פרוטוקול מליאה מס' 3

אזורית גוש עציון לשנת 2019

hahca

פרוטוקול דיון מישיבה מן המניין מס' 3 של מליאת המועצה ה

שהתקיימה ביום א', ב' בניסן תשע"ט ()07/04/2019 בשעה 18:30

נוכחים:

חברים: שלמה נאמן - ראש המועצה

רפי טוויל – אלון שבות

יצחק גרינוולד - אלעזר

עדנה אלמקייס – הר גילה

תחיה גודינגר – תקוע

חגי שמואלי – כפר עציון

אורי שכטר – ראש צורים

צביקה נמט – נווה דניאל

יואל סילבר – מעלה עמוס

יהודה ולד – כרמי צור

אלחנן פרומר – מיצד

יאיר גולדשמיד – בת עין

זיו חקשוריאן – קידר

אילנה פקטור – משקיף, פני קדם

איתן שעאר – משקיף, שדה בר

סגל: יפה שטרית – מנכלית המועצה

ענבר לוין – גזבר המועצה

שי צפורי - מבקר המועצה

שלו קיים – מנהל אגף תכנון ובקרה

נעדרים: יצחק פריד – תקוע

גדליה גולדבלט – מגדל עוז

עדי סמואל – נוקדים

עמיחי גורדין – אלון שבות

אוריה לוברבוים – משקיף, שדה בועז

מוטי הלר – משקיף, איבי הנחל

מנשה לוינגר – משקיף, מרחבי דוד

ערן דגני – משקיף, כפר אלדד

עמוד 1 מתוך 13

hahca

על סדר היום:

חגי: מבקש להתייחס לכנס הנהגות שהיה. כנס מעולה. אני מברך את אבי, יפה וצהלה.

הייתי בשני הימים והיה מצוין.

עדנה: היה מעולה.

.1 התנגדות הישוב קידר לתיקון תחום שיפוט.

שלמה: בדרום מזרח קידר קיים שטח, שנרכש בשנים האחרונות ע"י יהודים. השטח נקרא

מצפה יהודה. מדובר על תא שטח גדול, שהתכנון בו יכול להגיע ל - 3000 ל – 4000 יח"ד. לשם

השוואה באפרת יש כ – .2500 היו מניעות גדולות מלתכנן שם ישוב. יש בעיה קשה של דרך

גישה.

הבעלים של הקרקע מתקדמים לרישום ראשון של הקרקע. הם מעוניינים להקים שם שכונה.

במשך שנים לא הצליחו לפתור את הבעיה של דרך גישה ולכן אי אפשר היה להתקדם בתהליך.

בתקופה האחרונה הנושא הסתדר ולכן אפשר להתחיל להתקדם בתהליך הרישום. התנאי

הראשון בתהליך הרישום הוא הגדרת השטח, כשטח שיפוט של מועצה אזורית גוש עציון, ע"י

צו אלוף.

יצחק ג: הרשאה לתכנון ברמה העקרונית יכולה להיות מבוקשת גם ע"י מועצה אחרת ? דרום

הר חברון לדוגמא ?

שלמה: בד"כ מצמידים את שטח השיפוט לרשות, שהשטח נמצא באזורה.

אלחנן: היוזמה של המועצה?

שלמה: הבקשה לתחום שיפוט זה יוזמה של המועצה. הרכישה נעשתה ע"י גורמים פרטיים.

הישוב הגיש התנגדות לחיבור תחום השיפוט של מצפה יהודה לקידר. אנחנו מבקשים מהאלוף

להרחיב את תחום שיפוט של הישוב קידר, כדי שנוכל לתכנן את השטח. הישוב מתנגד בטענה

שיכול להיות שהיזמים רוצים שכונה חרדית.

משה ז: הייתה כתבה בגלובס שהיזם מתכנן שכונה לחרדים.

שלמה: הישוב הציע להרחיב את תחום השיפוט של ישוב אחר במקום של קידר. זה לא רלוונטי

כי אין ישוב אחר באזור בתחום המועצה. אני מבין את דאגתם ועניתי להם שנדאג לפתרונות גם

אם בשכונה יתגוררו תושבים בעלי אורח חיים שונה. השטח עצמו הוא שטח מבודד יחסית.

יהיה כביש משותף בין קידר לבין מצפה יהודה. אנחנו לא מתעלמים מהבעיות.

כרגע אנחנו לא יכולים להתקדם כי אין לנו אישור שזה תחום שיפוט של המועצה. כל מה

שביקשתי זה להתחיל את התהליך. מדובר על תהליך ארוך מאוד. מכיוון שעוד אין תכנון, אנו

לא יודעים מה יהיה התכנון של השטח החדש ולכן קשה גם לייצר פתרונות. לפי מה שידוע לנו

המנהל האזרחי עצר את התהליך בשל התנגדות הישוב ולכן אני מביא את זה למליאה.

עמוד 2 מתוך 13

ט כיצד לפעול. הישוב עדיין יכול

hahca

עקיבא: יש משקל לעמדת המועצה בבוא מפקד האזור להחלי

להתנגד.

משה זגדון: אני יו"ר הוועד של קידר במשך חמש שנים. בנושא הקרקע המדוברת פורסם מידע

ברדיו בטלוויזיה בעיתונות. כל הדברים האלה הגיעו אלינו. היו בחירות למועצה. אנחנו כיישוב

לקחנו צד. שבועיים אחרי בלי לשתף אותנו אני מגלה שראש המועצה שלח מכתב לרת"ח

תשתית, שבו הוא מבקש לתקן את תחום השיפוט של הישוב קידר, בלי העתק לאף אחד.

זה הדליק אצלנו נורה אדומה למה זה נעשה בלי לשתף אותנו, להיפגש אתנו ולהסביר לנו מה

התוכנית. מכיוון שזה היה בהפתעה מוגמרת פנינו לעו"ד שלנו וביקשנו לעצור את התהליך. אין

לנו שום דבר נגד חרדים או חילוניים כולנו יהודים. קידר זה ישוב קהילתי של 250 משפחות.

קידר לא יכול בלי לשתף אותו לקבל שטח שהוא פי 20 מהגודל שלו, שאמורים להיות 4000

משפחות. לכן עצרנו את התהליך. אם ראש המועצה היה מדבר אתנו היינו נותנים לו את

המעטפת. היום לא מאשרים הקמת ישובים חדשים. אם היינו יודעים מה המתווה ומה

התוכניות היינו מגיעים לאסיפה כללית ודנים הנושא.

איתן: בעצם אתם רוצים לעשות תהליך ?

משה: רוצים להבין על מה מדובר.

שלו: השלב הזה של תחום שיפוט לא נעשה בחיפזון. הוא לא כולל תכנון ולא ייעודי קרקע. הגיע

אלינו היזם והשלב הראשון זה לדאוג שהשטח יהיה בתוך תחום השיפוט של המועצה.

משה: אם אתה רוצה את זה בתוך השטח של קידר, דבר איתי.

שלו: יש תחומי שיפוט ע"פ פוליגונים. זה טכני. יש פה שטח שמוניציפאלית הוא לא שייך לגוש.

לא הרגשנו שיש צורך כי אנחנו לא בשלב של תכנון.

משה: תשבו אתנו.

שלו: על התכנון ? ודאי נשב אתכם, יחד עם כל חברי המועצה. כל תכנון עולה לאישור של

הפורום הזה. תחום שיפוט זה הליך מקדמי מאוד, שלא קשור לתכנון.

שלמה: ע"פ החוק הישוב לא נדרש לאשר או לא. בחרתם להתנגד. לא היה שום צעד של מחטף.

אנחנו כרשות רוצים לצרף קרקע ייעודית שנרכשה. לא חשבנו שיש צורך לעדכן בשלב הזה.

אולי עשינו טעות. התהליך מייצר תחום שיפוט למועצה האזורית כדי שנוכל לייצר תהליך

תכנוני. בתהליך תכנוני יש שלבים רבים ושום דבר עדיין לא קיים. בכל אחד מהשלבים לישוב

קידר תהיה עמדה בכל התהליכים התכנוניים. אין אף ישוב בגוש עציון שלא דיברו איתו ועשו

או בנו משהו בתחומו.

אורי: אני חושב שהבעיה היא התחושה. המועצה רצה על קרקעות, על תב"עות וזה נפלא. כדי

שלא נגיע למצבים האלה צריכים לשתף את היישוב את המזכירויות, אפילו אם אין כלום. כמו

בראש צורים.

שלמה: אני מקבל את זה.

משה: הישוב מרגיש שקורה משהו מאחורי הגב שלו. שיחה מקדימה הייתה משפרת את המצב.

עמוד 3 מתוך 13

זה, שאנחנו מתעכבים, הערבים

hahca

שלו: מה שאתם רואים בתצ"א זה פלישות של ערבים. בזמן ה

בונים במימון חוץ. אם יש חיפזון זה מול השתלטות ערבית. תחום שיפוט מאפשר לנו גם לפעול

נגד הפלישות בשטח.

שלמה: אין שום רצון להסתיר ושום עניין להסתיר. לא מבין מה הקשר לבחירות.

עקיבא: כוועד מקומי לא נקטת עמדה בבחירות ?

משה: אנחנו ועד אגודה.

עקיבא: קיימת זהות ועדים ?

שלמה: יש בדואיים שמשתלטים. כשזה תחום שיפוט שלנו ניתן למנוע את זה למגר את

התופעה. יכול להיות שעשיתי טעות.

משה: צריך לשבת ולסגור פרטים שזה לא יהיה חלק מקידר.

שלמה: ברור שזה לא יהיה אותה קהילה. אם יש תחום שיפוט הפקחים שלנו יכולים לעבוד

שם. עשיתי טעות וגם אתה יכולת להרים טלפון במקום זה ברחתם לשלוח מכתב של עו"ד.

משה: שאלתי אותך האם זה קשור לקידר וענית לא.

שלמה: נכון, בשלב המקדמי הזה זה לא משפיע על היישוב.

יצחק ג: היות ושלמה אומר שיכול להיות שנעשתה טעות, וכולנו רוצים בניה בא"י. האם אתם

מוכנים להתחיל את הנושא מחדש ?

משה: בוודאי.

אורי: כדאי לקבוע עוגנים איך עוברים לעשיה.

שלמה: בוודאי שיתקיימו דיונים של שיתוף ציבור. צריך להבין שזה יכול לקחת חודשים. זה

מעכב את הוספת תחום השיפוט למועצה. זה מעכב את האכיפה שלנו והבדואיים משתלטים.

אין כאן שום תהליך תכנוני. מדובר לחלוטין בבקשה לייצר צו לתחום שיפוט של המועצה.

אני מתחייב כאן, כמו תמיד, שיהיה שיח עם הישוב. החשש לא רלוונטי. יש התחייבות בפורום

של המליאה. צריך להבין שבינתיים משתלטים על הקרקע היהודית. כל מבנה שנבנה, אם תוך

30 יום הוא לא נהרס זה מגביל את היכולת לטפל בכך אחר כך. ההתנגדות מעכבת את זה

בסדרי עדיפויות במנהל. אני חושב שזה לא הגיוני. מבקש מכם להסיר את ההתנגדות. כל זה לא

מבטל את השיתוף והעבודה ביחד עם הישוב. יש תחושה שיש צד שמתנגד שתיבנה שם שכונה

עירונית ואולי זה מקור ההתנגדות. תוכלו להתנגד לתב"ע במהלך התכנון, כשיגיע זמנו של

תכנון השכונה.

משה: המחטף ששלמה עשה לא בער שלושה חודשים לדבר על זה. אני אומר תנו שבוע ונקיים

דיון. אנחנו לא נסיר את ההתנגדות אם לא יהיה דיון.

שלמה: הגעתי לישוב והסברתי את זה לאחר שהמכתב יצא. לא חשבתי שהמנהל יתקע את

התהליך בגלל ההתנגדות. בגלל שזה מעוכב זה אכן בוער כי משתלטים על הקרקע, כמו

שהסברתי. שעה וחצי דיברתי גם על הסוגיה הזו בפרוטרוט. בשמחה נקיים פגישה אצלי

במשרד.

עמוד 4 מתוך 13

י היא לא

hahc

כ

a

אני רוצה לבקש מהמליאה לדחות את ההתנגדות בשלב הזה

עניינית ולא במקום יצירת תהליך הידברות עם הישוב על כל תכנון.

צביקה: משה, זה תהליך מאוד ראשוני. למה דווקא עכשיו ?

משה: אנחנו נלך לבג"ץ. אין הרבה מה לדון.

זיו: אי אפשר לקחת ישוב של 250 בתים ולהפוך אותו ל .4000 זה החשש. העובדה שזה נעשה

בצורה הזו, וגם שלמה אמר שאולי היה צריך לדבר, זה לא פגיעה בכבוד של הישוב או הוועד או

משה. הוא בן אדם של עשיה וערכים. מדובר אך ורק מחשש אמיתי שאם הישוב נותן הסכמה

אולי אח"כ הוא לא יוכל לעצור אותו. כרגע אנחנו חיים בקהילה מסוימת, אגודה שיתופית.

אנחנו רוצים לדעת שהגידול פי 20 לא ישפיע עלינו. אנחנו רוצים לדעת באופן ודאי ומוחלט,

אבל דווקא בגלל חוסר ההבנה לנו כישוב אנחנו פוחדים מכדור שלג, שלא נוכל לעצור אותו.

שלמה: אני בשמחה אקיים את הדיון. מבקש שתבינו שלא נדרשת הסכמתכם ואתם לא צד

בעניין. התחייבויות שתבקשו לתת אין להם מעמד משפטי. המועצה לא יכולה להתחייב על שום

דבר בקרקע שלא שלה, שיש שם בעלות פרטית. ביצירת תחום שיפוט אני יכול לבקש שזה יהיה

משוייך למועצה. כל אמירה על סוג הבניה וסוג האוכלוסייה לא רלוונטי כרגע. אין לנו שליטה

על האגודה. כל חבר שלא תקבלו לאגודה לא יהיה. לא בטוח שלא תציבו דרישות שאני לא יכול

להתחייב עליהם. המועצה לא קשורה היום לקרקע. אני חושש שהדיון יתמשך וזה יהפוך להיות

כפר בדואי. זה לא במקום. בואו נקבע בלוז.

זיו: כבר מחר נקבע פגישה. לישוב לא תהיה התנגדות אם יש תהליך.

עקיבא: לא יהיו לו זכויות במקרקעין שהוקצו לאגודה על ידי ההסתצ"י, אם אכן יש חוזה כזה.

על פניו זה שטח של יזם פרטי. הוא לא יכול לכפות על האגודה השיתופית כיצד להתנהל. גם ידי

הוועד המקומי, אשר ייבחר בבחירות חופשיות ויכולים להיבחר כולם.

משה: בשביל מה הזמנתם אותנו אם אתם לא תלויים בנו ?

שלמה: אנחנו רוצים להידבר ולשמוע.

שלו: מאחר וזה חשוב שחברי המליאה יגידו את דברם. אפשר לקבל החלטה עקרונית ע"י חברי

המליאה.

שלמה: פגישה בכל מקרה נקיים.

חגי: לפני שנקבל החלטה לא נוחה אנחנו רוצים לנסות לפתור את העניין.

צביקה: יש לך עוד 15 תחנות בדרך. אני לא מבין למה אתה מתנגד.

יואל: אני בעד שיבנו. אבל להסתדר עם הישוב.

אורי שכטר: ראש צורים יש כבר שטח מ – .67 קיבוץ רבדים 750 יח"ד. הישוב תוקע. 1600

יח"ד. הגענו לשלב תכנון והישוב תוקע.

שלמה: יש לכם הרבה תחנות שאפשר לעכב.

זיו: אם תהיה התדיינות עם הישוב והבנה. הישוב צריך לדעת שיש לו מילה לעצור את התהליך.

החלטה:

עמוד 5 מתוך 13

ר לדון עליו בשלב זה.

hahca

שלמה: אנחנו נקיים דיונים עם הישוב במסגרת של מה שאפש

במקביל לקיום הדיונים אנחנו כמועצה דוחים את התנגדות הישוב להכרזה על תחום השיפוט

של הקרקע המדוברת.

מאושר:

בעד: 5 (עדנה, צביקה, אלחנן, אורי, שלמה)

נגד: 1 (זיו)

נמנע: 4 (יצחק, חגי, תחיה, יואל)

.2 אישור קולות קוראים של החטיבה להתיישבות

• תמיכה בפיתוח תשתיות פיזיות במיזמים מחוללי שינוי בגוש עציון.

שלמה: נושא הדיון - קול קורא של החטיבה. הוגשו ארבעה פרוייקטים. הוזמנו נציגים.

כל נציג יסביר את הפרוייקט – 5 דקות. לאחר מכן הנציגים יצאו ונקיים דיון והצבעה סגורים על

איזה שני פרוייקטים אנחנו ממליצים.

צהלה: מדובר על שני קולות קוראים של החטיבה. תשתיות מחוללות שינוי. ניגשו ארבעה

פרוייקטים. כפר עציון, ראש צורים, שדה בר, תקוע.

תמיכה במיזמים כפרי סטודנטים או פנימיות קדם צבאיות. מי שנמצא בגוש לא עומד בתנאי הסף.

ניגשו פרוייקטים חינוכיים. כולם עברו סימולטור של החטיבה והם עומדים בתנאי הסף. יש מצ'ינג.

עדיפות לפרוייקטים משפיעים בצורה קהילתית ויישובית.

פרוייקט 1 -חצר החלוצים של כפר עציון.

ירון רוזנטל: חצר החלוצים של כפר עציון. בשנות הארבעים גרו בצריפים ובאוהלים. גן הזיכרון של

כפר עציון, שבו שכן כפר עציון בשנות הארבעים נשאר לזיכרון לא הוקמו עליו מבנים לאחר חידוש

הקיבוץ ב - .67 אנחנו רוצים למלא את הגן באלמנטים שהמבקרים יחשפו לסיפור תש"ח. בשטח

מתוכנים להיבנות מקלחות ומטבח קצה ושטחים לאוהלים, שמשחזרים את האוהלים בתש"ח.

קבוצות שמגיעות לחיזיון יגיעו למסלול סיור מלמד. קבוצות יגיעו ללון באוהלים ויתחברו לסיפור

תש"ח ויבקרו בגוש עציון במחירים שווים לכל נפש. יעזור להביא עוד תיירים לגוש עציון. תיירות

ברת השגה לתלמידים ומשפחות 15-25 ש"ח לתלמיד. של"ח רוצים להפוך את זה למקום לינה קבוע.

תהיה נקודת יציאה למסלולי טיולים בגוש עציון. אפשר לבוא בתח"צ. לא צריך רכב.

הגעת עוד תיירים תורמת רבות לעסקים ולחנויות בגוש עציון. אחד ממחוללי הצמיחה הגדולים בכל

מקום זה תיירות.

הפרוייקט הוא של בית ספר שדה, שמתנהל כעמותה. מוסד חינוכי ותיק. אם יהיו עודפים זה יושקעו

בגוש עציון במחקרים, פריצת שבילים ועוד.

ביס"ש וכפר עציון לא קיבלו עשרות שנים כסף מהחטיבה להתיישבות. הפרוייקט לא יכול להיות

מתוקצב ע"י משרדי הממשלה בגלל בעיות קרקעות.

עמוד 6 מתוך 13

hahca

יצחק ג: על מה הולך הכסף ?

ירון: מקלחות, שירותים, הכשרת המקום, פיתוח, דשא. יש תוכניות אדריכליות. עלות הפרוייקט 1

מלש"ח, ללא ציוד. אין היתכנות עיסקית. רק גיוס תקציב חיצוני.

אלחנן: מה הבעיה עם הקרקע ?

ירון: יש ויכוח עם יוסי סגל. אפשר להתקדם עם הקרקע כי יש תב"ע בתוקף.

חגי: מה המרחק בין בתי המגורים ?

ירון: כמה עשרות מטרים בין בתי המגורים העתידיים. בתב"ע זה מיועד לשטח תיירות.

תחיה: מתכננים חסימת הרעש ?

ירון: כן. ע"י נטיעת עצים.

פרוייקט 2 – מדרשת דרישא בראש צורים

אביעד יצחקי - מנכ"ל דרישא ישראל. יהודה ג'ייסון - יו"ר הוועד.

אביעד: מדובר בארגון מוכר. קם לפני ארבעים שנה. החלום שאנחנו זוכים להגשים הוא לגדל

תלמידות חכמים בישראל. ללמוד בצורה אמיתית ולהתפתח בלימוד תורה ובעבודת ה'. לפני שמונה

חודשים קמה הישיבה הראשונה לנשים בעולם, בראשות הרבנית דרייפוס. רוב הצוות מכלל יישובי

גוש עציון. נשים עם רקע משמעותי בלימוד תורה. גם הצוות לומד.

יהודה ג': הכנסה של ארגון בינלאומי לגוש עציון. להקים בגוש עציון מיזם פורץ דרך חדשני ברמה

ארצית. גם הארגון בארה"ב תורם. חיבור עם יהדות ארה"ב.

אביעד: ארגון שעושה עליה ומשקיע את המשאבים שלו כאן בגוש עציון.

יהדות ארה"ב הולכת לאגפים הליברליים וקשה היה לחבר אותם לגוש עציון. הצלחנו להביא אותם.

אנחנו צריכים להראות להם גם את התמיכה.

אורי שכטר: יש בעיה בציבור הדתי לאומי. בכל האולפנות תמיד יש רב של האולפנה. אין מספיק

תלמידות חכמים שיכולות לעמוד בתור רבנית. אין דמות תורנית נשית.

יהודה: השפעה משמעותית. תוכניות עם הנוער, עם נשים, שישי זוגי, גם מירושלים וממרכז הארץ

באים. שם את גוש עציון על המפה. אנחנו עכשיו בשנת החמישים של הקיבוץ. הפרוייקט הוא חלק

מהתפיסה הערכית והחזון של הקיבוץ. חיבורים עם הקהילה.

יצחק: הכסף מיועד למה ?

אביעד: פנימיות ישנות שהולכות להתפנות. לבנות מבנה מגורים. מקום ל – 40 לומדות. במקביל

אנחנו עובדים על קמפוס.

אביעד: עלות הפרוייקט - 1.2 מש"ח. מיליון הקיבוץ שם.

צביקה: מגדל עוז קשור לזה ?

אביעד: ביחד מקדמים את לימוד התורה לנשים בגוש.

יאיר: עבר אסיפה ?

יהודה: מזכירות וועד אישרה. מחר יש אסיפה.

עמוד 7 מתוך 13

hahca

אילנה: יש קשר לאולפנה בראש צורים?

אביעד: לא קשר ישיר. יש חיבורים.

פרוייקט 3 – מרכז אומנים בתקוע:

תחיה: פרוייקט מרכז אומנים של מזרח גוש עציון. מנסה לעמוד כבר עשר שנים.

100 אומנים התגבשו כקבוצה. 160 משפחות החלו לשים תרומה חודשית למרכז תרבות אזורי.

האגודה הרימה את הכפפה, נתנה מבנה של 265 מ"ר, שהיה בית בד. גייסו אותי לפרוייקט. מקבלים

ליווי מקצועי של משה ברוס מעמותת התיירות.

עוגן כלכלי אמיתי למזרח גוש עציון. 6000 תושבים בצפון מזרח הגוש. רב גוניות בזהות. אנחנו

רחוקים ממרכז הגוש. 200 אומנים שהתגבשו ביחד. אנשים שחיים ביחד ויש דיאלוג יומיומי שסביבו

הם יוצרים. האומנים שגרים בסביבה מציגים בארץ ובעולם. אנחנו צריכים פלטפורמה כדי להוציא

את זה לאור ולהביא קהלים מבחוץ. אנחנו יודעים להביא קהלים כמו בפסטיבל הבירה.

מטרות: חיזוק החוסן הקהילתי. ליייצר מפגש סביב שונות וקשיים פוליטיים. עוגן תרבות ותיירות

אזורי. יש רוח אדירה סביב נושא התיירות. נעשה בשיתוף תיירנים ותושבים מהסביבה. בפסח

הקרוב פסטיבל מקסים, סיורים וסדנאות. חצר אומנים פתוחה. אחרי פסח – קורס שיווק לאומנים

ותיירנים. התחלנו לקבל תמיכות מבפנים. שת"פ עם מרכז חוסן. פרוייקט קהילתי – בית מלאכה

לתחפושות, סביל מים. 100 אלף תיירים מגיעים בשנה להרודיון ורק 2500 יורדים לשדה בר

ולישובים מסביב.

יצחק ג: מה תעשו עם הכסף ?

תחיה: נשפץ את המבנה וזה יתן לנו בסיס. בלי הבסיס המיזם הזה שכבר שנים מנסה להתרומם

וצריך תשתית, לא יצליח.

משה ברוס: אני פה חמש שנים וכל הזמן אני שומע על הכפר אומנים והרצון לשפר את התיירות

במזרח הגוש. יש שעת רצון. התעוררות מהשטח וצריך לתת את הדחיפה. רואים קפיצה מדהימה

וצריך מבנה ותשתית. צריך להביא לידי ביטוי את הפסיפס האנושי.

חשוב להדגיש שהישוב מעורב. מבנה של האגודה.

פרוייקט 4 – מבנה קהילתי בשדה בר

איתן שעאר: יו"ר ועד שדה בר. שדה בר הוקמה לפני 20 שנה. פרוייקט חינוכי. לפני כעשר שנים קם

ישוב. כ – 40 משפחות, 90 ילדים. אין לנו שום מבנה, תקציבים או כספים לבנות מבנה. בשונה מכפר

עציון, ראש צורים ותקוע שיש מבנה שאפשר לשפץ לנו אין מבנה. מגלגלים 100 אש"ח בשנה וזהו.

קהילה משפחתית, בריאה. הרבה פעילויות תרבות. רכזת תרבות בחינם. אין מקום. הפעילויות

נעשות בבתים פרטיים. חלק במחלבה כשפנוי שם, בדשא בקיץ. יש מכינה שאנחנו מתפללים במקום

שלה בשבתות. אנחנו צריכים מקום רב תכליתי.

אין ישוב שאין לו מבנה ולנו אין. אני לא רואה מקורות הכנסה עתידיים. אין לנו שטחים וקבלן.

עמוד 8 מתוך 13

הפרוייקט על חשבונה והישוב

hahca

שלמה: אם הפרוייקט הזה יוגש, אין מצ'ינג. החטיבה מבצעת את

משלם שכירות מופחתת על השימוש במבנה.

יואל: איפה כל מבני הציבור שהיו של המוסד ?

שלמה: הם לא של הישוב. הם של המוסד. הנכסים מושכרים. יש שם מכינה קדם צבאית.

יאיר: המחלקת המדוברת תפריע לקול קורא ?

שלמה: יש הסכמה של כל הצדדים.

אילנה: אין קטליזטור כדי להחליט. מה הצורך שלנו ?

יצחק: יש הבדל. לכאורה שדה בר זה לא בנוסף. זה החיים של הישוב. לא לימוד נשים או תיירות.

שלמה: דיברנו על איך מחליטים בקולות קוראים. רק החטיבה דורשת אישור מליאה. ראינו

פרוייקטים עם השפעה על כלל הגוש. כפר עציון מקיף ובעל השפעה על כלל הגוש. ראש צורים –

פרוייקט חדשני. בתקוע ברור שהפרוייקט הוא מהות הישוב. משקף את הרחוב היישובי. נולד מתוך

הקהילה. פרוייקט שמנה להתרומם מספר שנים. שדה בר – צורך הכי בסיסי של הקהילה – חיי

הקילה מתקיימים בתוך מבני ציבור.

אורי: בכל הקולות קוראים זה אותו תקציב ?

שלמה: כן. ארבעתם עומדים באותו ניקוד שהחטיבה דורשת.

צהלה: שלושת הפרוייקטים הראשונים – חצי מיליון מהחטיבה – %10 אחוז מהיזם. שדה בר –

%100 ע"ח החטיבה ומי שמשתמש משלם שיכרות.

שלמה: מציע שנקיים הצבעה חשאית. כל אחד יסמן שניים מתוך ארבע.

חגי: מציע לבחור קודם פרוייקט ראשון ולאחר מכן את הפרוייקט השני. יש משמעות לעדיפות

ראשונה.

צביקה: יש בזה היגיון.

יצחק: מה ההבדל ?

שלמה: בהצבעה הראשונה הקולות יתפזרו.

מבחינת דרוג סוציו אקונומי של היישובים, לכאורה לא קשור לקול קורא שלנו, יש חמישה ישובים

שיוכלו לגשת לרוב הקולות קוראים של הנגב והגליל. בת עין, מגדל עוז, כפר עציון, מיצד ומעלה

עמוס יכולים להגיש.

החלטה:

הגשת שני פרוייקטים לקול קורא תשתיות מחוללות שינוי של החטיבה להתיישבות.

הצבעה חשאית.

לא הצביעו ולא השתתפו בדיון הסגור בשל חשש לניגוד עניינים – תחיה גודינגר, אורי שכטר, איתן

שעאר.

מבנה קהילתי בשדה בר – 8 קולות

מרכז אומנים בתקוע – 7 קולות

עמוד 9 מתוך 13

hahca

חצר החלוצים בכפר עציון – 2 קולות

ישיבת דרישא ראש צורים – 1 קולות

• תמיכה ביישובים בתחומים קהילתיים.

צהלה: קול קורא שני של החטיבה שדורש אישור מליאה הוא בנושא חברה וקליטה. מצ'ינג

מהיישובים ומהמועצה. נבנתה חליפה יישובית לכל אחד בהתאם לבקשות.

שלמה: אנחנו מגישים את הבקשות לפי מה שהיישובים ביקשו. החטיבה מחליטה.

לגבי הקול קורא הזה לא הייתה מגבלה כמה יכולים להגיש, לכן הוגשו כל היישובים לפי בקשתם.

החטיבה מחליטה על סכום ומחלקת פרופורציונאלית לפי בקשות היישובים.

אילנה: תנאים של מצ'ינג ?

צהלה: יש גם מצ'ינג של המועצה וגם של הישובים. ביקשנו מהחטיבה את הסכום המירבי.

יאיר: זה בתוך החליפות היישוביות שתקועות ?

יפה: זה בתב"ר.

החלטה:

אישור קול קורא בנושא חברה וקליטה של החטיבה להתיישבות

אושר פה אחד (עדנה, צביקה, אלחנן, יואל, יאיר, שלמה)

.3 תב"רים:

רכבי ביטחון - -מגדילים תבר ע"י סכום ממשרד הביטחון, מבטלים השתתפות של קרן גוש עציון.

המועצה מכרה רכבי ביטחון ישנים ויש הכנסה של 600 אשח.

פרוייקטים ביטחון .2017 דרך ביטחון בהר גילה וגם בבת עין. מבצעים באמצעות אגף ההנדסה.

בי"ס תקוע – מתכננים לבנות את החטיבה הצעירה. לקחנו בעבר 1 מ' ₪ הלוואה ב – .2018 עכשיו

קיבלנו הרשאה ממפעל הפיס. אנחנו מגדילים את התב"ר ל – 7 מלש"ח. אנחנו בשלבי תכנון

ראשונים. עוד מוקדם להעריך אומדן עלויות ופערים להשלמת הבינוי.

תב"ר 2017-50 שיפוצי קיץ 2018 – התב"ר לא הוגדל בעבר עם קבלת ההרשאה, העבודות כבר בוצעו

בקיץ שעבר.

סוגרים תב"רים ישנים – סגרנו תב"ר ישן של שיפוצי קיץ. השלמת מדרכות ליד בי"ס תקוע. מבדקי

בטיחות.

החלטה:

אישור התב"רים כפי שהוצגו ע"י גזבר המועצה

אושר - פה אחד (עדנה, צביקה, אלחנן, יצחק ג, שלמה, אורי, תחיה, יואל יאיר)

עמוד 10 מתוך 13

hahca

.4 שונות

• חתימה על צווים של חריגות בניה

שלמה: התהליך שנהוג כרגע לגבי הצווים הוא שראש המועצה חותם עליהם. פקח בניה שלנו יוצא

לשטח, מוצא חריגה ואם מגיע למסקנה מקצועית שצריך לתת דו"ח, מכין את הדו"ח. ראש המועצה

חותם ונשלח לנמען.

הכל מתנהל לפי החוק, בניהול התובע העירוני של המועצה. אני מבקש לשנות את ההליך, כמו שקיים

ברשויות אחרות. מכיוון שהתהליך הוא מקצועי גרידא, הוא צריך להתקיים כמו דו"חות חניה.

יואל: יש לזה השלכות כבדות יותר מדו"ח חניה.

שלמה.: נכון ובריא שהתהליך הזה יתקיים בכלים מקצועיים. לא רוצה להיות בעמדה שזה תלוי בי,

לכן אני מבקש להסמיך את אשר לחתום על הדוחות.

יאיר: זה חלק מתהליך שיכול ללכת לבית משפט.

שלמה: לי אין כלים מקצועיים לבחון כל אחד מהדו"חות. אשר הוא זה שמבין כראוי את הדו"חות.

איתן: מכיוון שמדובר בהליך שהוא רציני השאלה אם יש עוד מישהו חוץ מאשר, עוד עין שתסתכל.

שלמה: התובע העירוני.

צביקה: כשיש אדם עם כוח כזה צריך להיות עליו פיקוח. אני מצטרף לאיתן, אם אתה לא יכול צריך

מישהו שיהיה מעליו עוד לפני השלבים הבאים.

יאיר: אני מציע להעביר לנו חומרים ולהעלות את זה לפעם הבאה. זה לא הופיע בסדר יום.

אילנה: איך זה עובד בהנדסה ?

יפה: אשר הוא עובד ההנדסה.

שי: גם התהליך כמו שהוא היום אין אף אחד מעל אשר.

צביקה: התפקיד שלו זה לפקח. אני לא מוכן לקבל שראש המועצה הוא חותמת גומי.

איתן: כמה צווים כאלה יש בחודש ? למה שזוהרה לא תחתום ?

שלמה: היא לא יכולה

יואל: מאיפה עלה הצורך לשינוי ?

צביקה: תאציל את הסמכות שלך לעוד אחד או שניים. לא יכול להיות שהשוטר הוא גם השופט.

שלמה: בירושלים ראש העיר לא חותם. ברשויות גדולות פקחים עושים את זה.

צביקה: תסמיך מישהו.

יצחק ג: זה נותן הרבה כוח לאדם אחד.

יואל: אם זה לא עול גדול אני מעדיף להשאיר את זה.

שלמה: זו הצעה לאחר ישיבה עם זהרה, אשר והתובע העירוני.

יצחק: אולי להעביר את הסמכות ליפה ?

שלמה: זה רמה מקצועית.

שלו: מצטרף להצעתו של יאיר, לדחות לדיון הבא.

עמוד 11 מתוך 13

hahca

יאיר: דברים שדורשים הצבעה מן הראוי לקבל חומרים.

שלמה: נדחה את ההצבעה והמשך הדיון לפעם הבאה. אתייעץ עם התובע העירוני.

• שכר מבקר המועצה

מבקר המועצה יוצא מהדיון

שלמה: שכר המבקר - יש טבלאות שכר. היום מקבל %80 משכר בכירים. לפי חוזר מנכ"ל השכר

צריך לעלות ל -%.90 הדיון הוא לא על היקף המשרה כרגע. על זה נדון בהמשך. האישור

רטרואקטיבי מינואר .2019 דורש הצבעה במליאה.

החלטה:

אישור העלאת שכר מבקר המועצה מ – %80 שכר בכירים ל – %90 שכר בכירים, בהתאם לנוכל

עדכון שכר בכירים.

אושר - בעד – 10 (תחיה, יואל, חגי, יהודה, יצחק, אלחנן, צביקה, עדנה, אורי, שלמה)

נמנע – 1 (יאיר)

• עדכון בנושא תקציב המועצה 2019

שלמה: להזכירכם, תהליך אישור התקציב כולל את אישורה של הממונה מטעם משרד הפנים

לאחר אישור המועצה. כצפוי ובניגוד משנים עברו, התקיימה ישיבה מעמיקה עם הממונה וצוותה

בנושא תקציב המועצה. העבודה שלנו זכתה להערכה גבוהה ויחד עם זאת גם לשאלות רבות. ברור

לגמרי שבעקבות כניסתה לתפקיד של הממונה החדשה, רואת חשבון הגב תמי נאסה, משרד הפנים

הציג תפיסה שונה לחלוטין מזאת שנהגה עד היום. כפי שקרה ברוב מועצות, טיוטת התקציב חזרה

למספר תיקונים והשלמות בטרם תאושר. אנו עובדים על השינויים בליווי חברת מישור ויועץ

מטעם משרד הפנים שמלווה את הרשויות בתהליך החדש.

צביקה: אפשר לבקש לערב את וועדת כספים ?

שלמה: בוודאי. לאחר השלמת העבודה התיקונים יוצגו בפני ועדת הכספים / מליאת המועצה.

יואל: כבר בישיבה היו הסתייגויות.

עדנה: ענבר אמר שזה בעייתי ואביגיל אמרה שאפשר שזה יעבור.

שלמה: אמרנו שאנחנו לא יודעים איך היא תתייחס כי זו פעם ראשונה. יש תרעומת גדולה בקרב

ראשי רשויות.

יואל: אגפים מסתדרים ? לפי מה עובדים ?

שלמה: .1/12 בע"ה במליאה הבאה נהיה אחרי הדיון ונעדכן איפה העניינים עומדים. את מקצה

השיפורים נביא לוועדת כספים.

יצחק: איזה מועצה כן עברה ?

עמוד 12 מתוך 13

hahca

שלמה: אף אחת

יאיר: יש מענים שהולכים להתקצץ בגוש ?

שלמה: מקווים שלא.

הישיבה ננעלה : בשעה 21:30

הפרוטוקול נרשם ע"י : מורית ינון, מנהלת לשכת ראש המועצה

________________

שלמה נאמן

ראש המועצה

עמוד 13 מתוך 13