פרוטוקול ועדת מליאה מס' 4

12430 1 ל.ש.

עיריית הרצליה

ישיבת מועצה שלא מן המניין - ארנונה

שנערכה ביום ג', כ"ח טבת, תשע"ד, 31.12.13

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

פרשקולניק איה כץ מאיה גוזלן גרי אברהם

יעקובוביץ יונתן יוסף יסעור יהונתן תימור ליאת

לונדון יוסף צבי הדר פישר יריב

עופרה בל טובה רפאל אליהו שריקי

משה ועקנין צבי וייס יוסי קוממי

ירון עולמי סטרוגו תום

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 2 ל.ש.

פרוטוקול

יחיעם השמשוני: רבותיי, ערב טוב, יש לנו שתי ישיבות היום. ערב טוב, הקהל, מר בן עזרא,

תשאיר את הבידור לאחר כך, תודה רבה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת

המועצה, יש לנו שתי ישיבות היום. הראשונה, בצו המיסים, ארנונה,

והשנייה תקציב רגיל ובלתי רגיל. אדוני ראש העיר.

משה פדלון: ערב טוב לכולם. דידי נעדר, אני רוצה לאחל לו החלמה מהירה, מחליף אותו

מנכ"ל העירייה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין, עם

אישור צו המיסים לשנת ,2014 אישור ארנונה וחלקה חקלאית, ולאחר מכן,

יחיעם השמשוני: זה יורד מסדר היום.

משה פדלון: סליחה?

יחיעם השמשוני: זה יורד מסדר היום, בסדר.

משה פדלון: סעיף ב' ירד מסדר היום, והמנכ"ל יסביר. בבקשה, הגזבר.

גולן זריהן: טוב, קודם כל, ערב טוב. מונח לפניכם, למעשה, מסמך שהכנו שמתאר את

מה שאנחנו מציעים לעדכן ו/או לשנות בצו הארנונה לשנת ,2014 וגם יש לכם

צו לדוגמא לשנת .2014 כמו שאפשר לראות, בנספח אחד, טיוטה לצו ארנונה

שנת .2014 התעריפים שבטיוטה הם התעריפים שאושרו על ידי מועצת העיר

ב-2013 בתוספת שיעור העדכון כפי שיפורט להלן. קודם כל, יש שיעור עדכון

שהוא כולל, של %,3.66 אגב, אני מתקצר את מה שלמעשה כתוב לפניכם,

בסדר? כך שאם יש איזה שהם שאלות אחרי שאתם קראתם ושמעתם אותי,

אז אני אשמח לענות. ישנו שיעור עדכון כולל של %,3.66 שמורכב משני

אלמנטים, אלמנט עדכון אוטומטי של %3.36 ועוד אלמנט עדכון של %0.3

שנובע מכך שאנחנו נאלצים לתת הלוואה למדינה, וחלק ממנה אנחנו, או את

הפירעון שלה, אנחנו גובים באמצעות ה-%0.3 הזה, במסגרת תקנות שתוקנו

במסגרת חוק ההסדרים. חוץ מזה, יש מספר שינויים שאנחנו רוצים לבקש,

קודם כל ממועצת העיר לאשר, ואחר כך כמובן, נצטרך את אישור השרים,

במקרה זה השרים זה שר הפנים ושר האוצר. אחד, זה בפרק 2 לצו,

משרדים, שירותים ומסחר. אנחנו מבקשים להוסיף סיווג משנה לסעיף 2.1

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 3 ל.ש.

שיקרא ,2.1.1 המטרה של הסעיף הזה זה לקדם את הפיתוח וההתחדשות

והביסוס של מרכז העיר כמרכז עסקים מודרני ושוקק חיים, למעשה, אנחנו

רוצים לייצר תעריף מדורג לשלוש שנים ראשונות של עסק שהעתיק את

מקומו לאזור הזה, או שהקים את עצמו באזור הזה, והחל לפעול מ-

,1.1.2013 האזור זה סוקולוב, שדרות חן ובן גוריון, ובקטע שבין סוקולוב

ועד רחוב הרב קוק צפון, מוגדר קמ"ר במסמך שלפניכם. יש שם גם הגדרה

למה זה עסקים חדשים. וגם לגבי השטח שלהם יש עוד איזושהי הגדרה, אבל

מדובר בסוף בשלושה תעריפים שהתעריף השלישי מייצב אותם ביחד עם

התעריפים של העסקים האחרים. חוץ מזה, אנחנו רוצים, בסעיף 2.4 לעמוד

שמונה בצו "משרד שמוחזק על ידי מחזיק אחד, יחויב בגין השטח הפועל

המוחזק על ידו לאותו השימוש בתעריפים הבאים, בהתאם לדירוג המפורט

להלן, כאשר כל מדרגה מצטברת על קודמתה." אנחנו בעצם מציעים

להפחית את התעריף השלישי למשרדים בשטח של 10,000 מטר ומעלה, ל-

242.96 שקלים חדשים, במקום 279.67 שקלים חדשים. שאני אומר נקודה,

כמובן זה כבר אגורות, וזה התעריף שמאושר על ידי השרים. כמובן שאחרי

אישור של מועצת העיר אנחנו נידרש לאישור השרים, בלי זה, זה לא יאושר.

בפרק ארבע לצו, בפרק שעוסק בתעשייה, סעיף ,4.1 זה עמוד תשע בצו,

אנחנו רוצים למנוע הגירה של עסקים גדולים, וגם אולי אפילו למשוך,

למרות שלשמחתנו אנחנו בהחלט אטרקטיביים, אנחנו רוצים למשוך עסקים

עתירי שטח לעיר הרצליה, אנחנו מציעים לקבוע, למעשה, שתי מדרגות

בלבד, בכפוף כמובן, שוב, לאישור השרים, עד 5,000 מטר, כמו התעריף

הנוכחי 128.05 ₪ ומ-5,001 מטר ומעלה, תעריף מופחת של 81.1 שקלים

למטר. ואז אנחנו כמובן מבקשים לבטל את המדרגה השלישית, של מ-

10,000 ומעלה, כיוון שכבר מ-5,001 יש מדרגה של הפחתה. חוץ מזה, אנחנו

מבקשים לתקן בעמוד 12 לצו את סעיף 12.4 ב' 1 המתייחס למחסנים ברחוב

סוקולוב הנמצאים בקומת המרתף, הנהנים מתעריף מוזל ביחס למחסנים

המצויים במפלס הרחוב. אנחנו רוצים לכלול בסעיף הזה גם מחסנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 4 ל.ש.

המצויים בעורף הבניין ושאינם מצויים בחזית רחוב סוקולוב, ויש פה גם את

הנוסח המוצע על ידינו, מבנה המשמש אך ורק לאחסנה ולא מתבצעת בו

פעילות עסקית, הנמצא בקומת מרתף, או בעורף הבניין, שאינו בחזית רחוב

סוקולוב. התעריף המוצע, כמובן, הרבה יותר נמוך 129.7 במקום .306.54

חוץ מזה אנחנו מבקשים לעשות שינויים בפרק ההנחות, בעמוד 14 לצו.

מבוקשת התאמה לעדכונים שבתקנות ההנחה. בעמוד 14 בסעיף ,5 עודכן

נוסח הסעיף ונוספו בו הנחות חדשות, בסעיף קטן אחד ושתיים כמפורט

להלן. משרת בשירות האזרחי המשמר מסלול מלא הכולל, בקיצור, תקראו,

זה בסך הכל המטרה פה זה לאפשר הנחה, בדומה למה שיש לחיילים, גם

לכאלה שמשרתים בשירות אזרחי, בכל מיני מסלולים. אין יותר מידי מה

לפרט בעניין הזה, כמובן, זה בסמכות המועצה לאשר את זה, ואתם

מתבקשים לאשר את זה. עוד שני עדכונים שלא מופיעים לפניכם, הם גם

למעשה לא משנים שום מצב קיים, אבל אנחנו פשוט רוצים לחדד את

הנושאים האלה בצו הארנונה, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף פירוט של מועדי

התשלום, בסעיף ,11 לגבי, אם תפתחו את עמוד שלוש, אתם תראו שיש

אפשרות לשלם בתשלומים, אנחנו רוצים לפרט את התשלומים ובעצם

להוסיף כמפורט להלן, נקודתיים, 1 לינואר ,2014 1 למרץ ,2014 ,1.5.2014

,1.7.2014 1.9.2014 ו-,1.11.2014 כדי שיהיה ברור מה הם מועדי התשלום

למי שמשלם בתשלומים, זה גם מה שקורה בפועל. זה לא משנה שום דבר.

אבל זה מבהיר את הדבר בצו, בסדר? דבר נוסף שאנחנו גם רוצים להסדיר

מבחינת הנוסח, שוב, לא משנה שום דבר בפועל, זה בסעיף ,13 הנחה

למשלמים מראש, פשוט למחוק את מה שכתוב על אף האמור בסעיף 11

לעיל, ולהתחיל את המשפט הנחה בשיעור של %2 תינתן לאזרחים וותיקים

המשלמים את מלוא הארנונה השנתית עד 31 לינואר .2014 זהו כל העדכונים

שינויים וכולי שאתם מתבקשים לאשר. אם יש שאלות, נשמח, אם לא.

יחיעם השמשוני: יוסי.

יוסי לונדון: שתי שאלות, ברשותך.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 5 ל.ש.

גולן זריהן: כן.

יוסי לונדון: במסמך שאני מחזיק בידי, מסמך שקיבלתי בוועדת כספים, אני לא יודע אם

אנחנו מתואמים בעמודים.

גולן זריהן: מתואמים.

יוסי לונדון: מתואמים בעמודים, פרק המבוא, עמוד אחד, סעיף חמש. מטר מרובע בצו

זה, כל חלק של מטר מרובע ייחשב לצורך מס כמטר מרובע שלם. שתי

שאלות, א', האם זאת הפרקטיקה, אם זאת הפרקטיקה, אני חושב שזו

פרקטיקה לא הוגנת. לא ייתכן שמי שיש לו 40 מטר מרובע וסנטימטר, זה

יחושב ל-41 מטר מרובע, דומני שצריך להיות פה שתי אפשרויות, האפשרות

הטובה ביותר, חישוב מדויק, המחשבים שלנו יכולים לעמוד בזה, אם לא

ניתן לעמוד בזה, לעשות עיגול ,כפי שמקובל בעולם, עד חצי מטר למטה, מעל

חצי מטר למעלה.

גולן זריהן: אז, קלעת לדעת גדולים, או לדעת מה שקורה בפועל. אמנם ככה כתוב, אבל

בפועל אנחנו מעגלים לפי.

יוסי לונדון: אז אני אשמח אם מה שעושים, ועושים כראוי, שיהיה כתוב.

גולן זריהן: יכול להיות שצריך לשנות את זה, בקטע הזה,

)מדברים יחד(

גולן זריהן: קודם כל, אני אחזור שוב כי לא בטוח ששמעו, קודם כל, הפרקטיקה היא לא

כזו, ולכן אני מדגיש, הפרקטיקה היא,

יוסי לונדון: אני שמח.

גולן זריהן: היא עיגול, כלפי המחצית הרלוונטית, אבל, אנחנו נמצאים כרגע בהתדיינות

משפטית בעניין הזה, תכף אני אתן גם ליועצת המשפטית להרחיב בעניין, מה

שכנראה יביא אותנו, אבל אנחנו עוד לא יודעים לומר, למצב אפילו עוד יותר

טוב מבחינת התושבים, ככל שנוכל למדוד מדויק נמדוד מדויק, וככל שלא,

אנחנו פשוט, גם אם זה יהיה במחצית הראשונה,

יוסי לונדון: תעגלו כלפי מטה.

גולן זריהן: בהחלט, אבל אם את רוצה להוסיף משהו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 6 ל.ש.

עו"ד בהרב: מה שהתחלתי לומר זה שכרגע יש באמת תובענות ייצוגיות בנושא הזה, לא

רק כלפי עיריית הרצליה, כלפי הרבה רשויות, ויש כל מיני סוגים של

פסיקות, בתי המשפט פסקו בכמה מקומות אחרת. אז בסופו של דבר זה

יוכרע בבית המשפט,

יוסי לונדון: אני לא מצפה לתביעות ייצוגיות, אני חושב שזה פשוט הגיוני, ולא צריך

לחכות לפסיקה של בית משפט כדי לעשות את מה שראוי. שאלה שנייה,

ברשותכם. לגבי הנחות בגין תשלום בהוראת קבע, אם הבנתי נכון, הנחה

בסך אחוז אחד בגין תשלום בהוראת קבע ניתנת רק למי שמשלם בהוראת

קבע בנקאית. זאת אומרת, שמי שמשלם באמצעות הוראת קבע, באמצעות

כרטיס אשראי, אם הבנתי נכון, לא זכאי להנחה הזאת, ואני חושב

שההחלטה הזאת היא החלטה לא ראויה. אני חושב שלמרות שגם אם

בתשלום בהוראת קבע באמצעות כרטיס אשראי האזרח נהנה, כיוון שהוא

לא משלם כשני שקלים לבנק מידי תשלום, והעירייה כן צריכה לשאת

בתשלום כלשהו בגין הגבייה באמצעות כרטיס אשראי, דומני שאפשר ללכת

לקראת התושבים ולהוסיף גם תשלום באמצעות הוראת קבע באמצעות

כרטיס אשראי, שיהיה זכאי להנחה של אחוז אחד. זה גם ראוי, וגם יש בזה

גם היבט של העירייה, תשלום בהוראת קבע גם באמצעות כרטיס אשראי,

מונעת כל מיני עיכובים והוראות התראה, גם לעירייה יש חיסכון בזה

שהאזרח משלם באמצעות הוראת קבע, באמצעות כרטיס אשראי. אנא, בואו

ניגש, נבוא לקראת התושבים שלנו ונאפשר גם את ההנחה באמצעות כרטיס

אשראי.

גולן זריהן: טוב, כמה דברים בעניין הזה, קודם כל, אין בתקנות הנחה למי שמשלם

בכרטיס אשראי, יש בתקנות הנחה למי שמשלם בהוראת קבע, בסדר? נעשה

רגע סדר בעניין הזה, וכך זה נכתב פה. אנחנו חושבים שזה לא נכון לתת את

ההנחה הזאת למי שמשלם בכרטיס אשראי מכמה סיבות. א', יש פה סוג של

אפליה לכאלה שכן מסוגלים לשלם באמצעות כרטיס אשראי ויש כאלה שלא

מסוגלים לשלם באמצעות כרטיס אשראי. דבר שני, לעירייה זה עולה כסף,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 7 ל.ש.

זה עולה עד כאחוז אחד מהתשלומים האלה, וזה כמובן מאפשר לאותו

משלם לצבור כל מיני נקודות, אני יודע, לכל מיני הטבות אחרות, לא אכפת

לי כל עוד אני לא משלם על זה, אבל אם אני משלם על זה, בוודאי שאכפת

לי, זה כסף ציבורי, אני לא רוצה שילך לאיבוד. דבר נוסף, כרטיסי אשראי

בדרך כלל מעבירים באיחור ביחס לבנק את התשלומים, ולכן, אנחנו חושבים

שאין שום סיבה לאפשר את זה. אנחנו גם, אגב, בכלל לא אוהבים שמשלמים

בכרטיס אשראי, כי זה עולה לנו בנוסף עוד כסף, אבל אנחנו בכל זאת

אפשרנו את זה, עד 15,000 שקלים אנחנו כן מאפשרים לשלם בכרטיס

אשראי, מי שמאוד רוצה לשלם בכרטיס אשראי ולהרוויח את הנקודות, יכול

לשלם את זה בתשלום אחד, ונגמר הסיפור.

יוסי לונדון: אני מבקש שתי הערות. הארנונה עלתה ב-%,3.36 ולא סיימתי, המדד עלה

רק ב-%.2 אנחנו נאלצים לגבות את המקסימום, ויחד עם זאת, כפי שאנחנו

באים לקראת התושבים בהוראת קבע בנקאית, אפשר לעשות עוד צעד אחד

ולהראות שאכפת לנו, ובאותה מידה לבוא לקראתם בהוראת קבע באמצעות

כרטיס אשראי. בנוסף לכך, אני רוצה, הגזבר יתקן אותי אם אני טועה, דובר

שאנחנו נותנים למדינה הלוואה של 15 מיליון ₪, אם הבנתי נכון, ואם טעיתי

הגזבר יתקן אותי, אנחנו לא נותנים למדינה הלוואה של 15 מיליון ₪, שזה

תוספת לארנונה בסכום של %,0.3 תוספת שרק העיריות המבוססות

משלמות אותה, סליחה, תושבי הערים המבוססות משלמות אותם, זה מס

שאנחנו משלמים למדינה, זה לא הלוואה, המדינה לא מחזירה את ה-15

מיליון שקל שאנחנו נצטרך לשלם אותם. זה מס נוסף שמוטל עלינו, מעמד

הביניים, למי שרוצה, ואני חושב שבניגוד למה שהמדינה עושה, אנחנו,

כעירייה מבוססת, יכולים להקל, ולו במקצת על התושבים, גם אם זה עולה

לנו בעוד כמה אגורות, זו ההזדמנות לבוא להגיד לתושבים, אנחנו אתכם,

ואיפה שאפשר להקל, אנחנו נקל.

גולן זריהן: שני דברים, א', בעניין התוספת של ה-%,0.3 אני לא מתקן אותך כי אתה לא

אומר, אתה אומר דברים נכונים, בסך הכל מדובר באמת בנטל נוסף על

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 8 ל.ש.

תושבי הערים המבוססות, שעובר למדינה. מי שלוקח הלוואה כדי לממן את

זה אנחנו, זה בוודאי לא הלוואה למדינה, והמדינה, ככל הנראה, לא תצטרך

להחזיר שום דבר בעתיד, ולכן, כלפי המדינה זה יותר מענק. אנחנו, כמובן,

לוקחים הלוואה כדי לממן את זה. ובצדק אתה אומר, התושב נושא בנטל.

לעניין ה-%3.36 מול מדד של %,2 אז זה לא מדויק, סליחה, מדד של %2 זה

לא מדויק, מסיבה מאוד פשוטה, ה-%3.36 מורכב משני אלמנטים

שמרכיבים את מדד העדכון הזה, אחד זה מדד השכר הציבורי והשני זה מדד

המחירים לצרכן. אכן מדד המחירים לצרכן עלה באופן יחסי מעט, אבל מדד

השכר הציבורי עלה מהר, עלה גבוה באופן יחסי, השקלול שלהם נתן .3.36

חייב לומר גם עוד דבר, שהעדכון הזה של הארנונה בא תמיד בפיגור של שנה,

אנחנו קודם כל סופגים את העלויות ואחרי זה נאלצים לעדכן את הארנונה.

כך שהעירייה לא יוצאת, מהמהלך של ה-3.36 העירייה בוודאי שלא יוצאת

במירכאות, מרווחת, היא אפילו יוצאת במידה מסוימת נפסדת. לגבי ה-,0.3

כמו שאמרתי, אתה צודק, אין לי הרבה מה להעיר על זה.

יחיעם השמשוני: כן, טובה, בבקשה.

טובה רפאל: לגבי הנושא של התעשייה והמסחר במטרג' הגבוה, זה כבר לא מעט שנים

שאנחנו מעלים את זה בצו הארנונה, ואני רוצה לדעת אם משרד הפנים

באמת מאשר לנו את זה.

גולן זריהן: לצערנו, לא, אבל אנחנו ממשיכים, א' ,להגיש את הבקשות, ב', יש דינאמיקה

גם של התנהלות משפטית, ניהלנו מהלך משפטי מול משרדי הפנים והאוצר,

לצערנו, לא הצלחנו. יש גם מהלך שכרגע מתגבש ברמה של כל השלטון

המקומי כנגד המדינה. ובנוסף לזה, אני יכול לומר לך שיש משא ומתן

ומגעים כרגע, שאני שותף להם במסגרת התפקיד שלי כיושב ראש איגוד

הגזברים, כדי להסדיר את הנושא הזה מול שר הפנים, שמאוד מעוניין לשנות

את הדינאמיקה הזאת שאנחנו מגישים בקשות ולקראת סוף השנה

הרלוונטית מקבלים תשובה שלילית. הולכת, אני מקווה כבר בשנה הבאה,

הדינאמיקה להשתנות, יהיה כנראה תיקון חקיקה בעניין, שנוכל להגיש, א',

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 9 ל.ש.

לאשר את צו הארנונה הרבה יותר מוקדם, ב', להגיש אותו במהלך השנה,

והשרים יתחייבו לתת לנו תשובה עד לסוף השנה הקודמת לשנה הזו, ואז

אפשר יהיה לנהל דיאלוג ואולי כן להשיג בסוף משהו מהעניין הזה. מה גם

שהם התחייבו לגבש קריטריונים קצת יותר שקופים וברורים, מה שלא קיים

היום. ועל בסיסם גם יהיה אפשר, כמובן, להתווכח. המצב כרגע הוא מצב

שאנחנו לא אוהבים אותו, ואת צודקת ,הוא מצב שאנחנו כל פעם נאלצים

להתנפץ על המשרדים האלה בלי לקבל תשובה רצינית ובלי לנסות לתקן

עיוותים שקיימים בצו שלנו.

טובה רפאל: אוקי, רגע, לא סיימתי, סליחה. כמו שאנחנו מבקשים את ההקלה הזאת, אני

מבקשת לשקול, בעמוד תשע, פרק שלוש, סעיף ,4.3 מבנים לייצור נשק

ותחמושת, אני מבקשת שאנחנו נבקש ארנונה הרבה יותר גבוהה, מה אנחנו

צריכים בעיר מבנים לייצור נשק ותחמושת?

יחיעם השמשוני: אין כבר כאלה, זה לא רלוונטי.

טובה רפאל: אז למה הם מופיעים בצו?

יחיעם השמשוני: היסטוריה, אי אפשר לשנות.

גולן זריהן: יש את תע"ש.

יחיעם השמשוני: אבל תע"ש ריק שמה. אין שמה מבנה.

גולן זריהן: רגע, בואו נעשה ככה, יש את תע"ש, אני לא יודע לומר אם יש איזה מגבלה

חוקית לעניין המבנים האלה. יש לגבי השטח, אני יודע, לגבי המבנים יש

מגבלה חוקית?

עו"ד בהרב: כן ,יש איזושהי מגבלה.

שלומי אסולין: המגבלה היא כזאת שקודם כל, להבדיל מהתעריפים שנקבעו בתקנות, כאן

נקבע בחוק, בפקודת העיריות, איך אנחנו גובים בעצם מפעלי נשק, וזה נמצא

בתוך, בסעיף 274 לפקודה, ושם קבעו את התעריף ואת מגבלת השטח.

ובמגבלת השטח אנחנו גובים מתע"ש ארנונה.

טובה רפאל: שהיא שונה ממה שמופיע בצו?

שלומי אסולין: לא, לא.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 10 ל.ש.

גולן זריהן: הלובי הביטחוני במדינת ישראל מגן על התעשייה הביטחונית, ולכן, כשאתה

רוצה להעלות את התעריפים, זה אפילו יותר מסובך מלהעלות תעריפים

לגופים אחרים.

צבי וייס: יותר מה שאם היו הופכים את זה לחקלאי.

טובה רפאל: שאלה אחרונה, בעמוד שמונה מופיעים תעריפים למתקני חשמל, תחנות

אוטובוס וכדומה.

גולן זריהן: איזה עמוד?

טובה רפאל: בעמוד שמונה, רציתי לשאול מה הארנונה שמשלמים למתקני תקשורת,

אנטנות סלולאריות וכדומה.

גולן זריהן: קודם כל, אתם זוכרים את התעריף של מתקני תקשורת?

שלומי אסולין: התעריף הוא ,2.1 התעריף השיורי, עסקי.

גולן זריהן: אוקי.

טובה רפאל: איפה זה מופיע?

גולן זריהן: ,313.54 זה בעמוד שבע למעלה. .2.1

שלומי אסולין: כל מבנה שלא פורט בצו, אפשר לראות את זה בסעיף .2.1

טובה רפאל: מה, בחנויות, רשתות, מה?

שלומי אסולין: משרדים שעובדים במסחר, שתיים, עמוד שבע.

טובה רפאל: כן.

שלומי אסולין: סעיף 2.1 אומר, יש רשימה של,

טובה רפאל: אה, כל מה שלא פורט בצו, כאילו?

שלומי אסולין: מה שלא פורט, נכנס לשם, לתעריף הגבוה של עסקים.

טובה רפאל: הבנתי, אוקי, תודה.

ירון עולמי: רציתי לשאול, אולי את גולן או את אלי, יש החלטת ממשלה לגבות מדירות

רפאים כפל ארנונה. האם זה מתבטא בצו הזה? כי לא ראיתי את זה. אנחנו

לא צריכים להכניס את זה בעצמנו?

גולן זריהן: ההחלטה של כפל ארנונה, ככל שהיא בחוק, אז היא תחייב בחוק, אגב, היא

בחוק נפרד וספציפי, היא לא קשורה לצו עצמו, אני רק אומר שיש קושי לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 11 ל.ש.

מבוטל בלזהות מה היא דירת רפאים, ככל שנוכל לזהות כזה דבר, אז מן

הסתם נפעל על פי החוק.

ירון עולמי: אתה לא חושב שאנחנו צריכים להגדיר את זה בצו?

גולן זריהן: לדעתי, לא.

מאיה כץ: לא צריך, כי זה חוק. זה מעמד חקיקה.

גולן זריהן: זה חוק ספציפי ונפרד.

ירון עולמי: אתה אומר שאנחנו נפעל לפיו.

גולן זריהן: בוודאי.

יחיעם השמשוני: אחרי שהוא יקבל חצי שנה פטור מארנונה, כי אין אף אחד בבית.

ירון עולמי: לא, אני מדבר על דירות שכבר המון שנים, אתה יודע.

יחיעם השמשוני: בסדר, כן, רבותיי.

ירון עולמי: שנייה, ועוד דבר, אני כל שנה מעלה את זה, אני הבנתי גם שיש אולי חשיבה

לשנות קצת את, אני מבין שכאן הכל די טרי, וקיבלנו את הצו כפי שהוא,

שינוי במטריצות, אני מבין שיש לנו בערך 49 מטריצות וסיווגים שונים,

הבנתי שיש איזשהו מהלך או איזושהי מחשבה להתחיל לאחד בין המדידות,

שזה לא יהיה חלק ברוטו, חלק נטו, יש המון המון עיוותים בצו כתוצאה

מדברים שהם במשך השנים לא חושבו כמו שצריך, דיברנו בזמנו על

פנטהאוזים ועל כל מיני דברים אחרים, בריכות שחייה וכולי, האם יש כוונה,

אולי אני מדבר יותר לכיוון שלך, לפשט את זה ולהתחיל,

גולן זריהן: אני אענה לך על זה, אני אענה לך על זה. העניין הוא כזה, אתה מדבר על

שינוי שיטת חישוב, שינוי שיטת חישוב אסורה, לא רק למועצת העיר הזאת

לשנות אותה, אלא אפילו לשר הפנים ושר האוצר, גם להם על פי הדין אסור

לשנות שיטת חישוב של ארנונה. זה עוד מחוקי הקפאה משנת 85', בשנים

שבהם בלמו את האינפלציה הידועה והמסופרת, למי שזוכר את אותם שנים.

במסגרת החקיקה, לדעתי, לא התכוונו לזה, אבל יצרו מין בלוק כזה שאפילו

לא נותן לשר הפנים ושר האוצר לשנות. כרגע יש מהלך, מתגבש, מול הכנסת,

שהולך לשנות את זה ולאפשר כן שינוי בסמכות, כמובן, השרים, שר הפנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 12 ל.ש.

ושר האוצר, ככל, אני אחסוך ממך את הסיפורים שמן הסתם יש לובי מצד

שני שלא מאפשר את זה, של התעשיינים ושל אנשי עסקים, מבחינתם,

בצדק, אבל, ככל שהחוק הזה יעבור, אנחנו בעד שהוא יעבור, כי הוא מאפשר

לתקן המון עיוותים בצו הארנונה. ככל שהוא יעבור, אני חושב שיש מקום

באמת, גם אצלנו, לנסות לחשוב עוד פעם על הצו הזה ולראות איך אפשר

לפשט אותו, לתקן בו עיוותים, לאו דווקא, אגב, להגדיל חיובים, פשוט

לעשות בזה סדר.

ירון עולמי: כן, כן, כן, ברור לי. מצוין. תודה.

יחיעם השמשוני: מצוין, עוד שאלות? אפשר להצביע? מי בעד צו הארנונה כמו שהוא?

יוסי לונדון: סליחה, אדוני, אם אפשר לשאול משהו?

גולן זריהן: כן, בבקשה.

יוסי לונדון: האם הנושא של הוראת הקבע, האם זה נושא להצבעה, או שזה רק הערה

לתשומת לב.

יחיעם השמשוני: לא, הערה, אתם רוצים לפתוח את זה לדיון, אפשר לפתוח. אתה רוצה

שנלך להצביע על זה?

יוסי לונדון: הייתי מבקש.

יחיעם השמשוני: אוקי, מי בעד?

יונתן יעקובוביץ: שנייה, אם אנחנו מצביעים על זה, אני רק רוצה לתת הערה, יוסי, אני

מתנצל, אבל צריך גם לקחת פה בחשבון שברגע שאתה מאפשר את העניין

הזה של כרטיסי אשראי, אני מבין את העובדה שאתה אומר שאזרחים

ירוויחו מזה, אבל מי שמרוויח מזה בעיקר זה חברות האשראי.

יוסי לונדון: אני חושב שלעיריית הרצליה יש מספיק כוח מיקוח מול הבנקים ,נושא

העמלה זה נושא,

יונתן יעקובוביץ: לא מול חברות האשראי, זה אותו דבר,

)מדברים יחד(

יוסי לונדון: נושא העמלה זה נושא למשא ומתן, ועדיין, אני חושב שעם הנטל הכבד

שמוטל על התושבים, אם אנחנו נותנים הנחות למי שמשלם את ההוראת

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 13 ל.ש.

קבע בהוראת קבע בנקאית, ראוי, נכון גם בהוראת קבע בכרטיס אשראי, גם

פה אפשר לבוא ולהקל. הארנונה עולה בשלוש,

יונתן יעקובוביץ: מי שיש לו כרטיס אשראי גם יש לו חשבון בנק, יחיעם. משפט וחצי, אני

מסכים עם העיקרון של מה שאתה אומר, אני פשוט אומר שבשביל לבוא

לטובת התושבים, יש הרבה דרכים אחרות שאתה יכול לבוא וללכת לקראת

התושבים, בלי עכשיו להגדיל את הקופה של חברות האשראי, זה הכל.

יחיעם השמשוני: אני מציע שהגזבר,

גולן זריהן: אני מציע שאנחנו נבדוק את זה.

יחיעם השמשוני: הגזבר יבדוק את הנתונים, תביא נתונים כמה זה אמור לעלות לנו בשנה,

מה ההפסד, מה היתרונות, מה החסרונות.

ירון עולמי: הוא כבר הביא בזמנו, בגלל זה, אגב, ביטלנו את ההנחה למשלמים מראש,

שהייתה %2 באשראי, בוטלה.

יחיעם השמשוני: נכון, אני רוצה להצביע על כל צו הארנונה.

עו"ד בהרב: לפני שאנחנו מצביעים אני רק רוצה לומר, הורדנו אמנם את סעיף ב' מסדר

היום, אבל כמובן יש בתוך הצו תעריף של קרקע חקלאית, שאותו אנחנו

נאשר במסגרת הצו.

יחיעם השמשוני: מי בעד צו הארנונה, אישור צו הארנונה. מה זה, פה אחד?

יונתן יעקובוביץ: למעט מי שלא נמצא.

יחיעם השמשוני: מי שלא נמצא, לא נמצא. כן, בבקשה. יש מישהו נגד? נמנעים? אין, פה

אחד. סעיף ב' יורד מסדר היום בגלל שינויי חקיקה.

עו"ד בהרב: לא, הסברתי.

יחיעם השמשוני: לא, תסבירי להם רק, שיבינו למה.

עו"ד בהרב: הסברתי הרגע,

יחיעם השמשוני: זה שהצבענו, כן, אבל למה הורדנו.

דוברת: היא הסבירה.

יחיעם השמשוני: היא הסבירה? כולם הבינו?

עו"ד בהרב: הסברתי שסעיף ב' כלול אצלנו בתוך הצו, במקור, היינו עושים את זה בזמנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 14 ל.ש.

בנפרד לאור קיומה של הוועדה החקלאית, אבל כרגע הוראות החוק הן כאלה

שבהרצליה, לפי הנתונים שיש לנו, אין חובה להקים וועדה חקלאית, ואז

וועדה חקלאית מוקמת עם המועצה תחליט את זה, או שר הפנים יורה לה,

ולכן, כרגע, אין צורך לאשר את זה בנפרד.

יחיעם השמשוני: מאה אחוז, תודה רבה. נעלתי את הישיבה הראשונה.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול