פרוטוקול ועדת מליאה מס' 71

11521 1 ל.ש.

עיריית הרצליה

ישיבת מועצת מן המניין מס' 71

שנערכה ביום ג', י"ג כסלו, תשע"ג, 27 בנובמבר 2012

נוכחים:

יעל גרמן ראש העירייה

יהונתן יסעור

סגן ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

טובה רפאל

סגנית ראש העירייה

צביקה הדר

סגן ראש העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

ענת בהרב, עו"ד

יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

צבי וייס יוסי קוממי יוחנן נתנזון

רות רזניק דורון גילר דרור עזרא

ירון עולמי אליהו שריקי אלי כחלון

פנחס מנצור אלי שממה יריב פישר

מאיה כץ יוסי בן שפרוט עפרה בן

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 2 ל.ש.

פרוטוקול

אישור פרוטוקול

יהונתן יסעור: אנחנו פותחים את הישיבה מן המניין.

דידי מור: טוב, אנחנו עוברים לישיבת מועצה מן המניין.

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: אוקי, אישור פרוטוקולים.

)מדברים יחד(

יהונתן יסעור: דידי, פרוטוקולים.

דידי מור: רבותיי, אישור פרוטוקולים, היו בקשות לתיקון, הוספות, פה ושם על ידי

דרור עזרא. לפרוטוקול מספר .67

דרור עזרא: תגיד רק אם יש לך משהו בעיה, אם לא, אז תאשר.

דידי מור: אני אומר עכשיו רק אם יש בעיה, בסדר. דרור, בעצם רק הערה אחת מכל

מה שביקשת אני מבקש להסיר ולא להוסיף לסדר היום, מדובר על ההערה

שלך בעניין של ה-%25 ביטול דוחות שלא נמצא להם ערעור, ושכביכול ראש

העיר ענתה לך, וכולי וכולי.

דרור עזרא: היא ענתה לי.

דידי מור: אז מה?

דרור עזרא: מה אז מה?

דידי מור: זה לא אומר שזה צריך להיות בפרוטוקול.

דרור עזרא: אני, תשמע, היו הרבה יותר,

דידי מור: בסוף תדע, בסוף תדע, כן.

דרור עזרא: היו הרבה שאלות ששאלתי, זו שאלה, לדעתי, חשובה שתהיה בפרוטוקול,

דידי מור: דרור, אני לא חולק על דעתך בעניין.

דרור עזרא: לא קשור, לא קשור.

דידי מור: לא חולק, נעמיד את זה להצבעה, מה שיוחלט זה מה שיהיה.

דרור עזרא: אז בוא תקריא את הטקסט שכתבתי.

דידי מור: אתה ביקשת להוסיף שורה שלא הייתה כאן במקור, שלפיה שאלת כיצד

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 3 ל.ש.

%25 מהדוחות בוטלו ללא ממצא הערעור ונענה על ידי ראש העיר שייתכן

שמכתב שלא תוייק או נעלם.

דרור עזרא: זה מה שהיא ענתה, אני חושב,

דידי מור: בסדר, לא אמרתי שלא. אני מציע לא לאשר את התוספת הזאת, כל שאר

ההערות מקובלות.

יהונתן יסעור: טוב, מי בעד לא להכניס את התוספת שדרור ביקש?

דרור עזרא: מי בעד לא להכניס?

יהונתן יסעור: מי בעד לא להכניס.

דרור עזרא: אה.

דידי מור: מי בעד להכניס? שניים בעד, בסדר, תודה. שניים בעד. אוקי.

דרור עזרא: מה עם השאילתות?

דידי מור: רגע אחד, יש עוד פרוטוקול. כן, בוא נראה, יש שתי הערות, בעצם, שאנחנו

מבקשים לא לשלב אותם, כל השאר אני לא רואה בעיה. אוקי. ההערה

הראשונה שלך, דרור, הייתה לציין שהתוכנית ברחוב הנדיב לא נדחתה והוגש

ערעור למליאת הוועדה המקומית. האמת, אני לא יודע למה זה מתקשר כל

כך,

דרור עזרא: לא, כי היא הייתה בטבלה, היא מופיעה בטבלה זה כאילו שהיא נדחתה.

התוכנית של הנדיב,

דרור עזרא: התשובה, הסעיף כאן לא ברור ולא מקושר לכלום.

דרור עזרא: לא, סעיף שש.

דידי מור: אי אפשר להבין את זה.

יהונתן יסעור: דרור, זה לא מתחבר לשום דבר.

דידי מור: לא מתחבר לכלום. אני מציע למועצה לא לאשר את התיקון הזה, ועוד

תיקון,

יהונתן יסעור: זה סתם משפט שמנותק מכל הרצף של הפרוטוקול,

דרור עזרא: אבל תשמע,

דידי מור: דרור, בסדר,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 4 ל.ש.

יהונתן יסעור: אז הוא הופיע בטבלה, אז הטבלה ישנה בסדר יום.

ירון עולמי: נתתם תשובה שגויה.

דרור עזרא: הוא אומר שהטבלה שקיבלתי בתשובה לשאילתא הייתה שגויה.

יהונתן יסעור: מי בעד.

דידי מור: רגע, עוד תיקון אחד, ביקשת כאן להכניס שורה על חילופי דברים אישיים

בינך לבין ראש העיר, אני בדרך כלל לא מכניס את זה לפרוטוקול,

יהונתן יסעור: זה לא מקובל, ולא מכניסים דברים כאלה.

דידי מור: דברים אישיים שלא קשורים לא לסדר היום,

יהונתן יסעור: זה מילים לא פרלמנטריות.

דרור עזרא: אני מוותר, לא צריך להוסיף את זה.

דידי מור: תודה רבה.

דרור עזרא: אני, עוד פעם לגבי הנדיב, אולי שווה להכניס את זה בטבלה, שיש דיון

במליאה.

דידי מור: אוקי, אני מציע למועצה לא לכלול את זה. מי בעד?

יהונתן יסעור: מי בעד לא לכלול את זה? מי בעד לכלול?

דידי מור: שניים בעד.

יהונתן יסעור: תודה רבה.

דידי מור: עוד הערה קטנה, דרור, בסוף בסוף, כשהצבענו על המינויים של מר קוממי,

אתה ביקשת למחוק משום מה,

דרור עזרא: כי היה פה פעמיים,

דידי מור: נכון, בסדר. בסדר גמור. תודה רבה.

דרור עזרא: יוסי, לא ביקשתי למחוק אותך, אל תיקח את זה,

יוסי קוממי: לא, לא, בסדר.

דרור עזרא: כן.

שאילתות ותשובות

דידי מור: שאילתות ותשובות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 5 ל.ש.

דרור עזרא: אנחנו לא קיבלנו את זה.

יהונתן יסעור: כן.

דידי מור: לא קיבלת שאילתות או תשובות, כנראה שאין. לא, יש לך, מה זאת אומרת?

קח, בבקשה, אם לא מצאת, הנה.

שאילתא -1 מר ירון עולמי בעניין האנטנות מעל בניין מד"א

דידי מור: טוב, אני ניגש לשאילתא מספר אחת, על ידי מר ירון עולמי, לגבי אנטנות.

)מדברים יחד(

דידי מור: שאלות לגבי האנטנות מעל בניין מד"א. האם אכן ניתנה הבטחה על ידי ראש

העיר לגבי רחוב מוהליבר ו/או קהיליית ציון בדבר הסרת האנטנות מגג בניין

מד"א, אם כן מדוע זו לא מקוימת? מה הן אותן אנטנות השוכנות על גבי

הבניין? מי בעליהן ומה תכליתן? כיצד העירייה, אם בכלל, פועלת על מנת

להסיר את האנטנות ולמלא אחר הבטחת ראש העיר? אשמח לקבל פירוט

הפעולות אם נעשו, מה בכוונת העירייה לעשות? תשובות, ניתנה הבטחה על

ידי ראש העיר להסרת האנטנות הסלולריות בבניין מד"א, ההבטחה קוימה

במלואה. אין על בניין מד"א כל מטען סלולרי מזה מספר שנים רב. האנטנות

הקיימות על בניין מד"א שייכות למד"א, ומשמשות לתקשורת אלחוט

לאמבולנסים. השאלה הבאה, ראה תשובה שתיים. שלוש, מצ"ב דוחות

הקרינה שבוצעו לאחרונה בבית אחד השכנים ותשובת העירייה לעורך דין

המייצג את השכן שהתלונן. יש נספח לשאילתות, עם פירוט של מדדים

ופרמטרים כאלה ואחרים למידות ורמות הקרינה. שאלה נוספת, מר עולמי

בבקשה.

יהונתן יסעור: אם אין, לא חייבים לשאול.

ירון עולמי: לא הבנתי, אין אנטנות אז ... ?

יהונתן יסעור: אין אנטנות סלולריות, יש אנטנות של קשר.

דידי מור: יש אנטנות של מד"א.

יהונתן יסעור: של קשר של מד"א.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 6 ל.ש.

יחיעם השמשוני: כל אנטנה קורנת משהו. לא משנה.

ירון עולמי: אתם אומרים שהכל בסדר.

דידי מור: כן, אוקי?

שאילתא -2 מר ירון עולמי בעניין משך הזמן לעבודות תשתית ברחבי העיר

דידי מור: שאילתא הבאה, על ידי מר עולמי, משך הזמן לעבודות תשתית ברחבי העיר.

מי בעירייה מאשר את פרקי הזמן לביצוע אותן עבודות תשתית? האם נערכת

בדיקה מקדמית ומקצועית המבססת את מתן פרקי זמן אלו? האם בהסכמי

העבודה נקבעים מנגנונים של קנסות על הקבלנים במקרה של אי עמידה

בלוחות הזמנים? והאם בפועל העירייה אוכפת מנגנון זה? אשמח לקבל

דוגמאות אם יש. שלוש, אשמח לקבל טבלה מפורטת ובה דוגמאות לעבודות

תשתית שנעשו בעיר בתחום התעבורה, עם התייחסות למשך התקופה, זו

שנצפתה וזו שהייתה בפועל, כולל עלות מתוכננת ...בפועל. תשובות, משך

הזמן לביצוע כל עבודה,

)מדברים יחד(

דידי מור: פרק הזמן לביצוע כל עבודה נקבע מראש במכרז התוכנית, ולאחר מכן

בהסכם שנחתם עם הקבלן. פרקי הזמן נקבעים על ידי מזמיני העבודה

ובהתאם לניסיון בנושא. שתיים, בהחלט כן, ראה להלן תשובה שלוש.

בתשובה שלוש, מר עולמי, יש את שם הפרויקט, את זמן העבודה, מועד,

לוכסן, צו תחילת העבודה, מועד הסיום והערות. בכל הפרויקטים כולם, גם

אם היו עיכובים או שהיות, הם היו קצרות טווח וצוין מתי הקבלנים נקנסו.

אני לא אכנס לקריאת כל התשובה, בסדר?

ירון עולמי: כן, רק, אולי זו טעות שלי, אני לא יודע איפה,

דידי מור: מה?

ירון עולמי: לא תחמתי את זה בזמן, אבל הייתי מצפה שיהיה, שיהיו כאן יותר נתונים,

כלומר, יותר פרויקטים.

דידי מור: תשמע, ירון, לקחנו מספר דוגמאות, זה לא כל הפרויקטים שהיו, אי אפשר

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 7 ל.ש.

היה להרחיב את הפרויקט, צריך לנבור בניירת אחורה הרבה מאוד שנים,

הבנו דוגמאות בולטות.

ירון עולמי: טוב.

דידי מור: כולל מהתקופה הנוכחית ומשנים אחורה.

ירון עולמי: לא, כי רק מהדוגמאות שאתה כן הבאת, אתה רואה שיש כבר איזה שלושה

שיש להם קנסות, אחד שפשטה רגל בגלל זה.

דידי מור: עשרה ימים, מה עולמי?

ירון עולמי: מה?

דידי מור: עשרה ימים פיגור, 30 ימים פיגור?

יהונתן יסעור: תראה את הפיגור ביחס למשך העבודה המתוכנן, אז זה,

ירון עולמי: בכצנלסון אני חושב שהיה יותר, אני חושב שגם ... היה יותר.

דידי מור: תראה, מה זה אתה חושב, זה נתונים.

ירון עולמי: לא, אני זוכר את השלט של מתי אמרו שהפרויקט יסתיים ומתי הם

הסתיימו בפועל, אני לא יודע מה הנתונים, תמיד אפשר לשנות אותם אחר

כך.

יהונתן יסעור: כצנלסון, דידי, סליחה, כצנלסון בוצע במספר שלבים, נתנו דוגמא של שלב

אחד, אחד הקטעים, וככה עבדו יתר הקטעים. פחות או יותר, זהו. מכיוון

שזה שבעה קטעים, תיקח כל אחד על שלושה, ארבעה חודשים, זה נמשך

יותר משנה.

ירון עולמי: אוקי. די מדהים, אבל אוקי.

שאילתא -3 מר דרור עזרא בעניין דן אקדיה

דידי מור: שאילתא הבאה, תוכנית דן אקדיה, על ידי מר דרור עזרא. הוא מתייחס

למכתב בנושא תוכנית דן אקדיה. במכתב נאמר כי אין למעשה הסכם ... לבין

העירייה שבעלת הקרקע למלון. האם העירייה אכן נדרשה על ידי הממונה על

המחוז לאשר הסכם חכירה על ידי המועצה? שתיים, מדוע בשנת 98', לאחר

שהסתיימה תקופת החכירה לא נערך מכרז כנדרש להחכרת הקרקע,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 8 ל.ש.

מהיקרות בישראל, והמלון ממשיך לשלם 100 לירות דמי חכירה שנתיים?

שלוש, האם נערכה בשנת 98' שמאות לשווי הקרקע לעומת התמורה

המשולמת על ידי המלון? אם כן, מדוע העירייה לא חייבה את המלון לשלם

עבור המגרש סכומים מציאותיים? מדוע העירייה לא התנתה את הסכמתה

לאישור התוכנית החדשה, ו/או להסכמתה לקחת על עצמה להגיש תוכנית ...

חמש, במכתב ... שנעשה בקרקע שימוש למגורים, האם ... הוועדה המקומית,

מהנדס העיר, ידעו כי משפחת פדרמן עושה שימוש למגורים במקרקעין

העירייה באגף שנבנה בשנת 76' המיועד למלונאות החל משנת 80'? שש, מדוע

העירייה, הוועדה המקומית, מהנדס העיר, לא פעלו במשך השנים, כולל

בשנים האחרונות, נגד השימוש האסור למגורים? שבע, מדוע לא היה

במסמכי התוכנית גילוי על השימוש האסור למגורים הנעשה בקרקע? שמונה,

האם השימוש למגורים הינו הפרה של הסכם החכירה? תשע, האם ישנם

קשרים חברתיים עסקיים בין ראש העירייה ו/או בני משפחתה לבין משפחת

פדרמן? עשר, האם ראש העירייה נפגשה עם מי מבני משפחת פדרמן בנוגע

לתוכנית? אם כן, אבקש פירוט של הפגישות. תשובות, הקרקע הועברה

לבעלות עיריית הרצליה בהתאם להסכם שנחתם ביום 13 במרץ 77', בין

מלון אקדיה בע"מ, להלן ... לבין עיריית הרצליה וקיבל את אישור שר

הפנים. אין ברשותנו מידע אם הייתה דרישה מהממונה על המחוז לאשר את

הסכם החכירה על ידי המועצה. שתיים, לפי סעיפי ההסכם בין העירייה

והמכון, חלקות 74 ו-75 שהועברו על ידי העירייה ללא תמורה והוחכרו על

ידי המכון לדורות. החלקות הועברו לשם העירייה בכפוף לזכויות החוכרים,

בהם לפי הוראות שטרי החכירה. נבהיר כי בהסכם משנת 49' המכון מסר

לחברת מלון אקדיה בע"מ זכויות חכירה בחלקות לתקופה של 49 שנים, עד

ליום 31 למאי 98', עם אופציה של המלון לתקופת חכירה נוספת של 49

שנים, קרי, עד לשנת .2047 בהסכם משנת 72' המכון נתן לחוכר תקופה

אופציה נוספת של 49 שנים, קרי, עד לשנת .2096 שלוש, ההסכם קבע כי דמי

החכירה בגין תקופות האופציה יהיו דמי חכירה סמליים בשיעור של 100

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 9 ל.ש.

לירות לגבי כל שנה מהשנים של התקופה המוערכת, בנוסף לדמי החכירה

ששולמו למכון. ארבע, אי לכך לא היה ניתן גם להתנות את ההסכמה לאישור

התוכנית. חמש, מהנדס העיר, מיד עם קבלת התלונה, הנחה את מנהל

מחלקת פיקוח לבקר במקום ולהגיש דו"ח על המגרש, בימים אלו התקבלה

תשובה של עורכי דין של מתחם דן אקדיה ונבדקת לעומקה. שש, העירייה

מבררת את התלונה שהתקבלה בנושא. שבע, ראה סעיף .6 שמונה, הנושא

ייבדק. תשע, התשובה היא לא. עשר, לא התקיימו פגישות אישיות, התקיימו

שתי פגישות עבודה, האחת ב-28 באפריל 2008 בהשתתפות מטעם העירייה

של ראש העיר, יהונתן יסעור, יחיעם השמשוני, אדריכל העיר, מהנדס

העירייה, שלווה אלקלעי, מטעם המלון היו בעלי המלון, מנכ"ל מלונות דן,

סמנכ"ל טכני מלונות דן, משרד פליינסטור. הפגישה השנייה ב-8 באוגוסט

12' בהשתתפות מטעם העירייה של ראש העיר, מהנדס העיר, אדריכלית

העיר, יועצת משפטית, עורכת דין אילנה בארף, ומטעם המלון, בעלי המלון.

שאלה נוספת, בבקשה.

דרור עזרא: כן, גברתי, תשובתך,

יעל גרמן, רה"ע: כן.

דרור עזרא: שריקי, אתה כל הזמן מפריע, אתה שם לב לזה? אני רוצה להבין, את, שיצא

לך דימוי של יציאה נגד בעלי ההון, שנלחמת בעיוותים שיש בעקבות כל מיני

דברים שנעשו בעיר הזאת בשנים הקודמות, נלחמת אפילו בגולשים, כינית

אותם בכל מיני כינויים, ובקטע הזה, שיש פה בעל מלון שמקבל קרקע בדמי

חכירה מגוחכים, שאחר כך תבואי, יהיה פה תב"ר על החכירה של המסעדה

בדבוש, מדובר שם ב-5 מיליון שקל ל-49 שנה, ופה מדובר בסכומים,

יעל גרמן, רה"ע: מה השאלה, דרור?

דרור עזרא: בסכומים מגוחכים, והשארת את זה ללא מענה.

יעל גרמן, רה"ע: אני עדיין לא מבינה מה השאלה.

דרור עזרא: השאלה איך נתת לזה לרוץ, לתוכנית הזאת לרוץ? ונתת את ההסכמה שלך,

יעל גרמן, רה"ע: התשובה היא, אתה רוצה גם תשובה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 10 ל.ש.

דרור עזרא: על זה שידעת את החכירה המגוחכת הזאת, אני לא ידעתי את זה.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, לגבי החכירה לא ידעתי, התוכנית היא מצוינת, טובה לציבור,

מעולה לציבור, עומדת בהלימה אחת עם כל,

דרור עזרא: את ידעת על החכירה הזאת?

יעל גרמן, רה"ע: סליחה, אתה שאלת, אתה רוצה שאני אשיב, זה לא נושא לדיון, זאת

שאלה אחת ותשובה אחת, תוכנית מצוינת, תוכנית ציבורית, תוכנית שתפתח

את התיירות, שתביא עוד תעסוקה, תוכנית שתאפשר לא רק לבעלי המזל

ששפר עליהם מזלם והם גרים ליד שפת הים לראות וליהנות מן הים, אלא

תאפשר לכל מי שיוכל להרשות לעצמו לחכור יום או יומיים, להיות יום או

יומיים במלון, תוכל ל הרשות, התוכנית הזאת, להרבה מאות ואלפים של

אנשים ליהנות מן הים. אני חושבת שזאת תוכנית מצוינת, לכן נתתי את ידי

לכך. אין לי מושג על החכירה, אנחנו מבררים זאת. זהו. הלאה.

דרור עזרא: טוב.

שאילתא -4 מר דרור עזרא בעניין טיילת שלב ב'

דידי מור: שאילתא הבאה, גם כן על ידי מר עזרא, שעניינה טיילת שלב ב', המשך.

שאלות, האם העירייה העבירה לחברה לתיירות לביצוע פרויקט טיילת שלב

ב'? אם כן, אז אבקש לראות מתי זה נעשה ועל ידי מי. שתיים, מן הפסקה

לעיל, מדו"ח המבקר ברור שפרויקט מעל 12 מיליון שקלים המוזמן מחברה

עירונית חייב לעבור לאישור מועצת העיר, גם אם הדו"ח עוסק בחברה

הכלכלית, קל וחומר שעניין זה רלוונטי גם לחברה לתיירות. מדוע העברת

ביצוע שלב ב', אשר היקפו יותר מ-16 מיליון שקלים לא הגיע לאישור?

שלוש, מדוע לא הובא לאישור המועצה הסכם כלשהו בין החברה לתיירות

בנוגע להקמת טיילת שלב ב', זאת לפני תחילת ביצוע הפרויקט, כפי שהיה

בנוגע לשלב א' של הטיילת? ארבע, האם יש למישהו בעירייה סמכות להעביר

חזקה, בין אם זמנית או קבועה, במקרקעין של העירייה, לחברה לתיירות

ללא אישור המועצה? חמש, האם החברה לתיירות קיבלה הבטחה, בין אם

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 11 ל.ש.

בכתב או בעל פה שתמורה להקמת הטיילת יעברו להפעלתה עסקים

מסחריים שאולי יוקמו בטיילת, מסעדה, בית קפה וקיוסק? שאלה שש, מדוע

בניגוד להבטחה מפורשת של ראש העירייה לחתום מטה בנובמבר 2010 כי

שלב ב' של הטיילת יגיע לאישור בוועדה המקומית, הפרויקט לא הגיע בסופו

של דבר לדיון בוועדה המקומית? מדוע ראש העירייה הטעתה את המועצה

ואת החתום מטה? תשובות, אחד, העברת ביצוע פרויקט טיילת שלב ב'

מהעירייה לחברה הלאומית לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ בוצעה מכוח

הסכם מסגרת להעברת פרויקטים הנדסיים, אושרה על ידי מועצת העיר

ביום 15 במרץ .2011 הסכם זה קובע כי העירייה רשאית להעביר מעת לעת

פרויקטים הנדסיים לחברה לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ. שתיים,

במסגרת ההסכם עם החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ

נקבעו הסדרים יחודיים ביחד לפרויקטים משותפים לפיהם רשאים הצדדים

לקבוע הסדרים ספציפיים ביחס לפרויקטים בהם החברה תיקח על עצמה

חלק יחסי במימון הפרויקט. פרויקט טיילת שלב ב' ייבנה כאשר חלקה של

העירייה כ-3.5 מיליון שקלים ואילו חלקה של החברה כ-12 מיליון שקלים.

על פי הוראות ההסכם, הבאת פרויקט מעל 12 מיליון שקלים למועצת העיר

תיעשה במסגרת אישור התקציב לפרויקט. מכל מקום, במקרה זה, הואיל

וחלקה של העירייה בפרויקט המדובר נמוך מ-12 מיליון שקלים, צמוד למדד

מאז חתימת ההסכם, אין כל צורך להביא את הפרויקט לאישור מועצת

העיר. חרף זאת, הפרויקט דווקא הוצג במפורש במסגרת אישור תב"רים

במועצת העיר, וזאת תחת הפרק שעניינו ביצוע פרויקטים על ידי החברה

הלאומית לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ. שלוש, התשובה לשאלה ניתנה

במענה לשאלות אחת ושתיים. ארבע, התשובה ניתנה לשאלה במענה

לשאלות אחת ושתיים. חמש, התשובה לשאלה ניתנה במענה לשאלות אחת

ושתיים. שש, טיילת שלב ב' שאושרה הינה מדרך בלבד, ללא פיתוח הגן וללא

קשר בין טיילת תחתונה לטיילת עליונה, אי לכך אושרה כחוק בוועדה

הרלוונטית ואז במועצת העיר. התכנון,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 12 ל.ש.

יעל גרמן, רה"ע: לא, זה טעות. בוועדת הערר.

דידי מור: בוועדת הערר, סליחה. אוקי, תוקן לוועדת הערר. התכנון הרחב, כאמור,

אשר יכלול גם מבנים לאורך ובסמוך לרמות ים, שבילים ועוד יוצג בוועדה.

יש להדגיש כי בשלב זה של הטיילת לא תוכננו כל מבנים, ולכן לא היה צורך

להביא זאת לפני הוועדה המקומית. שאלה נוספת, מר עזרא?

דרור עזרא: אני זוכר את ההסכם הזה שנחתם עם החברה לתיירות שהוצג לנו עם החברה

לתיירות, ההסכם הזה הוצג לנו כי הוא הסכם מקביל להסכם שיש לנו עם

החברה הכלכלית, כשקמים פרויקטים ו-%,10 או אני לא זוכר כמה, %6

מהפרויקט הזה יהיה השכר על ביצוע הפרויקט, היא קבלן ביצוע. פה,

במקרה הזה, היא לא קבלן ביצוע, אלא מממנת ראשית, איך זה נכנס

להסכם ההוא שמדובר,

יעל גרמן, רה"ע: מה שאלתך, דרור, אני מתקשה להבין את השאלות שלך.

דרור עזרא: די ברור, התשובה שניתנה,

יעל גרמן, רה"ע: מה השאלה, לא מה התשובה.

דרור עזרא: התשובה שניתנה לי שהפנייה להסכם ההוא, היא לא רלוונטית, ההסכם

ההוא,

יעל גרמן, רה"ע: אז מה שאלתך? אני צריכה שאלה כדי להשיב, אם אתה רוצה להכריז

הכרזה, בסדר, אין לי בעיה, אבל אם אתה רוצה שאני אשיב, תשאל שאלה.

דרור עזרא: את לא מקשיבה, ההסכם ההוא מדבר על פרויקטים שהעירייה מוסרת,

יעל גרמן, רה"ע: הבנתי,

דרור עזרא: מתקצבת ונותנת.

יעל גרמן, רה"ע: מה שאלתך?

דרור עזרא: עכשיו, אתם מפנים להסכם הזה,

יעל גרמן, רה"ע: מה שאלתך? מה שאלתך, אני, לא, לא, מה שאלתך? שאלה.

דרור עזרא: שאלתי,

יעל גרמן, רה"ע: אני לא שמעתי שאלה.

דרור עזרא: ההסכם מדבר על העברת פרויקטים שהתמורה להם תהיה חלק מהתקציב

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 13 ל.ש.

של הפרויקט.

יעל גרמן, רה"ע: מה השאלה?

דרור עזרא: פה מדובר על פרויקט שהוא לא במסגרת,

יעל גרמן, רה"ע: מה השאלה? אתה עדיין, אתה לא שואל שאלה, אתה אומר פה, אתה

אומר שם, אתה אומר כאן, כן.

דרור עזרא: ... הזה לא עונה להגדרות שהיו בהסכם.

יעל גרמן, רה"ע: זה מה שאתה אומר?

דרור עזרא: זה מה שאני חושב.

יעל גרמן, רה"ע: אתה שואל אותי? אתה טועה.

דרור עזרא: אז אוקי, תקני אותי.

יעל גרמן, רה"ע: שאלת, אני אומרת לך, אני אפרט לך בפירוט רב מדוע ההסכם שאנחנו

הבאנו פה הוא הסכם מאוד מאוד מיוחד, הוא לא דומה להסכם של החברה

הכלכלית, בחברה הכלכלית, אין דבר כזה שהחברה הכלכלית מממנת חלק

ואנחנו חלק. רק בחברה לתיירות יש לנו מצב כזה, ולכן ההסכם הוא שונה,

לכן כשמדברים על 12 מיליון לא מדברים על 12 מיליון, אלא רק על ,3.5 אבל

כל התשובה נמצאת לך בתשובה.

דרור עזרא: תשמעי, מפנים אותי להסכם הזה, אבל אני שאלתי שאלה ספציפית בדיון על

ההסכם הזה.

יעל גרמן, רה"ע: הסברתי לך, זה לא אותם הסכמים. זה לא אותם הסכמים.

יהונתן יסעור: טוב, הצעות לסדר.

דרור עזרא: טוב.

הצעה לסדר של מר דרור עזרא בנושא תחבורה ציבורית

דידי מור: תודה רבה, סיימנו את פרק השאילתות ואנחנו עוברים להצעות לסדר היום.

שתי הצעות לסדר הוגשו על ידי מר דרור עזרא שתיהן, ההצעה הראשונה

מדברת על טיפול בשטחי ציבור ... העירייה בנושא תחבורה ציבורית. מר

עזרא, בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 14 ל.ש.

דרור עזרא: טוב, אני אקריא. תחבורה ציבורית צריכה להיות עמוד שדרה של עיר

המתיימרת להיות עיר ירוקה, ברור מכאן שמידע על מערכת תחבורה

ציבורית הינו חשוב באותה מידה. מערכת התחבורה הציבורית בהרצליה

מורכבת מכמה גופים ורשויות, רכבת, אוטובוסים, אוטובוסים של כמה

חברות, הסעות של העירייה. במקביל, העירייה ומשרד התחבורה עובדים על

שורה של שינויים מהותיים במבנה התחבורה הציבורית בעיר, להלן רשימה,

הפסקה של פעילות התחנה המרכזית, שזה לפי מה שראיתי בכתבה שהייתה,

יעל גרמן, רה"ע: זה היה מזמן.

דרור עזרא: לפי מה שראיתי בכתבה שהייתה, התחנה המרכזית תפסיק לפעול בסוף

חודש פברואר, יש נושא של התאמת מערך ה-BRT שאני וירון היינו, לא

רווינו נחת מהתוואי של אחד הקטעים, יש עניין של שינוי מערך

האוטובוסים, שזה נדון פה באחת הישיבות מועצה לפני חצי שנה, קצת יותר

אפילו, חודש מארס, לדעתי, שהוצג לנו במצגת, של שינוי מערך

האוטובוסים. הקמת מסוף מרכזי חדש מול תחנת הרכבת, וחיבור לרכבת

הקלה, זה באזור התעשייה. אם מסתכלים על אתר העירייה רואים שאין

מידע, לא על מערכת התחבורה הציבורית הקיימת ולא על מערכת התחבורה

הציבורית שתוקם. כל מה שיש באתר זה מידע על הסעות מתחנת הרכבת

והפנייה לאתר מטרופולין. מהצצה לאתרים אחרים עולה תמונה שונה,

למשל, לעיריית תל אביב יש אתר עם מידע מקיף בנושא תחבורה ציבורית,

כולל אתר נוסף של כל התחבורה של גוש דן. באתר של עיריית כפר סבא יש

מידע על תוכנית ה-BRT כולל הדמיות של רחוב וויצמן. לפני כמה חודשים

הוצגה לחברי המועצה בדלתיים סגורות תוכנית חדשה על שינוי קווי

האוטובוסים, זאת תוכנית שהיו לי כמה הערות עליה, כולל גם חברי מועצה

אחרים שהיו להם כמה הערות. ולכן, אני חושב שאין שום סיבה שתוכנית

כזאת לא תוצג לציבור, כמו התוואי של ה-BRT מה שאני מציע, בעצם, זה

לעשות שירות, אפשר לעשות גם באנגלית וגם בעברית, לייצר, כמו שיש מפה

של שבילי אופניים, לייצר איזושהי מפה של תחבורה ציבורית, כולל לשים

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 15 ל.ש.

את ההסעות, כולל האוטובוסים, כולל הרכבות, ובמקביל. זו ההצעה

הראשונה, זה א'. במקביל, לעשות ככל האפשר מידע מקיף על השינויים

העמוקים שהולכים להיות בתחבורה הציבורית בעיר הרצליה, שזה אני

מדבר לפרסם באתר, למשל, את המצגת הזאת שהוצגה לנו, מצגת יפה, יש לי

ויכוח איתה, אבל מצגת שהוצגה לנו, להציג אותה, לשים אותה, זה דבר

פשוט שאפשר לעשות. להשיג,

יעל גרמן, רה"ע: אין תוצאות עדיין.

דרור עזרא: מה זה משנה, יש מצגת, יחיאל הציג אותה. יש את העניין הזה של ה-,BRT

אני וירון פתחנו איזשהו אתר ושם אנחנו מציגים איזה חתיכה של BRT

אפשר לעשות את זה בלי זמן בכלל בעירייה, עם כל התוואי של ה-BRT . על

השינוי של המיקום של התחנה המרכזית, שזה דבר אקטואלי. וזהו, זה מה

שאני מדבר. אנחנו צריכים להיות כמה שיותר שקופים, עיריית הרצליה,

בעניין השקיפות, היא חלשה מאוד לעומת הערים האחרות, אני, מה שאני

ראיתי באתרים, למשל, של עיריית כפר סבא,

יהונתן יסעור: אתה כבר העלית את ההצעה, מה אתה חוזר?

דרור עזרא: בסדר, אני רק אומר לכם. חד משמעית, מעיר לכם שצריך לשפר את

השקיפות באתר, לא רק העניין הזה של התחבורה, אני התמקדתי פה, בעוד

שורה של עניינים, וחבל מאוד שאני נזקק להגיש הצעה לסדר בנושא הזה,

וזה לא בא מתוך הראייה של עיר בת קיימא שאמורה להוביל את העיר

הזאת, ולתת לה קו מנחה, חבל שזה לא קורה וצריך הצעה לסדר בשביל

שיעשו דבר כזה אלמנטרי.

יהונתן יסעור: טוב, אני אנמק למה אין מקום להעלות את ההצעה הזאת. קודם כל, באתר

של העירייה יש קישור למטרופולין, תחת אודות העירייה, ושם אפשר לראות

את כל הקווים ואת זמני הנסיעה של קווי מטרופולין בהרצליה. אז יש כן

מענה ושקיפות.

דרור עזרא: אמרתי.

יהונתן יסעור: אמרת, אז מה יש להוסיף? ה-BRT , כרגע אין ,BRT מי שמטפל בזה זו

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 16 ל.ש.

חברת נטע, ועד שהיא לא תסכם את העניינים, אז אין מה להראות. בטח לא

אנחנו, מי שצריך להראות את זה זה חברת נטע. התחנה המרכזית לא זזה,

אף אחד לא הזיז אותה, ואין לנו שום מושג שהיא הולכת להיסגר, אלא

מאיזשהו ,

דרור עזרא: היה רק בסוף השבוע, היה כתבה.

יהונתן יסעור: היה כתוב בעיתון, בסדר.

דרור עזרא: שגם אתה דיברת עליה.

יהונתן יסעור: ובנושא התוכנית שהציג המנכ"ל פה במועצת העיר, זו תוכנית חסויה,

בהתאם לתנאי המכרז של משרד התחבורה, אסור להציג אותה ואסור לדבר

עליה.

דרור עזרא: אבל המכרז כבר היה.

דידי מור: אבל הוא עוד לא נגמר.

יעל גרמן, רה"ע: חבר'ה, זה לא עלה להצעה לסדר, אנחנו מציעים להוריד את זה. מי בעד

להוריד את זה מסדר היום? מי בעד להעלות?

דידי מור: תודה רבה, מר עזרא, שניים.

הצעה לסדר של מר דרור עזרא בעניין פתיחת הטיילת

דידי מור: פתיחת הטיילת, כן.

דרור עזרא: אנחנו ראינו את ההשקעה האדירה שהחברה לתיירות משקיעה בפרויקטים

מחוץ לתחומה, ואנחנו מדברים עכשיו על טיילת שכן, גברתי, על טיילת שכן

נמצאת בתחום של המרינה. הטיילת שאני מדבר עליה זה טיילת של שוברי

הגלים. גם שובר הגלים הגדול שנמצא בצד המערבי, וגם שובר הגלים הקטן

שנמצא בצפון. עשיתי סיורים בשבוע שבועיים האחרונים, פשוט תמונה

עגומה של הזנחה, אפילו מזעזעת הייתי אומר, מסוכנת, סכנה בטיחותית,

ואני אפרט מה אני ראיתי. אחד, זה היה מעקות ממתכת שנמצאות על המזח

הראשי, או שהם מפורקות, או שהן מנותקות. הרוב האחרים שם, חבל שלא

הבאתי תמונות, פשוט לא היה לי זמן להדפיס, הרוב של המעקות האלה

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 17 ל.ש.

חלודים, חלודים בצורה קשה. הדבר הכי חמור, לדעתי, זה המגדלור. אני

הלכתי ליד המגדלור שנמצא שם בקצה ופשוט נדהמתי לגלות שהקטע של

הסולם שאפשר לטפס מאפשר טיפוס. אמנם לא עד למעלה, אבל כמעט עד

הקצה, אין את הדלת הזאת שמונעת טיפוס בגובה של בן אדם, ויש לי תמונה

של ילד שפשוט נכנס לזה, ואם לא הייתי אומר, הוא היה מטפס עד למעלה,

אם לא הייתי אומר לו 'אל תטפס', הוא היה מטפס עד למעלה. זה פשוט

תמונה עגומה, זה מראה על הזנחה, זה מראה על ההתנהלות של המרינה,

שהיא לא מסתכלת על הדברים האלמנטאריים שיש בה כדי לתקן אותם

ולהשקיע בהם. אני חושב שזה בעייתי מאוד, אני רק אזכיר שהמעקות האלו

זו השקעה אדירה שאני הייתי בתפקיד שם בדירקטוריון, השקעה מאוד

גדולה שהייתה, ומסתבר שהיא לא כל כך השתלמה. אני אקריא פה את

ההצעה שלי. מועצת העיר מורה לחברה הלאומית לתיירות לתקן באופן

מיידי את המעקות והמגדלור על שובר הגלים הראשי. מועצת העיר מורה

לחברה העירונית לפתוח את החסימה, אה, זה עוד דבר שלא הזכרתי, בשובר

הגלים הקצר, הצפוני, יש שער ולפי התב"ע, עד הקצה בעצם של שובר הגלים

אמורה להיות פתוחה לציבור, בעצם השער מונע מהציבור כניסה. וזה,

לדעתי, הפרה של התב"ע, כי זה אמור להיות פתוח לציבור. וזה אני מבקש

לפתוח את החסימה הזאת ולהתקין שמה מעקה שאנשים לא ייפלו. איפה

מהנדס העיר? למה מהנדס העיר לא נמצא? מועצת העיר מבקשת ממהנדס

העיר לבדוק את הצורך בהוצאת צו סגירה מנהלי למנוע מעבר הציבור על

שובר הגלים הראשי, במקביל לבדוק את אי פתיחת הטיילת עד לשובר הגלים

המשני, המהווה הפרה, לדעתי, של חוק התכנון והבנייה.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, אז אני מציעה להוריד את זה, אני חושב שהמרינה, החברה

לתיירות משקיעה מאות אלפי שקלים ומחזיקה את המרינה בצורה מעולה.

נכון שיש לעיתים מקומות שהם קצת מוזנחים, אני הייתי מציעה לחבר

המועצה, דרור עזרא, שכשהוא רואה משהו כמו למשל דלת שאולי הייתה

צריכה להיות סגורה או פתוחה, שיואיל בטובו לא להמתין חודש ימים עד

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 18 ל.ש.

שיש הצעה לסדר, אלא פשוט יתקשר למוקד שעובד 24 שעות, ויודיע לו, כדי

שיתקנו את זה במיידית. אני חושבת שזה פופוליזם זול, וחוסר אחריות

ציבורית, שאתה רואה, בוודאי, כשאתה רואה איזשהו מטרד, שאתה מחכה

להעלות הצעה לסדר פעם בחודש, אז תואיל בטובך לומר את זה.

דרור עזרא: גברתי, הביקורת שלך מופנית אלי, שאני בא פעם בכמה שבועות, אפילו

חודשים, למרינה, ורואה מפגע, את מפנה את התלונה אלי?

יעל גרמן, רה"ע: כן.

דרור עזרא: כאשר המרינה עצמה, עובדי המרינה עצמם נמצאים שם כל יום לא רואים

את זה, אז יש לך בעיה.

יעל גרמן, רה"ע: טוב, לא העליתי את זה לסדר היום, אני שמעתי אותך, שמעתי אותך

וכרגע אתה תשמע אותי.

דרור עזרא: ההאשמות האלה,

יעל גרמן, רה"ע: כרגע אתה תשמע אותי, מר דרור עזרא, שמענו אותך בסבלנות, ועכשיו

אני אנמק מדוע להוריד מסדר היום. הנושא של הפשפש שלא פתוח ומונע

כניסה, זה נושא ביטחוני, מדובר על כניסה צבאית, מדובר שמה על עניין

ביטחוני, ולכן לא ניתן להיכנס,

דרור עזרא: את מדברת על שובר הגלים הקצר.

יעל גרמן, רה"ע: אני מדברת על שובר הגלים המשני, ממש כך. מה לא ניתן להיכנס לא ניתן

להיכנס, מסיבות ביטחוניות, ואי לכך, כל ההצעה הזו, בעיני, היא הצעה

פופוליסטית, שאין לה בסיס.

דרור עזרא: לא ענית על העניין הזה של המעקות.

יעל גרמן, רה"ע: המעקות משופצות ממש בימים אלה, בשבועות האחרונים, הם כל הזמן

משופצים, כל הזמן משקיעים, לדעתי צריך רק לשבח את המרינה ואת

החברה לתיירות על ההשקעה הרבה במקום שבאמת, מבחינת התחזוקה,

הוא מקום מאוד מאוד קשה, בגלל ההשפעות של הים והגלים והרוחות והכל,

וצריך לתת להם צל"ש ולא להעלות הצעות לסדר. מי בעד הורדת ההצעה

מסדר היום? מי נגד?

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 19 ל.ש.

דרור עזרא: התמונות אומרות אחרת, זה מה שיש לי להגיד.

יהונתן יסעור: טוב, דידי, כן.

תב"ר -1 שיקום שכונות עירוני, אגף שאיפ"ה

דידי מור: כן. אנחנו עוברים לנושא הבא, תב"רים. תב"ר מספר אחד, שיקום שכונות

עירוני אגף שאיפ"ה. הערות? שאלות? תודה רבה. פה אחד.

תב"ר -2 הטמעת עקרונות הקיימות בחינוך בקהילה

דידי מור: הטמעת עקרונות הקיימות בחינוך בקהילה. הערות? תודה.

תב"ר -3 התקנת מתקנים חדשים במגרשי הספורט

דידי מור: התקנת מתקנים חדשים במגרשי הספורט, הערות? תודה רבה.

תב"ר -4 רכישת שליטה בחנות דמי מפתח

דידי מור: רכישת שליטה בחנות דמי מפתח. הערות? תודה רבה.

סגירת תב"רים

דידי מור: סגירת תב"רים? תודה רבה.

דמי חכירה למנהל דבוש לשעבר

דידי מור: דמי חכירה למנהל דבוש לשעבר, הערות, מר עזרא, בבקשה.

דרור עזרא: אני, שריקי, אולי זה יעניין אותך.

יעל גרמן, רה"ע: כן, דרור.

דרור עזרא: אני הסתכלתי על השמאות של המקום, מדובר ב-5 מיליון שקל, 5.2 מיליון,

בסך הכל אנחנו צריכים לשלם 6.6 על הדבר הזה. ואם מסתכלים על דמי

החכירה שמלון דן אקדיה משלם על ה-50 דונם, לעומת דמי החכירה

שאנחנו משלמים למנהל על 600 מטר, אז קצת יש פה איזושהי בעייתיות. אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 20 ל.ש.

לא מדבר רק על המחירים, אני מדבר גם על קונספט שעירייה היא מתנהגת

כיזם נדל"ן, אני חושב שעירייה לא צריכה להתנהג כיזם נדל"ן, לא צריכה

לחכור עסקים מסחריים, ולנהל מכרזים, זה לא העסק שלה, היא תנהל את

חוף הים, יש מסעדות לרוב במלון דן אקדיה, יש כמה מסעדות, יש מסעדות

במרינה, יהיו מסעדות,

יעל גרמן, רה"ע: ... כן.

דרור עזרא: אני יודע שאת לא אוהבת את הדברים שאני אומר.

יעל גרמן, רה"ע: אני שומעת אותם בשקיקה.

דרור עזרא: יהיו מסעדות בקניון הזה שייבנה, יש די והותר מסעדות במקום. אני מציע

לוותר על הרעיון הזה להחכיר את המסעדה. מה שהושקע שם הושקע,

להרוס את זה ולהחזיר את השטח הזה לציבור, יש פה משהו שהוא עם עיוות

ציבורי. עירייה לא צריכה להיות יזם נדל"ן.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, שמענו, מי בעד התב"ר? מי נגד? תודה.

דידי מור: נגד, אחד.

יעל גרמן, רה"ע: כן, תודה.

תב"ר נגישות פיזית לנכים

דידי מור: נגישות פיזית לנכים, הערות? שינוי בקושי. פה אחד, תודה.

נגישות אקוסטית וחושית במוסדות חינוך

דידי מור: נגישות אקוסטית וחושית במוסדות חינוך, הערות? תודה רבה.

הקמת מבנה טהרה והספדים בבית העלמין החדש

דידי מור: הקמת מבנה טהרה והספדים בבית העלמין החדש.

ירון עולמי: כן.

דידי מור: אתה רוצה, ירון?

יעל גרמן, רה"ע: כן, בבקשה, ירון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 21 ל.ש.

ירון עולמי: אני רוצה לדעת בכלל האם זה, אני זוכר בזמנו שהיא אמרה שזה בכלל לא

נחוץ, אין בכך צורך,

יעל גרמן, רה"ע: מה אני אמרתי? על מה אני אמרתי שאין צורך?

ירון עולמי: על מבנה טהרה.

יעל גרמן, רה"ע: מעולם לא אמרתי שאין צורך, אמרתי, באותה עת שאין צורך.

ירון עולמי: אוקי, אני אקריא לך את הציטוט שאמרת,

יעל גרמן, רה"ע: באותה עת.

ירון עולמי: אה, מעולם לא אמרת, אבל באותה עת אמרת.

יעל גרמן, רה"ע: לא אמרתי שאין צורך כללי, שבאותה עת אין צורך, כאשר אין עוד מספיק

אנשים שיודעים, מודעים ומגיעים ולדאבוננו, גם נקברים, היום המצב

השתנה.

ירון עולמי: לדעתי יש צורך וטעית גם כשאמרת את זה אז. וגרמת לעוגמת נפש לנפטרים,

אבל נעזוב את זה, השאלה שלי היא אחרת,

יעל גרמן, רה"ע: אז מה הבעיה עכשיו?

יהונתן יסעור: אז עושים את זה, רוצים לממן את זה.

ירון עולמי: לא, לא, השאלה שלי האם, אנחנו אישרנו בזמנו ...לבית העלמין,

יעל גרמן, רה"ע: קודם כל, אתה חושב שצריך או לא צריך?

ירון עולמי: בוודאי שצריך.

יעל גרמן, רה"ע: יופי, אז אתה בעד?

ירון עולמי: לא.

יעל גרמן, רה"ע: אה, צריך אבל אתה לא בעד.

ירון עולמי: אני נגד שאנחנו נממן את זה, כמו שהייתי נגד שנממן את כל בית הקברות.

יעל גרמן, רה"ע: אה, הבנתי.

ירון עולמי: אבל עכשיו אני רוצה לשאול אותך, גברתי, שאמרת שאין צורך ... בישיבת

המועצה אני אזכיר לך עוד 20 שנה, בעזרת השם, אבל אותי יותר מעניין דבר

אחד, אם אני זוכר את התשקיף ואת ההוצאות ואת האומדנים של ההוצאות

על בית העלמין, זה לא היה כלול בתוכם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 22 ל.ש.

יעל גרמן, רה"ע: נכון מאוד, לכן אנחנו מביאים את זה.

ירון עולמי: אז אם עכשיו הוספנו 5 מיליון שקלים לתקציב שהעירייה מממנת את בית

העלמין?

יעל גרמן, רה"ע: כן, התשובה היא כן, חד וחלק.

ירון עולמי: ... מתנגד שהעירייה לא צריכה ...

יעל גרמן, רה"ע: צריך את זה או לא צריך את זה.

ירון עולמי: צריך את זה, והעירייה לא צריכה לממן את זה.

יעל גרמן, רה"ע: אז אם צריך את זה אז למה אתה לא רוצה לממן את זה?

ירון עולמי: העירייה לא צריכה לממן את זה, העירייה היא היחידה בארץ שמממנת

קבורה.

יעל גרמן, רה"ע: אני גאה על כך.

ירון עולמי: מה יש להיות גאה על כך?

דרור עזרא: לבזבז כסף על מתים?

)מדברים יחד(

יעל גרמן, רה"ע: זה הרגע להיות לגמרי בשקט.

יהונתן יסעור: ירון, את כל הקבורה במדינה מממן המשפחה שצריכה לקבור, משלמת אלפי

שקלים לחבר'ה קדישא, אבל זה לא נכון שלא משלמים, משלמים, אבל בן

אדם בודד.

דרור עזרא: לא משלמים, לא משלמים.

ירון עולמי: הביטוח הלאומי, תקשיב, הביטוח הלאומי משלם הכל.

יעל גרמן, רה"ע: ירון, אמרת את דעתך, הבנתי. בבקשה.

ירון עולמי: למה את קוטעת אותי? עוד משפט ואני מסיים.

יעל גרמן, רה"ע: בבקשה.

ירון עולמי: שוב אני אומר, העירייה הזאת היא העירייה היחידה שמממנת קבורה.

יעל גרמן, רה"ע: לא, חברים, אני רוצה לשמוע את ירון.

ירון עולמי: אמרתי את הדברים האלה בעבר, אני פשוט רואה כל פעם, אני נדהם מחדש

מכמות הכסף העצומה, אנחנו כל הזמן מתווכחים כאן על שקלים בודדים

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 23 ל.ש.

לזה, לזה, ואיזה ... עדיף לחינוך 'אני לא רוצה להשקיע בשער העיר, כי זה

יגזול כסף מהחינוך, מהתרבות', כלומר, שיפור השירות לתושב, או הקלה, או

לפנות את כל המטרדים שפזורים בעיר, זה לא טוב ... הייתי צריך להתווכח

כאן שנתיים כדי שישפצו מקום שיש בו 40 פסיכולוגים, משרת את האנשים

באמת שהכי זקוקים לכך בעיר, אבל 5 מיליון שקלים, חוץ מה-19 מיליון

שקלים שאישרנו ממש לפני שבוע, ,13 לא משנה, המיליונים האלה נשפכים

לשווא ... בכלל שהעירייה לא תתעסק בקבורה. יש לכך חברות שמתעסקות

בזה, אנחנו לא צריכים להתעסק בקבורה, לא צריכים להתעסק בטהרה,

אנחנו העירייה היחידה שעושה את זה, ומה קורה כאן? ועוד בכל הארץ, בן

אדם יש לו על פי חוק את הזכות להיקבר בעירו והביטוח הלאומי משלם

וכולי, כאן, רק בעיר הרצליה תושבי העיר מממנים מכספי הארנונה שלהם

קבורה. אין לזה אח ורע, אין לזה צידוק, זו טעות, זו איוולת, ואני בעד

שתהיה יחידת טהרה, ואני בעד שיהיה בית עלמין, ושיהיה ברור, אני נגד

שזה שהעירייה מממנת אותו, ואני חוזר ואומר שאני נגד זה, וכמו שטענתי,

ואני חוזר ואומר, אנחנו משקיעים עשרות מיליונים ולעולם לא נראה אותם

חזרה ולא היינו צריכים להשקיע אותם, יכולנו לקבל הכל בחינם וללא עלות.

חבל.

יעל גרמן, רה"ע: לא, לפני שנצביע אני בכל זאת רוצה, כן, בבקשה.

דרור עזרא: קודם כל, העמדה שירון הציג פה היא העמדה שלי, אני, כל העניין הזה של

הקבורה, ברור שצריך להיות שירותי קבורה בעיר הזאת, אבל ברור לי שזה

לא צריך להיות בידי העירייה. כי אנחנו רואים מה קורה, שזה נהיה משאבת

כסף. היה לנו החלטה להקים את התאגיד הזה, היה פה תשקיף כספי, כולל

כלכלן ששילמנו עליו מאות אלפי שקלים, לדעתי, שהביא לנו תחשיב כלכלי

לגבי עשרות שנים, כמה, לדעתי 20 שנה, 20 שנה הביא לנו תחשיב כלכלי,

עכשיו אנחנו, שנה לתוך התאגיד מוסיפים עוד 18 מיליון שקל לתקציב שכבר

אושר, שזה היה על חשבון התקציב הזה, על חשבון התחשיב ההוא. יש פה

עיוות אדיר, כי ברור שהתאגיד הזה ישאב עוד ועוד כסף מהעירייה, כי זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 24 ל.ש.

הטבע של תאגידים עירוניים, וזה הטבע של תאגיד כזה שהוא לא יהיה יעיל,

וישאב עוד כסף. ואנחנו נצטרך לשלם שוב ושוב על חשבון שירותים עירוניים

אחרים. זו פשוט טעות, זה עיוולת, ואין לי מה להגיד.

יעל גרמן, רה"ע: כן, לא, לא, לפני, אני חייבת להגיד. כן, יש לנו שינוי בתפישות, שינוי מאוד

מאוד מהותי, אני חושבת שיש בזה חוסר צדק משווע ועוול שחברה פרטית

בשם חבר'ה קדישא, כזו או אחרת, מנהלת את השירות הכי ציבורי שיש

במדינת ישראל, אני חושבת שזה מביא פעמים רבות לדרישת תשלום

מכוערת, מטורפת, זה מביא לכך שאנשים בשעה הכי קשה של חייהם, כאשר

האדם היקר להם מונח לפניהם, למעשה נמצאים במעין סחיטה, סחטנות,

רוצים לקבור אותו בצורה כזאת? תשלמו ,40,000 ,50,000 ,38,000 ועוד

סכומים מאוד מאוד גבוהים,

דרור עזרא: זה חלק מהתשקיף של התאגיד גם.

יעל גרמן, רה"ע: סליחה, אתה דיברת, לא הפרעתי לך, ועכשיו אתה לא תפריע לי, ותקשיב,

כי אני בכלל לא מסכימה לך, ואתה לא מסכים לי, אבל אני אומר את שלי,

ואתה את שלך, ואתה את שלך אמרת. אני חושבת שאחד הדברים החשובים

ביותר, פריצת דרך בלתי רגילה, מבחינת צדק ציבורי, ושירות לתושב, הייתה

הקמת בית הקברות העירוני. זה מהווה דוגמא לכל מדינת ישראל והיום

מחקים אותנו, ורוצים לחקות אותנו, גם בחיפה, גם בראשון ובעוד מקומות.

יחיעם השמשוני: תני לו את כל העיריות שבאים ללמוד איך לעשות את זה.

יעל גרמן, רה"ע: אז זה בדיוק מה שאני אומרת, היום הרצליה זה מקום,

דרור עזרא: הם לא באים לראות אותם ...

יעל גרמן, רה"ע: סליחה, דרור. הרצליה זה מקום עלייה לרגל כדי לבוא ולהבין איך באמת

נותנים שירות ציבורי כזה שכולנו נזדקק לו עד 120 שנחייה ויותר, אבל כולנו

בסופו של דבר נזקק לו, הוא השירות שהוא השירות הכי ציבורי בעולם

ונמצא היום במרבית העיריות בידיים פרטיות, אין בכלל על מה לדבר.

עיריית הרצליה לקחה צעד אמיץ, צעד נכון, צעד צודק ואמרה, את השירות

הציבורי הזה, תספק העירייה. נכון, זה יעלה בהתחלה, אבל אפילו הכסף

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 25 ל.ש.

הזה שבהתחלה עולה, הוא למעשה נחשב כהלוואת בעלים, ובעוד 20 שנה, או

25 שנה העירייה תקבל, סליחה, אני לא נתתי לך רשות דיבור ותתאפק

ותקשיב, אולי זה לא נושא חן בעיניך, אולי אתה אפילו לא מסוגל להבין את

זה, אבל,

דרור עזרא: את אומרת שזה היה הלוואת בעלים?

יעל גרמן, רה"ע: אני מדברת, זאת הלוואת בעלים, לשאלתו של מר דרור, שכרגיל לא יודע

על מה הוא מדבר,

דרור עזרא: אני לא יודע, זה לא רשום פה.

יעל גרמן, רה"ע: הלוואת הבעלים הזאת תחזור אלינו בעוד 25 שנה, יכול להיות שאלה

שיושבים סביב השולחן לא יזכו לראות, ואולי חלקם כן, אבל זאת ההשקעה

הטובה, אני מקווה שהרבה יהיו, זאת ההשקעה הטובה ביותר, מפני שבית

קברות זה דבר רווחי, בסופו של דבר ההכנסות הם יותר מההוצאות, זאת

העובדה, להזכירכם שחבר'ה קדישא שלנו, ובית הקברות שלנו, כאשר

ביקשנו פרטים גילינו שיש להם 13 מיליון עודפים, לא שהם השקיעו את זה

בגדר או במשהו, אבל יש להם. זאת אומרת שזה עסק רווחי. לא בשנה

הראשונה, לא בשנה השנייה, כנראה גם לא בחמש, עשר שנים, אבל בעוד ,20

25 שנים, העירייה קודם כל מיסדה שירות שבמהות שלו הוא ציבורי, והיא

נותנת באמת שירות ציבורי הטוב ביותר, וגם בסופו של דבר, בעוד 25 שנה,

היא תראה את כל הכסף בחזרה, עם ריבית ועם רווח. ולנו יש את בית

הקברות הנכון ביותר והטוב ביותר, וכמו שאמרתי, כולם באים לרגל. מי

בעד? מי נגד?

דרור עזרא: דרך אגב, לא מצוין פה שזה הלוואת בעלים, זה תב"ר. אני לא מבין איך

הגעת לזה שזה הלוואת בעלים.

יעל גרמן, רה"ע: אין לי עד כדי כך סבלנות כדי להסביר לך דברים שאולי כדאי שתלמד

אותם לפני שאתה שואל אותם. רק כדי שלא תתבזה. כן, חברים, אנחנו

ממשיכים הלאה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 26 ל.ש.

סגירת תב"רים

דידי מור: סגירת תב"רים. הערות, יש? פה אחד, תודה.

שיפוץ מבנה צופי ים, שינוי שם בלבד

דידי מור: שיפוץ מבנה צופי ים, שינוי שם בלבד, הערות? תודה.

הקטנת היקף פרויקט והקדמת ביצוע בנושא כלביה

דידי מור: הקטנת היקף פרויקט והקדמת ביצוע בנושא כלביה. הערות?

ירון עולמי: כן.

יעל גרמן, רה"ע: כן, ירון.

ירון עולמי: רציתי לשאול, אני לא כל כך ראיתי את, אין לי את הפירוט ... דו"ח מבקר

בנושא הזה בדיוק.

יעל גרמן, רה"ע: בנושא הכלבייה בכלל.

ירון עולמי: כן, כן.

דידי מור: זה בעקבות דו"ח המבקר.

ירון עולמי: רציתי לשאול, בעצם קיבלנו את ההמלצה שלו להקטין?

יחיעם השמשוני: קיבלנו את ההמלצה שלו, אנחנו עושים את אותם מספר כלובים, כמו שיש

היום, לא מגדילים כמו שרצו בהתחלה.

ירון עולמי: אה, אוקי. זה מה שרציתי לשאול.

דידי מור: מי בעד?

יעל גרמן, רה"ע: מי בעד?

דידי מור: פה אחד, תודה רבה.

אישור מועצה להסכם הקצאת זכות שימוש בין עיריית הרצלה לבין עמותת אור זרוע –

המדרשה לבעלי תשובה )ע"ר(

דידי מור: הנושא הבא, הקצאת זכות שימוש לעמותת אור זרוע. פה אחד, תודה רבה.

ירון עולמי: לא, מה פתאום.

יעל גרמן, רה"ע: למה מצחיק? מה? מי רוצה להסביר, לאה? ענת, בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 27 ל.ש.

עו"ד בהרב: זה הסכם שמובא לאישורכם, בהמשך להקצאה שבעצם כבר אישרתם. היא

אושרה במועצה, מתי זה אושר במועצה?

יעל גרמן, רה"ע: לפני חודשיים, לדעתי.

עו"ד בהרב: כן.

יעל גרמן, רה"ע: כשדיברנו שאנחנו,

עו"ד בהרב: ב-.17.7

יעל גרמן, רה"ע: בעשר שנים עשינו את זה.

עו"ד בהרב: אישרתם את זה לעשר שנים, בהתאם להחלטת המועצה נערך הסכם שימוש

שכולל פחות או יותר את כל ההוראות שמחייב נוהל הקצאת מקרקעין והוא

מובא לאישורכם ובהמשך יועבר לאישור משרד הפנים.

יעל גרמן, רה"ע: כן, שאלות. בבקשה, כן.

דרור עזרא: אני אמרתי את דעתי על כל ההליך הזה, שלדעתי הוא פגום. יש פה איזשהו

מוסד שהוא, נגיד שהוא מוסד פרטי, מוסד פרטי שקשור ... הוא מקבל את

הזכויות, קודם כל, הוא לא משלם דמי שכירות, אם אני לא טועה, הוא לא

משלם דמי שכירות.

יעל גרמן, רה"ע: זה נקרא הקצאה ללא תמורה. הקצאה ללא תמורה. ללא תמורה, יש

תמורה חלקית, יש ללא תמורה. זה ללא תמורה.

דרור עזרא: בסדר.

יעל גרמן, רה"ע: זה ההקצאה.

דרור עזרא: אני מביע את הביקורת שלי. זה דבר אחד, דבר שני, מי שבנה את המקום

הזה זה העירייה עצמה.

יעל גרמן, רה"ע: נכון, לכן אנחנו מקצים, אחרת לא היינו צריכים להקצות.

דרור עזרא: זו השקעה אדירה. דבר שלישי, שגם מקצים את בית הכנסת, שחלק מהמבנה

הוא בית כנסת, חוץ מה-,

יעל גרמן, רה"ע: מה רע בזה.

דרור עזרא: רע בזה שאם אנחנו רוצים שבית הכנסת הזה ישמש אנשים אחרים, אנחנו

מחייבים את כל אנשי הסביבה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 28 ל.ש.

יעל גרמן, רה"ע: אתה קראת את ההסכם?

דרור עזרא: מה?

יעל גרמן, רה"ע: אתה קראת את ההסכם?

דרור עזרא: לא, לא התעמקתי.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, אז אולי לפני שאתה מדבר על משהו, לפחות תואיל בטובך לקרוא?

דרור עזרא: אם אני טועה תקני אותי.

יעל גרמן, רה"ע: כן, מה הבעיה שלך כרגע, דרור עזרא?

דרור עזרא: אותה בעיה שהייתה לי בפעם הקודמת,

יעל גרמן, רה"ע: טוב, אוקי, מי עוד?

דרור עזרא: רגע.

יעל גרמן, רה"ע: יש לך עוד? כן.

דרור עזרא: יש גם את העניין הזה של התרומות, שאם אני לא טועה, הם רשאים לגייס

תרומות וזה הולך אליהם, תקנו אותי אם אני טועה.

עו"ד בהרב: אני לא, איפה ראית סעיף כזה? אני לא מבינה על מה אתה מדבר.

יעל גרמן, רה"ע: אני מנסה לחפש ואני לא יודעת על מה הוא מדבר.

דרור עזרא: זה מה שנאמר לנו בישיבת מועצה, העניין הזה,

יעל גרמן, רה"ע: טוב, דרור, אני מציעה שתקרא את ההסכם, אחרי זה תדבר. עוד הערות?

דרור עזרא: ... גברתי,

יעל גרמן, רה"ע: מה אתה רוצה לשאול? אם יש פה אפשרות לגבות? אין פה בכלל אזכור

לדבר הזה, מה אתה עוד רוצה?

דרור עזרא: מי מנהל את בית הכנסת?

יעל גרמן, רה"ע: עמותת אור זרוע, היא העמותה שתנהל גם את בית הכנסת וגם את הכולל,

זאת הקצאה. זו ההקצאה.

דרור עזרא: היא תנהל, היא תגבה,

יעל גרמן, רה"ע: לבית הכנסת כל אחד יוכל להיכנס. כל אחד.

דרור עזרא: אני לא מדבר על הכניסה, אני מדבר על התרומות, על תרומות של מכירות.

יעל גרמן, רה"ע: אני לא יודעת על מה אתה מדבר, תאמין לי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 29 ל.ש.

דרור עזרא: אף פעם לא היית בבית כנסת, לא ראית ש-?

יעל גרמן, רה"ע: אני ממש,

טובה רפאל: דרור, יש פה סעיף, ניתנה התחייבות של העמותה לתת עדיפות וזכות ראשונה

לתושבי הרצליה בפעילות בשטח ההקצאה, העמותה התחייבה כי הכניסה

למבנה תהיה לכלל הציבור ללא הגבלה וללא תמורה ו/או התנייה.

עו"ד בהרב: וזה היה לאור ההערות שהיו בישיבות מועצת העיר.

טובה רפאל: וזאת הוועדה שישבנו בה ביחד.

יעל גרמן, רה"ע: ותרומות,

טובה רפאל: וגם אתה וגם אני דרשנו את זה.

יעל גרמן, רה"ע: אני לא יודעת על מה אתה מדבר.

טובה רפאל: אז זה ישנו בהסכם.

יעל גרמן, רה"ע: יש, כל בית כנסת, כל עמותה שמנהלת בית כנסת, היא מגייסת תרומות.

טובה רפאל: מותר לה כעמותה לגייס תרומות.

יוסי קוממי: אתה מדבר על מישהו שקם ומתנדב בעשרה שקלים, על זה אתה מדבר?

דרור עזרא: זה לא מתנדב, יוסי, זה לא מתנדב, זה העירייה מממנת.

יעל גרמן, רה"ע: איזה עירייה מממנת, מה?

דרור עזרא: העירייה מממנת.

יעל גרמן, רה"ע: טוב, אוקי, לא, לא, יוסי, חבל. דרור, יש לך שאלה ספציפית?

דרור עזרא: לא ... הרבה אנשים פה בנו בית כנסת מתרומות, אתה יודע את זה טוב

מאוד, שיש עשרות בתי כנסת שנבנו מתרומות.

יעל גרמן, רה"ע: כן.

דרור עזרא: שיש עשרות בתי כנסת שנבנו מתרומות.

יעל גרמן, רה"ע: מר שריקי, דרור, אני חושבת שיצטרך לקרוא את ההסכם ולהבין גם קצת

יותר. שאלות נוספות? מי בעד ההסכם? מי נגד? תודה רבה.

אישור המחאת זכויות בנושא שיפוץ תחנת שאיבה לביוב המסילה וגמר הקמת מכון טיהור

השפכים בהרצליה

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 30 ל.ש.

דידי מור: אישור ... זכויות, שיפוץ תחנת שאיבה לביור המסילה והכנת מכון טיהור

שפכים בהרצליה. הנושא הזה היה בישיבה הקודמת, ועבר לישיבה הזאת, יש

הערות? תודה רבה.

העלאת סכומי מלגות

דידי מור: העלאת סכומי מלגות, ישנו כאן מכתב שמסביר את העניין על ידי הגברת

טובה רפאל, האם יש הערות? פה אחד. תודה רבה.

בי"ס התיכון התורני מדעי הרצליה - בקשה לפתיחת חשבון בבנק המזרחי טפחות

דידי מור: תיכון תורני, בקשה לפתיחת חשבון. הערות? תודה רבה.

חוק עזר להרצליה )העמדת רכב וחנייתו(, התשע"ב -.2012

דידי מור: חוק עזר, העמדת הרכב ...

עו"ד בהרב: אני יכולה לענות לך, אבל, שנייה, אתה רוצה שני אענה לך?

דרור עזרא: לא בדיוק על חוק העזר, אנחנו קיבלנו שתי גרסאות של חוק העזר, גרסה

אחת בסוף נובמבר וגרסה אחת ... איזה מהגרסאות היא הנכונה?

עו"ד בהרב: בגרסה הנכונה שקיבלת, בדרך כלל.

יהונתן יסעור: בדרך כלל האחרונה היא התקפה.

דרור עזרא: אז יש סעיף 14 לתוספת הראשונה שאמרה שחוק עזר צריך להגיע עשרה

ימים לפני הישיבה במועצה. אם אנחנו מתייחסים, אנחנו פשוט לא יכולים

לדון בגרסה שנשלחה לנו ביום ראשון.

עו"ד בהרב: תראה, דרור, ההבדלים בין הגרסה הראשונה לגרסה השנייה הם לא

מהותיים, יכולנו לבוא, לכאורה, גם היום בדיון, ולהעיר שיש מספר תיקונים

לחוק העזר, ואז היינו זה, אבל מצאנו לנכון לעשות את זה מראש, כשתבין

מה הם התיקונים אז אתה תראה שהם לא מהותיים ואפשר להעלות אותם.

דרור עזרא: אני חושב שהם כן.

עו"ד בהרב: אז אתה חושב שהם כן, אוקי, מה התיקונים, דרור? המהותיים בעיניך?

דרור עזרא: בתעריפים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 31 ל.ש.

עו"ד בהרב: כן, מה, מה התיקון המהותי, ש-?

דרור עזרא: אני לא,

עו"ד בהרב: לא, מה התיקון המהותי?

דרור עזרא: תשמעי,

עו"ד בהרב: לא, אני שואלת, מה התיקונים, לא, אבל אני שואלת עכשיו,

דרור עזרא: אל תשאלי אותי שאלה.

עו"ד בהרב: לא, כי אני רוצה להשיב, נכון, אני יועצת משפטית, אתה יועץ משפטי,

התיקון שהיה בתעריף, מר דרור עזרא, הוא שהורד סעיף שדיבר על הנחה של

'אני מהרצליה',

דרור עזרא: %.50

עו"ד בהרב: נכון. משום שההנחה הזאת של 'אני מהרצליה', כמו כל ההנחות שניתנו לפי

חוק העזר, נעשית לפי סעיף, איזה סעיף זה של חוק העזר?

יעל גרמן, רה"ע: תכף אנחנו נגיע עליו.

עו"ד בהרב: איזה סעיף זה של חוק העזר?

)מדברים יחד(

עו"ד בהרב: אוקי, אז היא נעשית מכוח סעיף 5 לחוק העזר, סעיף קטן 5 ה' אומר שבלי

לגרוע מהאמור בסעיף 2 ה' יהיה ראש העיר, באישור מועצת העיר, ראשי

לקבוע הנחות משיעורי האגרה הקבועים בחוק העזר, זה לתושבי העיר,

למגזרים שונים באוכלוסייה, ולסוגי רכבים שונים, ואת אופן מתן ההנחות.

הסעיף הזה היה גם בחוק העזר הקודם, מכוח הסעיף הזה מועצת העיר

אישרה כל מיני הנחות למחזיקי, תן לי לגמור, למחזיקים של תו 'אני

מהרצליה', לרכבים היברידים והכל, ולכן, חשבנו שלא נכון לרשום את

ההנחה הזאת בתוך חוק העזר, כי מחר זה לא יהיה מדבקה 'אני מהרצליה',

מחר מועצת העיר תרצה לשנות ולתת הנחה לתושב הרצליה שמחזיק, אני לא

יודעת, תעודה אחרת. לכן לא היה נכון לקבע את זה בתוך הסעיף הזה,

וההנחה הזאת עדיין נמצאת בתוך חוק העזר, וזה לא שינוי מהותי.

דרור עזרא: אני שאלתי אותך שאלה ספציפית, משפטית,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 32 ל.ש.

עו"ד בהרב: עניתי לך ספציפית משפטית.

דרור עזרא: האם אנחנו יכולים לדון,

עו"ד בהרב: לדעתי, כן.

יהונתן יסעור: סליחה, דרור, תראה, אפשר, אתה רוצה שנדחה את זה לישיבה הבאה?

דרור עזרא: כן.

יהונתן יסעור: למה? לא הגיע הזמן שהחוק הזה יעבור כבר פעם אחת?

דרור עזרא: אני, קודם כל, אם רוצים, בוא נדון בגרסה שקיבלנו לפני עשרה ימים.

עו"ד בהרב: אוקי, בואו נדון בגרסה שקיבלתם לפני עשרה ימים,

יעל גרמן, רה"ע: מה אתה רוצה לדון בה?

עו"ד בהרב: ואנחנו מציעים להסיר את ההנחה ביחס לתושב 'אני מהרצליה', ולא לכלול

אותה בחוק, כי היא ממילא קיימת.

יעל גרמן, רה"ע: כן, מי, רגע, סליחה, מי בעד הצעתו של מר דרור עזרא לדון בגרסה.

דרור עזרא: אין הצעה, זו שאלה משפטית.

יעל גרמן, רה"ע: אין הצעה, זו שאלה, אז מה השאלה, אני באמת לא מבינה.

דרור עזרא: האם אנחנו יכולים לדון בחוק עזר שקיבלנו לפני יומיים, ולא בחוק עזר

שקיבלנו, או בחוק עזר שקיבלנו לפני עשרה ימים.

יעל גרמן, רה"ע: תודה.

עו"ד בהרב: אז אני אשיב לשאלה, חוק העזר התקבל לפני עשרה, חוק העזר התקבל כמו

שצריך לפני עשרה ימים, היו שינויי גרסה שאינם מהותיים, ולכאורה גם

יכולנו לבוא היום למועצת העיר, עם הגרסה הישנה, ולא ולהגיש את זה

מתוקן, ולומר בעל פה ולתקן ולומר שאנחנו מציעים להוריד מהתוספת את

הנושא של מדבקה של, הנחה לתושב העיר, שיש לו מדבקה של 'אני

מהרצליה' כי זה ממילא נכלל בחוק העזר, ומועצת העיר יכלה לדון,

יעל גרמן, רה"ע: זאת אומרת, מה שאת אומרת, אנחנו יכולים לדון.

עו"ד בהרב: ולכן, לדעתי, אפשר לדון בהצעה, ללא שינויים מהותיים.

יעל גרמן, רה"ע: תודה, זאת התשובה. שאלת אם אפשר לדון, קיבלת תשובה שאפשר.

דרור עזרא: מה שהיא אמרה אנחנו נעשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 33 ל.ש.

)מדברים יחד(

יעל גרמן, רה"ע: למה כולם כל כך הרבה מדברים? ענת, אני מבקש קצת שקט, הייתה

שאלה לגיטימית, האם אנחנו יכולים לדון בחוק העזר הזה, שהתקבל לפני

יומיים, שהוא תיקון על חוק עזר שהתקבל לפני עשרה ימים, והתשובה היא

כן. שאלות נוספות לגבי חוק העזר?

דרור עזרא: כן.

יעל גרמן, רה"ע: כן, בבקשה.

דרור עזרא: אני, יש לי את חוק העזר הישן, אין לי אותו פה מודפס, אבל אני זוכר היטב

שבסעיף של האגרה, אולי זה בטעות, אולי זה לא בטעות, בסעיף של האגרה

בחוק העזר הישן היה כתוב שם 'למעט אופנועים ממונעים', בסעיף הזה שיש

פה אין את ההערה הזאת.

יעל גרמן, רה"ע: בוא תאמר לי על איזה סעיף אתה מדבר, שנקרא אותו.

דרור עזרא: אני מדבר על התעריף המירבי.

יהונתן יסעור: אתה יכול להפנות לעמוד.

דרור עזרא: עמוד תשע.

יעל גרמן, רה"ע: אז עזוב את העמוד, תן לי סעיף, מה הסעיף?

דרור עזרא: אין סעיף, זה בטבלה.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, בסדר, כן.

דרור עזרא: היה בחוק העזר הישן,

יהונתן יסעור: מה זה הישן? הנוסח הראשון שקיבלת?

יעל גרמן, רה"ע: על הקיים, הוא מדבר על הקיים היום.

דרור עזרא: היה סעיף, ואני חושב שהוא נכון, בסוגריים, למעט אופנועים, יכול להיות

שאיזה מישהו בטעות, זה נשמט, אני חושב שכדאי להוסיף את זה. אם זה

בטעות, אני לא אנמק, אם זה בכוונה, אז אני חושב.

יהונתן יסעור: אבל זה שם או לא שם? אתה אומר ...

דרור עזרא: לא, זה לא כאן, אבל זה קיים בחוק.

יהונתן יסעור: אבל אתה אומר את זה מהזיכרון, אולי זה בכלל לא,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 34 ל.ש.

דרור עזרא: לא, מה זה מהזיכרון?

טובה רפאל: יש לי את הגרסה הקודמת, זה לא מופיע בה גם.

ירון עולמי: אומר דרור משהו מאוד פשוט, עד היום אופנוע,

יעל גרמן, רה"ע: לא מופיע.

טובה רפאל: בגרסה הקודמת לפני עשרה ימים זה גם לא מופיע.

דרור עזרא: לא בגרסה הקודמת, בחוק הקודם.

טובה רפאל: אה, החוק המקורי. לא קשור לגרסה לפני עשרה ימים. אה, אוקי.

יעל גרמן, רה"ע: הבנתי, ירון, הבנתי, אייל. האם בחוק הקודם באמת, שמונח לפניך, יש לך

פה את ספר החוקים, האם באמת כתוב למעט אופנוע?

אייל: זה מצוין, כן.

יעל גרמן, רה"ע: מצוין.

עו"ד בהרב: אבל פה כתוב תעריף מירבי לשעה לרכב.

יעל גרמן, רה"ע: תעריף מירבי לשעה לרכב.

דרור עזרא: למעט רכב דו גלגלי.

יעל גרמן, רה"ע: למעט רכב דו גלגלי. האם יש לזה משמעות אם אנחנו מוסיפים את למעט

רכב דו גלגלי?

יהונתן יסעור: אני אגיד לך מה, יש משמעות. אנחנו היום סימנו חניות לאופנועים, אנחנו

היום סימנו חניות לאופנועים, אם אופנוע עומד בחנייה של רכב לכל הרוחב,

הוא תופס עמדה של רכב, במקום לחנות בחנייה של האופנועים, החניות של

האופנועים ריקות ואופנועים עומדים בכחול לבן.

דרור עזרא: אז זה כן היה בכוונה, רגע, זה כן היה בכוונה או בטעות? אני לא רוצה, אני

רוצה להבין, אם זה היה בכוונה,

יהונתן יסעור: זה בכוונה, כי יש עכשיו סימונים, לא צריך את זה.

דרור עזרא: אז אוקי, אם זה בכוונה, למה זה לא צוין בדברי ההסבר?

יהונתן יסעור: מה?

ירון עולמי: כי זה שינוי מהותי.

דרור עזרא: זה שינוי מהותי, זה פוגע דווקא באנשים שכן, אין להם זה, סטודנטים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 35 ל.ש.

אנשים שאין להם כסף.

יעל גרמן, רה"ע: אייל, האם אתה מודע לכך שבאמת נעשה פה שינוי מהותי?

אייל: לא, לא, אנחנו לא שמנו לב לפטור, כביכול, בחוק הקיים לגבי אופנועים.

אנחנו סבורים שיש לראות ברכב, בין אם מדובר באופנוע או ב-,

יהונתן יסעור: זה שני גלגלים או ארבע גלגלים, זה רכב.

אייל: זה רכב לכל דבר ועניין שחונה בצד, אם חונה במקום חנייה מוסדר בתשלום,

למה לא.

ירון עולמי: רק שנייה, להמשך של יונתן, ואם האופנוע כן חונה במקום שסימנת

אופנועים, הוא גם משלם?

יהונתן יסעור: הוא לא משלם.

דרור עזרא: לא, אין מספיק, אתה לא תופש?

יהונתן יסעור: יש מספיק.

דובר: אבל מה אתה רוצה, שהוא יתפוס מקום של מכונית?

יעל גרמן, רה"ע: אייל.

אייל: בדיוק, זה רכב לכל דבר ועניין.

יעל גרמן, רה"ע: אופנוע זה רכב?

דרור עזרא: אופנוע תופס שישית מחנייה של מכונית.

אייל: אבל יש ... כאלה עיקריים, של אנשים בעלי,

דרור עזרא: אבל רוב האופנועים, תסתכל, זה סטודנטים,

)מדברים יחד(

ירון עולמי: אתה רוצה שלא ישלמו אלה שיש להם רכבים היברידים של 250,000 שקל,

הם לא ישלמו חנייה, אבל אופנוע, טוסטוס של 15 שקל, של ילד בן ,16 הוא

ישלם חנייה.

יעל גרמן, רה"ע: אייל, אומר פה, גם גולן וגם יוחנן, סליחה, יוחנן וגולן אומרים פה בצדק,

הם אומרים, את הנושא של האופנועים צריך להסדיר על ידי תוספת של

מקומות חנייה ולא על ידי חוק העזר. אני חושבת שזאת התשובה הנכונה. עם

זאת, אני רוצה לשאול האם אתה רואה הבדל מהותי בכך שאנחנו נוסיף את

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 36 ל.ש.

המשפט שהיה בחוק העזר הקודם, למעט אופנוע. מה קורה אם אופנוע

באמת יעמוד שם, לא נוכל לגבות ממנו את התעריף המירבי?

אייל: אנחנו למעשה נותנים לו פטור.

יעל גרמן, רה"ע: פטור בכלל מחנייה?

אייל: מתשלום.

יעל גרמן, רה"ע: זאת אומרת אופנוע, אם אנחנו כותבים למעט אופנוע, אנחנו נותנים

לאופנועים פטור מתשלום.

אייל: נכון.

יעל גרמן, רה"ע: זו המשמעות.

דרור עזרא: כמו שהיה עד היום.

יעל גרמן, רה"ע: זו המשמעות, הבנתי.

)מדברים יחד(

יעל גרמן, רה"ע: דרור וירון, אתם, באמת, הבנתי, אני רוצה להעלות את זה באמת לדיון,

חברי, אני לא יודעת, אני רוצה לשמוע, אומר דרור ואומר ירון, אנחנו

מבקשים להוסיף את המשפט 'למעט אופנוע', המשמעות היא שאי אפשר

יהיה לגבות מאופנוע כרטיס חנייה, דמי חנייה, לא משנה, בגין זה שהוא

עומד במקום חנייה. זה המשמעות. מי בעד? מי נגד? שכל אחד יאמר את

דברו. קדימה.

דרור עזרא: אני רק רוצה להבהיר כמה נקודות.

יעל גרמן, רה"ע: אתה הבהרת, דרור, לא, לא, אני רוצה לשמוע אנשים אחרים.

דרור עזרא: אבל אנשים לא מודעים לזה.

יעל גרמן, רה"ע: דורון. לא, לא, דרור, אני מצטערת, יש פה אנשים ששומעים אותך המון,

אני רוצה גם לשמוע אחרים, אז בסוף תוכל לומר, דורון.

דורון גילר: תראי, אני חושב שזה דבר די מסובך, מפני שיש באמת קטנועים של אנשים

חסרי יכולת, של סטודנטים, שאנחנו צריכים ללכת לקראתם. בקצה השני,

יש דו גלגליים אימתניים שעולים מאות אלפי שקלים,

יעל גרמן, רה"ע: הראלי דווידסון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 37 ל.ש.

דורון גילר: לא רק כל סוזוקי או הונדה או כאלה, שעולים המון. אז מאיפה אנחנו יודעים

מי זה מי? אני חושב שבן אדם שחונה צריך לשלם אגרה, נקודה.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, יוסי.

יוסי קוממי: פשוט זה יגרום לבעיות של חנייה של מכוניות. אופנוע לא תמיד בא וחונה

בצד, גם אם יחנה בצד, אז הוא ייקח את המטר שלו, או את ה-80 סנטימטר

שלו, ואז רכב לא יכול להיכנס לחנייה.

יעל גרמן, רה"ע: מאה אחוז, מאיה. כן, בסדר. אדוני המנכ"ל, אתה רוצה להביע את דעתך?

יחיעם השמשוני: כן, אין לי בעיה שיהיה פטור לאופנועים מחנייה, רק במקומות חנייה של

אופנועים, אם הוא חונה במקום של אוטו, שיהיה כך, שלא תהיינה אי

הבנות, אם הוא חונה במקום של רכב הוא ישלם, וישלם קנס.

יעל גרמן, רה"ע: תודה רבה. יהונתן.

יהונתן יסעור: אותו דבר.

יעל גרמן, רה"ע: תודה. טוב'לה? צביקה?

טובה רפאל: אותו דבר.

דרור עזרא: אני רוצה להבהיר, יש פה בעיה, יש פה אפלייה, אם אנחנו מסתכלים על חוק

העזר, הרי יש פה דרישת תשלום שהאופנועים ישימו בשמשה, דרך אגב,

יוחנן, לא ביטל.

יחיעם השמשוני: אבל ביטלו את זה כבר, אמרו הרגע שכולם מוכנים לוותר בתנאי שיעמדו

בחנייה של אופנועים.

דרור עזרא: אם אני בא לחנייה של אוטו,

יחיעם השמשוני: אתה לא תעמוד בחנייה של אוטו.

דרור עזרא: אבל אין מקומות חנייה.

יעל גרמן, רה"ע: לא, לא, בסדר, אנחנו מהרגע הזה מסתובבים סביב עצמנו, טוחנים מים

ורוח. הבנתי מה שאתה אומר, כולנו הבנו, לא מקובל.

דרור עזרא: אין תשלום חנייה, אין לאופנוע שמשה.

יעל גרמן, רה"ע: בסדר, טוב, אתה מדבר על דברים טכניים ואנחנו מדברים על מהות.

מאיה כץ: ... שמגיע אופנוע שאין לו חניה, נו, באמת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 38 ל.ש.

דרור עזרא: את חושבת שזה מקרים בודדים?

מאיה כץ: כן, זה מקרים בודדים, ואנשים יכולים למצוא חנייה גם 100 ו-200 ו-300

מטר, וגם ללכת ברגל והכל בסדר.

יעל גרמן, רה"ע: חברים, מי בעד חוק העזר, כן, בבקשה, ירון.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: הנושא טיפה יותר רציני, אני, אישית, עובד במתחם הבורסה ברמת גן, ושם,

מעבר להמון מפרצים שעשו לאופנועים, המדיניות שמה, בטח המדרכות

הרחבות, זה לתת לאופנועים לחנות בקצה המדרכה. כאשר הם לא מפריעים

בעצם להולכי רגל, יש להם עוד 1.5 מטר או שתיים ללכת. ואיפה הבעיה כאן

בהרצליה? וזאת מדיניות שהחלה עוד לפני כשנה, אולי טיפה יותר, אבל אני

מתאר לעצמי שהיא הייתה מכוונת, אין שום .. אחרי אופנועים, כולל

מקומות שעד עכשיו, או בהסדרה, או בשתיקה, יכלו לחנות, כולל אופנועים

שנניח, אפילו ברחוב בן גוריון, מתחת למשרדים של החינוך, אופנועים שבסך

הכל עושים שליחויות ועומדים בכניסה לפיצה, שברור שזה, עומדים ארבע

אופנועים בתוך כזה של אחד, נתנו להם דוחות, נותנים דוחות לאופנועים על

ימין ועל שמאל. עכשיו, עוד פעם, אני לא, אני דווקא, אני לא חושב ... אני

אין לי אופנוע, גם לא יהיה לי אופנוע, אני מפחד מאופנועים, אני לא אעלה

עליו בחיים, אבל יש כאן בעיה, כי אנחנו מצד אחד מעודדים תחבורה

ציבורית, אופנוע זה דבר טוב מבחינת עומסי תנועה, מבחינת אפילו איכות

סביבה, כמעט,

יעל גרמן, רה"ע: מזהם מאוד.

ירון עולמי: יש פחות פקקים בזכות אופנועים, הוא מזהם פחות, הוא תופס פחות מקום,

אנחנו צריכים לעודד אופנועים, כמו אופניים, ולכן, הרי מחר אנחנו יכולים

לקחת גם מאופניים כסף על חנייה, כי הוא בא עם אופניים לעיר, שישלם

חנייה.

יעל גרמן, רה"ע: אבל, ירון, לא מדובר על לקחת כסף, אנחנו מאופנוע לא לוקחים כסף, לא,

אנחנו לוקחים כסף רק מאופנוע שחונה במקום חנייה של רכב. הפתרון הוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 39 ל.ש.

באמת להוסיף עוד מקומות חנייה.

יהונתן יסעור: אני חושב שמאיה אמרה את הדבר הנכון, אנשי אופנועים חושבים שהם

צריכים לחנות בתוך החנות, או בתוך השליחות לאן שהם צריכים להגיע, ולא

יכולים לחנות 20 מטר יותר רחוק, ולכן, יש חניות מספיק, הם לא מנוצלות

כמו שצריך, חניות של קטנועים, ודרך אגב, אנחנו מדברים בסך הכל על מרכז

העיר, על רחוב אחד שיש בו כחול לבן, כל יתר הרחובות זה בכלל לא מהווה

בעיה.

יעל גרמן, רה"ע: תודה, אני חושבת שיהונתן סיכם יפה, מי בעד חוק העזר, כפי שהוא? מי

נגד? מי נמנע? תודה.

דרור עזרא: אני נגד בגלל הסעיף הזה.

יהונתן יסעור: אני רוצה לומר לכם שהסעיף של כחול לבן הכי חשוב פה, שלא צריך סמכות

של משרד התחבורה, אלא בסמכות של ראש וועדת תמרור, וזה הדבר

המהותי.

יעל גרמן, רה"ע: סליחה. יש לי שאלה ליועצת המשפטית, האם יש מינימום שצריכים

להצביע בעד חוק עזר כדי שחוק העזר? אין, תודה. אנחנו ממשיכים הלאה

לחוק העזר של המחזור.

חוק עזר להרצליה )מחזור(, התשע"ב -2012

דידי מור: למי יש שאלות על מחזור? אין שאלות, אפשר להצביע, יעל. מי בעד?

יעל גרמן, רה"ע: מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

הרכב וועדת ערר

דידי מור: הרכב וועדת ערר. הערות? יש חוות דעת משפטית, גם כן, שאין ניגוד עניינים.

דרור עזרא: מה זה זה שקיבלנו עכשיו?

יהונתן יסעור: אנחנו אישרנו וועדות ערר בישיבה הקודמת, ורק וועדה אחת הודיעה שהיא

לא רוצה להיות ופרשה, ולכן אנחנו צריכים להחליף.

דרור עזרא: מה זה שקיבלנו עכשיו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 40 ל.ש.

דידי מור: חוות דעת שהוא לא בניגוד עניינים והוא יכול לשמש בתפקיד,

עו"ד בהרב: לפי הנוהל של משרד הפנים צריך להניח על שולחן המועצה, אז הוא הונח על

שולחן המועצה.

דרור עזרא: מה ההבדל?

עו"ד בהרב: השם.

דידי מור: אוקי, מאשרים פה אחד?

יעל גרמן, רה"ע: כן.

דידי מור: תודה רבה.

בקשה להעסקה נוספת

דידי מור: בקשה להעסקה נוספת. שאלות?

דרור עזרא: כן, האם מדובר,

דידי מור: במהנדס העיר.

דרור עזרא: במהנדס העיר.

יעל גרמן, רה"ע: כן, זה לא ממש העסקה, הוא רוצה להרצות בטכניון.

דידי מור: מותר לו על פי חוזר מנכ"ל.

יעל גרמן, רה"ע: ומותר לו על פי חוזר מנכ"ל, הוא צריך אישור של מועצת העיר.

יהונתן יסעור: זה הרבה מאוד שנים הוא עוסק בזה.

דרור עזרא: מה זה ... עבודה בשכר?

יעל גרמן, רה"ע: אני לא יודעת אם הוא מקבל על זה שכר?

דידי מור: כן, כן.

יהונתן יסעור: אם זה העסקה. כן.

דובר: אם לא מקבלים שכר, לא צריך להביא את זה למועצה.

יעל גרמן, רה"ע: אוקי, מי בעד?

דרור עזרא: אני, רגע, אני רוצה להגיד את דעתי, אני חושב שעובדי עירייה בכירים

שמקבלים שכר יפה מאוד בעירייה, לא צריכים לעבוד בעבודות נוספות, הם

צריכים כל כולם להשקיע בעבודה שלהם, אני מבין את הפרסטיג'ה להיות

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 41 ל.ש.

מרצה בטכניון, אני מבין את זה, אבל ברגע שמישהו לקח על עצמו את

התפקיד הזה,

יהונתן יסעור: דרור, זה ערך מוסף לארגון שהאנשים שלו הם יכולים לתרום לחברה.

עו"ד בהרב: לשמחתנו חוזר מנכ"ל משרד הפנים,

יעל גרמן, רה"ע: דרור, אז תצביע אחרת, זה בסדר גמור, זה דמוקרטי.

ירון עולמי: זה שיש חוזר מנכ"ל לא אומר,

יעל גרמן, רה"ע: חוזר מנכ"ל מאפשר, לא חייבים.

עו"ד בהרב: לא, לא, הוא לא רק מאשר, חוזר מנכ"ל משרד הפנים מציין שמשרד הפנים

רואה בחיוב עבודה נוספת מהסוג הזה.

יעל גרמן, רה"ע: במיוחד בתחום האקדמאי. טוב, חברים, מי בעד? מי נגד? תודה.

אישור המועצה להתקנת צנרת תעול ברחוב זאב שלב ב'

יעל גרמן, רה"ע: אישור מועצה להתקנת צנרת תיעול.

דידי מור: צנרת תיעול, ביוב וכדומה.

יעל גרמן, רה"ע: אין בעיה.

דידי מור: פה אחד.

המלצות הועדה לסיוע בדיור

דידי מור: סיוע בדיור, יש הערות?

יעל גרמן, רה"ע: אין?

דידי מור: בסוף.

יעל גרמן, רה"ע: תודה רבה חברים.

)מדברים יחד(

יעל גרמן, רה"ע: אני רוצה לדעת, יש לנו קוורום לפתיחת ישיבת האסיפה הכללית? אני לא

יודעת אם יש לנו קוורום, אנחנו שמונה.

)מדברים יחד(

דידי מור: אבל יעל, יש בקשה של שני חברי המועצה לדקת דיבור.

יעל גרמן, רה"ע: כן. בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 42 ל.ש.

דרור עזרא: יש לי טרוניה על הדוברות והפרסומים שיש באתר. גברתי הודיעה לפני כמה

שבועות שהיא רצה במפלגה לכנסת, ועדיין אנחנו רואים פרסומים

שמשבחים את ראש העירייה, ומקדמים אותה, ומפרסמים תמונות שלה, גם

באתר העירייה, גם בפייסבוק, אני חושב שזה לא תקין שכל הפרסומים של

העירייה, צריכים להיות של עובדי עירייה, ברגע שבחרת לרוץ לכנסת, תניחי,

שלא יהיו פרסומים מטעם הדוברות.

יעל גרמן, רה"ע: לא, סליחה, אנחנו לא מעירים, זכותו לדבר, תודה רבה. ירון.

ירון עולמי: כן, אני רוצה לנצל, בדיוק מה שקורה כאן, על זה רציתי לדבר. תראו, אני

יודע שכולנו אנשים עסוקים, אנשים עובדים, חברי המועצה כאן בכלל

בהתנדבות, ראש העיר וסגניה לפחות שניים בשכר, אני מבקש, ישיבות

המועצה אנחנו מזמינים אנשים לשעה שבע, הישיבות מתחילות בשעה שבע

ורבע, שבע ועשרים אפילו, זה ממש לא לעניין, גם ככה אתם רואים, הישיבות

מתארכות, ארבע, חמש שעות, יכול להיות שגם באשמתנו, בנושאים

שחשובים לדון בהם, בואו נתחיל לפחות בזמן. ואני רוצה להעיר כאן, אני

כבר עשר שנים חבר מועצה, מה שקורה כאן בחצי שנה, אולי זה גם קשור

אליך ולהתמודדות שלך בכנסת, מה שדרור אמר, אבל חצי מחברי המועצה

כמעט לא מגיעים כאן כבר כמה ישיבות ברצף, יש אנשים שאפילו אפשר

לבדוק אם הם היו כאן שלוש ישיבות ברצף או שלא היו כאן שלוש ישיבות

ברצף, אנחנו מקבלים כאן החלטות על התקציב, פעם ראשונה שראיתי שאין

קוורום מלא, ואפילו שישה או שבעה חברי מועצה היו חסרים, היום בטח,

יעל גרמן, רה"ע: למיטב ידיעתי היו חסרים שלושה בתקציב. יותר?

ירון עולמי: היו חסרים יותר, אני מבטיח לך.

יעל גרמן, רה"ע: המפד"ל לא היו מפני שהיה להם בדיוק פריימריס שם.

ירון עולמי: לא משנה.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: הדקה שלי נגמרה, אבל אני אומר, אפילו את ראית ... פעם ראשונה שראש

עיר לא הצביעה בעד צו המיסים, ... של העירייה, אבל הבעיה היא יותר

"חבר" – הקלטה ותמלול

11521 43 ל.ש.

חמורה, ואני חושב שצריך לעשות איזשהו משהו כאן עכשיו להבהיר, זה

רציני, אנחנו כאן מקבלים החלטות, בואו ננסה א', שכולם יגיעו, ו-ב',

בבקשה, בזמן.

יעל גרמן, רה"ע: תודה רבה. אנחנו עוברים מיד לאסיפה הכללית. אני מבקשת שכל חברי

המועצה שנמצאים בחוץ כדי שיהיה לנו קוורום.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול