן קוניק: שאילתה שאמרתי, מעידה בעיקר עליך. לא, לא, לא, אורית, אורית, אורית.

אנחנו לא מתייחסים לשאילתות כאלה בכלל. זה בכלל לא ראוי. זה בגן ילדים אולי יכול

להתאים, לא פה.

3. שאילתה מאת חבר המועצה, מר ניר קורן, בנושא שיפוץ בריכת רמב"ם

מר רן קוניק: שאילתה מס' 3. מאת חבר המועצה מר ניר קורן, בנושא בריכת רמב"ם. כן

שולי.

גב' שולי ברוך בר דוד: במענה לשאילתא בנושא שיפוץ בריכת רמב"ם, ראש העירייה רן

קוניק טען ב-27.03.2019: "עד סוף הקיץ הבא 2020]-

הבריכה תהיה מוכנה לשימוש מאז עברו 6 שנים והבריכה עדיין לא מוכנה לשימוש, ולא

תהיה גם בשנים הקרובות. לאור הבטחותייך, שהופרו פעם אחר פעם - מהי המשמעות

של הדברים שאתה אומר במועצת העיר?

השאלה אינה ראויה לתגובה, ומעידה בעיקר על ילדותיות ותסכול מצד השואל. מומלץ גם

לספסל האופוזיציה לנסות ולפעול למען תושבי גבעתיים, למרות הנוחות המסוימת

הקיימת בעשייה אפסית לאורך שנים, והתעסקות בגניבות דעת ופופוליזם.

מר רן קוניק: טוב, תודה רבה. שאילתה מס' 4 .

17

מר ניר קורן: תשמע, יש פה שלוש -

מר רן קוניק: לא, אין שאלת המשך.

מר ניר קורן : מה זה אין שאלת,

מר רן קוניק: אין, אין שאלת המשך.

מר ניר קורן : אבל כבר עשינו את הדיון הזה בשאילתה הקודמת.

מר רן קוניק: וקיבלת תשובה.

מר ניר קורן : לא, קיבלתי תשובה שיש שאלת המשך.

מר רן קוניק: לא, אין שאלת המשך.

מר ניר קורן : אוקיי, אז אני צריך ...

מר רן קוניק: מי שמחליט זה יו"ר המועצה. ואני מחליט שאין שאלת המשך.

מר ניר קורן : וזה מקובל על היועצת המשפטית.

מר רן קוניק: שאילתה מס' 4 ,

מר ניר קורן: אני שואל אם זה מקובל על הייעוץ המשפטי.

מר רן קוניק: אני מסביר לך, היא ענתה לך מקודם.

מר ניר קורן : אין כזה דבר -

מר רן קוניק: השאלה היתה אותה שאלה.

מר ניר קורן : רק קצה כבוד -

מר רן קוניק: יש עוד קצה כבוד. ואם יש לך טענה, אתה מוזמן לפנות לשר משה ארבל

ולהתלונן בפניו. שאילתה מס' 4 ,

מר ניר קורן: לא, הוא לא נותן לי לשאול אם יש ... אין לו תשובות. אין לו תשובות

לשאלות האלה. הרי אנחנו ישבנו פה בסיפור של הברית ערים תואמות.

18

4. שאילתה מאת חבר המועצה, מר ניר קורן, בנושא פתיחת חדרי כושר בעיר

בשבת.

מר רן קוניק: שאילתה מס' 4, מאת חבר המועצה מר ניר קורן. אתה מפריע להתנהלות

הישיבה.

מר ניר קורן : אני יודע שאני מפריע, אבל אין לי ברירה, כי לא נותנים לי –

מר רן קוניק: בנושא פתיחת חדרי כושר בעיר בשבת. שולי, בבקשה.

מר ניר קורן : לא נותנים לי רשות דיבור, אז אני אדבר תוך כדי. אז אני אדבר תוך כדי.

מר רן קוניק: קיבלת תשובה. עוברים לשאילתה -

מר ניר קורן : לא, לא קיבלתי תשובה. כי אנחנו ישבנו פה,

מר רן קוניק: בסדר, אתה יכול לדבר מה שאתה רוצה. זאת השאילתה.

מר ניר קורן : ואתה הבטחת לחברי המועצה ולציבור התושבים של גבעתיים,

מר רן קוניק: ניר, הפרובוקציות שלך לא יעזרו, יקירי.

מר ניר קורן : זה לא פרובוקציות. אתה תיתן לי לדבר,

מר רן קוניק: שאלת שאלה, קיבלת תשובה.

מר ניר קורן : אם אתה תיתן לי, לא, יש אופציה -

מר רן קוניק: כך שאילתה עובדת. ממשיכים הלאה.

מר ניר קורן : יש אופציה של שאלת המשך. ואני עומד על זכותי לשאול את שאלת

ההמשך.

מר רן קוניק: אין לך שאלת המשך.

מר ניר קורן : אתה לא יכול מצד אחד לתת לסיגל מחוץ לפרוטוקול, לנאום פה נאומים.

ומצד שני לא ללכת לפי הפרוטוקול שמאפשר לי לשאול שאלת המשך,

19

מר רן קוניק: אני יכול. אין שאלת המשך. נקודה. בשאלות כאלה לא תקבל שאלות

המשך. אני אומר לך כבר, גם לפעמים הבאות. כשתשאל שאלות ענייניות, שקשורות

לדברים שנכתבו, אז תקבל שאלת המשך. לא פה.

מר עומר בוקסנבאום: רגע, רן. אני רוצה גם להגיב שניה.

מר רן קוניק: כן, עומר.

מר עומר בוקסנבאום: במשהו ענייני.

מר רן קוניק: למרות שאין דיון על שאילתות. כן.

מר עומר בוקסנבאום: אנחנו מדברים על דברים ענייניים. סיון שאל -

מר רן קוניק: זאת היתה שאלה עניינית?

מר עומר בוקסנבאום: שנייה. בשאילתה הראשונה, עברתם על חוזה שכתוב ומופר.

ועניתם על משהו שהוא לא ענייני. ואתה מדבר על דברים -

מר רן קוניק: לא נכון.

מר עומר בוקסנבאום: למה לא נכון?

מר רן קוניק: הוא לא שאל על חוזה שהופר.

מר עומר בוקסנבאום: נתת לסיגל לדבר.

מר רן קוניק: זה משהו אחר. השאלות היו ענייניות? עומר,

מר עומר בוקסנבאום: הוא הוכיח לך שהופר חוזה.

מר רן קוניק: זה דומה לשאלה ... שם?

מר עומר בוקסנבאום: הוא הוכיח לך שהופר חוזה.

מר רן קוניק: עזוב, השאלה -

מר עומר בוקסנבאום: מה עזוב? בוא נדבר רגע עובדות. על עובדה. מדברים על עובדה.

הוא הוכיח שהופר חוזה. עניתם על משהו שלא קשור. על הזמנת פיצה, על דברים כאלה.

20

מר רן קוניק: זה לא קשור. אתה מבלבל בין שני דברים.

מר עומר בוקסנבאום: למה אני מבלבל? הוא הראה לך שהופר חוזה.

מר רן קוניק: אני מדבר על שאלת המשך, ואתה מדבר על הדיון שהיה. שאלת המשך זה

משהו אחד, ודיון זה משהו אחר. הוא שאל שאלות מסוימות, היא ענתה. הוא גם לא דיבר

על החוזה הספציפי של טייבר. הוא שאל משהו אחר. עזוב, היה דיון. פה זה משהו אחר.

השאלה האם יש משמעות להבטחותיך. שאלה מאוד עניינית. זאת התשובה וקדימה,

ממשיכים. זה גם יהיה עכשיו בסעיף 4 אותו דבר. כי השאלה היא אותה שאלהאמרתי

לכם, כשתשאלו שאלות ענייניות, יהיה דיון, בכיף. אם אתם באים לקנטר ולהשמיץ

ולעשות הצגות,

מר עומר בוקסנבאום: יש שני צדדים, רן. יש שני צדדים. כשצד אחד חושב משהו אחד

זה בסדר. כשהצד השני חושב משהו אחר, זה לא בסדר.

מר רן קוניק: זו הצעה לסדר, עומר? אתה מבלבל בין הצעה לסדר לשאילתה. שאילתה

שואלים שאלה, עונים תשובה. הצעה לסדר יש לדובר 10 דקות. הוא יכול להגיד מה

שהוא רוצה. שאילתה זו שאלה ותשובה. אם השאלה היא עניינית, אפשר לשאול שאלת

המשך. אם השאלה היא לא עניינית, אין חובה לתת שאלת המשך.

מר ניר קורן : השאלה היא מאוד עניינית. למה הבטחת לפני שש וחצי שנים,

מר רן קוניק: טוב, ניר, יאללה.

מר ניר קורן : שבריכת רמב"ם תיפתח תוך חצי שנה, והיא לא נפתחה גם שש וחצי

שנים?

מר רן קוניק: ניר, די.

מר ניר קורן : ולמה הבטחת שתמסד ברית ערים תאומות עיריית כפר קאסם,

מר רן קוניק: אתה נותן דוגמה לא טובה.

21

מר ניר קורן: אני נותן דוגמה מעולה.

מר רן קוניק: שולי, קדימה.

מר ניר קורן : אתה נותן דוגמה לא טובה. כי ההבטחות שלך מופרות -

גב' שולי ברוך בר דוד: במענה להצעה -

מר ניר קורן : פעם אחר פעם אחר פעם.

מר רן קוניק: אם אתה תפריע לישיבה אתה תצא החוצה.

מר ניר קורן : אני לא אצא החוצה. אני לא אצא החוצה. אתה תאפשר לי לדבר,

מר רן קוניק: אתה מפריע לישיבה.

מר ניר קורן : במסגרת השאילתה שלי.

מר רן קוניק: לא, אתה מפריע לישיבה. השאילתה שלך נשאלה וניתנה תשובה. תתנהג

כמו בן אדם בוגר. אני יודע שזה קשה לך, אבל תשתדל. כן, שולי.

גב' שולי ברוך בר דוד: במענה להצעה בנושא פתיחת חדרי כושר בעיר, ראש העירייה

רן קוניק טען ב-27.03.2019: "ההחלטה להפעיל את חדר הכושר רק בימי חול הינה

החלטה זמנית בלבד, רק לתקופת ההרצה. לא יודע אם בשבת הקרובה, אבל בקרוב זה

ייפתח בשבת בהתאם לצורך". מאז עברו 6 שנים וחדרי הכושר העירוניים לא היו פתוחים

בשבת אפילו בשבת אחת. ברצוני לשאול את ראש העירייה - לאור הבטחותייך, שהופרו

פעם אחר פעם - מהי המשמעות של הדברים שאתה אומר במועצת העיר?

השאלה אינה ראויה לתגובה ומעידה בעיקר על ילדותיות ותסכול מצד השואל. מומלץ גם

בספסל האופוזיציה לנסות ולפעול למען תושבי גבעתיים, למרות הנוחות המסוימת

הקיימת בעשייה אפסית לאורך שנים והתעסקות בגניבות דעת ופופוליזם.

מר רן קוניק: טוב, גם פה אין שאלת המשך. מיצינו את שלב השאילתות.

22

5. הצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים פלוס בנושא עצירת תחילת העבודות

בביה"ס גורדון לטובת בחינת חלופות נוספות ותכנון מחודש.

מר רן קוניק: אנחנו עוברים לסעיף 5, הצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים פלוס

בנושא עצירת תחילת העבודות בביה"ס גורדון לטובת בחינת חלופות נוספות ותכנון

מחדש. יש לכם 10 דקות. קדימה

גב' לאה ג'רבי : טוב, ניתן רקע. תו כנית הבנייה בבית הספר גורדון, שזכתה לאישור

הוועדה המקומית והמחוזית ואף קיבלה היתר בנייה, נתקלו בהתנגדות נרחבת מצד

ההורים, הטוענים כי היא אינה נותנת מענה אמיתי לצרכי בית הספר בטווח הארוך ואינה

משפרת את מצב אולם הספורט הישן והמתפורר. אמנם נוסטלגי, אבל מתפורר. כפי

שהוצג על ידי ההורים, התוכנית שנבחרה יוצרת מצב שבו מרחב המשחקים של

התלמידים יצטמצם משמעותית, תוך שהיא אינה נותנת פתרון מקיף וכולל לכלל הליקויים

הקיימים בבית הספר. הורים טוענים כי בנייה בשלבים – כפי שמתכננת העירייה – רק

תגרור שנים של עבודות מתמשכות, ללא פתרון מקיף שיביא לסיום מהיר ומלא של כל

צרכי בית הספר.

בשונה מערים אחרות, בהן תוכננו פתרונות מותאמים גם במגרשים צפופים יותר, עיריית

גבעתיים בחרה בפתרון החלקי של בניית אגף נוסף על שטח החצר, ללא טיפול מקביל

באולם הספורט וללא חשיבה מחודשת על אפשרות למנוע עבודות ארוכות טווח. ההורים

דורשים דיון מחודש שיבחן כיצד ניתן לשפר את תכנון הבנייה כך שייתן מענה לכל צורכי

בית הספר בצורה המיטבית.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון המקצועי, כי אין פה דיון מקצועי.

מר רן קוניק: זה אפילו יותר קצר משאילתה.

23

גב' לאה ג'רבי: לא, לא, חכה רגע. חכה. סבלנות. אנחנו רוצים בעצם שלושה דברים.

לקיים מפגש חירום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. אמנם דנתם, העברתם, דברים השתנו.

דברים השתנו, צרכים השתנו, ומלבד לזה יש פה איזו התנגדות מאוד מאוד נחרצת. לא

סתם. אני מבינה שאתה מאמין בצדקתך ובדרכך. אבל אני מאמינה שאם יש, ותשים לב,

במזג אוויר כזה כולם יוצאים. זה לא מובן מאליו.

אנחנו רוצים מענה אמיתי, מקצועי, עם המהנדס החדש של העיר, שהוא לא היה קשור

לתוכניות האלו. בנוסף לזה אנחנו הבאנו אנשי מקצוע שלנו. אדריכלית, מתכננת מבני

ציבור, שראתה שכן יש את ההיתכנות הזאת. אז אנחנו דורשים, מבקשים, לתת חלופות

נוספות. לשבת, לא להתעקש. ולשבת על שולחן הדיונים. זאת אומרת זו לא בושה להגיד

'רגע, בואו נעצור, בואו נבחן'. בואו נבחן יחד.

מר רן קוניק: טוב, הבנייה בגורדון תתחיל אחרי פסח. אנחנו, גם אם היינו רוצים, כבר לא

בשלב של לעצור אותה. זה אפילו חסר אחריות להעלות הצעה כזאת.

גב' לאה ג'רבי : אני חושבת שתמיד אפשר לעצור. כל עוד אין טרקטור על -

מר רן קוניק: תמיד אפשר לדבר. לא להפריע, בבקשה.

גב' לאה ג'רבי : אני גם מדברת, אבל גם אפשר לעשות. זה לא קשור.

מר רן קוניק: לאה, כל מה שכתבתם פה, נעשה לדעתי בצורה חסרת, מי שיפריע מהצד

לא יישאר.

מר סיון גולדברג: רן, אבל אומרת יו"ר ועד ההורים של בית הספר, לא נעשה.

מר רן קוניק: הקהל שנמצא בישיבות מועצה יכול לשבת ולצפות. לא לדבר. בסדר, סיון?

כל מה שנכתב פה ונתבקש פה נעשה בצורה שאני לא מכיר כמותה, לא רק בגבעתיים.

לדעתי באף, סיון, את רוצה שאני אוציא אותך? מה הקטע? אני מסביר לך שאת לא יכולה

לדבר. ובקושי רוצה לדבר? את בכוח רוצה להפריע? את רוצה להפריע בכוח לישיבה?

24

גב' לאה ג'רבי: אנחנו רוצים פשוט פגישה -

מר רן קוניק: אני הבנתי מה אתם רוצים ואני עונה.

גב' לאה ג'רבי : פגישה. בוא נעצור רגע. לקיים פגישה מקצועית. זה הכל.

מר רן קוניק: אנחנו עצרנו לא רגע אחד. 50 רגעים. התוכנית הזאת כבר מתגלגלת עוד

מתקופתה של יעל צפריר זיכרונה לברכה.

גב' לאה ג'רבי : דברים השתנו מאז.

מר רן קוניק: לא היה מקרה בהיסטוריה של העיר גבעתיים שבו שותפו ההורים בבניית

אגף חדש כמו ששותפו פה. לא היה מקרה בהיסטוריה של גבעתיים, את לא נותנת לי

לדבר, אז אני אסיר את זה מסדר היום ונמשיך הלאה. אם את רוצה לשמוע, אז תקשיבי.

לא היה עוד מקרה בהיסטוריה של גבעתיים, ואני רק 56 שנה בעיר, ו-30 שנה בעירייה

שנבנה אגף חדש או איזשהו מבנה ציבור שהיה בו כל כך הרבה שיתוף עם ועד ההורים

ועם בית הספר, שנבחנו בו 50 פעם כל האלטרנטיבות, שהוסברו 50 פעם כל השיפורים

שנעשה מפגש -

גב' לאה ג'רבי : הוסברו זה לא לשתף פעולה.

מר רן קוניק: מי שלא רוצה לקבל שום הסבר, או מי שלא רוצה לקבל את המציאות

שחייבים לבנות אגף חדש, או מי שחושב -

גב' לאה ג'רבי : אין בעיה עם המציאות של אגף חדש.

מר רן קוניק: או מי שדעתו, לאה, את לא נותנת לי אבל לדבר. זה לא מכובד. אבל זה לא

מכובד. תמתיני, אני אתן לך להגיב. זה לא מכובד להפריע. יש אנשים שחושבים שמגרש

והגינה המתמטית, אזור הגינה המתמטית הוא יותר חשוב וכו' מאשר מגרשים אחרים.

כמו מגרש הכדורגל וכו'. זה לגיטימי.

אבל בסוף אנשים שצריכים לקבל החלטות שוקלים את כל השיקולים ומקבלים. ברור

25

קודם כל לכולנו, שאף אחד מאיתנו, גם אני, לא רוצים בכלל לבנות אגפים חדשים באף

בית ספר. אבל נאלצנו לעשות את זה בשמעוני, בבורוכוב, בשב"צ, בברנר, בגורדון,

בקרוב גם בבן גוריון, בקלעי ובכל בית ספר בגבעתיים. כי כמות הילדים בעיר גדלה.

כמות התמ"אות, רק ברחוב גבע יש שמונה בקשות לתמ"א, שסביר להניח שכולן יאושרו.

כל רחוב גבע הולך להיות -

גב' לאה ג'רבי : שתמ"א זה אומר יאושרו עוד ארבע, חמש שנים.

מר רן קוניק: תמ"א זה אומר תוספת. לא, לא, לא, בקשות עכשיו, את חברת הוועדה.

את אחת מאלה שמאשרים.

גב' לאה ג'רבי : אני יודעת. אבל הבנייה. זה לוקח זמן.

מר רן קוניק: גם הבנייה של אגף לוקחת זמן. העיר גדלה. בניינים נבנים. במיוחד באזור

גורדון. בכל העיר. בניצנה-המרי, והמרי, וגבע שמונה בניינים. יש גידול באוכלוסייה. זה

מבורך. זו עיר צעירה. יש הרבה ילדים, צריך עוד כיתות. לא היה מקרה בהיסטוריה של

גבעתיים, בטח מאז שאני בתפקיד, שאני בעצמי, וזה בסדר גמור, הכל טוב, יחד עם

אנשי המקצוע, ביחד אתכם, נסענו לסיור בתל אביב, כדי לראות בעיניים איך נראה אגף

חדש. עכשיו, אני רוצה להסביר פעם נוספת ואחרונה.

גב' לאה ג'רבי : אבל שוב -

מר רן קוניק: אני רוצה להסביר פעם נוספת ואחרונה את מה שגם הסברתי בסרטון,

שאני מניח שאנשים לא ראו עד הסוף. כי היום לא רואים סרטונים של 4 דקות

גב' לאה ג'רבי : ראינו אותו כבר כמה פעמים.

מר רן קוניק: אז למי שפספס. מה שאתם מציעים זה יצירת מצב שבו כל האזור המערבי

של בית הספר, מרחוב ז'בוטינסקי עד האולם, יהיה מגודר למשך שלוש שנים. יהיה שטח

עבודה מאוד אינטנסיבי, עם משאיות שייכנסו מרחוב ז'בוטינסקי, ועם פועלים שיסתובבו

26

בכל האזור הזה. שלוש שנים בית הספר יהיה בלי מגרש כדורגל. בבוקר ואחר הצהריים

בסופי שבוע, יושב פה חבר שלכם מכובד שגדל על המגרש הזה, ומשם הגיע רחוק מאוד.

לא יהיה שלוש שנים אולם ספורט. לא יהיה -

גב' לאה ג'רבי : ראיתי את זה.

מר רן קוניק: אז את ראית. אז מי שאולי צופה בשידור לא ראה. שאלת, אז אני עונה.

בסוף אנחנו מקבלים את ההחלטות. אתם יודעים לכתוב, להפגין סבבה, אבל בסוף, אם

חס וחלילה יהיה עוד 7 באוקטובר, בשלוש שנים האלה, ולא יהיה בבית ספר גורדון

מקלט, ולא יהיה לאן לשלוח את הילדים, והילדים ישבו בבית, אז כל מי שנמצא פה יבוא

עם הילדים שלו ויפגין למה אין מקלט בבית ספר גורדון. שנייה, אוי, סיון. סיון, תעשי לי

טובה, נו. עכשיו, זה אומר שלוש שנים בזמן הבנייה. בסוף הבנייה, מי שקצת מבין וקצת

ראה איך נראה אגף חדש שמעליו אולם ספורט, שרק השטח של האולם הוא מינימום 24

אורך על 15 -

גב' לאה ג'רבי: בדקנו את זה וזה לא נכון.

מר רן קוניק: אנחנו לא בונים אולמות שבנו לפני 70 שנה, יקירתי. אם אנחנו בונים אולם

חדש, הוא יהיה אולם נורמלי. בגודל נורמלי.

גב' לאה ג'רבי : מעולה.

(מדברים ביחד)

מר רן קוניק: באולם כזה, עם שירותים ועם חדרי הלבשה ועם מדרגות ועם חדרים

מוגנים ועם מבואה, לא להפריע, ועם כניסה מהחזית, אי אפשר יהיה להיכנס מהאזור של

הגינה המתמטית, אין חיה כזאת. האולם יגיע באורך שלו עד החצר המתמטית. כי היום

הוא באורך של 20 מטר. תיקחי אותו לעוד 10 מטרים, עם כניסה ורחבה. זה אומר

סליחה, אתם לא מוכנים לקבל את המציאות, ממשיכים ללכת עם הראש בקיר ומפגינים,

27

וזו זכותכם. אבל האמת צריכה להיאמר. האולם, האגף החדש הזה, מעבר לכל מה שהוא

יגרום לבית הספר ולשכונה בשלוש השנים של הבנייה, שזה דבר מאוד קטסטרופלי, גם

בבוקר וגם אחר הצהריים, האגף החדש הזה, עם אולם מעליו, יחסל את מגרש הכדורגל.

לא יהיה מגרש כדורגל בבית ספר גורדון. נקודה. נקודה.

גב' לאה ג'רבי : תקשיב, רן.

מר רן קוניק: לא יהיה. ולכן, לכן, לאור כל השיקולים האלו, בצער רב, בבחירה בין שתי

אלטרנטיבות שהלוואי והיינו יכולים להימנע משתיהן, בשיקול מה האלטרנטיבה הפחות

גרועה, אני לא אומר הטובה, זו האלטרנטיבה, כי העבודות יהיו רק מרחוב הכנסת.

המשאיות ייכנסו רק מרחוב הכנסת. האזור יהיה מגודר ויחסית מופרד. ובסוף גם, ואני

חושב שזה ייתכן לא פחות גדול, האגף שמיועד לילדים הקטנים יהיה רק שלהם.

גב' לאה ג'רבי : הוא לא יתאים להם.

מר רן קוניק: הוא יתאים להם מאוד.

גב' לאה ג'רבי : שלוש כיתות בשכבה,

מר רן קוניק: הוא יתאים להם מאוד. הוא יתאים להם מאוד.

גב' לאה ג'רבי : לא, אין כיתה.

מר רן קוניק: הוא יהיה מופרד,

גב' לאה ג'רבי : אבל אין כיתה.

מר רן קוניק: עם חצר משלהם. ולא בבניין שיש מעליו אולם ספורט. ואנחנו נמנע את

השלוש שנים האלה שאתם, חוסר אחריות משווע מנסים להוביל מצב שלילדים לא יהיה

לא אולם, לא מגרש, לא מקלט ואתר בנייה בתוך בית הספר. ולכן אנחנו לא עוצרים את

התוכנית.

גב' לאה ג'רבי : אל תעצור את התוכנית -

28

מר רן קוניק: אנחנו מחויבים לספק -

גב' לאה ג'רבי : תעצור רגע,

מר רן קוניק: אני לא אעצור, כי עוד לא סיימתי. תחכי בסבלנות. אנחנו מחויבים, אם את

מתעייפת את יכולה ללכת הביתה. יקירתי, את יכולה, אם את עייפה, ללכת הביתה.

אנחנו מנהלים את הישיבה, ואל תפריע בבקשה.

מר סיון גולדברג: רן, פעם היית נותן זכות דיבור לאנשים.

מר רן קוניק: אני לא נותן זכות דיבור.

מר סיון גולדברג: כנראה שבקדנציה שלישית כבר מתנהגים אחרת. אבל בוא, רוצים

לנהל דיון. לא רק לשמוע אותך.

מר רן קוניק: סיון, תודה רבה על ההערה. תשתדלו להתנהג בצורה מכובדת, הורים

נכבדים. גם אם קשה לכם לשמוע את המציאות ואת ההסבר. בית הספר באחריות עיריית

גבעתיים, כמו כל בתי הספר. עיריית גבעתיים מחויבת לדאוג לפתרונות לכיתות ורחבי

לימוד לילדים שיהיו גם אחריכם. והילדים הקטנים שלכם, אגב, שהיום משחקים בחצר

המתמטית, בעוד שנתיים שלוש ירצו לשחק במגרש כדורגל, וחבל שאתם מובילים, את

לא רוצה. סיון, את לא רוצה. את לא רוצה. אני אראה לך כמה הודעות קיבלתי, אני אראה

לך, אם תרצי, כמה הודעות קיבלתי אחרי הסרטון מהורים שהבינו סוף סוף את הסיפור.

אני אראה לך.

גב' לאה ג'רבי : ונראה לך כמה הודעות אנחנו קיבלנו.

מר רן קוניק: את תביני שאמנם את יו"ר הוועד, אבל את לא מחליטה בשביל כל ההורים.

גב' לאה ג'רבי : ממש לא. ממש לא. יש פה צבא של גורדון בכלל. זה לא סיון וענבל.

מר רן קוניק: עוד משפט אחד סבלנות ואני אתן לך. האחריות היא של עיריית גבעתיים,

לדאוג לפתרונות לילדים (נשמעות קריאות מרחוק) כן, זה חינוך נהדר, הילד שצועק שם.

29

סיון, את מפריעה לישיבה. פעם אחרונה שאני מעיר לך. פעם אחרונה שאני מעיר לך

בסדר. כן, וכשלא יהיה לו מקלט מי יהיה אחראי? אני או את? גם עלי. אה, יפה. הכל עלי,

יפה.

גב' לאה ג'רבי : גם היום אין -

מר רן קוניק: את משהו קשורה לחינוך של הילדים? או שזה הכל אני? יש איזו אחריות

שאת לוקחת על הילד שלך? או שאני אחראי גם על הילדים שלך בבית? בושה וחרפה.

בושה וחרפה איך שאת מדברת. את גם חצופה וגם חסרת אחריות. ועכשיו לאה, משפט

אחרון לגבי. אם את תפריעי אני אוציא אותך החוצה. פעם אחרונה שאני מעיר לך. לאה,

יש לנו אחריות, גם את כחברת הוועדה לתכנון ובנייה, מאשרת גם תמ"אות. מבינה את

הגידול באוכלוסייה, מבינה את הצורך בעוד כיתות ובהגדלת בתי ספר. להגיע למצב שחס

וחלילה לא יהיה לאן ללכת בבוקר? אני לא מוכן להגיע אליו.

גב' לאה ג'רבי : אני מבינה אותך.

מר רן קוניק: אני גם לא מוכן לייצר שלוש שנים, כמו שתיארתי. בטח בלי מקלט גם. ואני

גם לא מוכן שהאגף החדש יחסל את מגרש הספורט של בית ספר גורדון. נקודה.

גב' לאה ג'רבי : אוקיי. אפשר להגיב?

מר רן קוניק: כן. לא יהיה שבע שנים. תהיה בנייה, היא תיגמר, מתי שיהיה אולם. מתי

שיהיה אולם, יהיה אולם. כרגע זה האולם שיש.

גב' לאה ג'רבי : רן, אני לא רוצה בכלל להיגרר לדיון הזה.

מר רן קוניק: היה דיון. מה זה את לא רוצה?

גב' לאה ג'רבי : לא, מה זה היה דיון?

מר רן קוניק: שאלת שאלה, קיבלת תשובה.

גב' לאה ג'רבי : לא, הדיון, וזו ההצעה, היא מאוד מדויקת. אנחנו רוצים שתהיה פגישה,

30

מר רן קוניק: לא, לא תהיה פגישה.

גב' לאה ג'רבי : למה לא תהיה פגישה?

מר רן קוניק: היו כבר עשרות פגישות.

גב' לאה ג'רבי : לא, לא היו עשרות פגישות.

מר רן קוניק: היו עשרות פגישות.

גב' לאה ג'רבי : רגע, שנייה. תן לי לדבר.

מר רן קוניק: הוסברו כל ההסברים.

גב' לאה ג'רבי : לא, לא,

מר רן קוניק: את רואה שההסברים האלה לא מתקבלים על אף אחד, זהו, די.

גב' לאה ג'רבי : אבל זה לא הסברים. נעשה זום, שאתה הרצית בפני כל ההורים. נעשה

סיור איתנו,

מר רן קוניק: לא, היו ישיבות עם ועד ההורים. את טועה.

גב' לאה ג'רבי : הישיבות עם ועד ההורים -

מר רן קוניק: את לא היית בתמונה. היו ישיבות -

גב' לאה ג'רבי : היו ישיבות איתי לפני, לפני סיון ויובל.

מר רן קוניק: ועד ההורים ישב על כל החלופות. כשהתחילו לתכנן. מה קרה? השתנה

משהו בבית הספר?

גב' לאה ג'רבי : נכנס מהנדס עיר, כן, קודם כל נכנס מהנדס עיר חדש.

מר רן קוניק: מה זה קשור למהנדס עיר חדש? מה, מהנדס העיר הקודם לא היה מספיק

טוב בשבילך?

גב' לאה ג'רבי : אני לא מכירה אותו.

מר רן קוניק: מה קרה? כי הוא זרק לך איזה משפט שאולי אפשר לבנות מעל האולם?

31

אז נדבקת לזה? נראה לך שאפשר לבנות מעל האולם הזה משהו

גב' לאה ג'רבי : קודם כל בדקנו. בדקנו עם אדריכלית.

מר רן קוניק: באמת.

גב' לאה ג'רבי : בדקנו עם אדריכלית. אני אשלח לך את התוכניות. בוא נעשה את

הבדיקה הזאת.

מר רן קוניק: לאה, לאה,

גב' לאה ג'רבי : בוא נעשה פגישה. מה ההתנגדות לפגישה? למה, אם אין התנגדות

לפגישה, אז בוא -

מר רן קוניק: ההתנגדות לפגישה כי יש גבול גם כמה פגישות אפשר לעשות. מספיק, די.

גב' לאה ג'רבי : לא, לא. בוא נעשה פגישה אחת.

מר רן קוניק: תקבלו את זה, נקודה. בואו, את רוצה להגיד עוד משהו? או שאנחנו

ממשיכים.

גב' לאה ג'רבי : לא, אני, שנייה אחת, כן, כן. הדיון פה הוא לא דיון שעכשיו תיתן לנו את

הטענות למה כן, ולעשות צעדים להראות לנו כמה זה נכנס למגרש כדורגל. המטרה היא

רק דיון מקצועי. עם צוות מומחה,

מר רן קוניק: זה לא יקרה, זה לא יקרה, צר לי.

גב' לאה ג'רבי : עם צוות מומחים, אתכם. למה לא?

מר רן קוניק: נגמרו הדיונים. ככה. נקודה.

גב' לאה ג'רבי : מה זה ככה?

מר רן קוניק: התקבלה החלטה.

גב' לאה ג'רבי : אתה רואה את ההתנגדות המשמעותית.

מר רן קוניק: אני רואה. אני רואה בעיקר ילדים שצועקים שם. זה מה שאני רואה.

32

גב' לאה ג'רבי: לא, אתה לא רואה,

מר רן קוניק: ילדים מאוד מחונכים, שעומדים עם שלטים בעידוד ההורים שלהם, שראש

העיר שונא אותם. זה בעיקר מה שאני רואה. ועם אנשים כאלה אין לי שום עניין לעשות

עוד דיון נוסף. עשיתי די והותר. והייתי אתכם גם בתל אביב.

גב' לאה ג'רבי : יש פה כמות, נכון, ראינו דברים נהדרים.

מר רן קוניק: מספיק, מספיק, נגמר.

גב' לאה ג'רבי : לא דנו בזה אפילו.

מר רן קוניק: לאה, האגף הזה ייבנה. זהו. כמו שהוא נבנה -

גב' לאה ג'רבי : זו בכייה לדורות -

מר רן קוניק: לא, זה ממש לא בכייה לדורות.

גב' לאה ג'רבי : זה פאץ' על פאץ' על פאץ', בנייה ועוד בנייה ועוד בנייה, ובסופו של דבר

לא רואים הוליסטי.

מר רן קוניק: יכול להיות. טוב, יכול להיות. אבל בסוף זאת ההחלטה שהתקבלה.

גב' לאה ג'רבי : מה זה, אני כאן, אני מחליט?

מר רן קוניק: לא, זה לא אני כאן אני מחליט. נהפוך הוא.

גב' לאה ג'רבי : אז בוא נעשה דיון.

מר רן קוניק: כל הדיונים האלה היו. והוחלטה החלטה. זהו. בחיים מתקבלות החלטות.

צריך לקבל אותן.

מר סיון גולדברג: גם כשיש התנגדות כל כך עזה?

מר רן קוניק: כן. בכל בית ספר -

מר סיון גולדברג: של אותם אנשים שאתה בונה עבורם. אותם ילדים.

מר רן קוניק: סיון, כל בית ספר שעשינו אגף חדש היתה התנגדות.

33

מר סיון גולדברג: לא כזאת.

מר רן קוניק: גם בשמעוני. אתה לא יודע. אתה מספר לי? אתה עוד היית בתיכון. גם

בשמעוני, וגם בכל מקום שבנינו. תמיד היתה התנגדות. תמיד היה חשש של ההורים. זה

מובן.

מר סיון גולדברג: אני מזכיר לך את הגגות הסולריים,

מר רן קוניק: זה לגיטימי. אנשים חוששים.

מר סיון גולדברג: יומיים לפני כבר, כשהיו קונסטרוקציה על הגגות, עצרת את זה.

מר רן קוניק: זה לא קשור. זה לא אותה הדוגמה.

מר סיון גולדברג: מה זה לא קשור?

מר רן קוניק: יש, בכל בנייה בתוך בית ספר, גם כשעכשיו אנחנו בונים את המרחבים

המוגנים, גם פה יש התנגדויות וגם פה אנשים לא רצו ופחדו. ברוב המקרים, ואתה

תראה שזה גם יהיה המקרה פה, בסוף הבנייה אנשים יבינו שזאת היתה החלטה נכונה.

מר סיון גולדברג: מה שינה את דעתך בסוגיית הגגות הסולריים? שעצרת את זה רגע

לפני ביצוע.

מר רן קוניק: זה לא קשור. מדובר פה על חובה לבנות אגף חדש. אתה נותן דוגמאות לא

קשורות.

מר סיון גולדברג: זה לא משנה. היה מכרז, נחתם, יצא לדרך,

מר רן קוניק: הגגות הסלולריים זה פרויקט ... זו לא חובה. אנחנו צריכים להגדיל את בתי

הספר, כי אחרת לילדים שלהם, לא יהיו כיתות.

מר סיון גולדברג: ההורים אומרים שיש פתרון טוב יותר.

מר רן קוניק: ולכן אנחנו לא יכולים עוד להמתין. נעשו כל הבדיקות. כל הסיורים.

גב' לאה ג'רבי : אנחנו רוצים להגדיל. אנחנו רוצים מבנה חדש. פשוט נכון יותר.

34

מר רן קוניק: כל החלופות. הכל נעשה, נבדק. היו בסך הכל, שש, קודם כל את צועקת

ולא שומעים אותך, וב' תצאי בבקשה החוצה. תוציאו אותה החוצה. תצעקי בחוץ. תצעקי

בחוץ, גברת. החוצה. החוצה. איתם את רוצה שאני אפגש לדיון?

גב' לאה ג'רבי : אני רוצה עם כולם. כן, עם כולם. יש לנו נציגות. תראה כמה אנשים

יושבים פה.

מר רן קוניק: חבר'ה, אנחנו עוברים לסעיף הבא. ההצעה הזאת לא מתקבלת. אנחנו

מצביעים, כמובן ההצעה הזאת נדחית. מי בעד? מי נגד? יש נמנעים? תודה רבה.

הצבעה: רוב קולות.

החלטה: להסיר מסדר היום את ההצעה לסדר מאת סיעת גבעתיים פלוס

בנושא עצירת תחילת העבודות בביה"ס גורדון לטובת בחינת חלופות

נוספות ותכנון מחודש , ברוב קולות.

10 בעד הסרת ההצעה מסדר היום רן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ -

טולדנו, אלי הולצמן, יהודית קורוטקי, יערה סתיו, מושיק גולדשטיין, בני

רייך, אלעד עוז רוזגוביץ , רות ברונשטיין.

4 נגד הסרת ההצעה מסדר היוםסיון גולדברג, לאה ג'רבי, ניר קורן,

עומר בוקסנבאום.

6. הצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים פלוס בנושא הרחבת מגמות הספורט

לכלל התיכוניים בעיר גבעתיים.

35

מר רן קוניק: אנחנו עוברים לסעיף הבא, סעיף 6. הצעה לסדר, גם של סיעת גבעתיים

פלוס, בנושא הרחבת מגמות הספורט לכלל התיכונים,

מר עומר בוקסנבאום: מנהל מקצועי כנראה היה קשה לך להיות, רן.

מר רן קוניק: סיעת צעירים פלוס, בנושא הרחבת מגמות הספורט לכלל התיכוניים בעיר

גבעתיים.

מר עומר בוקסנבאום: רן, אתה רוצה להחליף? ההורים מגורדון מול הקהל של הפועל?

תראה איזה הורים נחמדים יש לך. תראה איזה הורים נחמדים. בוא תראה מה, מה

אנחנו עוברים.

מר רן קוניק: בסדר גמור. הכל בסדר. לכן נפגשנו איתם ועשינו את כל הבדיקות. ומי

כמווך, עומר, יודע שצריך לשמור על המגרש. לא להרוס אותו.

מר עומר בוקסנבאום: לא אכנס לזה.

מר רן קוניק: אתה מציג את ההצעה?

מר עומר בוקסנבאום: אני אציג, כן. וזה ישר מחבר אותי גם, אגב, להצעה הקודמת. על

הגידול של כמות הילדים בעיר. ועל זה שיש מגמת ספורט רק בבית ספר תיכון אחד. אני

יכול להקריא את מה שכתוב גם. מגמת החינוך הגופני בתיכון שמעון בן צבי בעיר מהווה

דוגמה מצוינת לשילוב מוצלח של חינוך גופני כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. המגמה

מאפשרת לתלמידים ללמוד בהיקף של 5 יחידות, ומעניקה להם כלים מקצועיים

ותיאורטיים בתחום הספורט. במסגרת הלימודים, התלמידים רוכשים ידע מקיף

באנטומיה, פיזיולוגיה ופסיכולוגיה של הספורט, לצד התנסות מעשית באימון ובהדרכה,

המסייעת להם לפתח יכולות אישיות ומקצועיות.

הצלחת המגמה בתיכון שב"צ מדגישה את הצורך בהרחבת מגמות הספורט גם לתיכונים

נוספים בעיר, כך שתלמידים נוספים יוכלו ליהנות מהיתרונות הבריאותיים, הקוגניטיביים

36

והחברתיים שטומן בחובו העיסוק בספורט. שילוב מגמות נוספות יאפשר יצירת מסגרות

חינוכיות מגוונות יותר, שיעודדו אורח חיים בריא ופעיל בקרב בני הנוער, ויספקו להם

אפשרות לפתח מיומנויות כמו משמעת עצמית, התמדה ועבודת צוות. בנוסף, הרחבת

המגמות תפתח הזדמנויות לשיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים, מועדוני ספורט

עירוניים וארגונים חינוכיים, שיחזקו את הקשר בין מערכת החינוך לקהילת הספורט

המקומית והארצית.

ההצעה: מיפוי צרכים ומשאבים – מנהל החינוך, יחד עם מנהלות בתי הספר התיכוניים,

יבצע סקר צרכים בקרב התלמידים, ההורים וצוותי ההוראה, במטרה לזהות את הביקוש

למגמות ספורט נוספות ואת סוגי ההתמחויות המועדפות.

אני העליתי את ההצעה הזאת, אגב, כי קיבלתי המון פניות מהורים פה, שרק בבית ספר

שב"צ יש באמת את המגמה הזאת, והם היו שמחים שזה יהיה בבתי ספר נוספים.

בחינת היתכנות פדגוגית ותשתיתית ו שיתוף פעולה עם משרד החינוך וגורמים מקצועיים.

זהו.

מר רן קוניק: טוב, אני אבקש מראש מנהל החינוך להגיב. אני כבר אומר, זה לא נושא

למועצת עיר בכלל. אם כבר, לוועדת חינוך. זה פשוט לא עובד ככה.

מר עומר בוקסנבאום: אבל אולי אנחנו צריכים להעלות את זה לדיון -

מר רן קוניק: לא במועצת עיר. מועצת עיר לא מנהלת את התיכונים ולא את המגמות. יש

פה מגוון שיקולים מקצועיים. צריך להבין איך זה עובד. ולכן, אני לא מסיר את זה

אוטומטית כי זה לא המקום להצעה כזאת פה. אני כן אבקש מאורית להסביר.

גב' אורית גור כהן: זה בדיוק מה שרציתי להסביר. קודם כל, מעבר לזה שהרעיון הזה

לא סביר, לא מקצועי ולא אחראי אפילו, ואומר משהו על ההבנה של איך מתנהלות

מגמות בבתי ספר ותיכונים, העניין הוא עניין פדגוגי פאר אקסלנס. ועם כל הכבוד, אפילו

37

לכל הנוכחים פה, זה לא המרחב לדיון. לא בפדגוגיה ולא בדיונים של מגמות. ואני מוחה

אף על עצם הרעיון בכלל לחשוב שמועצת העיר תדון בעניינים פדגוגיים כאלה.

מר עומר בוקסנבאום: לא, אפשר להעלות את זה לדיון בוועדת החינוך.

מר רן קוניק: אז יש ועדת חינוך.

גב' אורית גור כהן: זה עלה פה במועצת העיר, כאילו זה עניינה של מועצת העיר בתוך

הדבר הזה.

מר רן קוניק: תסבירי אבל בלי, הם חבר'ה חדשים פה.

גב' אורית גור כהן: לא, אני לא יכולה בלי, כיוון שבעיני זה לפרוץ לכיוונים שהם לא

ראויים מקצועית. ולכן אני מגיבה כמו שאני מגיבה.

מר רן קוניק: אז תסבירי. אבל עניינית, במשפט אחד, מה לא מקצועי?

מר סיון גולדברג: אורית, ההצעה לא היתה לקבל את ההחלטה as is. היא היתה כדי

שתבחני את זה ושתדוני עם הגורמים הפדגוגיים, ואת האחרונה שיכולה, תקשיבי רגע,

אני אף פעם לא אומר על הדרג המקצועי.

מר רן קוניק: סיון, תן לה לענות.

מר סיון גולדברג: אבל את התחלת,

מר רן קוניק: אתה מפריע לה לענות.

מר סיון גולדברג: רגע, אבל רן, היא התחילה את המילים שלה בצורה לא מכבדת. ובטח

לא לחלק לחברי מועצה ציונים. את האחרונה שיכולה לחלק לחברי מועצה ציונים.

גב' אורית גור כהן: אל תעיר לי. וכשחברי המועצה, אני אחלק ציונים, כי כשחברי

המועצה נכנסים למקום המקצועי שלי,

מר רן קוניק: בואי נתרכז רגע.

גב' אורית גור כהן: למקום המקצועי שלי הם לא ייכנסו לשם.

38

מר רן קוניק: אמרת את שלך.

גב' אורית גור כהן: הם לא ייכנסו למקצועיות.

מר עומר בוקסנבאום: את לא צריכה לקחת את זה ברמה האישית. להיפגע מזה. סך

הכל קיבלתי פניות מתושבי העיר. העלינו את זה במועצה. הכל בסדר, את יכולה לא

לקבל את זה. להיות עניינית. את לא צריכה להיפגע ברמה האישית. אין ביקורת כלפיך.

וזה לא מופנה חלילה ברמה האישית לפגוע במישהו.

מר רן קוניק: אורית, במשפט אחד תסבירי. אנחנו לא עושים דיון עכשיו.

מר עומר בוקסנבאום: יש בבית ספר שב"צ, בית הספר היחיד,

מר רן קוניק: עומר, הנקודה הובנה.

מר עומר בוקסנבאום: אבל היא נעלבה. אין לה ממה להיעלב.

מר רן קוניק: אמרתי לה שלא תיעלב.

מר עומר בוקסנבאום: מה את נעלבת?

גב' אורית גור כהן: אני לא נעלבת ברמה האישית. אני פשוט חושבת שזה לא עניינך.

מר עומר בוקסנבאום: אני נעלבתי מהתשובה שלך.

גב' אורית גור כהן: בסדר.

מר עומר בוקסנבאום: מאיך שאת מבטאת את עצמך.

גב' אורית גור כהן: זו בעיה שלך.

מר רן קוניק: אפשר להמשיך רגע. אנחנו לא עכשיו עושים את הדיון במקום ועדת חינוך

או מנהל החינוך. תסבירי במשפט אחד, ביקשת להסביר. עזבו עכשיו את ההיעלבויות

ואת הויכוחים. תסבירי למה זה לא קשור למועצה ואיך זה עובד. זה הכל. שיבינו. הם לא

הבינו, פשוט. תסבירי שיבינו.

גב' אורית גור כהן: לא, אני לא מסבירה על מגמות בכלל. פה, במועצת העיר.

39

מר רן קוניק: תסבירי למה ההצעה הזאת לא מקצועית ולא זה המקום שלה, ואיך זה

עובד. זה הכל. אם את לא רוצה להסביר, גם בסדר. אז תסבירי.

גב' אורית גור כהן: אני אסביר במשפט. לא נכנסת למגמה. נכנסת לזה שמגמות נבחנות

כל הזמן. הדיונים בתוך בתי הספר והבחינות האלה נעשים כל שנה מחדש. יש לזה

הרבה השלכות. יש תהליכים ויש ראייה רחבה. לחשוב שאנחנו לא עושים את הדברים

האלה ואת הבחינה ולהיכנס לתוך המקום הזה, ובכלל לחשוב שזה המקום, זה מעציב

אותי.

מר סיון גולדברג: זו בדיוק היתה ההצעה, אורית. ההצעה היתה שאתם רק תשימו

זרקור על ספורט בדיונים שלכם.

גב' אורית גור כהן: אנחנו שמים זרקור על הכל, כל הזמן.

מר רן קוניק: זה לא המקום. יש תיכונים, הם מוגבלים במגמות. זה יפה להגיד 'בואו

נעשה רק ספורט' או רק זה.

מר סיון גולדברג: לא רק ספורט. לא רק ספורט.

מר רן קוניק: לעשות בכל בית ספר ספורט זה אומר שלא יהיו מגמות אחרות. ולכן, בעיר

כזאת קטנה גם יש חלוקה הגיונית. והבנתי. השאלה באה ממקום טוב, אני לא אומר

שלא. זה לא המקום שלה פה. וזה מה שאורית הסבירה. זה הכל. והיא קצת נעלבה. אבל

בסדר. לא, נעלבה ברמה הקבוצתית. בסדר, נו. (נשמעות הערות ברקע) טוב, בסדר. את

עכשיו, הבנו. תודה לאורית.

מר סיון גולדברג: לא, אבל זה היה נשמע ככה.

מר רן קוניק: אתה גם נעלבת?

מר סיון גולדברג: אורית, זה היה נשמע ככה. שקיבלת את זה אפילו אישית. זה לא

אישי.

40

גב' אורית גור כהן: לא נעלבתי ברמה האישית. אני טוענת ברמה המקצועית שזה לא

עניין של אף אחד ברמה המקצועית להעלות את זה במועצת העיר. זה ממש לא אישי.

מר רן קוניק: זו לא הנחיה של המנכ"ל. זה לא קשור, חבר'ה. יש ועדת חינוך.

מר סיון גולדברג: אז בואו נחליט להעביר את זה לדיון בוועדת חינוך. דיון מקצועי.

מר רן קוניק: בסדר, בוועדת חינוך. יש לך נציג בוועדת חינוך.

מר סיון גולדברג: מאה אחוז. אז שזאת תהיה ההחלטה. להעביר את זה לוועדת חינוך.

מר רן קוניק: לא צריך החלטה. יש ועדת חינוך. מעלים בוועדת חינוך. עוד פעם, תעלו. כל

פעם תעלו נושא ואז נגיד -

מר סיון גולדברג: אז כל נושא הוא לא מתאים למועצה? מועצת העיר יכולה לקבל כל

החלטה. אתה יודע. אנחנו לא הנחינו את אורית להקים מגמת ספורט.

מר רן קוניק: בתי הספר התיכוניים מנוהלים בצורה עצמאית. יש תהליך מאוד פדגוגי

מקצועי איך בוחרים מגמות. בואו, זה לא עכשיו,

גב' אור-לי ניב: חוץ מזה שוועדת חינוך מתנהלת בצורה מאוד פתוחה ועניינית. אפשר

להעלות נושאים. אני הייתי אורחת בוועדה. הדברים עולים בצורה מאוד מקצועית.

מר רן קוניק: הרעיון בא ממקום טוב. הכל בסדר. אנחנו מסירים את ההצעה מסדר היום.

אורית הסבירה מה הסיבה. מי בעד? כולם בעד, חוץ ממי שנגד. אתם נגד? אוקיי.

הצבעה: ברוב קולות.

החלטה: ל הסיר מסדר היום את ההצעה לסדר מאת חברי סיעת גבעתיים

פלוס בנושא הרחבת מגמות הספורט לכלל התיכונים בעיר גבעתיים ,

ברוב קולות .

41

10 בעד הסרת ההצעה מסדר היוםרן קוניק, אור לי ניב, סיגל שפיץ -

טולדנו, אלי הולצמן, יהודית קורוטקי, יערה סתיו, מושיק גולדשטיין, בני

רייך, אלעד עוז רוזגוביץ, רות ברונשטיין.

4 נגד הסרת ההצעה מסדר היוםסיון גולדברג, לאה ג'רבי, ניר קורן,

עומר בוקסנבאום.

7. הצעה לסדר מאת חברי סיעת צעירים פלוס בנושא בחינת מינוי ממלא מקום

לרב העיר גבעתיים וחיסכון תקציבי.

מר רן קוניק: הצעה לסדר, סעיף 7, חברי סיעת צעירים פלוס, בנושא בחינת מינוי ממלא

מקום לרב העיר גבעתיים וחיסכון תקציבי. כן.

מר סיון גולדברג: טוב, אז אני אציג את הרקע. אני מניח שחלקכם מכירים, חלקכם לא,

ולכן נפרט קצת. אז הרב הראשי לגבעתיים, פנחס אדרי, סיים את כהונתו ב-31 בדצמבר

2024 ,בסוף השנה האחרונה, השנה האזרחיתלאחר כ-42, נכון, אם אי זוכר נכוןשנים

בתפקיד. בעקבות זאת, השר לשירותי דת, חה"כ מיכאל מלכיאלי, הודיע על תחילת

התהליך לבחירת רב עיר חדש ומינה ועדת בחירה בהתאם לנהלים. תהליך זה, המצוי

כעת בשלבי ההתנעה הראשוניים, צפוי להימשך חודשים ארוכים ולהביא למינוי קבוע

בעתיד.

כדרך אגב, מועד פרישתו של הרב ב-31 בדצמבר אינו יוצא דופןזה קרה בעוד הרבה

מאוד רשויות, זה נצפה דרך אגב ברשויות לא מעטות לאחרונה, בשנה האחרונה, על

תאריך היציאה הזה לגמלאות של רבני ערים. זה בדרך כלל, מה שנקרא, לכאורה אני

42

אומר, שתאריך הלידה לא היה ידוע בתעודת הזהות, אז כדי למשוך את הכהונה עד סוף

השנה, הרבנים הראשיים לרשויות נתנו להם ככה את הארכה עד סוף השנה. זה פורסם

בהרבה רשויות. יכול להיות שהיו גם כאלה בעבר. דרך אגב, זה הדפוס הזה הופיע גם

ברמלה ובירושלים. אני אומר את זה מתוך, שוב, לא היכרות אישית, אבל מתוך פרסומים

בתקשורת.

במקביל, ללא עדכון או שיתוף מועצת העיר, שזה אגב באמת היה אני חושב ראוי שנדע,

נודע כי לאחרונה מונו שני ממלאי מקום לתפקיד הרבנות הראשית בגבעתיים. אני אומר

אפילו בעדכון כלשהו. אתה יודע, אנחנו בסוף חברי המועצה, ממנים פה ממלאי מקום ולא

ידענו מזה.

מר רן קוניק: אנחנו מינינו ממלאי מקום?

מר סיון גולדברג: אבל אתה יודע על המינוי. בוודאי, אתה מכיר את התהליך. אתה מכיר

שמונו פה שני רבנים במילוי מקום. אפשר לעדכן את חברי המועצה על דבר כזה. לא

משנה, הוא פתח את ישיבת המועצה עם עדכונים.

מר רן קוניק: זה נכון. הייתי צריך להוסיף את זה בעדכון. שהרב -

מר סיון גולדברג: הרב חן סיידה והרב אשר ויזל,

מר רן קוניק: לכן סיידה שליט"א, רב היישוב אחיטוב, מונו על ידי הרב רפאל פרנק,

מזכיר מועצת הרבנות הראשית בישראל, לאחראים על מתן תעודת כשרות בגבעתיים.

מר סיון גולדברג: אז רגע, אז שים את הציניות רגע בצד.

מר רן קוניק: בעדכון הבא.

מר סיון גולדברג: שים את הציניות רגע בצד.

מר רן קוניק: מה? לא, הוא צודק. זה היה צריך להיות בעדכון העשייה החודשית.

מר סיון גולדברג: לא, בעדכונים למועצת העיר על דברים שנעשים פה. כי אנחנו לא

43

יכולים לדעת מזה. אין לנו דרך. וזה פורסם פתאום בתקשורת, שמי שממלא את מקום

הרב הראשי שלנו פתאום יש לו אנשים, דרך אגב, מחוץ לגבעתיים.

דובר: מאיפה אתה יודע? מאיפה הוא יודע?

מר סיון גולדברג: זה פורסם בתקשורת.

מר רן קוניק: יש לו רב אופוזיציה.

מר סיון גולדברג: לא, שום רב אופוזיציה. זה פורסם בתקשורת. אז אני אגיד ככה. שני

הרבנים האלה, שמכהנים גם ברבנות ברמת גן, מונו בהליך שאושר באמצעות הצבעה

טלפונית במועצת הרבנות הראשית. שוב, זה הכל על בסיס התקשורת. הרב חן סיידה,

רב היישוב אחיטוב האחראי על הכשרות ברמת גן, מונה גם על הכשרות בגבעתיים.

והרב אשר ויזל, רב מרכז העיר רמת גן ואחראי על רישום נישואים ברמת גן, מונה גם

לאחראי על תחום הנישואים בגבעתיים. המינוי הזמני של שניהם אושר לתקופה של כחצי

שנה, עד למינוי רב עיר קבוע, או עד א' בתמוז, לא חשוב, השנה.

כעת, עם סיום כהונתו של הרב אדרי, עולה השאלה האם יש צורך במינוי רב עיר קבוע

בגבעתיים, או האם ניתן למלא את תפקידי הרבנות באמצעות ממלא מקום מקומי, כפי

שנעשה כעת בפועל. נכון לשנת 2024 ,43 ערים בישראל מתנהלות ללא רב עיר מכהן

ומסתמכות על פתרונות חלופיים כמו רבני שכונות או רבנים המשמשים כממלאי מקום .

יש לזה כמובן השלכות כלכליות.

אני לא צריך לספר יותר מדי לך, רן, מינוי רב עיר קבוע כרוך בהוצאה משמעותית של

למעלה מ, לא יודע, 40,000 שקל. זה שכר גבוה. נכון שזה שכר שלא נקבע על ידי

העירייה ולא על ידי הרשויות המקומיות, בנוסף להוצאות נלוות כגון רכב, לשכה, תנאים

סוציאליים והוצאות תפעול נוספות של המועצה הדתית.

מר רן קוניק: מי משלם את השכר?

44

מר סיון גולדברג: המועצה הדתית, ממומנת על ידי עיריית גבעתיים בחלוקה בין המשרד

לבין חלק יחסי שלנו. 25% נדמה לי, מול 75%. תקן אותי אם אני טועה, אבל זה בגדול

החלק היחסי לפי חוק.

מר רן קוניק: איפה החיסכון, לא הבנתי.

מר סיון גולדברג: אני כבר מסביר.

מר רן קוניק: ... חייב להעביר כסף על פי חוק,

מר סיון גולדברג: רק שנייה. יש לזכור כי תקציב המועצה הדתית ממומן בחלקו על ידי

הרשות המקומית, כמו שאמרתי, ולכן כל הוצאה נוספת עלולה להכביד על הקופה

הציבורית. לאור העובדה שתקציב 2025 של עיריית גבעתייםאגב טרם הובא לאישור

מועצת העיר, אני מניח שזה יהיה בישיבה הבאה, וראש העירייה טוען למחסור תקציבי

במגוון תחומים – לרבות בתשובות שניתנו להצעות לסדר קודמות שהעלינו , שהיתה להן

איזושהי עלות כלכלית כזו או אחרת, יש מקום לבחון חלופות חסכוניות יותר לפני

שמתחייבים להוצאה תקציבית קבועה וגבוהה לשנים רבות. ולשנים רבות קדימה. אנחנו

רואים שזה לא לשנה ולא לשנתיים. שיהיו בריאים.

אז הצעות ההחלטה שלנו: מועצת העיר מתבקשת לאשר את ההצעה:

1 )עיכוב הליך מינוי רב העיר בגבעתיים עד לבחינת החלופות התקציביות והשירות

האפשריות. 2) מינוי ממלא מקום מתוך רבני העיר, אשר יוכל לבצע את כלל הפעולות

ההכרחיות של הרבנות כולל אישורי נישואין וכשרות תוך חיסכון כספי משמעותי. 3 )קיום

דיון ציבורי ושיתוף ציבור, במטרה להבין את הצרכים והרצונות של תושבי העיר בנוגע

לשירותי הדת ולשקף את העלויות הכרוכות במינוי קבוע. ו -4) כמובןפרסום נתונים

תקציביים מלאים, כל ההשלכות הכלכליות של מינוי רב עיר לעומת פתרון של ממלא

מקום, לרבות פירוט כל הוצאות שכר, ה תנאים ה נלווים וכדומה.

45

אזבהתאם לרוח החיסכון שנדרשת בתקציב העירייה ולאור הוצאות משמעותיות הן בשל

מלחמת "חרבות ברזל" והן בשל הפעילות השוטפת של העירייה בשנה האחרונה, אנו

סבורים כי מהלך זה יאפשר שמירה על שירותי הדת בעיר תוך ניהול תקציבי אחראי,

ויסייע להבטיח שהחלטות מתקבלות בהתאם לצורכי התושבים ולמצב התקציבי העדכני

של העירייה.

שוב, אני רוצה להדגיש. בסוף, רן, מילוי מקום כזה חוסך לקופה הציבורית הרבה מאוד

כסף. בין אם זה במועצה הדתית ובין אם זה בעירייה. כי הוצאות המועצה הדתית יקטנו

משמעותית.

מר רן קוניק: כן? אתה יודע איך עובד התקצוב?

מר סיון גולדברג: אני אסביר למה אני מתכוון. ברגע שהמועצה הדתית לא משלמת

שכר, כמדומני, תקן אותי אם אני טועה שוב, אנחנו מדברים על סדרי גודל של אזור ה-

600,000 שקל בשנה, וזה כמובן הרבה שנים קדימה וכשאנחנו לא ממנים רב ראשי

מר רן קוניק: אמרת על מילוי מקום.

מר סיון גולדברג: לא, מילוי מקום זה לא, זה לא בהתנדבות. זה בשכר סימלי מאוד.

לפעמים, אגב, לעתים זה לא ב-100% משרה. רק שנייה

מר רן קוניק: אתה יודע איך עובדת -

מר סיון גולדברג: רגע, לפעמים זה אפילו לא ב-100% משרה

מר רן קוניק: איך עובדת שיטת התקצוב בחוק, של המועצות הדתיות?

מר סיון גולדברג: אני מכיר. כן, אני מכיר.

מר רן קוניק: אתה יודע?

מר סיון גולדברג: בהתאם למה שאמרתי קודם.

מר רן קוניק: תסביר לנו,

46

מר סיון גולדברג: 75% ממומן על ידי המשרד לשירותי דת, ו-25% על יד הרשות

המקומית.

מר רן קוניק: לא, הפוך. התבלבלת, הפוך.

מר סיון גולדברג: סליחה, הפוך. כן, כן.

מר רן קוניק: מי קובע את הסכום? יש לנו ויכוח על הסכום.

מר סיון גולדברג: סכום של מה?

מר רן קוניק: ה -75% האלה

מר סיון גולדברג: אני לא יודע לומר לך את זה. אני יודע לומר שכשממנים רב, תקשיב,

רגע,

מר רן קוניק: אתה מעלה הצעה לסדר, ... ואתה לא יודע -

מר סיון גולדברג: זה לא הסיפור, רן. כשממנים ממלא מקום, אנחנו חוסכים הרבה כסף.

בין אם זה בתקציב המועצה הדתית, ובין אם זה בעירייה.

מר רן קוניק: סיון, סיימת את -

מר סיון גולדברג: אז בוא תסביר לי אתה, רגע, רק שנייה, רן.

מר רן קוניק: לא, סיימת?

מר סיון גולדברג: שנייה, מושיק. אתה צורח לי באוזן. אני לא שומע באוזן שמאל. רן, אם

אנחנו נעכב את ההליך מינוי רב ראשי, ונמשיך, דרך אגב, גם תסתכל עכשיו כמה

משלמים למילוי מקום הזה, הזמני.

מר רן קוניק: אתה רוצה לעכב ... פוטנציאלי של איתיאל?

מר סיון גולדברג: אני לא העליתי שום שם,

מר רן קוניק: אבל צריך להיות -

מר סיון גולדברג: לא עירבתי שום אדם, בוודאי לא באופן אישי. ויש כנראה עוד הרבה

47

אנשים שרוצים להיות רבנים ראשיים

מר מושיק גולדשטיין : הוא לא יכול להיות, קודם כל הוא לא יכול להיות -

מר סיון גולדברג: זה לא משנה. ההצעה שלנו, רן,

מר מושיק גולדשטיין : הוא רוצה לחתום על התעודות.

מר סיון גולדברג: רן, ההצעה היא לא לגופו של אדם, היא לגופו של עניין. אחלה וסבבה

הציניות. אבל אני אומר לך שוב, החיסכון הכלכלי עומד לנגד עינינו.

מר רן קוניק: אין בעיה. יכולת לכתוב בשורה אחת שאתה מציע למנות את איתיאל

לממלא מקום.

מר סיון גולדברג: אני לא מעלה הצעות שקשורות לגופו של אדם. ההצעה הזאת הולכת

לחסוך לקופה הציבורית הרבה כסף.

מר מושיק גולדשטיין : אז בוא, קודם כל, אתה כרגיל, הרבה הרבה מילים, רוח וצלצולים.

אבל לחסוך אתה לא חוסך פה שקל. כי מי שקובע את תקציב המועצה הדתית זה

הממשלה. ואנחנו נסמכים על התקציב הזה. הממשלה קובעת כמה, וזה לא קשור בכלל

למשכורות שם ולהוצאות שם. יכולים להוציא על מה שהם רוצים,

מר סיון גולדברג: אתה חוסך בהוצאות שם.

מר מושיק גולדשטיין : זה לא קשור.

מר רן קוניק: סיון, מאחר ואתה לא מכיר את הנושא, לא בדקת כמו שצריך, תן לו לענות.

מר מושיק גולדשטיין : אם היית בודק כמו שצריך,

מר סיון גולדברג: תאמין לי שאנחנו נחסוך ככה כסף, אם לא נמנה רב ראשי.

מר מושיק גולדשטיין : אני מסביר לך שאתה לא,

מר סיון גולדברג: אם לא ימונה רב ראשי אתה חוסך כסף.

מר מושיק גולדשטיין : אתה לא חוסך כלום. אתה קודם כל לא חוסך כלום.

48

מר סיון גולדברג: מושיק, אם ימונה רב ראשי, אם לא ימונה רב ראשי, לא נחסוך כסף?

מר מושיק גולדשטיין : לא, ממש לא. אוקיי? לא. ממש לא.

מר סיון גולדברג: זה לא נכון.

מר מושיק גולדשטיין : אותו תקציב שהעירייה תצטרך לתת למועצה הדתית לא ישתנה.

כי מי שקובע אותו זה הממשלה. וזה לא קשור בכלל. התקציב הזה לא קשור להוצאות

של משכורות שיש בתוך המועצה הדתית. ולכן זה לא ישנה כלום. אותו תקציב יישאר. אם

יהיה רב ראשי או לא יהיה רב ראשי.

מר רן קוניק: הם מחייבים אותך בחוק להעביר 75% .

מר מושיק גולדשטיין: לגמרי. זה לא תלוי בנו,

מר סיון גולדברג: והכסף הזה, במקום שיילך למשכורות, יכול, אני שואל אותך, יכול

ללכת למשהו אחר?

מר רן קוניק: אתה חייב להעביר 75% מהתקציב, זה המדינה קובעת למועצה הדתית

בגבעתיים. מה לא ברור לך?

מר סיון גולדברג: אני מבין. אני מבין. הכסף הזה,

מר רן קוניק: מה אתה מבלבל את המוח שחוסכים כסף?

מר סיון גולדברג: רן, רן, בוא תכבד רגע עם המשפטים.

מר רן קוניק: איפה החיסכון פה?

מר מושיק גולדשטיין : תכבד אותנו.

מר סיון גולדברג: תכבד אותי, אני לא מדבר אליך בצורה כזאת.

מר רן קוניק: אבל מסבירים לך, אתה אומר חמש פעמים איפה הכסף.

מר סיון גולדברג: אני אסביר לך עוד פעם מה אני מתכוון. התקציב הזה יכול ללכת

למשהו אחר? יכול, נכון? במועצה הדתית. תיאורטית,

49

מר רן קוניק: מה לא ברור במשפט הבא: המדינה קובעת תקציב למועצה הדתית, לפי

פרמטרים, מס' תושבים, לא יודע מה. X כסף, בסדר? סתם דוגמה, מיליון. אתה חייב

בחוק להעביר להם 75% .

מר סיון גולדברג: למועצה הדתית שלנו.

מר רן קוניק: כן. אתה חייב מתקציב עיריית גבעתיים להעביר למועצה הדתית 750,000

שקל. מה הם עושים עם זה? לא תלוי לא בי, ולא בך, זה התקציב שלהם. אתה מבין את

זה? זה החוק.

מר סיון גולדברג: אבל זו התקטננות. אני מדבר, בוא, מי מחליט על הרכב המועצה

הדתית, רן? עם כל הכבוד.

מר סיון גולדברג: מה זה קשור?

מר סיון גולדברג: רגע, רק שנייה. נציג של מי הוא יו"ר המועצה הדתית המיועד? שלך,

של סיעתך. נכון שאת המדיניות אתה קובע.

מר רן קוניק: אני מתפלא עליך, נו.

מר רן קוניק: רן, את המדיניות אתה קובע.

מר רן קוניק: מסבירים לך את החוק.

מר סיון גולדברג: את המדיניות אתה קובע. במקום שזה הולך לשכר, זה יכול ללכת

למשהו אחר?

מר מושיק גולדשטיין : ממש לא.

מר סיון גולדברג: לשירות קהילתי? לשירותי דת יכול ללכת? בוודאי שיכולים.

מר רן קוניק: עיריית גבעתיים לחסוך בלהעביר פחות כסף.

מר סיון גולדברג: אבל במקום שתשלם על משהו קהילתי,

מר רן קוניק: זה לא קשור לתקציב העירייה.

50

מר סיון גולדברג: זה לא נכון.

מר רן קוניק: אתה חייב להעביר את ה-750,00 .

מר סיון גולדברג: אז תעביר אותם. אתה יכול להשתמש בכסף הזה למשהו אחר.

מר רן קוניק: זה לא חיסכון.

מר סיון גולדברג: בוודאי. תשתמש בכסף לשירותים קהילתיים אחרים. דרך המועצה

הדתית.

מר מושיק גולדשטיין : רן, רן, בוא. אני אומר לך, אתה קודם הורדת מסדר היום על

דברים, אז בוא, כל הקשקוש הזה,

מר סיון גולדברג: אני רציתי להעמיד דברים על דיוקם.

מר מושיק גולדשטיין : אין פה מה להגיב. אין פה הרבה מה להג

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]