פרוטוקול מן המניין מס' 9
-
₪7 | לשנת מנכ"ל
02|
מועצה אזורית הר-חנרון מ
לשכת מנכ"ל
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 9-25
מיום 31/12/2025
יא' טבת תשפייו
סדר יום:
מליאה שלא מן המניין לאישור תקציב
1. אישור תקציב 2026.
מצייב טיוטת התקציב.
מליאה מן המניין 9-25
1. אישור פרוטוקול מליאה 8-25. מצייב לעיונכם.
2. תביירים.
3. הצגת תוכנית הר חברון 2048 -- יוצאיס לדרך - רון שכנר
4
. 20:00 דיון פתוח לקהל ישיבה תיכונית- מצייב חומר מראש המועצה
מוומניס: ועדת חינוך
ועדת היגוי
ועדי הורים
עמותות
5. שונות.
4
דינ הו הנוו| פאוק תעשיות םמ'תוים מ'קוד 9083558
-*
יי
מועצה אזורית הר-חברון
לשכת מנכ"ל
משתתפים:
חסרים:
נוספים:
מועצה אזורית הר-חבוון
ישיבת מליאה מן המניין מט' 9-25
מיום 31/12/2025
יא' טבת תשפם''ו
| אלירס אזולאי ראש המועצה
| לשנכת מננ"ל
72
את
בר חי יוסף | חבר מועצה סוטיא
| מלמד ידידיה חבר מועצה בית חגייי
| שרגא אריאל | חבר מועצה נגוהות
קובי בן גרא חבר מועצה מצודות יהודה
אלקנה נווה | חבר מועצה מעון
אורי הורוביצ
| נעמה פוליאקוב
עו\ הורוביץ
נחוס אלינור
\ חברת מועצה שני לבנה
| משקיף עשהאל
\ חברת מועצה עתניאל
| כהן אלעור | חבר מועצה טנא עומרים.
| אבנר חדד ₪0 | חבר מועצה שמעה
| מאיר כהן | חבר מועצה כרמל. ==
שמעיה אסולין | חבר מועצה אדורה
ניר בלושטיין | חבר מועצה סנסנה
מיכאל הראל | חבר מועצה תלס
ויו שפירא | חבר מועצה אשכולות
דרור דותן | מנכייל המועצה
| רונן כהן | גובר המועצה
חן פורסט סגנית גזבר
מאיה שמיר | עוורת מנכייל
| דוד סעייד. 0 רמייט המועצה. =
דוד סגל | מבקר המועצה
טל רחמני | דוברת המועצה
עווי בכר | מנחלת מחלקת תשתיות
דן קאפת = | מנהל מערכות מידע
| אילה בר און | מנהלת דסק חול = =
שי לותי | מנהל מחלקת קרקעות
| מוריה פרוינט | מנהלת מחלקת תיירות
שלמה לנדאו מנחל משאבי אנוש
רעות מעודה = | מנהלת מחלקת ישובים
יפעת גנון | מנהלת מחלקת רווחה
יפעת סולומון | מנהלת מחלקת חינוך
ראובן שדור | מנהל מחלקת ביטחון
| לילך פסת | | מנהלת מחלקת הנדסה
רון שכנר | פרויקטור
רויטל סופר | מנהלת לשכת מנכייל
- 4
| חבר מועצה מעלה חבר =
זינ הו הבוון פאוק תעש'יות מ'תוים מיקוד 90885508
"=
יו | לשכת מננ"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון ו
לשכת מנכ"ל
מועצה אזורית הר-חבוון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 9-25
מיום 31/12/2025, יא' טבת תשפיו |
אלירם אזולאי: אז, חבריס, ערב טוב. אנחנו במליאת תקציב מיוחדת לתקציב 2026. ואחר כך
אנחנו למעשה נסגור את המליאה ונפתח מליאה נוספת חדשה לתייברים ולנושאיס הנוספיס שהיו
לנו במליאה. אז אני רוצה, באמת להתחיל את המליאה הואת שהיא לא סתם מליאה תגיגית,
אלא היא באמת אחרי איזושהי עבודה מאוד מאוד ארוכה. שנעשתה פה על ידי המנהלים והיו
שותפיס אליה גס חברי המליאה גס בישיבות וגס חברי ועדת כספיס שהשקיעו הרבה מאוד זמן
בתקציב הוה, גס בעיצוב התקציב, גם בהתייחסויות לכל מיני נקודות בתקציב שהשתנו לאורך
הדרך. ההערות הבונות של חברי המליאה בישיבות עס המנהליס בישיבות המקדימות שהציגו
את תכניות העבודה ואת המדדים. והכל באמת בשביל לשפר את זה ולהגיע לתקציב שהוא אמיתי.
שהוא תקציב שאנתנו יודעיס, שהוא שס לנו את היעדיס המרכגייס שאנחנו עוד רגע נראה אותס
ואיתס אנתנו הולכיס. ובסופו של יוס העבודה השוטפת היא אצל המנהלים ואני רוצה בעניין האגה
באמת להגיד, תודה מיוחדת גם לדרור וגם לרונן וגס לחן שנמצאת פה. שמא שהיא לא יצא את
הניהול שלו, חן, מי שלא מכיר, סגנית הגובר ולמאיה שהכינה את החוברת של התקציב השנה
עשינו את זה הומי, לא בעזרת מישור. ובאמת העבודה הואת של המנהליס בשוטף, ביוס יום,
לקחת את התקציב הזה ולעשות אתו את המהות של כל מה שאנחנו מדבריס פה ומצביעיס פה
במליאה. באמת אני אומר לכס, המנהלים, לכולס, התקציב הגה שלנו ושלכס, אה באמת שלכס
ותודה רבה, גס על מה שאתס עושיס ביום יוס וגס על התקציב עצמו. לחיים,
אורי הורוביץ: לחיי המועצה, לחיי הר חברון, לחיי המנכייל שדאג להביא בקבוק יין טוב
מיכאל הראל: מי בעד!, יש מתנגדיס: אפשר לעבור לישיבה. דרור, אפשר לעבור לישיבה חבל על
הזמן. המנהליס פה גמרנו להס על הערב
אורי הורוביץ: הבחור הולך ומתדרדר
אלירם אזולאי: אבל ראיתי שבתחילת הערב הוא היה עס הכיפה. כיוון שאנחנו במליאת תקציב.
כיוון שעל התקציב של המחלקות בעצס עשינו דיונים מקדימיס בישיבות הפתוחות שהיו, אז אני
רוצה לגעת באמת בבריף מאוד מאוד קצר כדי לסכם ולסגור וגס כיוון שאנחנו נמצאיס כאן
במליאת תקציב, או להראות לכס עוד כמה תקציבים שהס תקציביס שאנחנו לא מאשריס אותס
היוס בשוטף אבל הס כן משקפיס את העבודה שאתסם פה מאשריס הרבה פעמים. אז מבתינת
אתה יודע מה תיגע אתה בתקציב השוטף ואצ אני,
4
₪7 לשכת מנכ"ל
0
מועצה אזורית הר-חברון 0 מ
לשכת מנכ"ל
דרור דותן: או אני אגיד כמה מיליט אבל רונן ייגע, בסדרז נתתי כמה נקודות שנתנו.
אורי הורוביץ: קובי אתה ערוך להציג את התקציב בבקשה!
קובי בן גרא: כולכס יודעיס שהייתי עסוק בדבריס אחריס.
דרור דותן: ה-1א/ שלו עסוק בתקציב. כמו שאתם רואיס אנחנו בעצס בנינו את התקציב, אני
באמת אומר כאן שוב פעס, גס עס חן וגס עס רונן, שעות רבות כדי שנהיה מדויקים גם כמובן
בהוצאות שלנו, ההוצאות הנדרשות, וגם לראות שאנחנו מאזניס אותס עס הכנסות ריאליות
ונכונות. ומיד נגיע לנקודות שבהן רונן גס יפרט. למרות שגם לכס שלחנו את זה ואני מקווה
שכולכס עברתם על וה, אבל גו הנקודה. אנחנו, רונן יראה לכס מיד את המספרים. כמו שאתם
רואיס אנחנו על 209, קצת יותר מ-209 מיליון שקל בהכנסות וכמובן כנגד וה גס בהוצאות. כאשר
יש לנו גידוליס, יש לנו גידוליס משמעותייס שתלקס הס לא באמת בסוף מגיעים לידי, אני אגיד
את וה ככה, חלקס הס הכנסה והוצאה כמעט, כמעט כמו שהס. למשל בחינוך כמו שאתם רואיס
שהחינוך גדל בצורה משמעותית, כמעט עשרה מיליון שקל נוספיס בחינוך והאירוע הוה הוא נובע
בעיקר, או לא בעיקר, אבל חלק גדול ממנו, למשל מההסעות, שכמו שאנתנו מקבליס אותן, ככה
אנחנו משלמים אותן. ככה שאין לאה הרבה משמעות, אבל זה בכל זאת יוצר איושהו ניפות
מסוים. של סכוס התקציב הכולל ויש נקודות נוספות שהן כמובן גם גדילה בהכנסות. הארנונה
שרונן יגע בה, וגם במענקי האיוון שטיפה משתנים וכנגד זה כמובן ההוצאות שלנו. אז גם
ההוצאות כמו שאתס רואיס הן במספר והה כדי לאון את התקציב, כי כך צריך להיות כדי לאזן
את התקציב. שגס פה אס תראו את 25 מול 26, אז אתס רואים, בחינוך יש לנו גידול מאוד מאוד
משמעותי. צריך לומר, אמרתי השבוע קצת בדרך הלצה.
אלירם אזולאי: מזל טוב לנעמה.
דרור דותן: אמרתי השבוע, תקציב התינוך שלנו הוא קצת יותר מחצי מכלל תקציב המועצה, אני
חושב שזה גם אמירה משמעותית, אבל השבוע היה כאן איושהו כנס של רווחה אז אמרתי להס,
בכסף אנתנו יותר מחצי בחינוך ובכות אנחנו יותר מחצי ברווחה. אני חושב גס ששניהס, לא באמת
אבל, כאמירה ואני חושב ששניהס, היא אמירה שבאמת משקפת את פעילות המועצה הן בפעילות
הרווחה שבאמת מאוד מאוד משמעותית לטובת התושביס במ*וחד בתקופה הזאת, החינוך שהוא
דגל מרכוּי והולך ותופס תאוצה בעוד ועוד פעולות שאנחנו עושיס. רונן אתה רוצה לגעת בנקודות?
רונן כהן: אני אומר את וה בקצריס. את התומריס קיבלתם, וכמובן אנחנו לא נעבור פה על כל
התקציב. אני רוצה לתת מספר דגשים, שמהירים בעיניי מאוד מהותיים, איך נקבע תקציב.
4
/-
יי | לשנת מננ"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון 0 ה
לשכת מנכ"ל
לגבי מענק קידום, אנחנו הוספנו 4.5 מיליון שקל לתקציב 255י. ולפי נתוניס וכמה שאלירס קצת
דיבר עס כל מיני אנשים, כל מיני מסדרונות, אנחנו מקוויס שוּה מה שיקרה. רק שנבין, ב2024 זה
היה ביצוע של 26.3, ב25' התקציב הוא 25.8, הביצוע ב25' הוא סימן שאלה, ועדת הכספיס עכשיו,
של הכנסת, אמורה להתכנס ולאשר הנהלה של כמה? 450 מיליון שקל!
דרור דותן: 320.
אלירס אזולאי: זה 300 לזה, ועוד 180 לביטחון.
רונן כהן: כן, צריכיס להוסיף את זה כמובן שה מתחלק עס כל הרשויות.
קובי בן גרא: זו הוועדה שהתפוצצה היוס, כאילו
אלירם אזולאי: כן
רונן כהן: אנחנו עוד לא יודעיס כמה זה יקרה, כמה זה יהיה, אנחנו בצפי תקציב רשמנו, בצפי
ביצוע שקיבלנו, רשמנו שיהיה 27 מיליון שקל, אנחנו חושביס שזה יהיה אפילו יותר. ולכן גם ב26!
תקצבנו ליותר. מענקי יוייש, בעצס בצמצוס פעריס, ועוד אחריס, תוקצבו בשנת 26' בדומה
לתקציב 25', למרות שאת רוב התקציבים עדיין לא קיבלנו. 13.1 מיליון שקל, וב-24' ביצע 17.2.
המספרים פה הס באמת, ההפרשים פה הס באמת גדוליס. מה שחשוב לי לציין אבל בעיקר וה
שסך הכל המענקים המותניס בתקציב 26י הם 13.3 מיליון שקל. ואת אומרת, התקציבים שרשמנו
אותם, וה המותנה. גס בגרף הקודם שדרור דיבר, ראינו את ההפרשים, אז נראה שס באמת גידול
של, במענקים הנותניס לקתתי 23 מיליון שקל, ושצזה מתחלק בין המענק האיזון לבין מענק היוייש.
עוד שינוייס עיקרייס בתקציב, אני הלכתי רק ככה על כמה נקודות. ארנונה, שנת 26', אנחנו
הולכיס לבצע סקר נוכסיס, כבר יצא מכרז, כבר התחילו, היוס כבר ישבו פה לדבריס קודס. היוס
הייתה פה ישיבה גס עם מזכיריס של ישובים, איך לבצע את זּה. כמו כן לגבי המחצבות, אנחנו
הבאנו חברה על ההסכס הקודם של המחצבות מסתייס השנה, הסכס לעשר שנים. הסכם לארנונה
הבאנו חברה, ישבנו איתס, דיברנו איתס. הוא שלח לנו נייר שההערכה שלו המינימלית וה 3.5
מיליון שקל תוספת. אנחנו הולכיס לבקש הרבה יותר!
אודי הורוביץ: בשורה גדולה מאוד
אלקנה נוה: לשנה?
רונן כהן: לשנה.
>-
₪7 | לשנת מנכ"ל
092(
מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ
לשכת מנכ"ל
אלקנה נוה: למה כל שנה הייתה לה צמוד מדד או משהוז
דונן כהן: לא, על המחצבות, עזוב,
דרור דותן: אנחנו מדבריס על תקציב 26'. לא חותמיס שוס חתימה, הולכים בשומה, כמו שצריך.
אלירם אזולאי: הס הולכיס לקבל ארנונה כמו לא בהסכס, אלא בשומת ארנונה.
רונן כהן: בשומת ארנונה, הינה וה הולך לבקש, בקיצור זה, לכן אנחנו רואיס את הקפיצה
בארנונה בצורה משמעותית. או ה גם העלאה, גם סקר נכסים וגם גס חוות מעון. אני מסתכל,
הם שס אתה יודע. הס כבר התחילו. שכר, יש גידול פחות או יותר, שקל, חמישה אחוז רוחבי.
אחרי משרד הפנים. יש קצת מגוריס קצת יותר וקצת פחות. בולט מאוד, אני הייתי תייב להכניס
את זה פה, שבחינוך וה דן כבר, גדל בעשרה מיליון שקל, שוה משמעותי וגם גס באתוויס
משמעותי וגס בכסף זה משמעותי. יש ארבעה ישוביס חדשיס, אז כמובן שכל אותס עולות כסף.
יש גידול בתלמידים, גידול בהסעות. לצערי הגידול בהכנסות, הצפי של גידול בהכנסות, עם חברת
שחקים שמלווה את החינוך, 7 מיליון. דגשיס עיקריים, כשעשינו, רק רגע, אתה רוצה להוסיף
פיתוח?
אלירם אזולא?: כן, אנחנו נדבר על וה בסוף, על הפיתוח. אני רוצה רגע להוסיף שלושה דבריסם
שאנחנו מדבריס היוס על תקציב. על התקציב השוטף אנחנו מצביעיס היוס, אבל חשוב לי שגם
תהיו מחובריס וגס תראו את התמונה הכללית של איזשהו סיכום של 25 בתקציבים עקיפים
ותקציבי פיתוח. תקציביס עקיפיס גה בעצס תקציביס שאנחנו מגייסיס להשקעות בהר חברון,
אבל וה לא תקציביס שעוברים דרך המועצה בתייברים או בשוטף. לדוגמה, אם עכשיו אנחנו
מביאיס כסף לכביש 60 או לצומת בעשהאל או לצומת באביגיל או לצומת באשתמוע או כל מיני.
תקציביס שאנחנו מביאיס שהם ייעודייס לפיתוח של הר חברון, אז עשינו פה איושהו סיכוס של
תקציבים עקיפים שגויסו ב 25י והס בעצס השקעות בהר חברון. או אני אומר, יש פה גם את
התקציבים העקיפים וגם את תקציבי הפיתוח. בתבייריס אישרנו בעצם 333 מיליון שקל, קצת
יותר מ-333 מיליון שקל שה בעצס סך התבייריס שהיוס מתנהלים במועצה חלקס נמצאיס
בתכנון, חלקס נמצאיס בביצוע. אבל אלה בעצס ההשקעות התבייריות שאנחנו מצביעיס עליהן
כל פעם והן נאספות. ולמעשה אנתנו אמוריס לראות חלק לפחות גדול מהביצוע של הכספים
האלה, בעזרת השם ב-2026. כמובן שיש תבייריס שלוקחים יותר משנה. אבל צריך לדעת שאחד
האתגריס המרכזיים שיהיו לנו ב-2026 זה הביצוע. כי כסף, יש לנו הרבה מאוד לביצוע בהר חברון,
אתס רואים, כמה וּה לתשתיות, יש לנו כ-6 מיליון שקל, כ-7.5 מיליון שקל לקרקעות, כ-10 מיליון
שקל לתיירות, כ-24 מיליון שקל לחינוך.
=-
007 | לשנת מנב"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון וחקת
לשכת מנכ"ל
כ-50 מיליון שקל לביטחון וכ-225 מיליון שקל בהנדסה. אז אלה התקציבים של התבייריס
שלאורך הזמן אישרנו.
שמעיה ברקוביץ: מה זה הנדסה!, ה השכונות!
אלירם אזולאי: הנדסה זה יכול להיות שכונות, זה יכול לחיות,
דרור דותן: משרד שיכון, אתה צודק. כן, שכונות.
אלירס אזולאי: כן. למשל בהנדסה, כדוגמה, זה יכול להיות בתקציביס של התבייריסם, וה יכול
להיות שכונות, וה יכול להיות ביצוע של שיקוס תשתיות ותיקות, תבייעות, סקרים.
אלקנה נוה: ומה וה קרקעות ותיירותז
אלירם אזולאי: תיירות זה למשל לטיילת בין מעון וכרמל, אה נחשב בתיירות. למשל דרך בין
סוסיה, דרך חדשה שאנחנו הולכים לעשות בין סוסיה קדומה ליער יתיר, שאת חלקה אנחנו
עושים. למשל ארצ תהילים, כל מיני פרויקטים שס.
אלקנה נוה: וקרקעותז
אלירם אזולאי: קרקעות אנחנו מנהליס את זה בתבייר. אתט מכיריס את זה. קרקעות זה מה
שאתס מכירים שהוא בתבייר.
דרור דותן: אני מצפה מכס לוכור, זה הכול אתס אישרתם.
אלקנה נוה: בקרקעות לא הצגת את שי לותי.
דרור דותן: הוא נוהג בטרקטור, בתוך הטרקטור זה שי לוחי.
אלירם אזולאי: היד פה וה היד של שי לותי. תקציבים עקיפיס גה למעשה מה שאמרתי לכס
קודם, ה התקציביס שמשרדי הממשלה השקיעו ב 2025, בהר תברון. כמובן, לא את כולס אנחנו
רואים עדיין בביצוע, חלקם נמצאים או בתכנון או בתחילת ביצוע, אבל כ-760 מיליון שקל,
שמתוכסם בערך 600 מיליון שקל וה הסיפור של כביש 60, ועוד כ-160 מיליון שקל של מה שאתסם
מכירים, משרד התקשורת, יש את כל הסיפור של הסיבים והאנטנות, זה כ-18.5 מיליון שקל.
משרד התשתיות שמשקיע פה גס בסיפור של החשמל, גם בסיפור של הביוב.
-
יו | לשנת תנכ"ל
2
תועצה אזורית הר-חברון ו
לשכת מננד"ל
משרד הפניס שהשקיע פה בכספים נוספים לתיקון עיוותיס כדי לעזור לנו בכספים הוא רוצה
לעוור לנו בהמראה. נגב גליל, ששס פה כסף בגני ילדיס בהתיישבות הצעירה. אה הכל הס מבצעיס
בצורה ישירה. משרד הביטחון שמבצע פה בצורה ישירה, אתם יכוליס לראות פה, משרד השיכון,
וכל מיני גופיס נוספיס שזה יכול להיות קקייל, חינוך, החטיבה להתיישבות וכולי ומשרד לביטחון
פניס שגס שס פה קצת כסף בהקמה של תחנת כיבוי אש. את כל הדבר הזה בעצס אנחנו רואים
בפועל בביצוע בשטח או נראה בעורת השס בפועל בביצוע בשטת ב-2026 ואתריה, אבל צריך לדעת
שהממשלה משקיעה הרבה מאוד בהר חברון בתקציביס עקיפים שעליהס אנחנו עובדיס בעבודה
פוליטית, בעבודה מקצועית, משולבת עבודה פוליטית, אבל בסופו של דבר הכספים האלה מגיעים
להר חברון ומבוצעיס פה בתוך ההר. הדבר הנוסף שלא נמצא בתקציב השוטף וה תרומות
ושותפויות, מה שהתחלנו ב-2025. יש פה איושהו סיכוס ראשוני, קצת יותר משישה מיליון שקל.
שגייסנו ב-2025 מאז שהתחלנו לעבוד על דסק חוייל ותרומות. ואתס יכוליס לראות גס למה זה
הלך לפיתוח ותשתיות. יש פה 980 אלף שקל שהלכו לבתי כנסת ומקוואות. יש פה מעל 300 אלף
שקל בהשקעה בהרחבות. יש פה 100,000 שקל למצפה ציו שהגיע, בקיצור אתם יכוליס לראות
פה, יש פה את המיגוניות שהבאנו, שהס נתח משמעותי שהם כ-3.5 מיליון שקל. תקציבים של
תרומות לקהילה ורווחה, למשל המרכז חוסן שאנתנו בוניס בשמעה. כסף למילואימניקים שלנו,
כסף למרכו להתפתחות הילד ואלה בעצס הכספים שב-2025 גייסנו. ואת רוב רובס כבר ביצענו
מהכספים של התרומות וזה בעצס משליס את הסיפור של התקציב השוטף שאנחנו מדברים עליו
היוס, אבל למעשה מרחיב את התמונה לתקציבים הנוספים שאנחנו עסוקים בהס גם כדי לגייס = 8
אותס וגם כדי לבצע.
שמעיה ברקוביצ: שכתת תקציב משמעותי
אלירם אזולאי: מה?
שמעיה ברקוביצ: מה שהגיע מהחתלייפ.
אלירם אזולאי: מהחלייפ לזה?, כן, החלייפ בעצס תרמו לשני דברים. אחד, לתשתיות בכל מיני
מקומות בהתיישבות החדשה, חוות, יישוביס חדשים, מרכיבי ביטתון, והס גס תרמו להקמה של
דסק חוייל. אנחנו לא שילמנו עליו במהלך השנה הראשונה וזה תרומה של החלייפ. ביעדים
המרכזייס של 2026, בעצס שמנו, יש הרבה מאוד יעדים שראיתס אותס בתוך תוכניות העבודה
של המנהלים, אבל יש פה כמה יעדים שהם יעדים רותביים. ששמנו שאותם אנחנו רוציס כמועצה
למעשה להשיג ברמה הרוחבית. ושיפור השירות לתושביס מוקד הר חברון שעד עכשיו היה בהרצה
כמוקד ביטתוני ולפני שלושה חודשים קיבל את בעצס את האישור הסופי לעבוד כמוקד שהוא
המוקד המרחבי, היוס כל אחד שמחייב 1208, בין מיתר לגוש עציון מגיע למוקד שלנו.
4
-
₪ | לשנת מנכ"ל
02
מועצה אזורית הר-חברון 0 ות
לשכת מנכ"ל
מוקד 4 נשאר רק על קריית ארבע. ולמעשה אנחנו רוצים להרחיב את המוקד הזה בצורה שהמוקד
הוה יהיה 106 מלא. שכל תושב שיתקשר, יוכל לקבל את השירות הזה באופן מלא ווה בעצם
השלב השני שדיברנו עליו, אתס זוכריס כשהקמנו את המוקד, דיברנו על וּה שאנחנו נרצה לעשות
אותו בשני שלבים, אז בעזרת השם אנחנו הולכיס להתמקד בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, כדי
לאפשר למוקד הוה לעבוד גס כמוקד שירות לתושב באופן מלא. מבתינתי החזון והחלוס זה כמו
הרשויות הכי מתקדמות במדינת ישראל בהיבט הזה מועצת בנימין שקיבלה את המקוס הראשון
במדינת ישראל במוקד שירות, שתושב מתקשר. והמוקד נותן לו את השירות מקצה לקצה, הוא
לא אומר לו, שמע זה הטלפון של הגבייה, דבר איתס. הוא לוקח את הפנייה, מטפל בפנייה לאורך
כל הדרך וגס סוגר את הפנייה מול התושב וזה לא משנה אם גה עכשיו בטלפון או בוואטסאפ או
במייל או בכל דרך אחרת אבל בסופו של דבר, יש לנו גם מוקד שירות. וגסם עבורנו כמועצה,
כהנהלה, יש לנו מרכז עצביס שאנחנו יודעים שכל היוס שולט בנתוניס, אנחנו יכוליס להיכנס
אליו, וכל מיני דבריס שמפוזריס פה במועצה, למשל עוזצי מחזיק, את כל הנתוניס בזמן אמת, מה
קורה עס המטיישים ומה קורה עס המיס ומה קורה עס החשמל. כל הדבר הזה ישב במסכים
במוקד אחד, שידע בזמן אמת לנטר את זה ולהתריע לנו על בעיות וגס לטפל בהס. אז וה בהיבט
של שירות לתושב. מבחינת תכנון מספר יחידות דיור אנחנו רוציס לנצל את הזמן הוה שעוד יש
לנו עס הממשלה הזאת ולמקד מאמצ ואנחנו לדבר הזה אני לא יודע מה יהיה, אני יודע שמבתינתי
כל יום זה היוס האחרון ולכן אנתנו צריכיס לרוץ על תכנון כמה שיותר מאסיבי. ותבייעות
שנמצאות בתכנון אנחנו מתכווניס לתת ריכוז מאמף כדי להאיץ את הטיפול בהס ולהביא לאישור | 9
של כמה שיותר מספר יחידות דיור כדי שיהיה לנו בנק של כמה שיותר בתיס לבנות פה בהר חברון.
הדבר השלישי זה דסק חוייל שדיברנו עליו קצת גס במליאה הקודמת וגם הראיתי לכס קצת גס
את הפעולות שלו וגס את השותפויות שאנחנו עוד רוציס להשיג, בעורת השם, גס להשקעות בהר
חברון וגס לתרומות וגם לשותפויות של קהילות מול קהילות. והנושא הרביעי וה קידוס הגדלת
הכנסות בעוגניס מרכציים. הכוונה היא לשלושה פרויקטיס שאנחנו רוציס ב-2026 לרכז עליהס
מאמץצ. אחד, זה אזור תעשייה שער יהודה ותחנת הכוח שם, שאנחנו רוציס להתקדם שס
משמעותית בהערכות זהירות ברגע שיהיה לנו, בעגרת השם, שס תחנת כוח ואזור תעשייה, הדבר
הזה יכול להגדיל את ההכנסות של המועצה בין 10 ל-30 מיליון שקל בשנה. כמובן שזה לא קורה
בשנה אחת ולא מפתחים את זה בשנה אחת אבל יש שמה עוגן מאוד מאוד משמעותי של התחנת
כוח
מלמד ידידיה: קדנציה הבאה. שמה?
אלירם אזולאי: יכול להיות שזו הקדנציה הבאה ויכול להיות שאנחנו שותליס פה משהו שעוד
הרבה שנים יהנו ממנו. אבל וה התפקיד שלנו וכל ומן שיש לנו את כל הגופיס שאיתנו אנחנו
4
--
יו | לשנת חנכ"ל
02|
מועצה אזווית הר-חברון ו
לשכת מנכ"ל
רוציס לעבוד על וה מאוד חזק ומהר ולכן מי שמנהל היוס, את שלושת הפרויקטיס המרכזייס גס
אזור תעשייה שער יהודה שנמצא ליד תלס אדורה, גם אזור תעשיית טנא שקיבל אישור הפקדה,
אנחנו מקוויס להפקיד אותו כמה שיותר מהר, 900 דונס ובעזרת השס גס להתקדם עס תכנית
מפורטת ואחר כך פיתוח. וגם אזור התעשייה פה, פה, במיתריס שהולך ליותר מהכפלה מבחינת
התבייע שלו. ביחד עס מה שרונן דיבר על הסכס המחצבות, מבחינתנו אלה העוגני ההכנסות
המרכציים שאנתנו יכוליס להתעסק בהם. כדי לבטט את המועצה כלכלית טוב יותר ולאפשר לנו
לתת יותר איכות חייס לתושבים.
שמעיה ברקוביצ: מי מנהל את וה: החלייפ
אלירם אזולאי: כן, מי שמנהל את שלושת אזורי התעשייה ברמת התכנון ובעזרת השם גס אחר
כך בפיתוח ובניהול זה החלייפ
שמעיה ברקוביץ: ולגבי מיתרים יש קו כחול!
אלירם אזולא*: כן, קיבלנו קו כתול ואנתנו עכשיו בתכנון להכפלת התבייע. או בעזרת השס באמת
לעוד שנה מלאה תעשייה למען תושבי הר חברון, אני חושב שגס חדוות העשייה שנמצאת פה
במועצה ובשותפות עס היישוביס ובעבודה העניינית והמועילה פה במליאה, נותנת פה את
התוצאות ובסוף בסוף בסוף גה עבודה של הרבה מאוד אנשיס. כדי שההר הזה יתפתח וברוך השם - 10
אנחנו נמצאיס בתקופה של ברכה גדולה. אנחנו מקוויס שמפה אנחנו באמת רק נלך ונעלה. א
לפני שאנחנו מצביעים, אז שני דבריס.
אורי הודוביצ: רגע, אפשר למחוא כפיים
אלירם אזולא*: לפני שאנחנו מצביעים, שני דבריס. אחד, אס יש חברי מליאה שרוציס להתייחס
או נעשה סבב בשמחה והדבר השני במסגרת ההצבעה על התקציב, במסגרת ההצבעה על התקציב,
בעורת השם, אני מקווה, שנצליח לגמור את 2025 גס עס עודף ולכן אני רוצה שנקבל החלטה
שככל שנסייס את 2025 בעודף, העודף הזה ילך לקרן עודפים ובעצס יתאפשר לנו מהקרן עודפיס
להחליט אחר כך מה לעשות עס הכסף הזה.
רונן כהן: מה: אבל הצבעה קמה ב
אלירם אזולאי: אנחנו נצביע על הכול. אנחנו הרי לפני ההצבעה, אני רוצה שנעשה התייחסויות
למי שרוצה.
-
07 | לשנת מנכ"ל
22
מועצה אזורית הר-חברון סז
לשכת מנכ"ל
קובי בן גרא: טוב, יש לי איזו מחויבות קטנה לסגור. אני לא יודע אס שמתס לב, תקציב הפיתוח
לא היה בשניס קודמות, ואני חושב שאה משהו חריג בכל מועצה אחרת. אני לא מכיר שהיה דבר
כזה. וה ממש ממש טוב ועוזר לסגור את כל התמונה השלמה של בעצס מה קורה בהר חברון, ואני
רוצה להגיד בכל הכבוד, כתבנו את וה בקבוצה של ועדת כספים, זה דרור, לרונן וכמובן לחן
הבטחתי לך שתופיעי בפרוטוקול.
אלירם אזולאי: עוד התייחסויות לגבי התקציב?
מאיר כהן: אני אשמח לפרגן. באמת אחד התקציבים שאני זוכר הכי שקופים, הכי מקצועייס,
לאט לאט, כל מנהלי המתלקות. המון שעות של בעיקר הדסק המקצועי יישר כת גדול.
דרור דותן: שתדעו לכס שחן אמרה לא לעשות את זה עס חברה חיצונית אלא לעשות את גה בבית,
לא הבנתי כמה עבודה זה הולך להיות לנו ומאיה פה מאחוריכס עבדה על גה לילות רביס, על
ההפקה הטכנית. אני חייב להגיד לכס שגס בבתינה המקצועית אין ספק שהלמידה הפנימית שלנו
הרבה הרבה יותר עמוקה בהקשר הזה. אז בסדר אנחנו הולכיס ומשתפריס גס בצה ברוך השם.
אלירם אזולאי: אז תודה לכולס
אורי הורוביץ: אני רוצה להגיד כמה דבריס. אחד, האמת שלחתי לכם את לפני כמה דקות. לדעתנו
המתלקה שצריך לתת לה יותר משאבים. כדי שתוכל לקרות הרבה מעבר למה שהציגה בתוכנית
העבודה זה מחלקת הנדסה לאור היקפי הפיתוח הצפויים בשנים הקרובות, והרצון שלנו כמו
שאמר אלירם. ולהגיש כמה שיותר בתים, כדי שלא יודע מתי, שיהיה בקיצור, שנוכל כל הגמן רק
לבנות ולבנות ולבנות. חוץ מתלס, שהיא כבר כל כך גדולה שחבל על כל שאר היישובים. ולכן
חשבנו ודרור :גיד על זה אחרי ה מילה, שצריך לאפשר למחלקת, למחלקת ההנדסה על התוכנית
שלה במידה והיא תידרש במעלה שנת העבודה, לאשר לה עוד הרחבה של התקציב, מאיפה עוד
מעט, דרור יגיד. הדבר השני, אה צריך באמת לברך, לברך את כל מי שפעל מאלירס דרך דרור
וכולי, על המאמף המועצתי להגדלת ההכנסות. וה לא דבר שמובן מאליו. אנחנו, כשהתחלנו
וראינו מה היה פה ב-18 ו-20 וכוי, סוגיית ההתייעלות התפעולית, אנחנו ערכנו איה שהוא מהלך,
לבדוק את הנושא של רכביס חשמליים, יכול להיות שאיפה שהוא נקרא סוף 26י, אנחנו ככה
ממליצים לא לפחד ולקבל החלטה שבהנחה שבאמת נראה את ההתייעלות, נקבל החלטה נוספת,
בתבייר כמובן וכולי, לקחת הלוואה נוספת ולהרחיב עוד את ה... במאמצ של ההתייעלות
במרתבים. יש לנו פה מחלקת יישובים, מחלקת פיתוח עסקי וכולי. וּה מחלקות שמתוקצבות על
ידי תוכנית המראה. תוכנית המראה היא לכמה שניס: שלוש שנים!
דרור דותן: עקרונית לשנתיים, אבל כיוון שלא השתמשנו בסכומים, היא תמרח לשלוש שניס
4
1
-
- שי | לשנת מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר-חצרון 0 רמת
לשכת מננ"ל
אורי הורוביץ: בערך שלוש שנים, זה אומר שכדאי שאנחנו כמליאה, חברי המליאה והמועצה,
אנחנו נשים עין ונראה, מה התפוקות של המחלקות האלה והאס אנתנו לקראת 27, אולי 28, לא
יודע, אולי נראה לי ב-27 יצטרכו פה להסתכל על זה. כמה משקיעיט בהם, אס משקיעים בהס,
כמה משקיעים בהם, בסדר! זה לא איזה דבר מובן מאליו שהקמנו מחלקת יישובים, אצ עכשיו
היא חייבת להמשיך. צריך לראות מה התפוקות שלה, ההיתר, הפחות וכולי. והדבר האחרון,
באמת ישר כוח גדול על מתלקת קשרי חוץ, אבל גס זה, כל האמן להסתכל על מדדים. והדבר
האחרון, אחרי שאלירס ודרור הראו לי, כי עסקתי פה בשיחות עם אנשים, יישר כוח לכל
המחלקות ששמנו את השלטיס האלה בחוץ, ובכל שלט באופן מובהק, ממש ברור, מדדים. מי ש,
איפה עוזי, לא יודע על זה, לעשות ככה וככה פחים כתומים, ככה וככה גה, וזה משהו ש, באיס
בעוד חודש, בעוד שנה ועוד ּה, אפשר לראות, עומדיס במדד, לא עומדיס במדד, אולי צריך עוד
תקציב, אולי צריך להפסיק תקציב וכולי וכולי, נשאר פער גדול לכולם.
דרור דותן: אני רק אתייחס לנקודה שאורי העלה ואני עניתי גם בוועדת כספים אבל גם דיברנו
על וה לפני כן. והסברתי לאורי שהבעיה, לא הבעיה, האתגר הגדול שלנו באגף הנדסה הוא לאו
דווקא תקציבי כיווןו שצריך לומר שזה אגף שנהנה ובמיותד בשנה האחרונה, אחרי פעולה מאוד
אינטנסיבית כאן, גס של אלירם, גס דוד. מול משרד השיכון, מתקורות שמשרד השיכון נותן עליו,
ככה שבעיה כספית זו לא הבעיה שלו. יש לו יותר בעיה ארגונית שנובעת מכך שקשה מאוד לגייס
בעלי תפקידיס מקצועיים בשכר של השירות המוניציפלי. ולכן הלכנו לאיוושהי תוכנית ארגונית, 12
שאני באופן אישי גס כתבתי אותה וגס מוביל אותה, איך אנחנו בעצס מייעלים גס את מחלקת
הביצוע וגם את מחלקת התכנון ככה שיהפכו להיות אפקטיביות ומשמעותיות יותר. בעורת השס
אנחנו נמצאים עכשיו במכרו למתכנניס כדי להעביר תכנוניס החוצה ולהוריד את העומסים כאן.
הבעיה היא לא תקציבית. יחד עס וּה, כיוון שאורי העלה את הסוגיה, אני מבקש מכס שנשים את
זה כחלק מהפרוטוקול, שככל ונראה במהלך השנה שאגף הנדסה זקוק לכספים נוספיס, אנתנו
נעלה את ה כאן כבקשה לתבייר, לא נפרוץ את התקציב, אלא אס כן יהיה לנו איזושהי מסגרת
תקציבית, שממנה נוכל לעשות הסטה בין סעיפי תקציב. אבל לא נפרוץ את מסגרת התקציב
השוטף, אלא ניקת בתבייר, אם אתס ווכרים, בשנת 24י עשינו משהו דומה, בתשלוס ליישובים.
אזגם פה זו ההמלצה שלי וכשהיא תובא לכאן לתבייר אז היא כמובן תהיה החלטה שלכם להצביע
בעד או נגד לאור דבריו של אורי שאני מסכיס איתס. על הצורך בחיווק האגף הזה, אני חושב
שיהיה כאן תמימות דעיס או רוב לדבר הזה.
אורי הורוביצ: יישר כת גדול.
דרור דותן: טוב, אנחנו מעליס עכשיו,
--
יי | לשנת מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון מ
לשכת מנכ"ל
אלירס אזולאי: יש עוד התייחסויות בנושא התקציב!
אריאל שרגא: וה שהחלייפ, דובר פה שחילקו תרומות מהחלייפ, אנחנו לא מדבריס עכשיו על
החלייפ, אבל לא בטוח שחילוק תרומות זה דבר נכון . שוב פעס, רק חלק דיבידנדים, לא עשינו
דיבידנדיס ליישובים, ככה להבנתי.
דרור דותן: טוב, לגמרי. אולי וה לא היה המינות.
אלירם אזולאי: יש עוד התייחסויות בעניין התקציב! רגע לפני שאנחנו מצביעיס אנחנו נעלה את
התקציב, אחרי התקציב אנחנו נעלה את האצלת סמכויות
דרור דותן: זה ביחד, אני רק מסביר שוב פעס כאילו בשביל מי שלא זוכר, כי כל שנה יש פה ושם
שאלות. מסמך האצלת סמכויות זה בעצס המסמך שמאפשר לנו, באופן פורמלי להעביר כספים
ליישובים בגין פעולות שאנתנו בעצס מעביריס להס את הסמכות לביצוע. המסמך הוא והה משנה
לשנה. הוא לא קשור לאותו מסמך חלוקת הסמכויות שיש בין המועצה לבין היישוביס שעליו
הצבענו ביחד. והתקבל על ידי היישובים. אלא הוא הדרך הפורמלית ולכן הוא בעצס צמוד
להצבעה על התקציב. אנחנו גס מצביעיס על האצלת הסמכויות. אלא אם כן באמת יש לי כאן
מישהו שהתנגדות ורוצה להפריד. אנחנו כבר נמצאיס בזה ביחד. יש איוה עניין להפריד את זה!
לא, לא, וה חלק מה בסדר. אפשר לאשר את התקציב, 13
אלירם אזולאי: אז חבריס, אנחנו מאשריס את התקציב. כן, כן. אנחנו מאשריס את התקציב
המוצע לשנת 2026, כולל תקציב תקן כוח אדס שהוצג. בספר. מי בעדז נמנעים?, נגד!, תודה, עבר
פה אחד. תודה רבה.
| החלטה: המליאה מאשרת את תקציב 2026 עפייי ספר התקציב שהוצג במליאה
| אושר -פה אחד
דרור דותן: 2 דבריס פורמלייס קצריס. אה סליחה, האצלת סמכויות.
אלירס אזולא?: אנחנו מצביעים על האצלת סמכויות. האס יש מישהו: האצלת סמכויות, מי בעדו
נגד! נמנעיס! תודה, עבר פה אחד.
החלטה: המליאה מאשרת את מסמך האצלת הסמכויות
אושר - פה אחד
-
יו | לשנת מנב"ל
2(
מועצה אזורית הר-חברון זמ
לשכת מנכ"ל
דרור דותן: טוב, סיימנו את המליאה שלא מן המניין לאישור התקציב. אני מבקש לפתוח את
מליאה 9-25 שבה אנחנו נעבור על שני דבריס. טכנייס ולאחר מכן יש את הצגת תוכנית הר חברון
8 על ידי רון שכנר והדיון על הישיבה התיכונית. שני הענייניסם הטכנייס, הראשון הוא כמובן
אישור פרוטוקול מליאה, מה!
אלינור נחום: אישור פרוטוקול 126
דרור דותן: לא, הוא עדיין לא הראשון של 26', זה יחיה לכס עוד שבועייס בערך לדעתי. אישור,
אישור פרוטוקול מהמליאה הקודמת. דרך אגב, הייתה שס תקלה. אני מודה למי שעובר על
הפרוטוקול וראה את התקלה ותיקן. לא, הפעס לא קובי. הפעס קריאה בכתב, לא ב-41, לדעתי.
אז אני מבקש לאשר את הפרוטוקול הקודסם. האס יש מתנגדים! את הפרוטוקול. נמנעיס! עבר
פה אחד.
| החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 8-25
| אושר -- פה אחד
אלירס אזולא?: הנושא השני, ובכל זאת אני אקרא לגבי קרן עודפים, אנחנו צריכים להצביע על
%אה, על קרן עודפיס בנפרד! כן. טוב, אז אנחנו מצביעים רגע על קרן עודפים. כן, כן. על קרן עודפים
שבעזרת השם, אולי, בעורת השם, אס תהיה לנו ברכה יפה ויהיו יתרות מ-25, אנחנו מקבלים
החלטה להעביר את גה לקרן עודפיס. האס יש מתנגדים: נמנעיס? תודה, עבר פה אחד. 14
החלטה: המליאה מאשרת במידה ויהיו עודפיס בביצוע 2025 היתרה תועבר לקרן עודפיס
אושר - פה אחד
דרור דותן: טוב, הדבר הנוסף שרצינו להעלות זה ביקשנו להעלות תבייריס תגיגייס. אומנס יש
כאן שניים שהם כן הלוואת פיתוח, מיד נגדיל. יש פה שנייס, את יכולה להגדיל?
דרור דותן: ה גס לא יותר מדי מורכב. יש כאן שתייס שהן הלוואות פיתוח שנוגעות, אחת לחובה
שיש לנו בעקבות תרגיל אש שנעשה בסנסנה, שאנחנו צריכיס להשקיע שמה במערכות גילוי אש
בבית ספר תמרים. אנחנו עובדיס מול משרד התינוך לקבל את הכסף, אבל כיוון שאין לנו אמן
בנושא כזה של בטיחות ואנחנו רוציס לעשות את זה, אני מביא את זה כרגע כהלוואת פיתוח, ככל
ויהיה כסף כמובן שאנחנו נעדכן את התבייר, ככל שיהיה כסף ממקור תחיצוני. השני ה הצטיידות
למיתייר שקראתס עליו גס בתוכניות העבודה של הרווחה. גס פה ההצטיידות היא בעיקר קודס
כל גדר חיצונית שאנחנו מחויביס כדי שנוכל להתחיל להפעיל את זה והצטיידות בסיסית. גס פה
בעזרת השס כבר קיבלנו איושהו אישור ראשוני ממשרד הרווחה לקבל עוד כסף להצטיידות
עתידית, אבל את 150,000 שקל האלה, כדי שנוכל להטמיע ראשוני, אנחנו מבקשיס לאשר
להלוואת פיתות.
4
--
₪7 | לשנת מננ"ל
022(
מועצה אזורית הר-חברון |
לשכת מנכ"ל
מלבד זּה, יש כאן גס אישור על בית כנסת בסנסנה שקיבלנו מהמשרד לשירותי דת, מיליון שקל,
התקציב שלהס לבתי כנסת עלה. ברוך השס, בצורה משמעותית.
קובי בן גרא: הפעס זה בשקט
דרור דותן: להחזיר ולשכנע. ויש לנו כאן, שימו לב, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 7 פרויקטיס של סקר קו
כחול ממשרד השיכון והבינוי. בסכומים שאני לא מכיר שנראו בשנה אחת בכלל ההתיישבות א
תראו את הסכומים שיש כאן.
אלירם אזולא?: אני רוצה רגע להסביר לכם את המהות של הדבר הזה. מעל סוף שנות ה-80, מה
שנקרא, צוות פלי אלבק, שרוני שכנר יושב פה ועוד ווכר אותו, מעל, לא עשו סקרים כדי להכריו
על אדמות מדינה חדשות. מה שאנחנו מאשרים היוס הולך לתת לנו עוד סדר גודל של 6,500 דונס,
אדמות שהן היוס בכלל לא מוכרוות כאדמות מדינה, הן סקרים שנמצאיס צמודים ליישובים.
ובעזּרת השס עליהס הולכיס לעשות תהליך שיוכרזו כאדמות מדינה שיגדילו את היישובים.
אורי הורוביץ: רגע, מה עס ה של תלס: הוא כבר מתוקצב, מה שקורה עכשין!
דרור דותן: מה שקורה עכשיו וה כבר משנה שעברה.
155
אורי הורוביצ: או למה לא הגישו את מעלה חבר,
דרור דותן: צריך לראות אס ה לא בתקציב של שנה שעברה. זה בכל מקרה זה, חבריה, זה גם
וגם מה שאנחנו מקבליס ממשרד השיכון.
אלירם אזולא*: אנחנו הגשנו על כל היישוביס, משרד השיכון ומנהלת ההתיישבות
אורי הורוביץ: יכול להיות שהתשובה שלכם צריכה להיות אורי במעלה חבר אין סקר קרקעות
אלירם אזולאי: אני לא רוצה, אני אומר לך, אני לא יודע
אלקנה נוה: איפה הזה של מעון בסוף!
אלירם אזולאי: מעון לא קשור לוה, מעון מתוקצב ישירות במנהל אזרתי. אז אני רוצה לדבר רגע.
חברים, ורגע, ותכנון לאחר חברון, אתה רוצה להגיד על זה מילה?
אלקנה נוה: אני רוצה להגיד טעון זה היישוב היחיד בהר חברון שאין לו קו כחול בתוקף. היישוב
היחיד בהר חברון שאין לו קו כחול. ובגלל גה, אי אפשר לבנות בו כרגע. בגלל זה אני מציע
שתושביס יקבלו את זה.
4
-
₪7 | לשנת מנכ"ל
12(
מועצה אזורית הר-חברו| בת
לשכת מנכ"ל
אלירם אזולאי: אלקנה צודק וה בעבודה, הקוויס הכתוליס גה עבודה של המנהל האזרתי הייתה
עד לפני שנה. עברה לפני פחות משנה ואפשר לעשות את זה גם בזה. יאללה, תודה רבה. דבר נוסף
שהוא באמת מהותי. חבריה, תנו שנייה לזה. דבר נוסף אחרון שהוא באמת מהותי. יש חמש
רשויות שמאוד מאוד סובלות מנחל חברון שהוא הנחל הכי מזוהס במדינת ישראל. באר שבע,
עומר, מיתר, בני שמעון והר חברון. אנחנו לחצנו מאוד מאוד חזק על רשות המים. כדי שיהיה
פתרון מהמקור ולא רק מהסוף, מאיפה שהס התתילו לעשות את הפתרון ממיתר. באיושהו שלב
נמאס להס מאיתנו, והס אמרו לנו תקשיבו, קחו אתס את הכסף, תתכננו עבור כל הרשויות
ובמקוס שרשות המיס תתכנן עבור מדינת ישראל את הפתרון, אתס תיקחו את הכסף ואתם
תתכננו כי אתס, בעלי האינטרס הכי גדול ואתס תעשו את וה יותר מהר מאיתנו. ובעצס אנחנו
היוס מתכנניס במקוס רשות המיס פרויקט לאומי. של צנרור כל נחל חברון כולל נקודות בדרך
והמטרה וה שבעזרת השס כל הנחל הוה שהערבים מוהמיס אותו, יהיה מצונרר ורוב היישובים
של הר חברון ילכו אליו במערכת ביוב שבעצס תאפשר לנו כמעט בלי גבול לבנות. כי וה לא יהיה
מטיישיס קטניס שהמטייש קורס והמטייש נגמר והוא כבר לא מספיק לכמות יחידות דיור. וה
יהיה צינור שמספיק כמעט עד בלי די והדבר הוה הוא באמת יהיה בעורת השס בשורה גדולה. גס
לעניין הזה, שמנו את רוני שכנר כפרויקטור ואנחנו מצביעיס עכשיו על התבייריס האלה ואחר כך
עובריס לנושא של תוכנית.
אלקנה נוה: אני כן אשמת רגע לבוא ולהגיד את הדברים כי היה פה קצת ציניות. צריך להבין, יש 16
פה ישוביס שכבר מתוכנן להס קו כחול שני ושלישי ומתקדמים לעוד אזורים סביבם והיישוב
מעון באמת, אין לו קו כחול בתוקף והוא משוס מה נקבע כחול בסטואציה הזצאת. ובגלל זה אי
אפשר לקדם שכונות, ואי אפשר לבנות, ותושביס שרוציס לבוא ולהרתיב את הבית באופן לקבל
היתר בנייה, ואו אי אפשר לקחת משכנתא. וה באמת אירוע חמור. ועכשיו, להבהיר שינה
מהאירוע הזה עד שגה ייפתר. אני אומר את זה אולי בכאב ואולי בחוצפה. בעיניי לפני שמקדמיס
את כל הקוויס הכתוליס האלה לשאר היישובים, צריך קודס כל לפתור את האירוע של מעון. כי
לא הגיוני שיש פה יישוב,
דרור דותן: אחד לא תלוי בשני אבל.
אלקנה נוה: בסדר, אני רק אומר, יש פה אירוע שהוא סופר חמור, וזה מגה אירוע וחייביס לפתור
אותו כמה שיותר מהר, בטת עס הדבריס שאלירס אמר, שיכול להיות שהממשלה מתחלפת עוד
מעט וזה.
אלירס אזולאי: אבל שנייה, שנייה, כיוון שאנחנו פה לא מכיריס את הסוגייה, שנייה, ואתה מעלה
פה משהו, שהוא נמצא בתוך עבודה מאוד אינטנסיבית במעורבות מאוד אינטנסיבית של המועצה
4
-
77 | לשנת מננ"ל
72|
מועצה אזורית הר-חברון | גת
לשכת מנכ"ל
ושלי ושל מחלקת הנדסה ושל כולסם ואין פה מישהו עד לסמוטריצ' שלא מכיר את הסיפור של קו
כחול מעון, והוא נמצא כרגע בתוך הליך משפטי. כדי לגמור את הדבר הזה, ווה נמצא, לא, מה
שאני רוצה להגיד וה שנמצא, וה נמצא בתוך תהליך, שכולס עושים את כל המאמצים כדי להאיצ
אותו. ברור שזה, שנייה, שנייה, אלקנה, שנייה. ברור שזה לא קשור לתבייריס האלה ואנתנו לא
מתניס אחד בשני, וה בכלל לא שאלה. אבל גה נכון שאנחנו צריכיס לא לעזוב את הנושא הזה עד
שהוא יפתר ובעזרת השס אנתנו לא עוזביס אותו ולא נעזוב אותו עד שהוא יפתר.
אלקנה נוה: מה שאני רוצה להגיד בסוף כל חודש מספריס שזה עוד חודש ועוד חודש. לא, הערב
דוד קיבל את העדכון שזה יהיה עוד, בסוף ינואר יהיה עדכון מה קורה. אחרי שהוצג שבסוף 25!
זה מסתיים. אני, אני רוצה להביא את הדבריס על השולחן, שישמעו פה כולס את הסוגיה הזאת.
אלינור נחום: השאלה אלקנה, אס אתה יודע על משהו שאפשר לעשות מעבר למה שעושיס?
אלקנה נוה: וה לא תלוי בי וגס וה לא תלוי בעיני באלירס. ברור לי שהוא על ּה, ויש לנו על וה
הרבה שיחות ולא רק הוא.
אלירם אזולאי: אנחנו קצריס בזמן, בואו נתקדם. יש לנו פה את הדיון על הישיבה ויש לנו, יאללה,
קדימה חבריה, אנחנו מצביעיס על התביירים. יש פה מישהו נגדז נמנע! תודה. אושר פה אחד.
החלטה: לאשר את רשימת התבייריס המצייב 17
אושר - פה אחד
מה עוד אנחנו צריכיס לאשרז אה, רגע אני רוצה להומין את רוני, רוני, בוא שב, רוני: אה, תוכנית
8 דיברנו עליה ואנחנו רוציס רגע להציג גס את הרעיון המסדר שלה וגם את התהליך שקורה.
למעשה, התוכנית הואת היא תוכנית שגה אמורה לתת לנו את תכנית המתאר של הר חברון
כשמדינת ישראל תהיה בת מאה, וזה בכל הרבדיסם. זה ברבדיס של תשתיות, תחבורה, חשמל,
מים, ביוב, תיירות, חקלאות, התיישבות, ישובים חדשים, ישובים עירוניים, הכל מהכל, יש צוות
של 12 יועציס שעובדים על הנושא הגה מטעס משרד השיכון זה אחד מהתקציביס האכיפים
שראינו פה. ורוני הוא הפרויקטור שלנו כדי לקדס את התוכנית הזאת וביקשתי ממנו לבוא
למליאה ולתת סקירה לגבי התוכנית שהתתילה לפני מספר חודשיס ומתקדמת.
רוןו שכנר: טוב, ערב טוב. נעשה ככה ב-12 דקות. לא, אה הרבה יותר מדי. לא תחשבו ש, קודס כל,
אני מתרגש לשבת פה. אני 20 ו- תשע שנים, לא ישבתי על ישיבת מליאה לתקציב. אני חייב לומר
ככה כצופה מן הצד, להביא, בבקשה, ככה תס המקרה. כן, וה טוב שתראו את זה. אפשר להגדיל
את וה קצת: לא יודע, בסדר, בסדר. לא, לא, בסדר, תשלים. לא, לא. והו, עזוב אותו. או התרגשתי
לשבת, רביתי נחת. להעביר תקציב ב-40 דקות,
4
-
₪77 ו
מועצה אזורית הר-חברון ו
לשכת מנכ"ל
דרור דותן: טוב אג עשינו על גה הרבה עבודה.
רון שכנר: ה הפינאלה. אבל ממש מרגש לראות אתכס רובס יותר צעיריס. מאיר, אז הרבה יישר
כוח. תעשו ותצליחו, נעשה ונצליח. בעזרת השסם. תודה רבה. נתבקשתי על ידי אלירס לפני כמה
חודשים לחיכנס להוביל, את עבודת תוכנית האב של המועצה. נעתרתי לבקשתו צו, ולפני שבוע
גם קיבלתי על עצמי וחלק ממין העניין, קשור ולא קשור, ודאי קשור, אבל הפרויקט של נחל
חברון, שאלירס דיבר עליו בקצרה כאן, אולי תהיה דקה אפשרות להרתיב על זה. שמתי לפניכם
את המפה, כך נראית התמייא של מדינת ישראל. זו אחת התמייאות, כן, של ניודי שטחים. יש
הרבה תמייאות אבל ואת המסגרת שלהס ואתס יכוליס לראות שיהודה ושומרון ה כתס לבן,
טוב שלא כסף שחור, אבל זה כתס לבן, בתוך התמייא של מדינת ישראל. ואת אומרת, יהודה
ושומרון לא מחוברת סטטוטורית. לשוס דבר שקשור למדינת ישראל. לא לתוכנית הכבישים, לא
לייעודי השטחים, לא לתוכנית המים, לא לחשמל, לא לשום דבר. וכל מה שאנחנו עושים הוא
בעצס תוכניות, מקומיות, אזוריות שלנו, באמת באמת הן בסוף מתחברות והדוגמה הכי טובה
היא באמת זו של נחל חברון שדיבר עליה אלירס עכשיו, אז הביוב של, יש תוכנית אב לביוב במים
במדינת ישראל. ויש עליה את כל תוכניות סילוק השפכיס של המדינה. גס מה שלא קייס, אבל
לפחות יודעים לאן זה הולך. ותוכניות רב שנתיות גס מתקצבים את וה. והנה נחל חברון, שמפנה
שפכיס של אוכלוסייה של כ-600-700,000 תושבים, תלוי איך סופרים, שאנתנו מתוכס, אנחנו
תורמים הרבה. אנחנו קטניס בכמות, אבל רביס באיכות. בקיצור, זה סיפור. ואז מסתבר, לא רק - 18
שוה מזהס את ההקפיפר ובארות שוקת שמשקיס ואת כל הנגב המזרחי מזדהמיס ובאר שבע
אוכלת אותה. מיתר, אני לא צריך לספר לכם, אתס עובריסם במחסום ומריחים כמוני. בקיצור,
יהודה ושומרון וה כתס לבן בתוך הסיפור. הרבה שניס נעשו מאמציס וזה, אבל ואת שאלה שהיא
קודס כל מדינית, פוליטית. כי ברגע שמחבריס את מדינת ישראל פורמלית לתוכניות, אז זו בעצס
הכלת עירונות. אצ עכשיו לא משנה איך נקרא לזּה. מה אומרת תוכנית האב בשנתיים האחרונות
נעשתה עבודה גדולה. במימון משרד השיכון ובשותפות של משרד השיכון, חבל ירושלים. בעיקר
מי שהוביל אותה ה זמביש, והעבודה נעשתה מתחת לרדאר, כי לא רצו שהעסק יתפרסם, כי מיד
היו קופצים, אומרים רגע מחילים פה ריבונות. ולכן לגופו של עניין התוכנית הזאת עבדה בשקט
והיא ממש עכשיו בשלבי סיוס. תוכנית אב לכל יהודה ושומרון. מתוך התוכנית הצאת ובהר חברון,
התקדמה היוזמה לעשות תוכנית אב למועצה, כך שזה ממש התלבש כמו כפפה ליד, שעס סיוס
תוכנית האב על כל יהודה ושומרון, אנחנו כבר מיד מוכנים לעשות את התוכנית ולגזור ממנה את
התוכנית של הר תברון. ואכן משרד השיכון אישר את העניין הוה והר חברון היא המועצה
הראשונה. ביהודה ושומרון שבעצס התתלנו את העבודה וגוזרת את החלק שלה מתוך התוכנית
הגדולה. לצורך העניין עכשיו צריך להבין את החשיבות של העניין. תראו, שאמנס זאת לא תוכנית
סטטוטורית, היא תוכנית אב, אין לה סטטוס מהסיבות שאמרתי, מכל וה, אין לה תמייא, היא
לא תמייא.
4
-
7ב 7
מועצה אזורית הר-חנרון ות
לשכת מנכ"ל
היא תוכנית מנחה. תוכנית אב היא תוכנית מנחה, מה פירוש תוכנית מנחה: שהיא בעצס מהייבת
את כל משרדי הממשלה. חתוס עליה משרד השיכון. וה לא שאלירס לקח עכשיו איזה מתכנן שלו.
שיהיה מתכנן הטוב ביותר במזרח התיכון ויעשה תוכנית, היא לא מחייבת אף אחד. וכשאתה בא
לרשות המיס ואומר, אני מבקש לגוור את אספקת המים ל-20 שנה הקרובות, אז הוא יאמר לך
מי אמר! ומאיפה?, בסדר, אז עשית תוכנית. התוכנית הגאת היא תוכנית שיש לה משמעות. היא
תוכנית מנחה וזאת החשיבות הגדולה שלה. אז ישנס דבריס ש, אנחנו מעכביס או מעוכביט
מלפתת את היישובים. אלקנה דיבר על קו כחול, או וה דבר שהוא בידי אדס. אה לא משהו שעכשיו
טראמפ אמר רגע עצור. היו ימיס כאלה. היו ימיס שטראפ אמר אסור, לא טראפ, אבל קודמיו.
אס אין קו כחול אז אי אפשר לעשות אס אין פתרון לסילוק שפכים ליישוב שמסוגל עכשיו לקלוט
עוד 50 או 100 יחידות דיור חדשות ליישוב, התוכנית לא תאושר. אס אנחנו לא מקדמיס תוכניות
של תשתיות קדימה, אז כשמגיעיס לומן האמת ויש יזם ואפשר לבנות וזה, אי אפשר לבנות. ולכן
זאת החשיבות של התוכנית. ובתוכנית הזאת, ישנו צוות של, ישנה חברה ראשית בחברה בהנהלתו
של פרופסור יגאל סמיר שמתכנן עריס ידוע וגדול. הוא זה, הצוות בסיסו זה אותו צוות שעשה
את תכנית האב של יוייש, ויש באה חשיבות מאוד גדולה כי הס כבר בתוך העניין, הס בתוך
החומרים, הס בתוך הראש. יש צוות על ידו, בוות של למעלה מ-15 מתכנניס בתחומיס השונים
והתוכנית הזאת תתייחס לכבישים, וחשמל, ומיס, ותקשורת, לתיירות וחקלאות ולתכנון ערים.
זאת אומרת, הרחבת ישוביס והקמת ישוביס חדשיס. אני רוצה לומר מילה אחת בהקשר של
הישובים כי אנחנו ניפגש. מה התוכנית הזאת תאמר! התוכנית הואת בעצס תשים על המפה, | 19
שהבסיס של התוכנית אה אדמות המדינה הקיימות, אדמות הסקר, שהס עדיין לא אדמות מדינה,
אבל כמו שראינו כבר מתחילה העבודה, לא רוצה להרתיב את הדיבור עכשיו על סיפור אדמות
המדינה, אבל וה הבסיס העיקרי. ועל הבסיס הוה אנחנו עכשיו, יש לנו פוטנציאל גדול, אולי הכי
גדול ביהודה ושומרון, של אדמות שאפשר עליהן לתכנן ולפתח. ואת אומרת שהס שטתי 0 והם
בידינו. ומה שזה אומר, שעכשיו התוכנית הגאת תמפה את השטח כולו. איפה, איך הישובים יהיו,
איך הס יגדלו, לכמה הס יגדלו, איפה יקומו ישוביס חדשים. ישנה שאלה מאוד מרכצית על הפרק,
האס להקיס עיר חדשה בתוך תתומי המועצה. ויש היתכנות, יש פוטנציאל. יש איפה, חוות
תקלאיות, זאת אומרת, תהיה פה פסיפס של יישובים גדולים, יישוביס יותר קטניס, חוות
חקלאיות, שטתיס תקלאיים, שבסך הכל נרצה לראות את כל החברון מרושתת בהתיישבות, כולל
יעד אוכלוסייה שאנחנו מגדיריס שאנחנו רוציסם לראות בעוד 40 שנה, תג מתיר, תראו, לצורך
העניין הזה אנחנו נגיע ליישובים, יהיו שאלות. כבודת משקל. יש שאלות כבדות משקל. לדוגמה,
עס יישוב שיש לו, קו כחול, לא מעון במקרה הזה, אבל אני מקווה שמעון בקרוב, ניקת את בית
יתיר אז יש לו קו כחול של 3,000 דונס, קרקע כתול של בית יתיר. התבייע היא על 450 דונס. בסדר,
אז יש לנו חובה להרתיב על זה, אבל עכשיו, היישוב בית יתיר ישאל שאלה מאוד חשובה.
4
><
יו | לשנת מנכ"ל
0(
הועצה אזורית הר-חצרון | זמ
לשכת מנכ"ל
האם הוא רוצה לגדול, להיות *ישוב שמנצל את כל 3,000 הדונס ואז הוא יהיה יישוב של 10,000
נפש, או שהוא רוצה להישאר יישוב כפרי, קטן, לא יהיה תמיס ונעיס של 500, 600 וכל תשובה
תהיה לגיטימית, אלא שאולי יכול מצד אחד להחליף 3,000 דונס ולהגיד אני נשאר, כ-400-500
נפש. כי אז אפשר יהיה לבוא ולומר, אוקיי, אז בוא נגדיל את תחוס היישוב, בית יתיר, ולידו יקוס
יישוב נוסף, יישוב גדול. ואת אומרת, אלה שאלות שאנחנו בסוף נגיע אליהן. יש יישובים, קיבלו
החלטה שהס רוצים להיות יישובים מאוד גדוליס וזה בסדר, אני לא יודע אס הס מביניס את
המשמעויות של מה שהס התליטו. ונצטרך להגיע ולבדוק ולשבת ולדון ולעיין בעניין הוה. אבל
בסוף, אלה שאלות שאנחנו נגיע אליהן. מה השילוב שבין תיירות לבין יישוביס. מה השילוב של
אזורי תעשייה לבין זה. האס בכל מקוס אנחנו רוצים בנייה רוויה או אנחנו רוצים בנייה יותר
פתוחה. האס יש שטחיס פתותים שאנחנו רוציס להשאיר אותס לשמורות טבע, שטחים פתוחים,
שטחים תיירותיים, או שאנחנו רוצים גם שס, יש פה שאלות מאוד מהותיות. שהתוכנית הואת,
בעצס העבודה הואת, תיכנס לעומק, תצלול ותיתן בעזרת השם גס את הפתרונות. מזה ייגורו
כמובן כל ענייני התשתיות. כבישים. יש לנו חיוס שני כבישי אורך ראשייס. שאתם מכיריס אותס,
עם שני כבישי רוחב אפשר לומר. אנחנו צריכיס פה לפחות עוד שניים שלושה כבישי רוחב, אולי
עוד כביש אורך אחד, מרכצי, אני סתם לצורך הדוגמה, נותן כביש מספר 80, מי שמכיר, מי שר\,
מתל ארד, תל קריות, רצ במדבר מתחת לאוס דארגי ויוצא בסוף לבקעת אורקאניה ממוסא
ומתחבר לכביש 1 ולירושלים.
20
אורי הורוביצ: כל היסטוריה.
רוו שכנר: בבקשה!
אורי הורוביץ: יש כבר כביש כזה.
רוו שכנר: הוא קיים.
אורי הורוביצ: לא אנחנו סללנו.
רון שכנר: צריך קצת לשכלל אותו.
דרור דותן: גס מדבריס עליו כבר כביש 8,לא 80.
רון שכנר: טוב, טוב. בוא נגיד, בקיצור, אני מביא אותו כדוגמה, ואת מהפכה. מה שיקדם אותו
בעיקר, וה אם יהיה שדה תעופה בינלאומי בנבטים, כן או לא. יש פה התרחשות אווריות שלא
תלויות בנו, אבל יש להן השפעה. מאוד כבדת משקל עלינו. זהו, וה בכמה מילים. לסיפור הוה
אנחנו נכנסיס. אנחנו מעריכיס של סדר גודל של שנה וחצי, שנתיים, להגיע,
4
-
יי ] לשנת מנכ"ל
1272
מועצה אזורית הר-חברון ו
לשכת מנכ"ל
כי בסוף נשים טיוטות על השולחן, נצטרך להתלבט, ההתלבטויות עם היישובים, התלבטויות בין
האלטרנטיבות, להגיע לאיוה שהס מסקנות. בסוף תוכנית שתחתם וכמו שאמרתי, היא תהיה
תוכנית מחייבת. תוכנית מנחה. גסם אס היא לא סטטוטורית. זהו. או עד כאן. על הקו הירוק,
תראו, במסגרת הסיפור הזה, תראו, קוריס כמה דבריס במרתב שלנו. עכשיו צריך להבין שתוכנית
כואת היא גם מתייחסת לשכנים, לא רק לנו. אנחנו לא חיים פה לבד. או קודם כל יש לנו פה איוה
0 אלף ערביס שחיים בתוכנו. איך אנחנו מתייחסיס לסיכון נחל חברון לדוגמה מסוימת, של
תשתית מאוד מרכזית ומשמעותית שבסוף שותפים לה גס שכנינו הערבים, לא נכנס פה לבעיות
המימון כי הס צריכים לממן את העיקר ואנחנו את הזה, ויש דרכיס איך לממן את וה, בעיקר
מתקציבי קיזוז המפעים שמדינת ישראל גובה להם. עבורס. אבל גס הסיפור של השכניט
מסביבנו. בבקעת ער 8 הולכיס להתרחש דברים מאוד משמעותיים. בשנה שנתייס הקרובות,
תוכנית שכבר קיימת 20 שנה. הקמה של ארבעה חמישה ישוביס חדשים, שלושה מתוכס בשנה
הקרובה, בעורת השם יעלו לקרקע. כל המרחב שבקעת ערד, מרחב המחייה שלנו, הגדייש של הר
חברון נמצא שס, וההתיישבות הזאת היא התיישבות שבסוף אין ספק שהעורף, האמיתי שלה ה
הר חברון, מה שאומר שבעצס הקו חירוק מטשטש. ואת סוגיה שאנחנו כבר נדרשנו אליה, לפני
שמונה שניסם הייתי מעורב בכובע אחר שלי, שעסקתי בהקמת הישוב חירן, אבל הוא היה קשור
גס למועצה. בנוגע להר חברון, לגבי הישוב לבנה, הישוב לבנה חלקו,
נעמה פוליאקוב: כשמתי הזיזו את הקו, יש חלקים שנכנסו. 21
רון שכנר: כן, אבל את הקו אי אפשר להציו ככה. אפשר לבטל אותו. אי אפשר להציו אותו ולבנה
חלק מהבתיס נמצאים בתוך יהודה ושומרון וחלק מדרוס, בתחומי מדינת ישראל הריבונית. דבר
שיוצר בעיה מאוד קשה, בעיות קשות, לא ניכנס כרגע לעומק, סוגיה שעד היוס לא הכריעו בה.
לא הכריעו והשאירו אותה תלויה באוויר. אבל ביטול הקו הירוק, ומועצה אזורית הר חברון
שבעצם, יושבת גס כאן וגס כאן, זה כמובן נוגע לבעיה המדינית של ביטול הקו הירוק וזו הבעיה
העיקרית. יש פה בעיה משפטית בדין הבינלאומי, אבל אנחנו גס עס וה מתעסקים במסגרת
התוכנית הזאת עם ה, עם העיניים והלב, גם על זה. באופן טבעי מועצה אזורית הר חברון הייתה
צריכה להגיע עד כביש 31, כביש ערד, צומת שוקת. כולל חירן, דרור, היישוב החדש, כולל
היישוביס בבקעת ערד וכל מה שבדרך. מסיבות שאנחנו מכיריס אותן, אנחנו עס קו שמפריע לנו
באמצע, אבל גס זו סוגיה שאנחנו ניכנס ונבדוק אותה לעומק. עד כאן
אלירם אזולאי: תודה לרוני. יהיו לנו עוד הליכיס של שיתוף ציבור, שהראשון שבהם, יותר נכון
שיתוף יישובים, במהלך החודשיים הבאיסם עוד כחודשייס, אנחנו מתכנניס להביא את הטיוטות
הראשוניות של כל העבודה של המתכנניס ליום שבו אנחנו מזמיניסם את כל הנהגות היישובים,
החל מבעלי התפקידיס ביישובים, מוכיר, רכות קהילה, כל בעלי התפקידים, חבר המליאה,
מזּכירות, ועדות תכנון.
4
-
.--- יי | לשנת מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון 00 הת
לשכת מנכ"ל
כאשר המטרה היא להציג להס את טיוטת התוכנית, לקבל התייחסויות ראשוניות מהיישובים
וגס להושיב אותס ביחד בחשיבה על אשכולות יישובים. זאת אומרת, יישוביס שנמצאיס סמוכיס
אחד לשני. ישבו ויתכננו ביחד עס המתכנניס ויקבלו כל מיני התייחסויות והיוס הזה יהיה יוס
מאוד מאוד משמעותי גס עבורנו וגס עבור המתכנניס. כדי להמשיך את העבודה הזאת בצורה
שהיא יותר מדויקת לאיך שהיישוביסם רואיס את ההתייחסות לתכנון הזה. אג תודה רוני ובעזרת
השס אנתנו עוד נידרש. תודה רבה רוני.
רון שכנר: עוד מילה אחת אבל רעות מזכירה לי, מאוד מאוד חשוב לנו כדי להתקדס בעבודה,
הישובים קיבלו עבודת מיפוי, וה טפסים של מיפוי, שאלות מאוד חשובות, כי התומריס של
התשובות שלכס בשאלות האלה, חשובות לנו לצורך ההתייתסות לתכנון. לא כל היישובים שלחו.
או אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל אני מבקש מכם כנציגי המליאה, אתם חוזרים, תשאלו את
רעות מי כן ומי לא, ומי שלא, אני מאוד מאוד מבקש שיישוב שלא שם, לעשות כל מאמצ עד יוס
ראשון לשלוח לרעות את דפי המשוב. כרמל שלחו למיטב ידיעתי. כן, בקיצור, אני מאוד מבקש
שאחרי ה תבדקו את זה. יישוב שלא שלח, לדאוג שישלחו לנו, ה מעכב אותנו בעבודה.
אלירם אזולאי: תודה רבה. תודה חברים, אנחנו עוברים עכשיו לנושא של הדיון הפתוח בנושא
הישיבה התיכונית ועושים את זה למטה כיוון שיש לנו הרבה תושביס שמגיעים ורוציס להיות
שותפים לדיון. אז אנחנו, ארגנו לנו למטה באולס. אנחנו נעבור לשם. 22
דרור דותן: אנחנו נתחיל שס, לא, לא חוזריס לפה. אנחנו שס, נתחיל ב-20:15 כדי שמי שצריך
עוד לעבור רגע בשירותים, 20:15 אנחנו נתחיל את הדיון באולס הכינוסיס שנמצא קומה אחת
מתחת.
אלירם אזולא?: ערב טוב לכולס, הישיבה תתנהל בצורה הבאה. אני אציג בצורה קצרה את תמצית
הדיון והנושא. ואחר כך אנחנו נפתח את זה להתייחסויות, קודס כל של חברי מליאה ואחר כך
של מי שלא חבר מליאה.
אודי הודוביץ: מבחינתי אולי שווה רק לעשות צוות של כל חאורתיסם
אלירס אזולאי: בבקשה, אתס רוציס לעשות סבב.
אורי הורוביץ: אתה רוצה להציג את עצמך: אתה נציג ההוריס, אתה נציג ועדת היגוי.
מיכאל הראל: שלוס לכולם, ברוכיס הבאיס למליאה. שמחים סוף סוף לראות פה את אורי
הורוביץ ממש שמחים להיות לכבודך
- יו | לשכת מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר-חברון ות
לשכת מנכ"ל
אלירם אזולאי: ועכשיו אתס מביניס כמה כיף לנו במליאה. אתם יודעים מה, בואו נעשה איושהו
סבב קצר ואז נתחיל. דוד, בכבוד.
דוד סעייד: אהלן, ערב טוב, דוד סעייד, רמייט ראש המועצת.
עוז הורובי+: עוז הורוביץ רמייט, אני גס רמייט בעבודה שלי, משקיף של עשהאל
*פעת סולומון: ערב טוב, אני יפעת מנהלת מחלקת חינוך
אבנר חדד: אבנר חדד חבר מליאה משמעה
נעמה פוליאקוב: נעמה פוליאקוב חברת מליאה מליבנה
אור מעוז: יוייר ועד הוריס של חטיבת סוסיא
הילה שטרית: הילה שטרית ועד הורים דביר ואור עתניאל מטנא
שרי שומרון: אני שרי שומרון גס מטנא ועדת היגוי ומנהלת חינוך
יוסף בר חי: יוסף בר חי נציג מליאה של סוסיא 23
מיכאל הראל: מיקי הראל נציג מליאה תלם
אלי שפר;: אלי שפר
טל רחמני: טל דוברת המועצה
רעות מעודה: רעות מנהלת אגף ישוביס
אלירם אזולאל: רויטל שארגנה את כל הערב הזה והמליאה והודמנות להגיד לה תודה רבה.
אפרת ז'הן: אפרת דהן, מעתניאל יושבת ראש ועד ההורים של דביר.
שולמית זלצר: אני שולמית זלצר מסוסיא ואני יושבת ראש ועד ההוריס של האולפנה האצורית.
רוני: אני רוני מסוסיא, אני אמא של תלמיד מהישיבה
שיראל הגר: אמא של תלמיד
-
7 | לשכת מנכ"ל
02
מועצה אזורית הר-חברון .תח גת
לשכת מנכ"ל
עמרם: עמרס, אבא של תלמיד.
רחמים: אבא של תלמיד
ישראל מלמד: ישראל מלמד מאור עתניאל, מעמותת אור עתניאל
%: אבא של תלמיד מיתיר
אע: אמא של תלמיד
ידידה מלמד: ידידה מלמד נציג מליאה בית חג'ייי
אהרון מלכה: ארהליה מלכה ועדת תינוך של המועצה וועדת היגול
מאיר כהן: מאיר נציג מליאה כרמל
אלקנה נווה: אלקנה נווה נציג מליאה מעון
אלינור נתום: אלינור נתוס נציגת מליאה עתניאל
קובי בן גרא: קובי בן גרא נציג מליאה בית יתיר. 24
אורי הורוביץ: אורי הורוביץ נציג מלא מעלה חבר
אלעזר כהן: אלעור כהן נציג מליאה של טנא עומריס
ניר בלושטיין: ניר בלושטיין נציג מליאה מטעס סנסנה
אלירם אזולא?: או אני רוצה להגדיר את המטרה של הערב הגה ושל הדיון האה. המטרה שלשמה
התכנסנו הוא דיון רחב בנושא הישיבה התיכונית האגורית. במליאה הקודמת הנושא עלה ועלו
הרבה מאוד שאלות, לקתנו את השאלות האלה, עשינו שיעורי בית ולמעשה הדיון הגה בא לתת
גס מענה על שאלות שעלו. ומבחינתי המטרה המרכזית של הערב הזה היא לצאת מכאן עס
הסכמה רחבה, בסופו של דבר, הישיבה התיכונית האזורית שהיא יעד ששמנו ואנחנו הולכים
להקיס בעזרת השס בתשפייז, היא תקוס בעזרת השס והיא יכולה לקוס ללא קשר לשאלת
ההרשאה התקציבית שיש לאור עתניאל לבנות את הישיבה שס שניתנה כבר ב-2018. ההחלטה
הוזאת ניתנה כבר אז ולמעשה אנחנו יוצאיס למהלך שהוא מהלך גדול עבור תושבי הר חברון
והקמת הישיבה התיכונית האקסטרנית, יש לו משמעויות כלכליות כבדות, ויש לו גם משמעויות
גם ארגוניות ותפעוליות שלנו כמועצה.
/
-
.יו | לשכת מנכ"ל
02|
מועצה אזורית הר-חברון ו
לשכת מנכ"ל
כיוון שאה מוסד שאנחנו הולכיס לקיים כישיבה תיכונית אקסטרנית. פחות או יותר כמו שאתם
מכירים את האולפנה, היוס שנותנת מענה לרוב תושבי הר חברון והמטרה ה שבסופו של דבר
יהיה לנו גם וגם, לא או או. אלא שבאמת כולס ישמחו במהלך הזה. בסוף אנחנו כמועצה, אנחנו
כחברי מליאה, אני כיושב ראש המועצה, המטרה שלי היא לתת מענה לחינוך לכולס, לא אתד על
חשבון השני ואנחנו רוציס שכולס ישמחו במהלך הזה. בסופו של דבר הערכיס המרכציים שעליהם
אנחנו מגדליס את הילדים שלנו כאן בהר חברון, צריכיס לבוא לידי ביטוי גס בהחלטות קשות
כמו אלה. האחדות, הפשטות, העין הטובה, טוב הלב. בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על כסף,
ועל הרשאה תקציבית שזה היה הנושא שפתת את הדיון הזה במליאה הקודמת, והבקשה לפתוח
את הדיון הזה. ואני אומר לכס רגע, מה שנקרא אני מתחיל מהסוף, אנחנו גס נעבור על הדבריס
שקצת, על שאלות והנושאיס שעלו בדיון מליאה הקודם. בסופו של דבר, האחריות התקציבית,
להביא את התקציב הזה לבינוי של הישיבה התיכונית, הוא בראש ובראשונה עליי ואני לוקח את
האחריות הזצאת, ואת אחריות כבדה, היא לא פשוטה, אבל אני יודע שבסופו של דבר החינוך שלנו
כשאנחנו עושיס אותו בתוך הבית אנחנו משקיעיס בגה את מיטב כספנו. ואת אותו דבר אנחנו
עושיס כאן במועצה ולכן המטרה שלי היא שנצא מכאן עס הסכמה רתבה, עס כבוד הדדי, עס עין
טובה ועס הבנה שבאמת באמת אפשר לעשות את וה גם וגס וזה לא או או אחד על חשבון השני.
אני רוצה ברשותכס מאוד מאוד בקצרה לעבור על הנושאיס שעלו במליאה הקודמת כיוון שעלו
הרבה שאלות. אני לקחתי אותם לעשות שיעורי בית ואמרתי שאני אעלה את השאלות האלה
במהלך המליאה הזאת ויצטרפו פה עוד חבריס ותושבים נוספים. אז אנחנו נעשה את זה בקצרה | 25
כיוון שאני, מעריך שכל מי שמגיע לפה מגיע עס איושהו ידע לגבי הישיבה התיכונית האזורית
ואחר כך גס ניתן את ההתייחסויות כמו שאמרתי לחברי המליאה ואחר כך גס לתושבים ולנציגיס
הנוספים שהגיעו כאן. או למעשה ההחלטה הזאת על הקמת הישיבה התיכונית האוורית התחילה
פחות או יותר להתגלגל לפני כשנה וחצי. הייתה לנו התלבטות גדולה האס לעשות אותה בתשפייו
או בתשפייז, עשינו עבודה מקצועית. אני ברשותכם מקצר, הקמנו ועדת היגוי, ועדת חינוך דנה
בוזה, היו הרבה מאוד דיוניס מקצועיים ולמעשה במהלך הדרך גס בחרנו ראש ישיבה שזה הרב
יאיר רוזנברג, אנחנו נמצאיס עכשיו בתוך הליך של מכרו רשת, המכרז באוויר, יש לו מעט רשתות
שמתעניינות ופונות ומעוניינות להפעיל ולהיות חלק מההקמה איתנו בישיבה הזאת. ולמעשה
ההחלטה היא להקיס את הישיבה התיכונית האזורית כאן במיתריס. ואת לא הייתה ההחלטה
המקורית. ההחלטה המקורית דיברה על הקמת ישיבה תיכונית אוורית, בעתניאל, בתוך אור
עתניאל. אני חשבתי שניתן לחבר בין הדברים. עשיתי מאמציס מאוד מאוד גדולים. בסופו של
דבר יש פה שתי הוויות שהן שונות, אחת היא פנימייתית והשנייה היא אקסטרנית. ולמעשה גס
ועדת ההיגוי, גם ועדת חינוך, גס ראש החישיבה המליצו שהדבר הגה יהיה בנפרד ולכן, למרות
שאני אומר לכס ברמה האישית מאוד מאוד רציתי שה יהיה ביחד, זה לא עובד ולכן אנחנו רוציס
להקים את זה במיתריס גסם וגס. גס במיתרים יש לנו את המטוף תחבורה כאן. יש לנו כאן את
אולס הספורט, שהסם יוכלו ליהנות ממנו.
4
-
7 ללה
מו עצה אזורית הר-חברון 0 שת
לשכת מנכ"ל
אלי שפר: לא לא לא
אלירם אזולאי: יש לנו פה מיקוס מרכוי וכן, כן. ואני רוצה ברשותכס לעבור על השאלות
המרכציות שעלו בישיבה הקודמת. אצ לגבי מיקוס חישיבה, עלתה שאלה למה להעביר את הקמת
הישיבה לאזור המועצה במלתרים. אצ כמו שאמרתי לכם, ועדת ההיגוי וועדת חינוך המליצו שוה
יעבור למקוס ניטרלי, שזה לא יהיה בתוך יישוב כדי לאפשר והות עצמאית וברורה. מנהלת
האולפנה דיברה על גה הרבה על, כמה זה שהן באשתמוע זה משמעותי להן שבנות מכל הר
מרגישות בבית שס, ולכן ההמלצה הייתה כאן להקים את וה במיתרים. ולמעשה יחיה בית ספר
יסודי ויהיה בית ספר שהוא ישיבה תיכונית על אזורית שתהיה כאן וההרגשה תהיה שוה שייך
לכולם. גה כמובן יאפשר להם גס להשתמש בתשתיות הקיימות כאן. אנתנו מתכנניס כאן בעזרת
השס גס להקים מרכז נוער שייתן פה פעילות בלתי פורמלית אחרי צהרייס, וזה יתחבר גס לזה.
אז זה בנושא של המיקוס. מדוע לא להקיס קרית חינוך במיתרים! קרית חינוך הכוונה היא כל,
כמו שאתס מכיריס אולי בגוש עציון, את הגבעה הצהובה. יש פה את כל הזה. אז למעשה,
המדיניות העקרונית שהובלתי בתתילת הדרך הייתה להקים את המוסדות חינוך בתוך היישוביס.
מתוך מטרה שמוסד חינוכי שנוסף ליישוב הוא גס עוגן קליטה, גם עוגן תעסוקה, גס מאפשר
שימוש של הקהילה בתשתיות. ובסופו של דבר מייצר עוד איה עוגן חייס ליישוב. זה נכון ונשאר
ברמה חיסודית. גיליתי שהדבר הזה לאור כל מה שדיברנו גם עס האולפנה וגם עס ועדת ההיגוי,
שבנושא של העל יסודי, ה קצת שונה מהיסודי מבחינת ההרגשה של הילדיס. הזהות שלהס היא 26
ממקום שיכול להיות באמת שכולס ירגישו בו בבית ולכן את הנושא של הישיבה התיכונית
האזורית אנחנו רוציס להקיס פה, אבל עדיין בגלל הריחוק הגאוגרפי שלנו של היישוביס אחד
מהשני, את בתי הספר היסודיים אנחנו מקימיס בעורת השס בתוך היישובים. האם שינוי
המיקום פוגע בבית ספר סוסיה ומה הסיבה לשינויז או כמו שאמרתי השינוי בעצס של העברת
החטיבה מסוסיה למיתרים נועד לשרת את הצלחת הישיבה. כיוון שבתוך סוסיה זה צמוד לבית
ספר יסודי, וה מקשה עליהס לייצר והות עצמאית של חבריה בוגרים, ישיבה תיכונית, זה נראה
צמוד לבית ספר כאילו אתה בית ספר של אי עד יבי. ולכן זה היטיב בישיבה החדשה וגס היום
הישיבה התטיבה בסוסיה מתנהלת בנפרד, יש לה מנהל נפרד וצוות נפרד מבית הספר היסודי.
מדוע נדרש פתרון ביניים של מבניס ומניים כבר עכשיוז או אנתנו רוציס להקים את הישיבה
עכשיו, לא לחכות לבינוי הקבע שייקח כמה שניס במקרה הטוב, ולכן אנתנו רוציס לשיס רגל
בקרקע. במדינת ישראל זה עובד בצורה שאתה קובע עובדות כמו בהרבה דבריס שאנתנו עושים
בהתיישבות. אתר כך מצטרפיס לוה המדינה ומשרד החינוך וכל השאר והתקציבים, ולכן אנחנו
רוצים לשיס רגל בקרקע להגיד אנחנו כאן, התחלנו ומפה להמשיך. מה מצב הקרקע והאישוריס
בעתניאל! בעתניאל למעשה קיים לנו גם חוזה חכירה מול המינהל האזרתי על השטחת. יש לנו
מסמכי קרקע שמאושרים מול משרד החינוך. ויש לנו בעצס את כל התשתית שמאפשרת ביצוע
מיידי.
4
-
₪7 | לשכת מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר-חצרון 0
לשכת מנכ"ל
מה הערך של בינוי באור עתניאל: אצ אני רוצה להגיד לגבי הדבר הזה, כיוון שאפשר להגיד שהדיון
הוה נולד מהסיפור של ההרשאה התקציבית לאור עתניאל. הישיבה באור עתניאל קייימת כבר 20
שנה ולמעשה מ-2018 היא קיבלה תבייר לבינוי של הישיבה התיכונית האזורית הפנימיתית, ככה
היא מוגדרת במשרד החינוך, ולכן משרד התינוך גס נתן לה את ההרשאה התקציבית לבנות את
זה. הבינוי באור עתניאל כולל גס את הבינוי עבור תלמידי החטיבה. יש לנו שס כ-80 תלמידי
חטיבה. ואנחנו מאמיניס שכרגע גס אור עתניאל עושיס איושהו מהלך בתוך הישיבה. נכנס ראש
ישיבה חדש. אני לא יודע בדיוק מה יהיה הביטוי של זה, אבל אני מעריך שרוח חדשה וראש חדש
בדרך כלל גס מביא איתו דרך חדשה ואני מקווה שהמענה שאור עתניאל נותניס היוס יהיה מענה
משופר לתושבי הר חברון שרוציס מענה פנימייתי. וצריך גס לציין שההרשאה הזאת לא מחייבת
אותנו כמועצה במציינג. ואת אומרת, את המציינג לבינוי, תביא העמותה שזה יתרון מאוד גדול,
אנחנו בכל בתי הספר שאנחנו בוניס, מה שנקרא שלנו מקצה לקצה, אנתנו בדרך כלל נדרשים
להביא את המציינג, בבית ספר וה יכול להגיע. בין 30-50 אחוז, תלוי כמה רוציס לבנות ולהוסיף
על מה שמשרד החינוך נותן. האס יש תחרות בין אור עתניאל לישיבה התיכונית האזוריתז או לא
תהיה בהכרח תחרות ישירה משוס שמדובר בקהלי יעד שונים. ישיבה אחת היא פנימייתית,
ישיבה שנייה היא אקסטרנית, גס מבחינת המאפייניס של התלמידיס. ובסופו של דבר אני מאמין
שגיוון בחינוך ייתן תתחרות שהיא תחרות בריאה שהיא כינת סופריס שתאפשר לתלמידיס לבחור
האם הם רוצים ללמוד פה או רוציס ללמוד שס. המטרה היא לא תחרות עסקית כדי לדרוס אחד
את השני, אלא תחרות תינוכית כדי לייצר באמת מגוון פה בהר. מה התפיסה לגבי מיקוס מוסדות | 27
על יסודיים: האם בתוך היישובים או מיקוס מרכצי! דיברתי על וה קצת קודם לגבי הסיפור של
יסודי ועל יסודי. או למעשה השינוי מהעיקרון הזה הוא פה באמת כדי לחזק את הישיבה החדשה
בצעדיס הראשונים שלה. למה לא להישאר בסוסיה עד בינוי הקבע, אז למעשה המשך הפעילות
בסוסיה לא יאתגר את צמיחת המוסד ל-טי והלאה. לייצר איזושהי תפיסה והרגשה של המשך
היסודי ויש חשיבות של חיבור של חישיבה התיכונית לא לבית ספר יסודי. בנוסף, הבינוי האמני
שאנחנו עושיס כאן במיתריס, ימשיך לשרת אותנו גס אחרי בינוי הקבע. המטרה היא לא לבנות
ולהרוס ולבנות במקומו קבע. אלא לתכנן את וה מראש בצורה שהבינוי הוזמני גס ישרת אותנו
בקבע ויאפשר לנו להתרתב. האס ההרשאה התקציבית מיועדת לישיבה אזורית ומה למדנו
מהניסיון להקיס תיכון אקסטרני בעתניאל: אז נכון, מדובר בהרשאה שניתנה לישיבה אזורית,
וכך גם התקציב במקור לישיבת סוסיה היה מיועד בהתחלה לישיבה אזורית, ישיבת סוסיה, מה
שאנחנו מכיריס הסביבתית. ניסינו לקדס כמו שאמרתי לכם קודם, מודל אקסטרני. ביחד עס
הפנימיתי בעתניאל, זה לא צלח. במקביל המועצה צמחה ואנחנו היוס כבר במקוס שמאפשר
לחשוב באמת על גם וגס, בנוסף לזה, במהלך השנה האחרונה הממשלה החליטה על הקמה, מעבר
להסדרה של היישובים הקיימים, שאנחנו מכירים שהסדירו אותם גם את אביגיל, גם את
אדורייס, גס את עשהאל.
/
-
₪7 | לשנת מנכ"ל
2
הועצה אזורית הר-חברון מ
לשכת מנכ"ל
המדינה התליטה על הקמה של ארבעה *ישוביס נוספיס. שניים מהס מאוד קרוב לעתניאל, אחד
זה אדורייס והשני וה אפקה. בעוּרת השס היישוביס האלה התפתחו והילדיס משם גם הגיעו
לעתניאל. ולכן אפשר להחקיס מוסד גס פנימייתי וגס אקסטרני בלי שזה יבוא אחד על חשבון השני.
האס יש מספיק תלמידים להצדיק הקמה והתרחבות ישיבה תיכונית בלי קשר למיקוס! אז
בניתוח של הצמיחה העתידית שנמצאת כאן, בחומר שגס שלחנו לכס, ואפשר לשלוח את גה גם
לתושבים, הנתוניס מצביעיס שבמצב הקיים יש לנו צורך בעוד 12 כיתות עתידיות שאנחנו יכוליס
לבקש ממשרד החינוך. וה בלי הצמיחה הנוספת שתהיה לנו בעקבות גם הקמת הישוביס החדשים
וגם בעזרת השס התרתבות נוספת שתהיה לנו ביישוביס הקיימיס. מה המשמעות של השארת
ההרשאה הקיימת ומה היא משרתת בפועל! או ההרשאה הקיימת בעצס מאפשרת לבנות 12
כיתות, והיא משרתת בנוסף לעל יסודי ל-טי עד יבי, היא משרתת גס את חטיבת הבינייס שאליה
מגיעים תלמידים משישה יישובים, מבית חגי, מנגוהות, מאדוריים, מעתניאל, מטנא ומשמעה
שלומדיס בחמד. בנוסף, כמו שאמרתי לכם, יש שני יישוביס סמוכיס לעתניאל אדוריים ואפקה
שמתפתחיס והצפי הס שהם יגדילו את מספר התלמידים בחטיבה. ולכן השיקול הוא לממש את
ההרשאה הקיימת, לבנות בפועל וללכת לבקש עוד ממשרד החינוך עבור ישיבה נוספת. האס עדיף
מוסד אחד גדול לשני מוסדות שוניס! אז כמו שאמרתי, מדובר בשני מעניס חינוכיים שונים.
האחד פנימייתי בהוויה שלו והשני אקסטרני בהוויה שלו. המטרה הראשונית כמו שאמרתי לכס
הייתה להצליח, לקייס אותס יחד. ועדת ההיגוי סברה שלאור המציאות אי אפשר לחבר ביניהס
ולכל מוסד יש הצדקה חינוכית לפעול בנפרד. לכן הדגש שאנחנו שמיס הוא על מענה מגוון לצרכיט | 28
שוניס בתוך העס שלא כופה ומאפשר בחירה. מה המשמעות של 8 מיליון שקל והאם נכון להשאיר
את התקציב בידי עמותה! או התקציב של ה-8.2 מיליון שקל, לא מועבר לעמותה. הוא מיועד
לשמש את המועצה לביצוע בינוי הקבע בעתניאל, בהתאס למודל התקצוב של משרד התינוך.
העמותה התחייבה להשליס את המצ'יינג לצורך מימוש הפרויקט והבינוי למעשה נועד לתת מענה
לתלמידי הישיבה, שכיוס מתוך 160 תלמידים בשש שנתי, מזי עד יב', 110 תלמידים הם תושבי
המועצה. האס כבר יש סמל מוסד לישיבה התיכונית החדשהז, למה צריך שני סמלי מוסד! אז כן,
קיימיס שני סמלי מוסד במשרד החינוך. אחד לישיבה התיכונית, האזצורית הצומחת והשני לאור
עתניאל, משרד התינוך מעוניין באיתוד של סמלי החטיבות, אבל לאור נתוני הצמיחה, הפיזור
הגאוגרפי, התלטות הממשלה, כל מה שדיברנו עליו שקורה כאן בהר חברון, בסופו של דבר הדרך
של החינוך שאנחנו מוביליס, תהיה כזאת שניתן לשכנע את משרד החינוך לקייס במישור הפורמלי
שני מוסדות ובמקביל לזה לקייס את הדיון התינוכי החשוב בתוך המועצה על עתיד החטיבות.
האס הס יאוחדו ומתי. מה יקרה אס מבטליס או מסיטיס את התבייר ומה ההשלכה של זה על
תלמידי החטיבה?
אורי הורוביץ: יכול רק לחזור על המשפט האחרון, אס הס יאוחדו ומתי, ואת אומרת, יש סיכוי
בעיניך, שהחטיבות יאוחדוז
4
-
יו | לשכת מנכ"ל
20|
מועצה אזורית הר-חנרון תות
לשכת מנכ"ל
אלירם אזולאי: כן, אנחנו נבטרך להמשיך לקיים את הדיון התינוכי הזה על האס הס :אוחדו
ומתי.
אורי הורוביץ: ונגיד שהס יחליטו. מי שיחליט יחליטו שהס יאוחדו שנה הבאה או בעוד שנתיים.
אלירס אזולאי: אז אנחנו כדי לייצב, גם יש פה שני ילדיס חדשים, אפשר להגיד, בסדר! הישיבה
באור עתניאל היא כבר 20 שנה, אבל עכשיו היא יוצאת לסוג של דרך חדשה והישיבה התיכונית,
האזורית האקסטרנית הצומתת, היא תחדשה לגמרי. לכן כדי לייצב את זה אנחנו רוציס לתת שלוש
שנים לאירוע הזה להתפתח בשני המוסדות, לאפשר את הגיוון ובמהלך
אורי הורוביץ: אני שואל על החטיבה
אלירם אזולאי: אני מדבר על החטיבה ובמהלך של הזמן הגה לקיים את הדיון החינוכי על נושא
האיחוד של החטיבות.
אורי הורוביצ: בעוד שנתיים, מחליטים.
אלירם אזולאי: אז אס קיימנו ומתליטים, אז אנחנו מעבירים. כיוון שיש לנו שני ילדים חדשים
שעדיין לא, שעדיין צומחיס ואנחנו לא רוציס לשיס פה את כל ה, לצורך העניין את כל הסיכוניס
והסיכויים, רק במקוס אחד. אנחנו רוציס לתת לדברים לצמוח בצורה שיש לנו גיוון, לא לאנוס
ולא לאכוף על ישוביס מסוימיס להגיע ולעשות את זה ביום אחד. גם באולפנה, לקת לנו שש שנים
עד שעשינו את האיחוד, מאז שהתחלנו את ה. אני רגע, אני אסיים, גו השאלה האחרונה ואחר כך
אנחנו נפתח את גּה להתייחסויות כמו שאמרתי, אבל זה בסדר, אפשר לעשות את הדיון ואפשר
גס להתווכח ואפשר לחלוק, הכל בסדר. מה יקרה אס מבטלים או מסיטים את התבייר ומה
ההשלכה על תלמידי החטיבה! אז למעשה כיוס לא ניתן להסיט את התבייר לבינוי קבע מידי
במיתריס, כיוון שלבינוי קבע נדרשיס מסמכי קרקע, גס תבייע, שצריך להשלים פה שאין לנו עדיין.
|29
גם שטח חום שאין לנו עדיין פה במיתריס וגס חוזה חכירה מול המינהל האזרחי. התהליך הגה
ייקח מספר שנים. הוא תלוי בעיקר בגורמיס חיצוניים בלובנו. בינוי מיידי בעתניאל גס ינצל את
ההרשאה הנוכתית עבור בינוי קבע של מוסד חינוכי בהר חברון וגם יאפשר לנו עד שנשלים פה את
כל ההליך הסטטוטורי של מסמכי הקרקע במיתרים, להציג צורך בבינוי נוסף למשרד התינוך
עבור הישיבה האזורית החדשה. שנייה רגע, שנייה. בנוסף ביטול התבייר, לא בהכרת יסגור את
אור עתניאל, אבל הוא ישאיר את תלמידי החטיבה והישיבה במבנים שאינם ראויים, ולכן צריך
לשקול לא רק את המוסד עצמו אלא את איכות התנאיס לתלמידיס שנמצאיס היוס במערכת. אז
וה ככה השאלות שעלו. יש פה בסוף בחוברת שאלות ותשובות גס מספריס של כמויות התלמידיס
והפוטנציאל העתידי.
4
-
7 | לשכת מנכ"ל
02
מועצה אזורית הר-חברון זמ
לשכת מנכ"ל
ואני פותח את זה להתייחסויות של חברי המליאה אני רוצה לבקש שההתייחסויות יהיו כמה
שיותר ממוצות וברורות, ואס יש שאלות שכבר עלו אז שפחות יחזרו על עצמס כדי שנוכל לנהל
את זה בצורה של, גס נסייס את הדיון הגה בלי שנחזור על עצמנו יותר מדי.
דרור דותן: רק שנייה, שנייה, טכני, כיוון שחברי המלי
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]