פרוטוקול מן המניין מס' 3

יי

מועצה אזורית הר-חברון

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 2025/319/0

יט' אדר תשפ"ה

סדר יום:

1

.2

עדכון ראש המועצה.

אישור פרוטוקול מליאה 2-25 מצייב לעיונכס.

מסמך האצלת סמכויות.

הגדלת מסגרת האשראי הקבועח בגין מענקים מובטחים.

. תביירים.

שונות.

02

ות

-

7

מועצה אזורית הר-חנרון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

הטנוים:

נוספים 1

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 19/03/2025

מלמד ידידיה

קובי בן גרא

אלקנה נווח

| אבנר חדד

נחוס אלינור

אורי הורוביצ

כהן אלעזר

דוד סגל

| נעמה פוליאקוב

| בלושטיין ניר

| שרגא אריאל

מאיר כהן

| שמעיה אסולין =

בר חי יוסף

ציו שפירא

מיכאל הראל

דרור דותן

דוד סעייד

רונו כהן

רויטל סופר

גליה ברמי

רעות מעודה

סיגלית מאור

אלירם אזולאי ‏ =

| מבקר המועצה

חבר מועצה נגוהות

יט' אדר תשפ"ה

ראש המועצה

חבר מועצה בית חגייי

חבר מועצה מצודות יהודה

חבר מועצה מעון

חבר מועצה שמעה

חברת מועצה עתניאל

חבר מועצה מעלה חבר

| חבר מועצה טנא עומריס

חברת מועצה שני לבנה

חבר מועצה סנסנה

חבר מועצה כרמל

חבר מועצה אדורה

חבר מועצה סוסיא

חבר מועצה אשכולות

חבר מועצה תל

מנכייל המועצה

רמייט המועצה

גובר המועצה

מנהלת לשכת מנכייל

מנהלת לשכת ראש מועצה

מנהלת מחלקת ישובים

מנהלת ישוב עתניאל

| לשנת מנב"ל

2

הת

-=

.יו | לשנת מנכ"ל

02|(

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 19/03/2025, יט' אדר תשפ"ה

דרור דותן: פה זה הפורוס השקט, אני רק רוצה להגיד לכס שני דברים.

אחד, אם אנחנו לא מנהלים פה דיון, שמה שנקרא,

כל אחד גם לוקח את רשות הדיבור שלו, מה שנקרא, או מקבל את רשות הדיבור,

הם גם נכנסיים אחד עם השני וגם מתנהלים, לפעמים דיוניס בצד, מאוד מאוד מקשה אחרי זה על

ההקלטה ועל הפרוטוקול.

צריך לומר, היוס קיבלתי על זה גס ייעוץ משפטי, פרוטוקול יכול להיות מאוד רוה.

לא כמו שאנחנו מפרסמים אותו. אז אם נרצה ללכת לכיוון הזה, נלך לכיוון האה.

נכתוב פה בראשי פרקיס בגדול אמירות שנאמרו מה שנקרא לפרוטוקול ונגמר הסיפור.

אני חושב שזה כן מסמך טוב שיוצא מפה. הוא מהווה זיכרון ארגוני, גס מה שנקרא לשנים הבאות

וגם לנו וגס אתס שאתס אוהבים לשתף את הציבור בהקשר הזה ואני חושב שגה אז אס רוצים

להמשיך ככה, צריך רגע לשמור על, אני חושב שקודס כל, מה שנקרא מצד הנימוס הבסיסי.

אבל דבר שני, גס הטכנולוגיה תומכת בוה, תומכת בוה שנהיה בנימוס בסיסי.

רק הערה לטדר, אני מקווה שנהיה מסודריס.

אלירם אזולאי : תודה, דרור. אנחנו פותחיס את המליאה השלישית, 25.

דיווח בקצרה, היה לנו פסטיבל השלדיות בתל ערד שזה בעצס השטח שהמושבים מעבדיס למטה

בבקעת ערד. הגיעו, אני מכיר 2,400 מבקריס, אבל מאוד נהנו, הגיעו מכל הארץ. ואמר לי ראש

עיריית ערד, אני רוצח לבוא, אני רוצה לבוא עס כל המשפחה, עם כל וה. שלחתי לו הומנה זוגית

אחרי שהוא חתס לנו על רישוי עסק למרות שה לא בשטת שיפוט שלו. אמר לי, אין לי בעיה אבל

שבוע אחר כך הוא שאל אותי תגיד מתי פסטיבל השקדיות. או באמת כל הכבוד למחלקת תיירות

עשו עבודה נהדרת וה היה מאוד מוצלת.

היה הערב הוקרה לרבשייציס של הר חברון עס בנות הזוג, בעתניאל. גס מכובד וגם מחבר ביניהס,

אני חושב מאוד מאוד חשוב לרבשייציס בטח בתקופה הואת, לא משנה באיזה יישוב, הדרישות

מהם הולכות ועולות ובצדק, צריך גם לדעת להגיד להס תודה.

אדורייס קיבלה ברוך השס סמל יישוב בשבוע שעבר ווה בעצם סולל לנו את הדרך לשני דבריס

מרכזיים. אחד, כל נושא התבייע, אנחנו בעצס יכוליס עכשיו להתחיל לתכנן תבייע באופן רשמי

ולהגיש אותה. כן, קיבלנו, בלי קו כחול אי אפשר לקבל סמל. קיבלנו קו כתחול וסמל יישוב. ובעצס

עם סמל יישוב אתה יכול להירשס ביישוב, אתה יכול לקבל הנחות מס, אתה יכול לקבל תקציבים,

אפשר לבנות גני ילדים, דבריס שהס בשלב הזה, כן. כמו כל יישוב מוסדר.

-

₪7 לשנת מנכ"ל

72

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

ואני אומר, כבר בשלב הראשון אנחנו נוכל כבר לבנות שם גני ילדיס בשביל לתת שס מענה ראשוני.

לשכת התכנון של המנהל האצרתחי. צריך להגיד שלשכת התכנון בעצסם עברה חידוש כמעט מלא.

יהודה אלקלעי שהיה פעס מהנדס המועצה של בנימין

דוד סעייד: עבר להיות ראש שומרון,

אלירם אזולאי: שומרון, סליחה. עבר להיות ראש לשכת התכנון במנהל האזרתי. מבין מה וה

התיישבות, מבין מה וה מתלקת הנדסה, מבין מה זה מועצות, בטת מועצות אזוריות ועכשיו הוא

גם הגיע לשטת וראה את הדבריסם בעיניים.

אלקנה נוות: ובאיוה ישוביס הס ביקרו

אלירם אזולאי: הס ביקרו בתלם, אדורה, מצפה ציו.

דרור דותן: יותר במרתבים.

אלירם אזולאי: הס ראו בעיקר תצפיות על המרחביס בכרמל, הס היו בכמה ישובים

אלקנה נווה: מעון לא וכו לביקור שלהם.

אורי הורביץ: מה עס בית הספר במעון?

אלקנה נווה: לא, אין לנו קו כחול

דרור דותן: אז לכן, במנהל התכנון אין מה להיכנס אליהם.

אלירם אזולאי: שר החקלאות היה כאן אתמול, עיקר הביקור שלו התרכו בכל מה שקשור לסיפור

של החוות והשטחים הפנוייס כדי לרתוס אותס למהלך שבו משרד החקלאות יכנס לתוך הסיפור

הוה מתוך הבנה יש פרויקט לאומי שאנתנו לוקתיס על עצמנו כמועצה והם כמשרד לתקלאות

יכולים לעוור בכל מיני דבריס כמו מענקי מרעה, כמו ליווי חקלאי, כמו עורה בהכשרות שטח. היו

כמה סיכומיס עקרונייס של דבריס שאנחנו מקוויס שיתקדמו.

אלירם אזולאי: השר מאוד התרשס מהחוות שיש פה רוצה לעזור לקדס החלטת ממשלה לנושא,

גם לנושא החוות. גם אושרו לנו איוה שלושה תקציביס שהיו תקועים במשרד החקלאות, למרכ

מבקריס בבית יתיר, שתי הרשאות כדי לגמור את זה ולמרכז מבקריס חקלאי בסוסיה.

אלקנה נווה: אלירס, בתמונה השמאלית ליד מעבר מיתר, מה זה?

-

א )| לשנת מננ"ל

52(

מועצה אזורית הר-חברון וזה

אלירט אזולאי: וה חמטייש שיש, אתס מכיריס את הסיפור של נחל חברון, סיפור מאוד רציני. בעצם

הוא נדרש לזה כשר התקלאות, כי בסופו של דבר התקלאים שמקבלים את השפכים האלה, מטייש

שוקת תקוע דרך אגב מנובמבר, הוא לא מוציא מים, כי יש בעיה מאוד מאוד קשה שהשפכיס הס

ברמה כזאת שמגיעים לשס שסותמיס גם פה במתקן תפיסה וגם שס. זה ברמת ויהוס שהס לא

יכולים, או הם פשוט מזרימיס אותס לנחל ולא מעביריס אותס למאגר, שהתקלאים יכולים

להשתמש בהם, ולכן מנובמבר הס לא משקיעים מהמאגר הזה. והס צופים שבתחילת הקיצ כבר לא

יישאר להס מיס במאגר כדי להשקות. בקיצור, ביקשנו להיעזר בו. וה באחת החוות וזה בגדייש,

ביקב יתיר למטה היינו גם.

קריאת מגילה בתל מעון, מאוד חשוב. משנה לשנה מגיעים יותר אנשיס ואנחנו בהחלט צריכים

לעשות חשיבה איך אנחנו מציעיס את וּה, בעיקר בהיבט של הנגשה של המקוס הגה. גם תל דביר,

הייתה לשם עלייה בשושן פוריס, החבריה הגיעו לשס בשישי שבת, נשארו בשישי שבת 20 חבריה

מעתניאל כדי לברך שם על הניסיס ושיהיה שס ביוס ראשון שושן פורים.

אירוע מאוד מאוד יפה של אור יאיר התלמוד תורה, הזמין את הסביט,

סבתות, הורים ללימוד, הס עושים את וה פעס בשנה. באמת אירוע מרשים.

דרור דותן: האולפנה.

אלירס אזולאי: טוב, וה הס לא מרשיס לנו לבוא כי אנחנו גבריס אבל. אבל היה שם, כן, כן, סליחה.

אני אומר, חייתה שס הצגת פורים, סיפרה לי יפעת שבאמת הם השקיעו בוה המון המון התלמידות

והיה מאוד מוצלת. היה יוס גס סבבא של תמרים, לא? של מי זה חיה: כן, של עתניאל

רעות מעודה: היה גס בעתניאל וגס בתמרים.

אלירס אזולאי: האמת שתדעו לכם שמי שפה מההנהלה, אז ככה התייעצנו כמה ימים לפני, מה

לעשות עם גה ויצאנו עס משלחת של מועצת ישע לדובאי ואבו דאבי הביקור היה אמור להיות חשאי

כי תכננו מהבוקר עד הערב לעשות שם הרבה מאוד פגישות. לצערנו, אתת הפגישות הייתה עם

מישהו לא התאפק והדליף אותה, לא ממועצת ישייע, אבל היה ואז, כבר פרסמנו את הדבר הזה.

אבל אני אומר לכם, מה שנסענו לשם זה בעיקר כי הס מביניס שבשלב כזה או אחר בקרוב,

האמריקאיס הולכיס לאשר ריבונות ביהודה ושומרון. הס מאז הסכמי אברהם לא נפגשו עם אף

מתיישב, תמיד שמעו אותנו דרך כל מיני מתווכיס וכלי שני ושלישי ולכן, הקשר הישיר פה חיה

מאוד מאוד חשוב. גילינו שהחבריה שס שונאיס את החמאטס ואת איראן ואת חיובאללה יותר

מאיתנו, בעיקר כי הס מסכניס את העתיד שלהם. יותר מגה הס גס חושביס שהרשות הפלסטינאית

מושחתת והם הופכים את הערביס פה לאידיוטיים שימושים.

הי 7

מועצה אזורית הר-חברון סז זמ

לשכת מננב"ל

מלמד ידידיה: נדמה לי וה לא שהס האנשיס הפחות מושחתים בעולם.

אלירם אזולאי: אבל אני אומר, בסופו של דבר, בסופו של דבר הס רוצים לדאוג לעצמס וליציבות

של האזור, ולכן הקשר שס הוא משהו שאני מעריך שיימשך. היינו שם יוס, הגענו בלילה. התחלנו

ב7 וחצי בבוקר פגישות עד 1 בלילה ובבוקר למחרת כבר חצרנו. וואו.

אלירם אזולאי: אכלנו בדרך במונית ממקוס למקוס, היה ביקור מעניין גס בהיבט של פתיחת

הראש, אחד החבריה שנפגשנו איתו שם, נפגשנו עם כל מיני אנשי ממשל ועסקים, אחד החבריה

שנפגשנו איתו שם, הוא ראש העיר של דובאי דרום. דובאי דרוס גה עיר שלפני 5 שניס המלך אמר

לו שהמשימה שלו היא להקיס עיר של מיליון תושביס עם הנמל תעופה הכי גדול בעולס. לפני חמש

שניס התחילו לתכנן, היוס שליש מנמל התעופה כבר עומד, חלק גדול מהבנייניס באאור של מרכו

העסקיס כבר עומד, שליש מהעיר כבר משווקת לכל מיני יוּמים. וזה בדיוק מה שהוא אמר לנו, הוא

אמר ששמו לו יד עד 2032 נגמור הכל.

אלקנה נווה: והמנקיס שמה והעובדים וּה העותיס ודבריס כאלה?

אלירם אזולאי: הס לא רוציס, דרך אגב, הס ממש לא רוציס, הס לא רוצים שס לא את העזתים

ולא את הפלסטינאיס בשוס צורה. הס לא רוצים אותס שס.

אלינור נחוס: למה!

אלירם אצולאי: למה!, כי כנראה הם יודעיס מה שאנתנו יודעים.

אבנר חדד: הס כבר מבינים שהס מכניסים לשם פלסטינאיס זה יתנקס בהס בסוף.

אלירם אזולא?: דרך אגב, הס הראו לנו, אפרופו אין רגולציה ואין זה, הס הראו לנו איוה סרטון,

לפני איה שבוע, משפחה פלסטינאית עומדת על גשר עס שלט יייפרי פלסטייןייי. רואיס בוה את הצמן

שעובר במצלמה, אתרי שלוש ורבע דקות מגיע ואן שחור, מכניס את כולס לתוך הוואן השתור

ומסלק אותס מהמדינה, הס כבר 17 שנה גריס בדובאי. לסלק אותס מהמדינה, לא נותן להס אפילו

לחזור הביתה לקחת דבריס. פשוט בעטו אותס החוצה. אוקיי, זהו, מכאן אנחנו עוברים. אה, דרך

אגב, כן משהו שחשוב לי רגע לשתף אתכם. יש שס קהילה יהודית בדובאי, לא ישראלית, יהודית,

רובס לא ישראלים, 4,000 יהודיס בערך.

אלקנה נוות: מאיפה הם באו?

אלירס אזולאי: אנשי עסקים, איפה שיש כסף יש יהודים. והס מאוד רוציס את הקשר עס החברה.

אורי הורביצ: יש שס מסעדות של בוגר נתיבות אור.

6

םי =

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלירס אזולא?: שם, בדובאי: בקיצור, צה, אני אכלתי שס, אתה מבין מה אכלתי שם, איזה סנדוויצי

משלשוס. קיצור, הס מאוד מאוד, הס שמעו, אכלנו ארוחת ערב עם מנהיגת הקהילה שם.

מלמד ידידיה: מנהיגת הקהילה?

אלירס אזולאי: כן, מנהיגת הקהילה עם עוד כמה אנשי עסקים ייעודיים וזה. סיפרתי להס את

הסיפור של הרחובות ושל הקהילות שלנו ושל מה שאנתנו עובריס פה במלחמה וזה, והס מאוד רצו

קשר עס הילדים שלנו ועס בתי הספר שלנו ולחבר בין הקהילות כדי לתת להס קצת מהאווירה של

ארף ישראל. והיא אמרה לי בסוף תעשה לי טובה, תשלתח לי גננת לשבועיים, רק לשבועייס לפה,

שתלמד קצת את הילדים ותסביר להס קצת מה וה הר חברון, מה זה אר\ ישראל, מה זה ּה. אז

בעזרת השם, בשבוע הבא אנחנו הולכיס להתניע את זה, לחבר להס איוו שהיא קהילה של אחד

מבתי הספר, אחד מהמנהליס שירצה לקחת את הדבר הוה. כדי לחבר אותס קצת וירטואלית ילדיס

עם ילדים.

אורי הורביצ: גס את ראש מחלקת תינוך: ומה היא תיסע לבד בלי המנכיילו

אלירס אזולא?: ואחת הגננות של הר חברון תיסע לדובאי לכמה שבועות

אבנר חדד: וגם ועדת כספיס

אלירס אזולאי: התערוכה שיש כאן למטה, מי שלא היה מוזמן להציץ, מאוד מאוד מרשים, הילדיס

של בתי הספר, מכל בתי הספר של הר חברון, תערוכת צמיחה בתקופת המלחמה. אני רואה פה גס

את אבנר ואת הבן שלו. שיר מאוד מרגש על הקיר שס מי שרוצה מוזמן ללכת לקרוא.

היה כנס ירושלים של בשבע, דיברתי קצת על הר חברון ועל האתגריס שלנו.

והיו לנו פגישות עס היישובים טנא , אשכולות, כרמל, תלס, בית יתיר, שני לבנה סוסיה, עתניאל

מצפה אביגיל. כל יישוב עס האתגריס שלו. אבל בסוף יש חשיבות יש חשיבות

אודי הודבי': מה האתגריס בתלם?!

אלירס אזולאי: ברוך השס הולכים לקראת צמיחה גדולה. אבל יש פגישות שהן אצל מנכייל

המועצה, ביחד עט רעות, שנקראות עוצריס לרבע 4 פגישות בשנה עם הנהגת היישוב, על דבריס

שוטפיס ועל דבריס שהס קדימה. ואנחנו מתרשמים שזה גם מייצר חיבורים טוביס בין המועצה

וגס פותר בעיות שיש גס בשוטף וגס בדבריס שקשורים קדימה.

אלירם אזולא?: שר הביטחון, קיבל מכתב מהר חברון שאתר כך גס הצטרפו אליו כל ראשי הרשויות

ביהודה ושומרון, למבצע פרימטר סביב היישוביס והכבישים. מתוך הבנה שיש לנו מצד אחד גס

7

-

7 | לשנת מנב"ל

22(

מועצה אזורית הר-חברון תומת

הודמנות היוס מדינית. האמריקאים אני לא חושב שיפריעו לנו בעניין הוה. לא קיבלנו תשובה, לא

נפגשנו עדיין. אבל אני פועל בלחצ מאוד מאוד גדול כדי לייצר פגישה עס שר הביטחון, לקדס את

הדרישה הזאת, אני חושב שהיום זה משהו שבהחלט אנחנו יכוליס לראות אותו קורה והוא נצרך

אצלנו ואני לא צריך להסביר פה לאף אחד למה.

לצערנו, בהוראת בגייץ בשל ביציון בגייץ על זה שמדינת ישראל לא אכפה, הס אישרו לערביס לחזור

לשם ולשקס את הבתים בזנוטה. כן מתנהל תהליך מול מנהלת ההתיישבות ומול פיקוד מרכז.

להציע לערביס בונוטה איושהו מקוס שזה מה שהמדינה הצהירה בבגייצ, להציע להס מקוס, ואס

הס לא יסכימו לוה, אז תוך 30 יום, אחרי 30 יום, אפשר לפנות אותם משס. התהליך התחיל, הס

הציעו להס מקוס ומה שנקרא השעון מתקתק הרגע.

זו בשורה. אומנם וה לא אצלנו, ה אצל שכניס שלנו, אבל זה בשורה גדולה. קרית ארבע לוקחת

אחריות על המרחב. ועלתה לגבעה 123, בהחלט מעודדים, עוזריס להס במה שאפשר.

אלירם אזולאי: התתיל פיתוח כרמים יפה עכשיו לקראת השתילה בקיץ. גם בכרמל, גם פה, מי

שרואה בין המועצה לטנא

אבנר חדד: לכיוון המחסוס

אלירם אזולאי: בדיוק אחרי נכון, נכון, נכון.

דרור דותן: גסם בהמשך של הכרס של בעל המון

קובי בן גרא: מהז פיני נכנס לעסקי הכרמים?

אלירם אזולאי: כן. היה סיור עם ישראל שלי בנושא אנרכיסטים, בעניין הגה גם היו אחרי זה כמה

כתבות שהדהדו את הצד שלנו בתוך כל הסיפור הזה.

הייתה סדרה של השתלמויות לעובדי הוראה, גם מנהליס מכל בת* הספר מגיעים לכאן להשתלמות

שאגף החינוך עושה להם ובעזרת ההשתלמות הזאת הס יכולים לקבל נקודות גמול לשכר שלהם.

אלקנה נווה: זה רק של ההר?

אלירס אזולאי: וה רק של ההר, אנחנו מושכיס ככה את המורים של ההר, גם להשתלב בנושאים

שחשובים לנו, והס מקבלים על זה נקודות, אז הרבה מהס מגיעיט, וזה בהחלט, זה כבר שנה שנליה

בדבר הזה, ווה עובד.

אתמול היה יוס אישה במועצה, הגיעו להופעה 280 נשים. זה בהחלט מרשים.

8

היו קה

הועצה אזורית הר-חברון תומוד

תוכנית מצטייניס שהתחילה בעצם השנה עד השנה, כל ילד שרצה ללכת לתוכנית מצטייניס והיה

זכאי אליה, היה צריך לנסוע לגוש עציון או לבאר שבע. והתוכנית מצטיינים נמצאת עכשיו בעצס

כאן, לא צריך ללכת רחוק. היה שלשוס איושהו יוס, אני קיבלתי כמה הודעות מהוריס שבכלל לא

הכרתי את המספריס שלהם, אמרו לי שהיה מצחיק, היה כיף, היה מאוד מאוד מבתינתס חשוב

לראות שהילדים שלהם מקבליס גם מענה טוב בתוכנית וגס שהס לא צריכים לנסוע רחוק וזה הגדיל

את כמות המשתתפים בתוכנית הואת של המצטיינים שעד היוס נשארו בבתי הספר פשוט כי לא

היה להס כות לנסוע, כי הסעות לתוכנית מצטיינים, הס על חשבון ההורים. אס אתה בתוכנית

מחונניס, ה על חשבון המדינה, אס אתה במצטיינים, אה על חשבון ההוריס ולכן רוב הילדים

בתוכנית מצטיינים בכלל לא נסעו.

סיירנו בבתי הספר גס בסוסיה, גם בתטיבה בסוסיה וגס בתמריס במסגרת סיוריס בבתי הספר.

אלעזר כהן: היה גם את ההכשרות של ועדת קליטה

אלירם אזולאי: בהחלט. נכון, נכון.

רעות מעודת: אפשר להוסיף עוד משפט, אלירס?

אלירם אזולאי: בטח.

רעות מעודה: אס אני כבר פה, אני, אנצל את ההזדמנות לשתף, שבאמת במחלקת ישוביס אנחנו

מוציאים הכשרות מקצועיות. הרבה פעמים ישוביס פוניס, מבקשיס את העורה. בכל מיני תחומים

שנוגעיס ביישוב, אבל כשיש את ההזדמנות, פחות יוצא להם להגיע. אני רוצה ממש לבקש ממכם

תדברו עס ההנהגות שלכם, תשדלו אותם להגיע, אנתנו משקיעים בזה כסף, ביועצים חיצוניים

שבאים ומעביריס לוועדות.

אבנר חדד: איך זה מגיע לידיעתס: איך זה מגיע לידיעתס?

דרור דותן: יש קשר ישיר.

רעות מעודה: אני באופן אישי יכולה לומר לך שאני פניתי לכל יוייר בהתאס לרשימה, מי נרשס ומי

לא כי גה הליך חשוב. גס באמת רוב היישובים לוקתים חלק אבל כן חשוב לי להדגיש ולומר.

והודמנות נוספת לומר שוועדה בין מוסדית, החליטה להעביר כל משפחה גס שהיא מגיעה לשכירות

ועדה, וה לא מוסיף הרבה לתהליך, וה בסך הכל להגיע לראיון ואולי בהמשך נעשה גם חלק מרחוק.

ווה פותר בעיות אחר כך כי אז אתם מיישרים קו ולא משפחה שגרה 8 שנים בישוב פתאוס רוצה

לקנות בית והיא נתקעת על הסיפור הזה של האישור מהחטיבה להתיישבות.

-

םי ה

מועצה אזורית הר-חברון זז מ

קובי בן גרא: רגע, אבל אס היא תתקבל, כאילו קיבלנו אותה לשכירות!, אחרי זה את לא עושה?

רעות מעודה: לא, אני לא מקבלת אותה לשכירות, אני מקבלת אותה ליישוב. היא מקבלת אישור

מהחטיבה להתלישבות.

קובי בן גרא: וכשהיא קונה בית את לא עושה כלוס. פשוט מחליפה את התהליך.

רעות מעודה: בדיוק.

דרור דותן: טוב, נושא הבא היא אישור פרוטוקול מליאה. כמו שאמרתי לכס לפני, היה מאוד קשה

הפרוטוקול הוה בגלל קריאות בינייס ושיחות בצדדים ואנתנו ננסה לייצר סדר בדבר או לחילופין

כמו שאמרתי לכס, אפשר פשוט לקצ\ את הפרוטוקול, אין שוס בעיה.

אורי הורביץ: אז תיקנו אותו, וה בסדר?

דרור דותן: כן זה לא חייבים... לא.

אורי הורביץ: מה שקרה פה, אני תחושב שבהצבעות צריך לרשום

דרור דותן: אנחנו רשמנו, אבל אחרי זה שמענו את ההקלטה וההקלטה הייתה כל כך מבולגנת, צריך

לומר שרויטל כתבה את זה נכון. אני קראתי את התמלול, תיקנתי אותה בטעות. ואחרי זה קובי

האיר את עיניי, ואז עוד פעס נכנסנו לאה ועשינו את הטלפוניס.

אורי הורביץ: או אתה לא בסדר

דרור דותן: אני לא בסדר. זה בסדר. ה כבר קבוע, אין כאן, הכל בסדר. אני יושב על הטייטל הזה,

מה שנקרא, באופן רציף. אבל אני רק רוצה להגיד, שאנחנו באמת צריכים לייצר סדר. לא היית כאן

כשנכנסת, אבל במקרה הבוקר הייתי בהשתלמות בנושא המשפטי ואמרו, תכלס לא חייבים, אפשר

לעשות פרוטוקול מאוד רזה. אני חושב שוה כן נכון, יוצר כאן זיכרון ארגוני ויוצר כאן איושהו

שיקוף של מה שקורה כאן. ואנחנו צריכיס פשוט להיות מסודריס. והו, וּה הפרוטוקול. מתוקן,

שלחנו לכס אותו כמו שהוא.

אורי הורביצ: קובי, עברת על זה!

דרור דותן: ה -- [\/שלך עבר על זה?

קובי בן גרא: ה-41. שלי עובר על וּח.

אורי הורביצ: טוב. למה אתה לא מעביר את הבינה המלאכותית לרויטל ונגמר חסיפור.

10

-

בי ו

מועצה אזורית הר-חברון זז זמ

דרור דותן: יש מתנגדים! נמנעים! תודה. עבר פה אחד.

החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 2-25

אושר - פה אחד

יש כאן את, הנושא הבא זה מסמך האצלת סמכויות, אבל רגע, מכיוון שסיגלית עוד לא הגיעה,

ביקשנו שתהיה כאן גם נציגה מפורוס המצכירים. או אנחנו, איפה רונן: אני אגיד רגע, אני אגיד כל

אתם מכירים, כי קראתם וגם יש מי שרצה שאל אותי. בעצס, מה שקורה, חברים, בבקשה. בעצס

סך האשראי שמועצה יכולה לקחת מבנקיס כדי להיות במינוס תורימי לאורך השנה הוא חמישה

אתוציס. רונן, כבר חשב על איושהו מהלך יצירתי שקשור בעיקר למה שאנחנו חווים מבחינה

תזרימית איפשהו ברבעון האחרון, לפעמיס קצת יותר מהרבעון האחרון, ופנה בנושא הזה למנהלת

המחו\ תמי נאסה, וביקש ממנה להגדיל מראש את יכולת האשראי שלנו מול הבנק ולא כשנגיע

למצב מה שנקרא נתנגש בקיר נבוא לבנקיס ואו הבנקיס בריבית קצוצה יודעים שאנחנו בלת\,

וכמובן גוזּרים על זה את הקופון שלהם. צריך לומר ששילמנו הרבה מאוד ריבית על הרבעון האחרון

הוה של שנת 24י. ולכן מראש לייבר לעצמנו אובליגו, לייצר לעצמנו מסגרת אשראי גדולה יותר.

המשרד אישר, להגדיל את מסגרת האשראי כנגד מענקיס מאושרים, לא מענקים מותנים. ואת

אומרת, היא אומרת אנחנו, 5 אתוז מותר לכס, זו התקנה, ומלבד החמישה אחוו, אתס יכולים

להגדיל עוד, בסך המענקיט המותניס שכמו שאתם רואים כאן זה 8.63. סליתה, האובליגו הרגיל

הוא 8.6, והמענקים זה 6.250 מיליון שייח. גם פה כתוב מיליון אלף ש'יח, א זה מיליון שייח. זה לא

מיליארד וסך האשראי יישאר, מסגרת האשראי שלנו תגדל ל14.8. כמובן אחרי אישורכם, זה יעבור

עוד פעס ממשרד הפנים לאישור סופי. היה אישור עקרוני, אחרי אישורכס גּה יעבור למשרד הפנים.

אנחנו מקוויס שנצלת את זה, נסביר את זה. אני רוצה להגיד לכס משהו אחד מפגישה שלי במשרד

הפנים לפני שבועיים, מיד כמובן העליתי את הסוגיה הוגאת ואמרתי תגידו מי משלס את הריביות

האלה, על זה שאתס לא משלמיס לנו בזמן, הס טועניס שהם בתהליך ארגוני כדי להכניס למטגרת

תקציב המשרד את כל התשלומים, ואז לשלס אחד חלקי 12 כל המענקיס כמו שצריך לאורך כל

השנה כולל הרבעון האחרון, אבל גס הס אמרו שזה לא יקרה ככל הנראה ב-25. וב-26 הס מקוויס

שהם כבר יהיו שם. ככה שאנחנו צופיס שגס את 25 נצטרך להתמודד עס אותו קושי תזרימי שקורה

לנו ברבעון האחרון. נקווה שהוא יהיה כמה שיותר מצומצס ונדע להיערך לזה, אבל זו מסגרת

האשראי. שאלות.

אלקנה נווה: 1. האס כל המענקים שהובטחו לנו ב24' הגיעו?

דרור דותן: כן.

אלקנה נוות: במלואס!

דרור דותן: כן.

1

בי התיה

מועצה אזווית הר-חנרון גת

אלקנה נווה: לפי התקציב שעבדנו 180, 190.

דרור דותן: כן.

אלקנה נווה: אחלה. 2. האס ההלוואה הזאת היא על בסיס תקציב 25', או שהיא עוד גוררת את

הדבריס?

דרור דותן: היא לא הלוואה. קודס כל היא לא הלוואה. גה במסגרת האשראי.

אלקנה נוות: סליחה, מסגרת האשראי הזאת, היא על בסיס תקציב 25', או שזה גם נגזרות מדבריס

שגוררים מ-284י1

דרור דותן: לא, לא. וה במסגרת התקציב.

אלקנה נווה: אני שואל, כי יש תבייר למשל שעוד מעט רגע,

דרור דותן: רגע הבנו את השאלה. התשובה, לא. מסגרת אשראי היא תזרימית, בסדרז היא פר

תקציב.

אלקנה נוות: כן, אבל השאלה היא אס תזרימית, אתה כרגע תקוע ב-25 בגלל נגזרות של 24.

דרור דותן: לא, וּה נקרא גירעון שוטף, גה נקרא גירעון מצטבר, וה הגירעון שסיימת איתו בשנה

הקודמת, והוא מצטבר 40 שנה אחורה, על כל הגירעונות שהיו לאורך השניס, שהיוס אנחנו עומדיס

על כמה! 4 ומשהו אחוז, משהו כוה. לא יודע מה. גה הגירעון המצטבר, וה שים בצד. וה אירוע

שמתייחס לשוטף. בסדר! שנת תזריס שלך היא נכללת, כולל המינוסים.

אורי הורביץ: המסמך הזה לא אומר שכרגע יש בעיה תזרימית.

דרור דותן: נכון.

אלקנה נווה: ברור לי גס, זה לא אומר שהיוט הלכו ולקחו את כל ה-14.

דרור דותן: בדיוק.

אלקנה נוות: אני רק שואל

דרור דותן: אבל צריך שוב, אני מסביר, שנת תקציב היא כולל המינוס שאתה מסיים בו, אלקנה,

בסדר! טוב. עוד שאלות! יש מתנגדיס: יש נמנעיס!

12

שי

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

קובי בן גרא: אני אשמח שנעשה איזושהי ישיבה גם על החוב וגס על התזריס המזומניס של מועצה.

דרור דותן: בסדר

קובי בן גרא: עוד רגע נעבור גם לתביירים נכון? תקשיב רגע, ה הכל מגדיל באיוּשהו אופן את החוב

את ההתצרים, ריביות.

דרור דותן: לא בהכרח.

קובי בן גרא: מה

דרור דותן: לא בהכרח.

קובי בן גרא: מח לא בהכרת!, אס אתה לוקח הלוואה וה לא מגדיל לך את הריבית!

רונן כהן: אבל וה לא הלוואה.

אורי הודביץ: אז מה אתה לוקח!

דרור דותן: יכול להיות, אבל אתה תצטרך את זה.

רונן כהן: ראית שוּימנתי אתכס לישיבות

דרור דותן: כחלק מהוועדה תשבו על זה. טוב, תבריס. יש מתנגדים להצעה? יש נמנעים: עבר פה

אחד. תודה רבה. ואני מקווה שיעבור גס למשרד הפנים.

החלטה: המליאה מאשרת הגדלת מסגרת האשראי בסך 6,250 אש"ח בבנק מרכנתיל דיסקונט,

בריבית של פריים + 0.5%

אושר - פה אחד

טוב, מסמך האצלת סמכויות, ביקשנו גס מרעות שהיא מנהלת מחלקת ישוביס ובעצס הובילה את

התהליך הגה, אבל ביקשנו גם מסיגלית, שיושבת כחלק מפורוס מזכירים, אני לא יודע אס אתס

מכירים את זה עד הסוף, אבל למזכיריס יש פורוס של 4 מוכיריס שיושביס איתנו אחת לחודש,

אפילו בתדירות לפעמיס יותר גבוהה. גה פורום, כן, פורוס נבחר מתוכס, מתוך המוכירים והס

יושבים, הם מייצגיס את המזכירים, איתס אנחנו מנהלים דבריס גדוליס יותר. כמובן כשיש

נושאים טפציפייס ליישוב אנחנו מדבריס עס המוכיר,זה לא וועד עובדים, אבל וה בהתלט פורוס

שאני חייב להגיד, אני מצאתי אותו כשותף, טוב מאוד לכל התהליכיס שאנחנו עושיס כאן בתוך

המועצה. הישיבות מתקיימות אצלי ביחד עס רעות, ביחד עס רונן. ואנחנו מוצאים שס באמת

שותפים טוביס. כרגע בפורוס יש את חיה גלמן מאדורה, יש את איתן להב משני ליבנה, יש את

33

םי הווה

הועצה אזורית הר-חברון 1

סיגלית מעתניאל ויש את ישראל קויין מבית יתיר שנכנס ממש עכשיו, החליף את יהונדב ובאמת

מה שנקרא צוות לעניין. הס מקדישיס פה הרבה מאוד שעות. הרבה מאוד שעות גס לנושא הזה, גם

לתקציב ועדים שאנחנו לא מעליס אותו כרגע לדיון הצה. אבל עוד, כל מיני סוגיות. וזה מבחינתנו,

נקרא לזה בשלטון הדו רובדי, יכולים להיות לפעמים אתגריס או מתתיס בין הרבדיס השוניס של

השלטון, ויכול להיות, שיתוף פעולה וכוח תמיכה שבעצם מוסיף ליחסיס הטובים האלה. ואני

מרגיש בפורום הוה את העבודה הואת. בבקשה רעות, תציגי קצת את העבודה. סיגלית, גם תיתני

קצת איך זה היה נראה מהצד שלכם. ואחרי זה ככל שיש לכס שאלות, נתמקד בהן.

סיגלית מאור: שנייה לפני שרעות תתחיל באמת, אני רוצה להתתבר לדבריס שאמרת. ובאמת להגיד

שקודס כל המסמך הוה, של האצלת סמכויות, מא+ שאני פה אנחנו מדבריט על זה כמזכירים,

ובאמת להגיד על הנושא הזה של השיתוף פעולה שסוף סוף אנחנו יצאנו מסמך, שעשינו עליו עבודת

מטה מאוד ארוכה. באמת הלינו כאן שותפים. אני אגיד תודה לדרור, לרעות, לרונן על האוון קשבת

ועל היכולת להבין וגם על קבלת ההחלטות שהייתה כאן, לא הייתה תקלה, והייתה מאוד מורכבת

לשני הצדדים, ובאמת כתלק מהשותפות לפני שניכנס למסמך, וה להגיד תודח לפורוס הוה גם שיש

כאן באמת עבודת צוות טובה.

רעות מעודה: באמת מהרגע שנכנסתי לתפקיד, בעצס הבנתי שיש פה איושהו אירוע פיל גדול בחדר

שיוצר איושהו חוסר אמון בין המועצה לישובים. היו קולות שאמרו לי רעות אל תיכנסי לה בכלל

מה את צריכה את זה, את לא תצליחי, וּה לא יתקדם, ואת אומרת היה איזשהו אירוע כזה שנגעו

בו, לא נגעו בו, נגעו בו ולא סיימו אותו. היה פה ממש לאורך השניס מ-2016 המסמך הזה לא עודכן

ולא הוסכס. באמת, בשלטון הדו רובדי זה עס מורכבות, ויש לנו מורכבויות. התחלנו להיכנס נושא

נושא, מתחלקה מחלקה. אוקייז השותפים לדבר הגה, קודם כל, לפני שבכלל נפגשת עם מישהו, זה

היה רונן, חגובר שלנו שבעצס ישבתי אתו ליש שתי פגישות, בכלל להבין מי נגד מי, כמו שאומריס,

או מי עס מי ולהבין את האירוע הלא מדובר והאירוע שכולס רק מתתילים לדבר אותו. בפגישה

השלישית וה חיה ביחד עס פורוס המזכיריס והיה שם, הנחתי קנקן מיס על השולחן וכל פעט שעלו

הטוניס ביקשתי שישתו מיס קריס ואני לא צוחקת וכך היה. ובאמת משס הרעיון של המסמך הזה

זה שבעצס קודס כל שהתושב יקבל את המענה שהוא צריך לקבל, ושהכי חשוב גט ידענו מי צריך

לבקש את וה ומי אחראי על וה. ואת נקודה חשובה שאחרי שכאן אתס תאצילו את הסמכויות

ותאשרו את זה, אתס כמליאה, אז אנחנו כמובן גם נצטרך לדברר את וה הלאה. באמת קצת על

התהליך. אז אחרי שני מפגשים משמעותיים עם רונן, יחד עם פורוס המזכירים ישבנו לעוד איוה,

אני חושבת, עוד 4-6 פגישות, משהו כזה. נושאים שהיו שנויים במחלוקת שלא הצלחנו להגיע להט

את השווה, הם עלו לדרור ושם בעצם איבדנו את העניינים ומשס לאלירס כמובן. חשוב לי לומר

שכל מנהלי המחלקות היו שותפים לדבר הזה, ישבו גס, חלקס השתתפו בישיבות, היו שס חילופי

דברים. וכל מיני הבנות שהיה צריך לעשות וכאן בעצס אני מניחה שכבר עברתם על המסמך הזה

וקראתם עיינתם ואס לא אני ממליצה לכס. ה המסמך שאני באמת רוצה שתאשרו ותתליטו שאתס

14

םיו 7

מועצה אזורית הר-חברון חזמ

כמליאה מאשריס את הטמכויות האלה, זה דבר שהוא חשוב. ובאמת כמו שסיגלית בעצס הודתה

אני רוצה באמת, אני אומרת שאני שמחה על זה שיש לנו שותפים, ואנשים שמוכניס להשקיע את

הזמן וגם היוס זה שסיגלית באה לפה והשקיעה מזמנה, וגס בכלל על כל התהליך הזה, שגס למידת

הנושא, גס ההחלטות וכו', אס יש שאלות. בשמחה.

דרור דותן: תראו, המסמך הוא ארוך ושלחנו אותו אליכם בכוונה כדי שתעברו עליו ותראו, קצת על

המבנה שלו ואחרי וּה באמת אס יש שאלות ספציפיות ניכנס אליהן, אס לא, פשוט נאשר אותו ככה.

אני לא חושב שלעבור עכשיו ברמת שורה שורה זה יוסיף לכם. אני מקווה שכן עברתם עליו. בעצס

בנינו אותו

רעות מעודה: משפט חשוב, חשוב, עצס זה שאנחנו מאציליס סמכות וה לא אומר שאנחנו מתקצביס

הכל, ואת נקודה שחשוב לי לומר, מזל שכתבתי נקודות פה. ואת נקודה חשובה. אני אתן דוגמה

דווקא הכי קלה. בהשתתפות בשכר לרכזי נוער או בהשתתפות בשכר לרכות קחילה מושלמים

השתתפות של 2,000 שקל. ברור לנו ששכר של קהילה הוא לא 2,000 שקל, אבל אנחנו נותניס לוה

השתתפות והציפיה שלנו כן, שגם אותס בעלי תפקידיס ובכלל גם היישוב הס פרטנריס בעצס

ושותפים, הכל למען התושביס. בסדר?

דרור דותן: זו נקודה חשובה, כיוון שפתתת אותה ניגע בה, אבל חלק מהדילמות שעלו, עסקו בנקודה

הואת. ואת אומרת, שאמרו רגע, של מי האחריות! והיו מקומות שבהס אמרנו, תשמעו, האחריות

היא באמת על המועצה, אבל אנחנו אומריס לכסם בכנות, כרגע, או בסדרי העדיפויות התקציביים

שאתס עצמכס ישבתם וקבעתם, או ביכולת בכלל הכלכלית של המועצה כמועצה, אנחנו לא נצלית

להגיע לזה. אצ שתכירו את זּה. אני נוגע בסוגיה שהיא אמנס אנחנו כן מנסים עכשיו למצוא לה את

המקורות התקציביים להיכנס אליה, אבל למשל הסדרת כבישים ישנים, אג כשיש את קרן תשתיות

וותיקות, שנובעת מבנייה, א+ כמובן אין שוס בעיה לתקן כבישיס ישנים ולשפץ אותס. כשאין, אין

לוּה, אין שוס משרד ממשלתי כיום שמתקצב את זה. ואתס מכירים את הסל שלנו, את החבילה

שלנו, ולכן היכולת לתקצב את זה היא מוגבלת. ואג יכול להיות שבנקודה כזאת נבוא ונגיד ובכל

זאת, יש לנו לא יודע מה, מאיוושהי קרן פיתוח או מענק פיתוח כזה או אחר, כמה שקלים, אנחנו

עס היישוב עושיס איושהו מאציינג. האחריות היא עלינו. זה נכון, האחריות היא עלינו, אנחנו, דרך

אגב, נכנסים למיפוי של הדבר הזה בלי קשר. בכלל היישובים, להבין את סדרי העדיפויות, להבין

את גודל האירוע. אבל כרגע לא, ומחר בבוקר לא יודעיס להוציא, לא יודע מה, 10,000,000 שקל,

כדי לסדר את כל כבישי הר חברון.

רעות מעודה: וגם את זה כתבנו בהערות, חשוב לומר, שצה כתבנו בהתאס לתקצוב משרד החינוך,

בהתאס לקולות קוראים, לתקציבי פיתוח כתבנו את ההערות.

155

הי מ

מועצה אזורית הר-חברון 0

דרור דותן: קצת על המבינה כמו שאתם רואים יש כאן גס נושאים, כמובן שיש לכם פה גס תוכן

הענייניס שעובד לפי המחלקות השונות. ואו כשנכנסים, א\ יש לנו את הנושא, את האחריות, או את

נושא האחריות לצורך העניין וסימון על מי גּה, על מועצה או על הוועד המקומי. השתמשנו במינות

המקצועי ולא במזכירות או בצורה אחרת, וכמובן את אותן הערות שדיברנו עליהן שמופיעות כאן.

זה התהליך שעשינו. והו, פתוח לשאלות.

קובי בן גרא: למה נמלת האש לא מופיעה כאן?, טתס. אני דיברתי עס מזכירים, זה היה בתיאוסם

איתם, זה מקובל. אה מקובל גס עלי.

רעות מעודת: גם על זה היה דיון על נמלת האש. היה גם מה גה אומר חיית גדולה ומה זה חיית

קטנה נכנסנו להרבה עומק.

אלקנה נווה: יש לי שאלה קטנה, יש דבריס למשל, שהיום המועצה מטפלת בהם, אפרופו גנל

שעשועים, אבל בסוף היישוב משלס על זה. השאלה, איפה עובר הגבול בין נזק לבין בלאי, לדוגמא

ציליות בגני השעשועיס מאמין שהם נקרעות פעם ב..., מה קורה שם: מי סופג את וה?

דרור דותן: אז גס הנושא הזה מופיע כאן ויש עליו דיון. צריך לומר, תראו, הנושא, אנחנו עוד מעט

נגיע לוה בתבייר, אז אני מניח שגס שס זה, למרות שכבר כמעט כולכם, מה שנקרא התקשרתס או

שלחתם מייל ושאלתס, מן הסתס נשאל עוד פעס על מה שנקרא לצורך הפרוטוקול. תראו, הרבה

פעמיס מישהו מקבל תרומה לגן משחקיס או טוגר עט יזוס בנייה של גן משחקים, ה אחלה, וה

מצויין. או שאתה יודע, היישוב קונה גן משחקים, נלך לטוב. היישוב בא, משקיע 100-150 אלף שקל,

קונה גן משחקים. מאותו רגע שיש שס גם משחקים, האחריות היא אחריות על המועצה, עלינו, חד

משמעית. גס להחזיק מכון תקנים, שתבינו שהיוס מכון תקניס זה בדיקה פעס בחודש, ועוד בדיקה

שנתית, ועוד בדיקת חומש, שקשורה גס להולס של הצה, שאני היוס מבין את כל המושגים. רגע,

רגע, רגע. ולכן, תכנסי לתוך כדי שאני מדבר. רגע. לכן, צריך לומר, לכן הגענו להבנה עס היישובים,

שיש איושהו תשלוס קבוע שהוא מכסה את אותן בדיקות שנתיות, כשיש תיקונים קליס, להחליף

בורג, להחליף עובד שלנו של מחלקת תשתיות, צריך להחליף איזה בורג, איוו שרשרת חלודה, אנחנו

עושיס את זה על הדרך. זה בכלל לא נספר. כשיש החלפה של מתקן לא משנה מה, אס זה בלאי, אס

זה נוק, אם זה וונדליוס, בכל צורה שהיא, אס אנתנו גם יודעים למצוא את הוונדליסט, אז מן

הסתס צריך לקחת ממנו. אבל, וה על היישוב. אנחנו מתקניס את זה, כי האחריות היא עלינו, שזה

יעשה כמו שצריך במכון התקניס, והיישוב משלס את זה, זה נעשה בדיבור ישיר. במידה וזה לא

קורה, תדעו לכס שהאחריות שלנו היא מה שנקרא לשים גדרות מסביב ושלטים גדוליס ולהודיע

לכל התושבים שאסור להיכנס לגן המשחקים. גם כמובן לכער את היישוב וגם כמובן לא לשימוש

שאליו רצינו להגיע עם הגן, ולכן זו החלוקה. היא עוסקת בהכל אלקנה לא משנה מה הנזק, מה

הבלאי, הכל נמצא בתוך הדבר הזה.

16

םי =יייוי

מועצה אזורית הר-חברון חמה

אלינור נחום: זה שהאחריות היא של המועצה, ה סבבה. אבל היישוב משלם את וה

דרור דותן: נכון.

אלינור נחום: סליחה שאני אומרת, מה נותן לי ה שאתם אחתראים על זה.

אלירם אזולא*: שנייה, שנייה, תן לי להסביר. יש פה, לא לא זו שאלה חשובה, תודה אלינור. יש פה

שני ענייניס מהותיים, שהס חשוביס. אחד כיוון שהאחריות הכוללת היא שלנו כרשות מקומית

מועצה והמצב שגילינו, דרך אגב עכשיו, אני אומר לכס לפני כמה שניס שעוד הייתי פה מנכייל,

שמתוך כל מתקני השעשועיס בהר חברון, בכל היישובים, כמה מתקני שעשועיס, היה איוה 100

ומשהו מתקני שעשועיס בכל המועצה, אצ בומנו. כמה מתוכס היו בתקן 0 . עכשיו, בסוף יש יתרון

לגודל כמועצה גס בהיבט המקצועיות וגס בהיבט העבודה מול הרשויות ולכן בקטע הזה אנחנו

לקחנו לצורך העניין, אנשיס שלנו, שמנו אותס על הדבר הוה, בנינו תיקיס לכל המתקניס, התחלנו

להסדיר את הדבר הוה בהליך של שנים, וה לקח לדעתי שנתיים או שלוש, עד שרוב, בסדר! לא כולם

אבל רוב, רובס של המתקנים, היו עם תיק מתקן, עס אישור, עס כל מה שצריך וזה גם, אני אומר

לכם, מעבר לזה שזה הגביר את הבטיחות ועמדנו בתקנים וכל הדבריס האלה, קרו לנו גם בעבר

כמה אירועיס שבאמת ילדים נפלו, נפצעו, כל מיני דבריס כאלה, וכשאנחנו קיבלנו את התביעה, או

את התיק המשפטי, או המועצה יצאה נקייה. והיישוב יצא נקי, למה: כי עבדנו בצורה מסודרת,

והיה לנו את התיק והיה לנו את כל האישוריס. ובסוף, בדבר הזה, אנחנו גס שומרים, בצורה הצאת,

על הבטיחות של הילדים, וגס מייצריס מצב שיש פה באמת איזה שהוא יתרון לגודל במקצועיות של

המועצה. אין כמעט שירות שהוא לא, אני לא מדבר כרגע על שירות שאנחנו כמועצה אחראים עליו

מקצה לקצה, נגיד כמו לא יודע, מה, גני ילדים או ביוב או זה. כל דבר שאנחנו עושיס עס היישוב,

בהיבט האצלת הסמכויות, יש פה שותפות בתוך הדבר הזה ולכן אנחנו לא רק היוס מתחזקים,

אנתנו עוזריס ליישוב לתכנן. עוד בשלב התכנון, כשהס מקבליס תרומות, הס מתייעצים פה עם

האנשים, איך לעשות את וּה בצורה שיהיו לזה עלויות אחזקה יחסית נמוכות ואיך לעשות את זה

בצורה שוה יעמוד בתקנים וכל הדבריס האלה. והרבה פעמים, כיוון שגם לנו יש מתירים יותר

טוביס ממה שהיישוב יכול לקבל, אז היישוב לוקח את המתקניט ואת המתיריס שאנחנו מקבליס

ומשתמש בהס כדי לבנות את גני השעשועים ואת גני הילדיס. כל המסמך הזה, כל המסמך הזה,

המהות והמטרה שלו והמתחשבה מאחוריו, וה איפה יש מקומות שבהם יש יתרון לגודל המועצה,

מעבר לנושא אחריות. בסוף אנחנו אחראיס על הכל, אוקיי: אס אין יישובים, אין ועדיס מקומיים,

נגיד קחו מקרה קיצון כמו נחל שורק, המועצה האזורית נחל שורק אמרה אין ועדיס מקומיים, אין

יישובים, אין אגודות, אין דבר כוה. יש מועצה מקצה לקצה. מהמנורה במועדון עכשיו, בסדר, לא

משנה, אני רק רגע מסביר, בסוף אנתנו אחראים על הכל. זה לא המודל שאנחנו עובדיס בו, זה לא

המודל שאני באופן אישי מאמין בו, אני חושב שיש יתרון מאוד מאוד גדול. למכפלת כוח של

האגודות השיתופיות ושל הוועדיס המקומיים. ולכן, איפה שיש יתרון מובהק לגודל, למקצועיות,

7

בי תק

מועצה אזורי ת הר-חברון ו

שמה אנחנו נמצאים. איפה שיש דברים שאנחנו או לא יכוליס להיות בהם. או שאין לנו שוס יתרון

ברמה המקומית היישובית, אז בוודאי שאנחנו מאציליס את הסמכויות ליישובים. כולנו היינו

רוצים שהישובים שלנו יהיו הרבה יותר מגונניס, הרבה יותר נקייס, הרבה יותר מתוחוקים. כל מה

שתרצו. בסוף, זה נגזרת של כסף, ברור לכולס. ולכן אנחנו לוקחיס איפה שבסוף מזכיר היישוב,

הוא מנהל היישוב, הוא :ודע לתפעל את הדבריס בתוך היישוב בצורה הכי טובה. לנו אין שס שום

יתרון ולכן אנחנו לא נמצאיס שס. גם אס הדבר הגה לא מושלס וגם אם גה לא ברמה שהיינו רוצים

שה יהיה. הלוואי שנצליח להביא פה למצב בעזרת השם, שנוכל להגיד לכל יישוב תקשיב, יש לך

עכשיו, חצי מיליון שקל בשנה לגינון ולניקיון. סע בהצלחה. אנחנו יודעיס מה המציאות. ולכן בתוך

המציאות הזאת אנחנו עובדיס בצורה של שיתוף הפעולה המפרה בין המועצה ליישוב.

אלקנה נווה: השאלה אבל, שבסוף היישוב, הסמכות שהוא מקבל פה, יצטרך לעמוד, בסדר! גם

כלפי התושב שלו. בקצה. השאלה אם גס המועצה באמת מצליחה לעמוד בדבריס האלה, כי אפילו

אני אלך פה לעוד משהו ששאלת. איך הס כתבו את והז אני אגיד במיליס שהיה כתוב.

אלירם אזולאי: נמלת האש.

אלקנה נווה: פסי האטה והסדרי תנועה. לא חסר פסי האטה ששבורים, הרוסים רכביס מתפנצ'ריס

בהר

אלירם אזולאי: וה מה שדרור אמר לך.

אלקנה נוות: אין בעיה. ברור לי הכבישים וזה. אני מדבר בסוף בצורה כואת מבין שלא יתקנו עכשיו

ב-10 מיליון שקל את כל ה-97.

דרור דותן: אתה יודע כמה עולה פס האטה+

אלקנתה נוות: אני יודע כמה כי ישוב מעון הוציא מהכיס שלו עכשיו

דרור דותן: 6,000 שקל למטר.

אלקנה נווה: בסדר, בגלל זה אני שואל

דרור דותן: אני אומר, וה מה שאמרתי לפני כן. האחריות היא עלינו, אנחנו נדרשיס לעשות עבודה,

להביא כספים ממשרד הממשלה, להביא כל מיני מענקים כאלה ואחרים או קולות קוראיס כאלה

ואחריס כדי לעשות אותס. גס דבריס שאחריות היישוב, לא תמיד הגינון, למרות שהגינון הוא

באחריות היישוב, אתה תמיד תסתובב ביישוב וכל הגינון נמצא פרפקט. למה? כי עכשיו המזכיר לא

מצא גנן, כי עכשיו, יש, אנחנו חיים בעולס שהוא לא כבקשתך ויש דברים, אבל אנחנו מסמניט את

88

מועצה אזורית הר-חברון זו מו

המטרה. ההמטרה היא שזו אחריות של המועצה והמטרה היא שאנחנו ניכנס לעשות את גה. וצריך

לומר שגס בהרבה מהדבריס האלה, אנחנו כבר נמצאיס מה שנקרא בתהליכי תכנון וסדרי עדיפויות,

כולל מציאת מקורות המימון. כמו שאמרתי מענקי פיתוח של משרד של משרד הפנים, לדעתי וה

יעלה במליאה הבאה. הנחות, תביירים של מענקי פיתוח, עכשיו קיבלנו עליהס אישור אס אני לא

טועה וכל מיני דבריס כאלה שכיוונו אותס בדיוק למקומות האלה שסימנו אותם כמטרה כדי

להיכנס ולעשות אותם. זה יקרה ביוס הראשון: לא, אבל וה יקרה בתוך תהליך. חלק מהדבריס

נעשה אותס בתהליך שנתי, חלק בתהליך חומש, גה מה שיקרה.

סיגלית מאור: אני גם ארחיב על ּה ואני אגיד, וה שעכשיו יש לנו איזשהו מסמך, גה נותן לנו

איושהו תכנון עבודה. גאת אומרת, אס אנתנו יודעיסם שהמועצה הסכימה והבינה, מה וה הסכימה,

זה לא היה בעבר. המסמך הזה באמת הוא תהליך מאוד מאוד ארוך כי וה לא משהו שהיה בעבר.

שהמועצה אחראית על כבישים, אז אנחנו יכוליס לבוא לדרור, ולשבת, ולהגיד אוקיי, אנחנו בוניס

תוכנית תומש, ככה שאנחנו יודעים, שהולכים להיות טיפולים בכבישים ב-5 השניס הקרובות.

דרור דותן: בדיוק. ולהשקיע במקוס אחר. נכון.

סיגלית מאור: אבל עצס ההכרה בכלל וגם היכולת של תושב, שלא נתבלבל, אנחנו יודעיס להגיד מי

אחראי על מה, באיוו סמכות וגס תקצוב הדין שיהיה איך שהוא נוגע במענים האלו, וה מייצר

איושהו סדר וארגון שגאו המטרה, הלוואי ונצליח למלא את הכל.

אלינור נחוס: ברור שהדבר הזה חשוב.

סיגלית מאור: אבל הסדר הזה אפילו לא היה. כשהתושב היה פונה למועצה, היו שולחיס אותו

ליישוב, היישוב היה אומר לו לא, זה לא אנחנו, וה ועצה העתק. גו טרללת שלא יצאנו ממנה והיוס

אני רוצה לבוא ולהגיד, אנחנו אתראים על הקולות.

אלירם אזולא?: מבתינתנו גס המסמך הזה הוא הבסיס למוקד השירות שבעזרת השס אנחנו הולכים

להקים שיהיה גס בהיבט האזרתי. ברגע שאנחנו נפרט את הדבר הזה וכל מוקדן ידע בכל אחד

מהשירותיס שעכשיו התושב מתקשר אליו, בכל אחד מהיישובים, למי לפנות, מי אחראי, פה

במועצה, בישוב הזה, אג נעשתה פה בעצם כבר עבודת בסיס. שהיא הבסיס לעבודה שלנו אחר כך

כנותני שירות משולביס ולא להגיד לתושב שזּה היישוב. גס אם גה היישוב, לא יגידו לו במוקד של

שירות שזה היישוב. יגידו, אנחנו נפתת פנייה במוקד, בדיוק כמו שהיא פותחת פנייה למישהו בתוך

המועצה שאחראי על וה, היא תפתת פנייה למי שאתראי ביישוב על הדבר הזה, ויהיה לדבר הזה גם

מעקב, טיפול כל הדבריס האלה, ונוכל לנהל את גה בצורה הרבה יותר מסודרת ואחודה.

סיגלית מאור: זה מה שצריך, כאילו וה הנקודה שצריך להבין. שבסוף כל הנתוניס כאן הס באחריות

המועצה. וה שיש דבריס שהמועצה אומרת, היתרון שלי הוא לא משמעותי כאן ולכן עדיף שאתס

19

םיו הת

מועצה אזווית הר-חברון .0 חזמ

תטפלו בה נקודתית, הוא יותר נכון, אבל ההבנה שחיא המועצח האחראית וההבנה שיש כאן חלוקת

תפקידים, שאנחנו כל אחד יכול לעמוד בה או שואף לעמוד בה, היא מייצרת גם תוכנית עבודה

להמשך וגס היכולת לעבוד בשביל כולס ולא במן תתרות מול המועצה כמו שהיה לנו הרבה פעמים

בשניס הקודמות, שלא, זה שלנו, לא, וה שלכם, והם מתתילים לריב. אנחנו מביניס שהבנה אחת

היא שאחריות היישוביס היא באחריות המועצה.

אלינור נחום: סיגלית מהניסיון שלך, מתוך מה שאתם פה באמת עשיתם בחלוקה. באמת הישובים

יכוליס לתת על עצמם את האחריות שיש פה?

סיגלית מאור: קודם כל הרבה דברים, אנחנו היוס מטפלים בהם. .

אלינור נחום : אני מבינה שזה בהסכמה אבל צריך להבין בסוף התכלס אס באמת הישובים יכולים

לשאת את גה על הגב שלהסם

אורי הורביץ: מה עדיף אלינורז שה לא יהיה מוסדרז וה לפחות מוסדר. בוא ניתן לוה חצי שנה

קדימה

אלינור נחום: לא, אני לא אמרתי שלא

סיגלית מאור: קודס כל, הרבה דבריס כאן זה חיישוביס עושיס.

אלינור נחום: אני יודעת.

סיגלית מאווי: אוקיי! את רוב הדברים היישובים עושים. נגיד, גס אס אני מסתכלת עכשיו על

נגישות ומבנה ציבור, ברור שוּה משהו שמצריך מחיישוב. בוא נעשה תוכנית נגישות יחד עם

המועצה, על מנת שיישוב יוכל לתקצב את וה, ויוכל להביא מהסדר גודל, או להגיש קולות קוראים

מתמידים. יש כאן עבודה משותפת שאנחנו נדרשיס אליה יחד עס אנשי המועצה. אבל בוויץ יש

אחריות שוה מבני ציבור. מה שהישוב חונה, מבני ציבור הס אתראיות המועצה, המועצה אתראית

עליהס. אנחנו מייצרים כאן איושהו ארגון מחדש של המערכת הזאת. גינון, ניקיון, ודבריס שאנחנו

יודעיס שהיוס הס לא באחריותנו, אנחנו מטפליס בהס. אס נצליח לייצר גס מוגנות כלכלית של

היישובים, להזיל עלויות ודבריס כאלה.

רעות מעודת: אני חייבת גם לומר עוד נקודה אס אפשר? אני קצת עשיתי סקר שוק במועצות אחרות,

גם מועצות עשירות, גם מועצות פתות. כולס פה בשולחן ויודעיס גס מה קורה פה. אני חייבת לומר

שגס מועצות עשירות, לא אמרו אנחנו קודס כל למען היישובים. חשוב לי לומר את וּה פה. ואת

אומרת, עצס זה שיש פה הסכמה על הנושאיס האלה, למרות המצב שלנו כמועצה, וה לקיחת

20

הי לט

מועצה אזורית הר-חצרון זמר

אחריות זה הבנת המשימה. אוקי! גם אם לא הכל, עכשיו היישובים יגידו וואלה, אנחנו מסוגליס

לעמוד בוה, לשאלתך, בסדר?

דרור דותן: כמו שהמועצה לא אומרת על הכל שהיא יכולה לעמוד כרגע. אבל שי כיוון יש מטרה

רעות מעודה: נכון. וחשוב לי שתכירו שגס במועצות אחרות, אולי ה לא מנחס אבל חשוב לי כן

להניח את האמת כאן. גם במועצות אחרות וגם יותר עשירות, זה לא בהכרח שהמועצות נותנות

שכר כזה השתתפות בזה והשתתפות בזה, ומגיעיס, ואיפה כל הכספים שפתאוס איושהו יישוב

עושה ממחלקת רווחה מבקש עזּרה ומהמתנייס, זאת אומרת, באקסטרה שרואים, בסדר!

אלירס אזולאי: דבר נוסף שצריך לוּכור בתוך המסמך הוה וה שחשבנו גס על מקרה קיצון של

קטסטרופות ובגדול בכל מקרה קיצון של קטסטרופה היישוב מכוסה על ידי המועצה, בין אם חס

חלילה משהו במבנה ציבורי ובין אס קורה משהו ברחוב. וצריך לדעת שמשנה לשנה אנחנו כמועצה,

אתם רואיס את זה בתקציב שאתס מאשרים, משלמים יותר ויותר על הביטות גס בגלל שהמחירים

עוליס אבל לא רק בגלל שהמחיריס עולים, בגלל שבסופו של דבר, כשקורה ביישוב שריפה, כשקורה

משהו שמצריך מהביטוח שלנו פיצוייס גבוהיס

אורי הורביץ: כשהתשמל נופל בגינה של תלס נשרף הצובר של החשמל, של חברת חשמל. וה לוקת

המון ומן

רונן כה[: גה באחריות היישוב.

אולי הורביץ: זה לוקח הרבה ומן, או המועצה שמה, יש שם ישיבח שלמה שלא יכולה בלי חשמל,

או המועצה שמה שס גנרטור תוך פחות מ-24 שעות, בערך חודשיים, שלושה, תודשייס וחצי בערך

גנרטור. לא משנה את כל הסיפור. וגס חישיבה שילמה ליישוב שלא...

אלירם אזולאי: וזה מתוך הבנה שבסוף גס הישובים לא יכוליס לשאת את הדבריס האלה של לקחת

איושהס מקרי קיצון. בסוף האחריות גס באה לידי ביטוי בדבריס האלה.

אבנר חדד: אני חושב שהמסמך הזה הוא מסמך חשוב, הוא יוצר סדר גס בהבנה של היישוב עצמו,

גם בהבנה של המועצה. ואין התבלבלות בין היישוב לבין המועצה, מי אחראי על מה. וסביר להניח

שאחרי שישבו עמס המזכירים, מוכירי חיישוביס והגיעו להבנות, אס יצטרכו לשנות איזשהו משהו

בהמשך, אז ה מסמך שאפשר לשנות וזה בסדר. אז כשאנחנו מתחילים עם דבר כזה, כשיש הבנה

וכל אחד יודע למח הוא צריך לעשות, למי לפנות, למי הוא פונה, הוא עושה סדר בראש גם לנו, גם

למזכירי היישוב וגם לתושביס עצמס. וה לא עוד הפעם, גס אפשר יהיה לשנות את זה בהמשך,

אבל אני חושב שזה מאוד חשוב, שבאמת המסמך הזה קיים והצלחתס באמת להגיע להבנות. יישר

כוח, באמת.

21

==

(22 ₪7

מועצה אזורית הר-חברון 6 חזמ

אלעזר כהן: עוד שאלה רק לסיגלית ולרעות אולי. מעבר לתוצאה, לגבי הדרך של העבודה, בעצם

שדניס בנושאים של תשתיות, הנדסה, או חירוס בעצם כאילו יש, ניגוד אינטרסים בין היישוב

למועצה שבאיט להחליט מי לוקת כל תתום. ואותי מעניין מה השיקולים שנלקחו בחשבון. כמובן

לטובת התושב וכל מה שנאמר פה, אבל השאלה אם יש פה ענייניס רק כלכליים או שיש גם פה

ירידה בנושא רזולוציות של מי בעצם יותר יכול לטפל בזּה, למשל במקרים של אם גה מה שהזכירו

פה לגבי כבישיס או אס מדבריםס על מקרים של נושא שאולי קצת יותר קרוב אליי של חירוס,

משפחות מצוקה ודבריס כאלה לדוגמה ונושאים כאלה שהס יותר אפוריס ויותר קשה ממש, להגיע

אליהס ולדעת בכל מצב מי מהגופים מטפל, וזה גם מתקשר למה שרעות אמרה לגבי לדברר את וה

לתושביס מעבר לתוצאה גס לגבי הדרך והתהליך שנעשה, בעצס לדעת להסביר לתושבים איך

הגעתס לכל החלטה לגבי כל סעיף, מי לוקת בכל מצב. איך באמת מביאיס את התוצאה הכי טובה.

דרור דותן: בשביל לדברר את מה שעכשיו אתה מבקש, צריך סדנה של שבוע, לא יוס, אבל נדע

להוציא את זה נכון. אבל אני חושב שענית תוך כדי השאלה שלך.

רעות מעודה: תראה, קודם כל, אני קיצרתי בתהליך ואני לא אאריך עכשיו, אס תרצה אפשר לדבר

על זה. אבל כן, קיצרתי מאוד בנקודה הזאת שקודם כל וו החשיבה ומח המטרה שלנו ולמה אנחנו

כאן. מי שהיה פה בערב בהרמת כוסית, השורה התחתונה שהיה שם, זה כולנו כאן ביחד. ואת לא

סיסמה. אני חושבת שגם אתם כחברי מליאה ובכלל בעלי תפקידים ביישוביס, אנחנו כאן כולנו

ביחד לטובת התושב, לטובת צמיחת היישובים וכולי. וההסתכלות של כל אחד, ווה היה קשה. וה

להביא לשולחן להבין את זה. בגלל גה אמרתי, היה קנקן מיס ואני לא צחקתי כשאמרתי את זה.

הייתה גם פעס אחת שחתכנו פגישה ויצאנו להתאווררות ל-5 דקות וחזרנו כי וה באמת היה

בהתחלה קשה, בסדר!ז, דווקא בגלל תוסר האמון הגדול שנוצר אבל דווקא בגלל זה חשוב לי להדגיש

שקודס כל זה לא עניין של מי מושך לאן, זו ההבנה שכולנו כאן ביחד לטובת היישוביס והתושביס,

זה דבר אחד. דבר שני קבלת ההחלטות הייתה בהקשר של מסוגלות. מי מסוגל יותר לקייס את

הדבר הזה, גה לא עניין של תקציב כי גס דבריס, שהמועצה, אולי אפשר לומר שאלו היו הנקודות

הקשות ואלו היו נקודות המתלוקת כמו למשל כבישים, כמו מדרכות, כמו תוּכירי לי מה עוד היה

נגישות. בסדר: ונושאים שהיו במחלוקת, כי כל אחד נלחץ, למה? כי רונן יודע מה יש בקופה, הוא

אומר וואלה איך אני הולך עכשיו להגיש פה דברים? רונן מצב, נכון: ואותו דבר גס איך אנחנו כישוב

יכולים לבוא ולתקן את הכביש או את המדרכה? אנחנו לא מסוגלים לעמוד או באמת זה היה, קבלת

ההחלטות הייתה סביב הנושא הזה של מסוגלות. מי מסוגל לטפל בבעיה, מתי, וגם כשאני לא מסוגל

לטפל בכולם באותו רגע, אני לוקת אחריות ובהתאם למה שאני מסוגל ובהתאם לקולות קוראים

וכולי וכולי.

אלעזר כהן: אני רק אגיד שלא הייתי מפחד להגיד בדיבור לתושביס שהיו מחלוקות וזה לא היה קל

ולא היח.

2

םיו ות

מועצה אזורית הר-חברון זז

דרור דותן: השאלה אם זה משרת או לא משרת את מטרת הדיון.

אלעזר כתן: אני לא חושב שזּה משרת לבוא ולהגיד שזה לא היה כולל.

דרור דותן: בשביל וה יש לנו דוברות.

רעות מעודה: חשוב לי לומר ששאר המזכירים, גס שאר המזכירים, ואת אומרת היה פה מזכיריס

והיה את מנהלי המחלקות פה, ואחרי זה גס העברנו את זה, גם ליויירים אני לא סגורה אס העברנו

או לא אבל לכל המזכירים כי הם יותר מעורביס מהנקודות הקטנות האלה. כל מנהל היישוביס

קיבלו את וה לפני, ניתנה להס הודמנות להגיב על וה, נתנו הערות ואז חזרנו שוב פעס לשולחן וכן

הלאה. יש לי עוד שאלה.

קובי בן גרא: היויירים מודעים לזה, אני יודע שהיוייר שלי לא קיבל את ה מאף אחד וקיבל את זה

ממני.

רעות מעודה: אמרתי, אני לא בטוחה שהיוייריס

קובי בן גרא: כי בסוף ותסלתי לי סיגלית, היא בסוף ורוע הביצוע של המצכירות, היא צריכה לעשות

מה שהמזכירות שלה אומרת. אז עכשיו עם כל הכבוד לוּה שהפורוס מוּכיריס קיבל לצורך העניין

החלטה שהוא קיבל, אני שמח. בסוף הגוף מבצע של, אני דיברתי עס כל המזכירים. סיגלית והס

אמרו לי שהמוכיריס וה מקובל עליהם ובגלל זה זה גס מקובל עליי. אבל אני שואל, האס היויירים

מודעיס לזה?

רעות מעודה: אז אני אענה לך גס על זה.

דרור דותן: המנהל מוכיר קיבל את וה. אני לא חושב שזו אחריות שלנו.

קובי בן גרא: טוב, נכון, אבל אם היוייריס לא מסכימיס לזּה עכשיו, אם אני עכשיו מקבל הודעה

מיותם והוא אומר לי תקשיב, קובי, אתה חייב להתנגד על זה.

רעות מעודה: קובי, אס הייתי מנהלת את השית הזה רק עם היוייריס, וואלה הייתי מסיימת את זה

בפגישה וחצי. היה לי הרבה יותר קל כי הס לא נכנטיס לפינות האלה.

קובי בן גרא: את העברת את זה ליוייר שלך , ננית

סיגלית מאור: לא, זה לא מעניין אותס. הס אומריס לי מה באחריותנו ומה באחריות המועצת

23

= = קולה

מועצה אזורית הר-חברון וזח

קובי בן גרא: כשאני הייתי חבר מזכירות, לא משנה, אס היית עכשיו באה ואומרת לי, שהולך

לעלות לי עוד כסף ליישוב שלי עוד כסף כשאני מכין את התקציב

סיגלית מאור: אבל וה לא הכסף, וה באמת כל נקודה.

אלינור נחום: למה לאז

קובי בן גרא: סתס כדוגמה. רגע, אז ממה שאני מבין היו'יריס של המזכירויות לא מודעים לזה,

רעות מעודה: אני לא, לא, אפשר לבדוק את המייל ולהגיד לך ולתת לך תשובה מדויקת למי

שלחתי האם, שלחתי את זה עס עותק ליוייריס או לא האס הסכמנו עס זה, הס כן יודעיס שאה

קיים.

דרור דותן: הס יודעים, את השית הס מכיריס.

רעות מעודת: הס מכירים, יותם כן מכיר את השיח הזה שהוא קייס בוא נדבר איתו אבל חשוב

להגיד

רונן כתן: קובי, כמו שהמנגנון פה. מי שמעביר וה הוא פונה פה לנציגות הנבחרת. אנחנו יושבים,

דניס ומביאיס תביא את זה פה לאישור. מה אתה רוצה, כאילו מה, מה! בסל התקציבי, עשו פה

סדר מי אחראי על מה. אנתנו תמיד יודעיסם שתסר תקציב. עכשיו, יישוב מקבל סל תקציב שיעשה

עס זה מה שהוא רוצה, וישליס את הפעריס. הוא גובה מיסיס, שישליס עס וה את הפערים.

אלירם אזולא?: זה רונן, חבל לטחון את זה. דיברנו על זה קודם, ולעולם הצרכיס יהיו יותר ממה

שאנחנו נהיה מסוגלים.

דרור דותן: עוד התייחסויות חברי מליאה?

אלקנת נוות: דרור, שאלה רגע. זה כתוב בזמן, החליטו שעוד שנתיים יש...

סיגלית מאור: כן, נשלח ליושבי ראש מזכירות היישובים.

דרור דותן: זה נשלח, אתה שומע קובי במייל זה הגיע ליוייריס

אלקנת נוות: דרור, זה קצוב בומן שעוד שנתייס או עוד שלוש שניס יושביס עוד פעם?

דרור דותן: אה לא קצוב בגמן, אבל ככל שיהיו שינוייס שידרשו מהשטח, או מאחריס. נצטרך לבוא

לפה עוד פעם. גה כמו כל התלטת מליאה.

4

=*

םי וה

מועצה אזורית הר-חצרון ות

אלקנה נווה: אני מברך את המהלך.

דרור דותן: שאלת, עניתי. לא, זה לא קצוב בזמן, ככל שיידרש שינוי, זה יגיע.

אורי הורביצ: כל פעס מה שאומרים פה, לפני 10 שנים כבר היה כזּה, ועכשיו שוב. יכול להיות שבעוד

שנתיים. ויכול להיות שבעוד 10 שניס אתם תגמרו. בעגרת השם,

דרור דותן: בעו'יה עוד שנתיים מועצה אאורית הר חברון תהיה עס הכנסות עצמיות של 200

אלףחברים, ניגש להצבעה.

אורי הורביץ: אני רואה שם תביירים אז אני עובר לשס.

דרור דותן: האס יש מתנגדיס למסמך כפי שהוצג לכס! האס יש נמנעיס! עבר פה אחד. תודה רבה,

יישר כוח.

החלטה: המליאה מאשרת את מסמך האצלת הסמכויות כמצייב

אושר- פה אחד

דרור דותן: תודה רבה סיגלית.

סיגלית מאור: דרור, אני יכולה להישאר במליאה, יש כאן כיבוד!

דרור דותן: בוודאי שאת יכולה. יש גם מרק.

אבנר חדד: את יכולה לקחת בסוף. לא יסיימו פה את הכל.

אלירם אזולאי: את הולכת עכשיו לישיבת מזכירות!

סיגלית מאור: לישיבה דומה למזכירות.

אלירם אזולאי: או תקתי מגש.

דרור דותן: תקחי מגש כי באמת היו אמוריס לחגיע יותר אנשים ולא הגיעו.

אבנר חדד: לא נורא, מי שפה, פה.

דרור דותן: מי שפה הוא הכי טוב.

אלירם אזולא*: תודה רבה סיגלית. ביי.

סיגלית מאור: תודה רבה חבריס, בהצלחה. יישר כח

25

הי ה

מועצה אזורית הר-חברון ו

דרור דותן: טוב, נעבור על תביירים ככל שיהיו שאלות, שלתנו. גס אני אומר, כמו שאמרתי, קיבלנו

מרובכם או טלפון או מייל ועניתי, וגס להרבה שלא יושבים פה, אבל אס בכל ואת תרצו לשאול פעם

שנייה בשביל הפרוטוקול, תשאלו ותקבלו את אותה תשובה.

קובי בן גרא: שאלה לרגע מה שאמרת עכשיו. אתס תמיד אמרתס שאתם מעדיפים שישאלו אותך

את השאלות בפרטי.

דרור דותן: חד משמעית.

קובי בן גרא: למה לא לעלות במייל, מול כל חברי המליאה, עזוב, תנקה את היוריס, תנקה את

המזכירות ווּה, אבל במייל למה לא לכל חברי המליאה. שכל אחד יראה

דרור דותן: רעיון מצוין, אני אעשה אותו מהפעמיס הבאות. גם אלקנה דיבר איתי שיחה ארוכה,

אתה שלחת איה מייל לדעתי לרונן, אבל אני עניתי, או הוא ענה, אני לא ווכר. היו עוד כמה ששאלו

וישבתי וכתבתי ואתה צודק. תכלס, לא נעיס להגיד לתלק עשיתי פשוט קופי פייסט כי זו הייתה

אותה שאלה ואותה תשובה.

אלקנה נווה: אולי בריך לחלק את זה ל-2 מייליס. אם תוציאו מייליס לכולס על המליאה, תוציאו

מייל רק לחברי המליאה ואז אפשר קודס כל, כאילו לעשות את וה כשני מייליס נפרדים.

דרור דותן: להגיש את וה כהצעה נפרדת או שאתה מגיש את ההצעה ביחד עם קובי?, כי קובי אמר

את אותו דבר. טוב, בטת.

דרור דותן: אנחנו בשנת 24' בתקציב, כתבנו שאנחנו ניתן הגדלה של 250 אלף שקל לתקציב

הוועדים. דשנו ודשנו ודשנו בנושא, אני חייב להגיד רונן ואני, ואו אמרתי לו, רגע, בוא נפתח את

החוברת בדיוק כמו שכתבנו אותה. ובתוברת כתבנו בדיוק כמו שכתוב כאן, שניקח הלוואה לצורך

העניין, על 250 אלף שקל, ולכן שמנו את וה כאן, כדי שה יהיה, צריך אולי לכתוב הלוואת פיתות.

כן, אבל אני אומר נקרא לזה הלוואת פיתות כדי שמשרד הפניס יכיר שזאת הלוואת לכן כתבנו את

זה כשיפור תשתיות ביישוביס ולא, לא אמשיך. אז זה ה-250 אלף שקל, בהתאם להתחייבות שלנו

בתקציב 28י.

אלינור נחוס: אפשר לשאול שאלה דרור היישוביס בנו בתקציב שלהס על הכספים האלה?

דרור דותן: לא בדיוק. בואי, ישבנו עס המזכיריס על ה לאורך כל התהליך, הטברנו להם בדיוק

בהכל, קצת נגעו כאן ולא פתחנו את זה, יש את סוגיית הגדלת תקציב הוועדיס בכלל. צריך לומר

שאס אנחנו לוקחיס את נוסחת 2016, חסריס לנו בערך 2 מיליון שקל לתקציב הוועדיס. כמובן שאין

לנו כרגע, והס יודעים את זה, הכל בסדר. אבל השנה אס אתס זוכריס, כתבנו שאנתנו נגדיל ב500-

26

היו מווקויה

מועצה אזורית הר-חברון זמ

אלף שקל. לשנה הזאת, איך תהיה התלוקה, אנחנו רוציס שהיא כן תהיה מבוססת על הנוסחה. את

החלוקה הוו ספציפית, היישוביס אמרו, עובו אותנו, יישוביס גדלו, קטנו, חלקו ב-20, חלקו לכל

אחד. ואת אומרת, בסופו של דבר אם תתלקי את ה-250 האלה ב-20, כל אחד מקבל 12.5 אלף שקל,

זה לא תקציב מהשמיים, והס הכירו שגה נדחה, ונדחה, ונדחה עד למליאה הנוכחית.

אלירס אזולאי: או אני אגיד למה אני שואלת, כמובן שפה חברי המליאה. אם הישובים יכולים עוד

לנשוס עמוק, והם לא בנו את הכסף הזה בתקציב התזרימי שלהם, אצ אולי לא כדאי לקחת.

דרור דותן: אבל אני רגע מוכיר משהו. דיברנו על וה, שכנגד העלאת הארנונה שעשינו לא, אין בעיה

רגע, רגע, אלינור,

אלינור נחוס: אני חושבת שבסוף התושב מרוויח מכאן ומכאן. הוא משלס גס למועצות והוא משלם

גם ליישוב. אס היישוב כרגע אומר, בסוף בשוטף,

רונן כהן: את צריכה לעבור לצד שלו.

דרור דות[: לא, אלינור אני אגיד על זה משהו למרות שאו תשובה פוליטית. זו תשובה פוליטית אבל

אני אגיד אותה.

אלירם אזולאי: אתה רוצה שאני אגיד אותה

דרור דותן: תגיד אתה. אתס, אתם, אתס המליאה.

אלירם אזולאי: אז אני אגיד אותח. חבריה, התחייבנו, נקליס.

אלינור נחום: אין בעיה, אבל אני אומרת, נקייס, וה סבבה לקיים, אבל אני חושבת שצריך, אני

חושבת, יש פה עוד אנשים שיביאו את זה דעתם

דרור דות[: למתי תדחי את זה? לעוד שנה, עוד שנתיים, עוד חמשו

אלינור נחום: אני לא יודעת אתה אומר להס

דרור דותן: בשנה הקרובה, את יודעת מה התקציב שלך, נכון:, בעּרת השם יכנסו אזורי תעשייח,

נדע שהתקציב יגדל. ייפתת הסכס המחצבות, אז קצת ההכנסות שלנו יגדלו. אבל בשנה שנתיים

הקרובות, את יודעת איפה את חיה. אנחנו *ודעיס פתות או יותר מה המסגרת, מה סך ההכנסות

שלנו, אנתנו יודעיס. וה לא משתנה בהרבה.

אלקנה נווה: דרור, בומנו אמרנו שאם ישאר עס עודף ב24י.

7

.יו ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

דרור דותן: אבל ה לא קשור.

אלקנה נווה: רגע, נגדיל את וה לחצי מיליון. במליאה הקודמת, אלירס אמר, שברוך השם כל

המענקים יגיעו, וגסם יותר ממה שהיה לנו בצפי. השאלה, האס אנחנו הגדלנו ביישוביס בעוד 250

בנוסף

דרור דותן: קודס לא סגרנו את השנה, ואנחנו כנראה לא נסגור אותה. בסדר: נעשה לך ספוילר.

קובי בן גרא: דרור, יש לי שאלה. כתבתס את זה כשיפור תשתיות בישובים, שאלתי את רונן, לא

קיבלתי על גה תשובה. שאלתי אותך, וה לא נתת לי תשובה על צה, האם, זה כסף שעובר ליישוביס.

וה כסף פתוח, שהם יכוליס להשתמש בו למה שהם רוציס.

דרור דותן: חבריה, וה רק טכני בשביל

אלירם אזולאי: טכני, לצורך התבייר.

דרור דותן: הס יצטרכו להגיש חשבוניות בהתאס לצורך. הכל בסדר. לא מסובך. חבריה, צריך להבין

שאנחנו רוצים להכניס את זה לתוך מסגרות שיהיו נוחות לנו. יש הלוואה, ויש הלוואת פיתוח.

הלוואת פיתוח כמו שאתס מכירים, מקוזוּת בשניס הבאות, בתוך מענקי האיוון. אתה רוצה לקרוא

לוה הלוואת פיתוח, נכון: אתה לא רוצה לקחת את גה כהלוואה שמשרד הפניס מאשר לך, שסתם

בובות כסף. אז זהו.

אלירם אזולאי: אנחנו נמצאיס בתוך מערכת, גם של רגולציה מעלינו של משרד הפנים ומשרדים

אתרים, וגס של הבירוקרטיה שאנחנו נדרשים אליה. בסוף במהות זה מגיע ליישוב, הוא יכול לעשות

עס וּה מה שהוא רוצה, גמרנו.

אלעזר כהן: טוב רגע אבל החלוקה היא לפי גודל יישוב!

דרור דות|: לא לא, השאלה ספציפית, כי המזכיריס, ּה, בשאלה אם היישובים, אס המזכיריס לא,

למה! כי וה מה שהס ביקשו.

אלעזר כהן: אבל וה מה שדיברנו כשקבענו את וּה. דיברנו על זה, דיברנו על ש...

דרור דותן: לא, לא קבענו שגה לא. טוב, הקמת סחבייק, טנא עומריס כמו שאתם רואים, יש כאן,

גם הם קיבלו ברוך השס את ההרשאה להקמה. עוד מעט נראה, לדעתי גס בתכנון. משרד התרבות

והספורט נותן, והמציינג הוא מקרן מבני ציבור פנימי של היישוב. סתבייק זה אחד הדבריס שאפשר

לקחת מקרן מבני ציבור. מועדון יישוב אדורה. סייפור מלפני כבר כמה שנים, רונן? שנתיים או שלוש?

התבייר אושר לפני שנתיים, כמו שאתס רואים, עס מימון עצמי של אדורה. אדורה לא מסוגלים,

8

₪ =- יו %--/

מועצה אזורית הר-חברון ו

מכל מיני סיבות, לקחת את ההלוואה מהבנק. הס ביקשו מאיתנו בעצס להיות הצינור עבורס

בהקשר הזה ואנחנו לוקחיס את ההלוואה עבורס והס יחצירו את הכל, קרן ריבית ואת הכל.

אורי הורבי+: איך יחזירוז

דרור דותן: יש להס פה כסף.

אלירט אזולאי: בכרטסת השוטפת כל חודש. יש להס כרטטת פה.

דרור דותן: זאת אומרת, אנחנו מחזיקיס כסף שלהס לפי הפריסה, אין שוט בעיה. בסדר! בהבנה

שהגענו מול הישוב, אנחנו בעצס מסייעים פה לישוב, כדי שהס יוכלו להתקדס עם הדבר הזה. צריך

לומר, זה אירוע קהילתי. מדהים. אירוע קהילתי מורכב מאוד המועדון הזה, וכמה שיותר מהר.

קובי בן גרא: דרור, יש פה תקציב ממשרד התקלאות?

אלירם אזולא?: לא, פעם משרד החקלאות היה אתראי על פיתוח הכפר ולכן הם נתנו כל מיני שיפוצי

מועדוניס ודבריס כאלה. היוס העבירו את זה לנגב גליל הולכים להחציר את גה למשרד בחקלאות.

דרור דותן: חברים, יש כאן שלושה שהס בשורה גדולה שאם אלירס ירצה אולי מילה. נושא הקוויס

הכחולים, וה עלה כבר כאן במליאה, אבל עכשיו זה הגיע ברוך השם

אורי הורביצ: אפשר שאלירס יסביר במילה

אלירם אזולא?: כן, אני אסביר את המהות בקצרה. המנהל האזרתי, עד היוס לאורך השניס צוות

קו כתול עשה בממוצע בין קו לשניים בשנה למועצה.

דרור דותן: וה חי על תקציב של בין 1,000,000 -ל1,500,000 בשנה שתבינו.

אלירם אזולאי: ובוה הס עשו קוויס כחוליס בכל יהודה ושומרון. הרבה מאוד מתחים בין

הרשויות, איפה יהיה ומי יקבל לפני ומי יקבל אחרי, כי השמיכה הייתה מאוד מאוד קצרה,

במהלך שבעצס מובל על ידי שר האוצר, הפריטו את נושא הקוויס הכתוליס בהסכמה עם משרד

הביטתון ועס משרד המשפטים ועס המנהל האזרתי. בצורה שאס וה היה 1.5 מיליון, בסוף 2024

אושרו כמעט 7 מיליון שקל נוספים עבור וה רק עבור הרשויות. גאת אומרת, משרד השיכון נותן

לנו את הכסף, אנחנו מתקשרים עם מי שמורשה לעשות קוויס כחוליס, ובצורה הואת בעצס רק

אנחנו כמועצה, תחשבו מה וה, אם וה חיה לכל יוייש, מיליון וחצי תראו,

דרור דות[: פה אנחנו כמעט 2 מיליון, רק אנחנו.

29

יו %--

מועצה אזורית הר-חברון מו

אלירס אזולאי: גה רק הר חברון מה שאתס רואים כאן, וב-2025 הסכוס הזה הולך לעלות,

אנחנו בתקציב 2025 שבעזרת השס מאושר ויעבור, הולך לעלות ל-16 מיליון שקל לכל יהודה

ושומרון. הר חברון, בתוך הדבר הזה, קיבלה את הנתח הגדול ביותר. לא רק בגלל העיניים היפות

שלנו אלא בגלל הבנה שהר חברון באסטרטגיה ובמרתב מבחינת כמות השטח והפוטנציאל שיש

לנו דורש הרבה מאוד תשומת לב. ולכן אנחנו הולכיס לקבל פה ב 2025, בעורת השם, מהתקציב

של 2025 וכבר מדבריס על תקציב 2026. מה שוה ייתן לנו זה ש, במבחן התוצאה בעזרת השם,

העבודה שעשו בשנות ה 80. ליאל ולבק ואפרים היבש ורון שכנר הולכת לתזור בעגרת השם

בשנתייס הקרובות. לא רק הרחבה של הקווים הכחולים. סקריס על אדמות שעד היוס

אורי הורביצ: להפוך סקר

אלירס אזולאי: כן, להפוך סקר לאדמת מדינה, כן. להפוך סקר, לקחת אדמות שהיו עד היוס סקר.

ולהפוך אותם לאדמות מדינה, תהליך שעד היום נעשה בפינצטה, רק בבגייציס שדרשו נקודות מאוד

מאוד ספציפיות בהתיישבות, וזה בשורה ענקית. מכיוון שהדבר הזה הולך לעבור דרך הרשויות

אנחנו נוכל גם לזרו את התהליכיס וגם לפקח עליהס ולעשות אותס בצורה שאנחנו נחיה אחראים

כבר על

אורי הורביצ: התיעדוף

אלירם אזולאי: לא על התיעדוף. התיעדוף נקבע ביחד איתס אבל העבודה השוטפת מול היועציס

היא של המועצה ישירות איתם.

דרור דותן: וצריך לומר שגס תהליך ההתקשרות כבר קורה במקביל, קורה במקביל דרך האשכול.

אנחנו עושיס אותו עס כנראה שני יועציס שייקחו את הנושא הזה כרגע. ובעזרת השס ככל שיתרחב,

או יהיה לנו בעצס יותר היצע של יועציס בהקשר הזה. אצ וּהו, וה שלושת התביירים האלה שאתס

רואיס כאן.

אלירם אזולאי: בעורת השס, שנייה רגע, אני רק קוטע, בעזרת השם, רוב רובם של יישובי הר חברון

יראו מוה הגדלה משמעותית של הקרקעות שסביבס.

דרור דותן: אז אלו שלוש ההרשאות שקיבלנו ממשרד השיכון. ההרשאות הספציפיות האלה.

אורי הורביצ: מי הישוביס הבאיס!

אלקנת נוות: יש תוכנית עבודה לחרוש על כל הישובים!

0

-

יו ו

מועצה אזורית הר-חברון הזת

אלירס אזולאי: כן, כן, אלקנה נכון להיוס, הס התחילו, בדקתי וגס דיברתי על זה עס בועז, הס

התחילו לפני שלושה ימיס לעבוד על הקו הכחול של מעון.

אלקנה נווה: מזל טוב למה לא אמרת הייתי מביא שמפניה

אלירם אזולאי: אתה יכול להרים כוס מרק.

דרור דותן: נושא מה שנקרא מאיגרא רמא למירה עמיקתא, דחטניות לביוב. צריך לומר שוה הרבה

מאוד ומן אנחנו צריכיס לשפר מטיישים. היה כאן ביקור גם של משרד בריאות וגם המשרד להגנת

הטביבה, שניהס יושביס עלינו חוּק בהקשר הזה. מתוך קרן שיקוס ביוב, שהיא כמובן קרן סגורה,

אנחנו יוצאיס לעבודה על שלושה מטיישים

אלקנה נוות: דרור, אבל זה אחד מהדבריס שעושים בתוכנית העבודה

דרור דותן: עכשיו אנחנו צריכיס לאשר את התבייר כדי שזה יקרה.

אלקנה נוות: או וה במקרה הוה תקציב שאישרנו למחלקת תשתיות?

אלירס אזולאי: זה לא שוטף, וה תבייר

דרור דותן: שיקוס שצייפיס ששאלתס עליו קצת ואני ארחיב. אלירס סיפר על התהליך שהוא עשה

כשהוא נכנס כמנכייל. צריך לומר, איציק רוזיליו החויק את זּה ברוך השס לאורך השנים, חלק

שהוא ידע לעשות וחלק עס יועציס וקבלניס חיצוניים. הייתה את שנת המלחמה שקצת, כנראה

ערערה את המערכת. כשאנחנו נכנסנו לפה לפני שנה, איציק טיפל משאריות תבייריס האחרוניס

שהיו לו משניס קודמות ומה שהיה הכי דתוף והכי בוער. ואו העברנו את ה לאחריות של המחלקה

של עוצי. גדי שם אתראי על הנושא הזה, והתחלנו לעשות רגע בדיקת עומק. מתקופה מסוימת, לא

היה לנו גם בודק חודשי, מכל מיני סיבות של התקשרות, וחווים, ועד שסגרנו מכרויס על הדבריס

האלה. אנחנו ממש סיימנו הליך של מכרזים מאוד מאוד מורכב כדי לסגור את זה. צריך לומר,

אפשר לקחת מכרצ כזה שלוקח את הכל ואג הוא עולה המון כסף. אפשר לבנות מכרציס ספציפיים,

קשים לנו הרבה יותר לתפעול אבל חוסכיס כסף, ואתס מבינים שאנחנו פה צריכים ללכת על ה, על

הקטע אולי הפחות יעיל, אבל יותר חטכוני, אבל שיגיע לעמק השווה של הדבריס ולכן, צריך לומר

שכרגע, אני אומר לכם, מה שנקרא עס הרבה כאבי בטן, כרגע כל מתקני המשחקים שלנו לא

נמצאיס בתקן גם גני שעשועים וגם בגני הילדים. לא נמצאים בתקן מכון התקנים. ביקשנו ממכון

התקנים, הס יד איתנו, מביניס את ההליך הארוך של התקשרויות וכל הדבריס האלה, ביקשנו מהם

מה שנקרא, להחציק ביחד איתנו את המערכת הזאת. מחציקים, מקווה מאוד שחס וחלילה לא יגיע

לפתחנו איצה אירוע, כי אז נצטרך לעמוד במבחן בית משפט. אבל כל עוד זה, וה קורה ככה. חבריס,

זה הסיפור. אנחנו נכנסייס כמה שיותר מהר, בנינו תוכנית עבודה. העניין הוא בהקשר הזה, שבניגוד

1

*ש

בי >

מועצה אזווית הר-חברון ו

ללא יודע מה, נגיד שהולכים ועושים יישוב מסירה של איושהו מבנה, כשעושיס את המסירה

הראשונה, הוא בא ואומר, תקשיב, פה אתה צריך לתקן את זה, פה את זה, פה את וּה. בסדר, אז

מתקניס. כשאתה מכניט את מכון התקנים, אתה יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע אתה יוצא.

פתאוס צריך להחליף את כל הדשא הסינטטי, כי ההולס שלו לא מספיק, פתאוס השרשראות, אתה

לא יודע מה. כל הדברים האלה, ולכן אנחנו בעצס רוציס לבנות לעצמנו תבייר רב שנתי. הוא לא

אומר שמתר בבוקר מוסיפים מיליון שקל. הוא תבייר שיכול לרוץ 3 שנים, יכול לרוץ 5 שניס. אני

מקווה מאוד שהוא לא ירוץ בשנה ולא יודע מה, אם נהיה באמת באירוע קטסטרופלי, שמכון

התקנים יבוא ויפסול לנו 30 גנים, אז אנתנו נגיע לשם, אבל לא נגיע לשס, לפתוח איושהו תבייר

שממנו אנחנו יכולים לתפעל את וה בצורה מהירה. ולעשות את כל התיקונים. צריך לומר שכן יש

לנו קצת, מה שנקרא חיסכון, מהבדיקות שלא נעשו לאורך תקופה. וגס מכיוון שלא חיה לנו קבלן

לקיפול ציליות, אז בכסף הגה שכבר נמצא בשוטף, אנחנו מתחיליס לעשות את העבודות הראשונות,

שהן כמובן קודס כל לגני הילדיס, ובמקביל גם ליישובים. וכמו שאמרתי, גס חיישוביס, במידה

ויהיה צורך, ישלמו על תיקוניס ועל מה שנדרש. וּה התבייר. למה הוא 1 מיליון שקל, אומר לכם

בכנות, ככה, ואת אומרת, הערכה כזאת הוא יכול, אס באמת לא נשתמש בכלום, לא יודע מה,

נשתמש ב 50 אלף שקל, יכול להיות שעוד חודש חודשיים, נבוא נגיד לכס חבריה, 500 אלף שקל

לשלוש שנים מספיק לנו. אם נשתמש ביותר, נבוא ונגדיל כמו כל תבייר, וה מהות הת'יבר הוה. אני

הרחבתי בו, כי הרבה שאלו עליו.

אבנר חדד: אני מציע שצריך לבנות איושהו תיק. איך בוניס גס לפי תקן שלא נצטרך אחר כך לעשות

את זה.

דרור דותן: יש, יש.

אבנר חדד: אתה אומר, שמו דשא כזה ואחר כך אומריס לא הדשא

דרור דותן: אמרת לא, אני אמרתי יש, על זה, יש.

דרור דותן: ה בדיוק התהליך שעשינו ובנינו ביחד עס חברה, עם יועץ חיצוני, תהליך מאוד מורכב.

מאוד סדור, סליחה. לא מורכב, סדור. כן. פרויקט ארץ תהיליס, אלירס

אלירם אזולא*: כן, בעצס קיבלנו במסגרת הבקשה ממשרד התיירות קיבלנו מהס את הפרויקט

הזה שבעצם הולך מסוסיה הקדומה עד בית יתיר, ממשיך את המדיניות של מה שהתחלל פה לחבר

בין ישובים, אז יש את הטיילת. שכבר יוצאת לה דרך בעגרת השם, בין כרמל למעון, ויהיה את

הטיילת הזאת שמחברת בין בית יתיר לסוסיה הקדומה, ויהיה גס איושהו חיבור מסוסיה הקדומה

לסוסיה בשביל שכבר קיים ויש לנו שם, כל התבייר 1.8 מיליון, המציינג שאנחנו צריכיס לשיס וה

0.

2

יי 7

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

דרור דותן: וה מה שקיבלנו מממשרד התיירות.

אלירם אזולאי: כן, דרך אגב, זה חלק, אנחנו ביקשנו יותר, אנחנו ביקשנו 4.5 מיליון שקל. בתוכנית

מאוד מאוד גדולה. הס תקצבו לנו את החלק הזה, אנחנו נצטרך לעשות מה שנקרא שלב אי, ולבקש

מהס שלב בי להשלים את צה, אבל יש לנו תוכנית מלאח על הכל.

דרור דותן: 4 התביירים הבאיס וה בעצם קול קורא שהיה על נושא של תכנון של סחייבקים.

שהיישובים ידעו שגה הסכוס שהס מקבלים, וזה המציינג שהס שמים לטובת העניין. מקרן מבני

הציבור היישובית. אצ אלו ארבעת היישוביס שניגשו לקול קורא וקיבלו. אדורה, טנא עומריס,

מעלה חבר וסנסנה. טנא עומרים, זה גם מסתדר להם, כיוון שהס גס קיבלו הרשאה לבניה, יש להם

כאן גס תכנון וגס בניה בפועל. אחלה דיל מה שנקרא, סגרו את כל הסיפ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]