פרוטוקול מלא מליאה מן המניין מס' 7/2022

מליאה מן המניין מס' 7/2022

מיום חמישי, 21 ביולי 2022, כ"ב בתמוז תשפ"ב

האב בזלת בני יהודה

חברי מועצה:

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

1

ראש המועצה

חיים רוקח

V

17

כפר חרוב

עמית שפאן שגיב

לא נכח/ה

2

אבני איתן

עקיבא טורנהיים

לא נכח/ה

18

מבוא חמה

חזי שהרבני

לא נכח/ה

3

אודם

בועז רפפורט

V

19

מיצר

מורן קורן

לא נכח/ה

4

אורטל

רן קמינסקי

לא נכח/ה

20

מעלה גמלא

גלעד גליקמן

V

5

אלוני הבשן

נעה בן עטר

לא נכח/ה

21

מרום גולן

ארי גולנדסקי

V

6

אליעד

אדם צברלינג

לא נכח/ה

22

נאות גולן

דויד וולף

לא נכח/ה

7

אלרום

דודי מורד

V

23

נוב

אורי מרגלית

V

8

אניעם

דוד פלד

V

24

נווה אטיב

-

לא נכח/ה

9

אפיק

דורון עופר

לא נכח/ה

25

נטור

רווית אוליאל

V

10

בני יהודה

אריק בן חיים

לא נכח/ה

26

עין זיוון

גדי דגן

V

11

גבעת יואב

דרור עמית

לא נכח/ה

27

קדמת צבי

אבנר אלימלך

לא נכח/ה

12

גשור

רמי ניסן [ניסקה]

לא נכח/ה

28

קלע אלון

רונן גאון

V

13

חד נס

הרצל פרוחי

V

29

קשת

לא נכח/ה

14

חיספין

-

לא נכח/ה

30

רמות

גל גפני

V

15

יונתן

יוני כהן

V

31

רמת מגשימים

מרים גולן

V

16

כנף

אריק בן מאיר

לא נכח/ה

32

שעל

ברוך כהן

V

אורחים:

גל גפני

אליק אבנר

בתיה

ליאור

רוני זיגלר

קובי קורין

רפי קלמנוביץ

שילה אדלר (זום)

מלאכי לוינגר (זום)

רותי (זום)

עומרי (זום)

אסתי זוסמן

על סדר היום:

[1] דיון בנושא הסכם הגג

3

[2] אישור פרוטוקול 5/2022 ו-6/2022

44

-תמלול הוועדה-

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו בישיבה 7/22 והתאריך היום הוא ה-21.07.22. אנחנו מתחילים בסדר היום או התכנסות בהצגת עקרונות הסכם הגג, הצהרת אמונים של דוד אנגלמאייר, אישור פרוטוקול 05.22 ו-06.22, מינוי חברי וועדת משנה תכנון ובנייה. אני מזכיר לכם שמינינו את חברי וועדת תכנון ובנייה לוועדה מיוחדת, מכיוון שהיא וועדה מיוחדת, אוטוטו מתחילה לעבוד, אז אנחנו צריכים למנות חליפי, סיכמנו את זה כבר בפרוטוקול שעבר.

[1] דיון בנושא הסכם הגג

חיים רוקח [ראש המועצה]: הדיון בנושא בהסכם הגג, בהשתתפות נציגי משרד השיכון, שילה אדלר ומר לוינגר פרויקט להחלטת הממשלה ודיון. ודיון בנושא הסכם הגג בהשתתפות נציגי רשות מקרקעי ישראל. הם לא יהיו פה כמובן, יהיה זום עם רות אפריאט ועומרי. ודיון מסכם בהצבעה לאישור עקרוני על הסכם הגג. אז ברשותכם הסכם גג, דצמבר 2021 עברה החלטת ממשלה על 864 שעבדנו עליה במשך 3 שנים, בסך הכל הביאה הישגים לא קטנים לגולן, חלקם כבר התחילו להיות מיושמים וחלקם נערכים לטווח כזה או אחר, אבל זה מיושם. ודרך אגב, כדי להוריד את השאלה הזאת, אני כבר אומר, גם אם הממשלה מתחלפת, החלטת הממשלה ממשיכה לעבוד. אנחנו לדוגמא, עכשיו, השנה הזו היא השנה האחרונה שבה אנחנו מיישמים את החלטה 1170, שזו החלטה על פרויקט הנחלות מ-2014 והיא עדיין מיושמת. עכשיו, השנה האחרונה זה השנה. החלטת ממשלה, כמה ממשלות עברו מאז, אף אחד לא זוכר. הלכתי לברר מי היה השר שבישר את הדבר הזה, אז אני לא יודע אם אתם זוכרים, היה פעם שר שקראו לו שמיר, יאיר שמיר היה שר החקלאות, הוא היה זה שאישר את ההחלטה הזו. אז הוא השר שאישר את 1170 ואנחנו מיישמים אותה עד היום. אז החלטת הממשלה לא משתנה גם כשהממשלה משתנה. אנחנו ממשיכים עם ההחלטה, עובדים עליה, הכל בסדר. סך הכל, אני יכול להגיד שאנחנו מתקדמים בצורה טובה מאוד. גם לפי דעתם של המשרדים השונים. יש משרדים שיותר טוב, יש משרדים שפחות טוב, אבל בסך הכל העסק זורם ואנחנו על זה. אבל החלטת הממשלה נתנה כלים בסיסיים, שהיה פער גדול בין כמה דברים שבהם לא הצלחנו להביא את כל הכסף, בצורה הכי פשוטה. שני הדברים העיקריים מבחינתי, הם שיקומי תשתיות ומבני ציבור. מה זה שיקומי תשתיות? ברור לכם. כבישים, מדרכות, תאורה וכן הלאה, בתוך היישובים הקיימים, אני לא מדבר בחוץ ולא מדבר על היישובים החדשים בכלל. אני מדבר בתוך היישובים הקיימים. נוב, כביש הגישה זה קטע אחד, הכבישים בתוכו זה קטע שני, בלגאן.

דובר: הוא עדיף אם כבר על גליקמן, על הפנים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: נכון, נכון. כביש הגישה שמוביל לגליקמן, הוא על הפנים. גם כביש הגישה אליי.

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: זה גליקמן אחר, צריך לדייק פה בסיפור.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מה?

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: גליקמן אחר, אני אומר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: גליקמן אחר, כן. באופן כללי, עכשיו, קיבלתי טלפון מקדמת צבי, ואני מודה, יש להם את רחוב "ארבע", איך שאנחנו קוראים לו, רחוב שהוא על הפנים, בצורה הכי פשוטה וצריך לתקן. הבעיה היא שכל תיקום כזה, כל מקטע כזה זה מיליונים. עשינו באודם תיקון תשתיות ולא גמרנו, זה הפסיק.

דובר: לא גמרנו, אבל לא עשינו עוד דברים, לא עשו כביש, לא עשו אינסטלציה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: נכון, למה?

דובר: לא יודע.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כי אין מספיק כסף. גם אם אני לוקח עכשיו 3 מיליון שקלים, לטובת זה, אבל כמה כסף יושב בהחלטת הממשלה, בשיקום כזה או אחר? ואני אזכיר לכם, 35 מיליון שקלים. זאת אומרת, אם אני שם 3 מיליון שקלים ליישוב לכמה זה מספיק? 10-11 ישובים. אבל יש לנו 33 יישובים, לא מספיק, מצד אחד. מהצד השני, זה מבני ציבור. כל היישובים רוצים מבני ציבור ומגיעים להם מבני ציבור. אלא מה, כמה קיבלנו בהחלטת הממשלה? 43 מיליון. כמה עולה מבנה ציבור? פלוס מינוס 3 מיליון, אז לכמה זה יספיק לי? בוא נגיד 15 יישובים. אבל יש לנו 33 יישובים. בואו נעשה רגע משהו אחר, נתקוף את זה רגע מזווית אחרת. כמה כסף השקענו ב-10 שנים האחרונות בשיקום תשתיות?

רונן גאון [חבר מליאה]: כמה?

חיים רוקח [ראש המועצה]: משהו כמו 12 מיליון שקלים ב- 10 שנים האחרונות. הצלחנו להביא 12 מיליון. לא מספיק. לעולם לא נסיים או גם עכשיו אני לא בא להגיד שנסיים. לעולם לא נגיע למצב שבו אנחנו נגיד "עשינו משהו רציני ופרצנו את הדבר הזה". הדבר האחרון הוא תשתיות אב. מה זה תשתיות אב צמתים, סיב אופטי, אנחנו נתקלים בו מאוד, חסר לנו 30 מלש"ח בשביל לפרוש את הסיב בכל הגולן, אזורי תעסוקה וכן הלאה וכן הלאה. אלה הן תשתיות האב. וכשהבנו שאנחנו לא יכולים להשיג דרך החלטת הממשלה, כי הממשלה נתנה כל מה שהיא יכולה לתת, מבחינתה. היא לא יכולה לתת יותר מזה ואנחנו לא נגיע למצב שאני חולם עליו, חיפשנו פתרון נוסף. לא אאריך, אני אגיד שהגענו לזה בסיומו של עניין, שאפשר להגיע לדבר הזה, אם אנחנו מצליחים להגיע למשהו שלא קיים, סליחה קיים, עובד בכל הארץ, לא במגזר של מועצות אזורית. הוא קיים אך ורק בערים. הוא קיים בהרצליה, הוא קיים באשדוד, הוא קיים בקרית מלאכי פעם שלישית, הוא קיים בקרית גת פעם שלישית, הוא קיים באור יהודה, הוא קיים בדימונה, הוא קיים באופקים, הוא קיים בכל הארץ. משהו עם מה שמוגדר עיר, הוא לא קיים רק במועצות אזוריות. ואנחנו כבר ישבנו עם ינקי? 25:49, מנכ"ל המינהל, ואמרנו לו "בוא נעשה משהו אחר, תכניס אותנו להסכם גג. הוא אמר אין כזה דבר. אי אפשר להיכנס להסכמי גג עם מועצה אזורית, לא קיים כזה תהליך. אני אגיד ששכונת על, שכונה בהחלטת הנהלה ומועצת הווילה עכשיו מועצה אזורית יכולה להיכנס להסכם גג אבל יש לזה תנאי. התנאים הם לדוגמא, מינימום 5,000 יחידות דיור. מינימום, אוקיי? כמה יש לנו בהחלטת הממשלה?

דוד פלד [חבר מליאה]: זה יותר מדי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אתה תגיד "יותר מדי". אני טוען שלא.

גדי דגן [חבר מליאה]: פחות מדי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אבל זה בסדר, זו זכותך. אז בהחלטת הממשלה כשמסכמים, ובהחלטת הממשלה אנחנו מחויבים. בסוף החלטת הממשלה, יש טבלה ואנחנו מחויבים כמה אנחנו עושים בשלב א', כמה אנחנו עושים בשלב ב', כמה אנחנו עושים בשלב ג'. כשמסכמים את כל זה ביחד, מגיעים לבערך 4,000 יחידות בישובים הקיימים. חוץ מזה, יש עוד 4,000 בשני היישובים החדשים.

קובי קורין [יועץ משפטי]: וחוץ מזה יש עוד בקצרין.

חיים רוקח [ראש המועצה]: חוץ מקצרין. בקצרין יש להם 1,500-1,500, 3,000 יחידות, שלב א' ושלב ב'. עכשיו, שלב א' למעשה כבר יצא לדרך. אז סך הכל, אנחנו מחויבים ל-4,000 ו-4,000 במילים פשוטות, מעולה. בעקבות זה שלמעשה, הנוהל של מועצות אזוריות, באיזשהו מקום נכתב לפי מה שאנחנו עמדנו בו, ואז נכנסנו לנוע נכון? כמה אנחנו מקבלים? אז אנחנו, לא מה אנחנו מקבלים אלא מה המושגים קודם כל. אז יש את הנושא של תשתיות האב, אלה כל הדברים שלא משויכים ליישוב ספציפי. כלומר, זה לא בשביל שאמס ולא בשביל חד-נס, אלא מכיל את הכל, או כמה יישובים. הסטת כביש בבני יהודה לדוגמא, היא לא משרתת רק את בני יהודה, היא משרתת את דרום הגולן היא דואגת לזה שבני יהודה תוכל להתרחב. כמה הולך לעלות כביש בני יהודה? הערכה גסה - 50 מיליון שקלים. אין לי שום דרך להביא את זה, פשוט אין דרך אחרת להביא את זה זה כן של הסכם הגג. אם אני רוצה להרחיב את חד-נס, אז חד-נס, מי שמכיר, צד אחד, למעשה שני צדדים כמעט, סגורה בידי שמורות טבע. בשביל להרחיב את חד-נס צריך לעבור את הכביש, בשביל לעבור את הכביש צריך להסית את הכביש. רוצים להסית את הכביש לכביש בין-עירוני, תשימו מיליונים, אין מאיפה להשיג את זה, להסכם גג יש. הקמת פארק תעשייה בצפון בצומת גולן, פיתוח עמודי תיירות, חניונים, כבישים, הסדרת צמתים ראשיים, בינוי נפלים, מוקשים, הכשרות קרקע, סיבים אופטיים וכן הלאה וכן הלאה. זו המטרה של הסכם גג, המטרה השלישית. אומדן ראשוני שנעשה על תשתיות האב, הגיע ל-350 מלש"ח נוספים מעבר להחלטת הממשלה, מבינים נכון? מעבר להחלטת הממשלה. זה תשתיות אב, אבל מה זה אומר מעבר? או אתם יודעים מה? בואו נלך לטכניקה יותר. איך עובד הסכם הגג? הסכם הגג מאגד כסף מכל מיני מקומות, אתם תראו את זה אחר כך. הוא אומר יש כאן קופה, בגודל כזה או אחר, וממנה אנחנו רוצים לממן את הדבר הזה. אבל יש כאן שני דברים שחשוב להבין. שברגע שגם בקופה, אמרנו, אני מקבל 180 מלש"ח מהאוצר על [...] מי שרוצה הסבר, אחר כך נסביר. נכנס לקופה וירטואלית, מעשית, אין שם כסף אבל לא משנה, בקופה יש סכום שכתוב בו 180 מיליון שקלים, וכן הלאה וכן הלאה, הכל נאגד שם. מאותו הרגע הקופה קיימת חלק מהאיגום ה משהו שאנחנו הצענו. יש לנו בעיה בגולן, יש משהו שקוראים לו "בזלת". בזלת זה מחצב יקר, יש בו שימושים בעיקר בכבישים שקטים וכל מיני דברים כאלה. לנו זה מטרד, כי כשאני עושה שכונה או כשאני מבטח שטח חקלאי, לא צריך בזלת. אם אני לא מצליח לעשות איתה משהו ודחוף, והם מתלבשים לנו שפני סלע, מי שמכיר את המכה הזאת, שפני סלע מביאים את מחלת הנשימה, שושנת יריחו במילים פשוטות, בסדר? ואז אני צריך להשקיע כסף כדי לפנות את הסלעים על מנת שלא תהיה מחלת נשימה. בשנה שעברה השקענו 2.5, נכון?

בועז רפפורט [חבר מליאה]: 2.7 מלש"ח

חיים רוקח [ראש המועצה]: 2.7 מיליון שקלים בפינוי בזלת בגלל מחלת הנשימה גאוני. מצד אחד זה, ומצד שלישי, באה המדינה ואמרה לנו אנחנו רוצים לעשות לכם מחצבת בזלת. אמרנו להם אתם משוגעים? אנחנו רוצים להיפטר מהבזלת ואתם רוצים לחצוב לנו בזלת? בואו וקחו את הבזלת, רק יש כאן עניין של לוגיסטיקה. הגענו לסיכום שבמסגרת הסכם הגג, אנחנו נטפל בבזלת בכל הגולן, אנחנו משווקים אותה, התמורה אחרי עמלות וקבועות נכנסת לאיגום הקופה, חלק ממימון הסכם הגג. אנחנו הולכים לשווק את הבזלת שלהם, בצורה הכי פשוטה. אז ברגע שיש לי מקורות מאוגמים ויש לי הסכם גג, אלה שני מקורות מעולים, באה רמ"י, וזה בדוק הסכם הגג, ועובדת הפוך באיזשהו מקום ממשרדי הממשלה. מה הכוונה? אני אסביר לכם. רמ"י אומרת תקשיב, אני רוצה, התפקיד שלי זה שאתה תשלם את ה-4,000 יחידות שדיברנו עליהן ותכין לי את התשתיות גם ל-4,000 העתידיות, לא התשתיות הצמודות של הישוב, לא את הישוב אלא שיהיה צמתים, כבישים, תעסוקה וכן הלאה. לפני שהמתיישבים באים. מה אומר משרד החינוך אם אני בא אליו עכשיו ואומר אני רוצה גן ביונתן, נכון אסתי? באנו לפני שנה וחצי למשרד הבריאות, תקשיבו ביונתן, בשנה הבאה אנחנו נצטרך לעשות גן ביונתן, בואו תתנו לנו עכשיו ונבנה גן. שאלו אותנו כמה ילדים יש עכשיו?, אמרנו ככה וככה, אמרו לנו "לא מגיע לכם. אמרנו נכון, עכשיו לא צריך גן, אבל בשנה הבאה נצטרך גן, כמה עכשיו, לא נתנו לנו גן. ואז נאלצנו להשקיע מיליון שקלים במבנה זמני. כי כשהתחילה ההסלמה, היו מספיק ילדים בשביל לפתוח גן. לא רוקים את ההמשך, מה רמ"י אומר? אדוני, אתה צריך גן, קח כסף ממני מהקופה. תכף נבין, אין בה כסף אמרתי, נכון? אבל קח כסף מהקופה ותבנה גן, תקדם. כשמשרד החינוך יחליט שמגיע לך גן, אני אבנה את זה מול משרד החינוך אבל אתה תבנה את זה. אתה צריך את הגן? תבנה את הגן. אותו הדבר עם דברים אחרים. מאיפה הכסף? מרמ"י, רמ"י אחראים על התזרים. לא בעיה שלנו. משרד השיכון התחייב ל-43 מלש"ח, ורמ"י יביא אותם למשרד השיכון. סך הכל יצא 35 מלש"ח, רמי ייקח את זה ממשרד החקלאות. התפקיד שלנו הוא לבצע את מה שהתחייבנו, זה התפקיד שלנו, לבצע הכי מהר וטוב שאפשר. מי מבצע? אנחנו וחכ"ל כזרוע ביצועית שלנו. זה הסכם הגג. גם מימון כדי להניע את כל העסק הזה וכמה שיותר מהר, אוקיי? מבחינתם כמה שיותר מהר. רק תוכיחו שאתם מבצעים. אל תחרגו ממה שלא אמרנו, זה גם כתוב בהסכם. אמרנו? אל תעשו. אם אתם רוצים משהו תבואו, תקדמו כמה שיותר מהר במסגרת ההסכם. זה מה שאמרנו. זה יאפשר לנו להעביר את כאב הראש של כל ההתמודדות מול משרדי הממשלה, כן יש כסף, אין כסף, מחר, בעוד שנתיים, אישורים, בלגנים וכן הלאה. אנחנו מעבירים את זה לרמ"י ורמ"י זה גוף עם הרבה מאד כוח גם מול משרדי הממשלה. אבל מה שחשוב להם זה שנבצע, בצורה הכי פשוטה. הלאה.

אליק אבנר [חבר מליאה]: חיים, אפשר רק לשאול שאלה?

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.

אליק אבנר [חבר מליאה]: כלומר, מבחינת ההתנהלות של המועצה, אתה לא מכיר שום קבוצה אחרת, אתה מכיר לצורך העניין את רמ"י.

חיים רוקח [ראש המועצה]: ברוב ההסכמים, ברוב הדברים כן. רמ"י לא מתעסקים בנושאים תיאורטיים, הם מתעסקים בנושאים פיזיים. למה אני מתכוון? רמ"י לא מתעסקים בתוכניות בחינוך. הוא מתעסק עם בניית בית ספר.

אליק אבנר [חבר מליאה]: בתשתיות.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן, הוא לא מתעסק בתוכנית הפדגוגית בבית הספר. הוא לא מתעסק באיך נקרא לזה? נגיד, רכז קליטה ביישובים. הוא מתעסק במגרש ביישוב.

אליק אבנר [חבר מליאה]: בתשתיות בעניין הפיזי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בעניין הפיזי, בדיוק. אז מה שבהחלטת הממשלה בנוגע לעניין הפיזי, בתוך העניין. מה שלא נוגע לעניין הפיזי, לא נוגע בהסכם. אז מה קרה לנו, מה היה התהליך, כבר בינואר, מיד לאחר חתימת ההסכם באופן מעשי, קיבלנו את הטיוטה הראשונית והתחלנו לעבור עליה. אני חייב להגיד שהיה לא קל, אני אומר את זה בעדינות. יש משרדים שונים, נקרא לזה כך, בעדינות, שבצורה הכי פשוטה, אתם יודעים מה? אני אדבר ככה, לא בשפה, טוענים שאנחנו מקבלים יותר מדי, שמפנקים אותנו, שזה כפל מימון באיזשהו מקום. יש החלטת ממשלה, קיבלנו 700-800 מלש"ח, מה הקטע? פתאום אנחנו מקבלים עוד 700-800 מלש"ח על החלטת הממשלה. אז יש משרדים שלא אוהבים את זה. מה גם, שבפעם הראשונה שיש הסכם גג עם מועצה אזורית, מה שטענו שבלתי אפשרי. אז התהליך היה קשה, כן. קיבלנו טיוטה ראשונה וכל הזמן מגעים איך עושים את זה, אם עושים את זה, מה כן ומה לא נכנס לתוך ההסכם וכן הלאה וכן הלאה, בצורה מטורפת, אינטנסיבית, ואני חייב להגיד תודה רבה לבתיה שעזרה לי מאוד מאוד מאוד והובילה את הדבר הזה אפשר להגיד. ביוני, הגענו למצב שבו זה היה להיות או לחדול, בצורה הכי פשוטה. ובואו נגיד שנוצר גם מצב פוליטי מסוים בחודש האחרון. ברור לכם על מה אני מדבר. ולכן, לקראת סוף חודש יוני, משרד השיכון הודיע שהולכים על הסכם גג ורצים הלאה. אני אגיד כרגע משהו, שהוא מעבר לגולן, הוא לאומי. משבר הדיור מוכר לכולם, אי אפשר לפתור את משבר הדיור במדינת ישראל בלי המועצות האזוריות, אי אפשר. כי המועצות האזוריות במדינת ישראל, 54 מועצות אזוריות, נדמה לי, שולטות 85% משטח מדינת ישראל. לעומת זאת, יש להם פחות מ-15% תושבים במדינת ישראל. לכן, זה חייב איכשהו לזוז, זה הפריפריה זה הכיוון שאנחנו מדברים עליו. לא יעזור כלום, המועצות האזוריות יצטרכו באיזשהו שלב, להתגייס אל תוך המאבק הלאומי הזה, כי לא תהיה ברירה. אני מעדיף שלא יכפו עליי, אלא שאני איזום, אני אוביל, אני אצור את התהליך ואני אקבל ממנו את המקסימום שאני יכול לטובת האנשים. וכשאתה פיילוט, ברור לכם שכשאתה פיילוט מוכנים לעשות ואנחנו הפיילוט של מדינת ישראל בנושא הזה ואנחנו גם בתוכנית לאומית. לכן, ברגע שהשר הכריע, הוגשו עקרונות ההסכם על כל הבסיס שדיברנו. ברגע, לאור ההבנה שזה עומד לקרות, היה גם פה, כמה פעמים שיח על הנושא הזה שזה הולך לקרות. ובתאריך ה-03.07, עשינו פה כנס, כל מי שרצה: חברי מליאה, הנהגות יישובים, קהילתי, אגש"חים, כל מי שרצה הגיע. היה כנס מאוד מעניין גם, והסברנו מה זה הסכם גג, לאן אנחנו הולכים, מה העקרונות וכל הדברים האלה. אני יכול להגיד שלפחות בתחושתי, הייתה תמיכה מלאה בדבר הזה. תראו, בואו ניקח יישוב קהילתי, חיספין. מכירים אותו? חיספין רוצה לגדול, היא לא תגדל, אתם יודעים למה? היא חייבת לבתי כנסת נוספים. אין להם איפה להתפלל.

רונן גאון [חבר מליאה]: אפשר לקרות את הבריכה ולעבור גם לבית כנסת גם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אין מאיפה להביא כסף, בהסכם הגג כן, סתם לקחתי עכשיו יישוב קהילתי. בני יהודה רוצה להתקדם, רוצה להתפתח בלי הכביש העוקף אי אפשר דיברנו על זה 50 מלש"ח.

דוד פלד [חבר מליאה]: אז למה שלא תשימו את היישוב של ה- 2000 עם בני יהודה וכל העלויות שם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תכף אני אסביר לך.

דוד פלד [חבר מליאה]: עם הבריכה, עם הכל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אני אסביר, רק רגע. אבל, בתאריך הזה, ב-3.7 , קיימנו דיון, כנס שלם על העניין הזה, הסברנו את כל הדברים ובסך הכל אני חושב, שזכינו לתמיכה בלתי רגילה. ב-14.7, שר השיכון הודיע רשמית שהוא מאשר את ההסכם שגובש ושאפשר לצאת לדרך. מאותו הרגע, מתחיל תהליך נוסף שהוא לא כאן, הוא במשרדי הממשלה ולמעשה, ביום ראשון הקרוב, ההסכם הזה, על כל הנספחים הכספיים שלו, צריך לעמוד להצבעה ברט"ג, זה הגוף המאשר של הסכומים שחברים שם האוצר, השיכון, רמ"י וגופים נוספים, משרדי ממשלה נוספים. ולכן, הייתה חשיבות לקיום ההצבעה היום, זה מאשר לנו את הכסף שם. מה- 14.7 השר אישר, ועד היום, בואו נגיד שהצוות שיושב כאן מאחור, והצוות שיושב כאן בחזית, לא ישן הרבה, אם אנחנו מעבירים וואטסאפים ב-03:30 לפנות בוקר תבינו איפה אנחנו נמצאים. אפילו קובי, מסכן, הוא היה כאן שבועיים, עשרה ימים הוא כאן, חזר מקנדה, קיבלת חופש לפני. עבדנו נון-סטופ סביב השעון, לקחנו את ההסכם הזה, בדקנו אותו מילה מילה, אות אות, סעיף-סעיף, כל מה שאתם רוצים. הגענו למצב של קרוב ל-150 שאלות על ההסכם. ניתחנו הכל, הלכנו וירדנו אחרי שהבנו, סידרנו פה, סידרנו שם, סידרנו כאן, ואני יכול להגיד שאתמול, כל הצוות הזה, ישבנו ברמ"י, שינינו את כל הלו"ז שלנו, שיהיה לכם ברור. הלו"ז התנהל לפי הסכם הגג. אתמול ישבנו ברמ"י במשך כמה שעות, ואני יכול להגיד בצורה הכי ברורה, יצאנו משם כשהכל ברור, כל מוסכם, הכל מסודר, אפילו היועץ המשפטי שלנו אישר. אחר כך אני אתן לו לדבר על הקטע. נשארו לנו כמה מילים, האם יהיה כתוב "בהסכמה" או "בתיאום", עד לכזאת רמה. מי שקורא את ההסכם, לפעמים יהיו לו שאלות של חיים, על זה אתה חותם? למה?, כי ההסכם כתוב בנוסח של רמ"י, או במילים או בשפה של רמ"י, לא בשפה שלנו. אם אני אשאל אתכם לדוגמא, מי משווק היום מגרשים בגולן, מה תגידו? היישוב, החכ"ל, המועצה. התשובה היא לא. מבחינת רמ"י, מי שמשווק זה הם, והשיווק בפועל נעשה בחתימה ברמ"י. כל התהליך שהם עושים לפני כן, זה לא שיווק. לכן, אתם תראו שם שרמ"י ומשמש ישווקו. בסדר? ואני אומר להם אבל חבר'ה- סיכמנו שאנחנו ממשיכים את מה שקיים, אנחנו ממשיכים, אז אנחנו משווקים, אתם אף פעם לא שיווקתם, אנחנו כן, תשובה של רמ"י, הם משווקים, מבחינתם השיווק זאת החתימה ברמ"י. הייתה שם מילה ששיגעה אותנו "יזם", מה זה יזם?

דוד פלד [חבר מליאה]: על פי החוק? זה שמבצע את פרויקט הבנייה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא, יזם על פי רמ"י זה המתיישב, אותו אחד שקנה את המגרש.

דוד פלד [חבר מליאה]: כי הוא מבצע את הבניה של הבית שלו, של הבית הפרטי שלו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו הסתבכנו עם הדבר הזה כי אמרנו אין לנו יזמים. הייתה לנו בעיה של שפה גם, פתרנו, עברנו דבר דבר. אנחנו יכולים להגיד בלב שלם שהיום הצוות הזה, ותכף הצוות יגיד את דברו, שלם עם ההסכם לחלוטין, בלב שלם. הלאה, מה עקרונות ההסכם? הגולן מחויב לבצע קליטה שהתחייבנו עליהם בהחלטת הממשלה, לא משנים את זה, נשאר אותו דבר. הגולן יקבל כדמי מימון לצורך הכנת התשתיות, שדרוג התשתיות והקמת מבני ציבור. כדמי מימון - תוקם קופת מקורות ממומנים על פי ההערכות הראשוניות, אתם רואים את הסכום? על מקורות אלה יתווספו כלפי החלטת הממשלה, מתווסף. משך ההסכם בשלב ראשון יהיה עד 2026 וימשך ככל שאפשר יהיה לצורך עמידה ביעדים. תוקם ועדת היגוי משותפת, מועצה, רמ"י, משרד השיכון, משרד האוצר, לקבוע מנגנוני קבלת ההחלטות, סדרי העדיפויות, פיתוח ושיווק. שינויים בתמהיל הקליטה בישוב יהיו בתיאום עם המועצה. כיוון שעד היום לא נחתם הסכם גג בין מועצה אזורית לרמ"י, אנו צופים כי הרצון שלהם היא להארות הצלחה, ייתן למועצה יתרון גדול כפורצת דרך, זה הסכם הגג. מועצה אזורית גולן-

ברוך כהן [חבר מליאה]: סעיף 7 מה הוא אומר?

חיים רוקח [ראש המועצה]: נגיד כתוב אצלך 100 ואתה תגיד אני רוצה 70, אבל מצד שני בני יהודה. אני אגדיר את זה אחרת, בהחלטת הממשלה נכתבו מספרים מדויקים: 53, 52, 28 וכן הלאה. משרד השיכון להבדיל מרמ"י עמד על זה שהמספר יהיה מדויק, זאת אומרת אתה מחויב נגיד 52, כתבת 51 לא תקבל כי הם עשו הוראות ביצוע משרד השיכון. רמ"י לא יודעים לעבוד עם המספרים האלה, הם עובדים על הסכם גג 10 אלף, 30 אלף, 60 אלף יחידות. כשבאנו אליהם ואמרנו פה 28, פה 32 אמרו לי מה זה? תעצור, אנחנו לא מדברים על המספרים האלה, אנחנו מדברים על המספר הגדול, על הסך הכל, המשחקים בתוכו לא מעניינים אותם. אם יהונתן תקלוט 92 או 94 או 85 זה לא מעניין אותם. עמידה ביעד מבחינת רמ"י זה 80%, אין 100%.

גדי דגן [חבר מליאה]: ואז הם משחררים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: הם משחררים בלי קשר, הם משחררים לפני שאני מתחיל את השיווק.

גדי דגן [חבר מליאה]: זה לא מה שאמרת.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הם משחררים ברגע שחתמתי.

מרים גולן [חברת מליאה]: ואם לא?

חיים רוקח [ראש המועצה]: אין מצב כי הם נותנים לי הארכה. הלאה, תחזור אחד אחורה, תסתכלי על הסעיף הזה: משך הסכם השלב הראשון הוא עד 2026 וימשך ככל שאפשר. מניסיון ממה שאנחנו רואים בכל הסכמי הגג שנחתמו מול ערים שונות, תמיד העבירו.

גלעד הילמן [מנכ"ל]: כמו בבזלת.

חיים רוקח [ראש המועצה]: גם בבזלת אגב אם אני לא אצליח להגיע ל- 80 מלש"ח שיש לי שם.

גלעד הילמן [מנכ"ל]: רק הבזלת מדברת על 10 שנים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן, הבזלת מראש מדברת על 10 שנים. הלאה, מה אנחנו רוצים? אנחנו מבקשים מהמליאה אישור לצורך עקרונות ההסכם, לאשר את התקדמות החתימה, לאחר מכן, ביום ראשון האישור הזה יעבור ועדת תכנון ופיתוח בממשלה לא אצלנו כמו מה שאמתי מקודם. תוך כדי אנחנו מדייקים את ההסכם, את המילים האחרונות שנשארו שם לנוסח מוסכם סופית, קובי תכף ידבר על זה. אנחנו חותמים על ההסכם ואנחנו מבקשים את האישור שלכם לחתום עליו.

רונן גאון [חבר מליאה]: זה עבר אישור הנהלה?

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן. העברתו לענייני מכל ההערות שהמועצה בנויה ליישם אשר רובן התקבלו ועברו ניסוח בדוק של אנשי המקצוע. הקשר עם רמ"י יהיה רציף עד לקבלת הסכם סופי ומקובל.

אורי מרגלית [חבר מליאה]: חיים, מה האינטרס של המינהל?

חיים רוקח [ראש המועצה]: אחד, יש משבר דיור ואחד האחראיים על משבר הדיור זה רמ"י כי הם שולטים בקרקע. היום ההבנה שמתגבשת לאט לאט שהמגזר הכפרי חייב לקחת חלק בנטל של משבר הדיור, עד היום זה לא היה, השתמשו רק בערים. נקרא לזה "נפלנו בזמן נכון", שהעסק הזה מתבשל ואמרו בואו נגייס את המגזר הכפרי. המגזר הכפרי מטבעו חושש מפני שהם קטנים, למה צריך את הבלגאן הזה וכן הלאה. אנחנו מהווים היום מנוף קודם כל לעצמנו אבל גם מבחינת רמ"י אנחנו מהווים מנוף ודוגמא לכל היתר. אני יכול להגיד לך שלדוגמא חוף אשקלון היום מנסה לסגור איתם חוזה, הוא ניסה להקדים אותנו, לא נתנו לו. עמק חפר מנסה לסגור חוזה הסכם גג ואמרו להם תחכו, הגולן ראשון.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני רוצה לשאול את חיים, 54 מועצות אזוריות, אנחנו מקבלים פה פריבילגיה, חתימה לא נורמאלית, לא מקובלת, פעם ראשונה. למה שהמוצעות האזוריות לא יקומו עלינו ויגידו מה הם בן חורג? למה שלא תשקיע בערבה, בעמק הירדן, בגליל ולא יודע איפה.

ברוך כהן [חבר מליאה]: זה בגלל החלטת הממשלה.

דוד פלד [חבר מליאה]: זה הון תועפות להשקיע באזור.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לרמ"י כ[...] יש סיבה למה הם חותמים דווקא עם גולן. גולן הוגדרה כפרויקט לאומי על ידי ממשלת ישראל. בגלל זה קיבלנו החלטת ממשלה, שמי שמכיר החלטות ממשלה קודמות באזורים אחרים [...] זאת אומרת הממשלה אמרה שהיא רוצה לקדם את הגולן, קיבלנו ועדה מיוחדת אין כזה דיווח, קיבלנו סתם? קיבלנו שני ישובים חדשים? אין כזה דבר. אז רמ"י נתלים על זה ובאים להשלים את החלטת הממשלה, יש להם סיבה טובה למה להצטרף לפרויקט לאומי ומקדמים. אבל הם מקדמים את עצמם, הם מרוויחים 5000-7000 יח"ד וזה מה שיוצר את המצב הזה. הלאה, אגיד ככה, יש טבלה שאנחנו עוקבים אחריה, המצב שלנו נכון להיום ביישום החלטת הממשלה, אתם זוכרים את המספרים של החלטת הממשלה? המצב נכון להיום, חכו שניה אחת אני רוצה שתראו את זה כדי להבין איפה אנחנו נמצאים. המצב נכון להיום יחסית להחלטת ממשלה זה שאנחנו נמצאים בשיווקים בשנה הזאת, 500 ומשהו ולמעשה יש לנו 700 ומשהו של יח"ד בגולן, אני נזהר עם המילה שיווק כי היום אני מבין ששיווק זה רמ"י, אז לא שהם נמצאים ברמ"י אלא נמצאים בתהליך של ועדת הכרות, ועדת קבלה, חתימה בחכ"ל או ברישום ברמ"י, אנחנו בסביבות ה- 700 ועלה ל- 800, זה עולה בקצב מטורף, בשנה הזאת 2022.

דובר: הכל תלוי במחלקת ההנדסה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מצד שני אלו המספרים של היישום, השנה נמסרו 208 מגרשים שנמצאים תחת החלטת הממשלה, נמצאו בפועל.

דוד פלד [חבר מליאה]: כן, אבל קח לדוגמא את אניעם, זה הרבה לפני כל התוכניות, לא קשור להחלטת ממשלה, זה בנים ממשיכים של אניעם, זה סתם פיקציה במספרים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה כי אני כתבתי את הטבלה הזאת.

דוד פלד [חבר מליאה]: אבל זה לא אומר שזה נכון כי ה- 18 האלה זו תוכנית מתאר של אניעם שאני נלחמתי בהקשחות כבר לפני 5-6 שנים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא הבנתי את מה שאתה אומר.

דוד פלד [חבר מליאה]: 18 המשפחות, המגרשים האלה, זה לא משהו שבא כתוצאה מהחלטת הממשלה, גם אם לא הייתה החלטת ממשלה זה היה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא שייך, זה מספר בהחלטה. גם שעל שמשווק עכשיו 55 יח"ד חיכה להחלטת ממשלה? לא, הוא עשה את מה שהוא צריך, הוא שמח מההחלטה. גם רמות, כתוב 56, אתה יודע כמה הם שיווקו?

דוד פלד [חבר מליאה]: בטח יותר לפי הבג"ץ שהיה.

רווית אוליאל [חברת מליאה]: 75.

חיים רוקח [ראש המועצה]: 75. הם שיווקו אבל הם לא מחויבים, הם מחויבים רק 56. אז 208 נמסרו, 412 מגרשים נמצאים בביצוע עכשיו, לא אכנס. הצפי שאנחנו עוד נשלים בשנה הזאת הוא עוד 448 מגרשים והצפי ב- 2023 הוא 268 עכשיו, מסוכמים לביצוע. סה"כ מסוכמים לביצוע עכשיו עוד לפני שאנחנו ממשיכים הלאה כי הפעלנו עכשיו 20 מלש"ח לקידום תוכניות מתאר, תוכניות מפורטות וכן הלאה בשביל לקדם את הדברים האלה אבל נמצאים ב- 1336 מגרשים נכון לרגע זה.

גדי דגן [חבר מליאה]: אבל זה כלל גולני, זה לא יורד במשקים מבחינת רמ"י.

חיים רוקח [ראש המועצה]: נכון, בדיוק. מבחינת רמ"י, נגיד שקשת צריכים לעשות 30 אבל אתה רואה שכרגע אצלם 0.

גדי דגן [חבר מליאה]: אבל הקופה של רמ"י-

חיים רוקח [ראש המועצה]: בדיוק, זה לא משנה.

גדי דגן [חבר מליאה]: רמ"י זה 25% מהתוכנית נכון?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא הבנתי.

גדי דגן [חבר מליאה]: ה- 1336 מגרשים הם 25% מה- 4000 בסך הכל בישוב.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בממוצע כן, זו המשמעות וזה רק מתגבר ברוך השם.

דודי מורד [חבר מליאה]: איפה עומד פה עניין התב"עות בישובים? משום שזה למעשה-

חיים רוקח [ראש המועצה]: שיחררנו כמעט 20 מלש"ח, בהסכם הגג הכנסנו עוד 40 מלש"ח לתוכניות, תבע"ות וכאלה דברים. דוגמת קדמת צבי, שחררנו את הכסף, חתימה על חוזים הייתה השבוע, מתחילים לעבוד על התב"ע של קדמת צבי. מעלה גמלא, גבעת יואב, זה המון ישובים, אפיק, נווה אטיב, זזים, נעים בשעה טובה.

דובר: מה יקרה כשיבואו כל ה- 4000 האלה ויעמדו בתור? אנחנו נצטרך להגיע לראש פינה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אז גם בהחלטת הממשלה כתובים שני דברים: שלב ארוך, אתחיל איתו ושלב קצר. שלב ארוך נכנסים לתכנון 50 מלש"ח של כביש מאזור בית המכס ישיר עם גשר, נהר הירדן "דוח", 10 דקות נסיעה, דו מסלולי עם שביל אופניים בצד.

גדי דגן [חבר מליאה]: זאת הקצאה לתכנון?

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה כבר יצא לביצוע. למה לצחר דרך אגב? כי הרכבת צריכה להגיע מצחר. אבל זה צד אחד. הצד השני של העניין, בלי קשר לכביש הזה, במקביל לזה, זאת אומרת זה לא מעכב את זה וזה לא מעכב את זה, נתי נכנסו וקידמו ביצוע השנה או בוא נגיד שנה הבאה, אמצע שנה הבאה, למסלולי זחילה בכביש גדול של בית המכס. מה זה מסלול זחילה? אורך 800 מטר, שמוביל עולה או יורד, בכל צד יש 3 מסלולים כאלה, הוא גולש הצידה, נותן לעקוף אותו 800 מטר ואז הוא ממשיך.

גדי דגן [חבר מליאה]: מה קורה בגשר?

חיים רוקח [ראש המועצה]: אז זה כבר יוצא לביצוע, יש לנו שבוע הבא לדעתי על זה, לקראת ביצוע סיור בשטח, מתי זה יקרה בדיוק אני לא יודע. זו דוגמא כדי שתבינו איפה אנחנו נמצאים. עכשיו יש כל מיני אפשרויות ואני שוקל מה נכון לעשות, אתם רוצים לשמוע את קובי קודם כל?

קובי קורין [יועץ משפטי]: אני אסכם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: ליאור, מה יש לך להגיד על ההסכם?

ליאור: החששות שלנו מההסכם היו שאנחנו יודעים עכשיו בצורת עבודה מסוימת בהרחבות. אז כרגע מעבר לתשתיות על והדברים שכולנו נלמד וניכנס אליהם, פרויקטים שלא ביצענו באופן סדיר כמו לדוגמא ההרחבות, אז רצינו לראות שאנחנו בדריסה הזאת של רמ"י שזה גוף דורסני, שלא נמצא את עצמנו עם דברים שעובדים טוב כמו הרחבות כמו הדברים שאנחנו עוסקים בהם יום יום, לא נפגעים. בהתחלה זה היה מאד מעורפל ומאד חששנו ממספר הדברים, בין אם זה הדברים אם יש איזושהי הרחבה באמצע, בהתחלה לא היה ברור שנקבל תקצוב או הקלה בזה שפרויקט יכול להיות לאורך הדרך יותר יקר, אחר כך פעם ראשונה או בכלל כל צורת העבודה איתם. עכשיו באמת אחרי הכמה ימים הארוכים האלה ובטח אחרי הישיבה אתמול שעלו שם גם משמש גם משרד השיכון וגם רמ"י, אנחנו מבינים שלפחות רב הדברים שאנחנו יודעים שעובדים טוב ואתם מכירים את האנשים שעושים את זה בשטח, ימשיכו ויהיו פחות או יותר כמו שאנחנו מכירים. אנחנו פחדנו לרדוף אחרי שתי ציפורים שנמצאות כרגע על העץ ונראות יפות, פחדנו באמת ללכת למשהו שאנחנו לא יודעים מה הוא ולדרוס את הדברים שאנחנו יודעים שהם עובדים. אולי יכולים לעבוד יותר טוב, אנחנו לא חפים מטעויות אבל יודעים שהם עובדים בסך הכל טוב. אני חושב שהיום אנחנו מהבחינה הזאת בנקודת ביטחון הרבה יותר גדולה, בסוף אנחנו צריכים לבצע את ההחלטות ואת הדברים וזה נותן תחושה הרבה יותר טובה ממה שהיינו בתחילת התהליך.

אסתי זוסמן [סגנית גזבר]: יש לי שאלה, אני אגיד בגדול שבהתחלה ההסכם מאד הפחיד אותנו, גם הנושא של הקיזוז-

מרים גולן [חברת מליאה]: אסתי, אני חושבת שצוות לא מכיר את התפקיד שלך.

אסתי זוסמן [סגנית גזבר]: נעים מאד, אני סגנית גזבר, הסגנית של רפי, אני מנוב במקור. מה שהתחלתי להגיד הוא שבהתחלה כשראינו את ההסכם מאד חששנו, גם מנושא הקיזוז ומכל מיני התחייבויות שהמועצה תיקח על עצמה. אני חייבת לציין שאחרי עבודה מאומצת של שינוי סעיפים, שינוי מילים, גם קיזוזים וגם הורדת סעיף שמאד מאד איים עלינו, אימון ביניים שממש איים פשוט הורידו אותו לגמרי מההסכם. אתמול ישבנו ביחד והבנו שאנחנו יכולים לשים את ידנו על ההסכם הזה. מבחינתנו בגזברות יש גידור סיכונים, אנחנו לא נמצאים במצב שאנחנו נמצא את עצמנו בבעיה, אנחנו מאד מקווים שיהיה טוב.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מקווים או מאמינים?

אסתי זוסמן [סגנית גזבר]: מקווים.

גלעד הילמן [מנכ"ל]: גזברים הם שמרנים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מולי, מילה.

מולי שפיגל [מהנדס]: שני דברים, אחד, אני מבסוט כי יוצא לי לעבוד מול ליאור שזה תמיד כיף אבל אם נעביר את זה לפן, אז באמת הנושא הזה של ממשק עבודה בין המועצה לחכ"ל פה מקבל ביטוי מאד משמעותי בהסכם הזה דרך הביצוע ודרך התכנון. באופן כללי אני אגיד שהמעטפת, גם ההסכם בסופו של דבר, סוגר לנו את כל המעטפת שחיים התחיל לדבר עליה מקודם שזו הוועדה המיוחד, הישובים החדשים לצורך העניין שזו החשיבה על העתיד, האופציה על החשיבה עליהם אפילו, שתהיה לנו אותה והתב"ע, תוכנית מתאר מפורטת. כל הדברים האלה ביחד עם הסכם הגג, צריך גם לתת את הכלי של הכסף ופה זה בדיוק המקום שזה נכנס. שוב, קודמי ציינו, הייתה פה עבודה ייחודית שאני לא זוכר מתי התעמקתי ונכנסתי וישבתי, אמרתי לחיים שהיתרון היחיד היה שהיה לי קשה לפעמים להרדים את הבנות כי הן לא היו רואות אותי אז הייתי פשוט מקריא להם סעיפים מהסכם הגג. באמת הושקעה פה הרבה מאד עבודה וזה כלי שמשלים ולקחת את שתי הידיים שלנו ולהגיד מפה אנחנו לוקחים את זה הלאה, זה משהו שיעזור לנו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: רוני, רוצה להגיד משהו?

רוני זיגלר [קולחי גולן]: כן, אני אגיד ככה, יש פה שני שלבים, קודם כל הייתה את החלטת הממשלה שהיה הישג גדול שקיבלנו מענק של 75 מלש"ח לתשתיות הישובים ולהבדיל מכן שיקומי התשתיות האחרות שמדברים עליהם, התושבים בעצם לא משתתפים בכלום, זאת אומרת שאנחנו הולכים להחליף את כל מערכות הביוב בישובים בלי שהישוב שם שקל. בכל ההסכמים של המוצעה, של החלטת הממשלה כי הביוב זה מטרד, אף אחד לא רואה אותו אבל אם הוא עושה בעיות אז אנשים מתעוררים. לגבי ההחלטה כמו שאמרו פה, גם לנו היה חשש כי בהתחלה לא הבנו את מהות ההסכם, הוא הסכם שהוא בעיקר מותאם לערים ולא למועצות אזוריות. במועצות אזוריות יש תאגיד ולא חברה עירונית כמונו שאנחנו בבעלות מלאה של המועצה ועשינו את ההתאמות, זאת אומרת שנשמרת העצמאות של קולחי גולן ושאנחנו ממשיכים לגבות את ההיטלים וגם הפרויקט עצמו נותן לנו עוד מענקים שיאפשרו לנו גם לקבל ישובים חדשים בעיקר וגם לשדרג את הקיים. לא רק לתת את המענה, הצלחנו למצוא רווח נוסף מתוך הסכם הגג הזה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בואו נלך אליכם. מי מציג גדי?

גלעד הילמן [מנכ"ל]: אני בעיקר ההתעסקות שלי במועצה זה לנהל את הארגון הזה. אני יכול להגיד בנקודה הזאת תודה רבה לצוות שזיהנו בלחץ זמנים משוגע, לפני 10 ימים בא שר השיכון ונתן את הייעד ועכשיו בעצם כולם עזבו את הכל, אני לא צוחק, יש ימים שהגענו על 3:00 לפנות בוקר בעבודות, שאלות והערות. אני וגל לבד כתבנו בערך 80 סעיפים של הערות ועוד הייעוץ המשפטי ועוד כל אחד מהנוכחים הוסיף את שלו. במשך שבוע עברנו על בערך 120 הערות שהתגבשו, אתמול הגענו לרמ"י עם 17-18 הערות שליטשנו במשך השבוע שעדיין נשארו פתוחות. אני יכול להגיד שאתמול לדעתי מתוך ה- 17 ל- 15 הגענו להסכמות מוחלטות ועוד 2 על עוד דיוקים שצריך לעשות, חיים נגע בזה, סעיף 1 שצריך לכתוב בתיאום או בהסכמה. דברים כאלו שזה עניין של סמנטיקה שמבחינתנו היא משמעותית אבל באמת הגענו לנקודות האלה. פה הרצון שלי להגיד תודה לצוות שהתגייס בזמן משוגע-

מוחאים כפיים.

גלעד הילמן [מנכ"ל]: וגם להביא את זה אליכם מוכן ולא גולמי מידי. זה לא נגמר כי עד יום חתימת ההסכם יהיו שינויים, חיים דיבר על זה בהחלטת הממשלה, עד שעה לפני ההחלטה עוד היו שינויים ודיוקים וגם פה זה כנראה יהיה ככה אבל אנחנו יוצאים בלב שלם לפחות עם העקרונות ועם הדרך שסללנו לקראת ההסכם.

אליק אבנר [חבר מליאה]: יש צרכים מתוך ישובים שהועלו בפניך, של תשתיות בתוך הישובים וכו'. האם יכולה להיות פה הבטחה שהדברים האלה-

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא 100%, אין 100% אבל בכוונתנו. אני מכיר את כביש 4.

אליק אבנר [חבר מליאה]: נכון.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יטופל במסגרת הסכם הגג. שוב, אמרתי, אם היו לי 35 מלש"ח לטפל בתשתיות ישנות ועכשיו יש לי 100 אלש"ח לטפל בתשתיות ישנות זה שני דברים שונים לגמרי.

גדי דגן [חבר מליאה]: אבל יש לך עוד 4000 בתי אב.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא, היחידות לא ישנות. אם היו לי 40 אלש"ח למבני ציבור והיום יש לי, נגיד בעדינות 150 מלש"ח, אני נמצא במקום אחר לגמרי. רוב הבעיות שיש היום בישובים יפתרו. אלו סכומים שהגולן לא היה מורגל אליהם נקודה. אם הבטחתי ואני יודע שאני חייב מועדון נוער בשע"ל יהיה מועדון נוער בשע"ל.

רונן גאון [חבר מליאה]: אני רוצה להגיד משהו, אני חושב שהחלטת הממשלה יצרה ריצה ארוכה והסכם הגג זה נעלי האדידס בריצה הזאת. כי החלטת הממשלה בלי הגיבוי של הסכם הגג שהוא גיבוי תקציבי, אני לא מדבר עכשיו על סדרי עדיפויות, זה בכלל לא חשוב אבל החלטת הסכם הגג הוא נעלי הספורט לריצה הארוכה, אחרת היית רץ יחף.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תודה. גל.

גל גפני [סגן ראש המועצה]: אפילו שאני אשתדל לא לחזור על מה שנאמר, אני כן רוצה להגיד דבר אחד וזה על העבודה המאד מאומצת כפי שאנחנו, מגיעה סוגיה כזאת זו שאלת שיתוף המנהלים שעלתה פה כבר כמה פעמים. דומה ושונה כמו שיש לנו עם המליאה, מנהלים אנחנו רוצים אותם דומיננטיים ומעורבים ובין הלשכה לפורום המנהלים, מה הם יודעים לעשות ואנחנו לא צריכים להפריע להם, מה יורד למטה והיכולת של הצוות הזה כולו, ממש לעזוב הכל ולהתגייס לטובת הדבר הזה היא מאד לא מובנת מאליה, לא רק בשעות, השעות זה לא העניין, אלא היכולת לקבל הסכם שמקצועית הוא קשוח, חלק גדול ממנו הוא בהבנה, אתה קורא אותו ומה אתה מבין, חלק ממנו כמו שעלה פה בפערים, היטל ביוב, יש לנו כל מיני דוגמאות ולבוא אחרי 10 ימים עם משהו שאנשי המקצוע חיים איתו בשלום. גם אותי זה הרבה יותר מרגיע, אין ספק שבסוף, רונן אמר נעלי הריצה, רק מי שלא רץ מתייחס לנעלי אדידס כי יש טובות מהן. זה כמו להגיד שאנחנו בדקה ה-99 אומר רק מי שלא רואה כדורגל. הסכם הגג הוא בחלק ממנף את ההזדמנויות וברמה מסוימת בהתאמה הוא מגדיל את הסיכומים. חלק מהגדול של מה שעשינו היה לגדר את הסיכונים, סיכונים זה בסדר, בסוף אנחנו המנהיגות, אנחנו צריכים לשקול את זה לא אמוציונאלית, אף אחד מאיתנו ולא משנה מה תפקידו הוא לא אוהד שזורק בוטנים מהיציע, יש לכולנו אחריות. לכן השאלה הייתה איך מבינים ואיך מגדרים את הסיכונים כדי להסתכל על זה בצורה קרה מתוך ההבנה שאנחנו בעצם רואים אותם בחצי שנה האחרונה, אולי קצת יותר, סביב החלטת הממשלה גם, הגולן הולך להשתנות, הוא ישתנה וברמה מסוימת אם אנחנו רוצים שינוי במה שאנחנו חושבים שהוא חסר, שירותים וכוח קניה, אנחנו צריכים להבין שזה בא עם שינוי באופי הקהילתי בצורה מסוימת. גדלנו ברפת, בדשא, הכי כיף, בבר מצווה כל אחד מביא עוגה אבל מאד קשה לשפר את איכות החיים שלנו מבלי לייצר מאמץ וברמה מסוימת אולי לשלם מחירים. ההסכם הנוכחי מגדיר סיכונים מידתיים בדגש על שני דברים מרכזיים שמבחינתי לפחות הם הכי בולטים, סעיף 3.3 אותו סעיף בהתחלה, גם חיים התייחס אליו במצגת. זה שהיה כתוב עד אתמול או שזה עדיין כתוב, אנחנו ביקשנו לשנות בעל פה ואמרו לנו שזה בסדר, תכף נתייחס לבעל פה הזה.

קובי קורין [יועץ משפטי]: בנוסף שעבר לחברים עדיין הוא מופיע.

גל גפני [סגן ראש המועצה]: נכון, צריך להגיד. וזה בדבר היכולת של רמ"י ומשרד השיכון בעצם לשנות את תמהיל השיווק ורק ליידע אותנו, אפילו לא כתוב למה. זה כמובן סעיף שאף אחד מאיתנו לא חי איתו בשלום אבל הוא לא התהפך ב- 180 מעלות כי זה הלברייד שרמ"י ומשרד השיכון שומרים עלינו, צריך גם להבין את זה. הדבר השני זה ההבדל בין מהרגע שהוחרגו המחויבויות שלנו לגבי הישובים החדשים. אתמול רמ"י אמרו לנו בצורה ברורה את מה שאנחנו די הבנו אבל אתמול קיבלנו עליו גושפנקא, במדינת ישראל אף אחד לא שיווק על ידי רמ"י ישוב כפרי במסה בקרקע 0. האמת היא שהם לא יודעים לעשות את זה, כשמשווקים בונים, כרמית ישוב בדרום מ-0, איך הקרקע הוא לא 0, איך הקרקע מחזיר חלק מההשקעות, בוודאי בבניה עירונית כמו קצרין. בקרקע 0 במגזר הכפרי זאת שאלה. זה אומר שהמדינה תצטרך לשים פה הרבה יותר כסף ממה שהיא שמה באופן סטנדרטי, ואנחנו היינו צריכים לראות שהם מבינים את זה כי אחרת זה אומר, בנוסח המקורי כשכתוב "מחויבות המועצה לבינוי חינוך לממן את ההשלמה" אם לא מוחרגים מזה הישובים החדשים שהם על הנייר 4000 משפחות, קצב מואץ, 7 בתי ספר ו- 40 גנים, סדרי גודל של 80 מלש"ח, ושתי בריכות. בריכות זה לא תשתית חובה. ברגע ששני הסיכונים האלה גודרו או שקיבלנו בעל פה הסכמה שהם יגודרו אנחנו בדיון אחר ולכן, עוד דבר שאני אגיד, בצוק העיתים ובמציאות כמו שתוארה פה, העובדה שחברי המליאה מקבלים את החומר, אף אחד לא חושב שהוא אידיאלי, זה לא אידיאל ששואפים אליו ולכן מן הראוי אני לפחות מתנצל על זה. זה הוסבר למה זה, מהנסיבות והפוליטיקה היא גם באה מעלינו ואם היו מעבירים לפני חודש את הטיוטה שהייתה מינואר שבעצם שכבה אז היינו עושים דיון על משהו אחר לגמרי ואז הדיון הוא הרבה יותר קשוח וככל שאתה מתקדם תמיד הדיון בשיתוף ציבור. ככל שאתה מתקדם יש לך יותר וודאות, אתה עושה דיון מוצהר יותר סופי אבל אז אתה עושה דיון מוצהר יותר סופי בשלב מאוחר, זו תמיד דילמה. ואני אומר לכם בכנות, גם כואבת לי הבטן אבל זה תפקיד המנהיגות, כאבי בטן הם לא תוכנית עבודה. יש פה שינוי וסיכונים וסיכויים ובסוף כל עוד שני השינויים האלה שמבחינתי הם הכי דרמטיים, שביקשנו והועברו אליהם, קובי ניסח אותם, מתקבלים, זה גו. אגב, כי הם לא מתקבלים, ממילא זה משנה את העקרונות שעליהם אנחנו מדברים וממילא זה דיון מחדש ואז אנחנו במשחק אחר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש לנו שתי אפשרויות: לשמוע את שילה ואת מלאכי כי אחרי זה יש לנו זמן דיון או שאתם רוצים קודם כמה מכם לדבר אבל זה חייב להיות כי קבענו איתו ב- 18:00. בתיה את איתו בקשר? להעלות אותו?

בתיה [חברת מועצה]: כן.

חיים רוקח [ראש המועצה]: נעלה את שילה ואחרי זה.

מלאכי הצטרף לדיון.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מלאכי תציג את עצמך.

תקלה בזום - לא שומעים את מלאכי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מלאכי, עד שנצליח להגבר על התקלה ניתן למישהו אחר לדבר.

בתיה [חברת מועצה]: שילה בהמתנה, לאשר אותו?

חיים רוקח [ראש המועצה]: שילה בפנים?

שילה הצטרף לדיון.

חיים רוקח [ראש המועצה]: שילה תציג את עצמך.

שילה אדלר: שלום לכולם, שמי שילה אדלר, אני ראש מינהל ההתיישבות במשרד השיכון והבינוי. גילוי נאות, אני יליד רמת הגולן, ישוב חיספין הרבה שנים, לא מידי, מגיע מתחום ההתיישבות ובהמשך חיים יגיד לי מתי ואפרט קצת יותר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תפרט, הבמה שלך.

שילה אדלר: אני מגיע מתחום ההתיישבות, מכיר את ההתיישבות היטב בצורותיה השונות גם ברמת הגולן, גם בגרעינים, ניהלתי את הגרעין בלוד במשך כ- 4 שנים וכמובן ביהודה ושומרון, אני תושב ישוב הגליל, הייתי בתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע במשך 4 שנים כך שאני מכיר את תחום ההתיישבות מכמה צורות וכמה אופנים. הובאתי למשרד השיכון והבינוי, הייתי במשרד התחבורה, ראש התשתיות, עסקתי לא מעט בתשתיות רמת הגולן, ניסיתי לעזור בהחלטת הממשלה, לצערי לא כל כך צלח, אחר כך חיים יפרט לכם על משרד התחבורה או שתעשו גוגל זה גם בסדר. חלק מהסיבות שהשר אלקין ואביעד ביקשו ממני להגיע למשרד הבינוי והשיכון זה כדי לסייע בהחלטת הממשלה על רמת הגולן. לפני שאפרט על ההחלטה עצמה, חלק מהחלטת הממשלה ברמת הגולן היא למנות פרויקטור, זה לא קורה בכל החלטת ממשלה, זה קורה רק כאשר רוצים שהדברים יקרו באמת ושיהיה מישהו שידע גם לתכלל את משרדי הממשלה וגם לדאוג שהדברים יצאו לפועל ולכן בתוך החלטת הממשלה יש מינוי לפרויקטור ולפני כשבוע, לאחר מכרז שהתמודדו עליו כמה וכמה גופים ואנשים, בחרנו במשרד הבינוי והשיכון ביחד עם משרד ראש הממשלה, מנהל פרויקט, פרויקטור שנמצא איתנו פה בזום בשם מלאכי לוינגר, בטח שם שמצלצל לכם. היה ראש מועצת קריית הרואה במשך שתי קדנציות, איש התיישבות בעצמו ובן של משפחה של התיישבות ואחר כך מלאכי יפרט. חיים, נכנס לעיקרי ההסכם?

חיים רוקח [ראש המועצה]: להסכם הגג, כן.

מלאכי לוינגר: רק רוצה לדעת אם שומעים אותי?

חיים רוקח [ראש המועצה]: שומעים.

שילה אדלר: אז מלאכי אולי תציג את ההסכם עצמו?

מלאכי לוינגר: שמי מלאכי לוינגר, בן למשפחה מתיישבת מבוני יהודה ושומרון, תושב קריית ארבע, כיהנתי כ- 2 קדנציות כראש מועצת יהודה ושומרון. במסגרת [...] החלטת ממשלה משמעותית עבור קריית ארבע-הר חברון ולאחר מכן, מאז שסיימתי את תפקידי לפני 3 שנים אני מלווה מספר מיזמים משותפים למדינת ישראל ויהדות התפוצות. במסגרת תפקידי זה הובלתי שתי החלטות ממשלה משמעויות של מאות מיליוני שקלים של מדינת ישראל בחו"ל ולפני שבועיים נקראתי לדגל ואני רוצה להיות חייל של רמת הגולן ולסייע בבניין ההתיישבות ברמת הגולן.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תודה מלאכי.

שילה אדלר: קודם כל אני אגיד, יצא לי גם להיות חבר מליאה כך שאני מנסה להבין שנמצאים היום חבר מליאה ומועצה אזורית בנימין, הייתי גם יו"ר ועדת כספים במליאה אז אני קצת מכיר. הסכם רמת הגולן, ממשלת ישראל החליטה לקחת יעד נקודתי ברמת הגולן, זה לא דבר מובן מאליו, זה הסכם נדיר אפשר להגיד. נדיר מבחינת המשאבים שהושקעו ומושקעים בו, כמובן גם מצידכם זה מעשה משמעותי מאד אבל זה מעשה גם חד צדדי לממשלה כי אנחנו למשל את הנושא הזה ניסנו להעתיק לבקעה עם רצון עז של ראש המוצעה שם ורצון של הממשלה ולא הצלחנו. לרמת הגולן יש מאפיינים שאפשר להחריג אותה ולהשקיע בה הרבה משאבים, מה שבקעת הירדן עם דוד אלחיאני ראש המועצה, לא הצלחנו לממש את זה, התקשנו מאד להגיע שם להחלטה שכזו ולצערנו זה לא צלח. רמת הגולן בגלל המרחב הגיאוגרפי שלה, בגלל המאפיינים שלה, הקרבה שלה לגבול, בגלל התחבורה, מרחק הנסיעה ועוד ועוד, הצליחה לקבל החלטת ממשלה ייעודית שנותנת לה אפשרות לצמיחה דמוגרפית משמעותית, גם בתושבים וגם בכל המעטפת. המטרה שלנו במשרד השיכון ובממשלת ישראל היא להחביא את יושבי ראש המועצה לטווח של שנים קדימה וכדי לאפשר את זה אנחנו לא נותנים רק את המקל אלא גם את הגזר, אנחנו בעצם מאפשרים את רוב הדברים ע"מ להגיע לתוצרים האלה שזה כולל בתוכו תשתיות, אלמנטים, פיתוח, השקעה ועוד דברים שנפרט עליהם. אנחנו מבינים שזה לא רק בתים אלא גם תעסוקה, תשתיות, סיבים אופטיים וגם צמיחה קהילתית מדורגת. חלק מההבנה שלנו זה שחבל דרך לא יכול להתפתח באופן חד צדדי, הוא חייב שלביות ותמיכה בתוך הדבר הזה. אבל היעד של החלטת הממשלה שאתם מכירים אותה, היא הכפלת מספר התושבים. כמה זמן זה ייקח זה כמובן תלוי בעוד הרבה גורמים אבל זו ההחלטה עצמה. להגיע לדבר הזה, אז מעבר לפרויקטור עצמו שיעזור למועצה לקדם את זה, ממשלת ישראל החליטה ואתם מכירים את ההחלטה, להשקיע מאות מיליונים בכמה מישורים, אני לא אחזור על החלטת הממשלה כי אתם מכירים אותה. אני מעריך חיים אבל היא התקבלה לפני חצי שנה אבל היא בעצם מאפשרת להשקיע במקום הזה. אני אגיד לכם למי שלא מכיר למרות שחלקכם מכיר, אבל לממשלה מאד קשה להגיד אני משקיעה רק בקבוצה הזאת. אין לנו את הכלים האפשריים להגיד אני משקיע רק במקום אחד ולא במקום אחר. אסור לנו אפילו כי זאת אפליה, למה גולן קיבלה וגליל לא, למה גליל כן ונגב לא, צריכים סיבה והחלטת הממשלה אפשרה לנו רק ברמת הגולן כספים ייעודיים רק לרמת הגולן שהמועצה ואתם כחברי מליאה בישובים שותפים מלאים או כמעט מלאים לרוב ההחלטות בדבר הזה. יש פה אירוע מורכב, כמוני כמוכם, הוא מורכב וזה שיש עוד שותפים להסכם הזה, רמ"י, זה אירוע נדיר אני חייב להגיד אבל לשני הצדדים הוא נדיר. בד"כ מהכפרי זה רק משרד השיכון, האזור הכפרי הוא פחות רמ"י אבל פה מכל מיני סיבות ובעיקר כספיות רמ"י נכנסת כשותפה וזה לא דבר מובן מאליו. גם שאני שומע רמ"י זה מרתיע אותי, גם אני מגיע מתחום ההתיישבות וזה גוף שמבחנתי מוקצה ולא הייתי ממהר לרוץ איתו אבל גם המוטיבציה של רמ"י וגם הכסף שהם משקיעים, גם ההבנה שלהם שהם רוצים להתפתח ולעזור ברמת הגולן, גם השר שרתם אותם בגלל ההכרות ויחסי העבודה הטובים עם יענקי מנכ"ל רמ"י. איך נדע שההסכם הוא טוב לרמת הגולן? כי מי שיש לו אתגר גדול זה משרד האוצר כי הוא אומר למה אתם משקיעים כל כך הרבה כסף ברמת הגולן ולמה אתם נותנים להם משאבי טבע כמו הבזלת, ועוד ועוד דברים שחיים והמנכ"ל, הגזבר וכל מי שליווה את זה, רק אתמול בילו הרבה שעות ברמ"י כי ההסכם מורכב והוא מורכב גם למדינה שמשקיע במקום אחד כל כך הרבה כסף. זה בעצם המורכבות שיש פה. לדעתי, לדעתנו, משרד השיכון שמלווה את זה, וגם אצלנו יש לא מעט דעות ואתם בטח מכירים חלק מהפרסונות. ההסכם בכלליות שלו הוא הסכם טוב מאד, הוא הסכם שמכיל בתוכו הרבה סעיפים שמאפשרים תמיכה לרמת הגולן, מאפשרים מוסדות ציבור, מאפשרים פיתוח, שלביות כי אף אחד לא מצפה שרמת הגולן תקפוץ תוך שנה-שנתיים ותכפיל את עצמה. ברור לכולנו שיש כאן שלבים, שלב א', שלב ב', שלב ג', ברור לכולנו שיש תהליכים קהילתיים שצריכים לעבור, ברור לכולנו שהישובים רוצים לשמור על האופי שלהם, אף אחד לא מנסה להכניס אנשים אחרים וגורמים אחרים ועמים אחרים. ברור לכולנו שלכל ישוב יש את הדי.אנ.אי שלו ואת האופי שלו, אנחנו מגיעים מהתחומים האלה, אנחנו אנשי מקצוע בתחום הזה. נתנו ונמשיך לתת לפי הצורך למשל פנחס מלרשטיין, מי שהקים את מועצה אזורית בנימין והיה ראש המועצה שלה קרוב ל- 30 שנה ועזר להשתקם ולהכפיל את עצמה. בהקשר הזה הליכוד הקהילתי הוא מרכיב משמעותי פה, אני שם את עצמי בכובע שלכם כנציג ישוב בין אם זה ישוב בינוני, גדול או קטן. ברור לי שההסכם הזה מורכב, ברור לי שאנחנו רוצים לשמור על האופי של הישוב ולהמשיך פיתוח והרחבה של הישוב לילדים שלנו, לאופי שלו ולכן הדבר הוא במינונים וטעמים נכונים. לכן ההסכם הוא הסכם משלב בין המועצה לבין רמ"י לבין משרד השיכון. אנחנו אפשר להגיד האבא והאמא של ההסכם הזה כדי שהוא יהיה עם איזונים ובלמים ולא רק רצים קדימה אלא הנושא הקהילתי ופיתוח הכפר הוא מרכיב מרכזי בתוך משרד השיכון ולכן אנחנו ככה מנהלים את זה. אתם רוצים לשתף את המצגת?

בתיה [חברת מליאה]: כן.

שילה אדלר: זה השותפים, אתם רואים את הגולן, אגב, החכ"ל של רמת הגולן היא גם אחת מ- 4 השותפים, היא גוף משמעותי כי החברה שתבצע תהיה תחת החכ"ל וזו גם כמובן עוד הזדמנות לסייע לגולן שמי שעושה את זה זו חברה של הגולן, של המועצה ואתם מכירים טוב ממני שאפשר מזה לעשות לא מעט דברים וכמובן גם העבודה היא לא מעט מאנשי הגולן שמן הסתם יעבדו ויכנסו לתוך הגופים האלה שבאים מתוך ההסכם. זו ההחלטה, אתם מכירים אותה, היא התקבלה כבר בסוף שנה שעברה, אנחנו רוצים מאד לממש אותה. אגב, אם מכרז אחר ידחה, תתכנס הממשלה הבאה, כמוני כמוכם יודעים את זה שזה יכול לעכב דברים וחבל שתקציבים שנמצאים באוויר לא יועברו לנו וסתם יצא שהמועצה תפסיד מהדבר הזה. נתקדם, מלאכי דיברנו, אתם רואים את ההגדרה של פרויקטור, הוא יבצע מעכב אחרי החלטת ממשלה, הוא ישב בגולן לא מעט והוא ירחיב על זה עוד מעט. יש פה מספרים, אני אומר, חיים והצוות מכירים את זה היטב, אנחנו לפני דיון מאד משמעותי ביום ראשון עם האוצר. כפי שאמרתי לכם, זה שהאוצר פחות אוהב את ההסכם זו ההוכחה הכי טובה שההסכם טוב לרמת הגולן כי יש פה לא מעט כספים למשאבים שאין להם מועצות אחרות. תתנו את ההסכם הזה לכל ראש מועצה אחר, שוב, תלכו לבקעת הירדן, דוד אלחיאני, כמה הוא רצה את ההסכם הזה ולא הצלחנו בשום צורה לאפשר לו את זה, לצערי אני אומר, כי הצורך שם הוא לא פחות מרמת הגולן אבל אין גם מאפיינים שמאפשרים להכיל אותו כמו שיש לכם. אז יש פה כל מיני מספרים, זה מספרים שאנחנו ביחד עם רמ"י והמועצה שמלווה את התהליך הזה לאורך כל הדרך, הגענו אליהם, יזוזו ימינה או שמאלה קצת אבל לא משמעותי אבל אחרי יום ראשון, אם זה יגמר ביום ראשון, אבל ביום ראשון יש ועדה מאד חשובה שאנחנו מקווים לצלוח אותה בשלום לטובת הגולן. אז יש את הבזלת, אתם מכירים את זה, זה גם אירוע נדיר. חיים אתה רוצה שאפרט פה?

בתיה [חברת מליאה]: פרטנו את המספרים?

שילה אדלר: וגם את השקף הבא אתם מכירים?

בתיה [חברת מליאה]: עליו אפשר להתעכב קצת יותר.

שילה אדלר: שוב אני אומר, הכל מותנה באישור של [...]. יש פה כמה דברים, אני אשתף אתכם גם בקשיים שלנו, בוא ניקח את השורה הראשונה, הולכים להשקיע פה הון בתשתיות על, נכון שגם הרוכשים הם כמובן חלק מהדבר הזה. זה לא דבר מובן מאליו ובקומות אחרים אנחנו לא מצליחים לעשות את זה אבל זה בעצם אומר שהתשתיות של הגולן יפותחו באופן משמעותי, ההרחבות ישפיעו על כל התשתיות, על דרכי הגישה להרחבה, על התשתיות בישוב הוותיק, על הכבישים, חניונים ולא מעט דברים שהמועצה הצליחה להכניס לרשימה הזאת וזה בעצם תשתיות על. הסבסוד בין אם יהיה 50%, בין אם חלק מהמקומות לא, זה ייסגר אחרי הדיון, אבל סבסוד משמעותי שהמדינה מתוך ההבנה שרמת הגולן היא יעד מרכזי בממשלה בדבר הזה, את זה אתם מכירים. רמ"י בעצם משלמת תגמולים על הבזלת וזה ירד מהתשתיות, אישרנו חדש, גם את זה אתם מכירים, נציגי הישובים, יאפשר אולי לשפץ לא מעט דברים, מוסדות ציבור מעבר להחלטת הממשלה שזה אותם 43 מלש"ח שאתם מכירים, אנחנו רוצים לאשר לכם עוד למועדונים, למרכזים, לכל מה שצריך בדבר הזה. סך הכל אנחנו רואים בטווח הרחוק 8000 יח"ד, איך ומה יצא ימים יגידו אבל אלו החלטות של הממשלה ע"מ לממש את זה, מתוכם זה שני היישובים החדשים הגדולים וכמובן ההרחבות שאתם מכירים יותר טוב ממני. וביחד עם המסחור אנחנו עושים את זה אמביוולנטי שזה פחות או יותר יוצא המספרים, כמובן שזה יכול לזוז ימינה ושמאלה, זה פחות או יותר עלות יחידת דיור להעמסה על מי שרוכש את הקרקע, חוץ כמובן מהפיתוח שלו במגרש עצמו וזה בדבר הזה. מעבר לדברים האלה, אפשר לפרט אבל לדעתי זה יותר למי שמגיע לסיורי שטח ועבודה. אגיד לכם משהו ובזה אסיים ואתן למלאכי להוסיף, ברור לי שזאת החלטה לא קלה וברור לי שזה משנה את הדבר אבל זה צל"ש וטר"ש, זאת אומרת אם אנחנו ביחד איתכם צריכים לצלוח, אנחנו איתכם, אנחנו מושקעים בגולן, לדעתי אני חצי מזמני על אף אחראי על כל הכפרי בארץ, נגב, גליל, יו"ש ואחרים, אני מושקע המון בגולן, לא רק אני אלא גם הפרויקטור מלאכי וכמובן אתם כמועצה וגם ברמ"י יש מקבילים שלי שמושקעים בגולן. אנחנו רואים את זה על ראש שמחתנו, מבינים שזה יעד מרכזי של ממשלת ישראל, זו לא משימה רק שלכם אנשי הגולן, זו משימה של מדינת ישראל ומושקעים בזה. ברור לי שזה צעד לא קל, מבין שזה פוגע בטבע, בסביבה, באינטימיות, בישוב הקטן והכפרי והנחמד אבל אתם יודעים כמוני, אני רואה אצל בקעת הירדן, ישוב שלא יתפתח אז כנראה ייסגר, לישוב שלא מתפתח אין דור המשך ואין מי שידאג לוותיקים יותר ובטווח של 10 שנים קדימה הישובים האלה הופכים לישובים סיעודיים. ההבנה שלנו, של המדינה ושל הניסיון שלנו בכפרי ועם ההרחבות הרבות שעשינו, ודאי כביש יו"ש, העתיד שלנו זה ההרחבות, הישובים. הקורונה בהיבט הזה עשתה טוב שהיא מביאה אנשים להגיע לכפרי, מביאה אנשים בגולן כי העבודה מרחוק וההשקעה בסיבים האופטיים וכו'. אתם לא לבד, אנחנו פה, אנחנו חתומים, אנחנו מדינת ישראל, משרד השיכון, אני אגב ברמה האישית לא קשור לבחירות, זאת אומרת גם אם ישתנו הבחירות ומישהו אחר יבוא להיות שר או שרת השיכון אני נשאר בתפקיד ומלווה אתכם מתוקף החלטות אחרות ולכן ההסכם הזה הוא של כולנו, של רמ"י, של משרד השיכון ושלכם כמועצה. עד כאן דברי, מלאכי ואחרי זה אני פתוח לשאלות.

מלאכי לוינגר: שומעים אותי? אתם איתי?

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.

מלאכי לוינגר: אז קודם כל אני מודה לכם על הסבלנות עד שחזרתי לדבר. מדובר פה בהחלטה כמו ששילה ציין בבקעת הירדן וגם בהר החברון בוצע תהליך דומה. אני חושב שלאורך שנים, גם אם היה קושי גדול בהר חברון בהגדלת הישובים אבל גם שהם רואים את ההתפתחות של ההתיישבות הם שמחים בסיוע הממשלתי בקטן, מה שניתן בזרוע הר חברון. אני חושב שההחלטה מאד משמעותית, אני למדתי אותה בשבועיים האחרונים, יש פה חלונות הזדמנות ואופציות של משרד השיכון, אני רוצה לציין את שאר הסעיפים של ההחלטה שהם מאד משמעותיים. אני חושב שהחלון הוא גם לגבי השלמות שיהיו בהמשך ואם עכשיו יתקבלו ההחלטות הנכונות ונצא לדרך בהחלטה הזאת אז אני מניח שכחברי מליאה וחיים כראש מועצה נוכל לקדם את הגולן ובאמת לגייס את משרדי הממשלה ולרוץ קדימה. אני חושב שזאת אבן דרך חשובה שבזכותה נוכל לרוץ קדימה. עד כאן.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תודה מלאכי. שאלות?

אורי מרגלית [חבר מליאה]: כן, איפה בא לידי ביטוי?

חיים רוקח [ראש המועצה]: איפה בא לידי ביטוי מלאכי?

מרים גולן [חברת מליאה]: ושילה, מה ההבדלים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: שילה הוא ראש מינהל ההתיישבות במשרד השיכון.

שילה אדלר: אני אעזור לכם, אני עובד מדינה, ראש מינהל התיישבות, מתעסק בין היתר בכל הסוגייה הכפרית, לא רק, ביטחון וכדומה ובין היתר, כדי שנהיה יותר מוכוונים ברמת הגולן גייסנו מנהל פרויקט מטעם הממשלה שבעצם הוא הרפרנט מול המועצה. הוא צריך לרוץ מול השרים, המשרדים, לממש את מה שכתוב בהחלטת הממשלה, כולל את מה שכתוב בתוך השיכון. מיננו פרויקטור שידע לתכנן ויהיה האיש שלכם, הוא ישב בגולן עוד מעט, יפגוש את הישובים, יסייע בכל מיני אתגרים ביחד ואני אחראי על עוד כמה דברים חוץ מזה.

מרים גולן [חברת מליאה]: עמדו על ההבדלים בין ההתיישבות בגולן להתיישבות שהם דיברו עליה?

חיים רוקח [ראש המועצה]: בטח. החוזה הזה-

מרים גולן [חברת מליאה]: לא בקרבה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא, הסכם הגג מותאם אלינו, כל פסיק מותאם אלינו.

מרים גולן [חברת מליאה]: נכון, אבל עדיין בשיח שנשמע פה הם כאילו מביאים את הרקע מבוסס ועושים את ההתאמות.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מעבר לזה שהם ישבו, אנחנו ישבנו על זה.

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: משהו כללי אבל אני רוצה ספציפי לשילה. קוראים לי גלעד, אני רציתי להגיד 3 דברים על מה שאתה אמרת. אחד, דיברת על מקל וגזר בהחלטה הזאת, אני באופן אישי לא מבין את המקל, זאת אומרת למה מדינת ישראל צריכה לתת מקל לגולן ואז לתת גזר כדי שיהיה בסדר? בעייני, אם מדינת ישראל רוצה לפתח את ההתיישבות, משרד השיכון ואתה שם רוצים לפתח ולעזור בגולן, תתנו גזרים, לא הבנתי את הקטע של המקל. למה לא לפתח כי פשוט צריך לפתח ולעזור ולהתיישב פה? אני באופן אישי, בתור מי שגר פה, לא יודע איך משרד השיכון עוזר לי, עזוב רגע מה בעתיד. אני בתור מי שגר, עובד, מנסה להתפרנס, בעל משפחה ומנסה לבנות פה בית, להבין איפה עוזרים לי בדבר הזה? אני לא מרגיש שום עזרה כרגע בדבר הזה. אני לא מדבר ברמה של מועדוני נוער וברמת התשתיות אלא ברמה האישית. אז כמו שאמרתי, אני לא מבין את המקל והגזר ואני לא את משרד השיכון עוזר למי שחי פה, איך הוא מתמודד עם מה שכיום קורה ברמת הגולן. דבר שלישי, אני לא חושב שהסיפור של ישובים חדשים בגולן קשור לבעיה של מצוקת דיור במדינת ישראל, אני לא חושב שיש קשר בין מה שקורה במדינת ישראל, באיזשהו צורך לפתור משבר דיור במדינה בישובים מרמת הגולן. אפשר אולי לעשות ישובים חדשים אני לא יודע, אבל אין קשר בין הדברים ואני חושב שהדבר הזה לא עונה על הדברים. מעבר לזה אני ראיתי יעדים ומטרות ולא הבנתי את התשובה לשאלה למה. זאת אומרת למה צריך את זה? מה זה נותן? למה זה מוביל? מאיזה מקום זה מגיע? ולענות על התשובה של החלטת ממשלה בעייני זה לא מספיק טוב. למה יש את ההחלטה הזאת? זה בהקשר שלך, נשמח אם תתייחס בהקשר שלנו, של המליאה.

שילה אדלר: אני אגע בשלוש הנקודות, הראשונה המקל והגזר, מדינת ישראל, אני מייצג פה לטובת האוצר אבל ברוך השם בדיונים אצלנו האוצר הוא מבחינתי מתנגד לי. מדינת ישראל לא מפזרת כסף אלא היא נותנת לזה איזונים ובלמים. זאת אומרת שהתקציבים שהיא נותנת ויש פה המון תקציבים, אני חושב שרמת הגולן בכל שנותיה לא קיבלה את מה שיש בהסכם הזה, יתקנו אותי ותיקי המועצה, בלי לפגוע באף אחד אבל יש פה בהסכם אחד אירוע של 20-30 שנה וכמו שיאיר רשם, אני חושב שיו"ש, אפילו שהתקציבים לא בבת אחת, בתקציב צריך לריב על הכל, יש הסכם שהממשלה חותמת עליו. כדי שלא יהיה רק פיזור כסף אלא תהיה פה מחויבות שלכם, התושבים, המועצה, חברי המליאה, עובדי המועצה, ראש המועצה, יש פה שלביות שמחייבת. מקל וגזר, אין פה ענישה אבל יש פה שלביות על פי שיווקים יש את האפשרות לפתח. המדינה לא רוצה עכשיו לדוגמא בישוב רמג"ש שבשבוע שעבר ישנתי שם בלילה, לא רוצה להשקיע שם כ"כ הרבה כסף בנטור ולשים שם כבישים, צינורות ביוב, מועדון נוער וגם מועדון לגיל השלישי, אני סתם זרקתי נתון, שאף אחד לא ייקח את זה מעבר, ונטור יחליטו שהם קיבלו את הכל והם לא רוצים הרחבה כי לא מתאים למישהו שם שיכנס ציבור שקצת לא כמוהו. מי שגר שם ייהנה, אם אני תושב נטור ויש לי תשתית רעועה, כביש היקפי מזרחי, צינורות תשתית ישנים ויש לי צינור מים שכבר 40 שנה לא נגעו בו ולא היה תקציב לגעת בו, ויש לי תשתיות רעועות ואין לי סיבים אופטיים, חניה, פארק חבלים וכו' וכו'. הוא גם ייהנה מזה, להיפך, מי שייהנה ראשון זה אתם כי אתם בשלבים הראשונים מקבלים חלק גדול מהדברים ולא מחכים ליישב את ה- 8000. לכן מי שגר שם הוא המרוויח המרכזי וזה לוקח את רמת הגולן צעדים קדימה. מה זה עושה לממשלה? הממשלה רוצה לאזן בין העירוני לכפרי ובוודאי באזורים האסטרטגיים שחשובים למדינה כמו רמת הגולן, הגליל, בקעת הירדן, הנגב המזרחי והמערבי שיש שם 4 ישובים חדשים, אין ואקום בעולם הזה ואיפה שיש ובוודאי במדינת ישראל, איפה שלא יקומו ישובים על ידי המדינה יכולים לקרות דברים אחרים ולכן אנחנו מושקעים עכשיו באזורים האלה. האינטרס של המדינה זה לפתח מקומות, לאפשר מרחבים כפריים ושלוש, אתם מודעים כמוני, הגידולים הדמוגרפיים, בהכפלה עצמית, עוד לפני העלייה מרוסיה, עלו השנה קרוב ל- 40 אלף עולים, גם בזה אני מתעסק, בשיכון שלהם, לא תיכננו ולא נערכנו אליהם, כמובן הגידול הדמוגרפי בגולן ובמדינה כולה וגם הקורונה הוסיפה שיש ביקוש לכפרי ואנחנו צריכים לאפשר לכפרי ובוודאי באזורי עדיפות לאומית ואתם אזור עדיפות לאומית מוגדר בהחלטה ממשלתית ולכן אנחנו מאפשרים את הישובים החדשים בנוסף להרחבות הקהילתיות.

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: תודה.

דוד פלד [חבר מליאה]: שלום, דוד פלד, אני חבר מליאה, עו"ד וגם עם השכלה של הנדסאי בניין. אני רוצה להגיד היפכא מסתברא-

שילה אדלר: אתה מתוסבך מכל הכיוונים אתה אומר.

דוד פלד [חבר מליאה]: כן, אתה יכול להעמיד בבקשה את השקף?

מלאכי לוינגר: מאיזה ישוב?

דוד פלד [חבר מליאה]: אני מהישוב אניעם וחבר באגודה הקהילתית. אני ביקשתי להקרין מסמך שהעברתי. שלחתי את זה בקבוצה של המליאה, זה מבוסס אגב על נתונים של המועצה שקיבלתי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אין בעיה. אתה רוצה להראות?

דוד פלד [חבר מליאה]: אני רוצה להראות הרבה דברים ואני רוצה להציג לכם כמה דברים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בסדר.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני הולך לעשות את זה 6-7 דקות ואם תרצו אחרי זה ניפגש. קודם כל מלאכי, אני מברך אותך על התפקיד, אני לא יודע למה בחרו אותך דווקא, אתה לא תושב הגולן, לא ברור לי ואני מקווה שזאת לא איזושהי מניפולציה פוליטית ואתה באמת בא לעשות את העבודה, אני אומר לך את זה בכנות, הכי גלוי והכי ישר. אני גם מקווה שתישאר אם הממשלה תתחלף כי שילה הוא עובד מדינה אבל אתה לא ואני לא יודע כמה זה יחזיק ברגע שהממשלה פה תתחלף, אם תתחלף. זו המציאות. אפשר להקרין בבקשה? אני רוצה לדבר קודם כל על הסיפור-

ברוך כהן [חבר מליאה]: סליחה דדי, לא מקובל עלי שאתה מבייש אנשים פה.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני לא מבייש.

ברוך כהן [חבר מליאה]: אתה מבייש אנשים וזה לא מקובל עלי.

דוד פלד [חבר מליאה]: בסדר, הלאה.

ברוך כהן [חבר מליאה]: אם אתה רוצה להגיד הערות ענייניות-

דוד פלד [חבר מליאה]: אני אמרתי את ההערה ואני רק טוען בקול, סליחה.

ברוך כהן [חבר מליאה]: דדי אבל יש לך הערות ענייניות אז תדבר, אל תעליב אנשי ציבור.

דוד פלד [חבר מליאה]: אוקיי. השאלה הראשונה שלי-

ברוך כהן [חבר מליאה]: אתה גם יכול לשבת.

דוד פלד [חבר מליאה]: לא, אני רוצה שהמצלמות יראו אותי כמו שצריך ושניים, אני רוצה-

ברוך כהן [חבר מליאה]: למה אתה רוצה לרוץ הלאה? מה קרה?

דוד פלד [חבר מליאה]: אני רוצה שהדברים שלי ירשמו גם לפרוטוקול. ברוך תרגע, אף אחד לא נוגע לך-

ברוך כהן [חבר מליאה]: תיגע.

בתיה [חברת מליאה]: יש בעיה עם המסך כמו שאתה רואה הוא תקוע ולכן המסמך שלך לא יכול לעלות.

דוד פלד [חבר מליאה]: בסדר, אז אפשר להוריד אותם, יכולים להישאר בזום ותישארו במסך השני.

בתיה [חברת מליאה]: זה לא יעזור להוריד, המסך תקוע.

ברוך כהן [חבר מליאה]: אתה משתלט על הסיפור פה? אני לא מבין.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני רוצה להקריא מסמך, יש לי זכות דיבור, זכותי לענות, סליחה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: חברים, יש לו כאב ראש ואני ביקשתי להעלות את זה ואנחנו נעשה כל מאמץ להעלות את זה, קדימה.

דוד פלד [חבר מליאה]: תודה חיים. קודם כל, אני רוצה להגיד לכם ברוכים הבאים לעולם העצמאיים, אנחנו הרבה פעמים עובדים לתוך הלילה, אני מאחל לכם שלא תעבדו לתוך הלילה אבל אנחנו, כדי להתפרנס זה כמעט בשגרה אבל טוב שאתם חווים את העולם שלנו לפעמים. הלאה-

ברוך כהן [חבר מליאה]: דדי, אי אפשר להקשיב לדברים החשובים שלך כי אתה מוציא אותנו מדעתנו.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני בא ואומר דבר מאד מאד פשוט, פוטנציאל ההתרחבות של רמת הגולן ומיד אני מקווה שתראו את הטבלה, עומד על 10,000 בתי אב בלי קשר ל- 4000 בתים שרוצים להקים, 10,300 ומשהו, זה המספר.

רעשי זום ברקע.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן, אני יודע, פוטנציאל וזה, משרד השיכון כבר חקר את זה.

דוד פלד [חבר מליאה]: שניה, אני אציין, תתן לי להגיד את כל התזה שלי וזהו. יש 10,000 בתי אב בלי קשר ל- 4000. דיני אפרצ'ב ישמח מאד מאד לפתח, וזה בשיחה אישית שלי איתו, הוא ישמח מאד לקחת את ה- 4000 האלה ולעשות את רוב ה- 15, 16, 18 ו- 20 ושאר הישובים. אם אנחנו לוקחים את רמת הגולן, את רמות שלצורך האמירה קלט 70 ומשהו יחידות, אם אנחנו לוקחים את ישובי רמת הגולן בממוצע ומפתחים אותם ברמה שנתית בין 20-30 יחידות דיור בשנה, קליטה סבירה וזה ניתן לעשות, אנחנו מגיעים ב- 10 שנים ל- 7000 יחידות דיור. היתרון העצום בזה, אחד, שאנחנו לא מקימים ישובים חדשים שאין עליהם שליטה. שניים, הישובים גדלים באופן שיכול להפוך להיות ישוב שיש לו מנגנונים כלכליים שיכולים להתקיים בתוכו. מה זה אומר, שלאותו ישוב כבר הצדקה למינימרקט קצת יותר גדול, יש פה שירותים שיכולים להיות יותר יעילים, משרדים של גורמים עצמאיים וכו' וזה משהו שממנף את הישובים. כשהישובים הם קטנים זה בעייתי ולא נוכל לדחות את זה לעולם מכוון, שהמספרים שאני שמתי כאן, המספרים כאן מחושבים לפי תמ"א 35. תמ"א 35 זאת תכנית מתאר ארצית למי שלא מכיר, שקובעת כמה יחידות דיור יהיו בכל ישוב במדינת ישראל. כלומר בסוף היום זה יקרה, תרצו או לא תרצו מדינת ישראל גדלה בקצבים מטורפים, היא גדלה מהר וזה יקרה, למה כי בסוף מישהו יחייב את זה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: למה?

דוד פלד [חבר מליאה]: כי הישובים צריכים לגדול, בסוף צריך לשים אנשים, אתה לא תוכל למנוע את זה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אני רוצה ישוב קטן-

דוד פלד [חבר מליאה]: הגורם המרכזי היום שמונע את התהליך הזה וזאת הסיבה של ה- 2000 וה- 2000 לא יאהבו את מה שאני אגיד עכשיו, זה קשור לאגודות החקלאיות, למה?

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: תתנו לי להציג לכם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: השאלה שלי, מה שאתה מציג עכשיו זה הדיון על שני ישובים חדשים או הסכם הגג?

דוד פלד [חבר מליאה]: על הסכם גג, אני אסביר מיד איך זה משפיע. אל"ף, אני למדתי, כשאנשים צוחקים, זה אומר שהוצאתי אתכם מאזור הנוחות וזה סבבה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בחיים לא תוציא אותי מאזור הנוחות, בחיים-

דוד פלד [חבר מליאה]: בשורה התחתונה גבירותיי ורבותיי, האגש"חים לא מעוניינים לאבד את השליטה היום. כמעט כל תכניות המתאר שמוגשות למועצה, מי שיוזם, מקים, מקיץ את זה ותקחו דוגמא להתנגדות שהגשתי עכשיו לגבי נאות גולן, לתושבי הישוב אין מושב, הוועד המקומי לא היה בלופ.

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: הגשת התנגדות למי?

דוד פלד [חבר מליאה]: לנאות גולן.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בניגוד להסכם, בניגוד לעניינים שיש לך כאן.

דוד פלד [חבר מליאה]: לא משנה.

מדברים ביחד, לא ברור

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: זה מאד משנה שאתה נכנס לישוב מסיט אותו.

דוד פלד [חבר מליאה]: אני לא מסיט כלום, אני מייצג.

מדברים ביחד, לא ברור

גל גפני [סגן ראש המועצה]: דדי אני אגיד לך את האמת, זה בדיוק ההפך ממה שאתה אומר, אני אתן לך דוגמא.

דוד פלד [חבר מליאה]: רגע, אתם יכולים לענות רק תתן לי לסיים את התזה שלי. אתם תתנו לי רגע לדבר ותבינו, אתם יכולים לכעוס, אני מנסה להיות ענייני. השאלה המרכזית כאן בהגדלה של הישובים זה הגורם שמחליט על השיווק בפועל. היום השיווקים מתבצעים בפועל לא על ידי המועצה ולא על ידי רמי, זה על ידי האגודות החקלאיות שקובעות. אתם יודעים מה, אז בוא נדבר על הנייר, בנייר מי שקובע-

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: מי שקובע, אני אומר לכם שלפחות בשני מקרים שאני יודע, נאות גולן ואניעם, מי שמחליט זה נאות גולן ואניעם גם האגודה החקלאית.

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: אבל כשיטה, אני רק אומר, ואחרי זה אתם יכולים לתת את התזה שלכם. ברמה העקרונית אני מדבר שזה מה שקורה, בישובים המעורבים, האגודות החקלאיות, השיווק לא מתבצע על ידי גורם שבאמת רוצה לגרום לישוב לגדול. ישוב שרוצה לחיות ורוצה-

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: חייב לפתח את עצמו ב- 20 משפחות כל שנה, חייב.

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: אני רוצה לגדול.

גל גפני [סגן ראש המועצה]: תסביר לי למה אני לא רוצה לגדול?

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: אני מייצג ואני מדבר על שיטה. אם המועצה הייתה מציגה תוכנית אחרת, אתה לא חייב לקבל את מה שאני אומר. אני רק מציג חשיבה אחרת, מודל אחר שאולי היפכא מסתברא לכל מה שהולך כאן, חכו רגע.

חיים רוקח [ראש המועצה]: דדי, 8 דקות כבר.

דוד פלד [חבר מליאה]: סבבה, בשורה התחתונה, אולי מישהו סוף סוף יציג תזה אחרת או תפיסה אחרת. עכשיו, כל הזמן אנחנו מדברים על מקורות הכנסה, תשימו לב, אני כבר העליתי את העניין של הטורבינות, עכשיו אמור להיות פרויקט ענקי של פאנלים סולריים בעמק הבכא. למה לצורך העניין, מדינת ישראל, כמו שהחכ"ל מקים את ההרחבות וכל הפרויקטים, למה שהפרויקט הזה לדוגמא לא היה מוקם על ידי החכ"ל, חברה אזרחית, כלכלית שמכניסה כסף והכסף שלכאורה אמור ללכת לבעל הקרקע ילך לקרן שעוברת לכל תושבי הגולן. ואז, ראש המועצה שלי לא מחפש כל הזמן ומבסוט מזה שנתנו לו מבני ציבור.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא קשור.

גלעד גליקמן [חבר מליאה]: זה לא קשור.

דוד פלד [חבר מליאה]: זה קשור כי הסכם הגג הזה-

מדברים ביחד, לא ברור

דוד פלד [חבר מליאה]: הסכם הגג הזה היה יכול להיות שהוא מתכלל בתוכו את העניין הזה. העקרונות של הסכם הגג, הדבר הבא, זה מרחבי התעסוקה בישובים. כמעט כל הישובים בגולן הם ישובים מעורבים, זה לא יעזור כלום. היום לחקלאי יש את היכולת שלו להתפרנס באמצעות האגש"ח ואילו היום, הקהילתיים נאלצים להיות-

אליק אבנר [חבר מליאה]: מפה שלך לאלוהים.

דוד פלד [חבר מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]