פרוטוקול מליאה מס' 2-22

האזורית גוש עציון לשנת 2022

hahca

פרוטוקול דיון מישיבה מן המניין מספר 2 של מליאת המועצה

שהתקיימה ביום א', י"ט אדר א' תשפ"ב ()20/02/2022

נוכחים:

חברים: שלמה נאמן - ראש המועצה

יצחק פריד – סגן ראש המועצה, תקוע

יצחק גרינוולד - אלעזר

שרון אבני – תקוע

אוריה לוברבוים – משקיף, שדה בועז

עמיחי גורדין – אלון שבות

עדנה אלמקייס – הר גילה

אלחנן פרומר – מיצד

איתן שאער – משקיף, שדה בר

סגל: יפה שטרית – מנכ"לית המועצה

הושעיה הררי – מנהל אגף תאום ובקרה

שלו קיים – גזבר המועצה

שי צפורי - מבקר המועצה

עו"ד עקיבא סילבצקי – יועמ"ש

מרים פדלמן - מהנדסת המועצה

נעדרים: אורי שכטר – סגן ראש המועצה, ראש צורים

חגי שמואלי – כפר עציון

יהודה ולד – כרמי צור

עדי סמואל – נוקדים

אברהם וייל - מגדל עוז

לורי סלומן – נווה דניאל

אושרית סטבון – אלון שבות

ערן דגני – משקיף, כפר אלדד

מוטי הלר – משקיף, איבי הנחל

זיו חקשוריאן – קידר

יואל סילבר – מעלה עמוס

מוריס דהאן – משקיף, קידר דרום

על סדר היום:

.1 אישור פרוטוקול ישיבה 1-22

.2 אישור פרוטוקול ישיבה דיון שלא מן המניין.

עמוד 1 מתוך 9

hahca

.3 תב"רים

.4 היכרות עם מנהל אגף התיירות, דוד רודמן.

.5 נגישות מבני ציבור

.6 הצטרפות לחכ"ל יהודה

.7 עדכוני ראש מועצה.

.1 אישור פרוטוקול ישיבה 1-22

שלמה: נצביע על אישור פרוטוקול ישיבה מספר 1 לשנת 22

החלטה:

אישור פרוטוקול ישיבה 1-22

מאושר – פה אחד

.2 אישור פרוטוקול ישיבה שלא מנן המניין 3-2-22

שלמה: נצביע על אישור הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, שלא מן המניין

החלטה:

אישור פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין שהתקיימה ב – 3-2-22

מאושר – פה אחד

.3 נגישות מבני ציבור

שלמה: בהמשך לבקשה שקיבלנו מופיע בסדר היום נושא של נגישות למבני ציבור, סיכמנו שנעשה

פתיח לדיון. הנושא עלה לדיון בעקבות העלאה של נושא זה לסדר היום הציבורי. אנחנו מעוניינים

לדון בו במליאה. מדובר על נגישות מבני ציבור וגם דרכי הגישה אליהם, מדרכות, מדרגות.

לפעמים המדרכה לא מספיק רחבה או אי אפשר לעלות עם כיסא גלגלים על המדרכה. מדובר על

נגישות של מבני דת, מקווה, בית כנסת, עזרות נשים וכו' וגם של המרחב הציבורי. זימנו לדיון גם

את יו"ר המועצה הדתית, אך לאחר שיח ומחשבה הבנו שמדובר בנושא אסטרטגי ארוך טווח

שצריך להכין לעומק לקראת הדיון. יש להבין מה הם הליקויים ומה הדרכים לתקן אותם. אנחנו

מבקשים לעשות סקר של נכסי ציבור ודת ושל המרחב הציבורי. שרון הציעה את עצמה לסייע.

נחזור לדון בו בישיבת המליאה לאחר שנעשה שיעורי בית. מה החובות בחוק? כמה מבנים יש?

כמה מונגשים? מה האמצעים שצריכים בשביל זה? אנחנו מדברים על מבנים שנבנו בעבר. מבנים

שנבנים היום הם נגישים ומונגשים.

יפה: יש שתי סוגי הנגשות – יש כניסה למבנה ויש הנגשה בתוך המבנה עצמו.

יצחק ג: מה החוק אומר ?

שלמה: אנחנו עסוקים בבדיקה של כל הנושא הרחב הזה. ביקשנו ממרים, מהנדסת המועצה,

שתיכנס לעובי הקורה וכמובן נשמע גם את המועצה הדתית. הזמנו גם את הרב רימון לדיון ובשל

התחייבויות קודמות הוא לא יכול להשתתף.

עמוד 2 מתוך 9

שא. נצטרך גם ייעוץ משפטי.

hahca

אני מציע לבקש מאגף ההנדסה לרכז בדיקה ולאסוף חומרים בנו

עמיחי: גבי רוזנפלד התעסק עם זה הרבה. ממליץ לשוחח איתו.

שלמה: גם המתנ"ס נכנס לעניין בעקבות נושא הגיל השלישי. יש מתחמי ישוב שלא נגישים בגלל

הנושא הזה של נגישות.

יפה: אנחנו נמצאים בהליך שכמה חודשים ומחוייבים להגיש דו"ח עד ה – 31/3 לגבי נגישות מבני

הציבור של המועצה.

מרים: מחייב אותנו עד סוף מרץ להגיש את הצפי שלנו להנגשת המבנים. אנחנו כבר נדרשים לדבר

הזה. אנחנו צריכים להגיש בקשות לפטורים, בקשות להנגשה וכמובן לעשות סקר עומק בנושא.

יצחק ג: מדובר על בתי ספר?

יפה: בבתי ספר ובגנים אין חובת הנגשה. במידה ויש צורך משרד החינוך מתקצב לפי בקשות

ספציפיות וצרכים של תלמידים/ הורים.

יפה: לגבי בתי כנסת, המועצה לא מחוייבת להנגיש. מי שבונה מחוייב.

יצחק ג: באלעזר יש הנגשה רק עד קומת הגברים.

שרון: האם אפשר לשים דגש באיסוף הנתונים גם לתחום של רווחה ולא רק מבחינת הנדסה?

לראות איפה יש יותר דרישה. יש לנו פורום צמי"ד שזכיתי להיות חברה בו. עושים שם הנגשות

מדהימות כגון גן משחקים עם מתקנים מונגשים. הפורום בדק איפה יש יותר צורך ואז הוחלט על

מיקום.

בוועדה בכנסת דווח על מיליון וחצי אנשים בדרגות שונות של נכויות. מדובר על יחס של כ - .1:9

אנשים לא יודעים שיש להם את הזכות לבקש. אנשים שמתמודדים עם קושי יש להם פחות פניוּוּת

להתמודד עם הבקשה. מאז שהתחלתי לבקש להנגיש את בית הספר של הבת שלי – זה לקח

שנתיים. במהלך הסקר כדאי לגשש איפה צריך. חשוב שאם מזהים צורך להציף אותו.

יצחק ג: אנחנו קובעים יעד?

שלמה: מרים יוצאת בע"ה עוד מעט לחופשת לידה.

יפה: עד 31/3 נסיים את הבחינה של מוסדות המועצה. יותר מורכב יהיה לבחון המוסדות

שביישובים. במועצה כמעט הכל מוסדר למעט בניין המועצה, מכיוון שאנחנו מתקדמים לבניית

מבנה חדש אנחנו מגישים את המבנה הקיים לפטור.

איתן: כל המבנים של המועצה נגישים ?

יפה: אין כ"כ הרבה. הכל מונגש חוץ מהמועצה.

איתן: יש גוף אחראי לנושא ההנגשה במדינה ?

יפה: יש את החוק לשוויון. אין תקציבים להנגשות. התקציב היחיד הקיים הוא של משרד החינוך

וזה פר ילד.

איתן: אז מי יעשה את זה ?

יפה: זו אחת הסיבות שהרשויות מתקשות להתמודד. קבעו חוק ואין תקצוב. לקחנו יועץ בטיחות

שייתן דו"ח מסודר.

עמוד 3 מתוך 9

hahca

איתן: הרבה מבנים קשורים למשרד הדתות.

שרון: עד עכשיו הם אמרו שזה נושא חשוב אבל לא נתנו תקציב והחריגו הרבה מבני דת.

איתן: עכשיו בנו מקווה חדש בכפר אלדד. הוא לא נגיש ?

יפה: כל מה שבונים חדש חייב להיות מונגש.

שרון: חשוב שיהיה ממונה נגישות שעבר קורס ומכיר את התקנים. לפעמים לא משלימים את

ההנגשה. זו משוכה מורכבת עניין התקציב. חברים שלי ואני הגענו לעמותה שנקראת טהרת

המשפחה ותכליתה לממן הנגשה במקוואות. אנחנו עכשיו מנסים להציף את המודעות.

יצחק ג: את עושה משהו מאוד חשוב. מייצרת מודעות.

יפה: אנחנו נמשיך לאסוף את הנתונים מהיישובים. כשתהיה תמונת מצב נוכל להתקדם ולעבור

לפתרונות.

שרון: לפעמים מה שנראה נגיש הוא לא תמיד נגיש לדוגמא אבנים לא מסותתות שמהוות שביל

לשצ"פ.

שלמה: תודה שהבאת אותנו לדיון הנוכחי.

.4 היכרות עם מנהל אגף התיירות, דוד רודמן

שלמה: אנחנו מזמינים בעלי תפקידים חדשים להיכרות. נמצא איתנו דוד רודמן, מנהל אגף

התיירות הנכנס. פעם ראשונה יש מנהל אגף תיירות בגוש עציון. נבחר אחרי תהליך ארוך ומורכב

עם הרבה מועמדים. מברכים אותו עם כניסתו לתפקיד.

דוד: אני תושב גוש עציון. מתגורר בגבעת החי"ש באלון שבות. נשוי + 4 ילדים. מגיע מעיר דוד.

בתפישה שלי לתיירות יש יכולת לעשות דברים מאוד משמעותיים במבט חזוני. מה הסיפור שגוש

עציון מספר גם במבט החוצה. איזה אנשים, תקציבים נביא לגוש. מימוש חזון תיירותי יכול

להצעיד את גוש עציון קדימה.

יש הרבה רעיונות ויש לי הרבה ללמוד. צריך לבנות את התפקיד.

איתן: מה עשה משה ברוס ?

שלמה: משה היה מנהל עמותת התיירות.

שלמה: אנחנו מקימים תחום שהוא תחום רשותי. לא עמותה מחוץ למועצה. זה לא אגף

סטטוטורי אבל הפכנו את התיירות לאגף במועצה.

יצחק ג: מתוקצב ?

יפה: כן

איתן: כמה בתקציב ?

שלו: כוח אדם מתוקצב מלא – מנהל אגף ומזכיר/ה, הפעילויות יתנהלו בתב"רים.

איתן: האם יהיה לו קשר עם עמותת התיירות ?

שלמה: עמותת התיירות תהיה ת"פ של דוד.

יצחק ג: מה נשאר התפקיד של העמותה ?

עמוד 4 מתוך 9

עותו פרוייקטים תיירותיים.

hahca

שלמה: העמותה היא ארגון שאנחנו מושקעים בו ומבצעים באמצ

מזכיר לכם שרוב שטחי המועצה שלא בתוך הישוב הם מחוץ לשטח המוניציפאלי של המועצה וזה

גורם לבעיות. יש עוד תחומים כאלה לדוגמא תחום הנוער ותחומים בתוך האגף לשירותים

חברתיים שמופעלים באמצעות המתנ"ס. תחום הנוער מונחה ע"י המנכ"לית ומבוצע כולו

במתנ"ס.

דוד יהיה חלק אינטגרלי מהנהלת המועצה. חלק מהתקציבים יושקעו מהמועצה וחלק יגוייס ע"י

העמותה. היום התפקיד הזה הופך להיות חלק אינטגרלי מהארגון.

דוד: אשמח לשמוע רעיונות, הצעות, דברים שעולים מהיישובים.

יצחק ג: יש לך כיווני מחשבה ? חזון ?

דוד: הייתי שמח לקדם מהלך של תוכנית אב במבט תיירותי. תפישה אסטרטגית שמשתלבת עם

תוכנית האב. במקביל תוכנית שמפתחת את ההיבט התיירותי.

האמירה של הכנסה של אגף בתוך המועצה היא לשלב את החזון התיירותי בתוך התוכניות של

הרשות.

תיירות זה מושג מאוד גדול. ברמה ארצית מחלקים בין מי ישן בארץ ומי לא. יש הרבה תיירים

שמגיעים בנמל אשדוד ליום ונעלמים, או דרך ים המלח / אילת.

יצחק ג: יש גם את הצליינות.

יצחק פ: באים לבקר בהרודיון וישנים בבית לחם.

דוד: המדינה הציבה יעד של לינה של לפחות לילה אחד בארץ. כמעט ואין אנשים שישנים פה

ומשאירים כסף אצל בעלי העסקים.

יצחק ג: מה עשית בעיר דוד ?

דוד: בעיר דוד אני מנהל את התוכן של התיירות.

איתן : הצלחה רבה.

יצחק ג: ניסיתי לארגן עם משרד החינוך להביא את מחוז דרום – פיקוח והנהלת המחוז לסיור

בגוש. 4 אוטובוסים. היה יום מקסים. היה מורכב.

.5 תב"רים:

שלו: פתיחה של תב"ר - הנגשת מוסדות חינוך – אנחנו שמים 10,000 ₪ ואח"כ מגייסים את

הכסף הזה ממשרדי הממשלה

יצחק ג: זה בעקבות הדיון שהיה ?

שלו: לא. זה דרישה של משרד הפנים להפריד משיפוצי קיץ. במוסדות חינוך תמיד הייתה הנגשה.

תכנון מפורט – קיבלנו עוד 4 מלש"ח ממשרד השיכון. הרשאות של משרד השיכון 537 יח"ד

בגבעות.

קירוי תחנות אוטובוס – קיבלנו כסף ממשרד התחבורה. השינוי בתב"ר 190 אש"ח.

בי"ס נוקדים – תיקנו את ההרשאה של משרד החינוך. תוספת של 1,179 אש"ח.

עמוד 5 מתוך 9

hahca

איתן: איזה בי"ס מדובר ?

שלו: בי"ס קדם.

שלו: שיפוצי קיץ 2019 – כולל גם מבנים יבילים, הנגשות אקוסטיות שעד היום לא קיבלנו או

קיבלנו סכום קטן ממשרד החינוך. השאר על חשבון הרשות. זה מסביר למה גם צריך לעבוד מהר

על בינוי כשיש הכרה בצורך.

בתב"ר כזה יש פער של 5 מלש"ח בין הכנסות להוצאות. ההפרש בין הוצאות להכנסות זה בין 2.5

– 5 מלש"ח לכל שנת לימודים.

שלו: ה – 5 מלש"ח זה לשנים 2019 ו – .2020 את כל ההוצאות האלה כבר שילמנו. אנחנו בחריגה

בסעיף התקציבי הזה. זה גרעון תב"ר זמני. לא יהיה כנגדם עוד הכנסות.

בינוי אולפנת אוריה – אנחנו צריכים לשים את כל ההפרש. היה חוסר מובנה. הצלחנו לצמצם

לסדר גודל של קצת יותר מ – %.10

תכנון בניין מועצה, קיבלנו 1.223 מלש"ח לתכנון. יש לנו עוד 2.6 מלש"ח מהרשאות אחרות.

התכנון יעלה סדר גודל של 4.5 מלש"ח ויש לנו כרגע 1.2 מלש"ח. אנחנו מוסיפים את היתרה

מהקרן.

יצחק ג: כמה יעלה בניין המועצה ?

שלו: הפרוייקט כולו הוא כ - 90 מלש"ח כולל נכס מניב. עלות החלק המניב כ- 35 מלש"ח. נרשם

מהקרן פיתוח.

פיתוח אזורי- נדרש עוד כ – 2 מלש"ח לאיזון התב"ר. אלו פרוייקטים מתמשכים משעוד לא

הסתיימו.

תיירות – כוח האדם מתוקצב בתוך התקציב הרגיל והפעילויות מתוקצבות דרך תב"ר.

איתן: למה לא לפתוח תב"ר חדש ?

שלו: הפרוייקטים כבר מתקיימים. הם לא חדשים.

החלטה:

אישור התב"רים כפי שהוצגו ע"י גזבר המועצה

מאושר - פה אחד

.6 הצטרפות לחכ"ל יהודה

שלו: מדובר בתאגיד עירוני (חברה כלכלית) בבעלות שתי רשויות מקומיות – הר חברון וקריית

ארבע. מנכ"ל – אלי הירשהורן שעבד במועצה. רוצים לעשות איתם פרוייקטים וליהנות ממכרזים

שלהם ובשביל זה צריך להיות בעלי מניות.

שלמה: ברגע שקונים מניות נוכל להעביר עבודות ביצוע לתאגיד.

שלו: כדי שנוכל להעביר עבודות ללא מכרז לחברה העירונית אנחנו צריכים להיות בעלי מניות.

החברה הוקמה ב – 1982 בקריית ארבע. חושבים להצטרף גם ביתר עילית ואפרת. בשלב זה

המועצה מעוניינת לרכוש %,10 כפי שעשו גם הר חברון.

עמוד 6 מתוך 9

סכום הזה הוא השקעה. אנחנו

hahca

העלות הנדרשת היא 787 אש"ח. מקבלים %10 ודירקטור אחד. ה

מקווים ומעריכים ששווי החברה יעלה.

למכרזים שנעשים ע"י החכ"ל יש יתרון לגודל – מספר רשויות ביחד ויותר מהיר – פחות

בירוקרטיה. יש כבר סל מכרזים שהם עשו, לדוגמא – עמדות טעינה לרכבים חשמליים. קיבלו

מחיר מצויין ואנחנו מעוניינים להתקשר איתם.

קיימים שני מודלים שבאמצעותם ניתן לרכוש מניות:

.1 מודל של הר חברון – במקום התשלום נותנים פרוייקטים לביצוע בסך של עשרות

מיליונים ומזה גוזרים את הרווח וממנו משלמים עבור מניות החברה. מוערך בשש שנים.

מחייב בדיקת רואה חשבון במסלול זה כי מתחילים לראות רווח למועצה בתום התשלום

עבור המניות.

.2 המסלול השני – משקיעים עכשיו 787 אש"ח ומתחילים לראות רווח כבר מההתחלה.

החברה מקימה ומתחלקת איתנו ברווחים.

עקיבא: איפה תהיה הריווחיות ?

שלו: בפרוייקט של כל הרשויות ביחד רואים את הרווח היחסי. לדוגמא פיתוח תקרומיא – אזור

תעשיה עתידי. בפרוייקט של גוש עציון אנחנו רואים %100 מהרווח, בניכוי הרווח היזמי, ולא

צריך להתחלק עם השאר.

יש גם דיווידנדים. לא בטוח שיהיה בשנים הקרובות אבל אם כן אנחנו נהיה זכאים ל – %.10

יש חברה כלכלית גם בגוש עציון – מבני עציון. החברה הזו היא חברת של אחזקת נדל"ן ולא חברת

ביצוע. היום אנחנו עובדים איתם כקבלן חיצוני לתכנונים של משרד השיכון.

איתן: מי הבעלים שלהם ?

שלו:. המועצה מחזיקה בפחות מ – %1 ממניות ההון. במניות ההנהלה, %50 מועצה ו – %50

חל"פ.

שלו: יתכן כי בעתיד אפשר יהיה לעשות שינוי בחברת מבני עציון אך לצורך זה ידרשו משאבים

וכוח אדם שלא קיימים היום במבני עציון.

יצחק ג: יש רווח של %10 מכל פרוייקט בחברה החדשה ?

שלו: בפרוייקטים משותפים %,10 בפרוייקטים מקומיים כל רשות מקבלת %100 מהרווח.

יצחק ג: מה הם מרוויחים ?

שלו: יש להם רווח יזמי. הם קבלן ביצוע. הם יזם. יש להם גם קבלני הבית.

שלמה: יזם קטן. כלי נוח. כל הרווח חוזר חזרה למועצה.

אוריה: יש לו רישיון קבלני ?

שלמה: חושב שיש לו סיווגים. מחייב בדיקה.

יצחק ג: מתי הוא חייב להוציא מכרז?

שלו: הוא לא יכול לעשות בלי מכרז. אם יש לו סיווג הוא יכול לשמש כקבלן, בביצוע עצמי וזה לא

מצדיק מכרז.

עמוד 7 מתוך 9

צים להתחיל בכמה פרוייקטים

hahca

שלמה: בדקנו והם עושים פרוייקטים קטנים מהר וטוב. אנחנו רו

קטנים ולבחון את העבודה.

אוריה: כמה הרווח היזמי ?

שלו: בין %5 ל – %.15

יש להם היום כבר מכרזים לכמה נושאים, שראינו שהם קיבלו מחירים מצוינים.

התחליף לנושא זה הוא הצטרפות לאשכול יו"ש – הקימו אשכולות שמאגד רשויות. האשכולות

האלה יוצאים למכרזים ויש להם יתרון לגודל. אשכול יו"ש הוקם בקרני שומרון והניתוק

הגאוגרפי הופך אותנו ללא רלוונטיים. כרגע לא הצטרפנו. כל הרשויות הדרומיות לירושלים חוץ

ממגילות ים המלח עוד לא הצטרפו. העלנו את הסוגיה בפני משרד הפנים.

שלמה: זו הסיבה שלא הצטרפנו לחכ"ל יהודה לפני ארבע שנים. לפני ארבע שנים הוקם אשכול

יו"ש ואנחנו ביקשנו להקים אשכול יהודה. אשכול הוא מוניציפאלי לגמרי ויכול להגיש ולזכות

בקולות קוראים של משרדי ממשלה. כרגע לא ראינו יתרון להצטרף. בעתיד יהיו גם דמי חבר ככל

הנראה, זו לא השקעה כמו בחכ"ל אלא דמי חבר.

עקיבא: זה גם לא נותן מניה.

שלמה: רצינו להקים אשכול יהודה. משרד הפנים לא מאפשר. קיבלנו תשובה די סופית שלא יקום

אשכול יהודה ואז התחדשה היוזמה של חכ"ל יהודה. אין דמי חבר קבועים. קונים מניה.

אוריה: אזור תעשיה ביתר וצור הדסה הולך להיכנס פנימה ?

שלמה: צור הדסה, ישוב במועצת מטה יהודה לא נמצא בתוך הקו הירוק.

אוריה: מה כרטיס היציאה ?

שלו: למכור את המניה.

שלמה: צריך גם אישור מליאה למכור מניה.

איתן: אני מאוד בעד פיזור סיכון. הסיכון פה הוא מאוד מאוד קטן. למה קונים רק %10 ולא

%20?

שלו: כרגע נהיה רק שלוש רשויות וזה פחות משמעותי. יש אפשרויות להגדיל את האחזקה

בהמשך.

הושעיה: כרגע זה כלי עבודה לקידום עבודות מהירות אצלנו.

החלטה:

לאור היתרונות שהוצגו בפני המועצה ברכישת מניות בחברה כלכלית קריית ארבע חברון בע"מ,

המועצה מחליטה בזאת לרכוש %10 מהמניות הרגילות ו – %10 מניות ייסוד בחברה הנ"ל, כך

שבידי המועצה יהיו %10 מההון המונפק של החברה הנ"ל. החברה הינה תאגיד עירוני משותף

של מספר רשויות. התשלום יתבצע בכפוף לאישור משרד הפנים לרכישת המניות.

מאושר – פה אחד

החלטה:

עמוד 8 מתוך 9

hahca

מינוי שלו קיים לדירקטור בחכ"ל יהודה

מאושר – פה אחד

.7 עדכוני ראש המועצה

יפה: המועצה מגישה מועמדות לתוכנית לאומית שעוסקת בקידום הבריאות. תוכנית שנוצרה לפני

שנה עם משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט. המטרה להגדיל ולהרחיב את

אורח החיים הבריא בקרב האוכלוסייה. אנחנו צריכים לקיים ועדת היגוי שבה יהיו שני חברי

מליאה. מדובר על התכנסות של פעמיים בשנה, לבנות תוכניות עבודה שנתיות.

איתן : מי במועצה שותף ?

יפה: עד היום לא היינו בתחום הזה. ריקי תרכז את התחום הזה. ככל שהתוכניות יתקדמו

המתנ"ס ישתתף.

יצחק ג: אני אשמח

יצחק פ: גם אני

החלטה:

מינוי יצחק גרינוולד ויצחק פריד לנציגי המליאה בוועדת היגוי לקידום הבריאות

מאושר – פה אחד

הישיבה ננעלה בשעה 21:00

הפרוטוקול נרשם ע"י : מורית ינון, מנהלת מוקד ופרוייקטים

_______________

שלמה נאמן

ראש המועצה

עמוד 9 מתוך 9