תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 8/2022

תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 8.22

מיום שני, ט׳ אלול התשפ״ב, 5/9/2022

חברי מועצה:

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

1

ראש המועצה

חיים רוקח

V

17

כפר חרוב

-

-

2

אבני איתן

עקיבא טורנהיים

ZOOM

18

מבוא חמה

חזי שהרבני

לא נכח/ה

3

אודם

בועז רפפורט

לא נכח/ה

19

מיצר

מורן קורן

V

4

אורטל

-

-

20

מעלה גמלא

גלעד גליקמן

V

5

אלוני הבשן

נעה בן עטר

V

21

מרום גולן

ארי גולנדסקי

V

6

אליעד

אדם צברלינג

ZOOM

22

נאות גולן

דויד וולף

V

7

אלרום

דודי מורד

לא נכח/ה

23

נוב

אורי מרגלית

V

8

אניעם

דוד פלד

לא נכח/ה

24

נווה אטיב

-

-

9

אפיק

קובי נחום

V

25

נטור

רווית אוליאל

V

10

בני יהודה

אריק בן חיים

לא נכח/ה

26

עין זיוון

גדי דגן

לא נכח/ה

11

גבעת יואב

דרור עמית

לא נכח/ה

27

קדמת צבי

אבנר אלימלך

V

12

גשור

רמי ניסן [ניסקה]

V

28

קלע אלון

רונן גאון

V

13

חד נס

הרצל פרוחי

לא נכח/ה

29

קשת

-

-

14

חיספין

-

-

30

רמות

גל גפני

V

15

יונתן

יוני כהן

V

31

רמת מגשימים

מרים גולן

לא נכח/ה

16

כנף

אריק בן מאיר

לא נכח/ה

32

שעל

ברוך כהן

לא נכח/ה

מזומנים:

גלעד הילמן

- מנכ"ל המועצה

גל גפני

- סגן ראש המועצה

קובי קורין

- יועמ"ש

אפרת גת

- עוזרת מנכ"ל

רפי קלמנוביץ'

- גזבר המועצה

אסתי זיסמן

- סגנית גזבר

צביקה רונן

- תקשוב

שחר טויטו

- יו"ר אגודת קלע

על סדר היום:

[ 1 ] הצגת היישוב קלע-אלון

3

[ 2 ] דיווח ראש המועצה

4

[ 3 ] הצבעה על אישור פרוטוקול 7/22

4

[ 4 ] הצהרת אמונים קובי נחום חבר מליאה נכנס של קיבוץ אפיק

4

[ 5 ] דיון בהמלצת ועדת שמות למתן שם לאולם מחול צנובר וצומת אלקה

5

[ 6 ] בחירת יו"ר ועדת מכרזים – רווית אוליאל

9

[ 7 ] נציג דריקטוריון חכ"ל במקום עמית שפאן – עקיבא טורנהיים

9

[ 8 ] הצגת הוועדות והצבעה על אישורן

9

ועדת מכרזים

9

ועדת הנחות

10

ועדת מל"ח

10

ועדת משנה לתכנון ובנייה

11

ועדת חינוך

11

ועדת תיירות

18

[ 9 ] תקני כוח אדם

21

[ 10 ] הארכת שירות לגב' ירדנה מוזס

25

[ 11 ] כרטיס חכם ויטלי אוסיאטינסקי רכז GIS

25

[ 12 ] בקשה מהמליאה להתקשר בפטור ממכרז הסעדה של מועדוני ותיקים בגולן

26

[ 13 ] דיון בנושא התב"רים

27

פ ר ו ט ו ק ו ל

[ 1 ] הצגת היישוב קלע-אלון

גלעד הילמן [מנכ"ל]: נתחיל בסקירה של היישוב קלע.

שחר טויטו [יו"ר אגודה קלע]: ערב טוב, שחר טויטו, גר בקלע 16 שנים, אני היום יו"ר אגודה כבר שתי קדנציות. קצת על היישוב קלע - מי שלא יודע קלע התחילה כהרחבה של ברוכים, תחילת השיווק היה ב-2001. זה היה פתרון לתת ליישוב ברוכים שלא הצליח להתרומם, התוכנית הייתה לעשות את קלע ואז להעביר את כולם, זה לא כל כך הצליח, וכך נולדה קלע. בהתחלה היה קל לשווק את קלע, בשנה-שנתיים הראשונות לא מעט אנשים רכשו מגרשים, או לפחות שילמו דמי רצינות. אחרי זה התחילו ההרחבות מסביב כולל בקיבוצים בעמק, זה מאוד האט. לקח לנו הרבה שנים. אנחנו היום אחרי 20 שנה של שיווק עם 100 משפחות. בשנה האחרונה הצלחנו לשווק עוד 70 מגרשים די בקלות, יש ביקוש גבוה עכשיו. היישוב הזה סבל מכל מיני בעיות פנימיות בגלל שהגיע לפה כל אדם עם חלום שלו וניסה למשוך את זה לכיוון שלו. חלק ראו אדמה ריקה וחלמו על חוות בודדים, כמובן שהרוב הקשיבו לחזון של המועצה שהיה אז, וגם היום, שזה יהיה יישוב קהילתי שהוא מרכז אזורי. אז לא מעט בעיות לאורך השנים, איכשהו מצליחים אני חושב היום בשנתיים-שלוש האחרונות לתפוס כיוון. רוב הקהילה תומכת. ללכת לכיוון של התרחבות, להיות יישוב קהילתי יותר גדול, שיש בו הכול, להתיישר עם הסביבה מבחינת חינוך בלתי פורמלי שלא היה פה כמעט בכלל עד לפני שנתיים. פעוטון שנסגר כי לא היו מספיק אנשים, אנחנו פותחים אותו השנה אחרי 7 שנים. לא מעט דברים קורים פה, יש קשיים, לא מעט. חלק מהאנשים לא מסכימים, חלק מהאנשים בזה שהם לא מסכימים מנסים להקשות על האגודה, פורשים מהאגודה, מפסיקים לשלם מיסי קהילה. יש לנו היום בעיה קשה של סרבני תשלום, אני לא חושב שיש כאלו בעוד יישוב בגולן, בערך 15 מתוך 100 לא משלמים. זה מקשה עלינו מאוד, לא רק שזה מקשה עלינו מבחינה תקציבית, גם השנה התקציב המשפטי של קלע עמד על 60,000 ש"ח, היום לפני הרבעון האחרון כבר ב-80,000 ש"ח, כנראה שנצטרך להעביר תקציב מיוחד לזה כי אנחנו כבר חורגים מהבלת"מ. כדי להמשיך את התהליך המשפטי אנחנו מבינים שאין לנו ברירה, אם אנחנו לא נעשה את המאמץ הזה לגבות מהם פשוט יפסיקו לשלם פה כולם. עוד התמודדות - יש לנו לא מעט קשיים פה, אבל אני חושב שאנחנו הולכים על מסלול טוב וגם הדברים האלה יפתרו. מעבר לזה, מה שאנחנו מנסים לעשות, שלא ניסו פה אף פעם, זה לייצר הכנסות פסיביות לאגודה, מפרויקטים סולריים, מבנים להשכרה, ובניגוד לקיבוצים ומושבים זה לא נועד להיות עסקי למען הפרט, אם נצליח לעשות וכל כסף שייכנס ילך לפעילות קהילתית כזו או אחרת. שאלות?

אורי מרגלית: איפה לומדים?

שחר טויטו [יו"ר אגודה קלע]: גנים יש לנו פה, פעוטון וגן. יסודי זה במרום גולן, תיכון הרוב הולכים לקצרין, כמו כולם. יש פה קצת שהולכים להר וגיא, בדפנה. ועוד קצת בתי ספר.

אליק אבנר: אני רוצה לשאול. דיברת על סרבני תשלום, יש את זה בכל יישוב, אם כי באחוזים, כמובן, אולי אחרים ממה שאתה אומר. יושב לידי היועץ המשפטי, לי נאמר בזמנו שהעסק נפתר. לי אמרו ביישוב כששאלתי - מה זאת אומרת סרבני תשלום? אי אפשר לפתור את זה בהליך משפטי רגיל, שתוך זמן קצר יהיה אפשר לראות תוצאות בסיפור הזה? כי זה מידבק. זו מחלה מידבקת. ההוא אומר "ההוא לא משלם אז אני גם לא משלם", כל אחד בגלל הסיבות שלו. זה בגלל רחוב ארבע, זה בגלל רחוב אחר. אתם יודעים את הסיפורים. אז אני רוצה לשאול מה עושים עם הסיפור הזה? איזה כלים יש לנו?

קובי קורן (יועמ"ש): יש כמה סוגים של סירוב. היו כאלה שפרשו מהאגודה וחשבו שככה הם מוגנים מלשלם. יש לנו פסקי דין שדנו בסוגייה הזו ונתנו מענה לנושא. ייתכן שעל הבסיס הזה הבנת שזה פתור. יש היום הנחה משפטית שאומרת שאתה לא יכול להימנע מתשלום רק משום שפרשת מהאגודה הקהילתית. יש בסיס משפטי לגבות, והגבייה הרבה יותר פשוטה מבחינת ההליך המשפטי. יכול להיות שפה יש טיעונים אחרים שאיני יודע מה הסיבה-

שחר טויטו [יו"ר אגודה קלע]: היא לא יותר פשוטה. זה נכון שיש פסקי דין. אני אתן לך דוגמה על בן אדם שסוחב אותי משהו כמו 6 שנים, ואנחנו 'יושבים' עליו בבתי משפט. אז הוא מערער פה, ומערער שם, ומבקש דחייה בדיון, והוא עלה לנו כבר 50 או 70 אלף ש"ח, כבר לא יודע בדיוק. וזה אדם אחד מתוך 15.

קובי נחום: ואי אפשר להוקיע אותו מהיישוב?

שחר טויטו [יו"ר אגודה קלע]: אין מה לעשות בעניין הזה.

חיים רוקח (ראש המועצה): בואו לא ניכנס לזה. אני חושב שנשב אחר-כך עם קובי גם אנחנו.

[ 2 ] דיווח ראש המועצה

חיים רוקח ראש המועצה דיווח על הנעשה מאז המליאה האחרונה, התקיים דיון בנושא הסכם הגג וראש המועצה השיב לשאלות לחברי המועצה.

[ 3 ] הצבעה על אישור פרוטוקול 7/22

גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו עוברים לסדר היום. אישור פרוטוקול 7/22 נשלח אליכם, צריך לאשר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שני נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מס' 7/22.

אושר ברוב קולות

2 נמנעים, כל השאר בעד

[ 4 ] הצהרת אמונים קובי נחום חבר מליאה נכנס של קיבוץ אפיק

גלעד הילמן [מנכ"ל]: הצהרת אמונים חבר המליאה של אפיק. חבר המליאה הקודם עופר דורון פרש ונכנס קובי נחום, נעים מאוד.

חיים רוקח (ראש המועצה): קובי ספר קצת על עצמך.

קובי נחום: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

חיים רוקח (ראש המועצה): ברוך הבא.

החלטה: מליאת המועצה רשמה לפניה את הצהרת אמונים קובי נחום חבר מליאה נכנס של קיבוץ אפיק

ללא הצבעה

קובי נחום: אני בן 44 עוד מעט, 10 שנים באפיק, מגיע מהמרכז. נשוי לליטל, אב לארבע בנות, עובד במיצר במדרשה למנהיגות חברתית. בעבר קניין רכש ולוגיסטיקה. נהנה פה.

חיים רוקח (ראש המועצה): ברוך הבא, תודה רבה.

[ 5 ] דיון בהמלצת ועדת שמות למתן שם לאולם מחול צנובר וצומת אלקה

גלעד הילמן [מנכ"ל]: תודה רבה. אנחנו קופצים לנושא האחד לפני אחרון כי ארי צריך להציג אותו והוא צריך ללכת, נושא של ועדת שמות. אריק בן מאיר בחו"ל אז ארי מייצג את הוועדה.

ארי גולדניסקי: חיים ביקש לקרוא לאולם מחול בתוך צנובר על שם דיוויד פרידמן. עשינו דיון בהתחלה, שני דיונים למען האמת. קיימנו דיון מהותי מה ההבדל בין 'הנצחה', תפקידנו בוועדת הנצחה שהוא לגבי אנשים שכבר לא איתנו, לבין ועדת שמות. דנו על זה והתווכחנו על זה הרבה אם ראוי ואפשר, אם אותו נוהל של ועדת הנצחה שקבענו שרק שנה לאחר הפטירה אפשר להנציח, או לא. התלבטנו פעם אחת לגבי התפקיד שלנו והיו כל מיני דעות והסתייגויות, אבל יש איזשהו מומנטום. תהיה ועידת הגולן השנייה ורוצים שהוא (פרידמן) יכבד בנוכחות שלו,] וזה עניין סמלי. היו אנשים שהתנגדו לזה מהטעם שהוא עוד בחיים, וחלק מההתנהלות כי היה צריך לאשר את זה עם ועדת השמות הארצית. הם אישרו עוד לפני שאנחנו דנו בזה, והכול קרה קצת מהר. אבל בסופו של דבר, כשהבנו שמדובר בתוך צנובר על אולם הריקודים, הדיונים שלנו היו בערך ברמה של הסכם הגג. אז החלטנו לכבד את הבקשה של חיים ולאשר את זה.

דוד וולף: הוועדה לא הצביעה נגד?

ארי גולדניסקי: אמרתי, היו שני מפגשים. אתמול בערב סיימנו בהמלצה במקום לקרוא לאולם על שמו, לתת לו את אות "יקיר הגולן". היום התכנסנו שוב, והייתה הצבעה חוזרת. חיים גם הצטרף והסביר עוד טיעונים לנסיבות, והיום זה עבר. לא בפה אחד.

גלעד גליקמן: אני רוצה לשאול שאלה. את אולם המחול בצנובר רוצים לקרוא על שם השגריר של ארצות הברית?

* מדברים ביחד, לא ברור

חיים רוקח (ראש המועצה): בואו נבין. חלק מכם אולי היו בוועידת הגולן מס' 1 שהייתה בחיספין, לשם הגיע ראש הממשלה דאז בנט יחד עם הרבה שרים, והצהירו את מה שהם הצהירו - חלק מהנושא של החלטה ממשלה גדולה שהגיעה. מי שזוכר, ראש הממשלה בנט אמר "בעוד שנה ניפגש שוב ונראה מה הצלחנו לממש". אנחנו כרגע מארגנים את ועידת הגולן מס' 2 שתתקיים ב-25 באוקטובר. ב-1 בנובמבר בחירות-

אליק אבנר: עיתוי חכם.

חיים רוקח (ראש המועצה): כן. כאשר ערכנו את הפקת הלקחים של הוועידה הראשונה, אחד הלקחים היה שהיום ארוך מדי. אנשים באים בבוקר וזולגים, ובכל האירועים שנמצאים אחרי הצהריים, נניח מהשעה 12 והלאה - לא נשארים אנשים בכלל, וזה הופך להיות לא נעים.

גלעד גליקמן: גם הפעם זה בחסותנו?

חיים רוקח (ראש המועצה): לא יודע. הפעם זה יותר אנחנו, אנחנו משקיעים יותר. יש שם חסויות, לא יודע בדיוק מי, אין לי מושג. חיפשנו אירוע שגם יכול לחלק בין החלק הראש של היום לחלקו השני, כי זה עניין של מוזמנים, וגם יגרום לאנשים לבוא במיוחד לטקס. עלו כל מיני רעיונות ובסופו של עניין הגענו לחשיבה לקרוא לאולם המחול בצנובר על שם דיויד פרידמן, שגריר ארצות הברית, שאחראי על הרבה מאוד דברים בהכרה האמריקאית על הזהות הישראלית בגולן. הוא נטול מחלוקת בפוליטיקה הישראלית, זה היתרון שלו. כולם אוהבים אותו, כולם משתפים איתו פעולה. אין כאן עניין של ימין ושמאל וכן הלאה. את דיויד כולם אוהבים. ברגע שרצינו לבדוק אם זה בכלל אפשרי, כי זה לא כל-כך פשוט כמו שזה נראה: מתחיל ממזכירות הממשלה, עובר לוועדת השמות הממשלתית, וכן הלאה. לא ידענו אפילו איך עושים זאת. כי אף פעם לא עשינו את זה, כי אף פעם לא ביקשתי לקרוא משהו על שם מישהו. זה עבר איזשהו תהליך לבדוק אם זה בכלל אפשרי, ואחרי כל התהליך הזה, העניין הזה היה צריך להגיע אליו: לבדוק אם הוא בכלל בארץ, ואם הוא מוכן להגיע לארץ אם הוא לא בארץ, ובכלל אם הוא מוכן שנקרא על שמו. ורק אחרי שיתקבל אישורו שהוא יבוא לארץ ניתן לפנות לוועדת השמות. מיד כשהתקבל האישור ניגשנו לוועדת השמות וביקשנו את האישור. אגב, פנינו לוועדת השמות ולא לוועדת ההנצחה. יש ועדת שמות ויש ועדת הנצחה. ועדת ההנצחה אצלנו קיבלה גם את התפקיד של ועדת השמות, וכרגע עלתה בעיה משפטית האם זה מהלך נכון או לא. כל פעם שנוגעים באיזה משהו יש תפנית, כי הכנסנו לה גם את ועדת השימור. עכשיו צריך לבדוק את העניין הזה. אנחנו מנסים לצמצם ועדות אבל אנחנו יוצרים לעצמנו בעיות אחרות. לאחר שהיינו בוועדת השמות הארצית וטיפלנו בכל הדברים האלה וביקשנו את האישור, פנינו לוועדת השמות שלנו. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, אנחנו מבינים את השיקולים שהיו לוועדת השמות שפעלה לפי הכללים שאנחנו קבענו ואישרנו במליאה ב"וועדת הנצחה", אבל זו לא ועדת הנצחה, זו ועדת שמות. זה לא אותו דבר. בוועדת שמות יש מערכת כללים של משרד הפנים שאנחנו כפופים אליה גם כן. בוא נגיד זאת כך: כרגע, במצב שנוצר, בעקבות כל מה שפירטתי קודם, ביטול של הדבר הזה יגרום הרבה רעש והרבה נזק. כי דיוויד לא בא לבד, הוא בא עם עוד הרבה אנשים מארצות הברית.

חבר מועצה: תן לו יקיר.

חיים רוקח (ראש המועצה): לא. בדקנו את זה וזה לא. אני רק אגיד לכם שביקשתי מוועדת השמות לקיים דיון על הנושא הזה. עכשיו אני אשאל אותך שאלה: מחר יבוא שמוליק, לדוגמה, ויגיד שהוא רוצה לתרום אצטדיון כדורגל, או אולם כדורסל, או בית הכנסת, או מקווה - בתנאי שיקראו לזה על שמו. אני צריך להגיד לו "לא"?

חבר מועצה: אבל זה לא מה שקרה פה.

חיים רוקח (ראש המועצה): נכון. ולכן ביקשתי מהם לקיים בזמן הקרוב דיון. כמו שקבענו נוהל בוועדת הנצחה ואני יכול להגיד בוודאות שאני עומד בנוהל. גם כשבאים אליי אלופים בצה"ל ורבי אלופים ומנסים לשכנע אותי, אני לא חורג מהנוהל ומפנה אותם לוועדת הנצחה.

דוד וולף: אז למה הפעם חרגנו?

חיים רוקח (ראש המועצה): כי אין עדיין כלל. זו לא ועדת הנצחה זו ועדת שמות.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אני אסביר, הייתי גם פה וגם שם. ועדת שמות לקחה על עצמה שיקולים של ועדת הנצחה בישיבה הראשונה שלה, ולדעתנו זה הוביל לתוצאה לא נכונה ולא רצויה, כי השיקול שהוביל אותם שלא קוראים על שם אדם בחיים זה לא רלוונטי לוועדת שמות אלא לוועדת הנצחה. ולכן ביקשנו מהם להתכנס שוב, הבהרנו את הנקודה הזו. בוועדת שמות, לפי הכללים של משרד הפנים אין שום מניעה לקרוא על שם אדם בעודו בחיים - עובדה שזה קורה בבתי חולים ובאצטדיוני כדורגל, ובעוד מקומות שבהם אנשים תורמים תרומה כספית, תרומה רוחנית, תרומה ערכית.

גלעד גליקמן: נקודת המוצא שלנו זה לא שהם סירבו ואז קיבלו. אני מבחינתי מקבל שמהתחלה הם קיבלו. שורה תחתונה שהם רגע קיבלו.

חיים רוקח (ראש המועצה): ועדת השמות תכתוב נוהל* לגבי הנושא הזה והם יביאו אותו להצבעה במליאה.

גלעד הילמן (מנכ"ל): זה לגבי פעילות ועדת שמות. עכשיו לגבי העניין הספציפי. ועדת השמות של המועצה ממליצה למליאת המועצה לקרוא לאולם המחול במתחם צנובר על שם שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דיוויד פרידמן. היו שלושה בעד, אחד נגד, אחד נמנע. זו המלצה של הוועדה למליאה, ואנו מבקשים מהמליאה לקבל את המלצת הוועדה.

חבר מועצה: כמה היינו אתמול? אתמול היו יותר. אריק טס לחו"ל.

גלעד הילמן (מנכ"ל): נכון, היה עוד אחד בעד ועוד אחד נגד. יוני היה בעד ואריק היה נגד.

גלעד גליקמן: אני רוצה רגע להתייחס. שמעתי את ועדת שמות ואת ההמלצה שלהם בעד. אני באופן אישי לא מבין את הקשר בין הדברים. בעיניי זה מעולה שיש אנשים שרוצים לתרום לגולן, לכבד את הגולן, לעשות את זה בין אם זה בכסף ובין אם זה בדברים אחרים - זה מצוין. אני לא מבין את הקשר ספציפית על אולם המחול הזה, ואני חושב שיש דברים אחרים שבעיניי הם יותר מהותיים מאשר הדבר הזה. בשביל לעשות את זה בצורה טובה וידידותית מבלי לפגוע באדם.

חיים רוקח (ראש המועצה): מי בעד? ומי נגד? שניים. מי נמנע? שלושה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את המלצת ועדת שמות לקרוא לאולם המחול במתחם צנובר על שם שגריר ארה"ב לשעבר דיוויד פרידמן.

אושר ברוב קולות

2 נגד, 2 נמנעים, כל השאר בעד

גלעד הילמן (מנכ"ל): נושא שני, ארי, צומת עלייקה.

ארי גולדינסקי: צומת עלייקה זה התפקיד של ועדת שמות ולא ועדת הנצחה. הולכת להיקרא על-פי בקשה "צומת ברק" על שם חטיבת ברק ויש גם אנדרטה .

גלעד הילמן (מנכ"ל): לגבי צמתים, כבר עשינו את זה בעבר ואני מזכיר: מבקש הבקשה מבקש מהמליאה, ואנחנו כמליאה מאשרים או לא מאשרים. היה ואנחנו מאשרים, המבקש אחר-כך צריך ללכת ולפעול מול הגורמים. אנחנו לא צריכים להתעסק עם זה-

חיים רוקח (ראש המועצה): לתת שם לצומת זו לא ההחלטה שלנו אלא של ועדת השמות הממשלתית. אנחנו צריכים את ההמלצה של ועדת השמות שלנו, ההמלצה מתקבלת במליאה, ואז זה עובר לוועדת השמות הארצית.

גלעד הילמן (מנכ"ל): הייתה שם בקשה לצומת פזרה או צומת עלייקה, צומת 188 או צומת ברק.

חיים רוקח (ראש המועצה): היה מי שטען שזה צריך להיות צומת פזרה כי שם היו הקרבות של 188.

חיים רוקח (ראש המועצה): מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את שינוי שם צומת אלקה לצומת "ברק".

אושר פה אחד

גלעד הילמן (מנכ"ל): וחוזרים לסדר היום.

[ 6 ] בחירת יו"ר ועדת מכרזים – רווית אוליאל

גלעד הילמן (מנכ"ל): עמית שפאן פרשה מהמליאה, היא הייתה יו"ר ועדת מכרזים. אנו מבקשים למנות את רווית אוליאל כיו"ר ועדת מכרזים במקום עמית.

חיים רוקח (ראש המועצה): מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את מינוי רווית אוליאל כיו"ר ועדת המכרזים במקום עמית שפאן שגיב.

אושר פה אחד

[ 7 ] נציג דריקטוריון חכ"ל במקום עמית שפאן – עקיבא טורנהיים

גלעד הילמן (מנכ"ל): עמית שפאן פרשה מהמליאה, הייתה נציגת המליאה בדירקטוריון החכ"ל. אנו מבקשים למנות את עקיבא טורנהיים במקומה.

חיים רוקח (ראש המועצה): חברים, מי בעד עקיבא טורנהיים במקום עמית שפאן כנציג דירקטוריון בחכ"ל? מי נגד? מי נמנע? אחד נמנע.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את מינוי עקיבא טורנהיים כנציג המליאה בדירקטוריון החכ"ל במקום עמית שפאן שגיב.

אושר פה אחד

[ 8 ] הצגת הוועדות והצבעה על אישורן

ועדת מכרזים

גלעד הילמן (מנכ"ל): עכשיו אנחנו נעבור לוועדות. מינינו את רווית כיושבת ראש במקום החברה עמית שפרשה. ביקשנו מיוני להיות חבר בוועדת מכרזים, והוא הסכים. אנחנו רוצים להצביע על הרכב הוועדה. יש לנו פה עוד עניין עם חבר ועדה שלא מגיע לישיבות.

חיים רוקח (ראש המועצה): אני אגיד משהו. ועדת מכרזים מתכנסת די בתכיפות, פעם בשבועיים לפחות, ולעיתים אנו אפילו נדרשים לתת מענה יותר מהר. עניין הקוורום הוא מאוד מאוד חשוב. ברגע שאין לנו קוורום לא ניתן לקיים את ועדת מכרזים. לכן, מי שמתחייב לבוא - שיבוא. פה יש נציג שפשוט לא מגיע, אז בשביל מה אתה רשום בוועדה? זה תוקע לנו את הקוורום כל פעם מחדש.

אורי מרגלית: אפשר לעשות ממלא מקום?

חיים רוקח (ראש המועצה): תבינו, כשאתם שואלים אותי כזו שאלה כשקובי לא נמצא מולי שיגיד כן או לא. צריך להרים טלפון לקובי לשאול אותו אם מותר או אסור.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אין להחליף, יש להוסיף.

חיים רוקח (ראש המועצה): יש מערכת כללים, זה משהו אחר. אנחנו רוצים להכניס קודם כל את יוני. מי בעד יוני כהן לוועדת מכרזים?

גלעד הילמן (מנכ"ל): לא, זה לא בעד יוני כהן אלא כל הרשימה.

חיים רוקח (ראש המועצה): כל הרשימה, אוקיי. תנהל אתה, אני אומר לך.

גלעד הילמן (מנכ"ל): מי בעד הרכב הוועדה המוצעת לוועדת מכרזים? בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדת המכרזים כפי שהוצג.

אושר פה אחד

ועדת הנחות

גלעד הילמן (מנכ"ל): עמית שפאן הייתה חברה בוועדת הנחות. ועדת הנחות מתכנסת פעמיים בשנה. היא פרשה, ואנו מבקשים מאחד החברים להחליף אותה. מי בעד למנות את קובי נחום ליו"ר ועדת הנחות? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדת ההנחות כפי שהוצג.

אושר פה אחד

ועדת מל"ח

גלעד הילמן (מנכ"ל): השבוע, בשעה טובה, תתכנס ועדת מל"ח אחרי תקופה ארוכה שלא התכנסה. יש לנו חבר אחד, רן קמינסקי נציג אורטל שפרש מהמליאה, ולא נכנס נציג אורטל במקומו. לכן אנחנו מבקשים למנות עוד נציג מליאה במקומו לוועדת מל"ח - משק לשעת חירום. זו ועדה שמתכנסת פעם-פעמיים בשנה.

חיים רוקח (ראש המועצה): אלא אם כן יש מקרה חירום ואז כן מתכנסים יותר. מי בעד? מי נגד?

גלעד הילמן (מנכ"ל): אנחנו בעצם מאשרים את הרכב הוועדה הזו בתוספת של אליק.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדת מל"ח כפי שהוצג.

אושר פה אחד

גלעד הילמן (מנכ"ל): היות שדודי לא פה אז אנחנו לא נעשה את זה. דודי צריך לפרוש מהמליאה, אז נעשה את זה כשהוא יהיה פה*, כשהוא יודיע שהוא פורש באופן רשמי.

חיים רוקח (ראש המועצה): היה לו איזה ניגוד עניינים-

גלעד הילמן (מנכ"ל): הוא נציג ציבור. כן, היה על זה דיון כבר. עוברים לוועדת משנה לתכנון ובנייה.

ועדת משנה לתכנון ובנייה

גלעד הילמן (מנכ"ל): במליאה 4/22 אושרו חברי הוועדה המיוחדת והוחלט שעד לכניסתם של נציגי חיספין ויונתן, שהם דוד אנגלמייר ויוני כהן, ימשיכו לכהן חברי ועדת המשנה רונן גאון ורווית. לאור העובדה שיוני ודוד חזרו אנו מבקשים בעצם לבצע את השינוי הזה.

חיים רוקח (ראש המועצה): רגע, אבל דוד עוד לא חזר.

גלעד הילמן (מנכ"ל): חזר, חזר. הוא עוד לא היה אבל הוא חזר רשמית. סידרנו עם הייעוץ המשפטי את מה שהיה צריך לסדר, ולכן אנו מבקשים למנות את דוד ויוני במקום רווית ורונן גאון. וקובי נכנס במקום דורון שפרש, שאלה נציגי אפיק. אז זאת הוועדה בהרכבה החדש. מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדת המשנה לתכנון ובניה כפי שהוצג.

אושר פה אחד

* גל גפני נכנס למליאה

ועדת חינוך

גל גפני: יש פה שלוש סוגיות: ועדת חינוך, ועדת תיירות, ואחרי זה נגיד כמה מילים על ילקוט הרועים. נתחיל בוועדת חינוך. תראו, זה עלה פה כבר פעמיים-שלוש ואף יותר ואנחנו עשינו עוד פעם חשיבה על זה, וכשחשבנו בפרקטיקה על מה עושים ואיך עושים, בנקודה מסוימת חזרנו אחורה ושאלנו את עצמנו: כשרצינו להקים ועדת חינוך, למה רצינו? רצינו ללכת לעקרונות והיו שם שלושה דברים מרכזיים: 1. אנחנו מאמינים שבתהליכים שקורים תך כדי תנועה, בתהליכים האופרטיביים כשהם קורים, אז השכל לא נמצא רק אצלנו ואנחנו רוצים לשמוע גם את הציבור אבל גם את מי שנמצא מחוץ למועצה. וכמובן שאי אפשר לעשות את זה רק במליאה כי לא נוכל להביא למליאה כל דיון אופרטיבי כי זה יצטרך להגביר את תדירות הדיונים בערך פי שלושה. 2. כשהתהליך נעשה עם הציבור אז היכולת להוריד מידע ולייצר, נקרא לזה שגרירים או שותפים, לשטח לתהליכים מורכבים זה דבר הרבה יותר טוב. 3. הדבר שאולי נכון גם לוועדת תיירות זה שבסוף אנחנו עוברים לקהילה של קהילות. אי אפשר כל הזמן להגיד שאנחנו קהילה. מישהי אמרה לי את המילה "שתפנות", ואמרתי שאין מילה כזו אבל היא הייתה המורה שלי ללשון אז אני רק אגיד שוועדת חינוך היא מוקפאת, בהגדרה, בערך שנתיים. פחות או יותר מתחילת הקורונה. שלא יהיה ספק. זה לא שמישהו פספס עכשיו איזשהו זימון. הגענו למסקנה, שהיא בעצם אותה מסקנה שהגענו אליה בעבר, שהפרקטיקה של ועדת חינוך - אני ניסחתי את זה כך באופן אישי ובסוף החברים קיבלו את עמדתי - אני לא יודע איך לעשות את זה כך שזה יהיה משמעותי לציבור. זה לא שבאים, אוכלים בורקס והולכים, פגישת עדכונים, ופגישה לאחריה עוד פעם עדכונים כי כבר עבר חודש. וגם משמעותי לצוות שעובד בזה. זאת אומרת, אי אפשר לעשות ועדה שהיא רק ציבורית: יושבים אנשים בחדר סגור ואומרים מה הם רוצים שיהיה מבלי שבעלי התפקידים במועצה יהיו חלק. וכשאני מסתכל על זה בכנות אני יכול להגיד בגאווה, ולזכות חגי מנהל אגף חינוך, כל התהליכים - בוודאי בשנה האחרונה - כל התהליכים שנעשו בחינוך, נעשו לפי העקרונות שאמרתי קודם. כלומר, כשאני מסתכל על התאריכים הכבדים בשנה האחרונה, והיה לנו אירוע אחד בבית הספר ברנקו-וייס במושב רמות. המילה "אירוע" בהקשר של בית-ספר היא מילה לא יפה. אתגרים וחוויות. והאירוע השני בבית הספר הדמוקרטי, אירוע שאנחנו עדיין בתוכו, ועדיין מנהלים את התהליך של סגירת בית ירח למעבר ללמוד בגולן. כל מה שאמרתי עכשיו זה מפברואר בערך, שלושה אירועים קשוחים וגדולים, וכולם מתנהלים עם הציבור. בתהליך של בית ירח שאני יכול לדבר רק עליו שעה, יש שני מפגשים בכל יישוב של כל אגפי המועצה והמרכז הקהילתי הרלוונטיים שהם גם חינוך, וגם אגף קהילה, וגם מרכז קהילתי האשכול, וגם מרכז קהילתי יהיה מחלקת ילדים ונוער - אירוע כזה. ובית ספר נופי-גולן, שני מפגשים בכל יישוב, וצוותי עבודה שמורכבים מצוותי המועצה והציבור על ארבעה נושאים שחילקנו, ולכל צוות יש מטרות ויעדים. זאת אומרת, שאנחנו יכולים להגיד בצורה אמיתית שהתהליך הזה מקיים את כל העקרונות שאמרתי. ולכן אני מרגיש שעל אף שנכשלנו במשימה לכונן ועדת חינוך - ויש לי כמה מחשבות על למה זה - לא הצלחנו למצוא את הדרך לממש ועדת חינוך אפקטיבית ומשמעותית. אבל את התהליכים החינוכיים שאנחנו עושים, אנחנו עושים לפי אותם עקרונות. ולכן אני שלם עם זה.

גלעד גליקמן: מי זה הציבור הזה שאתה מדבר עליו? אתה אומר "עשינו את זה", איפה? באיזו פלטפורמה?

גל גפני: זו שאלה מצוינת, זו שאלה מעולה. אחד האתגרים הגדולים בגולן בחוק המספרים הקטנים והמרחקים הגדולים, הוא שברוב הגדול מהמקרים את תושב רמות לא מעניינת העובדה שיש בית ספר "יער" באלרום. הוא לא נגד, זה פשוט לא מעניין. מעטים מאוד האנשים, וזו הכללה, כן? - שאני יכול להביא אותם לדיון ברמות על איך נכון להקים בית ספר יער. אבל, אם אני לא אזמין מישהו מרמות לדיון על רמות - אז אני אחטוף. ולכן, כל פעם זה נעשה עם הציבור או הקהילה הרלוונטית. יש לזה חיסרון, ואפילו שניים. אחד, יכול להיות שלך יש מה לתרום לתהליך, ואני סתם ממציא כרגע, ואנחנו יכולים להיתרם. והחיסרון השני, שבטווח הארון הוא גדול לא פחות ואנחנו פוגשים אותו בחינוך כל הזמן, הוא שאתה תדע שאנחנו עושים תהליך כי ההבדל בין "לילדים שלי טוב בבית הספר" לבין "החינוך בגולן טוב" הוא הבדל דרמטי בשינוי התודעה, כי מה שקורה מתחת לידיים שלך, אז אתה יודע שלילדים שלך טוב בבית הספר. אין לך מושג מה קורה בחינוך בגולן. ואם רע לו בבית הספר, אז בכלל לא מעניין אותך מה קורה בחינוך בגולן. ואם היינו מסוגלים לטעת את הביטחון גם על ההיקף, כלומר, הורה בבית-ספר "מעיינות" כשהוא פוגש אותנו יהיה לו איזו מודעות שהתהליך שמתקיים בנופי-גולן הוא גם כזה, אז היינו מאפשרים תמונה רחבה יותר לתושבים שלנו, ואני אומר לכם בכנות - וזה מעסיק אותנו, ועם מחשבות, ואיך עושים עם זה תהליך, אנחנו עוד לא שם. זה מפוזר ומבוזר, ואזורי הרישום הם רחוקים. וגם המדינה לא שם, אם המדינה הייתה שם היו לנו כלים נגישים. למצב הנוכחי יש חסרונות, ומה שאנחנו עושים, ואני מרגיש שלם לעמוד פה ולהגיד את זה, עומד בעקרונות שהגדרנו לנו. ואני אגיד לכם עוד דבר, ואף אחד פה לא ייפול מהכיסא: היינו במועצות אחרות. אין לנו בגולן DNA, זה יישמע קצת מוזר כי יש DNA קהילתי אך אין לנו DNA של שיתוף ציבור. אנחנו עכשיו במליאה, יש פה פחות מעשרה אנשים.

גלעד הילמן (מנכ"ל): פורמלית יש כאן שלושה-עשר. אפילו ארבעה עשר.

גל גפני: היא לא בעיה שהומצאה אתמול. יש לנו בעיה. אנחנו היינו במשגב, וראינו את משגב עושים תהליך אסטרטגי בתחילת הקדנציה עם 300 איש. ועדים, סוף שבוע במלון עם כל הוועדים. בסדר, אנחנו לא שם. כאזור אנחנו לא שם. ואני רוצה גם להגיד את זה. אז הקמנו ועדה, וכולם הגיעו, וכולם נורא רצו להיות חלק אבל רק לדבר על הפינה שלהם ועל הילד שלהם, ולא הצלחנו להתקדם מזה. שאלות על ועדת חינוך.

חבר מועצה: ולא מצאתם פלטפורמה שמתאימה לנו?

גל גפני: המילה היא מנגנון, ולא, לא מצאנו.

גלעד גליקמן: אמרת שאנחנו לא שם עכשיו, אבל מנסים להיות שם? זה תהליך שקורה? יש משהו מישהו שמוביל אותו? זה שאתה לא שם במקום מסוים זה בסדר, השאלה היא אם אתה רוצה להיות שם בכלל, אם אתה מנסה לעשות משהו אקטיבי כדי כן להיות שם. להגיד זה ה-DNA, ככה זה עובד פה, וככה אנחנו כמועצה היום במדיניות שלנו מתכוונים להמשיך את זה. זאת השאלה שלי-

גל גפני: בגלל זה אמרתי: כל התהליכים, כולל הקמת שני בתי ספר, כל התהליכים החינוכיים הגדולים בגולן, עומדים בלב שלם בעקרונות של שיתוף-ציבור כמו שאמרתי בהתחלה. בנאות הגולן אני יכול לתת דוגמה ממשית. שנתיים לפני שהתחלנו את התהליך עם נאות הגולן היה ניסיון להקים בית-ספר, ולא בפעם הראשונה. התהליך הזה היה נראה אחרת לחלוטין והתוצאות שלו בהתאם. ואני מזכיר שבילקוט הרועים, כשהקמנו את בית הספר, אז ישבו אנשים בבית וחלמו חלומות ופעם ראשונה שהמועצה אמרה להם "בואו", וכמו שאמרה להם "בואו" היא גם ריסקה להם חלק מהחלומות כי חלומות במרפסת הם לא בית ספר, והעברנו אותם - ממש אני יכול להגיד - את "החלום ושברו" כל הזמן, אבל החבורה המופלאה הזו עדיין מחזיקה את בית הספר. אז כן, זה עומד. אני מרגיש אנחנו הולכים ומשתפרים בזה כל הזמן ולומדים משם. DNA לא משנים ביום, אני לא יודע אם נצליח לשנות בכלל. יכול להיות שבעתיד יבוא הרעיון של איך לעשות את זה, אבל אני לא רוצה לעשות בשביל להגיד שעשינו. אם זה יבזבז את הזמן לאנשים, ואם זה יבזבז את הזמן לבעלי התפקידים, אז לא נעשה רק כי המליאה 'צעקה' עלינו שוועדת חינוך לא מתכנסת, ואתם אומרים לנו את זה כבר שלוש שנים - ברמה העקרונית, בצדק.

גלעד גליקמן: יש לי עוד שאלה בהקשר הזה. המונח הזה "ועדת חינוך" הא מונח שהוא רחב לכל מיני כיוונים. מה המשמעות של ועדת חינוך? נגעת בהיבט אחד שהוא שיתוף ציבור בתהליכים. אני חושב שיש משמעות נוספת בראיית מאקרו על דברים. נגיד שאתה מקים בית ספר ואתה משתף את ההורים, את הקהילה ואת היישובים שבאזור וזה גם שיתוף ציבור במקרה הפרטני. אבל אני חושב שוועדת חינוך, אמרתי את זה גם בהקשר הארצי שזה משהו שתמיד דובר עליו וזה לא קורה. צריכים "מועצת חינוך ארצית" זה לא קורה, במיוחד בתקופה הפוליטית שלנו עכשיו, כל שנתיים מתחלפים שר או שרת חינוך, מביאים את האג'נדה שלהם לשולחן, אין רצף. מועצת חינוך אמורה להיות מורכבת גם מציבור אבל גם מאנשי מקצוע. וברמת המאקרו לעשות את החיבור בין בית הספר פה לגן שם. וזה לא רק ועדת חינוך שמורכבת מציבור שאומרת "בואו נשתף אתכם בתהליך שקורה פה במועצה". זה בדיוק המפגש הזה, מעבר לוועדת חינוך על תהליכים שיתופיים. זה ממש מועצת חינוך. והשאלה אם מכוונים לשם, כי זה לא נוגע למה שקורה בפועל שאני עושה, למשל, עם קהילת ילקוט רועים. זה בא ממקום אחר.

גל גפני: קודם כל, אם נלך לפי הדברים שאמרת, כשאני אומר "ועדת חינוך" אני מתכוון ל"מועצת חינוך". זאת אומרת למשהו שיושב לא מתוך אינטרס או ראייה מסוימת, אלא לראיית מאקרו שמסתכלת אחורה וקדימה ולרוחב וגם על השכנים שלנו שעוברים תהליכים ויש מה ללמוד. אני יכול להגיד לך שאני חבר בוועדת חינוך של מרכז המועצות האזוריות, וזו אכזבה מבחינתי. ויש שם יו"ר מעולה, ראש מועצה, היה מנהל אגף חינוך בעברו, איש חינוך ערן דורון - באמת אין לי מילה רעה להגיד עליו. אבל הוועדה? זה אירוע שצריך למצוא את הדבר המדויק. אני מזהה שהבעיה המרכזית של מועצת חינוך היא שזה כל-כך רחב לנו, כמות העדכונים שצריך לעשות כדי להגיע לתמונת מצב זהה של כולם כדי שנוכל להתחיל לעבוד, היא כל-כך מורכבת ואנחנו לא מצליחים. אני יכול להגיד לכם - דוד לא פה - אבל הנהלת המרכז הקהילתי מתמודדת עם דברים דומים: איך אתה גם נשאר מעודכן, אתם מכירים את שרון שמוציא כל הזמן עדכונים, וגם איך אתה נשאר אפקטיבי בניהול דיונים ומדיניות וכדומה. אלה שאלות שספציפית בנושא חינוך עוד אין פתרון.

גלעד גליקמן: בהיבט הזה דווקא נגעת בדגש שהוא נורא משמעותי בין ועדה למועצה. כי ועדה היא משהו שהוא מלווה תהליך. כלומר יש תהליך למשל תהליך בבית הספר, או בחינוך במועצה, והוועדה היא מלווה. כמו שדיברנו על ועדת שמות בדיון קודם, מלווה בכנסת או מלווה תהליכים מסוימים. אני חושב שמועצת חינוך כזו, לא משנה השם אני פשוט מנסה לעשות את ההפרדה בין ועדה למועצה, יותר דנה במובן הפילוסופי, הרעיוני. כלומר, אתה לא בהכרח צריך להיות מעודכן מה קרה אתמול בבוקר אחרי משהו מסוים, אלא זה דווקא משהו רחב יותר ברמת המאקרו ולא צריך להיות מעודכן עד הפרטים הקטנים. זה לא חייב להיות אחד מול השני בנושא הזה, וזה גם לא חייב לסתור זה את זה. במודל הזה, שאני מודה שאני מהרהר בו לא מעט, מודל סנהדרין - אין מתנדבים. אנחנו מנדבים. לוקחים את "חכמי העדה", כאלה שעוסקים בזה אבל לא עובדים בזה אצלנו, הם ציבור, אבל אז - תיאורטית - יכול להיות מצב שאין אף אחד במליאה. וכל הרוצים, וזה אחד הדברים שקרו לנו בתחילת הדרך שרוב חברי המליאה אמרו לנו או הרגשנו שהם באו בשביל החינוך. אם היינו עובדים עם כל מי שרוצה, אז זה לא היה המודל שאתה אומר. ופה היה איזה קץ': אדם בא ורוצה להשפיע, לאו דווקא במליאה, אומרים לו "לא, יש לנו מועצת חכמים". הוא שואל - "ומי בחר אותם?" -"המועצה". אז חזרנו לאותו דיון. אתה צודק תיאורטית אבל שוב אני אומר, לא הצלחנו למצוא את הדרך. בגלל זה הפרדתי בכוונה בין הדברים-

גל גפני: אבל אנחנו לא נעשה ועדה פר-אירוע.

גלעד גליקמן: אפשר לעשות משהו באמצע. יש ועדות כאלה שיש להן דרג מקצועי-

מורן קורן: אני רציתי לשאול שאלה אחרת: אז מה בעצם ההצעה? ההצעה לוותר על הוועדה?

גל גפני: אין הצעה.

* דיון, מדברים יחד

גל גפני: הנושא עלה שוב ושוב, וערכנו דיון-

מורן קורן: אפשר להחליט על פיזור הוועדה הזו, היא לא ועדת חובה. אני שואל מה ההצעה? להשאיר אותה?

רווית אוליאל: אם יש משהו שקשור לוועדת הנצחה, אז ברור לך שאם היית רוצה להנציח משהו או לשנות משהו, אתה הולך לוועדה הזו. אם יש איזשהו פרויקט חינוכי שמישהו רוצה או שיש איזושהי סוגייה חינוכית שרוצים להעלות, מול מי זה עולה?

גל גפני: אני לא בטוח שהבנתי את השאלה כי לא שם הבעיה. יש רמה ציבורית מסוימת שחברי המועצה מעלים במליאה כמו בסוגיות אחרות. אבל רוב הדברים בחינוך - כמובן שהיינו שמחים שזה יחכה למליאות אבל זה ב- On Going. אני לא יודע אם את מתכוונת ליוזמות או לבעיות, אבל הבעיה לא נעוצה ב"איך זה עולה". יש גנים ופעוטונים שכולם יודעים את הטלפון של סגן ראש המועצה וכולם-

רווית אוליאל: אני לא מדברת על אם חסרה לי סייעת או על בעיות תפעוליות של חינוך. אני מדברת רגע על יוזמות, על פרויקטים, על רעיונות, על איזשהו רצון לקדם את נושא החינוך בגולן.

גל גפני: לא צריך ועדה כדי שיהיה רצון, וגם לא יכולת כזאת. יש בעלי תפקידים שזה התפקיד שלהם. את יכולה להגיד לי "אני לא חושבת שהם בעלי תפקידים טובים", בסדר, תגידי.

רווית אוליאל: יש משהו במחלקת חינוך שהיא עסוקה במיליון דברים שקורים עכשיו. ואם אנחנו לא רוצים להיות בדברים שקורים "עכשיו" אלא באלה שקורים "מחר", ואלה דברים שאנחנו רוצים לפתח בגולן, אז אנחנו יודעים שלמחלקת חינוך אין את הזמן או את המשאבים, לא יודעת איך תגדיר זאת, להתעסק עם כל החלומות שלנו לגבי חינוך. והיה משהו קצת אופטימי ונותן תקווה בזה שיש ועדה שיכולה לקדם את כל מה שמחלקת חינוך לא יכולה לקדם. ואם אתה אומר שאתה לוקח את הוועדה, אז אני שואלת: אם אנחנו עכשיו רוצים ליזום דברים חדשים בגולן, לפתח פרויקטים חדשים, יוזמות וכדומה, מה הכתובת? חגי?

גל גפני: אענה לך בשלושה היבטים: 1. כל ועדה ציבורית צריכה בעל תפקיד שיבצע את העבודה. תהיה ועדה שתשב ותתכנס, ותחשוב על דברים ותגיד "בסדר, עוד בית ספר", אני ממציא, כן? או שהיא תגיד שצריך להחליף תנועת נוער - מישהו צריך לבצע את העבודה ואותו אחד עמוס מאוד. 2. אני כופר במה שאמרת על כך שמחלקת חינוך מתעסקת רק בכאן ועכשיו, ואולי זה היה בעצם צריך להיות מס' 1. אמנם הם עמוסים מאוד, אבל זה פשוט לא נכון. זה נכון שבחינוך כל מי שיש לו ילד מעל גיל-

רווית אוליאל: חצי שנה.

גל גפני: שבוע, שבועיים, מבין אז יש הרבה אנשים שכשהם פונים הם מקבלים תשובה שלילית כי הם משוכנעים שהם יודעים. אז זה או שאלה של capacity (קיבולת) או שאלה של אסטרטגיה אחרת, וממש לא כל רעיון שעולה - מתקבל. 3. בארבע שנים האחרונות, לא יודע אם לא היה מעולם אבל לא היה ב-6 שנים שלפני זה, יש סגן במשרה מלאה במחלקת חינוך. לפני כן היה אגף חינוך וסגן בהתנדבות יום בשבוע.

עקיבא טורנהיים: אז אפשר לבטל את הוועדות-

רווית אוליאל: אני לא קוראת את המיילים שמגיעים ממחלקת חינוך. לי אין מושג איזה דברים קורים במחלקת חינוך. אתה אומר שמחלקת חינוך במועצה לגמרי לא מתעסקת רק ב"כאן ועכשיו", אז הנה אני שואלת אותך: במה היא מתעסקת? מה היא פיתחה? אילו דברים קורים עכשיו בגולן? איזה דברים יקרו עכשיו.

גל גפני: זו תשובה שיש לי הרצאה עליה.

רווית אוליאל: אבל זה בדיוק העניין. זו לא צריכה להיות שאלה שאני שואלת אותך ואתה מרצה לי.

גל גפני: בסדר, אז אמרתי עוד פעם. פלטפורמת השיתוף של איך את יודעת, זה היה הציר הראשוני שאמרנו - לבדוק איך אנחנו עושים את זה. אני נזהר בפרטים: מנהל אגף חינוך, בעדכונים השבועיים שלו הוא לא יודע איך - ואני אוהב אותו וזה חיסרון מדובר בינינו - אין לו זמן קשב וסבלנות לשווק את כל העשייה. אם הוא היה עושה את זה, אז זה לא היה שלושה דפים בשישי בגולן.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אנשים בזום רוצים להתייחס.

עקיבא טורנהיים: אני מבין שוועדת חינוך שתפקדה בשנה האחרונה כנראה לא הייתה ראויה והיא צרכה משאבים. נראה לי שהדיון הרלוונטי זה על איך כן, ולא על איך להרוג אותה. ושנייה אני אסיים, נראה לי נכון, כמו שוועדת הנצחה מאפס הפכה להיות משהו, הביאה "נוהל הנצחה" לאישור המליאה ובעצם את תחומי העשייה שלה ומה תחום הסמכות שלה. יהיה נכון לא להקפיא וועדה. אני רוצה לחיות במועצה שיש בה ועדת חינוך - שנייה אני מסיים. וכמובן שהיא רלוונטית. ועדת חינוך תתכנס, תבוא עם הצעה רלוונטית בתחום העשייה. כל ההצעות של גל עם הניסיון שלו נשמעות לי נפלאות וטובות, והיא תתייעץ עם גל, ונביא מניפסט, איזשהו תחום עשייה שהוא נכון, שהוא עומד במבחן המציאות מהשנה וחצי שלמדנו. לבוא ולהרוג את זה רק כי זה לא עבד? לא נראה לי שזה מעשה חינוכי של ועדת חינוך.

גל גפני: עקיבא, אני לא פוסל בכלל את מה שאמרת, ולא אכפת לי להגדיר לזה מפגש, בטח לחברי המליאה שמי שרוצה שיבוא, ונעשה חשיבה. אני לא פוסל את זה בכלל. ההיסטוריה מלמדת שיגיעו שניים וחצי אנשים מפה אבל לא אכפת לי. המוטיבציה לא הייתה להרוג את הוועדה ולנעול אותה במקפיא, שיהיה ברור. אבל אחרי חשיבה מרובה, לא מצאנו דרך והבנו שעדיף לא לעשות, מלעשות בשביל להגיד שעשינו בצורה לא משמעותית. אם יהיו פה רעיונות אופרטיביים אחרים שידעו לענות על העקרונות, אני אשמח, אני לא מתנגד. אני לא אבוא כדי להגיד למה לא, אלא אני אבוא לפרוס את הדברים. נקודת המוצא שלי היא עם האמירה שלך: "אני רוצה להיות במועצה שיש בה ועדת חינוך". עם זה יצאנו לדרך, זו אמירה ראויה ונכונה. אני לא עומד פה בגאווה ומספר איך הרגתי את ועדת חינוך.

עקיבא טורנהיים: אז תבוא למליאה ותגיד להם בפנים "אני רוצה לבטל את ועדת חינוך", וזהו.

גל גפני: אבל את זה אמרתי.

עקיבא טורנהיים: אז תעלה את זה במליאה.

גל גפני: הוועדה מוקפאת כבר כמעט שנתיים.

עקיבא טורנהיים: זה נוהל מאוד תקין של עבודת המליאה. בשביל זה אנחנו פה.

גל גפני: אגב, זו ועדת רשות.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אף אחד לא מונע מהמליאה למנות ועדה ולהתכנס.

אליק אבנר: תראה, הטלת פה את הדילמה, את החשיבה. אני חושב שאי אפשר לפתור את זה כרגע כשיש עוד שלל נושאים, וכבר עברנו דיון מספיק מכובד בשביל להקדיש לו פרק זמן בנפרד. ונתת חומר למחשבה. צריך עכשיו לחשוב, בעקבות מה שאמרת, מה הכיוון. וזה לא כרגע להחליט האם תהיה ועדה או לא תהיה ועדה. זה לא רציני.

גל גפני: המטרה לא הייתה שנעשה על זה שלוש שעות דיון. אם נעשה פגישה, לא במליאה, ונזמן את חברי המליאה ומי שירצה שיבוא - וגם אגף חינוך כמובן - והיא תהיה בסגנון שיחה חופשית וסיעור מוחות, ויכול להיות שייקח לנו שלוש שנים למצוא את הכיוון, אבל בסוף נמצא אותו*.

אליק אבנר: זה תחילתו של תהליך, וזה לגיטימי וזה בסדר.

אורי מרגלית: גל אני פשוט נוסע עוד כמה דקות ולא אהיה בדיון על ועדת תיירות. אני יכול להגיד לך שבאופן אישי יהיה לי קשה שלא תהיה ועדת חינוך של המליאה, באיזשהו אופן שבו היא כן תועיל. גם אם זה יהיה איזשהו מתכונת של קידום תוכניות או של אנשים שפונים, כי בסופו של דבר אנחנו הנציגים. אתה עושה את הדברים שלך ואתה עמוס, וזה נכון. אבל יש את האנשים שהם נציגים של מליאה ששומעים את הדברים מלמטה, מהתושבים, ויכולים להעלות את זה בניחותא. לא בסגנון של "למה אין לי תנועת נוער חדשה?" אלא "גל, בוא נחשוב איזו תנועת נוער אפשר להקים". בצורה הזו. לי יהיה קשה שלא תהיה כאן ועדת חינוך באיזשהו אופן. לא שיתוף-ציבור והנחיות לבתי ספר וכו'. ולגבי תיירות, אני לא יודע מה הולך להיאמר. אני חושבת שזו ועדה חשובה שמרכזת בתוכה - רובנו תיירים בסוף. רוב הגולן נשען על תיירים בצורות כאלה ואחרות וגם להם צריך יישום וחשיבה.

ועדת תיירות

חיים רוקח (ראש המועצה): ניסינו לכנס את ועדת תיירות ולא הצלחנו בזה. לא הצליח. הניסיון שהיה לנו עם ועדת תיירות, זה היה כישלון. נכון שבסוף הכול אנשים, ויכול להיות שזה היה חלק מהבעיה, אבל מעבר לזה. ניסינו לגבש תחת ועדה אחת אנשים שהם מלונאים, אנשים שהם תיירני צימרים - נקרא לזה כך, אנשים שהם אטרקציות, אנשים שהם אומנות, אנשים שהם טיולי ג'יפים וכן הלאה, וזה פשוט לא עבד. לא היה אפשר לנהל את הישיבות האלה, והגיעו בהן לצעקות כל פעם מחדש. לא ניתן היה לעבוד, ובטח שלא להשיג איזה משהו. אנחנו בודקים כל מיני כיוונים מה לעשות עם העניין הזה. לדעתי, אפשר לבנות משהו. איך עושים זאת? אין לי מושג עדיין, אך אגיד מה שקלנו.

אורי מרגלית: אי אפשר לפזר את הוועדה ולהקים מחדש?

גל גפני: האתגר בתיירות הוא לא הוועדה. הוא החלק הציבורי של עבודת האגף. אגף תיירות עושים עבודה, מגייסים כספים, זהו תחום מאוד משמעותי. וברמה מסוימת גם אנחנו העלינו מחשבה, וגם באו אלינו מרכזי המשקים ואמרו "אנחנו רוצים תיירות כמו בחקלאות". אמרנו שהחקלאות לא יכולה להתנהל מתוך מחלקה במועצה, ואנחנו רוצים את מי שמעורב בעשייה, את כל השחקנים, שותפים בעשייה. בסוף, ברגע שכל השחקנים, ונציגי השחקים, הם שותפים, אז כבר יש אלמנט ציבורי אחר לחלוטין. בתיירות זה יותר מורכב מהחקלאות בשני היבטים: 1. אל תגלו לאף אחד, כל שינוי שעשינו בחקלאות - עשינו כשהיה בכל המועצה על כל מחלקותיה ואגפיה ולוויניה, כמה עובדים בחקלאות? רק אחת, המזכירה. ולמה? כי רכז העבודה החקלאית עזב, ותוך כדי התחלנו לדבר על שינוי. עשינו שינוי ארגוני מטורף אבל לא הזזנו אנשים. שוב, הייתה מזכירה אחת והייתה לבד במועצה, אבל זה אירוע אחר לחלוטין. כשאנחנו התחלנו את החשיבה, והיו לנו כמה כיווני חשיבה, אז גם באו החכ"ל אחרי כמה שיחות ואמרו "בואו נעשה חשיבה משותפת בתיירות". שוב, בארגוני המועצה והחכ"ל עובדים אנשים, חלקם כבר לא מעט שנים בתוך העשייה, ובניגוד לחקלאות - בטח בעבר אבל גם היום, החכ"ל הוא גם שחקן במשחק כי הוא גם מפעיל אתרים. זה גם מצוין כי הוא בתוך השטח, אך זה גם מורכב כי יש כאלה שאומרים שהוא מתחרה - האם הוא נותן שירות או לא נותן שירות? האם הוא עסוק במגמות ארוכות ובמחקר? האם הוא צריך? האם כשהוא עושה יח"צ, למי הוא עושה יח"צ? זאת אומרת, יש פה שאלות שהן דומות לחקלאות אבל שונות. אף אחד לא אומר לעשות קופי-פייסט, צריך פה משהו אחר. ולכן השילוב בין ההבנות האלה שלנו לעובדה שכשהתקשרת לכל מי שבוועדה, אולי חוץ משניים, כולם אמרו - מה? ועדה? אני רשום בזה? - זה לא מעניין. לא הייתה נהירה לתוך הוועדה. ואז אמרו שאולי צריך לפרק ולחזור למליאה שתקבע. ואז הבנו שלפני ועדה, יש לנו עניין שהחלק הציבורי של עבודת התיירות הוא לא מספיק מדויק, כלומר, אפרופו מה שאמרנו קודם בעניין החינוך, הוא לא מספיק פתור לנו על איך עובדים עם התיירנים השונים באופן ציבורי. אני יכול לתת כמה דוגמאות שעלו, כי היה שיח עם מרכזי המשקים. אומר לי אחד התושבים מאחד היישובים שהוא מפעיל תיירות "המועצה מקדמת מיזם תיירותי לידי", אנחנו אומרים לו "אז מה", והוא מגיב "מה אז מה, זה מתחרה בי!", אומרים לו "אבל ביישוב השכן שלך גם מתקדם, ואתה לא יודע", והוא אומר "ביישובים זה בסדר לי". אבל מי אמר? יש פה שאלות ציבוריות יפות, אמיתיות. אגב, התשובות שלו מקובלות עליי. אנחנו לא שם. אני מזכיר, התיירות, בפחות מעשר השנים האחרונות הייתה עמותה, נכנסה למועצה, יצאה לחכ"ל - ובטווח של לא הרבה שנים עוד מחפשים את המודל המדויק. ושוב, יש לזה הרבה יתרונות שהיא בחכ"ל, אנשים עושים עבודה מצוינת וקשה. יש פה אלמנטים שאנחנו חושבים שהם טעוני שיפור.

דוד וולף: אבל זה ברור שצריך לעשות צעדים כדי להגיע לשם.

גל גפני: אמרתי, החיבור בין ההבנה הזאת בין אגף התיירות בחכ"ל שבאו אלינו ואמרו "בואו נחשוב יחד, אנחנו מבינים מה עובד יותר טוב ומה עובד פחות טוב", עם כל זה שהוועדה לא רצתה להתכנס. אנחנו רוצים שתהיה ועדה, הרי הוועדה היא לא הבעיה, היא החלק השני - החלק הציבורי - של העבודה. תזכרו, תיירות אפילו עוד יותר מהחקלאות. יש פה שחקנים פרטיים ממש, אפילו לא שחקנים 'גולניים', עד פרטיים שהם בתוך הגולן; האם הם בעלי נכס או בעלי עסק שהוא לא נכס; מושבניקיים ושיתופיים וכו'. וזהו רק נושא הקניין. מי אמר שמזון ולינה צריכים לקבל את אותם יחסים עם התיירות? יש פה הרבה שאלות.

חיים רוקח (ראש המועצה): אתה מכיר את העגלות קפה שיש עכשיו. האם זה מיזם נכון להקים פוד-טראק ועמדות קפה?

דוד וולף: אני מניח שזה תלוי איפה. במקום שאין כלום זה נותן מענה מצוין, אבל במקום שיש עומס אז זה סתם להוסיף.

חיים רוקח (ראש המועצה): אם האדם טוב, גם אם זה במקום עמוס - תהיה פרנסה גם לו וגם לאלה שמסביב. אני חושב שזה נכון. זה נותן מענה נוסף, לא מספיק אומנם אבל מענה נוסף. אני רואה את העולם בשכבות, ואני חושב שהמיזם נותן שכבה נוספת שהייתה חסרה לנו. עדיין היא לא מדויקת, ויש אנשים שרואים בה איום גדול. מצד שני יש אנשים, ואני אתן דוגמה - שמחליטים לעשות בית מאפה קטן בבית. יש גברת שאופה עוגות לשבת, אני צריך לסגור אותה?

חבר מועצה: לא.

חיים רוקח (ראש המועצה): אז יש כאלה שחושבים שכן.

דוד וולף: אני יכול להגיד לך מצד שני, בהקשר למישהי עושה בית מאפה קטן בבית, אני יכול לספר לך על מישהו שעשה יופי של המבורגרים אז הפתח שלו היה בדיוק צמוד לבית של השכן כי אין לו באמת מקום עסקי, זה בתוך הבנייה, ויש פה השלכות לעניין הזה.

חיים רוקח (ראש המועצה): נכון, ולכן כל דבר הוא לגופו של עניין. אם הוא פוגע באחר אני מסכים איתך, אם הוא לא פוגע באחר זה עניין אחר. האם יש דרישה לזה? התשובה היא כן.

רווית אוליאל: השאלה אם יש לך מנגנון שאומר מה זה אומר "מפריע" ואם אני עכשיו סתם צרת עין עליו, או שהוא באמת מפריע וכל העשן מגיע לי לאף.

חיים רוקח (ראש המועצה): אני מסכים, ולכן יש כאן הרבה מאוד מדרגות, הרבה חשיבה. אני לא יודע לתת תשובה מדויקת ב-100%. לכן כל מקרה צריך להיבחן בנפרד. בצורה פשוטה, יש כאן מורכבות. להבדיל מהחקלאות שכבר הצלחנו לווסת לשולחנות נפרדים וכן הלאה. לכן אמרתי אולי צריך לעשות שולחן צימרים, שולחן מלונאות, שולחן ג'יפאים, שולחן מורי דרך וכדומה. לכל נושא נעשה שולחן שיישבו הקבוצות האלה, ובסוף יהיה שולחן מרכז - סתם צורת חשיבה איך שולטים בדבר הזה, כי כשיושבים כולם יחד זה רק צעקות.

גלעד הילמן (מנכ"ל): ואז נשאלת השאלה האם חכ"ל הוא יושב בשולחן או שהוא מוביל שולחן?

גלעד גליקמן: רגע שנייה, לפני שנתקדם אני חושב שזה קשור גם לחינוך וגם לתיירות, זה אותו דבר. בסוף מועצה היא גוף שמתעסק בפרט, בדבר הכי קטן ונקודתי, באיש כזה או אחר, יש לה מנדט לסגור מקום מסוים וכו'. אבל יש דברים שמועצה נמצאת בדיוק בצד השני, וזו הרמה האסטרטגית בלי קשר לשיתוף ציבור ודברים כאלה. מה אכפת לי עכשיו אם הפוד-טראק הוא בסדר או השכן מפריע להוא? זה לא מעניין את ועדת תיירות בעיניי. ועדת תיירות בהקשר של מועצה צריכה לחשוב על מהי האסטרטגיה התיירותית של האזור. יש פה מרחב שלם שהוא הכי מטורף בתיירות במדינת ישראל, מה המשמעות של הדבר הזה כמועצה? שוב, יש פה עוד הרבה גופים שלא קשורים למועצה של ועדת תיירות פה, וזה מה שוועדת תיירות צריכה להתעסק. מה זה משנה עכשיו הג'יפאים שרבים עם הצימריסטים? זה בכלל לא רלוונטי. ועדת תיירות כזאת צריכה להתעסק במהות, בחזון. בעיניי, אפרופו חכ"ל, לא מבין מה הקשר של חכ"ל - עזוב את זה שהוא שחקן בפני עצמו - כמו שדיברת קודם על האוטובוסים שאמרת שאתה רוצה להוציא את הנהגים מחכ"ל שיהיו אצלך כי יש לזה משמעות שהם עובדי מועצה. המועצה צריכה להסתכל מעבר, על משהו מלמעלה, על כל המרחב יחד. על האסטרטגיה. זה נכון גם לחינוך, גם לתיירות, גם לחקלאות, ועל כל תחום. צריך לבוא ולשאול - מה האסטרטגיה התיירותית שלנו? ואם נשאל על חינוך, אני לא יודע אפילו מה האסטרטגיה החינוכית של מועצה אזורית גולן. אני לא יודע. ואלה הדברים שלי, גם כחבר מליאה וגם כמישהו חכם שחי פה, וגם מתעסק בתחומים האלו - ופשוט אין לי מושג. ולי זה חסר.

* מדברים יחד, לא ברור

חיים רוקח (ראש המועצה): בואו נקים צוות חשיבה, ומי שרוצה שיצטרף. לא ועדת תיירות, אלא צוות חשיבה איך צריכה להיראות "ועדת תיירות". אני אפילו לא יודע אם זו ועדת תיירות, יחידת תיירות, יחידה בצורה אחרת-

אליק אבנר: השם לא חשוב אלא המהות חשובה.

גלעד גליקמן: רק חשוב לי להגיד משפט. אנשים בחכ"ל בתיירות עושים עבודה נפלאה, הכול בסדר. הם עובדים קשה, אבל זה לא רלוונטי. זה לא קשור אליהם. זאת אומרת, צריך משהו מלמעלה שאומר מה אנחנו עושים פה.

גל גפני: זה גם קשור אליהם.

רונן גאון: מהניסיון שהיה לי במודיעין שרצינו לעשות שם מיתוג, צריך לקחת חברה חיצונית שמתמחה בדברים האלה, שמתמחה בלהתוות אסטרטגיות, היא עוברת עם מנהלי המועצה וראשיה, עם התושבים, והם מייצרים את זה. אין מה לעשות, חבר'ה. אנחנו בתקופה מאוד מתקדמת, מאוד מתוחכמת, אי אפשר לעשות הכול. כל הזמן אותם אנשים ירימו מהקרשים את האנרגיות האלה? צריך לקחת חברה, מיליון-שני מיליון, לתת לה את המשימות. אין דרך אחרת, זה לא יעזור.

גל גפני: אני יכול להגיד לך לגבי החינוך שלשם זה הולך. אבל גם לקבל החלטה שעושים תהליך - אתה מביא יועץ? מצוין. אחריות וסמכות. על מה מדברים? רק על הדיון. זה לא "יש לי בעיה" אז "תביא יועץ". ואני עוד לא מדבר מאיפה מביאים את המיליון.

רונן גאון: גל, הם מספיק מתוחכמים ומנוסים. אני אספר לכם על מודיעין. מודיעין רק התחילה. חיים ביבס רצה לעשות כמו בתל-אביב "עיר ללא הפסקה". הוא לקח חברה חיצונית, שיתף את התושבים, עשו כנסים, אפו לחם, עשו כל מיני דברים, עד שהם הגיעו למסקנה על מה מאפיין את האנשים של מודיעין, מודיעין של אז, עוד לפני שהגעתי לגולן, זה בגלל האנשים. החברות האלה מבינות, הן יודעות לעשות תהליכים.

גל גפני: כמה הוא קיבל היועץ הזה?

רונן גאון: הוא קיבל על זה מאות אלפי שקלים.

גל גפני: אבל רגע ברצינות. יש ערך גדול מאוד לאיש חכם בתהליך, ויש ערך גדול מאוד לאדם חכם חיצוני - אבל הוא לעולם לא יצליח להחליף אותנו.

רונן גאון: אף אחד לא מחליף אותנו.

גל גפני: אחת הסוגיות שעלו פה, ועזבו רגע פוד-טראקים שצריכים לעבוד ביום שישי עד 15:00 ולא להחנות על המדרכה-

רונן גאון: אבל אני מסכים עם גלעד שצריך פה משהו אסטרטגי.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אנחנו יוצאים מפה עם שיעורי בית*.

[ 9 ] תקני כוח אדם

גלעד הילמן (מנכ"ל): תקני כוח אדם - אנחנו מבקשים לאשר שישה תקנים של נהגי אוטובוס נוספים, בגין העובדה שלא יהיו מועסקים נהגים יותר דרך החברה הכלכלית. מה שקורה היום הוא שחלק מהנהגים שלנו מועסקים דרך החכ"ל, הנהגים של האוטובוסים הצהובים, מסיבות היסטוריות, וחלק מועסקים ישירות אצלנו. אנחנו באופן כללי שומרים על תקן שעל כל אוטובוס יש 1.4 נהגים כי יש להם משמרות, ויש חופשים ויש מחלות, ובסופו של דבר זה התקן שאנחנו שומרים. אנחנו החלטנו, כמדיניות, להפסיק את סוגי ההעסקה השונים בין החכ"ל לבין המועצה ולקלוט את כל הנהגים, שיהיו שווי זכויות, ויהיו עובדי מועצה וכל מה שמשתמע מכך, ולכן אנחנו נתחיל - אם יאושרו פה התקנים - נתחיל את תהליך הפסקת ההעסקה שלהם בחכ"ל וקליטה של הנהגים האלה במועצה. כמועצה אנחנו צריכים לאשר את התקנים של הנהגים שהגיעו מהחכ"ל פלוס תוספת תקנים כדי להגיע ליחס של 1 (אוטובוס) ל-1.4 (נהגים). דבר נוסף, לאור הגידול שאנחנו חווים בשנים האחרונות בכל נושא התחבורה הציבורית שגדלה משנה לשנה וכמות בתי הספר וכמות התלמידים, אנחנו מבקשים להוסיף עוד סדרן במחלקת תחבורה. זה גם נכנס עם סיום עבודתו של עוזי שהיה עושה הרבה מהעבודה ואנחנו רוצים לבזר את העבודה ליותר אנשים שזה לא יהיה מרוכז אצל אדם אחד, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף תקן לסדרן נוסף, ולתת מענה לכל המערכות הממוחשבות ולגידול של המחלקה.

חיים רוקח (ראש המועצה): תקשיבו, חברים. השנה, ברוך ה' - הגידול בכמות הילדים הוא מדהים. הרבה יישובים שיצא מהם אוטובוס אחד, אנחנו היום עומדים על אוטובוס ומיניבוס, או שני אוטובוסים. בעין זיוון יש 95 ילדים שיוצאים. זה מדהים וזה נהדר, אבל מה שאני מבקש בצורה הכי פשוטה - סבלנות. אנחנו מתמודדים מול הדבר הזה, זה לא קל לעשות את הסודוקו הזה של מתי מגיעה ההסעה. אין לנו ברירה אלא לעשות כך שאוטובוס מגיע לבית-ספר מסוים, פורק את הילדים ונוסע לאסוף ילדים לבית ספר נוסף של יישוב קרוב או משהו כזה, כי אין לנו ברירה. אין מספיק אוטובוסים בשביל לעשות את כל העבודה הזו. בין 7:30 ל-8:00 בבוקר, אם תשאלו את מנהלי בתי הספר, הם רוצים את כל הילדים בין 7:40 ל-7:45, הם רוצים את כולם בחמש דקות הללו. זה בלתי אפשרי לביצוע, בצורה הכי פשוטה. ושלב הביניים הזה עולה לנו בהרבה שיחות, והרבה שיחות וואטסאפ, וסרטונים של הילדים עומדים בתחנה וכו'. אנחנו מודעים למה שקורה. מבחינתי אתם הנציגים, תעבירו את המסר. אנחנו מודעים למה שקורה בעין זיוון, לא יישאר ככה. נקודה. גם התחנה לא תישאר ככה, אם רפי יאשר לי-

גלעד הילמן (מנכ"ל): אישר.

חיים רוקח (ראש המועצה): אנחנו מודעים, ורק מבקשים טיפה סבלנות.

אליק אבנר: אם חסר תקנים, יהיו חסרים גם אוטובוסים בפועל. למה לא לעשות מהלך של-

חיים רוקח (ראש המועצה): אוטובוס עולה לנו כמיליון מאתיים. גם אם אני מזמין מראש הוא לא מגיע היום, לוקח לו בערך חצי שנה להגיע אלינו. אנחנו השנה הזמנו שלושה אוטובוסים, תעשה את החשבון. עכשיו, גם כשאתה מזמין אוטובוס אתה צריך נהג. לא כל נהג יכול לעבוד בתחבורה של ילדים. לפעמים נהג יכול לעבוד בתחבורה ציבורית, אבל זה לא אומר שהוא יכול להסיע חבורת ילדים. יש פה מערכת כללים מכאן ועד להודעה חדשה, ובתוך כל העניין הזה אנחנו צריכים להתאפק.

דוד וולף: מה שאמרת אני מסכים לחלוטין, רק שאני לא מבין את הקשר לסעיף. והשאלה שלי לגבי הסעיף היא - למה? כי בסוף השליטה שלך על הנהגים, ההעסקה, פיטורים אם צריך, כל מיני דברים כאלה, הם באים הרבה יותר בקלות דרך החכ"ל לעומת חוקים שיש לך במועצה, ועד, וכל מיני דברים כאלה שנתקלנו בהם בעבר. מה האינטרס שלנו?

גלעד הילמן (מנכ"ל): אני אענה לך על זה מאוד בקלות. כל החסרונות שיש בוועד ושמירה וכדומה אנחנו מקבלים, וכל היתרונות שיש לנהג, בלשמר אותו ולטפח אותו - אנחנו לא יכולים לתת לו. חתמנו עכשיו הסכם קיבוצי חדש לנהגים בשביל לשמר אותם. תשמעו, אנחנו נמצאים במחסור אדיר של נהגים. קשה מאוד לגייס אותם. ולכן אנחנו חושבים שיקל לפתח ולשמור על הנהגים במערכת כשהם יהיו אצלנו ולא בחכ"ל.

דוד וולף: דרך החכ"ל זה יכול פחות לצ'פר אותם?-

גלעד הילמן (מנכ"ל): כן, יש לנו הסכם קיבוצי מיוחד לנהגים. אנחנו מועצה מיוחדת. בכל הארץ אין דבר כזה שמועצה עושה גם תחבורה וגם תחבורה ציבורית. וכך גם בנוי ההסכם של הנהגים. ובגלל זה, אנחנו כרשות, כמועצה, חתמנו הסכם - ופרסמנו את זה - לאחר שביתות ואיומים בשביתות של שנתיים. חתמנו לפני חודש על הסכם קיבוצי חדש שמטיב עם נהגי המועצה, ואנחנו לא יכולים לכלול בו את נהגי החכ"ל.

חיים רוקח (ראש המועצה): הסכסוך התחיל עוד ב-2018, לפני שאני נבחרתי, והוא מסתיים עכשיו.

דוד וולף: ואת ההכנסות הוא מקבל ישירות מהמועצה?

גלעד הילמן (מנכ"ל): מה המנגנון המדויק? בסוף אנחנו כמועצה מפעילי התחבורה הציבורית. החכ"ל הוא הזרוע הביצועית שלנו. איך בדיוק הכסף עובר? את זה אני לא יודע. אם רפי ירצה הוא יכול לספר אבל זה לא רלוונטי. אנחנו המפעילים של התחבורה הציבורית, אנחנו אלה שעושים את המכרז מול המדינה, אנחנו אלה שיש לנו את הרישיון של ההפעלה, ומפעילים את זה דרך החכ"ל כי ביצועית זה יותר נכון לעשות זאת כך. אבל לגבי הנהגים אנחנו כן חושבים ורוצים להעסיק אותם דרך המועצה כי שם יש לנו את ההסכם הקיבוצי ששם אנחנו יכולים להחיל על כל הנהגים ולא ליצור מעמדות.

אליק אבנר: לגבי הסוגייה של קניית אוטובוסים - משרד התחבורה, משרד החינוך, אין מישהו שמסייע בעניין?

אסתי זיסמן: אנחנו במימון מלא של האוטובוסים על ידי משרד החינוך ומפעל הפיס.

מורן קורן: כמה נהגים יש היום בחכ"ל?

גלעד הילמן (מנכ"ל): בחכ"ל יש ארבעה נהגים ואנחנו מוסיפים עוד שניים.

חיים רוקח (ראש המועצה): המצב הוא כזה: יש לנו נהגים שנמצאים במחלה כבר שלושה חודשים. מה אתה עושה במצב כזה? חסר לך נהג כבר שלושה חודשים, ואתה גם לא יודע מתי הוא יחזור. כל מיני כאלה דברים, ואני לא מאשים אף אחד באופן ישיר. אנחנו מתמודדים כל הזמן עם הקטע הזה. בגלל שחסר לך תשבית אוטובוס? אין לך אפשרות להשבית אוטובוס כי חסר לך אותו, וכן הלאה. אנחנו משחקים עם זה כל הזמן. התקן הארצי, זה לא התקן שלנו, הוא 1.4 נהגים לאוטובוס - בגלל הנושא של משמרות וכדומה. אצלנו יש גם את הנושא של התחבורה הציבורית שזה מוסיף עוד שעות, ואנחנו עדיין מתמודדים עם הנושא של 1.4 נהגים לאוטובוס. אנחנו כרגע לא עומדים בחוק. לכן אנחנו מבקשים להוסיף שישה תקנים.

גלעד הילמן (מנכ"ל): היום הנהגים שלנו עובדים 12 שעות, וזה לא טוב, זה לא בריא.

חבר מועצה: אז אתם מושכים את הארבעה מהחכ"ל ומוסיפים עוד שניים.

חיים רוקח (ראש המועצה): בניסיון להגיע ל-1.4.

חבר מועצה: ומה היתרון בחיסרון? מה חסכנו פה? או מה הרווחנו פה?

חיים רוקח (ראש המועצה): תנאים שווים.

גלעד הילמן (מנכ"ל): רק כמות השעות הנוספות שאני אוריד לנהגים, זה משתלם לי כלכלית רק משום שאני מוסיף עוד שני תקנים. זה ה-יתרון בעצם. עכשיו יש גם את ענייני המעמדות בין נהגים.

חיים רוקח (ראש המועצה): חברים, אי אפשר לפרט את הכול. זה נושא שלם. אנחנו מנסים לקחת נושא מורכב ולפשט אותו, וזה לא כל-כך פשוט. גם בתוך נהגי המועצה יש דור א', דור ב' ודור ג'. לכל אחד השכר שלו הוא אחר ותנאי ההעסקה שלו הם אחרים. אני לא יכול להיכנס לזה כי אנחנו לא נצא מזה. זה נושא שלם בפני עצמו. אז בתוך המועצה יש דור א', דור ב' ודור ג', יש לנו נהגי חכ"ל שהם בתנאים אחרים. בסוף, זה רק תסבוכת. ברוך ה', אחרי 5 שנים של סכסוך שבא כעת לסיומו - ופה ייאמר לזכותו של גלעד - עם משא ומתן אין-סופי, הצלחנו להגיע להסכם חתום עם משרד האוצר, עם המועצה, עם הנהגים, עם ההסתדרות. עם כל הגורמים. וההסכם נותן לנו שקט ל-5 שנים פלוס 2.

גלעד גליקמן: אפשר להבין על מה היה הסכסוך?

גלעד הילמן (מנכ"ל): כל כמה שנים משרד התחבורה מוציא מכרז של נהגים בחברות הגדולות שאנחנו מכירים - אגד, סופר בוס, וכדומה. והנהגים שלנו רואים שהשכר של הנהגים בחברות הללו כל הזמן עולה, והם נתקעו עם שכר משנת 2016. הם רצו איזשהו מנגנון שייתן להם תוספת לשכר שנתקע ב-2016. אז הציעו כל מיני מודלים אם לעשות תמריצים או תעריף שעתי, ואם התעריף יהיה 75% מהשכר או 100%. בסופו של דבר, לאחר מושא ומתן מתיש עם נציגי ההסתדרות שנמצאים בכל הישיבות ויש להם דעות מאוד נחרצות וברורות, באיזשהו שלב עירבנו את הממונה על יחסי העבודה של משרד הכלכלה, ישבנו עם האוצר בסוף המשא ומתן והגענו לסיכום: עדכון תעריף שבשלוש שנים הקרובות הם לא יוכלו לדרוש עליית תעריף גם אם התעריפים יעודכנו; יש להם תמריץ שיעודד את הנהגים ואת המנהל ובעצם כל מחלקת התחבורה תימדד לפי יעדי שירות שהם יצטרכו לעמוד בהם והם יקבלו תמריץ חודשי; היעד של משרד התחבורה לחתימת ההסכם היה ה-3 באוגוסט, והיות שהצלחנו לחתום עד אז, הנהגים קיבלו מענק חתימה בנוסף לכל הטוב הזה שהצלחנו. בסופו של דבר, איך שאני רואה את הדברים, הגענו להגיע, בלי הרבה תוספת עלות למועצה, להסכם שבאמת הביא את כולם למקום שהם מרוצים. גם אנחנו הצלחנו להביא לעובדים שלנו שכר שהוא יותר הוגן ויותר טוב לעומת מה שקורה בשוק, וגם הם קיבלו מענקים, גם מודל תמרוץ וגם תעריף שעתי יותר גדול.

חיים רוקח (ראש המועצה): טוב חברים. אנחנו מבקשים לאשר שישה תקנים של נהגי אוטובוס ועוד תקן סדרן על מנת שנוכל להתקדם. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שניים נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תוספת שישה תקני נהגים ותקן סדרן.

אושר ברוב קולות

2 נמנעים, כל השאר בעד

[ 10 ] הארכת שירות לגב' ירדנה מוזס

גלעד הילמן (מנכ"ל): לפי חוזר מנכ"ל, עובד שמגיע לגיל 70 ואנחנו רוצים להאריך לו את השירות, אנחנו צריכים אישור מליאה. היא לא מעוניינת לפרוש, היא מעוניינת להמשיך, וגם אנחנו רוצים שהיא תמשיך כי יש לנו חוסר גודל במלווים.

חיים רוקח (ראש המועצה): היא גם אישה נהדרת, היא מלווה מצוינת, עושה עבודת קודש. היא רוצה, הילדים רוצים, אנחנו רוצים. אנחנו מבקשים מכם לאשר.

רונן גאון: לכמה שנים?

חיים רוקח (ראש המועצה): לפי החוק.

גלעד הילמן (מנכ"ל): לפי מה שאפשר, לפי הייעוץ המשפטי.

חיים רוקח (ראש המועצה): מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הארכת השירות של ירדנה מוזס.

אושר פה אחד

[ 11 ] כרטיס חכם ויטלי אוסיאטינסקי רכז GIS

גלעד הילמן (מנכ"ל): כרטיס חכם לויטלי אוסטיאנסקי. יש לנו רכז GIS חדש במועצה, כבר חודשיים-שלושה. הוא נדרש לכרטיס חכם שאיתו הוא נכנס למערכות ממשלתיות להוציא מידע. אנחנו מבקשים לעשות לו כרטיס חכם, גם מתן כרטיס חכם תלוי באישור מליאה. אז אנחנו מבקשים להפיק לו כרטיס חכם, והמליאה מסמיכה את רפי הגזבר, במידה וויטלי יסיים את העבודה ונצטרך לבטל לו את ההרשאה, זה יהיה בסמכותו של רפי לקבל את ההחלטה.

חיים רוקח (ראש המועצה): מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הנפקת כרטיס חכם לויטלי אוסיאטינסקי, והסמכת רפי הגזבר לביטול ההרשאה לכרטיס.

אושר פה אחד

[ 12 ] בקשה מהמליאה להתקשר בפטור ממכרז הסעדה של מועדוני ותיקים בגולן

גלעד הילמן (מנכ"ל): פטור ממכרז הסעדה במועדוני ותיקים. יש לנו שני מועדונים שאנחנו צריכים לתת להם שירותי הסעדה. יצאנו לשני מכרזים, בשני המכרזים לא קיבלנו הצעות. לא היו ניגשים. עשינו סקירה ושאלון להבין מה מונע מהם לגשת למכרז, היה עניין שהדרישות שאנחנו מחויבים אליהן הן מאוד גבוהות, ולכן הרווחיות שלהם נמוכה. יש לנו בעיה, אנחנו לא מצליחים ואנחנו צריכים לספק את השירות הזה. לפי החוק, ברגע שיצאנו לשני מכרזים ולא קיבלנו הצעות, אנחנו יכולים לפנות למליאה לבקש ממנה לצאת להליך של פטור ממכרז, ושאנחנו בעצם נצא לאתר ספקים שיוכלו לתת לנו את השירות הזה.

רונן גאון: בלי מגבלות? בלי תקרה?

גלעד הילמן (מנכ"ל): אנחנו יוצאים להתמחרות. הוא צריך לעמוד בכל התקנות וזה יהיה משא ומתן.

חבר מועצה: למה המועצה צריכה לתת אוכל?

חיים רוקח (ראש המועצה): זה חלק ממועדון מופת. יש רמות שונות, יש מועדון מופת ויש מרכז יום. מועדון מופת זו הרמה היותר נמוכה: הוותיק מגיע ומקבל סוגי הפעלות, הרצאות וכדומה, וגם ארוחת צהריים. המדינה רוצה שיקבל ארוחה מסודרת.

רונן גאון: בשנה שעברה זה היה?

גלעד הילמן (מנכ"ל): כן.

* מדברים ביניהם, לא ברור

חיים רוקח (ראש המועצה): תוסיף שבהתקשרות בפטור ממכרז המחיר הוא עד 50% מעל מחיר המכרז האחרון.

גלעד הילמן (מנכ"ל): תוספת של 50%.

חיים רוקח (ראש המועצה): עד 150%, בוא נגיד את זה ככה. מי בעד לאשר? מי נגד? מי נמנע? אחד נמנע.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת להתקשר בפטור ממכרז עבור הסעדה למועדוני הוותיקים

אושר ברוב קולות

1 נמנע, כל השאר בעד

חיים רוקח (ראש המועצה): תב"רים.

[ 13 ] דיון בנושא התב"רים

אליק אבנר: חיים עוד לפני התב"רים, שנייה אני חייב לבטא את זה. תראו, המון מליאות שרציתי לדעת והבטחתם שתעשו את זה-

גלעד הילמן (מנכ"ל): סל שירותים. אתה רוצה כמה מילים?

אליק אבנר: לא, הפעם אני לא הולך לוותר לכם. תקשיבו, אמרנו דד-ליין ביוני וכבר לא נעים לי להעלות את זה.

גלעד הילמן (מנכ"ל): אבל למה לא נעים לך?

אליק אבנר: תקשיבו, זה לא ייתכן, באמת. אני מהמליאה הראשונה כבר כמה שנים, אני חוזר ואומר, ואתם מבטיחים-

גלעד הילמן (מנכ"ל): אתה בצוות של הסל שירותים?

אליק אבנר: אני בשום צוות. בקטע הזה אני ביקשתי להעלות את הקריטריונים. אנחנו מצביעים עכשיו על תב"רים - איך מגיעים? מי זכאי לזה? איזה קריטריונים?

חיים רוקח (ראש המועצה): לא, זה לא שייך לסל שירותים.

אליק אבנר: ביקשתי את סל השירותים, מה הקריטריונים שיהיו, אמרתם שזה בתהליך של עבודה וביוני זה נגמר. אנחנו כבר ארבע שנים 'מתחרבשים' פה.

גלעד הילמן (מנכ"ל): למה ארבע שנים? מ-2015.

גלעד גליקמן: זה לא רק זה, זה כל הסיפור של התב"רים, גם הטבלה.

גלעד הילמן (מנכ"ל): לגבי הטבלה, כל מה שמבקשים ממליאה למליאה אנחנו מוסיפים.

גלעד גליקמן: אני שלחתי פורמט טבלה, לא קורה עם זה כלום. אמרנו נעשה ועדה-

גלעד הילמן (מנכ"ל): עשינו ועדה, עשינו הסבר על התב"רים, הראינו במצגת איך תב"רים עובדים, ישבנו.

גלעד גליקמן: אמרתי לכם שאני לא יכול להגיע וישבתם עם בן אדם אחד וחצי?

גלעד הילמן (מנכ"ל): לא, למה עם אדם אחד וחצי?

גלעד גליקמן: כי זה לא היה רציני.

גלעד הילמן (מנכ"ל): כי אתה מחליט שזה לא היה רציני?

גלעד גליקמן: כן, כי אני החלטתי שזה לא היה רציני. אתה יכול להחליט שזה כן רציני, ואני חושב שזה לא רציני. וזה מצטרף לעמדה הזו, ועוד מיליון אנשים שהיו במליאה. חצי מהמליאה כבר התחלפה בינתיים. וכל מי שהיה, ישן וחדש, הנושא של התב"רים הוא חור שחור של המליאה הזו פעם אחר פעם, כל פעם מזווית קצת אחרת. וכל פעם אומרים "נטפל בזה פעם הבאה".

גלעד הילמן (מנכ"ל): ומה החור השחור?

גלעד גליקמן: השאלה היא לאן הולך הכסף? איך הולך הכסף? מה הפורמט שבו מתנהל הכסף הזה?

גל גפני: אני לא רוצה לעצור אותך מלהביע את דעתך בעניין התב"רים, רק שאם אני אתייחס למה שאליק אמר על סל השירותים אז תגלה שבמקרה הזה עכשיו אין קשר.

גלעד גליקמן: אבל כשהוא אומר שבתב"ר יש מועדון X, והכסף הולך ל-Y, מה ההקשר? מאיפה זה מגיע? זה כן קשור לסל השירותים, השאלה בסוף מה קורה עם כספים, תקציבים בלתי רגילים נוספים שמגיעים למועצה, ואיך המערכת עובדת. אם דיברתי על אסטרטגיית עומק בחינוך, אותו הדבר גם כאן. זה קו מקשר בין כל האירועים. זה ועוד איך קשור, וזה שאתם אומרים שזה לא קשור זה נראה לי עוד יותר לא הגיוני.

גל גפני: אני אגיב כ-5 דקות בקשר לסל השירותים, גלעד?

גלעד הילמן (מנכ"ל): כן.

גל גפני: תראו, ממש בקצרה. באוגוסט שעבר אנחנו התחלנו תהליך על סל שירותים לא מעודכן. הרבה שנים לא עודכן, אני לא יודע כמה, מה שכמובן מהווה שחיקה כי יש דברים שכן גדלו. לא עודכנה נוסחה ולא גדל התקציב. אנחנו בתוך התהליך מאוגוסט, בצוות הזה יש נציגי יישובים, דרך אגב דוד בצוות. ואנחנו די מהר סימנו שתי רגליים מרכזיות. 1. היחסים. התחלקנו לצוותים, וכל צוות ישב עם מנהל תחום - ולא משנה אם זה אגף או מחלקה - כדי לשכלל את מה שקראו פעם "אמנת השותפות": לשכלל את החלק המילולי של מערכת היחסים, כיצד עובדים יחד, איך המחלקה עובדת וכיוצא בזה. 2. מספרים. טבלאות אקסל שבסוף אומרות מה עובר על היישובים. פה היה הדיון - האמת שהוא גם מרתק אבל אנחנו רק בתחילתו - על מה נכנס פנימה לתוך הטבלה הזו. אני, בפנטזיה שלי, הכול בפנים. אם היישוב קיבל מועדון, אם השנה תיקנו לו בורות במדרכה, אם עשו לו טאטוא, הכול בפנים. זו המלצה שלי בתוך התהליך, ואני מלווה את התהליך מאוגוסט. באיזשהו שלב גילינו שבנקודת הזמן הנוכחית, לעשות כל-כך רחב זה בלתי אפשרי משתי סיבות. אחת, בכל החלקים התפעוליים אנחנו מטפלים רק בבטיחות. ולכן כשאני בא, וגולן שמש שהוא מנהל האחזקות שלנו שכמובן עושה עבודה מצוינת, וגם הוא בא במקור בגישה הזו של לבוא ולשים את הכול בטבלה. אני מזכיר שלתהליך היו שתי מטרות. אחת, שקיפות ובהירות לכולם, והשני, נוסחה מותאמת לצרכים של היישובים. ואז, אנחנו לא יכולים לייצר נוסחה מותאמת לכולם אם יש צרכים בכבישים במדרכות בשלושה מיליון, ואנחנו יודעים לתקצב רק 500,000 ש"ח, אנחנו מטפלים רק ממש בבורות גדולים. ואז אמרנו אוקיי, זה לא יכול להיכנס לטבלה כי אין שום קריטריון חוץ מ'בור גדול' שאתה עוד לא יודע שייפער לך ביישוב. אז מה כן חשוב? שיהיה רישום בדיעבד. כי אם כל השאר יקבלו תיקוני בטיחות מעל ומעבר לחלקם היחסי, באיזשהו שלב אחרי X ברמה רב שנתית, משהו יהיה מוזר. אז אמרנו כל החלקים האלה יירשמו בדיעבד. אז מה כן יירשם בנוסחה? הייתה לנו לפני שבועיים ישיבה עם הצוות הזה, שבה בנינו טבלת אקסל עם מספרים מלמעלה למטה. כלומר, כשבנינו את הטבלה הזו נקודת המוצא שלנו הייתה שהתקציב לא יגדל כרגע. אנחנו לא רואים איך הוא יכול לגדול, אנחנו רק עם תקציב שוטף. שוב, לא תב"רים, לא מועדונים, לא תשתיות, רק שוטף מועצה: 7 וחצי מיליון שקל. אם אני מכניס ילדים ונוער דרך המרכז הקהילתי, אנחנו על 8 וחצי מיליון שקל. סכום לא מבוטל. אז הוא לא יגדל, אבל הקריטריונים והמשקל שלהם צריכים לעבור דיון. לאחר חשיבה משותפת בצוות שמתעסק בזה, ושמנו 6 קריטריונים בעלי משקלים שונים, והבאנו את הרשימה לצוות. היה דיון, ההדים היו טובים מאוד רק שהם שלחו אותנו לדייק את זה עם כל מיני דברים שמעסיקים את הנהגות היישובים, שעל חלקם לא חשבנו, ועל חלקם חשבנו אין דרך לפרוט את זה באמת. למשל: מאוד רצינו שיהיה מקום לשיווק ולאכלוס. אמרנו שאכלוס זה די ברור, מצטרפת משפחה ליישוב והיא מעמיסה, באופן תיאורטי, וזו גם המשימה המרכזית של האזור. לגבי שיווק אמרנו - אם נתגמל גם על שיווק, אז זה יאפשר ליישובים לבנות מנגנון מסוים - יש לנו פה יישוב שגדל ביותר מ-100%, שזה אומר שאם אני לא בונה עכשיו את מערכת החינוך שלי, אז כשיציפו אותי ילדים אני אהיה במשבר. אמרו היישובים, תיאורטית אתה צודק. אך מעשית, אתה זורק כסף, אתה צריך להגדיל משקלים אחרים. ויש לנו עוד כמה סוגים. נזרק פה קודם שהיעד היה ביוני. חד משמעית, לא יהיה תקציב 2023 בלי שהנוסחה תהיה מעודכנת בפנים. עכשיו יש לנו עליה עוד עבודה. נשלחנו לעשות עבודה, והיא לא בשלה עוד להגיע לפה, אבל היא חייבת להתכתב עם התקציב כי אין לנו שקל יותר ממה שהיה בשנה שעברה. אבל, אם את היישובים מעסיקים דברים כמו תחזוקת הרכבים הפתוחים ביישוב, או עסקים שמעמיסים על התשתיות ביישוב, אנחנו רוצים להיות עם היישובים ועם מה שמעסיק אותם, ולייצר מדדים מותאמים. בסך-הכול עלינו לא רע על הדברים, ושלחו אותנו לעניין העסקים. עסקים ביישוב, זה נורא מעסיק אותנו, מעמיס על התשתיות ומאוד קשה לגבות מס עסקים וכו'. אז אנחנו עסוקים בזה, וזה גם מה שאנחנו אומרים למנהלי הקהילות. אז ניסינו לחשוב איזה מדד משקף את זה, ואני משת, אתכם בתהליכי החשיבה שלנו. וניסינו לבדוק מדד של כמה מטראז' שהוא לא למגורים יש ביישוב. כשקיבלנו את המספרים הבנו שאנחנו צריכים לחלק את זה במספר התושבים ביישוב. אבל הוא מדד מאוד מעוות. מאוד מעניין אך מאוד מעוות, כי במושבים יש הרבה יותר מאשר בשיתופיים שהכול מרוכז, יש מעט מאוד עסקים פרטיים, כי יש הרבה פחות עסקים כי כל סככת רפת היא מטראז' לא למגורים. אבל אנחנו עובדים על זה, הישיבה הייתה לפני שבועיים, נשלחנה הערות. זה בהתכתבות. רוצה לומר שאנחנו על זה לגמרי, לתקציב 2023 לא יהיו כל החלומות הגדולים שלנו, אך הנוסחה תהיה מדויקת יותר ובהירה ושקופה. ולאט לאט ייווצר לנו רישום של מאגר רב-שנתי של דברים שאנחנו עושים ברקע. שוב, חלק מזה כבר יש לנו. בתב"רים יש לנו את זה, זה קל, להגיד מי קיבל מועדון ומתי זה קל יחסית. בטווח של לפחות עשר שנים זה ידוע ברמת תב"רים. אבל להגיד עכשיו מי קיבל צביעת חניות, או שיפוץ מגרש הספורט שלו - אני לא רוצה להגיד גן שעשועים כי תמיד רק עניין של בטיחות -

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]