פרוטוקול ועדת מליאה מס' 64

06884 1 צ.ב.

עיריית הרצליה

ישיבת מועצת מן המניין מס' 64

שנערכה ביום ג', כ"ז בתמוז תשע"ב, 17 ביולי 2012

נוכחים:

יעל גרמן ראש העירייה

יהונתן יסעור

סגן ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

טובה רפאל

סגנית ראש העירייה

צביקה הדר

סגן ראש העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

צבי וייס ברק נפתלי יוחנן נתנזון רות רזניק

דורון גילר דרור עזרא יריב פישר

ירון עולמי אליהו שריקי אלי כחלון

פנחס מנצור אלי שממה

מאיה כץ יוסי בן שפרוט עפרה בל

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 2 צ.ב.

סדר היום:

א. אישור פרוטוקול.

ב. שאילתות ותשובות.

ג. הצעות לסדר היום.

ד. תברי"ם .

פרוטוקול

אישור פרוטוקול

דידי מור: רבותיי, ערב טוב. דרור עזרא, רשמת שאתה רוצה לציין, העלית שאלה ...

האורחים, או מי שבאו לצפות בישיבת המועצה, וגם כן הערת רק זה לא

בהתחלת הסדר, בתחילת הישיבה,

דרור עזרא: אין לי בעיה שתשים את זה בהתחלה

דידי מור: זה שנייה במספור פה.

דרור עזרא: אין לי בעיה.

דידי מור: הערה שנייה, יש כאן ציטוט מלא מכתבו של זיסו, רשמתי אותו, זה בסדר.

בדף 11 ביקשת תוספות קלות שהן תואמות לסטנוגרמה, אין בעיה איתם. יש

הערה אחת, שאני מבקש להכניס, ולא הודעתי עליה מראש, שראש העיר

הציעה ...

דרור עזרא: זה הוגש בכתב?

ירון עולמי: זה לא הוגש בכתב.

דרור עזרא: זה היה צריך להיות מוגש בכתב, זו הפרוצדורה לא?

דידי מור: נכון, טעות.

דרור עזרא: מה זה טעות? כשאנחנו עושים את הטעות הזאת אז זה לא,

ירון עולמי: צריך להגיש בכתב ולשלוח לך, ואתה שולח את זה לכל חבריי המועצה שיראו

את זה לפני המועצה, דידי.

דרור עזרא: אז אני לא יודע, אם יש תקנות שברגע האחרון מאשרים תיקוני פרוטוקול,

אז נעשה את זה. אני לא מבין למה רק לראש העיר מותר לעשות את זה?

דידי מור: כשתיתקל בבעיה מהסוג הזה תגיד לי ונתחשב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 3 צ.ב.

דרור עזרא: אה, נתחשב.

ירון עולמי: שיירשם בפרוטוקול, שתתחשב, פעם הבאה שאנחנו נגיש תיקוני פרוטוקול

לאחר הזמן, מצוין.

דידי מור: תיקון בגודל מג'ורי, נתחשב.

ירון עולמי: אין בעיה, מצוין.

דידי מור: לגבי ערבות עיריית הרצלייה לחברה לפיתוח, ביקשת תיקון פה, הוא פחות או

יותר ברוח הדברים, אני משנה קצת את הנוסח, אני אקריא לכם אותו. אם

זה מקובל עליך, במקום מה שרשמת נרשום ככה, טען כי אין התנהלות

אחידה בהחלטות, מקבלים החלטה ועוד החלטה ואין ... כוללת. היה בטוח

שהחברה,

דרור עזרא: לא מציגים לחבריי המועצה את התמונה הכוללת,

דידי מור: ...

דרור עזרא: לא מציגים לחברי המועצה את התמונה הכוללת.

דידי מור: מה?

דרור עזרא: לא מציגים לחברי המועצה את התמונה הכוללת.

דידי מור: אבל זה לא מה שהיה בדברים שלך.

דרור עזרא: טוב, בסדר.

דידי מור: זה הנוסח בסטנוגרמה.

דרור עזרא: טוב.

דידי מור: ביקשת גם תיקון בעניין ההצעה לסדר שלך, להצגת עדכון וועדת המשנה

ומתן 14 יום להגשת השגות וכולי, זה תואם לסטנוגרמה, אין בעיה. אחרון

חביב, בתב"ר בעניין פיתוח הפארק שלב ג', כתבת שהייתה הצבעה של אחד

נגד אחד נמנע, אני לא יודע מי הנגד.

דרור עזרא: אני לא יודע, אני נמנעתי.

דידי מור: מי החבר שהצביע בעד.

דרור עזרא: אני נמנעתי.

דידי מור: אתה נמנעת, אבל לא היה נגד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 4 צ.ב.

דרור עזרא: אני לא יודע, יכול להיות שזה היה,

דידי מור: אוקי, אני אציין שנמנעת, בסדר? תודה רבה על התיקונים. אנחנו עוברים

לשאילתות. לכולם יש את השאילתות?

שאילתה מס' 1 בנושא: טיילת החוף שלב ב' )על ידי מר דרור עזרא(

)לא נקלט מ-04:15 – (10.29

דידי מור: אוקי, שאילתא מספר אחד, על ידי מר דרור עזרא, שנושאה, טיילת החוף

שלב ב'. השאלות ... בעיר הרצלייה במקום שאין ... )מקריא את השאילתא

ככתבה(

"לפני שנה התקבלה ברשות רישוי )ראש העירייה ומהנדס העיר(, החלטה

לאשר טיילת שלב ב' בחוף זבולון. בימים אלו החלו עבודות הבנייה בחוף.

.1 מדוע פרויקט כזה מהותי ומרכזי בעיר הרצלייה, במקום שאין לו תוכנית

מפורטת, מופנה לרשות רישוי ולא לוועדה המקומית?

.2 מדוע פרוטוקולים של רשות רישוי, לא מועברים לחבריי הוועדה המקומית

כולל הפרוטוקול של רשות הרישוי בו התקבלה החלטה על הטיילת?

.3 האם הוכנה חוות דעת סביבתית לגבי שלב ב' של הטיילת? ואם כן, מה

מסקנותיה? אם לא – מדוע?

.4 האם התקבלו מאנשי מקצוע הערכות מה הנזקים הצפויים לחוף החולי,

מהקמת המדרכות וקירות הבטון?

.5 לדברי יריב פישר, יש כוונה לאחר בניית הטיילת ובעקבות הנזקים

שייגרמו לחוף ממנה, לשנע חול לחוף זבולון. באיזו כמות חול מדובר? מה

עלות צפויה לפעולות אלו? מי הגוף שיהיה אחראי לזאת?

.6 בהקשר זה, אבקש פירוט 0כמויות ועלות כספית(, של העברות החול

בשנים ,2010 ,2011 2012 לחופים השרון, נוף-ים והנפרד?

תשובה לשאילתא מס' :1

.1 הפרויקט אינו מהותי, מדובר במדרך בלבד ללא בניית מבנים, והוא קלאסי

לרשות רישוי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 5 צ.ב.

.2 אין חובה בחוק להעביר פרוטוקולים של רשות רישוי לחבריי הוועדה

המקומית. רשות רישוי, באה להקל על התהליכים המסורבלים של רשויות

הרישוי, ולכן מוגדרים נושאים ברורים שהרשות יכולה לדון בהם. בנוסף,

עיריית הרצלייה מפרסמת את הפרוטוקולים של רשות הרישוי, באתר

האינטרנט.

.3 לא היה צורך בחוות דעת סביבתית, ולכן לא הוכנה כזאת.

עם זאת, הצוות שתכנן את הטיילת כלל את האדריכל נתנאל בן יצחק, בעל

ניסיון רב ומוכח בהקמת טיילות בחופי ים, ואת המהנדס הימים לאונרדו

שטדלר, שנחשב לבכיר ביותר בארץ בנושא הנדסה ימית. מצ"ב חוו"ד

מקצועית, אשר על פי עקרונותיה תוכננה הטיילת.

דרור עזרא: התאריך מה-.12.7.2012

דידי מור: התאריך שרשום שם זה התאריך.

דובר: לא, היה חבר בצוות.

דרור עזרא: החוות דעת, אחרי שהגשתי את השאילתא?

דרור: תתפלא, י ש דברים שלא עושים בגללך.

דרור עזרא: יש פה חוות דעת שהיא מה-12 ליולי .2012

יעל גרמן: יש חוות דעת,

דרור עזרא: אחרי שיצא ההיתר,

יעל גרמן: חוות הדעת פה ...

דידי מור: יש לך הזכות לשאלה נוספת אחרי התשובה, אז תשאל אותה, בסדר? ארבע,

ראה סעיף .3 חמש, שינוע החול ייעשה במידת הצורך. העירייה תהיה

אחראית על שינוע החול. שש, העברות חול מחופי האכדיות, נעשות לקראת

פתיחת עונת הרחצה לחופי נוף-ים, השרון וזבולון. הפירוט שיש לנו זה לגבי

שנתיים, א' בשנת 2011 הייתה העברה של כ-5,500 קוב בעלות של כ-108,576

₪ כולל מע"מ; ב', בשנת 2012 הועברו כ-5,100 קוב בעלות של כ-121,800 ₪

כולל מע"מ. אין שינוע חול לחוף הנפרד.

דרור עזרא: למה לא קיבלתי תשובה על 2010?

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 6 צ.ב.

יעל גרמן: שאלה נוספת.

דידי מור: זה מה שהיה לנו כאן.

יעל גרמן: שאלה נוספת.

דרור עזרא: אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי תפישת העולם שלך לגבי החופים, על

הפרויקט הזה יש 16 מיליון שקל, עלות של 16 מיליון שקל, זה לא היה יותר

נכון לקחת 16 מיליון שקל ולעשות פרויקט של שינוע חול בכמויות הרבה

יותר גדולות ... עשרות אלפי קוב ולהשתמש בכסף הזה להחיות את חוף

השרון וחוף נוף ים,

יריב: למה, לשנה? להחיות למה?

דרור עזרא: אני שואל את ראש העיר.

יריב: אתה ירוק, אתה אמור להבין את מה שאתה אומר.

יעל גרמן: אני אענה לו.

דרור עזרא: אני שואל את ראש העירייה.

יעל גרמן: תן לו לשאול.

דרור עזרא: ה-16 מיליון שקל האלה, לפי החישוב שאני עשיתי, יכולים להספיק לפחות ל-

20 שנה, לשינוע חול מחופי אכדיה, מעודפי חול של חופי אכדיה לחופים

הצפוניים, לפחות ל-20 שנה, להחיות אותם, אני שואל אותך, אם זו לא

הייתה מדיניות יותר נכונה שיהיה בחוף נוף ים ובחוף השרון? ... משנות ה-

70'?

יעל גרמן: ... אני אסביר לך ... שיש ... בחורף, כל החול חוזר לים, כל קיץ הוא חוזר

בחזרה לחוף. עד שלא יקמו את שוברי הגלים, מי שצריכה להקים את שוברי

הגלים זאת מדינת ישראל ולא עיריית הרצלייה, וזה לא יעלה 16 מיליון,

קרוב לוודאי שזה יעלה משהו כמו 160 מיליון, עד שלא יקימו את זה א'. ב',

אין יכולת לשנע כמויות גדולת ללא אישור של המשרד להגנת הסביבה, עד כה

לא קיבלנו אפילו אישור ...

דרור עזרא: ביקשתם?

יעל גרמן: כמה פעמים, ביקשנו אישור לשנע את ערימת החול הגדולה ליד המרינה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 7 צ.ב.

השאלה שלך פשוט לא רלוונטית, לעומת זאת, ... חוף הים לכלל התושבים

... אנשים ... לא יכולים ללכת בחול ... סך הכל הליכה על חוף הים, שמן

הראוי לתת הזדמנות לכלל התושבים, ולא רק לאלה שיכולים ללכת יחפים

על חוף הים. אנחנו עוברים לשאילתא מספר שתיים.

שאילתא מס' 2 בנושא: בית קפה בחוף זבולון )על ידי מר דרור עזרא(

דידי מור: בית קפה בחוף זבולון, שאילתא על ידי מר דרור עזרא. אחד, מדוע לא נהרסו

המבנים, כפי שהחליטה הוועדה המקומית? שתיים, האם כל המבנים שיש

במקום, כולל סככות הצל, הבריכה, הבר וכו', הינם בהיתר? שלוש, האם

במקום מתקיימות מסיבות פרטיות למוזמנים בלבד? אם כן, כיצד זה

מתיישב עם ייעוד הקרקע כשצ"פ? ארבע, האם יש למקום רישיון עסק? אם

לא, מדוע העירייה לא מבצעת אכיפה? חמש, אם כן יש למקום רישיון עסק,

אבקש הבהרה כיצד קיבל המקום רישיון עסק לבית קפה, על שצ"פ? שש,

האם יש בהרצלייה שצ"פים אחרים שאינם צמודי דופן לעסק מסחרי,

שמשמשים לבית קפה או לעסק מסחרי שאינו רוכלות? שבע, מדוע תלונות

התושבים והמבקרים בחוף על רעש, הן למוקד והן ישירות לפקחים, לא

מטופלות והמקום ממשיך להרעיש? שמונה, מדוע ביום שבת, ה-07.07.2012

שפקחי העירייה בראשות סגן מנהל האגף ביקרו במקום,

דובר: אגף שאיפה.

דידי מור: הם לא ביצעו אכיפה נגד בית הקפה המרעיש ולא הפסיקו את הרעש לאלתר?

תשובות. המבנה שנהרס היה בהתאם להחלטת וועדה מקומית. בגין שאר

הבנייה במקום, הוצא צו הריסה מינהלי לבריכה, לגדרות, לעמודים בשנת

2009 והצו עוכב מטעם בית המשפט. ביצועו של צו ההריסה המינהלי משנת

,2009 עוכב על ידי בית המשפט, נוכח הליך הרישוי שננקט בשעתו על ידי

חברת "קפה קפה". ההליכים בפני הוועדה, התעכבו בין היתר לצורך ביקור

במקום. על פי ההחלטה האחרונה של הוועדה, מיום ,4.1.12 ניתנה אפשרות

להוצאת היתר בנייה עד ליום .4.7.2012 מאחר ולא הוצא היתר בפועל,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 8 צ.ב.

הודענו לבית המשפט לפני מספר ימים, כי אנו מתנגדים למתן דחייה נוספת

לביצוע הצו הקבוע לביצוע החל מיום ,11.7.2012 וזאת במסגרת תגובתנו

לבקשה נוספת לדחיית המועד לביצועו, שהגישה חברת "קפה קפה" טרם

ניתנה החלטת ביהמ"ש. שלוש, לא ידוע לנו על מסיבות פרטיות. לאחרונה,

קיבל המפעיל צו בימ"ש וצו מינהלי על ידי ראש העיר, האוסר פתיחת מטבח

והגשת מזון חם. למקום מגיעים בני נוער וצעירים ללא הגשת מזון חם,

והמטבח נעול במנעולים של העירייה. לשאלות ארבע וחמש, לעסק אין

רישיון. הוגש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון וכן נמסרה ביום

10.7.2012 לחברת "קפה קפה" שוכרת הנכס, הודעה על ביטול ההסכם

ונקצבו לה 7 ימים למסירת החזקה בנכס. ככל שלא תתמלא דרישתנו, תוגש

תביעה לבית המשפט לפינוי המושכר. שש, לא ידוע. שבע, כל התלונות

מטופלות, למקום מגיעים מדי ערב פקחים המתעמתים עם בעלי המקום.

שמונה, בתאריך האמור, שבת 7.7.2012 נכח במקום סגן מנהל אגף שאיפ"ה

שעל פי דרישתו הונמכה עוצמת הרעש במקום". שאלה נוספת, מר עזרא?

דרור עזרא: קודם כל, הייתי היום במקום, המקום ממשיך לפעול.

דידי מור: שאלה, שאלה.

דרור עזרא: אני לא מבין, אם זה נכס של העירייה, שצ"פ, כל ההסברים שפורטו כאן –

למה המקום ממשיך לעבוד? אני לא מבין את זה. האמת, אני לא מבין את

זה, רשום פה: "לביצוע החל מ-.11.7" גבירתי, מ-11.7!

יעל גרמן: אתה שואל ואני אתן לך תשובה.

דרור עזרא: 11.7 כבר עבר.

יעל גרמן: הם עבריינים, זאת התשובה. הם עבריינים ואנחנו נלחמים בהם יום יום.

אולי זו ההזדמנות לומר תודה רבה למנהל האגף, לסגנו ולכל הפקחים, שיום

יום נמצאים שם, מתעמתים, מקבלים איומים על חייהם ובכל זאת נמצאים

שם ללא פחד וללא מורא, וממשיכים להילחם בעבריינים. אנחנו בסופו של

דבר ננצח, אבל המלחמה עוד ארוכה, היא נמצאת כרגע בבתי משפט.

דרור עזרא: אם זה "קפה קפה", עבריינים, אני לא מבין, זה שוכרים של העירייה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 9 צ.ב.

יעל גרמן: שאילתא מס' .3

שאילתא מס' 3 בנושא: אירועים מסחריים בשטחים ציבוריים )על ידי מר ירון עולמי(

דידי מור: מר עולמי, אירועים מסחריים בשטחים ציבוריים, אני עובר לשאלות. מדוע

סירבה העירייה להצעת "ישראל היום" לקיים אירועים בחופי העיר? שתיים,

מי קיבל את ההחלטה לסרב לחינמון? האם הייתה מהעירייה דרישה כספית

כלשהי, מהחינמון, תמורת האירועים? שלוש, מהי המדיניות הקבועה של

העירייה, בהקשר של אירועים של גופים מסחריים בשטחים ציבוריים,

לרווחת תושבי העיר? מי מחליט ולמה, למי כן לאפשר לקיים אירוע בשטח

ציבורי, דוגמת הים, המדרחוב בשד' ח"ן, רחבת קניון "שבעת הכוכבים" ולמי

לא? תשובות, בשל מדיניות העירייה לגבי עריכת אירועים של חברות

מסחריות בשטחים ציבוריים. שתיים, דוברת העירייה, ולא הייתה דרישה

כספית. שלוש, המדיניות היא, שהעירייה אינה מקצה שטחים ציבוריים עבור

חברות מסחריות ואירועיהן. העירייה כן יכולה לקבל חסות מאת חברות

מסחריות, עבור אירועים שהיא מקיימת לטובת הציבור. שאלה נוספת.

ירון עולמי: אני לא כל כך מבין, לפעמים, את תשובה מס' 3 וכבר דנו בזה פעם, כי זה

היינו-הך. יש אירועים שזה לא העירייה, זה חברה עושה אבלן העירייה

אומרת שהיא עושה, והחברה עושה את הכל והיא גם נותנת את החסות. אז

כבר בואו נקרא לילד בשמו, וניתן להם לעשות אירועים. אני מדבר גם, נניח

סתם דוגמא, לא ענית לי כאן לא על יריד הספר שזה לא היה יריד ספר, זה

היה יריד גדול של חברת סטימצקי שלקחה את כל המדרחוב, ומכרה אך ורק

היא, ולא אף חברה, או אף הוצאה לאור אחרת, או שדיברתי על הקניון,

רחבת הקניון, רחבה ציבורית ככל הידוע לי, שצ"פ, שחברה מסחרית עושה

שם פתאום פרסומת לחדר כושר, לתת את כל השטח ומפריעה לעוברים

ושבים. העירייה צריכה לשים כאן קו, ולהגיד מה מותר ומה אסור. אבל אם

מותר, אז מותר לכולם ואם אסור, אז אסור לכולם.

יעל גרמן: קודם כל, לגבי הקניון, אתה צדקת, אנחנו זימנו אותם לשימוע. מנהל הקניון

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 10 צ.ב.

קיבל התראה והיום ברור לו שהוא לא יכול לתת את השצ"פ לשימוש של

חברה פרטית, לא מכון כושר ולא כל דבר אחר, וזה אסור, על פי החוק. אנחנו

עומדים על כך, ולא נותנים שזה יהיה. וההבדל הוא, שאם העירייה עושה

איזשהו אירוע ואנחנו קוראים לספונסרים, ומבקשים שיתנו ספונסרים זה

דבר אחד, אבל אם באה חברה, היה לנו פעם מקרה של "אאודי'" שפתאום

השתלט לנו על המדרכה, אנחנו סילקנו אותו והרסנו לו את המבנה. אנחנו לא

נותנים לחברות פרטיות להשתלט על שטחים ציבוריים ולעשות שם אירועים.

זה הבדל מאוד מאוד מובהק.

ירון עולמי: יריד הספר היה יריד עירוני או יריד של חברת סטימצקי?

יעל גרמן: יריד הספר, זה היה העירייה, במקום לעשות את יריד הספר הרגיל, אנחנו

עשינו את יריד הספר באמצעות סטימצקי. סטימצקי לא מכרה סטימצקי.

סטימצקי מכרה את כל הספרים שיש, נכון שהיא זו שהקימה שם. לא

פרסמה את עצמה, זה לא פרסום. היא נתנה שירות. את יריד הספר היא

קיימה, צריך רק לומר תודה רבה על זה.

ירון עולמי: הפוך. שבוע הספר היה בכל הערים בארץ, לכל הוצאות הספרים ל"כינרת",

"זמורה-דותן". סטימצקי מה עשו? הכל על עצמם.

יעל גרמן: ממש לא.

יהונתן יסעור: כבר שנים שזה לא ככה.

ירון עולמי: לך לכפר סבא, לך לת"א. רק אצלנו יש יריד ספר של סטימצקי.

יעל גרמן: אצלנו אגודת, אני לא יודעת מי, שבדרך כלל הייתה עושה, לא הייתה מוכנה

לעשות.

יהונתן יסעור: ארגון ההוצאות לאור, לפני כמה שנים הפסיק לבוא להרצלייה.

יעל גרמן: ולפני שנה לא היה לנו בכלל.

ירון עולמי: זה עצור.

יעל גרמן: אז בין כלום לבין זה שמישהו יעשה לנו את זה על חשבונו, אני חושבת שזה

יפה מאוד.

ירון עולמי: בדיוק, שמישהו יעשה את זה על חשבונו. אפשר להרחיב את זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 11 צ.ב.

יעל גרמן: אבל חוץ מזה, שטחים ציבוריים לא ניתנים לפרסום, לא ל"ישראל היום", לא

ל"הום ספלייס", לא ל"ספייס" ולא לשום דבר. זאת המדיניות שלנו, מאוד

ברורה.

ברק נפתלי: על איזה שטח מדובר בקניון? בקומה התחתונה?

ירון עולמי: לא, לא, בחוץ, בחוץ.

יעל גרמן: על המדרכה, שמו דוכנים. זה לא היה ראוי, היה להם שימוע והיום הם

יודעים שזה אסור. הם לא יעשו את זה יותר.

שאילתא מס' 4 בנושא: שיבוצים לגני הילדים בהרצלייה )על ידי ירון עולמי(

דידי מור: שאילתא אחרונה, על ידי ירון עולמי, הנושא הוא שיבוצים לגבי הילדים

בהרצלייה, השאלות הן, מדוע השיבוצים לגני הילדים הגיעו כל כך מאוחר

השנה? מתי באיזה חודש, תאריך היו שיבוצים לגני הילדים בשנים 2008 –

2011? שתיים, עד מתי יכולים או יוכלו הורים לערער על שיבוץ מוטעה? מתי

ידונו בערעורים אלו ויתקבלו לגביהם תשובות לכל המאוחר? האם זה לא

יהיה כבר מאוחר מדיי? שלוש, כמה גני ילדים לא יהיו מוכנים לפתיחת שנת

הלימודים? מתי הם כן יהיו מוכנים? אילו פתרונות מציעה העירייה, להורים

שילדיהם לא יוכלו לפתוח את השנה בגן עירוני? מהן האפשרויות בהנחה

שאי-אפשר לרשום ילד, רק לחודש חודשיים בגן פרטי, שהעירייה יכולה

לספק להורים ולילדים אלו? תשובות, החלטת עיריית הרצלייה ליישם את

חוק חינוך חינם בשנה אחת, הביאה לגידול משמעותי בהיקף רישום ילדים

לגנים, הדבר האריך את משך זמן השיבוצים. לפי הוראות משרד החינוך, יש

לשלוח להורים הודעות שיבוץ, עד 15 ביולי בכל שנה. בשנים הקודמות,

הפרוט של התאריכים הוא כדלקמן, תשס"ח 2008 תחילת יוני; תשס"ט

2009 בסוף מאי; תש"ע 2010 בתחילת יוני; תשע"א 2011 סוף יוני; תשע"ב

2012 תחילת יוני; תשע"ג 2013 4 ביולי. שתיים, התושבים מוזמנים להגיש

עררים עד ה-,22.7.2012 מיד לאחר מועד זה תתקיימנה מספר וועדות ערר

ותשובות על העררים יישלחו לבתים, עד סוף יולי תחילת אוגוסט. מועד זה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 12 צ.ב.

הינו מועד מקודם לעומת שנים קודמות. שלוש, אנו מעריכים שכשמונה גני

ילדים לא יהיו מוכנים. לכל ההורים שירצו בכך, יש פתרון במרכזי ההפעלה.

הודעות על האפשרות לרישום הילדים ל"מרכזי ההפעלה" נשלחו להורים

ביום א' השבוע. מר עולמי,

ירון עולמי: קודם כל, במקרה ניחשתי, אבל ניחשתי נכון שזה המועד הכי מאוחר, לפחות

אי פעם שאני זוכר, ובטח בשנים האחרונות,

צבי וייס: זו פעם ראשונה שראש הממשלה נזכר סמוך למועדי הרישום. יש לזה

השפעה.

ירון עולמי: ידידי, זה כבר מלפני שנה.

עופרה בל: במאי.

ירון עולמי: ההחלטה על חינוך חינם נתקבלה במאי?! לפני חודשיים? את מגזימה

בפראות עופרה. אבל לא משנה,

טובה רפאל: במקרה דיברתי היום עם משרד החינוך, והם סיפרו לי מה קורה ברשויות

אחרות,

ירון עולמי: לא משנה, אתם פותחים את זה להצעה לסדר, בבקשה, אבל,

טובה רפאל: יש שם קשיים, אבל רשויות אחרות שוברות את הראש ומורטות שיער, יש

שם בלגן מאוד גדול.

ירון עולמי: איך אתם אומרים, אני לא חי ברשויות אחרות ובוא לא נדבר על רשויות

אחרות. אני מדבר על הרשות שלנו והתאריך הוא מאוד מאוד מאוחר וגם

השנה מתחילה יותר מוקדם, כמו שכתבתי בשאילתא, ב-27 לאוגוסט.

עכשיו, לא נתת לי כאן תאריך אלא משהו אמורפי. אם ב-22.7 רק יתחילו

וועדות הערר,

יעל גרמן: נתנו לך תשובה,

ירון עולמי: מה?

יעל גרמן: סוף יולי תחילת אוגוסט.

ירון עולמי: מה זה תחילת אוגוסט? גם ב-10 לאוגוסט? בן-אדם שרק שבועיים לפני, יקבל

תשובה באיזה גן הוא?!

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 13 צ.ב.

יעל גרמן: יש לנו 3 תאריכים לעררים ,22 24 ו-,26 ואנחנו עד סוף יולי נדון בכל העררים.

סוף יולי-תחילת אוגוסט, מדובר על השבוע הראשון של אוגוסט, כל ההורים

כולם יקבלו תשובות, וזה לדעתי הישג בלתי רגיל בהתחשב בעובדה שיש לנו

מאות ילדים נוספים שנרשמו, בגלל חוק חינוך חינם, גם גילאי 4 וגם בגילאי

.3

יהונתן יסעור: כולם יהיו בגנים, מה זאת אומרת יקבל את ההודעה שבועיים באיזה גן, מה

זה משנה?

ירון עולמי: מזמן לא היו לך ילדים בגנים, אני רואה אם אתה חושב שזה לא משנה.

הצעות לסדר

הקמת פורום חופים )על ידי דרור עזרא(

דידי מור: כן, בבקשה.

דרור עזרא: טוב, אני רוצה להתחיל,

דידי מור: מר עזרא, בבקשה, הקמת פורום חופים, הצעה לסדר, בבקשה, דבר.

דרור עזרא: אוקי, את מקשיבה? ההצעה הזאת נולדה בגלל מכלול סיבות שקשורות

בחוף, ביניהם הסיפור האחרון של שלב ב' של הטיילת, שאני הופתעתי ממנו

וחברים, אנשים שבחוף גולשים, מתרחצים הופתעו, לא ידעו עליו, לא ידעו

על המהות שלו. יש פה משהו בעייתי. ברשותך כמה מילים על חוף זבולון,

בהמשך לתשובה לשאילתא. אני מכיר את חוף הרצלייה הרבה שנים. בחוף

הרצלייה נבנו כמה וכמה מבנים כאלו, מבני הגנה, סלעים וכו' וכו'. כל

המבנים שנבנו, שלא מוגנים על ידי שוברי גלים, גרמו נזק אדיר לחוף. אני

אמנה אותם: ראשית, הבית של 'איש המערות', גרם נזק אדיר לחוף; שנית,

הגרם מדרגות שיש בחוף סידני-עלי; שלישית, האיזור הזה של איפה שסוכת

המציל בחוף נוף-ים; רביעית, הטיילת המדורגת, של המדרגות האלו בחוף

השרון; חמישית, הקיר שיש במה שהיה 'צידון', והיום קוראים לזה 'גזיבו';

ששית, הקיר של מלון 'הצוק', שגורם מדי שנה לנסיגה אדירה בחוף; בהמשך

יש לנו את החוף הנפרד, את הקיר שאני צילמתי, תיעדתי אותו מ-.2009 את

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 14 צ.ב.

רואה ימים אחרי סערות, אין חוף. לפחות מטר של חול נעלם, פשוט נעלם. לא

סתם אני אומר את זה, יש לי תיעוד של זה. לעומת זאת, איפה שאין קיר,

נשאר החול. בקיצור, החשש הגדול שלי ושל האנשים אחרים, כמו שהם

מכירים במקומות אחרים בארץ, ברגע שיהיה את המבנה בטון הזה, החוף

ייעלם וייגרם נזק ותיקון הנזק הזה, או שיהיה יקר מאוד והעירייה כמו

שהיא מטפלת בחוף השרון ובחוף נוף-ים אני מעריך שהטיפול שלה בחוף

זבולון, לא יהיה שונה בהרבה, ואז נקבל את חוף זבולון, שייראה כמו חוף

השרון וחוף נוף-ים, שזה לדעתי פשוט עוול, או כמו שהחבר'ה הדתיים

קוראים לזה, 'משל כבשת הרש'. חוף זבולון, החוף היחיד שנשאר חוף חולי,

ממש באופן דומה שהיה, קצת פחות, אבל דומה למה שהיה לפני בניית

המרינה והטיילת הזאת תחסל אותו. עכשיו, אני מפנה אתכם,

יריב פישר: הלכת בחוף זבולון בחורף?

ירון עולמי: תדבר שזה יעלה לסדר, יריב.

יריב פישר: שטויות, הוא מדבר שטויות,

ירון עולמי: הוא גם אומר שאני מדבר שטויות, אז אפשר להעיר לו.

יעל גרמן: אם הוא עושה איזושהי הערת ביניים, אף אחד לא מתנפל עליך. באמת, קצת

פרופורציה.

דרור עזרא: בתל אביב גם היה חוסר אמון בין הציבור, יש ציבור גדול של משתמשים

בחוף מכל הגוונים ומכל הסוגים, היה חוסר אמון לפני כמה שנים, חוסר

אמון בין העירייה למשתמשים האלה,

יריב פישר: הלכת בטיילת תל ברוך? אנחנו בחורף שם,

ירון עולמי: אל תלמדו מחבר המועצה להתפרץ ולהתנהג לא כמו שצריך.

יעל גרמן: ... כדאי שתישארו ...

דרור עזרא: היה מצב מאוד דומה של חוסר אמון, מה שקיים היום. היום יש חוסר אמון

משווע בין העירייה למשתמשים בחוף, וחוסר האמון זה בגלל ליקוי בהעברת

מידע, ליקוי בדו-שיח שמתנהל בין העירייה לבין המשתמשים בחוף. כנראה

העירייה, לא הכי מבינה את החשיבות של החוף להרבה אנשים. אני אומר

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 15 צ.ב.

לך, אני נכנסתי לפוליטיקה בגלל החוף, לא בגלל משהו אחר. בגלל שאני גר

בנוף-ים, והחוף נהרס.

עופרה בל: אז למה אתה מציק לנו בכל שאר הדברים?

דרור עזרא: בכל שאר הדברים, זה הנקמה שלי על זה שאתם הורסים לי,

עופרה בל: אה, אוקי.

יעל גרמן: חברים, דרור, תמשיך.

דרור עזרא: האנשים האלו מתייחסים לחוף כאל הבית שלהם. זה המרכז חיים שלהם.

אנשים פה לא מבינים, אני מצטער להגיד, ההרגשה שלי, שהרבה פקידים

מהעירייה לא מבינים את העניין הזה. המרכז חיים שלהם, הפנאי שלהם, כל

רגע שהם נמצאים בעבודה בבי"ס, הם בודקים את מצב הים, שיש גלים, שיש

רוח, הם הולכים לים. הים הוא מרכז החיים שלהם. כשפתאום נעשה איזשהו

מחטף, כשפתאום הם רואים איזה טרקטור, הם לא מבינים מה קורה, הם

מיד נלחצים. כאילו שמישהו בא לחצר שלך, ושם גדר. זה כמו שבאו לבית

שלי, שלך, ושמו גדר ואת לא יודעת למה. את נלחצת ואת כועסת, ויש

התקוממות וזעם על העירייה. המון המון זעם. ואני פשוט נתתי את המידע

ולמדתי את המידע תוך כדי, כי אני כחבר מועצה, לא ידעתי על הפרויקט

הזה.

יריב פישר: אתה סילפת את המידע, עם תמונות לא נכונות, סילפת את המידע ודיברת

שם דברים לא נכונים, זה מה שאתה עשית.

יעל גרמן: יריב.

דובר: זה ...

יריב פישר: איזה מידע, בחייאת.

דובר: תנו לו לדבר, נו.

יעל גרמן: יריב, תתחיל מהומה שאני לא מעוניינת בה, אז כל אחד יתאפק. אני יודעת

שהדברים מקוממים, כי יש בהם הרבה מאוד חוסר דיוק, אני אחר כך מה

שאוכל, אני אתקן.

דרור עזרא: אני עושה את תפקידי הציבורי, בין השאר לגבי החוף, כשמגיע אלי מידע אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 16 צ.ב.

חושף אותו, אני לא שומר אותו אצלי,

יעל גרמן: אתה לא צריך להתנצל, זכותך לעשות את מה שאתה רוצה.

דרור עזרא: כמו שהעירייה עושה. אני חושף כל מידע שמגיע אליי, אני עושה מאמץ

שכולם ידעו מה שאני יודע. אין לי בעיה עם זה.

יעל גרמן: ...

דרור עזרא: זה מה שאני עושה, זה, עכשיו,

יעל גרמן: דרור, אולי לא ...

דרור עזרא: גברתי, כדי לפתור את הבעיה הזאת, באה ההצעה הזאת. ויש הרבה דברים

בחוף, אתם יכולים לשמוע מהאנשים פה למרות שחלקם צעירים, יש לאנשים

הרבה ידע בים. הרבה ידע, שזה ידע שלא צוברים מקריאת ספרים. זה ידע

שצוברים אותו, וכל חוף יש לו את המאפיינים שלו, מאפיינים ייחודיים,

הידע הזה, שיש לאנשים האלה, הוא ידע שחייבים להשתמש בו וכשאתם

שמים איזה מסך שחור ומסתירים את כל הפעולות של העירייה מהאנשים

האלו, יש חשדות ובמקום להשתמש במשאב הזה, אתם עושים משהו הפוך.

כמו שאמרתי, יש פורום שנקרא 'פורום חופים' בעיריית ת"א, אם אני לא

טועה, מי שעומד,

יעל גרמן: לכן עיריית ת"א מזרימה ביוב לשם,

דרור עזרא: יש 'פורום חופים', הם עושים לפחות מאמץ לשתף את הציבור, ואני מכיר את

האנשים, יש שיתוף פעולה פורה בין האנשים.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: יש שם ביוב זורם לים.

דרור עזרא: בהרצלייה, אנשים פה יעידו, הם מקבלים מנות גדושות של מים מעופשים

שמגיעים מכל מיני מקומות, ואני ראיתי שזורם ביוב. הדרך לעשות את זה,

זה פשוט להקים פורום עם כל האנשים, ומניתי אותם כאן, אני אקריא

אותם, מצד העירייה זה מנכ"ל העירייה, מנכ"ל החברה לתיירות, אדריכל

העיר, אני ברשימה הזאת לא מניתי את עצמי, יו"ר וועדת איכות הסביבה,

נציג עמותה סביבתית, נציג של גולשי גלים, נציג של, מצאתי נציגים של כל

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 17 צ.ב.

ספורט בנפרד, לכל אחד יש מאפיינים ייחודיים, דרישה ייחודית לתנאים.

גולש גלים לא יכול לייצג גולש קייט, בגלל עשיתי הפרדה. יש גם את הספורט

הימי של צופי ים מהרצלייה וכו' וכו', שגם להם יש מאפיינים אחרים של

שימוש בחוף. גברתי,

יעל גרמן: שנייה, מתלוננים פה על החוף. זה סגור, תודה רבה.

דרור עזרא: אני מניתי פה גם נציג של בי"ס לגלישה, יש כמה וכמה בתי ספר לגלישה

שאני חושב שזה אחד הדברים היפים שיש בעיר, שיש מאות, פשוט מאות

ילדים שלומדים גלישת גלים שזה אחד הדברים היפים ואנחנו צריכים לעודד

את זה; נציג מלונות, נציג העסקים שיש להם רישיון עסק, ולא כמו שאמרת,

העבריינים, ונציגים אחרים, אלה שהולכים בחוף, צוללנים, לא יודע, עוד

נציג. ותהיה התמקדות גם בתוכניות וגם בפעילות יומיומית, למשל השמשיות

והכיסאות או איך שאתם שמים את הסלעים בחורף, סוכות המציל, איפה

שמים את החול של המרינה. יש פה הרבה מרכיבים שאני לא חושב שיהיה כל

כך רע, אם תיתנו לפורום של אנשים שרוצים, החוף הוא בשבילם והם

המשתמשים 'הכבדים' בו, האינטרס שלהם שיהיה חוף הכי טוב, והם יתנו

מעצמם. והפורום הזה, פשוט תהיה וועדה עירונית שיהיה גם פרוטוקולים

ושיתוף ציבור קצת יותר גבוה משיתוף הציבור שנעשה בוועדות עירוניות

אחרות, עם שיתוף ציבור בפייסבוק ותגובות אחרות, שיהיה באמת דו-שיח

אמיתי בנושא החוף. אני חושב שעיר חוף כמו הרצלייה, חייבת לנהל דו-שיח

עם משתמשי החוף. וזו הכוונה של ההצעה לסדר.

יעל גרמן: אני במקרה הזה, מסכימה עם חלק ניכר ממה שאמרת לגבי שמירת החוף,

אנחנו עושים זאת, אני כמובן לא מסכימה לסיפא. אני חושבת שכשרוצים

להרוג משהו, אז מקימים וועדה מהסוג הזה. וועדה מהסוג הזה, בדרך כלל,

זה יופי של כסת"ח, אם יש וועדה. היא לא תציל שום דבר, היא לא תשמור

על שום דבר, רק תגרום לכך שיהיה מי שיאמר 'אבל יש וועדה'. הקשר

הישיר, הגילוי הנכון, השיחות, המפגשים, המצגות, החילופים דרך המיילים,

זאת הדרך לשתף ציבור, לשמוע אותו ולהגיב. ואני רוצה להגיד, ברור לי

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 18 צ.ב.

שאנחנו מדברים פה על החוף. החוף הזה, לדעתי, אני לא יודעת מתי הפצת

את הדיס-אינפורמציה כמו שאומר יריב, או שמישהו אחר פשוט לא הבין,

אולי זה בתום לב, אולי זה בזדון, יש כאן חוסר מידע משווע וחוסר ידע.

ואנחנו, כשבאנו להקים את המשך הטיילת, להמשך הטיילת יש מטרה אחת,

כפי שאמרתי, להנגיש את החוף לכולם. יושבים פה אנשים שהחוף מאוד

מאוד יקר להם, אבל עם כל הכבוד, הוא ממש לא שייך להם. החוף שייך לכל

הציבור במדינת ישראל ולידיעתך, ישנם 1.5 מיליון אנשים שמגיעים לחופי

הרצלייה, רק במהלך הקיץ, ובמהלך החורף מאות אלפים. אנשים שנמצאים

כאן, שמייצגים אולי מאות ואולי רק עשרות, הם בוודאי לא מייצגים לא את

המאות אלפים ולא את ה-1.5 מיליון אנשים. מתוך 1.5 מיליון אנשים

שמגיעים לחוף, הרוב מבקש מדרך, הרוב מבקש טיילת כדי שהוא יוכל ללכת,

לא בחול ולא בתוך הים,

דובר: יש לו בחוף אכדיה.

יעל גרמן: אלא על טיילת מסודרת. ועם זאת, אנחנו בהחלט, ואני שוב חוזרת ואומרת,

מדובר על מדרך, על בסך הכל טיילת, לא על דיסקוטק, לא על קיוסק, אפילו

לא על נוף ... כלום. רק טיילת, לא קירות ולא כלום. ואנחנו לא עשינו את זה

ככה מפני שהתחשק לנו, ולא עשינו את זה מתוך איזושהי גחמה, אלא לאחר

שבחנו. וחוות הדעת שאמנם נרשמה כמבוקש, אמנם נרשמה לאחרונה, זו

חוות דעת שהוגשה לאותו צוות שהקים, ואני מבקשת לקרוא אותה, כדי

שכולם ישמעו ויבינו,

דרור עזרא: אז בואו נעלה את ההצעה לסדר.

יעל גרמן: אני בסוף אומר את ... מותר לי לנמק.

דרור עזרא: יש לך חמש דקות, לדעתי, לנמק.

יעל גרמן: יש לי עשר דקות, בדיוק כמו שלו.

דרור עזרא: עשר, לדעתי יש לך חמש.

יעל גרמן: אני מבקשת מחבריי המועצה לשים לב, יש כל כך הרבה חוסר מידע.

ליאונרדו שטדלר שהוא מהנדס חופים אחד הידועים ביותר, כתב חוות דעת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 19 צ.ב.

חוות הדעת שבידי, אמנם יצאה ב... זו חוות דעת שנכתבה לפני מספר שבועות

או חודשים, לפני ש... וכך הוא כותב "עיריית הרצלייה באמצעות החברה

לפיתוח התיירות הרצלייה בע"מ, מתכוונת לבצע המשך לטיילת הקיימת

בחוף, מצפון למרינה. הטיילת המתוכננת באורך של כ-600 מ' מתוכם 450 מ'

ממוקמים מצפון למערך שוברי הגלים המנותקים הקיימים. במצב הנוכחי,

קיימים שבילים ומבנים שונים בתחום המזרחי של רצועת החוף, כאשר

המפלס של הקרקע הוא +2 מ' ומעלה. על פי מדידה טופוגרפית, רוחב רצועת

החוף בין מקום מדרך שקיים", אנחנו לא עושים משהו חדש, אנחנו בונים

450 מתוך ה-600 על משהו שהוא כבר קיים,

דרור עזרא: זה לא נכון, זה לא מה שהוא כתב.

יעל גרמן: סליחה. "שהוא כ-30 מ'. מובן כי מרחק זה משתנה כתלות בעונות השנה

ובעוצמת סערות החורף. הטיילת תוכננה לפי העקרונות הבאים א', הגבול

המערבי של הטיילת, ימוקם בקו גובה קיים של כ-+2 ביחס לאפס האיזון

הארצי; ב', מבנה הטיילת יהיה מדורג, שני מפלסי טיילות המחוברות ביניהן

על ידי מדרגות. מבנה מסוג זה, הינו סופג אנרגיה ומקטין החזרת הגלים. ג',

מהלך המדרגות המערבי, יהיה בנוי יחידות טרומיות המבוססות על

כלונסאות, בביסוס עמוק וסינר קדמי, זאת כדי להבטיח את היציבות את אי

תלות בתנודות פני החול. ד' ניטור הטיילת באופן שוטף, דבר שייערך לצורך

קביעת הצורך בפיזור החול, שמקורו בתחום שמאחורי שוברי הגלים

המנותקים, ייעשה. פתרון מסוג זה, איננו חדש ומופיע בספרות המקצועית.

טיילת בעלת מאפיינים כמעט זהים, באורך של כ-400 מ', נבנתה בחוף תל

ברוך, צפונית לתחנת הכוח רידינג. רוחב רצועת החוף בחזית טיילת תל ברוך,

הוא בטווח שבין 10 מ' ל-40 מ', יותר צר מחלק מהחוף שאנחנו מדברים.

הבנייה הסתיימה בסוף ,2008 והמבנה מתפקד כהלכה ותפקד כהלכה במהלך

סערות החורף הגדולות מאוד של דצמבר 2010 ושל החורף האחרון. לא

נצפתה חתירה משמעותית ברצועת החוף החולי, למעט התנודות הנגזרות

ממצבי הים הקיצוניים, כאמור. החזית המערבית של הטיילת, בנוי מהלך

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 20 צ.ב.

בעל חמש מדרגות, כאשר מפלס המדרגה הראשונה הוא +2 מ'. חמש

המדרגות יוצרות 'קיר ים' בעל שיפוע מתון של .1:3 החזר הגלים על ידי מבנה

זה, מוערך בין 30 ל-%,40 מעט יותר ממבנה נקבובי של אבן. על כן, עבור

מצבי ים שגרתיים, עוצמת הזרם החוזר לא יהיה בעל פוטנציאל גריפה גדול,

למעט שינויים של עשרות סנטימטרים בודדים, שהם בסדר גודל של התנודות

השנתיות. בעת מצבי ים קיצוניים, ייתכן ותיגרם סחיפת חול מקדמת החוף.

כאמור, הטיילת מבוססת על בסיס עמוק המבטיח יציבות גם עם פני קרקע

נמוכים יותר מהמתוכננים. ניטור החוף והטיילת, והימצאות רזרבת חול

מצפון למרינה בשטח יבשתי, מאפשרים תגובה מהירה, מייד עם דעיכת מצב

הים הקיצוני. העברת ופיזור כמויות חול על ידי ציוד מכני יבשתי, הינה

פעולה פשוטה, שאיננה דורשת התארגנות ותהיה מובטחת על ידי התקשרות

עם הקבלנים. רוצה לומר, חברים, רוב מהומה על לא מאומה. סליחה חברים,

אני מדברת כרגע. החול, רצועת החוף שלנו נגרעת, לא בגלל אף מבנה שקיים

בחוף.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: החברים ישמרו על שקט, עיריית הרצלייה שומרת על החול ותשמור על החול.

הטיילת שהיא ברוחב של 7 מ', ובסך הכל כ-2.5 מ' יותר ממה שקיים היום על

פני הקרקע, זוהי טיילת שלא תגרום לשום נזק לחוף הים, אבל היא תעשה

דבר אחד בטוח, היא תביא עוד משתמשים, שהיום מנועים מלהשתמש,

תביא אוכלוסיות מוחלשות, תביא אוכלוסיות שלא מסוגלות להגיע היום

לחוף: בין אם זה קשישים, או נכים, או הורים עם עגלות שרוצים לרדת

ולטייל לאורך חוף הים ולא יכולים. הטיילת היא מעשה חברתי פר אקסלנס,

וכל התנגדות לה, נובעת או מחוסר ידע או מחוסר רגישות חברתית. ולכן אני

מציעה להוריד את ההצעה מסדר היום. מי בעד? )נערכת הצבעה( מי נגד?

דרור עזרא: גברתי, אני מבקש, יש פה נער בן ,18 עומרי, תקום שנייה, הוא החתים מאות

אנשים על עצומה. אתה רוצה להגיש לה את העצומה? הוא רוצה להגיש לך

את העצומה. הוא החתים מאות אנשים, הוא הלך בחוף, אני אומר לך, 80 או

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 21 צ.ב.

%90 מהאנשים לא רוצים את המדרכה. הם באו בשביל החול,

יעל גרמן: דרור, אני מבטיחה לך שאם אני עושה מחר סקר, %95 רוצים את זה.

דרור עזרא: אז תעשי סקר.

יעל גרמן: נעשה סקר בקרב התושבים.

ירון עולמי: מצוין, ותשאלי אם רוצים להגיע עם אוטובוס בשבת לחוף,

יעל גרמן: נכון, בדיוק כמו האוטובוס בשבת ש-%70 רוצים אוטובוס בשבת.

ירון עולמי: איזו שאלה זאת הייתה.

יעל גרמן: בדיוק, קיבלנו, חברים, תודה רבה, אנחנו עוברים להצעה לסדר הבאה.

דרור עזרא: גם במרינה הרצלייה נותנים חוות דעת ,ואמרו שהשוברי גלים,

יעל גרמן: לא, אדוני, אתה לא קיבלת זכות דיבור. אתה מוזמן לכתוב,

ירון עולמי: אבל כשהיא התנגדה למרינה זה לא היה מחוסר רגישות חברתית.

יעל גרמן: אתה יכול גם לכתוב וגם להיפגש, אתה מוזמן להיפגש ולראות את התוכניות

ולהבין שמלעיטים אתכם בשקרים. מלעיטים אתכם בשקרים.

דרור עזרא: ניתנה חוות דעת מהטכניון שאמרה,

יעל גרמן: טוב, אני מצטערת, אין צורך, אנחנו עוברים להצעה הבאה.

דידי מור: ירון, בבקשה.

)מדברים יחד אנשים יוצאים מחדר הישיבה(

דוברת: תסתכל על חופים מלמעלה, תמונת לווין תסתכל, על מה שנשאר מהחופים.

דובר: זה נכון, המרינה הרסה, אם היית מציג את זה ככה אני הייתי מצביע איתך.

זה לא הטיילת.

שינוי חוק עזר להרצלייה, מודעות לשלטים תשס"ט – 2009 )ירון עולמי(

דידי מור: ירון, בבקשה.

ירון עולמי: הצעתי לסדר היא בנושא שינוי חוק עזר להרצלייה, מודעות ושלטים תשס"ט

.2009 אני לא יודע למה, אבל במהלך השירות שלי כאן כנבחר ציבור, משום

מה שתמיד יש לי הערות לחוקי עזר וניסיונות לשנות אותם. עשינו את זה

בזמנו בנוגע לכבישים ומדרכות, אני חושב שגם עשינו מהלך נכון בזמנו, בתוך

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 22 צ.ב.

הארנונה, וגם ציינתי את זה כאן, בהצעה לסדר, כדי להחריג את השטח,

לדוגמא השטח שאני מדבר עליו, כמו הכניסה לנווה ישראל, רח' בר כוכבא

פינת הרב קוק. ואגב, עוד לפני, שישיצקי העלה את זה, רק נבצר ממנו ובסוף

עשינו את זה בקדנציה שאני נכנסתי. אמרנו, במקום שהם ישלמו ארנונה כמו

שהם משלמים בסוקולוב לעסקים, ישלמו כמו בנווה ישראל. וזה באמת

הוריד שם את העלויות ונתן להם איזשהו מרווח נשימה. עוד פעם, אנחנו

מדברים על הצעה לסדר, שבאה לעשות איזושהי אבחנה, וראש העיר בדיוק

דיברה על רגישות חברתית ואנחנו עסקינן בצדק חברתי והפגנות בכל הארץ,

מה אפשר לעשות? אני לא בטוח שדין כמה חנויות בנווה ישראל או ביד

התשעה, או בנווה עמל, כדין החנויות הממותגות או בתי הקפה במרכז העיר

או בטח במערב העיר. ולראיה, הם גם לא משלמים כולם אותו תעריף של

ארנונה, ומצד שני הם משלמים בדיוק אותו תעריף של אגרת שילוט. בעקבות

שינויים שנעשו השנה, ואני לא מדבר על חוק הצפון, אני מדבר על התוספת

שלו, שמדברת בעצם על האגרה שצריכים לשלם הפכו את זה לשינוי שיטה

של חיוב, ומקדימה, ומאחורה, זה פעמיים וזה לא לפי קוטר, בקיצור, עשו

שם כמה שינויים שגרמו בבת-אחת לעלייה של עשרות אחוזים באגרה הזאת,

לכולם. הבעיה היא, שאם יש כאלה שהמחזור שלהם מספיק גדול כדי שזה

ייבלע או ייספג בקלות, יש כאלה שהמחזור שלהם כל כך קטן, או שהם

בקושי נאבקים כדי לשרוד, שעוד הכבדה בצורה אגרת שילוט יותר יקרה או

לא פרופורציונאלית כמובן, היא קשה מדיי והם פונים אלי ואני שומע את

המצוקות שלהם, ומדי פעם אני מפנה אותם למי שצריך להפנות בתוך

העירייה. ואז באו אליי אותם גורמים בעירייה שאני כל פעם פונה אליהם,

ואומרים לי 'תקשיב, במקום כל פעם לבוא אלינו בתלונות ובבעיות של

אנשים ספציפיים, בואו שנו את חוק העזר. אולי באמת הוא לא צודק, אולי

זה לא נכון. אולי תפקיד המועצה להגיד שאין דין מקום כזה כדין מקום

אחר', ואולי זה הזמן לשנות את זה, כדי ללכת לקראת עסקים יותר קטנים

ובשכונות. ושוב אני מדבר על אגרה שהיא באמת,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 23 צ.ב.

צביקה הדר: ירון, סליחה, אתה יודע לתת לנו מספרים על החנויות שאתה מדבר?

יעל גרמן: 300 עד 700 שקל.

צביקה הדר: לא, אבל על החנויות שאתה מדבר, על מה מדובר?

ירון עולמי: חלק מהם קיבלו 3,000 שקל אגרת שילוט.

דוברת: כמה שלטים מדובר?

ירון עולמי: למשל סתם דוגמא, יש חנות שיש לה מקדימה שלט כמו בארה"ב שיש לך

שלט של הבית, sale for או משהו כזה, שהוא על שני ווים ורואים אותו משני

הצדדים? פעם היו עושים, זה שלט קטן וכו', היום מחשיבים את זה מקדימה

ומאחורה. אני קיבלתי חלק מהאגרות שהם קיבלו עם החישובים החדשים

של ,2012 זה הגיע לאלפי שקלים. וזה לא שלטי ניאון או שלטים ענקיים.

המצב באמת קשה. ואני אומר עוד פעם, גם אם זה 2,000 שקל או 1,500

שקל, שוב אני אומר, זה הרבה כסף לחלק, העסקים האלה חלקם מרוויחים

כמה אלפי שקלים בחודש.

צביקה הדר: אתה מציע להפחית?

אלי כחלון: עזוב, יש המון, יש המון, זה הפך להיות הכנסה לעירייה, תעזוב.

יעל גרמן: אוקי, ירון, אתה משכנע אותנו, זה בסדר.

ירון עולמי: כן, אני אגב אומר, שאין לי בעיה שלמשל,

יעל גרמן: תגיע להצעה.

ירון עולמי: כן, כן, אני רק רוצהל הגיד משהו, שאין לי בעיה, רגע, אין לי בעיה, למשל,

כמו שדיברתי בזמנו על הארנונה לעיקרון ... אין לי בעיה של דיפרנציאלי,

כלומר שמה שתפחית בשכונות, תעלה למשל במערב העיר.

יעל גרמן: ירון, יש הצעה?

ירון עולמי: זה לא יהיה כזה נורא.

יעל גרמן: ירון, תעבור להצעה.

ירון עולמי: ההצעה שלי היא ככה, מועצת העיר הרצלייה, תמנה וועדה בהשתתפות

מנכ"ל העירייה; מנהל אגף שאיפ"ה, מנהל מחלקת שילוט, נציג מועצת העיר,

נציג סוחרים, וכמובן יועץ משפטי,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 24 צ.ב.

יעל גרמן: חברים, אני מציע,

ירון עולמי: רגע, רגע. שתשב ותראה איך אפשר לעשות שינויים בחוק עזר הרצלייה, חוק

השילטו, באופן שיהלמו את הצעתי וישקפו ערכים של צדק חברתי. הוועדה

תביא את המלצתה למועצת העיר תוך 3 חודשים על מנת שזו תוכל לאשר את

ההמלצות ולשנות את חוק העזר, את התוספת הראשונה שלו, וזאת לפני

הבקשה,

יעל גרמן: אני מציעה להעלות את זה לסדר היום במלואה, אני מציעה לאמץ את

ההצעה, מי בעד? תודה רבה.

דובר: רגע, מי נציג?

ענת: יש בוועדה גם נציג של הגזברות.

יעל גרמן: כן, אנחנו נקבע, ירון, אנחנו נקבע את הנציגים.

אלי כחלון: לא, צריך להיות פה איזה נציגים, וועדה של המועצה.

יעל גרמן: באופן עקרוני מקימים וועדה לבחינה מחדש של חוק העזר, לאור ההערות

האלו והערות נוספות וגם הערות ששמעתי מאלי, מעופרה ומברק וגם אני

חשה שצריך לבחון את זה. בראש הוועדה ישב יהונתן יסעור, הוא ממונה על

הנושא. ירון, אתה מצטרף לוועדה. יפה מאוד, ברק? לא. עופרה. כן. יש חבר

מועצה נוסף שרוצה? אלי. תודה רבה. וכמובן נציג הגזברות, נציג הלשכה

המשפטית. שני הנציגים האלה ישבו בתוך שלושה חודשים, להביא לנו הצעה

לחוק הזה.

יהונתן: אותו תובע שיצר את החוק צריך להיות שם.

יעל גרמן: בסדר, אז נציג,

עופרה בל: לי יש בקשה, בהתאם להצעה שלכם עכשיו, שעד שהוועדה לא תקבל

החלטות, בינתיים,

יעל גרמן: אי אפשר יש לנו חוק העזר.

אלי כחלון: שכולם יערערו, שיגישו ערר.

יהונתן יסעור: חוק העזר אושר לאחרונה, קראתם אותו והצבעתם בשבילו.

אלי כחלון: אישרנו, זה טעות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 25 צ.ב.

עופרה בל: יונתן, ממש לא. יש חברות שמקבלות 15,000 שקל.

יהונתן יסעור: עופרה, שיגישו ערעור.

יעל גרמן: שיגישו ערעורים, אי אפשר לדון בזה ככה סתם, אבל נעשה את זה כמה

שיותר מהר.

ירון עולמי: טוב, תודה רבה גברתי.

יעל גרמן: תודה רבה לך. חברים, אני מבקשת, לפני שאנחנו ממשיכים, אני לא יודעת

אם זה לפי סדר היום, דוחות כספיים, זה בסדר, אוקי. כן.

דו"חות כספיים ליום 31.12.111 של חברת מוסדות חינוך בהרצלייה מתנ"ס נווה ישראל

ומתנ"ס יד תשעה

דידי מור: נתחיל עם חברת מוסדות חינוך. נווה ישראל ומתנ"ס התשעה. מוסדות חינוך,

נווה ישראל, יד תשעה.

רו"ח מני רוזנצוויג: ערב טוב לכולכם, ברשותכם אני אציג את הדו"ח של ... 2011 של חברת

מוסדות חינוך בהצרלייה.

דובר: תגיד את שמך בקול רם.

דרור עזרא: רגע, מה עם התב"רים?

דידי מור: אחר כך.

דובר: תגיד את שמך, בבקשה.

רו"ח מני רוזנצוויג: אני רו"ח מני רוזנצוויג, אני רואה החשבון של חברת מוסדות חינוך

ותרבות בהרצלייה. ואני אסקור, ברשותכם, את הדו"ח כספי לשנת ,2011 של

חברת מוסדות חינוך הרצלייה. אני אבקש לפתוח את הדו"חות הכספיים של

החברה בעמוד מספר חמש.

דידי מור: יש דו"ח מאוגד של חברת מוסדות חינוך, ואחר כך שני דוחות נפרדים קטנים

של כל מתנ"ס, בסדר?

)מדברים יחד(

רו"ח מני רוזנצוויג: הדו"ח הכספי כולל את הפעילות של מתנ"ס יד התשעה ומתנ"ס נווה

ישראל על שלוחותיהם והדו"ח דו"ח מאוחד, שמציג את התוצאות באופן

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 26 צ.ב.

מאוחד. אני אציג בפניכם את מחזור הפעילות ואת התוצאות הכספיות של

החברה לשנה זו, עמוד, חמש, רואים שמחזורה הכספי של החברה בשנת

2011 הסתכם ב-16.9 מיליון שקל – דומה מאוד למחזור של שנת ,2010 גם

16.9 מיליון שקל. כמות הפעילות הסתכמה ב-15.3 מיליון שקל לעומת 15.5

מיליון שקל ב-,2010 זו ירידה קלה של 224 אלף שקלים; ההכנסות מפעילות

גדלו ל-1.6 מיליון שקל מול 1.3 מיליון שקל ב-,2010 שזה גידול של 218 אלף

שקלים, %,15 כאשר ההוצאות מכירה והשיווק וה... כלכליות אחרי

ההוצאות האלה ההכנסות נטו הסתכמו ב-243 שקלים לעומת 326 ב-2010

ואחרי הוצאות המימון, הסתכמו ל-202 אלף שקלים לעומת 255 אלף שקל,

ירידה קלה של 52 אלף שקל. נפתח, ברשותכם, את עמוד ארבע,

דובר: פה הולכים אחורה.

רו"ח מני רוזנצוויג: באותו דו"ח. אם סקרנו את הנתונים לשנה שלמה, הנתונים המוצגים

בפניכם כאן, נתונים של המאזן ביום 31.12.2011 וכמו שאנחנו רואים, היקף

המזומנים ו... מזומנים, עומד על קרוב ל-1.9 מיליון שקל; היקף הרכוש

השוטף כולו 3.8 מיליון שקל, דומה מאוד ל-2010 – 3.8 מיליון שקל גם כן;

הרכוש הקבוע 1.8 מיליון שקל; סך הכל הנכסים 5.7 מיליון שקל לעומת 5.5

מיליון ב-.2010 מצד ההתחייבויות, ישנן התחייבויות שוטפות ל-1.9 מיליון

שקל מול 2 מיליון ב-,2010 דומה מאוד התחייבויות לזמן ארוך, גם כן בגין

סיום יחסי עובד-מעביד 1.2 מול 1.1; סך הכל התחייבויות של 3 מיליון מול 3

מיליון ב-2010; בסך הכל הנכסים נטו של החברה הסתכמו ב- 31.12.2011ל-

2.6 מיליון שקל לעומת 2.4 מיליון שקל ב-2010; החברה נהנית מ... כמו

שאתם רואים, ואין חשש כלשהו לאיתנות שלה ולפעילות שלה, ואנחנו כמובן

חותמים על הדו"ח וממליצים לאשר אותו.

דידי מור: שאלות.

דרור עזרא: מה זה "מרכז שער העיר"?

רו"ח מני רוזנצוויג: שער העיר זה שלוחה, זה לא קיים כבר, זה היה קיים ב-,2010 זה כבר

לא קיים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 27 צ.ב.

יהונתן יסעור: זה לא קיים כבר, מרכז ... ונווה ישראל, וזה כבר שנתיים לא אצלו.

דרור עזרא: איפה זה?

יהונתן יסעור: זה עבר לתאגיד התרבות.

דרור עזרא: אני, יש לי, מה ההבדל בין תאגיד התרבות לתאגיד הזה?

יעל גרמן: איזה תאגיד?

דרור עזרא: יש פה הרבה דברים,

יעל גרמן: תגיד איזה תאגיד, בני הרצלייה, המתנ"ס?

דרור עזרא: לא, תאגיד התרבות.

יעל גרמן: זה שני דברים שונים, מוסדות חינוך זה מתנ"סים.

דרור עזרא: זה רק מתנ"סים?

יעל גרמן: מתנ"סים.

דידי מור: אוקי, יש עוד שאלות? אוקי, אנחנו עוברים לדו"ח הבא.

יעל גרמן: רגע, רגע, רגע, יונתן.

דידי מור: כן, סליחה.

יהונתן יסעור: קודם כל, כיו"ר ההנהלה של מוסדות חינוך, לא נכנסנו פה לאבחנה בין שני

המתנ"סים, יש הבדל משמעותי. בסך הכל נעשית עבודה יוצאת מהכלל

והדו"ח מדבר בעד עצמו מבחינה כספית. מתנ"ס יד התשעה הוא החזק

במקרה הזה, ונווה ישראל לצערי, המקום צר מלהכיל את הפעילות שתעלה

אותו על פסים נכונים. אני מקווה שבהסדר נקדם שם פיתוח והרחבה ליותר

פעילות כי אני רואה בו היום, את המוקד העיקרי לדרום הרצלייה, למרכז של

פעילות קהילתית של כל האזור שם, מנווה אמירים עד מקווה ישראל, כולם

יגיעו לשם כולל גם קצת איזור של הרצלייה הצעירה. אבל סך הכל נעשית

עבודה יפה ואני רוצה להודות לשני המנהלים ולרו"ח על העבודה.

דו"חות כספיים של בני הרצלייה

דידי מור: אנחנו עוברים לדף הבא של בני הרצלייה, ואחריו יהיה בית פוסטר ובסוף

דו"ח העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 28 צ.ב.

משה מועלם: ערב טוב, המחזור הכספי לשנת 2011

)מדברים יחד(

משה מועלם: לעומת 21,300; בתוך המבנה הזה הגבייה העצמית עלתה במיליון, מ-15.5 ל-

16.5 בערך; הרשות המקומית שנתנה בשנה שעברה 9.8 מיליון, נתנה השנה

5.5 מיליון. יחד עם זאת, השנה הזאת נגמרה בעודף של 255 אלף שקלים,

כאשר למעשה הגידול בפעילות שלנו גדל ב-%5.5 ... הגביה העצמית היוותה

%75 מסך המחזור לעומת %73 בשנה שעברה, זאת אומרת היא עומדת יותר

בזכות עצמה. ה... הוצאות ומינהלה הצטמצמו ב-100 אלף שקל מ... לעומת

%10 מהמוסדות, הוצאות הנהלה ... הוצאות הנהלה גם של %20 ... הייתה

לנו בעיה בקופה לפיצויים ... ב- 1.9 מיליון שקל, לא מכוסה הרשות חייבת

לנו מתוך זה 600 ... הסכום הקבוע ... על 1.4 מיליון, זה פחות מ-%25

מההשתתפות הכוללת וזה מצב טוב. בסך הכל הכולל, הגרעון המצטבר שלנו

1.8 מיליון אם נביא בחשבון את ההתחייבות של הרשות של עוד 600 אלף

שקל ... 1.2 מיליון וסך הכל הגוף יציב ומשתפר משנה לשנה ומפגין רווחיות

ומגדיל פעילות במחזוריות, הגוף איתן, אני ממליץ לאשר את הדו"חות

הכספיים.

ירון עולמי: אתה אומר שהוא מגדיל רווחיות, אבל בתכלס אני רואה שירדו בצורה

משמעותית ההכנסה נטו,

משה מועלם: מה ירד?

ירון עולמי: ההכנסה נטו.

משה מועלם: לא, למעשה היא לא ירדה, יש לנו פה משחקים בין קופה לפיצויים של שנה

שעברה, הרוויחו הרבה והשנה הפסידו הרבה וזה השפיע. אם היינו מנטרלים

את ההשפעה הזאת, הרווח היה גדול הרבה יותר. יש לנו 4 מיליון שקל

בקופת פיצויים.

ירון עולמי: גם אם היית מנטרל את ההפסדים הרווח היה גדל.

משה מועלם: בבקשה?

ירון עולמי: אם היית מנטרל את ההוצאות או את ההפסדים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 29 צ.ב.

משה מועלם: בשנה שעברה הרווחנו בקופה לפיצויים 300 אלף, השנה הפסדנו בקופה

לפיצויים איזשהו סכום,

ירון עולמי: זה הפסדים פיננסיים בבנק?

משה מועלם: הפסדים פיננסיים של כספי קופה לפיצויים, שקרו בכל המשק. אם אנחנו

מנטרלים את זה, אנחנו מגיעים לעודף של חצי מיליון שקל.

ירון עולמי: אני רק רוצה, מבחינת דוחות, עוד פעם, גם היתרת מזומנים בעצם, לסוף

שנה, ירדה כמעט ב-%,80

משה מועלם: אבל יש לך ממסרים לגביה של 8.2 מיליון לעומת 7.8 מיליון.

ירון עולמי: אני מדבר על עמוד שש,

משה מועלם: על מה?

ירון עולמי: על מה שנשאר בסוף.

משה מועלם: איפה אתה מסתכל?

ירון עולמי: בעמוד שש.

)מדברים יחד(

משה מועלם: יתרת מזומנים ושווי מזומנים לסוף שנה.

אלי כחלון: חסרים עמודים.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: זה לא מודפס נכון, לא משנה, מה שאצלי מופיע בעמוד שש, יתרת מזומנים

ושווי מזומנים לסוף שנה, רשום כאילו היה 470 ב-2010 ויש רק 123 ב-2011?

משה מועלם: אנחנו בהפרש ... רכוש קבוע ששינה את המפרט. אם אני לוקח את ההון

העצמי של העמותה, בעמוד שלוש, שזה מה שקובע,

ירון עולמי: אין לי עמוד שלוש.

משה מועלם: ההון העצמי של העמותה הגרעון היה 1.8 מיליון, 2 מיליון בשנה קודמת.

ירון עולמי: אני אגיד לך את האמת, ואני אוהב את בני הרצלייה,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: עזוב שחסרים דפים ואני לא יכול לקרוא את זה כנראה, כמו שצריך. אם אני

מסתכל על מה שאני כן רואה, להבדיל ממה שאתה הצגת, כן? השכר

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 30 צ.ב.

והוצאות נלוות עלה בהרבה, מ-12,400 ל-13,400 כמעט. כמעט במיליון שקל.

משה מועלם: אתה הגדלת פעילות עצמית במיליון שקל.

ירון עולמי: בסדר, אני אומר,

אלי כחלון: ירון, אני מציע לא לאשר את הדו"ח הזה, אני מציע לקבל דו"ח מוסדר

שנעבור עליו ואחר כך נאשר אותו. אי אפשר.

יעל גרמן: אלי, זה רק לידיעה ואני אבקש שיעבירו דו"ח נוסף.

אלי כחלון: או, זה מה שאני, אי אפשר ככה.

דרור עזרא: אני מסתכל, הפעילות נשארה בערך באותה פעילות, הפעילות הכספית. אבל

מה שעלה פה, זה ההוצאות שכר. אני רוצה לקבל הסבר לעניין הזה.

יעל גרמן: אתה מדבר על שכר עבודה?

דרור עזרא: שכר והוצאות נלוות עלה במיליון שקל, הפעילות נשארה אותה פעילות.

יעל גרמן: הפעילות גם כן עלתה. עלתה בדיוק באותו דבר.

ירון עולמי: אז זה לא צריך להיות, זה צריך להיות פרופורציונאלי, זה לא צריך להיות

אותו דבר.

יעל גרמן: זה שכר העבודה עלה, מפני שעלתה הפעילות, יש יותר חוגים.

יהונתן יסעור: בבני הרצלייה יש 300 עובדים, אנחנו עסק עתיר שכר עבודה. יש לנו %60

מההוצאות שכר עבודה, לכן יש קורלציה. כשמגדילים את הפעילות, מגדילים

באותו יחס את,

ירון עולמי: אז באותו יחס, לא באותו סכום. אם כל המיליון שקל תוספת, הלך לשכר

עבודה, זה לא הגיוני. אתה מסכים?

משה מועלם: הרשות המקומית הקטינה את ההקצבות שלה, ולמרות זאת הגדלנו את

הפעילות על בסיס זה שהגדלנו גביה עצמית, מכרנו יותר, וזה כיסה את

הגידול בהוצאות שכר של הפעילות.

ירון עולמי: משה, לפני שנה היה לנו כאן וויכוח, ולדעתי לא רק שהרשות לא הפחיתה את

התמיכה בך אלא אפילו אישרנו כאן, על חשבון הגרעון, תוספת. נכון, צביקה?

אם אני לא טועה.

דובר: זה בדיוק מה שרציתי להגיד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 31 צ.ב.

ירון עולמי: היום אני מקדים אתכם את כל הקואליציה, בשנייה, אני אומר, אתה איתי,

משה?

דובר: תפסיק, אני לא מבין כלום מהדו"ח,

ירון עולמי: לא, אבל אני מנסה לומר דבר שעשינו, הרי לא הפחתנו את הפעילות, נהפוך

הוא, אנחנו,

משה מועלם: בוא אני אענה לך,

)מדברים יחד(

משה מועלם: ... נכנסה להוצאות שכר, ולכן זה לכאורה הגדיל את הקופה ואת ההוצאות

שלהם,

ירון עולמי: אבל אני שואל אותך שאלה אחרת, לפני שנה ישבנו כאן ואישרנו תוספת

תמיכה או הקצבה זה נקרא היום, לבני הרצלייה על חשבון הגרעון. כדי

להפחית את הגרעון וכדי להביא תוצאות יותר טובות מאלה, ואנחנו אומרים

את זה מתוך אהבה לבני הרצלייה. בני הרצלייה זה אולי האגודה הכי טובה

בארץ מבחינת היקף פעילות ומה שהיא עושה בתוך עיר. אין אח ורע. ואגב,

זה פרוייקט שאלי לנדאו התחיל אותו וטוב שהוא התחיל אותו. אני רק

שואל,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: אבל הוא לא נעשה יותר טוב למרות ששלחנו יד לכיס וכיסינו את הגירעון.

יעל גרמן: אוקי, חברים, נשאלו שאלות, יונתן ואחרי זה צבי.

יהונתן יסעור: מתוך 255 אלף שקלים עודף, 200 אלף זה הזרמה של העירייה, כפי שאמרת,

להפחתת הגרעון. אנחנו במצב מאוד לחוץ סך הכל, אנחנו עומדים על הגבול

ככה שהעודף של ה-55 מהפעילות העצמית שלנו.

דרור עזרא: איפה המספר הזה?

יעל גרמן: לא, לא, דרור, כרגע מדבר יונתן.

דרור עזרא: מה זה 95? זה העודף?

יעל גרמן: יונתן, תקשיב.

יהונתן יסעור: מתוך ה-,255 200,000 זה הזרמה של העירייה, בשנת 2010 מתוך 380 – 300

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 32 צ.ב.

אלף הייתה הזרמה של העירייה ו-80 אלף היה עודף של,

ירון עולמי: זה לא הכנסות אמיתיות, זה פיקציה. זה לא הכנסות נטו בסוף שנה, אם

העירייה מזרימה את הכסף הזה בסופו של דבר,

יהונתן יסעור: זה לא פיקציה. אני אומר, אבל לכן אני אומר לך, אנחנו במצב כספי לחוץ, עם

כל הכבוד ועם כל התוצאות היפות שיש מבחינת פעילות, עושים את זה

במאמץ גדול מאוד בשביל לשמור על התקציב. ולכן, אם לא תבוא הזרמה של

העירייה, העירייה לא מוכנה לתת הקצבה נוספת לבני הרצלייה, לעומת זאת

הכירה בצורך לעזור לנו להפחית את הגרעון, כי זה משפיע על תזרים

המזומנים, ולכן הוזרמו בשנתיים האחרונות 500 אלף שקל להפחתת הגרעון,

להקל עלינו בתזרים המזומנים. לא הגדלה התמיכה בכלום, ההקצבה לא

גדלה בכלום, אלא ב... 80 אלף שקל לשנה. והעודף של ה-55 ב-,2011 נובע

מהפעילות שלה ואני מקווה שגם השנה יהיה לנו כמה עשרות אלפי שקלים.

אני לא מצפה למאות אלפי שקלים, אנחנו כל הכסף מחזירים לילדים ...

צביקה הדר: אני רוצה להזכיר לכם, אתה אולי תזכור, אני, לפני שלוש או ארבע שנים

עשיתי ניתוח, כמובן בעזרתו של יוסי חכם, של ה'ביזנס' של עמותת בני

הרצלייה, משום שהייתה שם, הרי לעמותה יש גרעון שנסחב כבר הרבה

הרבה שנים והשאלה שאני שאלתי את עצמי, זה האם יש איזשהו סיכוי,

מפעילות, לכסות את הגרעון הזה. עכשיו, מה שקורה – זה צריך להבין את

האופי של העיסוק של בני הרצלייה. העיסוק של בני הרצלייה הוא כזה שככל

שאנחנו מצליחים יותר מבחינה ציבורית, זה לא במקביל יש גם הצלחה

כלכלית. לדוגמא, אני אתן לך את נושא ענף השיט: ככל שיש יותר הצלחה,

ככל שיש יותר חניכים, ההוצאה שנדרשת מהעמותה, הסבסוד שאנחנו

נדרשים לסבסד את הענף הזה, הוא הרבה יותר גבוה והרבה יותר משמעותי.

דוגמא נוספת, כדורסל או ספורט קבוצתי, נניח שיש לך קבוצה שיש 15 ילדים

פר מאמן. מגיע הילד ה-,16 צריך לפתוח קבוצה חדשה. נניח שיש לנו בקבוצה

הבאה רק 8 ילדים, על המאמן הנוסף הזה יש כבר רק 8 ילדים, זה עולה כבר

הרבה יותר כסף. זה מה שמסביר לך את התופעה, שאתה רואה שעל תוספת

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 33 צ.ב.

הכנסה של מיליון שקל, יכול להיות גם תוספת הוצאה של מיליון שקל. אני

לא ניתחתי את זה, יכול להיות שזה בגלל השיט, יכול להיות שזה בגלל

תופעות מהסוג הזה, יוסי ידע בוודאות יותר טוב ממני. אבל אני אומר לכם,

וזאת הסיבה שאני שנה אחרי שנה חוזר על המנטרה שלי, שאם העירייה לא

תכסה, וזה בעיקר הגזבר צריך לשמוע, שאם העירייה לא תכסה את הגרעון

הזה לאורך שנים, כלומר לא משנה אם זה 300 אלף לשנה, 400 אלף לשנה או

5 מיליון בשנה ונגמור את הסיפור הזה, העמותה עצמה לא תצליח לכסות את

זה, לא משנה כמה היא תצליח, זה סבסוד מיוחד של ביזנס,

ירון עולמי: אתה יודע איך העירייה רוצה לכסות את זה? העירייה רוצה בתוכנית האב של

הספורט, לקחת את כל מחלקות הנוער והילדים של הכדורגל, לבני הרצלייה.

אתה יודע למה? כי זה ריווחי. מה שהיה פעם שהיו לוקחים כמה ילדים על

אספלט, עושים איתם חוג כדורגל או בי"ס לכדורגל, זה ריווחי.

יעל גרמן: אני סומכת על העירייה יותר מאשר על כל קבוצה, שתטפל בילדים.

ירון עולמי: לא,

יעל גרמן: שתטפל בילדים.

ירון עולמי: אבל זה ריווחי, שם הרווחים.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: חברים, יש לנו חבר מועצה שביקש זכות דיבור, ברק, בבקשה.

ברק נפתלי: דבר ראשון, צביקה, גם בגלל שאנחנו לא בדקנו את הנתונים וגם אתה לא

בדקת, בגלל זה אנחנו שואלים את השאלה. אם אני רואה פה שכר עבודה

והוצאות נלוות, בסך, אני מדבר עכשיו 2010 – 12.5 מיליון בערך, לעומת

היקף פעילות של 21 מיליון, אני רואה פה שאני מוציא %60 בשביל לקבל את

ה-%.100 מה שקרה, שפתאום אנחנו רואים תוספת שהוצאתי מיליון, הייתי

מצפה על המיליון הזה לקבל,

משה מועלם: ניסיתי להסביר שזה לא המצב.

ברק נפתלי: אוקי, אז מה שצריך לשמוע מהצוות המקצועי, שבאמת אין שם איזושהי

בעייתיות ביחס הזה, כי היחס הזה הוא לא הגיוני.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 34 צ.ב.

דובר: בוא אני אתן לך תשובה,

ברק נפתלי: השאלה הנוספת, אין לי פה את ביאור 12 בגלל שחסרים דפים, אני לא הבנתי

מה זה "הכנסות נטו לאחר הנהלה וכלליות" אני מבין מה זה, אבל מה זה

"הכנסות )הוצאות אחרות(" ואז נשארתי עם .95 ואני לא יודע את זה, כי אין

לי את ביאור .12

משה מועלם: ביאור 12 זה הכנסות מניהול מועדונים של 95 אלף שקלים.

ברק נפתלי: הכנסות מה? זה פעילות נפרדת של בני הרצלייה?

צביקה הדר: זה שירות שבני הרצלייה נותנת לבתי הספר.

)מדברים יחד(

משה מועלם: בקשר לשאלה הקודמת שלך, אתן לך דוגמא, בשנת 2011 ההכנסות בגני

ילדים, גדלו ב-50 אלף שקלים ועלויות שכר בגני הילדים גדלו ב-250 אלף

שקלים. זה בדיוק אותו דבר שצבי הסביר, שלפעמים יש לך קפיצת מדרגה

בהוצאות, ואין לך כנגדה קפיצת מדרגה בהכנסות. זה גרם נזק אחד.

ההקרנה של קופות הפיצויים השלילית, בשנת ,2011 הצטרפה גם להוצאות

השכר. אם אני מפסיד בקופת הפיצויים, אני זורק את ההפרש להוצאות שכר

ואז זה נתן לי הוצאות שכר יותר גבוהות גם בגלל גני הילדים וגם בגלל קופת

הפיצויים, וזה נותן לך תשובה למה אנחנו נראים פחות טוב. אמיתי, אם לא

היו לי הצרות האלה, היינו בחצי מיליון שקל עודף.

יעל גרמן: משה, זה לא תשובה, עכשיו קיבלנו תשובה. חברים, זה היה לידיעה. תודה

רבה.

דובר: מה קורה עם הדו"ח האמיתי?

יהונתן יסעור: תודה רבה ליוסי חכם.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: גברתי, אני מבקש שמזכיר העיר ישלח את הדו"ח המלא עם הדפים החסרים.

יעל גרמן: יישלח, חברים. הלאה.

"בית פוסטר"

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 35 צ.ב.

דידי מור: בית פוסטר זה תוספת לסדר היום.

משה מועלם: בית פוסטר, עמוד חמש, המחזור שהיה בשנת ,2010

ברק נפתלי: גם פה חסרים לי דפים.

)מדברים יחד(

דידי מור: חבר'ה, יש לנו מכונה חדשה ואני רואה שהיא מצלמת רק את הדפים הזוגיים

ולא שמנו לב לזה.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: אי אפשר לדון, במצב כזה אי אפשר לדון.

יעל גרמן: בואו נתקדם, באמת.

משה מועלם: מחזור "בית פוסטר" שהיה בשנת 2010 המחזור עלה מ-28.5 מיליון ל-31

מיליון עקב גידול ריאלי של %6.5 בגביה העצמית, וזה אחרי שמדד המחירים

לצרכן עלה ב-%.2.2 בהכנסות מגביה עצמית, היו %88 מהמחזור הכולל;

ההכנסות ממוסדות, כי זו רשות מקומית, עלו ב-%4 לעומת שנה קודמת;

ההוצאות לפעילות גדלו ב-%7 לעומת שנה קודמת, הגדלנו את הפעילות;

הוצאות מינהלה שהיו 2,777,000 שקלים, ירדו ל-,2,559,000 ירדו ב-%10 בין

שנה לשנה; הוצאות המינהל עלו ... ההכנסות הגיעו ל-... הוצאות מימון, לא

שחס וחלילה יש לנו ריביות בנקים, זה ארנונה וכרטיסי אשראי, ככל

שהפעילות גדלה יותר, עמלות כרטיסי אשראי עולות, השנה נגמרה בעודף של

182 אלף שקל, גוף יציב, יושב חזק.

יעל גרמן: יש לנו קוסמת שמסוגלת להגדיל את הפעילות ולהוריד את העלויות של

ההנהלה, ואני חושבת שמה שעושה אסתר ביג שמנהלת אימפריה, פשוט

ראויה לשבח, אסתר כל הכבוד. ואני חושבת שמגיע כל הכבוד לאדם שלא

נמצא פה, זה יהודה בן עזרא וגם ליהונתן וגם לצביקה וטובה, כל מי שלוקח

חלק, כל מי שמנהל את "בית פוסטר", אני חושבת שזה המתנ"ס אחד

המצליחים ביותר בארץ, בין השאר בגלל הניהול המוצלח. תודה רבה.

משה מועלם: דרך אגב, עוד מילה אחת. ב"בני הרצלייה", רואים את זה מאוד מתחילת

הפעילות שאת נכנסת, שהיה גרעון למעלה מ-10 מיליון ירד ל-1.3 מיליון, וזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 36 צ.ב.

תשובה על המסלול של בני הרצלייה הולך.

יעל גרמן: זה ששיבחתי את "בית פוסטר", זה לא מפחית מהשבח של "בני הרצלייה".

)מדברים יחד(

דו"ח רבעוני של העירייה לרבעון הראשון לשנת ,2012 ליום 31.3.12

דידי מור: כן, אנחנו בדו"ח רבעוני של העירייה.

גולן זריהן: מדובר ברבעון הראשון של העירייה, כמו שאתם רואים, העירייה סיימה את

הרבעון הראשון )מדברים יחד( הכנסות מתקציב רגיל )מדברים יחד( בגלל

ה... הדו-חודשית. ... אשתקד עמדו על 154 מיליון והתקופה .... 9 מיליון

והגרעון של %.6 ההכנסות העצמיות, כולל הנחות בארנונה, מסתכמות ב-126

מיליון, ... %.78 ... פה חשוב להדגיש, ש... משנה לנו קצת ... בתוך הדו"חות

הכספיים מכיוון שאנחנו מקבלים כסף ממשרד החינוך עבור ... מורים לא

לפטר ... ו... מלגות בסך הכל %6 במקום %7 ועומס המלגות גם הוא ירד ב-...

במקום %38 ברבעון מקביל אשתקד, בזכות העובדה שאנחנו לא לוקחים

הלוואות. ההון המצטבר לסוף החודש הוא 28 מיליון ש"ח, ... %4 ... ברבעון

מקביל אשתקד, ה... המצטבר ... 34 מיליון ₪ שהווה %5 מהתקציב, שם

הייתה העברה ... יתרה בקרנות 75 מיליון, ... הייתה לנו טעות סופר בוועדה,

תוקנה בכתב יד, אלה הדברים העיקריים שיש להגיד על הדו"ח הזה, אלא

אם כן יש שאלות ספציפיות.

יעל גרמן: היתרה בקרנות, רק מראה שיש ניצול יותר טוב השנה מאשר לפני שנה, בין

השאר.

)מדברים יחד(

דידי מור: הגזבר, אנחנו סיימנו את הדו"ח הרבעוני?

גולן זריהן: כן.

יעל גרמן: עם, כמובן, כרגיל שבחים לגזבר ולכל הגזברות, אני לא יודעת מי נמצא כאן,

אבל אתה תמסור להם, יונה סגן הגזבר נמצא כאן, שבאמת עושים עבודה

בלתי רגילה ומאפשרים לנו לפעול ולהפעיל את העירייה בצורה מאוזנת,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 37 צ.ב.

אפילו עם עודפים, ובצורה שמרנית וזהירה. תודה רבה.

אלי כחלון: אם גובים על כל שלט קטן סכומים כאלה אסטרונומים, אז יש הכנסה טובה

לעירייה.

דרור עזרא: יש בתוך הדו"ח הזה, טופס ,8 עמוד ,10 בעלי השכר הגבוה. מנהל מחלקת

תקציב, עבודה נוספת, 20,000 שקל; אותו דבר עם מנהלת ביה"ס התיכון.

אני לא מבין למה עובדי עירייה בכירים, צריכים לעבוד עבודה נוספת?

יעל גרמן: זה לא עבודה נוספת מחוץ לעירייה. אם זה היה עבודה נוספת מחוץ לעירייה

זה היה מופיע בדו"ח של העירייה?

דרור עזרא: אני לא יודע, אני שואל שאלות.

יעל גרמן: אולי קצת תפעיל היגיון. חיים, אתה רוצה להסביר לנו?

חיים: עבודה נוספת בדרך כלל, זה או שעות נוספות או כוננות, דברים מהסוג הזה.

אלי כחלון: אז תכתוב שעות נוספות, למה אתה כותב עבודה נוספת?

גולן זריהן: הפורמט הזה נקבע על ידי משרד הפנים, כל מה שאתם לא אוהבים בו, נקבע

על ידי משרד הפנים.

יעל גרמן: מדובר על שעות נוספות. אם זה בחוץ אנחנו לא היינו משלמים את זה. אוקי.

אנחנו ממשיכים הלאה. תב"רים. נכון?

תב"רים:

מקווה ברח' אהרון קציר על ידי החברה לפיתוח הרצלייה

דידי מור: כן, אנחנו בתב"רים עכשיו, ניגש לתב"ר הראשון, מקווה ברחוב אהרון קציר

על ידי החברה לפיתוח הרצלייה, האם יש הערות?

דרור עזרא: אני לא מבין איך אנחנו אישרנו תקציב מסוים, פתאום מתברר שזה עלה. אני

רוצה הסבר.

יעל גרמן: זה עולה יותר והמקורות עולים, וזה לא אנחנו,

דרור עזרא: לא, לפני שקבענו את התקציב הזה, מישהו בטח בדק את העניין.

יעל גרמן: בדקו ראשונית, אחר כך, אין לי תשובה, וזה לא מעניין.

דרור עזרא: בזמנו היה חשש לצביקה הדר, שהמקום יהפוך לספא.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 38 צ.ב.

יעל גרמן: אתה חושב שזה הופך לספא?

דרור עזרא: אני לא יודע, אני רוצה לקבל הסברים.

יעל גרמן: זאת התשובה. מי בעד?

דרור עזרא: מה התשובה? לא קיבלתי תשובה.

יעל גרמן: התשובה שאין תשובה. אין תשובה וזה לא מעניין אותי.

דידי מור: לא, התשובה שזה מנוהל על ידי המועצה הדתית.

יעל גרמן: לא, זה לא התשובה.

ירון עולמי: יש הצבעה, אתה מוכן להגיד על מה מצביעים?

יעל גרמן: תב"ר .1448

ירון עולמי: לא, מישהו אמר מי בעד ומי נגד?

דידי מור: בעד 14; נגד – 1; נמנע – אין.

ירון עולמי: לא, אני לא נגד.

דידי מור: מי נגד? אחד.

ירון עולמי: אני נגד.

יעל גרמן: נמנע? אין.

)מדברים יחד(

ה ח ל ט ה: אושר.

מתחם זרובבל

דידי מור: מתחם זרובבל, יש הערות?

דרור עזרא: אני אומר עוד פעם, מה שאני מכיר ממתחם זרובבל, נעשתה שם תשתית ואני

זוכר מה שם הקבלן, שיצא באמצע, נעשתה שם תשתית. מה נשאר? יש פה

סכומים מאוד גדולים שנשארו, אני רוצה להבין מה נשאר?

יעל גרמן: יש פה נציג של ההנדסה או של החברה הכלכלית? מייק לא יכול, מה שאלתך?

דרור עזרא: אני מכיר שרוב התשתית הציבורית, כבישים, נעשתה.

יעל גרמן: מה השאלה? למה 500,000? גמר חשבון.

דרור עזרא: למה ה-15 מיליון ב-2013? אני רוצה להבין את זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 39 צ.ב.

יעל גרמן: ב-2013? כי יש עוד הרבה תשתיות לעשות שם, זו שכונה שלמה.

דרור עזרא: תסבירי מה התשתיות, לא עשו כלום?

)מדברים יחד(

יעל גרמן: יש שם תשתיות בלי סוף,

דרור עזרא: אוקי, זה השאלה ששאלתי.

)מדברים יחד(

אלי כחלון: אני לא מבין דבר אחד, למה הכוונה "הקדמת ביצוע תב"ר" האם זה תב"ר

שאושר כבר פעם?

יעל גרמן: כן, אנחנו אישרנו את התב"ר, חילקנו אותו ל-2012 ו-,2013 ורוצים ב-2013

לעשות גמר חשבון, זה הכל.

אלי כחלון: הבנתי.

ברק נפתלי: מה שמופיע בטבלה כ-,13 זה בטוח שזה אושר כתב"ר, אחרת זה לא יכול

להופיע?

יעל גרמן: נכון. אוקי, הלאה. גם זה אושר.

דידי מור: ה ח ל ט ה: אושר פה אחד.

יהונתן יסעור: אני רוצה לומר לכם שצביקה ואני היינו היום במחנה הקיץ של הצופים,

מאות ילדים שלנו שם, שבטים שעשו יופי של עבודה, קיבלנו הרבה תשבחות

ומגיע להם,

דרור עזרא: איזה שבט צופים? על מה מדובר? לא רשום גם בחומר הנלווה.

טובה רפאל: יש שבט צופים חדש בעיר, כבר 3 שנים.

דרור עזרא: אז תכתבו את זה. מה המיקום של המבנה? אני לא מבין, אי אפשר להבין את

זה מהחומר הנלווה.

טובה רפאל: זה אושר כבר ונותנים את זה ל-,2011

דרור עזרא: אז מה אם זה אושר, שאלתי שאלה טובה, תסבירי. אין הסבר כמו שצריך.

יעל גרמן: אתה חבר מועצה ומקפיד להגיע לכל הישיבות. אתה לא אישרת או כן

אישרת, אני לא זוכרת איך הצבעת, אבל זה הובא לידיעתך, פה, בפירוט.

פירטנו והסברנו שאנחנו הולכים להקים שבט חדש ואישרנו והיום אנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 40 צ.ב.

מבקשים הקדמה של ,200,000

דרור עזרא: איפה השבט, אני לא זוכר שאישרתי את זה,

יעל גרמן: אתה לא זוכר? אז אני אזכיר לך, יש שבט חדש שנקרא שבט על שם רון ארד,

שהתחיל להתארגן בבי"ס הנדיב. זהו שבט שיצא מתוך שבט רשפים בתוך

הרצלייה הצעירה. הוא פועל בהרצלייה הירוקה. יש בו כ-150 חניכים, כרגע

הם עובדים בבי"ס הנדיב כרגע. הבניין נבנה באזור של ,1874 שזה ליד בריכה,

השטח החום, ונמצא על יד מרכז הג'ודו ותיכון היובל, ואנחנו כרגע מבקשים

להשלים את התכנון כדי שנוכל לסיים אותו.

דובר: הצופים החליטו, זו החלטה של הצופים.

יעל גרמן: מי בעד?

דידי מור: הערות? פה אחד, תודה רבה.

הח ל ט ה: אושר פה אחד.

עתודות נכסים

דידי מור: הערות? )נערכת הצבעה( פה אחד.

ה ח ל ט ה: אושר פה אחד.

ירון עולמי: שנייה, שנייה. תגידי מה זה, עוד פעם, אני רוצה להבין משהו, למה, כשאנחנו

מודדים נכסים, צריך תב"ר?

גולן זריהן: גם נכסים תעשה, גם לצורך ארנונה וגם לצורך היטלים. חלק של ההיטלים

הוא תב"רים וגם הכסף שנכנס הוא כסף תב"רי, הכסף מגביית הארנונה זה

כסף שוטף.

אלי כחלון: אבל זה לא אותה מדידה של ארנונה והיטלים?

גולן זריהן: לפעמים זה אותה מדידה.

אלי כחלון: אז למה צריך פעמיים? למה צריך תב"ר בשביל זה? אם אני מודד נכס פעם

אחת, לצורך הארנונה, למה אני צריך תב"ר בשביל למדוד את הנכס

להיטלים? הרי יש לי את המדידה.

גולן זריהן: קודם כל יש מדידות שנעשות גם לזה וגם לזה ואת אתה יכול לחלק את זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 41 צ.ב.

בין חלק תב"ר וחלק שוטף. ויש מדידות שנעשות באופן ספציפי לפיתוח. נניח

שסללו כביש שלא פה מצויין, צריך לעשות מדידות של כל הנכסים הגובלים

באותו כביש, כדי לחייב אותו בהיטל-,

דרור עזרא: זה מה שהוא שואל, למה אין אותם, הרי יש אותם.

אלי כחלון: מה, אין את המדידות האלה?

)מדברים יחד(

יעל גרמן: חברים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

דידי מור: שלושה נמנעים.

ה ח ל ט ה: אושר.

יעל גרמן: הלאה.

היטלי פיתוח

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד?

דרור עזרא: זה אותו דבר, מה ההבדל?

אלי כחלון: לא, זה לא אותו דבר.

יעל גרמן: זה לא אותו דבר. כמה צריך לחייב עבור היטלי פיתוח כאשר אנחנו מחייבים

אנשים.

דרור עזרא: זה היה רק כאילו העובד שלנו, בסדר, הבנתי.

יעל גרמן: נגד, מי בעד? מחדש, פה אחד, תודה רבה.

ה ח ל ט ה: אושר פה אחד.

שיפוץ חדרי הלבשה באצטדיון

יעל גרמן: הלאה, שיפוץ חדרי הלבשה באצטדיון.

אלי כחלון: רגע, אני לא מבין, יש פה שני תב"רים, היטלי פיתוח, נכסים. אוקי, סליחה,

בסדר.

ירון עולמי: יש לי שאלה, רק לפני חודש הייתה כאן ישיבת מועצה, אתם השמצתם כאן

את ההתאחדות ואת הטוטו שלא נותנים כסף לשיפוץ חדרי הלבשה. ועכשיו

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 42 צ.ב.

מה אני רואה כאן, השתתפות המועצה להסדר הימורים בספורט?

יעל גרמן: יופי, אז עכשיו אנחנו שמחים שהם משתתפים ב-180 אלף, מה עכשיו לא

טוב?

ירון עולמי: מצוין, אבל למה אמרתם שהם לא מוכנים להשתתף?

יעל גרמן: כי אז הם לא רצו ועכשיו הם משתתפים.

יהונתן יסעור: נתנו הטוטו כסף, וסיכמנו עם ההתאחדות שהם לוקחים את התקציב

ומשפצים. והם נסוגו מהעניין. אתה מערבב מין שבאינו מינו.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אז כולם בעד פה אחד.

ה ח ל ט ה: מאושר.

תוכנית להפחתת זיהום אוויר

יעל גרמן: תוכנית לזיהום אוויר, יש שאלות?

דרור עזרא: להפחתת זיהום.

יעל גרמן: אוקי, פה אחד. תודה.

ה ח ל ט ה: מאושר.

)מדברים יחד(

תב"ר 8

דידי מור: תב"ר מס' 8 יורד מסדר היום.

דרור עזרא: אה, יורד? למה? אוקי, יורד, יורד.

יעל גרמן: הלאה, כן, תשע.

תב"ר מס' :9 פיצויים לפי סעיף 197

דידי מור: תשע, פיצויים סעיף ,197 יש הערות?

דרור עזרא: כן, בוודאי. אני קראתי את המכתב של אילנה בראף, מסתבר שזה פה שכ"ט

בעררים בעשרות מיליוני שקלים. אני הסתכלתי על ההסכמים, נגשתי לפני

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 43 צ.ב.

יותר משנה על כל ההסכמים שכ"ט שיש לעירייה, עם עוה"ד כולל עם משרד

הררי יוסטר, ואני לא ראיתי הסכם כזה על הדבר הזה.

יעל גרמן: מה השאלה?

דרור עזרא: יש הסכם ריטיינר שמקבלים? פה אני לא ראיתי הסכם על הסיפור הזה, אני

לא ראיתי.

גולן זריהן: הסכם זה לא רק ריטיינר, יש שם גם ריטיינר וגם טיפולים ספציפיים

בתביעות, לפי תעריפים.

יעל גרמן: זה קיים בהסכם במפורש, בהסכם עם אילנה. חברים, מי בעד? מי נגד? מי

נמנע? שניים נגד. כן.

ה ח ל ט ה: מאושר.

ירון עולמי: אני רוצה להעיר לקטע הקודם,

יעל גרמן: איזה, פיצויים?

ירון עולמי: בפרוטוקול של וועדת הכספים באמת יש סעיף 8 וכתוב שהוא ירד מסדר

היום.

יעל גרמן: כן, ותשע הוא שמונה.

ירון עולמי: אבל אף על פי כן זה הובא למועצה, כאילו זה-?

יעל גרמן: אוקי, אז זה יורד מסדר היום, תשע.

דידי מור: זה בטעות. בהתאם להחלטת הוועדה, זה יורד מסדר היום. אתה לא רשאי

לדון בזה בכלל, אם זה ירד.

אולם ספורט וולפסון

יעל גרמן: חברים, אולם ספורט וולפסון, מאושר? פה אחד?

ה ח ל ט ה: מאושר.

משרדים לעמותת "בני הרצלייה"

יעל גרמן: משרדים לעמותת בני הרצלייה.

דידי מור: ירד?

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 44 צ.ב.

יעל גרמן: ירד?

דידי מור: זה גם נכנס פה בטעות.

ירון עולמי: שנייה, שנייה, רק שנייה. בפרוטוקול של וועדת כספים, כתוב שזה כן אושר.

זה עולה לאישור מועצת העיר,

יעל גרמן: על מה אתה מדבר? ירד, יבקש יהונתן להוריד את זה, ירד.

יהונתן יסעור: "בני הרצלייה" ירד בוועדת כספים, אנחנו מממנים לבד, אנחנו ניקח הלוואה

מהבנק, ניתן ערבות של העירייה ברגע...

ירון עולמי: אז איך אישרו את זה בוועדת כספים?

טובה רפאל: אישרנו, ובסוף הם חוזרים בהם, הם לא רוצים.

ירון עולמי: אני יכול לשאול איפה יהיו המשרדים החדשים?

אלי כחלון: איפה יהיו המשרדים החדשים?

יהונתן יסעור: באולם היובל.

אלי כחלון: אה, חוזרים לאולם היובל?

ירון עולמי: ומה יעשו עם הסמטה שליד החלוץ, איפה שזה נמצא?

צביקה הדר: אני חושב שזה לא בבעלות העירייה.

יעל גרמן: סגירת תב"רים-

ירון עולמי: שניה, אני שואל שאלות.

יעל גרמן: זה לא עולה לסדר היום.

ירון עולמי: אבל זה רשום.

יעל גרמן: אני מורידה את זה מסדר היום ואנחנו לא דנים בזה. תודה רבה. אנחנו

בסעיף ,11 סגירת תב"רים. מי בעד?

סגירת תב"רים

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? תודה.

ה ח ל ט ה: מאושר.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: אני מבקש, בסגירת תב"רים אני נגד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 45 צ.ב.

)מדברים יחד(

מכירת מקרקעין

לאה: אנחנו מבקשים את האישור העקרוני של המועצה לצאת למכרז למכירת

מקרקעין ברח' ... פינת ... זכויות יש בניה, יש בית שהוא קוטג', ייעוד

מגורים, היו לנו מגרשים נוספים באותו איזור, ש... השומה נמצאת בפנים.

דרור עזרא: תהיה שומה חדשה למכרז, או אותה שומה.

לאה: השומה הזאת, בעקרון היא שומה חדשה.

אלי כחלון: אפשר לדעת למה העירייה מוכרת את זה?

יעל גרמן: כדי שנוכל בכסף הזה, לבנות מבני ציבור, או לגאול קרקעות ...

דרור עזרא: זה לא יכול להיכנס לתקציב הרגיל הכסף הזה.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: חברים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? כולם בעד.

ה ח ל ט ה: מאושר פה אחד.

הקצאת קרקע של עמותת "אור זרוע"

יעל גרמן: הקצאת קרקע של עמותת אור זרוע.

דובר: מה זה פה אחד?

יעל גרמן: מדובר בהקצאת מבנה, זה לא קרקע. הקרקע נשארת אצלנו, המבנה עובר

ל"אור זרוע".

ברק נפתלי: שאלה, לכמה זמן ההקצאה?

יעל גרמן: ההמלצה הייתה ל-5 ועוד ,5

ברק נפתלי: יש הגבלה בחוק, לגבי הזמן של הקצאת מבנה כמו המבנה הזה?

ענת בהרב: יש הגבלה בנוהל שמדברת על 25 פלוס .25

ברק נפתלי: נראה לי מעט מדיי, למרות שמדובר בבית כנסת. אנחנו לא רוצים להפסיק

מתישהו את המתפללים, ולדעתי צריך לשקול להעלות את זה לפחות ל-10

פלוס .10

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 46 צ.ב.

יוחנן נתנזון: אני גם חושב שמבנה ציבור, זה דבר שהוא בכלל לא יודע למה הקצאת זמן?

זה דבר שמיועד לא לאד-הוק, מבנה ציבור שיעבוד ושיפרח. אני לא יודע למה

ההגבלת זמן הזאת בכלל?

צבי וייס: אנחנו בדרך כלל, כשאנחנו נותנים ל-5 שנים, זה בוועדת בניין עיר שימוש

חורג. אז נותנים ל-5 שנים. מבנה, כמו שאמר ברק, ידוע לכולם שזה לא יהיה

5 שנים,

אלי כחלון: אבל זה 5 פלוס ,5 זה 10 שנים. נראה בעוד 10 שנים מה קורה. אני לא נגד,

אבל אני לא יודע למה לי להתחייב.

)מדברים יחד(

אלי כחלון: אני לא נגד, שיישאר בית כנסת לכל החיים, אבל שיישאר בית כנסת בחזקת

העירייה.

ענת בהרב: לפי נוהל הקצאת מקרקעין להארכת האופציה, זה יועבר עוד פעם למועצה

ששוקלת ובודקת אם השימוש עדיין שימוש, כמוחלט בהחלטה, שההארכה

והכל יהיה בתנאי הנוהל. זאת אומרת, זה לא הארכה אוטומטית אלא זו

הארכה שנתונה לשיקול דעת המועצה ובדיקת השימוש שהוא אכן במועד

ההוא.

דרור עזרא: לחברי המועצה קצת לא כל כך ברור להם. לא מדובר בבית כנסת בלבד,

מדובר פה מבנה שמחולק לשנים שחלק ממנו בית כנסת וחלק ממנו כולל.

הכולל זה עמותת "אור זרוע", מה שבעייתי, שגם את הבית הכנסת מנהל

אותה עמותה, שזה אומר שתרומות והכיסאות וכל הדברים האלו זה ילך

לעמותה. מבחינתי, אם יבואו שם תושבים, הם אותו זרם ביהדות של "אור

זרוע" שירצו לנהל את הבית כנסת בעצמם, אנחנו כופים עליהם שהכולל ינהל

את הבית כנסת. שאלתי את זה בוועדת הקצאת קרקע, אמרו לי שזה הבית

כנסת וזה מנוהל. יש פה הטבות מעבר לכולל הזה, אחד, הם לא משלמים

שכירות, שתיים, הם מקבלים תמיכה נדיבה מאוד מהעירייה, שלוש, הם

אוספים תרומות. העירייה בנתה את המבנה, העירייה מתחזקת אותו וכל

הכספים שסביבו, הולכים לעמותה הזאת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 47 צ.ב.

יעל גרמן: בקיצור, אתה מתנגד להקצאה. לא קשור אם הוא מותנה שנה, חצי שנה או

חודש.

דרור עזרא: אני אסביר למה 5 חשוב. כי עוד 5 שנים,

יעל גרמן: אם זה 5 אתה תאשר את זה?

דרור עזרא: לא. האנשים לא מבינים, אם עוד 5 שנים יהיו אנשים שלא ירצו שהכולל ינהל

להם את הבית כנסת, הם לא יוכלו כי אנחנו כופים-

הכולל הזה, הייתה פה השקעה אדירה של הרשות המקומית, האם יש פה

איזשהו הסכם פוליטי בין אחת הסיעות?

יעל גרמן: לא.

דרור עזרא: לא? הכולל לא הוקם כאיזשהו הסכם פוליטי?

יעל גרמן: שום הסכם פוליטי לא היה ולא נברא.

)מדברים יחד(

יוסי בן שפרוט: אנחנו פותחים כזה דבר שהוא לא רק בית כנסת, גם כולל.

יעל גרמן: יוסי, אנחנו גם לא בדקנו אם בהרצלייה פיתוח היו מוכנים ל"בית הגלגלים",

לא שאלנו. פרסמנו,

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אני מבקשת לסכם, אני רוצה להסביר שנוהל הקצאת מקרקעין ונוהל

הקצאת מבנה כרוך בנוהל התנגדות, שמאפשר לכל מי שרוצה להתנגד למבנה

הזה, להקצאת המבנה היו 2 התנגדויות, אחת של אישה שבכלל לא גרה

באזור וגרה רחוק, והיא מתנגדת בכלל להקצות, איך היא אמרה, מקום לכל

מי שלא משרת בצבא, במקרה אנשים שמתפללים שם, רבים מהם משרתים

בצבא.

יחיעם השמשוני: היו שתי התנגדויות, אישה אחת תושבת הרצלייה,

דרור עזרא: חשש מצביון השכונה.

יחיעם השמשוני: לא, שהתנגדה לעצם הצעה התנגדות עקרונית להקצות שטח לא קשור

איפה בהרצלייה, לבית כנסת. וההתנגדות השנייה הייתה מרח' עולי בבל,

מאותה הסיבה. הם מתנגדים לעצם ההקצאה ל"אור זרוע" לא הייתה שום

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 48 צ.ב.

התנגדות לא מהשכונה ולא מהאזור של השכונה,

דרור עזרא: זה קרוב, זה 200 מטר.

יעל גרמן: למה אתה עונה לו? לכל דבר יש לו הערה.

)מדברים יחד(

יחיעם השמשוני: אף אחד, לא הייתה שום התנגדות לא מהשכונה ולא מהאזור של השכונה,

לעצם הקיום.

ברק נפתלי: אני רוצה להגיד שלפני מספר שנים פנו אליי תושבים מהאזור שביקשו שיהיה

בית כנסת באזור, בצורה מסודרת. וברגע שאמרתי להם שהולכים לבנות את

הדבר הזה, הם ירדו מהדרישה שלהם וזו דרישה של תושבים באזור שיהיה

הדבר הזה.

דרור עזרא: אני לא רוצה לגרום עוול למתנגדים, גברתי, אני רק רוצה לדייק. עיקר

ההתנגדות היה חשש לשינוי צביון השכונה.

יעל גרמן: אני רוצה לדייק, מדובר פה בכולל שמזוהה עם תנועת ש"ס, לגיטימי, ראוי,

נכון שיהיה להם מקום. הם עברו ממקום למקום ממקום למקום, במקום

האחרון שם באמת שכנים התנגדו,

צבי וייס: אני בכל זאת רוצה להגיד, הם קיימים בהרצלייה 25 שנה. הם היו בכמה

וכמה מקומות, הם היו מול העירייה כשעוד לא היה שם בניין והם עברו

לסירקין והם עברו לשרון ולכל מיני מקומות. ויש פה עוד דיוק, זה לא 2

מבנים, זה מבנה אחד שיש בו תפקוד כשמתפללים מתפללים, כשלומדים,

לומדים. ואני חושב ש-5 שנים זה כלום.

יעל גרמן: חברים, תרשו לי לסכם כי באמת אנחנו כבר יותר מדיי מדברים על נושא

שבעיניי הוא ברור. אני חושבת שמגיע, מגיע בהחלט, לכולל הזה, שיהיה לו

מקום. אני חושבת ש-5 שנים זה זמן קצר, אני חושבת שצריך להציע להם 10

שנים ובעוד 10 שנים להחזיר את זה למועצה שתהיה בעוד 10 שנים, ואז

לבחון ולראות. יש לנו הסכם, בהסכם,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: גברתי, אני רוצה להבין את ההצעה שלך,

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 49 צ.ב.

יעל גרמן: אבל אני לא סיימתי.

ירון עולמי: אבל את חתומה על הדבר הזה, את מתנגדת להצעה של עצמך?

יעל גרמן: לא סיימתי לדבר. אני חושבת שההצעה של חבריי המועצה נראית לי, אני

מקבלת אותה, זה נכון. אני חושבת ש-5 זה באמת קצר, 10 שנים ניתן להם

שקט, שהנה הגיעו למנוחה ולנחלה. הגיעו למקום שבו הם יכולים לפעול

ולהשקיע ולהיות בשקט, 5 שנים עובר ביעף. אני מציעה לאמץ את ההצעה של

חבריי המועצה. אחרי 5 שנים אני לא יודעת מי יהיה פה, איזה החלטות

יתקבלו, אנחנו עכשיו פה מבינים את הצורך, יודעים, אנחנו גם בעד בית

כנסת קונסרבטיבי, גם בעד,

דרור עזרא: בבית כנסת הקונסרבטיבי לא בנינו, את זה אנחנו כן בנינו.

יעל גרמן: 10 פלוס ,10 מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אחד נמנע.

ה ח ל ט ה: מאושר.

אישור מתן תמיכות

עמותת "איזי ג'ודו הרצלייה"

דידי מור: ההמלצה נמצאת כאן, יש הערות?

דרור עזרא: אני הסתכלתי בפרוטוקולים, יש דו"ח, אין דו"ח, לא הבנתי את הקטע הזה

עם העמותה?

צבי הדר: עשו להם בדיקות כמו ש-, אתה חושב שהיו מאשרים אם לא?

)מדברים יחד(

דרור עזרא: האם הם עומדים בקריטריונים? כי ממה שיש בוועדה המקצועית זה לא

נראה.

יחיעם שמשוני: הוועדה המקצועית ישבה 3 פעמים, קיבלנו את האישור מעוה"ד, קיבלנו

התקציב שלהם, לפי התוכנית עד %50 מותר ... וזה מה שאנחנו עושים. יש

להם אבני דרך להוכיח שהכל ממשיך בהתאם לתוכנית.

דרור עזרא: אני רק רוצה להפנות אותך, אין רישום של הפעילות, כאילו אין להם שום

פעילות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 50 צ.ב.

טובה רפאל: אנחנו דנו בזה בוועדת התמיכות של המשנה, בוועדה המקצועית, כל

הנושאים האלה נבדקו ולכן זה מובא היום למועצה, אחרי כל הבדיקות

האלה.

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד?

ה ח ל ט ה: מאושר.

מדרשת "חפץ חיים"

יעל גרמן: הערות?

דרור עזרא: הם ביטלו את התמיכה השנייה וקיבלו תוספת?

יעל גרמן: כן, תיקון. מי בעד? מי נגד? אחד נגד, אין נמנע.

מכבי הרצלייה

יעל גרמן: מי בעד?

ירון עולמי: אני רוצה להדגיש כאן, שזה לנוער, שזה לא כתוב.

יעל גרמן: מי בעד?

ה ח ל ט ה: מאושר פה אחד.

עמותת "קהילת תורת חיים"

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? אחד נגד, אין נמנעים.

ה ח ל ט ה: מאושר.

סעיף י"א

יעל גרמן: אני מורידה את סעיף י"א בגלל בעיות ביורוקרטיות פרוצדוראליות. אני

מבקשת להוריד מסדר היום ולא לדון בזה.

ירון עולמי: אני רוצה להדגיש, אנחנו נכנסים לחודשיים פגרה. אם בשביל זה אנחנו

נתכנס כאן בעוד חודש, זה יהיה חבל. יש איזה סיבה?

יעל גרמן: זה לא דחוף, נתכנס בעוד חודשיים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 51 צ.ב.

קביעת כללים למתן הנחות רטרואקטיביות

ירון עולמי: הבעיה שלי כזאת, אני אגיד אותה בצורה הכי ישירה: כאשר יש אדם שחייב

כסף לעירייה,

)מדברים יחד(

יעל גרמן: כאשר יש אדם שחייב כסף לעירייה ורוצה לבוא ולשלם,

ירון עולמי: לא, הוא לא יודע שהוא חייב. אם העירייה באה וטוענת כנגד אדם שהוא חייב

כסף, נניח שהיא מוצאת לו איזה שינוי בבית, יש מדידה, עוד 20 מ'. היא

אוטומטית יכולה לדרוש ממנו עד 7 שנים אחורה, בלי לבקש את רשותו, בלי

שום דבר.

יעל גרמן: אבל אנחנו קבענו כלל, שאנחנו דורשים רק מאותו יום שמגלים.

ירון עולמי: אני ראיתי חיובים רטרואקטיביים בעירייה. מה שמטריד אותי, נניח אם חד-

הורית ולא יודעת שמגיע לה %20 נניח, הנחה בשנה, אם היא תבוא אחרי 4

שנים ותבקש את זה, היא אוטומטית תקבל שנה אחורה.

יעל גרמן: עכשיו היא תקבל רטרואקטיבית.

)מדברים יחד(

שלומי: היה למעשה ... מי שיש לו חוב, אפשר לדון בנוהל מחיקת חובות, לתת לו

הנחה שהייתה מגיעה לו בשנים אחורה ובלבד שיש לו חוב, זאת אומרת מגיע

לו רטרואקטיבית, היה אפשר לתת לו בוועדת הנחות. אם אין לו חוב היה

אבסורד, שאי אפשר לתת הנחה כזאת אחורנית. מאז שבא הנוהל הזה, קבע

שיש לעירייה אפשרות לתת הנחות גם למי שאין פה והייתה לו זכאות להנחה

והוא לא מימש אותה, לתת לו את ההנחה הזו אחורנית. היינו צריכים לגבש

כללים והכללים הם, שאם זה שנה אחורה, עובד בקבלת קהל יכול לקבל את

ההחלטה ולתת שנה אחורה. אם זה מעבר לשנה ועד לתחום של 7 שנים זה

בסמכות המנהל, להחליט אם כן או לא. וועדת הנחות תהיה גוף הערעור

שאם החלטתי מסיבה כזו או אחרת שלא, לערער על ההחלטה שלי כמנהל.

)מדברים יחד(

אלי כחלון: אני רוצה לדעת, מה זאת אומרת שהפקידה תיתן את ההנחה או עד 7 שנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 52 צ.ב.

הנהלת המחלקה תיתן את ההנחה. מה גובה הנחה, מי קובע את גובה

ההנחה. רק לפי זכאות? יש זכאות שלא מופיעה בטבלה. יש אנשים שבן-אדם

מפוטר מעבודתו, זה הוועדה?

דרור עזרא: אני רוצה לדעת איזה מקרה יכול להיות שמישהו שמגיע שלא קיבל את

ההנחה,

יעל גרמן: ניצול שואה לא ידע שמגיע לו. יום אחד הוא בא ואומר 'אני ניצול שואה'

ומראה לנו שהוא ניצול שואה. בגין זה שהוא ניצול שואה או נכה או משפחה

שכולה או גימלאי, כל אחד מאלה לא ידע שמגיע לו. מגיעים ואומרים 'אני

נכה מלפני 4 שנים' נותנים לו את זה 4 שנים אחורה.

שלומי: רוב המקרים זה בקשות שהם בתפר שבין שנים – ועל זה אמרנו שעד שנה

אחורה, יעשה את זה עובד בקבלת קהל. יתר המקרים, שבעצם הבקשה

מראה על זכאות לכמה שנים זו החלטה של מנהל. היא החלטה קצת רוחבית

אבל לרוב, אם יש לו זכאות הוא יקבל אותה.

טובה רפאל: אני רוצה לברך על זה, לעזור לאזרחים וללכת לקראתם. אני חושבת שהרבה

מהפניות לביריה יוכלו לזרום באוטוסטראדה במקום שעות של טיפולים.

צריך יותר להביא את זה לציבור ובחשבונות הארנונה להדגיש.

יעל גרמן: נעשה פרסום בעיתונות.

ברק נפתלי: אני רוצה לוודא דבר אחד: שכמו שאמרנו שבא מישהו ומבקש

רטרואקטיבית – הוא צריך לבקש את ההנחה או שבאופן אוטומטי אומרים

לו יש לך הנחה, ברגע שהוא בא ואומר יש לי נכות או-,

)מדברים יחד(

אלי כחלון: ישנם אנשים שהם ניצולי שואה והכירו בהם רק לפני שנה. אנשים עולי לוב

למשל. אנשים האלה באים היום כניצול שואה והוא מבקש את ההנחה,

ממתי הוא יקבל את ההנחה?

יהונתן יסעור: מיום ההכרה.

אלי כחלון: זה לא נכון, למה? נתנו לו סכום כסף והוא מקבל קצבה. אבל הוא ניצול

שואה, זה לא חשוב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 53 צ.ב.

יעל גרמן: זה צריך לוועדת ההנחות. מי בעד אישור הקריטריונים? פה אחד.

ה ח ל ט ה: מאושר פה אחד.

יציאת עובדי עירייה לחו"ל

טובה רפאל: יש נסיעות עובדים בעקבות תפקידם, לכנסים מקצועיים, תערוכות, והעירייה

החליטה בנוהל מסודר על הנסיעה שלהם. כמובן שהעירייה היא זו שתחליט

על יציאת העובד, על תכיפות היציאה, כמובן על מה יאושר, לא תמיד יציאה

לחו"ל תאושר כל הנסיעה במלואה. יכול להיות אישור יציאה רק לטיסה,

יכול להיות גם לשהייה ולתערוכה או לכנס. זה תלוי באופי הנסיעה, בעלות

ובכל מה שכרוך. זו תהיה וועדה בראשותו של המנכ"ל, יוגש לראש האגף של

אותו עובד, יוגש לוועדה בראשות המנכ"ל כל החומר ושם יוחלט על בסיס

הנתונים האלה מה מאשרים ומה לא מאשרים. ישוייך סעיף תקציבי לנושא

במשאבי אנוש, כאשר קודם כל היציאה תהיה על בסיס צורך של הרשות

המקומית.

צבי וייס: קודם כל מה היה עד היום? אם יש דברים כל כך חיוניים ודבר שני, אם יש

צורך שעובד עירייה ... אני חושב שאי אפשר להגביל אותו בהוצאות, שיהיו

הוצאות מקובלות. אבל אם הוא רוצה להאריך עוד בילוי, צריך שיוסיפו לו.

יעל גרמן: יש לנו להקות המחול, וגם התיאטרון שיוצאים לחו"ל. יש עובדי עירייה

שמלווים אותם, יש כאלה שכל שנה ולפעמים אפילו פעמיים בשנה נוסעים.

אני חושבת שבמקרה כזה צריכים לדעת ...

)מדברים יחד(

דרור עזרא: אני נגד בגלל העניין של ההשתלמויות.

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? אחד נגד, אין נמנעים.

ה ח ל ט ה: מאושר.

חניה חינם בכחול-לבן

יהונתן יסעור: ... רכב היברידי ... עכשיו נכנס הרכב החשמלי, אנחנו מבקשים גם אותו

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 54 צ.ב.

לפטור מתשלום,

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אלי כחלון: מה שאנחנו עושים זה פרסום לזה שמייצר את הרכב החשמלי. אני חושב

שאנחנו לא צריכים להיכנס לזה בכלל.

דרור עזרא: יש לי שאלה לגבי הדרך שזה נעשה. האם זה מצריך שינוי חוק עזר או-?

היועצת המשפטית, האם יש אפשרות לפטור בהחלטות מועצה רכב?

ענת בהרב: יש סעיף. חוק העזר הוא לא בפני כרגע, אבל-

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: מכיוון שהחלטנו במועצה על היברידי, אז יש מקום שגם החשמלי יקבל-

אלי כחלון: מעניין אותי היה לדעת, אם כל תושבי הרצלייה היו נוסעים עם רכב חשמלי

והיברידי, האם העירייה הייתה מעלה פה הצעה לפטור אותם מהחניות ולא

היו הכנסות מחניות בהרצלייה?

דרור עזרא: אני רוצה להסביר למה אני נגד. הדבר הזה מעודד שימוש בכלי רכב, אני בעד

שהעירייה תעודד שימוש ברכב חלופי: אופנים, אוטובוס וכו', לא במכוניות

פרטיות. פה יש עידוד לשימוש במכוניות פרטיות, שלדעתי מה שיקרה

שהמכוניות האלו, 'הנקיות' יתפשו את החניה והמכוניות המזהמות יחפשו

חניה ויסע,

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? נגד – 3 )ברק, כחלון, עזרא(;

ה ח ל ט ה: אושר.

אישור התקשרות בלא מכרז

דידי מור: התקשרות במו"מ, פטור ממכרז. החומר אצלכם. לא הוגשו למכרז הצעות.

יעל גרמן: מי בעד? מי נגד? פה אחד.

ה ח ל ט ה: אושר פה אחד.

המלצות הוועדה לסיוע בדיור

יעל גרמן: יש הערות? פה אחד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

06884 55 צ.ב.

ה ח ל ט ה: אושר פה אחד.

דידי מור: יסעור ביקש למסור הודעה ושני חברי מועצה מהאופוזיציה ביקשו 2 דקות.

יהונתן יסעור: רציתי להודיע למועצה שהאיחוד בנושא בנות השרון הגיע לסיומו, אנחנו

הולכים להקים קבוצה מ"בני הרצלייה" הלאומית. קיבלנו כבר זכות לקבוצה

ממכבי רעננה, המשחק עבר אלינו. זה יהיה "בני הרצלייה".

)מדברים יחד(

אלי כחלון: לבני השרון, הבנים, למה לא קוראים להם בני הרצלייה?

יעל גרמן: קוראים להם בני הרצלייה-השרון. כי רוצים לשמור את הזכות בליגת על.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: מישהו רוצה דקה?

דרור עזרא: אני גיליתי היום שנבנה בחוף אכדיה במה. התלוננתי על זה בפעם הקודמת,

יש חוק עזר בהרצלייה שאסור להקים רעש בחוף הים, וחברה עירונית –

פניתי ליועצת המשפטית, קיבלתי תשובה מתחמקת ואני רואה ששוב החברה

העירונית מקימה במה והולכת לעשות איזושהי הופעה, להקים רעש בניגוד

לחוק עזר עירוני וכולם עוברים על זה בשתיקה. החבר'ה שנכנסים למים

מהחוף הדרומי, מקבלים קנסות על ימין ואותה חברה עירונית שמפעילה,

מקבלת פטור מה-.

יעל גרמן: תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.

-הישיבה נעולה-

"חבר" – הקלטה ותמלול