פרוטוקול ועדת מליאה מס' 63

05500 1 ל.ש.

עיריית הרצלייה

ישיבת מועצת מן המניין מס' 63

שנערכה ביום ג', כ"ב בסיוון תשע"ב, 12 ביוני 2012

נוכחים:

יעל גרמן ראש העירייה

יהונתן יסעור

סגן ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

טובה רפאל

סגנית ראש העירייה

צביקה הדר

סגן ראש העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

צבי וייס ברק נפתלי יוחנן נתנזון ניר אמנון

רות רזניק דורון גילר דרור עזרא הילה

ירון עולמי אליהו שריקי אלי כחלון

פנחס מנצור אלי שממה

מאיה כץ יוסי בן שפרוט עפרה בל

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 2 ל.ש.

סדר היום:

א. אישור פרוטוקול.

ב. שאילתות ותשובות.

ג. הצעות לסדר היום.

ד. תברי"ם .

ה. ערבות עיריית הרצליה לחברה לפיתוח לטובת הלוואה ע"ס 3 מלש"ח.

ו. דו"ח כספי של עמותת בית פוסטר הרצליה )ע"ר(, ליום 31 בדצמבר .2011

ז. דו"ח כספי של המרכז הקהילתי לספורט תרבות ונופש בהרצליה בע"מ, ליום 31 בדצמבר

2011

ח. דו"ח כספי של עמותת בני הרצליה )ע"ר( ,ליום 31 בדצמבר 2011 .

ט. מרכז קהילתי לספורט תרבות ונופש בהרצליה בע"מ – תיקון תקנון.

י. בית העלמין הרצליה )ע"ר( - תיקון תקנון.

יא. "מסעדת החוף - חוף אכדיה צפון" אישור מועצה להקניית זכויות שימוש/שכירות לתקופה

העולה על חמש שנים.

יב. הצגת תכנית אב לספורט לשנים .2011-2016

יג. מינויים.

יד. קריטריונים חדשים לזכאות לסיוע בדיור.

טו. אישור חוזה בכירים – גב' יוכבד בן טובים.

טז. אישור העסקה נוספת.

יז. אישור סלילת רחובות.

יח. דווח ושונות.

פרוטוקול

אישור פרוטוקול

דידי מור: ערב טוב. בבקשה לשבת, מר עזרא. ישיבת מועצה מן המניין. סעיף ראשון,

תיקוני פרוטוקול, מר עזרא ביקש כמה תיקונים, אני אעבור עליהם

במהירות.

דרור עזרא: רגע, לפני שמתחילים אני רוצה לקבל חוות דעת של היועצת המשפטית לגבי

מניעה של כניסה של תושבים לראות ישיבת מועצה.

דידי מור: לא, סליחה, מר עזרא, סדר היום הוא עכשיו תיקוני פרוטוקול.

דרור עזרא: היה פה מניעה, אני רוצה לשמוע את חברי הוועדה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 3 ל.ש.

דידי מור: תיקוני פרוטוקול.

דרור עזרא: אני רוצה לשמוע את חברי הוועדה.

דידי מור: אתה רוצה, אבל זה לא סדר יום.

יעל גרמן: אני רוצה לענות ...

ענת בהרב: ...

יעל גרמן: רק לפרוטוקול ייאמר שניגש אלי בחור בשם יונתן, ביקש להכניס חמישה

נציגים, הסכמתי, נכנסו יותר, זה בסדר גמור. אנחנו מתחילים בישיבה,

דרור, אתה מפריע לנו.

דרור עזרא: אני רוצה לשמוע, גברתי, אני רוצה לשמוע מהיועצת המשפטית שזה חוקי

למנוע מאנשים להיכנס.

יעל גרמן: אתה כרגע שמעת, דרור, כרגע שמעת את מה ששמעת. דידי, בבקשה.

דידי מור: כן.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: ענת, חבל להתווכח. תודה, זכותך לערער ולפנות למי שהוא רוצה. דידי,

בבקשה.

דידי מור: כן.

דרור עזרא: אבל מה הקשר לערער? גם את מונעת צילום וגם את מונעת כניסה, זה

המתכון של גברת דיאמנט לשקיפות.

יעל גרמן: תודה רבה לכם חברי מועצה, ו תודה רבה לך ירון,

ירון עולמי: לא, אני הפעם לא אוותר.

יעל גרמן: יכול להיות שאתה לא תוותר, אבל אתה יודע, אחרי שלוש פעמים אנחנו גם

נוציא אתכם,

ירון עולמי: אה, הנה, זה העמדה של המועצה.

יעל גרמן: ללא ספק, אם אתם, ללא ספק,

ירון עולמי: תשבי כאן רק עם כמה חברים שלך וזהו.

יעל גרמן: אם תפריעו לנהל ישיבת מועצה, שיש לה על סדר היום דברים רבים, רק מפני

שאתם רוצים לעשות רעש לתקשורת, או להתחנחן לאנשים שיושבים כאן.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 4 ל.ש.

ירון עולמי: לא למדת שאין שום קשר לתקשורת, מה הקשר?

יעל גרמן: מכל סיבה שהיא שעולה על דעתכם, אני לא אתן לכם, אני לא אתן לכם. אז

או שתשבו ותהיו חלק,

דרור עזרא: תני לבני אדם להיכנס.

יעל גרמן: או שתהיו חלק מהישיבה, או שאני אתריע ואתם גם תצאו.

דרור עזרא: אני מבקש מכבודה לתת לתושבי העיר להיכנס לישיבת מועצה פתוחה

ופומבית, אני לא מבין. אולי נעלה את זה להצבעה.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: לא, זה ממש מרגיז אותי, תאמין לי, זה לא אנשים שאני הבאתי, זה לא

קשור.

דידי מור: בסדר, אנחנו בתיקוני פרוטוקול.

דרור עזרא: זה לא קשור, היו כאן אנשי מרץ כשהייתה כאן הצבעה על שבת, היו כאן

אנשים,

יעל גרמן: אין כנראה תיקוני פרוטוקול, לעבור לשאילתות.

דרור עזרא: אין שום בעיה שיהיו כאן אנשים, מה אנחנו מסתירים? מה אכפת לך?

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אתה סתם נופל למלכודת שלהם, חבל.

דרור עזרא: זה לא מתקבל על הדעת, שיאמר לפרוטוקול שזה לא מתקבל על הדעת.

יעל גרמן: דידי, אתה רוצה שאני אנהל את הישיבה?

דידי מור: לא.

דרור עזרא: זה התנהגות אנטי דמוקרטית ומכוערת.

דידי מור: מר עזרא ביקש כמה תיקוני פרוטוקול, ואם לא נותנים לו להשמיע אותם אז

אנחנו נתעלם מהתיקונים. מר עולמי.

יעל גרמן: אתה לא צריך לפנות אליו, באמת.

דידי מור: אני מבקש לא לדבר איתו.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: מר עולמי, אני מתרה בך פעם ראשונה, נא לשמור על השקט, פעם ראשונה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 5 ל.ש.

תודה. כן.

דידי מור: מר עזרא, בקשר לאלטנוילד, ביקשת להכניס תיקון, ביקשת שנרשום שציינת

שהדברים כתובים בצורה ברורה בפתיחה של השאילתה, ועוד אוסיף וסבור

שנעשו כאן מעשים בלתי חוקיים וכולי. כל מה שאמרת ישנו בסטנוגרמה

למעט דבר אחד, שלא אמרת שאתה סבור, אלא אמרת את זה כעובדה, וזה

מה שיירשם, אוקי? הלאה. ביקשת לרשום שהורדת עלויות להורים תהיה

בעקבות העלאות של ספרים וספרות לטאבלטים, בסדר. ציינת השקעות

בנושא הסינמטק, בסדר. וביקשת להוסיף בדקת הדיבור שלך כמה דברים

שלא נרשמו, מופיעים, הכל בסדר. תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתות

ותשובות.

שאילתות ותשובות

מר ירון עולמי, בנושא מבנה שפ"ח ובניין העירייה החדש

דידי מור: שאילתא מספר אחד, מבנה השפ"ח ובניין העירייה החדש על ידי מר ירון

עולמי. הייתה שאילתא אחת שביקשתם שנציין שהיא של שניכם, או משהו

כזה? אבל זה לא חשוב. יושב ראש וועדת הביקורת העירונית, ביקשת לשאול

שאלות, האם יש פתרון חדש למבנה השפ"ח, האם שופץ ו/או ישופץ, מתי

יועתק ממקומו, לאן? אבקש לקבל, אם ישנו, לוח זמנים מפורט, עלויות ואת

מגוון האפשרויות. שתיים, בניין העירייה החדש בשער העיר, מה הוא הלו"ז

המעודכן להעברת כל אגפי העירייה למבנה החדש, מה צפי העלות? האם כבר

יש תוכניות מפורטות ולו"ז מפורט להשלמת המהלך? תשובות. מן הראוי

שמר עולמי, כיו"ר וועדת ביקורת ינסח את השאילתות בשאלה ולא בעובדה,

לדוגמא, כיו"ר וועדת ביקורת מעניין אותי לראות ולעקוב אחר ביצוע

הדוחות. אחד, מבנה השפ"ח יעבור שיפוץ יסודי במהלך ,2013 כאשר מיקומו

הסופי של השפ"ח מתוכנן להיות בשטח שיתפנה על ידי אגף ההנדסה עם

המעבר לבניין החדש. שתיים, בניין העירייה החדש נמצא כרגע בשלב בו

הסתיימה סגירת מרתף הבניין, ומתחילה בניית החמ"ל העירוני במינוס

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 6 ל.ש.

שלוש, בנוסף, מתבצעת עבודת העדכון הסופי לתכנון הפנימי, כאשר המטרה

הינה לסיים את מעבר העירייה בשנת .2014 מר עולמי, שאלה נוספת.

ירון עולמי: לא הבנתי קודם כל את ההערה העוקצנית בתחילת התשובה, כי הרי זה

הרקע, זה לא הייתה שאלה.

יעל גרמן: או שאתה שואל או שאתה קובע.

ירון עולמי: מה קובע?

יעל גרמן: אתה קובע עובדות, בשאלה שלך אתה אומר ממש עובדות. מעניין אותי מאוד

לראות כיצד דוחות שנכתבו על ידי מבקר לפני שנים, וכבר בוצע לגביהם

דו"ח מעקב בעצם לא מיושמים. למה החלטת שהם לא מיושמים? אם אתה

שואל, תשאל, אם אתה חושב, אל תשאל. זה הכל.

ירון עולמי: קודם כל זה הרקע, ואז שאלתי.

יעל גרמן: אתה רוצה לשאול שאלה נוספת?

ירון עולמי: כן, כן. לא, אני רוצה לשאול שאלה שלא קיבלתי תשובה עליה.

יעל גרמן: כן, מה היא.

ירון עולמי: לשאלה מספר שתיים, שורה שנייה, כתוב מה הצפי העלות, עלות הכוונה

בשקלים חדשים, גברתי ראש העיר.

יעל גרמן: עלות של מה? על מה אתה מדבר כרגע? על מבנה השפ"ח?

ירון עולמי: לא. שאלה שתיים מדבר על בניין העירייה החדש בשער העיר.

יעל גרמן: אין לי כרגע צפי עלות, כשיהיה אני אמסור לך.

ירון עולמי: כלומר, יש כבר תכנון לסיים את העבודה ב-2014 אבל את לא יודעת כמה זה

יעלה?

יעל גרמן: לא. אני עדיין לא יודעת וכשאני אדע אני אמסור לך, לא, התשובה היא לא.

לא יודעת, לא רוצה למסור מספר שלאחר מכן יתברר שאולי הוא לא מדויק.

ירון עולמי: בזמנו אמרת שהצפי הוא 100 מיליון שקל, אני רוצה לדעת אם יש צפי חדש.

יעל גרמן: לא, אין צפי חדש.

ירון עולמי: כלומר זה 100 מיליון שקל, מה שאמרת פעם שעברה.

יעל גרמן: 100 מיליון שקל, אותו צפי שהיה, עדיין ישנו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 7 ל.ש.

ירון עולמי: בסדר, אוקי.

יעל גרמן: שאלה נוספת?

מר ירון עולמי, בנושא מבנה מד"א במרכז העיר

דידי מור: כן. מבנה מד"א במרכז העיר, שנשאל על ידי מר ירון עולמי. האם יש תכנון

קרוב והולך לידיעתכם ... את תחנת מד"א הקיימת במרכז העיר למתחם

מכבי האש באזור הקניון, אם כן מה הוא הלו"ז לביצוע המעבר. שתיים,

מדוע לא שוקלת העירייה להפוך את מתחם מד"א שכבר בנוי למתחם של גני

ילדים שהם מצרך מבוקש כרגע בעיר, ובעיקר במרכז העיר, שם יש מחסור

בגני ילדים. האם העירייה שקלה זאת במקום להרוס גינות משחקים

ושטחים ירוקים בכל מיני מקומות. פשוט להשתמש במבנים שכבר קיימים

ולעשות להם הסבה. שלוש, אופציה נוספת של שימוש זה נוגע לשאילתא

נוספת, אולי ניתן להעביר את השפ"פ למקום זה. תשובות, בישיבות עם

מנכ"ל מד"א הוחלט על העברת מרכז מד"א לאזור שליד הקניון, בחלקה 11

בגוש ,6525 אין תכנון מפורט. הרעש בקהל ממש מפריע. מד"א שכנה במשך

שנים רבות במקום ולא ניתן לסלקה, לכן כל רעיון גני הילדים במקום אינו

ישים, שכן היה גורר מאבקים משפטיים שהיו אורכים זמן רב, כך גם לגבי

השפ"פ. שאלה נוספת, מה עולמי? בבקשה.

ירון עולמי: כן. אני מתאר לעצמי שאני מבין מהתשובה שאני כן הסקתי נכון, המבנה

הזה, לא הבנתי, הוא מבנה של העירייה או של מד"א?

יעל גרמן: המבנה של מד"א, השטח של העירייה. העירייה החכירה את המקום למספ

שנים, החכירה הסתיימה לפני מספר שנים, מאותו רגע אנחנו מנהלים משא

ומתן במטרה להעביר את מד"א לאזור שאנחנו קוראים לו אזור חירום

והצלה. עדיין זה לא הסתייע. אנחנו מקווים מאוד שאנחנו נגיע לכך שבסופו

של דבר נגיע להסכם, ברגע שנגיע להסכם עם מד"א, מד"א תתפנה מרצון,

בלי משפטים, ואז המקום יעמוד לרשותנו לרבות המבנה.

ירון עולמי: אני אתייחס רגע לעוד משהו, הרי כרגע אין בכלל טיפולים רפואיים במקום.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 8 ל.ש.

יעל גרמן: נכון.

ירון עולמי: למה לא מציינים את זה? אפשר לבקש מהם שיציינו את זה?

יעל גרמן: אני יכולה בהחלט לבקש מהם, ממד"א.

ירון עולמי: אנשים מגיעים לשמה, ו-.

יעל גרמן: אני בהחלט יכולה לבקש שהם יפרסמו ויאמרו מה הם עושים במקום.

ירון עולמי: טוב, תודה רבה.

מר דרור עזרא, בנושא, סקרים עדת קהל במימון העירייה או תאגידיה

דידי מור: שאילתה נוספת, מר עזרא, סקרים דעת קהל במימון העירייה או תאגידיה.

מתי נערכו סקרים הנזכרים לעיל, באיזה מכון סקרים נעשו, מי החליט על

ביצוע הסקרים האלה, כיצד נקבעו השאלות, מה הייתה עלות הסקרים לעיל,

האם העירייה או תאגידיה ערכו בשלוש השנים האחרונות סקרי דעת קהל

נוספים, אם כן, אבקש פירוט, של נושא הסקר, המכון שביצע את הסקר

ועלותו. חמש, אבקש הסבר כיצד מתקבלות ההחלטות על קיום סקרי דעת

קהל, מי מקבל את ההחלטה, מי קובע את השאלות ואת המטרות של הסקר,

כיצד נקבע איזה מכון סקרים יבצע את הסקר. שש, האם אותם מכוני

סקרים המבצעים סקרים עבור העירייה ותאגידיה מבצעים סקרים לגופים

פוליטיים שראש העירייה משתייכת אליהם. תשובות, סקר בריכת נווה עמל

נערך באפריל על ידי מכון המחקר מאגר מוחות בע"מ. סקר תחבורה בשבת

נערך במאי 2012 על ידי מכון המחקר דחף. שתיים, סקר בנושא תחבורה

ציבורית נערך בהחלטת ראש העירייה לבקשת חברי המועצה שבדיון בנושא

העלו את הרעיון לערוך סקר. הסקר בנושא בריכת נווה עמל נערך בהתאם

להחלטה שהתקבלה בישיבה שנערכה עם חברי וועד השכונה בנושא.

השאלות נקבעו בהתייעצות עם מתכנני הסקרים במכוני המחקר. שלוש,

עלות סקר בריכת נווה עמל, 13,000 שקלים לא כולל מע"מ. עלות סקר

תחבורה בשבת 6,000 שקלים לא כולל מע"מ. ההבדלים במחירים נובעים,

בין היתר, מהיקף הסקרים. לגבי תאגידים, לא יודע לנו, ב-2010 נערך על ידי

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 9 ל.ש.

... העירייה סקר בנושא עמדות הציבור לגבי נשים בביטחון, לקראת חודש

האישה וכנס הרצליה לנשים שעסק בנושא. העלות 3,271 ₪ כולל מע"מ.

חמש, החלטה על עריכת סקר מתקבלת כאשר עולה צורך בבחינת עמדות

תושבי העיר לגבי נושא ציבורי, ההחלטה איזה מכון סקרים יבצע את הסקר

נקבעת בהתאם לנוהל הצעות מחיר. את המטרות קובעת העירייה, את

השאלות קובע המכון. שש, לא ידוע ... העירייה עבור אילו גופים מוסמכים

עורכים מכוני המחקר סקרים. מר עזרא, שאלה אחת נוספת, שאלה, כן?

דרור עזרא: אני לא קיבלתי תשובה לגבי התאגידים העירוניים. נאמר שלא יודעים.

יעל גרמן: אין. אנחנו פנינו לתאגידים העירוניים, הם אמרו לי שאין, לא היה סדר.

דרור עזרא: לא היה סקרים.

יעל גרמן: לציבור. סקר של הציבור, היה סקר למרינה, לבעלי היאכטות במרינה, לא

היה סקר לציבור.

דרור עזרא: הבנתי. טוב, בסדר.

דידי מור: אוקי?

מר דרור עזרא, בנושא, חוף הסירות

דידי מור: שאילתה הבאה על ידי מר עזרא בנושא חוף הסירות. מי החליט להעביר

לניהול החברה את החוף, האם נחתם הסכם, באיזה סמכות החברה

המפעילה את החוף וגובה כספים מאנשים על השימוש בחוף. שתיים, האם

הקמת המתקנים והפעולות ההנדסיות שבוצעו בחוף ובשפ"צ קיבלו היתר

בנייה, אם כן, מתי. מה עלות הקמת המתקנים והתשתיות בשצ"פ שהוקמו

בחודשים האחרונים, אבקש פירוט. ארבע, מה העלות החודשית של תחזוקת

החוף, תחזוקה, שיטור, אבטחה וכולי, אבקש פירוט. חמש, מה ההכנסות

ממכירת מנויים לחוף. שש, מה היקף האכיפה בחוף נגד גולשים ומתרחצים

בחודשים האחרונים. שבע, האם מתבצעת אכיפה כלפי אופנועי הים השטים

בניגוד לחוקי השיט, השתוללות בקרבת החוף, נסיעה מהירה מחמש קשר מן

החוף ואליו. אם לא, מדוע, מדוע לא נעשה לשם כך שימוש במצלמות

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 10 ל.ש.

שהוקמו בחוף, אם כן, אבקש פירוט על האכיפה. שמונה, האם יש כוונה על

ידי העירייה, החברה או מנהל הנמל לאסור כניסה לחוף לבעלי אופנועי ים

שתועדו שטים בניגוד לחוקי השיט. תשובות, חוף הסירות אינו חוף רחצה

מוסדר ואינו כלול בתחום ההכרזה של נמל מרינה הרצלייה. בהתאם לכך,

אין צורך בחתימת הסכם ו/או בעברת הניהול לידי החברה העירונית לפיתוח

תיירות בהרצלייה בע"מ. שתיים, במסגרת המתחם המדובר לא בוצעו

פעולות בנייה אלא קיימת הישענות על תשתיות קיימות מהשנים הקודמות.

שאלות שלוש ארבע וחמש, יצוין ראשית כי האמור בשאלה בקשר לסכום

דמי המנוי אינו נכון, מחיר דמי המנוי לשנה הינו 1,300 שקלים בתוספת

מע"מ לתושב הרצלייה ו-1,500 שקלים בתוספת מע"מ למי שאינו תושב

הרצלייה. פירוט ההכנסות וההוצאות מפורטות כאן בטבלה.

דרור עזרא: אני מבקש שתקריא את זה, שאנשים יבינו במה מדובר.

דידי מור: מה זה?

דרור עזרא: שהקהל יבין במה מדובר.

דידי מור: אין מה להבין, בסך הכל,

יעל גרמן: אתה שאלת את או הקהל? הפרוטוקול הזה יתפרסם.

דרור עזרא: שכמה מדובר? דידי, אני מבקש,

דידי מור: החל מפתיחת העונה ועד היום נרשמו 48 הוראות קנס בחוף הסירות בסכום

כולל של 22,800 שקלים. תשובה לשאלה שבע, כן, על ידי משטרת ישראל. יש

להפנות את השאלה למשטרת ישראל. שמונה, הפעלת סמכויות נבחנת בכל

מקרה לגופו בהתאם להוראות הדין. בבקשה, שאלה נוספת?

דרור עזרא: אני קודם כל אחזור על הדברים שדילגת.

דידי מור: בבקשה, אתה יכול לקרוא אותם אם אתה רוצה.

דרור עזרא: הכנסות, לפי מה שנאמר פה, הכנסות מהמנויים זה 25,000 שקל לחודש.

ההוצאה החד פעמית שהייתה פה זה 436,000 שקל, ההוצאות התפעוליות

החודשיות זה 18,000 שקל. זה הדברים שנכתבו פה.

יעל גרמן: נכון, מדויק מאוד, נכון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 11 ל.ש.

דרור עזרא: עכשיו אני, השאלה שלי, בתשובה אחת אתם אומרים שחוף הסירות נמצא

באחריות המרינה. נמל מרינה הרצלייה.

יעל גרמן: כן.

דרור עזרא: תשובה שלוש אתם אומרים שהאכיפה בכלל לא שייכת למרינה. שמישהו

יכול, הרי מה שאתם אומרים שאנשים מתפרעים, נוסעים בניגוד לחוקי

השיט, אלו שמקבלים רישיון, ואתם לא עושים להם כלום.

יעל גרמן: אתה רוצה שאני גם אשיב? תודה. חוף הסירות, יש לו שרטוט מדויק,

בשרטוט שלו חוף הסירות הוא גם הים וגם החוף, או שאתה רוצה להקשיב

לי או שאתה לא מעוניין להקשיב.

דרור עזרא: אני שאלתי שאלה אחרת.

יעל גרמן: אז אני כרגע משיבה לך, תקשיב. ולכן, כל האזור שמשורטט זה אזור שמורכז

כנמל ונמצא כנמל באחריות המרינה. עם זאת, האכיפה על החוקים בים, של

משטרת ישראל, בחוף של עיריית הרצלייה, אין למרינה, אני לא השלמתי,

אין למרינה כוח אכיפה. כוח האכיפה הוא בידי משטרת ישראל ופקחי

העירייה.

דרור עזרא: אני לא ביקשתי, את לא הבנת את השאלה.

יעל גרמן: אז תשאל שוב.

דרור עזרא: אם משייט התפרע בתוך המרינה, בתוך תחום הנמל, מנהל המרינה אומר לו

'לך הביתה, אתה לא נכנס יותר לפה', ואני יודע שהוא עשה את זה, ואני יודע

שהוא עושה את זה, פה, יש פה אנשים שמתפרעים באופן קבוע, נוסעים

בפראות, נוסעים במהירות, אני צילמתי כמה פעמים, אני כל הזמן, כמעט

%,99

יעל גרמן: אז מה שאלתך?

דרור עזרא: למה הוא לא מונע מאנשים שנוסעים בניגוד לחוקי השיט, להיכנס לחוף?

למה לא לוקחים להם את הרישיון וקורעים להם?

יעל גרמן: אתה רוצה לנהל את המרינה?

דרור עזרא: לא. מי שנוסע בניגוד לחוקי השיט, לא צריך להיכנס למרינה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 12 ל.ש.

יעל גרמן: דרור עזרא, אני לא מנהלת את המרינה, ולא מתיימרת לנהל אותה, וגם אתה

לא. אני,

דרור עזרא: אני ביקשתי שמנהל המרינה יהיה פה וייתן תשובות לעניין הזה, לא ברור

למה,

יעל גרמן: השאלה לא הייתה לו, השאלה לי,

דרור עזרא: תשמעי, יש פה עיוות, נגד האנשים האלה נותנים להם קנסות, ונגד

העבריינים של אופנועי הים לא עושים כלום, זה פשוט עוול, פשוט לא ייאמן

העניין הזה.

יעל גרמן: אתה רוצה לענות?

יריב פישר: יש את המשטרה שנמצאת שמה.

יעל גרמן: והמשטרה נותנת.

יריב פישר: מנהל המקום אחראי על המרינה וזה הכל. על המרינה עצמה בפנים, ואם

מישהו עושה בלגן, יש דרכים לטפל בו.

דורון גילר: חוץ מזה, זה לא סרט בורקס, מה זה לקחת לו את הרישיון ולקרוע? לא קיים

כזה דבר במדינת ישראל.

דרור עזרא: אני ביום שישי שעבר, דורון,

יעל גרמן: אני חושבת שהייתה שאלה, והייתה תשובה, וזה בסדר גמור.

דרור עזרא: ביום שישי שעבר הייתי שמה, והם נוסעים במהירות מעל חמש קשר.

דורון גילר: אתה אומר לקחת רישיון לבן אדם.

דרור עזרא: לא, את המנוי, לא את הרישיון, את המנוי.

יעל גרמן: סליחה חברים, סליחה, אני מצטערת, זאת שאילתה, זה לא הצעה לסדר,

זאת שאילתה, הייתה שאילתה, הייתה תשובה, וזהו.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: תאמר לו את זה אחר כך, אם הוא יהיה מעוניין, לגולשים אין זכות דיבור.

אתם כאן, אנחנו מכבדים אתכם, אתם לא יכולים לדבר.

הצעות לסדר

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 13 ל.ש.

דידי מור: אנחנו עוברים להצעות לסדר, הצעה לסדר מספר אחד, על ידי מר עזרא, גם

היא נוגעת להורדת אופנועי ים, מר עזרא, בבקשה, כולם ראו וקראו את

ההצעה שלך, בבקשה.

דרור עזרא: כן, אני, קודם כל, רוצה לפנות אתכם למכתב שנמצא בדף האחרון של מה

שדידי שלח ביום ראשון, יש פה מכתב שני עמודים של רוני זיסו. שזה בעצם

אומר הפוך,

יריב פישר: זה לא אומר שום דבר הפוך.

דרור עזרא: ממה שאתם אומרים. אני רוצה להקריא.

יעל גרמן: יריב, זכותו של דרור כרגע לדבר, והוא ידבר והוא יאמר, לאחר מכן אני

אומר מה שלי יש לומר, ואם נעלה את זה לסדר, אז גם אתה תאמר.

דרור עזרא: אני מקריא "השטח הים הצמוד לחוף בו מתבצעת הורדת אופנועי הים נמצא

בתחום המוכרז כנמל מרינה לי הרצלייה, עם זאת, השטח היבשתי בין

הכביש שסובב את המרינה, דרך העפר המובילה והחוף אינו כלולים בהכרזה,

ומכאן שלמנהל הנמל אין כל סמכות בשטח."

יריב פישר: באיזה שנה הייתה ההכרזה?

יעל גרמן: יריב, חבל.

דרור עזרא: זה מה שנאמר במכתב.

יעל גרמן: אני אומר את זה לאחר מכן, בסדר.

דרור עזרא: אבל למה אתה אומר שהוא משקר?

יעל גרמן: יריב. דרור, דבר בבקשה.

דרור עזרא: זה מכתב מרשות הנמלים, הסמכות,

יעל גרמן: בוא תאמר רק מאיזה שנה.

דידי מור: מאוגוסט 08'.

דרור עזרא: מ-2008 על שאלה ששאלתי אותו, בדיוק על השאלה הזאת. שאמרתי לו, יש

את המכתב אצל יונתן, ששאלתי אותו מה הסמכות של מנהל המרינה, הוא

אמר לי 'אין לו שום סמכות כי זה חוף בשליטת העירייה', והוא אומר,

ספציפית, צריך חוקי עזר. המכתב הזה בעצם אומר, מה שהמכתב הזה אומר

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 14 ל.ש.

שהחוף הוא מחוץ למרינה, ואם החוף הזה מחוץ למרינה, אז כדי להסדיר

הורדת סירות בחוף הזה צריך חוק עזר. והחוק להסדרת מקומות רחצה

מחייב חוק עזר שמחייב אישור של משרד הפנים ואגרות, גביית אגרות, כל

זה לא נעשה פה, נגבה אגרה לפי גחמות. זה מה שאני סבור שיש במקום הזה.

נקודה שנייה, אני רוצה להסביר לכם קצת על חופי הרצלייה ולמה החוף הזה

כל כך חשוב לגולשים. שכתבתי את זה גם בהצעה לסדר, החוף בעצם,

בעקבות הבנייה של המרינה שובש לחלוטין, התנועה של החול והחוף עצמו

שובש לחלוטין, קודם כל על ידי המרינה, דבר שני, על ידי שוברי גלים בחופי

אקדיה ודבר שלישי, הנסיגה בחופים הצפוניים. בגלל המרינה, שהחול נודד,

פוגע בעורף של המרינה ונוצר בעצם שמה לשונית חול, הלשונית חול הזאת

מאוד מאוד חשובה לגולשים ולגלישת הגלים, מי שחושב, מסתכל על הים

ורואה גל נשבר במקום אחר חושב שזה אותו גל, זה לא נכון, יש גלים שהם

גלים, מה שנקרא, גלים פתוחים, שהם נשברים לאורך דרך ארוכה ולא

נשברים בבת אחת כמו במקומות אחרים, וזה על הסיפור הזה של הגלים

שנשברים בצורה הדרגתית, כל ענף הגלישה מתבסס, רק על הסיפור הזה של

השבירה הספציפית הזאת, הצורת שבירה הזאת, ויש במקום הזה את

השבירה הזאת, ובמקום נוסף, שזה באשדוד, במקום דומה שיש את השבירה

הזאת, לא סתם הגולשים באו היום, כי החוף הזה הוא פשוט פנינת גלישה

ישראלית, ולדעתי, זה לא מטרד אלא פשוט משהו שיכול להיות תיירות

בעתיד לקדם את הרצליה כעיר תיירות, אני ראיתי בסרטים שמראים גלישה,

הגלישה היא פה. דבר שני שאני רוצה להגיד על העניין הזה, יריב פישר הוציא

הודעה לתקשורת שהוא שולח את הגולשים לחוף סידניאלי, לחוף זבולון,

לעוד כל מיני חופים, אני רוצה להזכיר לכולם שהעירייה ויריב פישר עצמו

מתכננים לעשות שמה שוברי גלים. ובסופו של דבר, המקום היחיד שאפשר

יהיה לגלוש זה המקום הזה.

יריב פישר: כשהיית ... שיקרת גם על זה.

דרור עזרא: עכשיו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 15 ל.ש.

יעל גרמן: ירון, אפשר לחשוב שאתה לא מעיר הערות באמצע, באמת. אנחנו לא

נמצאים פה בבית כנסת.אנחנו במועצת העיר, אפשר להעיר הערה, היא לא

מפריעה לסדר.

דרור עזרא: תני לי להמשיך.

יעל גרמן: כן, בבקשה.

דרור עזרא: הגולשים זה לא רק תחביב או ספורט, פשוט דרך חיים. דרך החיים שאנשים

מתחברים לים ומההתייצבות פה את רואה כמה שהים חשוב להם וכמה

שהיכולת הזאת להיות ביחד עם הים חשובה להם, וברגע שזה נגדע, זה כמו

שהרסו להם את הבית, את ראית בסיסמאות, אל תיקחו לנו את הבית,

תשמרו לנו את הבית, זה הבית שלנו, ככה הם מרגישים, כי הים זה הבית

שלהם. שיש גלים האנשים האלה עוזבים הכל, הולכים לים, לא משנה מה.

סוער, גשם, לובשים חליפה ונכנסים, מתחברים לגלים, זה המהות של חלק

מרכזי בחיים שלהם. אני יכול להגיד לכם שבניגוד לעיר הרצליה, בעולם,

במקומות רבים מעודדים גלישה, ומי שהכי טוב יודע את זה זה מר יריב

פישר, שהחברה שלו משווקת טיולי גלישה לסרי לנקה. ואם אנחנו רוצים

תיירות בעיר הרצלייה, גם תיירות גלישה היא חשובה, היא חשובה וצריך

לעודד אותה, ואם תיירות גלישה, באים לפה, אני אומר לכם שמצלמים פה

סרטים ויש פה צילומים מרהיבים של גלישה. האנשים האלו, את יודעת טוב

מאוד, הם אנשים נורמטיביים, הם האנשים שיושבים בים, מצילים אנשים,

רק בשנה שעברה עשרה אנשים ניצלו בזכות שני גולשים, שני גולשים ואפילו

נתת להם אות הוכרה, אם אני לא טועה. זה היה בחוף השרון.

יעל גרמן: יריב, יש לי בקשה, זכותו של דרור להציג את הנושא מבלי שאנחנו נפריע לו.

לא, לא, ביציע, חבר'ה, אני רוצה שתישארו, אבל שקט.

דרור עזרא: התוצאה שהגולשים, שהם רואים את עצמם כאיזשהו עורכי דין של הים,

פשוט נרדפים פה בצורה הכי פרועה שיש והכי בוטה שיש על ידי העירייה,

במקום לחבק אותם, כמו שקורה בעולם, כמו שהאנשים האלה, עורכי דין,

מכל המקצועות, מעצבים, מכל מיני מקצועות, רודפים אותם. אני רוצה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 16 ל.ש.

להזכיר שיש פה השקעה, עיריית הרצלייה משקיעה כל שנה עשרות מיליונים

בענפי ספורט שונים, עשרות מיליונים, בונים אצטדיונים, בונים,

יעל גרמן: מתי בנינו אצטדיון.

דרור עזרא: בונים אצטדיונים, הולכים לבנות אצטדיון של ג'ודו, או אצטדיון,

יעל גרמן: אצטדיון, דרור, אתה יכול לדבר, אבל תדייק, לא בנינו אצטדיון ב-14 שנים

האחרונות, ואנחנו לא מתכוונים לבנות אצטדיון.

דרור עזרא: הסקייט פארק, עשרה מיליון שקל, אני ראיתי בחומר שנשלח היום שרוצים

לבנות מגרש פטנג,

יעל גרמן: אנחנו משקיעים בספורט.

דרור עזרא: אני אומר, אתם רוצים לקדם את הספורט הגלישה, הם לא רוצים כסף, לא

צריך כסף, ספורט הגלישה לקדם אותו, לקחת את אופנועי הים, להשקיע

שניים, שלוש, 4 מיליון שקל, להוציא את אופנועי הים מהנקודה הזאת, ואז

זה השקעה בספורט הגלישה,

יעל גרמן: דרור, תתקדם להצעה.

דרור עזרא: תקשיבי, תני לי, זה ההצעה שלי, זה ההסבר.

יעל גרמן: בסדר, נגמרו ה-20 דקות שלך, אני לא מעירה לך, אבל תתקדם לקראת

ההצעה, הצעה קונקרטית, מה אתה מציע?

דרור עזרא: תני לי לסיים. אני, כמו שאמרתי מקודם, האכיפה היא צריכה להיות על ידי

מנהל המרינה, כי זה שטח המרינה, ולא יכול להיות שתהיה אכיפה פה ולא

תהיה אכיפה כאן, זה פשוט עוול ועיוות העניין הזה. אני מזכיר שבמרינה

פועלים קייאקים, יש אופטימיסטים, יש סירות דייג, יש סירות קטנות,

סירות מכל הצורות והזה. יש גם הדרכה של אופנועי ים, לפני שבועיים

הייתה תערוכה, אני ראיתי בתערוכה הזאת שהיה אופנועי ים, מכרו במרינה,

אז אופנועי ים הם לא איזשהו שטן שברגע שנוגעים במים של המרינה הם

מטמעים את המרינה. אני ראיתי במרינה אשקלון שהם מאפשרים שמה

כניסה של אופנועי ים, מרינה אשדוד, סליחה. וכמו שאמרתי, למנהל מרינה

יש סמכות לשלול כניסה לנמל ממי שעובר על החוקים של הנמל. אני רוצה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 17 ל.ש.

להפנות אתכם, חברים, לתמונה, השרטוט שעשיתי פה, יש ארבע

אלטרנטיבות. אני ציינתי בהצעה לסדר שלושה אלטרנטיבות, פה אני מציין

ארבע אלטרנטיבות, מה שמצוין כחלופה א' פה, היא מתוך הרמפה

שמורידים שמה את הקייאקים וסירות אחרות, לעשות מסדרון מצופים

ושמה יעברו אופנועי הים, אופציה שנייה שלא הייתה בהצעה לסדר, ואני

מבקש להוסיף אותה, לעשות רמפה חדשה בתוך המרינה בנקודה הקיצונית

ביותר של שובר הגלים המשני, ולעשות גם מסדרון מצופים, חלופה שלישית,

שאני מציע פה, זה לעשות רמפה מחוץ למרינה כלפי צפון ולתת להם להוריד

את הסירות, זה כמובן דרך שובר הגלים עם איזשהו גורר, טרקטורון גורר או

כל דבר אחר שיגרור, הם יביאו את הנגרר שלהם של האופנוע ים, יתחבר

לגורר של הזה וייקח אותם, יוריד אותם בעצמו, עובד של המרינה יוריד

אותם בעצמו דרך הרמפה ופה, כל הדברים האלו, כל האופציות האלו זה

מינימום אינטראקציה עם הנמל, פשוט, בקצה בקצה של הנמל אנחנו שמים

אותם ואין להם שום אינטראקציה, האופציה הרביעית שאני הצעתי בהצעה

לסדר, לתת להם ירידה במספנה, ולהורות להם לנסוע בצורה איטית בצמוד

לשובר גלים הראשי, ועד שהם יוצאים מהמרינה, וזה, יש לזה יתרון

שהמספנה הרי במילא לא פעילה בימי שבת, בימי שישי ושבת, ורוב הפעילות

היא בימי שישי ו שבת, ויש פה בעצם ניצול מיטבי של המשאבים של

המרינה, יש פה רמפה שהיא לא פעילה, ויש פה אנשים שזקוקים לרמפה

הזאת. זה הצעה, אני חושב שהיא ישימה, ואפשר לשחרר,

יעל גרמן: זאת לא הצעה שלך לסדר.

דרור עזרא: שמה?

יעל גרמן: זה לא הצעה לסדר, ההצעה לסדר היא מועצת העיר מחליטה וכולי, אתה עוד

לא הקראת את ההצעה לסדר.

דרור עזרא: קראתי את האופציות האלה.

יעל גרמן: אז האופציות זאת ההצעה או שההצעה המקורית?

דרור עזרא: יש את האופציות, הן מופיעות כאן,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 18 ל.ש.

יעל גרמן: אני קוראת כאן הצעה אחרת שמחליטה עיריית הרצלייה, החברה לתיירות,

תפסיק לשלושה חודשים את הפעילות, זאת ההצעה.

דרור עזרא: הנה, אני אקרא. הצעתי, דרך אגב, מוצגות,

יעל גרמן: אני ראיתי את האופציות למעלה, אבל זאת לא הצעה.

דרור עזרא: זאת ההצעה "מועצת העיר מחליטה כי החברה העירונית לתיירות תפסיק

תוך שלושה חודשים את הפעילות של החוף והיא תאפשר במקום שימוש

חופשי. מועצת העיר קובעת כי תוך זמן קצר המרינה תכשיר בתחומה נקודת

הורדת אופנועי ים ותקבע כללים להורדתם" זה בעצם האופציות שדיברתי

עליהם, ספר שתיים, זה האופציות, אני מפנה לאופציות, והנקודה השלישית,

להקטין את תחום המרינה ל-20 מטר, אני חייב להגיד, בנקודה הזאת, שאני

דיברתי עם כמה אנשים שמבינים בתחום הזה, הם אמרו לי שהמרינה לא

זקוקה ל-150 מטר האלו, מה שהיא זקוקה זה 20 מטר, ואני יכול להגיד

שדיברתי גם עם מנהל המרינה, הוא אמר לי שהוא צריך רק 20 מטר, הוא לא

צריך יותר, והוא לא מבין למה לקחו את ה-150 מטר האלו, וזה אני חושב

יפתור את הקונפליקט, שיש פה קונפליקט מאוד חזק שאם מסתכלים על

הצדדים, הצד של הגולשים, שגם יש להם מקום פיזי שהוא, אין לו תחליף,

וגם האפשרות לעשות את זה בתוך המרינה, נותנת, לדעתי, יתרונות להצעה

שלי ולהעדיף את האינטרס של כלל הציבור ושל הגולשים, בחוף הזה מאשר

האינטרס של אופנועי הים שבעצם רובם רק יושבים בחוף ומענטזים

לבחורות שעוברות שמה.

יעל גרמן: אני חושבת שכדאי שתמחק את זה, זה היה ממש לא מכובד, ההערה

האחרונה.

דרור עזרא: אני הייתי שמה, הם לא עושים.

יעל גרמן: אני מציעה לך למחוק, אבל זה עניינך, כי מילתך, כבודך. חברים יקרים,

בואו. אני חושבת שמר דרור עזרא עשה עבודה טובה בייצוג הגולשים. אני

מציעה להוריד את ההצעה מסדר היום ואני אומר לכם מדוע. אני חושבת

שכל הנושא הוא נושא של החברה לתיירות, אנחנו כמועצת עיר לא יכולים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 19 ל.ש.

ולא צריכים להתערב בעניינה של החברה לתיירות, לחברה לתיירות יש יושב

ראש, יש מנכ"ל, יש דירקטוריון, אני מציעה, דרך אגב, לחברים שיושבים

כאן להיכנס למשא ומתן אמיתי, רציני, וכן עם יושב ראש החברה שיש לו

רצון טוב, אני בטוחה שעם רצון טוב אפשר להגיע גם לפתרונות, אבל

ההצעה, כפי שהיא, אני מציעה להוריד אותה, מי בעד? מי נגד? תודה.

דידי מור: שניים נגד, תודה רבה.

דרור עזרא: טוב, תודה לכם, חבר'ה.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: ההצעה הבאה. העירייה נותנת ... מפני שהיא הכוח שאוכף. אבל הסמכות

שם, במקום, זה של החברה. תיצרו קשר עם יריב, שבו איתו, בצורה כנה,

בצורה אמיתית, אני יודעת, הוא אמר לי שיש לו פתרונות, אני בטוחה שאתם

תמצאו את הפתרונות. אז תציעו לו את הפתרונות, אבל תשבו, במשא ומתן

מגיעים לכל פתרון.

דוברת: יש לי שאלה, בבקשה, אני באתי מאשדוד, היה לנו בעיה דומה באשדוד,

וראש העיר נתן לנו עזרה מאוד גדולה, אותה בעיה היה לנו, באותו צורה של

חוף וראש העיר הסדיר לנו את החוף, סידר לנו מקלחות, נתן לנו תאורת

לילה, נתן לנו ספסלים, הוא הבין את המשמעות של,

יעל גרמן: קודם כל, אני אפנה לראש העיר של אשדוד.

דוברת: יש לי בקשה בתור תושב במדינת ישראל, תיקחי ברצינות את הגולשים

האלה, אל תחשבי שזה איזה מסע נגדכם של הבחור הזה, הוא בסך הכל

מייצג אותנו, אבל בעצם, אנחנו באנו בתור גולשים לא בשביל דרור, לא

בשביל אף אחד.

יעל גרמן: אני בטוחה בזה.

דוברת: אז קחי ברצינות את הנושא הזה ותצילי לנו את החוף, זה לא רק חוף של

הרצלייה.

יעל גרמן: אני אשב יחד עם יריב כדי לראות את הפתרונות.

דוברת: זה מושך גולשים מכל הארץ. אז בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 20 ל.ש.

יעל גרמן: אני אתייחס לזה במלוא הרצינות, אני מבטיחה, תודה רבה.

ענת בהרב: נבדוק את המצב של החוף, החוף הזה כרגע אי אפשר להתרחץ בו .

יעל גרמן: החוף הזה בכלל אין מה לדבר, צריך למצוא חוף אחר.

דידי מור: חנייה חינם לתושבי העיר, מר עולמי, בבקשה.

ירון עולמי: כן. אם אפשר רק לבקש.

דידי מור: כן, מר עולמי.

ירון עולמי: תודה. קודם כל, כמו שנאמר לי כאן, הגשתי הצעה דומה לפני כשנתיים, אני

מוצא לנכון, גברתי, ראש העיר, את מקשיבה להצעתי לסדר?

יעל גרמן: אני קראתי ואני גם מקשיבה.

ירון עולמי: לצערי, בשנתיים האלה אני חייב להודות, ואני אומר את זה כתושב מרכז

העיר, מצב החנייה רק החמיר. אני לא מדבר על המצב שנוצר כתוצאה

מהשיפוץ במרכז החדש, לדעתי זה הפחית את כמות החניות וגם הפך אותם

ליותר בעייתיות, בטח אלה שהם תופסות את כל החצי של רחוב סוקולוב,

לאזור של ג'מיל והסופר פארם, שמי שחונה עוצר את כל התנועה. הבעיה

הקשה שנוצרה כרגע, ואני מדבר על ממש לאחרונה, כל החניון שבין הסופר

פארם לעירייה, דרך אגב, אני זוכר שדיברנו עליו כאן בזמנו ואת אמרת

לפחות שהעירייה הגיעה לאיזשהו הסדר עם בעלי הקרקע והעירייה הכשירה

שם את החנייה והיה שם חול, והעירייה סללה, לא יודע, על חשבון מי? אני

הבנתי מאז שהרי ניסו פעם אחת לעשות אותו בכסף ושמעכשיו זה יהיה

בחינם, לצערי הרב, החניון, בעצם, שמעולם לא היה בתשלום נהיה בתשלום

והחניון שהיה בתשלום, היותר צפוני, הבנתי שגם הוא הולך להיות עכשיו

בתשלום. כלומר, יש שם בערך בין 150 ל-200 חניות, כולם יהיו בתשלום. אני

הולך ליד דורון ספרים ברחוב הס, חניון היה פתוח לרווחת הציבור, שנים על

גבי שנים, אני הייתי חונה שם מידי פעם כשהייתי מגיע לעיר, גם בתשלום.

טוב, חניון לב העיר גם כן בעייתי, הוא כן בחינם רק אחרי השעה ארבע,

משהו כזה, הוא גם בתשלום. אני חושב שאנחנו העיר היחידה באזור השרון

שבמקום לשחרר חבל, או קצת ללכת לקראת התושבים שלה, של הרצלייה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 21 ל.ש.

הפוך על הפוך, מעיקה עליהם, מקשה עליהם. אני לא אומר שהעירייה אשמה

במישרין שהחנייה בתשלום, אין בעיה, זה בן אדם פרטי, הוא יכול לדרוש על

זה כסף, אבל מה אפשר לעשות, העירייה לא נותנת פתרונות מסביב שכן יהיו

בחינם וההשקעה הענקית, האדירה, אני לא מדבר כרגע על ה-BRT ברחוב

סוקולוב, כי יפילו אותה בכל מקרה, אבל ההשקעה שנעשתה במרכז החדש,

שנע בין 40 ל-50 מיליון שקלים, פשוט מפספסת את העיקר, כי אם אנחנו

הכנסנו לשם באמת, מותגים או בתי קפה, או פיצריות וכולי, ואנחנו רוצים

שאנשים יגיעו וחשבנו, יש בסביבה 40,000 איש יבואו ברגליים וכולי, לא

באים ברגליים, אנשים עדיין רוצים להגיע עם רכב, ואין לאנשים איפה

לחנות, וכאשר בן אדם רוצה לרדת לקנות ירקות, או לבוא לעיר לקנות

משהו, אם החנייה תעלה ,10 15 שקלים הוא לא יבוא למרכז העיר, הוא ייסע

שוב לקניון, הוא שהוא ייסע לסביבה כאן, כי ברעננה מצאו לזה פתרון,

ברעננה החנייה היא חינם לתושבי העיר, שמה למדבקה יש משמעות ולא מה

שקורה בעיר, נתתי כאן דוגמא שלאחרונה, גם ההסדרים שהיו בחופי העיר,

בחניונים שאנחנו הצהרנו שיהיה עליהם %50 הנחה למדבקת תושבי אני

מהרצלייה, ההסדר הזה גם נפל, כי שוב, בעלי החניונים, אני הבנתי שעוד

חניון אחד בקרוב גם יעשה את זה, גובה מחיר מלא גם מתושבי העיר. ו זה

פשוט חבל. ואני מרגיש כאן מצוקה אמיתית, ואני חושב שהתרת החבל

במקרה הזה, כלומר, מתן אפשרות לחנייה חינם לתושבי העיר בלבד, עוד

פעם, לא תושבי חוץ, אני לא אומר בואו נעשה כאן חגיגה ונקרא לכל דחפין,

לתושבי עירנו, שבאים לעיר לקנות משהו, אם ניתן להם חנייה חינם, וואלה,

אני לא חושב שניפגע יותר מידי. אני חושב שזה דבר נכון, זה גם יעודד את

המסחר, זה גם יעביר מסר נכון לתושבים, שאכפת לנו מהם, שהם שווים

משהו בעינינו, כי זה קל מאוד לרדוף אחרי רכבים ולתלות דוחות, וזה קל

מאוד שהכל יהיה בכסף, אבל אני לא חושב שזו הדרך או המדיניות הנכונה.

אני עוד פעם, אני אומר את זה בזהירות, כי אני מודע לכך שיש לזה השלכות

כלכליות, ואני מודע לכך שיש לזה כמה רבדים, גם ברמת השרון התעסקו עם

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 22 ל.ש.

זה, וגם ברמת השרון החליטו לאפשר חנייה חינם לתושבי העיר. אם יש לך

רכב היברדי הסתדרת, אז אני חושב שצריך לשקול את זה. כמו שאמרתי,

היות ובמיוחד עכשיו רוב החניות במרכז העיר הפכו לחניות בתשלום, כולל

אלה שלנו, בעצם, של הכחול לבן, אז זה הופך את הקנייה ואת הבילוי במרכז

העיר ללא אטרקטיבי לאלה שבאים עם רכב וזה לא טוב, אני כל הזמן מדבר

על נושא של אופנועים וכולי, זה היה בהצעת סדר אחרת. לכן אני בעצם

מציע, מועצת העיר מחליטה להקים וועדה שתבחן את האפשרות למתן

חנייה חינם לתושבי הרצלייה, הן במערב העיר, שלא נגעתי בזה יותר מידי,

אבל גם שם יש בעיה, בטח לתושבי העיר, והן למרכז העיר, על מדרכות ואבני

שפה כחול לבן, הוועדה תבחן את ההיבט הציבורי והכלכלי של ההחלטה,

תבדוק ותשווה את הנעשה בשאר ערי השרון, כמו שציינתי בהצעתי, ותביא

את המלצותיה למועצת העיר בתוך שלושה חודשים.

יעל גרמן: אוקי, אני מציע להוריד את זה מסדר היום, ואני אתן נימוק קצת יותר ארוך

מן המקובל. דווקא מפני שאני מסכימה עם הרישא שלך, אני חושב שהסיפא

שלך היא בניגוד, מבחינה הגיונית, מנוגדת להיגיון של הרישא, ולמה אני

מתכוונת? אתה צודק, נכון, בעיית החניה היא בעיה מאוד קשה, והיא תלך

ותחמיר, היא תלך ותחמיר מפני שמספר הרכבים הולך וגדל, מספר הרכבים

פר משפחה הולך וגדל, והאנשים, במקום באמת להשתמש בתחבורה

ציבורית, כמו שאנחנו רוצים, באופניים, כמו שאנחנו סוללים, או ללכת ברגל,

יש במרחק של עד 15 דקות הליכה 50,000 איש מסוקולוב, במקום לעשות

זאת, נוח להם להגיע עם הרכב. הראיה שבאמת, בעלי החלקות הפרטיות

והחניונים הפרטיים גילו שיש צורך וזה אומר לך את הכל, ומיד החזירו

לעצמם את הבעלות, גם במרינה, הבעלות היא של האחים עופר, פעם זה היה

שלנו, החברה הכלכלית לקחה על עצמה לתת הנחה, היום האחים עופר

החזירו את זה לעצמם, החכירו את זה למישהו, קיבלו הרבה מאוד כסף

והאדם הזה זכותו לקחת כמה שהוא רוצה, סליחה, כן. חוף הנכים הישן.

דרור עזרא: את מדברת על חוף הנכים?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 23 ל.ש.

יעל גרמן: חוף הנכים היחיד, אין לנו חוף נכים אחר. כל החופים הם בשביל הנכים. וגם

במרכז העיר. זה רק מראה עד כמה שמרכז העיר משגשג, עד כמה שאכן

מגיעים לשם אנשים, עד כמה באמת כדאי לאותם, לדאבוני, אבל כדאי

לאותם בעלים פרטיים לעשות חניונים פרטיים, ובדיוק מן הסיבה הזו, אסור

לנו לפתוח את החנייה במרכז העיר. יש חנייה בשפע בכל הרדיוס שמסביב

לסוקולוב, אם בן אדם מוכן ללכת חמש דקות, לא רבע שעה, חמש דקות, אם

הוא מוכן לחנות ברחוב יגאל אלון, או קצת יותר רחוק, שמה ברחוב בוסל,

או בכ"ט בנובמבר, או ברחוב צ'רניכובסקי, או בבני בנימין בפנים, או בכל

מקום אחר. מי שרוצה להגיע למרכז העיר חייב לשלם, אחרת מה שיקרה זה

שבעלי הבתים והחנויות, ברגע שאנחנו נפתח את זה, יתנחלו במקום, יסגרו

את כל החניות, ואף אחד לא יוכל להגיע למרכז העיר. כך, כשמשלמים, בן

אדם מגיע, רגע, לא סיימתי, בן אדם מגיע, הוא יודע שזמן החנייה מוגבל,

הוא יודע שזה עולה לו כסף, הוא עושה את מה שהוא צריך, נכנס לבנק, נכנס

לפה, נכנס לקופת חולים, או קונה משהו, חוזר, וזהו זה. אם לא נגבה כסף

ולא נסמן כחול לבן במרכז העיר, במרכז העיר לא תהיה חנייה בכלל. לא

יהיה מסחר ולא יהיה חנייה, יחנו בבוקר, עד הלילה, וזהו זה. כל אדם יחליט

כך. ולכן, דווקא מהסיבות שאתה אמרת, ודווקא לטובת המסחר, ולטובת

התושבים, אנחנו חייבים להשאיר את הכחול לבן במקום שהוא, לא צריך

להרחיב. וכפי שאמרתי, כל הרצלייה משוחררת, אדם רגיל יכול ללכת חמש

דקות, בתל אביב הולכים חמש דקות, הולכים גם חצי שעה, בכל מקום

בעולם כשיש ערים כמו היום הרצלייה, עיר שבאמת הולך לה, שמרכז העיר

היום מתחיל לפרוח, מתחיל, הוא עוד לא לגמרי פורח, והוא יפרח עוד יותר,

חייבים לעשות סדר בחנייה. לכן אני מציעה להוריד את זה מסדר היום, מי

בעד? מי נגד? תודה.

דידי מור: מר עולמי, בבקשה.

ירון עולמי: אני ודורון.

דידי מור: של מי ההצעה הבאה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 24 ל.ש.

ירון עולמי: זה של שנינו.

דידי מור: אוקי.

ירון עולמי: הכותרת, שיתוף הציבור בהחלטה על הקמת מבני ציבור. בעצם העלינו את

ההצעה הזאת מכיוון שלאחרונה יותר ויותר מתקבלות תלונות על נושא של

הקצאה של העירייה של מבני ציבור.

יעל גרמן: אני מתנצלת, ירון, כן. תמשיך.

ירון עולמי: אין חולק על כך שמתפקיד העירייה להקים מבני ציבור, על קרקע שמיועדת,

כמובן, לכך, אנחנו פשוט לא מודעים, או לא מבינים מה ההליך של ההחלטה

על המקום שבו יוקם המבנה, או על השימוש בו. וכמו שקרה לאחרונה עם

מספר מקרים, שפשוט תושבים קמו בוקר אחד וגילו שהעירייה החליטה על

הקמה של מבני ציבור במקומות מסוימים, והתושבים, מה אפשר לעשות, יש

גם טענות שכנגד, או יש גם טרוניות והערות וזה לגיטימי. הבעיה היא שמצד

אחד זה לגיטימי, מצד שני זה בעצם לא עוזר, כי אף אחד לא מתחשב

בטענות שלהם, מכיוון שאין שום הליך מסודר או מקובל אלא קודם כל

מודיעים להם, מתחילים לעבוד, ואחר כך רק שומעים אם יש טענות, וברור

שזה לא הסדר הנכון, לפחות לדעתי, או לדעת האדם הסביר. כאשר הקושי,

כמובן, אחרי שכבר מתחילים לבנות, קשה מאוד לשנות החלטה, אוקי?

לעומת זאת, אם, כמו, אגב, במקרים אחרים שבהם גופים חיצוניים רוצים

לבקש שבקרקע מסוימת הם יבנו מבנה מסוים, הם צריכים להגיש בקשה,

אפשר לשתף את הציבור, אפשר להגיש הסתייגויות או התנגדויות, שומעים

אותם וכולי, ואז יש איזשהו הליך מסודר שאגב, יכול להסתייע בידי

המתנגדים ויכול כמובן שלא, אבל לפחות, ולא רק של מראית עין, לפחות יש

איזשהו הליך שבהם הם מרגישים שהקשיבו להם, לטיעונים שלהם,

להתנגדות שלהם או להסתייגות שלהם, ואז לפחות, לדעתי, זה איזשהו הליך

יותר דמוקרטי ובטח יותר הוגן, נקרא לו. כתבנו כאן שבאמת, לא פעם יש

ממש, כמובן, בטענות שמעלים התושבים, אפשר לקבל, אפשר לא, אבל מן

הסתם זה המקום שבו הם גרים, זה איכות החיים שלהם, יש להם מה להגיד

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 25 ל.ש.

בנושא, ולכן התייחסות אליהם בהחלט, כמו שכתבנו, יכולה לשפר את איכות

התכנון. אנחנו חושבים שהתועלת המרכזית של שיתוף הציבור בנושא זה

תהא בהגברת האמון של הציבור בעירייה ובנבחרי הציבור, כאשר אלה לא

אוטמים עצמם אל מול הטענות של התושבים וכופים עליהם החלטות

מהותיות בלי ליידע אותם ובלי לשמוע אותם ואת דעתם. אגב, להבדיל,

באמת, אני לא יודע מה ייגמר, שהעירייה רוצה להקים, לדוגמא, בריכה

בנווה עמל, טוב שהיא משתפת את הציבור, וטוב שתשתף את הוועד, וטוב

שישאלו את הוועד אם המקום הזה נראה לו, ואולי יעשו גם סקר כמו

שהעירייה אומרת שהיא עשתה, וכולי, וזה דוגמא טובה. ולהבדיל אם בן

אדם שגר ברחוב מסוים, יש לו גינה מתחת לבית ולמחרת הוא מגלה שם

גדרות וטרקטורים ומלט ובניין וכולי ואומרים לו, ועכשיו יהיה לך כאן שני

גני ילדים, והוא לא ידע על זה ואין לו גם מה להגיד אחר כך, זו בעיה. ואגב,

למרות שהמטרה הזו היא מקודשת והיא ראויה והיא חשובה ואין חולק על

כך, עוד פעם, אין חולק על כך ,אנחנו רק מדברים על הדרך. על הדרך, דרור

יוסיף עוד מילה או שניים?

יעל גרמן: מה זה, זה של שניכם, בבקשה.

דרור עזרא: הנקודה זה לא עצם הבנייה של מבנה הציבור, ברור שהעירייה מוסמכת

לבנות מבני ציבור, השאלה תמיד אם המבנה ציבור יהיה מסוג, כמו של גן

ילדים, שהוא יהיה עם תנועה רבה של בבוקר, וזה יכול להיות מאוד בעייתי,

למשל, אם יש מקום שזה סמטה צרה, או שסביבה שהיא לא מתאימה. מי

שמכיר הכי טוב את הסביבה ויכול לעזור לנו בקבלת ההחלטה אלו

התושבים, ויש מקומות שמבחינה פיזית השימוש שאנחנו מציעים למבנה

ציבור, למשל, גני ילדים, בית ספר או לא משנה מה, הוא לא מתאים מבחינה

פיזית לסיטואציה והיה עדיף לעשות מבנה ציבור אחר, שאין בו פעילות,

איזשהו מתקן משאבה, או מים, אני לא יודע מה, ולעשות את זה במקום

הזה. או מקווה למשל, שהיה בהרצלייה פיתוח. האיזון הזה צריך, לדעתי,

להיעשות על ידי נבחרי ציבור, שנעשה את זה, לדעתי המקום הכי טוב לעשות

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 26 ל.ש.

את זה, כמו שרשמנו פה, בוועדת המשנה. ונשקול את העניין. הנקודה, אנחנו

לא רוצים פה להוסיף עודף משפטיציה, אנחנו נותנים פה 14 יום ואחרי 14

יום אין להם שום אפשרות, לא לערער, לא ללכת לבית משפט, אנחנו נותנים

להם את האפשרות הזאת וגם אם אנחנו נדחה את ההתייחסות שלהם,

ההרגשה היא תהיה יותר טובה, גם מבחינתנו.

ירון עולמי: אני אקרא את ההצעה.

יעל גרמן: את ההצעה, כן.

ירון עולמי: מועצת העיר הרצלייה רואה חשיבות גדולה בשיתוף הציבור בהחלטות

היכולות להשפיע על איכות החיים של התושבים ובכלל זה הקמת מבני

ציבור והשימוש בהם ולפיכך מחליטים, מועצת העיר מחליטה כי כל החלטה

על הקמת מבנה ציבור, או הסרה של השימוש שלו, יינתן לתושבים אפשרות

להיות מעורבים בהחלטה, לפני דיון בבקשה להיתר בנייה יפורסם העניין,

בדומה להקלה, במקום בו מיועד לקום המבנה, או על המבנה עצמו, אם

קיים, יתאפשר לתושבים להגיש תוך 14 יום התייחסות לבקשה בכתב

לוועדה המקומית, וזו תביא בחשבון את ההתייחסויות אלה בהחלטה.

יעל גרמן: כן, אוקי. אני אנסה, אני חושבת שדרור, מפני שהוא חבר בוועדה אולי קצת

יותר מבין, אבל אני אנסה, ירון, להסביר לך מדוע ההצעה הזו לא עומדת

במבחן המציאות, וגם לא הוגנת, בסופו של דבר גם לא הוגנת. ואני אשתדל

להסביר, אבל כמובן שזה במסגרת ההסברים שלי מדוע אני מבקשת להוריד

את זה מסדר היום. לציבור יש את זמנו בכל תוכנית. וזה כאשר מתפרסמת

תוכנית בניין עיר. כאשר מתפרסמת תוכנית בניין עיר, ובעיר הרצלייה זה לא

סתם מתפרסם, אלא יש שימוע של הציבור, אנחנו שומעים את הציבור בכל

תוכנית בניין עיר, מה שלא נעשה בערים אחרות, הוא נעשה בערים מעטות,

אנחנו מפרסמים את זה בכל אמצעי התקשורת כדי שכולם ידעו, ולא על

איזושהי מודעה קטנה. מרגע שמתפרסמת תוכנית בניין עיר, זה זמנו של

הציבור, ואז לציבור יש הרבה יותר מ-14 יום, יש לו גם לפני כן שאנחנו

נותנים לו את הזמן שלו שאנחנו מפרסמים ונותנים לו את הזמן לראות

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 27 ל.ש.

ולהשמיע את קולו בפרלמנירי, וגם לאחר מכן, 60 יום להתנגדויות, כך קובע

החוק, ואנחנו אף הוספנו עליו. לאחר שהתב"ע אושרה אין לציבור זכות

התנגדות, ויש לכך גם סיבות. ציבור הוא גדול ונרחב, הוא מורכב ממגזרים

רבים ויש בו אינטרסים רבים, ולמה אתה דווקא חושב שהאינטרס של

הרחוב גובר על האינטרס של אותו ציבור שישתמש במבנה הציבור?

דרור עזרא: לא אמרתי את זה.

יעל גרמן: לא, הם מדברים במקרה על רחוב מאוד מסוים, אז זה לא משנה הרחוב הזה

או רחוב אחר, ברור שלא יהיה אפילו תושב אחד שירצה שברחוב שלו יבנו

מבנה ציבור אחד ,זה לא משנה אם זה גן ילדים, אם זה בית כנסת, אם זה

אולם ספורט, אני התכוונתי יותר לנכים שלנו, בית הגלגלים, אף אחד לא

ירצה. ואם אנחנו נתחיל לשאול את הציבור, נצא שאנחנו מקפחים את אותו

ציבור שצריך מענה לדברים האלה. יש 70 הורים שמחכים לגן ילדים ומאוד

מאוד מקווים שיוכלו להכניס את הילדים שלהם ב-1 בספטמבר. אז אנחנו

נתחיל עכשיו בהליך שכבר נגמר, שכבר היה זמנו, שכבר נקבע שזה שטח

ציבורי. אני לא מדברת, בוודאי ששנים שטח ציבורי פתוח לשטח ציבורי

לבנייני ציבור, בוודאי שצריך לעשות את הכל, במקרה הספציפי הזה שאליו

אתה רומז, ברמיזה של פיל, מדובר על שטח ציבורי לבנייני ציבור, וכל

הציבור ידע, וכל הרחוב ידע שהייעוד הוא בנייני ציבור, ולפני שמונה שנים

פנו אלי וביקשו שעד שהעירייה תשתמש שנגנן, ואמרתי ברצון רב, רק תדעו

ותזכרו, ואני מציינת ומדגישה, שברגע שהעירייה תזדקק למבנה ציבור אנחנו

נהרוס את הגינה ונבנה. וזה היה ידוע לכולם הדבר הזה. ולא יעלה על הדעת

שאחרי שעברנו תהליך של תב"ע אנחנו נרוץ ונשאל, כי אז אנחנו לא נבנה

שום דבר, ובוודאי שלא נצליח לעמוד בלוחות זמנים מאוד מאוד צפופים.

לכן, כשאתה מדבר על טובת הציבור,

דרור עזרא: 14 יום?

יעל גרמן: אתה צריך לחשוב שהציבור זה לא רק הציבור שמתנגד, יש מן העבר השני

ציבור הרבה יותר גדול שיעשה שימוש במבנה הציבור הזה, ולציבור הזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 28 ל.ש.

שיעשה שימוש אין פה.

דרור עזרא: יש, בוועדה.

יעל גרמן: אנחנו הפה שלו. סליחה, אתה דיברת ועכשיו זכותי לדבר ואל תפריע לי.

דרור עזרא: את לא מתייחסת להצעה, את פשוט מתעלמת מהדברים שכתבנו.

יעל גרמן: אני מאוד מתייחסת, אתה פשוט לא רוצה לשמוע.

דרור עזרא: רשמנו משפט ראשון אין חולק, ואת מתעקשת,

יעל גרמן: דרור, אני מדברת כרגע. אנחנו אכן נבחרנו, ובין השאר נבחרנו לקבל

החלטות. צריך לדעת באיזה החלטה, כמו למשל באמת בריכה, פונים

לציבור, למרות שלא צריך לפנות, ובאיזה החלטה צריך לפעול לעשות ולהגיע

לקו הגמר. ולכן אנחנו נבחרנו, ובעוד שנה וחצי, או שניבחר או שלא ניבחר

וזאת הדמוקרטיה. אני בעד להוריד את זה מסדר היום, מי בעד?

דידי מור: חבר'ה, הצבעה.

יעל גרמן: מי נגד?

דידי מור: נגד שניים, בעד כל היתר.

ערבות עיריית הרצליה לחברה לפיתוח לטובת הלוואה ע"ס 3 מלש"ח.

דידי מור: רבותיי, אנחנו משנים במשהו את סדר היום, מפאת אילוצים של אנשים

רבים, אנחנו נעבור עכשיו על שני הנושאים של החברה הכלכלית, ערבות

עירייה וחניון משאיות. אחרי זה נלך לתב"רים ולכל יתר הנושאים. הדו"ח

הכספי של בית פוסטר והדו"ח הכספי של עמותת בני הרצלייה יוסרו מסדר

היום, כי רואה החשבון לא יכול היה להגיע בשום אופן מפאת אירוע

משפחתי, וכך נדון.

ירון עולמי: אני רוצה להזכיר, אה, לא, ביוני יש לנו ישיבת מועצה.

דידי מור: כן. אחרי ערבות העירייה והחניון, הנושאים של החברה הכלכלית,

והתב"רים, סליחה, אחריהם נדון במסעדת החוף ואחרי זה בתב"רים ואחרי

זה בכל היתר.

ירון עולמי: דידי, אתה עושה סלט כאן.

דידי מור: זה לא סלט, זה קשה כל כך לבחור. ערבות עירייה לחברה לפיתוח לטובת

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 29 ל.ש.

הלוואה על סך 3 מיליון שקלים, הערות? כן, בבקשה, יש למישהו הערות?

דרור עזרא: כן, אם אני זוכר נכון, לא מצאתי את התב"ר, בזמנו כשהציגו לנו את התב"ר

הזה אמרו שלא היה דיבור על הערבות הזאת, אני לא זוכר שהיה דיבור על

הערבות, ואם היה דיבור על הערבות,

יעל גרמן: יכול להיות שלא, אבל עכשיו יש דיבור.

דרור עזרא: תני לי שנייה להתבטא. אם זה היה מדובר בערבות היו צריכים להציג לנו את

זה ביחד.

יעל גרמן: לא הציגו ביחד, הבנו, אנחנו מבינים כל כך מהר, לא הציגו ביחד, הציגו

לחוד.

דרור עזרא: תני לי שנייה לסיים. גם את חזרת על אותם דברים, התעלמת מהצעה לסדר

שלנו, וחזרת על דברים שלא אמרתי.

יעל גרמן: טוב, תסיים, אני לא מתווכחת.

דרור עזרא: התוצאה של זה, זה שאנחנו, אין פה התנהלות אחידה בהחלטות, יש

החלטות שאנחנו מקבלים אותם ... פה עוד החלטה, ופה עוד החלטה, ו אין

לנו את התמונה הכללית שאנחנו לא מבינים. אני הייתי בטוח שהחניון הזה

עולה מיליון שקל, פתאום מסתבר שהחניון הזה עולה 4 מיליון שקל.

יעל גרמן: אוקי, בסדר, טוב, הבנו. טוב, דרור, תודה רבה, לא, אף אחד? מי בעד?

דרור עזרא: אני נמנע.

יעל גרמן: תודה רבה. הלאה.

דידי מור: כולם בעד, שניים נמנעים.

יעל גרמן: כן.

דרור עזרא: זה לא כולם בעד.

דידי מור: מה?

דרור עזרא: אז זה לא כולם בעד.

דידי מור: למעט שניים שנמנעים ,מר עזרא.

יעל גרמן: כן, הלאה.

דידי מור: חניון משאיות. שאלות, הערות?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 30 ל.ש.

דרור עזרא: מה זה?

דידי מור: יש הסכם של חניון משאיות וחוות דעת משפטית וכולי.

דרור עזרא: אה, על ההסכם, כן.

יעל גרמן: שאלות, הערות?

ירון עולמי: כן, רציתי לשאול, מכיוון ש-, אני לא יודע, אני רואה כל מיני התכתבויות,

מיילים כאלה ואחרים שאני מקבל ורואה. מבחינת, ודווקא אני רוצה לשאול

מבחינה משפטית, האם אין כאן איזושהי בעיה משפטית בכך שבעצם אנחנו

באים לאנשים, עוד פעם, ואני לא נכנס כאן לטיעונים בעד או נגד, אני

הצבעתי בעד הפרויקט, וכולי. אבל יש סיטואציה, אנשים עובדים קשה, נהגי

משאיות וכולי, אנחנו משיתים עליהם כאן הוצאה כבדה, מעבר לתשלום על

החנייה עצמה בחניון, נסיעה הלוך חזור הביתה, אם זה במוניות, אם זה

באוטובוסים וכולי, השאלה אם מבחינה משפטית אנחנו יכולים באמת

לסגור את העיר למשאיות? אם הם יפנו, אני שואל באמת, מחר את צריכה

להגן על העירייה בבג"צ שיגישו ויגידו, זה נוגד את חופש העיסוק, זה נוגד

את חופש, לא יודע מה.

ענת בהרב: השאלה ברורה. כמו שאמרתי בחוות הדעת שלי, בהתחלה הפניתי בעצם

למקור שממנו נוצר הצורך לייצר את חניון המשאיות. הצורך נוצר משום

שהוראות חוק העזר מאפשרות לעירייה למנוע ולהפנות את המשאיות

למקום מוסדר. כמובן שהעירייה צריכה לאזן, בכלל בחנייה, בין שיקולים

שונים, אתה גם יכול לומר שכחול לבן זו פגיעה בזכות האזרח לחנות באופן

חופשי כרצונו. אז עצם העובדה שיש חוק עזר, משום שהעירייה צריכה

להסדיר ולאזן בין כל מיני צרכים שונים, ויש הצדקה לזה שמשאיות יחנו

במקום שהוסדר להם לצורך כך וזה הפתרון שהעירייה מצאה, וזאת

המדיניות של העירייה, שהיא סבירה בהחלט.

יעל גרמן: אוקי, שאלות נוספות?

דרור עזרא: אני רק רוצה להעיר שאני חושב שהרעיון הזה הוא רעיון טוב, גם מונע

מהמשאיות להיכנס ולסכן את האנשים ברחובות, יש לפעמים רחובות צרים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 31 ל.ש.

ואין שדה ראייה, ולא נדבר על זיהום האוויר. הבעיה שלי פה עם ההסכם

הזה שהוא פשוט נראה לי שהוא מיותר. הרי מי שינהל את החניון הזה זה

חברה שלישית, גוף שלישי, שישכור שומרים, הסיפור פה מי יעשה את

המכרז. כל הסיפור פה שהמכרז, תעשה את זה החברה הכלכלית ולא

העירייה, אני חושב שבמקום לעשות את ההסכמים האלו, אנחנו, כוועדת

מכרזים, נעשה את המכרז הזה וניקח חברה שתעשה את זה, ועם התנאים

הכספיים וזהו, ואין צורך לעשות את המסחרה הזאת, אני חושב שהיא

מיותרת.

יעל גרמן: הבנתי, חברים, הערות נוספות? מי בעד ההסכם? מי נגד? מי נמנע? שני

נמנעים.

דידי מור: נמנעים שניים.

יעל גרמן: אוקי, יש לנו עוד נושא שאנחנו רוצים לקדם.

דידי מור: כן, מסעדת החוף, חוף אכדיה צפון.

"מסעדת החוף - חוף אכדיה צפון" אישור מועצה להקניית זכויות שימוש/שכירות לתקופה

העולה על חמש שנים

יעל גרמן: כן, חברים. הערות?

דרור עזרא: כן, אני, עוד פעם אומר, קודם כל, היה הסכם לגבי המסעדה הזאת בשנת

,2010 אני חושב שההסכם שקשור לטיילת, כולל גם את המסעדה הזאת.

ענת בהרב: אוקי, זה נאמר במפורש.

דרור עזרא: אני לא הבנתי למה צריך הסכם חדש את האמת, אז.

ענת בהרב: משום שמדובר פה, ההסכם בזמנו דיבר על חמש שנים, ובסופו של דבר

בפועל, החברה גילתה שאין כדאיות כלכלית לצאת במרכז שהוא רק לחמש

שנים, ונדרשת תקופת שכירות ארוכה יותר, ולכן זה מובא למועצת העיר, כי

השכרה של מקרקעין מעל חמש שנים דורש את אישור שר הפנים וזה מה

שמוסבר בחוות הדעת.

דרור עזרא: אוקי, בסדר, אני עוד פעם אגיד מה שאמרתי בפעם הקודמת. המקום הזה

נבנה בשנת ,1984 1984 זה שנה אחרי כניסתה לתוקף של תמ"א ,13 תמ"א

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 32 ל.ש.

13 קבעה שבחוף יהיו רק קיוסקים. מי שקיבל את התפעול של הקיוסק הזה

עשה פה בהדרגתיות, בצורה, גם עם קריצת עין, בלי קריצת עין של העירייה,

עשה מזה מסעדה.

יריב פישר: לא, אנחנו מדברים על מסעדה, לא על קיוסק.

דרור עזרא: תן לי. אני יודע מה אני רוצה, אני מתאר את המצב. הוא עשה מהקיוסק

הזה, מעולם לא התקבל אישור שימוש חורג, מעולם לא ניתן היתר למסעדה

עם היקף הבנייה הזה, רק אחרי הזה, רק אחרי שהמקום עבר לחברה. אני

חושב שהפעלת מסעדה היא תהיה בניגוד לתמ"א ,13 ואני חושב שיש פה,

תהיה פה בעיה חוקית להפעלת מסעדה, ואני ממליץ לכולם לא להפעיל שמה

מסעדה אלא קיוסק.

ענת בהרב: אני רוצה להפנות את תשומת הלב לטענות שדרור באמת דיבר עליהם, הוא

חזר עליהם גם בוועדה המקומית. יחד עם זאת, הוועדה המקומית, במסגרת

ההיתר הכולל שהיא הוציאה לטיילת, הוציאה גם היתר למסעדה בחוף

דבוש, שתהיה פתוחה ל חוף. היא הוציאה היתר למסעדה שאנחנו מדברים

עליה ובזה.

יעל גרמן: ולכן יש שם מסעדה, והמסעדה היא חוקית והיא בהיתר.

דרור עזרא: ואת אומרת שזה חוקי.

יעל גרמן: כן. כן. כן, ירון.

ירון עולמי: קודם כל, אפשר לדון כאן בהכל, אם דנים כבר, כן,

יעל גרמן: ירון.

ירון עולמי: אני דווקא, דעתי בנושא ידועה, דווקא שלא כמו דרור, אני כן בעד שיהיו

בחופים זכיינים ושיהיה פעילות גם, הלוואי והייתה יותר פעילות ספורטיבית

בחופים וטוב שיש מסעדות וטוב שיש קיוסקים, לי מפריע דבר אחר, אנחנו

לא מדברים רק על הקיוסק, אנחנו מדברים כאן על כל, איך זה נקרא? זכויות

שימוש, שכירות, גם המקום שיש למטה, נכון?

יעל גרמן: מה זה למטה, זה רק למטה, זה לא קפה קפה.

ירון עולמי: מיטות וכסאות שיזוף ושמשיות במסגרת החוף הנ"ל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 33 ל.ש.

יעל גרמן: כן.

ירון עולמי: כלומר, לא רק על המסעדה, ואני רוצה כאן להעיר הערה, וזה בדיוק המקום

להעיר אותה. מה שנעשה בחוף הספציפי הזה, ואני פעם ב' עוד מצליח להגיע

אליו, ואני לא מגיע אליו בדיוק בגלל מה שנעשה שמה, זה פשוט הפקרות.

לפעמים מגיעים כמעט עד המים.

יעל גרמן: מתי אתה היית בפעם האחרונה?

ירון עולמי: אולי לפני שבועיים, באיזה שבת.

יעל גרמן: יש לנו 12 פקחים שזה תפקידם.

ירון עולמי: גברתי, הניסיון יגיד,

יעל גרמן: שזה לא יגיע עד המים.

ירון עולמי: הם יושבים שם מתחת למעלית, לא משנה, עזבי.

יעל גרמן: זה, אני מוחה בתוקף. הפקחים עובדים קשה מאוד בחוף הים ומגיע להם

צל"ש.

ירון עולמי: אמרתי שאני רואה אותם.

יעל גרמן: ציון לשבח מגיע לפקחים על העבודה הסיזיפית, הקשה.

ירון עולמי: תני לי להשלים את דבריי.

יעל גרמן: והם שומרים על הקו.

ירון עולמי: תני לי להשלים את דבריי. אף על פי כן אני רוצה לומר, וזה מגובה בצילומים

שאני מקבל כמעט כל שבת, אני מעביר, העברתי וגם הופצו בתקשורת כמה

פעמים, החוף מלא בכיסאות, בשמשיות,

יעל גרמן: אני מציעה שאתה תבקר בחוף בשבת הקרובה, ובשבת שאחריה, ותראה עד

כמה 12 הפקחים שומרים על הקו, ויש כל הזמן חלקת חוף פנויה לכולם.

ירון עולמי: האם אוכל לסיים את דבריי? תודה. אני לא מדבר רק על חלקת החוף.

יהונתן יסעור: אתה לא היית שם, למה אתה מדבר?

ירון עולמי: תגיד, איך אתה יכול להגיד שאני לא הייתי שם? מה, אתה עושה לי איתורן

על הרכב?

יעל גרמן: אתה אומר ששולחים לך צילומים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 34 ל.ש.

ירון עולמי: אבל אני גם הגעתי לחוף, פעמיים כבר בעונה הזאת, ואני אגיד לכם עוד דבר

שמרגיז אותי,

יעל גרמן: אוקי, לגבי ההסכם הזה, מה אתה רוצה?

ירון עולמי: אז אני אומר עוד דבר, כן, בהסכם הזה, מה שקורה זה שאיפה שמאחסנים

את כל הכיסאות וכולי, זה דווקא מתחת לסככות, הסככות שנועדו לתת צל

למתרחצים שלא רוצים להיות ממש על קו החוף ובתוך, איפה שהילדים או

איפה שהמטקות, אלא רוצים ללכת צעד אחד אחורה.

יעל גרמן: זה אתה צודק במאה אחוז, זה לא צריך להיות שם.

ירון עולמי: אז מה הם עושים? הם משתמשים בזה כאילו זה משהו פרטי שלהם.

יעל גרמן: כן, איתן, בבקשה, אני מבקשת.

איתן: כל הכיסאות מחוץ לסככות, תושבים מגיעים ויושבים בתוך הסככות, וכאשר

יש כיסא אחד של הרוכלים שנכנס לתוך הסככות, מגיעים לשם פקחים, או

שמחרימים, או שנותנים דוחות, או שמעיפים את הכיסאות, זה פשוט לא

נכון.

יעל גרמן: והפקחים עובדים קשה מאוד, כל השבתות.

ירון עולמי: זה נכון.

יעל גרמן: זאת עבודה מאוד מאוד קשה, מאוד.

ירון עולמי: אני בכל מקרה אשלח גם לגברתי וגם לאיתן את התמונות.

יעל גרמן: אוקי, חברים, בואו, חברים. מי בעד ההסכם? מי נגד? תודה.

תברי"ם

דידי מור: טוב, אנחנו עוברים לתב"רים. אהרל'ה שם טוב פה? ישנו? אנחנו עוברים

לתב"רים. מר צבי הדר יצא.

יהונתן יסעור: שלום, ערב טוב. תב"ר אחר, הקמת מבנים יבילים, שירותים ציבוריים ...

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: תב"ר ראשון, יש הערות?

דרור עזרא: איזה חניון מדובר?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 35 ל.ש.

יהונתן יסעור: בחניון של המרינה שמשרתת את הקהל והרצליאנים נכנסים בחינם, יש שם

מסוף תחבורה ומבקשים ליד מסוף התחבורה לארגן ...

דרור עזרא: מי המבקשים?

יהונתן יסעור: חברת ההסעות בשביל הציבור שמגיע ועומד שם בתחנה. יש הערות?

רות רזניק: זה שירותים כימיים או שזה יהיה מחובר?

יהונתן יסעור: שירותים סונאליים. גם נשים גם גברים. אוקי, תב"ר שתיים, הולכת מים

מטוהרים בפארק, הערות?

דרור עזרא: כן, אני כבר, חשבתי שיש כבר את הדבר הזה, יש צינור שמוליך מים לפארק,

בשביל מה צריך עוד ארבע מיליון שקל לסיפור הזה?

)מדברים יחד(

דרור עזרא: ,380 זה רק בתוך ה-,

יהונתן יסעור: טוב, תודה רבה. תב"ר שלוש, הצטיידות גני ילדים חדשים. הערות? תודה

רבה.

רות רזניק: כמה גני ילדים מדובר?

יהונתן יסעור: 11 שבונים, 12 שבונים ועוד 5 שמכשירים אותם ממבנים קיימים.

רות רזניק: לא, מדובר על הצטיידות, אז הצטיידות לכמה?

יהונתן יסעור: לכל ה-17 גנים.

דרור עזרא: ראיתי בחומר, הסתכלתי, התב"ר הזה כולל גם גנים של ארבע, חמש.

יהונתן יסעור: נכון.

דרור עזרא: לא כמו שכתוב פה. אני הסתכלתי בחומר הנלווה שיש שמה טבלה.

יהונתן יסעור: יש גן אחד מהציבור הדתי שהוא גן רגיל כמו הגנים הקודמים, זה היסטורית

עוד משנה שעברה.

דרור עזרא: אז למה הוא בתב"ר הזה?

יהונתן יסעור: כי הוא חלק מבניית הגנים, אותם 17 גנים, אנחנו מכלילים אותו בתוך

הרשימה. אז להוסיף את המילה ארבע חמש? אוקי, יתוקן, יכתבו גם לארבע

חמש, נקסט.

דרור עזרא: אני לא הבנתי, יש שמה רשום, הגנים האחרים, לא הבנתי למה גנים אחרים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 36 ל.ש.

אין שם בתקציב הזה, ורק גן ספציפי אחד בתקציב הזה, לא ברור לי.

יהונתן יסעור: כל הגנים כבר מצוידים.

דרור עזרא: שאר הגנים של ארבע חמש, זה לא,

יהונתן יסעור: אנחנו את כל ה-16 גני ילדים מכשירים לשלוש ארבע, הגן ה-,17 הוא ה-12

בתור, אבל ה-17 הוא לארבע חמש. זה הכל.

דרור עזרא: והוא גן חדש?

יהונתן יסעור: כן. ברחוב הבנים.

)מדברים יחד(

דידי מור: פיתוח הפארק, שלב ג', הערות?

דרור עזרא: אני, בעניין הפארק, אני רוצה להימנע בכל התב"רים האלה, כי עד שהעניין

הזה של השמירה של בריכת החורף לא מוסדר באיזושהי צורה, בריכת חורף,

לא מוסדר ולא נשמר באיזשהו,

יהונתן יסעור: דרור, תדאג שיהיה חורף, זה הכל.

דרור עזרא: היה חורף לא רע. הם רוצים שאני אדאג לגלים, אתה רוצה שאני אדאג

לחורף.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: רגע, אני רוצה להימנע בכל התקציבים האלה, עד שלא ברור לי איך בריכת

החורף מוסדרת.

יהונתן יסעור: אין בעיה, אתה יכול להימנע כמה שאתה רוצה.

דרור עזרא: דידי, למרות שברור לך, מותר לי לנמק.

יהונתן יסעור: מי בעד?

ירון עולמי: אני גם רוצה להגיד משהו.

יהונתן יסעור: ירון, בבקשה.

ירון עולמי: משהו אחד לא,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: האומדן הזה, לא הבנתי, זה לא היה בחשבון, לא אישרנו תב"ר כללי, או

שאישרנו ועכשיו זה תוספת עליו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 37 ל.ש.

יהונתן יסעור: היה תב"ר ראשוני לשלב הזה, לא היה תב"ר סופי וכרגע אנחנו למעשה

סוגרים את המסגרת הסופית של שלב ג', 37 מיליון שקל.

ירון עולמי: לא, אני אגיד לך, לא מצליח להבין, כלומר, אישרנו 15 מיליון שקל, ופתאום

גילינו שזה אמור להיות עוד 21 מיליון, יותר מפי שתיים?

יהונתן יסעור: לא פתאום.

ירון עולמי: לכן אני שואל, לרוב אנחנו מאשרים מסגרת לתב"ר.

יהונתן יסעור: אז אני מסביר לך, במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2013 קבענו תקציב של 15

מיליון שקל שנכנסו לתכנון, כל תב"ר יש לו בדרך כלל חלק תכנון ואחר כך

עושים את התב"ר השני, אנחנו מראש הקצבנו 15 מיליון שקל,

דרור עזרא: 15 מיליון שקל לתכנון שלב ג'?

יהונתן יסעור: אני אמרתי לתכנון?

ירון עולמי: כן, אמרת.

יהונתן יסעור: לא. אני אחזור על המשפט. בדרך כלל אנחנו מוציאים תב"ר תכנון לפרויקט

וכשמסיימים את התכנון יודעים אומדן מדויק ועושים תב"ר שלם. במקרה

הזה, במסגרת תוכנית העבודה ל-2012 אנחנו הקצינו 15 מיליון שקל לשלב ב'

של הפארק, תכנון וביצוע, וכשנכנסו לתכנון וקידמו אותו, על השטחים

שאנחנו מבקשים לעשות את הפארק, כ-75 דונם, נדרש כ-37 מיליון שקל,

ולכן, אנחנו היום מסדרים את העניין הזה.

ירון עולמי: עוד שאלה אולי ליועצת המשפטית, ענת? למרות שהסתכלתי בכל, לא

הצלחתי לראות, הסכום הזה כולל אך ורק עבודות, הוא לא כולל פיצויים של

הפקעה?

יהונתן יסעור: לא, הוא לא כולל פיצויים, רק עבודות פיתוח ותכנון.

ירון עולמי: רק עבודות.

דרור עזרא: יש פה מקומות מסחריים, נכון?

ענת בהרב: זו שאלה עובדתית, פנה לגזבר, הוא יכול לענות.

יהונתן יסעור: מה הבעיה?

ענת בהרב: הוא שאל שאלה עובדתית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 38 ל.ש.

יהונתן יסעור: אמרתי לו שזה לא נכון. זה לא כולל את ההפקעות, תקציב ההפקעות נמצא

בעצם במחלקת נכסים.

ירון עולמי: מצוין.

יהונתן יסעור: הצבעה. מי בעד?

ירון עולמי: אני בעד.

דידי מור: כולם בעד, אחד נמנע.

ירון עולמי: יש כאן רק את ה-, השאלה שלי, זה משהו שבעצם אין לנו ברירה, בעצם,

נכון?

יהונתן יסעור: היה מחלוקת, הגיעו לסיכום וזה 1.105 מיליון. מי בעד?

דידי מור: פה אחד. הקמת מבנה לכבאי.

דרור עזרא: אני לא הבנתי את התב"ר הזה.

יהונתן יסעור: הדבר הוא מאוד פשוט, כבאית ראשונה של הרצלייה, אנחנו משכנים אותה

במה שנקרא, ברכב אספנות, עושים שיפוץ מהיסוד של הרכב הזה, הרכב הזה

יהיה לו רישיון, הוא יוכל לנסוע, נוכל לנהוג בו, ואנחנו רוצים להעמיד אותו

בבית הראשונים, ולצורך העניין נדרש מבנה סגור ומתוכנן מבנה שקוף, זאת

אומרת, שהציבור שיעבור במדרכה ברחוב הנדיב יוכל לראות אותו, ומי

שיבוא לבקר יוכל לראות מסביב בלי לגעת.

ירון עולמי: קודם כל אני בעד, באופן כללי, בית הראשונים אני מאוד אוהב, אני אוהב

את העבודה שהם עושים בפנים, במוזיאון. על פניו, זה נראה לי מאוד יק,

מאוד יקר. מוגזם.

יהונתן יסעור: מדובר במבנה זכוכית.

ירון עולמי: בסדר, אז מה?

יהונתן יסעור: הוא צריך להיות שקוף, שיראו אותו מכל הכיוונים, מ-360 מעלות, מארבע

כנפות תבל.

ירון עולמי: וזו ההצעה הכי זולה שקיבלנו 580,000 שקל.

יהונתן יסעור: זה אומדן, זה לא הצעה. אם תקבל הצעה ב-.400

)מדברים יחד(

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 39 ל.ש.

יהונתן יסעור: ירון אתה רוצה להקשיב? זה אומדן של עלות תכנון ביצוע. במידה ובמכרז

יהיה מחיר יותר נמוך, נשמח לשלם פחות. אם תראה בסוף התב"רים, יש פה

עשרה תב"רים שנסגרו, ו-355,000 שקלים חוזרים לקופה.

ירון עולמי: קודם כל אני לא רואה מזה כלום אז זה לא עוזר לי.

דידי מור: בבקשה.

דרור עזרא: רק אני רוצה להגיד משהו, אני חושב שזה בזבוז, יש את הכבאית, היא

משוקמת, אפשר לשמור אותה בזה ולהציג אותה בהתאם למה שרוצים,

בהתאם לאירועים, אני חושב שזה פשוט בזבוז הדבר הזה.

יהונתן יסעור: מי בעד?

דרור עזרא: אני נגד.

דידי מור: אחד נגד.

יהונתן יסעור: תב"ר ,1,500 עבודות פיתוח דחופות, שינוי שם.

דידי מור: פה אחד, תודה רבה. בניית גני ילדים חדשים.

יהונתן יסעור: התב"ר אושר.

דידי מור: יש פה בקשה לשינוי תנאי ההסכם.

יהונתן יסעור: לא, למעשה מכיוון שזה עבר לביצוע של החברה לפיתוח, ומעל 12 מיליון

שקל, חובה לקבל את אישור המועצה, אנחנו מביאים את זה לאישור

המועצה.

דרור עזרא: אני, עוד פעם, ירון העיר על זה פה,מי מקבל את ההחלטות להעביר לחברה

לתיירות,

יהונתן יסעור: הנהלת העיר.

דרור עזרא: מי זו הנהלת העיר?

יהונתן יסעור: הנהלת העיר זה ראש העירייה, סגני ראש העירייה, מהנדס העיר, מנכ"ל

העירייה, הגזבר. זה הנהלת העיר. בהתאם לתוכנית העבודה ולעומסים

אנחנו מחליטים מי יעשה מה.

ירון עולמי: אני, ברשותך, אני רוצה להעיר כאן הערה, כי אני לפני חודשיים, שלושה, לא

זוכר, כשהעלינו את הנושא הזה של הקמת הגנים שאלתי שאלה מאוד

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 40 ל.ש.

פשוטה, יש לנו אגף תב"ל, בונה, עושה דברים וכולי, למה זה לא באחריותו,

אמר לי המנכ"ל, זה באחריותי.

יהונתן יסעור: נכון.

ירון עולמי: 'אני עושה את זה' עכשיו, אם הוא עושה את זה, למה שהעירייה לא תעשה?

יהונתן יסעור: אני אתן לך תשובה.

ירון עולמי: אני לא מצליח להבין.

יהונתן יסעור: הבנתי את השאלה שלך. אנחנו ניסינו לפצל את הפרויקט מכיוון שזה

פרויקט גדול מאוד ועם לוחות זמנים קצרים, בין תב"ל לבין החברה

הכלכלית. תב"ל לא מסוגלים היום להרים את הפרויקט בגלל שאנחנו

עובדים בדרך כלל עם משק וכלכלה ומשק וכלכלה אין להם יכולת לקבל את

הפרויקט הזה. ולכן, באיחור של ... לצערנו, החלטנו שכל הביצוע יהיה על

החברה לפיתוח שהוציאה מכרז, מספר מכרזים, יש לה מספר זכיינים, מספר

קבלנים שעושים את העבודה, ומקדמת יפה את הפרויקט הזה. מי שמנהל

את הפרויקט זה המנכ"ל, זה בניהול של המנכ"ל, שקבלן הביצוע זה החברה

הכלכלית, ביתר הפרויקטים, המנכ"ל לא מעורב בצורה כזאת כמו שהוא

מעורב בעניין הזה.

ירון עולמי: עוד שאלה, זאת שאלת תם, כי כבר הבנתי מהתשובה שלך מה התשובה גם

לשאלה הזאת. אתה בעצם אומר שהפרויקט כבר יצא לדרך, וכבר בונים,

ויצאו המכרזים.

יהונתן יסעור: אתה יודע, בשאילתה שלך להצעה לסדר,

ירון עולמי: אז אני שואל, מה נפקא, אתה בא אלי עכשיו ואומר לי לאשר,

אליהו שריקי: מי בעד?

ירון עולמי: לא, שנייה, אני אגיד מה שיש לי להגיד, שריקי, כי היה על זה דו"ח מבקר

מאוד מאוד חריף, על הנושא של מעל 12 מיליון. המבקר העיר על זה, וזה

נכון, שהדברים האלה צריכים אישור עירייה. ההערה היא לא לאחר או

להקדים, שריקי, אנחנו יכולים לעשות את זה, הנקודה היא למה זה יוצא

מתחום עיריית הרצלייה לחברה הכלכלית וזה מעל 12 מיליון. בשביל זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 41 ל.ש.

היינו צריכים לאשר את זה במועצה. עכשיו האישור הוא בדיעבד, זה

התחכמות, התחכמות, זה הכל. וזה לעג להחלטה של המבקר. והנה בדיוק

שראש העיר שאלה למה שההחלטות של המבקר לא מיושמות, הנה דוגמא

מאלפת, כי המבקר אמר, אתם רוצים מעל 12 מיליון. בקיצור, בסדר. אז

אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים.

דידי מור: מי בעד, להרים ידיים בבקשה, נגד?

דרור עזרא: אני רוצה להגיד שאני מתנגד לאישורים בדיעבד לדברים כלה.

ירון עולמי: אני בעד הפרויקט, כמובן אני נמנע מהדרך.

דידי מור: נגד אחד. בעד.

דרור עזרא: לא, אני בעד גני ילדים, הדרך שעושים את זה.

)מדברים יחד(

דידי מור: בעד אבל הוא נגד.

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: מי בעד לסגור את התב"רים, פה אחד? סגור.

מרכז קהילתי לספורט תרבות ונופש בהרצליה בע"מ – תיקון תקנון.

יהונתן יסעור: סגרנו, דו"ח כספי עמותת בני הרצלייה. מרכז קהילתי, יש פה מישהו? חברים

מרכז קהילתי, בריכת נורדון, מה שנקרא. מונח לפניכם, אני יושב ראש

התאגיד, מי שלא זוכר. מונח פה, הייתה לנו שנה קשה. מה הבעיה, דרור?

דרור עזרא: רגע, אני רוצה להבין, אנחנו עכשיו ב-ז'?

דידי מור: כן. מרכז קהילתי.

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: יש למישהו שאלות בקשר לדו"ח הכספי, הבהרות?

דרור עזרא: תרבות ונופש? שיציגו לנו פה, איפה רואה חשבון.

יהונתן יסעור: אני רוצה להגיד בתור יושב ראש ההנהלה, הייתה שנה קשה בשנה שעברה,

ירדו מאוד ההכנסות, כמות המתרחצים ירדה, אין לנו הסבר ברור לעניין,

אחד מההסברים זה שרעננה פתחו בריכה במחירי דמפינג לתושבי רעננה

בשנה שעברה, להבדיל, השנה נפתחה,דרך אגב, במאי היה גשם, כך שאת

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 42 ל.ש.

השלושה שבועות של מאי אף מתרחץ לא הגיע, וגם בתחילת יוני, זה השפיע

גם בתחילת יוני. בשונה משנה שעברה, השנה מאי הייתה תפוקה יפה ויוני

נפתח בסערה, אז אני מעריך שהשנה תהיה שנה יותר טובה. נקסט. חברים,

אנחנו השלמנו את התקנון, יש תקנון חדש לאותו מרכז קהילתי, לפני מספר

חודשים. כשהגענו לאסיפה הכללית של התאגיד, יש לנו שם שותפים, אלה

שהיו בעלים של מפעל המים בהרצלייה ב', שהבריכה והשטחים היו

בבעלותם, היו להם כמה השגות שהם רוצים לשמור על הזכויות שלהם והם,

בועז, י שבנו איתם.

ירון עולמי: איפה זה מופיע בסדר היום, העניין הזה?

הונתן: סעיף ט'.

בועז: בסעיף ט' יש שלושה תיקונים, שלושתם לא גורעים מהזכויות של העירייה,

אחד מהם אפילו תיקון ... בסעיף תשע.

ירון עולמי: גם אצלנו.

בועז: ושתי התקנות האחרות, 13 ו-14 זה בקשה של השותפים, אין לנו בעיה עם זה

...

יהונתן יסעור: מי בעד? פה אחד. תודה רבה.

בית העלמין הרצליה )ע"ר( - תיקון תקנון.

יהונתן יסעור: בית העלמין.

ירון עולמי: זה גם על הדוחות הכספיים?

יהונתן יסעור: לא. הדוחות הכספיים זה לא לתיקון זה רק לידיעה. תקנון בית העלמין.

בועז: בית העלמין מבקשים תיקון, בבית העלמין יש בקשה לתיקון אחד, שכמובן

זה יעבור למשרד הפנים, גם הבקשה הקודמת, להגדיל את מספר חברי

העמותה מ-13 ל-.15 ואת נציגי המועצה הדתית להגדיל בעוד שני חברים

מחמישה לשבעה, עדיין יש לעירייה רוב, עדיין כל המתכונת הקודמת נותרת

בעינה, וזה עומד בקנה אחד גם עם תקנות העירייה שמגדירות הרכב מסוים

בשיעור מסוים של נציגים, כמובן בכפוף לאישור שר הפנים,כי זה אישור

מיוחד של שר הפנים, גם בפעם הקודמת ביקשנו את אישור השר וקיבלנו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 43 ל.ש.

ירון עולמי: עוד פעם, אני מבין מה ביקשו, עכשיו תסביר לי למה ביקשו, או שלא אתה

תסביר לי, אולי זה עניין פוליטי. למה? תקשיב, האנשים שעולים הכי הרבה

כסף זה אנשים שמתנגדים, תאמין לי, אני יודע. ואני, באמת, רוצה להבין,

בזמנו כשהצגנו את נושא התקנון ואת התאגיד,

אליהו שריקי: סליחה, דורון, אתה מפריע.

ירון עולמי: דיברו על איזה יופי של ייעול, שיהיה כמה פחות אנשים, ולא צריך

דירקטוריונים מנופחים, ולא צריך שכר גבוה למנכ"ל ו הציגו את זה ככליל

השלמות, אז אם זה כל כך טוב, למה צריך להוסיף עוד ארבע אנשים? באמת

למה?

בועז: עוד שניים.

ירון עולמי: ארבע אמרת, שניים ושניים.

בועז: שניים של מועצה דתית בלבד.

יהונתן יסעור: זה חברי דירקטוריון.

בועז: לא מוסיפים אנשים שמתמנים על ידי מועצת העיר, רק שני אנשים נוספים

שהמועצה הדתית תוכל למנות.

ירון עולמי: זה עוד יותר גרוע, זה עוד מוריד את היחס שלנו כאילו שאנחנו הוועדה,

דרור עזרא: אנחנו מימנו את הכל והם מקבלים חצי.

יהונתן יסעור: סליחה, דרור, אתה מוכן לא לדבר יחד עם ירון?

ירון עולמי: אני באמת רוצה להבין למה זה נחוץ?

אליהו שריקי: ככה התאגיד, מה אכפת לך? כל מה שנלחמת, לא יעזור לך, קם התאגיד.

ירון עולמי: שריקי, לא יעזור לך גם. אני אמשך להגיד את האמת, גם אם אני אהיה פה

הכי ...

דרור עזרא: זה תאגיד לג'ובים לעסקנים.

יהונתן יסעור: דרור, אתה שם לב שאתה, ירון, אתה רוצה תשובה? בוא ניתן לך תשובה?

בועז: הבקשה הגיעה ממשרד הדתות, יש לתאגיד, כמו שאתם יודעים, שני

רגולאטורים, משרד הפנים, מכיוון שאנחנו תאגיד עירוני, ומשרד הדתות,

המשרד לשירותי דת. המשרד לשירותי דת ביקש להגדיל את המכסה ולאשר

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 44 ל.ש.

את אותם אנשים כדי שיהיה פיקוח על הכשירות שלהם ואז אנחנו נעתרים

לזה, לא צריכה להיות בעיה מסיבה מאוד פשוטה, כי לא ניתן להתחיל

ישיבה, ולא ניתן לקבל החלטות אלא אם יש רוב לנציגי העירייה, ולכן זה לא

גורע כהוא זה מהזכויות של העירייה. זו הסיבה שנעתרתי.

יהונתן יסעור: מי בעד לאשר?

דרור עזרא: לא, אני רוצה גם להגיד משהו. אני, שוב, התאגיד הזה נראה כאיזשהו גוף

לסידור עבודה לכל מיני עסקנים דתיים ,לעשות מתחרה לעסקנים האחרים

שנמצאים בחבר'ה קדישא.

דורון גילר: זה לא בשכר, אז איזה סידור עבודה?

דרור עזרא: דירקטור בתאגיד עירוני, אני לא יודע אם יש להם כשירות לגבי דירקטורים

או לא.

אליהו שריקי: אין לך, להיות כמוני, 54 שנה מתנדב, שמעת.

דרור עזרא: שריקי, תן לי, אני מתנדב המון, אל תזלזל.

אליהו שריקי: עזוב.

דרור עזרא: גם אם תגיד עזוב, הזלזול הזה לא במקום. זה הסיפור, הסיפור בהקמת

התאגיד הזה זה ג'ובים לעסקנים ופה, זה ההוכחה הכי טובה לעניין הזה, עוד

ג'ובים,

יהונתן יסעור: חבר'ה, מה אתם מתווכחים איתו בכלל, זה בכלל חשוב? שיגיד את מה שיגיד

ונתקדם, נו. סיימת? תודה, מי בעד לאשר את התקנון? תיקונים לתקנון, מי

נגד?

הצגת תכנית אב לספורט לשנים .2011-2016

דידי מור: תוכנית אב לספורט, א'.

יהונתן יסעור: חברים, בקשר לתוכנית אב לספורט, אתם רוצים מצגת?

)מדברים יחד(

אהר'לה שם טוב: אנחנו עשינו השנה, בפעם השלישית, תוכנית אב עירונית לספורט. המטרה

העיקרית, מטרת העל של התוכנית, כמו שאתם רואים, הנחלה והטמעת

העיסוק בפעילות גופנית, בספורט, כחלק ... אורך חיים לכלל תושבי

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 45 ל.ש.

הרצלייה. אנחנו יודעים שהספורט גורם לדברים בעצם. העקרונות המנחים

שלנו זה חשיבה כלל מערכתית, שיתוף הציבור ואנשי מקצוע. היה לנו ארבע

וועדות, תתי וועדות, שיחד פיתחנו חשיבה רב מערכתית, אנחנו מתכוונים

לעשות סקר בקרב האוכלוסייה, כבר עשינו שני סקרים, האחרון ב-,2007

עברו חמש שנים ואנחנו רוצים לעשות עוד פעם. כמו שרואים, איזון צורכי

האוכלוסייה, העיר גדלה, תכנון יעיל של פעילות מערכות ... הספורט

העירונית. יש לנו קשישים ויש לנו ילדים, יש לנו פעילות בגני ילדים ופעילות

לקשישים, כמובן, לגמלאים, אנחנו רוצים לאפשר פעילות ספורט ופעילות

פנאי יעילה במסגרות מגוונות ולאפשר הקצאת שטחים הקמת מתקנים

ותחזוקתם. גם לשים מתקנים חדשים וגם תחזוקה ושיפוץ של מתקנים

ישנים. כפי שאמרתי, היה לנו כבר שני מחקרים של מאגר מוחות, של

דוקטור יובל מ-2008 ושם ראינו ש-%70 לפחות מהאוכלוסיה בהרצלייה

פעילה פעם בשבוע או יותר,שזה אחוז גבוה, אנחנו רוצים להגדיל את האחוז

הזה ליותר מפעם אחת, %50 מהאוכלוסייה פועלים יותר מפעם אחת, אנחנו

רוצים לעלות מעבר ל-%50 וכמובן גם לשמור על שביעות רצון של הציבור

מהמתקנים שלנו. מטרה אחרת, יש לנו גם להגדיל את מספר העוסקות

בספורט, לא רק העוסקים בספורט, כיום הוא, הנתונים מ-,2008 %55 זה...

אנחנו רוצים להגדיל את הפעילות באגודות, הפעילות התחרותית, וכפי

שאמרתי מקודם, גמלאים. כל תת וועדה קיבלה המלצות, יש כמה וועדות,

הישגים לספורט התחרותי, העממי, הפורמאלי, גנים ובתי ספר וועדה

למתקני ספורט. במסגרת הזאת אנחנו ראיינו נציגים מכל האגודות בעיר גם.

וועדת הספורט ההישגי, המטרה שלה לבדוק את היקף התמיכה העירונית

בספורט ההישגי, גם נוער, גם קבוצות של בוגרים ונשים, לקדם את ספורט

הנשים בעיר, לבדוק את הטיפול המקצועי במחלקות הנוער, תכף אני אסביר,

ואת תקינת ההתנהלות של הספורט ההישגי בעיר וגיבוש הצעות לייעול.

מבחינת סדרי עדיפות התמיכה בענפי הספורט בעיר, יש לנו סדרי עדיפות,

ההיצע, להגדיל היצע לתמיכה בספורט התחרותי בעיר לכ-,200,000 כיום

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 46 ל.ש.

הוא עומד על 4,800 מאחר שיש המלצה להגדיל את התמיכה בספורט האישי,

הספורט הקבוצתי נפגע ולכן באה ההמלצה הזאת. הסכום הזה, התמיכה

לספורט האישי הייתה קטנה, יש הרבה ענפי ספורט, ולכן הגדלנו ב-%50 את

הניקוד של הספורט האישי, באותו סכום של תמיכה.

דרור עזרא: איפה הניקוד הזה? למה אין פה את הניקוד בחוברת הזאת?

אהר'לה שם טוב: הניקוד זה, תכף אני אגיד, אנחנו עושים כל שנה. דרך אגב, זה הוצג פה.

דרור עזרא: פה אין את הניקוד, לא ראיתי. אין פה שום ניקוד.

אהר'לה שם טוב: לא התייחסנו לתחשיב, יש לנו רק המלצה. בספורט הבוגרים, יש לנו

המלצה לכלול ספורטאים מקומיים, ספורטאים שגדלו בהרצלייה בגילאי

הנוער ולתת, במירכאות, בונוס לאגודות על שיתוף של אותם ספורטאים,

אנחנו כבר ב-2013 מכניסים את זה.

ירון עולמי: זה הצעה שלי, אגב.

אהר'לה שם טוב: אז הקרדיט הולך אליך, וזה ייושם ב-.2013 ספורט נשים, שוב, כמו

שאמרתי, קידום ספורט הנשים. זה כבר נעשה, הגדלת הניקוד, זה נעשה ב-

.2012 מעורבות המועדונים בקהילה, אנחנו רואים את זה, משהו חשוב

שהמועדונים שמקבלים כסף מאגודות הספורט גם יתרמו חזרה לקהילה, אם

זה לבוא לבתי ספר, או עם קבוצות של נוער. מועדוני הספורט העירוניים, ויש

המלצה לאחד את המועדונים תחת מטרייה אחת שלא יהיה הרבה מאוד

אגודות. זה קיים בעיר, נשארו כמה אגודות, שלא במסגרת אחת. זה אומר,

מועדוני הכדורגל, יש לנו המלצה לאחד את זה לאגודה אחת, אותו דבר

בטניס ובג'ודו. זה טריאתלון שהיה לפני כשבועיים. בספורט הנוער, שוב,

מיזוג מחלקות נוער של מועדון הכדורגל במסגרת בני הרצלייה, כי כל ענפי

הספורט נמצאים פה, אני מדבר על נוער. הקמת מערך ספורטיבי תומך,

לתמוך בספורטאים התחרותיים, זה אומר מבחינת יכולת אתלטית, תזונה

נכונה, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, אנחנו רוצים שזה יהיה ב-.2013 תוכנית רב

ענפית זה, במקום שכל ענף יהיה לו בית ספר לספורט שלו לגילאים

מסוימים, א' עד ג', אנחנו מחפשים אולי גם ד', מספטמבר הקרוב אנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 47 ל.ש.

עושים ניסיון בבית ספר גורדון שיהיה רב ענפי, שהם יקבלו את כל הענפים

ולא כל ענף, במירכאות, יגנוב ילדים לענף שלו.

רות רזניק: לגבי פיזיותרפיה, הרי בכל קופות החולים יש פיזיותרפיה, איזה פיזיותרפיה

ספציפית יש במערך ספורט?

אהר'לה שם טוב: מה זאת אומרת? קודם כל זה מותאם לספורטאים.

רות רזניק: אני יודעת, אבל בקופות החולים אין פיזיותרפיסטים שמתמחים בזה?

אהר'לה שם טוב: יש. יש במיוחד במאוחדת ספורט. שאר קופות החולים פחות, לא שאני

עושה פרסומת.

רות רזניק: לא, אני פשוט רוצה להבין את הנושא.

אהר'לה שם טוב: אבל אם יש מישהו שמתמחה בעיר רק לספורטאים שלנו, זה כמובן,

לקופות החולים מאוד קשה להגיע, המתנה, פה יש דברים,

רות רזניק: אז איך הספורטאים יודעים שיש להם פיזיותרפיסטים מיוחדים?

אהר'לה שם טוב: עוד לא הקמנו את הדבר הזה.

רות רזניק: אבל אז הם ידעו?

אהר'לה שם טוב: ברור.

רות רזניק: הבנתי.

אהר'לה שם טוב: ויש המלצה להביא את התמיכה העירונית למיליון שקלים. וועדת ספורט

עממי זה האגודה השנייה, הגברת המודעות לפעילות גופנית, אנחנו רוצים

לתכנן גם סוגי פעילות מועדפים על האוכלוסייה, עידוד פעילות גופנית עם

מאבק בהשמנה וכמובן באלימות בני הנוער שהיא רק גדלה כל הזמן. פיתוח

פעילות הפנאי, יש לנו אופניים ועידוד מגזרים מובחרים, כמו גמלאים ונשים,

בספורט.

רות רזניק: יש לי שאלה, אני רואה שאתם שמים דגש גם על מאבק בהשמנה ולהרחבת

המודעות בנושא בריאות, האם התקציב ליחידת הבריאות יגדל כתוצאה

מכך, או שזה ילך,

יהונתן יסעור: עוד אין תקציב לעניין הזה, רות.

רות רזניק: מה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 48 ל.ש.

יהונתן יסעור: עוד אין תקציב לזה.

רות רזניק: לא, אבל אני חושב שכדאי מראש, כאשר זה יגיע, שזה יגיע למקום שעוסק

בתחום.

אהר'לה שם טוב: עכשיו, יש לנו כמה המלצות, יש לנו את התוכנית נעים בעיר, שכבר פועלת.

ויש, זה בחינם כמובן,

יהונתן יסעור: בוא תתקדם, אחרת לא יישאר אף אחד פה.

אהר'לה שם טוב: פעילות של ילדים ונוער. מסגרות לא הישגיות לפעילות. מפעלי ספורט

עירוניים, יש הרבה מפעלי ספורט עירוניים, הרקדות, מירוץ הרצלייה שהיה

לפני כחודש. ברמה המערכתית, חיזוק הקשר עם הדוברות לפרסום, זה עונה

גם לשאלה, לפרסם את כל הפעילות. אתר אינטרנט, תשתיות קריטיות,

הגדלת שבילי האופניים, כבר עשינו את זה, והספורטק. וועדת החינוך

הפורמאלי, אנחנו רוצים להגדיל את החינוך הגופני, להסביר מה אנחנו

עושים, כמובן קידום הבריאות, שדרוג מתקנים, ולטפל בפעילות הימית, יש

לנו מרינה יפה. כושר גופני אנחנו מוסיפים את חטיבות הביניים בשתי

שכבות, עוד שעת חינוך גופני, עירונית, שלא קשורה לשעתיים של הפיקוח על

החינוך העירוני, אותו דבר בגני הילדים, יש לנו תוכנית שכבר פועלת לפעילות

גופנית ב-62 גני ילדים. שמחנכים אותם לפעילות, עם הגננות ועם הורים

לילדים, ויש לנו גם כיתות ספורט, צעדה. וועדת המתקנים. אנחנו המלצנו

לתכנן את מתקני הספורט, במיוחד בשכונות החדשות. מיזוג אולמות, רוב

האולמות לא ממוזגים. יצירת מדדים בשכונות חדשות, מה צריכים לבנות

מבחינת ספורט, לעשות תקנון של כל שכונה, שנדע מה צריך לעשות, בנוסף

לבתי ספר שבונים. הקמת מתקנים חדשים, אני לא אגע בכולם, אבל

ההיילייט זה בריכה ומתקן ... שכבר בונים אותו ליד המרכז הבינתחומי,

הבריכה בבית פרנסר, לאולם כדור יד בחטיבת זאב. בריכת שחייה טיפולית

בעופר.

ירון עולמי: למתי זה מיועד הבריכת שחייה טיפולית?

אהר'לה שם טוב: יש לנו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 49 ל.ש.

יהונתן יסעור: אין תאריך יעד.

אהר'לה שם טוב: הרחבה של שיפוצים, אני לא יודע בכולם, יש מתקנים שאנחנו רוצים

לשפץ אותם, יש את הסקייט פארק ליד הספורטק.

יהונתן יסעור: המגרש כדורגל, תחזור רגע.

דרור עזרא: עושים פאנלים סולאריים במגרש כדורגל, מתקנים את הגג של האצטדיון?

יהונתן יסעור: כן, כן.

דרור עזרא: מתקנים את הגג?

יהונתן יסעור: לא.

דרור עזרא: אה, לא מתקנים.

יהונתן יסעור: זה ברשימה של המטלות, מתקנים שצריך לשפץ אותם, מופיע רשימה של

מתקנים לשיפוץ ולא, לא נקבע מה ישפצו. מגרשי הכדורגל האלה זה אמור

להתבצע עוד השנה, להתחיל לפחות.

דרור עזרא: מה יש שמה היום?

יהונתן יסעור: אוהל.

דרור עזרא: אה, סוף סוף יפנו את האוהל? אולי להעביר אותו לבית ראשונים, למוצג

מוזיאוני.

יהונתן יסעור: דרור, אני באמצע המשפט, נכון?

דרור עזרא: לא, אבל אמרתי מ שהו מצחיק?

יהונתן יסעור: בצמוד לסקייט פארק, עוד השנה מתוכנן להכין מגרשים סינטטיים לטובת

הציבור בלבד, לא לטובת הכדורגל המקצועני.

דרור עזרא: רגע, אני רוצה להבין, איך המגרשים האלה, זה יהיה בכסף, מישהו ינהל את

זה? איך זה ילך העניין הזה?

יהונתן יסעור: הספורטק ינהל את זה, היום במסגרת הספורטק יש מגרשים שמורים

לקבוצות כדורגל שהולכות לשחק באופן מסודר ולשמור להם שעה ויום, אז

הם משלמים עבור השימוש במגרש. מי שבא ספונטנית לוקח סיכון שאין לו

מגרש, מגיע לספורטק והוא לא מוצא מגרש.

דרור עזרא: אין היום מגרשי כדורגל בספורטק.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 50 ל.ש.

יהונתן יסעור: יש כדורגל בספורטק, ברב תכליתיים.

דרור עזרא: יש קט רגל.

יהונתן יסעור: כדורגל, מה.

דרור עזרא: יש הבדל, מה שאתה מציע, זה על דשא, פה אתה מציע דשא סינטטי, יש

הבדל.

יהונתן יסעור: לא, אני לא מבין בכדורגל, יש, היום משחקים כדורגל על המגרשים הרב

תכלתיים ואנחנו מקצים, במספר ימים בשבוע לקבוצות תושבים או שחקנים

שרוצים לשחק באופן מסודר ושומרים להם את המקום על הזמן.

דרור עזרא: ואותו דבר יהיה בדשא הסינטטי?

יהונתן יסעור: בדשא הסינטטי יהיה אותו דבר, זה רק ירחיב את פוטנציאל,

דרור עזרא: לא, לא, זה מצוין.

יהונתן יסעור: אנחנו בעד.

רות רזניק: רק שאלה, כל התוכניות ל-2011 בוצעו כבר?

אהר'לה שם טוב: מרכז הספורט בבניה, עוד לא הסתיים.

יהונתן יסעור: למה, זה בביצוע.

דרור עזרא: אפשר להעיר? שתי שאלות, תראה,

רות רזניק: רגע, הוא באמצע תשובה, שאלתי שאלה ואני באמצע תשובה.

אהר'לה שם טוב: ... בריכת שחייה עכשיו ... עכשיו בקיץ עושים והאולם בטיחות חדש, חדרי

... עשו את זה.

יהונתן יסעור: עכשיו, ב-,12 שיפוץ מיזוג אולם ספורט חדש, בתיכון חדש כרגע נכנס לביצוע.

כמו שאמרתי, הקט רגל סינטטי בספורטק אמור להתבצע, להתחיל בתחילת

השנה. אולמות זה רק תכנון, שתי אולמות מיזוג אוויר, בוולפסון אמורים

השנה להתחיל את האולם ספורט, ובביידס בונים אולם חדש כרגע, ואנחנו

מקווים גם לעשות קיר טיפוס.

ירון עולמי: תחזור שניים שלושה שקפים אחורה, אם אתה יכול, זהו. תראה, בעמוד 22

לחוברת כל מה שכתוב, אצטדיון עירוני, שיפוץ האצטדיון העירוני, וכאן

אתה כותב, מותנה באיחוד קבוצות הכדורגל, עזוב שזה לא מופיע כאן,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 51 ל.ש.

לדעתי זה חוצפה ממדרגה ראשונה, אני לא בא אליך בתלונות, אני בא

בתלונות למי שהגה את זה, אין דבר יותר, בעיני, מקומם מזה, אני אגע תכף

בהחלטה של הוועדה לספורט הישגי, שלדעתי היא לא התקבלה ברוב, אפילו

אני לא בטוח שהיא התקבלה, כי לדעתי הייתה שם התנגדות גורפת, גם שלי,

גם של מאיה וגם של עוד אנשים לנושא של האיחוד בכפייה, אבל להתנות

שיפוץ של אצטדיון עירוני, באיחוד של שתי קבוצות שמשתמשות ומשלמות

דמי שימוש לעירייה? מה פתאום, מה הקשר?

יהונתן יסעור: עבור השיפוץ.

ירון עולמי: מה הקשר? אתם אומרים שהאצטדיון,

דרור עזרא: האצטדיון הזה משמש גם עוד קבוצות.

ירון עולמי: אני רוצה להגיד כאן משהו.

דרור עזרא: כי אתם לא משפצים אותו, אני זוכר שהיו שמה משחקים של הפועל תל

אביב,

ירון עולמי: של בית"ר ירושלים, נתניה רצו לעבור לשחק כאן, הפועל רעננה, עד כדי כך

המצב שלו גרוע שההתאחדות פסלה אותו.

יהונתן יסעור: לא נכון, לא רצינו אותם.

ירון עולמי: ההתאחדות פסלה, קודם כל אל תגיד לי לא נכון, דבר שני,

יהונתן יסעור: מה אני מקבל מזה? אתה יודע כמה עולה לי לתקן את זה?

ירון עולמי: קודם כל אני אסיים את דבריי. ההתאחדות לכדורגל פסלה את האצטדיון

מלארח משחקים בליגת העל, זה הפסד כסף של העירייה שיכלה לארח את

המשחקים של ליגת העל.

יהונתן יסעור: ההתאחדות לכדורגל קיבלה מאיתנו תקציב של הטוטו שעמד לרשותנו ולא

עשתה איתו שום דבר.

ירון עולמי: בסדר, בנוסף, בנוסף, היו כאן משחקים בין ארציים, הנבחרת הצעירה

והנוער היו משחקות כאן תמיד, טורניר החורף היה כאן, פתאום הוא עבר

לנס ציונה, אני רוצה להגיד, אני אסיים, אני רוצה להגיד ששיפוץ האצטדיון

זה כורח, כורח קיומי של האצטדיון, אני גם הייתי ... דיברנו על פאנלים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 52 ל.ש.

סולאריים, אני לא חושב שהעירייה יכולה, צריכה, או יכולה להעלות על

הדעת בכלל להתנות שיפוץ של אצטדיון באיחוד קבוצות הכדורגל, ואני רוצה

לשאול את אהר'לה איך יכול להיות, איך יכול להיות שכאן זה לא מוזכר

ובמצגת שלך זה כן מוזכר. איך זה השתרבב לכאן בטעות או שלא בטעות.

תעבור לעמוד .22

יהונתן יסעור: אני לא מתווכח איתך, אני רק אתן לך תשובה. אנחנו, אין קשר, יש פה,

האצטדיון יש בו כמה שיפוצים שצריך, קודם כל, כרגע אנחנו משקיעים בו

לא מעט כסף, לא יודע, כמה מאות אלפי שקלים לשיפוצים שנדרשים

בתחזוקה השוטפת,

דרור עזרא: פחות מהכבאית בטח.

יהונתן יסעור: בנושא של, בגלל בלאי שוטף, כל הזמן מושקע במיליוני שקלים באצטדיון,

מיליוני שקלים במצטבר.

ירון עולמי: במצטבר בסדר.

יהונתן יסעור: אנחנו מדברים על חדרי, בנושא של חדרי הלבשה, שיפוץ חדרי הלבשה,

ותוספת חדר הלבשה שמתבקש, בשביל הקבוצה האורחת שמגיעה, על זה

אמרנו שאנחנו לא נכנס להשקעות האלה כשיש שתי קבוצות בהרצלייה. אין

שום הצדקה לעשות שם מכלול של חדרי הלבשה לכל הקבוצות האלה.

דרור עזרא: מה הקשר?

ירון עולמי: למה אתה מתנה את זה? טוב, בסדר, לי יש עוד כמה הערות, לדעתי זה

חוצפה. בנוסף,

יהונתן יסעור: הבנו.

ירון עולמי: בעמוד ,15 עוד פעם, אני שוב רוצה להגיד, אני הייתי שותף לוועדה לספורט

הישגי, קודם כל, להוסיף 200,000 שקל זה לעג לרש, א', זה כבר נעשה,

יהונתן יסעור: על מה?

ירון עולמי: לתקציב של הספורט ההישגי. זה מעט מידי, וזה לא מספיק, ואני הייתי

ממליץ להוסיף הרבה יותר, זה א'. ב', ושוב, אני חוזר לעמוד 16 למה

שדיברנו עליו, בתוך הוועדה הזאת התגלעו המון חילוקי דעות בנושא הזה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 53 ל.ש.

אני לא חושב שהעירייה צריכה להתערב, בטח לא להכריח או לכפות על

מועדונים שקיימים 80 שנה, ו-60 שנה,

יהונתן יסעור: לא כופים על אף אחד, עובדה שהם חיים בשקט.

ירון עולמי: להתאחד.

יהונתן יסעור: אף אחד לא כופה עליהם.

ירון עולמי: לא, מה שהעירייה כרגע עושה זה אינוס. אינוס. היא משנה תבחינים, היא

עושה דברים לא ראויים, ואני אומר את זה בלשון סגי נהור, לא ראויים

בנושא התבחינים ובנושא התמיכה בתקציב הספורט, כדי להכריח אותם

להתאחד, ואני חושב שזה עוול, והעוול העיקרי על הפועל הרצלייה, שקיבלה

תקציב נמוך, וגם ירדה ליגה, ובטח בעירייה שמחים על כך, וחבל. עכשיו,

להוסיף חטא על פשע,

יהונתן יסעור: עובדות לא מבלבלות אותך בכלל.

ירון עולמי: להוסיף חטא על פשע, ואני אומר את הדברים הכי חמורים שיכולים להיות,

וזה מופיע גם פה.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: אני חושב שאם הפועל הרצלייה הייתה מקבלת את התמיכה הראויה

לקבוצה בליגה לאומית, כמו שמכבי הרצלייה קיבלה שנה לפני כן, הייתה

נשארת בליגה, כן, אני מגלגל את זה לפתחה של העירייה, באחריות מלאה.

יהונתן יסעור: אני ממש לא מרגיש אחראי לעניין הזה.

ירון עולמי: אני יודע שאתה לא מרגיש אחראי, אתה לא מרגיש אחראי להרבה דברים.

דרור עזרא: למה אתה לא מרגיש אחראי ...

ירון עולמי: תן לי לסיים. אבל,

יהונתן יסעור: מה אתה מבין ...

ירון עולמי: אבל בזה, יהונתן, שנייה, דורון, תקשיב, מה שאני הולך להגיד זה הרבה יותר

חמור.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: תן לי, זה חשוב עכשיו, אני יכול עוד לחיות בשלום, למרות שאני לא מסכים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 54 ל.ש.

לרגע עם הנושא של הקבוצות הבוגרות, המקצועניות, שעולות הרבה כסף,

וכולי, למרות שזה בא מהכיס הפרטי של חלק מהאנשים, ולא קשור לעירייה,

העירייה תומכת בהם באולי עשירית או %20 מהתקציב שלהם, להחליט, וזה

מופיע כאן גם במצגת, בספורט נוער, שמחלקות הנוער בכדורגל, כן? תקשיבו

מה כתבתם כאן, מיזוג מחלקות הנוער של הכדורגל, אז חשבתי למזג את

מכבי והפועל, לא, בעמותת בני הרצלייה. אוי ואבוי אם יעשו דבר כזה, אוי

ואבוי, רק זה חסר לי, עוד למנגנון הזה. קבוצות הכדורגל הם, אין, דמות

מופת, זה לא יאומן מה שמכבי הרצלייה עושים בכדורגל, זה לא יאומן,

קבוצת נוער שהגיעה לליגת העל, ירדה השנה, קבוצה מתפקדת מדהים. בכל

הגילאים, זה מדהים איזה אנשים מגיעים לשמה, בני הרצלייה לא צריכה

להתערב בכדורגל, היא כבר ניסתה את זה בזמנו עם בתי הספר, היא נכשלה

בזה בענק, שתעזוב את הכדורגל, מה אנחנו, זה מפלצת שבולעת את הכל, בני

הרצלייה? בני הרצלייה גם ככה מקבלת כמעט, אגב, אנחנו לא כותבים את

זה בתמיכות כי בני הרצלייה כבר נחשבת לתאגיד עירוני, היא מקבלת 3.5

מיליון שקלים ועדיין בגירעון של מיליון שקל כל שנה. אנחנו לא צריכים

להעביר את מחלקות הנוער בכדורגל לבני הרצלייה, זה בכייה לדורות, אסור

לעשות את זה, אסור לתת לזה יד, אני מתנגד לזה בכל תוקף, אני חושב שכל

בר דעת מתנגד לזה, אני גם לא זוכר שזה נאמר בוועדה הזאת, או שזה הוזכר

בוועדה הזאת, לא יודע מי הכניס את העז הזאת,

יהונתן יסעור: גם בתוכנית האב הקודמת,

ירון עולמי: זה שערורייה.

יהונתן יסעור: בסדר, שמענו. אין לי בעיה, אני רוצה להעלות את זה.

)מדברים יחד(

אהר'לה שם טוב: כמו שאמרתי, אני חושב שצריכים להיות תקנים בשכונות חדשות. זה

התקן שאנחנו עושים בשכונות ... מקומות שמתוכננים לעתיד, זהו.

דידי מור: תודה רבה.

דרור עזרא: לי יש כמה הערות, קודם כל, אני לא ראיתי, כמו שראינו פה, ספורט הגלישה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 55 ל.ש.

המאוד פופולארי בהרצלייה, לא ראיתי שום התייחסות.

יהונתן יסעור: הוא לא מופיע בסל הספורט.

דרור עזרא: הוא לא נכנס, גם לא נכנס להישגי, יש להרצלייה, דרך אגב, אלוף ישראל,

הוא אביב ועקנין מהרצלייה, והוא היה היום, דרך אגב, הוא בא היום.

יהונתן יסעור: תבדוק את הקריטריונים.

דרור עזרא: תן לי להסביר את הזה, הספורט, ספורט שיש בו אלפים, לדעתי, מאות

בהרצלייה.

יהונתן יסעור: גם בהליכה יש אלפים והוא לא מופיע.

דרור עזרא: הליכה זה לא ספורט, הליכה זה פעילות גופנית.

יהונתן יסעור: הליכה זה לא ספורט?

דרור עזרא: בסדר.

דורון גילר: אבל דרור, כיבדנו אותך בכל פתיחת הישיבה על העניין של הגלישה, אתה

צודק, אבל כבר העברנו את זה לסיכום שיבואו הגולשים וישבו עם יריב וזה.

דרור עזרא: לא קשור.

דורון גילר: כיבדנו אותך, כבד אותנו, די.

דרור עזרא: דורון, יש פה תוכנית אב, נעשתה פה איזושהי עבודת הכנה.

דורון גילר: אבל היום הצבענו.

יהונתן יסעור: דורון, אתה לא מסיים, אנחנו לא נגמור ככה.

דורון גילר: אז בוא נצביע, נו.

דרור עזרא: דבר, זה יש פה תוכנית אב והתעלמו מהספורט הזה שהוא מאוד פופולארי.

עניין אחר שמאוד הציק לי בדו"ח הזה, שאנחנו לא ראינו כמה משתתפים

בכל ספורט וספורט, בעיקר בספורט ההישגי של הכדורגל, כמה יש, בעיקר

בנוער.

יהונתן יסעור: מה זה חשוב?

דרור עזרא: זה חשוב.

יהונתן יסעור: זו תוכנית, זה לא.

דרור עזרא: תשמע, תוכנית,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 56 ל.ש.

יהונתן יסעור: תוכנית רעיונית לפעילות של ספורט, אנחנו לא סופרים כמה מכבי יש להם

שחקנים בנוער וכמה בהפועל.

דרור עזרא: אבל תן לי להשלים. למה זה חשוב? למה זה חשוב לראות את הסקר, כי

תמיד אומרים לנו כדורסל הרבה יותר פופולארי, הזה יותר פופולארי.

יהונתן יסעור: אבל הוא אמר לך בפתיח שהולכים לעשות עכשיו סקר נוסף, אחרי חמש

שנים הולכים לעשות סקר?

דרור עזרא: של מה? סקר דעת קהל או סקר משתתפים?

יהונתן יסעור: לא, סקר של פעילות ספורט בעיר.

דרור עזרא: אז למה זה לא נעשה לפני תוכנית האב? מה ההיגיון בקודם כל לעשות

תוכנית אב, ואחר כך לעשות סקר, אין היגיון בזה.

יהונתן יסעור: התוכנית התבססה על סקר של ,2007 התוכנית התחילה,

דרור עזרא: איפה הוא, איפה הסקר הזה? סקר של 2007 לא ראיתי אותו.

יהונתן יסעור: בפתיח יש לך את זה, והוא כבר היה במועצה כמה פעמים הסקר הזה, על

סדר היום. דבר נוסף, דרור, התוכנית הזאת תקפה כבר מ-,2011 אנחנו

באיחור בהצגה שלה למועצה, זה הכל. עוד משהו?

דרור עזרא: אני רק רוצה לחזק פה את העניין שירון אמר על הנוער של הכדורגל, כדורגל,

יהונתן יסעור: אז בסדר, למה לחזור?

)מדברים יחד(

דרור עזרא: אני לא אחזור על מה שירון אמר, אני אוסיף עוד משהו. בכדורגל, החלק של

המורשת של הקבוצה, שנבנה עשרות שנים, הוא חלק מרכזי, זה בניגוד

לכדורסל שקבוצות קמות, נעלמות,

יהונתן יסעור: אתה יודע, אם אין לך מה להגיד, אל תגיד, באמת יש גבול.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: ברגע שאתה הורג את הקבוצות נוער,

יהונתן יסעור: במכבי תל אביב לא שמים לב על מורשת?

דרור עזרא: אתה רוצה לבטל את המורשת של מכבי הרצלייה והפועל הרצלייה וליצור

איזשהו גוף חדש שאני לא יודע כמה הוא שווה, אבל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 57 ל.ש.

יהונתן יסעור: דרור, אתה, בעניין המורשת אני רוצה להגיד לך בצורה הכי ברורה, מי

ששיחק לפני 80 שנה ולפני 20 שנה לא בא לראות את המשחקים לא של מכבי

ולא של הפועל. אין שם שום מורשת, זה היום עסק מסחרי לכל דבר, ועובדה

שאין קהל לקבוצות האלה, אז על איזה מורשת מדברים? אם היה שם 3,000

איש במשחק כדורגל היית צודק, מכיוון שלא מגיע אפילו ,300

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: כמעט עלו ליגה בגלל החלטת בית משפט.

ירון עולמי: מה? במגרש המשחקים. מה זה בית משפט?

דרור עזרא: האם אני זוכר נכון במשחק עלייה בשנה שעברה של הפועל הרצלייה היו

אלפי אנשים.

יהונתן יסעור: שנסכם? חברים, אני רוצה להודות לכל מי שעשה את התוכנית הזאת, קודם

כל, אהר'לה תודה. מיקי בורנשטיין, מנהל מחלקת הספורט, שהוא דמות

מרכזית בעניין הזה. אני רוצה להודות לכל החברים, כולל ירון עולמי,

שהשתתפו בוועדות ההיגוי, כל החברים שהשתתפו וכל מי שהיה מעורב בזה,

אני חושב שזה דבר חשוב שיש תוכנית אב ובכל תחום, ופה אנחנו מקפידים,

זה כבר תוכנית שלישית, רצופה, שאנחנו עושים, ואנחנו משתכללים

מתוכנית לתוכנית, ואני מאחל בהצלחה ושנעמוד בתוכנית הזאת. הלאה.

דידי.

יעל גרמן: מי בעד, מי נגד?

דרור עזרא: זה כבר מיושם, זה בדיעבד.

מינויים

יהונתן יסעור: מינויים, אורי רוזן עזב אותנו לפני שלוש שנים בערך, אז לוועדת איכות

הסביבה מצטרפת הילה אקרמן שהיא מנהלת היחידה לאיכות הסביבה, מי

בעד? פה אחד, תודה.

דידי מור: יש הערות?

דרור עזרא: לא, לא, קראנו, בסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 58 ל.ש.

יהונתן יסעור: אישור חוזר ...

)מדברים יחד(

אישור חוזה בכירים – גב' יוכבד בן טובים

דרור עזרא: יש כבר היום עוזר בכיר, גיל, אחד, שכבר מקבל שכר בכירים ואישרנו שאותו

עוזר שלך, ופה אנחנו מאשרים עוזר שני. אני לא יודע כמה, אם אנחנו יכולים

לאשר לסגן ראש עיר עוזר שני במעמד כזה, קודם כל,

יהונתן יסעור: איפה כתוב שזה עוזר?

ענת בהרב: יש פה מכתב של משרד הפנים.

דרור עזרא: יוכבד היא, אני חושב שהיא אחת עובדות העירייה מהמעולות שיש, אין לי

שום בעיה איתה. הבעיה שלי שיש פה מצב שאנחנו מאשרים חוזה בכירים

לשני עוזרים של יהונתן.

יהונתן יסעור: כתוב עוזרת ומזכירה. היא התקבלה לפני 13.5 שנים בעירייה בתור עוזרת של

חיים פלד, ומזכירתו. וכשחיים פלד עזב היא נהפכה לעובדת המזכירות שלי,

הייתי קדנציה אחת סגן לבד, והיא התמנתה להיות ראש הלשכה שלי.

תקשיב, רגע.

דרור עזרא: היה לך עוזר.

יהונתן יסעור: במקביל אליה היה עוזר אישי, מישל מורד, יש איזושהי לאקונה בהתקשרות

איתה שנסחבת כל השנים ואנחנו למעשה כרגע זה עלה לפתחו של הממונה

על השכר, לאדון שפיצר ואנחנו מסדירים את זה שזה יהיה מסודר, אנחנו

מסדירים את המשכורת שלה, לא משתנה התפקיד שלה, היא לא עוזרת

אישית, למעשה, בפועל היא לא עוזרת אישית, היום המזכירה, מנהלת

הלשכה של הסגנים, של צביקה ושל יהונתן ביחד. מי בעד לאשר את מה שיש

פה?

דידי מור: פה אחד.

ירון עולמי: דידי, תכתוב ליתר ביטחון שלא השתתפתי, אני כמובן בעד, אבל אני מעדיף

לא להשתתף. היכרות אישית עם כל המשפחה. אז אני מעדיף שלא.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 59 ל.ש.

אישור העסקה נוספת

יהונתן יסעור: איך שאתה מרגיש, ניגוד עניינים זה איך שאתה מרגיש. חברים, יש לנו

אישור העסקה נוספת, מאשרים? פה אחד. תודה רבה.

אישור סלילת רחובות

יהונתן יסעור: אישור סלילת רחובות, הפרחים. אעדס. זה לא באעדס.

ירון עולמי: זה אעדס.

יהונתן יסעור: תשאל את איציק עבד, הוא המומחה לשמות רחובות.

ירון עולמי: אעדס.

יהונתן יסעור: הוא ביטא את זה לא ככה. ורחוב אל על. מי בעד? פה אחד. רות רצתה להגיד

משהו.

שונות

רות רזניק: כן, בסעיף שונות אני רוצה להעיר משהו. אני רוצה לברך כאן, ואני מקווה

שכל חברי המועצה יצטרפו אלי, את כנסת ישראל שבאיחור רב קיבלה

החלטה מאוד נכונה בקשר להכרה בשואה ורצח העם הארמני. אני רוצה

שמועצת עיריית הרצלייה תצטרף, תברך אותם על ההחלטה הזו וזהו. ונהיה

חלק מהעוול שנעשה לעם הארמני. אז אתה תשאל מי בעד, מי נגד?

יהונתן יסעור: דרור.

דרור עזרא: שירון יתחיל.

ירון עולמי: אני רציתי, אני עדיין נסער ממה שקראתם בתחילת הישיבה, אני רוצה לומר,

ישיבות המועצה הם ישיבות פתוחות ופומביות, אני רוצה לדבר בכלל על זה

ששוב אסרו צילום הישיבה, למרות שדרור פנה וביקש יפה לצלם את

הישיבה. אני חושב שלא הייתה צריכה להיות מניעה. סך הכל אנחנו לא דנים

כאן בדברים שאנחנו צריכים להתבייש בהם, נהפוך הוא, הייתי מאוד שמח

אם הציבור, למשל, היה רואה את תוכנית האב של הספורט, אם היה רואה

את הדיונים שנעשים כאן, חבל שזה נמנע ממנו ,אבל עוד יותר חמור שזה גם

... שזה מוקלט וגם נמנע מאנשים להיכנס לכאן, לא היה קורה כלום אם היו

"חבר" – הקלטה ותמלול

05500 60 ל.ש.

נכנסים, הם התנהגו סך הכל למופת הגברדייה שנכנסה לכאן ואני חושב שזה

לא נעים.

יהונתן יסעור: תודה רבה.

דרור עזרא: כן, אני רוצה לדבר על האירוע, אני שלחתי מכתב אתמול ליועצת המשפטית,

אירוע מוזיקה, מופע, שמתרחש בחוף, שלפי מה שאני מצאתי הוא בניגוד

לחוק עזר שאוסר הקמת רעש בחופים ומשום מה החברה העירונית מקבלת

אישור ועושה מופעים בחוף, שזה בניגוד לחוק עזר. אני חושב שצריך לבטל

את זה לאלתר, זה נראה לי דבר לא תקין ואני מצטרף לדברים שירון אמר על

הפתיחה של הישיבה שלדעתי זה פשוט בושה וחרפה.

אסיפה

יהונתן יסעור: תודה רבה. אנחנו עוברים לאסיפה. חברים, במסגרת האסיפה.

יונתן מן, רו"ח:ערב טוב, רואה חשבון יונתן מן. אני מאוד גאה להציג את הדוחות של שנת

2011 של החברה לאומנות.

יהונתן יסעור: חבר'ה, אנחנו לא שומעים, דרור, אתה שם לב שאתה מפריע?

דרור עזרא: אני לא מפריע, אני יוצא.

יונתן מן, רו"ח:אני אדבר על הנושא של הכספים, אבל אני חושב שאתם צריכים להיות מאוד

גאים בפעילות התרבות בפועל שנעשית במסגרת החברה הזאת, זה משהו

יוצא מהכלל. החברה הזו מתנהלת,

רות רזניק: רק אפשר לבקש שתרים את קולך.

יונתן מן, רו"ח:אני אשתדל. החברה, מדובר בחברה שהיא מאוד יציבה מבחינה כלכלית,

המאזנים שלה מראים חברה עם יציבות, היא מתנהלת בצורה מאוד מאוד

יעילה, ההוצאות הנהלה וכלליות שלה היא רק %,3 זה בזכות זה שהיא

מתנהלת ממש בצורה רזה, אני לא מכיר תופעות כאלה של ניהול באחוזים

כל כך נמוכים, זה מתנהל על ידי יהודה בן עזרא. הניהול ממש יוצא מהכלל,

אני רוצה להגיד תודה רבה לעדי ולצוות שלה שעושים את עבודת הנהלת

החשבונות שקל לחשבות לעבור על זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול