פרוטוקול מן המניין מס' 6
מסמכים נוספים באותה ישיבה: נספח 1
7-7
מועצה אזורית הר-חצרון
לשכת מנכ"ז?
משתתפים:
נוספים:
מועצה אזורית הר-חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 06-24
אלירם אזולאי
אורי הורוביץ
מלמד ידידיה
שרגא אריאל
קובי בן גרא
זיו שפירא
שמעיה אסולין
אלקנה נוה
אבנר חדד
מאיר כהן
נחום אלינור
בר חי יוסף
מיקי הראל
כהן אלעזר
נעמה פוליאקוב
בלושטיין ניר
דרור דותן
דוד סעייד
רונן כהן
ראובן שדור
יפעת סולומון
גליה ברמי
רויטל סופר
דוד סגל
מיכה סגל
מיום 04/09/2024
א' אלול תשפ"ד
ראש המועצה
חבר מועצה מעלה חבר
חבר מועצה בית חג"י
חבר מועצה נגוהות
חבר מועצה מצודות יהודה
חבר מועצה אשכולות
חבר מועצה אדורה
חבר מועצה מעון
חבר מועצה שמעה
חבר מועצה כרמל
חברת מועצה עתניאל
חבר מועצה סוסיא
חבר מועצה תלם
חבר מועצה טנא עומרים
חברת מועצה שני לבנה
חבר מועצה סנסנה
מנכ"ל המועצה
רמ"ט המועצה
גזבר המועצה
מנהל מחלקת בטחון
מנהלת מחלקת חינוך
מנהלת לשכת ראש מועצה
מזכירת לשכת מנכ"ל
מבקש המועצה
מ"מ חבר טנא עומרים
22|
חח זה
יו הייה
מועצה אזורית הר-חברון זז זמ
מועצה אזורית הר-חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 06-24
מיום 04/09/2024, א' אלול תשפ"ד
אלירם אזולאי: טוב, חברים, אנחנו פותחים את המליאה השישית בשנת 2024. נאשר את
הפרוטוקול של 5.24 ניגש לדיווח. יש מישהו שמתנגד? תודה.
החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 5-24
אושר- פה אחד
אנחנו עוברים לדיווח, קצת מהנעשה באוגוסט עד ספטמבר- היה לנו כאן את ההופעה בעצם של
סוף הקיץ שהייתה של התקווה 6. יצא לטובה. דרך אגב, הם כל כך התלהבו מהרוח שהייתה פה,
עשינו גם פרידה מהמח"ט, היה מאוד מאוד מכובד. הוא גם הזמין אותו לבמה והם כל כך התלהבו
גם מהרוח וגם ממה שהם שמעו לפני שהם החליטו לתת בסוף במקום 40 דקות שעה וחצי. כן.
ספונטנית. הם החליטו, לא ביקשנו.
דרור דותן: הזכירו את כל הנופלים, ביקשו להזכיר את כל הנופלים. כן.
באמת היו שם לדעתי קצת יותר מאלף איש. לפרוטוקול. כמה? אלף. אלף. כן. היו אלף איש. היה
פה בתחילת, אפשר להגיד בסוף הקייטנות של היישובים, הייתה כאן קייטנה לילדי עובדים, יוזמה
של דרור מאוד מאוד מבורכת, גרמה לזה שהרבה עובדים בעצם נשארו לעבוד והייתה כאן מסגרת
מאוד נחמדה שהועסקו בה גם ילדי עובדים וגם בעיקר ילדי עובדים.
דרור דותן: ילדי עובדים, אפילו ילדי עובדים.
אלירם אזולאי: ילדי עובדים, אפילו ילדי עובדים וכל מחלקה פה נתנה איזו פעילות. היה מאוד
נחמד.
ביישובים היו סגירות קיץ, ביישובים, אתם מכירים את זה, אבל לי יצא לפגוש שלושה יישובים
ביחד שהגיעו בלי תיאום ליער יתיר לסגירת קיץ. היה מאוד נחמד. גם אביגיל, גם עשהאל וגם
אדורה. וגם טנא, נכון, ארבעה יישובים.
אלקנה נווה: אני רק אומר שמהתקשורת ביניהם, הם יוכלו ליצור שותף.
אלירם אזולאי: בהכנה לחירום הייתה פה גם הכשרה לרבני היישובים, לחברי צח"י לערב הנהגות
בנושא חירום, כשהמטרה המרכזית היא למעשה שהיישובים והמועצה יהיו מחוברים באופן ישיר,
לא רק עכשיו מזכיר מול מנהל מחלקה או לצורך העניין, לא יודע מה, יושב ראש מול מנכ"ל או מול
ראש מועצה אם צריך בחירום, או מול קב"ט, אלא כל אחד מבעלי התפקידים ביישוב שאחראי על
משהו, לצורך העניין, אחראי הלוגיסטיקה בצח"י היישובי, שיכיר את עוזי ואת האנשים שלו ויתקשר
מולם ישירות בחירום. זה חלק מתוך מהלך שדרור מוביל כאן בחירום, שהמטרה שלו והמהות
שלו, ואנחנו הולכים להיות כנראה גם פיילוט ראשון, בעזרת השם, שיצליח ביהודה ושומרון, אולי
אפילו בכלל בארץ, במועצות אזוריות שהיישוב יש לו, מצד אחד, חיבור מאוד, מאוד טוב למועצה
לבעלי התפקידים בחירום, כל אחד עם התפקיד שלו וגם שהיישוב יודע להתמודד בחירום עם תיק
יישובי מלא. זאת אומרת, אנחנו יודעים בדיוק מה יש לו, מה אין לו, מה החוסרים, מה כל אחד
צריך לעשות כי בדרך כלל הלבנה הזאת של היישוב היא הלבנה הכי חשובה כדי להתמודד עם
חירום וזה תמיד אתגר במועצות אזוריות.
₪ יו 7
מועצה אזורית הר-חברון ו
היה גם אימון למכלול הנדסה ואוכלוסייה, גם תרגיל רשותי. שאנחנו בתוכו. זה תרגיל של שלושה
ימים, שיסתיים מחר אחרי צוהריים, ואנחנו בעצם תוך כדי יום העבודה בתוך התרגיל, בכל מיני
הזרמות שנותנים לנו פיקוד העורף.
נפגשנו עם במשרד החינוך, גם כדי להכיר את הפונקציות המרכזיות וגם כדי לבקש תגבור לבתי
הספר שלנו. קיבלנו סל מאוד יפה של שעות בשווי של כמיליון שקל, שהם לא בבסיס של משרד
החינוך לשנת הלימודים הקרובה, וחילקנו אותו בין מוסדות החינוך לפי הצרכים השונים.
עם מפקד כיבוי אש סיכמנו באופן עקרוני שאנחנו מקימים כאן במיתרים תחנת כיבוי שבעזרת
השם אני מקווה שבמהלך החודשים הקרובים נחנוך אותה והמשמעות היא שיהיה פה 24/7 צוות
כיבוי עם כבאית כאן במיתרים, צמוד למשטרה בעזרת השם והדבר הזה, הדבר הזה בעצם יאפשר
לנו במיוחד ביישובים שהם צמודי יער, מענה הרבה יותר טוב חוץ מהמתנדבים שיש לנו ביישובים
לכיבוי, מענה שנוכל להיות עם מענה גם יותר רחב ומקצועי וגם 24/7 עם כבאים.
נפגשנו ראשי הרשויות של יהודה ושומרון עם ראש הממשלה, בעיקר, כדי לדבר וללחוץ על נושא
הסנקציות. אצלנו בהר חברון לצערנו יש לנו לא מעט. ועל המשך הבנייה ביהודה ושומרון. ראש
הממשלה התחייב שהוא ימנה פרויקטור ישיר מטעמו שיטפל בסוגיה הזאת. הוא טרם עשה את
זה, ואנחנו לוחצים ומקווים שהוא ימנה את זה בקרוב, וצריך להביא את זה להחלטת ממשלה.
פורום המנכ"לים, דרור, אם אתה רוצה להגיד על זה כמה מילים.
דרור דותן: החלטנו שיש הרבה דברים שאנחנו בראייה אזורית צריכים להסתכל עליהם ואנחנו
גם חברים טובים, זה גם יצא טוב. גם אורי של גוש עציון וגם אביב מקריית ארבע. אני ככה מידי
פעם מלמדים סוגיות משותפות. חלק מהדברים מסכימים, חלק פחות בסוף היום. הדיון על המוקד
הביטחוני הוא נוגע גם לזה.
אלירם אזולאי: זה גם שלוש רשויות שצריך להגיד, חכ"ל יהודה משותף לשלוש הרשויות האלה,
הרבה מאוד עבודות שאנחנו רוצים ברמת התשתיות ומבנה הציבור. יש קשר ישיר בין המנכ"לים
שהם בסוף הנציגים שלנו בחכ"ל.
כל נושא הקרקעות בעצם קיבל בקיץ הזה תנופה מאוד מאוד משמעותית גם בפעילויות של הרבה
פעילויות נוער שהיו הנצחות, גם בסוסיה, בדרך הגבורה הם קראו לזה, הם עשו טיילת בין היישוב
לבין האתר, טיילת מאוד מאוד יפה ומושקעת. עם נדנדות וספסלים ותאורה, ואפילו בחנייה שם
יש יציאה מהדרך שאפשר לנסוע בין האתר לבין היישוב. הרבה כרמים, מעל 150 דונם כרמים
ניטעו במהלך השבועות האחרונים עד ט"ו באב כדי להספיק את השנה. היו גם חניכות בכרמל,
חנכו, הנוער בנה שם במשך חודש ומשהו מצפה מקסים בצורת מגן דוד לזכר צביקה לביא
ובנגועות לזכר נועם רז, הרימו שם שתי בריכות גדולות ובוסתן ופרגולות.
גם בהימנותא, נכון, גם בהימנותא יש, בעשהאל יש אגודה שיתופית חקלאית. זאת אומרת
התאגדו, תושבים פרטיים הקימו אגודה לצורך חקלאות, חתמו הסכם עם קק"ל וקיבלו בעצם
אדמות של קק"ל שנמצאות בהר חברון, מתחת לעשהאל, צמודות לשטח 8, ולמעשה הקימו שם
כרם באזור מאוד מאוד קשוח, גם שמירה על אדמות מדינה, גם יוזמה מאוד יפה של תושבים.
דרור דותן: גם שמירה על אדמות מדינה, גם יוזמה מאוד יפה של תושבים. אחד השטחים
האיכותיים ביותר שיש לחקלאות, כי כל השטחים, אנחנו בדרך כלל מגלחים את ההרים למעלה
וכאן בגלל שקק"ל קנו את השטח הזה, זה ואדי יפה יפה, אני אומר גם מבחינת איכות הקרקע
והכל,
אורי הורביץ: זה מתחת למה?
דרור דותן: זה בין שמעלה עשהאל, צריך ככה עם הכביש להיכנס.
אורי הורביץ: השטח שלי היה באיזה קרן של בן גילי, ליד?
יו קול
מועצה אזורית הר-חברון ו
דרור דותן: לא, לא, זה לא זה. זה למעלה. זה נגוהות. אחר כך זמביש גם אמר לי, שבהסכמי
אוסלו זה היה אמור להיכנס לשטח 8, כיוון שידוע על החלקה הזאת של הימנותא, ממש נלחמו
כדי להוציא אותה משטח בי. ועכשיו גאלו אותה מה שנקרא.
אלירם אזולאי: כן, ממש. הייתה נטיעה גם בנגוהות. וגם באזור מעון.
אלירם אזולאי: טורנירים של הקהילתי בכדורסל גם לחבר'ה הצעירים של ד' עד ח' וגם לנוער של
ט' עד יב'.
היה מאוד מאוד יפה, מכובד, הקדישו את זה לזכר הנופלים. כל קבוצה לקחה איזשהו נופל,
במיוחד מהיישובים שהיו שם נופלים. היה מאוד מאוד מכובד וסוסיא לקחו מקום ראשון, ניצחו את
סנסנה בנוער ועשהאל לקחו מקום ראשון בילדים, ניצחו את טנא עומרים.
קורס גלישה, השנה היה ביקוש מטורף, לא יודע למה, קורס גלישה נפרד בנים בנות וזה תפס
בענק. בעצם, זה התקשרות של המתנ"ס עם בית ספר שעושה את זה באשקלון, ואנחנו דאגנו
לכל הארגון והסעות וכל הדברים האלה.
וחוברת חוגים מאוד עשירה, לא יודע אם יצא לכם לראות, אבל בואו נשלח להם אחר כך, עשירה.
לכל הגילאים, מילדים ועד ותיקים והרבה מאוד חיבורים בין ישובים.
חברת חשמל, חברת חשמל ירושלים, בעצם אין יותר דרום וחברת חשמל. הם איחדו את דרום
עם ירושלים ולמעשה היום מחוז ירושלים מנהל את כל המרחב שבין ירושלים לאילת. מנהל וכל
הצוות שלו והצוות שהיה פעם דרום, שהיום בעצם אחראי גם על יהודה ושומרון, היו כאן בסיור.
לקחנו אותם לכמה נקודות אסטרטגיות כדי שיבינו את החשיבות של מה שאנחנו עושים פה מחוץ
ליישובים. אני רוצה להגיד לכם שבסוף היום, כשישבנו לסיכום, ההצעות שבאו מהם, לא היו
מביישות את זמביש בחדרים הסגורים והם באמת הצליחו להבין את המשמעות של איך, מה
המשמעות של נקודות שקשה להביא אליהן חשמל בהר חברון ולימדו אותנו איך לעשות את זה
כי הן היו בין השאר, הן היו בגבעה הצפונית בנגוהות לקחנו אותן ליקב מוניץ.
שנת הלימודים ברוך השם נפתחה וההכנות השנה היו מאוד מאוד מאתגרות, בגלל שיש לנו את
האתגר הזה שאין פועלים, חסר הרבה פועלים, מאוד מאתגר הסיפור, כן ערבים לא ערבים,
מאבטחים, על פועלים ישראלים שהם ערבים שהם... עבדנו, באמת אפילו ב-1/9 בשעה 5 בבוקר
עוד עבדו כדי להכין את שנת הלימודים אבל ברוך השם היא נפתחה, יש לנו עוד קצת השלמות
והאולפנה עם אולם ענק ו14 כיתות,
אלירם אזולאי: יפעת? 14 כיתות.
יפעת סולומון: 14 כיתות נוספות והתלמוד תורה עם
אלירם אזולאי: בעצם האולפנה הכפילה את עצמה , יותר מהכפילה, מ-350? 319,
אלירם אזולאי: יפעת?
יפעת סולומון: כן, 319.
אלירם אזולאי: והתלמוד תורה עם עיבוי מאוד מאוד גדול עוד כמה כיתות ובבתי הספר האחרים
ופתיחת, פתיחת חמישה גנים נוספים, זה אולם באולפנה.
דרור דותן: במצגת של יפעת תראו את זה, מה שנקרא, גמור.
אלירם אזולאי: יש להם 300 מטר אולם. צריך להגיד שאנחנו מול משרד החינוך בהיבט הזה,
קיבלנו, אפרופו ההלוואה שלקחנו 9.2 מיליון שקל, קיבלנו כרגע הרשאות על, ממש אתמול קיבלנו
את ההרשאות החתומות על 1.3 והגשנו בקשות לעוד 3.5 מיליון שקל שכרגע הם הודיעו לנו שאין
להם תקציב לעניין הזה ואנחנו, אני לצורך העניין, ודוד, עובדים חזק בעיקר בלחץ הפוליטי כדי
לתעדף את זה מול משרד החינוך וכן לקבל את התקציב הזה. מבחינתי אני על הדבר הזה נלחם
ולא מוותר. זהו.
.יו --
מועצה אזורית הר-חברון .תזוזת
אלירם אזולאי: פתחנו עוד חמישה גנים חדשים ברוך השם. ישבנו עם כל מנהלי מוסדות החינוך
והם א', הם צוות מדהים, באמת צוות מדהים והחלטנו השנה לקחת ולעשות מהם צוות של סיעור
מוחות בהרבה מאוד נושאים. אני לקחתי על עצמי להיפגש איתם אחת לרבעון, עם כל מנהלי
מוסדות החינוך ולשים על השולחן כל מיני סוגיות. אפרופו הסוגייה הקרובה של איפה נשים את
בתי הספר בעשר השנים הקרובות, לפני שאנחנו באים לוועדת חינוך, עושים פגישה שיציגו לכל
מנהלי המוסדות שיבואו רגע, יתנו לנו את מה שנקרא, איך הם תופסים ואיך הם רואים את זה כדי
באמת לראות את זה רחב. נגיע לוועדת חינוך ואחרי זה כמובן הדבר הזה גם יגיע למליאה.
שנת הלימודים ברוך השם נפתחה. ולצערנו בראשון לספטמבר גם חווינו את הפיגוע שהיה בחוצה
יהודה עם שלושת השוטרים שנרצחו והדבר הזה מאוד מאוד מכאיב. אנחנו אחרי זה גם, אתם
תראו בסוף עוד משהו שהוא נגזרת של זה ואחרי זה גם נשב עם המח"ט ב-20:00 כחלק מההבנה
שההתחממות של הגזרה היא לא רק איזה משהו נקודתי אלא משהו רוחבי ביהודה ושומרון. ואיך
אנחנו מתייחסים ופועלים כדי לחזק את הביטחון. תלם אדורה יצאו באיחור עם ההסעות. למזלנו,
האוטובוסים היו בתוך היישוב כשהפיגוע קרה, דקות לפני שהם יצאו לכיוון. אבל שנת הלימודים
ברוך השם נפתחה.
במעון חגגו 100 לא תושבים, 100 משפחות והייתה פרידה מכובדת מיהודה גרמן שמסיים בסוף
הקיץ.
אלקנה נווה: השאיפה זה עוד חמש שנים עוד 100 משפחות. בעזרת השם.
אלירם אזולאי: יש פוטנציאל מאוד מאוד גדול למעון וכן.
יפעת סולומון: אין מקום.
אלירם אזולאי: בנושא הדוברות עברנו בעצם לקבוצות וואטסאפ יישוביות כדי להיות הרבה יותר
ממוקדים לדברים שבאמת מעניינים את התושבים ביישוב שלהם ולא לשגע אותם עם דברים
שפחות רלוונטיים אליהם. כ-2,200 כבר התחברו לקבוצות. זה יותר ממה שהיה לנו בקבוצות
האזוריות לפני, לדעתי, 5 שנים שהקבוצות האלה היו. וזה בעצם מוכיח שתושבים רוצים לשמוע
בעיקר מה קורה אצלם וכשיש משהו אזורי אנחנו גם יודעים להודיע לכל הקבוצות ביחד על משהו
אזורי, אבל להיות יותר ממוקדים. זה הלוגו המעודכן של המועצה, הוא לא שונה בהרבה מהקודם,
אבל הוא בעיקר עם הפנים קדימה ועם האור החוצה.
סרטוני הסברה על פעילויות המועצה יצאו מדי חודש.
דרור דותן: אני אגיד על זה משהו, טיפה בזה. אנחנו בעצם הבנו שאנחנו לא מספיק מוכרים בחוץ
בהרבה בחינות וסרטוני ההסברה האלה, הם קודם כל מראים מה עושה כל מחלקה, כל אגף.
הראשון יצא עכשיו, כמובן בראשון לספטמבר יצא על החינוך, זה הכי מתאים, אבל לצערי יכול
להיות שזה קצת נבלע בתוך אירועי היום הזה. לקראת יום שישי נוציא עוד פעם את הסרטון הזה.
ובעצם לשקף קודם כל מה עושים, אבל הרבה פעמים זה גם משקף לאנשים מה הם יכולים לקבל.
אני יכול להגיד לכם שלמשל לקראת החודש הבא מה שיצא זה הרווחה. אמנם זה מה שנקרא
בואנו לחודש החגים, יחד עם זה, זה גם בואנו לחודש השביעי לאוקטובר. והרבה פעמים רק אחרי
שאנחנו יוצאים ומבינים שיש שם כל מיני מעגלים שהם לאו דווקא קשורים לרווחה כמו שאנחנו
מבינים את הרווחה, אלא מעגלים טיפוליים כאלה ואחרים, אנחנו מקבלים עוד פניות ויכולים להגיע
ליותר אנשים. ככה נעשה מדי חודש בחודשו, בעצם סרטון כזה שנותן הסבר בדקה, דקה וחצי,
על המחלקה, על מה היא עושה, ונוכל להיות יותר נגישים ושקופים לתושבים.
אלקנה נווה: אני רוצה להגיד דבר אחד על הקבוצות. קודם כל ישר כוח, זה אחלה, וגם הדוברות
מיום ליום מתקדמת פה. אני כן חושב שיכול להיות ששווה על כל נושא חסימות צירים, תאונה,
פיגוע, עבודות בכביש, ממשהו, גם לתת הרשאה למוקד לשלוח הודעה.
יי יי
מועצה אזורית הר-חברון 0 גת
כי אתה רואה שלפעמים אני לך זה ששווה להוציא הודעה בדוברות וזה, לפעמים לוקח חצי שעה,
0 דקות, זה תוקע לא מעט תושבים על השכירים וכאלה ועכשיו אני לא מאשים את הדוברות, כי
יש פה בני אדם ויש להם גם משפחות ולפעמים אירועים בין בית הילדים ורוב העבודה ויכול להיות
ששווה לתת את ההרשאה למוקד, שבאירועים כאלה הם אוטומטית כבר הודעה מובנית שנשלחת
זה חוסך את האי נעימות.
דרור דותן: אתה מתפרץ לדלת פתוחה, חלק של הדבר הזה זה עבודה שלנו מול, דוברות מול
ביטחון וכל הגופים כדי לראות שאנחנו באמת עם הודעות נצורות לאירועים מסוימים. שמיד
נשלפים החוצה, זו לא בעיה. מבחינת המערכת היא מאוד מאוד קלה. אני לא מכיר אותה.
אלקנה נווה: בסוף, אם אני רואה הודעות של גוש עציון שצומת העוקפים לא חסומה
דרור דותן: בסדר, אנחנו על זה.
אלירם אזולאי: מבחינת כוח אדם למעשה איישנו את התקן של מנהל משאבי אנוש שלמה לנדאו
שהוא מבית חג"י עבד עד עכשיו במועצה מקומית קרית ארבע ועבר אלינו. מנהלת מחלקת יישובים
וצמיחה רעות מעודה שלמעשה אנחנו בונים במהלך התקופה הקרובה, את התפיסה איך הדבר
הזה אמור לעבוד בתוך המועצה. אני מעריך שאנחנו גם את זה לכם.
נתיבי ישראל, עשינו אתמול סיור עם מחלקת הנדסה, כשלמעשה המטרה המרכזית הייתה אין
לנו, דרך אגב, אין לנו היום גם בכביש 60 וגם בכביש 317 וגם בכביש 356 שזה הציר המזרחי
שלנו, אין היום תוכנית למשרד התחבורה, למדינת ישראל, איך הכביש הזה מתרחב או זה והדבר
הזה אתם יודעים שתכנון לוקח שנים. ותקצוב תכנון לוקח הרבה זמן ואחרי זה תקצוב ביצוע לוקח
עוד יותר זמן ואנחנו לא יכולים לחכות עם הכבישים שלנו, לכן ביקשתי סיור עם מנהל של נתיבי
ישראל, ישראל אפריאט, שהוא בעצם קמ"ט תחבורה בכביש, כדי לראות גם בכביש 60 וגם בכביש
6, כדי לראות מה אפשר לעשות. סוכם בסוף הסיור בעצם המטרה הייתה להרחיב את
הכבישים הקיימים בתחומי מה שאנחנו קוראים דיקור. דיקור זה בעצם כל הרוחב של מה שאתם
רואים, תעלה. כן, כל מה שנגעו בו, לא משנה אם זה חציבה או תעלה או דרך או כביש ישן,
ולמעשה הסיכום של הסיור היה שמקצים כרגע באופן מיידי 6 מיליון שקל לתכנון של ההרחבות
האלה. היתרון זה שההרחבות האלה לא מצריכות שום הפקעות, שום אישור משפטי וזה תלוי
תקציב מיידי שקמ"ט תחבורה יכול להקצות לנושא הזה. קמ"ט תחבורה סיכם ואנחנו נקווה שנקבל
את הסיכום הזה כתוב בימים הקרובים. שכביש 60 וכביש 317356 יקבלו תעדוף בהרחבת
הכבישים הראשונים ביהודה ושומרון, שנעשה בהם את הדבר הזה ואני מקווה שבעזרת השם
כבר ב-2025 נתחיל לראות את הביצוע בשטח. זה בטח ילווה אותנו במהלך השנתיים שלוש
הקרובות, כשהמטרה זה לייצר דה פקטו שוליים רחבים שיאפשרו במידת הצורך,
אורי הורביץ: זה לא ירחיב את השול
אלירם אזולאי: זה ירחיב את השול, אבל גם עם השול אפשר גם לשנות, אפשר למחוק את כל
הזה ולשנות את ה, איך שזה.
אלירם אזולאי: לצורך העניין משאית, היא יכולה לרדת לשול ואתה יכול לעקוף אותה. ובמקביל
לדבר הזה, אנחנו צריכים לעבוד, לא לשקוד על השמרים ולעבוד באמת על ההרחבה העתידית
של כביש 60 והכבישים האחרים. אתמול הייתה לנו פגישה ראשונה עם מחוז ירושלים במשרד
השיכון, למעשה עברנו, מנכ"ל משרד השיכון החליט להעביר את מועצה אזורית הר חברון ממחוז
דרום למחוז ירושלים. מצאנו מחוז שמתמחה ביהודה ושומרון, עם מלא מוטיבציה, אם לפני רק
חודש וחצי ישבנו עם משרד השיכון, וביקשנו מהם להשתתף איתנו בתוכנית אב ובתוכנית מתאר
ביחד עם החטיבה להתיישבות, והם אמרו לא מעניין אותנו תוכניות מתאר, לא מעניין אותנו
תוכניות אב, אנחנו רק על פיתוח של מגרשים בתוך היישובים ושיווקים.
₪ .יו ו
מועצה אזוורית הר-חברון | את
הם כבר אמרו מאוד מעניין אותנו, אנחנו בפנים, אנחנו נשים תקציב, נשים גם תקציב גדול אם
צריך גם ניקח הכל עלינו ואנחנו רוצים להכניס אתכם למערך הדיור הלאומי ובאמת שיח לגמרי
לגמרי אחר ברצון לדחוף ולקדם ולראות את הפוטנציאל בהר חברון מתממש. יהיה לנו איתם סיור
בקרוב כדי שגם יכירו את הר חברון ברגליים. והמטרה זה בעצם לקחת את כל אדמות המדינה
בהר חברון ולהגיע לרמה שיש לנו שמה תוכניות שמשרד השיכון מקדם עם תכנית אב אחת גדולה.
זה בהחלט, אני חושב שתהיה התקדמות משמעותית עבור המועצה בתכנון ואחרי זה גם בביצוע.
בעקבות המצב הביטחוני, קראנו אתמול לתושבים בעצם לצאת לצמתים. אנחנו שומעים הרבה
מאוד מהתושבים לאור זה שבשבוע האחרון שלוש מכוניות תופת ביהודה ושומרון שזה אירוע
שלא היה פה, אני לא מכיר אותו. ארבע או חמש.
אלקנה נווה: אחד שהתפוצץ בתוך חברון, שתיים בגוש ואחד בבנייה.
אלירם אזולאי: כן, שלוש זה ואחד נכון בתוך חלחול תאונת העבודה שהייתה לפני כמה שבועות.
וזה מצטרף לאירועים אחרים גם של הפיגוע בכביש 35 וירי ומטען באזור קירקס. בקיצור, הרבה
מאוד התחממות גם בגזרה שלנו, בטח בגזרת השומרון ובנימין, ולכן הדרישה שלנו היא מאוד
פשוטה. אנחנו התכנסנו גם ראשי הרשויות לפני שעשינו את הדבר הזה והדרישה שלנו היא
להתייחס לאויב ביהודה ושומרון היום, כמו שמתייחסים אליו בעזה, אנחנו לא באים לא ללמד את
הצבא איך לעבוד אבל כן לדרוש מהממשלה לשים את יהודה ושומרון בתוך יעדי המלחמה. אנחנו
לא היום, לא נמצאים ביעדי המלחמה. יש יעד מלחמה בעזה, יש יעד מלחמה בצפון, אין יעד
מלחמה ביהודה ושומרון. אנחנו מודעים למצוקת הכוח אדם ולמצוקת הציוד ולמצוקה של מה
שנמצא, אנחנו חיים את המדינה ואנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. אבל אנחנו לא רוצים למצוא את
עצמנו חס וחלילה בשביעי באוקטובר נוסף ביהודה ושומרון.
אורי הורביץ: אגב ישר כוח גדול לזה, כי המשמעות של התיקונים האחרונים ולתגובה של הצבא
זה שהיא סגרה את כל חברון. מה שקורה, לתושבי תלם, אני לא תושב תלם, ואני רק היום, פתחנו
את הישיבה, אבל היום נסעתי שלוש פעמים לתלם, זה שלוש פעמים רבע שעה לעבוד בין גשר
חלחול עד הכניסה לחברון. רבע שעה. בפעם האחרונה כבר לקחתי את הפסה לבן עד הסוף.
דרור דותן: קיבלתי את זה גם מתושבי אדורה, כולל זה שעמדה שם ניידת משטרה שהייתה
תקועה, אמר לו למה אתה עוקף? הוא הסביר לו את הבעיה הביטחונית.
אורי הורביץ: זה בכניסה לפני הגשר.
דרור דותן: לא, גם הניידת תקפה בסוף בלבן. בכל מקרה, אני אומר שאני מציע שכשהמח"ט יהיה
פה תעלה את הסוגייה הזאת.
אלירם אזולאי: כי אני אומר גם תראו, תחשבו, יש לנו עוד שעה ועשרה פגישה עם המח"ט. הזמנו
גם את יושבי ראש היישובים. המטרה היא גם לשמוע ממנו עדכון בצורה פתוחה ולייצר שיח שיהיה
פתוח, הוא חדש, הוא נכנס לזירה, בסוף כל אחד ואיך שהוא תופס ומתנהל בתפקיד הזה אבל
חשוב לנו שהשיח יהיה פתוח ושהדברים יעלו. האתגרים שאתם שומעים מהתושבים, האתגרים
שאתם חווים, האתגרים שיושבי ראש היישובים, כל אחד, יציג את הדברים שלו בצורה פתוחה
וזהו. הוא התייחס למה שהוא ירצה להתייחס והשיח הזה הוא מאוד מאוד חשוב. בסוף השיח
הישיר עם המח"ט. הוא מאוד חשוב להתנהלות היומיומית והשוטפת שלנו פה.
מאיר כהן: לי יש גם שיח. איך מתקדמים את הנושא של האנטנות שהן אקוטיות לביטחון?, גם
בפיגוע האחרון היה מקום שלא היה לו קליטה?
אלירם אזולאי: יום לפני, לא יום לפני, סליחה, שלושה ימים לפני הפיגוע בכביש 35, ישבנו פה
עם קמ"ט תקשורת בנושא של הקליטה הסלולרית והעלינו את השר על הקו על גרירת הרגליים
שמאז הפגישה איתו והסיכום, רוב הדברים שנוגעים לקליטה הסלולרית ולסיבים האופטיים לא
התקדמו, והם באחריות קמ"ט התקשורת ומשרד התקשורת.
יו ל
מועצה אזורית הר-חברון 00 סז זע זמ
מאיר כהן: אין קליטה יש שם איזה 3 קילומטר, גם את הפיגוע של השוטר דיברתי על לפני כמה
שנים, גם את הפיגוע הזה.
אורי הורביץ: איפה שהיה הפיגוע
אלירם אזולאי: זה ודאי, ודאי אתה צודק בקטע הזה. אני אומר לכם שגם הייתה לי שיחה, הייתה
לי שיחה גם עם, גם עם מפקד, גם עם הממ"ר וגם מפקד התחנה של חברון. קארי. המח"ט בתוך
העניין הזה? המח"ט בתוך העניין הזה והם הוציאו, הצבא הוא הראשון שרוצה את זה. האלוף
הוא הראשון שרוצה את זה, הוא מבין את זה, הוא הוציא דרישה אבל בסוף זה תקוע בשני צירים.
ציר אחד הוא ציר בירוקרטי משפטי, לא זה. העבודה היא בתור, העבודה היא לא במקביל. לצורך
העניין, הם מחכים שהכסף יהיה אצלם, ממשרד האוצר, ואז, רק אז, הם יוכלו לגמור. להשלים
להוציא את המכרז? להשלים להוציא את המכרז. בעזרת השם, אם הכל ילך הלך. אנחנו יכולים
לקדם? אני אומר לכם, אנחנו כל יהודה ושומרון באותו מצב. כל יהודה ושומרון, יש סל תקציבי של
שלב א' ושלב ב'. ישבנו פה עם קמת תחבורה נקודה נקודה בהר חברון.
מאיר כהן: אתה פונה למקום בהר, יש מקומות, שם זה מקום קריטי.
דרור דותן: מאיר, יש לנו, רגע, אני אסביר רגע. מאיר, מבחינת סדרי עבודה, יש לנו מיפוי מדויק,
גם שלנו גם דרך אגב של החברות. רגע, ויש לנו, יש לנו סדרי עדיפויות שעשינו בהתאם לצרכים
הביטחוניים. יש תקציב שבצלאל סמוטריץ', ששר האוצר נתן 50 מיליון לטובת הפרויקט הזה,
שלב א'. ויש כבר גם שלב ב'. וישב כאן קמ"ט תקשורת והוא אומר אני כבר את טיוטת המכרז
הכנתי. אמרנו לו למה אתה לא יכול לצאת? הוא אומר, הציר המשפטי לא מאשר לי עד שהכסף
לא עובר. יש להם לדעתי בשבועיים הקרובים איזושהי פגישה עם משרד האוצר, שם הם יקבלו
את ההתחייבות על הכסף, עד לא מאשרים להוציא את המכרז. זאת אומרת הכל, בדיליי בהקשר
הזה?
אלירם אזולאי: חבר'ה, דיברתי על זה עם בצלאל, דיברתי על זה עם שר התקשורת והוא הפעיל
את מנכ"לית משרד התקשורת שהתקשרה, כולם אומרים אותו דבר. הידיים שלנו כבולות, זה
בידיים של היועצים המשפטיים, סדר גודל של שמונה חודשים עד שנה, עד שנראה פה את
האנטנות, בסדר? זאת המציאות. עכשיו, לזרז אותה, אני ביקשתי, שנייה, הדבר היחיד, מאיר,
תקשיב. הדבר היחיד, שכן היה קשב להקשיב לנו ועדיין לא התקבלה החלטה בעניין הזה, זה לא
לעשות בטור גם את שלב ב', כי הרי שלב א' הוא 50 מיליון שקל. שלב ב' הוא עוד 70 מיליון שקל.
עכשיו, סמוטריץ התחייב לתת את הכסף הזה אבל הוא התחייב לתת את הכסף הזה. הכסף הזה,
רק אחרי שייגמר שלב א' ואנחנו לא רוצים שיגמר שלב א' יכינו לשלב ב' ילכו לדיונים עם האוצר
על מתי תעבירו לנו את הכסף לשלב ב' ונראה את האנטנות של שלב ב' עוד שלוש שנים. אמרנו
להם, חבר'ה, את המיפוי ואת סדרי העדיפויות קיבלתם מאיתנו על שלב ב'. אתם מסכימים לסדרי
העדיפויות האלה. תצאו למכרז על שלב א' ושלב ב' ביחד ותתנו מול הקבלנים שאת שלב ב' הם
מבצעים רק ברגע שיש לכם את הכסף, אבל אל תעשו את הדבר הזה בצורה שזה יגרור אותנו
עכשיו כמה שנים קדימה. אני מקווה שהדבר, אם הדבר הזה יצלח, אני אומר לכם, אם רק הדבר
הזה יצלח, קיצרנו פה לפחות שנתיים בשלב ב'.
מאיר כהן: מלמד ידידיה: הוא שואל איך אפשר לצמצם את הטווחים בכל זאת?
אלירם אזולאי: חבר'ה, אני אומר לכם, סמוטריץ', שר התקשורת, מנכ"לית משרד התקשורת, לא
יודעים לצמצם יום אחד בלוחות הזמנים. יום אחד. עכשיו זה לא הר חברון, זה כל יהודה ושומרון.
המח"ט ביקש מהאלוף, שעה אחרי הפיגוע המח"ט ביקש מהאלוף, פגשתי את האלוף בשטח,
המח"ט ביקש מהאלוף, תוציא לי שהדבר הזה הוא הכי חשוב. הוא הוציא. אליי ולקמ"ט תקשורת
ולזה. מה אתם חושבים, שהיועצים המשפטיים עכשיו יזרזו את זה בגלל זה?
77 ו
מועצה אזורית הר-חצרון 00 זמ
אלקנה נווה: אבל מה שאני הצעתי להגיד למח"ט, יכול להיות שצריך לדרוש מהמח"ט, כמו
שבחטיבת עציון, בארכיאולוגי, יש כוח קבוע ל24 שעות, שגם הנקודות האלה, שאין שם קליטה,
ואנחנו יודעים שהן נקודות גם עם סכנה ביטחונית
אלירם אזולאי: אלקנה, תעלה את הנקודה הזאת. רק תעלה את הנקודה הזאת.
אלקנה נווה: זה מה שהצעתי להגיד. חברים, אנחנו, שנייה, שנייה, תקשיבו רגע.
אלירם אזולאי: אני מציע, לא, שנייה, אריאל, אריאל. לא, לא, תקשיבו, אנחנו בואו, המח"ט א' לא
עשוי מצמר גפן, הוא מוכן לשמוע הכל כולל ביקורת. אני לא חוסם אף אחד, שנייה, שנייה, שנייה.
חבר'ה, תקשיבו. אף אחד פה לא משתלח אישית ואף אחד פה זה ואני לא מודאג מזה. אני רק
אומר לכם שיש לנו עוד שעה וחמישה להספיק שני נושאים מאוד גדולים. מה שאתם רוצים להעלות
בנושא הבטחוני, תעלו מול המח"ט, בסדר?
אריאל שרגא: אנחנו צריכים גם לדרוש מעבר לסוגיה האסטרטגית מדינית במקום המלחמה,
חסימות כבישים. הסגר הזה שהוא ישאר, שלא יפתח חסימות, שתצא ממנו אמירה, זה מבצע
התקפי שם. אנחנו לא אומרים לא הולכים לתקוף, אבל שתהיה פעילות בפנים
אלירם אזולאי: תעלה את זה. תעלו, אין שום בעיה. יפעת, בכבוד.
יפעת סולומון: ערב טוב, הגעתי כדי לשתף בכל ההיערכות בפתיחת שנת הלימודים. באמת ככה
ביקרנו ביום הראשון וגם ביום השני בבתי הספר, באותן תמונות, אלירם, היינו באותם מקומות.
ימים חגיגיים, בתי הספר תמיד לובשים לבן, השנה לבשו כחול ולבן.
אנחנו מדי שנה ככה, עובדי המועצה יוצאים לחלוקת צמידים, אני הר חברוני. באמת ככה
הסתובבנו בכל בתי הספר, הינו גם בגן באשכולות. ביוזמה של אלירם הצטרפו אלינו משפחות
שכולות, כאן משפחת סרודי הייתה איתנו בחלק גדול מהמוסדות, מאוד מאוד חיזק אותם, גם
הייתה לזה התייחסות בטקסים שהיינו, זה היה מאוד מרגש, גם עבורנו גם עבורם וגם עבור
התלמידים. כאן עובדים שלנו גם יצאו לתחנות ההסעה במיתר, גם כדי לחלץ את התלמידים שלנו
שלומדים שם. אוקיי, ככה קצת מספרים.
אלירם אזולאי: אנחנו מתכוונים להגיע לכל מוסדות החינוך שלנו שלא בהר חברון, גם לבקר את
התלמידים וגם לשיח עם הצוותים שם.
יפעת סולומון: כן. חשוב להגיד, אני אולי אתייחס לזה תכף בשקופית הבאה, אני נמצאת כמובן
בקשר קבוע עם מנהלי מחלקות, ותכף אנחנו נדבר על תלמידים שלנו שלומדים שם, גם יש מענה
שהם מתקבלים על ידינו, אבל גם עכשיו לבקשת אלירם אנחנו נסתובב בצורה מסודרת גם, היכן
שלומדים את הלימודים שלנו על פי מיפוי, אם זה ציבור שלומד במיתר וגם בקרית ארבע. אז
במספרים. יש גידול משנה שעברה? כן, יש גידול. תכף אנחנו נראה. לא הרבה מספרית, הגידול
הוא יותר משנתונים. אבל לא, הוא פשוט, אני תכף אסביר לך. יכול להיות שגדלנו רק ב-30 ילדים,
אבל פתחנו ארבעה גנים. כי מספיק שבכמה גנים כך וכך והנה, זה גם מעניין. קודם כל במעונות
זה 722, זה מספר לא סופי כי עוד יכולים להתווסף למעון במהלך השנה. במהלך ה-12 חודשים
עוד יצטרפו עוד. סתם עניינים קטנים, המלחמה הביאה עוד ילדים. לא עכשיו, לא עכשיו. המספר,
אני אגיד לך ככה, בשנה שעברה, השנה הסתיימה עם 770 פעוטות. הסתיימה עם 770. אני
מעריכה שאם אנחנו השנה 722, זה יהיה יותר. ובגני ילדים 1,230 תלמידים. יש לנו בכל יישוב,
יש לנו, היום כבר פחות, אבל יש לנו מעון וגנים, תכף נדבר על פתיחה של גנים, אני ממשיכה
הלאה. לגבי מספרים. עשיתי פה איזושהי חלוקה מעניינת כדי ככה קצת לחשוף אתכם לעבודה.
בבתי ספר יסודיים שיש לנו בהר, אני מדברת כרגע על מספר תלמידי מי שנמצא כאן. תלמידים
שמתגוררים ולומדים ברשות, אוקיי? זאת אומרת, בית ספר סוסיא, דביר, תלמיד תורה, תמרים.
יש לנו בתלמידות א' עד ו' 1554 תלמידים.
יו קת
מועצה אזווית הר-חברון סז גת
יש לנו בתוך הרשות גם תלמידים שמתגוררים בחוץ, הם לא תלמידים שלנו, אבל הם לומדים
אצלנו, מקבלים שירותי חינוך מאיתנו. 159 יש לנו גם תלמידים בסוסיא, גם תלמידים בתמרים,
גם תלמידי חינוך מיוחד שמשרד החינוך שולח אלינו, כי לנו יש מענה. וחשוב להגיד שיש תלמידים
שלנו, של התושבים שלנו שמתגוררים ברשות, אבל לומדים בחוץ לפי מיפוי. 805 תלמידים א' עד
ו'. רובם לומדים בקרית ארבע, עבור ארבעת היישובים הצפוניים, יש לנו שם למעלה מ-450 ילד.
גם במיתר, בבתי הספר היסודיים כ-200 תלמידים. בערד יש לנו חרדי של חב"ד. וגם חינוך מיוחד,
שלנו אין מענה בתוך ההר, ונאלצים לצאת החוצה. אני מסתכלת עכשיו על המספרים של העל
יסודי, אוקיי? שוב, מתגוררים לומדים ברשות, יש לנו כאן את האולפנה ואת חטיבות הבנים. יש
לנו מתגוררים מחוץ ולומדים ברשות. יש לנו פה שתי ישיבות של מעלה חבר, את ישיבת סוסיא,
את תלמידי אור עתניאל שבעצם מגיעים מבחוץ, ואת כפר הנוער של בית חגי. מה הנושא של
החבלים? תכף אני אתחיל, בדיוק אני אסיים, אני אגיד, אוקיי? ויש לנו גם מתגוררים ברשות
ולומדים בחוץ, אוקיי? שזה רק לומדים, זה יותר מהלך של העל יסודי, שימו לב, קרוב לאלף
תלמידים בעצם על יסודי, לומדים. עכשיו, אני חילקתי את זה בצורה הזאת, כי באיזשהו מקום כל
התלמידים האלה בעצם מקבלים מאיתנו שירותים. בטח אם הם גרים פה ולומדים פה, אבל גם
מי שגר פה ולומד בחוץ, אנחנו בסוף הוא מעסיק אותנו, אוקיי? הקב"ט שלנו מטפל בו, אנחנו
נדרשים למערך הסעות, אוקיי? גם בתי ספר, אני עכשיו אענה על השאלה שלך אלקנה, גם ישיבות
שלמעשה אין להן את התקשורת השוטפת איתנו, אוקיי? בסוף ישיבות מעלה חבר מתנהלים לבד.
אבל, שירותי אבטחה הם מקבלים מאיתנו, כשהם צריכים להגיש קולות קוראים של בינוי למועצה,
זה נעשה דרכנו. אני רוצה להגיד שבסופו של דבר, אנחנו מתעסקים לא רק בתלמידים שבבתי
הספר שלנו, אלא גם בתושבים שלנו, שלומדים בחוץ, וגם בילדים בחוץ, שלומדים פה. המספרים
גדלים שימו לב, הנה אורי זה בשבילך, את כיתה יב' מסיימים 224 תלמידים ולכיתה א' עולים
7 תלמידים. בסך הכל מכל יישובי ההר, יש לנו קרוב ל-6,000 בעצם נקרא לזה ילדים מגיל
לידה ועד גיל 18.
אלקנה נווה: כמה בתי אב יש בהר חברון היום?
יפעת סולומון: 2,800
אורי הורביץ: יש גידול של כיתה א' משנה שעברה?
יפעת סולומון: גידול לא מאוד גדול, אוקיי? אתה רואה, זאת אומרת, יש לנו איזושהי עקומה.
אתה רוצה שאני אראה לך כמה? בסדר. אתה יודע שאצלי יש את זה, ראית את זה. נכון? בסדר,
טוב. לא, אני מראה פה. זה מביא את הנחת. זה מביא את הנחת, בסדר, ברוך השם. הלאה,
נמשיך. מוסדות שלנו שנמצאים פה, מי שרוצה קצת לראות מספרים, כתבנו אותם. ארבעת בתי
הספר היסודיים שלנו, תראו גם המספרים ברוך השם, הולכים וגדלים. בית ספר דביר 530
תלמידים, סוסיא אחרי תהליך, תכף אני אתייחס אליו, 738, תלמוד תורה עם כיתות א' עד ה' בסך
הכל עם 164 תלמידים. תמרים גם 280 תלמידים, ואנחנו מדברים גם על מוסדות העל יסודי.
אלקנה נווה: תמרים זה א' עד ו'?
יפעת סולומון: תמרים זה א' עד ו', אתם לא, על מה אתה מדבר, אתה מדבר על, מעל 18, אתם
לא שייכים אליי לחינוך. כן. מדרשות ומכינות
אורי הורביץ: אולי בשלבי השני יהיה שייכים.
יפעת סולומון: כן, די, כן. טוב, אנחנו מדברים פה על מוסדות על יסודיים, אורי, מדברים פה על
מוסדות על יסודיים. תכף נתייחס לאולפנה, אתם יכולים לראות, אור עתניאל וגם המוסד החדש
שפתחנו. אני פה ארחיב. באמת אנחנו אחרי.
יו ו
מועצה אזורית הר-חברון סז זמ
קובי בן גרא: אפשר מילה, מה זה, מתחרה לאולפנא?
יפעת סולומון: לא, לא, אני אסביר, הנה, אני אסביר פה. אנחנו לא מתחרים, שמעיה. אנחנו
למעשה אחרי שנה וחצי של תהליך רשותי, כי אם אתם זוכרים את השקופית שלקחו שתיים
קדימה, ראינו שיש לנו קרוב לאלף תלמידים שלומדים על יסודי מחוץ לרשות. וזה נתון שאנחנו
לא רוצים אותו, אנחנו רוצים בסופו של דבר שהילדים שלנו יתחנכו פה.
קובי בן גרא: זה האקסטרני של הר חברון, לא?
יפעת סולומון: לא, לא. בוא, אני אעשה את זה דבר קודם כל על המהות, בסדר? על התהליך
ואחר כך נעביר למוסדות, למי שיש עוד. אני רוצה להגיד שאם יש לנו קרוב לאלף תלמידים
שלומדים בחוץ, גם אם חלק זה לפי מיפוי, אם זה יהיה מיתר וגם אם זה קריית ארבע, זה עדיין
מספר שהוא לא הגיוני ואנחנו באמת צריכים לתת את המענה הטוב כאן בתוך הרשות לתלמידים
שלנו. זה עלה מתוך צורך של הורים, זה עלה גם מתוך העניין של משרד החינוך, היום יודע לדבר
שש שנתי ובאמת, יצאנו פה ככה לאיזשהו תהליך מאוד מאוד משמעותי שהיו לו המון המון
השלכות, אם זה בענייני כוח אדם, בענייני בינוי, תפיסות וכולי. בית הספר האזורי סוסיא שעד
שנה שעברה מנה קרוב לאלף תלמידים, א' עד ח', בעצם צומצם להיות שש שנתי, מותאם למבנה
של המשרד, עדיין הוא עם 740 תלמידים, אוקיי? יש לנו גם תוכניות להמשך, אבל קודם כל בית
ספר שיהיה יותאם מה שנקרא לגיל היסודי. ובעצם את כיתות ז'ח' בעצם העברנו, הוצאנו מתוך
בית הספר, את הבנות לאולפנה, ובעצם האולפנה הפכה להיות מ-150 בנות ל- 819. כאן אתם
יכולים רואים בצד שמאל, הנה, שאלתם על אולם כינוסים, את האולם כינוסים באמת מלא מפה
לפה, זה היה מאוד מאוד מרגש להיות שם.
אלירם אזולאי: זו התמונה הראשונה שראיתם, התמונה הזאת.
יפעת סולומון: כן. שבוע העבודה. נכון, כן. זה באמת באמת היה מרגש. פתאום אתה רואה את
הגודל, ואת העוצמה. אוקיי? הבנות עברו לאולפנה, ולבנים אנחנו הקמנו מוסד חדש, שמונה כרגע
0 תלמידי ז', ח', עם תכנית מותאמת מבחינת מורים, מבחינת יועץ וכל הדברים האלה. זה
צומח, זה צומח, זה נמצא כרגע במקום זמני, שניה שניה, זה נמצא כרגע במקום זמני בישיבת
סוסיא. תכף אני אתייחס גם אנחנו מדברים בכלל אנחנו באיזה שהוא תהליך, אני חושבת שאלירם
הזכיר אותו קצת קודם כשדיברנו, הוא דיבר על המנהלים. באיזה שהוא תהליך של בחינה ובירור
ומה שנקרא, ולצאת לתוכנית עבודה. של היכן יוקמו מוסדות הקבע של הר חברון, רואים שפה יש
לנו פער, בינתיים זה כאן. לגבי, אתה רוצה לשאול לגבי אור עתניאל? יש כרגע חטיבה באור
עתניאל, אני אגיד שבחזון הגדול, אנחנו מדברים פה על איזשהו מוסד אחד, אוקיי? מוסד אחד
כמו שיש לנו אולפנה, אנחנו מעריכים שיהיה פה מוסד אחד, גידול האם יהיו אחר כך עוד אולי. יש
לנו עוד דברים שצריכים לעבור בדרך, שלבים אנחנו לא נפתח אותם פה עכשיו, אבל ברור לכולנו
מה אנחנו רוצים לראות. כמובן הנהלה חדשה בשני המוסדות האלה, והנה כתבתי שם שבאמת
בכל הנושא של המוסדות העל יסודי, אנחנו כרגע עובדים על תכנית עבודה לעשור הקרוב. אנחנו
עבדנו יחד עם המשרד של פרוגמטורית שבעצם חיברה לנו בין מה שאנחנו רואים שנצטרך לבין
כל תהליכי הצמיחה שעתידים להיות ביישובים בעשור הקרוב. ממש מבחינת מספרים, עבודה
מאוד מאוד מדויקת, מקצועית. כמו שאלירם אמר, אנחנו מן הסתם נגיע לכאן ונשתף. וזאת אחת
הסוגיות המרכזיות שלנו, בינוי הקבע בהר חברון. אוקיי? עבודות פיתוח שהיו במהלך הקיץ,
האולפנה, הרחבת המתחם, תוספת כיתות, תבינו זה שוב מ 7 כיתות, מ 7 כיתות אם זה תמך ל
14 כיתות אם. עוד חדרי ספר, עוד חדרי הנהלה, זה כבר לא רשום, יש מנהלת חטיבת ביניים, יש
מנהלת חטיבה עליונה, גם תלמוד תורה אור יאיר, שוב מוסד צומח, בתמרים כל נושא בטיחות,
גידור, זה דברים שהיינו צריכים לעבוד וגם
77 =ייוי
מועצה אזורית הר-חברון .זז זמ
אלקנה נווה: שאלה.
יפעת סולומון: כן.
אלקנה נווה: למה דווקא העברתם את הבנות לאשתמוע ולא את הבנים?
יפעת סולומון: כי הבנות כבר היו שם. כי הבנות כבר שמה. כי הבנות כבר שם. אוקיי? עוד עבודות
פיתוח שנעשו חתימה שלנו בתוך המוסדות מבחינת המועצה השקעה גדולה בהצטיידות, חידוש
ריהוט, מתקני חצר, מתקני ספורט ועד שולחנות פינגפונג, כיתות שלמות, תבינו זה באמת, אבל
אתה נכנס לכיתה ואומר וואו איזה יופי, הנגשות אקוסטיות, חמש הנגשות, כמובן זה משרד החינוך
שגם שולח את הכסף. גם בגנים, גם בתוך מוסדות החינוך. בית ספר סוסיא עוד לא הסתיים,
אלירם דיבר על הפער שהיו, באמת מחסור בקבלנים. קול קורא שהגשנו 100,000 שקל, חדר
מורים משופץ. גם קול קורא נוסף, בטנא עומרים, גן חדשני. החלפנו מתקני חצר ושיפוץ חצרות
ממש מהיסוד, בשישה גנים ממש, ממש, רק בקיץ הנוכחי וכלל מוסדות החינוך עברו גם התחדשות
וגם לפי צורך, תשתיות תקשורת, כיבוי אש, כל אישורי בטיחות ממש עוברים מתיחת פנים וכל
הדברים האלה במהלך הקיץ. חשוב להגיד שחוץ מהמבנה אנחנו גם משקיעים באירוע, גם תוספת
שעות שאנחנו מציגים ממשרד החינוך ובאמת נותנת את הנשימה לבתי הספר, גם לתוספת
שיעורים, תוספת שעות, פיצולי כיתות, זה באמת מגיע לשירות התלמיד. כיתות חינוך מיוחד, שתי
כיתות חינוך מיוחד נפתחו באולפנה גם בכיתה ז', וגם בכיתה ט'. אנחנו רואים בזה ברכה מאוד
מאוד גדולה, כי בסופו של דבר אם לא היו כיתות, הבנות האלה היו צריכות לצאת וללמוד מחוץ
לרשות, וזה שאנחנו יכולים לתת להן פה מענה, בעצם זאת המטרה שלנו, שאנחנו נצליח לתת
את כל שירותי החינוך שלנו לכלל הלמידים שלנו כאן. כיתה נוספת נפתחה בדביר. דרך אגב, סך
הכל ברחבי ההר יש לנו 11 כיתות חינוך מיוחד. פלוס גן בשמעה ועוד כיתת תקשורת. שירות
פסיכולוגי שנותן גם קבוצות הורים וקבוצות גננות. אנחנו פותחים, השנה היינו אמורים לפתוח,
שנה שעברה המלחמה עיכבה את זה, אבל השנה בעז"ה זה יוצא לפועל. תכנית מצטיינים של
שלוחה של מרכז אפיקים בגוש עציון. יש לנו, מי שמכיר, יש מה שנקרא את מחוננים ומצטיינים.
מחוננים לומדים יום בשבוע, משרד החינוך, הם זכאים להסעות. משרד החינוך לוקח ואתה מחזיר
אותם. מצטיינים שהם נחשבים בשלושה עד חמישה אחוז, מחוננים זה עד שני אחוז, מצטיינים
שהם נחשבים שלושה עד חמישה אחוז, משרד החינוך נותן להם תוכניות מיוחדות, אבל הם לא
זכאים להסעות. ובפועל, מה שקורה ברשת, הם לא זכאים להסעות, הם בעצם לא יוצאים. אוקיי?
ואנחנו בשיתוף פעולה עם אפיקים, מקימים להם כאן שלוחה ואנחנו דואגים שאת התלמידים שלנו
בסוף יום הלימודים, זה מה שנקרא תוכנית אחר הצהריים, אנחנו נביא אותם בעצם למוסד אחד,
המדריכים הם של המרכז, כל התקשורת גם של ההורים תהיה, אבל זה באמת באמת יסייע
להורים. מה זה יסייע? הילדים לא הלכו, אוקיי? ועכשיו ילכו. אנחנו גם נפעיל במהלך השנה את
תוכניות העשרה במדעים. גם מערך החוגים, זה שיש מערך חוגים בסיום שעות הלימודים בבית
הספר, ואנחנו מאגמים את ההסעות יחד עם כיתות אחרות. מפעיל את החוגים, ושוב אנחנו
משתפים פעולה בכל מה שנקרא, כי זה קורה בתוך בית ספר, בסיפור של ההסעות, והרכבי נוער
מוזיקליים, וזה ככה מקצת הדברים.
אלירם אזולאי: אני אומר בנקודה הזאת, ישובים שיש להם בתי ספר, בעצם יכולים ליהנות אחרי
הצהריים, הקהילה יכולה ליהנות מהתשתיות של בית הספר, מבחינתנו אנחנו מאפשרים לקהילה
להשתמש כמובן בתיאום עם בית ספר ובהסכם ובזה, בין אם זה כיתות, מגרשים, אולמות וכולי,
כדי לאפשר מבחינתנו כמה שיותר שעות שהמבנים שלנו יעבדו, גם הפורמלי וגם הבלתי פורמלי.
אוקיי.
םיו ול
מועצה אזורית הר-חגרון 0 זמ
יפעת סולומון: אני אתייחס גם לגנים, יש לנו 48 גנים, כן ירבו. ארבעה גנים חדשים נפתחו השנה
בכרמל, בעשהאל, בתלם ובבית חגי. תבינו רק את המערך של הגנים, אוקיי? יש לנו 78 גננות,
55 תומכות חינוך, יש לנו גנים של מלווי שפ"ח בצד הטיפולי, מלווי מעגן של התפתחות הילד,
יועצת גנים, מדריכות פדגוגיות, ממש יש פה שיא עובדים. שני דברים, שתי נקודות חשובות שאני
רוצה להתייחס, אחד, צהרוני ניצנים, היה לנו מאוד מאוד חשוב ליציבות הצהרונים, נעשתה עבודה
מאוד משמעותית של צוות המחלקה, גם של הגנים וגם של הצהרונים,
אלירם אזולאי: צריך להגיד רגע מה המהות של השינוי פה ואנחנו צריכים לדעת שאנחנו גם
כמועצה משלמים פה הרבה כסף על הדבר הזה, למרות שבסוף גם בתקציב יותר יעיל. בעצם
שנה שעברה ולפני שנתיים, המועצה הפעילה את צהרוני ניצנים אבל בפועל בגלל שהיה הסכם,
דיברנו איתכם על ההסכם ההיסטורי שהיה עם הסייעות ואנחנו בעצם הקמנו איזה פיילוט ראשון,
במדינת ישראל של בונוסים לפי תפוקות לסייעות. והבאנו את הפיילוט הזה והמועצה עבדה איתו
לדעתי שלוש שנים, משרד האוצר עשה הסכם עם ההסתדרות שלקח את הפיילוט שלו, לקח את
הפיילוט של הר חברון, אימץ אותו, רק בלי התפוקות, רק את הבונוס. ההסתדרות הורידה את
התפוקות. כן. ואנחנו ממועצה מובילה במדינת ישראל שמאפשרת לסייעות פה מה שהן לא יכולות
לקבל בשום מקום אחר באזור, ואנחנו מושכים כוח רציני שעובד גם בבוקר וגם בצהרונים, קיבלנו
הסכם שאומר לסייעות, אם אתן תעבדו בין 14:00 ל-16:00, אנחנו נוריד לכם בזה ולא תוכלו
לחזור אחורה. בקיצור, לקחו את המשרה של ה-%100 שאמורה להיות עד ארבע, עשו אותה עד
שתיים, הרסו לנו פה את כל המערך של כל מה שבנינו במשך כמה שנים ולמעשה מה שעשינו
עכשיו זה כאילו עשינו איזה פיילוט חדש. שעשינו את אותו הדבר כדי לטפל בבעיה שהייתה לנו
שנה שעברה עם הניצנים, שהיו לנו מאות עובדות זמניות בצהרונים, כל מיני נערות וכאלה ואחרים,
יציבות מאוד רופפת בגנים, אין רצף חינוכי, בייביסיטר ברמה בינונית מינוס לפעמים, ואת הדבר
הזה רצינו לתקן. וכדי לתקן את הדבר הזה עשינו שני דברים. אחד,
דרור דותן: אנחנו נביא את זה במליאה הבאה כולל מספרים, כולל כספים, כולל הכל.
אלירם אזולאי: אני רק אגיד רגע בעקרונות, ודרור את זה במליאה הבאה גם עם מספרים מאוד
ברורים. בעצם עשינו שני דברים. אחד, חייבנו את כל הסייעות שהן דור ג' שעובדות אצלנו, מה
שלא עשינו עד היום, לעבוד עד ארבע. לא רוצה? תודה, הביתה.
יפעת סולומון: היו פה שימועים. כן, היו פה שימועים.
דרור דותן: לא מעט שימועים. היו פה שימועים, חלקם התיישרו
אלירם אזולאי: סייעות דור ב' שבהסכם הקיבוצי לא מחויבות לעבוד עד ארבע, הן מחויבות לעבוד
עד שתיים. הכנו להן מערכת בונוסים מאוד נדיבה. ומענק חתימה, ומענק סוף שנה, ומענק
התמדה, ובאמת משהו שאף סייעת בטח לא באזור פה יכולה לקבל. ובעצם בצורה הזאת ייצרנו
מצב של קרוב ל-70 מהסייעות שלנו עובדות בצהרונים. עכשיו תבינו, זה לא שבכל גן יש גם צהרון
אחר כך, כי לפעמים נגיד יש זה שלושה גנים שמתאחדים לשניים. יש שני גנים שמתאחדים לגן
אחד ועושים צהרון. זאת אומרת, שיש לנו ברוב הר חברון, -יציבות של רצף מ-07:30 עד 16:00
עם אותו צוות חינוכי, אם תגמול לפי בונוסים, לפי תפוקות. זה חלק מהמקומות הגננות עצמן? כן,
יש גם גננות שעל פי הסכמי. כן, כן. ודרור במליאה הבאה גם את המודל הכלכלי ואת ההתייעלות
שבעצם איפה זה חוסך לנו ואיפה אנחנו מוציאים יותר ואיך אנחנו בסוף מתאזנים. אבל בסוף
באמת אני רוצה להגיד פה תודה לדרור על הרבה הרבה מאוד שעות של ישיבות עם ענת, עם
בני, עם המתנ"ס, עם משרד האוצר, עם כל העולם ואשתו כדי להביא לתוצאה הזאת ואנחנו
מקווים שזה יוכיח את עצמו בעזרת השם באמת שיהיה פה בחינוך יותר גם יציב וגם הרצף הזה
יאפשר לנו לתת פעילויות, שעכשיו כשיש לנו סייעת שלא צריכה לדאוג לאיך ישאירו לה את הגן
מחר בבוקר, היא יכולה להתעסק הרבה יותר בפדגוגיה ובמהות ובעוד. ועוד איזשהו חוג.
2 םיו יי
מועצה אזורית הר-חברון 0 זרזמ
יפעת סולומון: זאת אומרת, פה זה כתוב ארבע מילים, אבל עשרות, עשרות של שעות, במכפלות
של מספר אנשים. אולי נצטרך את כל האנשים, זה מאות שעות עבודה היו כאלה.
דרור דותן: זה הופיע, דרך אגב, בתוכנית הראשונה למליאה הזאת, אבל כיוון שרצינו לראות שזה
עובד, ולהראות לכם את המספרים המדויקים אחרי חודש עבודה, במליאה הבאה, בצורה מפורטת
אלינור נחום: אני חייבת להגיד, ישר כוח ענק על הדבר הזה. אני זוכרת את עצמי, בעבר הרחוק,
שהייתי בוועדת חינוך, ומדהים שהמהפך הזה קורה. ואני חושבת שזה אחד הדברים המשמעותיים
בחינוך, כי כשאמא, אני לא צריכה את זה היום, אבל כשהייתי, אני זוכרת את הסיוט הזה, של מה
זה, ואני חושבת שזה משדרג את הר חברון, והיום גם בעיר, קשה לך להשיג כזה שירות, ואני
חושבת שזה משהו שאפשר ממש לדבר עליו. וזה משהו, זה לא ברור מאליו לקבל דבר כזה.
דרור דותן: אני יכול להגיד לך שמהר מאוד שנכנסתי, זו הייתה אחת הישיבות הראשונות
שהשתתפתי בה ממש בשבוע הראשון. מהר מאוד נפל לי האסימון ודיברנו אחרי זה עם יפעת.
שלא מדובר כאן רק על הגנים, מדובר כאן על חסם משמעותי מאוד חסם חלילה שיכול להיות
להתפתחות של החברה. כי אם אנחנו, כי אם אימא לא יודעת שהיא יכולה לנסוע לבאר שבע
לעבוד בשקט, או לקריית גת או לא משנה, לעבוד בשקט, ובאיזשהו שלב ב-11 בבוקר, או 12,
היא מקבלת הודעה שבאחת יצאה לעזוב במקום עבודה. וכולי וכולי ובכלל כל נושא הסייעות
שהולך ומדלדל, כי כמו שאלירם אמר, אותו הסכם שהפך את כל מדינת ישראל לאותו דבר, גורם
לזה שאם אין לך משהו ייחודי בהר חברון, אין שום סיבה לסייעת לקום בבוקר לנסוע מבאר שבע
לפה. או מקרית גת לפה, יכולה להישאר במקום מגוריה ולקבל אותו דבר. ואם פה אנחנו מייצרים
איזשהו אקסטרה כזה מיוחד, זה גם מביא את הסייעות, גם יוצר את הרציפות הזאת בעצם
מאפשר לנו, לצאת בראש שקט. גם אני אומר, גם אצלי כבר ילדים לא קטנים, אני רואה את זה
בסביבה. זה בהחלט שינוי תפיסתי לגמרי, אבל כל הדברים האלה אנחנו נתחיל, ממש יהיה לזה
מצגת שלמה לדבר הזה.
יפעת סולומון: פיתוח מקצועי.
אלקנה נווה: קודם כל, באמת כיף לדעת שיהיה פה מסלול שירוץ הלאה ולא יהיו כל מיני פנצ'רים
בדרך. בעזרת השם. אחד, האם זה הסכם לטוות ארוך או שעוד שנתיים או עוד פעם ייפתח ואנחנו
נהיה בצרה חדשה?
אלירם אזולאי: אנחנו לא מנהלים את המדינה, אנחנו מנהלים רק את הר חברון.
אל קנה נווה: לא, בסדר, אני מדבר עלינו כאילו בסוף אמרת שיש להבין ושאלה יותר חשובה, זה
האם זה עומד במסגרת התקציב .
דרור דותן: בגדול אנחנו גם לא מייצרים פה הסכם חדש, אלא אנחנו משתמשים בכלים שיש לנו,
ואנחנו יכולים להפעיל אותם. בסדר? ודרך זה, ולקחנו כאן גם יועץ מקצועי בתחום הזה, כדי
שממש מה שנקרא, יכתוב את זה, יסדר לנו את זה כמו שזה נראה בתלוש, ולא יגיע עוד מישהו,
מאוחר יותר, ויגיד לא עשיתם נכון או לא זה. זה ממש יושב בתוך בסיס ההסכם, רק דברים שאנחנו
יכולים להפעיל. חלקם דרך אגב נמצא פה. למשל חצי שעה סריקה בגן, זה משהו שהוא תקף
למקומות עם בעיות ביטחוניות, שפה יהיה אפשר גם לא להפעיל אותו, ואם אתה מפעיל אותו,
מזה הוא יכול להשתפר לצורך העניין. לא לוקח באמת חצי שעה לסרוק.
יפעת סולומון: פיתוח מקצועי, באמת זה משהו שאנחנו מקפידים, גם גננות, סייעות, השתלמויות,
ואנחנו נמשיך אחר כך גם בגנים. אני מדברת, אני מביאה פה את הדברים של הודיה, באמת
הודיה מפעילה שלושה צירים בתוכניות החינוכיות, שורשים קהילה וצמיחה, שורשים באמת
החיבור להר, יש את המושג בגנים שנקרא יהלומי סביבה, אוקיי? כל מה שיש בתוך היישוב, בתוך
הגן.
ו ו
מועצה אזווית הר-חברון .0 הת
החיבורים לקהילה, התוכניות של היישוב, מפעילות הגננות בתוך הגנים, וצמיחה הלאה, וזה משהו
שככה כל גננת לוקחת את זה למקום הייחודי שלה, אבל זה איזושהי שפה שככה אנחנו מייחדים
כאן לגנים.
אריאל שרגא: כמה גני יער יש לנו?
יפעת סולומון: גני יער, יש לנו בחירן, יש לנו באשכולות, דרך אגב, באשכולות אנחנו השקענו
עכשיו, משקיעים, בממש בנייה של הגן, ובליווי של הגננת. ממש לקחנו מישהו שמלווה שם, כי
מתאימים. לא, הם יוצאים שם. את התוכנית, את התוכנית. אני אומרת יחד עם ההרחבה, ביחד
עם ההרחבה של המערכת החינוך גם המבנה הארגוני של האגף לאט לאט מסתדר. אם זה בשלבי
חינוך אם זה בתחומים, אתם יכולים לראות כאן. יש לנו עוד מה לשאוף לעתיד אבל אנחנו לאט
מתייצבים כמו שאמרתי בתחומים ובשלבי החינוך. תמיד אני אומרת שאנחנו פעם, פעם היו שני
בתי ספר, דביר, סוסיה, כל אחד הסתכל על עצמו. ובאמת אנחנו התפקיד שלנו היום, התפקיד
שלי, זה באמת לעלות למעלה ולהסתכל על כל ההר, אוקיי? לראות את הכל במבט על, לתת לכל
אחד את המענה שלו, אבל בתוך המערך הכללי. זהו, אני אגיד תודה לכל מי שעזר לנו לפתוח את
שנת הלימודים. הנהלת מועצה, ביטחון, הנדסה, תשתיות, תקשורת, מתנ"ס. במיוחד כמובן לצוות
שלי. אני חושבת שהתחושה שהייתה ביום הראשון, ואני חושבת שאלירם יוכל להוסיף, באמת
אתה מסתובב, ואתה רואה כבר מערכת חינוך ענפה, עוד בית ספר ועוד בית ספר, וגודל וטקס.
אתה מרגיש בשטח את הצמיחה. זהו, אנחנו הלאה.
אלירם אזולאי: חברים, התייחסויות.
יפעת סולומון: תודה רבה.
זיו שפירא: עשייה ברוכה, רציתי רק לשאול ולדעת איפה מוקם בית הספר המלכתי שלנו?
יפעת סולומון: אז א', יש לנו פגישה בשבוע הבא, יש לנו בשבוע הבא פגישה עם נציגי אשכולות,
לדרור ולי. אנחנו נחזור, נתניע, נמשיך להתניע את התהליך. איפה ייבנה, כמו שאמרנו בדיון הכללי
של איפה ייבנו כל עשר המוסדות, אבל אני חושבת שאחרי הפגישה, שבוע הבא, ב-12, בסדר.
אלירם אזולאי: ואני משתף אתכם למשהו שזיו מכיר
יפעת סולומון: על מיתר? אפרופו אלירם, הילדים של התושבים שלנו, שלא לומדים אצלנו, אנחנו
צריכים לזה. כלומר, בסוף אנחנו גם. כן.
זיו שפירא: רציתי להגיד גם לגבי הנושא של מיתר, משהו שקרה עכשיו והוא טרי לשנת הלימודים
הזאת, אבל אני לא יודע כמה מכם בקיאים באירוע, אבל התרגילים האלה הם לפני 30. מהיום
הראשון שהתלמידים החילוניים הלכו למיתר ללמוד, התלמידים החילוניים שלומדים במיתר, ואחר
כך כבר תיכונים שונים בגזרת העומר או מה שזה לא יהיה, מעולם סבלו משום שפשוט לא שווים
והם שווים. למרות שהתקציבים, הם שווים. אני אסביר. כל פעם יש איזשהו תרגיל אחר, כל פעם
יש איזושהי אמירה אחרת לגבי חלוקה. פעם זה היה הסעות, פעם זה היה כל מיני דברים אחרים.
בתי הספר שנפתחו, והתרגיל האחרון היה שראש המועצה של מיתר, החליט שהוא מעביר
תלמידים מבית ספר לבית ספר. לרכז את כל התלמידים של הר חברון בבית ספר אחד. בלי
התייחסות לתחושה של ההורים. דיברת על הסיוט שלהם כהוריו, אוקיי, אין התייחסות לדבר הזה.
ומה שקרה זה שההורים הגישו תביעה, והמועצה השתתפה ועזרה בתביעה, ובית המשפט
המחוזי, קיבל את התביעה ואת הטענות של ההורים, ובית משפט העליון הפך את זה. הם הגישו
ערור לבית משפט העליון והם עשו מה שרצו. זה לא חדש. התלמידים בהר חברון, ביישובים, טנא
עומרים, שמעה, ליבנה, אשכולות, סובלים לאורך השנים מהבית ספר. מעולם לא היה בית ספר
ממלכתי חילוני נקרא לזה, בהר חברון ועכשיו השעה, בגלל שהתלמידים האלה, הם הולכים לשבת
שם הרבה זמן, עד סוף התיכון, 12 שנה. וזה יהיה לא נחמד בכלל. ולכן אני אומר, שעם כל
העשייה וכל הדברים הסופיים, ולפתוח ולהביא ולקחת ולעשות, הכול טוב ויפה.
.יו -
מועצה אזורית הר-חברון | זה
צריך גם לחשוף בצורה הכי הכי אינטנסיבית לגבי זה, פתרון שבמהלך השנה זה יקרום, ובשנה
הבאה נצטרך להקים באיזשהו מקום, באיזושהי נקודה שזה ימקם אותה על המפה. וכמובן על כל
הארבעה ימים, כל בתי הספר בהר חברון, כל הממדים, כי זה מה שיש, התחילו בקרוואנים. או
בקרוואנים שחברו אותם דלת לדלת, או בקרוואנים קצת יותר חדשים ובסוף נהיו מבנים. זה תהליך
של שנים. אנחנו כבר 25 שנים אחורה, שתהליך כזה לא קרה.
אורי הורביץ: למה אין אף יישוב שלוקח על עצמו ?
זיו שפירא: יש, אנחנו מאוד רוצים לקחת, אבל אנחנו מאוד רוצים לעשות את זה, אותו דבר אנחנו
רוצים מאוד מאוד לעשות את זה, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה. יישוב לא יכול לקחת
קרוואנים
אלקנה נווה: האם בין ה-4 היישובים יש הבנה ומוכנים לנסוע לשם. כאילו, תושבי אשכולות יגיעו
לשמעה?. זה אחד. רגע, שנייה. שתיים, על כמה תלמידים מדובר. כאילו, בסוף זה אירוע. גם
מבחינה של הכמותיות. גם הכמויות של בתי הספר,
זיו שפירא: אני לא ראיתי פה בתי ספר עם כמויות מטורפות. יש התכנות
אלקנה נווה: אני אומר, אתה אומר, בוא נקים בית ספר, אתה אומר, אני רוצה, אני אומר, דבר
שני, כאחד שעבד בחל"פ בתחום ויודע שיש פה ישובים שלא מוכנים להגיע לישובים אחרים, האם
יש הסכמה בין התושבים החילוניים יכול להיות שזה או באשכולות או בעומרים או בשמעה או
בליבנה.
אלירם אזולאי: אני אגיד לך את זה בקצרה, כי פשוט יש לנו גם את הסיפור של המוקד וגם את
המח"ט אבל אני אגיד לכם שני דברים. תראו, בתהליך הזה קרו שני דברים. א', אני אמרתי
לתושבים שנפגעו מההנהלה, אני אמרתי לתושבים שנפגעו מההנהלה, אנחנו לא ניתן שהתושבים
שלנו יהיו סוג ב' בין אם זה מקרית ארבע או ממיתר וכשאני ישבתי עם ראש המועצה של מיתר,
והצגתי לו את הדברים, והצגתי לו את העיבוד, וביקשתי ממנו לשנות את זה. הוא לא הסכים.
והלכתי למשרד החינוך, משרד החינוך אמר לי, עם כל הכבוד לך, אין לך שום סמכות על מיתר.
הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה, אתה יכול לעשות עם הילדים שלך מה שהוא רוצה. ובעצם,
בעצם הבנתי שאין לנו ברירה, הם הלכו באמת לבית משפט, זכו במחוזי ואחרי זה ערערו לעליון
והפסידו בעליון. העניין הוא שנוצרו שם שני דברים בתוך התהליך הזה. אחד, היישובים החילונים
פתאום נפגשו ביניהם, מה שהם לא הכירו לפני. דבר שני, נוצרה פה הבנה ואיזושהי בשלות
למשהו שאמר מנהל המחוז. תראה, אם מיתר אומרים שהם לא רוצים את ילדי הר חברון, גם
בכיתה של עשרה ילדים אני חייב לפתוח לכם בית ספר. עכשיו, ההסכמה בין היישובים, אנחנו
צריכים להיות האבא והאמא של הדבר הזה, אנחנו לא יכולים לתת להם לנהל את זה. אנחנו
צריכים עכשיו להגיד, אנחנו נביא את זה עוד להחלטת מליאה כי זה רק בתחילת הדרך ואנחנו
צריכים עוד לבשל את זה, אבל אנחנו צריכים בעצם, קודם כל להחליט שאנחנו לוקחים באמת
איזשהו פרויקטור שיבחן את הדבר הזה. לייצר תהליכים עם היישוביים. יש היום בשלות של הבנה
של הדבר הזה.
זיו שפירא: יש פה מחלקת חינוך ויש ועדת חינוך במליאה.
דרור דותן: אני חושב שהסדר הנכון אלירם זה ועדת חינוך
אלירם אזולאי: לא משנה מי זה יהיה בתוך הזה, אבל בסוף, בשורה התחתונה.
זיו שפירא: תביא את התושבים, תביא את התושבים. נציגים מהיישובים, תקים וועדה
אלירם אזולאי: העניין הוא שזה לא רק ההחלטה, איפה זה יקום ונשים שם קרוואנים. צריך לבחור
צוות.
דרור דותן: להקים דיון עומק בוועדת חינוך, ומשם להקים צוות.
77 אי
מועצה אזורית הר-חברון סח זמת
אלירם אזולאי: כרגע לא מתוכנן, אבל כרגע יש לנו הבנה שהדבר הזה הוא לא רק מענה למה
שקיים היום, אלא הוא בסוף גם עוגן קליטה ליישובים החילוניים שלנו. רציתי לספר לכם שבלבנה
ובאשכולות, סגרו השנה שני מעונות באשכולות חמישה ילדים, ולבנה שני ילדים, שני ילדים.
זיו שפירא: היו שמונה ילדים, היה אפשר היה לפתוח את המעונות. מי שהיה צריך לתת עם זה
פטיש בראש, אבל זה לא נעשה הלכו לקיבוץ דביר, קיבוץ להב.
אלירם אזולאי: העניין הוא שזה מראה שבסוף, משפחות צעירות,
זיו שפירא: כי ההורים לא האמינו שזה יקרה, הם לא יכולים לחכות לדקה ה90 שלא יהיה להם
מעונות.
מלמד ידידיה: לא יצרו להם מספיק אמון שזה יקרה.
אלירם אזולאי: ולכן ברור שאנחנו צריכים, כדי לקלוט משפחות צעירות, אחת הרגליים זה חינוך.
וכיוון שאין לנו חינוך ממלכתי בהר חברון, אנחנו הרגל החדשה הזאת, גם מאוד מאוד מקשה על
יכולת קליטה ביישובים החילוניים. ולכן ברור שהדבר הזה הוא לא רק עכשיו מענה לצורך נוכחי
כדי לא להיות סוג ב'. אלא גם מענה אמיתי ליכולת של היישובים האלה לגדול ולקלוט.
אלינור נחום: אבל אני לא חושבת שיישוב מתנגד לזה.
זיו שפירא: לא. זה לא דיון של התנגדות. הדיון הוא בעניין של דחיפות.
אלינור נחום: אבל גם אם זה דחיפות, צריך לבחון את זה. הוועדה, לא בטוחה שיש לך ילדים
קטנים
אלירם אזולאי: כן, כן, בואו. ראובן תקוע בגלל עיכוב. אנחנו לא נפתור את זה הרי כאן. אנחנו
שמים את זה כאן כדי שתדעו שיש אירוע שאנחנו מתמודדים איתו
מאיר כהן: למה לא בית ספר תמרים?
יפעת סולומון: זה רעיון שעלה, אבל צריך לזכור שבית ספר תמרים הוא בית ספר, יש לו גוון,
אוקיי? לא גוון, יש לו צבע. וזאת שאלה האם זה יתאים לכל, או האם עשו ליד, אבל זה זה.
אלירם אזולאי: יש לנו עוד חמש דקות עד לדיון על המוקד.
קובי בן גרא: ככה, פניתי אני לתושבים ביתיר, היה לי הזמן אחרי שראיתי את סדר היום של הזה,
ובגדול האווירה היא מאוד מאוד טובה כשזה מגיע לתושבים, כאילו יישר כוח על פתיחת שנת
הלימודים. קיבלתי כל מיני פיקפקים שהייתי שמח שתהיה להם התייחסות. אני מעלה פה רק את
הדברים שחזרו על עצמם הרבה. אחד זה מרכיבי ביטחון באשתמוע, מה קורה כשיש חשש של
ההורים.
אלירם אזולאי: אני מבקש מראובן להתייחס לזה .
קובי בן גרא: הסעות, אני לא יודע אם זה רלוונטי, רק ליתיר, ספציפית לאשתמוע ולתלמוד תורה
הסעות מגיעות מאוחר מדי בחזור, מוקדם מדי בהלוך, ממש מוקדם.
יפעת סולומון: אני אגיב לך, בסדר? כי דרור העביר לי את המייל שלך. האמת היא שעניתי לדרור
ואני אענה לך. קודם כל, לגבי ההסעות בכלל, צריך לקחת בחשבון שזה תחילת שנה. יש איזה
זמן שאתה מריץ את המערכת ואתה רואה שהכל, איך אומרים? מסתדר. יש דברים שבאמת הזמן
נוסעת שלו, אוקיי? כי אם למשל השבוע יש איזה ששכח לעשות באיזה תחנה, חזר אחורה, כל
ההסעה מתעכבת כבר בחצי שעה, אוקיי? יש דברים שהם הזמן יפה. שנייה, שנייה, רגע, רגע.
עכשיו, רגע. יש דברים, יש דברים, ופה אנחנו פנינו למנהלי בתי הספר, שיציפו לנו, יציפו לנו
פערים. כשאנחנו רואים את הפער, הפער הזה יכול להיות מגיעים מוקדם מדי, יוצאים מאוחר מדי,
נכנסים יותר מידי ישובים בדרך, למרות שאנחנו עושים את כל החשיבה הזאת הרבה הרבה קודם,
אוקיי? אבל עדיין יש פערים, יש עדיין פערים. אנחנו ביקשנו מהמנהלים להציב, אנחנו עוברים
דבר דבר, אוקיי? אנחנו לפעמים אומרים רגע, אם אפשר פה לעשות איזה פיצול, האם לעשות
איזה שינוי.
יו יי
מועצה אזורית הר-חברון זז זמ
יש בעצם את החל"פ שהוא מטפל, יש את רעות מטעמנו, שגם ככה נותנת שם יד. הדברים
נבדקים, אני יכולה להגיד לך גם ממה שקיבלתי במייל שלך, אפילו ברמת איתורן לשעות, יותר
ממה שתלמידים חווים, זה באמת מה שקורה בפועל. אבל נגיב על כל תשובה עניינית מה שיש
לנו, ומה שלא, ייבדק.
קובי בן גרא: מי אחראי על ההסעות, אני עכשיו צריך לבוא להורה, יש לו בעיה עם משהו.
אלקנה נווה: תקשיב, טלי מקסימה תנסה אותה באמת היא תותחית על.
אלירם אזולאי: זה מתחלק לשניים, בסדר? כל דבר שקשור לשירות השוטף, הוא באחריות
החל"פ אוקיי? כל דבר שקשור לשינוי בשירות השוטף, כי רוצים להזיז נניח,
קובי בן גרא: יש גנים, עכשיו יש גנים, באופן קבוע, וגם זה קורה בגלל השעות.
יפעת סולומון: טוב, אני אתן לך תשובה כבר, כי גם בדקתי את זה. קודם כל, בשנה שעברה
באמת היה איזשהו קושי, אפרופו בגן יתיר, שהסייעות לא הצליחו להגיע לשעה שבע וחצי. ברגע
שהבינו שהפער נובע מזה שנוסעים, הם יצאו באיזשהו קו שיוצא מקריית ארבע ליתיר, והגיע אחרי
הזמן. בעצם מה שעשו, גילו שיש קו שנוסע, מקרית ארבע לכרמל. הם ירדו בכרמל, ושם במשך,
משנה שעברה, מאמצע שנה שעברה, חיכתה להם הסעה שלקחה אותם, אני לא אפילו אגיד לך
מה העלות, שלקחה אותם יום יום מכרמל לגן ביתיר ולגן בסוסיא. הם הגיעו לפני השעה שבע
וחצי, הבעיה הזאת נפתרה כבר בשנה שעברה. השנה היו סייעות חדשות, הם לא זכו שהם
צריכות לנסוע באוטובוס הזה, לכן היה עיכוב ביום הראשון. אבל בעיקרון לא צריכה להיות בעיה.
אוקיי? זה לגבי המקרה הספציפי שאתה מציג.
קובי בן גרא: ודבר אחרון, שזה דבר חדש, שגם תשלומי הורים. החבר'ה ראו פה, כשהילדים
שלהם עברו לכיתות ז' ח', לאשתמוע, ראו שיש קפיצה גדולה. עכשיו, אני הבנתי שיש קפיצה בכל
מקרה לתשלומי הורים של ז',ח', אבל איך אומרים, זה משהו שהוא חריג
יפעת סולומון: קודם כל תשלומי ההורים חייבים להיות מאושרים על ידי ועד ההורים, ואני יודעת
שהאולפנא ישבה וקיבלה את אישור ועד ההורים. זה אחד. שתיים, כל תשלומי ההורים, כל תשלום
שההורה נותן, הילד מקבל את זה חזרה. אוקיי? יש חשבון נפרד למה שנקרא תשלומי הורים, יש
פירוט מאוד מאוד מדויק. אסור לבית הספר לגבות סתם. מחויבים, אם אתם יודעים, עכשיו דווקא
לא מזמן, לא זוכרת, עצרו את תשלומי ההורים, הרי בהתחלה אמרו רגע, שחררו את זה בסוף.
יש תעריף מאוד ברור, כאילו, כמה משלמים על כל דבר, אוקיי? עכשיו, יש תשלומים של תשלומי
חובה, ביטוח תלמידים, 73 שקלים. יש תשלומי רשות, למשל, תל"ן, למשל, מספר טיולים, עכשיו,
בשביל זה, הולך לוועד הורים. חוזר לא יוצא ללא אישור וועד הורים.
קובי בן גרא: ביחס למה שהיה פעם קודמת זה חריג
יפעת סולומון: אני חושבת שנכנס שם יותר שעות תל"ן, אני חושבת שנכנסו שם גם יותר, אני
אומרת לך בערך וצריך לבדוק את זה, ונושא של אולי שבתות וסמינריונים, גם את זה צריך לבדוק,
אפשר לראות את זה. אוקיי? בסדר. אבל בדיוק, ועד ההורים. בסדר? בלי אישור של ועד ההורים.
איפה רונן?
דרור דותן: מהר זה אישור פרוצדורלי שעושים לכל בית ספר. כיוון שיש בית ספר חדש, מוסד
חדש עם סמל מוסד חדש, צריך לאשר את מורשי החתימה. זו החטיבה. בכל אחד מבתי הספר
בדרך כלל זה המנהל ולרוב זה המזכירה. כאן אין עדיין מזכירה. ויוני גם יש לו עוד מוסד שזה
בינתיים זה יוני. יש מתנגדים? נמנעים? עבר, תודה.
החלטה: המליאה מאשרת פתיחת חשבון בנק למוסד חינוכי ישיבה תיכונית הר חברון
אושר- פה אחד
2 .יי .יי
מועצה אזורית הר-חברון תת
אריאל שרגא: תהליך החיטוב, אני שומע מתושבים שזה רגיש מאוד, אני מבקש לשתף צוותים,
לשתף הורים, לעשות את זה מאוד מאוד קל. ...
מאיר כהן: כל הנושא של פורום מנהלים, זה חשוב מאוד זה יכול לעשות המון שכר, ממנו לא
תצמח הישועה כי כל אחד בסוף מסתכל מהבטן שלו. הגיע הזמן שבהר חברון, אולי לא שמעו את
זה פה, אבל שנת הלימודים, בדרך התארגנה שבוע וחצי לפני זה, והכול נראה ורוד, אבל בכלל
לא היה ככה, מי שמכיר מאחורי הקלעים .
דרור דותן: באיזה מקום? התארגנו בשבועיים וחצי לפני? מה פתאום? שבועיים. מה? חודש
וחצי, אבל לא משנה.
מאיר כהן: לא, הוא אומר לי, אני מגיע שבועיים לפני.
יפעת סולומון: לא נכון, א', לא שבועיים לפני. לא, כי הוא הגיע לפני.
מאיר כהן: כי בעצם לא הצליחו בגלל שיש המון אינטרסים. לקבל החלטה. אני מציע שלא יהיה
פה מנהלים בעד ועדת חינוך, משהו שבעצם יעשה שכל על מועצתי, שהאינטרס של כל אחד אבל
אני מזכיר לך שוועדת חינוך הישיבה התיכונית אישר לפחות עושה
דרור דותן: אני מזכיר לך שוועדת חינוך במליאה הנוכחית, בניגוד למליאות הקודמות, נקבעה כזו
שיש בה גם את ועדת החינוך הפורמלי רגע, רגע,
יפעת סולומון: פורום מנהלים, זה מתקיים, בשביל לקבל החלטות, לבצע תוכניות רשותיות, יש
המון שיתוף פעולה ביניהם. יש פה תלמידים שעוברים בין מוסד למוסד. זה כבר לא כל בית ספר
לבד. אני דיברתי לגבי המקצועיות שיש למנהלים ונשתמש בה.
אלירם אזולאי: מאיר, אני רוצה לקוות. שנייה, שנייה, תקשיבו חבר'ה, אני חייב לעבור לביטחון.
אני רוצה לקוות, כן? שאני לא חושב שאני, דרך אגב, פה עובדים חסרי תקנה, שהם רואים קצת
יותר רחב מבית הספר שלהם, בסדר? אבל דרך אגב, בסדר חבר'ה, בואו עוד לא נפגשנו איתם
פעם אחת , הם צריכים להסתכל יותר רחב. לא נכון, אני חושב שהם יכולים להסתכל גם יותר
רחב.
מאיר כהן: אני חושב שאנשים מבחוץ, שהביאו בעבר, המועצה פה שילמה הרבה כסף, לדלית
שטראובר עשתה פה או או, היא קיבלה לא מעט והמון אנשים עבדו על זה, הגיעה למסקנות, מה
קורה עם כל הדברים האלה. שבועיים לפני כן, חלק מהצוותים לא ידעו בדיוק מה קורה איתם.
יפעת סולומון: מאיר, גם אם לא יודעו מי מנהל אותם, להגיד שלא נעשתה עבודה, זה לא נכון.
מאיר כהן: אני אמרתי שלא נעשה עבודה. אמרתי שפה הכל ככה נראה יפה.
אלקנה נווה: פורום מנהלים זה פורום שצריך לבוא, צריך לדעת מה להחליט ממנו ומתי. זה כל
האפשרות.
יפעת סולומון: תודה רבה למליאה.
זיו שפירא: אפשר לקבל החלטה או אמירה פה במסגרת המליאה, הקמת ועדת היגוי?
אלירם אזולאי: זה יעלה עם היישובים לוועדת חינוך, אנחנו הולכים להעלות את הנושא הזה
לוועדת חינוך זמנית. זה חשוב.
זיו שפירא: אני רוצה בספטמבר 2025 לפתוח בית ספר.
ראובן שדור: יאללה. טוב, ערב טוב. אם איחרתי מתנצל, הנסיעה מנתניה. לא הייתה פשוטה.
מוקד ביטחוני הר חברון, אני רץ, מצגת שאמורה לעשות שכל לסדר, אשמח אם תשאירו שאלות
לסוף כדי שנצליח להחזיק את זה. רקע כללי הוא פחות מיועד למליאה, אני מעריך שאתם מכירים
את זה, את כמות הישובים ואת הגודל של המועצה. בנוסף לזה צריך להוסיף את החוות, יכול
להיות שיש פה חוות שעוד לא השלמנו תוספת שלהן, אבל זה רקע כללי שפחות מיועד לחברים
פה.
5 ו ו
מו עצה אזווית הר-חברון גת
רגע, הייתה עוד שקופית, איפה הנה? על מה? זו לא הבעיה? לא. תעשה רגע, יש את השקופית
שם, מה זה מוקד 4? אה, לא. איפה? את המקלדת. כדי רגע לראות.
אני לא יודע, אולי היא יצאה מההסתר. היא נסתרת, נכון? אפילו ביטול הסדרה, סליחה, לא יודע
למה היא נעלמה, יכול להיות ש, יופי. מוקד 4 הוא המוקד הביטחוני שלנו. נו, מה יהיה? תעשה
אחורה, מקלדת. טוב, נעשה ככה. מוקד 4 הוא מוקד ביטחוני, של כל חטמ"ר יהודה. הוא שותף
לשלושת הרשויות, חברון, הר חברון בקרית ארבע ומונגש 24/7. זה בעצם המקום שאליו
התושבים שלנו מונחים ומוגדר להם לחייב באמת כל אירוע ביטחוני בצירים וכמובן כמובן כמובן
גם כשהם בתוך היישוב. אנחנו, המוקד עובד עם חמ"ל הגמ"ר עם כל הממשקים, הוא עושה הרבה
דברים טובים יחד עם חמ"ל הגמ"ר. נשאלת השאלה אם כל הטוב הזה קיים מה הבעיה? זה היה
במצגת. לא, אבל המצגת עבדה. יופי. אחד, סוגיית מרכז הכובד. בעצם המוקד נמצא פיזית
בקריית ארבע. הוא נמצא, הוא יושב בתוך המועצה המקומית קריית ארבע, ולכן העיסוק העיקרי
שלו, היום יומי שלו, מה שהם רואים ביום יום, זה קריית ארבע. יתרה מזאת, המוקד מתעסק בכל
הנושאים המוניציפליים של קריית ארבע, החל מתקלת גדר, שער לא עובד, גופה של חתול,
ובקשה להכניס פועלים פלסטינאים. כל זה חונה אצל מוקד ארבע שהוא גם מוקד שלנו. למה אתה
מתקצב אותו ביחד? שנייה, שנייה, שנייה. אלקנה, אני באמת, אני לא, זה כולה ישיבות מליאה
שניה אני ככלל לא אוהב לרשום, אני מבטיח לענות על הכל, זה פשוט נושא שכל. והוא מנוהל
בפועל על ידי מנהלת מוקד שהיא מצוינת והיא אחלה, אבל בשורה התחתונה היא מועסקת על
ידי קריית ארבע ולא באמת מועסקת על ידינו. סוגיה נוספת שמאתגרת אותנו בעצם בחיה הזאת
של מוקד שמשותף לשלוש רשויות, סוגיית הניהול המשותף. לשמחתי, אנחנו אף אחד לא דומה
לשני, ולכל אחד יש תפיסות עולם שונות. אם אנחנו בתפיסת עולם א, יכול להיות שקב"ט אחר
בתפיסת עולם ץ , אנחנו נכנסים לממשקים שמאוד, מאוד קשה לפתור אותם בגלל תפיסות עולם
שונות. המשך בסטנדרטים. בסדר? כל אחד יכול לקחת את זה לעולם שלו ולהגיד מה הסטנדרט
שלו, אם אנחנו בתוך הבית, כשאני מדבר עם הבנות, הסטנדרט שלי הופך לחמאה ואני לא יכול
להגיד מילה רעה, לעומת זאת לטניה יש מלא סטנדרטים והיא חותכת מאוד פשוט. וזה מאתגר
בניהול, הערכת כמה וכמה מול מוקד ביטחוני, וכמובן גם סוגיית הנהלים, של מה אני מאמין של
אגף הביטחון בהר חברון לגבי נהלים, שיטות ניהול אירוע, סד"פים וכדומה, למול מועצות אחרות
שמשתתפות איתנו, וחולקות עמנו את המוקד ובתפיסות שלהם.
מאיר כהן: יש פה מועצה מקומית, בראש אחר ממועצה אזורית בקליטת מרחב.
ראובן שדור: אז מה עושים? מה שנקרא אנשים טובים, קראנו את זה, כתבו ספרים שמסבירים
את המושג, הפרד ומשול. בעצם הרעיון הוא לעשות היפרדות של הרשויות בהקשר למוקד
הביטחוני, ולעשות מוקד ביטחוני שייתן מענה מלא לתושבי ההר ולעוברים בגזרתו. והמוקד של
קרית ארבע אישר מוקד של רשות מקומית. יש לזה הרבה מאוד דוגמאות באיו"ש. זה בוצע, זה
קיים. מבחינת איך זה עומד להתבצע, בפועל, יש תוכנית סדורה שכתובה, ואבני דרך שאנחנו
נעמיק בהם. אבל החל מהקמת תשתית פיזית שתקום פה בבניין המועצה. גיוס כוח אדם, טוב
ומתאים למשימה הזאת, ההכשרה שלו, הפעלת מוקד ביטחוני, והשלב האחרון שזה בעצם הלבנה
הנוספת שאולי תעלה פה בהמשך, זה הוספת פונקציות נוספות. החל ממוקד מוניציפלי כדי לטייב
את השירות לתושבים שלנו, המשך בחמ"ל הגנה כדי לאפשר ליישובים קטנים שאין ביכולתם
לאפשר הגנה מלאה וטובה, לאפשר להם לעשות איגום משאבים ולתת להם את הפלטפורמה
להסתייע בנו. והדבר השלישי הוא אפילו סוגיית החוות, מי שיצא לו להקים, היום המדינה מקימה
חמ"ל חוות שיושב אי שם בשדרות, יאויש על ידי לא יודע מי. כל המועצות האזוריות, בדקתי עם
בנימין, עם שומרון, עם גוש עציון, כל המועצות האזוריות מושכות את הקליינד של המצלמות
שלהם, אליהם למוקד שלהם, ומקימות חמלי הגנה.
יו 8
מועצה אזורית הר-חברון תמ
כי מבינים שמה שלא יישב אצלנו, ייתן שירות פחות טוב וביטחון פחות נכון. מבחינת מה נרוויח,
ציינתי פעם אחת מוקד רשותי, שבשיח גם עם חברים פה במועצה זה ייבנה בהתאם כדי לתת
מענה. חמ"ל הגנה וגם מענה ביטחוני נכון. בפיגוע שהיה על תושב סוסיה לפני חודש. חודש,
כלומר בימי פח'ה, אני כבר לא סופר, אבל לפני חודש הדיווח שהגיע למוקד, הגיע לביתו של קב"ט
קרית ארבע. פשוטו כמשמעו. לא היה מוקד. המוקד היה סגור, אורות מכובים, מחשבים מכובים,
הקב"ט לקח הביתה, כי לא היו עובדים, לקח הביתה מכשיר, טלפון, והדיווח הגיע אליו בבית
כשהוא מתארגן מה שנקרא עובר מפיג'מה למדים. זה האירוע. אני לא חושב שאנחנו כמועצה
שהולכת וגדלה, יכולים לאפשר לעצמנו מציאות שבו לא יהיה לנו מענה ביטחוני. ברגע שאנחנו
נוכל לשלוט בזה ולתכלל את זה, אנחנו, נדע לא להגיע לזה. בעצם כמה משמעויות, שדווקא על
הזאת שכולם רוצים לדבר לשאול שקופית, לא לדאוג. פעם אחת משמעויות טכנולוגיות, יש פה
התקדמות של המועצה בכל היכולות הטכנולוגיות כחלק מהקמת מוקד, זה יאפשר לנו לשלוט. אני
אתן דוגמה מאוד פשוטה, התאונה שהייתה בכרמל ביום שישי בבוקר. הצלחנו לפרוק מצלמות
ולהוציא סרטון מהתאונה, אבל זה לא קורה בזמן אמת. כי דן צריך להתחבר מרחוק, לפתוח את
המצלמה וזה לוקח זמן. ביום שיהיה לנו מוקד חי וקיים, מאוייש 24/7, כל הטכנולוגיה יושבת לנו
מתחת לכף היד, זה בצד של ה... יתרון. וצריך לומר שגם ההקמה הטכנולוגית היא לא מאוד מאוד
מורכבת, כי המערכות קיימות פה. אגף הביטחון עבר את זה כבר שנים, רוב המערכות כבר
נמצאות. סוגיית כוח אדם, בעצם יש פה הרבה רעיונות, כמובן החל מגיוס כוח אדם, המשך מבנות
שירות וחיבור לישובים. פרויקט שהוצע לנו, אנחנו מתקדמים איתו גם כראיון, זה בעצם פתיחת
איזשהו אופציית התנדבות במוקד הביטחוני, בדומה להתנדבויות שונות ורבות שתושבי ההר
עושים. ויש פה משמעויות של בינוי בתוך המועצה, של תנועה של חדרים ומבנים.
דרור דותן: דבר שהוא בכל מקרה גם מחויב, ואנחנו מחויבים בו בכל מקרה.
ראובן שדור: בדיוק. הנה נמחק הסעיף התקציבי, כי
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]