פרוטוקול ועדת מליאה מס' 67

עיר
הרצליה
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
30/10/2012
מקור
הקובץ המקורי באתר הרצליה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים סרוק

08954 1 ל.ש.

עיריית הרצלייה

ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 67

שנערכה ביום ג', י"ד חשוון, תשע"ג, 30 לאוקטובר 2012

נוכחים:

יעל גרמן ראש העירייה

יהונתן יסעור

סגן ראש העירייה

טובה רפאל

סגנית ראש העירייה

צביקה הדר

סגן ראש העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

אליהו שריקי

עופרה בל

דרור עזרא

צבי וייס

יוסי בן שפרוט

יוסי קוממי

איתן כהן

אמיר זיו

מייק סקה

מיקי גורנשטיין

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 2 ל.ש.

גולן זריהן

ד"ר אבי בנבנישתי

טובה רפאל

יהודה בן-עזרא

משה פדלון

רן בר-לב

משה ביטון

אדריאן גרמן

פרוטוקול

יעל גרמן: אוקי, ערב טוב לכולם, אנחנו מתחילים, הישיבה הראשונה היא ישיבה שלא

מן המניין, אבל לפני כן, אני רוצה לברך חבר מועצה חדש שמצטרף אלינו,

יוסי קוממי, יוסי, בוא, קום, שכולם יראו אותך. אנחנו פשוט מברכים

אותך, אין אצלנו השבעה, אבל אנחנו בטוחים שתיכנס בנעליו, אה, יש

השבעה?

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אני מקווה שאתה תיכנס לנעליו של ברק נפתלי, ותהיה חבר מועצה, וגם

שתהנה. חבר'ה, מה זה, למה הרעש? יוסי.

יוסי קוממי: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שירותי

במועצה.

יעל גרמן: מודים לך, ובהצלחה. טוב, אנחנו עוברים לישיבה שלא מן המניין, דידי,

בבקשה, אתה רוצה לומר משהו, לפתוח באופן רשמי?

דידי מור: כן, אם יותר לי, רק אני אגיד מילה אחת קודמת, היום העברנו זימונים לכל

חברי המועצה לישיבת התקציב הרגיל והבלתי רגיל ב-13 בנובמבר. החומר

נמסר לכם מספיק זמן מראש לעיין בו, אם מישהו ימצא תקלה, בעיה,

דברים חסרים שיפנה אלי ונשלים בזמן. עכשיו לישיבה. דו"ח מבקר העירייה

הופץ אליכם, גם בדיסק על ידי המבקר, גם בחוברת כרוכה ידנית, ואליה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 3 ל.ש.

צורפו גם המלצות וועדת הביקורת. הדיון פתוח לשני המסמכים, ובעיקר אני

מבין שאנחנו נדון בהמלצות, בבקשה.

יעל גרמן: נכון, אז קודם כל אני רוצה לומר מספר מילים, זה הדו"ח השני של מבקר

העירייה שלנו, של ירון הררי שיושב איתנו כאן, ובאמת אני חייבת לומר, זו

אולי דוגמא לביקורת, זאת ביקורת אמיתית, ביקורת בונה, לא תמיד נעים

לקרוא אותה, כי יש בה באמת מספר דברים ונהלים, והתנהלות שמן הראוי

לשפר אותה. אבל זו בדיוק מטרתה של הביקורת הפנימית, להאיר לנו, ב-א',

להאיר לנו את אותם מקומות חשוכים שאנחנו לא רואים, שאנחנו אולי

מתוך ההתנהלות השוטפת שלנו שוכחים לבדוק אותם לעומק, מתפספסים,

שהם פחות יעילים, שהם פחות מבוקרים ולדון בהם בוועדת הביקורת ולאחר

מכן לקבל את ההחלטות כדי לשפר ולייעל את המערכת. אז קודם כל אני

מודה לך על הדו"ח. אני רוצה גם להודות ליושב ראש הוועדה. אני קראתי

הפעם באמת יש לנו כאן סיכום של הוועדה, סיכום מאוד מעמיק, מאוד

יסודי, ניכר שהוועדה עשתה פה עבודה מאוד יסודית, ישבה על כל סעיף,

חשבה, הסיקה מסקנות, נתנה לנו המלצות, לפעמים המלצות חד משמעיות,

לפעמים לשקול, שזה גם המלצה, ואני מודה ליושב ראש הוועדה, וכמובן גם

לוועדה. ירון, בבקשה.

ירון עולמי: תודה, גברתי, באמת, אני גם מצטרף לברכות, גם למבקר, גם לוועדה, למרות

שהוועדה קיבלה ביקורת שאני רוצה להוסיף עליה, של מנכ"ל העירייה,

שבאמת חשוב שחברי הוועדה יגיעו לישיבות הוועדה, שראש המועצה הוא

בעצם חבר וועדה, ואני לא ראיתי שבמינוי של יוסי קוממי הוא הצטרף,

יעל גרמן: אנחנו נצטרך באמת לעשות את זה, אבל נראה לי שזה בישיבה מן המניין,

נכון? הוא נכנס לכל המקומות של ברק נפתלי, למעט שני מקומות.

ירון עולמי: אז אני אשמח אם הוא יצטרף לוועדה, חברי הוועדה ... שגם נכחו בישיבה

הזאת, ... וברק נפתלי שהתפטר מהמועצה ואני לא יודע מי ימלא את

מקומו, בסך הכל עשינו ישיבות, הייתה לנו ביקורת ארוכה, ראינו את כל

המכתבים, אני חייב להגיד שהיה שיתוף פעולה מלא מצד כל עובדי העירייה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 4 ל.ש.

ממנהלי האגפים, דרך מנהלי מחלקות, ועד אחרון העובדים. ובעצם הם באו

להאיר את עינינו ולהסביר איזה תהליך ביקורת הם ערכו ומה הם חושבים

על הדברים שכתב המבקר. האווירה הייתה בהחלט אווירה טובה והתקבלו

המלצות ברוח חיובית, ואני בעצם אביא איזשהו, ... וגם המלצות, אבל

הדו"ח, בשאיפה לקצר אותו, כל המלצה הביאה קצת מהעיקרים של הפרק

ואת ההמלצות כפי שהמבקר הביא אותם ... אני אתחיל בפרק הראשון,

פיקוח על הבנייה. נהלי עבודה, במסגרת הביקורת הובאו מספר הליכי עבודה

... תהליכי עבודה ... המלצות המבקר הן לעדכן ולפתח נוהל עבודה ... נהלי

עבודה במחלקה. הגדרות תפקידים של מנהל המחלקה, תיאום והגדרת ...

של המחלקה עם המחלקות השונות, אופן ... הפקת דוחות בקרה תקופתיים,

תהליך ... תיקי לקוח ממוחשבים ... זה גם התקבל על ידי מנהל האגף, מנהל

המחלקה. המערכת הממוחשבת. סקירת תהליכי ... במערכת המידע העלתה

כי לא קיימות הגדרות באופן ...

יעל גרמן: אתה יודע מה, ירון, אני מציעה שעל כל סדרת המלצות אנחנו נעצור, נעשה

הצבעה, כי אחרת אנשים, אני לא חושבת שיזכרו את כל ההמלצות. מי בעד

ההמלצות, רשימת ההמלצות לגבי נהלי העבודה, פה אחד, תודה רבה.

ירון עולמי: המערכת הממוחשבת, סקירת הליכי ... כי לא קיימות הנחיות ... ולפיכך ...

כלל הפעולות שננקטו ... כאשר ... על ביקורת שבוצעה על ידי מפקח ...

המערכת אינה שולחת התראה לבדיקה ... יצוין כי התראה על צורך בבדיקה

חוזרת יכולה לחזק את מערך הבקרה והיעילות והטיפול ... לכן ההמלצות,

לכלול בנהלי העבודה של המחלקה הנחיות בכל הקשור לרמת התיעוד

הנדרשת, ... התראות מובנות ... תהליכי העבודה של עובדי מחלקת הפיקוח

על הבנייה.

יעל גרמן: מי בעד? פה אחד. מייק, האם זה כבר הוטמע, ההמלצות האלה? כי אני

יודעת שחלק מההמלצות שראיתי כאן כבר הוטמעו במערכת.

מייק סקה: הוטמע במערכת.

יעל גרמן: תודה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 5 ל.ש.

ירון עולמי: תוכנית עבודה, מסקירת הביקורת נמצא מספר קטן של ביקורות בשנים

,2008 2009 לעומת השנים 2007 ו-.2010 בשנת 2009 בוצעו 591 ביקורות, כ-

%65 לעומת מספר ... שבוצעו בשנים ,2010 .2007 המלצות זה ... תוכנית

עבודה שנתית ממנה ייגזרו תוכניות עבודה ... תוכנית עבודה תכלול פעולות

ביקורת אכיפה יזומות, סיורים בשטח וכדומה, וזאת בנוסף ... לבנייה

הטעונה אישור. מומלץ כי מנהל המחלקה ... בעתיד דוחות תקופתיים ...

ויביא לבחינת ...

יעל גרמן: אני יודעת שלפחות שתי ההמלצות הראשונות כבר מיושמות בשטח, יש

תוכנית עבודה מסודרת, באמת יזומה, וגם מדיווח שאני קיבלתי לפני שבוע,

ראיתי גם את מספר הדוחות שעלה בצורה משמעותית. מכל מקום, כל

ההמלצות פה אחד?

דרור עזרא: לא, פה יש לי שאלה.

יעל גרמן: בבקשה.

דרור עזרא: קראתי את הנתונים, לגבי הביקורים, רשום שבוצע ביקורים, מה ההבדל,

היה פה נתונים לגבי הביקורים שחייבים לפי החוק לבצע לבין ביקורים

אחרים, או כל הביקורים האלה ששמת פה, זה כל הביקורים, הכל בסל אחד,

לא עשית הפרדה?

ירון הררי: אתה יכול לראות, אתה יכול להסתכל, מי שרוצה לעיין בעמוד תשע, א' תשע

בדו"ח עצמו, יש נתונים על סך כל הביקורות שנערכו באמצעות המחלקה,

ושם אתה יכול לראות שאם בשנת 2007 היה 905 ביקורות, בשנת 2010 היה

900 ביקורות, אנחנו אומרים בשנת 2008 ו-2009 יש פחות ביקורות.

דרור עזרא: לא הבנת את השאלה שלי.

ירון הררי: אני הבנתי מה שאמרת, אני רק רוצה להעיר פה שבגלל השונות הזאת בין

השנים, אנחנו המלצנו לעשות תוכנית עבודה, מה שאתה מדבר עליו, זה מה

שאנחנו נדבר עליו בפרק הבא, זה לגבי סדרת הביקורות שעושים בבנייה

חדשה, יש כמה שלבים שצריכים לעשות ביקורות, אנחנו ראינו שלא כל

הביקורות מתועדות, זאת אומרת, אנחנו לא יודעים אם עשו את כל

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 6 ל.ש.

הביקורות או לא עשו אותם מהסיבה הפשוטה שלא כל הביקורות שנעשו

תועדו, וההמלצה שלנו הייתה ...

דרור עזרא: לא, לא, הנתונים פה זה כולל הביקורות של טופס 4 וכולי.

ירון הררי: בדיוק, אם תסתכל בעמוד 13 בדו"ח עצמו, אתה תראה שאנחנו עשינו פה

מדגם של תיקי בניין, ואתה יכול לראות בעמודה של מספר הביקורים, הרי

לכל אחד חייב להיות לפחות ביקורת אחת שזה טופס ,4 תראה שלחלק גדול

היה רק ביקורת אחת מתועדת, ולחלק שתי ביקורות, לאף אחד מהם לא היו

שלושה ביקורות מתועדות. מה שאני יכול להגיד זה שבמסגרת הדיונים

שעשינו עם אגף ההנדסה, התשובה שלהם הייתה שנעשו ביקורות, רק הן לא

תועדו במערכת. אוקי?

יעל גרמן: אוקי?

דרור עזרא: מבחינת המערכת אלה הביקורות שהיו.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: לא תיעדו את זה בכלל, או לא תיעדו את זה במחשב?

ירון עולמי: לא תיעדו את זה במחשב.

דרור עזרא: ויש תיעוד ידני?

ירון הררי: אין תיעוד, זה מסוג הדברים שנעשה ביד פעם.

דובר: לא הכניסו את כל הדברים.

ירון הררי: בגלל זה יש ביקורת ועכשיו אנחנו מבקשים לתקן את זה.

יעל גרמן: כן, חברים, פה אחד ההמלצות, הלאה, תוכנית עבודה.

ירון עולמי: לא, תוכנית עבודה זה מה שהקראתי עכשיו.

יעל גרמן: המלצות, לבסס את פעולות המחלקה, את זה כבר הקראת? אוקי, פעילות

המחלקה ותהליך בנייה חדשה. שזה, לזה התכוון. כן, זה מה שדיברנו, שלוש

הביקורות.

ירון עולמי: מדגימת ... עולה כי תהליכי הבנייה ... הביקורות הנדרשות באתרי בנייה

חדשים, ולפיכך לא עמדו בדרישות ... על ... באופן שעלול לפגום ביכולת

הבקרה והאכיפה של הוועדה לתכנון ובנייה. נמצא כי לא קיימת הנחיה ...

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 7 ל.ש.

לבנייה חדשה, אשר מבוצעת ביקורת ... אין חריגות, או לא מתבצעת בנייה

בהתאם להיתר, מפקח אינו ... על ממצאי בדיקתו בתיק הבנייה המבוצעת ...

)מדברים יחד(

ירון עולמי: מבוצע רק באחד משני תיקי הפיקוח, ובתיקי בנייה חדשה,

יעל גרמן: או בתיק, או בתיק.

ירון עולמי: ... לא אחידות בתהליך העבודה. לכן ההמלצות, בתהליכי בנייה חדשה יש

להקפיד על ביצוע שלוש ביקורות לפחות במהלך הבנייה, כפי שנקבע

בהוראות הבנייה בחוק, על מפקחי הבנייה להקפיד על תיעוד אחיד ומפורט

של ביקורות השטח אותם מבצעים.

יעל גרמן: כן, אלה שתי ההמלצות, בהחלטה.

דרור עזרא: אני הייתי מוסיף את מה שדיברתי עכשיו, שיהיה תיעוד נפרד בסטטיסטיקה,

נפרד לביקורות שהן טופס ,4 וביקורות אחרות. שיהיה סטטיסטיקה שונה.

ירון עולמי: יש הפרדה.

דרור עזרא: יש הפרדה?

ירון עולמי: יש הפרדה בהכל.

יעל גרמן: יש חתכים, אוקי, חברים פה אחד? תודה רבה. טיפול בפניות תושבים.

ירון עולמי: %89 מהפניות הנקלטות במוקד העירוני נענו בטווח של 48 כנדרש, נמצא כל

הפניות המועברות ישר למחלקה אינן מנוהלות במערכת הממוחשבת, כגון זו

המעודכנת במוקד העירוני. במחלקה לא ניתן מידע מרכזי אודות היקף

הפניות הישירות למחלקה ואופן הטיפול בהם. במחלקה לא עומדת מערכת

תזכורות בנושא ... מעקב ובקרה אחר אופן הטיפול ומשך הטיפול בפניות

אלה, באופן שאינו מאפשר בקרה על קיום מדיניות העירייה הקובעת טיפול

בטווח של 48 שעות בתלונות הציבור. המלצות, אם כן, לעגן את מדיניות

העירייה לטיפול בטווח של 48 שעות במסגרת נהלי המחלקה, לפעול לתיעוד

פניות התושבים ... ישירות למחלקה ואופן הטיפול בהם, בדרך שבה

מתועדות פניות במוקד העירוני, להפעיל אמצעים ובקרות ... בתהליך תלונות

התושבים, הבקרה הזאת תיתן מענה למועדי הטיפול, ומתן תשובה לפנייה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 8 ל.ש.

תיעוד הפנייה וסגירת התיק.

יעל גרמן: וסגירה. מה לא הבנת?

דרור עזרא: אני לא הבנתי, מה זאת אומרת לאפיין מעריך בקרה? מה זה ... הרי זה

מערכת הבקרה.

ירון עולמי: לא, אני אסביר, ברשותך, ... בכלל מתעד את הביקורות שנעשות למקומות

שונים, יש פניות, בא תושב, התלונן על משהו, זה בנה לא נכון, זה זה, וכולי,

אם הוא פנה לעירייה, ל-106 יש מערכת ממוחשבת, אין בעיה להכניס את זה

למערכת, לוקחים,

דרור עזרא: זה הבנתי,

ירון עולמי: ... לוקחים את הטלפון שלו, יש תיעוד, חזרו אליו תוך 48 שעות, אם חזרו

אליו וטופל זה נסגר. הבעיה היא שבמערכת,

יעל גרמן: בהנדסה, במחלקת הפיקוח,

ירון עולמי: אין את המערכת הזאת, הם לא פותחים וסוגרים פניות וכולי, הם מקבלים,

מטפלים בצורה שלהם. רוצים שיהיה עוד כמה,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: או שם להם מכתב במחלקה וכולי, אופן הטיפול שונה, מה שהמבקר מבקש

כאן שאופן הטיפול יהיה אחיד, ויהיה דומה, כמו שהמוקד מטפל, ככה שהם

יטפלו.

דרור עזרא: יש פה את ההמלצות שעושה תיעוד.

ירון עולמי: עוד פעם, אם הם יעשו,

יעל גרמן: ... בתוך המערכת הזו שזהה ל-.106

ירון הררי: יש לנו פה שתי רמות שאנחנו מדברים עליהם, רמה אחת זה לתעד בכלל,

זאת א ומרת, אם תהיה מערכת, כמובן ,זה ייתן פתרון גם לזה, לתעד, שנייה

אחת, אני אסביר. לתעד את הפניות האלה, שהפניות, יהיה תיק פניות שאני

אוכל לבוא ולראות את הפנייה שתושב פנה בתאריך מסוים, אני אוכל

להוציא ולראות, אם יש תיעוד, לא משנה, במערכת או בזה. ההמלצה

השנייה מדברת על מערכת שתוכל לתת בקרה של מה שנקרא, ניהול הכוחות,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 9 ל.ש.

זאת אומרת, שאתה מכניס את זה למערכת, ואז יש לך התראה, הפנייה

התקבלה בתאריך הזה, זה הטיפול. אחרי 48 שעות קופץ לך בצבע אחר, כמו

שיש במוקד. זה אתה צודק שאם יהיה מערכת, יש את המערכת של ה-,106

דרור עזרא: יש את המכרז החדש לטיפול בתלונות.

יעל גרמן: אין שום בעיה, יחיעם, בוא תאמר בקול רם מה שאמרת.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: יחיעם.

יחיעם השמשוני: נעביר גם אליהם את המודול של המוקד. שיהיה ...

דרור עזרא: יש פה משהו חדש שצריך לצרף, צריך לצרף את זה למערכת הממוחשבת

החדשה.

יחיעם השמשוני: יש להם שתי מערכות, יש קודם כל את כל הביקורות שלהם, ויש תלונות

תושבים, למשל, תושב מתלונן ב-106 וזה נרשם, מה שנרשם עובר באופן

אוטומאטי אלי, יעבור גם לאותה מערכת, שהוא יכול גם להכניס פנימה את

התלונה של התושב.

ירון עולמי: אני מדבר על משהו אחר, הוא רוצה מערכת ניהול, שזה חלק מהמערכת,

יעל גרמן: אוקי, אנחנו לא דנים עכשיו, אני חושבת שכולנו הבנו, ירון, אני חושבת

שאנחנו הבנו את הרעיון, יש לנו מנכ"ל, יש מנהל אגף, הם ביחד יפעלו לכך,

אני חושבת שהרעיון הוא נכון, דרך אגב, מערכת דומה ישנה באגפים אחרים

ואין שום בעיה שגם פה, באגף או במחלקה הספציפית הזו, של רן, זה בהחלט

יהיה, כולנו בעד? פה אחד, הלאה. שחרור ערבויות.

ירון עולמי: בקשה להיתר מחויבת בהפקדת ערבות כתנאי לקבלת ההיתר, מטרתה

להבטיח ... תבוצע בהתאם לתנאי ההיתר, ביטול ערבות מבוצע לאחר קבלת

ההיתר. במסגרת הביקורת נדגמו ערבויות בתקוף בגין פרויקטים שתהליכי

הבנייה בהם החלו לפני זמן רב, מעל שלוש שנים, ועבודות בשטח הסתיימו

זה מכבר, מחלקת הפיקוח על הבנייה חידשה את הערבויות מידי שנה,

ובהתאם לזאת תיקי פיקוח שנפתחו בגין ההיתרים האלו עדיין פתוחים.

לנוכח העובדה שהערבות לא נדרשה, מחלקת הפיקוח על הבנייה לא ביצעה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 10 ל.ש.

ביקורים בשטח, ולא דווח על סיום העבודה בגלל שערבות לא נדרשה.

במקרים אלו קיים חשש כי המבקשים העדיפו לא לפעול לשחרור הערבות

ולוותר על סכום הערבות במקום להתמודד עם תוצאות ביקורת של הפיקוח

על הבנייה והוועדה לתכנון ובנייה. ההמלצות זה לעגן נוהל שיחייב בחינת

תיקי פיקוח פתוחים מעבר לתקופה שתיקבע באופן שיצריך ביקורת בנכס

גם במקרים בהם לא נדרשה ערבות, ולמפות את תיקי הפיקוח שהבנייה

בגינם הסתיימה, לבצע ביקורות ובהתאם לתוצאות לשחרר את הערבויות

בהתאם.

יעל גרמן: כן.

רן בר-לב: אני רק רוצה להגיד, זה לא נכון ... ביקרו בשטח, אנחנו אכן מבקרים בשטח

... התיק לא נסגר והערבות עדיין לא השתחררה, ותיק הערבות עדיין פתוח.

הערבות לא מחולטת, ואנחנו כל פעם מאריכים את הערבות.

יעל גרמן: אבל רן, מה שהמבקר אומר זה דבר כזה, יכול להיות שישנם מקרים שבן

אדם שם את הערבות, ונוח לו להשאיר את הערבות ולא לתקן, או לא לבצע

את אותה חריגה, תיקון החריגה שבגינה ישנה ערבות.

רן בר-לב: לא, זה לא ככה.

יעל גרמן: ואם שלוש שנים הערבות נמצאת, ובמהלך שלוש השנים האלה עדיין החריגה

לא בוטלה, מן הראוי לעשות ויש על כל אותם מקרים, ולראות אם הם לא,

קודם כל לחלט את הערבות ושנית גם לקבוע,

רן בר-לב: אבל סביר להניח, אם יש חריגה, פונים לתובע העירוני,

ירון עולמי: אם הייתה ביקורת, אנחנו גילינו שאין ביקורת, אבל.

רן בר-לב: אז החומר עבר לתובע העירוני.

יעל גרמן: האם בדקת, ירון?

ירון הררי: אני רוצה לומר פה הערה קטנה, אנחנו עשינו פה באמת מדגם, וחלק גדול זה

באמת המעליות. מה שאנחנו ממליצים פה זה, במקרה שבו תיקים נשארים

פתוחים מעל, בטווח שתקבעו, מעל שנה, מעל שנתיים, מעל שלוש, הרי בסך

הכל לא צריכים להיות הרבה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 11 ל.ש.

דרור עזרא: מה זה תיקים, התיקים,

רן בר-לב: הטווח של ההיתר הוא לשלוש שנים.

ירון הררי: בסדר, אז אחרי שלוש שנים, שאתם תקבעו בנוהל שכל תיק פתוח אחרי

שלוש שנים, בכל מקרה אתם עושים ביקורת, שמקבילה לביקורת שאתם

עושים בטופס 4 כדי לוודא. עכשיו, אם אתה לא יכול לסגור את התיק טכנית

בגלל שהערבות עדיין לא חולטה, לא יודע, יכול להיות שכן אתה יכול לסגור

את התיק ולהשאיר את הערבות, אני לא יודע. אז בכל מקרה שלא ייווצר

מצב שבו אנחנו מסתכלים ורואים רשימה ארוכה מאוד של תיקים פתוחים

של שלוש שנים, וצריכים לעבור אחד אחד לראות זה, בעצם מעלית וזה

משהו אחר.

דרור עזרא: אני רוצה רק להבין,

יעל גרמן: אז דקה רק רגע, רן, האם זה ברור?

רן בר-לב: זה ברור, כן, אבל אני רוצה להגיד, גם חלק גדול ממה שהוא בדק זה מעליות,

יש איזה חברה שפשטה את הרגל, ואין לנו אפשרות לשחרר את הערבות,

המעלית נבנתה, הכל טוב ויפה, אבל לשחרר את הערבות אנחנו לא יכולים.

יעל גרמן: אוקי, במקרה כזה,

ירון הררי: למה אתה לא סוגר את התיק?

רן בר-לב: איך אפשר לסגור את התיק אם יש לך בתיק ערבות?

דרור עזרא: אני רוצה להבין, ירון, איך הגעת פה להיפותזה הזה שאנשים לא משחררים

את הערבות כדי,

ירון עולמי: לא, לא הגעתי לזה.

יעל גרמן: זה השערה.

ירון עולמי: אני אמרתי שזה פרצה שיכולה להיות, ברגע שאתה משאיר תיק פתוח כי

הערבות לא נדרשה במשך כמה שנים, יכול להיות מצב שבו מישהו לא

יידרוש את הערבות ואתה לא תבוא לבקר אותו כי הוא לא ביקש לסגור את

התיק.

יעל גרמן: ההמלצות מקובלות עליך, רן?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 12 ל.ש.

רן בר-לב: בגדול כן, לפי התגובה בזה.

יעל גרמן: אוקי, מקובלות, בוודאי עלינו, פה אחד. אמצעי אכיפה.

ירון עולמי: זה הכוונה בשנת ,2010 הופקו 131 צווי הפסקת עבודה מנהליים, נמצא כי

לגבי 48 מקרים המערכת מציינת כי למועד הביקורת החריגה נותרה בעינה.

בדיקת הביקורת העלתה כי במרבית המקרים נמצאה אינדיקציה למימוש

הצו, אם כתוצאה מהסרת העילה לתשואתו, או כתוצאה מקבלת היתר

הבנייה. למרות זאת, תיקי פיקוח אלה פתוחים, הם מוגדרים במערכת כאילו

החריגה עדיין קיימת. במצב הדברים האמור לא ניתן לדעת באילו מקרים

קיימת חריגה מהטיפול במצבים אלו של חריגות, יכול להשתהות ולהיפגע.

בדיווח השנתי של מחלקת הפיקוח לבנייה דווח כי בשנת 2010 הופקו עשר

צווי הריסה מנהליים, לעומת זאת במערכת המידע של המחלקה קיים תיעוד

על חמישה צווים בלבד. במערכת המידע כלולים ארבע צווי הפסקה

שיפוטיים, ... ציין כי הופקו שבעה צווי הפסקת עבודה. למותר לציין את

חשיבות התיעוד המלא של צווי ההריסה וצווי הפסקת העבודה במערכת

המידע של המחלקה לצורכי מעקב, פיקוח ובעת הצורך גם הצגת שלבי

הטיפול בערכאות. המלצות, לטייב את המערכת, את מאגר המידע של צוותי

הפיקוח באופן שסטאטוס התיק ישקף את המצב לאשורו להבטיח טיפול

ממוקד במקרים בהם החריגה עומדת בעינה, לעגן בנוהל את תהליך סגירת

תיקי הפיקוח בגינם הוצאו צווי הפסקת עבודה ושיבוץ בקרות בתהליך

העבודה. להפקיד הקפדה יתרה על תיעוד צווי הריסה במסמכים הנלווים

במערכת המידע של המחלקה, לבחון את הסיבות לחוסר התיעוד, או לדיווח

שגוי של מספר צווי ההריסה שהוצאו, להקפיד על עדכון מערכת המידע

בהתקדמות ובתוצאות הליכי האכיפה תוך שלמות ונאותות הנתונים

במערכת המידע, ולבחון את הסיבות לחוסר ההתאמה בין הדיווח לבין מספר

צווי הריסה המצוינים במערכת המידע.

דרור עזרא: יש לי שאלה בנושא הזה. אולי הניסוח לא נכון של המשפט הראשון, צווי

הפסקת, יש הבדל בין צו הפסקת העבודה וצו הריסה. פה יש צו הפסקת

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 13 ל.ש.

עבודה, 48 מקרים פה זה שהעבודה לא הופסקה, לזה אתה מתכוון, ירון?

ירון הררי: לא, אני אסביר, תסתכל בעמוד ,20 תסתכל בעמוד 20 בדו"ח, מה שאנחנו

מצאנו, מה שאנחנו ראינו זה שמתוך 131 צווי הפסקת עבודה, מתוך 131

צווים ב-83 מקרים התיקים נסגרו, זאת אומרת, סולקה החריגה, ב-48

המערכת מדווחת כאילו קיימת עדיין חריגה.

דרור עזרא: אבל הפסקת עבודה,

יעל גרמן: רגע, תן לו להשלים.

ירון הררי: שנייה אחת, שבדקנו את זה ראינו שהחריגה באמת לא קיימת יותר, פשוט

לא עדכנו את התיקים, לא עדכנו את המערכת, ולכן אנחנו לא יכולים לדעת,

זה לא יכול לשמש לנו ככלי בקרה, אי אפשר לדעת באיזה מקום זה קיים,

ובאיזה לא.

יעל גרמן: לסטטיסטיקה זה לא.

ירון הררי: זה לא בדיוק סטטיסטיקה, זה גם בקרה, אתה יכול באמצעות המערכת

הזאת לראות בלחיצת כפתור כמה תיקים עדיין פתוחים וכמה סגורים, ברגע

שיש לך, אוקי, עכשיו לגבי חוסר התיעוד. אנחנו בדקנו שני דברים, בדקנו פה

צווי הריסה ובדקנו פה צווי הפסקה שיפוטיים. שני דברים בדקנו פה

ובשניהם ראינו שיש חוסר בתיעוד. צווי הריסה אנחנו ראינו שבעוד שיש

עשרה צווים, נדמה לי לגבי ארבעה בכלל אין תיעוד במערכת, אין תיעוד

במערכת לגבי ארבעה צווים, ואותו דבר לגבי צווי הפסקה שיפוטיים. מתוך

שבעה צווים יש לנו תיעוד רק לארבעה, זאת אומרת, אין לנו תיעוד לשלושה.

זאת אומרת, יש פה איזושהי בעיית תיעוד במערכת שלא קיימת.

רן בר-לב: אני רוצה רק לציין למה אין תיעוד, ו היום יש תיעוד, כי הסיבה שאנחנו

מוציאים צווי הריסה מנהליים או שיפוטיים, אנחנו הולכים ישר לתובע

העירוני, ודרכו מוציאים את הצו, אז המפקחים, אחרי שחזרו מהתובע הם

לא מעדכנים את המחשב, זו הסיבה.

דרור עזרא: אני רוצה, לגבי הנתונים האלו, עדיין לא הבנתי, ה-131 צווי הפסקת העבודה,

באמת נפסקה העבודה. לא היה שמישהו המשיך?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 14 ל.ש.

רן בר-לב: לא, נפסקה העבודה.

דרור עזרא: יש כאלה שראו את הצו ואמרו 'נסיר את החריגות ונמשיך את העבודה'?

רן בר-לב: לא היה תיעוד במחשב של חלק מ-48 התיקים, לא היה תיעוד במחשב, אבל

העבודה הופסקה.

יעל גרמן: מדובר על תיעוד.

ירון הררי: יש פה בעיה של הזנת נתונים למערכת, ותיעוד של כל הדברים האלה.

יעל גרמן: אוקי, ההמלצות מתקבלות פה אחד. רן, גם מקובל עליך, ואני משערת לעצמי

שאתה כבר עובד על פי זה.

רן בר-לב: כן.

יעל גרמן: תיעוד.

ירון עולמי: בסקירה מדגמית שנערכה בתיקים פיזיים או ממוחשבים, עלה כי התיעוד

מבוצע בהתאם לצבעים שנקבעו לצורך אבחנה בין סוגי התיקים, עם זאת,

לא נמצאו הנחיות או ההוראות המפרטות מה צריך להימצא בתיק הבניין

הפיזי ומה בתיק הממוחשב. בהיעדר הנחיה אחידה נמצא כי בכל תיק

מצויים מסמכים אחרים. ההמלצות הן לעגן בנוהל את רשימת המסמכים

והפירוטים האמורים להיכלל בתיק הפיזי ובתיק הממוחשב באמצעות

רשימות תיוג, לעדכן באופן הדרגתי בתיקים הקיימים במערכת הממוחשבת,

באופן שיכללו את הדרוש על פי רשימת התיוג שתיקבע.

יעל גרמן: יפה מאוד, פה אחד. יפה. אנחנו, טוב, לסיכום, אתה רוצה לסכם משהו לגבי

הנושא הזה?

ירון עולמי: לא, אני חושב שהיה שיתוף פעולה מלא בינינו לבין המחלקה שהופיעה בפני

וועדת הביקורת, לא הייתה שום בעיה.

יעל גרמן: כשאני דיברתי בתחילת דבריי באמת על כך שמאירים נושאים, זאת ממש

הדוגמא. איך הארה משפרת, מייעלת ומטייבת, אני מקווה, את המערכת. אז

תודה רבה לכולם. אנחנו עוברים למקלטים ציבוריים.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: גם ג'ו וגם המנכ"ל, שניהם יכולים לענות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 15 ל.ש.

ירון עולמי: אין בעיה. כוח אדם ותקציב. על פי הוראות, אגב זה בכלל נושא שיכול

להיות, אני מקווה שלא, אבל מאוד אקטואלי, ולכן טוב שהוא במקרה נדגם

ונעשתה ביקורת. כוח אדם ותקציב, על פי הוראות חוזר פיקוד העורף יש

להרכיב צוות לטיפול במקלטים שיכלול חשמלאי, שרברב ועובד כללי.

בעירייה קיים תקן אחד במשרה מלאה למדור מקלטים וכן עובד נוסף

המתלווה למנהל מדור מקלטים כשלוש פעמים בשבוע. ההמלצות הן להרכיב

צוות שיכלול חשמלאי, עובד כללי ושרברב מעובדי העירייה, צוות זה יעמוד

לרשות מדור מקלטים בעת הצורך.

יעל גרמן: כן, טוב, אני, כמובן, מתנגדת להרחבת כוח האדם, אני חושבת שהמקלטים

שלנו בסך הכל, למרות שיש כאן הערה על מספר מקלטים שיש בהם בעיה,

אבל בסך הכל אני חושבת שהמקלטים שלנו מטופלים יפה, ויש ביקורת

טובה, וצוות העובדים מספיק. רצית לומר משהו?

ירון הררי: אני רוצה רק להעיר הערה, אנחנו לא המלצנו פה להגדיל את צוות העובדים,

דיברתי על זה גם עם משה, יש אצל משה חשמלאים, יש שרברבים ויש את

כל בעלי המלאכה, פשוט צריך לצוות אותם, שאם יבוא פה ביקורת של אגף

הזה, אז שאם יש במקרה אז ידעו שיש חשמל ושרברב, שהוא יצוות מתוך

הצוות הקיים.

יעל גרמן: אז אני מבקשת, בהמלצה, שזה ללא תוספת כוח אדם. ללא תוספת כוח אדם

ואז ההמלצה היא,

ירון הררי: בגלל זה כתבנו לצוות.

ירון עולמי: כן, לצוות הכוונה ממה שקיים.

יעל גרמן: ללא תוספת כוח אדם, תודה רבה. פה אחד.

ירון עולמי: תחזוקה וציוד מקלטים ציבוריים. מסקירת %30 מהמקלטים שבבעלות

העירייה נמצאו מספר ליקויים וחוסרים בציוד החירום כמפורט בגוף הדו"ח,

ממצאי הביקורת העלו ארבעה מקלטים בהם נמצאו ליקויים שלדעת

הביקורת אינם מאפשרים שימוש במקלטים האלה בעת חירום. ההמלצות הן

לערוך סקר מקיף בכל המקלטים ולוודא כי ציוד החירום נמצא בהתאם

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 16 ל.ש.

לדרישות פיקוד העורף ולפעול לאלתר להשמשת המקלטים שנמצא כי אינם

ראויים לשימוש בעת חירום. אני חושב שזה כבר נעשה, נכון?

יעל גרמן: משה.

משה פדלון: אנחנו השלמנו את כל ציוד החירום, תוך כדי מהלך הביקורת, והשמשת

המקלטים התחלנו ואנחנו נסיים את זה בינואר שנה הבאה.

ירון עולמי: אתה מדבר על ארבעת המקלטים האלה.

משה פדלון: כן.

יעל גרמן: כן, כן.

דרור עזרא: אני רוצה להבין משהו, ירון, או משה, יש איזשהו מערכת פיקוח של פיקוד

העורף שבודקת את הדברים האלה, או שרק מבקר העירייה?

משה פדלון: בוודאי, וקיבלנו ציון מצוין. בין הטובים בארץ.

יעל גרמן: אבל המבקר היה יותר טוב.

דרור עזרא: אני לא יודע, תשמע, אם המבקר מצא ופיקוד העורף לא מצא, אז יש פה,

משה פדלון: פיקוד העורף בדק את כל המקלטים שלנו.

ירון הררי: פיקוד העורף בדק עשרה מקלטים, שזה %8.6 מהמקלטים.

משה פדלון: ונתן ציון מצוין.

ירון הררי: ונתן ציון, ואנחנו בדקנו.

דרור עזרא: פשוט בדקתם מקלטים אחרים.

ירון הררי: בדקנו, עשינו מדגם של %30 מהמקלטים, סך הכל רוב, אני אגיד לך מאיפה

נובעים, זה אחרי שישבנו עם משה, רוב החוסרים נובעים מזה שציידו

מקלטים שהם מעל שמונה מטר, כמו מקלטים שהם מתחת לשמונה מטר, יש

הרי רשימה של ציוד לפי גודל המקלט, נכון, היה בלבול בגדלים של המקלט,

ואני, כמו שהבנתי, כבר השלמתם את החוסר. לגבי ארבעת המקלטים

שאנחנו אמרנו שהם לא שמישים, זה בכלל מקלטים שבאחד בכלל פועל בית

כנסת, אז אני בטוח שהם לא הגיעו לשם, ואני לא זוכר עוד מה היה שם. אבל

בהחלט בדו"ח אנחנו ציינו שהיה ביקורת של פיקוד העורף.

יעל גרמן: ההמלצות מתקבלת פה אחד. וכמו שאנחנו יודעים, %50 מהם כבר יושמו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 17 ל.ש.

%50 בתהליך יישום. פתיחת מקלטים בזמן חירום.

ירון עולמי: במסגרת סיור הביקורת נמצא כי במספר מקלטים הוחלף מנעול הכניסה על

ידי משתמשי המקלט, והמפתחות אינם נמצאים בידי אחראי המקלטים

מטעם העירייה ובוודאי שלא בידי אחראי הרובע במשרדי אגף שאיפה

המופקד על פתיחת המקלט בעת חירום. נמצא כי בחלק מהמקלטים לא היו

ברשות אחראי המקלטים מפתחות למחסן הציוד, למותר לציין את חשיבות

הגישה למחסן החירום, גם בעת רגיעה, לצורכי בקרה על קיום הציוד

ותקינותו. ההמלצות זה לערוך סקר בכל המקלטים ולוודא כי בידי אחראי

המקלטים מפתחות שיאפשרו פתיחה מיידית בעת חירום, להקפיד כי בידי

אחראי המקלטים מפתחות לכל מחסני הציוד של המקלטים.

דרור עזרא: אני רוצה להבין, יש פה בעצם, לכל מקלט יש שתי מפתחות, לא?

)מדברים יחד(

דרור עזרא: יש מפתח אחד לכל המקלטים? אבל המבקר אומר שיש עוד איזשהו ארון עם

כל הציוד, שזה גם יש עוד מפתח.

ירון הררי: זה בדרך כלל מנעול יו כזה, לא?

יחיעם השמשוני: יש אנשים ששוברים את המנעול, ואנחנו שוברים אותו ומחליפים חזרה,

וגם בזמן חירום נפתח את זה עם לום, כי זה מה שיש.

דרור עזרא: בסדר, אוקי.

יעל גרמן: פה אחד.

דרור עזרא: לא, רק שנייה, יש לי הצעה, אני לא יודע אם העירייה מודעת לזה, אני ראיתי

לא מזמן בבאר שבע איזשהו מתקן שנועל את המקלט,

יעל גרמן: מרחוק?

דרור עזרא: פותח את המקלט מרחוק, ובמקום שיהיה מפתחות בשנייה אחת,

יעל גרמן: שמענו את זה, מה אמרנו אז, גם אנחנו שמענו את זה מה אמרנו?

)מדברים יחד(

דרור עזרא: אבל זה לא קשור, זה ייעל את כל העניין.

יעל גרמן: נכון לעכשיו נדחה. ההמלצות התקבלו פה אחד. מקלטים ציבוריים דו

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 18 ל.ש.

תכליתיים. כן.

ירון עולמי: קיימים מקלטים המשמשים עמותות וארגונים הפועלים מתחומי הרווחה

והתרבות והחינוך, 13 מקלטים מושכרים לאומנים שונים, מבדיקת

הביקורת עולה כי אין בידי העירייה אישור על הסבת המקלטים למקלטים

דו שימושיים, ממחלקת ... פיקוד העורף במשרד הפנים. מקלטים המושכרים

לאומנים ממצאי הביקורת מעלים כי לכל המקלטים חוזי שכירות בתוקף,

למעט מקלט אחד שלגביו לא קיים הסכם התקשרות, לגבי שלושה מקלטים

המושכרים לאומנים, אין בידי העירייה העתקי פוליסות הביטוח כנדרש

מחוזה השכירות. מקלטים בשימוש עמותות וארגונים, לא נמצאו

קריטריונים להקצאת המקלטים, הצורך בקביעת קריטריונים מקבל משנה

תוקף לנוכח העובדה שלא נגבים דמי שימוש ממוסדות אלו. השימוש

במקלטים אינו מעוגן במסגרת של חוזים בין העירייה לבין הגופים לרשותם

הועמד המקלט, בנושאים חשובים כגון משך תקופת השימוש, השימושים

המותרים במקלט, המטרה שלשמה הוקצה המקלט, דרישה לפינוי מקלט,

התחייבות לשמירת המקלט והציוד הכלול בו, לא סוכמו בכתב במסגרת

חוזית. בהיעדר מסגרת חוזית גופים אלו הפועלים במקלטים אינם מחויבים

בהצגת אישורי ביטוח לעירייה, בכך איבדה העירייה את היכולת לוודא כי

גופים מבטחים את העובדים המבקרים במקלטים במסגרת פעילותם.

במקרים בהם בוצעו שינויים במקלטים, באופן שפוגם בשמישות המקלט,

יקשה על העירייה, בהיעדר מסגרת חוזית, לנקוט בצעדים להחזרת המקלט

למצבו התקין. נמצא כי חשבונות המים והחשמל משולמים לגופים

המחזיקים ... כנדרש. אז ההמלצות הן לפעול לקבלת אישור לשימוש

במקלטים ציבוריים בעיר מהרשויות המוסמכות, דהיינו, פיקוד העורף

ומשרד הפנים. לפעול לחתימת חוזה שכירות עם כל האומנים הפועלים

במקלטים העירוניים, לדרוש את אישורי הביטוח ולוודא כי כל המקלטים

מבוטחים כנדרש בחוזה ההתקשרות, לקבוע קריטריונים להקצאת מקלטים

לשימוש עמותות או גופים אחרים, לפעול לחתימת חוזי שימוש עם הגופים

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 19 ל.ש.

והעמותות להם הושכר המקלט, במסגרת זו יעוגנו תוקפת השימוש ומטרתו

והתחייבויות הגופים להם הוקצו המקלטים. לדרוש אישורי ביטוח מגופים

אלו לוודא כי כל בעלי המקלטים מבוטחים במסגרת זו כראוי. לבחון חובת

גופים אלו בתשלומי ארנונה, גם מעמותה המקבלת פטור, ראוי שתיכלל

במערכת המידע של העירייה.

יעל גרמן: כן, טוב, מרבית ההמלצות, כמובן, מקובלות, ולהערכתי גם מיושמות, יש לנו

קריטריונים לגבי האומנים, לגבי העמותות אני לא בטוחה, ובאמת צריך

לברר ולראות, ואם אין, ללא ספק צריך. נושא הביטוח הוא נושא קריטי. יש

נושא אחד שאני חוששת שזה יהיה שאלת קיטבג, אנחנו בסופו של דבר

מעוניינים, כולנו, להקצות את המקלטים לאותן עמותות חסד, גמילות

חסדים, שפועלות בעיר, ואנחנו גם מעוניינים לתת את זה לאומנים, אני

חוששת שלפנות לפיקוד העורף, אנחנו יכולים לקבל תשובה לא, נו, ומה אז?

אז נוציא את עזר מציון, ונוציא את וזלי פפו? ולכן, אני מבקשת להוריד את

ההמלצה הזו.

ירון הררי: אני רוצה רק להעיר פה הערה שאולי משה יוכל לעדכן אותי. רויטמן אמר לי

שיש אפשרות לקבל, לייפות את כוחה של ראש העיר לחתום במקום פיקוד

העורף.

יעל גרמן: פנטסטי.

ירון הררי: זה מה שאמר לי שיש דבר כזה, הוא דיבר עם פיקוד העורף.

יעל גרמן: אז נא לעשות את זה במהירות. זה הפתרון.

יחיעם השמשוני: אני מדבר עם פיקוד העורף, בשיחות הם ממליצים בחום רב שהמקלטים

יהיו דו שימושיים, כי בנושא, זה משפר את כל רמת האחזקה שלהם, ורמת

המוכנות שלהם, ואם יש תקלה הכי קטנה, מי שנמצא שם מטפל בזה, והם

תומכים בזה בשני ידיים.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: אני רוצה, תשמע,

יעל גרמן: יחיעם, אני גם שמעתי את זה, וזה גם נכון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 20 ל.ש.

דרור עזרא: אני קראתי את זה, זה נכתב בדו"ח הביקורת העניין הזה. יש לי שאלה

אחרת, התהליכים האלה הם תהליכים של הקצאה, שבעצם העמותה

מקבלת, עושים תהליך הקצאה,

יחיעם השמשוני: לא, לא, זה לא הקצאה.

דרור עזרא: למה? אני לא יודע, אני מצפה לקבל תשובה.

יחיעם השמשוני: יש לי בשיכון דרום, הפעילות של התושבים, בסדר? אושרה בזמנו החבר'ה

שלך, נכון, היו גם כן באיזה מקלט כזה, ברב עוזיאל, זה פעילות או של

השכונה, או של,

דרור עזרא: לא, אני לא אומר שלא, אני,

יחיעם השמשוני: כשאני נותן את המקלט הם יודעים כולם שבאירוע חירום, תוך שעה הם

אינם שמה, ואם הם לא שם אז אני ...

יעל גרמן: אבל אנחנו לא עושים תהליך הקצאה ולא נעשה תהליך הקצאה. הביקורת

לא דרשה את זה.

דרור עזרא: זה דבר אחד, זה מה שאני חושב שצריך לעשות.

יעל גרמן: בואו לא נתקע לעצמנו מסמרים בראש.

דרור עזרא: מה זה מסמרים בראש? כשאת מקצה מבנה ציבור את צריכה לעשות תהליך

הקצאה.

יעל גרמן: אוקי, הלאה, כן.

דרור עזרא: לגבי האמנים, אני הבנתי שמי שהחליט שהעירייה תשכיר מקלטים לאמנים,

זה העירייה. העירייה החליטה על זה.

יעל גרמן: מה הבעיה?

דרור עזרא: בהחלט, תשמעי, יש פה משהו,

יעל גרמן: יש קריטריונים.

דרור עזרא: לא, מה זה קריטריונים? זה צריך להיות כמו מכרז, לא יכול להיות, בוודאי,

יעל גרמן: מכרז למה? ואם כל האומנים מקבלים, אז מה, איזה מכרז?

דרור עזרא: איזה אומנים? יש פה 13 אומנים, בהרצלייה יש רק 13 אומנים? באמת?

יעל גרמן: לא, כל אומן שביקש קיבל, כאשר יהיו יותר אומנים ממספר המקלטים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 21 ל.ש.

נעשה מכרז, אתה צודק, זה עוד לא קרה. חברים, לא מדובר,

דרור עזרא: לא, אני חושב,

יעל גרמן: סליחה, זה לא עלה בביקורת.

דרור עזרא: בסדר, אני אעלה את זה בשאילתא.

יעל גרמן: אני מבקשת, במקום הנקודה הראשונה, של לפעול לקבלת הרשאה לכך

שראש העיר תהיה רשאית, או מה שלא יהיה,

ירון עולמי: לא, אפשר פשוט להוריד את המשך, לפעול לקבלת אישור לשימושים

ציבוריים בעיר, וזהו.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: צריך על פי החוק לקבל אישור של משרד הפנים.

יעל גרמן: אז אנחנו כרגע אמרנו שאנחנו לא מתכוונים לבקש, ואנחנו נעשה את זה כפי

שהחוק מאפשר,

דרור עזרא: אני לא מבין, הבנתי לפיקוד העורף יש אפשרות, אבל משרד הפנים אין

אפשרות לדלג.

יחיעם השמשוני: מה זה משרד הפנים? משרד הפנים לא בסיפור הזה.

דרור עזרא: תשמעי, הוא הביא בדו"ח הוראה,

יעל גרמן: חברים יקרים,

דרור עזרא: בדו"ח הוא הביא,

יעל גרמן: דרור, הצעתי לא לפנות,

צבי וייס: יושב ראש הוועדה מקבל את תיקון ... ואז אנחנו מחליטים על הדו"ח הזה.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: מי בעד?

דרור עזרא: בעד מה שהיועצת המשפטית אמרה?

ירון עולמי: לעצור את המשפט אחרי הרשויות המוסמכות, נקודה.

יעל גרמן: כן, בדיוק, מי בעד? נגד? לא, פה אחד, יפה, אנחנו עוברים הלאה.

דרור עזרא: לא, יש לי, לגבי הסעיף הזה, לגבי שאר הסעיפים, אני,

ירון הררי: חכה, עוד לא הקריאו אותם,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 22 ל.ש.

יעל גרמן: אנחנו, לא,

דרור עזרא: לא, לגבי כל ההמלצות פה, אני מציע, אני מציע עוד המלצה נוספת,

יעל גרמן: כן,

דרור עזרא: שההשכרה של המקלטים לשימושים שהם לא לגופים ציבוריים תהיה

באמצעות מכרז.

יעל גרמן: אוקי, מי בעד הצעתו של דרור עזרא? מי נגד? מי נמנע? תודה. אנחנו עוברים

לספורטק הרצלייה.

ירון עולמי: כן. בוא, אדריאן.

יעל גרמן: אני בכל זאת רוצה לומר מילה אחת, משה, משה גם אמרתי קודם, תפקידה

של הביקורת להאיר, והיא מאירה לנו ונכנסת גם לחרכים, אבל אין ספק

שהמקלטים שלנו ידועים באחזקה באמת גבוהה, ובדרך כלל הציונים שלנו

הם טובים מאוד, טוב שיש גם מבקר שמעיר על הליקויים הקטנים שישנם.

ירון הררי: אני רוצה להגיד לכם שעשינו שתי סיורים, בסיור השני כבר היה בתוך הטנדר

שלו ציודים שהוא כבר אוטומטית אם יהיה חסר, הוא כבר ידע מה צריך, אז

הוא ימלא.

יעל גרמן: כן, אנחנו עוברים לספורטק.

ירון עולמי: כוח אדם. ספורטק הרצלייה בשטח של כ-70 דונם כולל מגרשי ספורט,

מתקנים שונים וכן משטח הסקייט פארק, על פי נתוני מחלקת הספורט

מספר המבקרים הממוצע עומד על כ-22,000 איש בחודש, כוח האדם

בספורטק כולל את מנהל הספורטק עובד נוסף בשעות אחר הצהריים עוסק

בעיקר בהשאלת ציוד ובמתן מענה לבאי הספורטק. במקרים בהם נחוצים

אנשי אבטחה, פיקוח או אחזקה נדרשים אנשי הספורטק לפנות למוקד

העירוני ולהמתין ... הגורמים הרלוונטיים. הפארק העירוני ממוקם מעבר

לכביש במרחק הליכה של דקות ספורות, לפארק העירוני מאפיינים דומים

לספורטק, בדומה לספורטק זהו מתחם בילוי וספורט הפתוח ... שעות

העומס של המבקרים דומים בשני המתחמים. ההמלצות הן, במטרה לשמר

את השירות הניתן לבאי הספורטק מחד, ואת רמתו התחזוקתית הגבוהה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 23 ל.ש.

מאידך, ולייעל את משאבי העירייה, הביקורת ממליצה להתייחס לפארק

העירוני ולמתחם הספורטק כמרחב אחד מבחינת תחזוקת האבטחה

והפיקוח באופן שהפקחים, אנשי התחזוקה, והאבטחה המוצבים בפארק

העירוני יעמדו גם לרשות הספורטק בעת הצורך.

יעל גרמן: כן, אני מבקש, אדוני, המנכ"ל, שתייחס להמלצה, כי כאן יש עניין ארגוני.

יחיעם השמשוני: יש עניין, כן, כי א', אנחנו, יש שני דברים שקשורים אלינו, בפארק יש ...

ומתקנים אחרים, ואני ... המתקן הגדול בפארק הוא מתקן שהוגדר על ידי

מכון התקנים כמתקן ... לכן המחויבות שלנו שם לגבי המתקנים היא אחרת,

יש שם פקח,

דרור עזרא: יש שם פקח כל הזמן שהמתקן הזה עובד?

יחיעם השמשוני: יש פקח בכל שעות הפעילות של הפארק.

דרור עזרא: והוא פיזית נמצא על יד המתקן הזה?

יעל גרמן: גם, לא 24 שעות.

יחיעם השמשוני: בכל הפארק. ויש שוני בין הפארק לבין הספורטק, זה לא אותו דבר, יש

צוות ניקיון פה וצוות ניקיון פה וצוות אחזקה פה וצוות אחזקה פה, זה שני

דברים שונים, זה שתי ישויות אחרות לגמרי. ולא יכול לבוא משהו על חשבון

השני, מה עוד שהפארק עצמו, להזכיר לכולם, בשנה שעברה קיבל עוד חלק,

ועכשיו,

יעל גרמן: מקבל עוד חלק.

יחיעם השמשוני: מקבל עוד חלק, בחודשים הקרובים, ואין אפשרות, זה תרבות אחרת של

בינוי ושל דברים כאלה, והמנגלים שיש בפארק לוקחים את הזמן יותר

מאשר,

יעל גרמן: למעשה אתה אומר שיהיה קשה שאנשי התחזוקה והאבטחה של הפארק

יעמדו לרשות,

יחיעם השמשוני: נכון. אני מזכיר שבספורטק, במקום הרגיש, יש מאבטח כל הזמן, יש איש

אבטחה וביטחון,

דרור עזרא: זה הסקייט פארק. כן, אבל מה הבעיה שאלה יעמדו גם לרשות אלה, עוד לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 24 ל.ש.

הבנתי. אל תתייחס לזה כמקשה אחת, זה לא אותו דבר, אז מה? אבל זה

סמוך.

יחיעם השמשוני: אני לא מכיר את החייל שיש לו שני מפקדים וכל אחד קורא לו, לא מכיר

דבר כזה, גם אתה לא מכיר, זה לא יכול לבוא משהו על חשבון משהו. ואנשי

אחזקה שמתחזקים את הפארק זה קבלנים, וגם אצלו, זה לא עובדים שלנו.

יעל גרמן: כן, בואו, חברים, יש, אני מבינה, אתה רוצה לומר, ירון?

ירון הררי: אני יכול לומר שהמקור להמלצה הזאת זה העובדה שאם יש איזושהי תקלה

או בעיה עם מבקרים, אז המנהלים של הספורטק מתקשרים למוקד,

והמוקד שולח פקח, בשעה שיכול להיות שאם הוא היה יכול לזמן במירס, או

בשיחת טלפון קטנה את הפקח משם, היה חוצה את הכביש והיה פותר את

הבעיה, והיה נותן זמן תגובה יותר מהיר, אבל אם אתה אומר שזה שני

מערכות כל כך שונות.

יעל גרמן: מיקי. מה רצית לומר?

מיקי גורנשטיין: אין לנו צורך באחזקה של אנשי הפארק, כפי שלספורטק יש את

האחזקה, רק בפיקוח, ובעיקר בסופי שבוע שיש מספר לא מבוטל של

אוכלוסייה שאנחנו צריכים תגובה מהירה של מפקח, שאם נמצא כל כך

סמוך יוכל לעבור את הכביש ולהגיע ולפתור את הבעיה שנוצרה באותה

סיטואציה זה יהיה נוח, זה הכל, שהוא יהיה זמין רק לנו, זה הכל.

דרור עזרא: איזה דוגמא של סיטואציות?

יעל גרמן: ג'ו?

דרור עזרא: איזה דוגמא של סיטואציות?

יעל גרמן: תדבר, אבל בבקשה.

דובר: הפארק מלא אנשים, הפקח מסתובב עם רכב הסיור שלו, עם הצ'קלקה חלק

ב' וחלק א' יורד לאיפה שהגרילים וכל הדברים האלה, התחילו לצאת ...

מחזיקים בפקח תורן, הוא מגיע ... אם קרה משהו, גם אני אבוא.

יעל גרמן: אוקי, אז אני מבקשת שאנחנו נמליץ בפני המנכ"ל והסמנכ"ל, לבחון את

נושא האבטחה בספורטק, בעיקר בימי שבת ובימים שבהם באמת מלא,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 25 ל.ש.

ולמצוא תשובה ומענה לבעיות שאני יודעת שקיימות, אני יודעת שהיו באמת

כמה בעיות אקוטיות שצריך היה לתת מענה מהיר, כדי, כי בסך הכל זה מה

שאנחנו רוצים, שיהיה מענה אד הוק, מהיר, מיידי, לבעיות בפיקוח, אני

מבינה שתחזוקה אין בעיות, אז תחזוקה אנחנו.

דרור עזרא: מה הדוגמא, תנו לי דוגמא,

יעל גרמן: אז ירון, ברשותך, אני מבקשת שההמלצה תהיה שהמנכ"ל והסמנכ"ל יבחנו

את בעיית האבטחה בספורטק, כדי לתת מענה מיידי לבעיות המתעוררות

מידי פעם, זו תהיה ההמלצה. עם אבטחה ופיקוח לרבות חנייה, נכון.

דרור עזרא: אני רוצה להבין, מה הבעיות שמדברים עליהם, דיברו על בעיות, תנו דוגמא.

אדריאן גרמן: הכנסת אופניים, מנגלים שאסור לעשות בספורטק, כלבים שמסתובבים

חופשיים. יום הולדת שמישהו רוצה לעשות עם מתקן מתנפח.

דרור עזרא: אתה מנהל הספורטק?

אדריאן גרמן: כן.

דרור עזרא: למה אתה לא יכול,

אדריאן גרמן: אני יכול לגשת אליו ולהגיד לו, בבקשה, אסור, הם יכולים להגיד לי בסדר.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: טוב, זה ברור, יש השגות גם, מאות דוגמאות, בלי סוף, זה עניין של סדר

ציבורי ופיקוח, זה דברים אלמנטריים, אז זו ההמלצה. אנחנו עוברים

לביטחון ואכיפה.

דרור עזרא: לא עושים הצבעה?

יעל גרמן: מי בעד ההמלצה? פה אחד.

ירון עולמי: ביטחון ואכיפה. נמצא כי לא קיים נוהל של סריקת בוקר שלפיו טרם תחילת

הפעילות בכל יום יערך במקום סיור לאיתור מפגעים או חפצים חשודים על

ידי גורם ביטחוני במטרה להפחית את הסיכון של התרחשות אירוע חריג.

מומלץ לשלב נוהל של סריקת בוקר טרם פתיחת הפעילות. בפארק העירוני

הממוקם מעבר לכביש קיימת בחודשי הקיץ נוכחות של פקח ומאבטח.

המלצתנו לשקול הכללת מתחם הספורטק, בייחוד המאבטח, ופקח שיפעל

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 26 ל.ש.

באופן שקריאות בגין הפרות סדר בתחום ... מתחם הסקייט פארק מרושת

במצלמות המגבות מחד את תחושת הביטחון של המשתמשים, ומאידך

מרתיעות מפירי סדר פוטנציאליים, אנו ממליצים לשקול הצבת מצלמות

נוספות בנקודות נוספות בספורטק להשגת מטרות אלו של הרתעה, מחד,

והגברת תחושת הביטחון מאידך לכלל באי הספורטק.

יעל גרמן: אוקי, אז לגבי ההמלצה השנייה, אנחנו הרי שינינו אותה, אז אנחנו מורידים

אותה. לגבי המלצה ראשונה ושלישית, בהחלט צריך לשקול, ואני חושבת

שיש גם איזושהי תוכנית לרשת גם את כל הספורטק במצלמות.

דרור עזרא: ואיפה המצלמות האלה של הסקייט פארק הולכות, לאיזה מוקד?

יעל גרמן: למוקד רואה של ה-24 שעות שיש לנו. אני מקבלת את הסריקה הזאת.

בפארק לא עושים סריקת בוקר?

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אוקי, אז אתה מתנגד להמלצה הזאת?

יחיעם השמשוני: אני אמרתי ... על כל פינה בעיר, על כל מקום, אין דבר כזה.

דרור עזרא: אתה אומר, אין נוהל כזה.

יחיעם השמשוני: אין דרישה כזאת, וזה לא קיים.

דרור עזרא: רושם, לא קיים נוהל של סריקת בוקר, אז אתה אומר, הוא לא קיים בכל

מקום.

יחיעם השמשוני: בכל מקום הוא לא קיים.

יעל גרמן: אוקי, ירון, אתה יורד מההמלצה?

ירון עולמי: לא, אנחנו דיברנו על זה ומצאנו בזה די הרבה היגיון.

יעל גרמן: רגע, אבל המנכ"ל לא הופיע בפניכם?

ירון עולמי: המנכ"ל היה בישיבה, למה הוא לא אמר את זה בישיבה?

ירון הררי: אולי לא הסכמנו, אני לא זוכר.

)מדברים יחד(

יחיאל: כשמגיע מנהל האתר למקום ועושה סריקה לבדוק אם יש בעיות במקום, זה

מספיק, אני מבקש להוריד את העניין של סריקת ביטחון בבוקר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 27 ל.ש.

)מדברים יחד(

אדריאן גרמן: אני ח ושב שזה יותר חשוב לעשות את הסריקות האלה בערב, שיסתובבו

סיירת ביטחון, כל מי שצריך יכול להסתובב באזור, בבוקר, לדעתי זה לא כל

כך חשוב, לא נחוץ, אבל בערב כן.

יעל גרמן: למה אתה מתכוון, אדריאן?

אדריאן גרמן: להסתובב בין המגרשים, יש הרבה גניבות של ארנקים, של פלאפונים של

ילדים. אוקי, אם זה ביטחון, אז לא. אם זה ביטחון אז לדעתי זה לא נחוץ.

יעל גרמן: לא נחוץ. אוקי. טוב, אז אנחנו נוריד.

ירון עולמי: אם אדריאן לא צריך, אז בסדר.

יעל גרמן: אוקי, אז המלצה אחת יורדת, המלצה שנייה, אמרנו שאנחנו,

ירון עולמי: משנים אותה למה שעשינו בראשון.

יעל גרמן: למעשה המלצה שלישית נשארת.

ירון עולמי: בסדר.

יעל גרמן: פה אחד? תודה.

ירון עולמי: לא נמצאה רשימת מתקנים מלאה שאמצעותה ניתן לוודא כי אכן כלל

המכשירים והמתקנים נסקרו במסגרת בדיקת הבטיחות. קיומה של רשימת

מתקנים מלאה תאפשר ביצוע מעקב ותבטיח שכלל המכשירים יעמדו

בבדיקות בטיחות בתדירות הנדרשת, ומסקירת אישורי הבטיחות

לטרמפולינה עולה כי בתקופה של חודשיים לא היה על המתקן טרמפולינה

אישור בטיחות בתוקף, בניגוד להוראות החוזה עם ... ההמלצות, במטרה

לשפר את הבקרה והמעקב אחר ביצועם של בדיקות בטיחות, בכלל

המכשירים, המתקנים במתחם, יש לגבש רשימת מצאי של כלל המכשירים

והמתקנים, ובאמצעות רשימה זו לוודא כי כלל המכשירים עוברים בדיקות

תקופתיות כנדרש ולבצע מעקב אחר תוקף בדיקת תקינות מתקן

הטרמפולינה ולוודא כי הפעלתה מגובה באישור תקינות בטיחותי.

יעל גרמן: אני חושבת שפה אחד, כן.

דרור עזרא: מי קובע את הסטנדרטים לבדיקות האלה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 28 ל.ש.

יעל גרמן: מכון התקנים.

דרור עזרא: זה גם לסלים, לשערים, לאיך שהם מחוברים לקרקע?

יחיעם השמשוני: לגבי מתקני משחק מכון התקנים, לגבי מה שאתה אומר, סלים וכאלה,

אין תקן.

דרור עזרא: אין תקן, את זה לא בודקים? איך בודקים את זה?

אדריאן גרמן: יש תקן, מה זאת אומרת? יש תקן ועושים את הבדיקות פעם בשנה.

)מדברים יחד(

מיקי גורנשטיין: זה נכון שאין ... זה לא מה שהיה בתאונה הנוראית, עדיין לא המציאו את

הסל שקיבל את האישור, עכשיו יש תקן לסלים ... יש נוהל בדיקה, אין סל

עם תו תקן .

יעל גרמן: בסדר, הוא אמר, הוא דיבר על זה. כל כמה זמן אתם עושים בדיקה?

מיקי גורנשטיין: עושים בדיקות העמסה.

דרור עזרא: לשערים גם אתם עושים?

אדריאן גרמן: כן.

דרור עזרא: לאיזה עוד מתקנים אתם עושים?

מיקי גורנשטיין: מתקני שעשועים זה תקן שקיים.

יעל גרמן: אז אנחנו מקבלים את ההמלצות, כן. אוקי. כן. חברים, אני רק רוצה ל

הזכיר לכם שיש לנו יום ארוך, אני מדברת אליך, דרור.

דרור עזרא: אני שואל כאן שאלות שצריך לשאול.

יעל גרמן: אני יש לי תחושה שתוך כדי שאתה קורא אתה ממציא שאלות, זו ההרגשה

שלי, יכול להיות שאני טועה, ואני מתנצלת מראש אם אני טועה. אני מבקשת

שתשאל רק דברים שהתכוננת מראש ולא שעכשיו עלו לך בראש.

דרור עזרא: אני אשאל מה שאני רוצה.

יעל גרמן: אני מבקשת, אתה לא חייב להיענות לי, זו בקשתי. חברים, פה אחד? הקמת

הסקייט פארק, כן.

ירון עולמי: עלות הקמת הסקייט פארק הסתכמה ב-5.8 מיליון ₪, ללא מע"מ, חריגה של

882,000 ₪, כ-%8 לעומת בסיס החוזה, ניתוח חריגה מצביע על עבודות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 29 ל.ש.

נוספות בסך של 418,000 ₪, חריגות בסך 464,000 ₪ הנובעות מתמחור חסר

של אלמנטים בכמויות הכלולות בבסיס החוזה. המלצות, כאן היה גם כן

ויכוח גם עם יונה, אבל תכף הוא יציג את זה. כדי להימנע מתמחור חסר כגון

זה, במיוחד ... הצעתנו לשקול עריכת מכרז פאושלי המבוסס על תכנון

מפורט במסגרתו מתחייב הקבלן למחיר כולל לפרויקט, באופן שהסיכון של

חריגה בכמויות מוטל על הקבלן. למסד נוהל שיקבע כי חריגות מהסכם

קבלנים מעל אחוז שיקבע יצריך הפקת מסמך שיסביר חריגות אלו, זאת

לצורך הפקת לקחים.

יעל גרמן: טוב, מכיוון שההמלצה היא, כמו שאמרתי קודם, יש המלצות חד משמעות

ויש המלצות לשקול, אני בהחלט מקבלת לשקול. אני חייבת לציין שהסקייט

פארק היה יחיד מסוגו במדינת ישראל, אחד הבודדים במדינת ישראל,

הבאנו, כמו שאתם יודעים, חברה אמריקאית שהיא זו שביצעה, ולכן הנעלם

היה יותר מן הידוע, ולכן היו הרבה מאוד דברים שהיו בלתי צפויים. לקחת

את המכרז של הסקייט פארק, זה לא כל כך מודל שיש לו דוגמאות אחרות.

דרור עזרא: בשדרות חן, בית האזרח, בכולם היו חריגות כאלה.

יעל גרמן: זה נכון, אבל הסקייט פארק, לקחת אותו כדוגמא, אבל בסדר, אין ספק

שצריך לשקול קיום מכרז פאושלי, לשקול אנחנו תמיד נשקול ובזה בסדר

גמור.

דרור עזרא: גברתי, אני חושב שיש בעיה אחרת בסיפור הזה של הסקייט פארק, קודם כל

המכרז, לדעתי, היה מכרז בעייתי בגלל שיש שמה, שנתנו שם תנאי סף שאף,

רק אחד עמד בזה, וזה מאוד בעייתי שאתה נותן מכרז שאתה יודע בוודאות

שרק אחד יכול לעבור אליו, כי יש רק סקייט פארק אחד.

יהונתן יסעור: דרור, היו ...

דרור עזרא: תן לי להגיד את מה שאני רוצה.

יהונתן יסעור: בין הניגשים היה אחד שעמד בתנאי הסף.

דרור עזרא: תן לי להגיד את מה שאני רוצה. אני זוכר טוב מאוד את הסיפור הזה, תנאי

הסף היו מאוד, מאוד בעייתיים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 30 ל.ש.

יעל גרמן: בסדר, אנחנו לא דנים בזה.

דרור עזרא: ואני חושב שהמבקר פספס פה את הדבר הבעייתי,

יעל גרמן: אוקי, בסדר, אנחנו לא חושבים,

דרור עזרא: בסיפור הזה, זה המכרז.

יעל גרמן: מי בעד ההמלצה? פה אחד?

דרור עזרא: לא. אני מתנגד.

יעל גרמן: דרור מתנגד, תודה רבה.

דרור עזרא: לא, אני,

יעל גרמן: אני רוצה לומר, חברים, בואו,

דרור עזרא: אני רואה, הסיפור הזה הוא לא עשה את העבודה כמו שצריך.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אני רוצה לסכם את נושא הספורטק, הספורטק הוא מרכז הומה, מוצלח,

פועל בצורה יעילה, אתה קראת את זה במהירות ואנשים, להערכתי, אפילו

לא שמעו איזה כוח אדם מצומצם ממונה על 22,000 בחודש, שזה רבע מיליון

איש בשנה, וזה בממוצע. עם פעילויות מגוונות, עם פרויקטים של ספורט,

ואני רוצה פשוט לשבח, את אדריאן, את מיקי, את יהודה, את כל מי שבאמת

אחראי לזה. דוחות חנייה.

ירון עולמי: אני מסכים, אגב, אדריאן. כן, נהלי עבודה נוהל עבודה בנושא תהליך אכיפת

חוק עזר עירוני אינו מפורט דיו ואינו כולל את כלל תהליכי העבודה השונים

המתבצעים במחלקת החנייה. נהלי העבודה מאפשרים לעירייה להפעיל את

סמכותה בקלות ובמהירות, מכילים את עקרונות האחידות ועקביות

בפעילות העירונית וכוללים ... בקרה ופיקוח ודיווח, ומכאן חשיבות עיגונם

בכתב. ההמלצה היא לפעול לעיגון תהליכי העבודה ונהלי מפורטים שיכללו

מנגנוני בקרה ופיקוח, הגדרות סמכויות ותחומי אחריות.

יעל גרמן: לא חושבת שיש איזשהו ויכוח על זה, פה אחד. מפקחים עירוניים.

ירון עולמי: לביקורת הוצגו תעודות הסמכה לפיקוח חתומות על ידי ראש העיר, כנדרש.

בשנים ,2010 ,2011 לא נערכו הדרכות והשתלמויות מקצועיות למפקחים

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 31 ל.ש.

העירוניים, המפקחים אינם מקבלים קובץ הוראות הכולל כלים להתמודדות

בסיטואציות שונות, כגון התנהגות בשעה שהנהג יושב ברכב, או מקרים

בהם מופעלים כלפיהם אלימות מילולית או פיזית, או התגרות מצד אזרחים.

בעוד ששיעור הדוחות המבוטלים מסך הדוחות שהופקו בשנת 2010 עומד על

כ-%7 נמצא כי שבעה מפקחים הינם בעלי שיעור ביטולי דוחות של מעל

%,10 ניתוח הנתונים העלה כי מפקחים שפיקוח חנייה אינו עיקר עיסוקם

הינם בעלי שיעור גבוה של ביטולי דוחות, דבר היכול להצביע על חוסר ...

חוקי עזר לפרטיהם, או התרשלות במילוי ובהפקת דוחות. תהליך ביטול

הדוחות כרוך בהקצאת משאבים עירוניים ומצריך את התושבים בהגשת

בקשה בכתב לביטול הדו"ח באופן שגורם טרחה ועוגמת נפש מיותרת לאותם

אלה שקיבלו את הדו"ח שלא כדין. ניתן להניח כי לא לכל התושבים שקיבלו

דוחות שלא כדין קיימת היכולת לבחון את הדו"ח... יגיש בקשה לביטול.

נמצא כי לא נהוג לנייד את המפקחים בין הרובעים השונים, ולמעשה לכל

מפקח יש אזור פעילות קבוע שבדרך כלל אינו משתנה, למעט העברות

הנובעותמ צורכי המערכת. במסגרת הביקורת נדגמו ימי עבודה של מפקחי

חנייה, בהם לא ניתנו דוחות חנייה ממפקחים אלו, למרות עידוד העירייה

שלא לקבוע מכסות מפקחי חנייה, יש לשקול ... בקרה על עבודת המפקחים.

המלצות, לערוך תוכנית הדרכה רב שנתית במטרה לשמור על רמת הידע

הנדרש של הפקחים, לגבש קוד התנהגות להתמודדות הפקחים עם איומים

מצד התושבים מקבלי הקנסות, ולבחון באופן שוטף את שיעור הדוחות

המבוטלים של מפקחים ולנתח מקרים בהם קיים שיעור דוחות מבוטלים

גבוה. להעביר הדרכות לפקחים בעלי שיעור דוחות מבוטלים גבוה בהוראות

החוק באופן הפקת הדוחות במטרה לצמצם תופעה זו, למסד בנוהל את

החובה בניוד המפקחים מידי תקופה שתקבע כחלק ממגנוני הבקרה על

עבודת הפקחים, ולנהל מעקב שוטף אחר תפוקות המפקחים בנושא דוחות

החנייה.

יעל גרמן: אני מבקשת על זה תגובה, מנהל האגף נמצא כאן? את התגובה להמלצות,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 32 ל.ש.

האם זה מקובל עליך?

משה ביטון: כן, אנחנו,

יעל גרמן: לרבות הניוד. שזה אולי ההמלצה הבולטת ביותר.

משה ביטון: את מרבית ההמלצות האלה כבר יישמנו תוך כדי תנועה במהלך השנה, עוד

לפני שיצא דו"ח הביקורת, ניוד פקחים היה בפועל, בין הרובעים. הדרכה של

עורך דין אייל רייך עם הפקחים, גם מיפינו וראינו פקחים שיש להם אחוז של

דוחות מבוטלים, נשלחו לאייל ואייל נתן להם הדרכה. כל שלושה חודשים

אני אוסף אותם בבית הראשונים, אנחנו עוברים על הנושא של הקוד האתי,

ההתנהגות, את זה אני עושה במקביל עם אייל.

ירון הררי: יש קוד אתי?

משה ביטון: קוד אתי מודפס, מסודר, של התנהגות, איך הפקח מתנהג מול התושב, איך

הוא מגיב, מתי הוא מגיב. אם בן אדם שאפילו אם אדם יושב ברכב, איך

לפנות אליו, אנחנו עובדים על הכל, אייל גם נותן להם את ההדרכה

המשפטית, במיוחד לאלה שיש להם אחוז גבוה של דוחות מבוטלים. אני

חושב שתוך כדי תנועה את רוב הדברים האלה כבר יישמנו וכתבתי את זה.

יעל גרמן: זה נשאר פה.

ירון עולמי: אני רוצה עוד להשלים, אני רוצה להדגיש, כי זה גם היה כתוב במסקנות וגם

בהמלצות, שאנחנו כותבים לנהל מעקב שוטף אחר תפוקות המפקחים בנושא

דוחות חנייה, וגם התווכחנו על זה בתוך הוועדה, אנחנו בכוונה לא כתבנו,

ואנחנו גם לא ממליצים שיהיה מכסות, הכוונה היא באמת לדאוג שמפקחים

עובדים, שעובדים כמו שצריך, בלי להגיד, אתה חייב 50 ביום, אתה חייב 30

ביום, אתה לא עשית כלום.

יעל גרמן: אני חושבת שזה ברור.

ירון עולמי: לא, אני רוצה שיהיה ברור,

יעל גרמן: היו כמה פעמים שאילתות בנדון, אין מכסות, לא היו מכסות ולא יהיו

מכסות, אבל מעקב זה מעקב, וזה צריך.

דרור עזרא: איך תתנהל הבקרה, אז מה שרציתי לשאול, איך תתנהל הבקרה הזאת על

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 33 ל.ש.

הדברים האלה? ילכו, מישהו?

יעל גרמן: אם אתה קראת, אז חלק מהמעקב זה לבוא ולראות כמה מן הדוחות שניתנו,

דרור עזרא: לא, זה מעקב במשרד, הם פה רוצים משהו אחר, מעקב אחרי העבודה

בשטח.

ירון הררי: אני אגיד לך, בוא אני אגיד לך בצורה פשוטה, אם פקח יוצא בשמונה בבוקר

לעבודה וחוזר בשלוש וחצי, ולא עשה אף דו"ח, אז יש פה בעיה. לדעתי. גם

בלי מכסות וגם בלי שום דבר.

יעל גרמן: נכון, ואני יודעת שנעשה מעקב כזה היום, וגם נקראים פקחים לדיווח

ולשיחה. אנחנו מקבלים פה אחד, וגם יישר כוח לאגף שבאמת כבר מבצע את

ההמלצות עוד לפני שהם ניתנו.

ירון עולמי: רגע, דיברת על נושא הניוד, הניוד זה גם משהו שהתבצע?

יעל גרמן: כן, זה מה שהוא אמר כרגע, וזה מה שעניין אותי.

משה ביטון: כן, לפחות 11 פקחים עברו בין הרובעים, ובמהלך ינואר,

ירון עולמי: כי ברור למה זה חשוב?

יעל גרמן: כן, תקיפת מפקחים.

ירון עולמי: כן, זה היה ממש מזעזע, הפרק הזה. אין בידי האגף רישום של התקיפות

שבוצעו, ואין תיעוד של התלונות שהוגשו למשטרה באופן שאינו מאפשר

הערכת מימדי התופעה, באגף לא נשמרים העתקי תלונות שמוגשים

למשטרה, ובוודאי שלא העתקי תשובה של המשטרה, באופן שאין יכולת

לערער על החלטה שלא להגיש תביעה, או שלא לחקור את מקרה התקיפה.

ההמלצות שלנו הן לגבש נוהל שיסדיר את נושא התלונות המוגשות במשטרה

בגין תקיפת עובד עירייה בעת ניהול תפקידו, לנהל מאגר נתונים אודות

תקיפת המפקחים, תיעוד הליכי התקיפה, טופס התלונה ומעקב אחרי

סטאטוס התלונה. לגבש מדיניות שעיקרה הגשת ערר על החלטות המשטרה

שלא לחקור, או שלא להעמיד לדין במקרה של תקיפת מפקחים, במקרים

בהם התקבל פסק דין פלילי כנגד התוקף, לשקול מדיניות של הגשת תביעת

נזיקין אזרחית על ידי העירייה בשם המפקח הנתקף במטרה להרתיע

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 34 ל.ש.

תוקפים פוטנציאליים. זה אולי מאוד חשוב, שאפשר לעשות את זה בקלות,

לפעול יחד עם מחלקת הדוברות ליצירת הד תקשורתי לתופעה זו של תקיפת

מפקחים, ולהליכים שהעירייה נוקטת במטרה לבאר תופעה זו.

יעל גרמן: כן. אדוני, מנהל האגף.

משה ביטון: בנושא הזה, באמת טוב שיש ביקורת, כי במהלך, שהוצגו לנו השאילתות

לתת עליהן תשובות, הנושא הזה באמת הדאיג אותי, כי היו לי שני מקרים

השנה שאני, לפחות, בתקופה שלי, של שני פקחיות, אחת הותקפה מילולית

ואחת כמעט פיזית, רכב כמעט עלה לה על הרגל, וקיבלנו את התשובות

מהמשטרה שאין עילה להגשת כתב אישום, והשני היה אין עניין לציבור. בכל

מקרה, יונה, העוזרת האישית שלי, יהיה לה תיק מיוחד של מקרים כאלה,

הלוואי ולא יקרו, אבל אם יקרה, שזה יהיה מרוכז אצלה. הפנייה והגשת

התלונה, קבלת התשובה מהמשטרה, ואם יש צורך להגיש ערר, ואם יש צורך

להיעזר במחלקה המשפטית שלנו, אז כן, וללוות את התלונה עד הסוף,

כמובן, לעשות הכל שאם מישהו עשה, ועשה משהו, ופגע באחד הפקחים שלי,

שישלם את הדין על זה. זה דבר חשוב, וגם לתעד את זה ולהעלות את זה

בתקשורת, חשוב שכולם ידעו.

יעל גרמן: יפה מאוד, כן.

דרור עזרא: אני רוצה להבין איך יש טיפול במקרה הפוך, שהפקח מתנהג בצורה לא

נאותה, בוא לא נגיד, אני מכיר,

יעל גרמן: המשטרה מטפלת בנושא.

דרור עזרא: שהוגשו תלונות במשטרה, אבל אני לא מדבר על תקיפות, אני מדבר על דיבור

גס, או,

יעל גרמן: המשטרה מטפלת בנושא הזה,

דרור עזרא: לא קשור למשטרה,

יעל גרמן: אבל תראה, דרור, אנחנו לא יכולים עכשיו להעלות כל מה שיש לך במוחך,

אתה שאלת, זה לא לעניין ,

דרור עזרא: למה לא לעניין?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 35 ל.ש.

יעל גרמן: התשובה היא, המשטרה מטפלת, אנחנו עוברים הלאה.

דרור עזרא: למה לא לעניין? אני לא מבין.

יעל גרמן: פה אחד המלצות, ושוב, יישר כוח. אנחנו בקליטת הודעות תשלום הקנס

במערכת.

ירון עולמי: במסגרת הביקורת התגלה שיעור גבוה של דוחות שאינם בסדר מספרי רץ,

דהיינו, קיימות קפיצות של מספרי דוחות שניתנו על ידי אותו מפקח באותה

משמרת. מסקירת הביקורת נמצא כי %93 מסך הדוחות נקלטו למערכת תוך

15 ימים מתאריך העבירה, ו-%7 מסך הדוחות לא נקלטו באופן מיידי

במערכת המידע לאחר יותר מ-15 יום, כאחוז אחד מהדוחות הגיעו למערכת

באיחור של יותר משלושה חודשים, החשיבות של קליטה מיידית של דוחות

החנייה במערכת המידע נובעת מהחשש מאובדן מידע, וכן בפגיעה בתהליכי

טיפול המוגבלים בלוחות זמנים. ההמלצה זה לבצע רישום ממוחשב של

הפנקסים הניתנים לכל מפקח בתחילת המשמרת וכמות הדוחות שניתנו

מתוך הפנקס בסוף המשמרת, זאת במטרה לוודא שלמות הנתונים הנקלטים

במערכת, לבצע,

יעל גרמן: אתם מתכוונים למסופונים, נכון, ירון?

משה ביטון: אנחנו כבר עושים את זה, דרך אגב.

יעל גרמן: כן.

ירון עולמי: לבצע בדיקות מדגמיות במערכת המידע, שתכליתן לוודא כי קיים רצף

בהליך הטענת הדוחות למערכת, לקבוע בנוהל כללים לגבי ... פנקסים

למפקחים וקליטתם במערכת באופן שיבטיח את שלמות הנתונים, ולקבוע

נהלים שיבטיחו קליטה מיידית של הדוחות למערכת המידע באופן שיצמצם

את פער הזמנים שבין ביצוע העבירה לקליטה במערכת.

יעל גרמן: אני מבינה שזה גם יושם.

משה ביטון: מיושם הלכה למעשה, הפנקסים נרשמים, מנהלי הרובעים לוקחים את זה

מלימור, הם מעבירים את זה לפקחים, מחתימים את הפקחים. כל פקח

יודעים בדיוק מה מספר הפנקס שהוא קיבל. כי לפעמים, איפה הייתה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 36 ל.ש.

הבעיה, פקח רושם דו"ח והוא טעה ,אז הוא רושם מבוטל, את הדו"ח הזה

צריך להעביר לעורך דין רייך לבטל אותו כדי לרשום את הבא בתור, כי

אחרת חסר לנו דו"ח, אז הנושא הזה מטופל, עובר הליך של החתמת

הפקחים על הפנקסים, יש את זה בתיקייה מסודרת.

יעל גרמן: יפה מאוד. זו ביקורת שיושמה. כן, ביטולי דוחות זה יותר נוגע לתובע

העירוני, לא? אדוני המבקר, ביטולי דוחות, זה התובע.

ירון עולמי: אבל יש פה גם,

יעל גרמן: התובע נמצא פה, כן, בבקשה.

ירון עולמי: אגב, על זה קיבלנו פה אחד את ההמלצות האלה, כן .

יעל גרמן: קיבלנו בהחלט פה אחד, הם כבר מיושמות.

ירון עולמי: כן. בשנת 2010 הוגשו 8,577 בקשות לביטול דוחות חנייה, בפועל בוטלו 3,695

דוחות המהווים כ-%43 מסך הבקשות לביטול, כ-%46 מהדוחות שבוטלו

הינם מהנימוק שלא נעברה עבירה. לא הוגדרו על ידי העירייה,

יעל גרמן: רק רגע. אני חושבת שחוץ ממני אף אחד לא מקשיב, אז יש לי בקשה, נכון

שאנחנו מקבלים את זה פה אחד, אבל יש כאן הערת זרקור על נושאים

שבניהול השוטף של העירייה, חשוב שכל חברי המועצה יקשיבו וישימו לב,

בבקשה, ירון.

ירון עולמי: לא הוגדרו על ידי העירייה טווחי זמן לצורך תיקון ... בנושא ערעור על דוחות

חנייה, לא ניתן לקבל ממערכת המידע נתונים ממוכנים אודות משך הזמן

הממוצע לטיפול בבקשה לביטול הדו"ח, או משך הזמן שבין קבלת מכתב

הבקשה לביטול למועד עדכונה במערכת, וכך איבדה העירייה את היכולת

לבחון באופן סטטיסטי את משך הטיפול במכתבי הביטול לצורך אכיפת

מדיניות העירייה בנושא זה. ממדגם שערכה הביקורת עולה כי משך הזמן

הממוצע למענה לבקשות לביטול קנס עומד ממדגם זה על 54 ימים, קיימים

מקרים בהם ניתנה תשובה בפרק זמן של ימים בודדים, שלושה ושבעה ימים

לעומת מקרים בהם ניתנה תשובה בין 80 ל-100 ימים, באופן שמצביע על

הקצאת משאבים לא יעילה. בחמש מתוך 20 הפניות שנדגמו, %23 לא נמצאו

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 37 ל.ש.

מכתבי הערעור המקוריים שעל בסיסם התקבלה החלטת התובע. ההמלצות,

להתוות נוהל עבודה המגדיר את משך הטיפול של המחלקה בפניות תושבים

לביטול קנסות חנייה, המחלקה תבצע מעקב יזום אחר פניות שהועברו לידה

למחלקה המשפטית ותתריע בפני הגורמים הרלוונטיים על מקרים החורגים

מטווח הזמן שהוגדר בנוהל, מעקב אחר מילוי מדיניות העירייה יתבצע

באופן ממוכן, זאת על ידי אפיון הדוחות בגינם הוגשה הבקשה לביטול

והפקת דוחות בקרה על מערכת המידע מידי תקופה במטרה לצמצם את

זמני הטיפול ולמען הסדר הטוב, הטיפול בבקשות לביטול יבוצע על פי סדר

קבלת הבקשות. להקפיד על שמירת ... באופן שיעמוד לצורך העירייה בעת

הצורך וכן לצורכי בקרה.

יעל גרמן: אייל, איפה אייל?

דרור עזרא: אני לא מבין משהו,

יעל גרמן: אז קודם כל, אייל, האם יש לך הערות להמלצות, מקבל אותן? משה? הערות

להמלצות, מקבל אותן?

משה ביטון: כן, מקבל אותם.

יעל גרמן: בהחלט, חברים, פה אחד.

דרור עזרא: לא, יש לי שאלה.

יעל גרמן: לא. בבקשה, דרור.

דרור עזרא: אני רוצה להבין איך, את השורה האחרונה בפסקה הזאת, לא נמצאו מכתבי

ערעור המקוריים, יש %25 בעצם שבוטלו דוחות בלי שהוגש ערעור, זה מה

שאומר המבקר.

ירון עולמי: לא, שלא נמצא המסמך, לא שלא הוגש ערעור.

דרור עזרא: אז על סמך מה בוטלו הדוחות? כדי לבטל דו"ח צריך ערעור.

ירון הררי: אז ההשערה שלי זה שהוגש ערעור והערעור לא נמצא בתיק.

יעל גרמן: המכתב לא תויק, או נעלם, מדובר על חמישה, כן. חמישה מקרים.

דרור עזרא: לא, %.25

ירון עולמי: בסדר, מהמדגם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 38 ל.ש.

יעל גרמן: כי זה מתוך ,20 אז %23 מתוך 20 זה חמישה, מדובר על חמישה מקרים.

דרור עזרא: המלצה שלי, אני לא יודע למה ירון לא העלה אותה, זה שצריך שיהיה באתר

האינטרנט של העירייה איזה שהן הנחיות להגשת ערעור על דו"ח פיקוח, כי

אין את זה היום, לא פעם פנו אלי אנשים לגבי הדוחות בחוף, אמרתי להם

תלכו לתובע, והם הלכו לתובע ובעצם היו צריכים להגיש באגף שאיפה את

הערעור, כי אין שום הנחיה איזה פקס, למי הולך הערעור הזה, לדעתי צריך

להוסיף עוד המלצה.

ירון עולמי: אני יכול לענות, בדו"ח עצמו כתוב את שתי האפשרויות, או ללכת לבית

משפט, או להגיש ערעור, אפילו כתוב יפה בנימוס שמי שמגיש ערעור בינתיים

לא צובר ...

דרור עזרא: בסדר, אנשים לא רואים את זה, זה אותיות קטנות, גם באתר אינטרנט כדאי

שיהיה הסברים על זה.

יעל גרמן: טוב, הבנו. בסדר, קיבלנו. אני חושבת שכל אדם בר דעת שקורא יכול לקרוא

ויכול לראות, אבל אין בעיה, גם נוסיף את זה באתר האינטרנט.

ירון הררי: רשום על כל דו"ח מאחורה.

דרור עזרא: אני יודע שרשום, לא אמרתי שלא רשום, למרות שרשום, אנשים פנו אלי, מה

אני אגיד לך, הם לא היו פונים אלי אם הם היו קוראים.

יעל גרמן: אוקי, במחלקת פיקוח הדוברות תוסיף הסבר כיצד מגישים ערעור על דו"ח,

וזה יהיה באתר העירייה, אין בעיה.

דרור עזרא: אין בעיה.

יעל גרמן: חברים, פה אחד? תודה, אנחנו עוברים להרשאות לביטול דוחות.

ירון עולמי: מניתוח הביקורת עולה כי כ-%10 מהדוחות בוטלו במערכת המידע על ידי

אנשי מחלקת החנייה ולא על ידי אנשי התובע העירוני. לא ניתן להפיק

ממערכת המידע רשימת משתמשים להם הרשאה לביטול דוחות חנייה,

האפשרות היחידה הינה לבחון את ההרשאות של כל משתמש, דבר שאינו

מעשי בהתחשב במספר שמות המשתמשים בארגון. במצב הדברים האמור,

אין וודאות כי לא קיימים משתמשים נוספים בעלי הרשאה לביטול דוחות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 39 ל.ש.

מלבד התובע העירוני. ההמלצות זה להקפיד כי ביטולי הדוחות במערכת

יבוצעו רק על ידי אנשי המחלקה המשפטית, ולהסיר הרשאה של אנשי

מחלקת החנייה לביטול דוחות. לפעול לאפיון דו"ח שיפלח את שמות

המשתמשים על פי הרשאות באופן שיאפשר חסימת הרשאה לביטול דוחות

לגורמים לא מורשים, לשקול הפעלת משרד חקירות,

ירון הררי: זה, ההמלצה הזאת מדברת על ההתיישנות דוחות חנייה, אם אתה רוצה, אני

רק אגיד מילה אחת לגביה.

יעל גרמן: בבקשה.

ירון הררי: אנחנו ראינו שחלק גדול מההתיישנות נובע מזה שפרטי הרכב לא אותרו

במאגר משרד הרישוי, ואנחנו המלצנו פה לשקול הפעלת משרד חקירות

במסגרת משרד עורכי הדין, לאתר את אותם אנשים.

יעל גרמן: אני רוצה רק לומר שאני הוצאתי הנחייה ברורה לאגף הפיקוח, לאגף שאיפה,

שבה הבהרתי, ניסחתי את זה יחד עם אייל, שהיחיד שמוסמך לבטל דוחות

הוא אך ורק התובע העירוני. ואני הוצאתי את ההנחיה הזאת כבר לפני שנה,

או לפני, לא יודעת מה, שמונה חודשים. יש הרשאות במחשוב, ירון?

ירון עולמי: אנחנו מצאנו ש-%10 מהדוחות בוטלו על ידי אנשי מחלקת החנייה, ומה

שאמרו לנו שם,

יעל גרמן: אז זה כנראה מחוסר ידיעה. איתן, אתה רוצה לומר משהו?

איתן כהן: כן, אני רוצה לומר משהו, מי שמבטל את הדוחות זה אך ורק התובע העירוני.

יעל גרמן: תודה, יפה מאוד.

איתן כהן: מי שמבטל את זה במחשב עצמו אחרי שהתובע העירוני שולח את המכתב

ללימור למשל, הוא כותב לה, לבטל את הדו"ח הזה והיא מבטלת את הדו"ח,

אבל היא לא מבטלת ...

ירון הררי: אבל אם יש לה הרשאה לבטל, אז היא יכולה גם לבטל שלא באמצעות,

יעל גרמן: יבוטלו ההרשאות, לאקונה. אנחנו נבטל, אנחנו נדאג לכך שיבוטלו כל

ההרשאות.

ירון הררי: בעצם ברגע שהתובע יקבל החלטה, אז מי פיזית במחשב יבטל?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 40 ל.ש.

ירון עולמי: העובדים של התובע העירוני.

יעל גרמן: אמיר נמצא פה? אמיר, איך אנחנו מבטלים את ההרשאה?

אמיר זיו: אין שום בעיה לבטל הרשאה, רק שיגידו לנו מי כן ומי לא ונסגור אותה.

יעל גרמן: תודה רבה, אוקי. אז מי שיבטל זה ...

אמיר זיו: זה אומר שרק אייל יוכל לעשות את זה.

ירון הררי: לא, אתה יכול לתת לאייל ולעוד שתי עורכות דין שנמצאות אצלו.

יעל גרמן: בסדר גמור, חברים, ההמלצות מתקבלות פה אחד?

דרור עזרא: אני רוצה להבין את הקטע הזה, בעצם חייב להיות החלטה בכתב של התובע,

ורק על פי ההחלטה הזאת מבטלים את זה במחשב. ואם מישהו, יש מקרה

שבוטל רק במחשב בלי החלטה, אני לא מבין מה קורה במצב כזה.

יעל גרמן: אז אין, לא יכול להיות.

דרור עזרא: לא יכול להיות מצב כזה?

יעל גרמן: לא יכול להיות, אין ביטול ללא החלטת תובע עירוני, ורק החלטת תובע

עירוני היא זו שמבטלת, או לא, את הדו"ח. פה אחד. החזרים בגין תשלום,

איתן כהן: ההרשאה של הדוחות חנייה כבר בוטלו לכולם, חוץ ... שעדיין מתעסקים

בזה.

יעל גרמן: אוקי. החזרים בגין תשלומי יתר.

ירון עולמי: תשלום כפול של דוחות חנייה נגרם בדרך כלל כאשר משולמת ההודעה

המוצמדת על החלון, וגם הודעה שנשלחה בדואר במקרה בו שולם הדו"ח

ונשלחה במקביל בקשה לביטולו שהתקבלה על ידי התובע העירוני. ממסד

הנתונים של מערכת המידע לא ניתן לגזור את הודעות הקנס ששולמו ביתר,

באופן שאינו מאפשר החזר יזום של הסכומים ששולמו ביתר. במצב הקיים

המחלקה מטפלת בהחזר רק במקרים בהם קיימת פנייה של התושב,

ובמקרה בו שלח התושב את הקבלות המקוריות המעידות על תשלום. לא

ניתן לאמוד את היקף התופעה של פניות בגין תשלומים כפולים של דוחות

חנייה, מאחר והקוד באמצעותו מאפיינים דוחות אלו במערכת המידע אינו

קוד חד ערכי. גם ברשות המחלקה לא קיים מידע זמין לגבי היקף הפניות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 41 ל.ש.

ליחידות לתשלומים. העירייה לא הגדירה לוחות זמנים לטיפול בהחזר

תשלומי קנסות חנייה ביתר, מדגם הביקורת העלה כי משך הזמן לטיפול

בבקשת החזר בגין תשלום ביתר עומד בממוצע על 25 יום. המלצות הן לפעול

באופן יזום לאיתור תשלומי דוחות חנייה ביתר, ולפעול להשבת תשלומים

אלו לתושבים. איתור התשלומים ביתר ייעשה באמצעות אפיון מערכת

המידע באופן שתאפשר הפקת דוחות שיכללו את פרטי הדוחות ששולמו

ביתר, לקבוע טווח זמן לטיפול בבקשות להחזר ולאפיין קוד במערכת

שיאפשר מעקב אחר חריגות מטווח הזמן שנקבע.

יעל גרמן: משה ואיתן, האם יש אפשרות שאנחנו ניזום ,ואנחנו נדע באמת, לא נחכה

שבן אדם יבוא ויאמר הוא שילם פעמיים, אנחנו ניזום ונראה אם אנשים

שילמו פעמיים, אם יש אפשרות טכנית כזו בכלל. אין כרגע. אוקי, אז אני

מבקשת את ההמלצה,

דרור עזרא: אבל עכשיו יש מערכת חדשה, לא?

יעל גרמן: אני מבקשת, ירון, אני מבקשת לבחון, לא לפעול, לבחון אפשרות לייזום

איתור תשלומי דוחות ביתר, מפני שאני לא בטוחה שניתן לעשות את זה,

ואני לא רוצה שאנחנו נקבל המלצה שלאחר מכן לא ניישם אותה. לבחון

אפשרות, מקובל?

ירון עולמי: כן, רק זה באמת חשוב, תחשבי, זה תושבים שסתם משלמים.

יעל גרמן: כן, אבל אתה יודע, גם במערכת הגבייה שלנו, בזמנו, אנחנו ביקשנו לראות

תשלומים ודיברנו על תשלומים,

דובר: לדעתי זה אפשרי, מבחינת מחשוב זה אפשרי.

יעל גרמן: אז צריך גם שההמלצות תהיינה ברות יישום, אז לפני שאנחנו נותנים המלצה

שהיא לא ברת יישום, אני מבקשת שאנחנו נבחון את זה. במקום לפעול,

לבחון.

ירון עולמי: אוקי.

יעל גרמן: אוקי? פה אחד ההמלצות? תודה. טיפול בחייבים באמצעות משרד עורכי דין.

היום זה משרדי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 42 ל.ש.

ירון עולמי: כן, ביולי 2009 נבחר שנית משרד עורך דין סנדרוביץ באמצעות הליך קבלת

הצעות מחיר שכלל פנייה של העירייה לשלושה משרדי עורכי דין בלבד.

במסגרת הביקורת נבחן יישום הוראת הסכם ההתקשרות עם משרד עורכי

דין סנדרוביץ, נמצא כי חברת הגבייה לא מעבירה דוחות תקופתיים הכוללים

פירוט של כל החייבים שהופסקו פעולות הגבייה כלפיהם. ניסוח החוזה

הכולל תשלום של חלק משכר הטרחה תוך 60 יום אינו ברור, מה הוא שיעור

החלק האמור להשתלם תוך 60 יום, ובאיזה מועד ישתלם החלק האחר.

ממצאי הביקורת מעלים כי העירייה משלמת את מלוא החשבונות המוגשים

לה במדגם הביקורת התשלום המוצע היה לאחר כ-32 ימים ולא לאחר 60

יום כפי שמאפשר חוזה ההתקשרות. מממצאי הביקורת עולה כי מרכיבי

ההוצאה המושתים על החייבים תואמים את מרכיבי ההוצאות שהוגדו

בחוזה, יחד עם זאת, לא נערכת בדיקה אם הוצאות אלו שהושתו כאמור על

החייבים, אכן הוצאו בפועל על ידי חברת הגבייה. מממצאי הביקורת עולה

כי לא נערכת בדיקה המבטיחה כי הוצאות העיקול הינם בגין חייבים

ששילמו את חובם וכי %50 מהחוב שנגבה כתוצאה מהעיקול גבוה מ-250 ₪

הן מיוחסות להוצאות העיקול בהתאם לחוזה ההתקשרות. ממצאי הביקורת

העלו כי תשלום לחברת הגבייה הינו בהתאם לחוזה ההתקשרות. ההמלצות

הן, במקרים מעין אלו, בהם הוחלט שלא לקיים מכרז, הומלץ לבקש הצעות

מחיר ממספר רב של ספקי שירות, מהלך שיתרום לתקינות ההליך, לדרוש

מחברת הגבייה דוחות ניהוליים תקופתיים שיכללו פרטים אודות החייבים

שהליכי הגבייה כנגדם הופסקו והסיבות לכך הם לצורכי בקרה. לבחון

בהתאם לצורכי התזרים של העירייה תשלום החשבונות אחרי 60 יום כפי

שמעוגן בהסכם. לשקול בחינה מדגמית באמצעות דרישות אסמכתאות,

במטרה לוודא כי עלויות הגבייה שהושתו על החייבים אכן הוצאו בפועל על

ידי חברת הגבייה, לבצע בדיקות מדגמיות הכוללות בדיקות חשבוניות אל

מול החייבים שדווחו על ידי חברת הגבייה ככאלה שעברו עיקול ברישום, או

בהוצאה. ולקבל מחברת הגבייה דוחות חודשיים הכוללים את כל החייבים

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 43 ל.ש.

שעברו עיקול ברישום ... ואת גובה החוב שלהם כלפי העירייה.

יעל גרמן: כן, אדוני הגזבר.

גולן זריהן: בעיקרון, כל הדברים האלה נעשים, אבל הם לא נעשים באופן תקופתי, אלא

אחת לתקופה אנחנו הולכים למשרד רואה חשבון שמתמחה בבדיקה של

משרדי עורכי דין כאלה, הוא עושה בדיקת עומק, הסיבה לכך, מכיוון

שמדובר פה באלפי דוחות לתקופה, זה לא משהו שאפשר לבדוק באופן

תקופתי, אבל ... בדיקת פתע של אותו עורך דין, במקרה זה, המשרד שמטפל

בגבייה הזו, והוא עושה לו בדיקת עומק, הוא כמובן מוציא את כל הדוחות

האלה ובודק ממש חשבוניות ותשלומים שהוא שילם עבור עיקול, ותשלומים

שהוא גבה, והוא בודק התאמה. היה לנו כבר בדיקה כזאת עם דו"ח מפורט,

לשמחתנו מצאנו שם מעט מאוד בעיות. ותיקנו אותם.

ירון עולמי: מה ההתייחסות שלך, אבל, להערת המבקר שאתה בעצם משלם כמעט חצי

מהזמן לפני, לא עדיף לך לשמור את הכסף?

גולן זריהן: לא, אני אף פעם לא שמח לשלם לפני, כמו שאתה מכיר אותי.

ירון עולמי: לכן אני מתפלא, ואתה גם לא הגבת על זה.

גולן זריהן: אבל יש פה, למעשה, שני סוגים של הוצאות, יש הוצאה עבור השירות, ויש

החזר הוצאות לעורך הדין עבור העלויות שהוא משלם בעבורנו, עיקולים,

משלוח הודעות וכולי. החזר ההוצאות אנחנו משתדלים לשלם אותם כמה

שיותר מהר, כיוון שזה כסף שהוא מוציא ואנחנו לא רוצים, לפחות ההסכמה

בינינו היא שאין סיבה שהוא יממן אותנו. והתשלום שלו, הוא שוטף ,60 כך

שיוצא ממוצע שהוא פחות משוטף .60

יעל גרמן: אתה מקבל את ההמלצות?

גולן זריהן: בהחלט, רק אני אומר עוד פעם, במקום באופן תקופתי, אנחנו עושים את

הבדיקה הזאת אחת לתקופה על ידי ביקורת חקירתית יזומה.

יעל גרמן: תקופתית זה אחת לתקופה, זה אותה מילה. אוקי.

דרור עזרא: אני רוצה להבין, מי הגוף העירוני שאחראי על משרדי עורכי הדין האלה?

יעל גרמן: הגזברות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 44 ל.ש.

דרור עזרא: למה לא היועצת המשפטית?

גולן זריהן: מבחינת ההתנהלות הכספית זה החשבות.

יעל גרמן: אוקי.

גולן זריהן: כל העניינים האחרים,

יעל גרמן: אתם הייתם ...

גולן זריהן: כן, מה שאני רוצה לומר, יש כמה ממשקי עבודה, למשל, כן ביטול קנס, לא

ביטול קנס.

יעל גרמן: כן, יש גם את נציבת פניות הציבור, תלונות הציבור.

דרור עזרא: מי לוקח אותו לעבודה, מי מחליט, 'אני לוקח את המשרד הזה'.

יעל גרמן: מי חתם איתו על ההסכם?

דרור עזרא: לא, ברור מי חתם איתו על הסכם, מי שחתם איתו על הסכם זה העירייה, זה

לא משנה. למי הוא חייב דין וחשבון, לאיזה גורם בעירייה הוא חייב דין

וחשבון? או ליועצת המשפטית, לא יודע, לא בורר לי מפה.

יעל גרמן: מי שבודק, כרגע שמעת, שהאגף הכספי הוא זה שבודק.

דרור עזרא: הדוחות התקופתיים האלו, למי הולכים?

יעל גרמן: ביריה, את הדוחות התקופתיים למי הוא מגיש, לך?

ביריה: לא, לאסולין, אני חושבת.

יעל גרמן: אסולין.

גולן זריהן: בגדול, השאלה היא, ברמה ההתקשרותית חוזית, החשבות ואנחנו מטפלים

בזה, בהיבט של כן ביטול דו"ח, לא ביטול דו"ח,

יעל גרמן: זה לא, הדיווח שלו, למי הוא?

גולן זריהן: מעביר את זה לאגף הכספי.

יעל גרמן: אוקי, לאגף הכספי. חברים, המלצות פה אחד? תודה רבה. אנחנו עוברים

לתרבות הדיור.

דרור עזרא: אני נמנע פה. אני נמנע פה.

יעל גרמן: נמנע, אוקי.

ירון עולמי: האגודה לתרבות הדיור.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 45 ל.ש.

יעל גרמן: מי שממונה זה יונתן מעל כבל, ומי שממונה מעליו ישירות זה משה, אז ככה

שבוא משה לידינו, כן. האגודה לתרבות הדיור, ירון.

ירון עולמי: מספר חברי האגודה, רק לציין, פיני היה, כמובן, בישיבה של וועדת

הביקורת. איציק, סליחה, אמרתי פיני בכלל.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: מסקירת הביקורת עולה כי קיימת ירידה מתמשכת במספרי הבתים

המשותפים החברים באגודה, ירידה של כ-%20 לשנת 2011 לעומת שנת

.2007 מערכת היחסים בין האגודה לתרבות הדיור לבין עיריית הרצליה

נושאת בכל ... סניף האגודה אינה מעוגנת במסגרת חוזית, דו"ח מבקר

המדינה מספר 52 הדגיש את הצורך בחתימה על חוזה התקשרות שיסדיר

את מערכת היחסים בין הצדדים. ההמלצה זה לפעול להגדלת מספר חברי

האגודה בעיר הרצלייה, זאת באמצעות חשיפת שירותי האגודה ... החברות

באגודה לתושבי העיר. לפעול למיסוד ההסדר בין העירייה לבין האגודה

לתרבות הדיור בכתובים, במסגרת של חוזה שיסדיר את מערכת הזכויות

והחובות של הצדדים.

יעל גרמן: כן. יונתן, הערותיך.

יהונתן יסעור: נושא של פרסום עושים כל הזמן, ויש פעולות להגדיל את החברים באגודה.

למרות שזה, וועדי הבתים לא כל כך נענים, אבל הנה עכשיו אנחנו מחר

פותחים עוד סדנה לגבי בתים, כל תקופה יש לנו השתלמויות לעניין. בנושא

ההסדר עם תרבות הדיור, יש בעיה עם האגודה, הם לא נותנים שום דבר, ויש

פה איזושהי בעיה, לכן אנחנו לא חתמנו איתם, עד היום אין שום הסכם.

יעל גרמן: אין מה לחתום. הם לא נותנים.

יהונתן יסעור: לא ברורה הישות המשפטית של תרבות הדיור.

יעל גרמן: הם נותנים איזה סבסוד של הדרכה, של ייעוץ, נדמה לי שגם עורך דין.

דרור עזרא: בעצם היתרון היחיד שיש לאגודה לתרבות הדיור זה הלוואות וכל מיני

דברים כאלה.

ירון עולמי: לא, לא, הם נותנים את הכוונה, עורך דין, לפי מפקח הם נותנים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 46 ל.ש.

יעל גרמן: לא, אנחנו משלמים, אבל זה נכון שהתשלום הוא מאוד נמוך, יכול להיות

שמסבסדים?

יהונתן יסעור: לא יודע, אנחנו משלמים תעריף שנקבע.

יעל גרמן: לא ברור לנו איזה הסכם אנחנו צריכים.

ירון הררי: אני רוצה רק להעיר פה שההמלצה הזאת שאנחנו כתבנו פה זה בעקבות

מבקר המדינה, שהוא בדק את כל ההתקשרויות בין העיריות לבין האגודה

לתרבות הדיור, וההערה הזאת שאנחנו כתבנו פה זה בעקבות ההערה של

מבקר המדינה שפנה בהערה כללית לעשות.

יעל גרמן: של לעשות התקשרות מסודרת?

ירון הררי: לעשות התקשרות, צריך באמת לבדוק איתם אם יש ערים שחתמו איתם, כי

בסך הכל, הצד הנותן פה, אני רוצה להדגיש בפניכם, זה העירייה, העירייה

משלמת את השכר, את שכר הדירה, את הכל, היא נותנת את כל המעטפת

הכללית, והאגודה לתרבות הדיור היא רק גובה את הכספים מהוועדים.

יעל גרמן: אתה צודק, אנחנו כך גם עם משרד הבריאות, העירייה נותנת את המקום,

מעסיקה שמה מזכירה, ומספרים לנו עשר שנים שהם הולכים להפריט, וגם

איתם יש לנו הסכם אבל זה נכון.

יהונתן יסעור: הבעיה היחידה היא שבשביל להיות בתרבות הדיור אתה צריך לשלם מיסי

תרבות הדיור שהולכים לתל אביב, ולמעשה העירייה לא נהנית משום דבר

בעניין הזה.

יעל גרמן: תראו, אני מבינה, אני גם מבינה את מבקר המדינה, זה כל האגודות הפסידו

ציבוריות שהם כאילו נופלות בין הכיסאות, אז מה זה בדיוק האגודה

לתרבות הדיור? היא בוודאי לא אגודה עירונית, היא גם לא אגודה

ממשלתית, היא למעשה אגודה פרטית, אני מבינה בהחלטה את הכוונה.

בואו נבחן את הנושא, שלא נהיה דון קישוטים או פרטיזנים ונראה מה נעשה

בעיריות אחרות. אז ההמלצה, ירון, העירייה, בוא נאמר, ניתן כתובת, יונתן

יסעור, יחד עם היועצת המשפטית לעירייה, יבדקו את הנושא, יראו מה נהוג

בעיריות האחרון, ויפעלו למיסוד והסדרת הקשר בין האגודה לבין העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 47 ל.ש.

ירון עולמי: בסדר, הוספת משפט לפני ההמלצה השנייה, בסדר.

יעל גרמן: אוקי, תודה, פה אחד. מערכת מידע.

ירון עולמי: מערכות המידע, לרשות סניף האגודה בהרצליה לא עומדת תוכנת מחשב

ייעודית לטיפול בפניות חברי האגודה. תיעוד וניהול הפניות מבוצע באמצעות

גיליון אקסל בו נרשמים חלק מהפניות. חלק גדול של פניות נרשם ומנוהל

באמצעות רישום ידני באופן שלא ניתן לעקוב אחר הליכי הטיפול, פנייה ...

תיעוד זה אינו כולל מנגנוני בקרה ופיקוח המצביעים על זמן ותיעוד תהליכי

הטיפול וכדומה, באופן היכול להשפיע על איכות השירות הניתן לתושבי

העיר הפונים לאגודה. המלצה זה לפעול לתיעוד ממוחשב של הפניות

לאגודה, ואופן הטיפול בהם באמצעות מערכת ייעודית לטיפול בפניות

התושבים.

יהונתן יסעור: בעבר,

יעל גרמן: פה אחד.

דרור עזרא: את אמרת שזה לא גוף עירוני עכשיו, מי יעשה את זה?

יעל גרמן: לא, זה האגודה לתרבות הדיור היא לא גוף עירוני ולא גוף ממשלתי, והיא

איזשהו שעטנז כזה שאני לא בדיוק יודעת. אבל כאילו המחלקה בתוך

העירייה היא מחלקה של העירייה. מדור.

יהונתן יסעור: היא נותנת שירותים.

דרור עזרא: אז כל הציוד, כל הזה זה העירייה.

יעל גרמן: בתוך האגף, היא יושבת בתוך האגף, בוודאי.

דרור עזרא: בתוך האגף?

יעל גרמן: פה אחד, תודה רבה. עידוד התחדשות, כן.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: עידוד התחדשות מרכז העיר, כן.

ירון עולמי: ממועד תחילת התוכנית בשלהי 2006 ועד סוף שנת 2011 שופצו 63 חזיתות

של בתי עסק, כ-13 בתי עסק בשנה ממוצעת. ניתן ללמוד על היקף התוכנית

שעמד לפני מקבלי ההחלטות בעירייה מסכום התב"ר שאושר למתן הלוואות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 48 ל.ש.

העומד על 3 מיליון ₪. כאמור, עד לסוף שנת 2011 ניתנו הלוואות בסכום של

כ-660,000 ₪, ניצול של כ-%21 מתקציב התב"ר במהלך שש שנות פעילות.

מסקירת מסמכי ההלוואות והמענקים עולה כי חמש חנויות לא עמדו

בקריטריונים שהוצגו על ידי העירייה לגבי אופי וצורת השיפוץ והזכאות

למענק נשללה מהם, אולם התמריץ בצורת הלוואת השיפוץ לא נשלל, למרות

שכאמור, בעלי העסקים האלה לא עמדו בהנחיות השיפוץ של העירייה. לא

נמצאו נהלים ברורים ... לתהליך קבלת הגישור והמענק, כמו כן, לא נמצא

מדרג מאשרים מעוגן בנוהל. אין הקפדה על דרישת חשבוניות או קבלת

אסמכתאות לגובה השיפוץ שבוצע, בעוד שסכום המענק הינו ... הרי שגובה

ההלוואה אינו קבוע, אינו מעוגן בקריטריונים כתלות בעלות השיפוץ ונתון

לשיקול דעתו של מנהל האגודה לתרבות הדיור הקובע את גובה סכום

ההלוואה. מתן ההלוואות אינו מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות כי סכום

השיפוץ הינו לפחות בגובה סכום ההלוואה. במצב הקיים יכול שסכום

ההלוואה גבוה מעלות השיפוץ בפועל. ההמלצות, ככה, לפעול להגדרת יעדים

רב שנתיים לשיפוץ מרכז העיר ממנה ייגזרו תוכניות עבודה שנתיות, מידת

העמידה ביעדים שנקבעו תיבחן מעת לעת. לבחון את מידת האטרקטיביות

של התמריצים הניתנים לשיפוץ ובמידת הצורך לעדכן תמריצים אלו.

במקרים בהם לא עמדו בעלי העסק בקריטריונים שנקבעו יש לשלול את

זכאותם להלוואה ... את זכאותם למענק, להקפיד על קבלת אסמכתאות

לסכום השיפוץ של בעלי העסקים כתנאי למתן המענק. להקפיד על רישום

אחיד של המענקים בסעיף התחדשות רחוב סוקולוב והלוואות במסגרת

תב"ר 1209 המיועד למטרה זו. לקבוע קריטריונים ברורים לגבוה סכום

ההלוואה ... בעלויות השיפוץ עד לסכום מקסימאלי שייקבע, ולהתנות את

מתן ההלוואה בהצגת אסמכתאות של עלויות השיפוץ עד לגובה סכום

ההלוואה לכל הפחות.

יעל גרמן: בסדר, אבל אנחנו קודם נותנים את ההלוואה.

דרור עזרא: כמה זה רלוונטי, התב"ר הזה, עברו שש שנים מאז שאושר התב"ר הזה, הוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 49 ל.ש.

עדיין רלוונטי כל הדברים? עד שהוא יסתיים?

יעל גרמן: רחוב סוקולוב זה הפנים של הרצלייה, ואנחנו נמשיך לסייע ככל האפשר

לשוכרים,

דרור עזרא: יש בתב"ר הזה 3 מיליון שקל, שעד לא יסתיימו אז הם יכולים לבקש?

יעל גרמן: הם כל הזמן מתגלגלים.

דרור עזרא: שהם יכולים לבקש?

יהונתן יסעור: זה יוחזר, זה הלוואה.

דרור עזרא: לא, יש גם מענקים.

יעל גרמן: המענקים זה 5,000 שקל, וכמעט אין.

ירון עולמי: כן, אבל בדיוק על הפרצוף הזה שעשית עכשיו אני רוצה לדבר, כי באמת,

כשאת אומרת מענקים, על זה דיבר כאן המבקר, בעצם מה שהוא אומר

שהתמריץ הזה הוא לא תמריץ ושהוא,

יעל גרמן: הוא אמר לבחון את התמריצים.

ירון עולמי: נכון, שאחת הסיבות מדוע בעצם הפרויקט הזה, אפשר לומר שהוא נכשל אם

עברו כל כך הרבה שנים ובקושי, יש כאן איזושהי בעיה שאנשים לא באמת

חושבים שזה שווה את המאמץ וגם בדיוק שמבקשים לעשות להם ככה, צריך

לבחון את כל הסוגיה הזאת לדעתי.

יעל גרמן: ללא ספק. לא, זה שצריך לבחון, אבל אני חושבת שאחת הסיבות זה מפני

שיש לנו שמה דיירים מוגנים, הם פשוט לא מעוניינים, אין להם שום עניין.

יהונתן יסעור: קודם כל, יש כאלה שעושים את השיפוצים, נכנסים בעלי בתים חדשים, והם

לא נגשים בכלל ולא מבקשים את הסיוע, הם עושים את זה בעצמם, הם

אפילו לא יודעים שיש את האפשרות. זה דבר אחד, ודבר שני, הרבה מאוד

חנויות כן עשו את זה, זה שהתב"ר היה גדול ולא נכנסו כל החנויות, יש הרי

חצי סוקולוב שלא שיפצנו, שם הם בכלל לא מעוניינים לשפץ.

דרור עזרא: 63 מתוך כמה?

יהונתן יסעור: לכן נרשם נוהל, בעקבות הדו"ח הזה, עם המנהלת היה מתואם, איציק הכין

נוהל, והוא עובד לפיו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 50 ל.ש.

יעל גרמן: מקובל עליך ההמלצה?

יהונתן יסעור: כן.

צבי וייס: ויש גם תופעה שבסוקולוב יש הרבה כאלה שרוצים לבנות, עכשיו אם מישהו

הולך לבנות אז הוא לא משקיע בשיפוץ, ואנחנו רואים בבקשה שמגישים

לוועדה לבניין עיר, או שמתעניינים, או שמבקשים.

יעל גרמן: נכון.

צבי וייס: אז זה גם חלק.

יעל גרמן: יש לנו דוגמא אחת לבקשה לבדוק ובינתיים נכנסה גורילה, גם זו דוגמא,

אבל בדרך כלל אתה צודק. נכון מאוד. חברים, אנחנו מקבלים את ההמלצות

פה אחד. זה שוב דוגמא, אני חייבת לחזור ולציין, זה נושא לא שלא היינו

ערים לו, אנחנו ידענו, אבל שמת לנו את הזרקור, את הכתובת על הקיר כדי

שבאמת נראה, וזה נכון וצריך באמת לשקול ולראות, יכול להיות שבאמת

התמריצים הם לא מספיקים וצריך לקבוע קריטריונים וצריך שהדברים

ינוהלו כראוי, אני חושבת שההמלצות טובות מאוד. מימון ביניים לשיפוץ

בתים משותפים.

ירון עולמי: משנת 2006 ועד לשנת 2011 שופצו במסגרת זו 86 בתים, כ-14 בתים בשנה

בממוצע, סך המימון שניתן הינו כ-31 מיליון ₪. הזכאות לקבלת ההלוואה

אינה מוגבלת בגיל הבניין או במצבו באופן שכל נציגות בית משותף זכאית

לקבלת ההלוואה. במצב הקיים גם בניין בן מספר שנים מועט, במצב טוב,

זכאי לקבלת הלוואה לשיפוץ. ההלוואה ניתנת רק לוועדי בתים החברים

באגודה לתרבות הדיור, לנוכח העובדה שהמהלך כולו ממומן על ידי

העירייה, יש לשקול הענקת הזכאות לשיפוץ לכלל הבתים המשותפים בעיר,

ובכך להרחיב את אוכלוסיית הבתים הזכאים לקבלת הלוואות. המלצות הן

לבחון מעת לעת את אטרקטיביות ורלוונטיות של פרויקט שיפוץ חזיתות

הבתים, משנת 2006 לא שונתה המתכונת של מתן סיוע לשיפוץ חזיתות

הבתים, לנוכח תמ"א 38 שעיקרה מתן תמריצים לחיזוק בניינים קיימים ...

הביקורת סבורה שיש מקום לבחון שילוב משאבי העירייה המוקצים לשיפוץ

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 51 ל.ש.

חזיתות בסיוע לוועדי בתים לקידום תמ"א .38 לקבוע קריטריונים למתן

הלוואה כתלות בגיל הבניין ומצבו הפיזי, ולשקול הענקת הזכאות להלוואות

בשיפוץ לכלל הבתים המשותפים בעיר, גם לאלו שאינם חברים באגודה

לתרבות הדיור.

יעל גרמן: אוקי, כאן אני רוצה, ירון, אני רוצה לומר לך, זה מאוד מפתה, ואנחנו

בוודאי היינו מעוניינים לתת לכל מי שרוצה, האמת היא שהאגודה לתרבות

הדיור נותנת לנו כסות, אולי פסאודו, אבל משפטית, שבמסגרתה אנחנו

יכולים לתת את הכספים, אני לא יודעת אם נוכל לתת את הכספים ללא

הכסות של האגודה לתרבות הדיור, יונתן.

יהונתן יסעור: התשלום, נדמה לי, זה 23 שקלים לשנה, לדירה. ברגע שבניין נכנס לשיפוץ,

הוא משלם שנתיים את המס לתרבות הדיור, נכנס למסלול ונגמר הסיפור,

חבר'ה, זה לא כל כך מסובך.

ירון הררי: השאלה אם באמת האפשרות הזו פתוחה בפני כל,

יהונתן יסעור: היא פתוחה לכולם, אנחנו לא ... וביקשנו, ה-23 שקלים, עלות השיפוץ היא

ממש,

יעל גרמן: אחרת אנחנו לא יכולים לתת, מה אני אתן הלוואה? גם כך אני לא בטוחה

שמישהו ייכנס לתוך הקרביים הוא יאמר ש זה, אבל יש דברים שלא

שואלים, וטוב שלא שואלים, כי הם פועלים טוב, ואנחנו יכולים דרכם

להזרים את הכספים. לא נוכל להזרים ישירות, אנחנו חייבים להזרים דרך

האגודה.

יהונתן יסעור: קודם כל, תמ"א 38 קצת פגעה במסלול של השיפוצים, כי אנשים הולכים

דרך תמ"א ,38 רק שנייה. דבר שני, היה מקרה של בית בתמ"א ,38 הדיירים

היו צריכים להשתתף בחלק ממימון השיפוץ והם נכנסנו בקטע הזה, נכנסו

בהלוואה של תרבות הדיור.

יעל גרמן: אני רוצה עוד קריטריון אחד, תראו, כל מי שרוצה לשפץ את הבניין, וזה לא

משנה אם זה, זה לא שיש לנו משאב מוגבל, כשיש משאב מוגבל אתה קובע

קריטריונים ואז אתה אומר, רק מי שבאמת נכנס לקריטריון מקבל, המשאב

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 52 ל.ש.

שלנו לא מוגבל, אנחנו יכולים לתת לכל מי שרוצה, אנחנו רוצים שחזות העיר

תהיה יפה. אז גם בניין שאולי הוא רק שבע, או שמונה שנים, אני לא יודעת

מה, העטלפים שם זיהמו את החזית שלו, למה שלא ניתן לו? אין לנו

משאבים מוגבלים.

יהונתן יסעור: בית צריך להשתפץ בערך כל 15 שנה, אין לנו בתים שהם אחרי 15 שנה באים

לשיפוץ, זה תמיד ,30 40 שנה.

יעל גרמן: לא, אז אתה יכול לקבוע .15

ירון הררי: השאלה אם באמת צריך לקבוע פה קריטריון, או שהמציאות הקיימת לא

מצריכה את זה.

יהונתן יסעור: אני לא זוכר שהיה בית חדש שהוא בא לבקש הלוואה.

יעל גרמן: לא, אבל גם אם הוא יבקש, זה לא שאין לנו כסף, הרי הכסף כל הזמן

מתגלגל, אנחנו לא מעלים, אנחנו משאירים את אותם 3 מיליון שמתגלגלים

כל הזמן ושבאמת הגיעו ל-31 מיליון כמו שאתה אומר, וזה בסך הכל במשך

העשר שנים, ולכן, אני לא ממליצה לקבוע קריטריונים,

ירון עולמי: כתבנו לשקול. אפשר לשקול ולסרב.

יעל גרמן: כל הבא, ברוך הבא. וזהו. זה מסוג הדברים שלא צריך להגביל אותם, כל

הבא ברוך הבא. ההמלצה הראשונה, בדיוק, נכון מאוד, תודה רבה.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: יש לי הערה. אני חושב שאנחנו, אני לא יודע אם זה צריך להיות דרך האגודה

לתרבות הדיור, אנחנו כן צריכים תוכנית הלוואות ומענקים לתמ"א ,38

יעל גרמן: זה לא קשור, אני מאוד מאוד אשמח.

דרור עזרא: הוא התייחס לזה, זה מה שהוא התייחס.

צבי וייס: הלוואה לקבלנים?

דרור עזרא: לתושבים, שברגע שבא להם, אני אתן לך דוגמא,

)מדברים יחד(

יעל גרמן: ירון, אתה ממליץ שאנחנו נכניס את זה?

ירון הררי: לא, אני אגיד לך מה, אחת הבעיות בתמ"א ,38 כמו שאתם בטח יודעים, זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 53 ל.ש.

הבעיה של המימון, הקבלן צריך ל התחיל לבנות, ואת הדירות הוא ימכור

בעוד תשעה חודשים, או בעוד עשרה חודשים.

יעל גרמן: אבל הוא יזם.

ירון הררי: אז מה שאני המלצתי פה זה לשקול את המענקים האלה שקיימים, אולי

לבנות איזושהי מערכת שתבדוק סיוע ליזמים קטנים כאלה שצריכים את

התשעה חודשים מימון.

צבי וייס: אני חושב שתמ"א 38 לא צריך להיות בה מסגרת הלוואות. מה שאמר קודם

יונתן, אולי שישתתפו באיזה תמ"א ,38 זה אולי כשזה היה עוד לפי התוכנית

הישנה, היום יש תוכנית חדשה, שנותנים למעשה 2.5 קומות ועוד כל מיני

הטבות, והיזמים, יש להם מספיק מרחב נשימה ממה לעשות את הרווח ואת

השיפוץ ואת כל הדברים. ולכן, אין פה מקום,

יעל גרמן: אני מאוד חוששת להכניס את הכספים הציבוריים לתמ"א ,38 זה לא שיפוץ

בית, שיפוץ בית הוא גם כן מדובר בלמעלה ממיליון שקל, אבל פה מדובר

לפעמים בעשרה, 15 מיליון. אבל מה שאני כן מבקשת וממליצה שבתוכנית

הביקורת לשנת 2013 נכניס את הנושא של תמ"א ,38 שהיא מאוד רלוונטית

על כל פניה. יש שאילתא על זה ואנחנו נענה, אבל אני חושבת שבאמת צריך

לבדוק.

דרור עזרא: אפשר לסיים?

יעל גרמן: כן.

דרור עזרא: הרעיון שלי שתהיה קרן.

)מדברים יחד(

דרור עזרא: המצב היום שהתושבים הם בעצם תלויים ביזם, היזם יוזם פנייה אליהם,

ולא הם עושים פנייה אל יזמים כדי לבחון מה יותר משתלם להם. ככה

השיטה הזאת הם יכולים, אנחנו נופלים על יזמים, תושבים יכולים ליפול על

יזמים לא בדיוק הכי טובים שינצלו אותם. אני חושב שיש גם שני אלמנטים,

העניין של הייעוץ המקצועי, ייעוץ תכנוני, ייעוץ משפטי לגבי הדבר הזה, שכן

צריך מימון לזה, כי אני לא רוצה שהיזם יממן עורכי דין לתושבים, שזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 54 ל.ש.

אבסורד.

יעל גרמן: אנחנו בחנו את זה, אין לנו מסגרת משפטית שמאפשרת לנו לתת את זה.

דרור עזרא: זהו, אם אפשר דרך האגודה לתרבות הדיור, זה רעיון טוב. כי יש, צריך

לעשות הפרדה, אתה מסתכל כיזם, אתה מסתכל יזם ותושב ביחד.

יעל גרמן: נכון לעכשיו יש לנו בקשות רבות מאוד, יש לנו באמת עשרות בקשות, ואנחנו

רואים שהיום התושבים מאוד מאוד ערניים ועושים, אנחנו שקלנו את

האפשרות, לא הגענו לפתרון משפטי שיאפשר לנו להעניק ייעוץ משפטי כפי

שאתה אומר, אין לנו את האפשרות לתת כספים ציבוריים לבן אדם פרטי.

אם נמצא פתרון, יכול להיות שנעשה,

דרור עזרא: זה סכום אדיר.

יעל גרמן: אנחנו כרגע לא נדון בזה,

דרור עזרא: בסדר, יש לי הערה, תני לי שנייה.

יעל גרמן: זה נושא בפני עצמו, והוא נושא מרתק ובמסגרת הביקורת אנחנו בהחלט נדון

גם בזה.

דרור עזרא: יש פה סכום אדיר של 31 מיליון שקלים, שעבר בהלוואות, זה סכום אדיר,

שבמקום לעשות קוסמטיקה, אולי באמת צריך לעשות,

יהונתן יסעור: זה לא קוסמטיקה.

דרור עזרא: זה קוסמטיקה, נו, בואו נודה על האמת.

יעל גרמן: טוב, אוקי,

דרור עזרא: רק שאלה, כי לא הבנתי, אי אפשר לממן, מי יממן את שיל?

יעל גרמן: בבקשה?

דרור עזרא: את שיל מי מממן?

יעל גרמן: לא אנחנו.

דרור עזרא: אז מי?

יעל גרמן: שיל זה גם אגודה פרטית. זה אגודה פרטית.

דרור עזרא: לא משנה, את עורכת דין ממנהל נשים מי מממן?

יעל גרמן: יש עורכת דין שבהתנדבות, ומנהל נשים כולו מממומן על ידי העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 55 ל.ש.

דרור עזרא: לא, זאת שמגיעה לחדר שלנו כל יום רביעי.

ירון עולמי: לא, זה ממשרד המשפטים.

יעל גרמן: לא, זה משרד המשפטים, יש כמה דברים.

ירון עולמי: אני חושב איפה כן אפשר, כי הרי, מה שדרור אומר, וגם מה שכותב המבקר,

יעל גרמן: זה עם קריטריונים מאוד מאוד מחמירים.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: אני חושבת שצריך להקדיש לזה מחשבה, רק שאנחנו לא נפתח עכשיו דיון על

זה, ולכן אני מציעה,

ירון עולמי: כתבנו גם, להקדיש לזה מחשבה, זה אחת ההמלצות.

יעל גרמן: אנחנו כרגע, את ההמלצות לבחון את האטרקטיביות והרלוונטיות של

פרויקט שיפוץ חזיתות הבתים, זה אני חושבת שיש הסכמה. מקובל, ירון?

ירון עולמי: לא, אבל גם השני, אני רוצה שגם, כתבתי שיש מקום לבחון שילוב.

יעל גרמן: אני מוכנה שיש מקום לבחון, מוכנה בהחלט.

ירון עולמי: בסדר? אז גם השני.

דרור עזרא: מי יבחן את זה?

יעל גרמן: אני חושבת שמהנדס העיר, בהנדסה.

דרור עזרא: המהנדס והגזבר, לדעתי.

יעל גרמן: יכול להיות, אבל מהנדס העיר, לדעתי זה עם היועצת המשפטית, כי אנחנו

נתקלנו בבעיות ומכשולים משפטיים. אנחנו מאוד רצינו לעשות את זה,

דרור עזרא: אז בוא נכתוב את זה בהמלצה.

יעל גרמן: אנחנו לא אומרים, אנחנו אומרים לבחון. כרגע לא נמציא את הגלגל.

ירון עולמי: בסדר גמור.

יעל גרמן: פה אחד, תודה רבה.

ירון עולמי: כן, אבי.

יעל גרמן: וועדות השמה בחינוך המיוחד. טובה, תהיי ערנית. אבי?

ירון עולמי: מינוי יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה. קודם כל, יש לציין שכמובן, בוועדה

עצמה, אורנה ישבה, והייתה, וכאן אבי מייצגת את המחלקה. מדגם

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 56 ל.ש.

הביקורת העלה כי לגבי חלק מחברי וועדת השמה אין ... מנהלת המחלקה

לחינוך מיוחד כתבי מינוי בתוקף כנדרש, יושב ראש הוועדה הינה נציגת

הרשות המקומית היחידה בעלת כתב מינוי המסמיך אותה לכהן כיושבת

ראש וועדת השמה. משמעות הדבר היא שבמידה ויושבת ראש הוועדה תיעדר

מעבודתה מכל סיבה שהיא, אין גורם בעירייה שיכול ל החליף אותה

בוועדות. אז ההמלצה זה להקפיד על קיומם של כתבי מינוי בתוקף ממשרד

החינוך לכל חברי הוועדה, לשמור העתקי כתבי מינוי במשרדי הוועדה. לפעול

להכשרת עובד נוסף באגף החינוך בתפקיד יושב ראש וועדת השמה, והוצאת

כתב מינוי עבורו לשם גיבוי והחלפה של יושבת ראש הוועדה במקרה של

היעדרות. הכשרת עובד נוסף לתפקיד יושב ראש וועדת השמה תאפשר קיום

וועדות השמה במקביל ותקל את העומס בתקופת הלחץ של וועדת השמה.

יעל גרמן: כן. אבי. הערותיך להמלצות.

ד"ר אבי בנבנישתי: אני חושב שזה מקובל. לגבי הנושא של כתבי המינוי, זה מקובל, וזה

יטופל, לגבי הנושא של עובד נוסף, צריך למנות עובד נוסף.

יעל גרמן: ללא תוספת כוח אדם, פשוט צריך להיות ממלא מקום למקרה שבאמת.

טובה רפאל: האגף ידון מי מוכשר לנושא הזה, מישהו מהאגף יוכשר.

יעל גרמן: אבי, כן, בסדר? פה אחד? תודה רבה.

ירון עולמי: מצוין.

יעל גרמן: השתתפות בוועדה.

ירון עולמי: אנחנו דנים בדו"ח המבקר, אגב, אני לא ביקשתי הישיבות יהיו אחת אחרי

השנייה.

יעל גרמן: אני מסכימה בהחלט ואנחנו נותנים לו את כל הכבוד הראוי.

ירון עולמי: מדגם הביקורת העלה כי בוועדת השמה שנבדקו ... שלושת רבעי הוועדה,

אשר נוכחותם הינה בגדר חובה לשם קיום הוועדה, ממדגם התיקים שערכה

הביקורת עולה כי בשתיים מתוך 11 התיקים שנבדקו לא נכחו נציגי הגורם

המפנה בוועדת השמה, זאת בניגוד להוראות החוזר אשר קובעות כי אין

לקיים דיון ללא נוכחותו של הגורם המפנה. ההמלצות זה להקפיד על קיום

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 57 ל.ש.

וועדות השמה בנוכחות נציג הגורם המפנה, בהתאם להנחיות חוזר וועדת

ההשמה. לגורם המפנה היכרות מעמיקה עם התלמיד וצרכיו ומכאן חשיבות

השתתפותו.

יעל גרמן: מקבלים פה אחד. כן.

ירון עולמי: הזמנת הורים לוועדות השמה. סעיף 9 ב' לחוק החינוך המיוחד נותן דגש על

הזמנת ההורים לוועדת השמה כדי שיוכלו להשמיע הם, או מי מטעמם את

טיעוניהם, חוזר משרד החינוך קובע כי הזמנה תישלח בדואר רשום והעתק

הזמנה יתוייק ברשות המקומית, בשתיים מתוך 11 התיקים שנדגמו לא

נמצאו אישורי משלוח הזמנות בדואר רשום כאסמכתא כי אכן הזמנה

לוועדת השמה נשלחה להורים כנדרש. חוזר וועדות השמה קובע כי זימון

לוועדת השמה יהיה בתוך פרק זמן סביר ,ולא פחות מ-16 יום לפני מועד

הוועדה. מדגם הביקורת העלה כי אין הקפדה על הוראה זו, וכי קיימים

וועדות השמה שהזימון להורי הילד נשלח במועד קצר יותר מההגדרה

שבחוזר. המלצות הן להקפיד על תיעוד משלוח הזמנות להורים, במקרה בו

משלוח נעשה באמצעות שליח לדרוש מסירה ביד במטרה להבטיח קבלת

ההזמנה על ידי ההורים. לשלוח את ההזמנות בתוך המועד הקבוע בחוזר,

ואף מספר ימים קודם לכן, במטרה להבטיח את קבלת ההזמנה מבעוד מועד,

באופן שיאפשר להורים להיערך בענייני הוועדה.

יעל גרמן: כן, אני מבינה שיש תשובות לכל אחד מן הדברים, אבי, אתה רוצה לקרוא

אותן?

ד"ר אבי בנבנישתי: כן, בעיקרון כל הנושא של הקפדה על תיעוד משלוח הזמנות, זה וודאי

מקובל, לגבי נושא של משלוח הזמנות בזמן, נעשה מאמץ גדול מאוד לעמוד

במשלוח בזמן, היו מספר מקרים שאנחנו יודעים עליהם, שהיה לנו בעיות

תקשורת באגף, שבאמת הקשו על זה, ולכן העיכוב היה יחסית קטן, ונעשה

מאמץ לעשות את זה בזמן. אנחנו מקווים שעכשיו כשבעיות התקשורת

נפתרו, אז אנחנו, אבל זה בהחלט מקובל.

טובה רפאל: במקרים שהיו בעיות זה היה במסירה אישית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 58 ל.ש.

יעל גרמן: אוקי. ההמלצות מתקבלות ללא ספק. כן.

ירון עולמי: המסמכים המשמשים מצע לדיון הוועדה. במסגרת הביקורת נבחנו מסמכים

המשמשים כמצע לדיון הוועדה, כגון שאלון הפנייה, אבחון והחלטות וועדת

שילוב מוסדית, וכן הגורמים אשר אבחנו את הלקויות השונות והתאמתן

לדרישות החוזר. ממדגם הביקורת עולה כי קיימת הקפדה על מילוי דרישות

החוזר בכל הקשור למסמכים אלו. וועדת השמה רשאית לדון בעניינו של

תלמיד בעל פיגור קל עד פיגור סיעודי על סמך אבחנה של וועדת אבחון של

השירות למפגר, במסגרת מדגם הביקורת נמצא תיק שנדון בוועדת השמה

מחודש אפריל 2010 כאשר האבחון בוצע בשנת ,2005 דהיינו, במשך קרוב

לחמש שנים לא נערך לתלמיד אבחון חוזר מטעם וועדת האבחון של השירות

למפגר, זאת בניגוד לחוק הסעד המחייב אבחון חוזר לילד בעל פיגור לפחות

פעם בשלוש שנים. ההמלצות זה להקפיד כי בדיון וועדת השמה בעניינו של

תלמיד שאופיין כבעל פיגור, יתבסס על החלטת וועדת האבחון למפגר,

שהתקבלה בשלוש השנים הקודמות לדיוני הוועדה, זאת בהתאם להוראות

חוק הסעד.

יעל גרמן: כן. אבי?

ד"ר אבי בנבנישתי: ההמלצה מקובלת.

יעל גרמן: מקובל, פה אחד.

ירון עולמי: כינוס וועדות השמה. כאן היה לנו דיון באמת מעניין. וועדות השמה

מתכנסות בחדרה של יושבת ראש וועדת השמה, לא קיימת פינת ישיבה

מסודרת עבור הורים הממתינים לכינוס הוועדה ונאלצים להמתין במסדרון

מחוץ לחדר. מסדרון זה אינו מאפשר פרטיות להורים ולתלמיד מפני

העוברים והשבים. הוא מכיל מספר מצומצם של מקומות ישיבה, ובמקרים

בהם ישנם עיכובים ונוצרת צפיפות ותחושה לא נעימה. מאחר ולא קיימת

פינת המתנה מסודרת אין אפשרות להגיש להורים ולתלמידים הממתינים

כיבוד קל שינעים את זמן ההמתנה. חדרה של יו"ר הוועדה הינו מצומצם

למדי, ואין הוא מכיל מספיק מקום לכינוסה של וועדת ההשמה אשר

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 59 ל.ש.

בהתאם ... נדרשים להימצא בהם לפחות שישה אנשים, שלושה חברי וועדה,

גורם מפנה, הורים. החדר ממוקם ליד המסדרון בו ממתינים ההורים

ובסמיכות למשרדים אחרים בהם מתקיימת עבודה כסדרה אף במהלך

כינוס הוועדות, מאחר והקירות אינם מבודדים הדברים הנאמרים במסגרת

הוועדה עלולים להישמע במסדרון או במשרדים הסמוכים באופן שעלול

לפגוע בפרטיות הבאים בפני הוועדה. מעיון בקובץ וועדות השמה שנערכו

עבור שנת הלימודים תשע"א עולה כי ביום ה-31.5.2010 נערך יום דיונים

מרוכז במסגרתו כונסו 15 וועדות השמה. ביום 15.6.2010 נערך יום דיונים

מרוכז במסגרתו כונסו 11 וועדות השמה. חוזר וועדות השמה ממליץ שלא

לכנס יותר מעשר וועדות ביום כדי לשמר את איכות הדיונים. הוראות החוזר

קובעות כי תכונס וועדת השמה בתוך 60 יום ממועד ההפנייה. מדגם

הביקורת העלה כי אין הקפדה על מילוי הוראה זו. ההמלצות זה לשקול

קיום וועדות השמה בחדר ישיבות מרווח עם תנאים פיזיים טובים יותר,

מבודד עד כמה שניתן מהסביבה הפקידותית העירונית, באופן שיתרום

לפרטיות המקרים הנדונים. להקצות חדר המתנה עם מספר מקומות ישיבה

שינעים את זמנם של הילדים וההורים המחכים לדיון בעניינם ולשמור על

פרטיותם. לפעול בהתאם להמלצות חוזר וועדת השמה, ולא לכנס למעלה

מעשר וועדות השמה ביום דיונים אחד על מנת לשמר את איכות הדיונים ולא

להקשות על חברי הוועדה אשר נדרשים למידה רבה של ריכוז בכל וועדה.

להקפיד על כינוסן של וועדות השמה תוך 30 ימים ממועד קבלת שאלוני

הפנייה כנדרש בהוראות החוזר, באופן שיעניק טיפול מהיר לתלמידים, וכן

ימנע עיכובים מיותרים בדיוני הוועדה.

יעל גרמן: כל ההמלצות מקובלות, השאלה שלי, אבי, האם אתה יכול באמת להקצות

חדר ישיבות מרווח, עם חדר המתנה, כדי שלא תהיינה יותר מאשר וועדות

ביום, להקפיד על ה-30 יום זה ברור שצריך לעשות את זה, לא צריך אפילו

לדבר, האם יש באפשרותך לעשות זאת?

ד"ר אבי בנבנישתי: צריך לבדוק את האפשרות באגף.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08954 60 ל.ש.

ירון עולמי: אבל דיברנו שלא באגף, דיברנו,

ד"ר אבי בנבנישתי: להוציא את זה החוצה?

ירון עולמי: כן.

יעל גרמן: כן.

ירון עולמי: בוועדה דיברנו אפילו כאן לעשות את זה. נתנו כמה אפשרויות, וגם אורנה

הסכימה.

יעל גרמן: אפשר לעשות את זה אפילו אצלנו בעירייה, בחדר הישיבות.

)מדברים יחד(

יעל גרמן: ללא ספק צריך לעשות זאת, ההמלצות פה אחד.

דרור עזרא: כן, יש לי הערה אחת שאני מאוד מוצא חן בעיני, הקטע של השמירה על

הפרטיות, שזה לדעתי דבר חשוב, בעיקר במקרים האלו, ולא תמיד רואים

המלצות כאלה, בעיקר המלצות טכניות.

טובה רפאל: אני רוצה להעיר שעשרה דיונים ביום לא תמיד מתאפשר, כי יש לוחות זמנים

קצובים שבהם אפשר לקיים וועדות השמה. כמובן שזה אופטימאלי, אבל זה

לא תמיד מתאפשר, וכדי לעמוד בלוחות הזמנים הקבוצים, לפעמים צריך

לעשות יותר וועדות ביום.

ירון עולמי: אבל זה בדיוק מה שנאמר לפני זה, שזה רק אורנה יכולה לעשות אותם, זאת

הבעיה.

טובה רפאל: זה לא בגלל אורנה. ההרכב של הוועדה הוא עוד אנשים, זאת לא הבעיה.

לנושא הזה אמרנו שנכשיר עוד מישהו שאם אורנה, חס וחלילה, לא יכולה

לבוא מסיבת מחלה או אחרת, מישהו אחר יכהן במקומה. אבל, ההרכב של

הוועדה הוא הרכב מקצועי מאוד ברור, שהוא זה שצריך לכהן בו, בנוסף

לאורנה עוד אנשים.

ירון עולמי: הוא לא קבוע. שנייה, אני רק רוצה להבהיר כאן משהו, הרי אפשר להחליף

בין הדברים, כלומר, זה לא חייב להיות, מה שאני אומר, אפשר לעשות ביום

אחד וועדות במקביל.

יעל גרמן: מה שירון מדבר זה על צנעת הפרט, ואם יש עשר וועדות וצריך לקיים אותם

"חבר" – הקלטה ותמלול