פרוטוקול מן המניין מס' 2

לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 2/18

מיום 6/2/18

על הפרק:

דיווח

אישור פרוטוקול 1/18

הצגת תכניות עבודה מקושרות תקציב מחלקות המועצה

אישור חוק עזר שמירת ניקיון ואיכות הסביבה

אישור תקציב אחזקת ועדים

אישור ועדת רכש

עדכון אלירם כממלא מקום גזבר

תב"רים

שונות

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 2/18

מיום 6/2/18

משתתפים:

יוחאי דמרי

-

ראש המועצה

רעות מעודה

-

חברת מועצה

- נגוהות

ראובן טל

-

חבר מועצה

– בית חגי

מיקי הראל

-

חבר מועצה

- תלם

ישי גבאי

-

חברת מועצה – אשכולות

איתמר קינד

-

חבר מועצה

- סוסיא

יאיר שנייד

- חבר מועצה- סנסנה

שוש אדר

-

חברת מועצה - שמעה

נעם חן

-

חבר מועצה מעון

הדר בן גרא

-

חבר מועצה מצדות יהודה

רפי קדוש

-

חבר מועצה טנא עומרים

שלמה פריינטה

-

חבר מועצה אדורה

רועי גולדשמיט

-

חבר מועצה עתניאל

חסרים: אלישבע רוזנפלד

-

חברת מועצה - כרמל

אתי אדרי

-

חברת מועצה - שני ליבנה

שמוליק צביאל

-

חבר מועצה

- מעלה חבר

נוספים:

דוד סגל - מבקר המועצה

אלירם אזולאי

-

מנכ"ל המועצה

אלון קרקובסקי

-

מנהל מטה ר.מ.

מנהלי מחלקות

-

דן קאפח – מערכות מידע

יונתן שמיר -הנדסה

חיליק גוטמן - חינוך

לאה מנדל - ישובים

עוזי בכר –תשתיות ואיכה"ס

נדב צחור - ביטחון

רפי וורצמן – שירותים חברתיים

ציפורית גליק – יועצת ארגונית.

משרד מישור שיקובצקי - ברכי קופמן ומירי

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 2/18

מיום 6/2/18

דיווח

דיווח- גזבר המועצה סיים את תפקידו ביום חמישי האחרון. נצא בקרוב לאיתור וגיוס גזבר חדש. בתקופה הזאת אנו מציעים לאישור המליאה שאלירם המנכ"ל ימלא מקום גזבר.

התקיימו החודש ישיבות מטה עם מטה- מעון, טנא, נגוהות, כרמל, אשכולות. ישיבות אפקטיביות. בשבוע הבא נהיה באדורה. בדינמיקה בישיבות מטה עם מטה מתפתחות המון אנרגיות חיוביות, הידוק זיקות העבודה, הכרת התמודדות הישובים עם קשיים שוטפים והכרת הצרכים הנקודתיים בכל ישוב.

אבטחת מידע- עסוקים במיגון תשתיות קיימות. מוקד רשותי- החל פיילוט של אתר הישובים דרך התשתית של האפליקציה של המועצה בסנסנה, מעלה חבר, בית יתיר. ככל שהפיילוט יצליח נרחיב אותו לעוד ישובים ונחסוך להם תפעול אתר ולתושב נאפשר לקבל את כלל השירותים במקום אחד.

אמצעי תקשוב בבתי ספר– אושר קול קורא תשתיות, רכש וציוד. התחילו ישיבות הנעה עם בתי הספר.

מחסני השוק- אנו מעריכים שיפתח לפני פסח . פנים המבנה בהצטיידות וגמרים אחרונים של היזם.

אולם הספורט במיתרים- קונסטרוקציית גג הונפה , אנו מתקדמים בהתאם ללו"ז המתוכנן.

תכנון תב"ע- אושרו תכניות לסוסיה ומעון.

אישורי תושב 2018- ייעול תהליכי העבודה, כ-80 אחוז מהציבור קיבל את האישורי תושב באופן יזום. השאר יכולים לקבל דרך האתר ואין צורך להגיע למועצה.

הנחות המס- ב"ה הצלחנו במהלך להגדלת ההנחות ל2018 . בחלק מהישובים ההנחות מגיעות ל12 אחוזים, בחלק האחר ל-10 אחוזים. יכול להשאיר בקופה המשפחתית עד 20,000 ₪ בשנה (תלוי בגובה ההכנסה ובעבודת שני בני הזוג).

תחום תשתיות ואיכות הסביבה: עובתה תאורת ביטחון באזור עתניאל, קו הביוב של ליבנה- טיפול שורשים. מפגעי הסופה- הסתיים המיפוי עם שמאי על הנזקים בבית חגי ובישובים נוספים.

ביטחון: שיתוף פעולה עם "וויז" למיקום הישובים ומקומות בתוך הישוב, שב"מ עתניאל עובד במתכונת מלאה. חולקו דיפרבולטורים במוס"ח ובישובים. בוצעו אימוני כיבוי

28 תאונות דרכים באזורנו בחודש האחרון! כדאי לקחת לתשומת ליבנו , הוצאנו לתושבים הודעות ועץ ריח לאוטו עם הנחיות איך לנהוג נכון יותר ולהגדלת מודעות למניעת משלוח סמס בנסיעה.

פעילויות היחידה לנוער בסיכון (להב"ה)- ישוב טנא- סדנת חיזוק הקשר הורים ומתבגרים.

שמעה וליבנה- בני נוער היו בשיחה עם אמא של ילד ששם קץ לחייו בעקבות הצקות ברשת.

מיניות בריאה- רכזי הנוער עברו הדרכה.

שירות פסיכולוגי: התנהגות הגיל הרך- הרצאה לגננות.

תיירות: פעילויות חנוכה באתר סוסיא היו כ3000 משתתפים, סוכנויות טיולים הגיעו לחשיפה להגדלת הכניסה של קבוצות לאזורנו.

תקציב תאורות כביש 60 – 900 אלף ₪ אושרו לתכנון קו תאורה מבית חגי לעתניאל התכנון יבוצע עי נתיבי ישראל.

תכניות עבודה 2018

תקציב המועצה- סקירה של יוחאי את תהליך בניית התקציב ומה עשינו עד כה (הצגת מצגת):

תקציר מה חדש בתכניות העבודה?

מחלקת ישובים: מרכז מידע, משווק, ומלווי ישובים.

הנדסה : הגדלת תקציבי התכנון (תב"ר) והכנסת רכז תכנון, ליווי יזמי לבניית שכונות.

תשתיות : תוספת של פינות גזם, שיפור פינוי אשפה וניקיונם ,וחיזוק משק המים היישובי.

תיירות :השקעות תשתית תיירותיות נוספות, הבאת תיירים מהעולם, הגדלת אירועי משפחות.

חינוך : תוכנית אב לחינוך, שינוי מערך חוגים, הקמת בה"ס להורות משותף לרווחה, תוכנית ניצנים בית ספר של החופש הגדול חנוכה ופסח, רכז נוער חילוני.

רווחה : הקמת ציוותי מוגנות מינית, עו"ס ייעודי לתלם ואדורה, הכלת בריאות הנפש בקהילה.

בטחון : הרחבה והכשרת מתנדבים לרפואת חירום בישובים, השלמת הצבת דפיברילטורים.

לשכת ראש מועצה ומנכל: תקציב להכנת תיקי פרויקט, תקציב לליווי ישובים ליזמות כלכלית, תקציב לעידוד ניהול תקין, הקמת המוקד הרשותי המאוחד, אמנת שירות, תקציב לשיפוץ והבאה לתקן גני שעשועים, אחזקת גני ישובים בישובים. הגדרת רכזת תעסוקה ויזמות.

השינויים העיקריים בין התקציב הנוכחי לתקציב שאושר במליאה בינואר 2018

פרק

הצעת תקציב 2018 כפי שאושר בינואר 2018

הצעת תקציב 2018

פער

הערה

סעיפי הכנסות:

ארנונה

16,419

15,186

-1,233

דיוק בהתאם לטבלת שטחים וגביה ונתוני ביצוע 2017

מענקים כלליים

29,569

30,605

1,036

דיוק והתאמה להסכמים וביצוע בשנת 2017

רווחה

8,525

7,725

-800

התייעלות כללית ודיוק במספר סעיפים

החזר מקרנות והכנסות מיוחדות

25

2,766

2,741

העברה מקרנות לצורך מימון מלוות פיתוח

סעיפי הוצאות:

פרעון מילוות

2,229

4,970

2,741

מימון מלוות פיתוח

הרכב תקציב הוצאות-הכנסות

הכנסות

הוצאות

יתרה

תברואה

1,226

3,258

-2032

שמירה ובטחון

2,137

3,920

-1,783

תכנון ובנין עיר

1,851

1,658

-193

נכסים צבוריים

503

4,425

-3,922

טקסים וארועים

0

200

-200

שירותים עירוניים שונים

1,184

6,383

-5,199

תיירות ופיתוח כלכלי

0

987

-987

שירותים חקלאיים

0

60

-60

חינוך

48,022

57,706

-9,535

תרבות

546

2,861

-2,315

בריאות

560

1,163

-603

רווחה

7,725

10,768

-3,043

מפעל הביוב

2,880

2,271

609

סיכום הכנסות עצמיות והוצאות מוניציפליות

48,571

19,895

28,676

סה"כ

115,405

115,405

0

ישי: האם הגזבר היה שותף בסגירת התקציב 2018?

יוחאי: מאתגר לבנות תקציב כשהגזבר לא נמצא. לא כל הנתונים שהגזבר הציג היו נכונים ולכן היינו צריכים לעדכן ולערוך שינויים נוספים בסגירת התקציב 2018.

יאיר: הכנסות עצמאיות 13 אחוז – בספר התקציב מופיע רק מהארנונה. לא מבין מאיפה הגיע הנתון של 19% הכנסות עצמיות. הוסבר כי הכנסות עצמיות כוללות ארנונה+ הכנסות נוספות.

הכנסות עצמיות וכלליות:

1. ארנונה ומיסים -

15,186

2. מענקים כלליים -

30,605

סה"כ

45,791

שוש: שואלת על גידול בהכנסות מארנונה: תקציב 2017 מול תחזית ביצוע. יותר במיליון ₪ הכנסות מהארנונה. מאיפה נובע הגידול בצפי?

יוחאי: העמקת גביית ארנונה, גידול בהכנסות מגביית ארנונה מהמחצבות.

שלמה : איך נרשם סעיף הארנונה מכסף שנמצא בקרן של גבייה מהמחצבות?

אלירם: סעיף הארנונה נרשם רק על בסיס מזומן. אם לא קיבלנו בשנים הקודמות זה לא נרשם שיש גבייה של הארנונה.

ישי: האם חובה שיהיה גזבר למועצה? שואל אם אפשר לקחת חברה שתעשה את התפקיד של הגזבר במקום להעסיק גזבר?

יוחאי: יש ממלא מקום בינתיים. אלירם לקח על עצמו את התפקיד עד שיימצא גזבר אחר.

יוחאי: עלו שאלות בתחום היועצים. זה כלי העבודה של ראש המועצה על מנת לקדם את האינטרסים של המועצה. ראש מועצה שצריך לקדם פרויקטים, לקדם במשרים ממשלתיים סדר יום. הדרך לקדם זה לפעמים באמצעות

היועצים - בין אם זה יועץ אסטרטגי, יועץ פוליטי, יועץ קשרי ממשל או יועץ ארגוני. במהלך השנתיים האחרונות החלפנו כוח אדם 15-20 אנשים, כולל מנהלים בכירים. המשמעות של ניהול בכיר- אלירם צריך ללוות מנהל, שמנהל ידע לעבוד עם אנשים. זה נכון גם כלפי דרג הביניים. מועצה צעירה, במקום כזה, היא לוקחת לעצמה יועצים שיסייעו בעניין . אם יש יעדים בתכנית האסטרטגית ומגדירים יעדים של שקיפות, של תכניות עבודה- אז כן, זה עולה כסף. זה תפקיד של ראש המועצה לקדם אג'נדות. כדי לקדם את זה אני צריך את העזרה ואותה אני גם מקבל מיועצים כאלה ואחרים. יועצים קיימים גם בהנדסה: פרויקטור, קונסטרוקטור וכו'.

אני מצפה מהמליאה לתת בי אמון להוביל את הדברים. בעניין הזה אני לא מסתיר שום דבר. לקחנו משרד של עו"ד שמוביל יוזמת חקיקה כדי שנצליח לפתור בעיה כזאת (מדובר על הישובים החדשים במבואות ערד).

איתמר: אנחנו באים לשאול שאלות, לבקר.

יוחאי: אני לא אהבתי את ההתנהלות שהתנהלה. אבל אין לי בעיה עם שאלות וביקורת. התנהלות של אמירות שאמרו בלי שנבדקו. אל תקבע, תשאל ואח"כ תקבע.

איתמר: אני יוצא נגד האמירה, "אין פה אמון מוחלט". אנחנו נבקר, נשאל שאלות, גם שאלות קשות.

יוחאי: התפקיד שלי זה להוביל, להתוות מדיניות. הובלנו תכנית אסטרטגית- שיתפנו את הציבור ואת משרדי הממשלה ואישרנו אותה במליאה כדי לראות את הפיתוח של האזור 10 ו20 שנה קדימה.

איתמר: אמון צריך לבנות. אנחנו כחברי מליאה צריכים לשאול שאלות קשות. אם ההתנהלות תהיה טובה, אם יהיה שקיפות. מבחינת התפקיד- גם לבקר.

יוחאי: ספר תכניות העבודה מקושרות תקציב- שקיפות מלאה. הייתי חבר מליאה 10 שנים. מעולם לא היה ספר כזה, כזאת שקיפות. אם יש שאלות אני אתן תשובות.

יש דיונים שאפשר לעשות גם לפני המליאה. לא לעשות בדקה ה-90. אפשר היה לבוא עם הדברים האלה קודם.

נעם: מציע להציג את התקציב בכמה דיונים בנפרד מתכניות העבודה.

אלירם: יש פה עומק גדול של תפוקות שדרשנו מהמחלקות, ברמה שהיום אנחנו יודעים להציג, זה לא רק מה המועצה רוצה לעשות, היום אין מנהל במועצה שאין לו תכנית עבודה לאותה שנה, שהיא נגזרת מהתכנית האסטרטגית והתכנית הגדולה יותר שמתקיימת במועצה.

ציפורית: סביב היועצים- פרשת יתרו. איך זה שמשה הגדול זקוק למישהו מהצד לייעץ לו. עד היום היעוץ הארגוני- זו ההבנה הזאת. זווית תומכת מהצד הנדרשת למנהיגות. היכולת לראות את הדברים ממקום קצת אחר זה תמיד מניב משהו. יכולת להיעזר בו. חשיבות שלהשקיע בתשתיות הארגונית- יש התנהלות בלי הבנייה של תשתית ארגונית. עשיה מנהיגותית מחייבת הבנייה של תשתית ארגונית. יש הבדל בין רשויות שעובדות עם תכנית עבודה

ובין כאלה שלא. החוברת מייצגת דרך שנעשתה פה, לאורך שלוש שנים, שיטתית, לדעת כל שנה להגיד מה עוד נדרש מהמנהלים, לייצר רעיונות חדשים. תהליך לא מובן מאליו. לייצג גם אסטרטגיה וגם משימות באופן הולם. תהליך משמעותי, איכותי ושקידם את המועצה. החשיבה האסטרטגית הזאת היא ערך, נכס, עבור השולחן הזה. המנהלים ישבו ולא וויתרו לעצמם, לעשות תכנון משמעותי. עמדה מקצועית, נתונים שאספו, לבקר את העשייה שלהם. עשייה מאד מקדמת, הר חברון במקום מאד מכובד. חשיבה אסטרטגית יציבה וחזקה. שיתוף פעולה. מודה למנהלים על העבודה הגדולה.

אלון- הצגת פעילות מטה:

מציג את תכנית העבודה שלו מקושרת התקציב.

סעיף פיתוח התכנון האזורי- ביצוע עוגנים של תיירות, גיבוש נושא כיבוי והצלה. עבודה על כבישים אזוריים.

סעיף היסעים: סעיף הסעות מועצתיות- לא חינוך או רווחה. קווי לילה לנוער, הלוויות. פעילות תרבות מסוימות וכד'. ב-2017 מימנו הסעות חריגות לנוער, תלם אדורה סנסנה ואשכולות. בהינתן ויש צורך נשלח הסעה. יש תח"צ היום אז משתדלים להפחית בזה.

אירוח וסיורים: כל מה שקשור להוצאות שקשורות לאירוח. סיורים שוטפים של אחמים, מפגשי פורומים שונים.

סעיף פעילות מיוחדות: מיועד לפעילויות רוחביות וארגוניות. יועצים זה מכאן גם.

אלירם: מדיניות של הכיבוד- אלא אם כן זה משהו מאד חריג, כמדיניות לכל המועצה- כל הכיבוד מגיע מספקים מקומיים. על מנת לעודד תעסוקה מקומית. בנוסף, אירועים מועצתיים שעושים במסגרת המחלקות או במסגרת המועצה- בחלק הפנימי של המועצה מייצרים איזושהי סטנדרטיזציה. שיהיה דומה. מצד אחד מכבד, מצד שני שומר על צניעות ,זה כספי הציבור.

אלון: לאור בקשתכם המוקדם- התייחסות לנושא היועצים:

התקשרויות מתוכננות ל2018:

שוש: יועץ הוא צריך להיות לתקופה מוגבלת. אחרת הוא כמו עובד מועצה.

שלמה: היועצים צריכים להיות בהתאם לגודל של המועצה.

אלון: אציג את תכנית 2018 לתחום היועצים.

אמנון בן דהן- 40 אלף ₪ שלב א'- יועץ פיתוח אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה. משולם מתקציב הוצאות מיוחדות. לעזור לישובים לקדם פרויקטים להגדלת מקורות הכנסה עצמיים בישובים.

ליאורה טושינסקי- יועצת ארגונית, 60 אלף ₪. עבודה מול מנהלי מחלקות בעיקר חדשים אבל גם הקיימים. עזרה בניהול שוטף במחלקות.

מתן לרמן- כ40 אש"ח מיתוג, עיצוב, קופירייטינג- חוברות בנושא קידום קליטה, מחלקת תיירות (קמפיין סוכות, פסטיבל הדובדבן).

ענבלים-100 אלף ₪- קשרי ממשל. מייצגים את המועצה מול ועדות כנסת, קידום פרלמנטרי, שרים ומשרדי ממשלה.

"לידור ורותם"- 36 אלף ₪- ייעוץ קשרי ממשל ייעוץ אסטרטגי.

ישי: כל עוד זה משתלם כיועץ אז בסדר. האם יש מדדי יעילות שנמדדו על אותם יועצים. האם השיווק הזה עשה לנו טוב. מעניין אותי לדעת- יעילות דובר.

איתמר: מציע שיהיה דו"ח כמה שעות עבדו היועצים, פירוט תפוקות.

לשכת מנכ"ל- אלירם:

סיכום 2017- שיפוץ מתקני חצר במוסדות חינוך בישובים ושטחים ציבוריים. כל גני השעשועים בישובים נמצאים בתהליך לאחזקה שוטפת כדי לעמוד בתקן.

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

דן מציג את היעדים של מערכות מידע לשנת 2018.

שוש: מה זה קרן הדרים לקידום והגשמה? (מספר התקציב)-

אלירם: זה חלק מחובה של המועצה, כחלק מהסכמים של המדינה עם הסתדרות העובדים, אחוז מסוים לעובדים מסוימים שנקלטו עד שנת 2001. מונחה על ידי הסכמים של המדינה עם ההסתדרות והשלטון המקומי. מחויבים.

נעם חן: מה זה חקלאות - 92 אלף ₪.

אלירם: יש ועדה חקלאית משותפת להר חברון, שומרון, בנימין וגוש עציון. בכל מועצה יש לוועדה פעילות כדי לקדם את החקלאים הקיימים ולאפשר לעוד חקלאים להיכנס וללוות אותם בתהליך ובאנשי מקצוע מתאימים. היעדים בהר חברון ל2018 לוועדה החקלאית: לקחת את כל השטחים שנמצאים בקווים הכחולים, למפות אותם מה מתאים לאיזה גידול, מתוך מטרה משוך לחקלאים ויזמים חקלאיים במגוון האפשרויות בהר חברון מבחינה חקלאית.

רעות: שיפוץ ותחזוקה של גני שעשועים- מי אחראי על התחזוקה? מאיפה התקציב? על פי מה נקבע התעדוף?

אלירם: השלב הראשון הוא להביא לתקן. יצאנו עם קול קורא ליישובים בו המועצה משתתפת ב 50 אחוז מעלות השיפוץ ועד 25 אלף ₪. מרכז את זה איציק רוזיליו. הוא מוכשר לתת את התקן החודשי. אנו בתהליך לקבל אישור של מכון התקנים שאנחנו בתור מועצה נהיה חברה מתחזקת. היום עובדים דרך משכ"ל ולא ממש מרוצים. התקציב השוטף הוא לאחזקה.

ישי: יש עלייה של 200 אלף ₪ של שכר לשכת מנכ"ל. מבורך שיש עשייה. שואל אם זה עוד כוח אדם?

אלירם: עדכון שכר מנכ"ל ע"פ אישור משרד הפנים והמליאה .וכן תקן של צוערת משרד הפנים. 90 אחוז מהתקן אנו מקבלים החזר ממשרד הפנים, נמצא בסעיף מענקי משרד הפנים.

לאה- מחלקת ישובים, קהילה וצמיחה:

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

שוש: מי עובד במועצה ומי במתנס? כל ההשאלות של כוח האדם.

לאה: אני עובדת מתנ"ס.

מגמה של עלייה בקליטה ביישובים. פחות עוזבים ויותר נקלטים.

רעות: מברכת על מחלקת ישובים והמלווים, שעה וחצי של מנהלת צמיחה עם כל ישוב- כדאי להרחיב את מסגרת הזמן כדי להגיע לתוצרים ותפוקות.

שוש: מחלקת ישובים וקהילה היא לא שלנו, היא לא מהמועצה (בגלל שלאה עובדת מתנ"ס), למה היא מציגה ולא מנהל המתנ"ס?

יוחאי: המתנ"ס היא תאגיד עירוני. כשאני מעביר תקציב מהמועצה למתנ"ס, זה כסף ציבורי.

שלמה: כל הסעיף של לאה לא מופיע בו כספים.

לאה: רוב התקציב מתב"ר.

חיליק- חינוך ומתנ"ס

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

מדגיש עבודה משותפת של מתנ"ס והחינוך.

יוחאי: זכינו. בדר"כ יש נתק בין הפורמלי לא-פורמלי. לילד כאן יש רצף של 24 שעות. תכנון של סה"כ הדברים הוא טוב כי זה מחובר.

איתמר: מעוניינים לראות את ההפרדה מבחינת התקציב של מתנ"ס – מחלקת חינוך.

חיליק- המטרה של תכנית אב לחינוך. לקבל החלטות מקצועיות לגבי פתיחת מוס"ח, לפי נגזרות של היעד בגידול האוכלוסייה עד 2025.

יאיר: מה היה הדלתא של ביצוע 2017 מחלקת חינוך? אישרנו גרעון של חינוך של 9 מיליון ₪. יש פער של 130 אלף ₪. לגבי הביצוע- יש פער של 2 מיליון ₪.

חיליק: תקציב של 80 מיליון ₪ בחינוך ולמתנ"ס ביחד. יש תקציבים שמגיעים יותר מאוחר, והם מעודכנים יותר מאוחר מה שמשפיע על התקציב.

יוחאי: בין התקציב 2017 שאישרנו למה שמוצג בביצוע יש שינוי.

דוד סגל: מאשרים את הדוחות הכספיים של 2017 ביוני. לא עכשיו, שם נוכל לראות את השינויים הסופיים.

יאיר: בית ספר מוכר שאינו רשמי מצריך השתתפות של המועצה?

חיליק: חוק נהרי. 75 אחוז השתתפות בבתי ספר חיצוניים על כל תלמיד שלומד בבית ספר אחר.

רעות: אחזקת מוס"ח שיפוצי קיץ? איך מתחלק בין 2 בתי הספר?

חיליק: מה משרד החינוך מאשר (גיל- המבנה של סוסיה יותר ישן, ולכן מקבל יותר תקציב). נגזר מצרכים- עשינו שיפוצי פנים רבים בבי"ס דביר, ומעט שיפוצי חוץ. הולכים לבנות עוד כיתות בבית הספר. עושים בשיתוף עם מנהלי בית הספר.

רעות: הילדים שלי בבית ספר בעתניאל, הילדה לומדת במקלט. לא מבינה את החלוקה. כשרוצים משהו ויש מטרה משיגים אותה. איפה עומד, מה מול מה?

יוחאי: בית ספר דביר לפני 3 פרויקטים משמעותיים: מבנה של אולם ספורט, בניית 6 כיתות נוספות והרחבת חצר.

שלמה: אישרנו את מסגרת תקציב. לחינוך מורידים מיליון ארבע מאות ₪. איך משפיע על החינוך? האם הדבר משפיע על כספים שמגיעים מבחוץ?

חיליק: יש דברים שאנחנו יודעים לחתוך אותם- ניהול עצמי חתך חלק מתקציבי בית ספר והעברנו את זה למשרד החינוך. הנהלות וכלליות של בית ספר- נחתכו, מביאים ממשרד החינוך.

ישי: רכז ספורט- שכר של 2017 ושכר 2018 מופיע בתקציב?

חיליק: ב2017 לא היה רכז ספורט. נכנס באוקטובר 2017. המועצה מקבלת את הכסף מהספורט ומעבירה למתנ"ס. הרכז ספורט מקבל שכר מהמתנ"ס.

ישי: רכז נוער חילוני. לא רואה סעיף תקציבי לכך. לדעתי זה טעות- לפצל משרה אחת של רכז נוער, ולעשות אותה שתי משרות.

הייתי חלק בוועדת חינוך. צר לי על כך. באמת חשבתי שיש לי מה לתרום. אסטרטגיה של המחלקה. לא זכינו לראות את התקציב והתכנון בצורה מוקדמת. אם רוצים שתהיה ועדה עניינית, צריכים להביא את כל הנתונים.

חיליק: מנהל מח' נוער- ירידה בעלות התקציבית. נכנסה עובדת חדשה והשכר שלה מעודכן בהתאם. רכז נוער חילוני- מופיע במתנ"ס ולא בחינוך. מנהל מח נוער חייב להיות במועצה.

שוש: צריכים דיון בנפרד על סעיפי התקציב של המתנ"ס.

חיליק: אני חושב שהנוער החילוני צריך לקבל התייחסות נוספת, רוצים להכיר יותר טוב את הצרכים ולעשות להם פעילויות ייעודיות.

נעם: הוצאות ניהול עצמי בדביר- למה הורדנו 10 אלף ₪?

אלירם: אנחנו מהרשויות האחרונות במדינת ישראל שנכנסו לפרויקט של ניהול עצמי. לא שואלים אותנו.

אלירם: חיליק ואני ביחד עם מישור מתכננים לנתח את סעיפי החינוך לעומק , תקציבים של משרד החינוך מול מה שיש לנו כרגע. לנתח את סל תקציבי החינוך מול מה שזכאים ממשרד החינוך. האם מתקצבים אותנו ביתר או בחסר ואיפה יש לנו גמישות.

לוקח מספר חודשים לנתח את כל הדבר הזה. עבודה מאד סיזיפית ועמוקה בסעיפים הקטנים. בסופה תהיה לנו תמונה יותר ברורה.

שוש: אנחנו הרגולטור של המועצה. איפה היינו כל 2017.

יוחאי: הדברים הם דינאמיים. מעריך שאנחנו נביא תקציב מעודכן לפני סוף שנה. תקציבים תוספתיים שיש לנו- עדיין תקועים בצנרת.

שוש: התקציבים שאתה צריך לקבל- זה הבונוס.

יוחאי: אנחנו מסתמכים פחות ופחות על התקציבים התוספתיים. מבינים שזה מה שהולך לקרות. לא רוצים לסמוך על התוספתיים.

שלמה: איך חיליק יעמוד בתקציב הזה? לא מציגים את זה פה.

יוחאי: בתקציב 2017 הדלתא של החינוך הייתה 17 אחוזים בין ההכנסות להוצאות. כדי שנבין את המספרים. בשביל זה חברת מישור מלווים אותנו. נבדוק אם יש עוד מקומות להתייעל , כשנדרש לשינוי תקציבי- נביא את זה למליאה.

ראובן טל: תקציב החינוך גדל, אנחנו מעוניינים לקצץ את העלויות השוטפות של המועצה. זה עיקר התקציב. כדי לפנות את התקציבים התוספתיים לפרויקטים. לאורך כל השנים- היו פערים בין התקציב שתוכנן ואושר במליאה לבין מה שבוצע בפועל. סגרנו את הפערים האלה בגלל שיוחאי הצליח להביא כספים תוספתיים יותר ממה שציפינו אבל במקום ללכת לפרויקטים נוספים הם באו לכסות בורות כלכליים.

על פי התחזיות של 2017 היא תיסגר במרץ, תיסגר מאוזן. בזכות תקציבים תוספתיים שיוחאי הצליח להביא גדולים ממה שאנחנו רגילים.

הביצוע שלקחנו, של 2017- הוא לא ביצוע מיטבי. אין לנו מדדים מספיק טובים. נצטרך לתקן ב2018 את התקציב, לעשות התאמות שצריך לבצע. יש גם קיצוצים. התאמות זה גם משחק בין הסעיפים.

אלירם: הדיון היום הוא דיון תקציב ותוכניות עבודה. מנהלים עבדו מאד קשה ב2017 בשביל לעשות את מה שהם עשו, ושהשירותים יהיו טובים. גם ב2018 עבדו מאד קשה על תכניות העבודה המוצעות . ישנה אווירה תוקפנית מול המנהלים. הייתי מצפה ורוצה, שיהיה דיון ענייני בתכניות עצמם ,להסתכל על מה נעשה ,מה רוצים לעשות. לא רק על סעיפים תקציביים.

נעם: מבקש לעשות בנפרד דיון על סעיפי תקציב למחלקות ואת העניין של הצגת תכניות עבודה 2018. הביקורת היא על המספרים, על הכספים. יש הערכה מאד גדולה על מנהלי המחלקות והעובדים.

עוזי- תשתיות ואיכות הסביבה

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

עוזי - נשאלתי לגבי המים בישובים - אנחנו אחראים על איגום המים בבריכות ובמגדלים, הישוב ספק המים ובאחריות הישוב זה תשתיות המים. הישובים כספק מים יכולים להרוויח מהמים עפ התעריפים של רשות המים בקניה ומכירה.

רפי: אין היום ישוב שמצליח בשוטף להתמודד עם תשתית מים לקויה.

אלירם: זו אכן בעיה שרוב הישובים מתמודדים איתה, אנחנו ממליצים לישובים כשכשנכנס יזם להקים שכונה בישוב, להשקיע חלק מהתקבולים מהיזם בשיפור תשתיות המים. משרד השיכון מקצה בעצמו 15 אלף ₪ לשיקום של תשתיות ותיקות (גם מים). אלה המקורות המרכזיים שיש לדברים האלה. בסוף העבודה של ספקי המים- קריאה וחיוב למשפחה. ככל שהישובים לא מסוגלים להתמודד. הפחתים עולים וגדלים.

ב2017 הבאנו יועץ מים. הצענו אותו בחינם לישובים. שיעשה מיפוי. 5 ישובים לקחו אותו- בישובים שלקחו אותו. לא כולם יישמו את התכנית. מי שיישם את התכנית הרוויחו המון.

ישי: בעיה רוחבית בישובים. בוא נשים את זה כפרויקט.

עוזי: זה היעד שלי. לשפר את משק המים בישובים. אנחנו עובדים על זה.

ישי: קודם כל ישר כוח. שני דברים- 1. אשפה רטובה: לאן מפנים? יש מקום להתייעלות? 2. האם אתה חושב שצריך להוסיף כחלק מהתקציב עוד משאית כדי לשפר את השירות לתושב?

עוזי: היה לנו ליווי לבנות תכנית אב לאשפה. איפה עובר הקו בין משאית אחת למשאית נוספת. החלום שלי זה תחנת מעבר למשאיות. יש תכנית עבודה יומית שבניתי בנושא כדי להתייעל. ברגע שיהיה עוד משאית או פתרונות אחרים. תהליך כלל ארצי של הפרדת פסולת. עובדים על פינות מחזור.

שוש: אני לא יודעת למחזר.

עוזי: קבענו עם הישוב מקומות ייעודיים לפינוי גזם ופינוי גרוטאות. בדקנו את המרחקים ויחד עם הישוב החלטנו על מקומות לכך. שכל הישוב יידע שרק בפינות האלה מפנים. אם יזרוק את המזרן ליד הפח הביתי הוא לא יפונה.

נעם: מתי תהיה פה הפרדה כמו גוש עציון?

עוזי: גוש עציון חוזרים אחורה. הפח הכתום לא עבד.

נעם: תשתיות חברת חשמל. הפסקות חשמל רבות. ובנוסף מחזור מי ביוב- מט"ש. האם פעיל? האם מחזירים את המים לתוך הישובים?

עוזי: מט"ש- מים מוחזרים. מחפשים קליינט לכך. צריכים להגיע לרמה. ישבנו והחלטנו שנותנים את המים כמו שהם. מספר שתיים. בסוסיה הגענו עכשיו למספר שלוש. זה נכנס לעבודה במיתרים. הקמנו פורום ביוב.

רפי- שירותים חברתיים:

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

שוש: מועדוני יום לגיל המבוגר? האם יש צמצום בפעילות?

רפי: נשים מגיל 62 הן שותפות פעילות מבחינת משרדי הממשלה, גברים מגיל 67. אין לנו 60 מבוגרים בגילאים האלה, קשה לנו לאסוף את כל הקבוצה. הקבוצה כרגע יותר קטנה. היתכנות להקמת בית אבות בהר- חושבים על זה, צריכים יזם. בעשור הקרוב יגיע לגיל הקובע.

יאיר: ישנו פער בין תקציב לביצוע

רפי: יש תקציב ממשרד הרווחה. כל שקל שהוא אומר כן, זה 75 אגורות. הרשות צריכה לשים 25 אחוז מכל תקציב. דלתא של 25 אחוז. לא כל הכספים נכנסו. נעדכן את התקציב כשיגועו הכספים.

שלמה: הורידו מיליון ומשהו ש"ח מהתקציב. איך אתה מתמודד עם זה?

רפי: הורידו אולי ממה שביקשתי. התקציב גדל. בחישוב שעשו בתקציב הראשוני - לא הכניסו את הכספים שצריכים להגיע.

יוחאי: יש פה בקשה להתייעל. התקציב של המועצה צריך להיות יעיל. ביצענו ב2017 32 אחוזים דלתא בין ההכנסות להוצאות. רוצים לרדת ל28 אחוזים. מתבקש על פי החוק 25 אחוזים. רוצים לראות איפה אנחנו באים לידי ביטוי. דלתא של ההסעות. להביא את כל הכסף מהסעיף של ההסעות.

שוש: ההשקעה של המועצה ברווחה היא 25-30 אחוז. במחלקות אחרות משקיעים יותר.

יוחאי: זה מה שאנחנו יודעים לשים במערכת של האיזונים.

אלירם: כשעשינו את העבודה בין מסגרת התקציב שאושרה בינואר לתקציב המוצע התברר שי פער גדול בהכנסות- הסעות מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית)- העמקנו את העבודה יחד עם מישור ורפי, משרד הרווחה מתקצב את הכסף הזה ולכן הורדנו את זה מחלק המועצה. זה סכום גדול של כ1.4 מלש"ח ממשרד הרווחה. הדלתא קטנה בזכות הגדלה בהכנסות. הסעיף הזה היה מעוות. הסעיף תוקצב 73 אחוז מועצה והשאר משרד רווחה. כשהבנו שזה צריך להיות הפוך עדכנו את הסעיף.

שלמה: חודש עבר מהצגה של מסגרת התקציב, ועכשיו הוא בכלל לא מעודכן.

אלירם: כל יום שנעבור על התקציב, אנחנו יכולים לדייק אותו יותר. זה דבר דינאמי. תקציב הוא הנחות עבודה ולא עשרת הדיברות. ככל שנעמיק בזה ונהיה יותר מקצועים, נוכל להביא תקציב יותר מדויק. בתקופת הזמן הזאת שאני מעמיק בתקציב, אני מבין יותר ממה שהבנתי לפני שנה.

יונתן- מחלקת הנדסה

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

רעות: רוצה לשבח את יפעת. גמישות מחשבתית ויצירתיות כדי לקדם ולעשות.

נדב- מחלקת ביטחון

הוצגה מצגת לסיכום 2017 ויעדי 2018 כולל תקציב.

נעם: חוות מעון- מערכת כיבוי אש. איפה זה עומד?

נדב: ישנה סוגיה עם משיכת הצינור. צריך לזרז ולקדם את זה.

הדר בן גרא: יש תכנון להוציא קורס חובשים בקרוב?

נדב: לפני חודשיים סיימנו קורס חובשים וקורס מגישי עזרה ראשונה, אם יהיה ביקוש (לפחות 20) נוציא.

ישי: הוצאת חוק עזר עירוני לחברת שמירה- במקום הישובים.

אלירם: לכל ישוב יש צורך אחר. לא רצינו לפגוע בישובים אחדים ולפגוע באחרים ולכן קיבלנו בעבר החלטה במליאה שלא מקדמים חוק שמירה. בתור אגודה מותר לקבל החלטה לקחת חברת שמירה ולגבות מהתושבים.

שוש: אדוריים- לא רואה תקצוב כאן. מופיעים סעיפי תקציב שהם לא שלך.

נדב: סעיפי תקציב שלא שלי טעות סופר. לגבי אדוריים- יש חלוקה בסיפור ההחזקה יחד עם אמנה. חלק מהדברים עברו לתקצוב של אמנה.

רעות: אשמח להתייחסות על ציר אדוריים נגוהות. כביש בשטח A.

נדב: הכביש במצב לא טוב אך ישנה בעיה לטפל בכבישים בשטח A רמא מודע לעניין וכרגע אין פתרון מספק.

דוברות-

ישי: עדיין חושב שבדוברות צריך להציג איך מודדים יעדים? שיווק נכון זה דבר חשוב.

יוחאי: נביא לפה את שמעיה, ונעשה דיון נוסף על הדוברות.

ישי- רוצה להחריג את סעיף הדוברות מההצבעה על כלל התקציב. יש דברים שמפריעים לי.

יוחאי: אני מעלה להצבעה לאישור תקציב 2018 כפי שהוצע ללא שינויים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תקציב 2018 ותכניות העבודה ל2018.

בעד- 7. נגד- 6. נמנע- אין.

יאיר: מבקש לבדוק האם הקול של רועי פסול. הוא חבר ועד מקומי . האם ההצבעה תקפה?

שלמה: מבקש לבדוק את זה משפטית.

אלירם: רועי חבר מליאה, אם צריך את הפרוטוקול שבו רועי גולדשמיט התפטר מועד מקומי עתניאל אציג לכם.

יוחאי: העניין ייבדק על ידי היועץ המשפטי והמבקר.

ראובן טל: זהות ועדים זה מאד נחמד. חבר ועד מקומי שיש לו חובות, רשאי ראש המועצה לפטר אותו מהוועד המקומי. אך אי אפשר לפטר אותו מתפקידו כחבר מזכירות האגודה.

יוחאי: המליאה תפנה לממונה לקבל את אישור חברי המליאה הנוכחים.

** 6 מחברי המליאה שהתנגדו לתקציב יצאו.

ראובן: מבקש לעשות הצבעה נוספת להצבעה על התקציב. יש גבול לכל תעלול.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תקציב 2018 ותכניות העבודה ל2018.

בעד- 6. נגד- אין. נמנע- 1.

חוק עזר לשמירת הניקיון ואיכות הסביבה

אלירם: רקע לאחר שעלה לראשונה למליאה החוק מונתה ועדה של המליאה שדנה בחוק. אישרנו נוסח במליאה בהתאם להמלצות הועדה. הנוסח עבר למשרד להגנת הסביבה. היו שינויים מינוריים על ידם.

הנוסח המוצע הוא לאחר אישור המשרד להגנת הסביבה ,אנחנו צריכים לאשר את זה שוב במליאה ולהעביר לאישור משרד הפנים.

חוק עזר להר חברון (איכות סביבה, מניעת מפגעים ושמירת הניקיון), התשע״ח- 2018

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 57 ו-72 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון) התשל״ט - 1979

(להלן־ תקנון המועצות האזוריות), ולפי סעיפים 2 ו־15 לחוק איסוף ופינוי פסולת למחזור, התשנ״ג -

11993, סעיף 19 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד – 19842, וסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א ־

19613, כתקפם של דינים אלו בישראל מעת לעת, כפי שאומצו בנספח 9 לתקנון המועצות המקומיות

(יהודה ושומרון), התשמ״א־ 1981, ובכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביהם (להלן- ״חוק איסוף

פסולת למחזור״, ״חוק שמירת ניקיון״, ״חוק למניעת מפגעים״ וכן ״תקנון המועצות המקומיות״,

בהתאמה), וכן מתוקף סמכותה לפי סעיף 11(ג) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח ־ 19684, כתוקפו בישראל

מעת לעת וכפי שאומץ בפרק ט1 לתקנון המועצות המקומיות, בכפוף לשינויים שנקבעו בפרק זה

לגביו(להלן - חוק רישוי עסקים), ובאישור השר להגנת הסביבה, מתקינה המועצה האזורית הר חברון חוק עזר זה:

פרק א׳ - פרשנות

הגדרות

1 . בחוק עזר זה -

״אדם״

לרבות חברה או התאחדות בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם

מאוגדים;

״בור

שפכים״

בור אטום המשמש או המיועד לשמש לקליטת מי שפכים לשם סילוקם;

״בית״

לרבות כל בית, חלק מבית, וכל בנין או מבנה אחר, שאנוש דר בהם או

תופש אותם, בזכות עצמו או בדרך אחרת, אם ביום ואם בלילה, או שנועדו

לדירה או לתפישה כגון זו, ובין שכולם מעל לפני הקרקע ובין שכולם או

מקצתם מתחת לפני הקרקע; כל מבנה הבנוי על מגרש ולרבות כל בנין וכל

חלק מהם, בין שהוא בנוי אבץ, בטון, טיט, ברזל או עץ, או כל חומר אחר,

וכולל בית משותף, בית דירות, בית עסק ובנין ציבורי, בין שהם תפוסים

ובין שאינם תפוסים.

״בית

״משותף״

כמשמעותו של בית בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ״ט-51969 כפי

תוקפו בישראל מעת לעת, וכפי שאומץ בנספח 8 לתקנון המועצות

המקומיות, בכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביו (להלן- ״חוק

המקרקעין״);

״בית עסק״

או ״עסק״

כל מקום המשמש לתכלית כלשהי שאינה למגורים ולרבות לתכלית של

מתן שירותי מכירה או ייצור או שרות כמו חנות, כל-בו, מרכול, משרד,

מפעל, בית מלאכה, מחסן;

״בנין״

כל מבנה, בין אם הוא עשוי מאבן, בטון או טיט, ברזל, עץ או כל חומר

אחר המשמש לצרכי בנייה, כולל החפירות, היסודות, הקירות, התקרות, הארובות, המרפסות, ״הכרכובים״, או כל בליטה או חלק מהבניין או כל

דבר המחובר אליו או כל קיר, סכר מעפר, חומה, גדר או כל מבנה אחר

התוחם או המקיף כל קרקע, כיכר או באר מים.

״בעל חיים״

חיה, לרבות יונק, זוחל, בהמה, דגה ובעל כנף;

״בעל נכס״ ־

אחד או יותר מאלה :

שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים ובאין שכירות כאמור - האדם המקבל או בזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלם אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כזה - הבעל הרשום של הנכסים;

בעל דירה כמשמעותו בסעיף 77א׳ לחוק המקרקעין ;

נציגות בית משותף כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין;

מי שחובת תשלום המיסים חלה עליו או מי שניצולו המסחרי או שמירת ערכו של המגרש הינה באחריותו;

״בעל בית עסק״־

(1)

(2)

(3)

(4)

״בעל בית עסק״־

(1)

(2)

(3)

(4)

אחד או יותר מאלה:

בעל נכס שבו פועל עסק;

מחזיק של בית עסק;

מי שמנהל את בית העסק;

בעל היתר או רישיון, הדרושים לפי כל דין להפעלתו או לניהולו של

בית עסק או לעיסוק בו, או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון או

היתר כאמור, לרבות בעליו של עסק, שותף פעיל בו או אחראי

לעסק;

(5)

(5)

מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל בית עסק;

״גן״־

גן ציבורי, חורשה או שדרה, על מתקניהם וכל מקום אחר ברחוב שצמחים

צומחים בו, בין שהוא גדור ובין שאינו גדור, אגם או בריכה או מזרקה

שברשות הרבים;

״דירת

מגורים״

נכס או חלק מנכס, המשמש או מיועד לשמש למגורים, לרבות בית מגורים ודירה כמשמעותם בסעיף 77(א) לחוק המקרקעין, או יחידת מגורים אחרת;

״הודעה״־

מסמך בכתב מטעם המועצה אשר נמסר לפי חוק עזר זה;

״השלכה״־

לרבות נטישה, זריקה, שפיכה, הנחה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;

"ועד מקומי״־ כמשמעותו בתקנון המועצות האזוריות

ע״ר מדינת ישראל התש״ח, חוס׳ א', עמ' 1.

ס״ח מרינח ישראל החשנ״ח. עמ׳ 8.

ק"ח מדינת ישראל החשל״ח, עמ׳ 1184.

9ס"ח מדינח ישראל תשנ"ח מסי 1666 . עמ

"ימי

מנוחה"

הימים שנקבעו כימי מנוחה בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח- 61948(להלן־ פקודת סדרי השלטון והמשפט), כתקפה בישראל ־ תחילתם חצי שעה לפני שקיעת החמה בערבי ימי מנוחה וסופם במוצאי ימי מנוחה עם צאת הכוכבים, לרבות תשעה באב כמשמעותו בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ״ח־ 19977, כתוקפו בישראל מעת לעת;

״ליקוי

מהותי״־ פגם היורד לשורשו של עניין;

״מגרש״־ קרקע שאין עליה בנין;

״מדביר״ מי שבידו רשיון לפי הוראות חוק רישוי עסקים והיתר לפי הוראות תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל״ה - 81975, כתקפן בישראל מעת לעת וכפי שאומצו בפרק ט1 לתקנון המועצות המקומיות בכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביהן.

״מדד״- מדד המחירים הכללי לצרכן, שמתפרסם מעת לעת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל;

״מהנדס״־ מהנדס המועצה, לרבות עובד המועצה שהמהנדס הסמיכו בכתב לעניין חוק עזר זה, כולו או מקצתו ובלבד שנתמלאו בו תנאי הכשירות המנויים בתקנון המועצות האזוריות;

״מועצה״־ מועצה אזורית הר חברון;

״מזיקים״ כהגדרתם בחוק להסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו- 2016 (להלן – חוק המדבירים) כתוקפו בישראל מעת לעת.

״מחזיק״ אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;

״מי

שפכים״ פסולת המורחקת בהזרמה או פסולת נוזלית, לרבות מוצקים בתרחיף ומוצקים מומסים;

״מפגע״־ אחד או יותר מאלה:

זיהום אוויר חזק או בלתי סביר משמעותו לפי חוק אוויר נקי, התשס״ח- 2008, כתוקפו בישראל מעת לעת.

בניין שהוא לקוי באופן שעלולים לחדור אליו או דרכו מים, רטיבות, טחב, רוח או עשן;

העדר בור או העדר מיתקן שפכים במקום שבו אין חיבור למערכת הביוב הציבורית, או קיום בור שפכים שהוא לקוי או אינו מתאים לתכליתו או אינו

מספיק להרחקה תקינה של מי שפכים מהנכס;

צינור מי שפכים, פתח בור שפכים אוטם או ביוצא באלה, שלא נקבע בהם מכסה אטום או שאינו קבוע בהלכה;

חוקן שפכים או צינור אוורור או מרזב שהם סדוקים, שבורים, סתומים או לקויים באופן שגורמים ריחות רעים או נוזלים שבהם פורצים החוצה או מחלחלים מתוכם או שחומרים עלולים ליפול לתוכם;

מיתקן תברואה לקוי או שלא הותקן בראוי או שאינו פועל בראוי;

חיבור או קישור בלתי תקינים של מיתקן תברואה, מיתקן מים או מכל דלק;

כל מקום המשמש או ששימש מערכת מים על בל חלקיה, הנמצא במצב הגורם או עלול לגרום לזיהום המים או לריבוי חרקים;

שימוש במרזב בצינור מי שפכים, או שפיכת בל נוזל שאינו מי גשם דרך מרזב;

(10) הצטברות בל חומר, בין בתוך בניין ובין בסביבתו, הגורם או העלול לגרום לרטיבות או לטחב בבניין או בסביבתו, או העלול להזיק לבריאות או לסביבה באופן אחר;

(11)

שימוש בנכס בניגוד למטרה שלשמה נועד;

(12)

פליטת עשן, גזים או פיח שלא דרך מעשנה תקינה או שלא דרך מעשנה בגובה מתאים;

(13)

הימצאות חרקים, שרצים, חולדות או עכברים העלולים לגרום נזק לבריאות;

(14)

גרימת רעש חזק, ממושך או חוזר ונשנה, שיש בו משום הפרעה לאדם הגר, העובד או המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים, בין שהרעש נעשה בבלי נגינה, ברמקול, בצפירה, בקריאות או בהקשות וביוצא באלה, ובין שהוא נעשה בבל אופן אחר המהווה הפרעה לעוברים ושבים;

(15)

קוצים או כל חומר אחר, הנמצאים בנכס והעלולים לגרום לשריפה או להתפשטותה, או העלולים לגרום להתרבותם של זחלים חרקים ומזיקים למיניהם;

(16)

כל ליקוי בנכס הנובע ממצב החזקתו, המזיק או העלול להזיק לבריאות או לסביבה;

(17)

גג, תקרה או קיר, מעקה, ארובה, תריס, חלון, אשנב, דלת או מפתן, מזחילה, ביב, תעלה, מרזב, צינור, מיתקן תברואה, שהוא לקוי בכללו או בחלקו באופן המאפשר למים, רטיבות, טחב, או רוח לחדור דרכם במידה, שלדעת התברואן עלולה להזיק לבריאות, באותו הנכס או בנכס סמוך;

(18)

העדר מיתקן שפכים בנכס, או אם נמצא בו מיתקן שפכים, שלדעתו של התברואן הוא לקוי, אינו מתאים לתכליתו או אינו מספיק לניקוזם היעיל של הנכסים, ובן ביב או מיתקן תברואה או חלק ממנו, שהוקמו בלא היתר, או בניגוד לחוק התכנון והבנייה או בניגוד לתנאי ההיתר, ולדעתו של תברואן הם לקויים או אינם מתאימים לתכליתם;

(19)

בריכה, חפירה, מזחילה, תעלה, בור מים, מיכל מים, בית כיסא, בור שפכים, ביב, בור פסולת, פח אשפה, גן או בניין שלדעת התברואן הם במצב מזוהם או עלולים להזיק לבריאות;

באר, בור מים, מכל מים, מיתקן שפכים ובל מקום המשמש לאגירת מים, שלדעתו של התברואן, עלולים לגרום לזיהום המים שבתוכם או להתפתחות יתושים בהם;

צינור שפכים, צינור דלוחים, צינור אוורור, בור שפכים, תא בקרה, כוך או

ביב שהם לקויים, סדוקים, שבורים, סתומים או פגומים באופן שגזים או נוזלים שבהם עלולים לפרוץ החוצה או לחלחל מתוכם;

החזקת בעלי חיים באופן המזיק או העלול לדעת התברואן להזיק לבריאות;

שטח אדמה שאינו גדור במידה מספקת ולדעת תברואן עלול לשמש להצטברות פסולת;

גרימת גזים, ריחות או עשן העלולים, לדעת תברואן, להזיק לבריאות;

הפרעה לשימוש במיתקן תברואה או במיתקני הספקת מים, או הפרעה להחזקתו היעילה של נכס מבחינה תברואית;

הצטברות של עפר, אבנים, עצים, גרוטאות מתכת, גרוטאות רבב, או פסולת אחרת, שלדעתו של תברואן, מזיקים או עלולים להזיק לבריאות;

"מפקח" עובר המועצה שראש המועצה מינהו להיות מפקח לעניין חוק עזר זה, כולו או מקצתו;

״מיתקן

תברואה״

צנרת תברואתית, לרבות אסלה או תחליף לאסלה, מחסום, סעיף, צינור, אבזר, מרזב, מגלש, מיכל מים, תא בקרה, בור שפכים, מיתקן לחימום בנין, מיתקן לחימום מים, מערכת אספקת מים, כמשמעותם בהוראות למתקני תברואה (הל״ת), התש״ל ־ 101970, שאושרו על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש״ל - 197011 כמשמעותן בחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים לשנת 1966 כתוקפו בישראל מעת לעת, לרבות כל חיבור למיתקן תברואה;

״נכס״

בניין וקרקע שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, לרבות רחוב;

״פסולת״

פסולת ביתית, פסולת תעשייתית, פסולת חקלאית, לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, פסולת בנין, פסולת גזם, פסולת מכלאה, ,גרוטאות רכב , וכל דבר אחר העלול לגרום לכלוך, למעט פסולת חומרים מסוכנים, פסולת אסבסט, פסולת זיהומית, פסולת רפואית מסוכנת ופסולת פגרים;

פסולת

אסבסט" כהגדרתה בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011. כתוקפו בישראל מעת לעת .

״פסולת

ביתית״

פסולת שנצברה כנכס המשמש למגורים או במהלך פעילות רגילה של בני אדם, שאינה פסולת בניין, פסולת חקלאית, פסולת תעשייתית, פסולת חומרים מסוכנים או פסולת אסבסט;

״פסולת בית

עסק״

פסולת שנצברה בבית עסק;

"פסולת בנייו" חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לתיקונים או לשינויים של

בניין, או שמשתמשים בהם בקשר עם אותן עבודות, לרבות שיירי הריסות

של מבנים. אבנים, סלעים, עפר, אדמה וכיוצא באלה למעט פסולת אסבסט;

"פסולת חומרים

מסוכנים״

כהגדרת פסולת בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א- 121990 כתוקפן בישראל מעת לעת, כפי שאומצו בפרק ט1

לתקנון המועצות המקומיות ובכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביהן.

(להלן־ תקנות רישוי עסקים);

"פסולת

למיחזור"

פסולת שהינה חומרים ומוצרים מכל סוג שהוא הניתנים למחזור, שהושלכו או המיועדים להשלכה, אשר המפקח קבע שחלה לגביהם חובת מחזור בהתאם לאמור בסעיף 3 לתקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור), התשנ״ח - 131998 , כתוקפן בישראל מעת לעת וכפי

שאומצו בנספח 9 לתקנון המועצות המקומיות בכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביהן. (להלן ־ התקנות);

"פסולת

מכלאה"

לרבות גללים והפרשות של בעלי חיים מכל סוג שהוא;

פסולת

גזם״

צמח קטוף, כרות, תלוש או שנשר, לרבות ענפים, עלים, עשב, דשא, גזם, וכיוצא בהם;

״פסולת זיהומית״,

״פסולת פגרים״

ופסולת רפואית

מסוכנת״

כהגדרתן בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), תשנ״ז־141997, כפי תוקפן בישראל מעת לעת וכפי שאומצו בנספח מס׳ 5 לתקנון המועצות המקומיות(להלן –

״תקנות בריאות העם״)

צמח״

לרבות עץ, שתיל, שיח, ענף, ניצן, תפרחת, פרי, פרח, ירק, עשב או דשא, או כל חלק מהם הנטוע או הצומח;

״ראש

המועצה״

לרבות עובד מועצה שראש המועצה העביר אליו את סמכויותיו לפי חוק עזר

זה, כולן או מקצתן;

״רחוב״

דרכי מעבר המיועדות לשימוש הציבור בין שהן בבעלות פרטית ובין שהן

בבעלות ציבורית;

״רכב״

רכב הנע בכוח מכני או חשמלי או באמצעות גז או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור לרבות אופניים, תלת אופן ועגלה, כמשמעותם בסעיף 1 לצו בדבר התעבורה (יהודה והשומרון)(מס׳ 1310), תשנ״ב-1992;

״רשות

היחיד״

כל מקום שאינו רשות הרבים;

״רשות

הרבים״

כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;

״תברואן"

מנהל מחלקת התברואה של המועצה, מהנדס התברואה של המועצה, רופא

וטרינר של המועצה, הנדסאי איכות הסביבה של המועצה או כל עובד

מועצה מקצועי אחר שהמועצה הסמיכה לכך בכתב לצורך אכיפת הוראות

חוק עזר זה, כולו או מקצתו;

״תכשיר״

כהגדרתו בתקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים

לאדם), התשנ״ד־151994, כפי תקפן בישראל מעת לעת וכפי שאומצו

בנספח מס׳ 9 לתקנון המועצות המקומיות(להלן־ ״תקנות רישום תכשירים

להדברת מזיקים״);

״תעלה״־

תעלה או אפיק ניקוז טבעי, מותקן או מוסדר, המיועד להולכתם וניקוזם

של מי נגר עילי, מי גשמים ומים אחרים, למעט שפכים או מי קולחין, לרבות צינור מוביל, מוביל יצוק, אבזר, תא ביקורת, תא איסוף, תא קיבול, מכון שאיבה, מתקן להחדרת מים למי תהום וכל מתקן ואביזר אחר המשמש להולכה וניקוז של מים;

״תעלת

שפכים״

תעלה להזרמת מי שפכים לרבות סעיפי תעלות שפכים, תאי בדיקה ונספחים אחרים;

10 י״פ מדינת ישראל 1645 התש״ל, עס׳ 2545.

14 ק״ת מרמת ישראל, תשנ״ז מס׳ 5848

15 ק״ת מרמת ישראל החשנ״ד, עמ׳ 285! ; התשס״ג. עמ׳ 104 .

14 ק״ת מרמת ישראל, תשנ״ז מס׳ 5848

15 ק״ת מרמת ישראל החשנ״ד, עמ׳ 285! ; התשס״ג. עמ׳ 104 .

11 ק״ח מדינת ישראל תש״ל מס׳»258 מיום 8.7.1970 עמ׳ 1841

?' ק׳־ח מדינת ישראל התשנ״א. עם׳ 22 ; החשנ׳׳ד, עמ׳ 843.

13 ק״וז מדינת ישראל התשנ״ח, ענד 12 ל.

פרק ב׳ ־ מניעת מפגעים וביעורם.

2. איסור גרימת מפגע

לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר מטעמו לגרום מפגע.

בעל נכס או מחזיק בו חייב להחזיק את הנכס באופן שלא יתקיים בו מפגע וחייב לשמור על ניקיון בנכס ובסביבתו ולנקוט את כל האמצעים הסבירים הדרושים למניעת מפגע

בנכס, ככל שאמצעים אלה נתונים לשליטתו.

3. סילוק המפגע

בעל נכס או מחזיק בו חייב להסיר מיד, לתקן ולסלק מפגע שנתגלה בנכס, ככל שאמצעים להסרה או לסילוק המפגע נתונים לשליטתו.

4. חזיקים משותפים

היו לנכס יותר מבעל אחד או יותר ממחזיק אחד, יחול האמור בסעיפים 1 ו- 2 על כולם יחד וכל אחד מהם לחוד.

5. דרישה לסילוק מפגע

א. ראש המועצה, המפקח או התברואן, רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל נכס או

מחזיק בנכס לסלק כל מפגע בנכס או לבצע עבודות הנחוצות לשם סילוק המפגע

ולמניעת הישנותו, ככל שהאמצעים לסילוק המפגע נתונים לשליטתו של בעל הנכס או המחזיק בו, בהתאם לפרטים, לאופן הביצוע, לתנאים ולמועדים הקבועים בהודעה.

מי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן(א), חייב למלא אחריה.

לא מילא בעל נכס או מחזיק אחר ההודעה שנמסרה לו כאמור בסעיף קטן(א), או שביצע את העבודות שלא לפי הפרטים, התנאים, הצורה, האופן או במועדים המפורטים בהודעה, רש אית המועצה לבצע את העבודות שפורטו בהודעה ולגבות את הוצאות הביצוע ממי שנמסרה לו ההודעה, ובלבד שניתנה לו התראה על כך ביחד עם ההודעה כאמור, זמן סביר מראש.

אישור בכתב מאת המפקח בדבר סכום ההוצאות שהוציאה המועצה ישמש ראיה לכאורה.

6. דרישה לסילוק מפגעי מזיקים

בעל נכס או מחזיק בו יבצע פעולות מניעה וינקוט אמצעי טיפול במזיקים לשם מניעת מפגע מזיקים בנכסו, ויפעל לביצוע הדברה אם היא נדרשת לשם סילוק מפגע מזיקים; בחוק עזר זה, "הדברה", "פעולות מניעה" ו"אמצעי טיפול" - כהגדרתם בחוק המדבירים כתוקפו בישראל מעת לעת.

ראש המועצה, המפקח או התברואן רשאי בהודעה בכתב לדרוש מבעל נכס או ממחזיק

כנכס שבנכסו נמצאו מזיקים, לבצע לשם מניעת הימצאות של מזיקים, הדברה בנכס

ולבצע את העבודות הדרושות לשם כך, בהתאם לפרטים, לתנאים ולמועדים הקבועים

בהודעה;

שימוש בתכשיר להדברת מזיקים יתבצע בהתאם להוראות תקנות רישום תכשירים

להדברת מזיקים ובהתאם להוראות השימוש המופיעות על גבי תווית התכשיר; ההדברה

תבוצע באמצעות מדביר, ככל שהוראות התווית מחייבות זאת.

מי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן(ב), חייב למלא אחריה.

לא מילא בעל נכס או מחזיק אחר ההודעה שנמסרה לו כאמור כסעיף קטן(ב), או שביצע

את העבודות שלא לפי הפרטים, התנאים, הצורה, האופן או במועדים המפורטים בהודעה, רשאית המועצה לבצע את העבודות שפורטו בהודעה ולגבות את הוצאות הביצוע ממי שנמסרה לו ההודעה, ובלבד שניתנה לו התראה על כך ביחד עם ההודעה כאמור, זמן סביר מראש.

אישור בכתב מאת המפקח בדבר סכום ההוצאות שהוציאה המועצה ישמש ראיה כאורח.

7. החלטת המפקח

קביעתו של המפקח בדבר קיומו של מפגע (לפי סעיפים 5-6 לעיל) תהא ראיה לכאורה לקיומו.

8. רחיצה וניקוי של כלי רכב

לא ירחץ אדם רכב ברשות הרבים, באופן שבמקום הרחיצה יישארו שלולית או מים עומדים באופן היוצר סכנה למעבר של עוברי אורח.

לא ירחץ ארם רכב אלא בהתאם להוראות כל דין.

לא ישתמש אדם בהירדנטיים או בציוד כיבוי אש אחר.

9. איסור השקיית צמחים

לא יפעיל אדם ממטרה או מכשיר אחר להשקיית צמחים, ולא ירשה לאחר מטעמו להפעיל

מכשיר כאמור בנכסו, באופן הגורם או עלול לגרום ללכלוך, הפרעה או סכנה לעוברים ושבים

ברשות הרבים, או לאנשים בנכס גובל.

10. איסור עשיית צרכים ברשות הרבים

לא יעשה אדם את צרכיו ברשות הרבים אלא במיתקן המיועד לכך.

עשה בעל חיים את צרכיו בהיטל גללים ברשות הרבים, חייב בעליו או מי שהפיקוח על

בעל החיים בידו, לאסוף מיד את הגללים ולהפנותם.

11. ניקוי, איבוק. ניעור וחיבוט

לא ינקה אדם, לא יאבק, לא ינער ולא יחבוט מרבד, שטיח, כלי מיטה או כל דבר אחר ברשות

הרבים או דרך פתח הפונה אל רשות הרבים, באופן העלול לגרום לכלוך, הפרעה או סכנה

לאנשים המצויים בקרבת מקום.

12. מי שפכים

לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להשתמש במי שפכים להשקיה

לא יזרים אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להזרים, מי שפכים אלא למערכת ביוב ציבורית , ובמידה ואין באותו חלק של היישוב מערכת ביוב ציבורית, לבור שפכים בהתקיים תנאים אלו:

(1) בור השפכים מיועד לקלוט מי שפכים מבניין המשמש למגורים שאין בו יותר משלוש יחידות מגורים ושאין אפשרות סבירה להתקין בו מערכת ביוב או מיתקן לטיפול בשפכים;

(2) בור השפכים מיועד לקלוט מי שפכים מבניין המשמש למגורים שיש בו יותר משלוש אך פחות משלוש עשרה יחידות מגורים, בכפוף לאישור קמ"ט איכות הסביבה;

(3) צינור מוצא מי השפכים מהבניין כאמור בפסקאות (1) ו-(2) יחובר לבור אטום מפני חלחול, שיחובר לבור שפכים.

לא ישפוך אדם ולא ירשה לאחר מטעמו לשפוך מי שפכים אלא בהתאם להוראות כל דין.

ד. לא יוביל אדם ולא יאסוף, יעביר, או ישפוך מי שפכים מבור שפכים או ביב פרטי, אלא באמצעות מערכת הביוב הציבורית או ביובית המיועדת לשמש לפינוי מי שפכים למיתקן לטיהור שפכים.

ה. לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להוביל מי שפכים ברשות הרבים או ברשות היחיד אלא בדרך שאושרה על ידי הפקח, ובהתאם להוראותיו;

13. שפיכת נוזלים

לא ישפוך אדם, לא יזרים וכן לא יאפשר לאחר מטעמו לשפוך או להזרים מתחום נכסו לרשות

הרבים, מים או נוזל אחר, למעט לטובת שימוש אקראי. לעניין זה: ״שימוש אקראי״־שימוש

לצורך ניקוי רחוב או השקיית גן, המותרים על פי דין. לעניין סעיף זה, זרימה של מי גשם

המנוקזים מתוך נכס לרשות הרבים לא תחשב שפיכה או הזרמה, כאמור לעיל.

14. דרישה לגידור

מי שהוא מחזיק בבניין או בעל בנין חייב לגדרו בהתאם לדרישת המפקח ולהנחת דעתו, אם סבר

המפקח כי הדבר דרוש לשם מניעת מפגע או סכנה לציבור.

פרק ג׳ ־ פינוי חפצים מיושנים

15. הגדרות

בפרק זה ־

״חפצים

מיושנים״ חפצים או מיטלטלין שיצאו מכלל שימוש או שאינם משמשים למטרה לה

נועדו מלכתחילה או לשימוש חילופי אחר, בין לצורך עצמי או לצורך

ציבורי, לרבות מכונות וחלקיהן, גרוטאות, תנור, מקרר חשמלי, דוד שמש, אסלה, אמבטיה, רהיטים או כל חלק או כל אבזר מהם וכן גרוטאות רכב;

״גרוטאות

רכב״

רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן

גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו.

16. איסור השארת חפצים מיושנים

לא יזרוק אדם, לא ישאיר, לא יניח, לא יחזיק ולא ירשה לאחר מטעמו לזרוק, להשאיר,

להניח או להחזיק חפצים מיושנים ברשות הרבים, לרבות המדרכה או הרחוב הסמוכים

לנכסו, אלא אם כן דרוש הדבר להעברתו או לתיקונו של אותו חפץ מיושן ובלבד שהחפץ

לא יושאר או יוחזק מעבר לזמן הסביר הדרוש לכך.

לא יזרוק אדם, לא ישאיר, לא יניח ולא ירשה להותיר חפצים מיושנים ברשות היחיד, ככל

שיש בכך משום יצירת מפגע.

17. פינוי חפצים מיושנים

הונח חפץ ברשות הרבים והיחיד שלא כאמור בסעיף 16, רשאי ראש המועצה או המפקח,

בהודעה בכתב, לדרוש את פינויים של חפצים מיושנים למקום שציין בהודעה, ובתוך

המועד שנקבע בהודעה.

כל אחד מאלה חייב בפינוי החפצים המיושנים מרשות הרבים למקום שקבע ראש

המועצה או המפקח וצוין בהודעת ראש המועצה או המפקח:

אדם המוכר, מרכיב, מספק חפצים שמחליפים חפצים מיושנים;

בעלם של חפצים מיושנים;

מי שברשותו, בהחזקתו או בשליטתו חפצים מיושנים.

מי שנדרש לפנות חפצים מיושנים ולא עשה כן, רשאי ראש המועצה או המפקח לאחר

שהודבקה על החפצים המיושנים הודעה במקום בולט בדבר הכוונה לסלקם בתוך 48

שעות, להורות על סילוק החפצים המיושנים אל המקום שנועד לכך ולהניחם שם.

חפצים מיושנים יושמו במקום שהורה עליו ראש המועצה או המפקח ללא קיום שמירה

מטעם המועצה;.

לעניין האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) בכפוף לכל דין רואים את מי שהיה הבעלים

האחרון של חפצים מיושנים או שהחזיק בהם אחרון בטרם נמצאו ברשות הרבים,

כאחראי בלעדית לכל נזק שייגרם לכל אדם כתוצאה מהשארת חפצים מיושנים כאמור

בסעיף קטן(ד).

18. גרוטאות רכב

לא יעמיד אדם גרוטאות רכב ברשות הרבים.

לא יעמיד ולא ישאיר אדם גרוטאות רכב ברשות היחיד, אלא אם כן גרוטאות הרכב

מצויות בחצרו של אדם המחזיק בהן כדין או מנהל בהן כדין עסק של גרוטאות רכב.

נמצאו גרוטאות רכב ברשות הרבים או ברשות היחיד, בניגוד להוראת סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המועצה לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיפים 8א ער 8ד לחוק שמירת הניקיון.

19. רכב ברשות הרבים

לא ישאיר אדם רכב ברשות הרבים במקום אחד למשך תקופה העולה על 60 ימים ברציפות.

הושאר רכב ברשות הרבים במקום אחד, למשך תקופה העולה על 60 ימים ברציפות, רשאית המועצה להורות על גרירת הרכב מהמקום ולפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיפים 8א עד 8ד לחוק שמירת הניקיון.

פרק ד׳ ־ עקירת עצים והסדרת גדר חיה

20. הגדרות

בפרק זה־

״גיזום״

גדיעת כל חלק מעץ, שיח או צמח מטפס אחר, בין שורש ובין ענף.

21. חובת גיזום גדר חיה

בעל נכס או מחזיק בו חייב לגזום את הגדר החיה הצומחת בתחום נכסו והגולשת מתחום נכסו לשטח ציבורי או לרשות הרבים.

ראש המועצה או המפקח רשאים לדרוש, בהודעה בכתב, מבעל נכס או מחזיקו, לגזום את הגדר החיה הגולשת מתחום נכסו לשטח ציבורי או לרשות הרבים, בהתאם לפרסים, לתנאים, ולמועדים הקבועים בהודעה, ומקבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה, ובלבד שהודעה כאמור תהא בכפוף להוראות צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה ושומרון( (מס' 306) תשכ"ט – 1969.

22. חובת טיפול בעץ למניעת סכנה או מפגע

בעל נכס או מחזיק בו חייב לטפל בעץ אשר בשטח נכסו, ולדאוג כי העץ לא מהווה סכנה או מפגע לציבור.

נוכח ראש המועצה או המפקח שעץ הנמצא ברשות היחיד גורם, או עלול לגרום סכנה לציבור רשאי הוא לדרוש, בהודעה בכתב, מבעל נכס או ממחזיק בו, לגזום את העץ או לנקוט את כל האמצעים האחרים הדרושים, לדעת ראש המועצה או המפקח, למניעת הסכנה או המפגע, ורשאי הוא לפרט בהודעה זו את המועד, התנאים ואופן ביצוע הדרישה;, ובלבד שהודעה כאמור תהא בכפוף להוראות פקודת היערות מקבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.

לא ביצע בעל הנכס אחר דרישת ראש המועצה או המפקח כאמור בסעיף קטן(ב), רשאית המועצה לבצע את העבודות המפורטות בדרישה ולהטיל על בעל הנכס או המחזיק בו אשר לא מילא אחר דרישת המועצה, את תשלום ההוצאות שהוציאה המועצה לצורך ביצוע העבודות, ובלבד שהתראה בדבר ביצוע העבודות בידי המועצה והטלת עלותן על

אותו אדם, נמסרה לו ביחד עם הדרישה כאמור זמן סביר מראש.

על אף האמור בסעיף קטן(ג), אישר ראש המועצה לאחר בדיקה, כי עץ נתון במצב שיש בו סכנה מידית למחזיקים או לציבור, רשאי ראש המועצה לבצע את העבודות הדרושות למניעת הסכנה, ללא כל מתן הודעה מראש לבעל הנכס שהעץ נמצא בתחומו, ולגבות את הוצאות הביצוע מאת בעל הנכס.

לא יבעיר אדם קוצים, עצים וצמחים בגן, בשדה או תחת כיפת השמים בתחום המועצה, לשם סילוקם אלא בכפוף לכל דין, לרבות הוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק למניעת שריפות בשדות, התש״י־1949ד', כתוקפו בישראל מעת לעת.

פרק ה׳ ־ הדברת תהלוכן האורן ומזיקים אחרים

הדברת מזיקים

המועצה תדביר את זחלי תהלוכן האורן (להלן ־ הזחל) וקניהם הנמצאים בעצים שבתחום שיפוטה של המועצה ומזיקים אחרים וקניהם; בעד ביצוע הדברה כאמור תשולם אגרה בשיעור שנקבע בתוספת הראשונה ובהתאם לחלוקה שלהלן:

בוצעה הדברת הזחל וקינו ומזיקים אחרים וקניהם ברשות היחיד, מחזיק הנכס שבשטחו

נמצאו הזחל וקינו יישא בתשלום האגרה;

החזיקו בנכס מספר מחזיקים, יישא כל מחזיק בתשלום האגרה על פי חלקו היחסי בנכס.

פרק ו׳ ־ שמירת הסדר והניקיון בגנים ציבוריים

הגדרה

בפרק זה,

״מפקח״

לרבות מי שראש המועצה מינהו בכתב להיות שומר בגן.

כניסה לגן

לא יימצא אדם בגן בשעות שהכניסה לגן נאסרה בהוראת ראש המועצה כמפורט בהודעה המוצגת בגן או בכניסה אליו; לא הוצג כל שלט כאמור, יראו את הכניסה כמותרת בכל שעות היממה.

לא ייכנס אדם למקום נטיעות גדור הנמצא בגן אלא ברשות ראש המועצה או המפקח ובהתאם להוראותיו.

איסור הפרעה

לא יפריע אדם לבעלי חיים שאינם בבעלותו מלהלך, לעוף, או לשוטט בגן; לא יטריד אדם בעל חיים, לא ייקח ולא ינסה לקחת אותו, את ביציו או כל חלק ממנו, ולא ישים אדם מלכודת לבעל חיים ברחבי הגן.

פגיעה בצמח בגן

לא יקטוף אדם, לא יעקור, לא יגדע ולא ישחית כל צמח בגן, אלא אם כן ראש המועצה או המפקח נתן הרשאה לכך ובהתאם לתנאי ההרשאה; ככל שהצמח הוא ערך מוגן כהגדרתו בצו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969 (להלן – הצו בדבר הגנה על הטבע) , הרשאה כאמור תהיה כפופה להיתר הרשות המוסמכת לפי הצו בדבר הגנה על הטבע.

29.התנהגות בגז

לא ידרוך אדם, לא יטפס, לא ישבור, לא ישחית, ולא ירשה לאחר מטעמו לדרוך, לטפס, לשבור או להשחית, דשא, צמח, מקום נטיעות, גדר, משוכה, שער או סורג בתוך הגן או הגוררים אותו לרבות מתקני משחק או כל מתקן שהציבה המועצה בתוך הגן אלא בהתאם להוראות ראש המועצה שנקבעו בהודעה המוצגת במקום, ולא יהלך אדם בגן

אלא בשבילים או בשטחים שנקבעו לכך. לא ילון אדם בגן ולא יקים בו אוהל אלא במקומות שראש המועצה התיר לכך בהודעה המוצגת במקום.

לא יבעיר אדם אש בגן, לרבות העברת אש לצורכי בישול טיגון צלייה או אפייה, אלא באזורים ובגנים המיועדים לכך.

לא ישים אדם, לא יזרוק ולא ירשה לאחר מטעמו לשים או לזרוק פסולת בגן אלא בכלי האצירה המפוזרים ברחבי הגן.

30. כלי רכב בגן

לא יכניס אדם רכב לגן, לא ינהג בו ברחבי הגן ולא ישאירו בגן ללא היתר מראש מאת ראש המועצה או המפקח, אלא אם כן הותר הדבר בהודעה המוצגת בגן או בכניסה אליו, ולמעט אופניים, תלת אופן ורכב של המועצה הנהוג בידי עובד המועצה בעת מילוי תפקידו.

31.רוכלות

לא יעסוק אדם ברוכלות בגן, אלא אם כן הדבר הותר לו במפורש ברישיון רוכלות שניתן לו לפי חוק רישוי עסקים ותקנותיו, כפי שאומצו בנספח ט1׳ לתקנון המועצות המקומיות ובכפוף לשינויים שנקבעו בנספח זה לגביהם.

32. משחקים בגן

לא ישחק אדם בגן במשחקים, אלא בתנאים ובמקומות שהותר המשחק בהם, כפי שיקבע ראש המועצה בהודעה ושפורסמה בגן.

33. איסור הפרעת הסדר בגן

לא יעשה אדם מעשה בגן שיש בו כרי לגרום לסכנה, הפרעה, או נזק לאדם או לבעל חיים המצוי בגן או בסביבתו, או שיש בו כדי להפר את הסדר בגן.

34 הכנסת בעלי חיים לגז

לא יכניס אדם בעל חיים לתוך גן ולא יניחו להיכנס לתוכו, אלא אם הדבר הותר בהודעת ראש המועצה שפורסמה בגן.

הותרה כניסת בעלי חיים לגן כאמור בסעיף קטן (א), לא יניח אדם לבעל החיים שבאחריותו, להלך בלי השגחה וימנע אותו מלהפריע לאדם, לבעל חיים או לפגוע בהם או בצמח בגן.

לא יקשור אדם בעל חיים לצמח, גדר משוכה שער או סורג שהוקמו בגן או ברשות הרבים לשם הגנה על הצמח ולא יניח לבעל החיים לעמוד לידם.

35. קיום אסיפה בגן

לא יקיים אדם בגן עינוג ציבורי, אסיפה כהגדרתה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג־181962, כתוקפו בישראל מעת לעת, לרבות אירועים וחתונות אלא לפי היתר ובכתב מראש המועצה או המפקח, ובהתאם לתנאי ההיתר.

לא ייתן ראש המועצה או המפקח היתר כאמור, אלא אס כן מבקש ההיתר קיבל את הרישיונות, ההיתרים והאישורים הדרושים לפי כל דין לקיום האסיפה או אירוע כאמור.

שמירה על מקווי מים

לא יתרחץ אדם בבריכה, באגם, במעיין, או במזרקה המצויים בשטח הגן, לא יכבס בהם כל

כביסה, ולא ירחץ בהם בעלי חיים או חפץ אחר, אלא ברשות ראש המועצה או המפקח ולפי

הוראותיו, אלא אם כן הוצגה במקום הודעה המתירה הדבר.

הרחקה מגן

מפקח רשאי להרחיק מגן אדם העובר עבירה לפי הוראות חוק עזר זה, ובלבד שהתרה בו תחילה.

פרק ז׳ ־ ניקוי מדרכות

38.הגדרות

בפרק זה -

״מדרכה״

חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם הוא נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו, בין שהוא מרוצף או סלול ובין אם לאו;

״מדרכה הגובלת

בעסק״

כל רוחב המדרכה שלאורך הרחוב הגובל בעסק והנמצאת בין הקווים הניצבים בפינותיו הקיצוניות של העסק;

39. חובת ניקוי

בעל עסק חייב לטאטא את המדרכה הגובלת בעסקו עד לשפת הכביש, באופן שלא תימצא עליה פסולת והיא תהיה נקייה.

חובת טאטוא המדרכה כאמור בסעיף הקטן(א) תחול על בעל עסק בימים ובשעות שבהם העסק פתוח.

לא ישתמש בעל עסק במים זורמים לשם ניקוי המדרכה.

אם בעת שהעסק פתוח סבור ראש המועצה או המפקח, כי המדרכה הגובלת בעסק אינה נקייה, רשאי הוא לדרוש מבעל העסק לנקותה ובעל העסק יטאטא את המדרכה בתוך שעה ממועד הדרישה; דרישת המפקח יכול שתהיה בהוראה בעל פה או בכתב.

40.איסור השלכת פסולת

בעל עסק, לא ישליך ולא יפזר לרחוב את הפסולת שאסף ולא ירשה לאחר מטעמו להשליך או לפזר את הפסולת כאמור.

פרק ח׳ ־ שמירת חזיתות, ניקוי מגרשים, חצרות, כניסות חדרי מדרגות ומקלטים

41.הגדרות

בפרק זה-

״בעל נכס״ ־ לרבות בעל בית עסק;

״חפצים״־ פריט המצוי בחזיתו של בית, בין אם הוא צמוד, תלוי או מונח על החזית ובין אם לאו, לרבות מרזבים חיצוניים, מזגנים, דודי שמש, מכלים, אנטנות תקשורת, צנרת לסוגיה, מתלי כביסה, סורגים, יריעות בד, יוטה או חומר אחר;

״שיפוץ״ ־ לרבות תיקון, שיפור וחידוש של בניין או חלק ממנו וכולל עבודת צביעה, טיח, סיוד, סתימה או מילוי, שינוי מקום צנרת חיצונית, עבודות להגנה מפני חלודה, רטיבות או מים, וכן הריסה או סילוק דבר הפוגע במראה של חלקמהבניין וקירותיו החיצוניים של אותו חלק או בתקינותם, לרבות הסרת מרזב

המותקן על גבי קיר או חלק אחר של הבניין הנשקפים אל רחוב או גינה, שימוש או חיבור צנרת לתעלת ניקוז מי שטיפה או כביסה וכן ניקיון ותקינות המקלט, ובלבד שעבודות אלה דרושות לשם שמירת המראה של חזית

הבניין ואינן טוענות היתר בניה.

״חזית״ -

כל חלק מהבית או מבנה הנשקף אל רחוב או גינה, לרבות חלון, מרפסת, גדר, קיר תומך וכל קיר אחר.

42.שמירת ניקיון נכסים

אדם המעסיק עובדים לעבודות בניה, חפירה, חציבה וכיוצא באלה, או עושה עבודה זו

בעצמו, חייב להבטיח במקום העבודה נוחיות סניטארית כנדרש לעובדים במקום, למשך

זמן ביצוע העבודות, וכן לפנות פסולת שנצטברה במקום, לגדר את המקום, ולהציב

מכולת פסולת להנחת דעת ראש המועצה, המפקח או התברואן.

43.גידור נכס

בעל הנכס חייב לבנות קיר תומך או גדר ולגדר את הנכס או להקים בו קיר הפרדה, ככל שהדבר

דרוש לשם מניעת מפגע או סכנה לציבור, ובהתאם לדרישת ראש המועצה, המהנדס או המפקח

ולהנחת דעתו.

44.ניקיון מקלטים ותקינותם

בעל נכס או מחזיק בנכס יחזיק את המקלט המצוי ברשותו במצב נקי ותקין המאפשר

שימוש בו בכל עת שיהיה צורך בכך בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית,

התשי״א־195119, כפי תוקפן בישראל מעת לעת, כפי שאומצו בהוראת סעיף 32 לצו

בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) מס׳ 1670, תשע״ב־ 2012, ובכפוף

לשינויים שנקבעו בצו זה לגביהן (להלן- ״חוק ההתגוננות האזרחית״).

בעל נכס יערוך כל תיקון ושינוי הדרוש לשם מילוי החובה האמורה בסעיף קטן(א), כפי

שיידרש בכתב, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק ההתגוננות אזרחית.

לא קיים בעל נכס או מחזיק בנכס אחר חובותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב),

המועצה רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי חוק ההתגוננות האזרחית ובלבד

שהתראה על כך ניתנה לאותו אדם זמן סביר מראש .

45.איסור תלייה והנחה של חפצים ושמירת חזיתות

לא יתלה אדם, לא יצמיד, לא יניח, ולא ירשה לאחר מטעמו לתלות, להצמיד או להניח

כבסים וחפצים בחזית הנכס המהווים או עלולים להוות סכנה

לציבור, אלא לפי הנחיות המהנדס; נמצאו חפצים מונחים, תלויים או מוצמדים בחזית

נכס, יראו את המחזיק בנכס כאחראי לתלייתם, הנחתם או הצמדתם של החפצים.

בעל נכס או מחזיק בו ימלא אחר דרישות ראש המועצה או המפקח, בכל הנוגע לסילוק

חפצים התלויים או המונחים בחזית הנכס בתוך הזמן הנקוב בהודעה וכן

לדרישות המהנדס בכל הנוגע להתקנת מסתורי כביסה, דודי שמש, אנטנות וצלחות

תקשורת, מסתורים לבלוני גז, מקומות להתקנתם של מזגנים ומרזבים, והכול כפוף להוראות כל דין.

פרק ט ־ החזקת בעלי חיים

בפרק זה-

״בעל חיים״

למעט חיית בר וערך מוגן כהגדרתם בצו בדבר הגנה על הטבע

47.החזקת בעלי חיים

לא יניח אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להחזיק בעל חיים, אלא אם כן הוא נוקט אמצעים

סבירים כדי למנוע מבעל החיים לגרום סכנה לחייו או לבריאותו של אדם, ולא יחזיקו

באופן הגורם או העלול לגרום לפסולת, מפגע מזיקים או ריחות רעים, לכלוך, או הטרדה

לשכנים או לעוברי אורח.

לא יחזיק אדם ולא ירשה לאחר מטעמו להחזיק בנכס בעל חיים אשר אין מחזיקים אותו

למעשה או בדרך רגילה, אלא לפי היתר מאת ראש המועצה ובהתאם לתנאי ההיתר; בסעיף קטן זה, ״בעל חיים״ ־ למעט כלב.

לא יאכיל אדם בעל חיים ברשות הרבים באופן שיש בו כדי לזהם אותה.

48. הימצאות בעלי חיים ברשות הרבים

לא יניח אדם לבעל חיים שבהחזקתו להלך ברשות הרבים בלא השגחה, ולא ישאיר אדם

ולא ירשה לאחר מטעמו להשאיר בעל חיים ברשות הרבים באופן המהווה או עלול

להוות מכשול, או באופן העלול לגרום נזק, או לבני אדם.

לא יעביר אדם עדר כבשים או עזים ברשות הרבים בלא היתר מאת ראש המועצה או

המפקח ובהתאם לתנאי ההיתר.

49.מניעת שוטטות בעלי חיים על ידי המועצה

מצא ראש המועצה, המפקח או הרופא הווטרינר בעל חיים בלא השגחה ברשות הרבים,

רשאי הוא לתפסו לאלתר, להעבירו למכלאה, לאכסנו או למכרו (להלן ־ תפיסה);

הוצאות התפיסה יחולו על מחזיק בעל החיים, על בעליו, על הרועה ועל אדם שיש לו

שליטה על בעל החיים; נמכר בעל החיים, ינוכו מדמי המכר הוצאות התפיסה והנזקים

שגרם; אישור ראש המועצה בכתב בדבר סכום ההוצאות והנזקים, אם נגרמו כהוצאה

מהיעדר ההשגחה על בעל החיים, יהווה ראיה לכאורה לדבר.

בעל חיים שנתפס לפי הוראת סעיף קטן (א) לא יוחזר לידי מחזיקו, בעליו, לרועה או

לאדם שיש לו שליטה על בעל החיים, אלא לאחר ששולמו למועצה דמי החזקתו כסכום

שקבע ראש המועצה או המפקח בהודעה בכתב.

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יימכר בעל החיים אלא אם כן לא נמצאו לו תובעים

בתוך 15 ימים מיום שנתפס; הרופא הווטרינר רשאי להאריך את התקופה האמורה ער 30

ימים, אם נראה לו שנכון לעשות כן בנסיבות העניין.

פרק י׳ ־ הגשת דין וחשבון לעניין הגנת איכות הסביבה

50. בפרק זה:

״בעל מפעל״

אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהמפעל, או שהיה מקבלה אילו היה

המפעל נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח, מנהל או נאמן, בין

שהוא הבעל הרשום של המפעל ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או

שוכר משנה.

״מזהם״

כל חומר הנפלט או המסולק מהמפעל והעלול לשנות את איכות האוויר או

המים, לרבות מי תהום, מחוץ לשטח המפעל, או עשוי להיות מטרד או

מפגע לציבור או להפריע לפעולה תקינה של מתקנים לסילוק פסולת או

לטיהור שפכים.

״מפעל״

כל מקום שבו מייצרים, מאחסנים או מעבדים טובין, עושים מלאכה או

מספקים שירות.

״שינוי״

לרבות שינוי בסוג התהליך, שינוי בתפוקה, שינוי בשעות העבודה, הרחבת

הפעולה, שינוי בסוג הדלק, שינוי בחומרי גלם וכיוצא באלה;

51.חובת הגשת דין וחשבון.

בעל מפעל יגיש למועצה על פי הודעה מאת ראש המועצה אחת לשנה דין וחשבון בדבר

הפעלתו של המפעל, המזהמים שבו ופליטת מזהמים ממנו; הדין וחשבון יתייחס לשנה

המסתיימת ביום 31 בדצמבר של השנה שבה נשלחה ההודעה ויוגש על גבי הטופס כקבוע

בתוספת השנייה.

בעל מפעל שנמסרה לו הודעה להמציא דין וחשבון כאמור בסעיף קטן(א) ימלא אחר

הדרישה הכלולה בה תוך הזמן הנקוב בה, ואם לא צוין זמן ־ תוך חודשיים מיום שנמסרה

לו.

חל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל, המזהמים שבו ופליטת מזהמים ממנו, יגיש בעל

מפעל דין וחשבון על כך לא יאוחר מ ־ 30 ימים מיום השינוי על גבי טופס כמפורט

בדוגמה בתוספת השנייה.

52.סמכויות ראש המועצה

ראש המועצה רשאי ־

לדרוש מבעל מפעל להגיש דין וחשבון על פי סעיף 56 ;

להאריך מועד מן המועדים שקובע חוק עזר זה אם נסיבות העניין מצדיקות זאת לדעתו;

להודיע לבעל המפעל כי תבוצע בדיקה או בדיקות במפעלו לצורך חוק עזר זה, בתאריך הנקוב בהודעה.

53.סמכויות המפקח

מפקח רשאי ־

להיכנס בכל עת סבירה לכל מפעל בתחום המועצה ולבדוק מי הם בעלי המפעל ומהו

אופי הפעולה המתנהלת בו;

להיכנס בכל עת סבירה לכל מפעל בתחום המועצה כדי לבדוק את הפרטים המפורטים

בדין וחשבון;

לערוך כל בדיקה וכן לתפוס ולהחזיק בכל ממצא היכול לשמש ראיה לעבירה על הוראות

חוק עזר זה.

סמכויותיו של המפקח על פי סעיף זה יופעלו בהתאם לסמכויות המועצה לפי סעיף 57(ג) לתקנון המועצות האזוריות.

54.נקיטת האמצעים על-פי דרישה

הודעה על־פי סעיף 57(ג) תפרט את האמצעים שעל בעל המפעל לנקוט כדי לאפשר ביצוע

הבדיקה או הבדיקות הנדרשות; בסעיף זה, ״אמצעים״ - לרבות התקנת מתקנים.

55.חובת מסירת ידיעות נוספות

בעל מפעל ימסור לראש המועצה, לפי דרישתו בכתב, תוך המועד הנקוב בהודעה, כל ידיעה,

ממצא או מסמך הדרושים לדעת ראש המועצה לביצוע הוראות חוק עזר זה.

פרק יא׳ ־ שונות

56.איסור הפרעה

לא יפריע אדם לראש המועצה, למהנדס או למפקח, או לקבלן מטעם המועצה שקיבל אישור

בכתב מראש המועצה, במילוי תפקידם לפי חוק עזר זה.

57.אחריות התאגיד

א.

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק עזר זה על

ידי התאגיד או על ידי עובר מעובדיו ככל שהעבירה קשורה לתחום פעילותו של התאגיד

ובוצעה על ידי העובד במסגרת עבודתו; לעניין סעיף זה, ״נושא משרה״ ־ מנהל פעיל

בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או עובד מינהלי בכיר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

ב.

נעברה עבירה לפי חוק עזר זה על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה כי נושא

משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן(א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן

כדי למלא אחר חובתו.

58.הודעה לביצוע

כל הודעה לפי חוק עזר זה תכלול את התנאים, הפרטים והאופן לביצוע העבודה ואת

המועד שבו יש לבצעה.

מי שנמסרה לו הודעה כאמור חייב למלאה לפי כל פרטיה, להנחת דעתו של ראש

המועצה, המהנדס או המפקח; תוקפה של הודעה כאמור הוא ער למילויה.

59.סמכות ביצוע וחיוב בהוצאות

לא קיים אדם אחר האמור בהודעה או בדרישת ראש המועצה, המהנדס או המפקח כאמור

בחוק עזר זה, או ביצע עבודה מהעבודות שנתבקש לבצע שלא לפי התנאים הקבועים

בדרישה, או לא השלים את העבודות בזמן שנקבע בהודעת הדרישה, המועצה רשאית

לבצע את הפעולה הדרושה במקום אותו אדם, ולחייב אותו בהוצאות המועצה, ובלבד

שהתראה על ביצוע הפעולה על חשבון אותו אדם, נמסרה לו ביחד עם ההודעה או

הדרישה כאמור זמן סביר מראש.

תעודה מאת ראש המועצה או המפקח המעידים על הסכום לתשלום תהיה ראיה לכאורה לדבר.

הוצאות הביצוע שנגרמו למועצה ישולמו בתוך 15 ימים ממועד משלוח הדרישה על ידי המועצה.

60.מסירת הודעות

מסירת הודעה או דרישה לפי חוק עזר זה תהיה כדין אם נמסרה לידי האדם שאליו היא מכוונת

או נמסרה במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה, לידי אחד מבני

משפחתו הבגירים או לידי אדם בגיר העובד או המועסק שם או נשלחה בדואר במכתב רשום

הערוך אל אותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי- אפשר

לקיים מסירה כאמור, תהיה המסירה כדין אם הוצגה ההודעה או הדרישה במקום בולט באחד

המקומות האמורים או על הנכס שבו היא דנה או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של

האדם שאליו היא מכוונת.

61.שמירת דינים

אמור בחוק עזר זה אינו פוטר את הבעל או המחזיק בנכס או כל אדם אחר מחובה המוטלת עליהם לפי כל

חיקוק אחר.

תוספת ראשונה

אגרה בגין הדברת מזיקים

(סעיף 24)

תוספת ראשונה

אגרה בגין הדברת מזיקים

(סעיף 24)

שיעור האגרה בשקלים

_________חדשים_______

בער הדברת הזחל וקנו ומזיקים אחרים וקניהם ברשות היחיד

50 לעץ

תוספת שניה

(סעיף 56(א))

דין וחשבון על נתונים סביבתיים לתקופה..........................

פרטים כלליים:

שם המפעל:

שם בעל המפעל:

שם מנהל המפעל:

שם האדם האחראי בנושא איכות הסביבה ותפקידו:

מען המפעל:

גוש:

חלקה:

מען למשלוחי דברי דואר:

מס׳ טלפון

המפעל ממוקם באזור: מגורים / תעשיה / מלאכה / מסחר (סמן בעיגול); לפי תכנית בנין

מאושרת:

מרחק המפעל מבתי המגורים הקרובים ביותר:

סוג המפעל ותוצרתו:

שעות העבודה

מספר המשמרות

מספר ימי העבודה -

בשבוע

בחודש..........................................................................

בשנה............................................................................

רציפות הייצור: האם פוע

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]