פרוטוקול מן המניין מס' 5

-

= | לטנת מנכ"ל

2-2

מועצה אזורית הר-חברון זת חזמ

לשכת מנכ"ל

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025

ה' תמוז תשפ"ה

סדר יום:

עדכון ראש המועצה.

חינוך - הצגת שבוע חינוך והכנה לפתיחת שנת הלימודים תשפייו.

אישור פרוטוקול מליאה 4-25 מצייב לעיונכם.

עדכון צו ארנונה.

נוהל מחיקת חובות.

דיון ואישור חוק עזר ייהיטל מבני ציבור'י.

הארכת חוק עצר ייהיטל מבני ציבוריי.

דיון בדוחות 'ימנהלת אזורי תעשיה'"י. 1

הצגת פירוט הלוואות והחזרים.

0. תביירים.

1. שונות.

0 09% 9-9 5000 ₪

-

₪7

מועצה אזורית הר-חברון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

הסרים:

נוספים:

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025

ה' תמוז תשפ"ה

אלירס אזולאי | | ראש המועצה ==

| ברחי יוסף | חבר מועצה סוסיא

| מלמד ידידיה חבר מועצה בית חגייי

| שרגא אריאל = חבר מועצה נגוהות

קובי בן גרא חבר מועצה מצודות יהודה

אלקנה נווה ‏ = חבר מועצה מעון

אבנר חדד | חבר מועצה שמעה 00 0 |

כהן אלעוך ‏ | | חבר מועצה טנא עומרים

אורי הורוביצ | חבר מועצה מעלה חבר

נעמה פוליאקוב | חברת מועצה שני לבנה ‎ -‏ / |

מיכאל הראל | חבר מועצה תלם

נחוס אלינור חברת מועצה עתניאל

מאיר כהן חבר מועצה כרמל.

זיו שפירא ‎ -‏ - | חבר מועצה אשכולות

| שמעיה אסולין חבר מועצה אדורה

בלושטיין ניר | חבר מועצה סנסנה

דרור דותן . מנכ"יל המועצה

| דוד סעייד | רמייט המועצה ממווו

רונן כהן | גזבר המועצה 0

לילך פסה \ מנהלת מחלקת הנדסה |

| גליה ברמי = | מנהלת לשכת ראש המועצה

רויטל סופר | מנהלת לשכת מנכייל

בתאל כהן | מנהלת מחלקת גביה

יפעת סולומון מנחלת מחלקת תינוך ‎ -‏ -

| עמיר פישר = | ועמייש (זוס) =

גל סמו = | סמנכייל חברת פתרונות חכמים

זוריק ולדר = = | רו'"ח קבוצת חכם

| לשנת הנכ"

2

ות

= ו

מועצה אזורית הר-חברון תת

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025, ה' תמוז תשפ"ה

אלירם אזולאי: שלוס לכולס, ערב טוב. תודה לכל מי שהגיע בגמן, אנחנו מתחיליס. את המליאה

התמישית ל- 25. ברשותכס אנחנו עושיס קצת שינוי בסדר הנושאים כדי שגס זוריק וגס עמיר

פישר יהיו איתנו בנושאיס שאנתנו צריכיס אותס ולכן את נושא מספר 1 של עדכון ראש המועצה.

2, חינוך. 3, אישור פרוטוקול אנחנו נדחה לאתר כך ואנחנו נתחיל עס עדכון צו הארנונה, נוהל

מחיקת תובות וחיטל מבני ציבור עס נושאים 4 ,5 ,6 מה שנקרא, ישר צולליס להארקור. או מה

שנקרא, תהיו חדיס בהתחלה. אנחנו מתחיליס עס עדכון צו הארנונה. אני אגיד שני דבריס בנושא

צו הארנונה. כמובן שהחומר הגיע לכולכס. חבריה, תנו לי וה. קחו קפה, קחו סודה. יש פה כל

מיני כדורי אורו. או שני דבריס שבעצס שינוייס מהותייס בצו הארנונה ל-2026. ואחר כך גם אס

תרצו נרד קצת יותר לפרטיס. שינוי אחד, וה שעד היוס, למעשה, לא היה לנו סיווג לתיירות ולכן

עד היוס תיירות סווגה כעסק כללי, כמסחר, הסיווג שאנחנו נותנים לה היוס היא למעשה הנחה

של 50 אחוצ ממה שהיוס אנחנו מחייבים את עסקי התיירות. אנחנו מביניס שעסקי התיירות בהר

חברון נמצאיס בשלבים מאוד מאוד ראשוניים שלהם, הס עדיין צריכים תמיכה גדולה כדי

להתרומס. לכן החיוב שנעשה להס מעתה ואילך בצו הארנונה 2026 יהיה כ50- אחוז. ממה

שתייבנו אותם עד היוס, אנחנו מקוויס ומאמיניס שהדבר הזה יעודד את התיירנים להגיע אלינו. = 3

הארנונה הזאת היא ארנונה זולה משמעותית ממה שמשלמיס במקומות אחרים ובעורת השס

אני מקווה שהדבר הזה גס יניב. השינוי השני הוא פטור לנכס ריק שאנתנו למעשה מגבילים אותו

לשישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, בכפוף להגשת המסמכיס. והדבר השלישי, זה תמיד היה

אבל זה לא היה בתוק, זּה לא הוגדר בתוך חוק הארנונה. הדבר השלישי הוא שלמעשה הטייט

האוטומטי, לשנה הוא 1.6, שה ביתס לשניס קודמות שינוי מאוד מאוד מזערי. אני מוּכיר לכם,

שנה שעברה השינוי היה בטייס האוטומטי 5.5, ושנה לפני זה שלוש וחצי. השנה, למעשה, בעצס,

בצו הארנונה השינוי הוא מזערי בטייס האוטומטי של משרד הפנים. אלה השינוייס המרכצייס.

אס יש איושהן שאלות או התייחסויות של מישהו שרוצה להתייחס לנושא צו הארנונה. אז

בבקשה.

קובי בן גרא: היה כתוב במכתב, שכל ההשקעה הזאת הולכת להשקיע רק על עסק אחד.

אלירם אזולאי: מה, אתה מדבר על התיירות! אתה מדבר על התיירות: כיוון שאין לנו עסקיס

שמצהיריס שהם תיירות. ולכן, חלק מהעסקים מצהירים על עצמס מגורים, חלק מהעסקים

מצחירים על עצמס עמותות. אין לנו עסקיס שמוצהרים.

4

-

.יו יי

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

אורי הודוביץ: זה לא משנה מה הס מצהירים, גה לא משנה מה המועצה קובעת!

אלירם אזולא?: ברגע שעסק רוצה רישוי עסק והוא עכשיו רוצה להיות עסק תיירותי והוא מצהיר

על עצמו כעסק תיירותי כי הוא רוצה את זה.

אורי הורוביץ: אני רואה את המדרשה במעלה חבר, אני לא רוצה שישלמו, בסדרז חס וחלילה.

אבל מדרשת מעלה חבר.

אלירס אזולאי: היא היום לא מוגדרת תיירות.

אורי הורוביץ: השטח, שהם הולכים לבנות עליו, שבנו עליו את מדברה, את אולס מדברה, זה

שטח תלירות.

אלירט אזולאי: אז השטח, כל מה שבעצם יוגדר תיירות מעתה ואילך, יסווג כתיירות, ישולס

כתיירות.

אבנר חדד: רוביס לעשות סדר.

מלמד ידידיה: השאלה היא האס ההגדרה אישית של בן אדס

רונן כהן: זה שני דברים. אחד, אס בן אדס מנהל פרטני, אנחנו לא לודעים. 7

אלירם אזולא?: אני אגיד לכם רגע.

רונן כהן: אס בן אדס פתח, יש לו משרד בתוך הבית, משרד.

אלירם אזולאי: רונן, רונן שנייה, רונן שנייה, לא כללי, אני אסביר לכס רגע נקודתי איפה זה פוגש

את התיירניס ואותנו. כשהס רוציס להגיש, בדרך כלל גה פוגש אותס כשהס רוציס לחגיש בקשה

למענק למשרד התיירות. כשהם רוציס מענק משרד התיירות על צימרים, על זה. דרך אגב, גם

מדרשת מעלה חבר. היא עכשיו תגדיר את עצמה תיירות, היא עשתה את שינוי התבייע, כיוון שכדי

לקבל ממשרד התיירות היא הייתה צריכה להגדיר את עצמה תיירות. כלומר, ברגע שהדבר הזה

יעבור והס יתחילו לבנות שס במקוס הזה וירצו לבקש, בסדר, ברגע שהם ירצו לבקש, שכל תיירן

שיצטרך באיוושהי צורה

אורי הורוביץ: ספי, מה זה בסוסיה ליד הישיבה! וה בית ספר שדה, מה גה לא תיירות!

אלירם אזולאל: כל תיירן שיצטרך באיזושהי צורה את מוסדות המדינה.

4

--

.יו ה

מועצה אזורית הר-חברון הזת

לשכת מנכ"ל

מלמד ידידה: אז תנסה לעזור לנו רגע להבין מה היה הדרך, זאת הייתה השאלה.

דרור דותן: איך מוגדר בית ספר שדהז

רונן כהן: אני אסביר, בית ספר שדה או רוב העמותות פה הן בכלל לא, הכי פתות. הכי פתות.

מלמד ידידיה: בגלל שהס עמותה?

רונן כהן: אנחנו רוציס באמת לעבור גס על כל העבודות, לראות איך אתה מתנהג, איך אתה

מתנהג. אז התחלנו. בינתיים, וה הגיע לפתחנו, חייבנו אותו, כי רצינו שאת החלק עסקי די בזה.

והיא גס לא יודעת, היא שאלה אותו למה התהליך אצלנו הוא כזה

אורי הולוביץ: אני אשאל עוד לפני התאריך, חברים, אנתנו הולכיס לקבל פה החלטה, לי לא אכפת

לאשר את ההוא שישלם. מי שהגדיר את עצמו את תיירות, שישלס. חברים, אני אומר לכס עוד

פעם, צה גול עצמי, כי אני לא רוצה שמעלה חבר ישלם, אני רוצה שתצליח ותמשיך. אני שואל, בן

אדם פותת עסק, הוא מבין שאס העבירו אותו לתיירות, הוא יצטרך לשלם, נכון: בטח עכשיו

דרור דותן: לא, אס הוא ישלס על עסק, הוא ישלם הרבה יותר. סעיף תיירות הוא סעיף נמוך.

אלקנה נווה: אבל דרור, זה מתקשר לזה שרוב העסקים בהר 5

אורי הורוביץ: יש עסקים שלא משלמים בכלל, נכון!

דרור דותן: יכול להיות שיש כאלה שהם לא יודע מה, עושים תיירות אבל הס מוגדרים בתוך

הבית. משלמים ארנונה, אבל ארנונה כמגוריס.

אלקנה נוות: אבל וה מתקשר לוה שרוב העסקיס בא ללא רישוי עסקים. אין שוס הגדרה. אבל

עדיין הס משלמים ארנונה. רגע, שנייה, אבל כשפונה עסק לרישוי עסקים, לפחות בעבר, ואומר

יש לי עסק בחצר של הבית, התשובה שהייתה פה במועצה, אתה לא צריך רישוי עסקיס, תתקדם

תהנה. וא כשאתה בא למחלקת גבייה ואומר להס, חבריה, על מה אתס גוביס ממני, הם

מסתכלים על וה כמחסן.

דרור דותן: תלוי מה, וה לא נכון. נגיד צימריס, עד שלושה צימריס באמת לא צריך אישור. לא

צריך, לא משנה מה. עכשיו השאלה היא אם על הצימר הזה הוא אומר סך הכל זו יחידה שאני

משכיר ואני משלם על וה כמגורים או שאנחנו באמת אומריס לו תשמע, אנחנו רואיס

מהפרסומיס שלך שאתה תיירות ואתה תשלס תיירות.

4

-

-- 77

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

אלקנה נווה: וה חל גם על ההתיישבות הצעירה.

רונן כהן: איפה שכולס אומריס לא, אבל זה בדיוק מתקשר איפה שכולס אומרים לא, כולל, עכשיו

עושיס כותבים כן. שמערכתם לא שילמו.

אלירם אזולאי: רונן, אנתנו מדבריס כרגע על התיירות.

אלקנה נוות: כן, אבל יש גם את ההתיישבות הצעירה.

דרור דותן: בוודאי. נעשה שס סקר והס ישלמו

עמיר פישר: כן, שומעים אותי!

אלירם אזולא*: כן, כן שומעים.

עמיר פישר: רק בואו נסביר משהו, התשלוס של ארנונה הוא נגזּר מהשימוש בפועל, בסדרו לא

מחכה המדינה את עצמו, לא ממה התבייע, לא ממה רשוס בהסכם מול רמייי, אלא ממה השימוש

בפועל. הרעיון של השינוי בארנונה הוא להוסיף סיווג. נמוך יותר. אתס עושיס את העלות למי

שעושה שימוש בעצס בנכס שלו למטרות העירוניות. עכשיו, וזה ייגור תמיד ממה השימוש בפועל.

על וה אמרת להסתכל. זה לא על איך הוא מגדיר את עצמו או לא מה שהס מצהירים, אלא אס | 6

יש לו שימוש בזה או לא.

דרור דותן: אני אבדוק, מי אמר שלא: גס אנחנו לא יודעים, אני אבדוק.

מלמד ידידה: וה בדיוק מה שקובי העלה. השאלה התחילה מצה שקובי, לפי ההודעה של המועצה,

אה משפיע רק על מישהו אחד. שניה, בואו נעשה את ה פשוט. וה בסדר להגיד עד עכשיו לא

טיפלנו, לא גבינו, אנחנו רוציס לתקן. אבל צריך לענות בתשובה האם עד עכשיו לא טיפלו בזה או

לא יודע מה.

דרור דותן: שוב, אני לא יודע כרגע על מה גוביס על מעלה חבר או על בית ספר שדה.

מלמד ידידה: לא, הוא אומר שיש רק מקוס אחד שגוביס תיירות.

דרור דותן: יש לנו כרגע מקוס אחד שמגדיר את עצמו כתיירות. אנתנו עושיס סקר, כשעושיס

סקר ונכנטים, דרך אגב גס מהסקר הקודס, יש כאלה שמישהו אומר לך, גה המחסן. ואתח נכנס,

-*

=. יו יי

מועצה אזווית הר-חברון 0 זמ

אתה אומר לו מה המחסן, אתה רואה פה מחשב, אתה רואה פה עמדה זה זה משרד, על מה אתה

מדבר. או הוא מוגדר כעסק. אותו דבר כאן, *כנסו ויגידו מה אתה רוצה, יש לי כאן מיטות כי אני,

כאן המגוריס של הבת שלי שלושה ימיס בשבוע. אז תגיד לו, כל הפרסומיס שאתה מפרסם

בתיירות שיש לך צימר. אז הוא יגבה להם, כי הוא ישלס על הצימר, וה הכל.

קובי בן גרא: כאילו מה שהוצג אז כשדיברנו על, שגה כאילו הולך להשפיע על תקציב המועצה רק

ב-10,000 שקליס במהלך השנה, ועכשיו בעצס אומר משהו אחר. אמנס אותו בן אדס שכבר דיווח

את עצמו, יש עוד הרבה מאוד אנשים שלא גבינו להם בכלל.

דרור דותן: לא שלא גבינו ארנונה, אלא גבו ארנונה כמגוריס לצורך העניין, בבימרים. רוב האנשים

האלה,

אלירם אזולאי: דרך אגב, וה לא ישנה מהותית כי התעריף כמו שאתם רואים, התעריף של

תיירות, הוא מאוד מאוד קרוב לתעריף מגורים. אז אס היוס מישהו הגדיר את עצמו כמגוריס

ומחר בתיירות, הוא ישלס כמעט אותו דבר.

נעמה פוליאקוב: אס בן אדס עובד 4 שנים, והבית שלו ב- סמסזון\

אלירס אזולא*: שנייה רגע, חבריה, אי אפשר ביחד.

נעמה פוליאקוב: בית מגוריס בליבנה, הוא חי בחו'יל חבר אגודה שכרו אותו. והוא היוס הולך על

ה-פתטזוג, כל השנה, וה לא נחשב תיירות?

אלירם אזולאי: כמו שאמר עמיר, אס לפי השימוש בפועל אנחנו יודעיס שהוא משתמש בוה

לתיירות, נחייב אותו לפי תיירות.

נעמה פוליאקוב: אז יש קו מלשינון שס:

עמיר פישר: עד עכשיו מי שהיה בשימוש מסתרי בנכס שלו למטרת תיירות, היה מחוייב כנכסי

מסחרי. עכשיו הרעיון הוא להקל ולאפשר בעצם להוריד את הסכוס על ישי ה שאנחנו בעצם

מייצריס סיווג של תיירות. וה הרציונל. אם יש מישהו שלא היה מוכן לשלם, שמתחמק , יכול

להיות שיש דבר כזה, אבל וה לא קשור לזה. פה אנחנו כרגע מדברים על צו הארנונה, על החוק,

אנחנו בעצס מיצריס פה אפשרות לדווח בחוק, ולשלס את החוק, בסכוס שהוא יותר נמוך. בגלל

שוה משהו שהמועצה רוצה לקדס אותו. זה הרעיון.

אלקנה נווה: דרור אלירס, מה קורה ברשויות סביבנו עס הדבר הוה?

4

-

.יו הת

מועצה אזורית הר-חברון סז רז הת

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: מאיזו בחינה?

בתאל כהן: עשינו השוואה. יש את גוש עציון ושמה גם, הנגזרת הייתה שהתעריף של התיירות

הוא גבוה ב-10 אחוו, 12 אחוז ממגוריס.

דרור דותן: אנחנו פתות או יותר על זה.

אלירס אזולא?: חברים, יש עוד איוה התייחסויות, שאלות, לנושא צו הארנונה!

אורי הורוביץ: רק שיהיה לפרוטוקול שהמועצה לוקחת על עצמה לעשות איושהו סקר ואם יש

עוד מקומות שמוגדרים היום כלא יודע מה, באמת תיירות.

אלירם אזולא*:. אנחנו נפנה לכל העסקים שאנתנו יודעיס שהס משלמים תיירות כדי לעדכן אותם

שצו הארנונה הכניס סיווג תיירות, ומשנת 2026 ואילך הס יחויבו בסיווג המתאיס.

אלקנה נווה: זה עסק אחד כרגע.

אלירם אזולאי: לא, כמו שאמר אורי. אס יש עוד עסקיס שאנחנו יודעים עליהס, אנחנו נודיע להס

שהתל מה-1.2026

אורי הורוביץ: אני לא יודע, עוד פעס, שלא יהיה מצב, אני אומר, אנחנו הולכים לדון פה היוס על

כל מיני העלאות של הטליס כאלה ואחרים על הציבור. אם יהיו פה ארגונים שחייס מתיירות,

קוראיס לזה בשמות אחרים, אבל חייס מתיירות,

אלירם אזולא?: אנחנו נדאג לעדכן אותס, בוודאי.

אלירס: חבריה, נראה לי שהבנו כולנו את הנקודה, בסדר?

מלמד ידידית: בסדר, באמת אס היה זמן היינו, אני חושב שצריך להרתיב קצת יותר. מדרשה עד

היוס חויבה במשהו?!

דרור דותן: לא יודעים, נעשה על זה בדיקה ידידיה, בוא, נמשיך לבחון את זה, חבל.

אלירם אזולאי: בסדר: חברים, שנייה, שנייה, אנחנו מצביעים על, אנתנו מצביעים על צו הארנונה,

חבריס, אנחנו מצביעים על צו הארנונה 2026 כפי שהוצג פה. האס יש מתנגדים?

=

- הי ד

מועצה אזורית הר-חברון ד

תודה רבה אושר פה אחד. יש נמנעיס: סליחה. אושר פה אחד, תודה רבה.

החלטה: המליאה מאשרת את צו הארנונה שהוצג, כולל תוספת סווג תיירות וכולל חטייס

האוטומטי

אושר- פה אחד

אנתנו עוברים לנוהל מחיקת חובות. אמיר פישר, תסביר בבקשה את הנוהל. גל איתנו. אה, גל גם

איתנו. אז גל, תסביר אתה בבקשה בקצרה את הנוהל לחברי המליאה.

גל סימו: אוקיי, ערב טוב לכולם.

אלירם אזולאי: תציג את עצמך, גל.

גל סמו: נוהל מחיקה חובות. סליחה?

אלירם אזולאי: תציג את עצמך שיבינו מי אתה.

גל סמו: מי שלא הכיר אותי, ניהלתי את מחלקת הגבייה אצלכס עד בואה של בתאל. אני כיוס

עורך דין, כבר 33 שניס בתחוס הרשויות המקומיות. החל מתפקיד ראש מועצה ממונה, מתפקיד

מנהל אגף הכנסות בעיריית הוד השרון, לרבות גזבר, מזכיר וכוי. עברתי את כל צידי השולחן של

השלטון המקומי, גס בצד הרגולטיבי וגם בצד של הרשויות. הנוהל, נוהל מחיקת חובות, הייתי - 9

שותף להכנתו ב 2012. הוא נוהל שבא להסדיר למעשה מצב שבו אדס צבר חובות והגיע לנקודת

זמן שבה הוא מעוניין לחסל את חובותיו, לסגור אותס. החוק בעצס התייחס לשתי האופציות.

האופציה הראשונה גה חוב אבוד, מה שנקרא. לא ניתן לגבותו, יש תנאים מצטבריס שקבע משרד

הפניס בעניין הזה. זה לפי סעיף 338 לפקודת העיריות. זה צד אחד של הסיפור. ויש, כאילו הצד

השני ה סעיף 339 שבא וקובע בעצס שאס לאדם, למבקש, כמה וכות להנחה בארנונה, בין אס

זה במועד שהוא היה וּכאי להנחה והוא לא בא וניצל אותה מטעמיס כאלה ואחרים, ובין אם הוא

זכאי לה במועד הגשת הבקשה, ניתן להחיל את ההנחה באופן רטרואקטיבי, כמובן באישור ועדת

הנחות ואישור משרד הפניס ככל שנדרש שס. ואצ בעצס החוב הגדול הופך לחוב קטן יותר ואנחנו

אומריס והוא בר גביה. בתוך הסעיף הזה של 339, ואת האופציה השנייה שהיא יותר מקובלת

היוס, קייס נושא שנקרא הסכמי פשרה. שבעצם פה בא משרד הפנים באותו חוזר מנכייל משרד

הפניס מפברואר 2012, סליחה ממאי 2012, שבא ואומר בעצס, רשות מקומית רשאית להגיע

להסכס פשרה עם מישהו מסויס על חובותיו, כלל חובותיו, בתנאיס שקבועיס בחוזר. ובלבד

שישולס סכום שיש בגינו מה שנקרא הסבר. דוגמה למשהו שהוא לא טביר, אם מישהו חייב

מיליון שקל והרשות הגיעה איתו להסכם שישלס אלף שקל וכל השאר יימתק, סביר להניח

שמשרד הפניס סתם כך לא יאשר את המחיקה, אבל אס בן אדס חייב 50,000 שקל והרשות הגיעה

4

77 הט

מועצה אזורית הר-חצרון מ

איתו להסכס פשרה שהוא ישלס 25,000-26,000 שקל מהטכוס, וחלק מהריביות תופחתנה וחלק

מההנחות שהגיעו לו יכילו אותס רטרואקטיבית, אני מניח שהסכמיס כאלה יאושרו על ידי משרד

הפניס, אני אומר את וה מתוך ניסיון שאני מלווה כיוס כמעט 19 ראשי השירות בתחוס הוה. למה

בעצס נדרשת החלטת מועצה! משום שהחוזר מנכייל קובע שאחד התנאיס בהליך עצמו הוא

אישור מליאת המועצה לתנאים למחיקת החובות, ולכן בעצס זה מועבר אליכם. עכשיו למה צריך

תנאיס: כדי שלא יווצר מצב שמנהל מחלקת גבייה/ גובר/ כל בעל תפקיד אחר במועצה או ברשות,

יחליט על דעת עצמו למי הוא כן נותן, למי הוא לא נותן, למי הוא עוזב יותר, למי הוא עוזב פחות.

שהכללים כתובים ברוריס וידועיס מראש, אין שאלות וזה חוסך המון כאבי ראש, גס בהתכתבות

מול התושב. תושביס תמיד ישאפו לשלס פחות, אנחנו תמיד נשאר לגבות יותר. וכשיש לנו כלליט

וכשיש לנו הוראות מאוד מאוד ברורות, קל לנו יותר להתמודד עס התושב, להגיד לו אדוני, אלה

ההוראות, התקנות, אנחנו פועלים, או חוור המנכייל, מה שכתוב שם, אנחנו פועלים על פיהם,

אנחנו כפופים לבדיקה רגולטיבית של משרד הפנים, הבקשה עוברת למשרד הפנים לפעמים,

משרד הפניס שואל שאלות כשהוא רואה דבריס שהוא רוצה בגינס הסברים. וה לא חותמת

גורמיס. זה לא תהליך שהוא סתס לאשרר את הבקשה, וה תהליך שיש בו אחריות כבדה גם כלפי

הנישוב וגם כלפי המועצה, גם בביקורת של משרד הפנים. לכן מליאת המועצה נדרשת לאשר

בעצס את נוהל מחיקת החובות, מהרגע הגה בעצס בתאל תעמוד מול כל הרישומים לפי נוהל

כתוב, מוסכס. בדיוק כמו שבצו הארנונה מאשריס את ההנחות, עובדה שעכשיו קבעתם שהנחה

לנכס ריק תינתן רק לשישה חודשים, אז יש מה שנקרא מסמך כתוב, אושר, חוקי. וככה צריך | 10

לעבוד. זה למעשה בכללי. מי שרוצה לשאול שאלות ספציפיות, כאילו ספציפיות על הנוהל, אנל

אשמח לענות.

קובי בן גרא: יש לי שאלה כללית בנושא. ראיתי שאחת הסיבות שרוצים לעשות את הנוהל הזה,

כדי להוציא את הגורס המשפטי, לא נצטרך כל פעס לרוץ לאמיר כנראה ולשאול אותו שאלות

משפטיות, מותר, אסור וכו'.

גל סמו: לא, לא, לא. תקשיבו, על כל בקשה שמכינים, בין אם זה הסכט פשרה ובין אם וּה לפי

8 חוב ארוב מה שנקרא, תמיד תמיד חותמיס שלושה, ראש הרשות, הגזבר והיועצ המשפטי.

ככה שבכל מקרה, כל מקרה יגיע לדרג המשפטי. נכון שיש סוגיות שאנחנו מתייעציס עס אמיר

בתוקף היותו היועצ המשפטי כבעל ובעל טמכה גם בכל מה שקשור לחוק ביהודה ושומרון. אין

מה לעשות, זה תפקידו. לפעמים אנחנו מאוד רוציס לעוור לתושב, אבל אנחנו נאלצים לבקש

לפעמים את חוות דעתו המשפטית, והיא מאוד עוורת ומאוד מכוונת ואמיר אס יורשה לי ככה

לומר כמה דבריס בשבחו אמנס שהוא מאזין לנו, הוא מאוד קואופרטיבי, חוא מאוד מנסה לעזור,

-- ₪7

מועצה אזורית הר-חברון ו

הוא מכוון אותנו לכל נקודה, לקטנה ביותר. כי הוא באמת בא מתוך רצון לעזור, אבל אין מצב

שהנוהל הזה בא לעקוף את היועץ המשפטי, בשוס פניס ואופן לא יעבור משוס שהוא חייב לתתוס

על כל בקשה ובקשח.

עמיר פישר: גל רק שני דבריס אם יורשה לי להתערב, הסיבה שאנחנו כרגע מתכנסיס במליאה

לאשר את הנוהל, כי הנוהל של משרד הפנים מחיקת חובות דורש דורש את הקריטריונים

שמליאת המועצה תעשה, וזו הסיבה שאנחנו עושיס את זה, כי זה חלק מהנוהל של משפט הפנים

לדרישה שיהיו קריטריוניס. ווה מה שאתס בעצס מתבקשים כרגע לאשר.

אלירם אזולאי: חברים, עוד שאלות?

גל סמו: שתהיה התנגדות לגבי כל המקרים, ומי שנכנס לקריטריונים, איך אומרים, יטופל. ומי

שלא נכנס לקריטריוניס, גה לא אומר שאי אפשר לטפל. ואת אומרת, שאולי צריך לבדוק ולבחון

את התיק ליותר לעומק. ולנסות כן להכניס אותו לקריטריוניס, אבל זה לא אומר שמי שלא, איך

אומריס! בבדיקה הראשונה לא עומד בקריטריוניס, ישר אומריס לו טוב תודה, וּה לא הולך שלוס

להתראות. לא. בתאל יושבת שס במחלקת הגבייה עם צוות גבייה נפלא. באמת מנסים לעזור למי

שאפשר, בעיקר גס למי שרוצה. לא כולס רוצים, אבל אני יכול להבטיח לכם שאני מלווה את

המחלקה גס מרחוק. וכשיש, עולות שאלות, אני משתדל לעזור כמה שאני יכול. שוב, אחד שצריך

את הייעוץ המשפטי של היועץ המשפטי, אנחנו פונים אליו. סך הכל, עד היוס נדמה לי שכל

המקריס שהגשנו, עברו ועבדו כמו שצריך, אלא שפה משרד הפניס דורש בנוהל עצמו את קביעת

הקריטריוניס על ידי מליאת המועצה. וה אחד משלושה תנאים בעצם שהוא דורש מהרשות

המקומית.

אלירם אזולאי: גל תודה. חברים יש עוד שאלות?

מיכאל הראל: האס יש קריטריוניס למחיקת חובות למוסדות ציבור?

גל סמו: מוסד ציבורי שחייב כסף לרשות והוא נכלל בהגדרה של חייב. אנחנו בודקיס את

הקריטריוניס למה הוא חייב, על מה הוא חייב, אס וו עמותה נגיד שהייתה וכאית לפטור לפי

פקודת הפיטורים, אנחנו בודקים למה לא ניתן הפטור, אס ניתן הפטור למה יתרה לא נמחקה,

אס הוא זכאי להנחה מתוקף היותו נגיד מוסד חינוכי, כןז שזכאי לפטור מארנונה. למה לא ניתן

הפטור! מה קרהז אני אומר, כל בקשה נבדקת, אנחנו לא, אין לנו עניין להשאיר את החובות

האלה במערכת. וה סך הכול מעמיס עלינו. מה גם שה צובר הפרשי ריבית והצמדה של שישה

אחוז, במינימוס בשנה. אצ התוב הזה רק הולך וגדל. אין שוס עניין למועצה שזּה יישאר. להיפך,

הטפרים צריכיס להיות נקיים. התוב שצריך להישאר הוא תוב אמיתי, חוב שהוא בר גבייה,

4

-

₪7 יי

מועצה אזורית הר-חברון ]ומת

חוב שתייב יודע שאם הוא חייב שקל, גס יודעיס להסביר לו למה הוא חייב את השקל הוה. לא

חובות סתם ככה בעלמא, סכומיס שרשומים, אני זוכר דברים שקשוריס למתנייס בעבר ולכל מיני

פרויקטים ברווחה משניס עברו. מנקים לאט לאט את המערכת. אבל כל התייבים, אנחנו בודקים

אותם, לא מעניין אותי אם הוא מוסד ציבורי, אם הוא עמותה, אס חוא אדס פרטי, אס הוא

חברה בעיימ, אס הוא עוטק מורשה. את כולט אנחנו בודקים. כלומר כולס, אס הם עוניס

לקריטריונים, הס נכנסים לקריטריוניס, כמובן.

מיבאל הראל: ומי שלא בקריטריון לא יוכל לקבל מחיקה או הנחה!, מי שלא בקריטריון בצורה

מדויקת, שתואמת את החוק, לא יקבל הנחה.

אלירט אזולאי: גל, הוא שואל אס מישהו שהוא לא בקריטריון, לא יוכל לקבל הנחח.

עמיר פישר: רגע, אני אענה ברשותכם. אפשר לתת רק עפייי חוק, בסדר! לא אני ולא מישהו פה

ולא גל ולא הגובר, ולראש המועצה יכולים להתליט שהם רוצים לתת הנחה למישהו. אנחנו

עובדיס עפייי חוק. הנוהל מחיקת חובות, מתייחס לחובות, ספציפית מה שאתם כרגע נדרשיס

אליו לאיושהו נוהל שמדבר על מה קורה כאשר מישהו היה אכאי למשל לקבל הנחה בעבר והוא

לא ביקש, ואו יש אפשרות בעצס לתת לו לפי קרטריוניס, ותקראו בסוף את הסעיפים שזה בעצס

לא המקרים שאנחנו מטפלים בהם כרגע, אבל זו לא סיטואציה שאנחנו עכשיו. אף אחד, לא יכול

לייצר, להפסיק מה שנקרא, למחוק משהו, או לוותר על משהו, סתס ככה, בסדר! בגלל שמישהו = 12

אומר, הכול כפוף כמובן להוראות והנהליס שהס בתוק.

גל סמו: ואת אחת הסיבות שמאשרים עכשיו בעצס את הנוהל כדי שיהיה, מה שנקרא, ספר חוקיי

מסודר, ספר קריטריוני מסודר שיקל על בדיקה ויקל גם מול התייב. אם צריך להמציא מסמכים,

אם צריך להביא אישורים, אס צריך לא יודע מה, כל דבר. היוס וה כאילו, נכון שבתאל עובדת

לפי איוושהי תורה סדורה שאנחנו, הטמענו ועברנו עליו, אבל הרעיון בלאשר את וה במליאה שזה

יחיה מטודר, כתוב ה שצו הארנונה שלכס מסודר. כתובות בו ההנחות, כתובות בסיווגים, לכל

טיווג יש תאריך. אין שאלות, אין בעיות, זה מה שיש, כאילו וה הוראות התוק.

אלירט אזולאי: תודה. חברים עוד שאלות או התייחסויות: אוקיי או אנחנו עובריס להצבעה. על

נוהל מחיקת החובות כפי שנשלח לחברי המליאה, האם יש מתנגדיס: נמנעיס: תודה רבה, אושר

פה אחד,

החלטה: המליאה מאשרת את נוהל מחיקת החובות

אושר - פה אחד 0

-

₪77 "יי

מועצה אזורית הר-חנרון |

לשכת מנב"ל

אלירם אזולאי: גל תודה, אתה יכול מבחינתנו לרדת. תודה גל. בתאל תודה, להתראות.

חבריה, למי שלא שם לב כשאתס קמיס לעשות קפה, אז המצלמה רודפת אחריכס ורואה רק את

מי שעושה קפה. אחרי זה יתחייבו אותנו גם.

א אנחנו עובריס לדיון בנושא אישור חוק עור היטל מבני ציבור. ווריק בוא תן, תן רגע מאוד

מאוד בקצרה כיוון שאתה היית מתחילת הדרך בנושא החוק. את ה, זוריק עוד שניה יציג את

עצמו. היסטוריה מאוד קצרה, לא להלאות, ואז בקצרה את עקרונות התוק כפי שדנו בהס גס

בוועדת כספים, גס בהנהלה, גס בוועדה המשותפת. ונעבור מכאן להתייחסויות של החברים.

זוריק ולדר: ערב טוב לכולם, אני וורק ולדר ואני שותף במשרד ייחכס כלכלה'י, עובדיס עס אנחנו

עס המועצה לדעתי מעל 5 שניס אם אני לא טועה, עובדיס בכל רחבי האר> במגוון רחב של נושאיס

מוניציפליים. אחד הנושאיס הוא חוקי עגר, אנחנו מלוויס אתכס כרגע בשלושה חוקי עור. וה

החוק הראשון, חוק עזר מבני ציבור. חוק העזר מבני ציבור, קודס כול הוא קיים אך ורק באיוייש,

מה שנקרא. בכלל נושא של היטל השבחה, בגלל שבעצס על מנת לאפשר לרשות המקומית לגבות

כסף כדי להקים מבני ציבור. החוק הזה הוא חוק רגיש, יש נוהל מאוד מסודר מפי משרד הפניס

שמורה איך להכין אותו, מה אפשר להכניס, מה אי אפשר להכניס, איך לבנות את התתשיב בצורה

נכונה. העיקרון של הנוהל פנוי בצורה כוגאת שבעצס יש מונה ויש מכנה, במונה שמיס את כלל

ההשקעות. האפשרויות להקמת מבני ציבור. אנחנו מדבריט רק על הקמה, זאת אומרת לא על

שיפוץ או שדרוג, אלא רק על הקמה. ובמחנה אנחנו שמים את השטחיס בהרי התיוב. כשאני אומר | 13

שטחים זה גם שטחי קרקע וגס שטחים בנויים. אנחנו מלווים את המועצה בהליך הגה לדעתי

קרוב לשנה, נעשה פה הליך מאוד מאוד מדוקדק על ידי מתחלקת ההנדסה, מחלקת הכספיס שלנו,

ירדנו אני חושב לרזולוציות מאוד מאוד גבוהות. נכון לעכשיו, החוק, התחשיב של החוק עבר גם

את האישור של חברת הבקרה החיצונית ג'ייגה, שזו חכרת בקרה חיצונית מטעס משרד הפנים,

וזהו. אתס בעצס נדרשים לאשר את התעריפים, זה ככה בקצרה, אם יש שאלות כמובן.

אלירס אזולאי: אז רגע, לפני השאלות אני רגע רוצה להגיד עוד שלושה דבריס ואו נפתת את וה

להתייתחסות. אחד זה למעשה הבסיס, של ההשקעות שאנחנו נשקיע בשנים הקרובות במסגרת

החוק הוא הבטיס של מה שעשינו בתוך העבודה של התוכנית האסטרטגית של החינוך. כלומר,

לקחנו את כל התבייעות של היישוביט. את כל מה שאנתנו מניחים שייבנה בעזרת השס בשנים

הבאות, את כל מה שיתאכלס מתוך ההנחה של מה שאנתנו מניחים שיאושר ויתאכלס בשנים

הבאות, את הדבר הזה, מתוך הדבר הזה בעצס יצאה טבלה, שאם אני לא טועה היא הוצגה גס

לוועדת חינוך, הוצגה להנהלה, הצגנו אותה גס במליאת העבודה של טובי?

דרור דותן: את העבודה של טובי, כן.

--*

םי יי

מועצה אזורית הר-חברון |ו. זמ

אלירם אזולאי: את העבודה של טובי הצגנו גס במליאה, ואז למעשה קיבלנו את תוכנית

ההשקעות שלנו במבנה חינוך. זאת אומרת, אנחנו יודעיס כמה בתי ספר אנחנו הולכים לבנות,

כמה גנים, כמה מעונות, בכל יישוב.

דרור דותן: כרגע 10 שניסם קדימה, על בטיס הנתוניס הקיימים כעת. אס תחיה איזו קפיצה,

יידילוגו עלי אהבה'.

אלירם אזולאי: בעורת השם, שנעבור את כל התחניות, נכון. מול הדבר הזה, בעצם, זה היה

הבסיס שאיתו בנינו את תכנית ההשקעות. אליו הוטפנו השקעות שהן מה שנקרא השקעות לא

צבועות של דברים שאנחנו רוציס לאפשר ליישוביס ושמנו את גּה כאיושהו רכיב פתוח שקראנו

לו מבנה רב תכליתי / ספורט ביישוב שהוא יכול לאפשר כמעט כל דבר שהוא לא קשור למבנה

חינוך. זה למעשה, ככה נבנתה טבלת ההשקעות. מול טבלת מה אנחנו מעריכים שייבנה בשנים

הקרובות, ומגה יצא בעצם התוצאה של עלות היטל מבני ציבור. בנוסף לדבר הזה, למעשה, יש

את הנוהל שקיבלתם, של מה שנקרא נוהל שימוש בקרן היטל מבני ציבור, אני רוצה להגיד פה

תודה לוועדת כספים ולקובי שבנה לנו ככה את הטיוטה של הנוהל הזה, שדנו בה גם בהנהלה וגם

עס ועדת כספים. שלמעשה הנוהל הזה נועד בעיקר להסדיר ולשקף לציבור ולמליאה גם את

השימוש בפועל בקרן.

מלמד ידידיה: השלב הבא וה השיתוף. 14

אלירם אזולאי: כן זה מה שאמרתי, והדבר השני ה במקריס חריגים, אנחנו לא יודעים בסוף מה

יבוא לפתחנו, מה יהיו הצרכים, במקרים חריגים, יש כאן ועדת השקעות שהיא למעשה ועדת

השקעות שתדון בקרן הואת. קובי גס שלח איזשהו מייל עס הערות לגבי הנושא של הנוהל ועשינו

לו באמת היוס איושהו עדכון שלמעשה, בסעיף 3.3

קובי בן גרא: אנחנו רוציס להעלות את ה רגע.

אלירם אזולאי: כן, כן, עוד שנייה, עוד שנייה נעלה, גם נפתח להתייחסויות. אני מעריך שגה ייקח

לנו גם קצת זמן, כימן הסתס חבריה פה ירצו לשאול שאלות ולהתייחס. ולמעשה במקרים תריגים

שהוועדה תמליץ היא תמליץ למליאה ולא לראש המועצה והמליאה היא ואת שתאשר באופן כללי

כל הוועדות במליאה הן ועדות שממליצות למליאה על פי כללי משרד הפנים ולכן גם הוועדה

הואת תהיה ועדה ממליצה למליאה והמליאה תקבל את ההחלטה הטופית. זה לגבי השימוש

והשיקוף של הכספים. הדבר הנוסף הוא שלמעשה אנחנו שואפיס לייצר פרוגרמה לכל יישוב. שזה

יהיה השלב הבא בעזרת השם, שבה אנחנו יודעים להגיד ליישוב, יישוב יקר, בעורת השם,

4

₪ יו יי

מועצה אזורית הר-חברון סז בת

בשניס הבאות אנחנו מתכנניס לבנות אצלך, גן, מעון, בית ספר, בית כנסת, לא יודע מה, כל יישוב

לפי הצרכים שלו בטת בחינוך וגם בדבריס הנוספים, ולייצר בהיבט הזה איוושהי תוכנית עבודה

ארוכת טווח. מול היישובים, שכל יישוב ידע מה הולך להיבנות אצלו בשנים הבאות. הקרן לא

באה להגיד היוס איפה יושב הגן או איפה יושב הבית ספר או איפה תשב הבריכה או איפה זה. כל

הדבריס האלה, קשורים בעיקר ליעודיס שלהם בתבייע ולדיוניס עס היישוב, איפה זה בדיוק יישב

ביישוב. אלה הדבריס בגדול שרציתי להגיד לכס ואני פותח את זה עכשיו להתייחסויות שלכם.

התייחסויות, שאלות, נמצאיס איתנו גם אמיר, אני רוצה רגע להגיד שנייה לפני ההתייחסויות

שלכם, תודה גדולה לארבעה אנשיס שעבדו מאוד קשה על התוק הזה. גם זוריק, גם אמיר, גם

דרור וגס רונן וגס לילך שלא נמצאת פה. עבדו מאוד קשה על החוק הזה. הרבה מאוד ישיבות,

אני לא אגזים, אני אגיד מאות שעות על החוק הזה ולמעשה התוצר שאתם רואים כאן, אני מעריך

שהוא תוצר שמייצר לנו גם בשורה של הבנה של יציבות, לאן אנחנו הולכיס מבחינת ההשקעות

וההוצאות, וגס מבחינת הישוביסם, הבנה מה הולך לקרות בכל יישוב בעזרת השס בשניס הבאות,

ולייצר בהיבט הזה באמת איזושהי תוכנית שאנתנו יודעיס גם ליישס אותה בצורה שאנחנו יודעיס

מה נכנס ומה יוצא.

עמיר פישר: אלירם, דיברת על שני הנוסחים של החוק.

אלירס אזולאי: עוד לא דיברנו. דיברתי על הנוהל, יש את החוק שהוא למעשה החוק עצמו 15

דרור דותן: לא. עמיר שואל שאלה אחרת. אנחנו עושיס כאן

אלירם אזולאי: אתה מדבר על ההארכה ועל הזה.

דרור דותן: לא דיברנו על זה. אנחנו לא יודעיס מה ישיג את מה. בעצס לצורך העניין החוק הקייס

היוס שקיבל הארכה מסיבות המלחמה והכל, בעצס מועדו פוקע בסוף החודש, בסוף יולי. וכיוון

שאנחנו לא יודעים מה יקדיס את מה עכשיו באישור מול משרד הפנים, בהנחה שעכשיו תאשרו

את החוק, אנחנו בעצס ננסה להביא למשרד הפניס, אם אתס מתמהמהים בלאשר לנו, לפחות

תאשרו את ההארכה בעוד כמה חודשים. כדי שלא יהיה לנו איזשהו ואקוס כזה. אז בעצס אנחנו

הבאנו לכאן את שני החוקים. אחד, בקשה להארכת החוק הקייס והשני החוק הנוכתי ואס החוק

הנוכתי ייכנס בתוך החודש הזה אז, בכל מקרה, הוא מבטל כל חוק קודם. אא וּה לא משנה הארכה

שעשינו. ואס למשרד הפניס יש סיבה להתמהמה וייקח לו עוד חודש או חודשיים, אז בעצס אנחנו

נבקש את ההארכה הזאת ממשרד הפניס. לפתות עד דצמבר כדי שלא יהיה לנו ואקוס של מבנים

שייבנו או יקבלו היתר בלי לשלם.

אלירם אזולאי: חברים, שאלות, התייחסויות?

4

> ₪7

מועצה אזורית הר-חברון זמר

אלעזר כהן : אני אשמח להגיד, החוק הגה בעצם קצת חקרתי, לראות איפה וה התחיל ומה זה

היה. גה בעצס התחיל למעשה ב2015-, חוק עזר הזה. ובעצס אחרי 5 שניס ב-2020, במליאה פה

של המועצה, עלה פה איושהו עניין לגבי החלוקה של הצדדים. כמו שאוריק הציג, יש פה מתח

מובנה בין הכספים שמגיעים מהתושבים לבין החלוקה של המשאבים, נקרא לזה, של הכסף,

והמבניס ליישוביס ומבנייס שהס לצרכיס כלליים של המועצה. בגלל זה, בשנת 2020 המועצה פה

קיבלה איוושהי, המליאה בעצם, קיבלה פה איזושהי התלטה, חלק מחברי המליאה פה היו שם

כבר אז. וקיבלה החלטה בעצס שהחלוקה תהיה של 70 אחוצ ליישוב, 30 אתו למועצה, כדי לוודא

שבעצס תהיה תלוקה, שהכסף בעצס מגיע ליישוביס. אני רוצה להגיד שכמו שאלירס אמר עבדנו

מאוד קשה בהנהלה וועדת כספים, ואחר כך עוד אנשים פה, עובדי המועצה, עבדו מאוד קשה כדי

שוה יוצג ליישוביס ובאמת תהיה פה שקיפות ובאמת נצליח לבצע את מלאכתנו, שהכסף הזה

באמת ילך ליישובים בצורה הכי נכונה שאפשר. אני מקווה שחוק העור הזה יעבוד ובאמת יהיה

טוב. ומעבר לזּה, יש פה שני דבריס. יש פה גס את העניין של איך אנחנו מראים לתושבים שזה

באמת הולך לעבוד בצורה טובה, אבל מעבר לזה, אס להשוות את גה רגע לעולס הביטחון, יש את

תחושת הביטחון ויש את הביטחון באמת. אז חשוב שתהיה את תחושת הביטתון של התושביס,

שבאמת אנחנו נותניס להס פה משהו מסודר אבל מעבר לזה אנחנו כולנו, לא משנה מה יהיה כתוב

ומה, כולנו נצטרך לעקוב ולראות. גס המועצה, גס המליאה, גס היישובים, כולס יצטרכו לראות

שבאמת החלוקה והכספיס מגיעים ליישובים בצורה טובה.

אלירם אזולאי: תודה, אלעזר

אלקנה נווה: אני אשמח לשאול כמה שאלות. אני עברתי על הטבלה של כל התכנון ביישובים.

וחיפשתי את התכנון של התינוך העתידי בהר, ולהבין איפה חישיבה התיכונית מתמקמת, איפה

האולפנה מתמקמת, איפה תלמוד התורה מתמקם. לא ראיתי את זה כל כך, כאילו בעתניאל אין

את החטיבה שדיברנו עליה, בעשהאל ראית עוד אולפנה, בתלס ראיתי ישיבה תיכונית, הייתי

שמח, אחד, לשמוע התייחסות לדבר הזה, שתיים, אני יכול להגיד שרגע שנייה הסתכלתי על מעון

ותכף גם נאשר פה תבייריס לגן שלישי במעון. אז לא ראיתי שבתוך התכנון הזה יש גס את הגן

השלישי שבגן קבע. והאס ישבו רגע עס היישובים, כי אני באמת לא יודע אס מחלקת יישובים או

הנהלת המועצה, בלהבין מה הצרכיס של היישובים ולשמוע מהס את הדברים. או שהעבודה

נעשתה ללא ישיבות כאלה, ועוד פעם, רונן מה קורה סביבנו בדבר הזה. ועוד שאלה היא האט לכל

היישוביס בהר יש קרן מבני ציבור, או שיש היישוביס שבגלל הסטטוס שלהם או המעמד שלהם

אין קרן מבני ציבור, סתס הסתכלתי על פרויקטים במצפה יאיר ולא ראיתי, אבל כן ראיתי

שהוקצה לוה כסף ללא שם. מצד שני, אנחנו עוד מעט נאשר תבייר כהלוואה ולא כקרן מבנה

ציבור, בשביל להקיס שם גן חדש. ויכול להיות שהגיעה העת להגיד גם ליישוביס הצעיריס,

4

16

₪ .יי מוושות מו

מועצה אזורית הר-חברון זג

חבריה, בעזרת השס אתס בתהליכי הסדרה, אתסם בתהליכי, אישוריס כאלה ואחרים. אנחנו

מקימיס לכס קרן מבנה ציבור על דבריס עתידיים, ואז ההלוואות של התבייריס הן לא כהלוואה,

הן כמשהו עתידי על אותה קרן.

אלירם אזולאי: אז אני אענה רגע ראשון ראשון אחרון אחרון. לגבי המיקומים, או כמו שאמרתי

בהתחלה, זה לא שעכשיו גמרנו לסדר איפה בדיוק יהיה הכל, אוקיי: עדיין על תלמוד תורה

והאולפנה לא ידענו איפה זה יהיה, אבל תקצבנו את זה בתוך הקרן. וגם אס נחליט על זה לא

משנה עוד חודש או עוד חצי שנה, יש לנו את הכסף בקרן כדי להקיס את זה איפה שנחליט שזה

יהיה.

אלקנה נוות: והישיבה התיכונית!

אלירס אזולאי: הישיבה התיכונית סיכמנו כבר שהיא בעתניאל

אלקנה נוות: היא ממוקמת בתלס.

אלירס אזולאי: לא, בתלם מה שראית וה ממייד, זו לא ישיבה תיכונית. יכול להיות שהתבלבלת,

מה שראית בתלס זה בית ספר ממייד.

אלקנה נוות: וה היה כתוב באדורה. כתוב ישיבה תיכונית בתלס. ₪

אלירם אזולאי: אני לא יודע למה זה כתוב בתלם.

אלקנה נווה: רק שנבין האם הישיבה התיכונית, שאישרנו את תבייר במליאה הקודמת לישיבה

תיכונית הולכיסם להעתיק אותה בהמשך מעתניאל לתלם.

אלירם אזולאי: לא, לא, לא. אני, לא. בקיצור, התשובה היא לא. לגבי גן קבע במעון, אז מה הייתה

השאלה!

אלקנה נווה: אני אומר, אה מתחבר לשאלה השנייה, אס רגע ישבו עס הנהגות היישוביס על הדבר

הוה, כדי לראות כי אנחנו הולכים לאשר פה עכשיו תבייר לגן שלישי, אבל לא מופיע בניית גן

שלישי.

אלירם אזולאי: אז כבר לפני שנה, כשטובי התחילה לעשות את העבודה הזאת, היא ישבה עס כל

היישובים, כדי להבין לאן כל יישוב הולך מבחינת הפיתוח שלו, ומתוך הדבר הזה נולדה התוכנית

של מה עומד להיות בכל יישוב. חוץ מזה, דרור יושב באופן שוטף עס פורוס המזכירים והיישוביס

4

7 ו

מועצה אזווית הר-חנרון ו

ולילך יושבת ושני יושביס באופן פרטני עס כל יישוב על התוכניות שלו ועל הגנים שלו ועל בית

הספר שיקוס בו. זה בוודאי שכן ואמרתי בהתחלה שזה לא מאוד משנה כרגע, כשאנחנו מאשרים

את החוק, איפה יישב הגן או המעון או הזה, כשיגיעו לשלב שיתכננו אותו

אלקנה נווה: כי בעצם היינו צריכים, מקימיס יחידה שלישית, גן שלישי ומעון. ואני אומר פה

כרגע, אני יודע מה קורה במעון, אני לא יודע מה קורה ביישובים אחרים. כשאני מסתכל על מעון,

או מופיע פה בגן שתי כיתות, לא מופיע שלוש כיתות. או אני אומר, אולי נכון לפני שאנחנו

מאשרים את זה, מחר נגיש את הכל.

אלירם אזולאי: שני כיתות זה על הגן הקיים 2 כיתות וה מה שיצטרכו עתידי למעון. תזכרו,

אמרתי לכם בהתתלה, וה כמו תקציב. בסופו של דבר, אנחנו מניחיס פה הנחות עבודה שיכול

להיות ששנה הבאה, יצוץ עוד איושהו גן שאף אחד לא חשב שנצטרך אותו, או מה לא נבנה אותוז

ברור שנבנה אותו.

אלקנה נווה: ולכן למה מלכתתילה, אס יש לנו כבר דבריס שאנחנו מכירים, כמו הדבר הזה, לא

להוסיף אותו במקוס שיש שתי כיתות בדף. שיהיה 3 כיתות

אלירם אזולאי: יכול להיות שאפשר לבדוק את זה, אבל עכשיו, אם עכשיו תתחיל לפתוח את זה

ולהחציר אחורה ולקחת את זה וללכת לגייגה ולוּה, אתה... 18

עמיר פישר: כן, אני רק רוצה רגע להסביר משהו שזה, אנחנו כרגע, יש, צריך להפריד רגע בין

התחשיב שלהס גס למספרים. ומעכשיו החוק, החוק לא אומר שבוניס שני גניס במעלה חבריה או

שלושה גנים או חמישה גניס בתלס או ישיבה תיכונית. התוק לא קשור לוה, בסדר! החוק מדבר

על כסף שנכנס לקרן, שנכנס למועצה ויכולה לעשות פה שימוש. וה לא קשור למה שאנחנו כרגע

מצביעים. עכשיו, לצורך התחשיב, כדי להגיע למספרים, אצ הלכו ובדקו וכמו שאתה אומר ישבו

עם כל היישובים, ובדקו מה צריך ובדקו את התבייעות בקיצור, אין שוס בעיה, וּה לא קשור, וה

לא שצריך לדתות את האישור על החוק. אפשר להצביע עכשיו על החוק ולהבין את החוק.

ובישיבת מליאה הבאה, ובישיבת הנהלה, לחשוב שצריך להוסיף עוד שני גנים במעלה חבר. זה

בסדר גמור, אין עס זה שוס בעיה.

אריאל שרגא: עמיר, אנחנו מאשריסם את הנוהלז

דרור דותן: מה שאנחנו מאשריס וה את החוק.

אלירם אזולאי: אנחנו מאשריס את החוק ואנחנו גם נאשר את הנוהל,

4

יו 0

מועצה אזורית הר-חברון ות

עמיר פישר: צריך גם להגיד, וה משהו שעוד פעס, אפשר כל מליאה, המליאה יכולה להחליט

אחרת. במליאה הבאה אפשר לבחור משהו אחר. בסדר! נוהל ה דבר נושס. נבין מהחוק, שאה לא

דבר ממשי. נכון, הוא דבר קבוע, אבל הוא מצריך פרוצדורה, כי יש יישוביס של משרד הפנים

לפרסוס וכולי וכולי וכולי. וה עכשיו אנחנו קובעים, וה הסכומים, וה השוואה. טוב, גם עכשיו

תבוא נגד השנות, אבל זה עבוד יותר מורכב וכמוכן. את הנוהל או כל דבר אחר אפשר לשנות גם

בישיבת המליאה הבאה, אין בעיה.

אלירס אזולאי: התוק קובע את הסכום, הנוהל קובע את המנגנון. אוקייי רגע, שנייה. האם לכל

הישובים, שנייה, רגע, שנייה, אני אענה לו על הזה. האס לכל הישובים יש קרן מבנה ציבור! אצ

ברור שלא. ישוביס שהם לא מוסדריס היום. אז אין להס, אבל אנחנו רושמים את זה אצלנו

רישומית כדי שבעורת השס כשנסדיר את מצפה יאיר, כשנסדיר את אדוריים, כשנסדיר את

עשהאל, אביגיל, אז ברור שכשנגבה משם, אנחנו נקזז משס את מה שהשקענו שם.

אלקנה נווה: גס אחורה כאילוז

אלירם אזולאי: בוודאי.

עמיר פישר: הקרן אחת. הקרן אחת הרישומית. זה מתבצע, כאילו בודקיס את הגבייה וחשימוש,

פר יישוב. אבל הקרן היא אחת 199

דרור דותן: מה קורה במועצות אחרות! קודס כל צריך לומר שזה ייחודי.

אלקנה נווה: התחשיב של התעריף וגס חלוקה לישוביס

דרור דותן: הבנתי. קודס כל וה ייחודי ליהודה ושומרון. הבנתי. גוש עציון בדיוק עכשיו פרסמו

סרטון לתושביס על ההסדרה של החוק. אנחנו גס חושביס איך לייצר את וּה משהו הסברתי כזה.

הס הלכו במבנה אחר קצת של אשכולות. וזה יוצר תעריפיס משתניס בין יישוב ליישוב, כי בעצס

צרכי הציבור, הצרכים האזורייס, הס פר אשכולות. ואת אומרת, לא דומה לתקוע, לאלון שבות.

ואז יש שמה, וה יוצר איוו דיפרנציאציה כזאת, וה מאוד מורכב, זה גס יוצר שיישוביס מסוימיס

משלמים סכומים מאוד מאוד גבוהים ויישוביס אתרים סכומיס נמוכים. בנימין עכשיו בתהליך

של סידור החוק שלהם. זוריק, אני לא יודע, שומרון, מה קורה בשומרון?

זוריק ולדר: בשומרון. לפי הטבלה שלי אין, אבל אני מקריא לכס את הישוביס לפחות שבדקנו.

מטה בנימין, מודיעין עלית, ביתר עלית, מעלה אדומים, גבעת ואב, אפעת, אורנית, אלקנה. לכולס

יש את החוק.

-

₪7 "יי

מועצה אזורית הר-חברון 00 הזת

אלקנה נוות: באותס סכומיס ובאותו מנגנון?

אלירם אזולאי: לא. מה זה?

אלקנה נווה: זה לא אותו הדבר.

אלירם אזולא?: אמיר?

עמיר פישר: אני אומר שבשומרון יש שס את החוק.

רונן כהן: שס הס עשו את זה לפי יישוביס מאוד משתנה.

דרור דותן: כל אחד והתחשיביס שלו, אתה יודע, כמה שיש, לא דומה למועצות מקומיות כמובן,

שיש להס, הצרכיס שלהס הם פנימיים, מול מועצות אזוריות שצריכות לעשות מבניס אזורייס,

כל אחד עושה את התחשיב שלו. לא יודע, איך אנתנו ביחס לסכומיס של האחרים, זוריק:

זוריק ולדר: בוא נגיד את זה שוב, ואת אומרת יש אפשרויות שאפשר להגיד שהן, לא אפשר להגיד,

אתס יותר נמוכים מהם ויש כאלה שאתס גבוהיס מהם, לא בהרבה, ואת אומרת וה לא משהו

קיצוני. אבל אתס איפשהו באמצע, בין לבין. אוקיי.

20

ידידה מלמד: במהלך הדיון בהנהלה יש כמה דברים שרגע, אני לא יודע אס ניתנה עמדה קודם. | 7-7

אני חושב שהמחיר הוא גבוה, לא להתבלבל, לא תושב שמישהו בהר חברון, אס הס יושבים פה,

והס יאמרו לו היוס, בשביל להוציא היתר בנייה, שיס 150 אלף שקל. היטל מבני ציבור, היה

מחייך. יש לוה סיבה אחרת, שהיא לא עלתה פה על השולחן בצורה מאוד ברורה, ומכיוון שרשות

מקרקעי ישראל הולכת ונכנסת פעימה לתוך התיישבות יהודה ושומרון, ועלויות הפיתוח

מתקזזות עס היטליס אלו, לכן הצורה להסדיר את הכספים זו הדרך היותר בריאה והיותר נכונה.

אבל, ברור שכשתושב, וה חלק מהדברים שעלו בדיון, דיברנו על זה שצריך פעם אחת, עם כל

ההתלישבות הלא מוסדרת, לדאוג שהס יהיו בתעריפים שהיו קודס, לדאוג להגיד להס להגיש

היוס כבר את הפעולות היתר בשביל שהמערכת, לא תכפיף להם סטירת לתי שהם לא יוכלו

להתמודד ומחיקת חובות שאנחנו מדבריס עליהם, *הפכו להיות פה אירוע יומיומי. זה דובר, אני

לא יודע מה נעשה עם וה, צריך לדעת. הדבר השני, אני מניח גס שכל אחד מפה אם הוא בא

להרחיב את הבית שלו הוא לא מתכוון לשלס את זה ומדובר שזה יהיה שונה בין בניית בית חדש

לבין הרחבת בית כל אחד פה הוא נציג של יישוב וכל אחד יריס את היד פה ויגיד כן וכשיתזור

הביתה יחטוף מכות. אף אחד לא יצא, עס חיוך, אל תתבלבלו. לשלס 500 שקל למטר רבוע, אה

הון עתק, בסדר: עוד 9 ימים. הסתכלתי שהמועצה בפעס הראשונה העבירה מ-30 שקל ל-280

שקל.

4

-

7 .יי

מועצה אזורית הר-חברון | סז הת

רונן כהן: זה לא היה 30. היה במקור 156.

ידידיה מלמד: תחילה, רונן, לפני שהיא עברה, בסדר! אני לא זוכר בכלל שאני עשיתי היתר לפני,

ב2000- ו לא משנה. אתה צודק שלא היה היטל מבנה ציבור לפני כן. כשהכניסו את עולס היטל

מבנה הציבור, אני חטפתי חוס כתושב, ואני אומר את זה פה לכולט, בסוף אנחנו נציגי ציבור, ולא

צריך להתייחס לזה כאילו זה לא כלוס. יש לה משמעויות. ולכן אני אומר בהנהלה כשדיברנו על

זה, הסיבה העיקרית שאני תומך במהלך הזה, זה דיון שברור, שהיא כניסת מנהל מקרקעי ישראל

לעסק, הכספים האלה יכנסו בסוף,

אלינור נחוס: קודס שיכנסו.

מלמד ידידיה: וו שאלה, יסבירו לך את התשובות. וה לגיטימי, אני בכוונה אומר את זה, כי אני

אומר גס,

אריאל שרגא: אתה מתכוון הס יגבו כסף על הבעלות על הקרקע במקוס ההרחבה.

דרור דותן: כן

21

מלמד ידידיה: שנייה, אמיר, אתה יכול לענות בשמך, אני שס את זה כל שורה שכל חברי המליאה

כשמדבריס יהיו מישורי קו בשביל שנדבר באותה שפה. ואני אומר, ההתיישבות הצעירה בעיניי

זה אירוע הרבה יותר קשה מכל הדבריס האחרים, כי וה אנשיס שאף אחד לא חלם שאי פעם

מישהו יסדיר אותם. הס שמו כספס על קרן הצבי וצריך לדאוג שהם יכוליס להסדיר את מצבס,

לפחות בתעריפיס של פעם. בסדר! עד כאן, טוב, דבריי.

עמיר פישר: אני רוצה רגע, אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה, למה שנאמר בנציגי הציבור, רק

אם תלכו, כל אחד ליישוב שלו, וצריך להסביר בעצס את עליית המחיריס של ההיטל ביחס להיטל

הקודם. ולכן חשוב שיהיו לכס תשובות טובות לתושבים, ויש תשובות טובות. בסדר! התשובות

הן כאלה. קודם כל, כל עולס, גס מה שהיה עד עכשיו, בלי קשר למה יקרה בעתיד. גס מה שהיה

עד עכשיו, בסוף בכל הישוביס שבאו ועשו פרויקטיס של בנייה, היה מה שנקרא, הישוב בעצס פנה

לקבלן וביקש ממנו תמורות. התמורות האלה, וה מה שבעקבות בגייצ אשכולות הפכו להיות

צרכיס אסוריס, ודבר אחר שהוא אסור בעצס לקבל אותו. אסור לקבל מהיוס תמורות. ולכן

בעצם מה שאנחנו עושים עכשיו, בעצס החוק בעצס מאפשר לקבל את התמורות, בסדר! שבעבר

קיבלו אותס, מה שנקרא מתחת לשולתן, קיבלו אותם, היישוב בעצס בא ליוס ואמר לו, אתה

רוצה לקבל ככה וכך מגרשים: תעשה לי פה את המבנה הוה ותעשה לי פה את המבנה הגה.

4

-*

7 ו

מועצה אזורית הר-חברון 0 הור

ככה בעצם וה התנהל. ובעצם היוס הדבר הזה הוא בלתי חוקי. עדיין יש מקומות שעושים את וּה.

ונחשפיס לסיכוניס מאוד גדוליס מבתינת עתירות שיכולות להגיע של תושבים וגופיס אחרים

ויותר קבלנים ויזמיס. ובבעיות חוקיות, אפילו פליליות, כאילו וה דבר מאוד מורכב היוס. ובעצס

מה שאנחנו עושיס עכשיו וה בעצם מאפשריס לקחת את הכסף הזה בצורה נכונה וברורה, וה לא

שאנחנו לוקחיסם כסף שלא לקחו אותו בעבר, זה לקחו אותו, בקשו ולקחו אותו, כסף שהיוס

אסור. היוס אנחנו לוקחים את זה דרך אחת לתוכנית דיבור, במקוס שהיישוב יבוא היוס ויגיד

לו תבנה פה את זה, אנחנו לוקחים כסף, היוס יודע שהוא צריך לשלם ככה וככה.

מלמד ידידיה: אל תגלה את זה ליוּם, אז הישוביס ימשיכו לבקש מהיזס במקביל, אל תתבלבל

עמיר פישר: הכל בסדר. הישובים יכוליס להמשיך. אבל ואת אומרת, עכשיו תגיד לי משהו על

הוה. בוא נניח הישוב ביקש 100 אלף שקל, בסדר!: והיוס אנחנו עכשיו גובים, לנו יש גבול כמה

אנחנו יכולים, המדינה תעלה במשרד הפניס כמה אנחנו יכוליס להחליט לגבות מהציבור. לכן

אנחנו נגיד, העלנו ב-50 אלף שקל, בסדר! עכשיו היישוב יכול להמשיך לקחת עוד 50,000 שקל של

עבודה. אני אומר לך בצורה טובה. זה לא שעכשיו לוקחיס מעט תושב, יותר ממה שקודם. כי

האישור יכול להעלות 50,000 שקל. כי היוס האישור את ה50,000 שקל שהוא עוד לקח, והוא

מקבל אותו וה דרך התקציב, זה איך עכשיו נפתחנו קופה מועצה של 50,000 שקל, שמשמשת

כמבנה ציבור. בסדר! את הנקודה הצו, זה חשוב להבין. אה קודס. וה לגבי מה שהיה עד עכשיו,

אנחנו לא באמת העלנו את מה שבוטל, על מי שמגיע חדש ורוצה לבנות בית בהר חברון. אז אה

מספיק כדי שעוד רגע, הולכים, יש עכשיו עבודה ברמייי במנהלת חטיבת התיישבות ובעצס כל

המערכת הזאת בעצס עושה עבודה שבשורה הסופית שלה בעצס יתחיל, הרמייי יתחיל לגבות כסף.

עבור המגרשים ביישוביים. מה שהיוס, הסיבה שיש לך תקופת מחילה במגרשים עצורים, הסיבה

שבעצס הישוב יכול לבוא ליזס ויכול להגיד לו תקשיב אתה רוצה לבנות, בו תיתן לנו כסף, היא

שבסוף יש את מחיר הקרקע. שהיוס מחיר הקרקע הוא 0, לא משנה אם נכתיב על איזו שהיא

קרקע, אבל בפועל מובן שיש לו שווי. השווי הזה בעצם וה, היישוב יודע שיוכל לקתת מהאדס,

הוא לוקח את זה, מה שנקרא כספים אסוריס, כדי למנוע את התופעה הזאת המדינה הולכת

להכניס את רמייי לתמונה ורמייי יתחיל לגבות כסף כמו שקורה בישראל, כמו בישראל הקטנה.

22

אני הולך וקונה בית ברחבה של ישוב, אני אראה למי אני צריך לתתוס קודם על הסכס חכירה

עבורי. עכשיו, איך רמייי קובע את הסכוס של הקרקע הפנימית! הוא שולח את המענה. איך שמאי

נובע בעיה: הוא יורד עכשיו.

מלמד ידידית: עמיר, עמיר, שנייה. אלינור, תשאלי את השאלה כדי שהוא יוכל לדייק,

-

.יו ייה

מועצה אזורית הר-חברון זו

עמיר פישר: רגע, אבל אני מסיים עוד דקה. אבל שנייה, שנהייה מסודריס. איך שמאי מתר יקבע

כמה שווה, על כמה אני מבקש של מגרש בסוסיה, חצי דונס בסוסיה: מה עולה על וה! הוא יסתכל

כמה עולה מגרש מפותח באוכלוסייה. נגיד מוכרים מגרש מפותח ב800,000- שקל, ומאה נצטרך

להוריד את עלות הפיתוח. מה גּה עלות הפיתוח: כמה עלה בפועל לשלם לקבלן פיתוח נגיד

0 שקל, ואת האגרות וההיטלים שיצאו כדי להגיע לנקודה הזו. ובמקרה של 800,000 שקל,

שזה היה הכי גבוה, יורידו מאה את האגרות ואת ההיטלים, ויקבע את המתיר. נגיד בסוף אישר

לו 200,000 שקל או 300,000 שקל, שגה היה המחיר. גס יכול לחיות שאנחנו עכשיו נעלה, אנחנו

בעצס נוריד, מה שיקרה, אנחנו נוריד את המחיר, את הכסף של השומה, של ריימי וחיישוב. בעתיד

לא נפגע במה שנקרא, בזה, אנחנו לוקחים את צה מרמייי. עכשיו, מה יקרה ברגע שוּה יקרה, רמייי

יותר לא תיתן להעלות את כספי הציבור. מה שהוא מבין, הוא מבין שיש עניין למועצה להעלות

כמה שיותר, ואו הוא כבר, הוא לא יאפשר לדבר הזה. היוס רמייי, בתוך ישראל, כל היתר, אין

היתר יותר מבני ציבור כי וה שווה השבחה. כל היתר שרוציס להכניס, הראשון שבא ודואג

שמשרד הפניס לא יעצור אותו, שיתחיל את הטכומים, שלא יעלה בו על הסכומים, ברמייי, כי הוא

בעצם, מי שנפגע נקרא למגרש הכספי. כל הפניס זה כסף למועצה על חשבון ריימי. זה לא על חשבון

ההערכה הסופית בשוק.

אלירם אזולאי: שנייה, שנייה. אלינור ביקשה לפני: אלינור.

33

אלינוד נחום: אני פשוט לא מבינה למה צריך להעלות את ההיטל הזה לכולם. אס אנחנו מדבריס

על זה שהיוס אי אפשר לקבל הטבות מהיוס מפרויקטים, וצריך לעשות את גה בצורה מסודרת

ואני מבינה למה זה צריך להגיע גם לתושב שהוא לא יזם. אני מבינה, בונה פה פרויקט מרווית

ואז יש פה איזה שהן עלויות נוספות. אבל תושב, פשוט שמגיע ואנחנו רוציס שתהיה פה התפתחות

וכמה שיותר תמיכה, למה התושב צריך לשלס כל כך הרבה כסף! זו שאלה אחת. ושאלה שניה,

והאס באמת אנחנו, אני מבינה את מה שאמיך אומר, ואני מבינה את זה עכשיו, אבל במקביל לאה

אני רוצה להבין האס אנחנו בנקודת ומן הואת שהר חברון כמעט ולא מתפתח מבחינת בנייה,

כמעט ולא צומח, שתכליס בנייה זה הדבר היחיד שיציל אותנו פה. כאילו ברגע שתהיה פה בנייה

ה הדבר היחיד שיציל. אני יכולה להגיד שמהתחוס שלי, הדבר שהכי הפתיע אותי במלחמה

הזאת, שאני עובדת בבנייה, מי שלא וּה, הדבר שהכי הפתיע אותי זה שאנחנו היינו, איך וה מוגדרז

חיוני. כן. אנחנו היינו, כאילו מה חיוני שאני עכשיו כאילו, אתמול פשוט צריכה ללכת להפיל אתר,

בומן מלחמה שיוריס עלינו טיליס, אבל לא מביניס שכאילו אין מה לעשות, בנייה זה מה שמצמיח

את המדינה מבחינת כלכלה, מבחינת פיתוח, מבחינת הכל. ואנחנו כרגע בהר חברון פתות רואיס

את זה. והאס ההיטל הגה יצמיח אותנו מבחינת בנייה. והאם אנתנו נתנו לוה התייתסות?

-

77 ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

עמיר פישר: ההפך, אבל הרגע הבנתי שהפוך. החיטל לא מעלה, ההפך, הוא היוס מה שתוקע את

הבניה כשלוקחיס כספיס אסוריס, הס מביניס שוה תסבוכות, הס לא יודעיס איך לעשות את זה.

או אנחנו לוקחיס כסף אסור, וכסף מותר, ואז וה מעכב את הבניה

אלינוד נחום: לא בפועל. דיברתי גס על פרטייס וגס על יזמים. לא כל פרויקט אני צריכה לתת

מטלות יוּם, כי אם הפרויקט הוא לא מספיק רווחי, אבל עדיין אני רוצה שמישהו יבוא וישקיע

באותו יישוב. ויבנה עכשיו כמה יחידות דיור, שמאוד יכול להיות שהוא גס הולך להפסיד ולהשכיר

את יחידות הדיור האלה לתקופה ארוכה, לא בטוח שמלכתחילה הס יבקש ממנו בכלל מטלת יוס

כי אני הדבר שהכי קריטי לי כרגע וה תבנה את הבתיס האלה כדי שאני יאכלס אותם.

אלידם אזולאי: אלינור, אני רוצה, שנייה,

אבנר חדד: אני לא מכיר יישוב שיוס אומר לו בוא תיקח, אל תיתן לי שוס דבר

אלירם אזולאי: אלינור, אני אענה לך רגע. רגע, שנייה, שנייה, אמיר. אני רוצה רגע, אני אענה

לאלינור על שתי השאלות שלה. שאלה ראשונה של אלינור הייתה על תושב מול יוס. שנייה חבריה,

תהיו שנייה רגע בשקט כדי שגסם אחריס יקשיבו.

דרור דותן: וגס שנוכל אחרי וה לסדר את הפרוטוקול. 24

אלירם אזולאי: בעצס תושב שבונה בית בבנייה עצמית הוא יוס. כי מה גה יוּם? יזם ה מישהו

שבונה את הבית שלך ומוכר לך אותו במחיר השוק. אז התושב שבונה את הבית שלו, הוא לקת

עכשיו קבלן שבנה לו את הבית ולמעשה הוא היזס. מה וה יום! שנייה, שנייה, אנחנו לא רוציס

לייצר מצב מעוות. שבו מי שבונה לעצמו את הבית לא ישלס חיטל מבנה ציבור. למה! כי כל ח...,

אלינור נחום: אני לא מסכימה עם זה. אני לא חושבת שיש פה מה להשוות. למה הוא, שהגיע

עכשיו להר חברון, צריך לשלס כאלה סכומים מוגזמיס שאני רוצה אותו שיבוא לגור איתי. אני

רוצה שהוא יבוא לגור איתי, אבל אני נותנת לו מחיריס אוּ, אבל צריך גס לעשות מחדש.

אלירם אזולאי: אלינור, אני אענה לך. אלינור,

דרור דותן: אבל הוא שילס. אבל הוא שילם.

אלינור נחום: הוא לא שילס.

דרור דותן: בטח שכן.

-

יו ---

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלינור נחום: הוא לא שילס את אותס סכומיס

מלמד ידידיה: אלינור, את שילמת לבית שלך 3000 שקל למטר רבוע. היוס אתה לא לוקת על זה

פחות משבע.

אלינור נחום: אבל עס כל הכבוד, אני לא חושבת שהיוס אנחנו נמצאיס במצב כגה בהר חברון,

שאנחנו יכוליס להרשות לעצמנו

מלמד ידידיה: או איך אנחנו יכוליס להביא את הכסף?

אלינור נחום: או צריך להביא את הכסף מכל מיני גורמים חיצוניים. עס כל הכבוד, בזמן שאין

לנו כזאת תמיכה מטורפת ביישובים, אנחנו צריכיס רגע לעצור ולחשוב מה כן יביא לפה תמיכה,

ולא וה שאנחנו נעלה את העלויות בצורה כזאת או אחרת.

אלירם אזולא": אלינור, התשובה לוה היא מאוד פשוטה. כי המחיר של הבית לא משתנה בעקבות

החוק, המחיר של הבית משתנה בעקבות השוק.

מלמד ידידיה: זו הנחת עבודה.

אלירט אזולאי: נכון, וּו הנחת עבודה, זו הנחת עבודה כי תשאלו כל מי שמבין, בשוק נדלן | 25

וביומות, בסדר וכל מי שמבין, בסדר. אתס יכולים, אני בניתי דוחות אפס בתור עצמאי. אז מה,

אלינור נחום: זה לא נתון שאתה מחליט בסוף דוחות אפטז

אלירם אזולאי: בוודאי שאתה מכניס, אבל גה לא משנה את מחיר השוק, זה מה שאני מסביר.

כי אם היזם יכול לקחת 2 מיליון שקל על בית בנגוהות, אז הוא ייקח 2 מיליון שקל על בית

בנגוהות. אס הדבר הזה יהיה אס האגרות של הר חברון לא כלכלי לו אצ הוא לא יבנה כי הוא יגיד

הבית עולה לי 2.1. המצב היום, שנייה, המצב היוס הוא בדיוק הפוך. כי המצב היוס הוא שעל כל

פרויקט ביישוב שמוציא בלם, יש בין חמישה לשמונה יזמיס מהגדולים ביהודה ושומרון

שמתמודדים. הבעיה שלנו היוס היא לא הביקושיס. הבעיה שלנו היוס, המרכוית של ההקפאה,

בכלל לא קשורה לא לחוק ולא לביקושיס בהר חברון ולא ליזמיס. קשורה לבעיית ההקפאה בכלל

יהודה ושומרון. בכלל יהודה ושומרון יש היוס הקפאה. הקפאה בגלל המלחמה, בגלל הסיפור

שאין פועליס ואין ערביס ולסיניסם אסור להיכנס בצורה חוקית ליהודה ושומרון. זו הסיבה

המרכצית להקפאה ביהודה ושומרון ולא חוק כזּה או אחר. ולכן, תבינו שאס יוּם, אס היוס אתס

חותמיס עס יס ואומריס לו תקשיב, תן לי 100-200 אלף שקל ליחידת דיור עבור היישוב, לפיתוח

מבנה ציבורי.

4

-

7 7 ו

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמר

לשכת מנכ"ל

אלקנה נווה: רגע, אמרנו רגע שאסור

אלירס אזולאי: שניה, אבל אנחנו מדברים רגע על המציאות, בסדרז שזה מה שקורה חיוס בכל

היישובים. אס אתה אומר לו דבר כזה והוא מכניס את וּה לדוייח 0, ובסוף הוא מרוויח והוא

מצליח למכור את הבית ב<- מיליון שקל, או מה את חושבת: שמחר, אס תורידי את החוק הזה

ל-100 שקל, בסדר! הוא לא ימכור ב-2 מיליון שקל: בוודאי שכן.

אלינור נחום: קודס כל, שתהיה פה באמת בנייה זה מה שאני מנסה.

אלירם אזולאי: עובדה שיש שס חותמיס על מאות יחידות דיור ומשלמיס ליישוביס מאות אלפי

שקלים ליחידה.

אלינוד נחוס: כמה! בואו תנו נתוניס, כמה הס משלמים!

אלירס אזולאי: מה, ליישובים! לא נכון. לישוביס!

דרור דותן: כמה הס משלמים לישוביס! קודם כל, אנחנו לא יודעים. אנחנו, רגע, אלינור, אנחנו

לא יודעים ודבר שני אסור לנו לדעת. אלינור ,מאיפה 200 מיליון שקל, נניח שנוריד את הוה, 150

מיליון שקל, של בנייה שאת צריכה לישיבה תיכונית למוסדות חינוך, מאיפה את חושבת שזה

יגיע?

6

אלינור נחוס: זו כבר סוגיה אחרת

אלירם אזולאי: מה וה סוגייה אחרת?

דרור דותן: מה זה סוגייה!, 150 מיליון שקל הלוואות!

אלינור נחום: רגע, אני לא חושבת שכל דבר הפתרון זה שאנחנו נכניס את חיד לכיס של התושב.

יומיס זה משהו אחר. אני לא אומרת שלא, אמרתי בואו נבחן את הנתוניס,

דרור דותן: אנתנו לא יודעים. אסור לנו לדעת. וה לא חוקי.

אלינור נחוסם: עווב לא חוקי, אפשר ללמוד את זה?

דרור דותן: לא יודע, תלכי, תשאלי ביישוביס. אנחנו לא יכוליס לדעת את וה בכלל.

יוסף בר חי: אפשר שעוד אנשים ידברו, אתס לא עושיס סדר בדיבור

אלירם אזולאי: אלינור, סיימת להתייחס? יע בבקשה, ידידיה ואחרי זה ספי ואחרי ה אלקנה.

=

- יו הוה

מועצה אזורית הר-חברון מ

מלמד ידידיה: בבית חגייי יש שתי תבייעות בדרך להפקדה. נפגשנו עס יזמים, הגיע יום, ואני

מכיוון שאני יושב בהנהלה ונפגשתי עס המספרים, אז הוא אמר לי אחד נבדוק אפס.

אני לא רוצה לסגור את הדבר שלך, הוא לא מעניין אותי. אתה רוצה, תגיד לי כמה הצבת

בתשלומים שיש לך למועצה. אז הוא אמר לי שזה 400 שקל, 400 שקל. זה מטרז כן. אמרתי לו

משרד וה 400, אג אנחנו קרוביס

אריאל שרגא: בגין מהז בגין היתרז

ידידה מלמד: הוא יודע, הוא לא מפגר, כולס יודעיס את השוק. בואו חבריס, כל היומיס

שמסתובביס בכל גזרה, הס יודעים את המציאות שאמיר הציף פה לכולנו. כולס יודעיס שהיוס,

איך הקרקע עובדת. כולס יודעים שריימי נכנס, וה לא דיון, השאלה היא רק איך עושיס את זה.

מנהלת ההתיישבות מחגיקה ממון קצר, בעיקר בגלל סוגיות שקשורות אלינו, אלה שמחציקים

בית שהס קנו את הזכויות במקרקעין ולכן הס מחזיקים אותו קצר. הוא לא נכנס, אתרת הוא

כבר היה נכנס, כי בתעשייה הוא נכנס לגובה כסף, לכל פינה שהוא יכול הוא גובה כסף. פה הוא

לא יכול להיכנס אליו. אדוני, אתה לא נכנס כשאתה מסתיר את כל מי שגר פה. זו הסיטואציה.

עכשיו, היגמיס יודעיס את זה, הס לוקחיס את גה בחשבון. אני מסכים, רגע, רגע, לא לוקחים.

יש, את מעלה שאלות מאוד נכונות. בסדר: בטנא עומריס, הרי זהב חתומים על 250 יחידות, כמה

זה היה, 30+ 27

אלעזר כהן: 135 יחידות

מלמד ידידה: 135 יחידות. הס שמו מספרים, שסליחה על האמירה, אתה יכול לרדת למיתר היוס

ולקנות בית במספריס שהס שמו בטנא עומרים. הס לא מצליתיס עדיין למכור, וו המציאות. אבל

הס יצטרכו להתיישר, כי מי שמבקש, בטנא אומריס 2.6, אז הוא חזיר ויש לו תעודה. ולא יקרה

כלום, שהמועצה האזורית, הר חברון, תוכל, על ידי זה לבנות את מבני הציבור הנזקקיט לטובת,

שיתפתח. ובסוף, רגע, או הדרך

אורי הורוביץ: לא, לא קונה. וטנא עומרים, 135. בואו נגיד שהס הבטיחו ליישוב שהס יבנו להס

בריכה, בית כנסת וסניף בני עסיבא. בסדר: אה כבר סגור. נכון: והס תמחרו ב 2.6. נכון: עכשיו

אנחנו הולכיס לחתוס על כל החוק. נכון! החוק הזה יבוא לאור שרוצה לבנות עכשיו בית ב2.6,

כמה יעלה הבית?

מלמד ידידיה: 2.6

אורי הורובי\: לא, ממש.

-

.יו יי

מועצה אזורית הר-חצרון 0 זמ

דרור דותן: הוא יודע שיש לו עכשיו חודשייס שלושה עד שוח ייכנס, הוא ישלם עכשיו את כל

ההיתרים. זה בדיוק הוא עדיין בתעריף, והוא עושה. הוא עדיין בתעריף הקודם.

אתה חושב שזה לא גלוי לציבור! כל היומיס יודעיס את וה. כל מי שבהליך,

אלירס אזולא*: חבריה, אל תתבלבלו. כל היומיס בהר חברון, שהבינו שיש להס עכשיו שלושה

חודשים עד שהחוק יאושר, ירוצו פה לשלס את התעריף הקיים.

מלמד ידידה: וה מה שיאפשר לצמצם את ההלוואה שהולכת לידון פה בעוד שעה.

אריאל שרגא: אתס מחייביס את היוס לשלם!

דרור דותן: הוא תייב.

אורי הורובי+: ומי שעכשיו הולך לשפץ את הבית שלו?

דרור דותן: הוא ישלס מחיר מופחת. הוא משלס רק את המחיר של הבנייה ולא הקרקע.

אריאל שרגא: או אני אומר לך אצלנו פרסמו מחיר, ואצ אחרי זה באו אלינו, אתה כפרטי צריך

לשלס את ההיתר. עכשיו, אנחנו צריכיס להדגיש את זה לנוהל, אה מאוד חשוב, שזה חייב להיות ‏ 28

מהקבלן כי אם וה מהקבלן וה ממי שמגיש את ההיתר. אצ אני יכול להגיש את זה למשכנתא. אס

לא, יוצא מצב משפחה בצעירותה שצריכה לשלס את ההון עצמי וכוי, אתה מעמיס לה עוד 70-80

אלף שקלים, זה קריסה.

אלירם אזולאי: שניה, שניה חבריה, בואו נעשה סדר. יומיס תמיד ינסו לעשות כל מיני

פולישטיקיס על התושבים, בסדר: שנייה, שנייה. אני מבין שאנחנו צריכים, אלינור, אלינור, בואו,

תנו שנייה רגע לנהל דיון. בסדר! גם ספי רצה לדבר. שנייה, שנייה, דרור. שנייה. חבריה, זה ש,

בואו, אריאל, ה לא קשור, יומיס תמיד ינסו לעשות את הדבר הזה, בסדרז בסדר, אנחנו צריכיס

לעדכן את היישוביס בדבר הזה. חבריס, ספי, בבקשה.

*וסף בר חי: בשביל ההקלטה. אני חושב, כמה דברים, כמו שאמרו פה. אני חושב קודם כל, יש

תפקיד, אני אומר את וה לא כביקורת, אני אומר את זה כעדות. יש תפקיד למועצה, להצליח כמו

לכל רשות בארצ, בין אם זה בשירותיס ובחוץ. כמעט בכל מועצה, חוץ משלוש רשויות מקומיות

בארץ, העת לקחת כסף מהמדינה, בשביל בשביל הרבה דברים שצריך לפתח במועצה, בעיקר

בשביל לפתת את התשתיות של המועצה, שכל הרשימה שאתה כתבת עליה, זה התשתית הכי

חשובה במועצה. זה מבנה חינוך. אין תשתית יותר חשובה מזה, והמקור העיקרי לזה, במדינת

ישראל בכלל, לא רק במועצת אחרות, בכל מדינת ישראל, חוץ מדינת תל אביב ועוד שתי עיריות,

4

-

7 .ו

מועצה אזורית הר-חברון ו

מדינת ישראל, ולא התושביס. קודס כל, המקור לּה, חד משמעית צריך להיות. צריך ללכת

למדינת ישראל, כמו שאני חושב שיצחק ידע שבגורה שלי בוועדת חינוך עושיס את זה, עובדיס

על וה. לכן לא משנה, ולעשות את וה בכל הגורות של המועצה, להעביר כסף למדינה, ולא מהכיס

של התושב, כי הגדרה, אנחנו חמש פעמיס ככה מהקצה של הראש, בלי שעשיתי רשימה קודם.

העלינו מיסים למיניהס, בעוד לא שנתייס שאנחנו פה. שמתתי מאוד שיום של הארנונה, אנחנו

מעלים רק טייס אוטומטי, בניגוד למה שהיה בפעס הקודמת. אנחנו רוציס לעשות כל מאמצ לתת

לתושבים שירות, שזּה בעיקר תשתיות, וכמה שפחות לפגוע להם בכיס, ודבר זה יפגע בתושבים

בכיס בצורה, כמו שאנחנו יודעים, בצורה קשה. בצורה קשה, שכמו שאמרה אגב אלינור, זה מדכא

פיתוח של ההר, בניגוד, עוד פעס, לצו ארנונה המצוין שמפחיתיס עלויות של התיירות, שזה מעודד

תיירות. פה אנחנו מדכאיס את ההתפתחתות של ההר. אנחנו עושיס מעשה, עוד פעם, לא יודע

בעזייה וה יתפתח, אבל זה מעשה שמדכא את ההתפתחות של ההר. והכסף חד משמעית לא צריך

להגיע מהתושב, צריך להגיע למדינת ישראל וצריך לעבוד על זה, זה עבודה קשה, בטח בעולס של

מלחמה, אבל אני לא, בסדר, אני מבין את הבעיה הקשה. זה צריך להיות המקור. קודס כל

עקרונית, לדעתי, ואת התשובה הכללית למה שלדעתי שאתט רוציס שאנחנו נצביע בוועדות של

וכאות. שתי נקודות לגבי הפרטיס של גּה. אני חושב, עוד פעם, אני מסכיס פה עס אנשים, ידידיה,

אבל מי שחושב שמעלים מחיר של בית, לא משנה באיוה קטגוריה, של הבית והמחיר הזה לא

מתגלגל לתושב, אני חושב שגה חוסר הבנה של איך שהוא קורא. אס הקמח עולה, גס הלחס יעלה.

ה דבר ראשון. דבר שני, המחיר עולה באופן רוחבי לכל הבנייה, כולל הרחבות. המתלות יטם | 29

שאנחנו תוסטכים אותס כאילו וה בסקטוריס מאוד מסוימיס של הבנייה, יכול להיות שחברי, אני

לא רוצה לעשות אחוזים. זה אומר שעוד בכל הבנייה, אנחנו גורעיסם מכולס ותוסכיס כסף לחלק

מהאנשים. ואני חושב שאנחנו צריכים, אני חושב שאי, שזו טעות להעלות, בטח בסכוס כזה, ואני

חושב שאנחנו כמדיניות צריכיס לחשוב איך אנחנו הולכיס ומתאמציס ומביאים כסף ממדינת

ישראל, מממשלת ישראל, שצו הדרך הנכונה לפניהס, ולא מהתושב. בטת לא בסכומים שאנחנו

מדברים עליהס עכשיו, בטח לא בהיקפים, בטח לא בדבר שהוא, שהוא מגבש צמיחה, שהתפקיד

העיקרי שלנו וה להשקיע בתשתיות ובצמיחה של החברות.

אלירם אזולאי: אז אני אתייחס לדבר הזה. קודס כל, כל מה שמופיע פה רגע,

זוריק ולדר: אלירס, אתה רוצה שאני אתייחסז

אלירם אזולאי: כן, אני רק אגיד בכלליות ואצ אתה יכול לרדת לפרטים. כל מה ששמנו פה וה

המצ'ינגיס שאנחנו צריכים לשים. ולא הכספיס שאנתנו צריכים לגייס במדינת ישראל עבור כל

אחד ממבני התינוך. גאת אומרת, מה ששמנו פה זה רק השלמה שאנחנו נדרשיס אליה בתור רשות

במדינת ישראל, בכל גן או בית ספר או מעון יש בהתאס למבנה כמה הרשות נדרשת לשים.

4

-

-- ₪77

מועצה אזורית הר-חברון ה

לשכת מנכ"ל

ובקטע הזה הכלליס של משרד החינוך הס מאוד מאוד ברוריס, הכלליס של המדינה הס מאוד

ברוריס כמה אנחנו צריכיס לשים. אני רק רוצה לתת לכס דוגמה אבסורדית שמדינת ישראל

למשל מתמחרת מבני יביל ב- 70 אלף שקל. לבנות מבנה יביל בהר חברון או בכלל במקוס שהוא

הררי, עם הטופוגרפיה שלנו, עס התשתיות, והפיתוח שלנו יכול לעלות לנו גס 50 מיליון שקל

יחידה, עס כל התשתיות והפיתות. מה לעשות, משפעים רק ב- 70. בבתי ספר, גה מגיע למצב

שאנחנו עשינו סקר ברשויות אחרות ובמועצות אחרות ובמועצות אזוריות, כמה, אמרנו אנתנו

הולכים עכשיו לבנות בתי ספר חדשיס. כמה מאציינג, בסוף בסוף בשורה התחתונה, כשאתה

תכלס בונה בית ספר, רשויות שמות

דרור דותן: לא רק המאציינג המחויב, אלא כל מה שאתה צריך.

אלירם אזולאי: כן, כל מה שאתה צריך כדי לבנות את הבית טפר. זה נע בין 30 ל- 50 אחוו. כשזה

*ותר לכיוון ה- 50 אתוז. ואת אומרת, על כל שקל שהמדינה שמה בבית הספר, הרשות המקומית

בשורה התחתונה שמה עוד שקל. למה: כדי שמבנה התינוך שלה יהיה מבנה חינוך נורמלי. אלא

אס כן היא לא רוצה מבנה חינוך נורמלי. א', אס היא לא רוצה מבנה תינוך נורמלי היא כנראה

לא תגמור אותו בכסף הזה של המדינה, כי אתה חייב לשים את המצ'יינג. אבל גס אס תשיס את

המציינג של ה-20 אחוו, אתה תבנה מבנה שלא היית רוצה שככה יראה התינוך בהר חברון. זה לא

יהיה הדגל של החינוך בהר חברון. קח רשויות שהדגל שלהן זה חינוך, הן שמות לפחות 50 אחוז,

יש כאלה שגס 60 אחו. זו המציאות היוס במדינת ישראל, צריך להכיר אותה, צריך לדעת אותה,

ואנחנו יכוליט לספר לעצמנו סיפוריס אבל ה מה שקורה. וזוריק יכול לתת לכס דוגמאות מהרבה

מאוד רשויות שהוא עובד איתן, מה בסוף הרשות שמה על מבנה חינוך.

20

אלינור נחום: בוא נבין מה התושב מקבל באותה הרשות.

אלירס אזולאי: אני מסביר לך שהרשויות האלה, כל הרשויות מביאות מהמדינה. גס אנחנו

מביאיט מהמדינה.

*וסף בר ח*: דיברתי על המציינג. גס אותו מביאיס מהמדינה.

אלירם אזולאי: בסדר, או אנחנו נזכור אותך כדי שתביא לנו את כל המציינג מהמדינה ולא נחייב

את התושבים פה בכלוס.

מלמד ידידיה: הדבר היחיד שאפשר וה רק הסכמי גז. אין דרך אחרת

יוסף בר חי: ברור, והו. אפשר להביא מהמדינה, וגם אני,

4

-

77 ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

אלקנה נווה: אני יש לי שתי שאלות

דרור דותן: רגע רצינו שזוריק יבחיר, זוריק רצית להתייתס.

זוריק ולדר: נכון. קודס כל רציתי לתוק את מה שאמרת, זה בהחלט, זאת אומרת, הניתוח הכלכלי

שנעשה זה ברמת סוג מבנה, וה לא איזה שהוא, בוא נגזור סתס מאציינג, איאה שהוא אחוז. אלא

בכל קטגוריה בקטגוריה יש בעצס את אחוז המציינג כולל זה שגס חברת הבקרה כשהיא בדקה

את וה היא ממש ירדה איתנו לפרטים, זה פעס אחת. פעם שנייה, אני מזכיר, וה לא שלמועצה

אין היוס חוק. יש כבר חוק, ה רק עדכון תעריף. גאת אומרת, גה לא שאנתנו, אתם יוצאים ממצב

של אפס למאה, אלא וה רק עדכון נתב. דבר שלישי, כמו שעכשיו מעדכנים את התתשיב בעת

החודש, לפי נוהל משרד הפניס עושיס את וה אחת לחמש שניס. כלומר, גס אס קצת בעוד 5 שנים.

במהלך ה-5 שניס האלו, הנושא של אחוזי המאציינג השתנה, ופתאוס המדינה תכניס יותר כסף

לרשויות המקומיות, כמובן שאתס תהיו יכוליס לעדכן את החוק ולהוזיל את התעריפים, אבל כל

זה, וה כמובן בכפוף למציאות. זהו, וח מה שרציתי להגיד

אלקנה נווה: עמיר, רציתי לשאול שאלה.

אלירס אזולאי: רגע, שנייה, בגלל שעובר פה הזמן של השקיעה. אורי ביקש להתפלל.

3

עמיר פישר: יש אליי שאלה, אלירם, כי אני מצטער אני פשוט צריך לרדת.

אלקנה נווה: רגע, נו, שקט, חבריה. כן. עמיר, יש לי שאלה. דיברנו קודס על וה שבעצס הכספים

יעברו בצורה טובה ובצורה תקינה והס יעברו דרך המועצה ולא בצורות שהן לא תקינות. אני רק

שואל, בגלל כל מיני סיבות שקרו פה בעבר, איך הכסף באמת יישאר בקופות האלה: ויצא לדברים

שלשמם חויבו ונכנטו לקופות ולא לכל מיני דבריס אתריס כמו שקרה בעבר.

אלירם אזולאי: אלקנה, אלקנה, שניה, כיוון שעוד 5 דקות יש פה שקיעה. אורי, תעשה פה קצר,

יאללה,

המליאה יצאה להפסקת לתפילת מנחה

אלירם אזולאי: התשובה לאלקנה לגבי ההרתבות גה שוה חל גס על הרחבות אבל רק על בנייה

לא על קרקע. יש שני תעריפים, יש תעריף קרקע ותעריף בנייה. ודווקא פת זה ירד. שניה, והתעריף

על שיפוצים ירד כדי שמי שמשפף לא ישלס את התעריף הזה. בבקשה, קובי.

אלקנה נווה: רגע, אבל לא הייתה התייחסות של עמיר לשאלה שללי.

4

-

יו וטהו

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלירם אזולא*: תזכיר לי אותח.

אלקנה נוות: שאלתי, עמיר דיבר פה כמה דקות על גה שבעצס הכסף יתתיל לעבור בצורה תקינה

ולא בצורה שעובדת היוס מתחת לשולחתן וכל מיני מהלכיס לא תקיניס. ואני שואל בגלל כל מיני

סיפורי עבר, איך אנחנו נגרוס לזה שהכספיס באמת יישארו בקופות האלה לייעוד של הדבריס

האלה, ולא יתבלו על כל מיני דבריס. אבל בעבר זה נעלם.

אלירם אזולאי: אלקנה, התשובה מאוד ברורה. אי, אתס בתור חברי מליאה, בסדר! וגם בנוהל

שכתבנו, יש פה בקרה שוטפת על הכספים ועל הנוהל. בשביל זה הנוהל הזה בא להסדיר את

המנגנון שמפקח ומחלק, אוקיי! אז זו התשובה. קובי, בבקשה.

קובי בן גרא: ככה, שלוש שאלות ממש פיציות, אולי אפילו אפשר לוותר על אחת מהם. תפנו לכל

חישוביס האלה כמו שדיברנו או, לקדם את התשלוס שלהם, שלא פתאום יחטפו עכשיו את

ההיטלים.

אלירם אזולאי: אז התשובה היא לא. אבל בכל מקרה כמו שדרור אמר, יהיו לנו עוד כמה חודשיס

עד שהחוק יאושר. ואנחנו, אחרי שהחוק הוה יאושר בעורת השס, אנחנו נפנה אליהם.

קובי בן גרא: אני רק רוצה לוודא, אתה גס אמרת את זה פה, נראה לי כזה זה שאמרתי , אני רק

חייב לוודא את זה. בתיס שעכשיו מרחיבים, תיאוריס היטל על הקרקע, זה רק היטל על הבנייה.

כאילו שס יש באמת...

2

אלירם אזולא*: כן, זה כתוב בפירוש בחוק.

קובי בן גרא: אוקיי, מצוין. מבחינת הניהול של הכסף, הוא בחשבון בנק נפרד, נכון: כאילו, הכסף

נכנט לשס

אלירם אזולא*: כן

קובי בן גרא: טוב, ככה. עכשיו הנושא קצת יותר כבד. כמו שידידיה אמר, אנחנו באמת מעלים

את ההיטל הזה בצורה אגרסיבית, אתס עושיס את הדבריס האלה על השולתן. כמו שדיברתי עם

הרבה מכס פה, יש לנו בעצם שני הישגים מרכזיים גם שאני חושב שהס חשוביס ותשוב להדגיש

אותם. יש קודט כל את הוועדה הגו שמקימים אותה, והיא לשאלת

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]