פרוטוקול הוועדה לאיכות הסביבה מס' 2

פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה מתאריך 20255.8

נוכחים יו"ר – אילה שני

נציגי העירייה -

אבי מוטולה – מנכ"ל העירייה

אריאל דוידי -סמנכ"ל העירייה

שגיא תמרי– מהנדס העיר

שי רכטר – אדריכל העיר

רני אמיר - סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

אבישי בן נחום- סגן מנהל אגף שפ"ע , תיאום ובקרה

חי זומר - מנהל המחלקה לקיימות ואיכות הסביבה

ניצן רובינסקי גלברט - בודקת תוכניות, מנהל הנדסה

רונן משורר מנהל מח' תכנון מידע והשבחהמנהל הנדסה

יעל צמח - רכזת חינוך סביבתי

שרון ליברמן- מזכירת הוועדה

נציגי ציבור -

גיל שועה – חבר ועדה

ניר קורן - נציג צעירים פלוס

משה בלנסהיים - נציג ציבור משקיף

בת שבע קופטש- נציגת ציבור משקיפה

אורנה בן שטרית- נציגת ציבור

זום ––

נציגי המשרד להגנת הסביבה מחוז תל אביב – שמות ותפקידים???

תושבים: דין רז

יעקב שחף

מהלך הדיון:

אילה: שלום לכולם, בישיבה הזו נדבר על ה יערכות לשינוי האקלים . אקדים ואספר

שאתמול בבר הבייקר שמענו הרצאות בנושא ונאמר שבימי הביניים היה גל חום

מספיק חזק. מתוך זה אפשר להצביע על שינויים ותמורות כלכליות ודמוגרפיות

שאנו יודעים שנבעו מזה. מצד אחד מערב אירופה נהייתה חמה ושגשגה ומצד שני

באזורים החמים יותר ראו תופעות של מלחמות על שטחים ועל מזון. כשנשאלה

השאלה איך התמודדו עם זה הם כמובן התפללו וביקשו עזרה כלשהי ונדמה לי

שהיום במאה ה 21 אנחנו מצוידים בכלים קצת יותר יעיליםאני אפתח עם רני

אמיר סמנכ "ל המשרד להגנת הסביבה שיית ן סקירה.

אבי מוטולה: עדכון מהועדה הקודמת על המעבר לחשמל פרטי , תאורת לד, פנלים סולריים.

אנחנו בוחנים אפשרות הצטרפות למכרז קיים של תאגיד המים כדי לעשות את זה

גם בעירייה ולחסוך 5% בשנה מהוצאות החשמל של הרשות. בסוגיית תאורת לד

העברתי את הפרויקט לחברה הכלכלית למתן פתרונות וקידום תכנית רב שנתית

בתיאום שיפוץ הרחובות בעיר. בהקשר של פנאלים סולריים קיימנו שיח עם מנהל

החינוך ואנו מקווים מאוד שנצליח להתקדם.

יעקב: מה עם פנאלים בבתים משותפים?

שגיא: זה שייך לדיירים, אתה יכול להגיש מידע.

ניר: פאנלים סולא רים קיבל ברקס מראש העיר, אני רוצה לקבל עדכון.

אבי מוטולה: עשינו בדיקה כלכלית לגבי בתי הספר שלנו שם הגגות רחבים וגדולים. שם זה נכון

לעשות פעם קודמת דיברנו על זה אנחנו מנסים ונקווה שזה יצליח.

דין אתמול יצא קול קורא על אנרגיה. יש דיון על נושא זה?

אבי מוטולה: חי אתה יודע מזה?

חי: כן.

אבי מוטולה: יש דיון על הלדים בסוף החודש.

רני אמיר: אני סמנכ"ל למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. אני אציג

בקצרה שישה אשכולות מקצועיים ומחוזות, באשכול שלנו כפי שאומר ת כותרת

האשכול עוסקת במערכות טבעיות. כמו: משאבי טבע, תכנון וחוסן אקלימי, יש

מספר אגפים אגף ח וסן אקלימי, אגף מים שפכים ונחלים אגף מגוון ביולוגי

ושטחים פתוחים , אגף מזיקים והדברה, סביבה חקלאית, אגף תכנון סביבתי .

באגף בירושלים ממשק למעלה עם כל תחומי העניין. משבר האקלים (מציג

דוגמאות) בולנסיה-ספרד שיטפון יש הרוגים רבים ו 40000 רכבים טוטל לוס. בלוס

אנג'לס, במערב המודרני שריפות שגרמו להרוגים. גם אצלינו בישראל לפני חודש

הייתה הצפה בחוף הכרמל.

גיל: אנחנו רואים פה אזרחים, זה הגיע לחדרי טרנספורמציה וגם לוחות חשמל שלא

ערוכים לזה. תכנון של פעם לא ערוך לזה.

רני אמיר: אנחנו חו וים שינוי אקלים על גופנו. הנושא של היערכות הפך להיות קריטי.

מושגי אקלים: מיטגציה (איפחות) איך מפחיתים את ה CO2 גזי החממה ומעבר לאנרגיה מתחדשת

ככל הניתן.

אדפטציה (הסטגלות) איך מסתגלים למצב, הטמפרטורה עולה ואיך מתמודדים.

בישראל יש מחסור באספקת מים וזה יעלה לכולם. בגלל עליית מפלס פני הים

החול יזוז מהר והמצוקים יהרסו, תהיה חדירה של מי ים לנחלים. הדבר הכי חמור

הוא שהים זה המקום הכי נמוך , ואם מעלים את בסיס הניקוז במטר אז כל

מערכות הביוב שלנו לא מותאמות. יש הערכות לאומית ו כל משרד ממשלתי מכין

תוכנית הערכות שלו. בסוף הכל מסתכם בתקציבים. צריך לתפור תכנית היערכות

שמתאימה לכל רשות וזה אומר הרבה מאוד מחשבה. ברשויות שהצליחו וכתבו

תכנית, לקחו ברצינות. אם המנכל וראש העיר מחויבים אז התכנית תצא טוב.

בת שבע: קודם תכנית ואח"כ

רני אמיר: כן

תושב: מה הדברים האתגרים בעירייה כמו גבעתיים. מה היה המוקד?

רני אמיר: חום עירוני זה בעיה ידוע זה שנים. אחת הדרכים המומלצת להתמודדות זה ייעור

והצללה. זה מפתח מוצלח מאוד להורדת טמפרטורה. לגבעתיים יש יעור עירוני די מוצלח אבל תמיד

אפשר לשפר.

איילה: ניתן את הזמן ליורם שישבר באופן ספציפי על רשויות מקומיות.

יורם: רני התחיל ותיאר שיש שישה אשכולות ושישה מחוזות אבל דר ג החשוב ביותר

ליישום המדיניות הוא הדרג המקומי, כלומר, הרשויות המקומיות. מחלקות רבות

בעירייה מטפלים בנושא של סביבה אבל צריך יחידה סביבתית שזה כל יעודה. ל

80% מהרשויות בישראל יש יחידות סביבתיות ו להם פורמטים שונים . לכם יש

מחלקה לאיכות הסביבה שכוללת רק את חי. זה הדבר ההכרחי שצריך להציף, כדי

שהנושאים יגיעו לטיפול הנכון. לאורך כל השנים עיריית גבעתיים לא נתנה לזה

מספיק מקום לדעתנו, ועכשיו יש הזדמנות כי אנחנו עומדים לפרסם קול קורא

להקמת יחידות סביבתיות חדשות, וגבעתיים תצטרף באופן פורמלי. יחתם חוזה

בינה לבין המשרד להגנ "ס במסגרתו יגודרו לפחות ארבעה תקנים.

היינו איתכם בדיונים לגבי טיוטת הקול הקורא שלמעשה לא עודד רשות כמו

שלכם, במרכז, במצב סוציו- אקונומי גבוה עם שטח מצומצם. היה ויכוח ובעקבות

הלחץ שלכם הצלחנו, בעזרת שי שיושב איתנו , לשנות את הקריטריונים שגם

גבעתיים, מבחינת צפיפות האוכלוסייה ו הסיכונים הקיימים, מסוגלת לקבל

תמיכה. זה למעשה מערכת מתואמת של אישור תכניות עבודה וליווי מקצועי שלנו.

כל מי יש לו יד בעניין אני קורא לו לעשות מאמץ כדי שתהליך של בקשת התמיכה

ואישורה יושלם. אנחנו מהצד שלנו נעשה מה שאפשר.

גבעתיים עם מאפיינים ייחודיים, נחשבת עיר צפופה. כדי להמחיש את זה התקן

של שטח פתוח פר תושב זה 10 מטרפר תושב. בגבעתיים יש 3.8 ,שליש מהתקן,

כלומר, מצוקה גדולה של שטחים. הצפיפות יוצרת את הקונפליקטים הסביבתיים

שאנו מטפלים בהם בנושא של זיהום אויר, חומרים מסוכנים, לחימה במזיקים,

רעש, קרינה. לכן לא מספיק שהמצב הסוציו-אקונומי הוא גבוה, אלא יש נתונים

אובייקטיביים שגורמים לכך שנוצרים קונפליקטים סביבתיים שדורשים טיפול.

אנחנו מנסים לשבת פעמיים בשנה עם המנכ "ל וראש העיר ומעלים את כל

הנושאים לדיון. בהנהלת העירייה יש מודעות ורצון לטפל בנושאים האלה. ככה גם

בשאר הנושאים השוטפים, יש בדרך כלל היענות לקווי מדיניות שאנו קובעים.

יש לנו את נושא חינוך וקהיל ה, פה הפעילות שלכם בהחלט בולטת. המשרד מסייע

בקולות קוראים מידי שנה ואתם מקבלים את התמיכות האלו ועושים פעילות

מאוד יפה. בנושא פרויקטים קהילתיים יש פרויקטים יפים, וגם השנה קיבלתם

רבע מיליון שקל תמיכה.

יש את נושא זיהום האויר שמאוד רלוונטי לגבעתיים. יש לכם שני מקורות, אחד

מהם זה תחבורה. אני קורא לכם להצטרף לתו כ נית "המאיץ" לקידום שימוש

בתחבורה ציבורית והפחתה בשימוש ברכב הפרטי. הולכים לצאת לקול קורא כזה

בלי קשר למשרד התחבורה ואנו נעניק תמיכות לצורך קידום תכניות להפחתת

זיהום אויר מתחבורה. אני קורא לכם לייצר תוכנית ולקדם אותה.

יש בעיה נוספת בערים צפופות, בעיה של גנ רט ורים. יש גנרטורים גדולים עם

הספקים גדולים שמחויבים ברגולציה אבל יש המון גנרטורים קטנים ובכל מגדל

יש גנרטור לחירום ומופעלים אחת לחודש ומייצרים זיהום. יש הרבה תלונות

מהסיטי ומפרויקטים אחרים על זיהום אויר ורעש. פה העירייה יכולה להיכנס

ולחייב דגמי גנרטורים מתקדמים, לחייב דיגומי אויר, יכולה לקבוע תנאי סף שרק

במקרים מיוחדים מפעילים גנרטור ובכל השאר חייבים להתחבר לרשת כשעושים

פרויקט של פינוי בינוי. יש לעירייה תפקיד וצריך לעשות את זה.

מבחינה של פסולת המצב בגבעתיים טוב, התחברה לתאגידי חוק האריזות

מיישמת את ההסדרים. בכל גבעתיים פזורים פחים כתומים ויש התקשרות עם גוף

מוכר לנושא של פסולת אלקטרונית אתם עם תאגיד מ.א.י. שיעור המיחזור

בגבעתיים הוא כ 32% אחוז שזה יותר מהממוצע הארציוזה בזכות זה שאתם

מקבלים את השירותים שלכם מאיגוד ערים דן לתברואה, חירייה, ששם עם כל

הבעיות שהיו ממפגעי ריח שגם אתם סבלתם מהם, כרגע אנחנו בהסדרה טובה

איתם.

פארק אריאל שרון זה שטח פתוח הכי גדול במרכז הארץ. שטח שמור בצורה

סטטוטורית, כלומר, אי אפשר לבנות בו ו אנו שומרים על השטח הזה. צריך לפתח

שם הרבה מאוד פרויקטים לטובת הציבור, כרגע יש בעיות של תיקצוב של המדינה

את חברת הפרט, זה משרת את כל תושבי המטרופולין ופה אנו צריכים תמיכה

וגיבוי של הרשויות המקומיות שלא תהיה סטייה משימור השטח הפתוח.

טל ואגו: עד לפני 3 שניםליוויתי את הועדה להיערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים. המדריך

הזה נבנה יחד עם משרד האנרגיה ומשרד הפנים על מנת לסייע לרשויות בהיערכות. אנחנו רואים

את הקשר בין הציפוף הגדול של גבעתיים והתכניות הגדולות של תמ"א 38 שמוביל לקונפליקטים

גדולים. הזמן להכניס את המאפיינים של ההיערכות שרני הזכיר היא בתכניות האלה. החשיבות של

זה היא מאוד גדולה כי לתקן את זה, זה מאוד קשה. לקחתי כמה דוגמאות של שצ"פים, מבחינת

היערכ ות לשינוי האקלים מוריד חום עירוני בצורה משמעותית וזה מקום לחילחול מי נגר. מרכזי

חוסן במבני ציבור, מכניסים עקרונות של היערכות, ממפים את האוכלוסייה שצריכה את זה הכי

הרבה ונותנים לזה מענה שם. הנחיות מרחביות, שימוש בחומרים יורידו את החום בצורה דרמטית,

שמשות כפולות מגדיל את אי החום העירוני.

אבי מוטולה: יורם אנחנו נפגשו בתחילת תפקידי, אני אשמח שניפגש שוב בנושא מיפוי קולות

קוראים ובניית תכנית עבודה כפי שנאמר פה. הצטרף סמנכ"ל חדש בעיר ייה והוא

אמון על התחום של הגנת הסביבה ובעיר על היחידה הסביבתית . בנושא ייעור

והצללה, הגשנו בקשה להצטרף לפרויקט הצללה שנקרה "דרך הצל" של המרכז

הישראלי לבנייה, אני מקווה ששנת 2025, החציון שני שלהיעסוק בתכנון וב 2026

נעבור לביצוע

שגיא: העיר מחולקת 2/3 אזורים בנויים ו 1/3 אזורים שהם מגרשים. כשאנחנו מתחילים

תכנון, אנו רוצים לייצר מקסימום שצ"פים מתוך נקודת המוצא שאנחנו בשליש

מהנורמה שאמורה להיות . מה שאני מבקש ממכם , מהמשרד להגנת הסביבה ,

לתמוך בבבקשות שלנו ולהיות איתנו ונגד החלטות שאנו פחות מרוצים מהן. הדבר

הכי קל בהתחדשות עירונית בצפיפות גבוהה זה להגדיל את המגרש השכיר כדי

שיתנו עוד זכויות ליחידות דיור. אנחנו צריכים אתכם לייצר מקסימום שטחים

פתוחים. אני מוכן לעוד פגישה, ואציג לכם דברים שאנו עושים. מה שאני מרגיש

מהועדות המחוזיות שיש נטייה של היו"רים לחתוך את השטחים הפתוחים. אין

כמו חיבור לקרקע, אנחנו לא יכולים לותר על זה.

דין רז תושב: מה קורה עם תקנות שחלוף הגנרטורים למתקני אגירה?

יורם: לגנרטורים מהספק מסוים יש רגולציה ותקנות מה הפלטות המותרות. לגבי

גנרטורים קטנים אין רגולציה אנחנו מנסים לכוון את הרשויות לעשות רגולציה

עצמאית בהיתרי הבניה. בדרך כלל קבלנים משתפים פעולה ונענים לזה.

דין: הגיע הזמן לותר על הגנרטורים ולעבור למערכות אגירה.

טל: אגף בניה ירוקה שותף לזה, זה לא קל לשנות תקנות קיימות במדינה בחירות

לשכנע שאפשר להחליף את הגנרטורים המוכרים וה"טובים" במשהו שהוא "חדשני" .

חי: בהספקים הנמוכים שאנחנו כרשות אחראים עליה, לא מאפשרים להעלות את

הפליטה על הגג וזה מה שאנחנו מתמודדים איתו. במידה ולא, אנחנו נותנים

הנחיות כדי שילכו לשלב האיכלוס.

רני: עוד דוגמא כדי לבסס את ההבנה. על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים שאנחנו

נמצאים באמצע התקופה. (מציג שקף) זה שקף שהוצג לפני כחצי שנה בכנס מגוון

ביולוגי. מה שרואים זה שקף שמתאר טמפרטורה ממוצעת באוקיאנוסים בין קו

רוחב 60 צפון ל 60 דרוםסוכנות האוקיאנוסים והאטמוספירה האמריקאית עשו

דבר מדהים. שיקללו את כל הטמפרטורות ב40 שנים האחרונותמשנת 84 עד 24 .

רואים שכל קו בגרף הוא שנה. ב30 השנים האחרונותהטמפרטורה עלתה בשליש

מעלה. בעשר שנים עוד שליש מעלה ובשנתיים האחרונות עוד שליש מעלה. זה

אומר חד משמעית שאנחנו נמצאים במגמת עליה גלובלית של הטמפרטורה

הממוצעת באוקיאנוסים. הטמפרטורה ממשיכה לעלות בקצב אקספ וננציאלי.

המומחה שהציג את זה בכנס אמר שהם מזהים מיני דגים שבורחים לקטבים.

חי: במחלקה לקיימות אנחנו ב 2.5 תקניםמבחינת גנרטורים דיברתי על היחס שלנו

לפעולות של יזמים ברגע שמגיעים אלינו.

בבדיקות קרקע ובדיקות מקדימות זה נכנס בשיתוף פעולה מלא עם מינהל הנדסה

ומבחינת הגשה של קולות קוראים אנחנו בקשר עם שי אשכנזי ואנחנו מכווני

מטרה להצטרף לשאר המחלקות בעירייה לקדם את זה ו זו אחת המטרות של

הועדה היום.

גיל: מניסיון שלכם יש לכם דוגמאות מרשויות אחרות לרתום את הציבור לתתי וועדות

או צוותים וחסר תקנים או שהרבה עומס נופל על מעט אנשים.

רני: בנושא של היערכות שינוי אקלים עיריות כמו אשדוד ובאר שבע עשו שיתוף ציבור.

אני לא זוכר מה הן עשו בדיו ק אך ברגע שזיהו את קהל היעד עשו מפגש והציגו את

טיוטת התכנית, לפחות שני מפגשים עוקבים שבהם מציגים את ההתקדמות,

שומעים חוות דעת ופותחים לציבור.

גיל: האם יש דברים שאפשר לעשות ולחסוך תקציבם. אולי נגייס הורים?

טל: בהרצליה וותיקים למען הסביבה, דואגים לאתרי טבע עירוניים. הרבה בזכותם

נשמר אחד מאתרי הטבע שהיה מיועד לבינוי וחסם אזורי הזנה של שלולית חורף.

עוד דוגמא היא אם נכנסים להליך של מיפוי לקראת היערכות, שיתוף פעולה עם

האונ יברסיטאיות. יש כמה מרצים שחוקרים בתחום של עירוני, לוקחים

סטודנטים שממפים את החום העירוני וככה חוסכים לרשות את המשאבים

שצריך להשקיע בזה.

יורם: היועצת אורלי רונן מרכזת בעיריית תל אביב והכינה תכנית. תיפגשו איתם. יש מה

ללמוד. כולל אנחנו מקבלים רעיונות שמתורגמים ברמה הארצית.

ניר: אני מבקש ש לפני כל פגישה שאבי יעשה סקיר ה קטנה מהישיבה הקודמת.

איילה: אני אשמח עם יש לכם רעיונות, כל אחד מנ יסיונו האישי, נשמח לשמוע.