פרוטוקול ועדת מליאה מס' 5

12430 1 ל.ש.

עיריית הרצליה

ישיבת מועצת שלא מן המניין - תקציב

שנערכה ביום ג', כ"ח טבת, תשע"ד, 31.12.13

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

פרשקולניק איה כץ מאיה גוזלן גרי אברהם

יעקובוביץ יונתן יוסף יסעור יהונתן תימור ליאת

לונדון יוסף צבי הדר פישר יריב

עופרה בל טובה רפאל אליהו שריקי

משה ועקנין צבי וייס יוסי קוממי

ירון עולמי אלעד צדיקוב סטרוגו תום

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 2 ל.ש.

פרוטוקול

דיון באישור התקציב הרגיל לשנת 2013

יחיעם השמשוני: הישיבה על התקציב הרגיל, סעיף אחד, דו"ח רבעוני, נכנס פה בטעות כי

זה צריך להיכנס לישיבה הרגילה. רגילה של מן המניין. ולכן, הוא יורד מסדר

היום ויעלה ב-14 לחודש. ואנחנו מתחילים דיון באישור התקציב הרגיל

לשנת ,2013 הצעת שינויים. 13', הצעת שינויים.

גולן זריהן: אנחנו עוברים כרונולוגית, קודם כל אנחנו נאשר,

יחיעם השמשוני: אני לא מהרדיו מאתמול בבוקר.

גולן זריהן: אנחנו קודם כל,

)מדברים יחד(

יחיעם השמשוני: לא חשוב, כן.

גולן זריהן: אנחנו נתחיל לעבוד באופן שיטתי וכרונולוגי, אנחנו קודם כל נאשר, באמת,

את השינויים, את ההצעות של השינויים וההעברות מסעיף לסעיף ותוספות

ל-,2013 ככה נסגור את התקציב הסופי של ,2013 ואז נתחיל לדבר על

התקציבים של .2014 פנו אלי לא מעט חברי מועצה, אמרו לא להאריך, אז

אני אשתדל לא להאריך.

יחיעם השמשוני: לא, זה רק השלושה הצעירים, כל השאר לא אכפת להם.

גולן זריהן: אד קודם כל, זה מונח לפניכם, למעשה, יש פה פירוט של כל השינויים, וליד

כל שינוי אפילו יש הסבר. תשימו לב שכל השינויים בסוף בסוף בסוף מגיעים

למצב שהוא אפס, למעשה, התקציב המוצע והתקציב הקיים בסך הכל נשאר

אותו דבר, אין שינוי בהכנסות, יש רק שינויים בתוך ההוצאות מסעיף

לסעיף. עוד דבר נוסף שאני חשוב לי להפנות את תשומת לבכם אליו, זה

שאנחנו גם, שאתם מתבקשים גם לקבל החלטה שאומרת שאתם מעבירים

מהתקציב השוטף של 2013 לקרנות הפיתוח 20 מיליון ₪, וההעברה תבוצע

לפי העודף בפועל, ועד 20 מיליון ₪. למה זה ואיך זה אתם תראו כשנדבר על

התקציב הבלתי רגיל, על תקציבי הפיתוח. אבל כרגע אתם מתבקשים לאשר

את זה כדי שזה יאפשר מקור מימון נוסף מהעודפים של 2013 לפיתוח של

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 3 ל.ש.

.2014

יחיעם השמשוני: שאלות? הצבעה.

משה פדלון: טובה, נגד? להרים ידיים.

יחיעם השמשוני: כולם בעד, מר שריקי?

אליהו שריקי: בעד.

יחיעם השמשוני: פה אחד.

דיון באישור התקציב הרגיל ל-2014

יחיעם השמשוני: דיון באישור התקציב הרגיל ל-.2014

גולן זריהן: טוב. ככה, פה הנושא הוא כבד וארוך, ומונחת לפניכם החוברת, נתחיל,

כמובן, עם התקציב הרגיל, מונחת לפניכם חוברת, אנחנו קצת טרחנו, הכנו

מצגת על מנת לאפשר לכם לראות את התמונה הכוללת בתוך כמות הנתונים

האדירה הזאת, וכמות המידע הזה.

)מדברים יחד(

גולן זריהן: במצגת, ועם קצת דברים שאני אוסיף, אנחנו ננסה לייצר תמונה שתאפשר

לכם לראות את הדברים ברזולוציה כזו שתוכלו לראות את התמונה

הכוללת, שזה מאוד חשוב לנו, כמובן שאחר כך, אם יש לכם שאלות

ספציפיות, אם את מישהו מעניין איזשהו סעיף ספציפי או פרויקט ספציפי

או משהו, אז תשאלו ונענה, אבל בשלב הראשון, נשתדל להשלים את

התמונה הכוללת באופן רציף, ונשאיר, כמובן, זמן לשאלות. אז אנחנו

מתחילים עם התקציב, אנחנו במצגת הזאת נשלב גם את התקציב הרגיל וגם

את הבלתי רגיל, ונעבוד באופן מסודר.

מאיה כץ: אתה לא רוצה לכבות את האור?

גולן זריהן: לדעתי רואים. אבל אפשר לכבות את האור רק על הבמה.

)מדברים יחד(

גולן זריהן: טוב, התקציב לשנת 2014 הוא כולל את התקציב הרגיל, תקציב הפיתוח,

ותוכנית אשראי. הוא מבוסס על תוכניות עבודה שגובשו באגפים וביחידות

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 4 ל.ש.

העירייה השונות, התוכנית, כמובן, התוכניות האלה גובשו לכדי תקציב,

למעשה הוא משקף את תוכנית העבודה שלנו לשנה הבאה, בשלושה

אלמנטים עיקריים, בהתנהלות השוטפת שלנו, בעיגול הצהוב, בהתנהלות של

תקציב הפיתוח, או שכפי שנוהגים לקרוא לו, תב"רים, ובהתנהלות שלנו

במלוות ובקרנות, שזו מסגרת האשראי לזמן ארוך שלנו. למעשה, אנחנו,

שלושת הכלים האלה אלה כלים שלובים, כל אחד משפיע על השני ומושפע

מהשני, או מהשני והשלישי. התקציב הרגיל לשנת ,2014 כפי שתכף יוצג

בפניכם, הוא כולל מספר עמודות. ב-2012 זה הביצוע בפועל, ביצוע מבוקר.

ב-2013 הוא מבוסס על אומדן ביצוע, וב-2014 זו הצעת התקציב שאתם

מתבקשים לאשר אותה. יש כמה אלמנטים שמשפיעים עלינו בצורה דרמטית

כבר כמה זמן, אבל אלמנט אחד מובהק זה שאפילו עוד השנה משפיע עלינו,

זה העובדה שהתנתקנו ב-2009 ממשק המים והביוב שלנו. למעשה, התנתקנו

בלי שאנחנו באמת רוצים, אבל בסוף עשינו את זה והקמנו תאגיד מים וביוב,

שאתם תראו את ההשפעות שלו בכל מיני אלמנטים. הטבלה הזו שאתם

רואים כאן זו הטבלה, במסגרת החוברת שקיבלתם, מופיעה בדף שש. זה

החלק העליון של העמוד דף שש. כמו שאמרתי, מדובר פה בריכוז התקבולים

של העירייה, באלפי שקלים. העמודה השמאלית זה הביצוע לשנת ,2012

מימין זה התקציב הסופי של 2013 אחרי האישור שאישרתם עכשיו של

השינויים, למרות שזה לא משפיע פה, זה משפיע בצד של ההוצאות שתכף

נדבר עליו. העמודה השלישית מימין זה אומדן הביצוע של ,2013 כמובן, עם

אלמנטים שמרניים, כמו שכל,

)מדברים יחד(

גולן זריהן: כמובן שכל האלמנטים של האומדן, אנחנו משתדלים לעשות אותם באופן

שמרני. וזה האומדן של ,2013 והתקציב של ,2014 אותו תקציב שאתם כמובן

מתבקשים לאשר. בהזדמנות הזאת אני אומר שיש לנו מספר הנחות עבודה

שמבוססות, כמובן, על תחזיות כלכליות שאנחנו בודקים את עצמנו,

מאמתים את עצמנו מול גורמים כמו בנק ישראל, כמו כלכלנים בכירים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 5 ל.ש.

ואנליסטים למיניהם. אנחנו מניחים צמיחה של %2.5 במשק, אנחנו מניחים

מדד של %,2 את הארנונה, כמובן, אנחנו מעדכנים פחות או יותר בהקשר של

מה שאנחנו מאשרים בצו הארנונה, אבל גם כן, בהקשר של איך שאנחנו

רואים את הצמיחה ואת כושר הגבייה והמצב במשק. גם השכר שלנו אנחנו

מעריכים, גם את הזחילה וגם שינויים לפי התחזיות והשינויים, וכמובן, גם

תשומות נוספות שהעירייה משתמשת בהם. מבחינת המקורות העצמיים,

אתם תראו שאנחנו תקצבנו בשנת ,2014 612.992 מיליון, כמעט 613 מיליון

שקלים, אם שנייה מסתכלים על זה מול אומדן הביצוע של ,2013 אז אנחנו

מדברים על גידול של %,2.4 שזה קצת פחות מהצמיחה, זאת אומרת, היינו

מצפים לראות את המקורות העצמיים שלנו צומחים פחות או יותר כמו

הצמיחה במשק, פה אנחנו נותנים קצת פחות מהסיבה שבתוך הביצוע של

,2013 יש הכנסות שאנחנו לא יודעים לומר שנראה אותם ב-,2014 אלה

שאריות גבייה של אגרת שמירה שפעם הייתה לנו והכנסות ממים וביוב

שפעם היו לנו, כל מיני חובות עבר שהצלחנו לגבות, אנחנו לא יודעים לומר

שזה יהיה ב-.2014 בנוסף, ב-,2013 לשמחתנו, היו לנו כל מיני הכנסות בגין

שנים קודמות, שלפחות חצי מיליון מהם אנחנו לא יודעים להבטיח ב-.2014

אם אנחנו מתקנים את שני הדברים האלה, אנחנו כבר עוברים את תחזית

הצמיחה ועומדים על %,2.6 מה שבסך הכל מתיישר עם ההערכות והתחזיות.

זה כמובן המקורות העצמיים שלנו, תכף נסתכל גם איך הם, מה קרה איתם

לאורך התקופה, גם זה הכנו, כדי שיהיה לכם פרספקטיבה. אבל בינתיים,

נעבור רגע לדבר על התקבולים ממשרדי הממשלה. התקבולים ממשרדי

הממשלה ככלל, קודם כל, הם מסתכמים ב-180 מיליון שקל בתקציב ב-

,2014 אל מול 172.5 ב-.2013 הגידול פה הוא הרבה יותר מהצמיחה, הוא

%,4.3 הרוב נובע מהחינוך והרווחה, ותכף נפרט, השינויים במשרדי ממשלה

אחרים הם מינוריים, גם הסכומים הם מינוריים, אז זה פחות משמעותי.

אבל אם מסתכלים על החינוך, רואים ששמה הגידול הוא מעל %,3 שזה

מעבר לצמיחה, ויש לזה הסברים, אנחנו בחינוך , לשמחתנו, צומחים יותר

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 6 ל.ש.

מהצמיחה, יש לנו יותר גני ילדים, בסוף השנה הקודמת התווספו שמונה

גנים, שישה רגילים, שניים מיוחדים, אנחנו צמחנו יפה גם בתיכונים, יש לנו

עוד איזה 66 תלמידים שמה, כיתה מיוחדת, וכל זה כמובן מגדיל שכר של

מורים, והשתתפות של משרד החינוך. החלק שאתם רואים פה זה

ההשתתפות של משרד החינוך, ההשתקפות של זה, כמובן בהוצאות היא, זה

יותר הוצאות לעירייה, ותמיד קורה שהשתתפות שלנו היא יותר גדולה ממה

שאנחנו מקבלים, זאת אומרת, על כל סכום שאנחנו מקבלים פה אנחנו

מוסיפים, תכף תראו גם באחוזים, הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים פה. אם

אנחנו מנטרלים את התוספות האלה, אז אפשר להישאר על הצמיחה, אבל

אנחנו, אפשר לומר שבחינוך אנחנו צומחים יותר מהצמיחה המשקית, ובוא

נאמר שכגזבר זה תמיד מדאיג, אבל כעיר, זה משהו שהוא בסך הכל משמח

אותנו. בתחום הרווחה, גם יש גידול משמעותי גדול מאוד של קרוב ל-%,8 זה

תוספת של תקנים שאנחנו מקבלים מהמשרד של השמות, למי שמכיר את

שיטת העבודה, משרד העבודה והרווחה, הוא מאשר לנו לשים במוסדות

שונים קשישים, ילדים בסיכון, אנשים עם מוגבלויות כאלה ואחרות, או

צרכים מיוחדים, והוא משתתף ב-%75 מהעלות, אנחנו מוסיפים %25

מהעלות, בדרך כלל אנחנו מוסיפים הרבה יותר מ-%,25 גם את זה אתם

תראו. פה אתם רואים את הגידול שנובע מאותם %75 שהמשרד משתתף.

כמו שאמרתי, הגידול הוא באחוזים גדול מאוד, בכסף פחות, כי הנתח הזה

מבחינת, כחלק מהתקציב, הוא לא, לא שהוא לא משמעותי, הוא משמעותי

מאוד, אבל הוא קטן באופן יחסי. סך הכל התקבולים צומחים ב-%,2.8 קצת

יותר מהצמיחה, אבל כמו שאמרתי, מה שמושך את זה כלפי מעלה זה

החינוך והרווחה. כל השאר מתנהג פחות או יותר לפי האומדנים והתחזיות.

זהו, זה מה שיש לומר על הצד של התקבולים. אם נסתכל רגע על עוגת

התקציב, אמרתי לכם שאני אומר לכם מה האחוז של ההכנסות העצמיות,

הוא %,77.3 613 מיליון, כמו שכבר אמרתי, משרד החינוך %16 מכניס

לתקציב שלנו, כמו שכבר אמרתי, הרוב, לא הרוב, את הסכום הזה במכפלות

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 7 ל.ש.

אנחנו מוציאים החוצה, אני אראה לכם, כמובן, לא במכפלות, אבל באחוזים

הרבה יותר גדולים, אנחנו נראה לכם שקף בעניין הזה. משרד הרווחה %,6

ומשרדי ממשלה אחרים, חצי אחוז, יחסית שולי. בואו נעבור לפרק, שנייה,

יש לנו גם, גם עשינו קצת מגמות כדי שתראו איך הדברים האלה התנהגו

לאורך הזה, ואז נעבור לתשלומים. מבחינת הכנסות עצמיות, אתם זוכרים

שסיפרתי לכם על תאגיד המים והביוב שהוקם בסוף ,2009 בניגוד לרצוננו,

אבל הוקם, ההכנסות העצמיות שלנו בסוף 2009 הגיעו לכמעט 600 מיליון

שקל, מתוכם כ-100 מיליון, או פחות מזה, אבל קרוב ל-100 מיליון היו

הכנסות בגין משק המים והביוב שלנו. כשנאלצנו, למעשה, כשעקרו מאיתנו

את הדבר הזה, ירדנו באופן משמעותי ב-2010 בכמעט 31 מיליון ביחס ל-

,2009 נזכיר, חלק מ-2009 כבר לא גבינו, ואז ב-2010 כבר לא גבינו בכלל.

אבל לשמחתנו הצלחנו להגדיל את המקורות האחרים שלנו, ולצמוח

בהכנסות, מה שאפשר לנו להיות עיר איתנה, פיננסית, לשמור על עצמאות,

וכמובן, יכולת לממן את הפעילויות הציבוריות שלנו ולהשקיע בדברים

שחשובים לנו מבחינה ציבורית. בסוף, לשמחתי, הגענו לסכום שהוא אפילו

יותר ממה שגבינו, עם משק המים והביוב. אפשר לעבור שקף. זה גרם לכך

שהאחוז של ההכנסות העצמיות שלנו קטן, כן? כי הנתח שגבינו בגין המים

ירד, בהמשך קרו עוד דברים. בהמשך נכנסו רפורמות כמו אופק חדש ועוז

לתמורה וגני ילדים וכולי, שגרמו לכך שקיבלנו יותר כסף מהמדינה על

חשבון כסף שאנחנו השתמשנו בו, וזה הוריד את ההשתתפות, את שיעור

ההכנסות העצמיות שלנו משיא של %83 שהיה ב-2009 ל-%77.3 ב-,2014

שזה עדיין אחוז גבוה מאוד ביחס לרשויות אחרות. אפשר לראות פה את

התמונה המשלימה שעזרה לנו להתגבר על המכות שקיבלנו גם בהיבט של

תשלומים, של קיצוצים במשרדי ממשלה בהשתתפויות של הממשלה וגם

בהיבט של הוצאת משק המים והביוב. ההגדלה שלנו בחיובי ארנונה ובגביית

ארנונה, באופן דראסטי, עזרה לנו להתגבר על הבעיה הזאת, אפשר לראות

פה את הגידול לאורך כל השנים, זה גידול שהוא מעבר למדד, וכמובן,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 8 ל.ש.

מאפשר לנו להתנהל כפי שאנחנו מתנהלים. זהו, אז אלה היו המגמות של

ההכנסות, בעיקר העצמיות. בהמשך נדבר קצת גם על החינוך, פחות הכנסות,

יותר כמה זה עולה לנו ומה החלק של הסבסוד וכולי. בואו רגע נדבר על

התשלומים. את העמודות כבר הסברנו, אלה אותן עמודות, אבל כאן אנחנו

נדבר בעצם על שכר, פעולות ופירעון מלוות, שזה שלושת מרכיבי התשומה

המשמעותיים שלנו בעירייה. בנושא שכר, ההנחות שלנו מדברות על כך שב-

,2014 התוספת העיקרית לשכר היא בעצם תהיה תוספת הזחילה של הוותק,

וכולי, שאנחנו מעריכים אותה ב-%,2 חוץ מזה, אנחנו מעריכים שיהיו עוד

תוספות כאלה ואחרות של כחצי אחוז שאנחנו לא יודעים כרגע לצפות

אותם. וזה בעצם אמור היה לקדם אותנו ב-%,2.5 אבל למעשה, אם תסתכלו

פה תראו שהגידול בין האומדן של 2013 לתקציב של 2014 הוא לא גידול של

%2.5 הוא גידול של מעל %,5 אבל הוא נובע מכמה סיבות, א', הוא נובע מזה

שב-,2014 על פי תוכניות הפרישה, יש לנו המון תשלומים צפויים של פנסיה

ופיצויים, שהם בערך עוד 2.7 מיליון מעבר לאומדן שאמרתי לכם. כמו

שאמרנו, יש גידול בשכר של סייעות לגננות בגין תוספת של גנים, יש גידול

בשכר לתיכוניים, זה תמונת הראי של התוספת של ההכנסות ממשרד החינוך

שראיתם, יש לנו גם תוספת תקנים עירונית, וגם הרבה עובדים שאנחנו

מעבירים אותם מאאוט סורסינג לעבודה עירונית, מכל מיני סיבות, חלקן

רגולטוריות. זה לבד כ-3 מיליון שקל, אם אנחנו משקללים את התוספות

האלה, אנחנו מסבירים את הפער שבין %,2.5 ל-%,5.3 שזה הפער שאתם

רואים כאן. בפעולות, המצב אפילו יותר דרסטי, בפעולות אנחנו רוצים

להאמין שהפעולות שלנו צריכות להתעדכן פחות או יותר לפי המדד, כן, כי

אנחנו מנטרלים משמה את השכר, אז אנחנו אומרים שהעלייה בפעולות בין

הביצוע של 2013 לתקציב 2014 צריך להתנהג פחות או יותר על פי המדד,

אבל גם פה העלייה שלנו היא הרבה יותר מהמדד, וגם פה, לצערי, אנחנו

מושפעים מהמון גורמים שהם אקסוגנים ברובם. יש לנו עלייה דרסטית

בעלויות של עובדי קבלני שמירה וניקיון כתוצאה מחקיקה שמחייבת אותנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 9 ל.ש.

לשלם להם יותר. וכמובן, לעדכן את ההסכמים עם עובדי הקבלן בסדרי גודל

של 15 עד %20 ביחס ל-.2013 זאת אומרת שאנחנו מדברים על תוספת של

מעל 8 מיליון שקל רק בגין הרכיב הזה. יש לנו עוד משהו אקסוגני, מהלך

אקסוגני שמשפיע עלינו, זה עלייה בהיטלי ההטמנה שאנחנו משלמים

למדינה עבור הפסולת שאנחנו מטמינים. עוד איזה 1.5 מיליון שמשפיע מעבר

לאותו מדד שדיברנו עליו. יש לנו, בתמונה של הגנים, כשאנחנו מקבלים כסף

עבור גן, קורים שני דברים, פעם אחת אנחנו משלמים יותר לסייעות, אבל

אנחנו גם משלמים יותר לגננות שהן עובדות מדינה. אנחנו משלמים את זה

למדינה, שהיא משלמת את שכר לגננות. פה התוספת היא של בערך 1.2

מיליון מעבר למדד. גם בהיסעים וליווי, מעגל המשתמשים בהיסעים וליווי

בעיר גדל, ואנחנו צריכים לשלם יותר, כמעט 2 מיליון שקלים יותר. יש לנו

תאגיד לכבאות שהוקם על ידי המדינה, ואנחנו מחויבים להשתתף בתקציב

שלו בעוד חצי מיליון יותר ממה ששנה שעברה. יש לנו בריכה ומרכז ספורט

חדש שאנחנו מקימים שנצטרך לשלם עוד איזה 800,000 שקל כדי להפעיל

אותו בשנה. אנחנו כמובן במהלך השנה ננסה לצמצם את הסכום הזה, אבל

כרגע זה מה שיש בתוכנית. הפארק, תחזוקה שלו עולה, כיוון שההיקף שלו

גדל, גם עוד איזה 800,000 שקל, וכהנה וכהנה דברים קטנים נוספים

שמגדילים את ההוצאה המתוכננת בפעולות מעבר ל-420 מיליון שקל, שזה

הסכום שהיינו מצפים לראות רק אם היה עדכון המדד. זאת אומרת, עוד 18

מיליון שקל בעקבות גורמים אקסוגנים בעיקר, וכמובן התרחבויות שלנו

במסגרת השירות לתושב, כמו שאמרנו, חינוך, פארקים, מרכזי ספורט

ותרבות וכולי. בפרק המלוות, לשמחתנו, המצב הוא יותר טוב. התקצוב פה

הוא תקצוב שלכאורה היינו צריכים לראות פה קפיצה הרבה יותר גדולה, כי

אנחנו מתעתדים לקחת הלוואה של 15 מיליון, כמו שכבר דיברנו על זה כאן,

ולפרוע אותה, לתת אותה למדינה ולפרוע אותה לאורך הזמן, אבל תשימו לב

שהשינוי פה הוא ממש נמוך, הוא אפילו לא מדד מלא, מהסיבה שאנחנו לא

לקחנו הלוואות בשנים האחרונות, ואנחנו מתחילים ליהנות מזה, כי כמות

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 10 ל.ש.

ההלוואות שלנו הולכת ומצטמצמת, וגם פירעון ההלוואות מצטמצם, מה

שמשחרר לנו כסף בשוטף, מה שמאפשר לנו לנהל ולהרחיב את כל הפעילויות

שהרחבנו, כיוון שסך הכל הגידול בהוצאות שלנו הוא כמעט %,6 ואם אתם

זוכרים בהכנסות, הוא כמעט %.3 זאת אומרת, יש לנו עוד %3 יותר בפער

שבין הכנסות להוצאות ב-2014 ביחס ל-,2013 את זה אנחנו מסוגלים לספוג

גם בזכות העבודה שאנחנו מצליחים להגדיל הכנסות, אבל גם בזכות

העובדה שאנחנו מצמצמים פירעון מלוות, והוצאות אחרות, וגם, כמובן,

בגלל שבעבר הצלחנו לשמור על עודף מסוים, שרק הולך ומצטמצם ככל

שהמדינה מטילה עלינו מגבלות. מבחינת התפלגות ההוצאות, אפשר לראות

ש-%,55 קצת יותר מזה, הולך לפעולות, %39 שכר, ופירעון מלוות %,5.4

הרבה פחות מהמגבלה שהמדינה מטילה עלינו. הניתוח הזה בעצם זה ניתוח

שמציג את הוצאות השכר מסך הכל הוצאות העירייה, העמודות הוורודות

אלה עמודות של הוצאות שכר, כולל פנסיה ופיצויים, והעמודות הצהובות זה

השכר ללא פנסיה ופיצויים, כמו שניתן לראות בשנים האחרונות, החלק הזה

עלה מכל מיני סיבות, אבל העיקריות שביניהן, זה היציאה של משק המים

והביוב, והרפורמות השונות בחינוך, שמחייבות אותנו לשלם יותר בחינוך,

וגם, כמובן, הגדלות שלנו בנושאים האלה. מבחינת הוצאות שכר ופעולות,

החתך לפי שימושים, אז אפשר לראות שלחינוך אנחנו מקדישים, בתקציב

השוטף, כי אנחנו מקדישים בפיתוח עוד הרבה יותר, %,32 והתקציב הבא

שאנחנו מקדישים לו חלק משמעותי זה שאיפה, מה שנקרא, חזות העיר,

שיפור פני העיר, נתח נוסף משמעותי מוקדש לרווחה ולתנו"ס וכמובן

להוצאות הפנסיה והשונות. וכל השאר מתחלק בשאר. מבחינת החינוך,

אמרתי לכם שאני צריך להציג נתונים והתפתחות גם לגבי הכנסות, גם לגבי

הוצאות וגם לגבי הסבסוד, כדי שאפשר יהיה לראות את התמונה הכוללת.

זאת ההתנהלות מבחינת ההוצאה השוטפת בחינוך. סך הכל הכנסות

שהולכות וגדלות, אבל הוצאות גדלות הרבה יותר, וכך גם הסבסוד, ב-2014

כמעט 110 מיליון שקל זה הסבסוד העירוני לחינוך, זאת אומרת, כסף נקי

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 11 ל.ש.

שבא ממקורות הארנונה, הולך לחינוך, מעבר לתקבולים שאנחנו מקבלים

עבור חינוך. אם אפשר לעבור שקף. פה אפשר לראות התפתחות הסבסוד

בחינוך ומצבת התלמידים, אפשר לראות שכמובן הסבסוד באחוזים עלה

הרבה יותר מאשר מצבת התלמידים. עוד שקף. פה היה חשוב לנו להראות

את ההתפתחות של ההשקעה בתלמיד. ההשקעה בתלמיד, רצינו להראות

שאם אנחנו לוקחים גם את מה שאנחנו משקיעים בתב"ר ואנחנו נראה לכם

את זה במסגרת תב"רים, עוד איזה, השנה אנחנו, ב-2014 הולכים להשקיע

עוד 72 מיליון שקל רק בחינוך, מעבר להשקעה השוטפת, זה יוצא שכמעט

18,000 שקלים פר תלמיד אנחנו משקיעים בחינוך, 15,000 בשוטף, אבל אם

מוסיפים גם את האלמנטים שאנחנו משקיעים בסביבה הלימודית, אז אנחנו

מגיעים לכמעט 18,000 תלמיד פר תלמיד.

משה פדלון: .19,700

גולן זריהן: סליחה, כמעט 20,000 שקלים, למה אמרתי 18?

דוברת: כי הסתכלת על .2013

גולן זריהן: יכול להיות. זהו, אה, הסבסוד, כן. מבחינת הסבסוד לתלמיד, אז גם פה

רואים את הקפיצה המשמעותית בין סבסוד בשוטף לסבסוד בתב"ר, ובכלל,

מגמת הסבסוד רק הולכת וגדלה לאורך השנים.

יוסי לונדון: אולי במקום סבסוד תקרא לזה השקעה בתלמיד ולא סבסוד תלמיד.

גולן זריהן: זה השקעה וסבסוד, תשים לב לכותרת, אגב, שים לב, גם בכותרת הקודמת

זה השקעה, אתה רואה? והחלק הבא זה הסבסוד.

יוסי לונדון: תודה.

גולן זריהן: אנחנו חשבנו על זה. ברווחה, אותו סיפור, אגב, ברווחה אנחנו אמורים לממן

%25 ומשרד הרווחה %,75 אבל אנחנו נוטלים על עצמנו לא מעט פעילויות

רווחה שהמשרד לא משתתף, או שמשתתף באחוזים יותר נמוכים, מתוך

הבנה שלעניין הזה יש חשיבות גבוהה. וגם פה הנתונים מדברים בעד עצמם.

לאור כל ההתנהלות הזאת חשוב להראות את השורה התחתונה, שזה בעצם

ההפרש בין ההכנסות להוצאות, לאורך השנים אנחנו מקפידים לשמור על

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 12 ל.ש.

עודפים, שמיד אחרי שהם קורים, הם משרתים את התב"רים, אפשר לראות

פה כמה מאות מיליונים אנחנו מעבירים כבר במצטבר מהשוטף, אחרי שיש

לנו עודף, לתב"רים. עד 2012 הועברו 184 מיליון, בנוסף עוד 20 מיליון

מהחזוי של 13', וכולי. אני לא אפרט יותר מידי מספרים, זה רק יבלבל. כל

מה שאמרנו עד עכשיו זה בלי שום קשר לתרומה שיש לנו דרך התאגידים

העירוניים. זה שקף שהנתונים שלו הם לגבי השנים 2010 עד ,2012 מכיוון

שעדיין אין לנו נתונים עדכניים, יש לנו את כל הדוחות של 2012 מבוקרים?

בסדר, אז למעשה 2012 הכל מבוקר, חוץ ממספרים לא מהותיים. אנחנו

רואים שהפעילות של עיריית הרצליה מעבר ל-793 מיליון שקלים ועוד

הסכום של התב"רים שתכף נדבר עליו, יש עוד 322 מיליון שקלים פעילות

עירונית, אבל, שימו לב להערה, כ-114 מיליון ₪ מתוך הסכום של ה-,322

אלה הכנסות מעיריית הרצליה, זאת אומרת, זה כסף שהתאגידים

משתמשים בהעברות מהעירייה ועושים פעילות. כך שנכון יותר להוריד את

זה ולראות שהתוספת לפעילות של התאגידים היא 208 מיליון, בנוסף ל-793

מיליון.

יונתן יסעור: 114 יוצר פעילות של .300

גולן זריהן: אפשר להסתכל על זה בהרבה צורות, אבל אם אנחנו מסתכלים על האגריגט,

אז זה 793 מיליון ועוד .208 זהו, עד כאן תקציב שוטף, תמונה כוללת. נעשה

רגע אתנחתא, אם יש שאלות לגבי השוטף נדבר עליהם, ואחרי זה נעבור

לתקציב הפיתוח והמלוות.

יחיעם השמשוני: תודה לגזבר, בבקשה, יוסי.

יוסי לונדון: אני מתנצל שיש לי רק שאלה אחת, עמוד ,26 ריכוז תמיכות, הקצבות

והשתתפויות. הקצבה לבני הרצליה, להפעלת כדורסל נשים, עלייה

בהשוואה, שם אני משווה את 2013 בתקציב,

מאיה כץ: באיזה עמוד?

יוסי לונדון: עמוד ,26 בתקציב הרגיל. סעיף שישי מלמעלה, הקצבה לבני הרצליה

להפעלת כדורסל נשים, עלייה מ-900,000 שקלים ב-2013 ל-1.350 מיליון

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 13 ל.ש.

שקלים ב-.2014 ולעומת זאת, אני יורד כמה סעיפים למטה, תמיכה

למוסדות לטובת הקשיש, ,2013 1.250 מיליון שקל, ,2014 625,000 שקל,

עלייה דרמטית בכדורסל, ירידה דרמטית בתמיכה בקשישים, ואני תוהה על

סדרי העדיפויות.

גולן זריהן: יש לזה הסבר, כמובן. מבחינת התמיכה למוסדות לטובת הקשיש, אנחנו

נמצאים כרגע לקראת הסדרה של הפעולות של עלה, העיקר ההשפעה פה של

השוני הזה נובע מהפעילות של עלה, ב-2013 עלה לא תפקדה כתאגיד עירוני,

מהסיבה הזו אנחנו העברנו לה כספים כתמיכה נוספת מעבר לתמיכה

הקבועה שלה שהיינו אמורים לתת לה ב-2013 כדי לתגבר אותם, אגב כסף

אחר שתוקצב להם כהקצבה. במאמר מוסגר אני אומר שהקצבה אפשר לתת

לתאגידים עירוניים, ותמיכה לתאגידים שהם לא עירוניים. מכיוון שעלה

היא לא תאגיד עירוני, הגדלנו לה את התמיכות ב-,2013 והקטנו לה את

ההקצבות, בסדר? זה לא עתיד לקרות ב-.2014 ב-2014 אנחנו מקווים שעלה

תהיה תאגיד עירוני, היא תקבל הקצבות, ולכן סעיף של התמיכות פה יורד.

בסדר? לגבי כדורסל נשים,

יונתן יסעור: הם עלו מליגה שנייה לליגה ראשונה, מגיע להם את זה.

יוסי לונדון: כן.

יחיעם השמשוני: שאלות נוספות?

יונתן יעקבובויץ': לי יש כמה הערות. קודם כל, בקשר להכנסות, הכנסות מארנונה למגורים,

הגידול הוא %3.7 בלבד, זה בדיוק הגידול בארנונה, אין צפי לגידול במספר

המטרים?

גולן זריהן: יש המון הנחות שאפשר להניח, אם אתה תגדיל את הדבר הזה, אז השאלה

הבאה שתישאל זה האם אתה מניח שאת חובות העבר שגבית השנה תגבה

גם בשנה הבאה, זה לא בטוח. אגב, גם ה-%,3.7

יונתן יעקבובויץ': אבל לעומת זה, מה שלא מגורים גדל ב-%.7.5

גולן זריהן: מה שלא מגורים?

יונתן יעקבובויץ': כן.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 14 ל.ש.

)מדברים יחד(

גולן זריהן: אתה מדבר על הנחות, על מה?

יונתן יעקבובויץ': לא, סך הכל הגבייה מארנונה שלא למגורים גדל ב-%7.5 מ-13' ל-14',

ובמגורים רק ב-%.3.7

גולן זריהן: נו, אז הנה, זה נותן לך תשובה, יכול להיות ששמה אנחנו חושבים שאנחנו כן

נוכל, יהיה גידול.

יונתן יעקבובויץ': יש בנייה בעיר, ורואים שדירות מתווספות ותמ"א 38 זה עוד דירות, אז

זה גדל שטח המגורים.

גולן זריהן: אז מה השאלה?

יונתן יעקבובויץ': למה זה לא גדל יותר מ-,3.7 שזה העלייה של הארנונה.

גולן זריהן: אז מה זה ה-%7? אז בוא תראה לי את ה-%,7 כי גם לי זה נראה מוזר, איפה

אתה רואה את זה?

יונתן יעקבובויץ': עשיתי חשבון שהגידול בהכנסות מארנונה,

גולן זריהן: איך עשית, תראה לי מאיפה עשית את החישוב.

יונתן יעקבובויץ': תפתח את הדף של ההכנסות ותראה את הגידול בארנונה שהוא לא

ממגורים.

גולן זריהן: תכף נראה, אני לא מכיר את ה-%7 האלה שאתה מדבר עליהם. אני רק

אחפש רגע את העמוד הרלוונטי, בסדר? הארנונות גדלו עם ההנחות ועם הכל

ביחד ב-%,3.5 אני לא יודע על איזה %7 אתה מדבר, אין דבר כזה.

יונתן יעקבובויץ': יש לכם אבחנה בנתונים בין מגורים ולא מגורים.

גולן זריהן: גם במגורים ולא מגורים,

יונה טאוב: זה מתקציב סופי,

גולן זריהן: אתה כנראה הסתכלת מול תקציב ולא מול ביצוע.

יונה טאוב: זה %,7.5 אבל אנחנו מסתכלים על היצוע, לא על התקציב. מסתכלים על

הביצוע.

יונתן יעקבובויץ': אוקי, טוב, זה ברור. עכשיו, עמוד ,74 מרכז צעירים. יש שם תקציב שאין

סעיף של מנהל. אני יודע שיש שם מנהל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 15 ל.ש.

מאיה כץ: נכון, זה נמצא בתוך הפעולות, בהוצאות לפעולות.

יונתן יעקבובויץ': וכמה זה עולה התקציב הזה, מתוך הפעולות, כמה משולם עבור הניהול?

מאיה כץ: לא מספיק.

יונתן יעקבובויץ': לא מספיק? זאת אומרת, לא יישאר לפעולות.

מאיה כץ: יישאר יותר לפעולות, כי אנחנו גם עובדים על בסיס של הכנסות. הפעולות,

אגב, עד היום מוצאו, אם אנחנו,

יונתן יעקבובויץ': עוד לא נפתח.

מאיה כץ: קודם כל, כבר שנה אנחנו פועלים במתכונת של מרכז הצעירים ,פשוט לא

בתוך המרכז, אנחנו עושים פעילויות בתוך כל רחבי העיר, ואם אני אצטרך

לבוא ולהגיד, למרות בקשות נשנות וחוזרות שלי כחברת מועצה, לא קיבלנו

יותר תקציבים, ולכן פעלנו באופן וולנטארי דרך גיוס כל מיני גופים

שהסכימו לסייע לנו בעניין. וביצענו הרבה מאוד פעולות מאוד מאוד יפות

במסגרת התקציב שניתן, ועל אף ולמרות התפקיד הנוכחי, גם לא באנו לבקש

העלאה, אז כנראה שאנחנו יודעים להסתדר גם עם תקציב דל, לעומת

מרכזים אחרים. ואני מזמינה את כולם להגיע מחר לפתיחה.

יחיעם השמשוני: מחר, אחרי ששתינו כל הלילה?

מאיה כץ: יחיעם, אתה הולך לשתות כל הלילה, אנחנו לא, אנחנו נגיע.

יונתן יעקבובויץ': באזור התעשייה יש קיצוץ של %50 מהשאטל, הולכים להפסיק את

השאטל?

משה פדלון: לא.

יונתן יעקבובויץ': אז יגבו כסף?

משה פדלון: לא מפסיקים, מצמצמים.

יחיעם השמשוני: צריך למצוא איך ממלאים את ה-%50 האלה.

יונתן יעקבובויץ': טוב, בחינוך מיוחד, סעיף ,813300784 עמוד .81 יש שם פרויקט יוצא

מהכלל של החינוך המיוחד במסגרת פעילות בים, זה היה 64,000 שקל השנה,

אני חושב שהסעיף הזה צריך לגדול, אנחנו פה מדברים על משהו איכותי,

בתחום החינוך, לילדים האלה שהם עם מוגבלויות רציניות, קשות, מה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 16 ל.ש.

שנקרא. אני מציע לחשוב להגדיל את הסעיף הזה. זה לא בהרבה, זה בכמה

עשרות אלפי שקלים ,זה הכל.

משה פדלון: קח את זה בחשבון, אבל, בסוף השנה.

יונתן יעקבובויץ': עכשיו, הסעיף הכבד, תרבות תורנית. קודם כל, מה התפקיד של אותם

אנשים שינהלו את התרבות התורנית, מה שלא נעשה ב-15 שנים האחרונות?

אלעד צדיקוב: לצערנו, מה תפקיד מנהל מחלקת הספורט? לנהל את המחלקה.

משה פדלון: יונתן, זה חלק מההסכמים הקואליציוניים, וכמו שיש ספורט,

יונתן יעקבובויץ': לא, אני רוצה הסבר.

משה פדלון: שנייה, שנייה,

יונתן יעקבובויץ': מה עושה מנהל מחלקה.

אלעד צדיקוב: מה עושה מנהל מחלקת ספורט?

משה פדלון: אלעד, תן לי.

אלעד צדיקוב: שאלה מוזרה.

משה פדלון: כמו שיש ספורט, ויש קונצרטים, יש פה גם רבע מהאוכלוסייה היא דתיים,

גם להם מותר לקבל את השירות בעירייה.

יונתן יעקבובויץ': ברור.

משה פדלון: אנחנו נותנים לכדורסל מיליונים ולכדורגל.

יונתן יעקבובויץ': אני לא מדבר על תקציב הפעולות, אני מדבר על תקציב שיש פה משרה,

משה פדלון: אנחנו נותנים לקונצרטים מאות אלפים, אז יש משרה, והיא מעוגנת בחוק.

יונתן יעקבובויץ': עד היום הסתדרו בלעדיהם.

משה פדלון: דרך אגב,

אלעד צדיקוב: מי הסתדר? אתה הסתדרת, אשריך.

יונתן יעקבובויץ': גם הציבור הדתי.

משה פדלון: ברשותך, יונתן.

יונתן יעקבובויץ': עכשיו, הסעיף של הפעולות של תרבות דתית גדל מ-300 ל-500,000 שקל,

ואני לא מלין על זה,

משה פדלון: גם תקציב הספורט גדל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 17 ל.ש.

יונתן יעקבובויץ': אני רוצה לשאול איך הוא יחולק,

משה פדלון: גם תקציב הכדורסל גדל.

יונתן יעקבובויץ': איך הוא יחולק ה-500,000 שקל האלה בין הסקטורים השונים של ה-,

משה פדלון: אני לא חושב שזה התפקיד של המועצה עכשיו להיכנס לפרטים ואיך יחולקו

השקלים הבודדים. אנחנו מדברים פה על היקפי תקציב, ולא נכנסים עכשיו

למהות של כמה עולה כל דבר. אני חושב שזה לא, זה לא המקום.

יונתן יעקבובויץ': מה שאני מבקש, לקחת בחשבון גם את הקונסרבטיביים בתוך התקציב

של ה-500,000 שקל, מגיע לנו גם תקציב פעולות, בדיוק כמו שמגיע לכל

סקטור אחר.

אלעד צדיקוב: טוב. אם זה הייתה שאלה בסוף, אז אני אענה על זה.

יונתן יעקבובויץ': מה?

אלעד צדיקוב: אם מה שאמרת בסוף זה היה עם סימן שאלה בסוף, אני אענה, אם זה לא

היה עם סימן שאלה, אני רק שמעתי.

יונתן יעקבובויץ': לא, לא סימן שאלה, אני מבקש מה-500 להקצות גם סכומים לטובת

הקהילה הרפורמית והקהילה הקונסרבטיבית, בדיוק כמו שיש לחרדים ול-,

אלעד צדיקוב: אנחנו לא גוף מתקצב, אנחנו גוף שעושה פעילות תורנית לכלל הציבור, בכלל

זה גם הציבור הרפורמי.

יונתן יעקבובויץ': בשנים קודמות זה היה מחולק באיזושהי צורה.

אלעד צדיקוב: אני לא גוף מתקצב, הלוואי שהייתי יכול להיות גוף מתקצב, אני לא גוף

מתקצב, אני גוף שעושה פעולות.

משה פדלון: יונתן, השאלה צריכה להיות מופנית,

אלעד צדיקוב: באותה הזדמנות אני רוצה לבקש ממך בתור גוף ספורט, לתקצב גם פעילות

חרדית.

משה פדלון: אלעד, בבקשה .השאלה צריכה להיות מופנית אלי.

אלעד צדיקוב: נכון.

יונתן יעקבובויץ': זה הכל, אפשר גם להגדיל את הסעיף הזה במשך השנים.

אלעד צדיקוב: ברור שנגדיל זה רק התחלה, הוא צריך להגיע ...

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 18 ל.ש.

)מדברים יחד(

משה פדלון: חבר'ה, שכחתם שאתם בקואליציה? כן, עוד שאלות? חבר'ה, עוד שאלות? מי

בעד התקציב?

יחיעם השמשוני: מי בעד התקציב הרגיל לשנת 2014?

משה פדלון: מי בעד? עופרה? מי נמנע?

יחיעם השמשוני: לא, מי נגד, אין נגד, אחד נמנע?

משה פדלון: אחד. בבקשה. גזבר.

גולן זריהן: טוב, תודה. נעבור לתקציב הפיתוח של .2014

אישור תקציב המבקר

גולן זריהן: נתחיל כמובן עם מה שאתם מתבקשים לאשר.

משה פדלון: ברשותך, אנחנו רוצים לאשר את תקציב המבקר גם.

יחיעם השמשוני: בטח, בטח.

משה פדלון: אז קודם כל תקציב המבקר.

יחיעם השמשוני: אני מתנצל אני רשמתי כל מיני דברים, תקציב המבקר על פי דין, צריך

להיות מאושר באופן נפרד.

גולן זריהן: מופיע אצלכם בעמוד,

יחיעם השמשוני: הוא כלול בתקציב הרגיל, אבל חייבים לאשר אותו באופן נפרד.

)מדברים יחד(

גולן זריהן: עמוד ,47 על דעת המבקר התקציב הזה.

יחיעם השמשוני: המבקר פה, נכון? אדוני המבקר, האם התקציב הזה מקובל על אדוני?

דובר: התקציב הוא על דעתי.

משה פדלון: הוא אומר שהתקציב על דעתו.

יחיעם השמשוני: אוקי, מי בעד תקציב המבקר? פה אחד, בבקשה. התקציב הבלתי רגיל.

התקציב הבלתי רגיל לשנת 2014

גולן זריהן: אוקי, אז עכשיו, באמת תודה אמיתית, לא כמו מקודם. התקציב הבלתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 19 ל.ש.

רגיל, נתחיל, כמובן, עם מה שאתם מתבקשים לאשר, למעשה, אתם

מתבקשים לאשר מספר אלמנטים, קודם כל, אתם מתבקשים לאשר תקציב

בלתי רגיל לשנת 2014 בהשקעה של 231.604 מיליון שקלים לביצוע

פרויקטים בשנת ,2014 בסכום של 241.232 מיליון שקלים, מתוך אומדן כולל

של פרויקטים של 2.5 מיליארד, ותכף אני אסביר לכם גם איך כל המספרים

האלה מסתדרים. אפשר לעבור שקף. אתם גם מתבקשים לאשר נטילת

הלוואה בסכום של 15.133 מיליון ₪ למימון הלוואה לטובת אוצר המדינה.

כמו שנאמר פה, זה לא ממש הלוואה, זה מענק למדינה. בהתאם לסיכום

עקרונות במשרד האוצר ומשרד הפנים לשלטון המקומי מיום 12 למאי ,2013

בהמשך כבר זה הפך להיות תקנות, במסגרת חוק ההסדרים. נטילת

ההלוואה תהיה בסכום שלעיל, קרי 15.133 מיליון ₪, בהתאם לתנאים

שייקבעו במשא ומתן שאנחנו ננהל עם נותני האשראי, כמובן שבהזדמנות

הזאת אתם מסמיכים אותנו לנהל את המשא ומתן, לקבוע את התנאים

ולחתום על ההלוואה לפי התנאים, כמובן, אנחנו נשתדל להשיג את התנאים

המיטביים. דבר נוסף שאתם מתבקשים לאשר זה סגירת 19 פרויקטים

שהסתיימו ו/או לא נוצלו לשנת ,2013 והחזרת העודפים שלהם לקרנות של

הרשות בסכום של 906,000 ₪. אלה שלושת הדברים שאתם מתבקשים

לאשר. עכשיו אני אתן לכם את הרקע של הדברים שבגינם נוצרו, למעשה,

שלושת הבקשות האלה. אחד זה לספר לכם קצת מה היה ב-2013 ביחס

לתקציב. המסגרת של התקציב הייתה 233.478 מיליון, אתם יכולים לראות

את זה בעמודה השמאלית ביותר, וזה הורכב מארבעה מקורות, אחד, קרן

עבודות פיתוח, שניים, קרן עודפי תקציב רגיל, שלוש, קרן מכירת רכוש,

וארבע, משרדי ממשלה ואחרים. מתוך ה-238 מיליון הוזרמו עד סוף

אוקטובר 144 מיליון, ועד סוף דצמבר הצפי להזרמה היה עוד 10 מיליון, זה

צפי מכיוון שאת נתוני התקציב אנחנו מתחילים להכין באוקטובר, ואלה

הנתונים שיש לנו אז. סך הכל 154 מיליון זה המימוש של תוכנית הפיתוח

,%66 מהתוכנית, אבל, בנוסף לתוכנית, במסגרת אישורים פרטניים הועברו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 20 ל.ש.

עוד 37 מיליון, כמעט .38 ועוד 2 מיליון הצפי עד סוף ,2013 כך שבסך הכל

ביחס לתוכנית של 233 מיליון, בוצעו 194 מיליון, ובסך הכל %83 מהתקציב.

הפרויקטים הבולטים לשנת ,2014 כפי שהם מופיעים בחוברת שהוגשה לכם.

משה פדלון: סליחה, אולי ניתן את הקהל לסיים לדבר ואז ניתן לכם את רשות הדיבור.

)מדברים יחד(

גולן זריהן: הפרויקטים הבולטים שנמצאים בתוך החוברת, בתוך שלל הפרויקטים שיש

בחוברת, המשך ההשקעות בבנייה ושדרוג מוסדות חינוך בעיר, המשך הקמת

הבריכה והמרכז לאומנויות לחימה, המשך פיתוח פארק שלב ג', עבודות

פיתוח ה-,BRT עבודות פיתוח במתחם המכללות, גליל ים, אלוני ים, מרינה

לי, שדרוג כבישים, מדרכות ותשתיות, נגישות פיזית לנכים, ושיקום שכונות

עירוני. נעבור לשקף הבא. אלה למעשה מקורות המימון לשנת 2014 על פי

התקציב שמוגש לכם. כמו שאתם מבינים, מקורות המימון המתוכננים ל-

2014 הם 231.604 מיליון, והם באים מארבעה מקורות עיקריים, הראשון

שבהם זה הקרן לעבודות פיתוח, נעבור רגע לפירוט של הקרן לעבודות פיתוח.

שימו לב, יש פה שתי קבוצות של עמודות, קבוצה אחת של ,2013 קבוצה

אחת של ,2014 תתמקדו רגע ב-.2014 בעמודה הימנית שביניהן. הקרן

לעבודות פיתוח מורכבת מיתרה שאנחנו מעריכים שתהיה בתחילת השנה

של כ-35 מיליון שקלים, מהיטלים שנגבה של כ-124 מיליון שקלים ועוד

מהעמקת גבייה של 10 מיליון, בסך הכל 134 מיליון שקלים, ומהיטלי פיתוח

שאנחנו ניקח מהמנהל , ככל הנראה, של 1.2 מיליון. סך הכל 169.915 מיליון

שקלים, כ-170 מיליון שקל. ה-170 מיליון שקל האלה משרתים אותנו

למספר מטרות, אחת, השתתפות בפירעון מלוות מים, ביוב ופיתוח שלקחנו

בעבר, 31.350 מיליון, השתתפות בשכר העבודה של ההנדסה לפיתוח ותכנון,

כמעט 10 מיליון. והשאר, עמודה אחת לפני האחרונה, 128.7 מיליון, משרת

את תקציב הפיתוח, מה שראיתם מוקדם. אפשר רגע לחזור ולראות, זה

אותם 128.7 שאתם רואים כאן. עוד 40 מיליון שקל אנחנו מביאים מעודפי

התקציב של ,2013 מה שאישרתם בסבב הראשון של עודפי התקציב, ועוד 20

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 21 ל.ש.

מיליון שקל מהעודף המצטבר שלנו, שהוא נובע מהעודפים שהצטברו משנים

קודמות, לפני ,2013 ובסך הכל 40 מיליון. עוד מהקרן למכירת רכוש, 10

מיליון, זה קרן שנובעת ממכירת רכוש עירוני, אבל מצד שני, משרתת רק

לרכישת רכוש, וכשאני אומר רכוש אני מתכוון לנדל"ן. והמקור השלישי

והאחרון זה משרדי הממשלה האחרים, שמורכבים מהמון המון אלמנטים.

שמונחים לפניכם, אם תסתכלו בעמודה השמאלית למטה, זה 53 מיליון

שקל, זה מורכב מהרבה מקורות, ולפי חלוקת אחריות של איזה אגף צריך,

כמובן, לטפל בפרויקט, וגם לדאוג להבאת הכסף. רוב הכסף מטופל על ידי

אגף ההנדסה ותבל. והשאר, על ידי גופים אחרים. והמקורות, כמובן, הם

מקורות שהם לא תושבי, או יותר נכון, לא הקרנות במובן הקלאסי שלהם.

זה בהיבט של המקורות, בסדר? סך הכל ההתפצלות של המקורות זה כמעט

%56 קרן עבודות פיתוח, %17 עודפי תקציב ארנונה, בדרך כלל המקור השני

בגודלו הוא עודפי תקציב רגיל, השנה משרדי ממשלה ואחרים תפס נפח, אבל

בעיקר בגלל ההלוואה שאנחנו נאלצים ליטול, ועוד איזושהי 10 מיליון שקל

שאנחנו מקבלים עבור בניית 15 גנים, שעולים לנו בערך פי שתיים, אבל זה

עניין אחר. והקרן למכירת רכוש, %.4.2 טבלת ציר הגדולה והמסובכת הזאת

בסך הכל מסדרת את הדברים הבאים, א', היא מציינת איזה מקורות תקציב

הולכים לאיזה מרכיבי, לאיזה יחידות שאחראיות על הביצוע של התקציב,

למעשה, אם תסתכלו למטה, אתם יודעים מה, אני אעשה סדר בכל

העמודות, למרות שהזמן שלנו קצר, אני אעשה בכל זאת סדר בכל העמודות.

העמודה הכי ימנית מסבירה את העלות הכוללת של הפרויקט, עמודה אחת

אחריה מסבירה כמה בסך הכל בוצע, אחריה מה נותר לביצוע, אחריה

האומדן ל-,2014 והשאר זה מה שיבוצע בשנים שלאחר מכן. האומדן של

2014 מורכב מיתרת התקציב הפנויה שנשארת בסוף 13', ומאותם מקורות

מימון שהצגתי לכם, בסדר? ,231.604 לפי החלוקה של קרן פיתוח, קרן ...

אחרים, וקרן ... החתך הנוסף פה זה של הגורמים שמבצעים את הפרויקטים

האלה, אגף הנדסה, החברה לפיתוח, תבל, ספורט וכולי וכולי. נדלג לעוגה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 22 ל.ש.

היא תעשה לכם סדר יותר טוב איך זה מתחלק. הנתח הגדול ביותר, כמעט

%30 מבוצע על ידי אגף תבל, עיקר העבודה שמה זה מוסדות החינוך שתכף

נפרט עליהם. הנדסה, כמעט %,28 58 מיליון, אחרי זה החברה לפיתוח, 34

מיליון, כמעט %,17 אחרי זה נכסים ופיתוח, זה הרבה כסף שהולך לגאולת

קרקעות, כמו שאנחנו אוהבים לומר, ואחר כך כל השאר. זה השקף שעושה

סדר בהשקעות שלנו בחינוך, בעצם בשיפור ושדרוג הסביבה הלימודית. אנשי

החינוך ידעו לספר לכם היטב כמה חשובה הסביבה הלימודית, לא פחות

מהחינוך עצמו, ולכן אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד כסף, במצטבר, בשנים

האחרונות אנחנו משקיעים כמעט חצי מיליארד שקל בסביבה הלימודית,

הרוב המכריע ממקורות עצמיים שלנו. השנה, למשל, ב-2014 אנחנו מתעדים

להשקיע כמעט 73 מיליון שקלים בשיפור הסביבה הלימודית, זאת אומרת,

שדרוג של מוסדות חינוך ובניית מוסדות חדשים, גנים, בתי ספר וכולי וכולי.

גם כן, משהו מאוד דרמטי ביחס לרשויות אחרות, וזה, למעשה, פרק

הפיתוח. אני רק אשלים אותו עם המלוות והקרנות, קצת אני אראה לכם

נתונים כדי שיהיה לכם תמונה כוללת. מבחינת היתרות בקרנות, ובתב"רים,

אז אפשר לראות שאנחנו שומרים על רמה גבוהה של יתרות לאורך כל הזמן,

זה סוג של כרית ביטחון, וזה גם מאפשר לנו כל הזמן פעילות פיתוח.

תב"רים, הנתונים הם לסוף ,2012 מכיוון שאת סוף 2013 עדיין אין לנו. חוץ

מזה יש לנו שיעור עומס המלוות שרק הולך ופוחת כל הזמן, מכיוון שאנחנו

לא לוקחים מלוות חדשות. לא הכללנו פה את המלווה לטובת אוצר המדינה,

א', מכיוון שהוא לא נכלל במגבלות. המדינה, כדי לעודד אותנו לקחת את

ההלוואות האלה, היא החריגה אותם מהמגבלות שלה. אבל גם אני חייב

לומר שההשפעה של זה היא שולית על התקציב. מבחינת שיעור העומס של

זה על הפירעון השוטף, זה גם הולך וקטן, לשמחתנו, וגם פה יש את נטרול

פירעון המלוות. וגם אנחנו תמיד מכינים תחזית לעומס המלוות הצפוי

לשנים הבאות, עם הנחות מאוד שמרניות של צמיחה נמוכה ואינפלציה

גבוהה, ובכל זאת, אנחנו כרגע מזהים שאנחנו רק הולכים ומתרחקים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 23 ל.ש.

מהמגבלות, למי שנוהג להשתמש במונח מגבלות, בדרך כלל טייסים. אז פה

אנחנו מתרחקים מהמגבלות, וזה תמיד טוב לנו להתרחק מהמגבלות, כיוון

שזה משאיר לנו כרית ביטחון לבעיות, משברים ומטלות וחוקים שנוחתים

עלינו חדשות לבקרים. אני מקווה שתהיה לנו, בהנחה שתאשרו לנו את

הפרויקטים האלה, שנת תקציב פורייה ומוצלחת.

משה פדלון: שאלות, בבקשה. נתחיל עם טובה הפעם.

טובה רפאל: כן, קודם כל, אני מבקשת לציין שביתרת הפתיחה יש 12.7 מיליון ₪ דיבידנד

מתאגיד המים, וכדאי שהמועצה תדע מזה. על דיבידנד מתאגיד המים על

שנים ,2010 ,2011 שאושרו.

גולן זריהן: הדיבידנד לא נמצא ביתרת הפתיחה.

טובה רפאל: ביתרת פתיחה של התב"רים.

גולן זריהן: לא, לא, הדיבידנד הזה שימש אותנו חלף פירעון הלוואות, חלף משיכה.

באופן עקיף הוא משפיע על יתרת הפתיחה, כמובן, ומאפשר יתרת פתיחה

גדולה יותר.

טובה רפאל: זה ההסבר שקיבלתי מאורנה ומרוני, אז אני מציינת את זה, כדי שהמועצה

תדע שהגיע לעירייה הדיבידנד של 12.7 מיליון. העירייה העבירה לתאגיד

הרבה מאוד נכסים ומשלמת עד היום את כל הכספים של ההשקעות

למיניהן, אז כדאי שחברי המועצה ידעו את זה. בתור דירקטורית בתאגיד,

אז אני מוצאת לנכון לעדכן. הדבר השני שאני רוצה להעיר, בעמוד 35 יש

תב"ר שקשור למרכז המדעים, ללווין, ואני חושבת ששכחתם להוסיף

250,000 ₪ שאמור להגיע ממשרד המדע, חוזה שכבר נחתם.

גולן זריהן: אם יגיע, נוסיף.

טובה רפאל: לא, זה בימים אלה אמור להגיע, החוזה כבר נחתם.

יחיעם השמשוני: אין לנו התחייבות חשב, מה שנקרא.

טובה רפאל: יש התחייבות, יש הכל.

גולן זריהן: אם יגיע, נוסיף.

יחיעם השמשוני: אנחנו נשמח לקבל כל שקל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 24 ל.ש.

טובה רפאל: החוזה כבר נחתם, הכסף צריך להגיע תוך יום יומיים.

אורנה: בעת הכנת התקציב זה לא הובא לידיעת הגזברות.

טובה רפאל: בוודאי שכן.

יחיעם השמשוני: טוב, אורנה,

טובה רפאל: אני חושבת שזה נשכח, אני מעירה.

יחיעם השמשוני: יכול להיות שזה נשכח, אז נתקן את זה ב-14 לחודש.

טובה רפאל: אוקי.

יחיעם השמשוני: כן, מר לונדון.

יוסי לונדון: במסמך שחברי המועצה קיבלו, בתב"ר, משום מה נשמט התב"ר לאגף חינוך,

רווחה וספורט. ואנחנו אמורים להצביע על זה.

טובה רפאל: קיבלנו חוברת חדשה בגלל זה.

)מדברים יחד(

יחיעם השמשוני: אם לא קיבלת את התיקון הרי הוא לפניך, אני מתנצל. פשוט לא ידעתי מי

לא קיבל את התיקון, אז הבאתי כמה חוברות.

טובה רפאל: שלחנו לכולנו, אני אמרתי שלא קיבלנו ושלחו לכולנו.

יוסי לונדון: רבותיי, סליחה, שאלה ראשונה, בעמוד שתיים, סעיף ,1.3 יש פער של 10

מיליון שקל בתקציב הבלתי רגיל בין ההשקעה לבין הביצוע, אם תוכל

להאיר את עיני לגבי הפער הזה.

גולן זריהן: כן, בהחלט, הפער נובע מיתרת הפתיחה, כמו שהסברתי פה, יכול להיות

שהסברתי את זה מהר מידי. ההשקעה ב-2014 היא 231 מיליון, בפועל יבוצעו

פרויקטים ב-241 מיליון מכיוון שיש יתרת פתיחה של 10 מיליון.

יוסי לונדון: תודה. ושאלה שנייה, ברשותך, עמוד ,18 עבודות ביצוע לגבי נושא ה-,BRT

ואני מבקש לשאול, לאור מה ששמעתי, קראתי שראש העיר מתנגד לתוואי

של ה-,BRT איך משקיעים כסף בדבר שכרגע נמצא בסימן שאלה?

משה פדלון: אנחנו מבקשים לדון על כל נושא ה-BRT מחדש, הכסף שהוצע כאן, או

שהוגש כאן הוא לצורך התוואי שבין רעננה לנווה עמל, לצומת נווה עמל, זה

הכסף שמושקע, גם אם ה-BRT יבוטל, או יידחה, המסלול הזה יהיה מסלול

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 25 ל.ש.

לאוטובוסים, כך שלא תהיינה פגיעה. אני בא ואומר, אין לנו מספיק מידע על

ה-,BRT הנתונים הם לא מלאים ויש לנו הרבה מאוד השגות, לכן אנחנו נשב

עם הנהלת נטע ונדון על הנושא מחדש.

גולן זריהן: אגב, מה שמתוקצב כאן, כהשלמה למה שהוא אומר, זה לא כל פרויקט ה-

.BRT

יוסי לונדון: לזה אני מודע.

משה פדלון: זה רק הקטע.

ירון עולמי: זה הקטע, וזה גם רק ההשתתפות שלנו בעצם.

משה פדלון: הרבה מאוד שאלות בנושא של .BRT

יחיעם השמשוני: כן, רבותיי, עוד מישהו?

יונתן יסעור: קודם כל, אני מברך על מה שכן מופיע בתקציב, וזה חמש תב"עות חדשות

שמקבלות, איך אומרים, הופכות לביצוע. ואותם גם שבט צופי דקר

שמשלימים, וגם את הבריכה, וגם את רחוב שבזי שבשעה טובה יעשו אותו.

אבל, יש כמה חוסרים, לדעתי, קודם כל, הפגיעה בנגישות, התוכנית דיברה

על 35 מיליון שקל, 5 מיליון שקל כל שנה, ולרדת מ-5 ל-2.5 זה פשוט קצת

קשה, ואני מבקש, או מציע, לחשוב במהלך השנה להוסיף את, להגדיל את

התקציב הזה, אנחנו יודעים למי זה הולך. דבר שני זה נושא נוף ים צפון. יש

שם פעולה של שלושה שלבים, פרויקט שיחולק לשלושה שלבים ולמעשה

בוצעו רק שניים, למעשה, אם לא עושים בשנת 2014 אז עוצרים את השכונה,

היא נעצרת באמצע הפרויקט, ואני חושב שלא מגיע לתושבים שם פגיעה

כזאת שזה יהיה חצי פרויקט, או שני שליש מהפרויקט. דבר נוסף זה רחוב

בר כוכבא ונווה ישראל, הגיע הזמן שיעשו להם איזושהי עבודה רצינית,

ולפחות לקדם את התכנון שלו ולא לעצור אותו לגמרי.

משה פדלון: השארנו, כסף לתכנון השארנו.

יונתן יסעור: לא, אין שקל אחד. ב-14 לא מופיע.

משה פדלון: זה פרויקט של 18 מיליון שקל, פרויקט גדול מאוד, היום חתמנו על בקשה.

גולן זריהן: בוא נאמר שזה בתוכנית, כרגע הכסף שמוקצה זה לתכנון בעיקר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 26 ל.ש.

יונתן יסעור: לא, אין מוקצה, ב-14 אין בכלל.

משה פדלון: כסף לתכנון קיים.

גולן זריהן: לא כפרויקט ספציפי.

יונתן יסעור: לא ספציפי על הפרויקט הזה. ודבר נוסף זה נושא של מיזוג אולמות ספורט.

אולמות הספורט שקיימים ולא ממוזגים, קשה מאוד לשחק בהם, לעשות

שיעורים בבוקר לתלמידים. בבית ספר אלון, שכבר היה ממש, אלון ואילנות

שגמרו את התכנון, חבל שלא ישלימו את זה, ואילנות, אולי אפשר לשלב את

זה במסגרת השיפוץ של בית הספר.

משה פדלון: אנחנו נבחן את הנושא הזה באמצע השנה, ואם יהיה לנו כספים עודפים

אנחנו נשקיע בנושאים האלה.

יונתן יסעור: אוקי.

יחיעם השמשוני: כן, עוד שאלות?

ירון עולמי: שאלה קטנה.

יחיעם השמשוני: אני מזכיר לך שאתה בקואליציה.

ירון עולמי: אני חושב שאני האחרון שצריך להזכיר לו כאן, אבל לא משנה. רציתי לשאול

שאלה קטנה, בניין העירייה החדש, אני זוכר שלפני שנה אישרנו איזשהו

תב"ר מסוים על המעטפת וכולי, ואמרנו שאנחנו ... קיוונו שיתחילו, כן, אפס

שקלים ב-.2014

משה פדלון: אני הנחיתי את גופי הביצוע שלנו להתחיל לתכנן את הפרוגרמות מחדש, את

הפרוגרמה, תכנון, אומדן וביצוע כבר בתחילת .2015

ירון עולמי: אנחנו לא צריכים גם אבל תב"ר לתכנון?

משה פדלון: לא, אין צורך. יש לנו בול, יש לנו סל של תכנון, אין צורך.

ירון עולמי: אוקי.

משה פדלון: אבל זה נלקח בחשבון, המטרה שלנו שתוך שנתיים הבניין הזה יקום. אם

ירצה השם, בעזרת השם.

יחיעם השמשוני: אם ירצה השם. לדבר הזה אני חייב אמונה.

)מדברים יחד(

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 27 ל.ש.

יחיעם השמשוני: כן, רבותיי, עוד מישהו? מי בעד לאשר את התקציב הבלתי רגיל לשנת

2014? מי נגד? מי נמנע? כן, אדוני ראש העיר.

גולן זריהן: אני רגע רוצה לומר משהו, קודם כל, אני רוצה להודות לצוות שלי, כי מה

שאתם רואים פה, תכף הוא יודה בהיבט הרבה יותר רחב, אבל לי חשוב

להודות לצוות שלי, כי מה שאני פה מקריא זה לא אני עושה בעצמי, זה

הצוות שבעיקרו יושב פה, בראש ובראשונה איילת, ששמה היא אחראית על

כל ה-, איילת, תקומי שיראו, שהיא הציר המרכזי בתקציב השוטף, למעשה,

כל הנתונים מסתנכרנים ועוברים דרכה, ואתם לא מבינים איזה פאזל מורכב

זה.

יחיעם השמשוני: וזה הכל אצלה בראש.

גולן זריהן: לא, יש גם במסמכים, אבל בעיקר אצלה בראש, באמת, אבל הכי חשוב זה

החשיבה והאכפתיות וההשקעה, זה ההזדמנות שלי באמת להודות לה על

המון המון שעות של עבודה ושל אכפתיות ושל מקצועיות. על תקציב הפיתוח

זה אורנה, הרביעית שמה. )מחיאות כפיים( כמובן,

משה פדלון: אורנה שיכירו אותך, יש פה חברי מועצה חדשים.

גולן זריהן: כמובן שיונה סגני, גם מנצח ביחד איתי על העבודה הזאת. )מחיאות כפיים(

ועל המלחמה השוטפת היום יומית שמעצבנת את כולם, לא להוציא פה, כן

להוציא שם, וכולי, אז באמת זה הזדמנות להגיד תודה. הילה, שמטפלת בכל

התקציב של התאגידים הנשלטים, וגם כן נודניקית, רוני שמה יושב, אתם

רואים אותו, שנותן לנו את העזרה שלו כחשב. החבר'ה של הגבייה, כל

השיפור בגבייה זה למעשה רפורמה משמעותית שניהלנו בניצוח של שלומי

אסולין, אבל בלי אהובה אטס ,אני לא בטוח שהוא היה מצליח לעשות את

זה. באמת תודה רבה לכם על העבודה, ולחשבות של האגפים שנותנות לנו

תמיכה כל הזמן. )מחיאות כפיים( אז תודה, עכשיו כמובן ראש העיר יודה

לכולם, אבל לי היה מאוד חשוב לומר את זה.

)מדברים יחד(

משה פדלון: אפשר לסכם?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12430 28 ל.ש.

יחיעם השמשוני: וודאי. חבר'ה, רגע לפני השנה החדשה.

משה פדלון: קודם כל, אנחנו לא מעלים את הכל פה, יש עוד מסמך, אנחנו לא נעלה את

זה הפעם, יועצים, לא נעלה את זה.

יחיעם השמשוני: לא, חייבים. אה, זה מחוץ למניין, אי אפשר, טוב, ב-.14

)מדברים יחד(

משה פדלון: טוב, אני רוצה לסכם, הרבה מנהלים ועובדים בעירייה עבדו קשה בהכנת

התקציב, וצו הארנונה, אני רוצה להודות על הכנת התקציב למנכ"ל

העירייה, יחיעם השמשוני. לסמנכ"ל העירייה, כן, כן, גם אתה. אני רוצה

להודות למנהלי האגפים שיושבים ביציע. כל מנהלי האגפים והיחידות, יש

לנו גם יחידת המחשוב, יחידת איכות הסביבה. חשבות האגפים שעושות

עבודה נהדרת, יש לנו, נשארו עוד פה? אני רוצה להודות במיוחד לגזבר

העירייה, על הסקירה המקצועית, ליונה טאוב, לרוני חדד לאורנה, מנהלת

מחלקת תב"ר, לשלומי אסולין, להילה, לאהובה, לאיילת גרמה, המדהימה,

ויונה גם שחסרה פה. אני רוצה להודות לוועדת הכספים, רוני חדד הזכרתי,

נכון? אני רוצה להודות לוועדת הכספים שדנה ואישרה את התקציב לפני

שהגענו לכאן. לסיכום, נעשתה פה באמת עבודה מקצועית, יסודית, עם

מצגות שראויות לציון, באמת, יישר כוח. נבנה פה תקציב אחראי שנותן

מענה לצרכים השונים של התושבים, ורק לומר שלוש מילים, יישר כוח

לכולם. תודה רבה.

)מחיאות כפיים(

יחיעם השמשוני: תודה רבה, הישיבה ננעלה.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול