פרוטוקול ישיבת מליאה 01/2023
תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 1.23
מיום שלישי, כ"א באדר התשפ״ג, 14/03/2023
חברי מועצה:
מ
שם היישוב
שם הנציג
נוכחות
מ
שם היישוב
שם הנציג
נוכחות
1
ראש המועצה
חיים רוקח
V
17
כפר חרוב
-
-
2
אבני איתן
עקיבא טורנהיים
V
18
מבוא חמה
חזי שהרבני
לא נכח/ה
3
אודם
בועז רפפורט
לא נכח/ה
19
מיצר
מורן קורן
V
4
אורטל
-
-
20
מעלה גמלא
גלעד גליקמן
לא נכח/ה
5
אלוני הבשן
נעה בן עטר
לא נכח/ה
21
מרום גולן
ארי גולנדסקי
לא נכח/ה
6
אליעד
אדם צברלינג
לא נכח/ה
22
נאות גולן
דויד וולף
לא נכח/ה
7
אלרום
דודי מורד
לא נכח/ה
23
נוב
אורי מרגלית
V
8
אניעם
-
-
24
נווה אטיב
-
-
9
אפיק
קובי נחום
V
25
נטור
רווית אוליאל
V
10
בני יהודה
אריק בן חיים
V
26
עין זיוון
גדי דגן
לא נכח/ה
11
גבעת יואב
דרור עמית
לא נכח/ה
27
קדמת צבי
אבנר אלימלך
לא נכח/ה
12
גשור
רמי ניסן [ניסקה]
V
28
קלע אלון
רונן גאון
לא נכח/ה
13
חד נס
הרצל פרוחי
לא נכח/ה
29
קשת
דויד נוביק
V
14
חיספין
דוד אנגלמאייר
לא נכח/ה
30
רמות
גל גפני
לא נכח/ה
15
יונתן
יוני כהן
V
31
רמת מגשימים
מרים גולן
V
16
כנף
אריק בן מאיר
V
32
שעל
ברוך כהן
V
מזומנים:
גלעד הילמן
- מנכ"ל המועצה
אפרת גת
- עוזרת מנכ"ל
רפי קלמנוביץ'
- גזבר המועצה
אסתי זיסמן
- ס. גזבר המועצה
בתיה גוטליב
יניב מילס
על סדר היום:
[ 1 ] סקירת היישוב נטור
3
[ 2 ] דיווח + דיון על המשך מליאות ביישובים
9
[ 3 ] אישור פרוטוקול מליאה 10/2022
17
[ 4 ] אישור פרוטוקול מליאה 11-12/2022
18
[ 5 ] החלפת נציג אניעם במליאה. במקום דוד פלד, עמית רדווני.
18
[ 8 ] המלצה מס' 1 של ועדת תמיכות 2023
18
[ 9 ] אישור תקציב ועד מקומי לשנת 2023 בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, קלע, רמות, שעל
21
[ 10 ] הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישובים: גבעת יואב, גשור, חד נס, כפר חרוב, מעלה גמלא, רמות, שעל
22
[ 11 ] חברי ועדת ביקורת בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, נאות גולן, שעל, רמות
22
[ 13 ] אישור תב"רים
22
[ 12 ] שונות
32
פ ר ו ט ו ק ו ל
[ 1 ] סקירת היישוב נטור
יניב מילס: שלום, ברוכים הבאים לנטור, אני יניב, מנהל הקהילה. תושב רמת מגשימים. 50 דקות מזמנכם, לטובת המצגת. נטור הוקמה בשנות ה-80, כקיבוץ של השומר הצעיר. הגיעה למצב של תת אכלוס, באזור שנות ה- 2,000. נשארו פה כ- 13 בתי אב. בסביבות שנת 2005, התקבלה החלטה לעשות שינוי סיווג. מהלך שהיה אז מאוד מהפכני. שינוי סיווג מקיבוץ למושב, ובמקביל גם לשנות את הצביון, מקיבוץ של השומר הצעיר, למושב עובדים, שמשלב דתיים וחילוניים. מאז, נטור בצמיחה מטורפת. אני חושב, שזה בין היישובים הכי צומחים בגולן, בפרספקטיבה של עשור. היו פה כמה גלים, היה גל קליטה ראשון בשנת 2008. סיום שכונה ראשונה של 34 בתים, שאז כולם היו נחלות, בשנת 2011. בשנת 2011, במקביל, גם הוקם פה בית ספר, בית ספר משלב דתי חילוני, שבהמשך גם הפך לבית ספר מכיל, של בעלי צרכים מיוחדים. מיד אחרי זה, ב- 2014 הסתיים פיתוח של עוד 38 מגרשים. וכשאני אומר מגרשים, עד היום, רוב המגרשים היו בנחלות, ולאט לאט גם התחילו להיכנס לתוך התמהיל, מגרשים קהילתיים. התב"ע של נטור, נראה אותה עוד מעט, בנויה כתמהיל של נחלות ומגרשים קהילתיים. נבנו עוד 34 מגרשים קהילתיים. בשנת 2018, היישוב מנה כבר 93 משפחות. אני מזכיר לכם, עשור לפני כן, היו פה 13 משפחות. 93 משפחות. אחרי כן, בשנת 2020 סיימנו פה פיתוח של עוד 30 מגרשים, מתוכם 10 נחלות, 20 קהילתיים. למעשה, זו הייתה פעם ראשונה, שיש מסה משמעותית של מגרשים קהילתיים. סיימנו לשווק אותם לא מזמן, ועכשיו אנחנו כבר בפתח של שיווק נוסף, של עוד כ- 29 מגרשים. גם כן, בתמהיל של מגרשים קהילתיים, נחלות. כשאנחנו כבר עומדים על 127 משפחות, מתוכם 87 חברות אגש"ח, 21 קהילתיות, ו- 19 שוכרים. שוכרים ביחידות השכרה או בבתים מושכרים. בהיבט של ההשתייכות האגודתית, הם לא באף אגודה, אבל מבחינתנו, הם תושבים לכל דבר ועניין.
אריק בן חיים: מה זה 40 מ- 87?
יניב מילס: 40 מ- 87, שאינם חברי אגש"ח.
אורי מרגלית: ההרחבות הבאות יהיו רק מגרשים קהילתיים?
יניב מילס: ההרחבות הבאות, לא רק מגרשים קהילתיים. זאת שאנחנו יוצאים אליה עכשיו, זה 4 נחלות וכ- 25 מגרשים קהילתיים. עשינו כבר שיווק, מה שנקרא, לבני מקום, עד 50%, סעיף נחלות נדל"ן. זה מתייחס למגרשים הקהילתיים, ועם היתר, נפתח בתהליכים בקרוב.
אורי מרגלית: ויש לכם היצע של 100?
יניב מילס: בתב"ע כולה, יש 100 נחלות ו- 115 מגרשים קהילתיים. הצפי שלנו, תוספת של כ- 44 משפחות, עד סוף שנת 2025. נטור, נכון להיום, מאוד מוכוונת החלטת ממשלה, נדבר על זה גם עוד רגע. מפת נטור, יותר מפת התמצאות מאשר מפת תב"ע, אבל היא גם משקפת את מה שקורה בפועל בנטור. כל אלו, החצי שקופים, המגרשים החצי שקופים, אלו המגרשים שעוד לא פותחו. כל היתר, הם מגרשים שכבר פותחו.
אורי מרגלית: כל זה תב"ע מאושרת? משווקת.
יניב מילס: תב"ע מאושרת. לא הכל משווק. כל זה, למעשה, משווק, חלקו בנוי. כל המגרשים פה בשלבי בנייה. זה ממש הגל האחרון. אלה פה, הרוב בנוי. זה גל השיווק הבא שלנו. אלו מגרשים, שעכשיו, אנחנו יוצאים במהלך של תכנון מפורט, כדי גם כן, לקדם אותם. ממש בימים אלו נפתח, כבר היה את הנוהל יועצים, ויוצאים לתכנון מפורט.
מרים גולן: זה משווק לקליטה חדשה או לקיימים שרוצים?
יניב מילס: באופן עקרוני, נטור, יש בה קליטה מרחוק. הכל, עד היום, שווק לנקלטים מבחוץ. עכשיו, זו הקליטה הראשונה, למעשה, שהגדרנו מובנה 50-50. שוב, אני אתייחס למגרשים הקהילתיים. נחלות, אני שם בצד. שהגדרנו מובנה 50-50, 50% לבני מקום, 50% נקלטים. בתוך בני מקום, נכנס מגוון סיטואציות. בעיקר, מיועד לבנים של.
מרים גולן: אלו שגרים ביחידות?
רווית אוליאל: זה לא אוטומטי.
יניב מילס: בהגדרות שלנו, נכון להיום, שוב, יכול להיות שישתנה בעתיד, הם לא מקבלים תיעדוף אוטומטי. מבחני השתלבות כאלה ואחרים בקהילה, יכולים לשים אותם במקום שיקדם אותם. יש לנו פה בנטור, בנוסף לבית ספר שורשים שעליו דיברנו, יש לנו עוד כ- 5 מרכזים. יש לנו את ישיבת תמר, בית ספר מעיינות, שיושב אצלנו, כרגע, בפוזיציה זמנית, ממש פה, חצי מהמועדון משמש אותו. והרגליים על הקירות, כי המועדון פה, גם כיתת לימוד של מעיינות חלק מהשבוע. ויש לנו פה, 2 גני חינוך במיוחד, במיקום זמני. אנחנו, כרגע, בעבודה מול המועצה למצוא מיקום להם ולעוד גן נוסף, גם פה בנטור. זו זכות גדולה שהם אצלנו, ואנחנו עושים מאמצים גדולים שהם יישארו אצלנו. חוץ מזה, יש לנו את מדרשת השילוב, שנמצאת במיקום זמני. לגבי מיקום הקבע שלה, כנראה שהוא לא יהיה בנטור. זהו, פחות או יותר, מבחינת מוסדות החינוך.
קובי נחום: מעיינות, בונים עכשיו, לא?
יניב מילס: אני לא יודע אם יש כבר עבודות בשטח.
אסתי זיסמן: הם התחילו עכשיו, כן.
יניב מילס: ממש בימים אלה. זאת התב"ע, ברפרוף. נחלות, פחות או יותר. מגרשים קהילתיים. ברמת המגרשים הקהילתיים, להיכרות. אנחנו פה בתכנית המקורית של התב"ע, הייתה קונספציה, שהייתה גם בחד נס וביישובים נוספים, שכדי לייצר איזה שהוא בסיס תעסוקתי, גם לתושבים הקהילתיים הצמידו לכל מגרש, איזה שהוא סטריפ קטן, שמאפשר הקמה של 2 יחידות צימרים. אני לא כל כך מצוי בזה, אבל להבנתי, במהלך השנים, גם ברמת ההיתכנות העסקית, זה הוכח כפורמט.
אורי מרגלית: מה זה אומר, בעצם?
יניב מילס: זה אומר, 250 דונם, על מגרשים קיימים של 600-650. אלו סדרי הגודל. כלומר, סך הכל מגרש. בפועל, גם פה בנטור, על בסיס החלטות פנימיות קודמות, יש הבנה, שלא רוצים לייצר את שורות הצימרים הנוראיות האלה, וזה מפגע קהילתי מאוד בעייתי, בלשון המעטה.
* רפי קלמנוביץ' מצטרף לישיבת המליאה
עקיבא טורנהיים: יוציאו תב"ע חדשה? זה מפגע פרנסתי.
רווית אוליאל: לא, אנחנו פשוט אוסרים צימרים.
יניב מילס: זה מפגע מכל כיוון, איך שלא מסתכלים על זה.
אורי מרגלית: זו פגיעה פרנסתית למתיישב.
יניב מילס: אני יכול להבין למה.
אורי מרגלית: זה משהו שמופיע בתב"ע. חלק מזכויות הבנייה, ואתם מונעים את זה.
יניב מילס: את המציאות המשפטית, לא אני ולא אתה נשנה. אז אני אומר, כרגע באמת, האירוע מנוהל ברמה החברתית. חד משמעית.
רווית אוליאל: מי שרוצה, עושה ושם פס.
יניב מילס: זה בלי קשר לכלום, תמיד נכון, בכל קונסטלציה. אנחנו מנהלים את זה, כרגע, מולם. אנחנו במהלך של תב"ע חדשה, שנדבר עליה, ששם אנחנו מנסים להסדיר את השימושים והייעודים, באופן קצת יותר הגיוני ומתאים לכלל המשפחות. מבחינת האתגרים המרכזיים לפתחינו, אז באמת, צמיחה דמוגרפית, כמו שאמרתי, גם בלי קשר לכלום, נטור לאורך כל השנים, לא הורידה רגל מהגז לשנייה. ההנהלות הנוכחיות, הקהילתית והאגש"ח, חרטו על דגלם, לרכב על החלטת הממשלה, כמה שרק אפשר, בכל האספקטים, על כל המשמעויות של זה. כלומר, כמו שאמרתי, אנחנו יוצאים עכשיו לשיווק, שהוא קצת מקדים, למעשה, את הצמיחה הדמוגרפית כמו שהייתה מתוכננת, ויצאנו גם בשיתוף, עידוד וקידום המועצה, לתכנון מפורט של עתודת המגרשים, 70 מגרשים נוספים. המשך פיתוח תעסוקה ויזמות, נכון ברמת האגש"ח, נכון ברמת הקהילה, נכון ברמת השיח בין הגופים. המשך פיתוח תשתיות ושירותי ציבור, היישוב גדל, מצריך כל הזמן התייחסות לזה. התב"ע בהסדרה, אמרתי, אנחנו במהלך של תב"ע חדשה, שיש לה כמה תכליות. ניגע בזה בהמשך. מערכת החינוך הולכת וצומחת, ניגע בזה גם בהמשך. חברה וקהילה, גם. עובדות שכנים, בסדר, נדבר כבר על הכל עוד רגע. מבחינת הגרף צמיחה של נטור, נכון להיום, ב- 23, אנחנו על 608 תושבים. ב- 2004, 61 תושבים. כשבבתי אב, אנחנו מדברים כמו שאמרתי, על 127. החלוקה הפנימית פה פחות רלוונטית ומעניינת. צמיחה דמוגרפית, אנחנו מסתכלים על הפיתוח המואץ של תשתיות ציבוריות. מבני ציבור, אנחנו מבחינתנו, שמים לא מעט כסף, במקביל להחלטת הממשלה, להתחיל לייצר תכניות. מה שנקרא, אסטרטגיה לייצור תכניות. אתמול אישרנו פה תקציב עם סכום לא מבוטל לטובת העניין. כנ"ל, גם בהיבט האגש"חי, של האיתור, אני פה נכנס לכובע שאינו שלי, איתמר שנמצא במילואים, הוא היה מסביר את זה קצת יותר, אבל זכיתם מן ההפקר. כל ההיבט המשקי, איתור שטחים, מכסות מים, וכן הלאה, לייצר פה את התשתית האמיתית מהנחלות שעליהם דיברנו. קליטה אינטנסיבית בעשור האחרון. לצמיחה מהירה יש מחיר. כלומר, דיברו על חזון, לפני לא הרבה שנים. דיברו, בהתחלה, על החזון של הדתי-חילוני. תוך 10 שנים, כבר אנחנו מוצאים את עצמנו במצב של 120 משפחות, רובן לא היו בשלב הזה. אנחנו צריכים לעדכן את האירוע, לדבר עליו מחדש, לחזק את ההסכמות, לחזק את ההבנות, ולהסתכל ביחד לאן הולכים.
אריק בן מאיר: מי שבא לפה, מכיר את זה. לא מופתע.
יניב מילס: מי שבא לפה, מחייך ואומר, כן, זה בדיוק מה שחיפשתי, ובדיוק מה שרציתי. אני שם. ברגע שהוא נוחת פה, פתאום מתחיל להתברר, שהוא שם, אבל ההוא שם. זה נכון בעוד מקומות.
רווית אוליאל: היום בערב נפגוש את כל ההם משם. יישוב מאוד ליברלי וסובלני.
יניב מילס: מאוד ליברליים וסובלניים, כן.
אורי מרגלית: מה יחסי האגודה והתושבים? מה טיב היחסים? האגודה קהילתית?
יניב מילס: אמרתי, יש לנו פה 87 נכון להיום, בתי אב. אין בעיה, כשאתה אומר אגודה ותושבים, על מה אתה מדבר? האגש"ח. יש אגודה קהילתית. כשפתחתי, אמרתי, יש לנו אגודה קהילתית שמאחדת, שכולם בקהילתי. ויש לנו את האגש"ח. אני אומר, שבסך הכל, מערכות היחסים מאוד טובות. מאוד טובות. יש פה הרבה קשב. יש, ברמת ניהול אירוע. באמת, בסך הכל, העבודה בין ההנהלות, מאוד טובה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: צריך לזכור, שיש להם גם אגודת מייסדים.
יניב מילס: של המייסדים, כן. היחסים הם טובים. העבודה היא טובה. באמת, אני אומר את זה, לא רק מהמקום של הפוזיציה, של לשדר הכל טוב כלפי חוץ. זה בנוי על זה. היתרון פה נובע מזה, שבאמת, כולם הגיעו ביחד. לא אנחנו עשינו, הקמנו, בנינו, אתם באתם השתלטתם לנו, מי אתם. אולי יש חלק שמרגישים ככה, אבל הם מבינים שזה לא רלוונטי. הבניית מערכות יחסים וותיקים. מה שחיים ציין, יש פה אגודת מייסדים. יש 13 משפחות וותיקים, שיש להם, זה סוג של ניהול אירוע נפרד, לא ברמה הקהילתית. בכלל לא ברמת מכסות ייצור וכו', וזה גם מאפיינים שהגיעו מהקיבוץ והמשיכו איתו הלאה. חקלאיים, קהילתיים, שוכרים, מבחינתנו, כמו שכתוב פה, הייתה הימנעות מיצירת מעמדות, תוך שימור מכלול האינטרסים.
רמי ניסן: המייסדים האלה, הם עשו משהו שבקיבוץ ליד, במיצר, זה לא הצליח.
יניב מילס: חד משמעית. אנשים פה עשו שינוי, שהוא היה מאוד קשה להם, הרבה יותר מאשר ברמה הפיזית, ברמה המנטלית. ציינתי את זה. אני לא יודע מה יותר קשה. אם להפוך מקיבוץ למושב עובדים או אם להפוך משומר צעיר, תנועה קיבוצית, לדתי-חילוני. אגב, גם בשומר הצעיר היה קונפליקט מאוד עמוק, סביב העלייה של נטור כקיבוץ לגולן. ההתלבשות על החלטת הממשלה והרצון, באמת, לעמוד בה, עם שימור מקסימלי של איזה שהוא מרקם קהילתי, מצריכה תהליכי היכרות, קליטה ועדכון אינטנסיביים. והבנייה מחודשת של כל התהליכים, זה אנחנו עסוקים, ראשינו ורובנו בדברים האלה היום.
חיים רוקח [ראש המועצה]: בדיוק דיברנו על מיצר. אמרנו ששם המצב, עם אגודת המייסדים. הוא ניסה להסביר, שיש כאן אגודת מייסדים.
יניב מילס: לא. לדעתי, מאז שאני מכיר שם, מבלי לדבר על שם ופה, זו, באמת, פאזה אחרת. הם קיבלו את זה מראש, הם היו חלק מהתהליך של השינוי. לא נכפה עליהם בשום צורה ואופן. דיברתי על המורכבות כבר, על הצמיחה, על המגוון. במקביל לצמיחה כזאת, אנחנו גם עומדים בפתחו של תהליך חברתי אסטרטגי. שאני אומר בהקשר הזה, זה נוח לזרוק את המונח הזה חברתי אסטרטגי, אבל המורכבות של זה, במיוחד ביישוב חדש, כשכבר כולם מיצו את התהליכים האלה עד מעל הראש, ורמת האמון בהם, בדרך כלל, שואפת ל- 0. צריך הרבה חשיבה מחוץ לקופסה באירוע כזה. מערכת חינוך בלתי פורמלית, מבחינת כמות ילדים. יש לנו 280 ילדים בגילאי 0-18, הרבה יחסית. מוסדות חינוך, יש לנו מערכת גיל רך מפוארת. חינוך לא פורמלי שאנחנו בבירור בלתי פוסק סביב איך הוא נראה ברמת היקף הפעילות שלו, עם איזו תנועת נוער לעבוד, וכן הלאה. זה לא נגמר לעולם. לא יודע להגיד גם לאן זה הולך.
* מורן קורן מצטרף לישיבת המליאה
ברוך כהן: נדע בהמשך.
יניב מילס: תדעו בהמשך, שאנחנו עדיין בבירור.
מרים גולן: איפה בא לידי ביטוי שילוב התושבים ביישוב?
יניב מילס: היישוב משלב חילוני ודתי בכמה אספקטים, שהערב, באמת, יש לנו פה איזה שהוא מפגש, בנוגע ל- 1 האספקטים הליבתיים שבזה. באופן עקרוני, לא הקראתי לכם את החזון ואת האמנה, ואולי קצת חבל, אבל חסתי עליכם.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אני אגיד, שזה כנראה היישוב שקוראים בו הכי הרבה מגילת אסתר, בצורה המסורתית, גברים ונשים בנפרד.
רווית אוליאל: השנה איחדנו. הקריאה הקהילתית הייתה קריאה שוויונית.
רמי ניסן: כמה בתי כנסת יש פה?
רווית אוליאל: כמה מניינים או כמה בתי כנסת? יש בית כנסת בנפרד, ו- 3 מניינים. 1 אשכנזי, 1 ספרדי, ויש מניין.
יניב מילס: יש 1, והוא לא מספיק. אין בו מניין. כחלק מכאבי הגדילה, באמת, אלו נושאים שאנחנו מתמודדים איתם לאורך הדרך. אני אומר במובן הזה, בפרקטיקה של חיי היומיום פה, זה עובד בהרמוניה, באמת, מופלאה. אנשים, תענוג, כיף בנטור. אני, כבעל תפקיד פה, מסתכל בקנאה על מה שקורה פה. באמת, החיים פה ברמה הקהילתית, הנושא הדתי-חילוני, הוא לא על הפרק, במובן הכי טוב שיש. אנשים פה מתארחים אחד אצל השני, חיים ביחד, אירועים קהילתיים מתרחשים פה, הייתי אומר על פי סטטוס קוו, אבל זה ממסגר את זה לפריים לא נכון. לפי דינמיקה הכי פשוטה וזורמת. דיברנו על החינוך הלא פורמלי, החינוך הלא פורמלי פה, על כל הקשיים האובייקטיביים מבחוץ, דווקא זה הכי לא אישיו בפנים. הנוער פה הוא בשכבות אחידות, אין הפרדה כזאת של דתי, חילוני. במובן הזה, הרמוניה, באמת. הקשיים מתחילים כשנוגעים בסוגיות ליבה, של איך ייראה המניין בבית הכנסת, איך תיראה קריאת מגילה, או נושאים כגון אלה. בעיות של דתיים. חד משמעית. אבל, אני אחזור שנייה לאמנה, מה שדובר פה מלכתחילה זה, אם לנסות לייצר גם בסיס יהודי משותף. וברגע שהם נוגעים בזה, ומנסים לייצר את זה, מתחילים לצוף קשיים. יש לנו פה מפגש הערב, שנועד להגיד, אף על פי כן, ולמרות הכל, אנחנו עושים שיח סביב זה. לא מתחייבים ברמת תוצאה, מתחייבים ברמת שיח. אגודה חקלאית ואגודה קהילתית, אני אומר מילה על זה. אמרתי, ברמת היחסים, בפועל, ההכוונה פה של האגודה החקלאית היא מאוד עסקית, בענייני החקלאים, מאוד. כל ענייני התכנון והבנייה מנוהלים במשותף. איפה שאפשר, מבחינת המרחב לעבודה הקהילתית, זה נמצא באגודה הקהילתית. ומבחינת העניין של האגודה החקלאית לעשות את זה, העבודה הקהילתית, ראשה ורובה, באמת, בענייני החקלאיים, אמצעי ייצור וכו', כשהשיתוף פעולה הוא טוב. יש לנו סנכרון מלא ואנחנו יודעים לעבוד ביחד. אני חייב לומר, באמת, הרבה פה מבוסס על מערכת יחסים בין אישית שמשכילים לייצר, ועל עבודה על הדינמיקה השוטפת ולא על הסדרת מנגנונים. מוסדות שכנים, דיברנו. על המורכבויות של זה. יש לנו פה, כמו שאמרתי, כ- 5-6 מוסדות חינוך, תלוי כמה סופרים. יוצר פה את העומס, יוצר גם את המורכבות ברמה הקהילתית, אם מדובר פה על איזה שהוא, בפנטזיה, מושב אינטימי קטן, עם תנועה, בעיקר, פנימית. היום אנחנו עם חיספין, בני יהודה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: תסביר את זה. איך אתה מגן על התנועה, שעוברת דרך הציר המרכזי, יש כאן מעיינות, כביש שאמור לעבור באבני איתן. בינתיים זה כאן. יש כאן 2 גנים חינוך מיוחד, בואך 3. בלב היישוב, מזרים תנועה פנימה. לפני שדיברנו על גנים, מעונות, ויש כאן את תמר ורגבים, 2 מוסדות חינוך.
יניב מילס: זהו, מבחינת ייעדי התב"ע שלנו. יש פה תיקונים בגודל נחלה, יש פה 90 יחידות שהיו תלויות בשטח של תמר, שצריכים להוציא אותם.
אריק בן מאיר: מה גודל נחלה היום?
יניב מילס: דונם וחצי. אני עוד לא יודע להגיד לך במבחן התוצאה, אני יודע שיש ישובים אניעם, שעל, ממה ששמעתי, שכבר ביצעו מהלכים דומים.
מורן קורן: הוא שואל מבחינת הפריסה.
יניב מילס: הפריסה, בסוף יש לך נחלה, ואיפה שהוא, זרוקה השלמה. או אם זה מתוכנן כמו שצריך, בצורה של שורת השלמות. איך זה מנוהל מבחינת הפיתוח, עוד חזון למועד. יש לנו פה, באמת, את כל התנועה, שחיים דיבר עליה, שעוברת, נכון להיום, דרך מרכז המושב. הרעיון הוא להסב אותה, במסגרת התב"ע החדשה, החוצה. לעשות, איזה שהיא, הצרחה וארגון פנימי. ומבחינתנו, ברמה הקהילתית, 1 מגולות הכותרת, 1 מהיעדים המרכזיים, זה לעשות שינוי של הייעודים והשימושים, במגרשים הקהילתיים. יש פה מהלך, שכבר כמעט הושלם, של תצ"ר, ושל היוון. זה ברמת הנחלות, במסגרת המעבר מקיבוץ לנחלות. עשו פרצלציה, אחרי זה הרישום על שם התושבים, מהלך שנמשך ונמשך, אבל לדעתי, כבר ממש על סף השלמה.
אריק בן מאיר: זה מעוגן ביחד, או כל אחד עושה בעצמו?
יניב מילס: אני לא מרכז המשק, אבל ממה שאני מכיר, כן, 99% מהתושבים, עשו את זה בצורה מרוכזת. 4 משפחות הלכו בנפרד. טוב, זה ברמת פיתוח תשתיות. זה מרכז היישוב, נכון להיום. תכירו, גן, גן, מעון, בית בכנסת. פה, זו עתודה של מרכז היישוב. זו התכנית של מרכז היישוב. ברמת תעסוקה ויזמות, אני לא אכנס לזה, כי זה באמת לא אצלי, אבל, באמת, הרוב פה מנוהל ברמת החקלאי הפרטי שמנהל את העסקים. יש פה כמה מיזמים משותפים, באוכמניות, טורבינות, קנאביס, קנאביס פחות, נכון להיום, גד"ש, וכן הלאה. למכביר, יזמויות פרטיות. אני רק אומר, באמת, יש פה אזור משקי, אזור תעסוקתי, ואת השטחים החקלאיים, מה שמאפשר פה מגוון רחב מאוד של יזמויות, ויש פה הרבה. הסטטוס שלנו, מבחינת החלטת הממשלה, בנינו, יחסית, תכנית מאוד סדורה לאירוע הזה. עשינו שיתוף ציבור, חילקנו את זה ל- 2, לשיווק המיידי, שלא מצריך אסיפה, עד ה- 29 מגרשים שאנחנו בפתחם. עוד 70 מגרשים, ואת זה כן נביא לאספה מסודרת, כבר יצאנו איתם לתכנון מפורט, וכל העתודה התכנונית. כל זה קורה, כמו שאמרתי, במקביל לעבודה על תב"ע חדשה, וכל זה, במקביל, גם לקידום אסטרטגי של כל התשתיות הציבוריות. נכון להיום, זה המועדון שלנו. הוא לא מספק היום, גם אם היה מספק היום, הוא לא מספק את היעדים שלנו ל- 2025-2026-2027, בכל המרכז. זהו, פחות או יותר.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: יש לנו עוד 10 דקות כדי שנוכל להתחיל. יש קוורום. חיים יתחיל עם סקירה על התיירות.
[ 2 ] דיווח + דיון על המשך מליאות ביישובים
חיים רוקח [ראש המועצה]: אני אתחיל בדיווח. ביום ראשון היינו בוועדת היישום ה- 2, של החלטת הממשלה 864. בהחלטת הממשלה, יש המון סעיפים. מי שזוכר, יש מעל 80 סעיפים, משרדים שונים, וכן הלאה. אני יכול להגיד, שרוב הסעיפים מתקדמים, מתבצעים. חלק מהכסף כבר הועבר, חלק מהכסף נמצא בשלב כזה או אחר. חלק מהסעיפים, הולך לנו קשה. לדוגמה, משרד הרווחה לא יודע איך משחררים כסף. אנחנו נעבוד על זה, ונצליח גם את זה. מה שחשוב, זה הקטע של משרד השיכון, בעיקר, בנושא הזה. משרד הפנים, אני מקווה ששחררנו את הפלונטר, ונקבל את כספי הפיתוח 7 מיליון, 22'-23', ונוכל לרוץ גם עם הדבר הזה. במשרד השיכון, יש אצלו 43 מיליון שקל של מבני ציבור, יש 35 מיליון שקל של תשתיות, שאמורים להיות מופעלים על ידי משרד החקלאות, אבל דרך משרד השיכון. בסעיפים של החלטת הממשלה הייתה התניה, כלומר, שהכסף ישוחרר מול קליטה, מול ביצוע. קודם כל, צריך להבין, שלב א' של החלטת הממשלה 22'-23' דיבר על 1,058 משפחות. קלטנו בגולן מאז החלטת הממשלה, מהתאריך הקובע, עד רגע זה, 616 משפחות. יותר מ- 50% מהחלטת הממשלה. מהכדורגל דתית אזורית גולן זה לא זה לא נכון יומן כולם רודפים
עקיבא טורנהיים: בכמה זמן? מה זה קליטה?
חיים רוקח [ראש המועצה]: שנה ו- 3 חודשים. קליטה, ועדת קבלה אזורית.
אריק בן חיים: עדיין לא גרים פיזית בגולן.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה לא אכלוס. הרוב, כן גרים בגולן. גרים בשכירות כאן או שם.
אריק בן חיים: לא הגדלנו את כמות המשפחות.
עקיבא טורנהיים: כנראה שהגדלנו. הם גם בעלי הבית, וגם בשכירות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: יש אפשרות להתייחס לכל מספר, תכף אגע בזה בזווית אחרת. מספרים יכולים לבוא מכל מיני, שלב של ועדת הכרות, שלב של ועדת קבלה אזורית, זה אומר שהם עשו כבר את כל המבדקים, שילמו כבר את דמי האכלוס, וכן הלאה. ואז, אחרי שהם התקבלו ליישוב, עכשיו, הם עוברים ועדת קבלה אזורית. זה חלק מהנושא של הפיקוח. משרד השיכון ומשרד האוצר, רצו שאנחנו נקבל רישום מרמ"י. אם מישהו מסוגל לתת לי נתון לרישום ברמ"י, אני אתן לו נשיקה. רמ"י לא מסוגלת לתת רישום לרמ"י. כמה שזה נשמע מצחיק. אפילו רמ"י, לא מסוגלת לתת את הנתון, כמה נרשמו ברמ"י בתקופות מסוימות. אני יודע, זה נשמע אבסורד. אבל ניסינו. ניסינו ב- 1,001 כיוונים, עד שרמ"י הרימו ידיים. אז נקבע מנגנון, שבו אני חותם על המסמך, ומשרד השיכון חותם על המסמך, וזה נחשב, קליטה. זה מה שנקבע במנגנון. ואנחנו לא מבלפים. אבל קלטנו 616 משפחות. אני יודע להגיד בכל ישוב, 1 ל- 1. יש כאן הרבה יותר מורכבות ממה שחושבים. אני אתן דוגמה.
רמי ניסן: אם רמ"י לא יודעים להגיד לך כמה, אז תכנית הממשלה שלך נתקלת באותם קשיים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: יש הרבה קשיים, אבל המטרה היא להתגבר. אני אתן דוגמה כדי שנבין. אני אקח לדוגמה יישוב כמו נטור. נגיד שהתקבלו 5 קהילתיים, ו- 2 נחלות, 2 חברי אגודה. האגודה, לא עוברת ועדת קבלה אזורית. אז איך אני יכול לאתר את זה? בואו ניקח משהו אחר, בואו ניקח קיבוץ שהכשיר 30 מגרשים, שם כסף. אף אחד לא יבוא לוועדה. לכן, יש בעיה עם הדרך, איך סופרים את זה. אז אנחנו אוספים את הנתונים, 1 ל- 1, ממש, עובדים מול כל יישוב ויישוב. שעל, חלק נחלות, חלק קהילתי, מי כן, מי לא, מי עבר ועדת קבלה, מי לא עבר ועדת קבלה. סיפור מההפטרה.
רמי ניסן: אמור לי את המספר שאתה רוצה, ואני אתן לך.
חיים רוקח [ראש המועצה]: לא. אנחנו מאוד מאוד נזהרים. אנחנו מפחדים שמישהו יבדוק אותנו, ושלא יתפסו אותנו, אפילו לא על קוצו של יוד.
ברוך כהן: מי יכול לבדוק אותך?
אריק בן מאיר: מחלקת קליטה של המועצה מעודכנת?
חיים רוקח [ראש המועצה]: עובדת קשה. מעודכנת און ליין.
עקיבא טורנהיים: מה זה קליטה בפועל?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אלו ועדות קבלה שהיו.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו יודעים כל יישוב ויישוב בדיוק מה קלטנו. יותר מזה, בגלל שאנחנו עושים כמעט ברמה שבועית, מה שלא היה אף פעם, ועדות קבלה, זה הקצב בגלל הכמות, אז אנחנו יודעים להגיד גם מה הולך להיות. יש לנו תכנית עבודה מול היישובים, מתי אנחנו עושים את מי וכמה. אנחנו יודעים להגיד גם צפי. כשאנחנו מכניסים גם את הצפי, אז חברים, עד סוף 2023, אנחנו אמורים להגיע, בסביבות 1,200 משפחות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: כל העניין לא שווה לי, אני בכוונה אומר את זה ככה, כי אנחנו עשינו עוד מעשה. לקחנו את רון שני, היה ראש המועצה של משגב, ועשינו צמיחה דמוגרפית. הוא אסף נתונים, למ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל הדברים האלה. עשור אחורה, ובנה מה הולך קדימה. כולל פנייה ליישובים, תגדירו אתם מה אתם חושבים שתקלטו במהלך השנים, מעכשיו, נדמה לי עד 2033, עשור קדימה. היישובים רוצים לגדול יותר ממה שאנחנו היינו אמורים. הרבה יותר. זאת אומרת, נגיד, היינו אמורים לקלוט עד 2026, 2,500-3,000, הם רוצים יותר. זה הם אמרו, היישובים אמרו, לא אנחנו אמרנו. זה די מדהים הדבר הזה, הפתיע גם אותנו. אנחנו ישבנו מול זה, ושמנו גם את הנתונים שלנו. זאת אומרת, מצד אחד, מה החלטת הממשלה אומרת, מצד שני, מה הסטטיסטיקה אומרת, מצד שלישי, מה היישובים אומרים, מצד רביעי, שמנו גם, מה אנחנו אומרים. למה היה חשוב לי לשים גם מה אנחנו אומרים? כי יש את העניין של התב"עות. נוסף לכל הצרות, יש את הבעיה של התב"עות. אם אין לי ועדה מיוחדת השנה, בשנת 2025 הגולן נתקע. אין מה לשווק. נגמר. נעמדים בברקס. בצורה הכי פשוטה. אני חושב, ש- 1 הדברים היפים שקרו כאן, שאם בהתחלה, לפני שנתיים, אמרו שאני משוגע, בסדר, אני משוגע, ואמרו שאני הוזה בהרבה מאוד דברים, היישובים היום מבינים שאנחנו בדרך לשם, רוצים לא רוצים. זה קורה. זה פשוט קורה. אני אקח יישוב כמו מייצר, הוא נמצא בתהליך קליטה מפואר. הבית הר- 1, אחרי 40 שנה, יוצקים שם יסודות ואת הרצפה עכשיו. אני עוקב אחריו כל יום. נכון, התחיל הבית ה- 2 עכשיו. אחרי 40 שנה, בונים שם בתים. אבל, מיצר בא עכשיו ואומר, חיים תקשיב. הכשרת לי 62 מגרשים, לא מספיק. בוא, תשלים לי את ה- 100 נחלות, אבל לא רק תשלים את ה- 100 נחלות, אנחנו הולכים לתהליך קהילתי. אנחנו רוצים לקלוט תושבים קהילתיים.
אריק בן חיים: חוץ מהנחלות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: חוץ מהנחלות. אני חושב שזה תהליך. אני אומר לכם גלוי, אם הייתם מדברים עם מיצר לפני שנה, אני חושב, הייתי אומר להם, בואו תקלטו קהילתיים, מה מיצר היו אומרים לי? מה פתאום. זה תהליך שעובר על כל היישובים כאן. בואו ניקח את צחי. כמה קלטתם שם?
צחי: עכשיו 44.
חיים רוקח [ראש המועצה]: כמה אתם צריכים לקלוט? אם אנחנו פותרים את הבעיות, בעיות תמיד יש.
מרים גולן: כמה זמן ה- 44? 44 מתוך כמה? כמה בתי אב?
אורי מרגלית: כמה תושבים קיימים?
צחי: משפחות בסביבות 130.
אורי מרגלית: עם הארעיים?
רווית אוליאל: 130, הולכים לקלוט 40. בהצלחה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: והם ממשיכים קדימה.
רווית אוליאל: נראה לך הגיוני? נראה לך בריא, באיזו שהיא צורה?
צחי: אם יש לך את התשתיות. גנים, מועדונים.
רווית אוליאל: איזה תשתיות? 40 משפחות נופלות על 130.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה לא נגמר בזה. רמת טראמפ. יש 24 גרים מייסדים. למעשה, שיווקנו כבר 49 מתוך ה- 99 שיש לנו. נשארו לנו 50.
אריק בן חיים: 25 גרים, לפני או בנוסף?
חיים רוקח [ראש המועצה]: 25 גרים במקום. שיווקנו בשיווק ישיר, עם כל מיני מבחנים ותהליכים. השלמנו ל- 49. נשארו לנו עוד 50. על ה- 50 שנותרים, יש לנו 2,500 משפחות בהמתנה. זה מטורף לחלוטין.
מרים גולן: 2,000 אמיתיות?
חיים רוקח [ראש המועצה]: 2,000 אמיתי, אחרי סינון. היה קרוב ל- 10,000. אנחנו שוקלים מה לעשות מרכז המידע שלנו. הוא מטומטם, סליחה שאני אומר. אתה מתקשר, אם יענו לך בכלל, אז יגידו לך, אין לנו מה לתת, אין לנו מה להציע, רשמנו אותך. זה מה שיש להגיד. אין לנו כלום. בואו ניקח את מיצר, ישבתי איתם בשבוע שעבר. יש להם כבר 3 עכשיו, עוד 8 בהמתנה, בקיצור, ב- 3 השנים הקרובות הוא יודע מי הולך להגיע אליו.
מורן קורן: יש לנו קלסר של קהילתי, של משפחות שכבר היו בוועדת היכרות. אנחנו הולכים להזמין אותם למפגשים הקהילתיים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: המצב, בקטע של הביקוש לגולן, ומצד שני, אני חייב להגיד, ההיענות של היישובים, ברוך השם, היא מטורפת. באתי לוועדת היישום, אמרתי להם במילים הכי פשוטות, תפסיקו לבלבל לי את המח.
אריק בן חיים: השבוע נמכר בבני יהודה, בית 60-65 מטר, 1.150 מיליון.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה מטורף.
אורי מרגלית: בנוב נמכר אותו דבר.
אריק בן חיים: מה קורה כשיש ביקוש ואין היצע?
חיים רוקח [ראש המועצה]: באתי לוועדת היישום, אני אקצר, כי ועדת היישום היא ארוכה, יש בה הרבה נתונים. אמרתי להם, אנחנו עומדים בצד שלנו בהסכם, הם רואים את הנתונים, הם רואים את הצפי, שמו גם את הטבלה, את הצפי העתידי, אתם רואים את הביקוש, תפסיקו למשוך אותי בזמן, תעבירו לי את הכסף. תעבירו לי את הכסף של מבני ציבור, תעבירו לי את הכסף של התשתיות, כדי שנפסיק לנסוע בכבישים בתוך היישובים, על האין כבישים, על הבורות. תנו לי להתקדם. התנהל שם וויכוח שלם, אני מאמין שבסוף זה מה שיוכרע, ונוכל לנוע קדימה.
אריק בן מאיר: כן, אבל מה שאנחנו רואים זה משפחות לפני ועדת קליטה או משפחות שנקלטו?
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה כבר עבר.
אריק בן חיים: עבר, אבל לא בהכרח גרים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אמרתי, יש כל מיני הליכי שיווק. בהליכי שיווק אתה צריך לקבוע איך אתה עושה את זה. את הצמיחה הדמוגרפית שעשה רון שני, עשינו לפי אכלוס , לא לפי שיווק, או לפי ועדת קבלה.
אריק בן מאיר: זה אכלוס או שיווק?
חיים רוקח [ראש המועצה]: פה, זה ועדת קבלה אזורית. זאת אומרת, עברו את כל המבחנים. עכשיו נשאר לרשום אותם ברמ"י. הבעיה ברמ"י, 1. שאתה יודע מתי אתה מתחיל, אתה לא יודע מתי אתה מסיים. 2. יש לנו בעיה קשה מאוד עם הנחלות. אם אין קרקע, אני לא יכול לרשום אותם. יש לי 16 נחלות בנוב, שלא רשומות. האנשים שילמו מעל 400,000 שקל, המגרש כבר מפותח, האנשים הוציאו היתר בנייה, הולכים לבנות, ואני עדיין לא יכול לרשום אותם ברמ"י.
רמי ניסן: ואם תרשום אותם ברמ"י, יהיו להם אדמות?
חיים רוקח [ראש המועצה]: לא, אין לי אדמות. אנחנו פועלים. אני אקח נושא 1, כי רציתי להראות לכם מה הולך לקרות. זה כסף של החלטת הממשלה, בגדול. נושא התיירות. תעקבו אחרי הסכומים, בבקשה. 3.5 מיליון מטיילים בשנה, 13% תיירות נכנסת, 87% תיירות פנים. 2,000 חדרי לינה, ברמות השונות. 90% תפוסה במלונות. 15% תיירות באזור, מעט מאוד, אנחנו הולכים להעלות את זה. ארגונים תיירותיים שלנו, אני לא אעבור, טבע, מורשת, אתם יכולים לראות כאן. המטרה שלנו, לקחנו את נושא החקלאות, מי שזוכר, והבאנו אותו, אני חושב, מהרמה הזאת, ה- 0 שהוא היה בו, לרמה אחרת לחלוטין, שהולכת ומתפתחת בקצב מטורף. היחידה לחקלאות ולחדשנות, הנושא של אביב קטח, מכון שמיר, 2 חברות מחקר. אני מקווה להקים עוד 2 חוות מחקר, 1 בחרמון, 1 באבטחה, וכן הלאה. מחקרים יישומיים, השקעות כסף גדולות מאוד, יזמים שנכנסים אלינו. כל פרויקט הפטריות, אם זה לחלבון מן הצומח, ואם זה לדברים נוספים. אנחנו בכיוון הנכון, בדבר הזה של החקלאות. למה חקלאות? כי זה הענף האסטרטגי, ההכנסה האסטרטגית של הגולן. משם אנחנו חיים. 60% מההכנסה בגולן, היא מחקלאות. הצד השני, או הענף השני שאנחנו מרוויחים ממנו, הוא תיירות. אלא, שהענף הזה לא מספיק מפותח. צריך לחשוב, איך נכון לארגן גם אותו בצד של המועצה. מצד שני, ברור לגמרי, שצריכים כאן השקעות. אז בשנים הקרובות, בשנתיים הקרובות, צריכים להיות מושקעים בגולן, קשה לי להגדיר בדיוק, בין 60-70-90 מיליון שקל. רוצים לראות? בואו, נראה לכם מה אושר. משרד מורשת, אישר הסדרה של שביל אלי כהן ב- 1.5 מיליון שקל. אתר מורשת עין קשתות, עוד 1 מיליון שקל, שדרוג שלו, וכל מיני דברים. שביל בתי הכנסת, שביל שמתחיל מאתר דבורה ועד עין קשתות, 4 מיליון שקל. דרך הלוחמים, 8 מיליון שקל. קיר וסעד, עוד 1.2 מיליון שקל, שביל מסודר עם חניון. קק"ל, אישרה עד עכשיו, 4 מיליון שקל מתוך 10, שדרוג פארק סלוקיה. זה 1 מתוך 4 פרויקטים אסטרטגיים שאנחנו נכנסים אליהם, כולל פארק, סלוקיה, מבוא חמה, המצוק של מבוא חמה, פארק אתגרי שם, ואחר כך רותי וגיל. 4 פרויקטים, כל אחד מהם, בין 10 ל- 20 מיליון שקל. כאשר, כל אחד מהם, המטרה בסוף, בין היתר, היא חיבור של טיילת, כמו שיש לנו בדרום הגולן, לכל הפרויקטים האלה. טיילת שמחברת מפארק עורבים, ועד מבוא חמה. צפ"ת, צוות פיתוח תיירות.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: פיתוח תיירות ציבורית.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה משרד התיירות, אישור הכספים. זה הצוות שמאשר את הכסף. שביל הגולן, העלות הכוללת של הפרויקט היא 8 מיליון, התמיכה של משרד התיירות היא 7.2. אנחנו צריכים לשים 300, זה שנה ראשונה, זה שנה שנייה. בשנה הזאת, אנחנו מסדרים את מצפה אופיר, מצפה השלום, נחל אל על, מפל השחור, אמפי גולן, תכף תראו את הכרטסת. בשנה הבאה, אנחנו מדברים על מצפה גדות, מצפה רונן, מרחב תיירותי, מפל עיט אניעם. ובשנה השלישית, אודי מאירי, ב- 13 מיליון שקל.
עקיבא טורנהיים: כל זה ממשרד התיירות?
חיים רוקח [ראש המועצה]: רק משרד התיירות. זה מתבצע עכשיו, נכנס השנה. זה אחד התב"רים שאתם תאשרו עכשיו. זו הכרטסת, הלאה. בואו ניקח 1 מהפרויקטים. המפל השחור, אתה מכיר אותו, נכון? יש לנו שם בעיה קשה מאוד, עם הכניסה דרך אבני איתן אל המפל השחור. יוצר לנו שם בלאגן אטומי. אנחנו הולכים לעשות כביש, לא שביל. כביש שמגיע מלפני הלולים, הולך בתוך השדות, מגיע למפל השחור, מאחורה, עם מגרש חניה. זו דוגמה לפרויקט.
עקיבא טורנהיים: שאלה, השקיעו 27 מיליון שקל בחילוץ נסיגה. יש אחלה של שביל מלמטה למעלה. למה הכביש מלמעלה למטה?
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה 12 מיליון שקל, בזווית אחרת. זה משרד התחבורה. אנחנו על זה. זה כרגע מה שאושר. לא מדבר כרגע על מה שיאושר. קרן לשטחים פתוחים, נחל סמך אושר. העלות הכוללת של הפרויקט היא 12 מיליון, כרגע אושר 7.2, כנראה גם קק"ל תשתתף כאן, וכנראה נגיע בסוף ל- 12 מיליון שקל. המטרה היא, לעשות פארק שמתחיל מהכנרת ונגמר בעין קשתות, בשלב הראשון. הלוואי ונצליח בעתיד, להמשיך אותו עד תל פארס. פארק 1 ענק. שיקום מעיינות, אושר, נכנס לביצוע כבר השנה. סך הכל, אנחנו מדברים על 31 מעיינות. שלב א', עין תות. שלב ב' יש עוד. לסיכומו של עניין, כרגע, 7 מיליון שקל, בביצוע.
יוני כהן: חיים, במעיינות האלה, זה גם כאלה שעשויים באופן לא טבעי, כמו עין ידידיה, וכאלה?
חיים רוקח [ראש המועצה]: כן. קרן לשטחים פתוחים. פיתוח שבילי תיירות, וכן הלאה. כורסי, אודי מאירי, דרך נוף מבוא חמה, וכן הלאה. עלות כוללת 18.5. אושר. זה השצ"פ. חסר לי כאן עוד משהו.
אריק בן מאיר: חסר לך כמה מיליונים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: חסר לי 18.5 מיליון שקל. אתם יכולים לראות פה, למשל אמפי גולן, שנמצא בתוך השצ"פ, הולך לביצוע השנה. אמפי גולן, אנחנו מדברים לדוגמה, על שירותים. למה? 1 הבעיות הקשות שיש לנו, זה שירותים. תבינו, לעשות שירותים באמפי גולן, שירותים שהם לא שירותים כימיים, 1.5 מיליון שקל.
אריק בן מאיר: מה עם שירותים בתל סאקי?
חיים רוקח [ראש המועצה]: יהיו שירותים גם בתל סאקי.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: למה אתה אומר? תל סאקי גם פה. התמיכה בתל סאקי, חצי מיליון שקל.
רווית אוליאל: זה אתר מורשת.
חיים רוקח [ראש המועצה]: עוד 2 פרטים, ואני אסיים. אודי מאירי 1.5 מיליון שקל לדרך, כרגע. דרך מורשת. ועוד 13 בהמשך. חוץ מזה, שביל ישראל לאופניים. יוצא לביצוע. יש פגישה בשבוע הבא, עם חברה שקיבלה את זה. לא אנחנו מבצעים, הם מבצעים. שביל ישראל לאופניים, שביל שמתחיל מהחרמון, דרך הכפרים הדרוזים, יורד, מגיע לפארק עורבים. זו לא טיילת. מהחרמון, דרך הכפרים הדרוזים, אודם לפארק עורבים. בפארק עורבים, שובר מזרחה לכיוון מצפה רונן. ממצפה רונן, שובר לכיוון עין מוקש, מעין מוקש עובר דרך הטורבינות הישנות, עסליה, עובר לאלוני הבשן, צומת פזרה, יורד חושניה, יורד סלוקיה, נכנס לקצרין, יורד לעמק. 18.5 מיליון שקל, יצא לביצוע. יש כבר חברה זוכה, יש הכל.
קובי נחום: את זה ניתן יהיה להקיף באופניים? הכל, רציף?
חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.
רווית אוליאל: לא כולם יוכלו. מי שירצה, יוכל לרוץ את זה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: עוד דבר 1. יש עוד דברים, אבל אני לא אדבר על הכל. חוץ מזה, התחלנו, יש אישור עקרוני, יש 500 לקק"ל, לתכנון. אבל אושר 18 מיליון שקל לשיקום אנדרטאות בגולן, מתל סאקי, למצפה רונן, כח נתי. כל אנדרטה של מלחמת יום כיפור, אנחנו מנסים להשיג לזה עוד קצת כסף, לא מספיק לנו, יהיה עם דגל אלומיניום, עם תורן.
קובי נחום: יש לך בחור שעושה את זה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: יש גם בחור. דגל, אנטי ונדליזם, בקיצור, כ- 20 מיליון שקל הולכים להיות מושקעים רק בדבר הזה, חוץ מכל מה שאמרתי מקודם. יהיו לנו שנתיים עמוסות בקטע הזה של התיירות. עכשיו, מה מדהים אותי? אני מספר את זה לפעמים, אומרים לי, אז מה? מה זה עושה לי? מה זה יעזור לי? חברים, זה ליצור פרנסה, זה ליצור אווירה, זה ליצור את האפשרויות, זה ליצור את הדברים, זה ליצור את הדבר הזה שאתה יכול להתלבש עליו, ולהרוויח ממנו. כשיהיה את כל מה שאמרנו כאן, כל מי שיעסוק בתיירות, תהיה לו פרנסה. וזה רק מה שהממשלה משקיעה. אני אגיד את זה ככה, אני לא אפרט, כי עדיין אני לא יכול, אבל אושר בוועדה בין משרדית, משרד התיירות, רמ"י, וגופים נוספים, הקמת, עד עכשיו, 4 בתי מלון, כל אחד מהם 250-300 חדרים, מהדרום עד הצפון, ובקנה עוד 5. עכשיו תחשבו, מה זה עושה לפיתוח התיירות בגולן. וזה בלי שאני מדבר, באמת, על מה שקורה עם עגלות קפה ופוד טראקים? ראיתי שמוזי כתב פוסט.
עקיבא טורנהיים: שאלה, יש לנו 3 מלונות, רמות, מרום גולן, כינר, סטאי. כמה תושבים באחוזים מחזיקים שם? 5%.
חיים רוקח [ראש המועצה]: המון. אם אתה רוצה, אני אספור, ואתן לך תשובה. אנשים שבאים לבית המלון, למשל במרום גולן, החבר'ה של טיולי הג'יפים, נהנים מהם? החבר'ה של הטרקטורונים נהנים מהם? החבר'ה של מדריכי הטיולים נהנים מהם? הפוד טראקים נהנים מהם? 2 פוד טראקים כבר במרום גולן.
עקיבא טורנהיים: 3.5 מיליון.
חיים רוקח [ראש המועצה]: מה שאני אומר, אנחנו עם ראש קדימה גולן.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו פותחים את הישיבה בצורה רשמית.
ברוך כהן: יש לי שאלה. אחרי שעשינו את הכל, את מחזיקים את זה? האחזקה תיפול, בעצם, על המועצה, על הארנונה, והתושב, כמה ייהנה מזה? אתה נותן את הכל לאנשים שמגיעים לפה, על חשבון התושבים. אני אתן דוגמה. יש שירותים בעוז 77, לא יכלו להציל אותם. למה? אחזקה. בכל התכניות האלה, תיקחו בחשבון, את הקטע של האחזקה. מחובתי להעיר את הנושא של האחזקה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: גם לזה יש תשובה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: יש לך לדוגמה, השנה אישרנו 7.3 מיליון תיירות, מתוך זה, יש 5 שנים תחזוקה על חשבון חברה מתחזקת, זה מתומחר בפנים. מה שאתה אומר זה נכון, אבל מתחילים לייצר לזה פתרונות.
ברוך כהן: להקים בחד פעמי, אפשר להשקיע.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אתה צודק. ברור לנו לגמרי. הבעיה היא לא להקים, הבעיה היא לתחזק. אנחנו מודעים לזה לגמרי כמועצה. 1 האפשרויות שאנחנו מעלים, וזה לא לפרסום, אני רוצה לעשות חניה בתשלום. אני הולך להחזיר את מצפה השלום, אני הולך לעשות שם דרך, כביש. יש לי חוק עזר עירוני שמאפשר חניה בתשלום. אני שם שם חניה בתשלום, פנגו, מצלמות, כל מה שצריך. אני, עכשיו, הולך להסדיר את מצפה נתי, אני הולך להסדיר את המעיינות, אני עושה שם חניה בתשלום. שים פנגו, שלם. זה חשיבה. 2. כשאנחנו בוחנים, לדוגמה, באמפי גולן. כשאתה בא היום לאמפי גולן, ואין לך שירותים שם. 1 מהמחשבות שלנו, יש כאלה שירותים באירופה, מעביר כרטיס, או שם 5 שקלים, ונכנס. אנחנו חושבים על זה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו רוצים להתחיל בסדר היום. סקירת יישוב עשינו. דיווח ודיון על המשך מליאות ביישובים, שלחתי לכם בוואטסאפ, תענו.
[ 3 ] אישור פרוטוקול מליאה 10/2022
חיים רוקח [ראש המועצה]: אישור פרוטוקול מליאה 10/2022 . מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה 10/2022.
אושר פה אחד
[ 4 ] אישור פרוטוקול מליאה 11-12/2022
חיים רוקח [ראש המועצה]: אישור פרוטוקול מליאה 11-12/2022 . מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה 11-12/2022.
אושר פה אחד
[ 5 ] החלפת נציג אניעם במליאה. במקום דוד פלד, עמית רדווני.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: החלפת נציג אניעם במליאה. במקום דוד פלד, עמית רדווני. הוא לא הגיע. בסדר. הצהרת אמונים נעשה במליאה שהוא יהיה בה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את החלפת נציג אניעם במליאה. במקום דוד פלד, עמית רדווני.
אושר פה אחד
[ 8 ] המלצה מס' 1 של ועדת תמיכות 2023
גלעד הילמן [מנכ"ל]: המלצה מספר 1 של ועדת תמיכות 23', אני מזכיר לכם, שהמליאה מינתה ועדת משנה שתשב עם או אחרי ועדת תמיכות של המועצה. אז, עשינו את ועדת התמיכות, שלחתי לכם את הפרוטוקול. האם יש שאלות? הערות?
מורן קורן: יש לי שאלה. אתה יכול להראות?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כן, אני מעלה.
אפרת גת: רק תרשמו בפרוטוקול שאריק הביא גלידות.
*מדברים ביניהם
עקיבא טורנהיים: לפני הכניסה לתוכן, בצוותים, הנהלות וכד', אני, כנראה, הייתי בדיונים, הייתי מעורב, אבל לא הבנתי שאנחנו, בכלל, מדברים על המשקולות עצמן.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: בטח שדיברנו. המליאה אישרה את המשקולות. היה על זה דיון ארוך.
עקיבא טורנהיים: זה לא אותן משקולות. 40% להתיישבות לפיתוח הגולן.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אלו המשקולות שהמליאה אישרה.
עקיבא טורנהיים: אוקי. הדבר השני שאני לא הבנתי, זה איך הפיתוח לפרשנות? אני יכול להגיד שבסוף, ממה שמאוד ברור. לא הבנתי את זה. המצב שבו 40% מכל התקציב, שהוא תקציב של כלום, 300,000 שקל, מוכוון למכון שמיר, בעיניי, זה משהו שהוא לא, לא. לא לזה התכוונתי, לא את זה ראיתי. בסוף, התיישבות ופיתוח הגולן, זו איזו שהיא קטגוריה שהיא פתוחה. מאוד מאוד פתוחה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כל מי שהגיש לקטגוריה הזאת, קיבל.
עקיבא טורנהיים: גם כל מי שהגיש לאיחוד והצלה, קיבל?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: לא.
אריק בן מאיר: יש לך את הפירוט של כל מי שהגיש?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הפרוטוקול נשלח אליכם.
עקיבא טורנהיים: אני אומר בסוף, ה- 120,000 שקל למכון שמיר, אני אומר לכם בצורה פשוטה, צריך להבין ולראות איך אנחנו בשנה הבאה. יצאה הרכבת, אני לא מצליח להבין, איך קורה מצב, שהנתינה שלו לתושב, היא לא פרופורציונלית בשום דבר, יחסית ל- 40% שהוא מקבל.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: המליאה קיבלה את ההסבר למה זה, והחליטה להמשיך לאשר את זה. בשנה הבאה זה יבוא שוב לאישור.
עקיבא טורנהיים: מה שאני לא הבנתי הפעם, אני אומר את זה קבל עם ועדה, חברים, שאנחנו אומרים, שיהיה ברור, התיישבות ופיתוח הגולן, הכוונה היא כנראה, כסף צבוע למכון שמיר.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הסברנו את זה. כשאני פה, הצבענו לזה כבר פעמיים.
מורן קורן: ה- 8% של יתר התבחינים. 24,000 שקל.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: לאיזה תבחינים זה הולך?
מורן קורן: לא, זה לא הולך לאף אחד.
אריק בן מאיר: אמרתם שהיו כמה, כל מי שהגיש, קיבל. 1 הגיש.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו השתדלנו, למעט כאלו שנפסלו על הסף, או כאלו שהיה הסבר מאוד טוב למה לא, השתדלנו לכל מי שהגיש, לתת באיזו שהיא פרופורציה, משהו שייתן לו איזה שהוא מענה. עמותה מירושלים ביקשה תמיכה, אז לא אישרנו. עמותת קשת יהודה ביקשה תמיכה על פעילות חינוך, בגלל שבתבחין אנחנו נותנים רק למוסדות חינוך חדשים, שהוקמו, שהפעילות שלהם התחילה אחרי 2017, והם התחילו בשנת 91', אז היא לא עמדה בתבחין, והיא לא קיבלה.
יוני כהן: מי אישר את הקריטריונים?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: המליאה אישרה את הקריטריונים. איחוד הצלה, זו לא עמותה שפועלת בגולן, אבל בגלל שהיא נותנת פה כן מענה כלשהו, אז כן אושר איזה שהוא סכום. ההוספיס, המקום היחיד פה בגולן, באזור, שנותן שירות לתושבי הגולן בתחום של הוספיס, אישרנו לו 20.
חיים רוקח [ראש המועצה]: איחוד הצלה והוספיס בתבחין בריאות.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כן, השאר זה בתבחיני רווחה.
עקיבא טורנהיים: מי קובע לגבי השיוך לתבחין? אתם מקבלים בקשה, ואז אתם משייכים לתבחין? או שבבקשה עצמה הוא מציין לאיזה תבחין?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו רואים את סוג הפעילות, ולפי סוג הפעילות מכניסים לתבחין. הם מבקשים עבור פעילות מסוימת.
עקיבא טורנהיים: הוספיס, למשל, למה זה לא בתבחין פיתוח?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: זה לא פיתוח. פעילות בריאות הם ביקשו.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אין כאן דברים נסתרים, באמת שלא.
עקיבא טורנהיים: איזה מדדים של פיתוח יש כאן?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: מחקר ופיתוח. חקלאות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: מה, מה עושה מכון שמיר?
עקיבא טורנהיים: איפה הפיתוח?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הוא בונה א"ב חקלאי בתחנת ניסיונות באבני איתן, לצורך העניין. הוא משקיע שם את התכנון, הוא משקיע מאות אלפים רק בתכנון. 2 מחקרים לחקלאי הגולן. אני לא אשווק את מכון שמיר.
חיים רוקח [ראש המועצה]: נשב על זה בהזדמנות.
אריק בן חיים: למה בהזדמנות?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו כל פעם עושים דיון של שעה על הדברים האלה. כל פעם מאשרים את זה, ואז אומרים, כאילו אישרנו פה. אתם אישרתם את זה. עשינו דיונים מאוד ארוכים על זה.
אריק בן חיים: לא ספציפית את זה. לא היה דיון על התבחינים.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: עשינו על הכל. על מה? על ועדת התמיכות? הקמתם ועדה שתשב איתנו. היא ישבה איתנו. אנחנו באמת, מה שמבקשים, עושים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו משתדלים. האם מישהו מתנגד לחלוקה לפי התבחינים האלה?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: זה לא נוסח האישור. אנחנו מאשרים את המלצת ועדת תמיכות לשנת 2023.
חיים רוקח [ראש המועצה]: מס' 1. אם ישתחררו לנו תקציבים, וכן הלאה, ויהיו לנו עוד כספים, נביא את זה שוב לפניכם, ותחליטו. לא קיצצנו את התקציב כי רצינו. קיצצנו את התקציב כי לא הייתה לנו ברירה. האם מישהו מתנגד להמלצה מס' 1 של וועדת התמיכות? האם מישהו נמנע? 1. הבקשה אושרה ברוב קולות.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את המלצה מס' 1 של ועדת תמיכות 2023.
אושר ברוב קולות
[ 9 ] אישור תקציב ועד מקומי לשנת 2023 בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, קלע, רמות, שעל
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אישור תקציב ועד מקומי לשנת 2023 בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, קלע, רמות, שעל. נשלחו לכם תקציבים של הוועדים המקומיים לשנת 2023, לבני יהודה, גשור, חד נס, קלע, רמות ושעל.
חיים רוקח [ראש המועצה]: האם מישהו מתנגד לאישור התקציב? רפי עובר ומאשר אותו לפני כן.
אריק בן חיים: יפה, המעגל של אלו שמגישים בזמן, התרחב.
חיים רוקח [ראש המועצה]: האם מישהו מתנגד? האם מישהו נמנע? אושר פה אחד.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תקציב ועד מקומי לשנת 2023 בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, קלע, רמות, שעל
אושר פה אחד
[ 10 ] הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישובים: גבעת יואב, גשור, חד נס, כפר חרוב, מעלה גמלא, רמות, שעל
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישובים: גבעת יואב, גשור, חד נס, כפר חרוב, מעלה גמלא, רמות, שעל . נשלחו לכם מאזנים של הוועדים המקומיים. זה לא לאישור, זו רק הצגה. חברי ועדת ביקורת, אנחנו צריכים לאשר אותם שמית.
רמי ניסן: צריך לעשות ישיבה כל שבוע.
[ 11 ] חברי ועדת ביקורת בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, נאות גולן, שעל, רמות
גלעד הילמן [מנכ"ל]: חברי ועדת ביקורת בני יהודה: עומרי רגב, בת חן אבידן, שוש מיצמן. גשור: ווינר ארתור, לוי רפי, כהן יונתן. חד נס: אבי ליברמן, אבישי יבור, ארי בן ששון. נאות גולן: אפרים קרן, אביהו ארציקרול, פנינה סדרין. רמות: אלון בנימיני, ראובן דור, זוהר וייץ. שעל: שרון אריה, אור אודם, יפתח יצחק, אמיר סוויצקי, קטיה ביטון.
חיים רוקח [ראש המועצה]: האם מישהו מתנגד? האם מישהו נמנע? אושר פה אחד.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את חברי ועדת ביקורת בישובים: בני יהודה, גשור, חד נס, נאות גולן, שעל, רמות
אושר פה אחד
[ 13 ] אישור תב"רים
חיים רוקח [ראש המועצה]: לפני שנתחיל, אני רוצה להסביר. יש לנו כמה סוגי תב"רים. יש תב"רים שאנחנו רוצים לסגור. כדי לסגור, אני צריך להביא אותם ל- 0. אתם תראו, שאנחנו מציבים סכום קטן, כדי להביא אותו ל- 0, ואז אני סוגר את התב"ר. מאיפה אני מביא? אתם תראו. יש תב"רים שאנחנו מגדילים אותם. נגיד, היה סכום מסוים, והיישוב עכשיו מכניס את ההשתתפות העצמית שלו, שם את החלק שלו, אז אני מגדיל את זה. ויש תב"רים חדשים.
ברוך כהן: לא ברור מה שאמרת.
חיים רוקח [ראש המועצה]: נעבור על התב"רים, ואתה תראה ותבין.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הגדלת תב"ר 1189 - חברה וקליטה. פעילות של אגף קהילה ביישובים. סכום התב"ר 10,663,939 ש"ח. סכום ההגדלה - 227,285 ש"ח. מקור התקציב - החטיבה להתיישבות. סכום ההגדלה - 226,922 ש"ח. מקור התקציב - החטיבה להתיישבות. סכום ההגדלה - 540,000 ש"ח. מקור התקציב - החטיבה להתיישבות. סכום ההגדלה - 500,000 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים, חכ"ל. חברה וקליטה, זה סכום שאנחנו מקבלים כל שנה מהחטיבה להתיישבות עבור פעילויות של אגף קהילה ביישובים. זה בקולות קוראים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: עד היום, היה בתקציב הזה בתב"ר הזה, 10 מיליון שקל. זה שנים אחורה, זה מצטבר. אנחנו השנה מאשרים תקציב נוסף של 227,285 של החטיבה להתיישבות. עוד 226,922. עוד 540,000. עוד 500,000 השתתפות בעלים, החכ"ל.
חיים רוקח [ראש המועצה]: תב"ר חדש 1721 - עידוד הצמיחה הדמוגרפית. רכזי צמיחה דמוגרפית ביישובים. סכום התב"ר 725,202 ש"ח. מקור התקציב - החטיבה להתיישבות. זה מה שקראנו, רכזי צמד. הכנסנו לכל יישוב בקליטה, רכז צמד. רכז צמיחה דמוגרפית, שמסייע לנושא של הקליטה. הסכום, 725,202 ש"ח, מהחטיבה להתיישבות.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1728 - מיצר- תשתיות ענף התעסוקה ומבני משק-2021. פיתוח אזור תעסוקה. סכום התב"ר 545,486 ש"ח. מקור התקציב - החטיבה להתיישבות. תב"ר חדש. אנחנו מתחילים אותו. הגדלת תב"ר 1664 - גן ילדים מיצר. סכום התב"ר 1,185,550 ש"ח. סכום ההגדלה - 186,196 ש"ח. מקור התקציב - משרד החינוך. יש לנו תב"ר להקמת גן ילדים. קיבלנו ממשרד החינוך תוספת של 186,196 ש"ח.
חיים רוקח [ראש המועצה]: השלמה לתב"ר הזה, כי זה עולה לנו יותר מ- 1.185 מיליון. משרד החינוך הסכים להוסיף לנו עוד 186,196. אני מקווה שנוכל לסיים את הפרויקט הזה, ולסגור אותו.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1724 - גנים בוגרים נוב חידוש מבנים. שיפוץ גן. סכום התב"ר 136,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד החינוך. קיבלנו 2 שיפוצי מבני חינוך. תב"ר חדש 1722 - ביה"ס גולן - חידוש מבנים. שיפוץ ביה"ס - איטום גג. סכום התב"ר 103,700 ש"ח. מקור התקציב - משרד החינוך. תב"ר חדש 1718 - קידום המוכנות לחירום - החלטת ממשלה. מרכז הפעלה בינוי והצטיידות + רכב בטחון + חמ"לים ביישובים. סכום התב"ר 2,085,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים- החלטת ממשלה 864. יש לנו השתתפות במרכז ההפעלה של המועצה, החמ"ל שבונים למטה. בינוי והצטיידות, רכבי ביטחון, וחמ"לים ביישובים. ממשרד הפנים 2 מיליון שקל. תב"ר חדש.
חיים רוקח [ראש המועצה]: בהחלטת ממשלה.
רמי ניסן: מה היישובים?
חיים רוקח [ראש המועצה]: רוב היישובים כבר השלמנו. נשאר לי, אם אני זוכר נכון, 7 יישובים, שעדיין, בעיקר העורפיים, שאין להם חמ"לים. אנחנו מתעקשים, שגם בעורפיים צריכים להיות חמ"לים וכיתות כוננות, ושאר הדברים האלה. זו השלמה לדבר הזה. זאת אומרת, אנחנו רוצים בכל יישוב חמ"ל, וצוות צח"י, עם כל מה שצריך, מחשבים, מכשירי קשר, עמדת כיבוי, כל הדברים שצריכים להיות. אני זוכר 7 יישובים, אני לא בטוח שזה המספר המדויק. המטרה היא, שכל 33 יישובי הגולן, כולל רמת טראמפ, יקבלו חמ"ל, עם מחשבים ניידים, עם מכשירי קשר, עם עמדת כיבוי, עם כל מה שצריך. יש סט שלם של דברים, שצריך להיות בכל יישוב, מבחינתי. תראו, רק עכשיו עברנו את רעידת האדמה. אז אני יכול להגיד, שהתפיסה של ביטחון המועצה בקטע הזה, שאנחנו לבד. למה אנחנו לבד? כי אם, חס וחלילה, תהיה רעידת אדמה בשיכון ג' בטבריה, למשל, יורד למטה בלי מעלית, או בקריית שמונה, לא יודע מה הולך להיות שם, נצרת זו קטסטרופה, אני הייתי מפקד של כל הדבר הזה. אף אחד לא יסתכל על הגולן. אני אומר לכם עכשיו. אף אחד לא יבוא לגולן. לכן, אנחנו צריכים להתארגן לבד. אי אפשר לבנות את זה במכה אחת, כי זה הרבה כסף, אבל לאט לאט, אנחנו הולכים ומגבירים את זה. כל מה שאנחנו יכולים להכניס לתוך הדבר הזה, אנחנו מכניסים.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1715 - בינוי מבנה זמני בי"ס מעלות הגולן. כיתה נוספת לבי"ס. סכום התב"ר 928,497 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים- החלטת ממשלה 864. במבנה נוסף, בבית ספר מעלות הגולן. מעלות הגולן בית ספר ברמות, זה בית ספר צומח. כל שנה נוספת שכבה. אנחנו מוסיפים שם כיתה. קיבלנו ממשרד הפנים, במסגרת הפיתוח 928,497 ש"ח. זה חצי מהסכום. כרגע צריך תב"ע לבית הספר, צריכים תב"ע ליישוב. עוד חזון למועד.
מורן קורן: כאילו, אנחנו משקיעים שם, ואז יהיה בית ספר נוסף.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: ואז יהיו שם 2 בתי ספר.
חיים רוקח [ראש המועצה]: 1 החשיבות, ברגע שנעבור לחד נס, בית הספר שאנחנו מקימים ברמות, יהפוך להיות בית ספר לחינוך מיוחד. תב"ר חדש 1717 - כלי אצירה שלב א'. רכישת פחים. סכום התב"ר 870,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים- החלטת ממשלה 864. כלי אצירה זה פחי אשפה. עד השנה, זה היה לנו תמיד בתקציב השוטף. השנה הצלחנו לקבל תקציבים ממשרד הפנים לממן את הרכישה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1731 - ציוד חילוץ מהריסות + ערכת תאורה. ציוד לביטחון. סכום התב"ר 100,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים- החלטת ממשלה 864, בהשתתפות משרד הביטחון + משרד הפנים. תב"ר חדש 1725 - תכנון שדרוג תשתיות. שיקום תשתיות - תכנון. סכום התב"ר 3,000,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד החקלאות - החלטת ממשלה 864. תכנון שדרוג תשתיות. החלטת ממשלה. שחררו לנו 3 מיליון שקל ראשונים לתכנון של שיקומי תשתיות ביישובים. אנחנו היום עובדים עם משרד החקלאות על הקריטריונים של איזה יישובים יקבלו וכמה. קודם כל, קליטה, עמידה בייעדי קליטה, כן או לא, זה גם שאלה. חוות דעת של ההנדסה, חוות דעת של התפעול, מה ההיסטוריה. אנחנו מנסים לשלב את זה עם העבודות של קולחי גולן, שנכנסים גם ככה ליישובים. מכל זה, אנחנו בסוף נבנה איזו שהיא טבלת שכלול ונצא לתכנונים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: נציג לכם לפני שנצא.
אורי מרגלית: רגע, מתי זה יוצא?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: ה- 3 מיליון שוחררו כבר. אנחנו עכשיו בתכנון.
אורי מרגלית: בתכנון נכנסים עוד 3 חודשים לעבודה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו יודעים. אנחנו מנסים. הבאתי את חברת חשמל.
אריק בן מאיר: עכשיו אתם בשלב של לבנות קריטריונים.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אנחנו לא קובעים, אנחנו ממליצים למשרד החקלאות.
אריק בן מאיר: אתם ממליצים למשרד החקלאות, ואז מפרסמים לציבור?
חיים רוקח [ראש המועצה]: לא לציבור, ליישובים.
אורי מרגלית: הנושא הקריטי מבחינת שיקום תשתיות, אני פשוט יושב על זה כבר שנה וחצי, עם המועצה. בסוף, באים ועושים לך, איזה שהוא, שיפוץ, חפירה עמוקה, חפירת עומק. בנוב, למשל, יש את השכונה הוותיקה, ויש שם שביל של 1.20 מטר. חלק מהחלפת תשתיות, מחליפים גם את השביל. אבל הם אומרים, חברים, יש פה שביל 1.20 מטר, אנחנו עושים שביל 1.20 מטר. אנחנו חייבים להגיע איתו ל- 2 מטר, כדי שיוכלו לנסוע עליו גם קולנועיות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו יודעים. תבינו, בהחלטת הממשלה הצלחנו להביא 35 מיליון שקל לטובת שיקום תשתיות. אתה שואל אותי אם מספיק? התשובה היא לא. אני צריך 200. זו תשובה. רק שנבין, ביתר חלקי הארץ, אין גם 35, אין כלום, זה 0. לפיד, כשהיה שר האוצר, ביטל את הסעיף הזה שנקרא שיקום תשתיות. ביטל אותו מספר התקציב. מאז, כל המערבולת הזו, לא רק בגולן, אלא בכל הארץ. אין שיקום תשתיות כתוצאה מהדבר הזה. אנחנו בגולן, הצלחנו להביא עכשיו בהחלטת ממשלה 35. לא מספיק, חד וחלק, אבל הצלחנו לעשות עוד משהו. הצלחנו להביא 75 עם מאצ'ינג ל- 120 שלנו, הלוואות וכאלה דברים, לשיקום ביוב. אז אני אגיד את זה ככה, בעדינות, כשאני עושה שיקום ביוב, קורה שאני עולה על המדרכה, או פוגע בתאורה, או בכביש. ברור, שאם אני פגעתי במדרכה, אני צריך לשקם אותה.
אורי מרגלית: אם השיקום יהיה 1.20 מטר, ולא 2 מטר, אז השיקום בעייתי.
חיים רוקח [ראש המועצה]: האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. זה, שעצם זה שבכלל יש לנו, ואני אומר בגלוי, המצב קטסטרופה. אני נוסע הביתה, יש 2 בורות, לא יעזור כלום, אני צריך להחליט באיזה בור אני נופל.
אריק בן מאיר: מה שיותר מטריד אותי, ההחלטה לאיזה ישובים. אנחנו לא יודעים מה הקריטריונים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אתה תדע. גם שעשינו את פרויקט הגולניות, אנחנו יצרנו מערכת של קריטריונים, הצגנו את זה למשרד החקלאות. משרד החקלאות מממן גם את הגולניות. ביקשו דיוקים כאלה ואחרים, ובסוף יצאו הדיוקים. יצא הקול קורא, וזה מבוצע.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: משרד השיכון, מבחינתו, עשה סקר משלו. אפילו לא שאל אותנו. משרדי הממשלה, זה שהם מקיימים איתנו דיון, זה מצוין.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אני מקווה לקדם את זה. זה מה שאמרתי, שבישיבה האחרונה של ועדת היישום, אני אמרתי להם, יופי שחררתם את ה-3 מיליון, זה כמו כוסות רוח למת. שחררו לי את כל ה- 30 מיליון האלה, ואת כל ה- 43 של מבני ציבור. אני מקווה שזה יעבור. סך הכל, היה שיח על זה. תב"ר חדש 1719 - הדרכה לחקלאים חדשים בענפי החקלאות. החלטת ממשלה. סכום התב"ר 4,000,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד החקלאות - החלטת ממשלה 864. החלטת ממשלה של משרד החקלאות, הדרכה לחקלאים חדשים בענפי החקלאות. קיבלנו הרשאה של 4 מיליון שקל.
עקיבא טורנהיים: למי זה הולך? למכון שמיר?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: זה הולך ליחידת החקלאות של המועצה.
חיים רוקח [ראש המועצה]: יחידת חקלאית שלנו, בתוך מכון שמיר. אני לא מצליח להבין, למה אתה לא מבין?
אריק בן מאיר: בוא תסביר לי. משכורות למדריכים חקלאיים אתה מדבר?
עקיבא טורנהיים: כשאתה מדבר על תשתיות, אנחנו מבינים כולם. הדרכה חקלאית, תסביר לי.
מורן קורן: אני יכול לתת דוגמה בהדרכה חקלאית. אנחנו קולטים לנחלות, ואנחנו במסגרת קליטה, מקבלים שטחים חדשים, וחושבים איך לחלק אותם לחברים. נעזרנו מאוד במכון שמיר. לבנות דוח קרקע, עם אדם ממכון שמיר, שהוא יועץ קרקע, ויועץ מים. קיבלנו בדיקות קרקע, וכד'. שירות שיעזור לנו להתפתח.
אריק בן מאיר: זה משכורות להדרכת חקלאים?
חיים רוקח [ראש המועצה]: לא רק. זה גם תומך בא"ב. נראה לי שאתם חמים על מכון שמיר, בקטע הזה. אבל היא הייתה כבר פעם. בישיבה הבאה, נביא לכם את היחידה לחקלאות וחדשנות, ותקבלו פירוט של הכל.
עקיבא טורנהיים: היינו בכנס, וראינו שאין להם. תב"ר חדש 1730 - מיתוג מתוקף החלטת ממשלה מס' 864 סעיף 2 ז'. כנס ג'רוזלם פוסט + יועץ תקשורת. סכום התב"ר 150,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד השיכון-החלטת ממשלה 864. משרד השיכון, במסגרת החלטת הממשלה, הקצה לנו 4 מיליון שקל, מיתוג, תקשורת. כרגע, קיבלנו מקדמה של 150,000.
רווית אוליאל: מה זה אומר?
חיים רוקח [ראש המועצה]: מיתוג. הם רצו שיווק ופרסום.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: היה לנו כנס של ג'רוזלם פוסט שדן בהחלטת הממשלה של הגולן. קיבלנו עבורו 50,000 שקל ממשרד השיכון. זה היה סכום שמותנה בכנס.
רווית אוליאל: למי הכנס היה מיועד? איך לא ידענו על זה?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כנס המשפיעים של ישראל. לדעתי, היו על זה פרסומים. באוקטובר, לדעתי. יתרת הכסף, של ה- 150,000, זה יועץ תקשורת, שבעצם, בונה לנו את התכנית מיתוג, שתשחרר לנו את כל ה- 4 מיליון שקל. נציג לכם את התכנית הזאת. גם כנסים, יהיו שם. זו מקדמה על 2 הדברים, כדי שנתכנן את ה- 4 מיליון.
חיים רוקח [ראש המועצה]: הכסף במקור, מה שחשבו, זה שיווק. בוא נשים את הדברים על השולחן. גם קצרין קיבלה כסף לשיווק, ואם אתם מסתכלים טלוויזיה, אז אתם רואים את הגברת בפקקים, ואתה יכול לעבור לקצרין בגולן. זה שיווק. אנחנו באנו למשרד השיכון, אמרנו להם, חבר'ה, מה שיווק? אין לי מגרש, מה אני אשווק? אני חנוק. מה אני צריך? אני צריך ההפך. קודם כל, אני צריך לעשות עבודה פנימית בתוך היישובים שלנו, כדי שנמשיך את כל הנושא של הצמיחה וכל הדברים האלה. אני צריך לשמור את הדברים האלה בדעת הקהל ובמשרדי הממשלה. בקיצור, התכנית שלנו שונה משל קצרין. כי אני, אין לי מה לשווק, לא יעזור לי כלום. אז, לקחנו יועץ תקשורת. ביקשנו וקיבלנו 150,000 שקל. 50 הלכו לג'רוזלם פוסט, 100,000 שקל, כרגע, הולכים ליועץ תקשורת, שבונה לנו תכנית, מה עושים עם ה- 4 מיליון שקל. כאילו, מהבחינה השיווקית הפנימית, מול הדרישות של משרד השיכון. ישבנו עם משרד השיכון, עם הדוברת, עם השיווק והפרסום שלהם. הם נתנו לנו הנחיות, ואנחנו עכשיו, יושבים ובונים את זה. כנסים, לדוגמה, בתוך ה- 4 מיליון יהיה כנראה סכום של בערך 200-300 אלף, ליום הגולן. זה שלנו? יפה.
רפי קלמנוביץ': צריך להצביע על התב"רים?
חיים רוקח [ראש המועצה]: כן. בסוף נצביע.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1720 - מאירים את הגולן - תרבות מרכז קהילתי. פסטיבל חנוכה. סכום התב"ר 101,617 ש"ח. מקור התקציב - הרשות לפיתוח הגליל. תב"ר מאירים את הגולן. היה פסטיבל בחנוכה. יש השתתפות של הרשות לפיתוח הגליל של 101,617 שקל. תב"ר חדש 1723 - תיקון כשלי בטיחות בדרכים מוסדות חינוך. תיקוני בטיחות של הרלב"ד. סכום התב"ר 19,000 ש"ח. מקור התקציב - הרשות לבטיחות בדרכים. תיקוני בטיחות של הרלב"ד.
אורי מרגלית: זה מה שהצליחו להביא?
חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תב"ר חדש 1726 - מקווה שעל. תכנון ובינוי מקווה. סכום התב"ר 1,080,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הדתות. מקווה בשעל, קיבלנו הרשאה תקציבית ממשרד הדתות.
רמי ניסן: במקום בריכת שחיה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הגדלת תב"ר 1485 - מרכיבי ביטחון גבעת יואב. גדר, כביש, תאורה ושער. סכום התב"ר 900,168 ש"ח. סכום ההגדלה - 100,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הביטחון, בהשתתפות משרד הביטחון + משרד השיכון. זו השכונה החדשה. תב"ר חדש 1727 - תכנון ושדרוג אנדרטאות חללי מלחמת יום כיפור. פרויקט 50 שנה ליום כיפור. סכום התב"ר 500,000 ש"ח. מקור התקציב - קק"ל.
חיים רוקח [ראש המועצה]: קיבלנו 500,000 ש"ח מתוך ה- 20 מיליון, כמו שאמרתי קודם.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הגדלת תב"ר 1618 - רכישת רכבי בטחון. סכום התב"ר - 2,512,963 ש"ח. סכום ההגדלה - 72,200. מכירת רכבים. מקור התקציב - מכירת רכוש. סכום ההגדלה - 20,000 ש"ח. השתתפות היישובים ברכישה. מקור התקציב - השתתפות בעלים - נווה אטי"ב, כפר חרוב, בהשתתפות משרד הביטחון + היישובים. רכישת רכבי ביטחון. אנחנו מדברים פה על הכנסות. קונים רכבים ליישובים, ויש את הצד של ההכנסות, מכרנו רכבים ב- 72,000 שקל. יש השתתפות של נווה אטי"ב. עכשיו אנחנו נכנסים לשיקומי תשתיות של יישובים. כל אלו, עוד פעם, זה הכנסות. זה מה שאנחנו גובים מהמשתכנים 20,000 שקל ישן חדש, ושמים בתב"ר, בקופה של היישוב. אלו הגביות שהיו ביישובים האלו.
אריק בן מאיר: מה זה גביות ישן חדש?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כל משתכן, כל תושב חדש שמגיע, משלם 20,000 שקל השתתפות בתשתיות של היישוב הוותיק, בעצם.
חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו משתמשים בזה, רק בשביל היישוב, בהסכמת היישוב.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הגדלת תב"ר 1633 - שיקום תשתיות וותיקות קלע אלון. הכנסות מגביית ישן חדש. סכום התב"ר 541,906 ש"ח. סכום ההגדלה - 275,886 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים- מתיישבים. הגדלת תב"ר 1630 - תשתיות ביישוב וותיק קשת. הכנסות מגביית ישן חדש. סכום התב"ר - 112,921 ש"ח. סכום ההגדלה - 90,421 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים- מתיישבים. הגדלת תב"ר 1607 - שיקום תשתיות נוב. הכנסות מגביית ישן חדש. סכום התב"ר - 765,075 ש"ח. סכום ההגדלה - 181,215 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים- מתיישבים. הגדלת תב"ר 1528 - נווה אטיב שיקום תשתיות. הכנסות מגביית ישן חדש. סכום התב"ר - 630,687 ש"ח. סכום ההגדלה - 761,849 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים - מתיישבים, בהשתתפות - משרד החקלאות / מתיישבים. תקציב ישן הגדלת תב"ר. סכום התב"ר - 1,416,666. מקור התקציב - משרד החקלאות. הגדלת תב"ר 1592 - מועדון נווה אטיב. הכנסות מגביית ישן חדש. סכום התב"ר - 297,250 ש"ח. סכום ההגדלה - 38,900 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים, בהשתתפות - משרד השיכון / השתתפות בעלים. תקציב ישן הגדלת תב"ר. סכום התב"ר - 635,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד השיכון. מועדון נווה אטי"ב. הכנסות. עוד פעם, יש פה הכנסה מהשתתפות של היישוב, בעצם, במועדון. סגירת תב"ר 1369 - פיתוח והנגשת עמק הבוסתנים עין זיוון. סכום התב"ר - 204,310 ש"ח. מקור התקציב - ק.ע.פ, בהשתתפות רשות מקרקעי ישראל. יש לנו כמה תב"רים שאנחנו סוגרים אותם, כי הם הגיעו לסיום, והיו לנו שם יתרות.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זו קרן עבודות פיתוח.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: זה כל מיני יתרות שיש מתב"רים. תב"ר שנגמר ביתרה, אנחנו מעבירים את זה לקרן, וסוגרים תב"רים, בעצם, שיש בהם חריגות. סגירת תב"ר 1560 - בניית גן ילדים בקדמת צבי. סכום התב"ר - 1,317,216 ש"ח. סכום הסגירה - 27,000 ש"ח. מקור התקציב - ק.ע.פ, בהשתתפות משרד החינוך / מלוות מבנקים. המשך תב"ר 1555 - פרויקט הגנת הסביבה. פרויקט לשמניה. סכום התב"ר - 251,039 ש"ח. מקור התקציב - המשרד להגנת הסביבה. פרויקט הגנת הסביבה. פרויקט לשמניה.
מורן קורן: זה הקבלן שגנב.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: אפשר להתווכח על זה. תב"ר חדש 1700 - תכנון האב חקלאי אבני איתן. תב"ר חדש בגיוס (אומדן 250 אלף). סכום התב"ר - 40,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד החקלאות 16%. סכום התב"ר 210,000 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. תכנון האב חקלאי. יש לנו תב"ר חדש. סך הכל 250,000 שקל. 40,000 שקל, כרגע, ממשרד החקלאות.
עקיבא טורנהיים: מכון שמיר מתכנן את זה, לא?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: לא את ההאב. את החווה. יש שם חווה חקלאית, חינוכית והאב.
חיים רוקח [ראש המועצה]: יש שם 3 פרויקטים.
אריק בן חיים: אז השורה לא נכונה.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: תכנון האב חקלאי. יש האב חקלאי, חווה חקלאית וחקלאית חינוכית. שמיר את החווה החקלאית. לא את ההאב. את ההאב עושה החכ"ל, ואת החווה חינוכית אנחנו עושים בכספי משרד החינוך. יש לנו גם לזה כבר תקציב, מתקציבי הפיתוח של משרד הפנים. הגדלת תב"ר 1665 - תכנית סל תרבות עירונית -2022. אירועי תרבות. סכום התב"ר - 542,740 ש"ח. סכום ההגדלה - 249,719 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים - מרכז קהילתי. אירועי תרבות. השתתפות של המרכז הקהילתי בסל תרבות השנתי. הגדלת תב"ר 1357 - חיספין תכנון מפורט. השלמה לתקציב ממשרד השיכון. סכום התב"ר - 882,000 ש"ח. סכום ההגדלה - 330,449 ש"ח. מקור התקציב - משרד השיכון. הגדלת תב"ר 1642 - ביצוע חניה במרכז הישוב חיספין. השלמה לתקציב מהחטיבה. סכום התב"ר - 572,267 ש"ח. סכום ההגדלה - 76,059 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים + חטיבה להתיישבות, בהשתתפות חטיבה 62.3% השתתפות בעלים 37.7%. ביצוע חנייה של חיספין. יש לנו, משרד השיכון והשתתפות בעלים והחטיבה להתיישבות. הגדלת תב"ר 1661 - רכישת אוטובוסים - בוצע. סכום התב"ר 2,018,836 ש"ח. השלמה לתקציב מפעל פיס. סכום ההגדלה - 374,602 ש"ח. מקור התקציב - מפעל הפיס. השלמה לתקציב ממשרד החינוך. סכום ההגדלה - 634,816 ש"ח. מקור התקציב - משרד החינוך. רכישת האוטובוס שבוצעה לאחרונה, בכ- 2 מיליון שקל. יש לנו השתתפויות של מפעל הפיס ומשרד החינוך. הגדלת תב"ר 1644 - שיקום תשתיות אבני איתן. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 525,075 ש"ח. סכום ההגדלה - 25,401 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים.
חיים רוקח [ראש המועצה]: זה השתתפות בעלים.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: השתתפויות בעלים לשיקומי תשתיות ביישובים. זה שימוש, של היישובים האלו.
חיים רוקח [ראש המועצה]: מה שאתם רואים כאן, זה הסכום של המקורות התקציביים, וזה הסכום של השתתפות הבעלים. שהיישוב שם ישן חדש.
גלעד הילמן [מנכ"ל]: הגדלת תב"ר 1646 - שיקום תשתיות וותיקות רמות. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 171,820 ש"ח. סכום ההגדלה - 493,030 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. הגדלת תב"ר 1530 - שיקום תשתיות שעל. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 1,416,666 ש"ח. סכום ההגדלה - 891,592 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. הגדלת תב"ר 1566 - קדמת צבי שיקום תשתיות נחלות ותיקות. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 353,400 ש"ח. סכום ההגדלה - 18,600 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. הגדלת תב"ר 1526 - אודם שיקום תשתיות. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 2,190,953 ש"ח. סכום ההגדלה - 437,929 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. הגדלת תב"ר 1450 - שיקום ושדרוג תשתיות אלרום. השלמה לתקציב מהיישוב. סכום התב"ר - 3,028,101 ש"ח. סכום ההגדלה - 81,598 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים. סגירת תב"ר 1172 - מרכיבי בטחון קדמת צבי. סכום התב"ר - 25,000 ש"ח. סכום הסגירה - 23,492 ש"ח. מקור התקציב - ק.ע.פ. כל אלו זה סגירת תב"רים. סכומים קטנים מקרנות עבודות פיתוח, שבעצם, אנחנו סוגרים בהם תב"רים שהסתיימו. סגירת תב"ר 1069 - תשתיות שלב ב' ל- 25 יח"ד כנף. סכום התב"ר - 2,535,675 ש"ח. סכום הסגירה - 38,447 ש"ח. מקור התקציב - ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1013 - מרכיבי בטחון - אפיק. סכום התב"ר - 1,467,195 ש"ח. סכום הסגירה - 33,417 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1252 - תכנון כביש 3-רמת מגשימים. סכום התב"ר - 99,000 ש"ח. סכום הסגירה - 17,917 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1258 - תכנון מפורט 24 יח"ד-עין זיוון. סכום התב"ר - 99,000 ש"ח. סכום הסגירה - 12,924 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1262 - תכנון שביל אופניים מג'דל שמס/נווה אטיב-קטע צפוני. סכום התב"ר - 270,000 ש"ח. סכום הסגירה - 8,089 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1251 - תכנון מפורט 40 יח"ד קהילתי-כפר חרוב. סכום התב"ר - 563,000 ש"ח. סכום הסגירה - 25,234 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1257 - תכנון מפורט 30 יח"ד-שעל. סכום התב"ר - 347,000 ש"ח. סכום הסגירה - 12,066 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. סגירת תב"ר 1255 - תכנון מפורט 49 יח"ד -אבני איתן. סכום התב"ר - 804,000 ש"ח. סכום הסגירה - 33,751 ש"ח. מקור התקציב- ק.ע.פ. תב"ר חדש 1732 - שיקום גדר ביטחון גבעת יואב. שיקום גדר קיימת. סכום התב"ר - 100,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הביטחון. הזמנה משרד הביטחון 4441256577. שיקום גדר קיימת ביישוב בגבעת יואב. ממשרד הביטחון 100,000 שקל השתתפות. תב"ר חדש 1733 - שיקום גדר ביטחון אלרום. שיקום גדר קיימת. סכום התב"ר - 168,181 ש"ח. מקור התקציב - משרד הביטחון. הזמנה משרד הביטחון 4441043145. תיקון גדר קיימת באלרום. 168,000 שקל ממשרד הביטחון. תב"ר חדש 1734 - מו"פ חקלאי פיתוח בינוי והצטיידות. חווה חקלאית. סכום התב"ר - 1,338,000 ש"ח. מקור התקציב - חטיבה להתיישבות. זו החווה החקלאית.
אריק בן מאיר: זה באבני איתן?
גלעד הילמן [מנכ"ל]: כן. חטיבה להתיישבות 1.3 מיליון שקל. תב"ר חדש 1735 - תכניות לקידום חינוך מדעי בקהילה טכנולוגיה וחדשנות. מכון שמיר - החלטת ממשלה - חינוך טכנולוגי. סכום התב"ר - 250,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד המדע. קידום חינוך, זה מכון שמיר, בעצם. החלטת ממשלה, חינוך טכנולוגי.
עקיבא טורנהיים: למה לא החינוך של המועצה עושה א
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]