29.03.2016 פרוטוקול

ישיבת מועצה מיוחדת בנושא התאגידים העירוניים שהתקיימהביום שלישי

י"ט באדר ב' תשע"ו ()29.3.2016 בשעה 17:00 באולם מועצת העירייה

השתתתפו:

מר יונה יהב, ראש העיר-חיפה שלנו,גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ רה"ע-חיפה שלנו,גב' סופי נקש-

חיפה, שלנו,מר אריה בליטנטל, סגן ראש העיר-יהדות התורה-ש"ס-אחדות למען כולם,מר מרדכי

מיכאל, אלפר- יהדות התורה-ש"ס-אחדות למען כולם,גב' יוליה שטראים, סגנית ראש העיר-חיפה

ביתנו, עו"ד אורי גרינברגר-יש עתיד צעירי חיפה,גב' ערין עבאדי-זועבי-חד"ש,עו"ד שרית גולן-

שטיינברג-מהפך בחיפה,מר שמשון עידו-הליכוד,מר אלי לנדאו-שדולת הגימלאים,מר שי בלומנטל-

הבית היהודי, מר עודד דוניץ-העבודה,מר רמי לוי-רמי לוי,ד"ר איתי גלבוע-חיפה חדשה,עו"ד בועז

גור-בועז גור

נעדרו:

ד"ר סוהיל אסעד-סגן ראש העיר, מר שי אבוחצירה-סגן ראש העיר, גב' סיגל ציוני, מר עודד שבזי, מר

אהרון כהן, מר דני קופרשמידט, ד"ר אלכס וולבלום, מר יוסי שלום, מר אביהו האן, מר ירון חנן, מר

ישראל סביון, ד"ר עינת קליש-רותם, אינג' טלי משולם-איטח, מר יעקב פינגולד, מר ג'מאל ח'מיס.

נכחו:

מר שמואל גנץ-מנכ"ל העירייה, עו"ד רשף חן-יועץ משפטי לעירייה, מר ג'אקי ואקים-גזבר העירייה,

מר דוד לוריא-ראש מינהל התפעול, גב' ברכה סלע-מזכיר העיר, מר שמואל מרמלשטיין-מנהל

אגף התקציבים, מר עופר טל-מבקר העירייה, גב' אילנה טרוק-ראש מערכת חינוך, תרבות,

שרותים חברתיים וקהילה, גב' אור דורון-דוברת העירייה, מר שיין נמרוד-עוזר בכיר לראש העיר,

מר ישראל בן שלום-מנהל לשכת תאגידים עירוינים, גב' רוזן-כץ ביאטריס-יועצת ראש העיר

למעמד האישה, מר נועם דביר-עוזר מהנדס העיר, עו"ד שרה בריזלי-משנה ליועץ המשפטי, מר

יעקב ברודר -מנכ"ל קהילת הדר, מר רון אסף-מנכ"ל בית הגפן, מר אילן מנור-מנכ"ל שקמונה, ד"ר

עופר דרסלר-מנכ"ל איגוד ערים להגנת הסביבה, גב' דיאנה רוי-מזכירת המועצה הוועדות וממונה

מכרזים, מר יובל בקר- רכז קיבוץ המחנכים העירוני הדר תנועת דרור ישראל, הרב שמואל ששון-

מנהל גרעין תורני הדר, גב' ענבל ליבוביץ-לוי- מנהלת כפר הסטודנטים, מר נועם פוניה- נהדר

בהדר- פרויקט אקדמאים בהדר, גב' לינה ורדג'יסקי - קהילת כרמל מכינת רבין.

על סדר היום:

דו"ח ראש העיר על פעילות התאגידים העירוניים לשנת .2014

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

2

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

ערב טוב לכולם, האחרונים מתבקשים לתפוס את מקומם. כמנהגנו בשנים האחרונות אנחנו

נוהגים לקיים ישיבת מועצה שלא מן המניין להגשת דו"ח ראש העיר על פעילות התאגידים

העירוניים לשנת אלפיים וארבע עשרה.

מר יונה יהב, ראש העיר

מאז שיצרנו את רשות התאגידים בראשותו של ישראל בן שלום, הטיפול בתאגידים נעשה הרבה

יותר מסודר. יש לנו קרוב לעשרים תאגידים, אתם יכולים לראות בדו"ח בצד את השמות של כולם.

בחלקן חברות שהן בסדר גודל לאומי גם מבחינת ההיקף הכספי שלהן וגם מבחינת היקף העבודה

שלהן. אנחנו מדברים עכשיו על שנת אלפיים וארבע עשרה, הדו"ח מתייחס לשנת אלפיים וארבע

עשרה, שנה שכמה פרויקטים גדולים מאוד יצאו אל הפועל, המטרונית התחילה לעבוד והיום

אנחנו יכולים בדיעבד לסכם את עבודתה כהצלחה אדירה. השנה הראשונה הסתיימה כשהיא

הסיעה שלושים ואחד מיליון נוסעים. במשרד התחבורה זה נחשב להצלחה חסרת תקדים

שבעטיה המטרונית תיבנה גם בכל אזור גוש דן כתומכת של הרכבת הקלה. האצטדיון העירוני

שאותו אתם מכירים על שם סמי עופר החל לפעול, הוא גם נבחר להיות שלישי בעולם ביופיו

ושמיני בעולם מבחינת ה-FACILITIES שלו. תאגיד המים שלנו, מי כרמל, הצליח בתכנית

הראשונה להקטין את פחת המים משבע עשרה אחוז בשנה הזאת לתשעה פסיק שמונה והיום

הוא נמצא אפילו באחוז הרבה פחות מזה. זה הביא לחיסכון בשנת אלפיים וארבע עשרה של

תשעה מיליון ₪. מבחינה תרבותית אנחנו הוספנו שני פביליונים ששופצו, אחד זה הבית הפרטי

של הרמן שטרוק שהפך להיות מוזיאון שטרוק לאמנות הגרפיקה, ומוזיאון מאנה כץ שהפך להיות

מוזיאון מאוד מבוקש לאומנות.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

ישראל בן שלום, בבקשה.

מר יונה יהב, ראש העיר

זאת ההזדמנות להודות לישראל על העבודה הסזיפית, הטובה, על הבדיקה המאוד פרטנית של

דבר דבר שמביא אותנו להשתדל, לחרוג ולא ליפול.

ישראל בן שלום, מנהל לשכת תאגידים עירוניים

קשה להאמין איך שהזמן רץ אבל זאת כבר השנה התשיעית שאני כאן ניצב בפניכם ומציג את

הדו"ח השנתי על סיכום הפעילות של התאגידים, אנחנו חייבים לעשות את זה על פי פקודת

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

3

העיריות והנחיות משרד הפנים. גם בנוהל ההסדרה של מרבית התאגידים ששינינו בתקנונים

שלהם, כתוב בפירוש שאחת לשנה ראש העיר חייב להביא את הנושא בפני חברי מועצת העיר

וגם הפרוטוקול של הישיבה הזאתי וגם הדברים שנאמרו ביחד עם הדו"ח מועברים לשר הפנים

וזה גם אחד התנאים לצורך קבלת אישור משרד הפנים לפרס על ניהול תקין. התנאי השני הוא

שנעביר את הדירקטורים שהם לא חברי מועצה בוועדת הכשירות של משרד הפנים ואנחנו רואים

פה מכתב שמופנה לראש העיר שבעצם אומר שעל מנת לקבל את פרס ניהול תקין, כספי תקין,

מה שצריך זה להביא את הדיון בפני מועצת העיר וגם אישור של ועדת המינויים. אני מסב את

תשומת לבכם לאתר של עיריית חיפה, אם נכנסים לאתר של עיריית חיפה וגוללים למטה, איפה

שאתם רואים את העיגול הזה בעצם יש לשונית שנקראת תאגידים עירוניים, כאן אנחנו נראה, זה

יעלה במהלך השבוע הקרוב, לאור השינויים שהיו, את הדו"ח, ובעצם כשנביא את העכבר על כל

אחד מהסמנים מצד שמאל נוכל להיכנס לאותו תאגיד, לראות את שמות נושאי המשרה,

התקשרות וחיבור לאתר האינטרנט של אותה חברה. אם אנחנו נסתכל על הדו"ח אז בעצם בדו"ח

יש לנו סיכום עבודה של שנת אלפיים ארבע עשרה, יש לנו את הדוחות הכספיים המאושרים על

ידי הדירקטוריון והאסיפה הכללית כמתחייב על פי חוק. בדו"ח גם אנחנו נראה פרטים של כל אחד

מהדירקטורים נכון ליום של הוצאת הדו"ח, אם הוא נציג ציבור, אם הוא חבר מועצה, אם הוא עובד

עירייה. מנכ"לים התאגידים התבקשות כל אחד בפרק שלו של סיכום שנת העבודה להציג את

התכנון מתחילת השנה אל מול ביצוע, מופיע גם במלל וגם באחוזים מהמאה, כלומר הגיע למאה

אחוז, עשה יותר או פחות. כאן המקום גם לציין שאנחנו מאשרים את תקציב העירייה, אנחנו גם

מאשרים את תכנית העבודה ותכנית העבודה של התאגידים נכללת אף היא בתוך התכנית הזאתי

ומועצת העיר מאשרת אותה. אם ניכנס לעומק ונביט על התקציבים של התאגידים העירוניים של

שנת אלפיים וארבע עשרה, זה מופיע בעמוד עשר בדו"ח אנחנו רואים שתקציב הרגיל ותקציב

הפיתוח של העירייה עומדים על כשניים וחצי מיליארד שקל. בחלק של התאגידים העירוניים מה

שמופיע בספר התקציב כשלוש מאות שלושים מיליון שקל שזה שלושה עשר אחוז מביצוע

התקציב, אבל כפי שאתם יודעים תאגידים עירוניים יש להם גם הכנסות ממדינה וגם הכנסות

עצמיות שלא מופיעות בספר התקציב של העירייה ואם אנחנו בודקים את זה אנחנו רואים

שהתאגידים העירוניים בשנת אלפיים וארבע עשרה מחזור הפעילות שלהם עמד על תשע מאות

שבעים וחמישה מיליון שקל ,של איגודי ערים, שני איגודי ערים שלנו ביוב ואיכות הסביבה עמד על

שבעים וחמישה ובסך הכל מחזור הפעילות של תאגידים לשנת אלפיים וארבע עשרה למעלה

ממיליארד ₪, ללא ספק ביצועים יפים... תוכלו גם לראות בתוך הספר עצמו פילוחים בתוך המחזור

הזה הכספי של כל אחד מהתאגידים, מה היה חלקה של העירייה, מה היה חלקו של התאגיד

מבחינת הכנסות עצמיות, מה המדינה נתנה ואלה זה תרומות ודברים אחרים, זה מופיע בעמוד

שלוש עשרה, זה מאוד מאוד מעניין. אם אנחנו סוגרים את עיקרי הפעילות של שנת אלפיים וארבע

עשרה אנחנו צריכים לזכור שבנובמבר אלפיים ושלוש עשרה התקיימו בחירות, מטבע הדברים

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

4

היינו מחויבים לשנות את המערכים של כלל הדירקטוריונים שלנו, של כלל התאגידים העירוניים.

הקפדנו שלכל אחת מהסיעות העירוניות יהיה יצוג הולם בדירקטוריונים לפי כוחם היחסי במועצת

העיר, לצערי ולתשומת לב חלק מהסיעות עדיין לא מצאו לנכון לשבץ את החברים שלהם

בתאגידים וזה המקום לבקש שמי שלא עשה את זה שיעשה זאת. כמו שראש העיר אמר, בשנת

אלפיים וארבע עשרה יצאו לדרך שני פרויקטי ענק שהעירייה עבדה עליהם לאורך שנים משלב

התכנון, דרך שלב האישורים התקציביים, דרך הביצוע, פרויקטים שמשרתים כמו שראש העיר

אמר במטרופולין אנחנו יודעים על מיליונים, באצטדיון אם אני לא טועה בעונה הראשונה שלו הגיעו

אליו כשש מאות אלף צופים, אנחנו מדברים גם על המטרונית וגם על אצטדיון סמי עופר שעם

פתיחתו הקמנו חברת בת מיוחדת, קרית הספורט והבילוי של חיפה, שהיא זו שאמורה להפעיל

אותו וגם לייצר לידו מקורות הכנסה כמו בתי קולנוע שמתוכננים לקום שם בעתיד. ראוי לציון

שאגף, תאגיד המים והביוב שלנו, מי כרמל, אחרי הרבה שנים של עבודה מאומצת, הצליח להוריד

את פחת המים מה שהביא חיסכון מאוד מאוד גדול ואני יודע שהם עדיין ממשיכים לנסות ולהוריד

את אחוזי הפחת, למרות הקשיים, נושא של הבדלי לחץ וגבהים שיש לנו בחיפה לעומת מקומות

אחרים שבהם יש בנייה על מישור. יחד עם מנכ"ל העירייה, הגזבר, אנחנו יושבים עם מנכ"לי

התאגידים פעמיים בשנה, עושים בקרה ורואים שהם לא חורגים לא בתכנית העבודה ולא

מהתקציב המאושר שלהם על מנת שלא יהיו לנו הפתעות בסוף השנה. חוק חופש המידע שיושם

בכלל הגופים הציבוריים, ישמנו אותו גם בתאגידים העירוניים, ובכל אחד מהתאגידים האלה מינינו

אחראי מיוחד שאחראי למתן תשובות במידה והן מגיעות מהציבור. עוד דבר שנכנס לנו השנה

ועולה לנו לא מעט כסף זה נושא של הקפדה על חוק עובדי קבלן במגזר הציבורי, כלומר כל עובדי

הקבלן בתחומים של ניקיון ושמירה מנכ"ל התאגיד למרות שהוא לא המעסיק הישיר מחויב על פי

חוק לדאוג ולבדוק את תלושי השכר, שהקבלן משלם את מלוא הדברים שכוללים הפרשות

פנסיוניות, קרן השתלמות, חופש, הבראה, שי לחג ואפילו לתת פרס לעובד המצטיין מקרב עובדי

הקבלן, כמובן שהדברים האלו עולים מאוד מאוד הרבה כסף ובתשומות ובהוצאות של התאגידים

זה מצא ביטוי. בשנת אלפיים וארבע אנחנו גם רעננו וחידשנו תקנונים של תאגידים עירוניים לפי

נוהל ההסדרה של משרד הפנים ובהתאם לדרישה שלהם, עשינו את זה ביפה נוף, מוזיאוני חיפה,

העמותה לפיתוח תיירות, תיאטרון עירוני ומרכז לקידום למידה. מוזיאוני חיפה סיימו לשפץ את

מוזיאון הרמן שטרוק ופתחו אותו לקהל הרחב וגם עשינו תהליך שמשרד הפנים דורש מאיתנו, כל

הנושא של המתנ"סים שהן עמותות עצמאיות, משרד הפנים הכיר בהן כעמותות מעין עירוניות עם

תקנון מיוחד שהוצא לצורך הנושא והובא כאן לאישור מועצת העיר ובעצם היום מתנ"ס רמות הוא

תאגיד מעין עירוני. הרבה שואלים אותי איך ממנים דירקטורים, מי נותן להם את האישור, פונים

אלי, שואלים, אז החלטתי כאן להראות להם, תקנה שש לתקנות העיריות בעצם אומרת מי יכול

להיות דירקטור בתאגיד עירוני. פרט לחברי המועצה, כפי שאתם יודעים, בתאגיד עירוני אנחנו

שליש חברי מועצה, שליש נציגי ציבור ושליש עובדי עירייה. אנחנו צריכים להתאים, לבדוק את

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

5

ההשכלה של הבן אדם, את הכישורים, את המיומנות הרלוונטית לתחום העיסוק של התאגיד,

כלומר יהיה לנו מאוד מאוד קשה למנות צייר כדירקטור בחברה הכלכלית אבל יהיה לנו קל למנות

אותו למוזיאוני חיפה. בודקים זיקה פוליטית, אישית או עסקית לראש העיר או לאחד מחברי

המועצה ואם יש זיקה פוליטית באופן כללי. אם אנחנו מדברים על מינוי דירקטור בוועדת הכשירות

שיושבת בת"א אז אנחנו בשלב הראשון מכינים את החומר, נותנים למועמד למלא שאלון, המועמד

חותם ומצהיר, אחרי זה מחתים עו"ד שבעצם כל הפרטים שהוא נתן הם נכונים וזו הצהרה

חתומה, היועץ המשפטי לעירייה נותן מכתב שהמועמד כשיר או לא כשיר לכהן, והשאלונים

בצירוף חומר ופרופיל על התאגיד עובר לוועדה. הוועדה בת"א, היועץ המשפטי של הוועדה יושב

על כל אחת מהבקשות ולעיתים הוא נותן חוות דעת של שבעה, שמונה, תשעה עמודים לגבי כל

מועמד ומועמד. הוועדה מתכנסת כאשר בוועדה מי שיושבת ראש היא פרקליטת מחוז ת"א

לשעבר, יש עוד נציג ציבור, ומנכ"ל העירייה וישנם דיונים לפעמים על מועמד אחד שלוקחים מספר

שעות, יש דיון על כל מועמד ומועמד ובסוף מקבלים החלטה אם היא מאשרת או לא מאשרת את

המועמד, מי שהוא מאושר מקבל ממני כתב מינוי ויוצא לדרך. בהזדמנות הזאתי אני רוצה להודות

על הסיוע התמיכה והעזרה שאני מקבל מראש העיר וממלאת, סגנית ראש העיר חדוה אלמוג

שמסייעת לנו בכל מה שקשור באסיפות כלליות ואישור המאזנים והדוחות, לשמואל גנץ מנכ"ל

העירייה שמלווה אותי באופן צמוד, ליו"רים, לדירקטורים, למנכ"לים, לעובדי התאגידים ולחבריי

המנהלים בעיריית חיפה. אני מציע שנמשיך בהתאם לסדר היום ובסוף אנחנו נענה על שאלות,

תודה. אילן מנור, מנכ"ל שקמונה.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

שקמונה היא חברה לשיקום הדיור בחיפה, חברה ממשלתית ועירונית. בדירקטוריון החברה שישה

עשר דירקטורים, שמונה, חמישים אחוז, חמישים אחוז, שמונה מטעם המדינה, שמונה מטעם

העירייה, מכהנים בפועל מטעם השמונה של העירייה מטעם המדינה מכהנים שלושה. הון המניות

של החברה מתחלק שני שליש של המדינה ושליש לעירייה. זה עץ המבנה של החברה. בשורה

התחתונה אלה בעיקר מחלקות הביצוע, מחלקות השטח, גיל הזהב, מיד נפרט, פרויקטים, נכסים

וגביה, מעונות סטודנטים ואכלוס. תחומי הפעילות העיקריים של החברה, בחיפה יש כאלף שש

מאות דירות בדיור הציבורי, מתוכן אנחנו מנהלים שמונה מאות ארבעים וארבע, היתרה מנוהלים

על ידי עמידר ועמיגור, לרוב עמידר, יש פה סניף עמידר בחיפה שמנהל כשבע מאות דירות

ועמיגור מנהלת דירות מעטות, בעיקר בקריית חיים. אנחנו מטפלים בניהול ואחזקה של כל

הדירות, מנהלים תשעה עשר בתי דיור לגיל הזהב, חלקם בחיפה, מהצפון, מנתניה צפונה על

מעלות, יש לנו תשעה עשר בתים, רוב הבתים הם בתים שנבנו על ידי המדינה ומאוכלסים בה

קשישים, רובם מחבר העמים, מיד אני אפרט. אנחנו מנהלים פרויקטים עבור עיריית חיפה בעיקר,

בניית מוסדות ציבור, שיפוץ מבנים ציבוריים, טיפול במבנים מסוכנים, אנחנו אמונים בכל הטיפול

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

6

במבנים מסוכנים שמוכרזים על ידי מהנדס העיר. אנחנו בונים, בנינו מעונות עירוניים בעיר

התחתית ואנחנו כרגע מנהלים אותם. אנחנו מנהלים, יש לנו מספר נכסים מניבים ואנחנו אמורים

לבנות מקבץ דירות של מאתיים דירות בחיפה, עדיין אנחנו בשלבי היתר. נתונים כספיים בקצרה:

מאזן החברה שבעים מיליון, ההון העצמי של החברה חמישים מיליון, תקציב החברה לשנת

אלפיים ושש עשרה חמישים וארבע מיליון, אני מדגיש, החברה איננה מתוקצבת, היא ניזונה

ונבנית מעמלות ודמי ניהול שאנחנו מקבלים בכל הפרויקטים ובכל המשימות שאנחנו מבצעים הן

עבור העירייה והן עבור הממשלה, בעיקר, אנחנו בעצם נחשבים כחברת בת של משרד השיכון

ומבצעים את רוב, מקבלים עמלות ממשרד השיכון על כל מה שאנחנו מבצעים עבור הדיור הציבורי

בחיפה. בקצרה אלה הדוחות הכספיים, יש לנו דו"ח גם של שנת אלפיים חמש עשרה. בגדול

אנחנו מסיימים כל שנת תקציב בכשני מיליון שקל רווח, אלה בעצם הנתונים. בתחום הדיור

הציבורי אנחנו מטפלים בתושבי חיפה רבתי בכל נושא הדיור הציבורי, כל אזרח שחושב שמגיעה

לו, זכאי לדיור ציבורי, פונה אלינו. יש לנו ועדות משותפות שלנו ושל משרד השיכון, אנחנו קובעים

מי זכאי ומי לא זכאי, מי זכאי לדיור ציבור, מי זכאי לסיוע בשכר דירה ברמה זו או אחרת, קובעים

את הזכאות ואז הוא נכנס לתור של קבלת, אם הוא זכאי לדירה, של קבלת דירה, אנחנו מתחזקים

את ה, בצורה שוטפת את כל הדירות האלה כבעלי דירה לכל דבר עבור המדינה. אנחנו מבצעים

אכלוס חוזר, כל דירה שמתפנה אנחנו משפצים אותה באופן מאוד יסודי ומעבירים לשם משפחה

חדשה. אנחנו מאכלסים פרפלגים, נכים בכיסא גלגלים, עושים לה שיפוץ מיוחד לפרפלגים

ומאכלסים אותם, מוכרים דירות, יצא לא מזמן באלפיים ושלוש עשרה חוק הדיור הציבורי, אנחנו

מוכרים את הדירות שלנו אך ורק לדיירים שלנו, מיד אני אתן לכם את הפרטים, ואנחנו מטפלים

בכל האוכלוסיות הנזקקות בדיור הציבורי ויש פה את הפירוט של כל הקבוצות, חד הוריות, דרי

רחוב, נשים מוכות, גברים מורחקים, משפחות במצוקה, נכים, קשישים, עולים, אסירים

משוחררים. באחזקה השנה הזו, אלפיים וחמש עשרה, תחזקנו או נגענו במחצית מהדירות שלנו

באחזקה זו או אחרת, לפעמים יסודי, לפעמים פחות יסודי, אםזה פיצוץ צנרת או כל דבר אחר,

אכלוס חוזר אכלסנו שלושים ושתיים משפחות בדירות שהתפנו במהלך השנה, פרפלגים, שמונה

פרפלגים, ואנחנו שותפים בוועדי בתים, איפה שיש לנו דירה אנחנו משתתפים בכל האחזקת רכוש

המשותף ביחד עם ועדי הבתים. החלטות של ועדי הבתים מחייבות אותנו ואנחנו נותנים את חלקנו

ולא הדייר משלם, הדייר בדיור הציבורי.

מר יונה יהב, ראש העיר

מה זה פרפלגים?

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

7

פרפלגים זה נכים על כיסא גלגלים. השנה אנחנו נכנסים למבצע לשיפוץ עמוק, רוב הדירות שיש

לנו בחיפה הן דירות מאוד ישנות שנרכשו בשנות השבעים, קיבלנו תקציב ממשרד השיכון של

שלושה מיליון שקל, אנחנו מתחילים השנה, עושים סקר נכסים, סקר דירות, נבצע שיפוץ עמוק

בכל הדירות הישנות האלה. זה לא חדש, אלה דירות מאוד מאוד ישנות, לא תמיד הדיירים

מצליחים לתחזק אותם מחוסר יכולת כלכלית ולכן אנחנו בוחרים ורואים למי באמת מגיע ונכנסים

לשיפוץ עמוק, במהלך השנה הזאתי תקציב מכובד, שלושה מיליון שניתנו לנו מהמדינה. חוק

הדיור הציבורי, בשנת אלפיים ושלוש עשרה נחקק חוק הדיור הציבורי, אנחנו מחויבים למכור את

הדירות שלנו לדיירים שלנו על פי קריטריונים של המדינה, הקריטריון העיקרי הוא הוותק בדיור

הציבורי והנפשות במשפחה, יכולים להגיע להנחה של עד שמונים ושניים אחוז. יש לכם את

הנתונים, אנחנו כבר מכרנו חמישים ואחת דירות, מחיר ממוצע לדירה, רוב הדירות שלנו באזורים

הפחות טובים, אזורים שבעיר התחתית, נוה יוסף, נוה דוד, מחיר ממוצע על פי שמאויות, אנחנו

מבצעים שתי שמאויות לכל דירה, ארבע מאות ושבע עשרה אלף שקל, ממוצע ההנחות הוא

כשישים ושתיים אחוז והדיירים מצליחים לרכוש במחיר ממוצע לאחר הנחה של מאה שישים

ושתיים אלף שקל, כלומר דייר בכמאה שישים אלף שקל רוכש את הדירה שלו והיא שלו. תיקים

שפתחנו השנה לפניות בסיוע בדיור, שלושת אלפים שש מאות תיקים, אוכלסו בדיור הציבורי מאה

עשרים ושלוש והמספר הבא מאוד חשוב, ממתינות כרגע לדירה שאין לנו מאה ושמונה עשרה

משפחות שהוכרו כזכאיות לדיור ציבורי והן בהמתנה לדירות שמתפנות. זמן ההמתנה יכול לערוך

גם חודשים רבים, בין חצי שנה לשנה – שנתיים, תלוי במצאי הדירות שיש לנו, אבל כל דירה

שנקבע שהיא זכאית מקבלת סיוע בשכר דירה מוגדל, עד שלושת אלפים מאתיים שקל לשכור,

אפילו תשע מאות, לא מזמן שינו את המספר, נכון, שלושת אלפים תשע מאות זה החל מהחודש,

שלושת אלפים תשע מאות, הם יכולים בהחלט במחיר הזה לשכור דירות בחיפה, זה עד אשר

יקבלו את הדירות לכשיקבלו. בתי דיור לגיל הזהב, כפי שאמרתי, אנחנו מנהלים כתשעה עשר

בתים ברחבי הצפון, אלה המספרים, בבתים האלה כאלף חמש מאות דירות, אלפיים חמש מאות

דיירים, כולם קשישים, עולים מחבר העמים אלפיים מאתיים ויש גם מעט ותיקים, מאה שמונים

ותיקים. אנחנו כפי שאמרתי בנינו או שיפצנו בכספי העירייה את המעונות בעיר התחתית, יש לנו

ארבעה בניינים שהסבנו אותם ממשרדים למעונות, יש שם כמאתיים דירות בארבעת הבניינים,

בנוסף לזה אנחנו מנהלים עבור יזמים פרטיים ששיפצו את הנכסים שלהם והפכו אותם למעונות,

מנהלים עבורם, גם ממלאים את הביקוש של הסטודנטים, אנחנו בקיאים מאוד, אנחנו שולטים

למעשה בכל הביקוש של הסטודנטים בעיר התחתית, אנחנו מנהלים עוד כשלוש מאות סטודנטים

של יזמים פרטיים ויש יזמים פרטיים נוספים שמנהלים בעצמם לבד את המעונות בכמות של

כחמש מאות סטודנטים. אלה המעונות העירוניים בעיר התחתית. אלה, זה הזוג השני. פרויקטים

עבור עיריית חיפה, בין היתר אנחנו שותפים בעשיה בחיפה, אנחנו בונים בעיקר גני ילדים, בנינו

לאחרונה או בשנתיים האחרונות כעשרים גני ילדים ומעונות, כרגע בשלבי תכנון עוד כחמישה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

8

עשר מבנים, בנינו ובונים דרך אגב, אנחנו בונים, תראו מיד את התמונות, ברמת אלון קומפלקס

של ארבעה בניינים, ארבעה גנים וארבעה מעונות, אנחנו בונים ברח' שלום קסן בכרמל הצרפתי

עוד ארבעה גנים ובונים במשמר העמק בקריית חיים עוד ארבעה גנים, בשלבי בנייה מתקדמים,

יסתיימו לקראת סוף השנה או באוגוסט השנה, בתכנון עוד כחמישה עשר מבנים, גני ילדים, אנחנו

בונים או מסבים את בי"ס עירוני ד' לבי"ס לתיירות ראשון מסוגו בארץ, אם אני לא טועה. אנחנו

משפצים בתי ספר ומוסדות ציבור של העירייה ובודקים היתכנות לביצוע פרויקטים בתמ"א שלושים

ושמונה, פינוי בינוי, אנחנו חברה שמוכרזת על ידי משרד השיכון לנהל תמ"א שלושים ושמונה,

לנהל פינוי בינוי או עיבוי. אלה התמונות, אלה גני המדעים שבנינו בקריית חיים, מאוד יפה, אני

מניח שרובכם ביקרתם שם. החלק הפנימי של הגנים האלה. אלה גנים שבנינו ברח' שטרית,

שלושה גנים, הם כבר מאוכלסים דרך אגב בקריית חיים. בתי הלגו לילדים שגם כן בקריית חיים

הסתיימו והם מאוכלסים. אלה הבתים, זה הפרויקט ברמת אלון ליד המרכז המסחרי, ארבעה גני

ילדים, מתחתם ארבע מעונות בשלבי בנייה מתקדמים, זה יסתיים לקראת סוף שנה זו. אלה גנים

מתוכננים והתחלנו לבנות במשמר העמק כפי שאמרתי, ובשלום קסן, אנחנו בשלבי תכנון

מתקדמים של גני ילדים ברמת אשכול, אני מניח שהשנה ניכנס לבנייה. זה בי"ס לתיירות עירוני ד',

כך הוא יראה בסוף הפרויקט, אני מקווה שתוך חודשיים אנחנו נסיים לשפץ אותו.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

בספטמבר יכנסו?

מר יונה יהב, ראש העיר

כן.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

כן. בנינו מעבדות בעירוני ה', באל כראמה. שיפצנו, קירינו את המגרש בבי"ס אליאנס. אנחנו

שיפצנו את מגרש הפועל, הוא מתפקד ועובד ובהדר, נראה מאוד יפה דרך אגב.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

ההיסטוריה חוזרת.

מר יונה יהב, ראש העיר

אבל אין קבוצות.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

9

זה מקבץ הדיור מאתיים יחידות. עוד לא התחלנו.

גב' יוליה שטראים, סגנית ראש העיר

אבל חייבים להגיד, הכסף מאושר.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

נמצא כרגע בערעור בוועדת הערר, אני מקווה שנעבור את ועדת הערר. נקווה שנצליח לבנות

אותו, זה ברח' חטיבת כרמלי. עד כאן, זהו.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה לך אילן מנור.

מר רמי לוי

אפשר שאלות?

מר יונה יהב, ראש העיר

הוא רוצה שאלות למנור. לפני השאלות אני רוצה לשאול את היו"ר שלך, אתה רוצה להוסיף

משהו?

עו"ד אורי גרינברגר

אין לי מה להוסיף מעבר למה שאילן הסביר, פירט, הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני בהחלט

מאוד מודה להיות חלק מהחברה הזאת. אני חושב שהיא מנוהלת כמו שצריך ויש לה צוות עובדים

מסור נאמן וכשאנחנו רואים כל כך הרבה תחקירים וביקורות על כל הדבר הזה שנקרא דיור ציבורי

במדינת ישראל אז השם של שקמונה מעולם לא הוזכר אפילו ברמז ביחס לביקורות מהסוג הזה

ולא בכדי, ואנחנו מקווים להמשיך ולהצליח בדרך שלנו כמו שעד עכשיו, תודה לאילן ולכל הצוות.

מר יונה יהב, ראש העיר

לגבי הרצון בקדנציה הקודמת לפרק את החברה. לא בקדנציה הזאת.

עו"ד אורי גרינברגר

הנושא הזה כרגע ירד מהפרק. אני חושב שמשרד השיכון הבדילו, שוב, אני לא מחפש להשוות

לחברות אחרות, אבל חברת שקמונה היא חברה שעומדת על הרגליים בזכות עצמה, היא לא

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

10

נדרשת לתמיכה מהממשלה, היא לא עולה לממשלה כסף, גם לא לעירייה, נהפוך הוא, ואנחנו

שמחים על האמון וכמו שאמרתי, ממשיכים הלאה.

מר יונה יהב, ראש העיר

וגם לך, תודה על ההנהגה.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

מיקרופון לשמוליק בבקשה.

מר שמואל גנץ, מנכ"ל העירייה

... החברה תעשה מה שהעירייה תחליט, מה שאני רציתי רק לבקש ממך אילן אם יש לך נתונים

בשתי מלים להגיד יחסית לשנתיים האחרונות כמה היה השיפור או כמה גדל הנפח של העשייה.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

כן, אני יכול להגיד, הכל מותנה בתקציב העירוני, מה העירייה מתקצבת לפיתוח, אכן בשנתיים

האחרונות היה גידול בעיקר בעבודות שלנו עבור העירייה ואני שמח על כך ואומר את זה לכל

חברי המועצה ולראש העיר, יש לכם חברה שהיא זרוע ביצועית, יכולה לנהל ולעשות כל דבר,

תשתמשו בחברה הזאת. כן רמי

מר רמי לוי

האמת היא שאני קראתי את הכותרת שכתוב שקמונה זה לשיקום הדיור הציבורי בחיפה, זו

הכותרת. אחרי שאני רואה את התמונות של השיפוצים וכל מה שעשיתם ובניתם, זה נראה לי

יותר חברה קבלנית מאשר שיקום לאנשים הזקוקים. האם זה לא בא על חשבון האנשים הזקוקים

לדיור? אם יש רווח של שני מיליון בשנה האם ניקנו דירות לאנשים המסכנים? נקנו דירה אחת או

שתיים או שלוש במשך השנה? כל שנה דירה אחת או שתיים במשך ארבע שנים זה יכול לתת

פתרון להרבה אנשים. דבר שני שהייתי רוצה לשאול אותך, אמרת שבמכירת הדירות ההנחה

ניתנת לבעלי הדירות עצמם, כשיש אדם מסכן או אישה זקנה, עם השמונים ושניים אחוז, לא כולם

מקבלים שמונים ושתיים אחוז, חלק מקבלים ארבעים, ואין לה, מאיפה תביא את המאתיים אלף או

מאתיים חמישים, הרי משכנתא לא יתנו לה אם אין לה ערבות או יכולת החזר, אז איך יכול להיות,

דווקא המסכנים ביותר לא יכולים לקנות את הדירה בהנחה אז זו בעיה. דבר שני אני מאמין

באמונה שלמה שכאשר מתעסקים בעוד משהו זה בא על חשבון משהו, ואם אין במצבה של

שקמונה לא יכול להיות הסבר שמאה שמונה עשה איש מחכים שזכאים, ואנחנו יודעים מה זה

זכאים, זכאים זה אלה שעברו את כל השלבים על מנת להוכיח שהם מסכנים, מחכים לדירות, זה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

11

קצת צורם, כי אם המצב של החברה הוא כזה טוב אין סיבה בעולם שהאנשים האלה יחכו, ואנחנו

לא צריכים לחכות לתוך רמלה, לוד, לא יודע איפה, ששמה עמדו דירות ריקות ועמדו מצד שני

אנשים מסכנים ולא אכלסו אותן. אנחנו לא צריכים להסתכל מה רע אלא מה טוב, טוב בחיפה,

אבל אין סיבה בעולם, אין סיבה בעולם שמאה שמונה עשרה איש מסכנים יחכו. ודבר שני לבעלי

הדירות שאין להם את היכולת להביא ארבעים אחוז או חמישים אחוז למרות שזה רווח אדיר

בשבילם, מה עושים איתם? אז הם נשארים ללא פתרון.

מר שמואל גנץ, מנכ"ל העירייה

אילן, שניה, רמי ברשותך, אדוני ראש העיר, אני מציע שאת השאלות מהסוג הזה לא להפנות

למנכ"ל, המנכ"ל לא קובע את המדיניות, לא קובע את העדיפויות

מר רמי לוי

זה לא נכון אדוני המנכ"ל, מי שקובע את המדיניות זה הדירקטוריון של שקמונה.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

שמוליק, אני, אני, רגע, אבל אני חייב להגיב

עו"ד אורי גרינברגר

שמוליק, אני מבקש שאילן יענה ואני אוסיף אחר כך.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

אני חייב לפחות על דבר אחד להגיב, זה לא בא על חשבון הדיור הציבורי, נקודה, יש לי במטה

עשרים ושניים אנשים, מתוך עשרים עוסקים רק בדיור הציבורי, מי שעוסק בפרויקטים זה אני ויועץ

הנדסי שלי ופקידה, זה לא בא על החשבון. אני הבוקר, כל הבוקר הסתובבתי בעשר דירות לקבוע

מי יהיה לו שיפוץ עמוק כן או לא, רמי, עוד פעם אני אומר, לא על חשבון הדיור הציבורי ואם לא

הייתי עוסק בדברים אחרים החברה הזאת לא הייתה שורדת, לא היה לי מאיפה לשלם משכורות.

אני מהדיור הציבורי לא מרוויח אגורה, אני מאוזן בקושי. בזכות זה שאנחנו עושים פרויקטים עבור

העירייה, מקבלים דמי ניהול ארבעה אחוז עבור הפרויקטים, אני מנהל את בתי הדיור לגיל הזהב,

מקבל שם עמלה יפה, רק בזכות זה אני מצליח לקיים את החברה, וזה לא בא על חשבון הדיור

הציבורי, חד וחלק. עכשיו זה נכון, קשישים או חסרי יכולת לא יכולים לקנות את הדירות, דרך אגב

הרבה בנים של דיירים

קונים עבורם את הדירות, קונים, אני רוצה להגיד לך, מאה שישים אלף שקל על דירה של חצי

מיליון שקל זה יפה מאוד, הנחה גדולה. אין לי פתרון למי שלא יכול לקנות את הדירה. מי שאמור

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

12

לקנות את הדירות עבור הדיור הציבורי זה לא חברת שקמונה מרווחיה הקטנים המעטים, זה

המדינה. המדינה תקצבה השנה שלוש מאות מיליון לעמידר לקנות דירות בכל רחבי הארץ, לצערי

הרב היא עוד לא קנתה בחיפה דירה אחת, חוץ מדירה אחת לפרפלג.

מר רמי לוי

מכרתם דירות?

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

חמישים וארבע.

מר רמי לוי

מכרתם

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

כן.

מר רמי לוי

בכסף הזה קניתם דירות?

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

זה הולך למדינה, הכסף לא בא אלי.

מר רמי לוי

לא הבנתי.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

הכסף תמורת המכירה הולך למדינה, והמדינה עם התמורה הזו צריכה לקנות דירות, לא אני.

מר רמי לוי

בזמנו כשאני הייתי יו"ר שקמונה לא נתנו לה את הכסף הזה.

דובר

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

13

מאז היה שינוי גודל.

מר רמי לוי

השארנו אותו אצלנו בתוך שקמונה.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

אתה צודק רמי, לאחר מכן החזרתי למדינה עשרים ושתיים מיליון במסגרת הסדר שלי עם החשב

הכללי, הם קיבלו עשרים ושתיים מיליון שזה כל התמורה של כל השנים עברו שלא העברנו, נכון,

אתה צודק, עכשיו אנחנו מעבירים את הכל.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

רמי, אתה שמרת והוא שילם.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

הוא חויב.

מר יונה יהב, ראש העיר

רמי, את המשפט האחרון שלך לא אומרים במועצה.

עו"ד בועז גור

רציתי לשאול שני דברים, קודם כל לפי מה שאתה מתאר גם מהתקציב שעובר ממשרד השיכון,

לפי מה שאנחנו, אני יכול להגיד שאני רואה ב, לא יותר, בתקשורת, המדיניות של משרד השיכון

לגבי הדיור הציבורי השתנתה, אז הייתי רוצה לשמוע מהעיניים שלך איך היא השתנתה, אפרופו

אותם מאה ושמונה עשרה אנשים שזכאים ומחכים לדירה כי אם היא השתנתה ואנחנו מבינים

שהמדינה הלכה למעשה לא מתכוונת לקנות דירה אחת של דיור ציבורי, זה אומר שיש מאה

ושמונה עשרה משפחות שכנראה ישארו בתור עד אלוהים יודע מתי. הדבר השני לגבי מה

שאמרת על תמ"א שלושים ושמונה באזורים פחות מבוקשים, אתה יכול להרחיב על זה, זאת

אומרת איפה זה עומד, מה כיווני המחשבה שלכם בעניין הזה, כי זה באמת אפרופו מסמך מדיניות

של תמ"א שיגיע למועצה בקרוב, אפרופו דיונים גם במקומות אחרים שאני חלק מהם, אני לא

ידעתי שגם אתם עושים בזה והייתי רוצה לדעת מה זה אומר, איזה כיוונים.

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

14

המדיניות הממשלתית אכן מאוד השתנתה מאז הממשלה החדשה, גם שר השיכון וגם שר האוצר

הם שרים מאוד חברתיים והם מתקצבים הרבה מאוד כספים לטובת הדיור הציבורי, אני רוצה

להזכיר לך שבקדנציה הקודמת הממשלה רצתה לחסל את הדיור הציבורי לחלוטין ולתת, להגדיל

רק סיוע בשכר דירה, זה לא נעשה, אכן לא סתם קיבלתי עכשיו שלושה מיליון שיפוץ, לשפץ את

הדירות שלי, לצערי הרב אני הצעתי לשר השיכון ולמנכ"ל השיכון שיתנו לי כסף, אני אקנה דירות,

הם לא מוכנים כי זה היה מכרז, במכרז זכתה עמידר, אני ניגשתי למכרז, לא זכיתי. אם הייתי

קונה דירות הייתי קונה הרבה דירות בחיפה. לצערי הרב הקצב,

דרך אגב הוציאו עוד מכרז וחברת אנגלוסכסון זכתה כחברה השניה לקנות דירות בארץ כדי

להגביר את קצב רכישת הדירות בארץ, אני מקווה שזה יגיע אלינו ונוכל לתת פתרון לכל

המאה שמונה עשרה הדיירים האלה, אבל שלא תתבלבל, כשיגמרו המאה שמונה עשרה יגיעו

מאה שמונה עשרה חדשים, זה לא דבר שנגמר, זה כל הזמן הולך וגדל. אז אני אין לי פתרון

לדירות שאין לי, אני אין לי היום, בדקתי, יש לי היום רק דירה אחת פנויה, כל השאר בשיפוץ

לדירות חדשות, ואני מחכה למועמד לדירה הפנויה הזאת. לא, לא, גם המאה שמונה עשרה

המשפחות האלה לא מהר מסכימות לכל הדירות, גם הן בררניות, לא מוכנות בכל מקום, יש הרבה

סירובים, אז נשאר לי דירה אחת פנויה שאני מחכה למשפחה, אז זה לגבי המדיניות ואני שמח

להגיד שבאמת מדיניות הרווחה בנושא הדיור הציבורי השתנתה לחלוטין ואני מקווה שנראה את

זה בשנים הקרובות.

עו"ד בועז גור

במה זה תלוי שיקנו דירות בחיפה ולא במקומות אחרים?

מר אילן מנור, מנכ"ל שקמונה

הם קונים איפה שיש, איפה שיש הרבה מאוד ממתינים בתור וכנראה שבמרכז יש הרבה יותר

ממתינים מאשר בחיפה, לא כנראה, זה בטוח, במרכז ובירושלים יש הרבה יותר משפחות

שממתינות ושמה העדיפות לקנות, זה הסיפור. לגבי תמ"א שלושים ושמונה או בכלל עיבוי פינוי

בינוי, אנחנו הוכרזנו, אנחנו מוכרים במשרד השיכון בחברה לצערי הרב לא הצלחנו למצוא אתר

שהוא כלכלי שאפשר להיכנס לעניין, יש לנו אתר, ראש העיר מכיר את האתר בנוה דוד, באסתר

המלכה, ולצערי הרב שום קבלן לא רוצה שם לגשת, בגלל הכדאיות הכלכלית, אנחנו מחפשים,

מאתרים, מנסים לאתר, לחפש פרויקטים, אני מאוד רוצה להיכנס לתחום כי זה באמת יתן סיוע

לדיירים.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

15

עו"ד אורי גרינברגר

אני מבקש להוסיף רק עוד משפט אחד לסיום בעניין הזה. תיקן המנכ"ל ואמר בצדק שלא רצו

לפרק את החברה אלא שהמדינה רצתה לצאת, המדינה רצתה לצאת עם הדירות שלה ואני חושב

שבמצב כזה דרי שקמונה היו במצב הרבה יותר קשה ממה שהם היום. אנחנו כאשר אנחנו נאבקנו

בהחלטה הזאתי אחד הדברים שאני אמרתי כל הזמן זה שבטייטל של שקמונה ואמר את זה רמי

גם, כתוב שקמונה חברה לדיור ציבורי, זה כרטיס הביקור שלה. נכון אמר אילן שהיום אנחנו

נאלצים למצוא מקורות רווח חלופיים בשביל להחזיק את הדיור הציבורי, אילו היינו רק מתעסקים

עם דיור ציבורי היינו חברה הפסדית, אז באמת אלה הדברים שנעשים על מנת לשמור על האיזון

הנכון, כולנו היינו שמחים לקבל יותר דירות ולתת יותר פתרונות, אני לא חושב שעם השני מיליון

שקל רווח שיש לשקמונה בשנה זה מה ש, בזה יקנו דירות וזה מה שיביא לשינוי המצב של הדיור

הציבורי בחיפה, ואנחנו כל הזמןעוסקים ואמורים לדון בקרוב בפני החברה ואיפה נכון להשקיע את

הכסף ואיך נכון לשפר את המצב של הדיון הציבורי, זה נושא שנמצא לנגד עינינו בדירקטוריון כל

הזמן ואני גם מקווה שכל נושא התמ"א שלושים ושמונה דווקא בשכונות החלשות יותר בעיר נוכל

לקחת בו חלק ולגרום להתחדשות עירונית גם בכיוון הזה וזה כמובן יגדיל את היצע הדירות וגם

יעזור לדיירי הדיור הציבורי.

מר אסף רון, מנכ"ל בית הגפן

ערב טוב, אני אסף רון, מנכ"ל בית הגפן כמעט שש שנים, תקופה ארוכה... אני רוצה להציג לכם

בשינוי חד הייתי אומר את בית הגפן, שינוי חד מהנושא שעסקנו בו עד עכשיו, הוא פחות חברה

כלכלית, הוא יותר חברה חברתית. אני מניח שכולם מכירים בצורה כזו או אחרת את בית הגפן, לי

חשוב להציג תהליך שעשינו בחמש וחצי שנים האחרונות, עכשיו אנחנו באמת במקום אחר לגמרי

ואת הפעילות של עכשיו, אז נתחיל בעצם בינואר אלפיים ואחת עשרה, זה פחות או יותר איך

שנכנסתי פעלו בבית הגפן בעצם שלוש מחלקות, שתיים מאוד מאוד ותיקות ששירתו ועד היום

משרתות את האוכלוסיה הערבית כי הן בעצם משרתות את הקהל דובר הערבית, ואחת שבעצם

שאותה בעיקר אנשים מחוץ לחיפה עשתה סיורים כשבאו אנשים לראות את חיפה בתור עיר

בינתרבותית ,זה מה שהיה פעיל בינואר אלפיים ואחד עשרה בבית הגפן. נכון להיום אנחנו בעצם

נמצאים במצב שהקמנו גם מחלקות חדשות וגם חידשנו חלק מהדברים, אם זה המרכז סיורים

וסדנאות, הגלריה לאמנות עכשוויות שבעצם מציגה הרבה מאוד שנים רק שתי תערוכות בשנה

בשני פסטיבלים, ימי תרבות ערבית וחג החגים, מציגה בין ארבע לשש תערוכות בשנה, כולן

חברתיות עם אמנים מובילים, היא קיבלה הכרה בכל הארץ וגם בעולם, וזה מתבטא פשוט

בהתעניינות של אנשי מקצוע וזה אני יכול, איך אני יודע את זה? כשבאים אוצרים מהולנד וגרמניה

ואוניברסיטת ת"א מביאה את הסטודנט שלה לראות את בית הגפן, את הגלריה, איך בית הגפן

עובדת עם קהילה, עם אמנות בקהילה, זה אומר שאנחנו עושים כנראה משהו יפה. הקמנו את

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

16

מרכז הדיאלוג והתכניות, מועדות נוער, אני תכף ארחיב על כל דבר קצת, מחלקת תרבות חזרה

לפעול ובשלב האחרון גם את נושא גיוס המשאבים, למה בשלב האחרון, כי כדי לגייס משאבים

צריך להראות דברים, הדבר הכי מסוכן זה לצאת ביחוד בנושאים האלה לגיוס משאבים כשאין לך

בעצם בשר להראות. זה דרש בסך הכל תוספת של שבע משרות שחשוב לי להדגיש, אף אחת

מהן זה לא מזכירה, זה לא מנהל חשבונות, המשרות של בית הגפן זה התוכן, זה אלה שעושים

את התוכן. הדבר הראשון כשראיתי במשרד שנכנסתי זה היה המשפט הזה של אלברט אינשטיין,

זה לא שלי, כי אתה נכנס לצוות מאוד ותיק, לא תמיד היה קל, ועשינו את התהליך בצורה כזו של

גיבוש צוות ניהול, לאחד את המחלקות ולעבוד ביחד, גיבוש חזון ויעדים. ממרכז קהילתי, מה

שהוגדר בית הגפן, למרכז תרבות וחברה, צעד קריטי, כי כשזה היה מרכז קהילתי זה שירת את

האוכלוסיה הקרובה סביב הבית וזה לא הגיע בעצם לחיפה. בניית תכנית עבודה רב שנתית ,כמה

שזה היה קשה, שוב להניע צוות לתכנית רב שנתית, זה מפחיד. בגלל שהחשיבות של תכנון לטווח

ארוך היא קריטית, ביחוד בכל ארגון, בטח כלכלי, ואנשים טועים לחשוב שבארגון חברתי זה לא

נכון לעשות, זה נכון גם מהבחינה הכלכלית שלו אבל בעיקר ולא פחות מבחינת השגת היעדים

החברתיים והערכיים שלו, שימת לב לפרטים הקטנים, השלב הבא לחדש, לבנות שותפויות,

בישראל ובחו"ל שהיו באמת במצב של הקפאה. נכנסנו לתהליכים של מדידה והערכה, שוב,

כארגון חברתי יש נטיה הרבה מאוד פעמים לדבר על מדדי תפוקה, כלומר כמה ילדים הגיעו וכמה

מפגשים עשית ופחות אם אתה משיג בזה את התוצאות שאתה רוצה להשיג, עשינו את האיזון בין

הדברים האלה ואנחנו יודעים למדוד את עצמנו בצורה הרבה יותר טובה נכון להיום, עשינו למידה

מעמיקה ובניית מערך מסודר לפיתוח וגיוס משאבים, אני אראה לכם במה זה מתבטא בעוד רגע.

המחלקות בגדול, אמרתי, הספריה, אתם יכולים לראות לבד, אני לא אעבור על כל דבר, רואים את

זה, והתיאטרון, שתי המחלקות שמשרתות את האוכלוסיה הערבית, הספריה בחיפה, התיאטרון

בכל הארץ, העיר חיפה יכולה להיות מאוד גאה בעצמה. התיאטרון הרפרטוארי היחידי לילדים

ונוער שדובר השפה הערבית ,נתמך גם על ידי משרד התרבות ועושה שירות אני חושב חשוב מעין

כמוהו, גם לאוכלוסיה הערבית בחיפה וגם מחוץ לחיפה, המנהל האומנותי החדש שלנו זה סלים

דאו שאני מניח שאנשים מכירים אותו שמעלה את התיאטרון עוד ועוד למעלה. מחלקה חדשה זה

מרכז דיאלוג שזה תכניות נוער ומבוגרים. הקמנו את מועדון הנוער, נכון להיום יש מעל למאתיים

ילדים שנפגשים אחת לשבוע, שלושים פגישות לשנה, זה דבר יחודי בכל הארץ, יהודים עורבים

שבאים וולנטרית להיפגש אחד עם השני סביב נושאי עניין שונים. תכניות לסטודנטים, תכניות

לנשים, מפגשים בבתי הספר, שש משלחות שיוצאות כל קיץ למקומות שונים, מרכז התמודדות עם

קונפליקטים בשיתוף עם המחלקה לעבודה קהילתית בעירייה ועם שתי"ל שעובד בשכונות, נושאים

כמו פתרון סכסוכים בבתים משותפים וכך הלאה, לא רק יהודים – ערבים, בית הגפן מגדיר את

עצמו כמרכז בינת רבותי, הסכסוכים שאנחנו עובדים עליהם שם לפעמים זה בין אתיופיים לרוסיים,

בין כל אוכלוסיה לכל אוכלוסיה, זה לאו דווקא בין יהודים וערבים, ופרויקט מעניין שאנחנו עושים

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

17

כבר שנתיים בשיתוף עם משרד מזכיר העיר והמחלקה והאגף לפיתוח אסטרטגי, עניין של כשירות

חברתית, כחלק מפרויקט של מועצת אירופה שנכנסנו לתוכו שעובד על הבנה של התרבויות

שאנחנו עובדים איתן גם בתוך העירייה וגם בארגונים ציבוריים מחוץ לעירייה, פשוט הכשרה של

האנשים. תכניות קרובות שיפתחו, פורום מנהיגי דת וקהילה שאנחנו עכשיו בשלבים סופיים של

הקמתו מחדש, מפגשי משפחות בחיפה ואנחנו מגייסים כספים עכשיו להקים את המרחב השלישי

אנחנו קוראים לזה, אמנות החיים המשותפים, מרכז שיהיה גם נותן סדנאות לבני נוער ומבוגרים

ובעיקר מכשיר, מכשיר צוותי חינוך, מכשיר צוותים בבתי חולים, אני תמיד נותן את הדוגמה של

סופרפארם, ארגונים כלכליים שהם מאוד מעורבים, הטרוגניים ואני יכול להגיד לכם שבמקומות

האלה כשיש משברים בארץ בנושא היהודי ערבי יש בעיות קשות בתוך צוות העובדים, וצריך

להכשיר את המנהלים בדרגי הביניים להתמודד עם זה ולעבוד על זה, וזה חלק ממה שאנחנו

רוצים לעשות. דוגמה למרכז המבקרים, אם אתם רואים באלפיים ועשר היו מאה עשרים ושלוש

קבוצות, באלפיים וחמש עשרה כבר מאה שבעים ואחת קבוצות, במספרים של האנשים זה לא

עלה כל כך הרבה אבל לקח זמן לבנות את זה, כבר באלפיים ושש עשרה אפשר לראות את

ההבדל שאם בשליש הראשון של אלפיים חמש עשרה היו עשר קבוצות, בשליש הראשון של

אלפיים ושש עשרה היו כבר חמישים ושתיים קבוצות, זה שינוי מדהים. זה תהליך מצטבר, לקח

זמן לצאת החוצה, להגיע לכל המשרדים, להגיע למקומות ולקבל בחזרה את הדברים האלה.

הגלריה לאמנות עכשווית, אני חושב שזה עוגן אחד החשובים ביותר של בית הגפן, היא מציגה

עבודות חברתיות, היא העוגן של כל האנשים שבאים לסיורים, היא העוגן של אנשים שבאים

להשתלמויות כי האמנות היא דרך נהדרת לפתח שיחות על קונפליקטים. פיתחנו את המוזיאון ללא

קירות, אתם כולכם מכירים את זה, כל אחד ראה איזושהי עבודה ברחוב שם בין המושבה

הגרמנית לואדי ניסנאס, זה תמיד היה שם באמצעות חג החגים, הפכנו את זה למשהו מוכר עם

אתר מדהים ששווה להיכנס אליו, זה נקרא WALLS WITHOUT ,MUSEUM זה יושב היום בכל

האקדמיות בארץ כדוגמה לאיך עושים שימור, אמנות בקהילה שעוסקת בנושאים חברתיים, באים

ללמוד את זה מכל העולם, אני ממש מתכוון למה שאני אומר. מחלקת תרבות קמה מחדש,

דוגמאות קטנות למה שקורה, מימי עיון דרך אירועי תרבות, דרך הפסטיבלים כמובן, החג של

החגים, שאני חושב שהתעצם מאוד בשנים האחרונות, שוב, גם ברמת המבקרים אבל גם ברמת

התכנים שבו. שותפים ותורמים אלה שעבדו באלפיים ועשר וזה הסכומים שהיו, כיום נכון לרגע זה

אנחנו בשלוש השנים האחרונות עבדנו עם כל המקומות האלה, בכלל אני חושב ששותפויות זה

אחד היסודות היחידים שאפשר להתקיים היום בעולם המודרני, המון שותפויות גם עם אנשי תוכן

וגם עם אנשי כלכלה. ליד השותפים האלה אנחנו גם עובדים עם קרנות, כל הקרנות האלה נתנו

בשנתיים האחרונות לבית הגפן, אנחנו עובדים עם משרד החוץ, עם משרד החינוך, עם שגרירויות,

בראש ובראשונה עם כל האגפים פה בעירייה, אני חושב שבית הגפן ידוע כמשתף פעולה ונענה

תמיד ומפתח פרויקטים בתחומים שקשורים אלינו עם כל אגף ומחלקה בעירייה שזה נכון לו.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

18

אפשר לראות את הצמיחה של הגיוס משאבים כשאדום זה KIND IN שזה כסף אבל הוא ניתן

דרך עבודה, לדוגמה אם יש לנו משלחת שיוצאת לארה"ב וזה עולה שלושים אלף דולר ומי

שמארח משלם את זה זה לא היה קורה אם הוא לא היה עושה את זה, ובכחול זה סכומים

שנכנסים מקרנות ובגיוס משאבים. הסכומים גם חשובים, יותר חשוב התהליך אני חושב, מה

שניסיתי לבנות הוא דבר יציב שבאופן יציב משתפר כל הזמן, אני מניח שלא נוכל להמשיך באותו

קצב כל הזמן אבל השאיפה היא להמשיך ולגדול כל הזמן בצורה מסודרת. אנחנו מפתחים את

הקשרים בחו"ל, זה מאוקטובר האחרון. שוב, כדי להגיע לתרומות וכדי להביא אנשים לסיורים

שזה גם... למנף את חיפה במקום שהיא כל כך מתגאה בו ובצדק של החיים המשותפים, אנחנו

עושים סיורים בחו"ל, פה בסיור הזה הייתי עם שני בני נוער, שוב חשוב לי להדגיש שהסיורים

האלה ממומנים על ידי המזמינים ובדרך כלל מחזירים קצת כסף בחזרה לפעילות. תמונות

מפעילות. מבינלאומי למקומי לארצי, ואתגרים, קודם כל אני אומר שהנכס הגדול ביותר של הארגון

הוא הצוות שלו, בטח אצלנו בנינו צוות מאוד מעורב שזה הנכס הכי גדול שלנו. עדיין אנחנו צומחים

בקצב מאוד מהיר שקשה לנו מאוד לעמוד במשימות, אנחנו כמובן שולטים בזה, עושים פחות

כשצריך. בית הגפן היום מאוד צמח ברמת ה-.P.R ברמה הארצית והבינלאומית יותר מאשר

בחיפה... הדגש שלנו בחיפה. לבית הגפן יש אתגר גדול מאוד של להסתגל לשינויים בחברה

היהודית ערבית, וזהו, אלה הדברים, מה שכתבתי למטה מקסום, הגדלת בסיס תקציב עירוני, כל

הדברים האלה הם אתגרים שאנחנו עומדים בפניהם היום. זה אנחנו, אם יש לכם שאלות אני

אשמח לענות.

ד"ר איתי גלבוע

אני רוצה להעיר, כן.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

בבקשה איתי.

ד"ר איתי גלבוע

אם אף אחד לא אומר אז אני מרים את הכפפה, אפשר?

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

כן.

מר יונה יהב, ראש העיר

בטח.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

19

ד"ר איתי גלבוע

אז קודם כל אני רוצה לברך אותך אסף ואת צוות העובדים, אני יושב בדירקטוריון בהנהלה של בית

הגפן, חשבתי שידעתי ולא ידעתי, למדתי הרבה בשנתיים האחרונות ואני שואל אם אני לא יודע או

אם לא ידעתי מספיק אז מה הציבור הרחב יודע, כמובן שיש פה הרבה מאוד עבודה לעשות, תכף

אני אתייחס לזה, אבל לפני זה הערה מקדימה, כשאנחנו מדברים בחיפה על דו קיום זה דו קיום.

מה שבית הגפן וצוות העובדים עושים זה לעמוד בחוד החנית ולעשות דו קיום. כשכולנו מתהדרים

ביחסים שקיימים פה בחיפה אז אתם נמצאים בקצה של הפעילות וצריך לברך אתכם על זה. עניין

של תקציב, אי אפשר בלי, למרות שיש פעולות משתלמות ואתה מביא כסף מבחוץ זה אף פעם לא

מספיק, ופה היה לנו כמה שיחות על להגדיל את הבסיס של המענק שיש לנו מהעירייה או של

התמיכה, של ההעברה שיש, ישראל מעורב בזה וכמובן ראש העיר מעורב בזה, בזמנו דיברנו

איתו אבל צריך פעם אחת ולתמיד ליישר קו ומפה לצאת לדרך, ואתה סוחב גירעון שנמשך כבר

כמה שנים אחורה, לא נפרט עכשיו, לדעתי צריך לסגור את זה, אני יודע שאתה גם כן מנסה.

הפעילות התרבותית ממש מרשימה, למדתי גם מתוקף הפעילות שלי בבית הגפן וגם ממה שקורה

בפועל, למעלה מארבעת אלפים רשומים לספריה זה לא דבר של מה בכך, וגם על זה ברכה. אני

רוצה שתי הערות, דיברנו על זה ואני רוצה להעלות את זה גם עכשיו, למרות שיש שיפור בגיוס

כספים מבחוץ הפוטנציאל הוא בלתי נגמר. בית הגפן, אם מותר לי להשתמש במלה, סקסי מאוד

להרבה מאוד מדינות מבחוץ, כי הוא מדבר על דו קיום בין יהודים לבין ערבים ויש הרבה מאוד

מדינות שמחפשות את השיתוף הזה, הכסף נמצא שם ואני חוש, אני גם נותן לזה ביטוי בישיבות

פנימיות, שאתה צריך להשקיע יותר כסף בלהביא כסף, והרעיון הוא כמובן למנף את כל הפעילות

שאתה עושה ואת המיוחדות של העיר חיפה ולנסוע להביא כסף, ואני יודע שזה לוקח זמן והרבה

מאוד עבודת תשתית ונטוורקינג וליצור קשרים והכל, אבל פה אני חושב שהעבודה צריכה

להיעשות הרבה יותר רציני, הרבה יותר יסודית וגם להשקיע כסף בלהביא כסף, זאת הערה

ראשונה. הערה שניה, אתה הזכרת את זה כמובן, מיתוג ומודעות, אמרתי, באתי, וראיתי כמה לא

ידעתי, ואני מעורב ואני חושב שבעיר חיפה בפרט ואולי ברחבי הארץ בכלל יש חוסר מודעות

לפעילות בית הגפן, עוד הפעם, אם אני מחבר את זה לזה שאתם עומדים בראש החזית שלנו של

העירייה בלתפור את הדו קיום אני חושב שצריך להשקיע קצת יותר במיתוג ומודעות כדי שאנשים

ידעו, אנשים יהיו יותר מעורבים, זה ישפר מאוד את המעמד שלנו בחיפה בכלל וברחבי הארץ. אז

אני רוצה לברך עוד פעם אותך, את צוות העובדים, תמשיכו במלאכה וככל שאפשר אנחנו נתמוך.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה לך. אסף, תודה רבה לך ותמסור ליו"ר שלך חמוד עיסא תודה על המעורבות ועל

התרומה המאוד מובהקת שלו, תודה רבה. ברודר בבקשה.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

20

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

ערב טוב, קהילת הדר, תאגיד שתפקידו לשדרג את שכונת הדר ולעשות התחדשות עירונית,

אנחנו עושים פעם ראשונה בישראל התחדשות עירונית באמצעות קהילות ובאמצעות שינוי

חברתי. אנחנו תוך כדי מנהלים שמונה עשר מרכזים, אנחנו מקימים כרגע את המרכז התשעה

עשר שלנו בשכונה שזה המרכז הלהט"בי שקם במסדה שש בקרוב. אנחנו מודדים את הפעילות

שלנו ברחוב ולא בבניינים שאנחנו עובדים אלא בשינויים שקורים בשכונת הדר. היום בזמן הקצר

שהקציבו לי, הקציבו זמן מאוד קצר כדי להציג את הפעילות שלנו, אנחנו עוסקים בהרבה תחומים

בשכונה אבל אני חשבתי שנכון יהיה להציג היום ולתת לדבר לפנים החדשות של הדר, לאותן

קהילות משימה שיש היום חמש עשרה כאלה בשכונת הדר, במקום לספר עליהן, שיבואו הם

ויעמדו פה, נציגים שלהם יבואו לפה ויספרו על עצמם, מאיפה הם באו, מה הם עושים וכמה

אנשים יש סביבם, הם אלה בין השאר שעושים את השינוי בשכונה. אני כבר מתחיל להזמין את

הראשון, הראשון זה יובל בקר מהגרעין התורני שנבחר לאחרונה על ידכם, סליחה, מקיבוץ

המחנכים העירוני אבל אתם חברים, והוא נבחר לאחרונה להיות חבר הנהלה אצלנו כנציג הקהילה

בשכונה.

מר יונה יהב, ראש העיר

אתה שב פה, אל תתרגל.

מר יובל בקר, רכז קיבוץ המחנכים העירוני הדר

שלום, אני אהיה מאוד קצר בשביל באמת לאפשר לחברים האחרים. חילקנו לכם פה איזשהו דף

צבעוני יפה כזה שאנחנו מקווים שיעזור קצת להבין מי אנחנו ומה אנחנו. אני אגיד על עצמי שתי

מלים, שמי יובל, גדלתי בכפר סבא ויחד עם הקבוצה שלי בנוער העובד יצאתי להגשמה וההגשמה

שלנו בעצם בחרנו להגשים פה בחיפה, לקחת את כל הערכים שעליהם גדלנו בתנועת הנוער

ולראות בעיר חיפה קרקע טובה ושנזקקת גם להגשמה ציונית חלוצית מהסוג שאנחנו מכוונים

אליה, אז אני פה חמש עשרה שנים כבר, בעצם לא מעט זמן. זה ככה מאוד בקצרה עלי. אני רוצה

להגיד שתי דמויות שליוו אותנו לאורך, בגדול בעשור האחרון שכן חשוב לי לציין אותם על הבמה

הזאת, אחד זה יעקב ברודר וכל העשיה שלו בשכונת הדר שבלעדיה לא, כל מה שקורה היום

בשכונה לא היה קורה ודמות שניה שלא נמצאת פה זה יעל שפירא ממחלקת הרווחה שהיא

שותפה אמיצה שלנו, בכל הזדמנות שיש לי חשוב לי להודות גם ליעקב ולגם ליעל על השותפות

הזאת. אז אני אקריא שני קטעים קצרים מתוך הדף היפה הזה ואחד וזה קטע שהוא קשה וקטע

שהוא שמח, אז הקטע שהוא קשה זה קטע שכתבה רעות אביב שגם חברת הקיבוץ וגם בוחרת

לגדל את הילד שלה בשכונה, והיא כתבה בשנת אלפיים ואחת עשרה אחרי שמרק חימוביץ, חניך,

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

21

שכן, נפטר, טבע בים, כתבה קטע שנקרא זעקי ארץ אהובה, מצד שמאל, "זעקי שכונה אהובה

וקשה ורעה, זעקי כי הקירות החוסמים, הבטון האפור שמפריד בינך לבין האוזניים השומעות מקיף

היום את בנך המת. זעקי כי ילדיך משוטטים אנה ואנה, כי שיכוריך עזובים, כי הנוודים מכסים את

גופם עם קרטון בשעת ערב בה החנויות נסגרות. זעקי כי קם הנזעק עבורך, זעקי ותצעקי ותלחשי

את כל תפילת הילד המת, האימא הבוכיה, האימא שלא רעה, פשוט רע לה, לטפי את חתוליך

המרוטים שמייללים, פתחי שעריך וחפשי את הטוב, כי כמה נחפש עבורך. זעקי ותבכי על גורל

המת, המוות שלא מוצאים לו אשמים, על הילד הרזה, הקטן, על הילד של אף אחד ושל כולם.

תמצאי לי אשם, אשמים, כי אז הכעס יופנה אליו, אל האשם, הגידי לי אולי שאני זו האשמה ואולי

עם זה אוכל לחיות ולהתמודד. אל תשאירי אותי עם ים טובעני, עם שכונה איומה, מצאי לי נחמה,

זעקי גם בשבילי שכונה אהובה." שזה קטע קשה בתקופה קשה וחשוב היה לי להביא גם אותו כי

שכונת הדר מבחינתנו היא גם זה. אנחנו מדריכים בשכונה, מעורים בדברים הקשים והיפים שיש

בה ואני אשלים עם קטע חדש יותר שעומר, מנהל מרכז הנוער, עומר לבנת עד לא מזמן כתב

אחרי, בסיכום תהלוכת השוויון, אני אקריא את שתי הפסקאות האחרונות, הקטע התחתון, הוא

כותב: "ילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים, כולן צבועות ורועשות, מתכוננים, מרימים בלונים,

מכינים את השלטים, המתופפים מתחילים להסתדר, אישור משטרתי ויאללה, יוצאים. הכי כיף

היה לראות את החניכים והמדריכים הולכים בראש מורם עם גאוה. סוף כל סוף לחניך בהדר יש

משהו להתגאות בו, החניכה מרגישה שהיא ראויה, שיש לה מקום בעולם, שמבקשים ממנה לתת

את הבשורה סוף כל סוף. והמדריך, עיניו בוהקות, רואה את חלומו מתגשם, כל הסקפטיות והיאוש

נעלמו כלא היו, העצמות בוערות, הריאות מתמלאות, הידיים קפוצות, המדריך מסתכל מסביב

ומבין מה צריך להמשיך. היה רגע בתהלוכה ברח' הרצל הגדול הומה האדם בו מבחינתי הכל עצר

מלכת. חמש מאות בני אדם הפסיקו לשבת בשקט, הרחוב הפך לחגיגה, חגיגה עם תוכן, חגיגה

עם שוויון, זה מה שיחלנו לו. עשרות אנשים יצאו מהחלונות, מאות מצלמות נשפלו מהכיסים, רחוב

שלם קורא להגשמת חלום גדול, כנראה לא סתם קוראים לרחוב על שמו של הרצל. אני חושב

שהרגעים האלה יחקקו בנו הולכי התהלוכה." אני אסיים בלהגיד אנחנו כמאה עשרים חברות

וחברים בין הגילאים עשרים ושמונה לשלושים ושמונה, יש כבר לא מעט ילדים וילדות, חלק

מהקיבוץ עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית מה שנקרא שהם בוגרי התנועה אחות הבונים

דרור, זה ככה בקווים מאוד כלליים, הקטע שבאמצע של ברטולד ברכט, יצירות מאריכות ימים

שאני כבר לא אקרא אותו, תוכלו לקרוא לבד, אבל אנחנו מקווים להיות יציאה מאריכת ימים

בשכונת הדר ובחיפה בכלל, מתכוונים להצטרף ליוזמות לשנות את הדיור, את מצב הדיור בשכונה

ובעצם לקבע את מקומנו לעוד שנים רבות. אז זהו, תוכלו לקרוא את שאר הקטעים לבד, תודה.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה. תודה רבה על העבודה המרשימה שאתם עושים.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

22

מר יובל בקר, רכז קיבוץ המחנכים העירוני הדר

תודה.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

שמואל ששון.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

עכשיו זה תורני.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

מהגרעין התורני, עכשיו הגרעין התורני באמת. דרך אגב הקיבוץ העירוני התחיל באלפיים ושש,

נכון? פברואר אלפיים ושש עם שלושה עשר חברים, הם היום מאה עשרים ויש להם כבר ילדים וכן

הלאה והם גדלים כל שנה, כן ירבו. שמואל בבקשה.

הרב שמואל ששון, מנהל גרעין תורני הדר

ערב טוב. אז ככה גם על השכונה, הנהגת העיר קראה לנו, ראש העיר, פרנסי העיר שי בלומנטל

ועוד רבים וטובים שסיפרו לנו כמה שכונת הדר היום היא בעצם איזה צל למשהו מפואר שהיה כאן

וביקשו מאיתנו לחזור לרחובות, לרחובות שנעזבו ולבתי הכנסת ובאמת אנחנו פועלים, פועלים

היום בשכונה, אנחנו פועלים היום באופן קבוע במעל שמונה בתי כנסת, אנחנו פועלים, יש לנו מעל

שלושים משפחות, מעל שמונים ילדים, יש לנו ברוך השם שני גנים שפועלים ומלאים, מלאים

בחיים. אנחנו עוסקים גם בתחומי הרווחה, יש לנו דירה שהיא בעצם מעין יד שרה קטנה

שמשאילה ציוד רפואי לאנשים שזקוקים מתושבי השכונה, מכל הגוונים, מכל הסוגים. יש לנו

מועדונית רווחה, יחד עם מחלקת הרווחה אנחנו פועלים במועדונית שנמצאת אצלנו, "שערי תורה"

יש פעילות ושיתוף פעולה מיוחד בליווי של מינהל השכונה, הקהילה, יעקב. אנחנו היום ברוך השם

עוסקים הרבה עם הציבור יוצאי רוסיה, אנחנו מלווים מעל שש כיתות גיור, עוזרים להם בתהליך

הגיור שהוא תהליך שדורש הרבה מאמץ, דורש הרבה מעורבות, הרבה שינוי, וגם אחרי הגיור. רק

לפני שבוע היה פורים, הייתה קריאת מגילה, הגיעו מעל שמונים יוצאי חבר המדינות, הם זכו

לקריאת מגילה מה שנקרא ידידותית עם מצגת תוך כדי והסברים בין פרק לפרק.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

כהלכתה?

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

23

הרב שמואל ששון, מנהל גרעין תורני הדר

כהלכתה לגמרי, עם תרגום ברוסית, מותר בין הפרקים לדבר בעניין המגילה, זה כשר. יש לנו

שלושה רבני צוהר בגרעין שתומכים במערך עריכת חופה וקידושין של צוהר. יש לנו בית מדרש

משותף יחודי עם הקהילות המשימתיות שאנחנו יחד בונים דפי לימוד, יש דף לימוד הרב קוק ליד

א.ד. גורדון ויושבים ביחד, לומדים ביחד איך לעשות חברה טובה יותר. אנחנו מרגישים שהציבור

הדתי לאומי, הזכרתי את שי לפני כן ובכלל אנשים טובים בעיר חיפה, אני שוב מזכיר את יעקב

שעוזר הרבה, אומרים לנו חבר'ה, קדימה, תגדלו, אתם רצויים פה, אנחנו אוהבים אתכם ותצליחו

ומבחינתנו זה נותן לנו הרבה כוח, הרבה אנרגיה והרבה תקוה ורצון לפעול ולעשות בכל הכוח,

אנחנו מאמינים שהגענו עד לכאן בזכות הרבה עזרה ונמשיך בתקוה להצלחה בהמשך.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

שמואל, תודה.

מר יונה יהב, ראש העיר

שמואל, תודה רבה על מה שאתם עושים, אנחנו מלווים אתכם מקרוב.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

כמו שהפולנים אומרים ישר כוח.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

אני מזמין את נועם מקהילת נהדר בהדר, אנחנו נציג רק חמש קהילות ככה בזריז היום מתוך חמש

עשרה, אין זמן ליותר מזה פשוט.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

נזמין אתכם בחודש הבא עוד פעם.

מר נועם פוניה, נציג פרייקט אקדמאים בהדר "נהדר בהדר"

שלום, שמי נועם, אני באמת אשתדל לקצר. אני הגעתי לחיפה לפני שבע שנים ללמוד בטכניון,

האמת היא שהגעתי ללמוד בטכניון למרות חיפה ובסיום הלימודים החלטתי להישאר בחיפה בגלל

חיפה ובגלל הדר, חלק גדול מהסיבה לכך זה הפעילות של הקהילות בשכונה. בשנתיים האחרונות

אני חלק מהקהילה, מפרויקט שנקרא נהדר בהדר, מיועד לאקדמאים עד גיל שלושים וחמש,

אקדמאים צעירים, כבר שנה רביעית שהפרויקט הזה רץ והרעיון הוא שקבוצה של אקדמאים יזמו

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

24

פרויקטים, יזמו עשיה בשכונה, רק להזכיר כמה פרויקטים, חידוש אישי שזה עבודה לניקיון, שיפוץ,

תחזוק כמה מקומות בשטחים פרטיים יחד עם התושבים, הרבה מקומות, בניינים פרטיים שהיו

מוזנחים, חצרות מוזנחות ששוקמו בעזרת המתנדבים ובעזרת הדיירים עצמם. ג'ירפה בסלון,

פרויקט בטבריה חמש עשרה של הרצאות מגוונות, הנגשת ידע, כבר כמה עונות ברצף שיש את

האירועים האלה שמושכים הרבה אנשים גם מחוץ להדר, הופך את הדר לאיזשהו מרכז של

הרצאות, של תרבות, ופרויקט נוסף סינמה הדר, גם שיתוף פעולה עם הסימנטק, להפוך את הדר

למוקד משיכה לצעירים. המטרה השניה של הקהילה זה בעצם להוות איזשהו מקום לצעירים בה,

להכיר, להישאר, להרגיש שהם עטופים באיזושהי קהילה.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

כמה אתם היום?

מר נועם פוניה, נציג פרייקט אקדמאים בהדר "נהדר בהדר"

במשך כל שנה של הפרויקט הזה יש כחמישים משתתפים, עכשיו בדיוק יש גל חדש, מחזור נוסף

של אנשים, המבחן הוא גם כמה נשארים בסוף בשכונה, כמה נשארים

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

כמה עד היום?

מר נועם פוניה, נציג פרייקט אקדמאים בהדר "נהדר בהדר"

הסטטיסטיקות אצל

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

אצל ברודר?

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

נשארו נכון להיום שלושים ותשעה מהחמישים שהיו במחזור הקודם.

מר נועם פוניה, נציג פרייקט אקדמאים בהדר "נהדר בהדר"

זה באמת התוצאה הסופית שלה דבר הזה.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה לך, תמסור תודות לחברים.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

25

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

סינמה הדר אני מזמין, ותוך כדי זה שלינה תגיע מקהילת כרמל, אחת הקהילות החדשות שצמחו

בשכונה, עד שהיא תגיע, סינמה הדר זה שיתוף פעולה עם יוזמה של החברה מנהדר בהדר.

אתמול היה סרט, מגיעים עשרות רבות של חבר'ה צעירים לסרטים מאוד טובים, כל יום שני יש

אצלנו סרט יחד עם הסינמטק ואתה רואה עשרות רבות של חבר'ה, אמר לי עודד קודם שהוא

עבר, ראית אתמול את החבר'ה שהולכים לסרט, חבר'ה צעירים, מלא חבר'ה צעירים, לפעמים

אפילו אשתי מושכת אותי, אומר שיש שם סרטים נהדרים, תבוא גם אתה.

גב' לינה ורג'יסקי, נציגת קהילת כרמל מכינת רבין

שלום, שמי לינה ורג'יסקי, אני מנהלת המכינה הקדם צבאית על שם רבין פה בשכונה, ככה, אני

אגיד שאני במקור מבולגריה, אחרי זה אני מיפו ועכשיו שלוש שנים אני כבר בחיפה.

מר יונה יהב, ראש העיר

את יודעת לעשות בורקס טוב?

גב' לינה ורג'יסקי, נציגת קהילת כרמל מכינת רבין

כן, דיברנו על זה. יש עוד דברים, אבל את זה גם, גם את זה אני יודעת. אני בוגרת תואר עבודה

סוציאלית, סיימתי לפני שנה וחצי ועכשיו בעצם אני אחראית על כל ההתנדבויות של המכינה

הקדם צבאית שנמצאת כאן, שנה ראשונה שלה פה.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

איך הגעת לכאן?

גב' לינה ורג'יסקי, נציגת קהילת כרמל מכינת רבין

אני חברה בקהילה כבר חמש שנים, קהילה שנקראת קהילת כרמל כשאנחנו התחלנו בעצם

בעצמנו, היינו, אנחנו בוגרי מכינה, מכינת רבין ושנות שירות שאחרי זה הצטרפו אלינו, בוגרי שנות

שירות שונות, ולמעשה בשלוש השנים האחרונות אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים לחיות כאן בהדר

בעקבות כל ההתחדשות העירונית, בעקבות הקהילות שכבר היו קיימות פה, ראינו שזה קרקע

פוריה בשבילנו גם לחיים שפויים מצד אחד, יש פה הרבה כיף גם בשכונה, לא רק קושי ו, אז

אנחנו נהנים מאוד. כרגע אנחנו בעצם מונים כשלושים אנשים, יש לנו גם ילדים, אנחנו בוגרי

תארים שונים, בין חינוך, בין עבודה סוציאלית, מתמטיקה, מדעי המדינה, ממש הכל מהכל, ובעצם

אנחנו מובילים שני דברים עיקריים בתוך השכונה, אחד זה המכינה הקדם צבאית שבעצם זה

חבר'ה שסיימו את שנת י"ב שלהם, מחליטים לדחות את הגיוס בשנה ובאים לכאן

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

26

דובר

גרים פה מול העירייה.

גב' לינה ורג'יסקי, נציגת קהילת כרמל מכינת רבין

כן, גרים פה ממש באבן סינא ובעצם רוצים להתנדב ובמקביל גם ללמוד בנוסף, לומדים ציונות,

יהדות, פילוסופיה, הכל מהכל, ובנוסף לזה יש לנו את תכניות החלוץ שזה בעצם תכניות

שמשלבות בוגרי מכינות קדם צבאיות שבעצם או דוחים את השירות שלהם בעוד חצי שנה, או

משתלבים בכל מיני תכניות לבוגרי צבא שונות וככה אנחנו מנסים למשוך אותם לכאן, למשוך

אותם קרוב אלינו ולהתוות להם איזושהי דרך של מעורבות חברתית ואנחנו רואים את חיפה

כמוקד לזה ואנחנו מאוד נהנים לחיות כאן בסך הכל. זהו נראה לי, עוד משהו?

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה, מרשים מאוד.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

בראבו.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

אחרונה חביבה עד שהיא תגיע אני אגיד עוד מלה, ענבל ליבוביץ, מכינת רבין דרך אגב זאת מכינה

למנהיגות, השנה היו לנו מעבר לשלושים בוגרים ארבעים וחמישה חבר'ה שהם במכינות, גם

במכינת רבין וגם במכינת החלוץ, רק אספר אנקדותא קטנה, הבוגר של מכינת רבין היה מפקד

אישי של הבן שלי, גם בטירונות, גם באימון מתקדם, אני מספר את זה לכולם ובמסא כומתה

ההורים באו, הוא בא אלי ואומר לי אתה האבא של אור? אני אומר לו כן, הוא אומר שכשאני גומר

להיות קצין, דרך אגב תשעים אחוז או יותר, כמה? במכינת רבין הם קצינים, הייתה לא מזמן

כתבה בידיעות אחרונות שעשרים וחמישה ממחזור של קצונה שסיים לפני חצי שנה היו בוגרי

מכינת רבין, אז הוא בא אלי ואומר לי, אתה אבא של אור? אני אומר לו כן, הוא אומר כשאני גומר

להיות קצין, הוא היה סמל אז, הוא עכשיו בהשלמה חילית של קורס קצינית, הוא אומר כשאני

גומר להיות קצין אני בא לגור בהדר, בחור ממשמר העמק, אז הכיוון של המכינות ושל הבוגרים

הם עושים לימודים, זה כדי שהבוגרים לאחר מכן יבואו לגור בשכונה, זה הכיוון.

גב' ענבל ליבוביץ-לוי, מנהלת כפר הסטודנטים

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

27

טוב, ערב טוב, לי קוראים לי ענבל, אני חיפאית, ילידת חיפה, גדלתי ברוממה החדשה, בוגרת של

אוניברסיטת חיפה ולהדר הגעתי לפני תשע שנים כשכפר הסטודנטים נפתח בשכונה, בשנת

אלפיים ושבע ומאז אני בהדר. בן זוגי ואני רכשנו דירה בשכונה לא מזמן ואנחנו מגדלים פה את

שני הילדים שלנו. בארבע השנים האחרונות אני מנהלת את כפר הסטודנטים שמי שלא מכיר כפר

הסטודנטים הבסיס שלו זה תכנית מלגות לסטודנטים שמעודדת סטודנטים וסטודנטיות לחיות

בשכונת הדר במהלך הלימודים שלהם. חברי הכפר נדרשים במסגרת התכנית לשכור דירה

במתחם מוגדר ברחבי השכונה, לעשות בין ארבע לשמונה שעות של פעילות חברתית בשכונה,

ולהיפגש על בסיס שבועי במפגש קבוע שהוא מפגש גם חברתי וגם לימודי. בתמורה לכל זה הם

מקבלים מלגה שבין שמונת אלפים לחמש עשרה אלף מאתיים בשנה, כשהפרויקט פועל במימון

של עיריית חיפה בשיתוף עם פר"ח והמוסדות האקדמאיים, טכניון, אוניברסיטה, ויצ"ו. לאורך

השנים השתתפו בכפר הסטודנטים כמאתיים חמישים סטודנטים, כל שנה בין ארבעים לחמישים

סטודנטים, כשבעצם מגיעים מכל חלקי החברה הישראלית, יש לנו חבר'ה חיפאים אבל יש לנו גם

חבר'ה מקרית שמונה ומאילת, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, קבוצה מעניינת. במהלך השנה

הסטודנטים משולבים בפרויקטים שונים, בעיקר בעבודה עם ילדים ונוער בשכונה, במרכז נוער,

בבית הצעירים, גם בליווי של קשישים בפרויקט שהוא משותף עם מחלקת הרווחה, במרכז ליעוץ

אדריכלי ובעוד כמה וכמה פרויקטים, ומעבר ל, אני מאוד מאמינה שהשלב הראשון של הסטודנטים

הוא קודם כל לבוא להשתלב, לראות מה יש, מה פועל, להכיר את העשיה המשמעותית שקורית

כאן, אנחנו כן מעודדים אותם בשלב שאחרי גם ליזום פרויקטים ובאמת אנחנו רואים גם מקרב

חברי הכפר ומקרב הבוגרים שבאים כבר עם יוזמות שלהם ועם דברים שהם חושבים שחשוב להם

לגוון להם, שחשוב להם להוסיף למה שכבר קיים. חשוב לי להגיד שאני חושבת שבניגוד לכפרי

סטודנטים אחרים או פרויקטים אחרים, המטרה שלנו היא קודם כל שהסטודנטים ישתלבו באמת,

הם שוכרים דירות בבניינים רגילים בשכונה, חיים בשכנות עם כל מי שגר בשכונת הדר ודרך זה

גם מכירים באמת לעומק את המצב של השכונה, את הצרכים של השכונה ויודעים להגיד יותר טוב

גם מה עוד צריך ודבר נוסף חשוב זה באמת התחום של הבוגרים. בשנתיים האחרונות גם שכרנו

רכזת בוגרים חדשה שבעצם לוקחת את כל מה שכבר קרה, דיברתם קודם על, נועם הציג ביחס

לנהדר בהדר את הנושא של ההישארות בשכונה, בכפר הסטודנטים אנחנו רואים שלאורך השנים

למעלה מחמישים אחוז מהבוגרים שלנו בוחרים להישאר לחיות.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

מעל מאה בוגרים נשארו בשכונה.

ד"ר איתי גלבוע

כמה?

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

28

גב' ענבל ליבוביץ-לוי, מנהלת כפר הסטודנטים

מעל מאה.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

מאה בוגרים נשארו בשכונה, בחלומות הכי ורודים שלנו לא חשבנו שזה יהיה.

גב' ענבל ליבוביץ-לוי, מנהלת כפר הסטודנטים

וחשוב גם להגיד ביחס לזה שמבחינתי המדד לזה שהם גם נשארים אבל הם גם, אני ממשיכה

לראות הרבה מהם פעילים בכל מיני פורומים, בכל מיני התארגנויות, מובילים יוזמות, אם אנחנו

מדברים על כל הנושא הלהט"בי, אז יש המון חבר'ה בוגרי כפר שמעורבים בפעילות הזאתי

במועצת השכונה, בהתארגנויות ברחוב מסדה, בפתיחת עסקים, יש לנו עסק חדש שנפתח של

בוגרת כפר בשוק, ממש במסיבה שהייתה הייתה טרום פתיחה, וככה

מר יונה יהב, ראש העיר

בואו נגיד מה זה כשהייתה לנו פעם ראשונה השבוע מסיבה בשוק ונפתחה שם מסעדה של אוכל

בריא.

גב' ענבל ליבוביץ-לוי, מנהלת כפר הסטודנטים

חנות בוטיק, ארטישוק.

מר יונה יהב, ראש העיר

זו המסעדה השניה בשוק והיא נפתחה על ידי חברת הקהילה.

גב' ענבל ליבוביץ-לוי, מנהלת כפר הסטודנטים

ואם ככה אני אחתור לסיום אז אני אגיד שהתקוה שלנו זה לראות באמת את הבוגרים שלנו

ממשיכים לחיות בשכונה ואנחנו מקווים לראות את השכונה ממשיכה וצומחת לשכונה שאפשר בה

לגדל ילדים בביטחון וברווחה גם בשביל הילדים שלי ושל החברים בכפר, של שאר הקהילות, אבל

באופן כללי בשביל כלל ילדי השכונה, ליצור שותפות של כלל התושבים שתאפשר לנו לקדם ביחד

מטרות משותפות שנוגעות לכולנו, ואנקדותה אישית קצרה, אני חושבת שהפעם הראשונה שאני

הרגשתי את המשמעות היותר עמוקה של הדבר הזה אחרי שילדתי את הבת הבכורה שלי הגעתי

לקבוצה של אימהות בחופשת לידה שהייתה במרכז מעגלים שפועל בטיפת חלב ברח' ארלוזורוב

ובעצם בפעם הראשונה הרגשתי לחלוטין תושבת, הרגשתי שותפות מאוד עמוקה, הגעתי אימא

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

29

צעירה, מפוחדת, כואבת, מבוהלת קצת, ופגשתי עוד נשים כמוני, רוסיות, ערביות, לא משנה

מאיזה רקע כל אחת, אבל היה פתאום אפשר לראות ביחד את המשותף וגם להבין שהקשיים

שלנו בלפחות חלק מהדברים הם קשיים דומים, אין לנו גני שעשועים, אין לנו שטחים פתוחים, אין

לנו דשא, אין לנו מדרכות ללכת בהן עם הילדים, ואני חושבת שמאז גם קרה הרבה בארבע שנים

האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, אני אתייחס לתהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו של בעצם

סדרת מפגשים קבועה עם ראש העיר ובליווי של ערן מיכאל שבעצם משתתפים בו כל הקהילות

המאורגנות ולא פחות חשוב, מועצת השכונה שגם בה לכשעצמה יושבים נציגים של כל מיני

אוכלוסיות כולל נציגות של נשים ערביות מאזור השוק וכולל נציגות של הקהילה החרדית ובעצם

אני בהחלט יכולה להגיד שאנחנו במקום יותר אופטימי, על כל גן שעשועים שכבר שופץ יש עוד

עשרות שצריך לשפץ, ועל כל מדרכה וכביש שתוקנו יש עוד הרבה שמחכים בתור אבל אני בהחלט

יכולה להגיד שיש לנו סבלנות ואנחנו מרגישים את הכיוון המעודד, וגם התושבים, כולנו אני

חושבת, שזאת עבודה קשה ומאומצת של מועצת השכונה ושל כל ראשי המחלקות וכל האנשים

ששותפים לזה, אז זה גם אפשרות להגיד תודה רבה.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה גם לך.

גב' יוליה שטראים, סגנית ראש העיר

משפט, תגיד על בסמ"ת שאתה הולך להחזיר את בסמ"ת.

מר יונה יהב, ראש העיר

...שיתוף הפעולה המצוין עם הגרעינים השונים שגם מאוגדים בוועד השכונה. ענבל אחראית על

הרשימות שמועברות אלי בדרך כלל ושעולות כסף, וכשהיא מבקשת אין ברירה.

מר יעקב ברודר, מנכ"ל קהילת הדר

השבוע רק תזכורת קטנה לפני סיום, השבוע אנחנו בשעה טובה פותחים את ההדריון, הבניין

המתומן בבסמ"ת שזה סדנאות של ארכיטקטורה שירדו להדר, יום חמישי יש טקס פתיחה ולאחריו

מסיבת סטודנטים ברחבה הזאת של בסמ"ת שאני מקווה שתהפוך למגרש כדורסל נוסף לשכונת

הדר. עד אז כל יום השבוע בבתי הקפה במסדה יש הרצאות על ארכיטקטורה בכמה בתי קפה,

אתמול השתתפתי בחלק מהן, בתי הקפה מלאים, אנשים באים לשמוע הרצאות ארכיטקטורה

כהכנה לפתיחה של ההדריון שיהיה ביום חמישי הקרוב. אני חושב שאת הפלח הזה הצגנו, ככה

נתנו טעימה, אם מישהו רוצה לשאול שאלות אני אשמח.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

30

אני מבקשת להביא אותם פעם לחודש לכאן.

גב' יוליה שטראים, סגנית ראש העיר

את ענבל או

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

את הקבוצות, להביא פעם לחודש לכאן, להזמין את האופוזיציה שתשב, שנעדרת היום כמעט

כולה, רמי הלך, אבל כולה נעדרת, נעדרת בע'.

עו"ד שרית גולן שטיינברג

הם הזמינו את קליש לשבוע ...

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

ואני מוכרחה לומר, זו שעה וארבעים ושתיים דקות של הנאה, אני מוכרחה להגיד. אנחנו כל יום

עוסקים פה בכל כך הרבה נושאים ששמים לנו על הראש וכשאתה מסתכל על הפעילויות, גם

החברתיות, וכל פעילות שהייתה פה היום זה גם חברתית וגם קהילתית, החל בשקמונה שאומנם

בונה מבנים אבל עוסקת בעיקר בנושא של פעילות חברתית, גם דרך בניית אגב מעונות היום שזה

פרויקט שלקחנו על עצמנו ואנחנו מובילים אותם בעיר וביחד עם יפה נוף בונים בכל שכונה, קודם

כל כל שכונה חדשה ואחר כך גם כל שכונה שהמעון שם ישן כדי לתת שירות לתושבים, בסופו של

דבר התושבים שלנו זה הערך המוסךף שבשבילו אנחנו נמצאים כאן, וגם דרך בית הגפן שכמו

שאמר איתי אנחנו נמצאים בעיר שיש בה מאות פעולות כל יום, מעות פעולות כל יום ואנחנו לא

חשופים ביום יום שלנו להכל, וכשיש פה ריכוז של שלושה דירקטוריונים שכל אחד מהם עושה את

עבודתו ומביא לידי ביטוי כל כך הרבה ערכים שאנחנו מדברים עליהם אבל פה מוציאים אותם

לפועל, ואני חושבת שהשיא של המפגש היום זה השיא עם החמש קבוצות מתוך החמש עשרה

קהילות שנמצאות בהדר, ורק מי שמסתובב בשכונה ורואה את השינויים שחלים בה, גם פיזיים,

רק מסתובב במסדה שלפני כמה שנים לא רצו לעבור שם, לעבור לרחוב הלל שעבר מהפך

מבחינת התשתיות שלו, לעבור היום, יש פרויקט שמתחיל ללכת לרחוב סירקין, מישהו חשב

שמישהו יבוא לרח' סירקין ויעשה שם פעילויות, יעבור לגור שם, יבואו קבוצה של אנשים שירצו

לעבור שם, זה עכשיו נמצא בטיפול שלנו יחד עם יעקב, והפעילויות עצמן של כל הקבוצות כפי

ששמעתם שאני חושבת שאחד הדברים היפים שבסוף הם מתרכזים כולם לאיזושהי קבוצה אחת

של כפר אחד גדול ושלם של קהילה שכל אחד יש לו חלק בתוך השלם הזה, הוא מוסיף, כל אחד

שם את האימפקט שלו מהזוית שלו בתוך הכפר הזה, ואני חושבת שכשאתה שומע את המספרים

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

31

שנשארים כאן, ברודר אמר שאף אחד לא היה מאמין שמאה אנשים היו נשארים מתוך הקבוצות,

זה פשוט מדהים

ד"ר איתי גלבוע

זה המדד האמיתי.

גב' חדוה אלמוג, סגנית ומ"מ ראש העיר

אני חושבת שזאת ההתחדשות העירונית האמיתית שמתקיימת כאן ואני חושבת שלהחזיר את

ההדר להדר זה כבר לא סיסמה, חלק מהדברים לוקחים לאט יותר, חלק מהדברים לא הולכים

אולי בקצב שאנשים אחרים מצפים, אבל אני תמיד אומרת שגם התחדשות עירונית אורבנית וגם

התחדשות עירונית של אנשים זה שני דברים שבסוף מתחברים ביחד, ואני רוצה להגיד לכל

הקבוצה הנהדרת הזאת של האנשים מהקהילות של הדר, לי עשיתם את הערב נחת ואני עוד

מעט אלך לכדורעף נשים והן יזכו במשחק השלישי ואז יביאו את הגביע אז אני אהיה יותר שמחה

,אבל אני חושבת שבאמת כל השלושת החברות שלנו שבסופו של דבר מתנהלות פה הרבה מאוד

חברות בעיר ואנחנו לא עירנים לזרוע המבצעת הזאת של העירייה, לזרוע הארוכה של העירייה

ולהגיד תודה. ביום יום אנחנו יודעים להעיר, ביום יום אנחנו יודעים להגיד זה פחות או זה יותר,

אבל בסופו של דבר כשאתה יושב כאן בדיון ומקשיב ושומע את הסך הכל של הפעילויות האלה אז

מצד אחד זה בנייה, מצד שני זה ציונות אמיתית ואני אישית מודה לכם, זה מחמם לי את הלב,

וחבל, עוד פעם אני אגיד, חבל שהאופוזיציה לא הגיעה לשמוע, היה להם קשה לשמוע את זה אבל

הייתי מוכרחה.

גב' יוליה שטראים, סגנית ראש העיר

תודה. אני רוצה להגיד גם לישראל בן שלום המון תודה שהוא עם התאגידים, שהוא אחראי וגם

אפשר לשאול שאלות. אני רוצה להגיד לכל המנכ"לים ועובדים, יש כאלה עובדים מתאגידים

אחרים וחבל שלא הגיעו כולם, גם כולל תאגידים שלי. מצד אחד, עוד פעם חברי הקואליציה כולם

יודעים מה עושים בתוך העיר. האופוזיציה לא מעניין אותם, אבל יש לנו מה שראינו בחג החגים,

בוא נתחיל מבית הגפן, בחג החגים ברגע שעובדים כל התאגידים ביחד, לא חשוב, אתו"ס,

תיירות, גם אני עמותה לקליטת עליה, קצת שקמונה, קצת פה, גם מתנ"ס הדר מקבלים תוצאות

יותר טובות. גם בפסטיבל הסרטים לפני שנה ראינו שאנחנו תאגיד לתיירות עבד ביחד ורואים את

זה, ולי, אני יכולה להגיד, המון מחמאות גם ליעקב ברודר כי גם אני דירקטורית שם בתוך

המתנ"ס, המתנ"ס ממש התחיל בוא נגיד מכלום, ממתנ"ס של ההסתדרות, תודה יעקב וגם לכל

העובדים ולאילן מנור יש לי ממש תודה מיוחדת, בשנה האחרונה אילן מנור עם שקמונה עזר לנו

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

32

לעמותה לקליטת עליה, בתוך שלושה חודשים לבנות מעלית, מי שלא היה בבקשה יכול לראות,

וגם עשה שיפוץ בעמותה לתיירות, ככה, מי שעובד עם אילן ממש כיף, תודה רבה לכולם.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה, בועז.

עו"ד בועז גור

רציתי, הערתי קודם בעניינים של שקמונה, רציתי גם על בית הגפן וגם על קהילת הדר להגיד גם

לאסף וגם ליעקב שאני חושב שפעילות לשינוי חברתי באופן כללי ולהעצמה קהילתית של

המקומות שאני בא מהם, זה אולי פעילות שמעידה הכי הרבה על עוצמה של עיר, על עוצמה של

תושבים בתוך עיר, ועל היכולת באמת לשתף איתם פעולה. אני חושב שלצד העוצמה הזאת גם

רואים בשני הארגונים האלה, בשני התאגידים האלה פעילות שיש בה הרבה הרבה עידוד ויוזמה,

ויוזמה עצמאית של התושבים, ואני חושב שזה הכוח האמיתי כי החוכמה היא לא רק לייצר בעצמנו

אלא החוכמה לתת את המרחב הנכון לכל הארגונים ולכל קבוצות המשימה ולכל מועצות התושבים

ולכל התארגנות באשר היא את המרחב לצמוח, לפעול ובסופו של דבר גם ללמד אותנו וגם להפוך

את העירייה למקום טוב יותר כל הזמן. אפרופו המסיבה שציינת ראש העיר, שהייתה בשוק

תלפיות, זה הייתה, אני קונה באופן קבוע בשוק, פעם בשבוע, ויוצא לי לדבר באופן קבוע כבר כמה

שנים עם חלק מהסוחרים והם בעצמם סיפרו לי שבערב כשהתחילו לארגן, שסגרו את הרחוב

בשתיים או בארבע, משהו כזה, אז היו את הסוחרים שהתרעמו שנהרסה להם הפרנסה והיו את

אלה שהשאירו פתוח ומכרו, המאפיה ברח' סירקין מול המסעדה של אילן שהשאיר פתוח ומכר

פיצות ועוד כל מיני שנשארו ויום למחרת כל מי שלא נשאר פתוח אכל את הכובע, המסיבה הייתה

יוצאת מן הכלל, אני לצערי למסיבות לא יכול ללכת בזמן הקרוב, אבל הייתה יוצאת מן הכלל, מאוד

מאוד נהנו.

מר יונה יהב, ראש העיר

אני יצגתי אותך שם.

עו"ד בועז גור

יצגת אותי, נהדר, וזה גם הייתה מוזיקה שאני אוהב אז בכלל, מעבר להכל

מר יונה יהב, ראש העיר

זה הייתה מוזיקה שאני לא אוהב...

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

33

עו"ד בועז גור

ידעתי, והדבר האחרון על המסיבה שהיא הייתה בסופו של דבר, היה גם שימוש בתוך המסיבה

דווקא בכל השילוב הזה בין ישן לחדש שיש בתוך השוק וזה בדיוק אני חושב הסיפור פה לעבור

מישן לחדש דרך האנשים עם התושבים, וישר כוח גם לך, גם לאסף על העבודה הנהדרת עם כל

הקהילות בעיר, באמת רואים, מרגישים את זה וזה נהדר.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה, בבקשה שרית. הצביע איתי לפניך ורציתי להגיד איתי אבל ברגע שאת הצבעת אמרתי רגע,

רגע, שרית.

עו"ד שרית גולן שטיינברג

אני קודם כל מצטרפת לדברים שאמר בועז, גם אני מגיעה מעולם של שינוי חברתי ואני גם

מאמינה שתהליכים חיוביים בעיר מתחילים מלמטה, מתושבים, יונה, ראית את זה בשבוע שעבר

בעצמך בשכונת כרמליה ולכן אני רציתי להגיד לחבר'ה שיושבים מאחורה ולך ברודר באמת כל

הכבוד, כשאני קראתי בספר הזה באמת קהילת הדר זה מה שהכי משך לי את העין וריתק אותי,

אז באמת כל הכבוד לעשיה. חשוב לי רק לציין שצריך לשים לב ולהיות מודעים שחלק

מהתאגידים, העמותות פה הן בעצם עמותות ותאגידים שהם לא באמת לכוונות רווח, למשל

המרכז לקידום למידה זה לא עמותה, נכון ישראל? זה תאגיד בעצם. (מר בן שלום ברקע, לא

ברור) ואז התאגידים האלה אמורים לבוא ולשרת את התושבים שלנו ומצד שני אנחנו מצפים מהם

לדוחות כספיים מאוזנים, לעמידה בכל התנאים כאילו היו עסק למטרות רווח, והקשיים הם קשיים

רבים, דוגמה לכך זה המרכז לקידום למידה שאני חברה בוועד המנהל בו שאי אפשר לבאמת

להגדיר שם את ההכנסות, כי בסוף אנחנו משרתים אוכלוסיה מוחלשת שצריך לתת לה שירות,

ולכן גם אי אפשר לשקול שיקולים של אני אסגור את המרכז הזה כי הוא לא כלכלי לי ואשאיר את

המרכז הזה, אז צריך לקחת את זה בחשבון ולראות איך אנחנו כעירייה תומכים בתאגידים האלה

שהם חשובים לנו כשירות לעיר, כן בהקשר הזה אני רוצה לציין באמת לטובה ולהגיד תודה לך

ישראל שבאמת עושה המון כדי לראות איך הוא מסייע לתאגידים האלה ולמרכז לקידום למידה,

ואמנם היא לא דיברה פה היום, אבל ניצה נמצאת פה, המנכ"לית של מרכז לקידום למידה והיא

דוגמה חיה לכך שאיך במינימום תקציב היא מצליחה לעשות ניסים ונפלאות, אז גם בהזדמנות זו

אני רוצה לומר לך תודה.

ד"ר איתי גלבוע

אני רוצה גם כן אם אפשר.

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

34

מר יונה יהב, ראש העיר

איתי

ד"ר איתי גלבוע

אני רוצה, לא אחזור על קודמיי, אני מצטרף לברכות, אבל בשם חבריי מימין יש גם כאלה, וחבריי

משמאל כן ירבו, אני רוצה, יעקב, לציין לטובה את מי שעשה, מי שכתב את הדברים המרגשים

שהנחתם פה, שי ניר, רוני בר זיו ומיטל רוט, רעות אביב וגם את הציור של רפי פרץ, באמת יפה,

מרגש, קראנו ואם היה נדמה שהפרענו זה כי דיברנו על מה שכתוב פה, מאוד מרגש, תודה רבה.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה רבה למנכ"לים שהשתתפו בדיון, לא באופן פיזי אלא רק בעצם נוכחותם.

מר שמואל גנץ, מנכ"ל העירייה

אני רוצה להודות לחברי מועצת העיר שקיבלו את ההמלצות שלנו כשישבנו ודנו בחלוקה של

התקציבים החל משש שנים אחורה בתקציבים של שש השנים האחרונות והתלבטנו מאוד איך

אנחנו מחלקים את התקציב כשכל אחד יושב על החלקה שלו, והסוגיה של לסייע לקהילת הדר

באופן ישיר לסטודנטים שבחרו לגור פה, הייתה התלבטות לא פשוטה, היינו צריכים ליישר הרבה

מאוד מעגלים, ובסופו של דבר אנחנו רואים את התוצאות של הדבר הזה, רואים פה את

הדיבידנדים, אני אומר את ההערה הזאת בשנים הבאות כשאנחנו נשב פה הרבה פעמים על

תקציבים, כשהמועצה הזאת תשב על תקציבים ותצטרך לקבוע סדרי עדיפויות, אני חושב שנקודת

הציון הזאת שראינו פה גם בבית הגפן, בית הגפן היה התאגיד שסבל שנים רבות עד שבשנים

האחרונות הצלחנו יישר אותו במאמצים רבים, בדמים רבים שהשקענו בהם ואתם חברי המועצה

אישרתם לנו לבצע את זה. אני חושב שהתודות מגיעות לכם ועל הביצוע כבר נאמר פה מספיק,

תודה רבה.

מר יונה יהב, ראש העיר

תודה, זה לא בכדי שאתם שמתם דגש על קהילת הדר, שזה שינוי חברתי יוצא דופן שלא מתקיים

בשום מקום אחר בארץ. רק מעטים יודעים איך זה התחיל. אני לפני עשור הזמנתי עבודה אקדמית

בבית ספר לעבודה סוציאלית מפרופ' צבי איזיקוביץ שמזה עשור הוא יו"ר התאגיד הזה של קהילת

הדר, הוא יצא לשנת שבתון הבוקר ולכן הוא לא נמצא כאן בדיון וכל מה שהתבצע ואתם רואים את

זה פה זה על בסיס אותה עבודה שנעשתה, זה היה חלק מקירוב של אקדמיה לקהילת שטח, זה

אפילו עורר מחשבות להוריד את הבי"ס לעבודה סוציאלית לתוך העיר, אני חושב ששתי

פקולטאות, שלוש, לא יכולות להיות בתוך קמפוס, חייבות להיות בתוך עיר, זה אחת,

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016

35

הארכיטקטורה, עכשיו עושים סימנים ראשונים להוריד אותה והאירוע שיהיה ביום חמישי הבא זה

יהיה השלב הראשון של סדנאות של הפקולטה שיורדות להדר, בי"ס לעבודה סוציאלית הוא

השניה ובי"ס למשפטים שצריך להיות ליד בית המשפט, זו דעתי, אבל עוד חזון למועד, אבל בסוף

זה יהיה. הפקולטאות האלה תחזורנה לתוך העיר והן תקרנה על כל העיר. מה שקורה עם החמש

מאות חמישים צעירים שיש לנו בהדר זה פשוט חזון אחרית הימים, זה משהו ענק, אנחנו כל כך

אוהבים את החבורה הזאת, לכן כל דרישה שהם מביאים אלינו שהיא אף פעם לא בשמיים והיא

תמיד נעשית בשום שכל ובצורה נעימה אנחנו משתדלים למלא, כי באמת הם צודקים, צריך לחדש

את הדר, ואומר את זה אדם שנולד שם וגדל שם וחי שם את רוב שנותיו, לפחות חמישים אחוז

משנותיו חי ברח' הלל, ואני זוכר שהמאבק הכי גדול היה על שיפוץ רח' הלל ואלה רחובות שאין

להם מוצאים אחרים וכשאתה סוגר אותם אתה יוצר, אבל אם לא היינו משפצים את רח' הלל יחד

עם הקהילה לעולם לא היינו מסיימים את העבודה שם, ואני מודה לך ברודר, ברודר כאילו נולד

לעניין הזה, זאת אומרת עושה את זה באמונה, חי את זה עשרים וארבע שעות ביממה, גם ברודר

זה אדם שאף פעם אי אפשר להגיד לו לא, אל תנצל את זה, ואני מודה לכולם על הישיבה

שמבחינתי הייתה מאוד נעימה, תודה רבה.

גב' ברכה סלע, מזכיר העיר

תודה רבה.

ישיבה נעולה

פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית חיפה

ביום 29 במרץ 2016