פרוטוקול ישיבת מליאה מליאה 9/2022

תמלול מלא ישיבת מליאה מן המניין מס' 9.22

מיום רביעי, ח' חשוון התשפ״ב, 2/11/2022

חברי מועצה:

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

1

ראש המועצה

חיים רוקח

V

17

כפר חרוב

-

-

2

אבני איתן

עקיבא טורנהיים

V

18

מבוא חמה

חזי שהרבני

V

3

אודם

בועז רפפורט

לא נכח/ה

19

מיצר

מורן קורן

V

4

אורטל

-

-

20

מעלה גמלא

גלעד גליקמן

לא נכח/ה

5

אלוני הבשן

נעה בן עטר

V

21

מרום גולן

ארי גולנדסקי

V

6

אליעד

אדם צברלינג

לא נכח/ה

22

נאות גולן

דויד וולף

V

7

אלרום

דודי מורד

V

23

נוב

אורי מרגלית

V

8

אניעם

דוד פלד

V

24

נווה אטיב

-

-

9

אפיק

קובי נחום

V

25

נטור

רווית אוליאל

לא נכח/ה

10

בני יהודה

אריק בן חיים

V

26

עין זיוון

גדי דגן

לא נכח/ה

11

גבעת יואב

דרור עמית

V

27

קדמת צבי

אבנר אלימלך

V

12

גשור

רמי ניסן [ניסקה]

V

28

קלע אלון

רונן גאון

V

13

חד נס

הרצל פרוחי

לא נכח/ה

29

קשת

-

-

14

חיספין

דוד אנגלמאייר

V

30

רמות

גל גפני

לא נכח/ה

15

יונתן

יוני כהן

לא נכח/ה

31

רמת מגשימים

מרים גולן

לא נכח/ה

16

כנף

אריק בן מאיר

V

32

שעל

ברוך כהן

ZOOM

מזומנים:

גלעד הילמן

- מנכ"ל המועצה

גל גפני

- סגן ראש המועצה

קובי קורין

- יועמ"ש

אפרת גת

- עוזרת מנכ"ל

רפי קלמנוביץ'

- גזבר המועצה

שמעון דיין

- מבקר המועצה

אריאל גליקמן

- חכ"ל

יניב ברק

- יו"ר ועד בני יהודה

אביעד שטראוך

- מנהל קהילה בני יהודה

גיל מנדבה

- מחלקת הנדסה

על סדר היום:

1- דברי פתיחה והצגת היישוב בני יהודה

3

2- החלפת/הוספת חברי ועדת משנה לתכנון ובנייה

8

3- אישור פרוטוקול מליאה 8-2022

8

4- אישור מליאה לשינוי מורשה חתימה בחשבון בית הספר של בית ספר מעיינות

9

5- אישור מליאה לשינוי מורשה חתימה בחשבון בית ספר הדמוקרטי כנף

10

6- אישור הצטרפות המועצה, בסמכות מקומית, כמגישת תכנית 219-1113265 –שינוי צורת שטח השצ"פ – אודם

10

7- אישור מבנה ארגוני – נדחה למליאה הבאה

11

8- תוספת תקני כוח אדם

12

א. הארכת שירות - יעקב מגנס

18

ב. מינוי יועצת לענייני אזרחים ותיקים

19

9- מינוי מחזיקי מפתחות לתיבת מכרזים

19

11- אישור תב"רים

20

12- שונות

26

אישור הנחה בארנונה למפקדים פעילים במילואים – נדחה למליאה הבאה

26

אישור הלוואה בגובה 3 מיליון שקלים לטובת השלמת פרויקט הגולניות

27

13- עדכון הסכם הגג

30

14- הצגת הוועדה המיוחדת

37

נספח א' – רשימת תב"רים לאישור

39

פ ר ו ט ו ק ו ל

1- דברי פתיחה והצגת היישוב בני יהודה

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: ברוכים הבאים. שמח לארח את המליאה בבני יהודה. אני אביעד שטראוך, מנהל הקהילה מזה שבועיים, החלפתי את צחי בתפקיד. אני חדש כאן בגולן כשנה וחצי. חי כאן עם אשתי ועם 2 הבנות הקטנות. אנחנו כרגע שוכרים באליעד, ובונים במבוא חמה. אני יו"ר הועד. סקירה קצרה על בני יהודה. בני יהודה הינו ישוב קהילתי, מרכז אזורי, נותן שירותים לכל דרום הגולן, כולל חיספין. מבחינת בתי אב, זהו היישוב הגדול ביותר במועצה. 399 בתי אב. יש לנו את בית הספר האזורי מצפה גולן, את קופת החולים, את הקניון. אנחנו נמצאים במועדון שנותן שירותים אזורים, יש כאן מרכז ותיקים, ספרייה אזורית, וכד'. בני יהודה היא אבן שואבת לכל האזור. כולם נכנסים אליה. אין יום כמעט שתושב האזור אינו נכנס אליה בצורה כזו או אחרת. עכשיו, בדיוק בחילוף ביני לבין צחי, סיימו כמעט את כל הבנייה בהרחבה החדשה שלנו, 49 בתים. ממתינים לשלב הבא, שיקרה לאחר הסכם הגג. יש עוד 6 משפחות שהחלו בבנייה, ואז נעמוד על 399 בתי אב. ב-5 שנים האחרונות קלטנו 50, וב-10 שנים 100. תכף נדבר על הצפי, אבל זו קליטה מאוד גדולה. מבחינת דיור, כמו בכל הגולן, יש ביקוש מאוד גדול. אנשים מתקשרים בלי סוף, רוצים לשכור או לקנות כאן. ומאחר וגם פה אין, המחירים פה עולים פלאים. מכירות הבתים במחירים שלא מביישים יישובים במרכז. היישוב מאוד מגוון. כ-20 משפחות של דיור ציבורי, של עמידר, עם המורכבויות והדברים שלהן. בתוך בני יהודה יושב קיבוץ גרמני, של חבר'ה מגרמניה. יש להם את העולמות שלהם. יש דתיים וחילונים. על אף שהיישוב בצביון חילוני, יש כאן לפחות כ-40 משפחות דתיות. מייצר גם הרבה כיף ושמחה, אבל גם הרבה אתגר בהקשר הקהילתי. הגרמנים אינם יהודים. יש להם בית ספר משלהם. הם לבד, אבל הם מעורבים בקהילה בחגים, באירועים, בצח"י, וכד'. מאוד מעניין. יש כאן הרבה שכונות ותיקות, מעונות, פעוטונים, צהרונים, חינוך בלתי פורמלי, ושאר השירותים האזוריים. הרבה ענייני גינון וחצרנות, יש הרבה שטח שהוא גם ציבורי וגם של היישוב. מבחינה תקציבית, אנחנו מכניסים ממיסי ועד, אין לנו מיסי קהילה וכו', אנחנו יישוב קהילתי. אנחנו גובים דרך הארנונה של המועצה מיסי ועד, באזור ה-522 שקלים. סל השירותים הנוכחי, כ-160 שקלים לבית אב. התקציב באופן יחסי לשירותים ולמה שהקיבוץ יכול להכניס הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו שמחים על סל השירותים החדש שהוצג לנו, והקריטריונים שלו. מקווים שיגדל ויאפשר לנו לתת את השירותים האזורים שאנחנו צריכים. אין לנו נכסים, אין לנו שטחים חקלאים. אנחנו מנסים כל הזמן למצוא פתרונות להביא הכנסות נוספות ליישוב. טכנית, היישוב הוא המועצה. אין לנו פה אף כמעט דבר שהוא שלנו. זהו ועד מקומי שמנהל את העניינים. אין כאן אגודה כלל. קצת על החינוך: יש לנו 3 כיתות פעוטון, 40 ילדים. 2 גנים, 20 בחובה ו-19 בילדים. יש לנו מערך בלתי פורמלי, פיצלנו אותו, יש לנו א'-ב', ג'-ד', והתנועה. צהרונים פועלים כל יום ל-א'-ג'. יש פה גם בריכה, אולם ספורט, הרבה שירותים חינוכיים, חוגים, השלוחה של המרכז הקהילתי יושבת כאן. הפעוטון כאן הוא הצלחה אדירה, יש לו ביקוש אדיר. אין לנו כרגע יכולת לקלוט עוד. יש בו גם צורך לממ"ד. מחשבה על פתרון, לבנות ממ"ד, שישמש ככיתה, ולהכניס עוד ילדים כי הביקוש אדיר לפעוטון. צריך לזכור, נכנסו לכאן משפחות צעירות, ויכנסו עוד ילדים בגילאי 0-3, ויהיה צורך. בגן הבוגר, התמודדנו עם משבר בשנה האחרונה, לא משנה הסיפור, מי שעובד בחינוך, מכיר. עברנו וצלחנו אותו. הגן השתקם לחלוטין. אין תלונות. הרבה תודה למועצה על התמיכה בנושא הזה. חינוך, 3 פעמים בשבוע, וגם מבחינת מחירים, החלטה של הועד בראשות יניב ושל התושבים, שהחינוך מסובסד כמעט לחלוטין. אנשים משלמים 300 שקלים שנתי על חינוך לא פורמלי. הצהרון הוא בנפרד. החינוך הבלתי פורמלי, שנפגשים כל הילדים 3 פעמים בשבוע, כולל תנועה, במחיר 300 שקלים שנתי. מאפשר לכל המשפחות, בלי יוצא מן הכלל. ולכן, כמעט כל הילדים מעורבים, וזה יישוב גדול. זו ההחלטה, אי אפשר לזוז, ניסה מנהל הקהילה הקודם להעלות, לא הצליח. ההחלטה של הועד היא שחינוך הוא בראש, 3 פעמים בשבוע, מסובסד כמעט לחלוטין, ויש כאן חינוך מוצלח.

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: בבני יהודה לפני 10-15 שנה, היישוב היה די מפורק חברתית וקהילתית. מנהל הקהילה הקודם קודם, הציע תכנית עבודה שאנחנו נחזיר את אמון התושבים, דרך החינוך. כל המסיבות והפעילות היו מוכוונות לילדים, בראייה שהילדים יבואו עם ההורים, יצר מצב שגם הסבא והסבתא באו. ממצב של 60% גביה של מיסי ועד, באמצעות העניינים הללו, עלינו לכ-90%, מבלי להפעיל סנקציה. לכן, זו החלטה שאני, כל עוד אני בוועד היישוב, לא מתכוון לשנות.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: לגבי הוועדות. הוועדות שאתם מכירים בכל היישובים שלכם, הן פעילות, תוססות. על אף הגודל, מאתגר הגודל מול הועדות והפעילות שלהם, אבל הן פעילות לגמרי. מבחינת צמיחה. בני יהודה הוא יישוב ותיק בגיל. יש בו הרבה משפחות, יש בו הרבה מאוד ותיקים. חלקם מאוד אקטיבי, מאוד פעילים, מתנדבים, בוועדות, וחלק במצבים מאוד מורכבים. הגיעו לפני 30-40 שנה, בלי פנסיה, עריריים, יש פה סיפורים מאוד מורכבים, אבל היישוב הוא ותיק. יש פה צורך לתת מענה אמיתי לסיפור הוותיקים. יש פה צורך גולני, ואני שמח שהמועצה שמה את זה בקריטריונים של סל שירותים, שמה את זה במדיניות. זה חשוב. יש פה צורך אדיר בעוד פעילויות, בעוד מענה, להנגיש את המקומות שיוכלו להגיע למועדון ותיקים. בני יהודה, לא בהשוואה לאחרים, במסה יש פה הרבה מאוד, ושיישארו איתנו עוד הרבה שנים, שיהיה להם טוב, ושאנחנו נוכל לתת להם מענה. יש פרויקט שאנחנו מקדמים יחד עם המרכז הקהילתי, אשר נותן מענה בעיקר לנוער בוגר עם צרכים מיוחדים. קצת נתקענו עם זה, נדבר על זה, אנחנו נצטרך עזרה להקים קפה, שהוותיקים מתנדבים עם הצעירים בעלי הצרכים המיוחדים, פועלים שם, מקווים להקים את זה כבר בשנה הקרובה. יש את כל הדברים. יש כאן עניינים של רחובות שצריכים תיקונים, יש רחוב שכבר תיקנו. התנועה כאן בכבישים גדלה משמעותית, גם כי זה מרכז אזורי, וגם כי הוספנו שכונה חדשה. חלק מהכבישים עדיין לא מותאמים לגודל. אנחנו מאמינים שהסכם הגג, הכניסה אליו, והתקציבים שאמורים להגיע, אמור לתת גם מענה לתשתיות שאנחנו צריכים, ואנחנו צריכים. משפחות צעירות אפשר לדלג, הוותיקים נושא יותר קריטי.

אריק בן מאיר [כנף]: היה כתוב לגבי מגרש כדורגל, רצית לדבר על זה.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: נכון. הנושא כבר בתהליך. דשא סינטטי. מגרש קטן. דיברנו על הצורך הבטיחותי בממ"ד בפעוטון. המקלט, נותן מענה, אבל הוא לא מאפשר לכולם בירידה. הוא גם יאפשר לנו, להגדיל את הפעוטון לעוד ילדים, וגם לתת מענה אמיתי מבחינת-

רונן גאון [קלע אלון]: קראתי שקריית שמונה נותנים פינוי בינוי, ואז משרד הביטחון אישר 150 אלף להם לכל דירה, מתקציב משרד הביטחון, בגלל תכנית הצפון למיגון. לה הם לא יכולים לקבל את זה גם?

חיים רוקח [ראש המועצה]: הגולן הוא לא קו עימות. יישובי גדר בהגדרה של משרד הביטחון.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: יש צורך גם להגדיר, זו הזדמנות טובה לאפשר משהו בטיחותי. הקליטה. הקליטה זה אתגר מעניין לכולם. יש פה עניינים על צביון היישוב, ומשפחות חדשות שמגיעות, אבל זה אתגר שכל היישובים מתמודדים איתו. מבחינת התב"ע של היישוב, יש רצון, יש צורך לגדול. אנחנו רוצים להרחיב, ולגדול. אני לא יודע אם כולם מכירים את סיפור הכביש שעובר פה. כביש שחוצה את בני יהודה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הכביש הקיים היום, זה הכביש שמתחיל כאן, ונכנס ככה, חוצה למעשה את בני יהודה. מפריד בין החלק הוותיק לחלק החדש יותר, וגם בין המרכז המסחרי ובית הספר לבין השכונה שבה יש היום את מרבית הילדים. עשו תב"ע, בה עשו כביש, כביכול עוקף, אבל ההרחבה העתידית, היא כאן. אנחנו היום נכנסו לתכנון של כביש עוקף, אשר יאפשר להגדיר את בני יהודה, למעשה, עד כאן. כל הפעמון הזה. כדי שאפשר יהיה לפתח כאן. היישוב מוכן להתפתח. זה היופי של העניין.

רונן גאון [קלע אלון]: מה זה הירוקים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לולים. שני אלה הם לולים.

רונן גאון [קלע אלון]: מה שהיה פעם תעשייה אווירית.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לכביש העוקף, כסף לתכנון כבר קיבלנו ממשרד השיכון. אנחנו כבר מבצעים תכנון. גמרנו מדידה. הייתה אמורה להתקיים פגישת תיאום, אך לצערי, דחינו את הפגישה עד לסיום המדידה. הביצוע, בין 50-60 מיליון שקל. הדבר אפשרי רק בהסכם גג. אין דרך אחרת לסגור את הנושא הזה.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: הכביש גם יאפשר פחות תנועה בבני יהודה, היום כל הזמן יש תנועה, וגם יאפשר לשכונות האלה, שתהיה להם יציאה. אתה צריך להיכנס ממש לתוך בני יהודה כדי להגיע לבתים של ההרחבה. אם יניב רוצה להגיע לבית שלו, הוא צריך לעשות את כל הסיבוב של בני יהודה. שזה יאפשר לנו גם כניסות, יציאות, לפזר, כניסות הרבה יותר מהירות, ופחות תנועה על הכביש. יש שם תנועה כל הזמן. ההתקדמות תלויה בכביש. היכולת שלנו לקלוט, לפתוח את התשתיות, תלויות רק בהתקדמות של הכביש, אחרת אין לנו יכולת. אלו הדברים שאנחנו מקדמים, יחד עם המועצה. הסיפור של הכביש, שינויי תב"ע, על הכביש היו אמורים להיות בתים, רח' ותיק וישן, שעשו עליו עבודה, שקשור לבטיחות של הוותיקים שלנו, נפילות, בורות, הם כבר לא צעירים. לסיכום, בני יהודה יישוב מדהים, כיף פה, אני לא אובייקטיבי, יש פה אנשים מעולים, יש פה קהילה חזקה, מתנדבת, פעילה.

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: אני מתוך ה-50 שנה, 44 שנה פה. אני חושב שאנחנו בסוג של עדנה בשנים האחרונות מול היישוב. הפכנו לקהילה מאוד מגובשת. יש לנו כ-150 מתנדבים בוועדות השונות. אירועי התרבות שלנו, ברובם, מלאים. בשנים האחרונות חזרנו לשיתוף פעולה פורה עם המרכז הקהילתי עם המתנ"ס. הצלחנו להביא, בשיתוף פעולה, הרבה הופעות לילדים, את סל התרבות. אנחנו יישוב, שבהרבה מאוד מובנים, בעיקר במובן החינוכי, מתנהג כמו קיבוץ. זאת אומרת, כמו שהוא אמר, יש לנו מערכת צהרונים, עד כיתה ג', כל השנה, חוץ מהשבוע האחרון של אוגוסט. יש לנו שבוע אחד של הדממת מערכת, 8 ימים.

עקיבא טורנהיים: יש לי שאלה. במסגרת הסכם הגג, למה בהרחבת הישובים ציינתם 399? לא מדאיגה אתכם ועדת הקבלה? איך תנהלו את זה?

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: אני רק אסביר שה- 399, הוא לא סתם מספר. אם את השכונה הזו, היינו מרחיבים ב- 51 בתים, כבר לא יכולנו להסתמך על ועדת הקבלה. הנושא מדאיג אותנו. כולנו תקווה, אני לא יודע להגיד באיזו כנסת זה התחיל, כשסמוטריץ רצה בזמנו לעלות ל-750, איילת שקד ל-600, ואולי כשתהיה עכשיו ממשלה, יאשרו את זה. אנחנו מדברים על פתרונות יצירתיים, במקרה ולא נוכל לעמוד בזה. למשל, אם אתה עכשיו מצליח להביא לפה מפעל מסוים, ולקלוט את עובדי המפעל, כמו שיש במקומות אחרים שכונות של חבר. אנחנו לא רוצים חבר, כי זה בתים להשקעה. אבל זה הכיוון שאנחנו חושבים ושוקלים. כמובן, שהכל בשיתוף פעולה. זה אחד משני הנושאים שמדאיגים אותנו. 1. ועדת קבלה. 2. קצב הקליטה. יישוב שהוא לא גדול, 50% מהמכירות בזמן קצר, יש חשש.

רונן גאון [קלע אלון]: כשמישהו קונה כאן בית יד שנייה, הוא צריך לעבור ועדת קבלה?

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: כן. בית שלפני שנה נמכר בכ-1.6 מיליון, 1.7 מיליון, נמכר לפני כחודש ב- 3.2 מיליון שקל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: ספר בבקשה על הנושא של הוותיקים.

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: אנחנו, עד לפני כמה שנים, הייתה לנו ועדת רווחה למשפחות של היישוב. בדרך כלל, זו הייתה ועדה התנדבותית. טיפלה בנושאים של אנשים חולים, ולאור זה-

רונן גאון [קלע אלון]: כמה מעל גיל 65?

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: בערך 290 איש.

רונן גאון [קלע אלון]: מה עושים מבחינת סופר מרקט?

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: יש בצמח, יש משלוחים. אנחנו לפני כמה שנים החלטנו לקחת את עובדת הוועד שלנו, חלקכם נתקל בה פה ושם, קוראים לה גילה. גילה לקחה את הנושא הזה, אנחנו משלמים לה רק בעבור זה שהיא תטפל בוותיקים ביישוב. כל יום חמישי ושישי היא עוברת אצל כל הוותיקים, בין אם בטלפון. אצל כל מי שהוא ערירי, או לא ערירי אבל לבד. היא עוברת אצלם, עוזרת בקניות, וכו'. בקורונה, היא הצילה חיים של תושבת היישוב.

אריק בן מאיר [כנף]: איך אתם רותמים את הנוער לנושא? תרחיב בבקשה על הנוער, המרכז האזורי, ונוער שמגיע מיישובים אחרים.

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: אני מחלק את התשובה ל-2 חלקים. עד הקורונה, הפעלנו סיירת צופים. היה מקום בו הם היו מתכנסים. היה הרבה כבוד בין הנוער וההתחייבות שלו למערכת. הם עמדו בזה בצורה יפה. מהקורונה, אנחנו מתמודדים עם מציאות אחרת לגמרי. הנוער, שהיה מתחיל לשתות בכיתה י', ירד לכיתות ח', ויש בני נוער בכיתות ז' שכבר שותים. זה מביא לכאן קבוצה של אנשים מכל האזור, שמתכנסים, יושבים ושותים. בכל הכנות, אנחנו היום בנקודת שבר, ועדיין לא מצאנו את האיזון.

אריק בן מאיר [כנף]: כנראה שאתם לא לבד במערכה הזו.

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: ברור לנו שאנחנו לא לבד. אותם הילדים הם לא רק מכאן, הם רק מתכנסים כאן. למשל, שמנו בין השאר, שומר בקניון. מהרגע שיש שומר גם בלילה, הילדים לא נמצאים שם. ניסינו לתת להם אזור מוגדר, מה שנקרא "זולה", כמו ביישובים אחרים, ואנחנו במעקב, אבל קורה פעם אחר פעם, שאנחנו מגיעים ומוצאים בקבוקי אלכוהול, ואנחנו לוקחים להם את זה לשבוע, שבועיים, שלושה, שיחות עם ההורים, ואנחנו עוד לא מצאנו את האיזון. מהקורונה, המצב הדרדר. זו בעיה אזורית. רוב הנוער פה פעיל בתנועה, מדריך, מתנדב, עובדים ומתנדבים בפעוטונים-

רונן גאון [קלע אלון]: איזו תנועת נוער?

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: התנועה החדשה. גילה עשתה, אם זו לא הייתה צנעת הפרט, הייתי שולח לכם את המגילה שהיא שולחת לי ביום שישי, ואיך היא דואגת ומביאה מישהו מהקהילה שיתקן את המיטה, יפתח את הסתימה, לקנות אוכל, ואירוע בו מישהי שכבה במיטה שבוע והיא היחידה שהביאה לה אוכל, גילה היא באמת-

יניב ברק [יו"ר וועד בני יהודה]: זה אחד הדברים שאני ממליץ לכל אחד ביישוב שלו, לקחת את התפקיד הזה, ולעשות אותו בתשלום.

חיים רוקח [ראש המועצה]: היא כבר יודעת. היא יושבת עם קשיש/קשישה/ערירי. יש כאן יישוב שיכול להוות דוגמא, להפעלת יישוב-קהילה עם 400 משפחות. לעשות את זה בצורה יפיפייה. אני מרשה לעצמי להחמיא לכם. עם הפעלה של הוותיקים, של הילדים, עם תנועות נוער, כיף לראות את זה. הם יודעים להתמודד עם 400 משפחות.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: צריך לומר משהו בעניין הזה. יודעים להתמודד עם 400 משפחות, כשיש לנו ועדת היכרות, ועדת קליטה. ברגע שזה הופך להיות פתוח, והחוק כבר לא מאפשר, הקליטה הבאה של ה-400 הבאים, יהיו סוגים אחרים של אנשים, ולא בטוח שהסטטוס קוו יכול להישאר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: רוב היישובים לא מתמודדים עם מעבר ל-400. הם מתמודדים עם קליטה עד 400.

אביעד שטראוך [מנהל קהילה בני יהודה]: אם עושים את זה נכון, היישוב הזה גדל, אבל כל פעם הוא גדל בעוד קצת. לא במכה נפל עליו משהו גדול והוא צריך להתמודד איתו. צריך לחשוב על זה מבחינה תשתיתית ומבחינה המענה לתושבים.

2- החלפת/הוספת חברי ועדת משנה לתכנון ובנייה

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: החלפת 2 חברי ועדה מקומית, ועדת משנה לתכנון ובנייה. במליאה הקודמת, ביקשו להתנדב לוועדה קובי נחום ויוני כהן. אחרי בדיקה איתם, הסתבר שאין להם את הזמינות להגיע לפגישות של הוועדה, ולכן אנחנו מבקשים במקומם להכניס את רונן גאון ואורי מרגלית.

אריק בן מאיר [כנף]: בכמה וועדות החברים האלה פעילים?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: רונן בוועדת מכרזים, ואורי בוועדת ביקורת.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו מבקשים להחזיר מצב לקדמותו. הזמינות והחשיבות שלנו בוועדת תכנון ובנייה היא כזו, ברגע שאין לנו קוורום, אנחנו לא יכולים לעבוד. בדרך כלל, ישיבות של וועדת משנה לתכנון ובנייה הן ארוכות ורבות משתתפים, וברגע שאין לנו קוורום, אנחנו עומדים משותקים. 2 החברים הביעו רצון להמשיך, למרות שהם גם בוועדה אחרת. אנחנו מבקשים לאשר את זה ברשותכם. יש מי שמתנגד? יש מי שנמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את החלפת 2 חברי ועדת משנה לתכנון ובנייה, רונן גאון ואורי מרגלית במקום יוני כהן וקובי נחום.

3- אישור פרוטוקול מליאה 8-2022

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אישור פרוטוקול 8/22. קיבלתם את הפרוטוקול. לא קיבלתי הערות. רק דוד אמר לי שזה ארוך מידי, אבל אנחנו לא יכולים, כי כשאנחנו עושים מקוצר, אומרים שזה לא הכל, אז אנחנו עושים תמלול מלא.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: היה כתוב על הסכם הגג שהתקיים דיון, אין תיעוד מה היו השאלות ומה התשובות. רשומה רק שורה אחת.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אין לי בעיה להעביר, התמלול קיים. נעביר אותו לחברי המליאה.

אליק אבנר: התמלול לא מלא, יש שם קטיעות.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: יש מישהו שמתנגד לאישור הפרוטוקול? יש מי שנמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול המליאה מספר 8/22.

4- אישור מליאה לשינוי מורשה חתימה בחשבון בית הספר של בית ספר מעיינות

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אישור מליאה לשינוי מורשה חתימה בחשבון בית הספר מעיינות. המנהלת סיימה את תפקידה. נכנס מנהל חדש איתמר רבי מאלוני הבשן. הוא המנהל החדש, ואנחנו צריכים לאשר אותו כמורשה חתימה של בית הספר לכל הנושאים, בחשבון הבנק, לחתום בשם בית הספר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את שינוי מורשה חתימה בחשבון בית הספר של בית ספר מעיינות – מנהל איתמר רבי.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: מה זה החשבון הזה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: חשבון בנק של בית הספר. מי מזרים לשם כסף? המועצה, משרד החינוך, ההורים. לא מדובר בתשלומי הורים.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: בגלל שכל חשבונות הבנק של וועדי הורים בגולן מנוהלים יחד עם המועצה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה חשבון הבנק של בית הספר, זה לא חשבון וועד הורים.

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: יש 2 חשבונות שמתנהלים בבית הספר. חשבון הורים, שלמועצה אין קשר לחשבון הזה. וחשבון של בית הספר עצמו, שאני חתום ומנהל בית הספר חתום, להוצאות שוטפות של בית הספר.

אליק אבנר: המועצה רשומה כבעלת החשבון?

חיים רוקח [ראש המועצה]: המועצה בעלת החשבון, יחד עם המנהל. זה לא וועד הורים. יש חשבון של תשלומי הורים, זה מנוהל על ידי בית הספר וועד ההורים, אנחנו לא נוגעים בזה.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: זה לא מדויק. יש הרבה בתי ספר שהכסף של וועדי הורים נכנס לחשבון שגם המועצה מורשית חתימה בו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מה פתאום.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: אני מכיר את הסוגייה הזו בבית ספר של תלמוד תורה. שיש מגבלה בחשבונות שלא יכולה להיות תקרה מעל 50,000 שקל. ברגע שזה חשבון משותף, שגם המועצה מורשית חתימה, זה משנה את אופי החשבון, ואין את המגבלה הזו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אני לא מכיר. רפי יבדוק את זה*. אנחנו בדרך כלל לא שותפים. יש חשבון של בית הספר. השאלה, מה אנחנו מעבירים, משרד החינוך וכו', אין קשר לוועד ההורים. יש חשבון של בית הספר שמנוהל על ידי וועד ההורים והמנהל. למיטב ידיעתי עד היום, אנחנו לא שם. נבדוק את הנושא שאתה אומר שאנחנו שותפים.

5- אישור מליאה לשינוי מורשה חתימה בחשבון בית ספר הדמוקרטי כנף

חיים רוקח [ראש המועצה]: שינוי מורשה חתימה בחשבון בית הספר הדמוקרטי בכנף. בבית הספר הדמוקרטי סיים מנהל, נכנס מנהל חדש. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את שינוי מורשה חתימה בחשבון בית ספר הדמוקרטי כנף – מנהל בית הספר הנכנס יניב מילגר.

6- אישור הצטרפות המועצה, בסמכות מקומית, כמגישת תכנית 219-1113265 –שינוי צורת שטח השצ"פ – אודם

גיל מנדבה [מנהלת תפעול וועדת לתכנון ובנייה]: תב"ע נקודתית על מגרש אחד במושב אודם. לפי הצבעים אנחנו יודעים מה הייעוד של כל שטח. נשלחה מצגת בנושא. תכנית בסמכות מקומית, שמתנהלת אצלנו בוועדה המקומית. היא כוללת שינוי במגרש עצמו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש כאן מגרש שבצידו יש שצ"פ, שטח ציבורי פתוח. שינוי צורת מגרש, משנה את צורת השצ"פ, השטח הציבורי. כיוון שכך, אנחנו חייבים לאשר. אנחנו לא משנים גדלים, אלא את הצורה. אנחנו חייבים לאשר במליאה.

אריק בן חיים [בני יהודה]: השצ"פ הוא חלק מרצף של שצ"פים?

גיל מנדבה [מנהלת תפעול וועדת לתכנון ובנייה]: לא. הוא שצ"פ בפני עצמו. הוא כלוא בין 4 מגרשים. יש כאן מקלט. הם רוצים להגדיל את הבית, והם משנים קווי בניין. בגלל זה, הם משנים רק את הצורה של השצ"פ, כדי שיתאים להם לבינוי שהם רוצים לעשות. אנחנו מבקשים, שהמועצה תצטרף להיות מגישת התכנית, חוץ מבעלי הבית, בגלל עניין השצ"פ.

רונן גאון [קלע אלון]: החום הבהיר זה הבית שלהם?

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה השטח של הבית.

גיל מנדבה [מנהלת תפעול וועדת לתכנון ובנייה]: זו הנחלה, זה הכביש.

רונן גאון [קלע אלון]: הצהוב, זה חלק משצ"פ אחר גדול יותר?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא. זה השצ"פ.

רונן גאון [קלע אלון]: מה השינוי של הצורה שלו?

גיל מנדבה [מנהלת תפעול וועדת לתכנון ובנייה]: הוא היה ריבוע, הוא נשאר עם אותו סך שטחים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש מישהו מתנגד? יש מי שנמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצטרפות המועצה, בסמכות מקומית, כמגישת תכנית 219-1113265 –שינוי צורת שטח השצ"פ – אודם.

7- אישור מבנה ארגוני – נדחה למליאה הבאה

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אישור מבנה ארגוני יידחה למליאה הבאה כי עוד לא קיבלנו אישור סופי של משרד הפנים. אבל אני אסביר בגדול. לאור החלטת הממשלה והפיתוח, אנחנו מבינים שכדי לתת שירותים ומענים יותר טובים לתושבים וליישובים, המועצה צריכה לגדול בהתאם. להגדיל את כוח האדם, אגפים חדשים, מחלקות שהפכו לאגפים, לחלק את הגולן בכל מיני צורות כדי שנוכל לתת מענים יותר טובים. נפגשנו עם משרד הפנים, הם ביקשו שניתן להם תכנית '22 עד '25, איך המועצה גדלה לפי אבני דרך, לפי לוחות זמנים של רבעונים בכל שנה. ישבנו עם מנהלי האגפים, חזרנו למשרד הפנים, חזרנו עוד פעם למנהלי האגפים, עשינו דיוקים, והגשנו תכנית סופית למשרד הפנים. אישורים שלהם מרמת המחוז לרמה הארצית. הם רוצים לאשר את כל התכנית הזאת, כדי שלא כל פעם נאשר מקטע 1, אלא נאשר את כל התכנית ויהיה לנו לשנים הבאות.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא מממשים את הכל, אלא נממש לפי צורך. כרגע אנחנו מאשרים את המסגרת.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: יותר מזה, כל תקן שנוסיף, אנחנו נבוא איתו למליאה. רצינו להציג את המבנה הארגוני שאושר. נקווה שלמליאה הבאה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה היה אמור להיות מאושר לפני הבחירות. לא אושר עקב עומס בעבודה, ואנחנו ממתינים. לדוגמא אשפה, טיפול באתרים וכד'. כשאנחנו נכנסנו, היה רק אדם אחד אסי מזור, שהיה אחראי אשפה על כל הגולן. פיצלנו ל-2, ונכנס שוקי. חצי שוקי, חצי אסי. היום אנחנו רוצים לפצל את זה ל- 4 אשכולות. כל תושב ידע מי אחראי על היישוב שלו, למי הוא צריך לפנות, והוא ייתן לו טיפול בהכל, כולל אנדרטאות, כולל אתרי טיולים. אותו אחד שאחראי על רבע, במקום על חצי, יהיה אחראי על כל מה שנמצא בתחומו, מלמעלה עד למטה. ואז צריך לעלות תקן מנהל. אנחנו הופכים את מנהל האחזקות של המועצה לסגן מנהל אגף, ומכפיפים אליו 4 מנהלי אזורים. לכל יישוב יש כתובת אחת, אדם אחד. לא משנה מה הנושא המוניציפלי, הם פונים לאדם הזה. אם זה תאורה, אם זה תחזוקה, אם זה אשפה, אם זה שטחים פתוחים. כל דבר שנמצא באזור, יש לכל יישוב אדם שמטפל בכל העניין המוניציפלי. מעבר לזה, כל אחד מ-4 האלו, יש לו גם תפקיד רוחב. אחד אחראי על מגרשי משחקים, אחד אחראי מבנה המועצה, אחד על מוסדות חינוך. כל אחד יש לו גם איזשהו תחום רוחב, שהוא יטפל בו. זאת התוכנית. זו דוגמא לאיזשהו שינוי במבנה הארגוני שביקשנו לעשות.

אבנר אלימלך [קדמת צבי]: כל אחד כזה הוא 100 אחוז משרה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כן. 100% משרה ורכב. 2 אנשים קיימים כבר היום, שוקי ואסי. ספי, מנהל אחזקות, כבר קיים במועצה. תקן לרכז אנדרטאות קיבלנו, ממומן על ידי משרד הביטחון. בנינו את המערך מחדש. מהכיס של המועצה לא ייצא שקל אחד נוסף.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא הוספנו תקן. השינוי שאנחנו עושים בתקן, מנהל המחלקה לסגן.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: נתנו דוגמאות. נציג את התוכנית.

8- תוספת תקני כוח אדם

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כמה תקני כח אדם, שאנחנו מבקשים לאשר כבר עכשיו, במליאה הזאת. לא לכולם אנחנו נתייחס עכשיו. תקן משרה, מבקשים להוסיף בגזברות תקן של משרה מלאה לרכז/ת פרויקטים. מה שקורה היום, יש כספים רבים שלנו שנמצאים במשרדי ממשלה. אנחנו עובדים מול מערכות של הגשת דו"חות כדי לקבל כסף. אנחנו נמצאים בצוואר בקבוק מאוד רציני, ויש לנו המון כספים שעומדים במשרדי הממשלה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כמות התב"רים שאנחנו מגישים ושאנחנו מבצעים נמצאת בעלייה, בעקבות החלטת הממשלה ויתר הדברים. בהחלטות ממשלה תב"רים, אני מקבל אישור, מאשר את זה כאן עם כל הדברים, מקבל אישור מהמשרד הממשלתי מבצע, המועצה מממנת את הפרויקט הזה, מגישה דו"חות ביצוע, ומקבלת את הכסף חזרה. טעות הכי קטנה בהקלדה, נתקע העסק. לא מקבל את הכסף. אף אחד לא טורח להגיד לנו שהעסק תקוע. אם אנחנו לא עולים מה קורה כאן, ולא מצליחים לעלות על הבעיה, אנחנו פשוט תקועים, לא מקבלים כסף. זה הולך וגדל העסק הזה, כי אנחנו הולכים וגדלים גם בהיקף התב"רים. אנחנו הבנו שאי אפשר להמשיך בצורה הזאת. אנחנו צריכים מישהו שיישב על הנושא של דו"חות הביצוע של התב"רים, הגשות, וכל הדברים האלה, באופן מלא, מהבוקר עד הערב, זה מה שהוא מתעסק. כך אנחנו נוכל לשחרר מהר יותר את הכסף שלנו שתקוע במשרדי הממשלה, ויש הרבה כסף שתקוע לנו היום במשרדי ממשלה.

קובי נחום [אפיק]: השאלה אם זה פרסונלי, או באמת גידול. אם מפנה לנקודה במרכבה, וזה באמת מפיל לך.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: גם וגם. זה באמת הכל. זה יכול להיות מסמך שהיה חסר, וזה יכול להיות מעומס שלא מצליחים להכניס את המסמכים. אנחנו מגישים לחכ"ל, אנחנו מגישים לקולחי גולן, אנחנו מגישים למכון שמיר, אנחנו מגישים לעצמנו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הכל עובר דרכנו.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מגישים ליישובים הרבה פעמים. עוד בעניין גזברות. לפני שנתיים או שלוש מינינו את אסתי זיסמן, שהייתה תקציבאית של אגף חינוך, ומינינו אותה לסגנית גזבר, כדי לתגבר את הגזברות. נתנו לה תפקיד מאוד גדול בגזברות, אבל לא שחררנו אותה מהחינוך. היום, הלכה למעשה, עושה יותר מ-2 משרות. היא גם מנהלת את כל האדמיניסטרציות של החינוך וגם עובדת בגזברות במשרה מלאה. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לשחרר אותה מהחינוך, להכניס לשם מישהו שיוכל להתמקד ולעבוד רק בחינוך, להכיר את החינוך, ולפנות את אסתי לגזברות, עם אופק התקדמות לעתיד. לכן, אנחנו רוצים להכניס לאגף חינוך משהו בין מנהלת אדמיניסטרטיבית לתקציבאית שתיקח את הנושא מאסתי, ונוכל להתקדם עם זה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: להזכירכם, חלק גדול מהתקציב שלנו נמצא בחינוך מתקציב המועצה.

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: 60 מיליון מתוך 170 מיליון.

חיים רוקח [ראש המועצה]: 2. אנחנו גדלים, ונמצאים עכשיו לפני בניית בית ספר מעיינות, דמוקרטי. יש לנו את ילקוט רועים שאנחנו משקיעים בו בכל שנה, מעלות הגולן שאנחנו משקיעים בו, גני ילדים. גם התקציב של החינוך תופח מכל הכיוונים, ומגיעים תקציבים מהחלטת ממשלה, וכן הלאה. היום אסתי מתעסקת גם עם זה, וגם עוזרת לרפי בכל מיני דברים בהרבה בתוך החלטות הממשלה ובגזברות. מגיע שלב שצריך להגיד סטופ, אי אפשר להמשיך בצורה הזאת, שיהיה מישהו בחינוך, והיא תסייע לנו בגזברות.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: איך ממומנת תוספת המשכורת?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: מתקציב המועצה.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: זו סוגיה לאישור התקציב של שנה הבאה?

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: היום מאשרים את התקן?

חיים רוקח [ראש המועצה]: כן.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: ייקח לנו לפחות חודשיים לממש אותו, כך שאני לא רואה לפני ינואר '23 שזה קורה. אבל אנחנו רוצים להתחיל להתארגן, לצאת למכרזים. כאשר נאשר את התקציב במליאה הבאה, נוכל לממש את זה הלכה למעשה.

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: למה לא בדצמבר?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: השאיפה היא תחילת דצמבר. אם לא, קבענו 2 מליאות לדצמבר. על נושא השירות אני אדבר בהרחבה באחת המליאות הבאות. זו התפיסה שלי מבחינת המועצה. לא לעלות מדרגה, אלא לעלות קומה מבחינת השירות. התחלתי תהליך. כשנכנסתי לתפקיד, הקמתי פורום שירות שהלך ולמד מה קורה בהרבה רשויות. כל רשות היום מחזיקה יחידת שירות, בין בן אדם, לבין מחלקה עד לאגף. אתם מכירים את זה מהעולם העסקי במונח מאוד פשוט שקוראים לו שירות לקוחות. מחלקת שירות לקוחות שאמונה על זה שכל אגף, כל מחלקה, כל המועצה כלפי עצמה והחוצה, יהיה סטנדרטים של שירות, של מענה טלפוני, של קבלת קהל, של זמני מענה, של SLA. לבנות תכנית, איך נותנים שירות, איך מעלים אותו מדרגה. אני חושב שאנחנו היום, בסטנדרטים שקיימים במשק, אנחנו חייבים להיות שם, ואנחנו נמצאים מאוד מאוד מאחורה. זה רעיון שלי, משהו שאני רוצה לקדם, גם זה לא ימומש לפני ינואר, אולי פברואר, מרץ '23, כי זו ממש הקמת יחידה. התחלנו תכנית עבודה על הנושא הזה. יש לנו תכנית כתובה, ואני אשתף אותכם בהזדמנות בנושא הזה.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: זו משרה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: משרה. כרגע, להקמת היחידה, אני צריך מישהו שיהיה איתי, ילך איתי יד ביד בכל נושא השירות הזה, ואני צריך את הבן אדם הזה. לא למחר בבוקר, אבל כן.

רונן גאון [קלע אלון]: רעיון מבורך, רעיון מצוין.

דוד פלד [אניעם]: זה על בסיס המוקד כאילו?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: היום אתה מתקשר למוקד גולן, זה מתקשר למיקי, וההוא מתקשר למולי. אין איזשהו סטנדרט שירות היום.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מישהו שבודק שבוצע.

דודי מורד [אלרום]: מה המטרה? להקים מחלקה חדשה שתהיה יחידת שירות?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה לא יתחיל כמחלקה, זה יתחיל מאדם שבונה לכל אגף ואגף את הסטנדרטים של השירות שלו.

דוד פלד [אניעם]: במה זה שונה מהמוקד הקיים היום?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: מה המוקד עושה? המוקד לוקח הודעה ומעביר אותה.

עמית דרור [גבעת יואב]: פותחים פנייה במוקד, ואז זה עובר למחלקה, יש מחלקות שמטפלות תוך יום, הלכ תלוי כמה קריאות יש.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה טופל? לא טופל? תוך כמה זמן טופל? מי עוקב?

אבנר אלימלך [קדמת צבי]: כשהתקשרנו למוקד, לא הייתה פעם שלא היה מענה. המוקד בהחלט נותן מענה. אתה מתקשר למוקד, והבעיה טופלה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא המוקד הוא זה שנותן מענה. לפעמים הבעיה טופלה ולפעמים לא. כשאתה מתקשר למוקד, המוקד בסך הכל מקליד את הפנייה, לפעמים הוא לא מבין מה אמרת. למשל, אמרת לו שפנס לא תקין או מדרכה לא תקינה. הוא מקליד, שולח למיקי במקרה הזה, או לשמש, ובזה סיים את התפקיד שלו.

דוד פלד [אניעם]: אין לו מעקב?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא. כתוב לך, הקריאה טופלה, והמשמעות היא שהקריאה הועברה למנהל המחלקה. המוקד לא עוקב אם הוא ביצע את זה או לא. אין מעקב אחרי השירות הזה, אין משהו שמתכלל את השירות לתושב. המטרה שלנו, ליצור מחלקה שתוכל לדבר איתה. היא גם תוכל לקבוע קריטריונים.

דוד פלד [אניעם]: כרגע זה אאוט סורסינג?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לא. יש לנו עובדת מוקד אחת. יש לנו תוכנת מוקד שבסוף חייה, ועומדת לקרוס. חצי מפניות המוקד ישר הולכות לקבלנים חיצונים. אין אף אחד שיודע להגיד אם הקבלן הזה מתכלל באותו יום יישוב, הוא יודע שיש לו 5 פנסים, אז הוא יבוא פעם בשבוע ויעשה את כל ה-5, או שהוא יבוא כל יום, ויעשה קריאת שירות על כל יום ויום. אלו דברים שאנחנו היום לא יודעים.

רונן גאון [קלע אלון]: לא כדאי להשתמש ב-CRM?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו עכשיו סיימנו מכרז של CRM.

דוד וולף [נאות גולן]: זה מתחבר עם הנושא הקודם של המרכבה והמכרזים. כמה מתוך זה, אלו דברים שאנחנו לא עושים מספיק טוב. ולכן אתם מביאים מישהו שיתעסק רק- עוד כמה אנחנו צריכים לשים את הקש, אתה כמנכ"ל, על מנהלי האגפים והמחלקות. לפנות למרכבה, לראות את המסמך, לתת את השירות- חיים היה מרים טלפון לבדוק תוך כמה זמן נותנים את השירות-

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אני שואל אותך, האם ראש המועצה והמנכ"ל-

דוד וולף [נאות גולן]: אני אענה לך. א. כשראש המועצה עושה את זה פעם, פעמיים, שלוש, ועושה את זה פעם בתקופה, כולם אוטומטית מתיישרים לפי זה. יש דרכים לעשות את זה. אותו דבר המרכבה. הפניות של הקולות קוראים של הממשלה, זה משהו שאם דורשים אותו- יכול להיות שאני טועה, אתם שם. כמה מתוך זה- אני חושב שאם יש משהו שדורשים מהם, ושמים על זה דגש, הם יכולים לעשות את זה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש גבול. כמה אתה יכול להטיל על בן אדם. עובד משרה, משרה ורבע.

אריק בן מאיר [כנף]: אזרח יש לו צרכים, הוא פונה ליישוב, למנהל הקהילה או למרכז המשק, שיודע עם מי ליצור קשר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה בקיבוץ בדרך כלל.

אריק בן מאיר [כנף]: האם יש בקרה פנימית שלכם על תהליכים? זה חשוב. אם מסדרים לפי סדרי עדיפויות, ביחס לדברים אחרים. צריך לשאול את עצמנו, אם זה בעדיפות.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: מבחינתי, עדיפות ראשונה.

רונן גאון [קלע אלון]: אני מסכים איתך. אתה לא יכול לנהל, מה שאתה לא מודד. אם אתה לא יכול למדוד משהו, אתה לא יכול לנהל אותו. אם תהיה כזו שתציף לך את המדדים, תוכל גם לנהל אותה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: גם מבחינת יעילות ואפקטיביות של ארגון.

אריק בן מאיר [כנף]: אפשר להפוך תקנים קיימים, למחלקה או לאגף. האם אתה יכול למצוא בתוך הקיים, אנשים שיתנו את החלק מהדבר הזה, בנוסף למערכת CRM.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אין לנו.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אני וגם משרד הפנים, רואים את זה כסטנדרט. לכן הם בנו את התפקיד הזה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: התפקיד קיים בכל המועצות.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כל חברה שמכבדת את עצמה במתן שירות, יש מישהו שזה התפקיד שלו. זו התפיסה שלי, ככה אני רואה את הארגון, ואני מרגיש שזו אחת המטרות שבאתי לעשות פה.

אבנר אלימלך [קדמת צבי]: השירות לתושב הוא דבר חשוב ביותר. השאלה שלי, האם אפשר למקסם את הקיים? לא שאנחנו נגד. לא סתם הגעת למסקנה. חשוב לנו להבין מה עומד מאחורי זה. באיזה קושי נתקלת בעבודה שלך, שאמרת שצריך ללכת על זה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אני מבין מה אתה אומר. הנקודות שאני נתקל בהם, כמות פניות שאנשים מגיעים אליי כמנכ"ל, תפתור לי את זה כי לא קיבלתי מענה, כי שלחתי 20 מיילים ולא קיבלתי מענה, כי לקח להם 3 חודשים לבצע פעולה שאמורה לקחת יום או יומיים, הרבה פעמים כי לא ידעו, כי לא הסתנכרנו, כי לא ידעו למי לפנות, מי הגורם הנכון לפנות אליו. לבנות איזושהי סטנדרטיזציה של עבודה. שמתי את זה כאיזושהי נקודה שאני רוצה לטווח היותר ארוך. אני אציג בפניכם את תכנית העבודה בנושא השירות. אני לא אלך על זה מבלי לשתף אתכם. אני שם את זה פה כדי שתדעו שהנושא על הפרק.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מנהלי האגפים והצוות שגלעד בנה, נסע לדרום השרון, לבנימין, לכל מיני מועצות, לראות איך העסק הזה עובד שם. אתה לומד גם מרמת שביעות הרצון של התושב. רמת שביעות הרצון של התושבים מהאגף, ממחלקת שירות, ומיחידת השירות גבוהה מאוד. מישהו שנותן לך מענה. מישהו שבודק שהעסק הזה עובד, מישהו ששם סטנדרט ועוקב אחרי זה. אנחנו חושבים שזה נכון. המטרה שלנו בסופו של דבר היא לשרת. ניתן את הפירוט בשלב מאוחר יותר, כשהעסק הזה יהיה בנוי לגמרי.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: גלעד, כשתציג את זה אשמח אם ייכלל גם איזשהו דרך שאתה מציע, מה היום לא עובד, מדדי הצלחה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אם אני בא לעשות מדידות, אז שאדע למדוד גם את עצמי. תקן אחרון, למימוש מידי. רכז ניקיון ותחזוקת בתי ספר. מה שקורה היום, מכרז הניקיון שלנו הוא משכ"ל, החברה למשק וכלכלה. משכ"ל הוא גוף שעושה מכרזים בשביל הרשויות, ואתה יכול לבחור מתוך הספקים שלו, לעשות איזשהו נוהל, ולקבל קבלן לכל מיני נושאים. אנחנו בנושא של ניקיון, ככה עבדנו בשנים האחרונות. החיסרון האדיר של השיטה הזאת, היא שאסור למשכ"ל לפי החוק לשים מדדי איכות לקבלנים, רק מחיר קובע. ואז, מה שקורה, מגיע קבלן מתל אביב, מגיש הצעה לרמת הגולן, אין לו רבע של מושג מה זה הגולן, מה זה המרחקים, כמות בתי ספר, הצורה של בתי הספר, בתי ספר גדולים על מרחבים, לא בקומות. ואז, הם נותנים הצעות מאוד נמוכות, אנחנו מחויבים לזה כי אין מדד איכות, ואנחנו נתקלים-

חיים רוקח [ראש המועצה]: נכנסנו השנה לקטסטרופה, של בתי ספר מטונפים, שירותים וכל מה שאתם רוצים. הקבלן אומר לנו, אני מעדיף לקבל קנסות, לשלם את הקנסות, מאשר להביא כוח אדם ולנקות.

אריק בן מאיר [כנף]: אתה חייב להעסיק קבלן על כל בתי הספר?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אתה רוצה את יתרון הגודל, אתה רוצה שהוא יידע להקפיץ, שיידע לשנע.

אריק בן מאיר [כנף]: אתה יכול להתקשר עם מס' קבלנים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: עקרונית, כן. בקיצור, השנה הייתה לנו קטסטרופה ברמה מטורפת.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: במכרז של משכ"ל, כל מי שעובד עם משכ"ל מחויב ל- X אחוזים, 4, 5, 6, 7 אחוז למשכ"ל עצמם, שהם עושים פיקוח בקרה וניהול של הקבלן הזה. בשורה התחתונה, בפועל, כשהגענו למשבר בתחילת שנה, מי שעבד בזה ומי שהלך לחפש קבלן חלופי זה אני. אני עבדתי יותר משבועיים מול קבלנים, הצעות מחיר. משכ"ל ניסו להביא, שוב הלכו על הכי זול. הכי זול מגיע לגולן, רואה מה זה אומר, אומר עזוב אותי. ככה קבלן שני, קבלן שלישי. בסוף, עשינו הצעות מחיר, הכנסנו קבלן מהאזור שנותן לנו מענה. אנחנו מקבלים פידבקים מצוינים מבתי הספר עליו. החלטנו שאנחנו יוצאים למכרז עצמאי, מתנתקים ממשכ"ל, ובגלל זה, לא יהיה לנו את הניהול, הפיקוח והבקרה שאנחנו משלמים למשכ"ל היום, מעל 200 אלף שקל בשנה, ובסכום הזה אנחנו רוצים להעסיק רכז ניקיון, שהוא יהיה עובד שלנו, שהוא יתכלל את הנושא אל מול הקבלן. באותה נשימה, אנחנו רוצים לתת לו עוד תפקיד של תחזוקת בתי ספר, שתהיה לו סוג של ניידת שירות, יודע להסתובב ולתת לאבות הבית תגבורים, או עבודות מיוחדות, למצוא מישהו שידע לעשות את הדברים האלו ביחד.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הקטסטרופה הייתה כזו, שהיינו בחשש של סגירת 2 בתי ספר.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: 200 אלף שקל גם לניידת שירות ולגם למשרה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כן. אתה יודע מה המשכורות במועצה? אתה יודע מה החיסרון כשאתה עובר את ה-20,000? אתה יכול להוציא עוד משכורות, אבל לא מקבל שום דבר בנוסף. אז אלו 4 התקנים שאנחנו מבקשים לאשר. האיוש של השירות יהיה בהמשך, ואני אביא את זה שוב למליאה לפני.

חיים רוקח [ראש המועצה]: תקן המשרה של השירות, הקמת היחידה, יבוא שוב למליאה. 3 המשרות האחרות, גזברות, חינוך במקום אסתי, ורכז ניקיון ותחזוקה, יוצאות עכשיו למכרז מידי. מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תוספת תקני כח האדם למשרות: גזברות, חינוך ורכז ניקיון ותחזוקת בתי ספר.

א. הארכת שירות - יעקב מגנס

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: הארכת שירות ליעקב מגנס. פסיכולוג שעובד באגף יעוץ וטיפול. הגיע לגיל פרישה, הגיע לגיל 70, אין לנו פסיכולוגים. עשינו לו מסיבת פרידה, באנו לגייס ואין פסיכולוגים. אנחנו נמצאים בחוסר, ולכן אנחנו מבקשים להאריך לו את השירות בעוד שנה. בגלל שהוא מעל גיל 70, זה חייב להגיע למליאה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש מקצועות, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רק תביאו.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מבקשים את אישור המליאה להארכת השירות.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מבקשים את האישור כיוון שהוא מעל גיל 70. להשאיר אותו לעוד שנת עבודה. מעגל גיל 70 אני יכול להאריך בשנה.

דודי מורד [אלרום]: בעוד שנה אתה תביא לאישור שוב?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא בטוח שיהיה לי מותר.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: יש גיל שזה נגמר.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הארכת השירות ליעקב מגנס.

ב. מינוי יועצת לענייני אזרחים ותיקים

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לפי החוק, ראש המועצה חייב שתהיה לו יועצת לענייני אזרחים ותיקים. אנחנו מבקשים למנות את ליה לין, שהיא מנהלת מחלקת ותיקים, כיועצת של ראש המועצה לענייני אזרחים ותיקים. זו לא תוספת משרה, ללא תוספת כסף. זה רק מינוי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את מינוי ליה לין כיועצת לענייני אזרחים ותיקים.

9- מינוי מחזיקי מפתחות לתיבת מכרזים

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לפי החוק, תיבת מכרזים מחויבת ב-2 מנעולים, ו-2 אנשים נפרדים שיחזיקו את המפתחות, כדי שהם יהיו חייבים להיות ביחד בשביל לפתוח את התיבה. מנהלת הרכש, שאחראית על מכרזי מטרה, ואני המנכ"ל. מבקשים את אישור המליאה שתמנו אותנו כמחזיקי המפתחות של תיבת המכרזים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מישהו מתנגד? מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את מינוי מנהלת הרכש והמנכ"ל כמחזיקי מפתחות של תיבת המכרזים.

10- עדכון החלפת חבר ועד מקומי ברמות

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מבקשים לעדכן, החלפת חבר ועד מקומי ברמות. טל לירז במקום נטע לב.

החלטה: מליאת המועצה רשמה בפניה את הדיווח על החלפת חבר ועד מקומי ברמות- טל לירז במקום נטע לב.

11- אישור תב"רים

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: עברתם על התב"רים? ראיתם אותם? מבחינתנו יש פה בשורה של בינוי בית ספר מעיינות אחרי 13 שנים שהם מחכים לבינוי קבע. התחילו להגיע כספים, יש לנו קבלן שזכה, שיצא לבינוי. אנחנו מחכים להשלמה של תקציב מתקציבי הפיתוח של משרד הפנים. ועדת הכספים אישרה את זה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בהחלטת הממשלה יש 40 מיליון שקל לתקציבי פיתוח לקצרין והגולן. מתוך זה, 27-28 מיליון שקל זה לגולן והיתר לקצרין. זה עבר בוועדת הכספים שבוע שעבר. אנחנו מקווים שבזמן הקרוב זה יופעל ונוכל להניע מהלכים. כ-7 מיליון בשנה תקציבי פיתוח.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה להשלמות של מצ'ינג מול משרדי הממשלה, או לכל מיני פרויקטים שאנחנו בוחרים להשקיע בהם. הייתה לנו ישיבה ארוכה עם הנהלת המועצה, הצגנו להם את הדברים.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: בית הספר מעיינות, זה החלק של משרד החינוך?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה רק החלק של משרד החינוך. זה לא הכל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה חלק א'. זה ללא השלמות. זה יגיע ל- 8-8.3

דוד אנגלמאייר [חיספין]: מה החלק של המועצה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: החלק של המועצה. זה ארוך. משרד התחבורה 4 מיליון, משרד החינוך בערך 8.5 מיליון, משרד הביטחון עוד 600 אלף, והמועצה תצטרך לשים עוד בערך 4.5, 5 מיליון שקל מתקציבי הפיתוח.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: מתוך ה-7 מיליון?

חיים רוקח [ראש המועצה]: מתוך ה-7 מיליון ומתוך הלוואות של שנה הבאה.

נעה בן עטר [אלוני הבשן]: לפי אילו סעיפים אתם מחליטים לשים מה? למה דווקא את זה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה כסף שמגיע.

נעה בן עטר [אלוני הבשן]: מי מכוון לאן? זו השאלה. היישוב?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כאשר צריך לבנות הרחבה לנאות גולן מגיע כסף ממשרד הבינוי והשיכון להרחבה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מול משרד השיכון אנחנו נמצאים כל הזמן במשא ומתן. שלשום, ערב הבחירות, הייתה לנו ישיבה איתם. כל הדרישות שלנו, בין אם זה תכנון, תב"ע, בין אם זה תכנון מפורט, בין אם זה ביצוע הרחבות, הכל מקבלים. אנחנו רצים קדימה בקצב מטורף. תשתיות עבור 33 יחידות בנאות גולן. תקציב חדש. מאושר 1.400 בנאות גולן עבור 33 יחידות ממשרד השיכון. אותו דבר, 100 יחידות ברמת טראמפ 3.7. ייעוץ חקלאי, מפרויקט 1170 פרויקט הנחלות מ-2014. זה הכסף האחרון, או בין הכספים האחרונים שאנחנו מממשים מהחלטת הממשלה ההיא. ייעוץ חקלאי וניהול פרויקטים.

רונן גאון [קלע אלון]: סעיף 3. כסף מגיע מסעיף 3.

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: הכסף מגיע מהחטיבה להתיישבות דרך מכון שמיר.

אריק בן מאיר [כנף]: מה הפרויקט? תשלום ליועצים חקלאיים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: ייעוץ חקלאי, ניהול פרויקטים, ודברים נוספים.

אריק בן מאיר [כנף]: זה הולך לשכר?

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה קטע שלם. ביחידה לחקלאות וחדשנות, יש כבר 10-12 עובדים. 2 חוות ניסיוניות שכבר עובדות. השקעה בפרויקטים שכבר עובדים, כמו הזעפרן, פטריות חלבון, גידול הידרופוני, ועוד.

רונן גאון [קלע אלון]: הזעפרן עובד?

חיים רוקח [ראש המועצה]: נכנס לעבודה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אתם רוצים סקירה על הנושא הזה? נתנו סקירה על מכון שמיר, לא על היחידה החקלאית. אם זה מעניין אתכם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אני אישרתי הקמת חווה חקלאית שלישית בחרמון בגובה, יותר גבוה מ-

רונן גאון [קלע אלון]: מה גדל שם, קרח?

חיים רוקח [ראש המועצה]: ככל שאתה עולה בגבהים, אתה מגדל דברים אחרים, אתה יכול לעשות דברים נוספים. פריסת עמדות טעינה 1.7 מיליון ממשרד האנרגיה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כן, זה קול קורא שזכינו בו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: עליו, אמורה להתווסף החלטת ממשלה בסך של כ-1.5 מיליון.

רונן גאון [קלע אלון]: התקנה כבר ממש?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כן. יש כבר איתורים לנקודות. עשו על זה עבודת מיפוי. תכנון תב"ע ברמות. משרד השיכון הוסיף 400 אלף שקל, כי התב"ע שם גדלה. אניעם, קשת, נמרוד, רמת מגשימים, שעל-

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה המשך של התב"רים מהמליאה הקודמת. מגיע ל-20 מיליון.

חיים רוקח [ראש המועצה]: ביחד מגיע ל-20 מיליון, ועכשיו הוסיפו לנו עוד 13.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה כל היישובים. במליאה הקודמת אישרנו כ-20 יישובים, ואלו עוד, שלא הופיעו במליאה הקודמת.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש יישובים שאנחנו עושים בהם חידוש תב"ע, רק בשינוי קטן של תב"ע, שצריך ליישר אותו. יש יישובים, לדוגמא אניעם, מה שאת רואה כאן הוא מפורט. מפורט, זה אומר שיש תב"ע, ועכשיו אני צריך להוציא לו תכניות עבודה, לקראת ביצוע.

דוד פלד [אניעם]: יש לי שאלה. אני הגשתי שאילתה לגבי התב"עות, מי מממן אותם. המנכ"ל נתן לי תשובה שקשה מאוד לחשב.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אני אתן לך תשובה. לא צריך שאילתה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אתה ביקשת 20 שנה אחורה, שנגיד לך מי מימן אותם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: בגדול, רוב התב"עות ממומנות על ידי משרד השיכון. יש מספר קטן יחסית של תב"עות הממומנות על ידי רמ"י, לדוגמא, בני יהודה, חזמה, זה מה שזכור לי כרגע, כ- 20%. יש מספר קטן של תב"עות הממומנות על ידי משרד החקלאות, לדוגמא נווה אטי"ב ממומן על ידי משרד החקלאות והשלמה של משרד השיכון.

דוד פלד [אניעם]: בקיצור, התב"עות ממומנות על ידי גורמים סטטוטוריים. בחלק מהישובים המעורבים, האגודות החקלאיות אומרות זה שלנו. אנחנו מתכננים, לדוגמא באניעם, וזה קרה גם ברמות, שהם לוקחים את עניין התב"ע, בגלל שהם תופסים משבצת וכו'. הם מתכננים לבד את הכל, בלי לערב את הקהילה כולה. האם המועצה שינתה גישה בעניין הזה, והאם יש דרישה היום למעורבות מלאה של כלל התושבים בתב"עות, כי מה שקורה, זו פעולה אנטי דמוקרטית טקטית חוקתית, שהאנשים לא מעורבים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנטי חוקתית זה לא נכון. בואו נגדיר. 1. בעלי הקרקע הם רמ"י. אגודה, עובדתית. בעל הקרקע הוא המוסמך לקרקע. אנחנו חושבים כמועצה, ואנחנו דוחפים לכיוון הזה כמיטב יכולתנו, שכאשר עושים תב"ע, צריך שיתוף ציבור, בלי קשר אם זה אגש"ח, קהילה, ועד מקומי או ועד אחר. תב"ע עושים אחת ל-20-30 שנה בערך, וצריך לשתף את הקהילה. עושים או לא עושים, זה כבר תלוי בכל יישוב. אנחנו כמועצה, דוחפים לכיוון.

אריק בן מאיר [כנף]: איך?

חיים רוקח [ראש המועצה]: מדברים עם הנהלת הקהילה, מדברים עם ההנדסה, בדרך כלל אגף הקהילה מזמינים גם את אלה וגם את אלה.

דוד פלד [אניעם]: יש נוהל 1527 של המנהל, אשר קובע שביישוב מעורב, כאשר מתקבלת תכנית המתאר, כל מה שהוא לטובת הרחבה קהילתית, חייב לעבור לניהול של האגודה הקהילתית/הוועד המקומי. כלומר, גם הקבלה של ההחלטות, מה הם התנאים להתקבל, וכל הטיפול של זה אמור לעבור לוועד המקומי/אגודה קהילתית. זה לא נעשה, עובדתית, זה מה שקורה בפועל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא מכיר דבר כזה. המטרה היא להגן על היישוב.

דוד פלד [אניעם]: זו תפיסה תמימה, שאינה קשורה למציאות, אני חושב.

חיים רוקח [ראש המועצה]: השלמת כביש 12 באליעד. קיבלנו תוספת תקציב של 729 אלף שקל, להשלמת כביש חסר מזה הרבה מאוד שנים. יש שם שכונה, ללא כביש, נוסעים בדרך עפר.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: אני חייב לומר, שאליעד נראה אחד היישובים עם הכבישים הכי שלמים, כל הכבוד להם, אבל אנחנו באמת אומרים שהחלוקה היא שוויונית? יש מקטע אחד של 400 מטר, כביש 12, זה היחידי. אני מסתובב בכל היישובים, אני במקרה לא מנוב, אני מאבני איתן. בואו נגיד, שאם היו 729 אלף שקל להשקיע בחידוש כבישים, אליעד לא היה המקום הראשון במועצה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה לא כביש הגישה. מדובר בכביש פנימי.

חיים רוקח [ראש המועצה]: 726, אני לא יכול לשים בנוב. אם אני לא משתמש בו באליעד, אין לי 726, כי מי שהביא את הכסף, רוצה אותו שם. אני כסף שאני יכול לשחק איתו, ויש כסף שאני לא יכול לשחק איתו. זה לא שבאו ואמרו לי יש 720 אלף שקל, איפה אתה רוצה לשים אותם. אם יכולתי, הייתי שם אותם, לדוגמא, בבית ספר מעיינות, שם חסר לי כסף.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: באליעד, נראה שחידשו שם קטעים מהכבישים, שביישובים אחרים בכלל לא היו מחדשים אותם.

חיים רוקח [ראש המועצה]: חלק מהכסף, הם שמו, ההרחבות. ביצוע ושדרוג אזור תעשייה בני יהודה. זו בשורה. עבודות פיתוח באזור תעשייה בני יהודה. 11 מיליון שקל, קיבלנו כסף להתחיל את הפיתוח של אזור התעשייה בני יהודה. את אזור התעשייה בני יהודה, סיימנו כמעט את כולו. אנחנו הולכים לפתח את האזור המסחרי, את אזור תעשייה חקלאות על השטח של גשור, ואת האזור הטכנולוגי. אנחנו הולכים לפתח את אזור תעשייה בני יהודה משמעותית. 11 מיליון, זה השלב ההתחלתי, אני מאמין שזה יגדל. אנחנו נעים קדימה. מועדון נוער יונתן. ב- 2019 אישרנו תקציב למועדון נוער ביונתן. עשינו מכרז, הסתבכנו, כי לקחנו קבלן שנתן 30% הנחה. כשראינו שאנחנו מסתבכים, ניסינו לעצור את זה, אי אפשר היה לעצור את זה משפטית, כי הוא היה הכי זול, והיינו צריכים לקחת אותו. 1. זה נמשך עד אין סוף. הוא לא ביצע את העבודה עד הסוף. לא הצלחנו להוציא אותו, היו וויכוחים, עבודה באיכות לא טובה. מעל הכל, הזמן. לפני כ-3 חודשים הצלחנו לסגור את הנושא הזה. הוא הוציא לכולנו את המיץ, גם ליישוב וגם לנו כמועצה.

רונן גאון [קלע אלון]: זה עבר במכרזים? בואו נעשה תחקיר.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו ניסינו בוועדת מכרזים למנוע את זה, ולא הצלחנו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: שילמנו לו מה שמגיע לו, הוצאנו אותו, ואמרנו שנכניס את קבלן המסגרת שלנו מהחכ"ל, ונסיים את הנושא כמה שיותר מהר. כרגע, ביונתן אין מועדון. פירקנו את המועדון ב-2019, היינו אמורים להגדיל אותו. אבל מאז, אין מועדון, וזה קטסטרופה. לאחר שהכנסנו את קבלן המסגרת שבדק את כתב הכמויות, נאמר לנו שנדרשים שינויים. השגנו לנושא עוד 346 אלף שקל ממפעל הפיס, ככל הנראה, נצטרך להשיג עוד 150 ממפעל הפיס, כדי לגמור את הפרויקט.

דוד פלד [אניעם]: 1.811 מיליון סך הכל?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: סך כל הפרויקט 1.8 מיליון, ה- 346 כבר בפנים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: חסרים לי 150. אני יודע שהמקור יהיה מפעל הפיס. אנו נאלץ להמתין לשנה הבאה. בינוי כיתות בבית ספר יסודי מעיינות. ספציפית לבית ספר מעיינות. 13 שנים הם יושבים במבנים יבילים, והגיע הזמן שנניע את הפרויקט. הפרויקט הוא כ-21 מיליון שקל, להקמת בית הספר. מתוך זה 6.5 ממשרד החינוך, עד כ-30% תוספות. אנחנו נגיע ל- 8, 8.3, 8.5 בערך. 4 מיליון ממשרד התחבורה. יש תקצוב גם ממשרד הביטחון. אנחנו מנסים לגייס מהיקב ומהגורן. מה שלא נשיג, נצטרך לשים מתקציבי הפיתוח.

דוד אנגלמאייר [חספין]: הגעת ל- 18 מיליון.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: נכון, אנחנו לא נבצע הכל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לבית ספר צריך מגרש כדורסל. אני לא הולך לבצע מגרש כדורסל בשלב הזה. הם ישתמשו במגרש הכדורסל של היישוב. כמו בבני יהודה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מבקשים לאשר את התב"רים.

חבר מועצה: מה לגבי בית ספר מעלות הגולן, האם זה אחד על חשבון השני?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא. לכל אחד תקציב משלו. אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד כסף מתקציב שיש לנו, ואין לנו, תקציבי פיתוח ותקציבי הלוואות, במוסדות החינוך ב- 4-5 שנים הקרובות.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: מאשרים את התב"רים.

דוד אנגלמאייר [חספין]: יש לי שאלה יותר כללית לגבי תקציב הפיתוח. אולי במועצה הבאה. איך הוא משויך? מה התהליך של התיעדוף והשיוך?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לגבי תקציב הפיתוח. בדרך כלל, יושבת ההנהלה הפנימית של המועצה, כלומר, רפי, גלעד, גל, אסתי, אני, ועוד כמה אנשים. מנסים לראות מאיפה אפשר להביא, ומה אפשר. בדרך כלל, התקציבים האלה הם די מוגבלים, ואתה לא יכול לעשות איתם כל דבר.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: יש לנו רשימה של עשרות פרויקטים. יש פרויקטים שאני מפנה את המקור ממשרד השיכון, ואני הולך להביא ממנו כסף. יש מפעל הפיס, יש קק"ל. כל פרויקט, לפי האופי שלו, אנחנו צובעים מאיפה המקור התקציבי. בסוף, נשארים כמה פרויקטים שאין להם מימון, וזה הולך מהלוואות ומתקציבי פיתוח.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לדוגמה, מתקציבי פיתוח אני צריך להציג 50% השתתפות שלי.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: צריך מאצ'ינג. אם אני רוצה בית ספר, אני חייב 50% תקציב פיתוח, 50% ממקור כלשהו אחר. פה יש לי מאצ'ינג של משרד החינוך, המקור השני. במקום אחר, אני אקח הלוואה כדי לתת את החצי.

דוד אנגלמאייר [חספין]: הנקודה שלי היא שהתהליך הזה קורה, עם כל האנשים שהזכרת, אין מישהו מהמליאה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לאחר מכן, עובר לאישור ההנהלה של המליאה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: ההנהלה ישבה איתנו. הצגנו את כל הטבלה 5 שנים קדימה. רוב תקציבי הפיתוח וההלוואות שלנו, הולכים על חינוך, מוסדות חינוך. אין לנו מקור תקציבי אחר. כשאנחנו מדברים היום על הקמת מעיינות, בית ספר דמוקרטי, מעלות הגולן, ילקוט רועים, בית ספר תיכון דתי, גני ילדים, מעונות, וכן הלאה. אין הרבה משחק. רוב תקציבי הפיתוח שלנו, ורוב ההלוואות שלנו ילכו לשם. בנושא של שיפוצי קיץ. כל שנה היינו מאשרים בהלוואות 1.3 מיליון שקל. לא מספיק לנו, אנחנו נצטרך 2.3 מיליון שקל. צריך להוסיף עוד. מאיפה היה מגיע 1.3? מההלוואה כל שנה של 5 מיליון שקל. עתידית, אנחנו נצטרך לקחת 1.3 מההלוואה, ועוד 1 מיליון, מתקציבי הפיתוח.

אבנר אלימלך [קדמת צבי]: הסיפור של תשתיות בתוך היישובים. מאיפה אפשר-

חיים רוקח [ראש המועצה]: לא שייך אחד לשני.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לשנים הבאות, שמנו קצת יותר לתשתיות. לדברים הקטנים. מי שירצה, נשלח לו את הטבלה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: מישהו מתנגד לאישור התב"רים? מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את התב"רים, כפי שהוצגו.

חיים רוקח [ראש המועצה]: כבישים פנימיים. בעבר, לפני שלפיד היה שר האוצר, אישרו בהחלטת ממשלה, לכל המגזר הכפרי, שיקום תשתיות במגזר הכפרי. היה שם 1 מיליארד ומשהו שקל. התחלנו לעבוד בכסף הזה, ולשקם תשתיות. כשלפיד נכנס להיות שר אוצר, הוא חתך את הסעיף הזה, והכסף הזה נעלם. אנחנו מנסים להחזיר את זה. המצב, לא רק בגולן, אלא בכל הארץ במגזר הכפרי, הוא קטסטרופה מוחלטת, אפילו יותר מהגולן בחלק מהמקומות. במהלך השנים האחרונות, כל שנה הצלחנו להשיג, גם קודמי בתפקיד, הצלחנו להשיג תקציב מסוים, בעיקר ממשרד החקלאות, לשיקום תשתיות. סכום שנע בין 2-3.5 מיליון שקל לשנה, שזה מספיק, בדרך כלל, 1-1.5 שיקום תשתיות, חלקי ליישוב. חייבנו את היישובים במצ'ינג, כי לא היה לנו כסף לבצע את הדברים כמו שצריך, ובטח לא בכמויות שצריך. בדרך כלל, עשינו חלק מיישוב, רחוב אחד או שניים, תלוי כמה השקעה היה צריך לבצע שם. מסקירה של מה שקורה בגולן, הצורך בשיקום תשתיות, סכום שנע בסביבות ה-120 מיליון שקל. על מנת להביא ליישור קו מינימלי. כשנכנסנו להחלטת הממשלה, הצלחנו לגייס לטובת העניין 35 מיליון שקל בסעיף של שיקום תשתיות, משרד החקלאות. אבל, מול ביצוע של קליטה. אנחנו צריכים לקלוט, ואז הם ישחררו לנו את הכסף. כרגע, אנחנו נמצאים במשא ומתן עם וועדת היישום של משרד השיכון ומשרדי הממשלה, ועם משרד החקלאות, שיתנו לנו את הכסף לתכנון. זה יפה שבעוד שנה הוא ישחרר לי את הכסף לביצוע, אבל אם לא יהיה לי תכנון, מה אני אבצע. לבצע תכנון של שיקום תשתיות, מדובר בכ-300 אלף שקל בממוצע ליישוב. אין לי את הכסף הזה להביא אותו, כדי לבצע את התכנון, אני צריך את הכסף מהם. אני מאמין שבטווח הזמן של חודש-חודשיים הקרובים יאושר לנו כסף לתכנון, ונוכל לבצע את התכנון של היישובים, ובשנה הקרובה, בעזרת השם, נתחיל לבצע את היישום של חלק מזה. בתוך זה, לגמרי בנפרד, כביכול לא שייך, יש לנו תקציב של 75 מיליון שקל ממשלתי, בהחלטת הממשלה לשיקום תשתיות ביוב. ה- 70 מיליון שקל הם בין 60 ל- 80 אחוז, מתוך הביצוע. זאת אומרת, על זה אנחנו לוקחים הלוואות ומגדילים את הסכום ל- 120 מיליון שקל. ברגע שיש לי את זה, וזה בנפרד מה- 35 מיליון, לפעמים יש מצב, לדוגמה אליעד, שבו כשאני עושה שיקום תשתית ביוב, היא עוברת צמוד למדרכה, או צמוד לכביש, אין לי ברירה, אני חוצב גם את המדרכה וגם את התאורה, שאותם אני צריך לשקם, אך הם לא נכנסים לשיקום תשתיות רגיל, אלא נכנס לשיקום תשתיות ביוב. בהסכם הגג, הגדלנו את הסכום של 35 מיליון ל-120. המטרה שלי הייתה לעשות יישור קו בכל התשתיות בגולן, כל הכבישים הפנימיים, כל המדרכות, כל התאורה, וכו'. הסכם גג, הוא קדם מימון.

12- שונות

אישור הנחה בארנונה למפקדים פעילים במילואים – נדחה למליאה הבאה

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: הכנסנו לשונות 2 נושאים. את הנושא של הנחה בארנונה למפקדים פעילים, אנחנו נדחה למליאה הבאה, מאחר ויש לכך השלכות רטרואקטיבית.

מורן קורן [מיצר]: הסעיף של התב"עות, באיזה ישובים מדובר?

חיים רוקח [ראש המועצה]: תקבל פירוט. עקרונית, כל ישוב שצריך תב"ע, קיבל אישור. לאבני איתן יש 2 תב"עות, תב"ע מקומית ותב"ע גדולה. אנחנו נעביר לכם את הפירוט לפי יישובים.

אישור הלוואה בגובה 3 מיליון שקלים לטובת השלמת פרויקט הגולניות

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: הנושא השני בסעיף שונות, דיברנו עליו בעבר, נושא הגולניות. אני אזכיר את הרקע. יש לנו פרויקט עם משרד החקלאות, שקיבלנו סכום של 29.5 מיליון שקל.

חיים רוקח [ראש המועצה]: קיבלנו 30 מיליון שקל. חצי מיליון שקל הם לוקחים מראש עמלה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: קיבלנו 29.5 מיליון שקל לבנות מגורונים ולשים אותם ביישובים. היה קול קורא, היה תהליך שלם, אנחנו נמצאים לקראת הסוף. בתחילת הפרויקט לקחנו עוד הלוואה של 5.5 מיליון, כי סך כל הפרויקט, העלות שלו היא 35 מיליון. יצאנו לדרך. קרו 2 דברים משמעותיים בדרך. 1. היו התייקרויות משוגעות בשוק הבנייה. 2. מצאנו כל מיני שיפורים שחייבים לעשות במבנים בעיקר בנושא של בידודים, במיוחד לאור מה שקורה בגולן, שהוסיף לנו סכום לא מבוטל להוצאות. ואז עשינו 2 מהלכים. מהלך אחד מול היישובים כבר עשינו, בהסכמתם, חתמנו על הסכם חדש, שהמבנים יימסרו לידיהם אחרי 16 שנה במקום 8 שנים במקור. זה נותן לחכ"ל עוד 8 שנים של הכנסות משכירות בשביל להחזיר את ההלוואה. והדבר השני, שאנחנו מביאים פה הערב, אישור של הלוואה של עוד 3 מיליון שקל, כי עלות הפרויקט גדלה מ- 35 מיליון ל- 38 מיליון. אנחנו מבקשים להביא בקשה למליאה להלוואה של 3 מיליון כדי לסיים את הפרויקט הזה, כאשר את הצד של איך מכסים את זה, כבר עשינו מול הישובים, כאשר הארכנו את התקופה בעוד 8 שנים של שכירות. הבאנו את אריאל גליקמן, שמנהל את הפרויקט הזה-

אורי מרגלית [נוב]: פריסת ההלוואה לכמה שנים?

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: בדרך כלל 10 שנים.

דוד פלד [אניעם]: המחיר של המיגוניות לא נקבע בתחילת העסקה?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: כן. אבל השוק השתנה. היו התייקרויות.

דוד פלד [אניעם]: לגבי המקלחונים. מקלחונים זה לא דבר חוקי לפי חוקי התכנון והבנייה. אני רואה שיש כאן סעיף מקלחונים. האם אתם לא מכניסים את עצמכם לסיכון משפטי, שהמועצה או החכ"ל מתקינים מקלחונים ואז מישהו יקרה לו משהו? מפרויקט שעשיתי בבית שאן, המקלחונים הוכנסו רק לאחר שקיבלנו טופס 4. כי אם יש מקלחונים, הוועדה המקומית לא מאשרת.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זה קיבל היתר וקיבל טופס 4.

חיים רוקח [ראש המועצה]: למה מקלחון לא מאושר.

דוד פלד [אניעם]: מקלחון לא מאושר, מאחר והוא בעייתי במקלחת, במיוחד כשהוא מזכוכית, גם אם היא מחוסמת. תבדקו את זה. 2. הגולניות כרגע מיועדות רק לאגודות חקלאיות, והשאלה היא למה? האם יש מדיניות של המועצה? באניעם זה רק לאגודה חקלאית.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה לא נכון.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: ההסכם הוא מול האגש"חים.

דוד פלד [אניעם]: שנת הקליטה הרי מיועדת גם לקהילתי וגם לחקלאים, לפי הנהלים של המנהל.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לא נכון. זו החלטה של אגש"ח.

אריאל גליקמן [חכ"ל]: מי שמגדיר מי נכנס לגולניות היא מחלקת הקליטה של המועצה. ייעוד הגולניות הוא לקליטה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הגולניות מיועדות לכולם. כרגע, מה שאנחנו מבקשים הוא אישור להלוואה על סך כ-3 מיליון שקל, בתנאים שגלעד ורפי הציגו.

רונן גאון [קלע אלון]: חסרים לי 2 סעיפי הכנסה. 1. מארנונה. 2. משכירויות.

חיים רוקח [ראש המועצה]: השכירויות מחזירות את הכסף.

רונן גאון [קלע אלון]: אם אתה שם בהוצאה תשלום הלוואה, במקורות צריך לשים את שכר הדירה.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אתה רוצה את התכנית הכלכלית?

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש תכנית כלכלית שלמה. אתם רוצים עכשיו לדון בתכנית הכלכלית?

רונן גאון [קלע אלון]: מה שאתם מציגים כאן, מבחינה תקציבית, הפרויקט יחזיר את עצמו. יש תכנית כלכלית שלמה איך מחזירים את זה. מבחינה תזרימית, אנחנו צריכים לשלם היום לאקרשטיין, לכן, אנחנו צריכים את 3 המיליון האלו, ולא יכולים לחכות עד שבעוד 10 שנים השכירויות יחזירו את ההשקעה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו מנהלים את הפרויקט. המועצה לוקחת את ההלוואה, והחברה הכלכלית משלמת.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: אנחנו לא עושים כאן צימרים, ולא את פארק הירדן. זו לא תכנית תיירותית שמחזירה כסף. אני בטוח שלכל אחד יש רעיון איך להשקיע את הכסף בצורה טובה יותר. מה שאותי מדאיג ברמה האישית, הגולניות כקונספט. אנחנו הולכים לתכנית גידול, הכפלה של הגולן, 55, 65 מטר, זה מסליל קבלה של משפחות מסוימות. משפחות מבוססות, עם 3-4 ילדים, בסבירות גבוהה, זה שם אותם במקום- שאני חושב שהגיע הזמן להסתכל בצורה רחבה יותר. אני מאמין שזה הנושא הבא. לאיפה אנחנו הולכים? האם זה רלוונטי אלינו.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אני מסכים איתך. הבעיה היא שכבר סיימנו את הפרויקט. הפרויקט הסתיים. הפרויקט אושר במליאה לפני 3-4 שנים. סיימנו כמעט לבנות את הגולניות. נשארו 3 יישובים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: הפרויקט של הגולניות אושר ב-2016. יצא לביצוע, אחרי אינסוף גלגולים, ב- 2019. אושר במליאה, כולל התחשיב הכלכלי, התיק העסקי, וכו'.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: אני אשאל הפוך, יש אפשרות 'לשים ברקס' על זה כרגע?

אריאל גליקמן [חכ"ל]: לא. אנחנו בתכנון, הבאנו בחשבון, ויש סקיצה כזו, להגדיל ל- 75 מטר. יש תכנונים של 95, הוא בונה בצורה שאפשר להוסיף עוד חדר.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: אני אגיד לך יותר מזה, חלק מההכנסות, וזאת הסיבה שהארכנו את התקופה ל 16 שנים, כי רוצים שתהיה לזה המשכיות. כשנצא לפרויקט ההמשכי, יש מה להגיד איזה סוג רוצים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: לדוגמה, היישוב נווה אטי"ב. אם אין גולניות, הגן נסגר. כי אין מספיק ילדים. זה אכן מתאים למשפחות עם ילד 1, 2, מקסימום 3, אבל בצפיפות זה גם מטרה מראש, דיברנו על זה באישור ההסכם. אנחנו לא רוצים שיתקעו לנו שם, אנחנו רוצים שייצאו. יש לי יישובים שיש בהם קרוואנים, ואנשים גרים 8 שנים.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: זאת הסיבה שהיישוב שלך לא רצה.

חיים רוקח [ראש המועצה]: אנחנו מבקשים אישור לקחת הלוואה של עד 3 מיליון שקל, בתנאים שרפי יבדוק שצריך, על מנת להחזיר את ההלוואה.

דוד אנגלמאייר [חיספין]: יש לך הצגה של התוכנית המקומית של הגולניות? מבחינת החלוקה לבין הביצוע,

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: כמה עולה יחידה אחת? לכמה זה הגיע עלות ליחידה?

אריאל גליקמן [חכ"ל]: יש 82 מבנים, שהולכים ל-18 יישובים. יש כאן את הרשימה עם הקול קורא. עם טבלאות ניקוד שמשרד החקלאות בזמנו עשה להם שיפוט.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: גולנית אחת מגיעה למחיר של 768 אלף שקל?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: מה פתאום. 400 ומשהו.

עקיבא טורנהיים [אבני איתן]: כמה עולה בסוף יחידה של 64? אחרי מע"מ. 38 מיליון, לחלק ל- 82.

אריאל גליקמן [חכ"ל]: לא. יש 2 דגמים.

חיים רוקח [ראש המועצה]: זה מחיר למבנה, לפני ההתייקרויות.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: 430 אלף שקל. לפני התייקרויות.

רונן גאון [קלע אלון]: מבנה יביל מבטון, כולל כל התשתיות וההוצאות, אדריכל, תכנון, וכו'.

חיים רוקח [ראש המועצה]: 30 מיליון מתוך זה קיבלנו מענק.

רפי קלמנוביץ' [גזבר המועצה]: 38 מיליון עלות הפרויקט. 29.5 מענק.

מורן קורן [מיצר]: מתוך הפרויקט הזה, היו יישובים שקנו?

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: לא. עוד לא.

חיים רוקח [ראש המועצה]: יש יישובים שמעוניינים לקנות. יש כאלה שמעוניינים לקנות את הגולניות שאנחנו הבאנו להם.

גלעד הילמן [מנכ"ל המועצה]: יש אפשרות בהסכם שהיישובים יקנו, כרגע לא היה איזשהו-

דוד פלד [אניעם]: לפי הנהלים שלו, הוא מאפשר עד 10 יחידות?

חיים רוקח [ראש המועצה]: לבתי אגודה.

דוד פלד [אניעם]: ואם זה ישובים קהילתיים?

חיים רוקח [ראש המועצה]: עד 12 יחידות, אם זה בתי עבודה או יישובים קהילתיים, או יישוב מעורב. אנחנו מאשרים את ההלוואה. יש מישהו שמתנגד? יש מי שנמנע? 2 נמנעים. אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את אישור ההלוואה על סך של עד 3 מיליון ש"ח לנושא המיגוניות.

2 נמנעים, כל השאר בעד.

13- עדכון הסכם הגג

חיים רוקח [ראש המועצה]: הצגת הסכם הגג. בהחלטת הממשלה גולן 864, לפי סעיף 1.א', ממשלת ישראל מורה למשרד השיכון ורמ"י, לקיים משא ומתן להסכם פיתוח. בסעיף הראשון של החלטת הממשלה. היה ברור לנו שבמסגרת החלטת הממשלה, תוך כדי המשא ומתן עם המשרדים השונים, נקבל דברים מסוימים, לא נקבל דברים אחרים. בקצרה, קיבלנו בערך שליש ממה שאנחנו צריכים. למשל תשתיות, קיבלנו 35 במקום 120, במבני ציבור קיבלנו 43 במקום 140, וכן הלאה. קיבלנו בערך שליש ממה שאנחנו צריכים, ולכן כבר בהחלטות הממשלה הכנסנו את הסעיף הזה, שאנחנו שואפים להגיע להסכם גג, הסכם פיתוח. זו אותה מילה בזווית אחרת. הסכם פיתוח, חותמים עם משרד השיכון. הסכם גג, חותמים עם רמ"י. כמה מילים לגבי הסכם פיתוח לעומת הסכם גג. בהחלטת הממשלה, כל דבר, לדוגמא, 35 מיליון שקל של שיקום תשתיות, מותנה קודם כל בקליטה, ורק לאחר מכן מקבלים את התשלום. זאת אומרת, הממשלה אומרת אני לא מאמינה לך, קודם כל תבצע אתה, ואז אנחנו נשחרר לך. בהסכם גג, זה הפוך. רמ"י אומרת, אתה מתחייב לי לקליטה של כמות מסוימת, מול ההתחייבות שלך, אנחנו נותנים לך כסף ונהיה הגורם המממן. אתה תכין את התשתיות וכל מה שאתה צריך על מנת לקלוט, תבצע, תקבל ממני כסף, אני מממן אותך. זה קדם מימון שנוצר בכל מיני מקומות, ותקלוט. למה זה חשוב, אם לדוגמא אני קולט ואני צריך גן ילדים, או כביש, בית ספר או דבר אחר, אם אני אחכה, קודם אקלוט, ורק לאחר מכן אני אקבל את הכסף, ורק אז אכנס לתכנון וכו', יש לא מעט שנים שאני חנוק לגמרי מכל הבחינות. הפיתוח שאתם רואים בעפולה, זה הסכם גג. כך גם בדימונה, קריית מלאכי, קריית גת, אשקלון, הרצליה. זה מה שמאיץ את ההליך של הגדלה של עיר יישוב. עד שאנחנו נכנסנו לעניין, לא הייתה אף פעם חתימה מול מועצה אזורית, אלא רק מול ערים. זה סיבך קצת את העניינים. כי ההתייחסות למועצה אזורית צריכה להיות אחרת, וזה היה חלק מוויכוח. למה? כי כשאני עושה שכונה בהרצליה, זה אומר כבישים, מדרכות, תאורה, גנים ציבוריים, מתקני משחקים, מרכז מסחרי, בית ספר, גני ילדים, וכן הלאה. המרכז המסחרי באזור תעסוקה, מייצר הכנסה, ומטפל בנושא של תעסוקה. בגולן, כשאני עושה שכונה, אני לא יוצר לידו מרכז תעסוקה או מרכז מסחרי. מה שאנחנו ביקשנו הוא לרכז את הנושאים הללו. זאת אומרת, לעשות את הפרויקטים האלה כפרויקטים אזוריים, ולא פרויקטים יישובים. זה היה אחד הוויכוחים. בסיכומו של דבר, אנחנו אישרנו במליאה את עקרונות ההסכם, כפי שהגענו לסיכום עם רמ"י בהתחלה. הייתה כאן בעיה עם משרד השיכון, כי משרד השיכון לא הבין מדוע כאשר יש החלטת ממשלה, יש צורך לאשר גם הסכם גג. בהסכם גג כזה, האוצר היה צריך להשתתף בסכום של בין 180-220 מיליון שקל נוספים. אני מקצר, זה נושא ענק. בסופו של עניין, השר אלקין אישר. בהתחלה הוא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]