פרוטוקול ועדת מליאה מס' 14

08122 1 ל.ש.

עיריית הרצליה

ישיבת מועצת שלא מן המניין מס' 14

שנערכה ביום ג', ל' באב, תשע"ד )(26.8.14

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

יחיעם השמשוני מנכ"ל העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

גולן זריהן גזבר

בועז נווה, עו"ד

פרשקולניק איה כץ מאיה גוזלן גרי אברהם

יעקובוביץ יונתן יוסף יסעור יהונתן תימור ליאת

לונדון יוסף איריס אתגר פישר יריב

עופרה בל משה ועקנין צבי וייס

יוסי קוממי ירון עולמי אלעד צדיקוב

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 2 ל.ש.

פרוטוקול

דידי מור: רבותיי, ערב טוב. ערב טוב. גם לאמיר, ערב טוב. יש לנו ערב מחולק, פחות או

יותר לשתיים, בהתחלה ישיבה מן המניין, אחר כך אסיפה כללית, ללא קהל.

ירון עולמי: שתי הישיבות לא מן המניין.

דידי מור: האסיפה היא אסיפה, אין מן המניין או לא מן המניין.

ירון עולמי: לא, גם הישיבה היא לא מן המניין.

דידי מור: הישיבה היא לא מן המניין. אמרתי מן המניין?

ירון עולמי: כן.

דידי מור: טעות.

ירון עולמי: אני, זה בסדר.

דידי מור: לפני שנתחיל, יתחיל ראש העיר, בבקשה, ביקש לומר כמה דברים, בבקשה.

משה פדלון: שלום לכולם, ערב טוב. אנחנו הנחנו לכם על השולחן סקירה על היערכות

שלנו לשנת הלימודים שתיפתח ב-1 בספטמבר. אני מקווה שנגיע להפסקת

אש, ואם לא, אנחנו ערוכים לפתיחה מסודרת של שנת הלימודים. קיימנו

אתמול הערכת מצב מאוד גדולה, עם כל הגורמים הנוגעים, וקיבלנו החלטה

שהכל יעבוד כמתוכנן, עם צוותים עירוניים מתוגברים, ואנחנו ערוכים.

אנחנו ערוכים לפתיחת השנה. הודעה שנייה, לפני כחודש וחצי, שיגרנו

בהצלחה לוויין זעיר, נקרא דוכיפת אחד, הצלחה ברמה הארצית, פעם

ראשונה שעיר באירופה, שיגרה לוויין והלוויין מסתובב מעלינו. וזו

ההזדמנות להודות לשני אנשים שהובילו את הפרויקט, למאיר אריאל, שהוא

מנהל בית הספר, ולאנה הלר, אתם מוזמנים, בשמי ובשמכם, אני רוצה

להודות להם.

)מחיאות כפיים(

משה פדלון: מאיר אריאל, דוקטור אנה הלר, על נחישותכם לקדם את פרויקט הלוויינים

בעיר הרצליה, גיוס המשאבים, הקמת צוותי המחקר ותעשיות המדע,

לפיתוח הלוויין הזעיר, דוכיפת אחת. אנו מוקירים ומעריכים את תרומתכם,

בהצעדת העיר הרצליה לקדמת הבמה האירופית בתחום הלוויינים הזעירים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 3 ל.ש.

יישר כוח.

)מחיאות כפיים(

מאיר אריאל: תודה רבה.

משה פדלון: בבקשה, סטאטוס הלוויין.

מאיר אריאל: אני אגיד איזה מילה. קודם כל, להישג הזה אני חושב ששותפים אנשים

רבים, לא חושב שקיימת מחלקה, או אגף בעירייה שלא היו חלק מהתהליך

הזה. גורמים תקציביים, טכניים, חינוכיים, אז ההצלחה שלנו היא הצלחה

של כל העיר ושל כל העירייה. אנחנו מקבלים הרבה מאוד פידבקים מאז

שהלוויין שוגר, ומתקשרים אלי מנכ"ל תעשייה אווירית, מנכ"ל אלביט, ראש

סוכנות החלל הישראלית, מנכ"לית משרד המדע, אפילו שר המדע התקשר

אלי, כולם שואלים מה שלומו של הבחור הקטן. אז מסתבר שהבחור הקטן

הולך מחיל אל חיל, כבר חודשיים מסתובב לו בחלל, קולטים אותו ברחבי

העולם. הוא עכשיו עומד להיות מוכרז כלוויין מספר 88 של ארגון חובבי

הרדיו, שזה כנראה גם איזה הישג טכנולוגי לא מבוטל. סיפר לי ראש סוכנות

החלל שהוא היה עכשיו בסיור ביפן, במערכת החינוך, והוא עובר מבית ספר

לבית ספר ומספר להם שילדים, תלמידי תיכון מישראל, הצליחו לשגר לוויין,

והתגובה שלהם היא כזאת, לסת שמוטה. הוא חזר על הסיפור הזה כמה

פעמים. כשהוא מספר את הסיפור הוא אומר הם כולם עושים או, מין או כזה

יפני, לא מאמינים שילדים בגיל תיכון מסוגלים להשיג הישג טכנולוגי ומדעי

כזה. ומה שעומד עכשיו על הפרק, יש לוויין נוסף, שנקרא דוכיפת שתיים.

הרצליה הפכה להיות מעצמה בתחום החלל. והלוויין הזה הוא כבר בתמיכה

של סוכנות החלל האירופאית. קיבלנו תמיכה בסדר גודל של 12 מיליון שקל,

כדי שאנחנו נבנה את הלוויין הזה. ושוב, זה לא עניין של מה בכך. הקבוצה

של תלמידי הרצליה היא הקבוצה היחידה המשתתפת בפרויקט האירופאי

היוקרתי, שהיא מורכבת כל כולה מתלמידי תיכון. כל שאר המשתתפים

האירופאיים בתוכנית הם אוניברסיטאות ומכוני מחקר. אז גם בזה, זה

אנחנו יכולים להתגאות. ויחד עם זאת, את הפרויקט השני, פרויקט הלוויין

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 4 ל.ש.

השני, הפכנו, בתמיכת ראש העירייה, ואגף החינוך בעיר, לפרויקט לאומי,

לפרויקט חינוך לאומי. אנחנו משתפים בפרויקט שלוש קבוצות מן הנגב,

קבוצה שמן הפזורה הבדואית, בבית הספר למדעים בחורה. קבוצה

מאופקים וקבוצה מירוחם. ושלוש הקבוצות האלה זה שלוש קבוצות מחקר

ופיתוח של תלמידי ט', י', שהם אגף החינוך בעצם של עיריית הרצליה, הוא

שהקים. הקבוצות האלה נוטלות חלק בפרויקט. וכשיש הצלחה, כולם רוצים

להתבשם בה. כבר משרד המדע, שתמך בנו ברבע מיליון שקל בלוויין

הראשון. רק עבור הלוגו שלו, כדי שהלוגו שלו יהיה על הלוויין השני מוכן

לשים עוד איזה שלושת רבעי מיליון שקל. אז ככה ש-, אני חושב שההצלחה

שלנו היא הצלחה של כל מערכת החינוך בעיר, הצלחה של עיריית הרצליה,

ובסופו של דבר, העשייה היא כל כולה לקידום החינוך המדעי בישראל.

והתודה היא לכם. תודה רבה.

משה פדלון: תודה לכם.

אנה הלר: אני במיוחד רוצה להודות לעיריית הרצליה. כשיצאנו עם הרעיון של ממש

לבנות לוויינים עם תלמידים, זה היה פשוט משוגע, ואנשים לא הבינו

שאפשרי. עיריית הרצליה אמרה כן, זאת אומרת, זה לא אנחנו שהצלחנו,

אתם עשיתם את זה, ברגע שהחלטתם לתמוך בפרויקט הזה, להאמין

באפשרות של הפרויקט הזה. אני חייבת להגיד לכם תודה, אלף תודות. כי

זה, בגללכם עשינו את זה. והאפשרויות הן אין סופיות, באמת, אנחנו עובדים

עכשיו, כמו שמאיר אמר לכם, על הלוויין השני. השבוע גמרנו ממש את

התכנון האחרון, שנינו ביחד. התלמידים כבר עובדים על זה. עיריית הרצליה

על המפה, לא רק על המפה של כדור הארץ, אלא על המפה של החלל. אז כל

הכבוד, ותודה לכם.

משה פדלון: תודה לכם. בבקשה. דידי.

אישור פרוטוקולים

דידי מור: אנחנו עוברים לסדר היום הרגיל. ישיבה שלא מן המניין. סעיף ראשון. אישור

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 5 ל.ש.

פרוטוקולים. קיבלתי הערות מחברת המועצה איריס אתגר, על כמה דברים

שהיא אמרה בישיבה והיא מבקשת לשבץ חלק מהם בתוכה, או את התמצית

שלהם, ליתר דיוק. אני לצערי לא מוצא את הדף שלך. את רוצה, איריס,

להגיד בשתי מילים?

איריס אתגר: לא, אני לא זוכרת, האמת, שלחתי לך את זה עוד פעם אתמול.

דידי מור: טוב. לא, יש לי, לקחתי את מה ששלחת לי, אבל אני, התערבב לי פה הכל

ואני לא מוצא את זה כרגע, לצערי הרב. אבל, השוויתי את זה לסטנוגרמה,

ואלה דברים מקובלים שאכן נאמרו. בעניין של השמשת מגרש הכדורגל,

שהעלית של המנכ"ל. והשימושים שהוא הבטיח שהוא יעדכן בהמשך. היו

עוד שני נושאים שאני לא זוכר אותם, איריס, את זוכרת?

איריס אתגר: לא כרגע, לא.

דידי מור: אוקי. אני אשבץ את התוכן העיקרי של הדברים.

תב"רים

דידי מור: תב"רים. תב"ר חדש ,1717 ציוד ומחשוב לאגף הנדסה. האם יש הערות? פה

אחד. תודה רבה. שינוי מימון תב"ר ,1281 שיפוצים במוסדות חינוך. האם יש

הערות? פה אחד, תודה רבה. תב"ר חדש, מיקום מדעי טכנולוגי,

ירון עולמי: מכון.

דידי מור: מכון, סליחה, מכון מדעי טכנולוגי שלב א'. פה אחד, תודה רבה. הקדמת

ביצוע תב"ר ,1268 אולם ספורט, בית ספר וולפסון. תודה רבה. הגדלת היקף

והקדמת ביצוע תב"ר ,1615 תכנון פיתוח מתחם הר/.1903 האם יש הערות,

שאלות? פה אחד, תודה רבה. הגדלת היקף והקדמת ביצוע תב"ר ,1656

פיתוח רחוב אבוקה ומולדת, הערות? פה אחד, תודה רבה. פיתוח מתחם

הר/,1972 בתחנה המרכזית, הגדלת היקף והקדמת ביצוע. האם יש הערות?

ירון עולמי: כן, רציתי לשאול,

דידי מור: כן. עולמי.

ירון עולמי: כל הסכום הזה הולך לתכנון? זה נראה לי מטורף.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 6 ל.ש.

משה פדלון: לא, רק הקטע שלנו, של העירייה. יש לנו שטח ציבורי עם חניון.

ירון עולמי: לא, אין לי בעיה, אבל אני אומר, למה צריך ל-, למה צריך להגדיל את התכנון

בעוד 3 מיליון שקלים? זה נראה לי לא סביר. איפה זה, בדף?

דוברת: מייק, שואלים אותך.

מייק סקה: לא שמעתי את השאלה.

דובר: ירון, תחזור על השאלה.

ירון עולמי: אני שואל, כלומר, מפרויקטים שעברו, שנעשו בעבר, בוודאי שכאן הפרויקט

הוא סך הכל להעמיד תחנה חדשה, שלא תהיה בגודל של זאת, עם אותם

רציפים וכולי, לא בטוח. התכנון היה אמור להיות תכנון מיליון שקלים,

ועכשיו התכנון הוא 4 מיליון שקלים, כלומר, תוספת של 3 מיליון שקלים,

לתכנון בלבד.

מייק סקה: אבל אנחנו לא, אנחנו מדברים על תחנה, אנחנו מדברים על המתחם של

התחנה, לתכנון של חניות של 350 מקומות חנייה.

ירון עולמי: אוקי, עדיין.

מייק סקה: צריך כסף לתכנון.

ירון עולמי: כן?

מייק סקה: כן. רק לתכנון.

ירון עולמי: 4 מיליון שקלים רק התכנון עולה?

מייק סקה: רק לתכנון.

משה פדלון: מדובר בפרויקט של כ-100 מיליון שקלים, נכון לעכשיו.

ירון עולמי: 90 מיליון, כן, 100 מיליון.

איריס אתגר: בעניין הזה, אני רוצה להרחיב אולי את השאלה, כי ראיתי שבמסמכים

האלו, בעצם התבקש סכום הרבה יותר גדול, ואושר רק התוספת של

השלושה,

ירון עולמי: כן, 10 מיליון שקלים הולך לזה.

איריס אתגר: לא, תוסיף עוד אפס.

ירון עולמי: כן, אני אומר, 10 מיליון שקלים, בסופו של דבר, ילך לתכנון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 7 ל.ש.

איריס אתגר: תוסיף עוד אפס, לפי מה שבוקש והתבקש במקור. זה .100

ירון עולמי: זה 100 מיליון זה הביצוע של הפרויקט.

מייק סקה: זה הביצוע.

איריס אתגר: 100 מיליון זה הביצוע גם?

משה פדלון: פה זה תכנון.

איריס אתגר: זה גם הביצוע?

משה פדלון: נכון.

ירון עולמי: כן.

איריס אתגר: אולי אפשר להסביר כמה מילים על הפרויקט רק.

משה פדלון: בבקשה, מייק.

ירון עולמי: 10 מיליון שקלים מתוך פרויקט של 100 מיליון.

מייק סקה: את המיקום של הפרויקט, אתם מכירים אותו, במקום התחנה המרכזית

הישנה, שהיא אמורה להתפנות בעוד מספר שבועות, ברגע שאנחנו נעתיק את

מיקומה למקום אחר. במקום של התחנה, תוכנן לפני מספר שנים תוכנית

בניין עיר, שבעצם היא התוכנית של החדשות עירונית הראשונה שנעשתה

בעיר הרצליה, על מספר יחידות דיור של כמה מאות, מחולק לשלושה

בניינים נמוכים, עד עשר קומות, ושני מגדלים של 22 ו-24 קומות כל אחד.

ובנוסף, גם בניין ציבורי של כמה אלפי מטרים, עם מרתפי חנייה של שלוש

וארבע קומות, ל-,300 400 מקומות חנייה. לפרויקט הזה העיר מחויבת לבצע

את התשתיות הציבוריות, שהם החניון הציבורי, מדובר על חניון שאמור

לשרת את כל הסביבה, זה לא לבאי המרכז, וכמובן את הבניין הציבורי. אז

אנחנו, את הכסף הראשון, אנחנו ביקשנו כל שנה קצת מקדמות, כדי לתכנן

לפי התקדמות של הפרויקט. השנה, מוגשות לנו, או מוגשים לנו, הבקשות

להיתר הראשונות, של השלושה הבניינים הנמוכים, עד עשר קומות. כדי

שנוכל לגשר בין הפער בין הביצוע של הבניינים הפרטיים לביצוע שלנו, אנחנו

זקוקים לעוד שלושה, 4 מיליון שקל, להמשיך לתכנן את החניון.

משה פדלון: אוקי, תודה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 8 ל.ש.

יהונתן יסעור: יש לי שאלה, בקשה לסעיף קודם תב"ע נווה עמל, זה אושר, קיבל תוקף?

מייק סקה: לא, עוד לא, בימים הקרובים. בתקווה, מקווים.

יהונתן יסעור: בהקשר לרחוב מולדת. אי אפשר לעשות הרבה לפני שיש אישור.

משה פדלון: בסדר, אבל אפשר לתכנן אותו. זה לא צריך להפריע לתכנן.

יהונתן יסעור: טוב.

משה פדלון: דידי, בבקשה.

דידי מור: כן. כיכר בן גוריון, הבנים. הערות? תודה רבה.

ירון עולמי: רק.

דידי מור: כן.

ירון עולמי: אני מצטער, פשוט אני קראתי את זה, אני לא מבין, כתוב כאן, זה שני דברים

שונים, השאלה היא מה יש שם. כי אם אני לא טועה, הרי זה, מיליון שקלים

זה בסדר. אבל כתוב הסדרת הצומת, או יצירת כיכר עירונית, או רמזור.

מאיה כץ: נכון, לאור המעבר של, לאור המעבר של העירייה לבניין החדש, אנחנו

הולכים להסדיר שם את כל רחוב בן גוריון מבחינה תנועתית, מכיוון שהוא

יהפוך להיות ציר מרכזי. ואנחנו בוחנים מה החלופה המתאימה יותר, לאור

הצפיפות, אם תהיה, של התנועה שם, או כיכר, או רמזור. הכל, ההחלטה

ביניהם תלויה בספירות תנועה ובתחזיות עתידיות. ולכן צריך לתכנן ולחשוב

על זה.

ירון עולמי: כל המיליון שקלים האלה זה לתכנון.

מאיה כץ: מה?

ירון עולמי: כל המיליון שקלים זה לתכנון.

משה פדלון: כן.

מאיה כץ: ובדיקת האלטרנטיבה הנכונה לפני יציאה לביצוע.

משה פדלון: כן, דידי.

דידי מור: צומת מנדלבלט, שמואל הנגיד. האם יש הערות? תודה. הסדרת תעלת ניקוז

וטיפול במי קיץ ברחוב בר כוכבא, הערות? תודה רבה. תיקון מתקן משחקים

בפארק.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 9 ל.ש.

ירון עולמי: רציתי לשאול משהו.

דידי מור: כן, עולמי.

ירון עולמי: סך הכל המתקן הזה, אם אני לא טועה, הוא לא כל כך ישן. אז השאלה היא,

אם אין לעירייה אחריות פיתוח, כי הסכומים האלה מטורפים, אפשר לקנות

דברים חדשים בסכומים כאלה. 700,000 שקל לתקן מתקן?

יחיעם השמשוני: זה להחליף את כל גשר החבלים העליון.

ירון עולמי: אוקי, למה צריך להחליף את זה?

יחיעם השמשוני: יש שחיקה של הכבלים, מכון התקנים פסל אותם.

ירון עולמי: ומה עם מי שהתקין את זה? אין לו אחריות על הנושא?

יחיעם השמשוני: למה?

ירון עולמי: על זה שזה נשחק כל כך מהר.

יחיעם השמשוני: לא.

דובר: ... מה זה שנים?

יחיעם השמשוני: שש שנים, ויכול להיות שזה יקרה עוד פעם. יש שחיקה של כבלים, ברגע

שבא מכון התקנים ורואה כמה גידים נשחקו, הוא פוסל את המתקן.

משה פדלון: המתקן הזה בשימוש בפי שלושה ממקום אחר.

יחיעם השמשוני: כל כמה שנים יצטרכו להחליף.

ירון עולמי: שלא יובן לא נכון, אני בעד לשפץ ובעד לשדרג את זה. פשוט זה פשוט

סכומים ממש גבוהים, והשאלה אם אי אפשר להשית אותם על איזושהי

חברת ביטוח, או משהו. אין כזה שום דבר?

יחיעם השמשוני: לא.

משה פדלון: כשמכון התקנים פוסל מתקן, אנחנו לא לוקחים סיכון, מחליפים לחדש. כן,

דידי.

דידי מור: חיבור גשר הולכי רגל, כביש 20 לפארק. הערות? תודה. מרכז תחבורה חדש.

איריס אתגר: סליחה, לגבי החיבור, רק רציתי להבין, זה דרישה של מע"צ, בעצם, או

דרישה של, לצורך בניין ,531 זאת אומרת, זה דרישה מהעירייה, כן? זה לא

דבר שהוא בבחירה. ככה אני מבינה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 10 ל.ש.

משה פדלון: אנחנו הולכים לחבר את רחוב המסילה לפארק. זה יהיה גשר.

יהונתן יסעור: צריך לתקן את הכותרת. חיבור גשר הולכי רגל, כביש .20

משה פדלון: כביש 20 לפארק.

יהונתן יסעור: שלא יחשבו שכביש 20 מתחבר לפארק.

משה פדלון: לא.

מייק סקה: לא מדובר בגשר, מדובר בהשלמות של הגשר.

משה פדלון: בהשלמה שבין הגשר,

מייק סקה: בין הגשר לשטחים של העירייה.

משה פדלון: חיבור גשר הולכי רגל לכיוון הפארק, זהו. כן.

איריס אתגר: אבל זאת דרישה בעצם, נכון, ממע"צ?

משה פדלון: זאת בקשה, אנחנו יוזמים את זה. אנחנו רוצים שיהיה חיבור בין הגשר

לפארק,

איריס אתגר: אז למה לעשות אותו בעצם, עכשיו, בגלל המצב של התשתיות של 531?

משה פדלון: אנחנו רוצים שאותו קבלן יבצע את הכל. אנחנו נותנים לו את הדלתא. זה

הדלתא לקבלן.

איריס אתגר: הקבלן שעושה את 531?

מאיה כץ: הוא כבר בביצוע.

משה פדלון: כן.

איריס אתגר: שעושה את ,531 הכוונה?

דובר: כביש ,20 נתיבי איילון.

דידי מור: מרכז תחבורה חדש. תודה רבה.

ירון עולמי: שנייה, תן לי.

דידי מור: כן. רצית לומר משהו, ירון?

ירון עולמי: כן.

דידי מור: כן.

ירון עולמי: האם כל עלות הפרויקט תיפול עלינו?

ליאת תימור: מה, של הגשר?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 11 ל.ש.

ירון עולמי: לא, אנחנו במרכז תחבורה חדש. הרי, בגדול, זה משמש כיום, לפחות, כמעט

חברה אחת בלבד. מטרופולין. הם, מה שנקרא, הנהנים העיקריים.

מאיה כץ: אנחנו יוצאים למכרז על זה.

ירון עולמי: מה?

מאיה כץ: אנחנו יוצאים למכרז על זה. על ההפעלה של ה-,

ירון עולמי: אוקי. נהדר, מי שיזכה, לא אמור להשתתף בעלות?

מאיה כץ: תראה, המטרה זה לעשות את זה בשני חלקים, קודם כל, יש איזושהי

אמירה של משרד התחבורה, שהוא ישתתף בסכום כזה או אחר. אבל אם

צריך לחכות עד שהכסף יגיע, אז זה יכול לעשות את זה, קודם כל, יכול

לקחת הרבה זמן. והמטרה זה בעצם לצאת למכרז ולתת לגוף חיצוני להפעיל

את זה, ואז העלויות של ההפעלה בכל מה שכרוך בזה, תהיה על אותה

החברה.

ירון עולמי: על מה מדובר, בינתיים, רק שאני אבין? כי ... אחרי זה לא יודע דברים.

מאיה כץ: על הקמת מוסף תחבורה זמני, הרי התחנה המרכזית,

ירון עולמי: כרגע, לא המסוף, אלא רק, כאילו, כמו שרצו לעשות רק בבן ציון, כאילו, רק

לעשות על הדרך?

מאיה כץ: עם עוד קצת תוספות.

ירון עולמי: וזה יעלה מיליון, 10 מיליון שקלים?

מאיה כץ: כן.

ירון עולמי: רק לעשות תחנות וזה.

מאיה כץ: זה לא רק לעשות תחנות. אתה רוצה, נציג לך את כל התוכנית, היא לא פה

כרגע, אבל זה לא רק לעשות תחנות. יש כל מיני דרישות שמשרד התחבורה

מחייב אותך ברגע שאתה רוצה לעשות מוסף תחבורה. אתה צריך לעשות.

עכשיו, אתה יודע, בכל זאת,

משה פדלון: עם בוטקה, כולל הכל, כל הדברים.

ירון עולמי: בסדר, אני יודע מה צריך לעשות, אני רק שואל מי,

מאיה כץ: אתה לא תעמיד נוסעים שיעמדו ככה, בלי לסדר להם הצללות, מקומות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 12 ל.ש.

ישיבה. אתה יודע, זה כל המערך מסביב.

ירון עולמי: ברור, ברור.

מאיה כץ: אתה לא תביא נהגים למקום שהם לא יוכלו אפילו ללכת לשירותים כשהם

יצטרכו רגע מנוחה.

ירון עולמי: בסדר, אוקי.

דידי מור: אוקי, הסטת קירות אקוסטיים, כביש .531 שאלות, הערות? תודה רבה.

צומת סוקולוב בן גוריון, הערות?

ירון עולמי: אם אתם יכולים להסביר רק, ממש בקצרה, מה מתוכנן?

משה פדלון: הכוונה היא להוריד את הקפסולה ולהתחיל לשחרר את התנועה ברחוב

סוקולוב פינת בן גוריון. המצב הוא בלתי נסבל, פרויקט כושל, וצריך להעיף

את זה כמה שיותר מהר.

ירון עולמי: מסכים, לא במאה אחוז, במאתיים אחוז, אני שאלתי, אבל, מה מתוכנן?

משה פדלון: מתוכנן עוד נתיב מדרום לצפון. היום אתה מגיע להיכל בעיר, הרכבים

מתחילים לעמוד. יהיו מולם שני נתיבים, נתיב אחד שאתה יכול לנסוע ישר,

ירון עולמי: מסירקין עד סוקולוב יש לי נתיבים מבן גוריון?

משה פדלון: כן, לשני הנתיבים, בצד השני. על מנת שהתנועה תזרום.

ירון עולמי: אז איפה יהיה הרמזור?

משה פדלון: יושבים, מתכננים, יהיה גם רמזור. יהיה רמזור והמקום יהיה מוסדר. לכן,

אנחנו נכנסים לעבודה כעת, לתכנון ולביצוע מיידי. המצב הוא בלתי נסבל,

כל היום, כל השבוע, פקקים, פקקים, מצב לא טוב. וצריך להעיף את

הקפסולה הזאת.

ירון עולמי: ולמצוא מקום חדש ליונים.

משה פדלון: יכול להיות.

ירון עולמי: עד שהעברנו אותם לקפסולה.

משה פדלון: אין מה לעשות, חבר'ה.

משה וקנין: משה, זה מצמצם אותם, או לגמרי?

משה פדלון: לגמרי יצמצם, יהיה אי תנועה של 2 מטר, 3 מטר. אבל יהיו שני מסלולים

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 13 ל.ש.

לכל הכיוונים, על מנת לשחרר את התנועה. גם התנועה מבנק לאומי לכיוון

דרום, היא גם פקוקה, הכל פקוק. אז נסדיר גם את תנועת הרכבים, נסדיר

את תנועת הולכי הרגל, נעשה סדר בבלגן. תודה.

דידי מור: חיזוק קונסטרוקציה בבריכת נורדאו. תודה רבה. פיתוח מדרכה סמוך לבית

דן. תודה רבה. צומת לייב יפה, כיבוש העבודה.

משה פדלון: צומת שהוא מועד לפורענות, הרבה מאוד תאונות דרכים, לפי

הסטטיסטיקה.

דידי מור: תודה רבה.

ירון עולמי: מה מתוכנן שם?

מאיה כץ: להסדיר את זה, לעשות הגבהה,

משה פדלון: הסדרה, הגבהה.

מאיה כץ: האטה, כדי להאט את המהירות.

ירון עולמי: אין שמה כיכר?

משה פדלון: בבקשה?

דוברת: לא, אין כיכר.

משה פדלון: לא, לא, אין כיכר. זה צומת שכל שבוע יש לנו תאונה, לצערי.

ירון עולמי: לייב יפה, כיבוש העבודה?

מאיה כץ: כשאתה יורד מיגאל אלון לכיוון,

ירון עולמי: לא, אני יודע איפה זה, לדעתי זה כיכר רוטרי, שם.

מאיה כץ: לא.

משה פדלון: כשאתה בא משדרות חן לכיוון צפון, יורד למטה, אחרי,

ירון עולמי: אה, לייב יפה, כיבוש. טוב, לא משנה, בסדר, כן, כן, סליחה.

משה פדלון: לכיוון כיבוש העבודה.

ירון עולמי: דיברתי על הדר לכיבוש עבודה. בסדר.

משה פדלון: כן.

דידי מור: שדרוג והרחבה של השירות הפסיכולוגי החינוכי ותיכון לחיים. הערות? פה

אחד, תודה. עבודות קיץ בבית ספר וגני ילדים, היערכות, תשע"ה. הערות?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 14 ל.ש.

פה אחד, תודה. עבודות גידור מגרשי טניס בנווה עמל. הערות? תודה. איטום

גג מוזיאון הרצליה.

ירון עולמי: כן, רציתי לשאול משהו. דידי.

דידי מור: כן, ירון.

ירון עולמי: בהזדמנות זו, אם כבר משקיעים, אין איזושהי מחשבה לתת למקום הזה

שליכטה, איזה אולי צבע. למה, כי הוא נראה מזעזע. נראה מזעזע.

משה פדלון: צודק.

ליאת תימור: ... בטון חשופה, נעשה שיעור בעיצוב, מר עולמי.

ירון עולמי: אני, בסדר, התפללתי 20 שנה בתפארת בחורים עם הבטון חשוף, ואני לא

אהבתי את זה אף פעם, אבל שמה, כבר הבטון לא חשוף, הוא נראה כבר,

כאילו, את יודעת, כבר, אכול ו-,

יחיעם השמשוני: זה אתה צריך, אי אפשר לשנות. מר עולמי, אי אפשר לשנות את החזית.

צריך רק לנקות את זה ולסדר את זה. שינוי ארכיטקטוני של החזית, יש עליו

זכויות יוצרים.

ליאת תימור: אני רוצה לבקש, ממש רואים במוזיאון את ... זה לא יתחיל באופן מיידי,

יהיה עוד נזק, זה חבל, וזה פוגע בביטוח של העבודות.

ירון עולמי: אם את מאשרת את זה כאן, וזה ל-,2014 זה יהיה באופן מיידי, זה כנראה

לפני החורף.

ליאת תימור: כן, אבל מה שאני צריכה, זה באמת עבודה שהיא חייבת להיות, כי זה פוגע

בעבודות, וזה פוגע בביטוח של העבודות.

ירון עולמי: לך חשוב המוזיאון, לי חשוב יד לבנים, זה בסדר.

ליאת תימור: אני שומרת על יד לבנים, תאמין לי, בשמחה רבה.

יחיעם השמשוני: תגידו שמאשרים, נו, שאפשר יהיה לרוץ עם זה.

ירון עולמי: אנחנו מאשרים. אני מוכן לאשר לך אפילו 655 אם אתה רוצה.

דידי מור: מר עולמי, הנושא הבא, אפשר?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 15 ל.ש.

הצעת שינויים והעברות מסעיף לסעיף ותוספות מינויים בתקציב רגיל לשנת 2014

דידי מור: הצעת שינויים והעברות מסעיף לסעיף ותוספות מינויים בתקציב רגיל לשנת

.2014 סגן הגזבר רוצה להגיד מילה או שתיים בעניין?

גולן זריהן: כן, אני התבקשתי על ידי היועצת המשפטית,

ירון עולמי: אנחנו לא שומעים אותך.

גולן זריהן: התבקשתי על ידי הייעוץ המשפטי להצהיר פה שבהזזות שאנחנו פה מבקשים

לעשות, לא תהיה חריגה בסעיפים שמהם הועברו כספים לסעיפים אחרים.

עו"ד בארף: לא ייווצר גירעון.

גולן זריהן: לא ייווצר גירעון, זה אומר שלא תהיה חריגה.

ירון עולמי: זה זה, תמורת זה, בקיצור.

גולן זריהן: אותו דבר.

אלינה: לא, לא ייווצר גירעון בסעיף שלגביו, שממנו זזים.

ירון עולמי: כן, כן, 1.960 מיליון, 1.960 מיליון.

דידי מור: הערות, שאלות?

יוסף לונדון: אני לא רואה פה העברה לבני הרצליה.

גולן זריהן: לא, ממש לא יהיה כזה דבר.

דידי מור: רגע, מר לונדון, בבקשה.

יוסף לונדון: יש אותה סוגיה אחת,

דידי מור: יוסף לונדון, כן.

יוסף לונדון: אני מבקש, כן. בנושא העברות, אני מבקש להסב את תשומת הלב לתמיכה

באגודות בתחום ספורט תחרותי בוגרים, העברה של 1.690 מיליון שקלים,

כאשר יש סכום של 190,000 שקלים, שעליו אינני שואל, זה הדבר שכבר

הוסכם עליו. אבל, מדובר פה על תוספת תמיכה לשנת ,2014 בסכום של 1.5

מיליון שקלים, לטובת הספורט התחרותי. וברשותכם, אני מבקש, הנושא

הזה נדון בוועדת כספים שהתקיימה לפני ימים ספורים, ובוועדת הכספים

הזאת, אני הבעתי התנגדות להעברה של 1.5 מיליון שקל לספורט התחרותי,

ולאור ההתנגדות שלי, ראש העיר אמר שהוא מציע לכנס את הקואליציה

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 16 ל.ש.

לקבל החלטה בנושא. אני הייתי אסיר תודה.

משה פדלון: לקראת .2015

יוסף לונדון: סליחה?

משה פדלון: לקראת תקציב .2015 אמרתי, בואו נעלה את כל נושא התמיכות בקואליציה.

יוסף לונדון: אז כנראה,

משה פדלון: זה, הכוונה היא שהקואליציה תדון בכל נושא התמיכות. יכול להיות

שהקואליציה תקבל החלטה שאין צורך, לא צריך לתמוך יותר בספורט

התחרותי, נקבל, תהיה הצבעה דמוקרטית. הכוונה היא ל-2015 לבוא ולדון

מחדש. בעוד שמקבלי החלטות קודמים החליטו את מה שהחליטו, אנחנו

נקבל החלטה אחרת. להסיר אותה לא, או להוריד מהם. אבל הכוונה היא,

יהונתן יסעור: אבל 1.5 מיליון זה לא החלטה של הקודמים, זה החלטה של עכשיו.

משה פדלון: לא, לא, זה עכשיו, כן, זו ההחלטה עכשיו. זה .2014 הקבוצות בקשיים, צריך

לסייע להם, וזה המקום לקבל את ההחלטה אם כן או לא מסייעים. לגבי

,2015 נביא את זה לקואליציה ונחליט אם אנחנו ממשיכים לתמוך, וכמה

ממשיכים לתמוך.

יוסף לונדון: ברשותך, אדוני, אני בכל זאת הייתי, ככה הייתי מבקש לנצל את הפורום

הזה, ולהסביר את ההתנגדות שלי להעברה של 1.5 מיליון שקל לספורט

התחרותי, בתקציב .2014 רק בתחילת השנה וועדת התמיכות, שאני חבר בה,

העבירה למעלה ממיליון שקל לספורט התחרותי. עם כל הכבוד לספורט

התחרותי, לעניות דעתי, יש בכספי הציבור שימושים הרבה יותר חשובים

בתקופה הזאת, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה מבחינה תקציבית,

השנה הבאה, ואני לא רוצה להיות מנבא שחורות, אבל דומני שכל בר דעת

מבין שהשנה הבאה, מבחינה תקציבית, גם תקציב המדינה, ויש לו השלכות

על התקציב המוניציפאלי, יהיה תקציב מאוד לא פשוט. אני חושב שלכספי

הציבור יש שימוש הרבה יותר ראוי, והרבה יותר חשוב, מאשר להקצות 1.5

מיליון שקל לספורט תחרותי, כאשר בספורט התחרותי יש מיעוט של תושבי

הרצליה, שנוטלים חלק פעיל בספורט התחרותי, גם ציבור האוהדים, אני לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 17 ל.ש.

חושב שממלא יציעים של אלפי אנשים. ואני עדיין חוזר על, אני, אישית, אני

אאלץ להימנע לגבי הסעיף הספציפי הזה, של 1.5 מיליון שקל לספורט

תחרותי, בתקופה כל כך לא פשוטה כמו התקופה הזאת.

ליאת תימור: אני רוצה, בבקשה,

משה פדלון: בבקשה, ליאת.

ירון עולמי: אבל,

משה פדלון: לא, רגע.

ליאת תימור: אני לא אאריך, אני רק, מכיוון שיוסי הרחיב מדוע הוא מתנגד, אני, למרות

שמדובר בידידי לסיעה, וחברי, אנחנו לגמרי חלוקים בדעותינו. ספורט

תחרותי הוא הספורט היחיד שדוחף את עולם התרבות, סלש, ספורט,

למעלה. בלעדיו, אין קיום לספורט העממי. יש אין ספור דוגמאות, אם

תיקחו את יעל ארד, ניצחון אחד שלה שינה את מפת חוגי הג'ודו בארץ.

בהרצליה, במיוחד, כשאני מדברת על ספורט תחרותי, אני הייתי, כמובן,

רוצה לראות את עולם השיט, עולם הגלישה, העולם של מים וים, שהוא

העולם שמייחד את הרצליה, וללא ספורט תחרותי, וללא תשומת הלב שלנו,

והמשאבים שלנו, הענף הזה יקרוס. וחבל.

ירון עולמי: דידי?

דידי מור: בבקשה, ירון.

ירון עולמי: אני גם, מכיוון שיוסי הביע את דעתו, אני, חשוב לי להסביר שאולי לא היית

בשנים האחרונות בניואנסים כאן. הספורט התחרותי ספג פגיעה מאוד קשה

בקדנציה הקודמת. הוא היה רגיל לקבל ,ואני מדבר על כל האגודות, הרי כאן

אין אגודה ספציפית שתהנה מה-1.5 מיליון, זה כולם יקבלו שווה בשווה, לפי

אותם קריטריונים, זה יתפזר. כלומר, כאן ירוויחו גם הג'ודו, וגם השייט,

הכל. וגם הכדורגל, וגם כדור היד, וגם הכדורסל. כלומר, זה לא שכאן

קפריזה של מישהו שרוצה לתת יותר למישהו ספציפי. זה כולם יקבלו יותר,

ולא הרבה יותר, אגב. וגם זה לא יותר ממה שהם קיבלו בעבר. שהייתה כאן

ישיבה מאוד מאוד סוערת, וראש העיר הקודם פשוט חתכה את תקציב

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 18 ל.ש.

הספורט התחרותי, שזה האג'נדה שלה, זכותה. אבל עכשיו אני שמח שיש

אג'נדה אחרת. ואני גם רוצה לומר שבאופן פרופורציונאלי, התקציב של

הספורט התחרותי אפילו נגרע כל שנה. כי בעוד תקציב העירייה עולה ועולה

כל שנה, כשאני התחלתי כאן היה ,550 נהיה ,600 כמעט 700 ומיליון כבר,

משה פדלון: .750

ירון עולמי: מיליון. התקציב של הספורט התחרותי הוא כל הזמן נשאר סביב ה-6 מיליון.

ואז ירד פעם אחת ל-4.5 כמעט. כלומר, הוא כל הזמן, מבחינת אחוזים,

יהונתן יסעור: זה לא ירד ל-.4.5

ירון עולמי: ירד,

יהונתן יסעור: זה עבר לבני הרצליה לממן את הכדורסל.

ירון עולמי: לא, לא, ירד גם הספורט התחרותי, אתה זוכר, היה כאן ישיבה של שעתיים,

שירד .900,000 ירד. ירד, יונתן. זה לא משנה, לכן אני אומר, היות והתקציב

הכללי גם עולה, מדובר בפרומיל מהתקציב הכללי, שוב, בפרומיל. ואני חושב

שזה ראוי, בתור אחד שגם ילדיו משחקים עוד בספורט שהוא חוג, כן? אני

חייב להגיד לך שהסיבה שילדים באים למכבי, או להפועל הרצליה, זה שיש

קבוצות בוגרות. בלי קבוצות בוגרות, אין כמעט תכלית לספורט של הנערים

והנוער. וזה בכל הענפים כמעט, באופן גורף. ולכן אני חושב שזה לא רק

במקום, אלא זה אפילו מעט מידי. וצריך שנה הבאה, אם נדון בזה ב-,2015

להוסיף על זה.

דידי מור: טוב.

עופרה בל: קודם כל, שמעתי אותך, יוסי, ואני חושבת, א', זה בסדר שאתה חושב ככה,

אבל, מכיוון שאני עוסקת בזה כל יום, כל היום, ואני חושבת שככל שאני

מתעסקת בזה יותר, אני מבינה את המשמעות של הספורט המקצועני מול

הספורט העממי. ואני יודעת שאתה בעד הספורט העממי. הספורט העממי

שווה ספורט מקצועני, ובדיוק הפוך. אני חושבת שאנחנו הולכים, בנושא של

הספורט, פשוט לכיוונים מדהימים, ואנחנו נראה את עצמנו בעוד שנה,

שנתיים, כאימפריית ספורט של הרצליה. ואני חושבת שאנחנו צריכים, הפוך,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 19 ל.ש.

להגיד תודה למי שתומך בנושא הזה. כי כשזה יגיע, ואנחנו נראה את

התוצאות, רק השבוע, אתמול, הייתה לנו פגישה מאוד מאוד סוערת, בנושא

של השיט, ואין לנו ברירה, אם אנחנו רוצים להביא את הספורט פה

למקומות שכל אחד, בעצם, יש לו את מה שעמלנו עליו כל כך הרבה שנים,

אם לא נוסיף להם כרגע כספים, אנחנו פשוט גודעים את מה שבנינו במשך

השנים האחרונות. אז, אני מקווה שכן תתמוך ולא תימנע.

דידי מור: בבקשה, יונתן.

יהונתן יסעור: אוקי, קודם כל, יש לי תחושה שקצת מבלבלים בין ספורט עממי לספורט

תחרותי. ספורט עממי בכלל לא במשחק, אני לא בכלל, כרגע, על סדר היום.

עופרה בל: אבל זה משתווה, אין זה בלי זה.

יהונתן יסעור: מה זה ספורט עממי? שהולכים לשחק כדורסל ביום שלישי, 12 אנשים

מבוגרים משחקים לעצמם ספורט עממי, זה ספורט עממי, זה בכלל לא קשור

לספורט התחרותי, גם לא מסתכלים לא על מכבי הרצליה ולא על מכבי תל

אביב בשביל לשחק כדורסל להנאתם.

עופרה בל: אנחנו לא מדברים על הספורט עממי של הולצמן, אנחנו מדברים על ספורט

עממי, כספורט.

יהונתן יסעור: מה זה ספורט עממי, תגדירי אותו.

עופרה בל: ספורט עממי זה ספורט שכל אחד מאיתנו, באיזשהו מקום, משתתף במשהו

שקשור בספורט.

יהונתן יסעור: אוקי, אז הוא לא קשור בכלל לזה.

עופרה בל: עכשיו, גם ללכת ולצפות במשחקי כדורגל, כדורסל, שייט, מה שלא יהיה,

אתה,

יהונתן יסעור: את לא סותרת אותי, את מסכימה איתי שאין קשר בין שני הדברים. אבל לא

זאת הנקודה. אני אומר שמה שחורה לי פה, שמול הקצבה של 1.6 מיליון, או

1.5 מיליון, בני הרצליה, שיש שם גם ספורט תחרותי, וגם זה ילדי הרצליה,

נאנקים תחת מגבלות תקציב, ופה אין שום התבטאות, שום ביטוי בהסטות

האלה, שהילדים של הרצליה מקבלים תקציבים. אז הספורט המקצועני,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 20 ל.ש.

ואני, אתם יודעים מה עמדתי בעניין הזה, מקבל. ואני חושב שזה קצת יותר

מידי, היה מקום להוסיף, אני לא בטוח שאת הסכומים האלה. אבל לא זה

הוויכוח כרגע. אני חושב שצריך להוסיף לבני הרצליה, עמותת בני הרצליה,

500,000 שקל, מיידית. גם ה-300 שאתה הבטחת, ועוד 200,000 שקל.

משה פדלון: יונתן, לא אני הבאתי אותם לגירעון של 3 מיליון שקל, את בני הרצליה.

יהונתן יסעור: מי הביא את זה?

משה פדלון: אז זהו, זה לא המקום לוויכוח, בטח לא אני.

יהונתן יסעור: מה זה קשור?

משה פדלון: בני הרצליה היא עמותה, היא מקבלת מאיתנו הקצבה, זה לא פתוח ...

יהונתן יסעור: ילד בבני הרצליה מקבל פחות מאשר ילד במכבי הרצליה, למה?

משה פדלון: אני לא חושב ככה, הוא מקבל,

ירון עולמי: מה?

יהונתן יסעור: כן.

ירון עולמי: מאיפה אתה מביא את זה?

משה פדלון: הוא מקבל, ואף יותר.

יהונתן יסעור: תבדוק.

ירון עולמי: ילד במכבי הרצליה משלם בכלל, הוא לא מקבל. מה הוא מקבל?

יהונתן יסעור: מה? תמיכה שמקבל מכבי הרצליה נוער, פר ילד, פר שחקן, זה פעם וחצי

יותר מאשר מקבל בני הרצליה פר ספורטאי בבני הרצליה.

אריאל: אז תבדוק את זה טוב.

משה פדלון: אריאל, אין לך זכות דיבור, סליחה.

אריאל: אין לי, אני רק,

משה פדלון: לא, לא, שנייה.

אריאל: יש נתונים.

משה פדלון: סליחה, עד כאן. אריאל, בבקשה. בבקשה.

יוסף לונדון: בתגובה לדברים שנאמרו כאן, כנגד התפישה שלי, דבר ראשון, אני שמח שיש

פלורליזם ויש חילוקי דעות, במקום שאין חילוקי דעות, לי היה קשה להיות

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 21 ל.ש.

בו, ואני שמח שיש חילוקי דעות. לגופו של עניין, אם אני קורא נכון, ואם אני

טועה, וודאי יהיה כאן מישהו שיתקנו אותי. עיקר הכסף, בפועל, של הספורט

המקצועני, הולך, הוזרם לכדורגל ולכדורסל. אני חושב שכדאי,

ירון עולמי: ולכדור יד.

יוסף לונדון: ולכדור יד.

ירון עולמי: ולשח מט. אנחנו עובדים מול עשרות גופים.

יוסף לונדון: לא, לא. אני אמרתי עיקר הכסף, במונחים מוחלטים.

ירון עולמי: ואגב, גם נשים.

יוסף לונדון: במונחים מוחלטים. גם לנשים.

ירון עולמי: לכדורסל נשים, וכדור יד נשים.

יוסף לונדון: אצלי ונשים הם שווי זכויות, אני לא עושה הפרדה.

ירון עולמי: כאן כן, וכאן דווקא נותנים להם, מה שנקרא,

יוסף לונדון: בהעדפה מתקנת.

ירון עולמי: בדיוק.

יוסף לונדון: אני שמח לשמוע, אני בנושא הזה בא איתך, אבל עדיין, גם כדורסל נשים, אם

הוא מקצועני, הוא מקצועני.

ירון עולמי: נכון.

יוסף לונדון: הכסף הזה הולך בעיקר, כדאי שנזכור שאנחנו עיר של 100,000 תושבים, אם

מישהו חושב שאנחנו נוכל להתחרות בכדורסל, עם מכבי תל אביב, אם

מישהו חושב שאנחנו נוכל להתחרות עם שחר, ממכבי חיפה, אני חושב שהוא

שוגה באשליות. כן, צריך להשקיע את הכסף בספורט, השאלה במה להשקיע.

דבר ראשון, בספורט החוגי, הלא תחרותי, ששם משתתפים אלפים מבני

הרצליה. הכסף הולך לטובת הנערים של בני הרצליה, ואני אהיה הראשון

שאתמוך בכל השקעה כספית בספורט החוגי, ובני הרצליה, ואם זה צופי ים,

זה ספורט שאלפים נוטלים בו חלק. החברים בבני הרצליה לא מקבלים רק

ספורט, גם מקבלים ערכים של התנהגות ספורטיבית הוגנת. דבר שלצערי

הרב לא רואים במגרשי הכדורגל והכדורסל במדינת ישראל. וטוב שבבני

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 22 ל.ש.

הרצליה, בנוסף להשקעה בספורט, יש גם השקעה בהישגים, בנושא של

הגינות בספורט. play ,Fare מושג שבארץ בכלל לא מכירים אותו. בבני

הרצליה לא תשמעו את הזעקות מוות לערבים, שתשמעו במגרשי הכדורגל

והכדורסל בארץ.

ירון עולמי: מה זה קשור עכשיו?

יוסף לונדון: בספורט המקצועני, אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף, במעט מאוד, אם

בכלל, תושבי הרצליה, כמות אוהדים היא מצומצמת. אנחנו בכדורגל

ובכדורסל צריכים לשמור על משחק, שילמדו משחק, אבל שלא יהיו שאיפות

ושלא יהיו אשליות שאם נזרים כסף, ועוד כסף, ועוד כסף, נגיע לגביע אירופה

בכדורסל.

ירון עולמי: זו לא המטרה.

יוסף לונדון: לא נגיע. בוא נשקיע את הכסף בספורט בתבונה. לחשוב במה כן להשקיע,

ולא לזרוק כסף רב על קבוצות מועטות, על מספר מועט של בני הרצליה, על

מספר מועט של אוהדים.

עופרה בל: אני רק חייבת להגיד מילה. שנייה. אני חייבת רק להעיר הערה אחת.

דידי מור: בבקשה.

עופרה בל: אני חושבת שלהגיד לא, אז בעצם לא נגיע לשום מקום. ואם נגיד כן, אז יש

סיכוי שאנחנו נגיע. כי סך הכל, יש לנו מכל הסוגים, מכל המינים, אנחנו

נמצאים במקומות מאוד טובים, ואם אנחנו נשקיע, אנחנו גם נגיע גבוה. וזה

לא נכון, זאת אומרת, אני חושבת שזה אפילו לא מכובד להגיד שבמגרשי

הכדורגל ובמגרשי הכדורסל בהרצליה מתנהגים לא הולם. וגם בכדורגל.

יהונתן יסעור: הפוך, הוא אמר הפוך.

עופרה בל: לא, מה אמר הפוך, לא אמר הפוך.

ירון עולמי: לא, הוא אמר שבני הרצליה הולם, ומכבי לא.

עופרה בל: שצועקים לערבים.

ירון עולמי: אני רוצה להגיד עוד משהו.

עופרה בל: בסדר, אמר הפוך, אז הפוך. לא משנה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 23 ל.ש.

ירון עולמי: שנייה, רק להדגיש, אני נאבקתי שנים שייכנס קריטריון לתבחינים, ובזכותו,

יוסף, מקבלים קבוצות הספורט יותר כסף על שיתוף שחקני בית. אני לא

יודע אם ביקרת פעם במגרש כדורגל, למשחק של מכבי הרצליה, לך תראה,

שמונה, תשעה שחקני בית בהרכב, כמה שחקנים בסגל. תראה בכדורסל, על

זה גאוותינו, לא על גביע אירופה, אלא על כמה שחקני בית משחקים

בקבוצה.

דידי מור: אוקי, דורון.

אלעד צדיקוב: רגע, שנייה. קצר. אני רוצה ... אם כל העניין של הספורט, מבינים פה בין

השורות, שהעניין שלו זה ... אז בואו קצת נרד מהאולימפוס הזה, מעגל

הזהב שנקרא, הספורט זה המקום היחידי שנותנים בו ערכים. יד לבנים,

לדוגמא, זה מקום שמתוקצב,

ליאת תימור: חוץ מהישיבות שלו, כמובן.

אלעד צדיקוב: שנייה, רגע, את רוצה לדבר על זה? אני אשמח גם לדבר על זה, אני לא

מתבייש משום נושא. בוא נדבר על החלק המשותף שלנו, בסדר? יד לבנים,

של כולם, אנחנו כולנו יודעים שזה מקום חשוב. המקום הזה מתוקצב ב-

350,000 שקל בשנה, אם הוא היה מתוקצב בעוד ,150 200,000 שקל בשנה,

אני מבטיח לכם שהרבה יותר נוער בהרצליה היה מחובר לערכים בהרצליה,

הרבה יותר מאשר מ-1.5 מיליון שקל שהולך כרגע לספורט. עכשיו אמר לי

גרי בדוגמא, ונזכרתי שאני מכיר אותה, רק שכחתי אותה, מקריית שמונה,

שלקחה עכשיו גביע המדינה. זה לא קבוצה עתירת תקציב, זה קבוצה שבאה

עם דבקות במשימה, עם אחדות בין השחקנים, עם רצון משותף, ובסיעתא

דה שמעיה הגיעו להישגים שלהם. ולכן אני אומר, גם, גם, אני לא אמרתי

שלא. חובת ההשתדלות חייבת להיעשות. אני רק אומר דבר אחד, אם אנחנו

רוצים לומר שכל העולם הערכי של הרצליה בנוי על זה, אז בואו נרד

מהאולימפוס.

ליאת תימור: מי אמר כזה דבר? אתם לא מקשיבים?

אלעד צדיקוב: אני שבוע שעבר, שנייה, לא, נאמר פה, ניתן היה להבין. אני במועצה הקודמת

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 24 ל.ש.

לא הייתי, הייתי בצו שמונה, במילואים, טובה רפאל פה התפלצה, זה המילה

שהכי מתאימה שמצאתי, לנוכח העובדה שאבוי, שומו שמים, יש חינוך תורני

שהוא בחינוך הפורמאלי. זאת אומרת, לסברתה, חינוך למשכב זכר, זה דבר

שמקובל, אבל אם חס וחלילה ילמדו רמב"ם או שנת שמיטה, זה אוי ואבוי,

זה לא חינוך פורמאלי. אז העולם הערכי,

ליאת תימור: ... מישהו מחנך למשכב זכר?

אלעד צדיקוב: העולם הערכי, העולם הערכי, תנו לה לדבר. העולם הערכי,

)מדברים יחד(

אלעד צדיקוב: רגע, אני מסיים משפט אחרון,

ירון עולמי: אבל מה הקשר בין זה לבין התב"ר?

)מדברים יחד(

משה פדלון: אתם מתחילים לגלוש,

אלעד צדיקוב: עולם הערכים נמצא בכל מקום, ולא רק בספורט, זה הכל.

משה פדלון: אנחנו נקיים דיון,

אלעד צדיקוב: 1.5 מיליון שקל זה המון כסף. המון כסף.

משה פדלון: ליאת, סליחה, נקיים דיון על ערכים, חבר'ה, זה עכשיו העברות תקציב.

עברתם לערכים, לפילוסופיה.

אלעד צדיקוב: לא, זה היה הנימוק שלהם. ערכים, נוער.

משה פדלון: דידי, הצבעה.

אלעד צדיקוב: אז בוא נדבר על שפה של ערכים ונוער.

משה פדלון: תעצור, תעצור פה. בבקשה, דידי, הצבעה.

דידי מור: מי בעד שינויים בהעברות תקציב ,2014 כפי שהוגש על ידי הגזברות.

משה פדלון: מי בעד?

דידי מור: מי בעד, ירים את ידו.

משה פדלון: מי בעד אישור ההעברה?

דידי מור: צדיקוב, אתה בעד?

אלעד צדיקוב: ברור שלא, אני נגד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 25 ל.ש.

משה פדלון: נגד מה?

אלעד צדיקוב: נגד ה-1.5 מיליון שקל לספורט.

דידי מור: לא, כל ההעברות.

אלעד צדיקוב: אה, כל ההעברות? למה, אתה לא יכול,

דידי מור: אני לא יכול לפרק את זה.

אלעד צדיקוב: להצביע אחרת?

דידי מור: אתה יכול להגיד שאתה מצביע לכל, בהסתייגות על זה.

יוסף לונדון: הסתייגויות כבר גמרנו, כבר שעתיים מדברים על הסעיף המחורבן הזה.

דידי מור: אסור לי לפרק את הסעיף הזה.

משה פדלון: מי בעד, ומי נגד אותו סעיף תקציב?

דידי מור: טוב.

משה פדלון: לא, צדיקוב, זה אומר שאתם מתחילים עם מלחמות, וזה אומר שבהעברה

שלך, הבאה,

אלעד צדיקוב: מר משה היקר.

משה פדלון: סליחה,

אלעד צדיקוב: הפלורליזם, גם לי מותר להביע את דעתי, סליחה.

משה פדלון: סליחה, סליחה. צדיקוב,

אלעד צדיקוב: מה הבעיה? מה זה, זו דעתי.

משה פדלון: צדיקוב, אני רוצה להסביר. אם אתם מתחילים כעת נגד, וזה, אז אנחנו

נתחיל לפרק,

אלעד צדיקוב: סליחה, אז בוא לא נעשה ישיבה.

משה פדלון: זה לא תקין.

אלעד צדיקוב: אז לא נעשה הצבעה, לא נעשה ישיבה, תשלח במייל הכל, קופי פייסט, נגמר.

אז למה אני פה? בשביל מה אני פה?

משה פדלון: יש פה בקשה עכשיו,

אלעד צדיקוב: חודש אלול, נלך ללמוד תורה עכשיו, בשביל מה אני פה?

משה פדלון: יש פה בקשה עכשיו להזזה תקציבית, מי בעד הזזת התקציב? עוד הפעם, מי

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 26 ל.ש.

בעד הזזת התקציב.

אלעד צדיקוב: מה זה אומר, זה אומר שעם הסעיף הזה, בלי הסעיף הזה, מה זה אומר?

דידי מור: רגע, משה, אפשר,

אלעד צדיקוב: אתה רוצה להחריג את הסעיף הזה, דידי? תחריג את הסעיף.

משה פדלון: נעשה אותו בנפרד.

דידי מור: חבר'ה, אנחנו מצביעים על כל ההעברות, למעט ה-1.5 מיליון שקלים, ואחר

כך נצביע עליהם בנפרד, אוקי? אז מי בעד כל ההעברות שמצוינות במסמך

הזה, למעט הספורט התחרותי, כרגע. פה אחד.

משה פדלון: יפה.

דידי מור: עכשיו אנחנו עושים הצבעה רק על הסעיף הזה. מי בעד, ירים את ידו. אחד,

שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע.

יוסף לונדון: זאת אומרת שמה שהגזברות הביאה, זה התקבל.

דידי מור: שמונה בעד. מי נגד?

מאיה כץ: קוממי, אתה לא מצביע בעד?

יוסי קוממי: אני לא יכול להצביע פעמיים, נשמה.

מאיה כץ: מה זאת אומרת?

יוסי קוממי: הצבעתי פעם אחת.

אלעד צדיקוב: אני נמנע, אתה יודע מה, שים אותי נמנע.

מאיה כץ: לא, אתה בעד או נגד?

דידי מור: נגד, אין. נמנעים.

אלעד צדיקוב: אני גם.

דידי מור: לונדון, יסעור וצדיקוב.

משה פדלון: אוקי.

מאיה כץ: לא הצבעתי לא בעד, לא נגד, לא נמנע.

דידי מור: כן, כן, בסדר. מאיה לא השתתפה.

משה פדלון: דדי, סעיף הבא.

דידי מור: שנייה, משה, אני חייב לרשום את זה, אחר כך מאיה תכעס.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 27 ל.ש.

בקשת הלוואה לחברה העירונית לפיתוח התיירות

דידי מור: בקשת הלוואה לחברה העירונית לפיתוח התיירות. יש הערות לעניין הזה?

משה פדלון: אין הערות, מי בעד?

דידי מור: מי בעד, ירים את ידו.

ירון עולמי: מה זה?

משה פדלון: הלוואה לחברה לפיתוח התיירות.

דידי מור: פה אחד, תודה רבה. פה אחד.

אישור בקשה להארכת מסגרת אשראי של החברה לפיתוח הרצליה

דידי מור: אישור בקשה להארכת מסגרת אשראי של החברה לפיתוח הרצליה. הערות?

פה אחד, תודה רבה.

דוחות כספיים

דידי מור: כן, הגענו לדוחות הכספיים, פה חבורה גדולה של רואי חשבון וחברים

מהעמותות נמצאת כאן. העמותה למען גילאי הזהב, בית הורים, בבקשה.

ערן, בוא תיקח מיקרופון על ידך.

דוחות כספיים- אנסמבל

ערן: שומעים? אני מדבר על הדוחות של האנסמבל לשנת .2013 אני מזכיר

לחברים, למי שלא היו בוועדת הכספים, כי חלק מהאנשים היו, שהעמותה

היא עמותה עירונית, ועמותה כגוף משפטי ממשיך להתקיים. מה שחדל

להתקיים, על פי ההחלטות שלכם בעבר, זה הפעילות שהעמותה הפעילה את

אנסמבל התיאטרון, שזה הפסיק לפעול בסוף ,2012 תחילת .2013 אני מדבר

על הדוחות הכספיים של שנת .2013 אני לא חבר מועצה, אז לי לא חייבים

להפריע.

דידי מור: היה סדר היום, עמותת גיל הזהב. לא משנה.

ירון עולמי: אתה מדבר על האנסמבל?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 28 ל.ש.

דידי מור: אתה מדבר על האנסמבל.

ערן: האנסמבל.

דידי מור: לא חשוב, תמשיך.

ערן: לא, לא, אז יציג רואה חשבון אחר, אחר כך את הזה.

דידי מור: בסדר גמור.

משה פדלון: בסדר, בסדר, תמשיך.

ערן: סך הכל, סוף שנת ,2013 יש עדיין יתרות קטנות מאוד של האנסמבל, הן

לחובה והן לזכות. כי לא הספיקו עדיין לסוף 2013 לחסל את כל הפעילות.

אין בעיה של חוסר בכסף, כלומר, היה מספיק משאבים שמהם ניתן היה,

במהלך 2014 לסיים את הפעילויות. אם יש איזה שאלות ספציפיות, אני

אשמח לענות עליהן.

משה פדלון: תודה.

ערן: ואם לא, אני מודה לכם, ערב טוב, תודה רבה.

משה פדלון: תודה לך.

דוחות כספיים- בית הורים

דידי מור: כן, בית הורים.

ירון עולמי: אגב, דווקא היה יותר מתאים לעשות את האנסמבל ביחד עם בית העלמין.

רונן סיטרי: דוחות כספיים של בית ההורים העירוני בהרצליה, לשנת .2013 הדו"ח

הכספי, חוות הדעת של רואי חשבון המבקרים זה חוות דעת חלקה, תוך

הפניית תשומת הלב לגירעון נצבר, שהוא גירעון, בעיקרו גירעון אקטוארי

בגין התחייבות לדיירים. מאזן, מאזן מציג התחייבויות מול נכסים ליום 31

בדצמבר .2013 הנכס העיקרי של בית ההורים זה קופת המזומנים. קופת

מזומנים בסכום של 10.3 מיליון שקל. כאשר מול קופת המזומנים מופיעה

התחייבות להחזר לדמי כניסה של דיירים. זו ההתחייבות העיקרית של בית

ההורים.

משה וקנין: כמה הסכום?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 29 ל.ש.

רונן סיטרי: מה?

משה וקנין: כמה הסכום?

רונן סיטרי: הכסף שיושב בבנקים הוא בעצם, זה בעצם כספים ש-%95 מהם הם

פיקדונות של דיירים לטובת דמי הכניסה. הרי דייר משלם פיקדון. עכשיו, כל

עוד לא עברו שש שנים, אם הדייר מחליט לעזוב, או חס וחלילה נפטר, אז

מגיע לו, או לשאריו, מה,

משה וקנין: החלק היחסי.

רונן סיטרי: מהחלק היחסי. אז בסך הכל הכללי, הכסף הזה שיושב, מצד אחד, כנכס,

בעצם מצד שני יש התחייבות לדיירים. זה לא כסף חופשי לעשות בו מה

שרוצים, זה כסף שחייבים אותו לאיזשהו מקום.

משה וקנין: כל הסכום?

רונן סיטרי: רובו. %85 ממנו, %80 ממנו. יתר ההתחייבויות זה לספקים, לפיצויים

לעובדים וכדומה, כל מה שיש, כן? דו"ח רווח והפסד. סך הכל מחזור

הפעילות של בית ההורים הוא 14 מיליון שקל. אתם יכולים לראות את

התמהיל הפנימי בין דיירים עצמאיים לדיירים סיעודיים. עלות התפעול, 11

מיליון שקל, עודף מפעילות, 3 מיליון שקל. הוצאות הנהלה וכלליות 2 מיליון

שקל, כאשר מבחינת כללי חוק העמותות, אז היחס בין הוצאות ההנהלה

והכלליות, לבין סך המחזור, הוא עומד בכללים, ואפילו נמוך בצורה

מובהקת. כמו שצריך. וזה מה שאומר שגם לעמותה יש אישור ניהול תקין.

דרך אגב, כי זה אחד הקריטריונים לתת אישור ניהול תקין. סך הכל עודף,

השנה, עודף בשנת ,2013 עודף תפעולי של 800,000 שקל. ואם מוסיפים

לעודף הזה את העודף האקטוארי, שזה לא פעולה שכרוכה בתזרים מזומנים,

אז 1.1 מיליון שקל עודף בשנת .2013 אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

משה פדלון: אני רוצה להודות לרונן סיטרי, רואה החשבון. לדני שקדי, המנכ"ל, דני,

תקום, שיראו אותך. באמת, על הניהול התקין ועל העבודה המקצועית

שאתם עושים. יישר כוח. תמשיכו ככה. תודה.

רונן סיטרי: אני משאר, אבל, עכשיו אנחנו מדברים על בית העלמין העירוני.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 30 ל.ש.

משה פדלון: כן, בסדר.

רונן סיטרי: בסדר?

משה פדלון: אבל צריך להודות לך.

רונן סיטרי: כרונולוגית, התחלנו מבית ההורים, ואנחנו ממשיכים, אבל חבר'ה, באמת.

משה פדלון: בבקשה, הדו"ח הבא, בבקשה.

רונן סיטרי: כן.

דוחות כספיים- בית העלמין

רונן סיטרי: אנחנו מדברים על דוחות כספיים ראשונים של בית העלמין העירוני לשנת

.2012 אלה דוחות כספיים של פעילות שהיא פעילות של שלושה חודשים. אני

אומר שהדוח הכספי שמונח, כמובן, לפניכם, לא כולל את כל סכומי

ההשקעות במלאי הקברים, בעיקר במלאי הקברים. השקעות נוספות, משום

שטיוטת ההסכם, בין בית העלמין לבין העירייה, טרם נחתמה. ולכן, מה

שרואים בדו"ח הכספי זה בעצם את יתרת, תסתכלו על עמוד, אוקי, נתחיל

עמוד לפני, חוות דעת של רואה החשבון, היא חוות דעת חלקה, ללא

הסתייגויות, כאשר, הדו"ח הכספי עצמו, סך הכל הנכסים, 1.9 מיליון שקל,

כאשר סך הכל ההתחייבויות, 400,000 שקל, עודף, העודף בדו"ח הכספי הוא

1.1 מיליון שקל, ואם תסתכלו על עמוד חמש, אז אתם תראו שהעודף 1.1

מיליון שקל הוא בעצם מיועד, רובו, לטובת קרנות לפיתוח בית העלמין. %90

לבניית קברים בקבורה רוויה, ו-%10 לפיתוח, זה החלטה של וועד העמותה.

דו"ח רווח והפסד, מחזור הפעילות לשלושה חודשים, מיליון שקל. עלות

הפעילות, 300,000 שקל. הוצאות הנהלה וכלליות, 200,000 שקל. שהיחס

שלהם לעומת המחזור הוא גם כן עומד, לפי חוק העמותות, ולפי הוראות

החשב הכללי, ביחס נאות. עודף לשלושה חודשים, 470,000 שקל. אם יש

שאלות, אני אשמח לענות. בבקשה.

ירון עולמי: לא יודע אם זה רק אליך, אולי גם לדורון, דבר ראשון, למה אנחנו מקבלים

היום, בחודש אוגוסט ,2014 דו"ח של 2012 ולא של, איפה הדו"ח של 2013?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 31 ל.ש.

רונן סיטרי: יש פה מנהל, הוא יענה לך.

ירון עולמי: יש פה מנהל? אין לי מושג מי המנהל.

צבי וייס: השאלה הזאת עלתה גם בוועדת כספים,

ירון עולמי: אני לא נמצא בה.

צבי וייס: כן, אבל, אתה לא וועדת כספים, והסבירו את זה, נכון שיש פיגור, התחלפו

שם מנהלי חשבונות כמה פעמים, והייתה התחייבות בוועדת הכספים, שהם

ישלימו את זה.

ירון עולמי: תסלח לי, התייחס היום לאוגוסט ,2014 דו"ח שסיכומו של ,2012 וזה גם רק

שלושה חודשים,

ליאת תימור: אז מה אתה רוצה שיעשו עם הדו"ח הזה?

ירון עולמי: לא. אני אומר, שיביאו אותו ביחד עם ,2013 אני לא מבין למה לא.

ליאת תימור: אז הבטיחו להביא את זה בקרוב.

ירון עולמי: בסדר. אז אני אשאל,

יוסי קוממי: דרשנו את זה, ירון עולמי, דרשנו את זה, והם צריכים להכין את זה במיידי.

ירון עולמי: אוקי.

יוסי קוממי: אני ביקשתי את זה גם כן.

ירון עולמי: עכשיו תראה, אנחנו, כשהקמנו את התאגיד הזה, שמפעיל את בית העלמין,

קיבלנו איזשהו תשקיף כלכלי, וכולי. אני יודע שאי אפשר לאמוד את זה לפי

שלושה חודשים, אבל אתה בטח גם נחשפת לכל החומר של ,2013 האם

בעצם אנחנו עומדים ביעדים הכלכליים?

משה פדלון: לא, לא. התשובה היא חד משמעית לא. הכנו דו"ח חדש, יש לנו תוכנית

עסקית אחרת לגמרי, והיא שונה מהתוכנית הקודמת. התוכנית הקודמת

היא לא הייתה נכונה. הנתונים הבסיסיים שהובאו,

ירון עולמי: זה אין לי ספק, אני זוכר אפילו, היה חבר מועצה שאמר את זה. אני לא זוכר

איך קראו לו.

משה פדלון: ברשותך, הנתונים מהתוכנית העסקית שם, כוללת %60 בסיוע ממשלתי,

קיבלנו %.0 התוכנית ההיא מדברת על, שעל כל קבר נקבל 1,000 שקלים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 32 ל.ש.

ובפועל מקבלים 500 שקלים. כך שהתוכנית העסקית ההיא קרסה, לא

הייתה נכונה. אנחנו לא נהיה מאוזנים ב-.2018

ירון עולמי: לא בעוד 20 שנה, אלא בעוד 200 שנה.

משה פדלון: לא נהיה מאוזנים.

ירון עולמי: אם בכלל. השאלה היא, האם, ואנחנו העלינו את זה בישיבת קואליציה, אני

מעלה את זה כאן, כי אנחנו דנים, בעצם, בבית העלמין, האם אנחנו עדיין

צריכים באמת לשקול האם העירייה היא זו שצריכה לעסוק בקבורת נפטרים

בהרצליה. במיוחד לאור, עזוב את זה שברמה התיאולוגית, או מוסרית, או

פרקטית, אני חושב שזה לא נכון. השאלה היא האם, לרמה הכלכלית, שללא

ספק אנחנו עכשיו הולכים להפסיד מיליונים כל שנה, על הפיאסקו הזה, אני

לא מאשים כאן אף אחד.

יוסי קוממי: איך אתה מפסיד מיליונים? אני רוצה לדעת.

ירון עולמי: אתה מפסיד מיליונים, כי ההשקעה שלך בבית עלמין,

משה פדלון: עולמי, בוא, בוא,

יוסי קוממי: תשמע, עיריית הרצליה, בוא, בוא, אני, אני רוצה לענות.

משה פדלון: יוסי, יוסי, סליחה.

ירון עולמי: שנייה, א', לא סיימתי, ו-ב', גם אני פונה ... לא אליך.

משה פדלון: ירון, בואו נעלה את זה כהצעה לסדר, לדבר על בית העלמין, נקיים דיון.

ירון עולמי: אין לי בעיה. אפשר לקיים את הדיון הזה?

צבי וייס: לא עכשיו.

משה פדלון: דו"ח כספי, זה לא המקום.

ירון עולמי: אין לי בעיה. זה וודאי המקום, דנים בדו"ח כספי של בית העלמין.

משה פדלון: ירון, ירון,

ירון עולמי: מתי המקום?

משה פדלון: קיבלנו לאחרונה תוכנית עסקית עדכנית, נשב עם הדירקטוריון, נדון עליה,

ונביא את זה גם למועצה. אבל זה לא המקום עכשיו, אנחנו מדברים על דו"ח

כספי של .2012

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 33 ל.ש.

ירון עולמי: אני הערתי הערה. אני חושב שיש מקום, באיזשהו שלב, לדון בזה. אין בעיה,

לא כאן.

משה פדלון: מאה אחוז, זה לא המקום, אנחנו דנים כרגע,

ירון עולמי: בסדר, אני לפחות לא דן במכבי הרצליה, ואז עובר לבית עלמין.

משה פדלון: ונדבר על הדו"ח הכספי.

ירון עולמי: בסדר.

משה פדלון: בבקשה.

ירון עולמי: בסדר. אין לי עוד שאלות.

משה פדלון: תודה רבה לרואה החשבון רונן. אני רוצה להודות גם למנהל בית העלמין,

אילן זהבי, אילן, שיכירו אותך. אילן עושה עבודת, באמת, עבודת קודש, נותן

שירות מיטבי לתושבים, מטפל במשפחות ברגישות. אני מידי יום מקבל

מכתבי תודה מתושבים ועל כך, אילן, תודה, ויישר כוח לך.

צבי וייס: בדיון שיהיה, יהיה שווה לקחת גם את זה בחשבון.

משה פדלון: זאת השאלה, אם ירצה השם.

דידי מור: בית פוסטר.

משה פדלון: בית פוסטר, בבקשה.

דוחות כספיים- בית פוסטר

משה פדלון: דו"ח כספי, רואה חשבון מועלם.

רו"ח מועלם: ערב טוב, הדו"ח של בית פוסטר לשנת ,2013 בעמוד חמש של הדו"ח, שזה

הרווח והפסד, התקבולים הסתכמו ב-38 מיליון לעומת 33 מיליון בשנה

קודמת. גידול של כ-%.16 מתוך זה, הגבייה ממשתתפים עלתה מ-29 מיליון

ל-34.5 מיליון, גידול של %.18 ההקצבות הלא ייעודיות היו 1.8 מיליון,

לעומת 1.6 מיליון בשנה קודמת. זה אחוז מאוד נמוך יחסית למחזור הכולל,

דהיינו, על כל שקל שהרשות נותנת, היא מקבלת כמעט 20 שקלים של

פעילות, וזה יחס מאוד גבוה ומאוד טוב. ההוצאות לפעילות עלו, בבקשה?

ליאת תימור: יחס מדהים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 34 ל.ש.

רו"ח מועלם: יחס שלא ראיתי אותו באף דו"ח מתוך 80 שאני רואה בשנה. ההוצאות עלו

ב-%,17 דהיינו, המוצר שהעמותה הזאת מייצרת גדל ב-%17 לשנה, זה הרבה

מאוד, זה גידול ענק. לעומת זה, הוצאות המנהלה ירדו מ-2.3 מיליון ל-1.9

מיליון. ירידה של %,18 ואם אנחנו משקללים את זה יחד עם המחזור הכולל

של המערכת, שגדל, אז סך הכל הוצאות המנהלה לכלל פעילות המערכת הם

מאוד מאוד נמוכות. אני לא נתקלתי באחוז כל כך נמוך. בסך הכל, זאת אחת

העמותות הכי יעילות שאני מכיר. וכמו כל שנה, אני מתבלבל, אני אומר,

זאת השנה הכי טובה שראיתי פה, אבל, תמיד שנה הבאה יותר טובה. נקווה

שכך יהיה גם הלאה.

משה פדלון: שאלות? בבקשה.

משה וקנין: אני רוצה להגיד, בנוגע לבית פוסטר, הגברת, אסתר פיק, מנהלת בית פוסטר,

שיש פה ניהול לתפארת, עם רגישות לתושבים, עם פעילויות ללא הפסקה,

עזרה וחום מכל הלב. אפילו גם ההוצאות של המנהלה, שבדרך כלל עולות

בכל תאגיד, פה הן יורדות, הפוך. יש פה רווחיות של תאגיד, וזה ממש, יישר

כוח ענק לגברת אסתר פיק.

דידי מור: יישר כוח.

משה וקנין: וגם ליהודה.

משה פדלון: טוב, בית פוסטר. בית פוסטר נווה עמל, הוא מוסד תרבותי, באמת, לתפארת

העיר הרצליה, ועל כך אני רוצה להודות ליהודה בן עזרא, שמוביל, לאסתר

פיק, ולרואה חשבון מועלם. תודה, תמשיכו כך. יישר כוח.

רו"ח מועלם: תודה.

דידי מור: יישר כוח.

דוחות כספיים- חברת מוסדות חינוך

דידי מור: חברת מוסדות חינוך.

רו"ח ארביב: ערב טוב. מוסדות חינוך זה חברה שמאגדת בתוכה את שני המתנ"סים, יד

התשעה ונווה ישראל, לכל אחד מהם נערך דו"ח בפני עצמו. הדו"ח המאוחד

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 35 ל.ש.

הוא הדו"ח הקובע, הסופי, ועליו ניתנת חוות דעתנו, כרואה חשבון. חוות

דעתנו בעמוד שתיים, היא נקייה, סטנדרטית, היא רק מציינת שני דברים,

שהם לא רגילים. מספרי השוואה בוקרו על ידי רואה חשבון קודם, אנחנו

שנה ראשונה בתיק. ואנחנו מפנים את תשומת הלב לאיזשהו תיקון שעשינו,

על הרכוש הקבוע, סכום של כ-200,000 שקל, היה פה קצת מיותר, כבר בשנה

שעברה, תיקנו את זה. עדיין, זה חוות דעת נקייה וסטנדרטית. אם תעברו

רגע למאזן, בעמוד מספר שלוש, תוכלו לראות שסך המאזן גדל מ-5.3 מיליון,

לכ-5.9 מיליון. עיקר הגידול ברכוש השוטף, 3.762 מיליון ל-4.268 מיליון, זה

הרכוש, יכולים לממש אותו בשנה הקרובה. במקביל, יש התחייבויות

שוטפות שגדלו בקירוב, באותו סכום, מ-1.920 מיליון, ל-2.439 מיליון. ולכן,

סך הכל של הנכסים נטו, שזה הבלאנס בין הנכסים להתחייבויות, לא

השתנה מהותית, הוא קטן מ-2.191 מיליון, ל-2.068 מיליון. אם נעבור

לעמוד מספר ארבע, דוחות על הפעילויות. סך הכל המחזור של, אני מזכיר,

של שני המתנ"סים ביחד, 19.159 מיליון, זה גידול של %7.6 לעומת שנה

שעברה. עיקר הגידול נובע מפעילויות הגנים. עלות הפעילות גדלה גם כן, מ-

16.438 מיליון ל-17.648 מיליון. זה גידול דומה מאוד למחזור הפעילות.

והכנסות נטו גדלו בכ-%,10.2 מ-1.371 מיליון, ל-1.511 מיליון. הנהלה

וכלליות, קצת, הוצאות הנהלה וכלליות גדלו במעט, מ-1.382 מיליון ל-1.571

מיליון. יש איזשהו עיוות שאנחנו לא מזהים אותו משנה קודמת, לדעתנו,

הנכון זה ה-1.571 מיליון, זה מה שיהיה בשנים הקרובות, בהנחה שאין

שינוי. הוצאות מימון, דומות מאוד לשנה שעברה. סך הכל הוצאות נטו, בשני

המתנ"סים ביחד, של 122,000 שקל. לסדר גודל כזה של שני מתנ"סים, זה

כמעט איזון. בעמוד מספר ,22 יש פירוט של הפעילויות לפי מתנ"סים, כך

שאפשר לראות מתנ"ס נווה ישראל, 6.765 זה המחזור, מתנ"ס יד התשעה

,4.712 אבל מרכז המוזיקה משפיע עליו מאוד, עם 5.658 מיליון. נחלת עדה,

1.56 מיליון. מרכז יבור, ,866 סך הכל 19.159 שדיברנו עליו קודם. עלות

הפעילויות, ,6.120 במתנ"ס נווה ישראל 4.410 ו-5.111 ביד התשעה ומרכז

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 36 ל.ש.

המוזיקה. סך הכל בסוף .17.648 זה פשוט מפרט לכם פר מרכז רווח,

במירכאות. בהוצאות הנהלה וכלליות, זה משהו שאנחנו נשפר בשנה הבאה.

כרגע, כל הוצאות הנהלה וכלליות של מתנ"ס יד התשעה, הם מיוחסות

למתנ"ס יד התשעה, הנכון הוא לפצל אותם בין מרכז המוזיקה, נחלת עדה

וכן הלאה. וזה יביא לתוצאות יותר מדויקות במינון בין מתנ"ס יד התשעה,

לשאר המרכזים שלו. כרגע זה נראה כאילו 495,000 הפסיד מתנ"ס יד

התשעה, אבל רוב ההוצאות שלו, הוצאות הנהלה וכלליות, צריכות להיות

מוקצות על שאר המרכזים. בשנה הבאה, זה יטופל, כולל מספרי השוואה.

אם יש איזה שהן שאלות, אני אשמח.

דידי מור: בבקשה, יוסי.

יוסף לונדון: אני מבקש לשאול, אני מבקש להפנות לעמוד ארבע, אתה התייחסת לזה,

אבל כנראה שאני לא הצלחתי להבין. אני מדבר על הוצאות הנהלה וכלליות.

רו"ח ארביב: כן.

יוסף לונדון: שעלו ב-2013 בהשוואה ל-,2012 בכ-300,000 שקל לפחות, והדבר בולט

במיוחד נוכח התוצאות של בית פוסטר, ששם הוצאות ההנהלה והכלליות

ירדו, אז אם בכל זאת תוכל להרחיב מעט על העלייה בהוצאות הנהלה

וכלליות.

רו"ח ארביב: אוקי. מה שאני אמרתי, שאלה התוצאות הנורמאליות של שני המתנ"סים

ביחד. שנה שעברה היה איזשהו סכום שקוזז משם, שאין לו הסבר. לי אין

הסבר עליו, כי אני לא הייתי פה בשנה שעברה, ואין לי דרך גם לפענח אותו.

אלה התוצאות האמיתיות. להערכתי, גם בשנה שעברה זה צריך היה להיות

בסדר הגודל הזה, אלא אם כן, היה תיקון בגין שנים קודמות. אבל אני לא

יכול לדעת את זה. אלה התוצאות האמיתיות.

יוסף לונדון: קיבלתי את התשובה הזאת. שאלה אחת, ברשותך, בעמוד ,14 הוצאות בגין

עובדים, עלייה מ-265,000 שקל, אני מעגל, ל-504,000 שקל.

רו"ח ארביב: לא, לא, זה לא הוצאות.

יוסף לונדון: סליחה, אני מתנצל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 37 ל.ש.

רו"ח ארביב: זה לא הוצאות, זה הסכום שחייבים לעובדים, נכון ל-,31.12.2013 לעומת מה

שהיו חייבים לעובדים נכון ל-.31.12.2012 זה לנקודת זמן, זה הכל, זה לא

הוצאה, זה לא סך ההוצאה.

יוסף לונדון: תוכל להאיר את עיני בקצרה, מה המשמעות שחייבים לעובדים? האם זה

הוצאות פנסיוניות?

רו"ח ארביב: לא, לא, לא. זה משכורות, משכורות ליום הדו"ח. משכורות ליום הדו"ח.

הנטו. ייתכן שבשנה שעברה, למשל, נתנו להם מקדמות, ולכן, בסוף השנה,

היו חייבים פחות. זה נכון ליום הדו"ח, זה לא בדיקה אנליטית שיכולה

להגיד משהו.

יוסף לונדון: אני הבנתי את ההסבר, ועדיין אני שואל, האם העלייה של כמעט פי שתיים,

רו"ח ארביב: אין לה משמעות. אין לה משמעות, היא נכון ליום הדו"ח בלבד, ואני אומר,

הסבר אחד, יכול להיות שבשנה שעברה, למשל, נתנו מקדמות בדצמבר, ואז

נכון ל-31.12 כבר היו חייבים פחות. כשהשנה לא נתנו מקדמות וחייבים את

כל המשכורות.

יוסף לונדון: תודה רבה.

משה פדלון: עוד שאלות? תודה רבה לרואה חשבון מאיר ארביב. אני רוצה להודות ליושב

ראש חברת מוסדות החינוך, יונתן יסעור. להודות למירה, מנהלת מתנ"ס

נווה ישראל, מירה, שיראו אותך. להודות לגילה, מנהלת מתנ"ס התשעה,

שתי הבנות עושות עבודה מדהימה. כל הכבוד.

ירון עולמי: בהחלט.

יהונתן יסעור: אני חייב להוסיף את מנהל המתנ"ס הקודם.

משה פדלון: וכמובן ליהודה, שנותן את הרוח הגבית.

יהונתן יסעור: ראש העירייה, את המנהל הקודם שפרש, שגילה מחליפה, למעשה, הוא ניהל

את אותה שנה, זה אלי ראובן, ואני חושב שיש מקום לציין גם אותו.

דידי מור: יש איזשהו דו"ח כספי ששכחנו, אולי?

משה פדלון: מספיק להיום.

דידי מור: מספיק?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 38 ל.ש.

ירון עולמי: אפשר להמציא.

אישור המלצות של וועדת השמות

דידי מור: אנחנו עוברים לאישור המלצות של וועדת השמות. הגיעו הרבה פניות לוועדת

השמות, הייתה ישיבה, אלה ההמלצות והן טעונות אישור המועצה. אני רוצה

רק מילה אחת כללית, לפני שניגש לשמות עצמם. אני דיברתי עם כל

המשפחות והבהרתי להם מה ההמלצה המתגבשת בוועדה, והיא לקראת

הבאה לדיון במועצה. ושניים או שלושה מתוכם ביקשו לערער על ההחלטה

ולהופיע בפני הוועדה, אנחנו נוריד אותם מסדר היום, וכשנגיע אליהם, אני

אגיד במי מדובר. היתר הסכימו, ככה שזה כבר תהליך סופי ואחרון פה

במועצה לאשר. הנצחת יהודה טאוב. יש כבר הנצחה, בעיקרון, שלט בפינת

הרחובות בן גוריון, בר כוכבא.

צבי וייס: לא היה ערעור.

דידי מור: היה ערעור בקול רפה, ולא רואים את השלט, כן רואים את השלט.

ירון עולמי: כן, אני רוצה רק להעיר משהו, ולא ספציפי לגבי זה, למרות שזה קשור.

דידי מור: כן.

ירון עולמי: אני מבקש, כי גם עשו את הדברים האלה בעבר, העירייה צריכה לתת תשובה

האם היא מוכנה להנציח או לא. הנצחה פרטית אינה קשורה לעניין. כשבן

אדם שם על בית פרטי שלט, וזה קרה עם זאביק מועטי, זה קרה כאן, זה

קרה בעוד כמה,

דידי מור: זה לא שלט פרטי.

משה פדלון: לא, לא, לא,

ליאת תימור: זה לא שלט פרטי, אבל.

משה פדלון: יש פה הנצחה ציבורית. בגינה ציבורית.

דידי מור: זה הנצחה בגינה ציבורית, על יד הבית, אבל,

ירון עולמי: על יד הבית שלהם.

משה פדלון: בגינה ציבורית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 39 ל.ש.

דידי מור: בגינה ציבורית, מי בעד? פה אחד. תודה רבה. השם השני, גלברט אברהם

יצחק, ז"ל. הוא ביקש לערער.

צבי וייס: זה יהיה בערעור.

דידי מור: אנחנו ניתן לו הזדמנות לערער. אריה אוריאלי, הבת שלו גם ביקשה לערער

בפני הוועדה, ולא נעלה את זה כאן. הנצחת אהרון טייכנר. התגבשה המלצה

קודם לנסות בקופת חולים, דרך מנכ"ל קופת חולים, להנציח מוסד של קופת

חולים על שמו, בעיר. נוסח מכתב לחתימת ראש העיר, הוא יצא מחר, אני

מקווה, ונראה מה שהם ישיבו.

צבי וייס: בכל אופן, הוא ראוי להנצחה.

דידי מור: בוודאי.

צבי וייס: ההחלטה היא שהוא ראוי להנצחה.

ירון עולמי: החלטה היא ראוי להנצחה, מצוין.

צבי וייס: הלאה.

דידי מור: אוקי, יש הערות לסעיף הזה? פה אחד. תודה. ליבו לוין, ביקשו לערער.

דבורה עומר, שמחו על הרעיון ועל ההיענות. אני מניח שזה פה אחד. יש

הערות?

ליאת תימור: אני זוכרת שיש שניים שהתנגדו.

דידי מור: מה? היו. לא משנה. הנצחת יוסף הכהן בלאס, יש הערות? פה אחד. תודה.

שלום רוזנפלד, יש הערות? אגב, מחליטים לקרוא רחוב על שמו, אין לנו כרגע

רחוב כזה, ובעתיד, כשיהיה, אנחנו נממש את ההחלטה. פה אחד, תודה. אבא

אחי מאיר, שני הבנים הסכימו לכיכר על שמו. הערות? תודה. את הכיכר

אנחנו נבחר בתיאום עם המשפחה. ווינסטון צ'רצ'יל. אני רוצה לומר

שבמועצה קודמת, בקדנציה קודמת, הוחלט להנציח אותו, ולמעשה,

ההחלטה, או ההמלצה של וועדת השמות כרגע היא להסיר את זה, לבטל את

ההנצחה. האם יש הערות?

ירון עולמי: שנייה, כן. אני,

דידי מור: עולמי רוצה לדבר על צ'רצ'יל?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 40 ל.ש.

ירון עולמי: אני חושב שלא צריך לדבר עליו יותר מידי,

דידי מור: טוב.

ירון עולמי: מקווה שכולם למדו היסטוריה ויודעים מי זה וינסטון צ'רצ'יל, לדעתי, אחד

המנהיגים הדגולים בזמננו, ואחד,

ליאת תימור: אמרת גרועים או דגולים?

ירון עולמי: דגולים.

ליאת תימור: אה, חשבתי גרועים.

ירון עולמי: דגולים. הוא הבטיח לעם שלו בדיוק מה שהוא היה צריך להבטיח לעם שלו,

דם, יזע ודמעות, אבל ניצח מלחמת עולם, ואני חושב שהרעיון להנציח אותו

היה רעיון דווקא מקורי, יפה, ראוי, התקבל במועצה הקודמת, אין לי מושג

למה נדחה במועצה הנוכחית, ואני מתנגד להמלצה הזאת.

דידי מור: הוא לא נדחה, יש המלצה של הוועדה, המועצה תחליט.

ירון עולמי: אין לי בעיה, אני רק אומר, אני מתאר לעצמי שגם הנציג שלי הוא זה, בין

הארבע שהתנגדו כאן, ולכן, אני גם מתנגד להצעה לבטל את ההחלטה

הקודמת.

יוסף לונדון: לגבי שיעורי היסטוריה, אני בהחלט חושב שיהיה מיותר להגיד שוינסטון

צ'רצ'יל היה אחד מהמנהיגים הדגולים במאה ה-,20 אבל כדאי שכל אחד

ואחת מאיתנו יזכור שהספר הלבן, וסגירת שערי ארץ ישראל בפני פליטי

השואה, נעשו תחת הנהגתו של וינסטון צ'רצ'יל. אני מצטרף להמלצה של

הוועדה שלא להנציח את וינסטון צ'רצ'יל בהרצליה. חיזקת את הצבעתי.

דידי מור: מי בעד?

ירון עולמי: מי בעד מה?

דידי מור: בעד לבטל. או לאמץ את החלטת הוועדה.

צבי וייס: מה לבטל? לבטל את ההחלטה, לא לבטל, לקבל את החלטת הוועדה.

ליאת תימור: לבטל את זה שיהיה וינסטון צ'רצ'יל, כי למעשה, המועצה אישרה.

דידי מור: אוקי, מי נגד? נגד, אחד.

צבי וייס: איזה מועצה אישרה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 41 ל.ש.

ליאת תימור: הקודמת אישרה את זה שכן יהיה.

דידי מור: נמנעים?

צבי וייס: עכשיו אין לו.

דידי מור: עופרה נמנעת. נחום דף. יש הערות? מר וקנין ידבר, מר וקנין, סימסת לי?

דבר איתי. אני אומר, שהסמכתי אותך בוועדה לגבי בית הכנסת, ולקבל

הסכמתם להצבת שלט על נחום דף. במידה וזה יוסכם, נבקש את אישור

המועצה לבצע. פה אחד, תודה. מתחם המסילה, מדובר ברחוב פרטי, הם

יתחזקו אותו, הם יטפלו בו, זה משפחה שיש לה שם 14 חלקות. יש הערות?

תודה.

ירון עולמי: זה יהיה ליד רחוב סומסום?

דידי מור: לא רחוק. צומת הסירה, שינוי שם. הערות? פה אחד, תודה. כיכר על שם

מפקד ספינת המעפילים אקסודוס, זה רק העתקה ממקום שהובטח, למקום

אחר, בתיאום עם המשפחה. תודה רבה. מינויים.

יוסי קוממי: יש לי שאלה, לפני כן.

דידי מור: כן.

יוסי קוממי: לפני כשנה, מועצת העיר אישרה להנציח את ראש הממשלה לשעבר, יצחק

שמיר. מה קורה עם זה? האם החלטה של, שהייתה לפני שנה, אנחנו

מחויבים לה, או לא מחויבים בה? אז מה קורה עם זה? מישהו יכול להגיד לי

מה קורה עם זה?

)מדברים יחד(

יוסי קוממי: זו החלטה, ואישרו אותה במועצת העיר.

ירון עולמי: אני גם שאלתי אותך, ואמרת לי שזה ירד בכלל.

דידי מור: העניין הוא שאין לנו רחובות, זאת הבעיה.

יוסי קוממי: אז תעשה רחובות.

צבי וייס: יוסי, זה יוצא ... צריך לראות שגם יהיה רחוב ראוי לשמיר.

יוסי קוממי: מאה אחוז, אני מדבר על רחוב ראוי, לא מדבר שיקראו שביל, שביל אני יכול

לתת אצלי בבית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 42 ל.ש.

)מדברים יחד(

ירון עולמי: דידי, תבדוק את זה. דידי, אתה בודק את זה, כן?

דידי מור: בטח, מחר על הבוקר.

יוסי קוממי: זה יכול להיות גם מחר אחר הצהריים.

דידי מור: לא, מחר מהבוקר, בודק את זה, אין בעיה.

ירון עולמי: יוסי, תעדכנו גם אותי, כי אם לא, נעלה את זה בוועדת שמות הבאה.

יוסי קוממי: מה זה אם לא? זה הוחלט כבר, ואושר.

דידי מור: רבותיי, בואו נמשיך. מינויים.

מינויים

דידי מור: גרי גוזלן, מינוי כחבר דירקטוריון החברה לתרבות ואומנות, במקומה של

סגנית ... גברת מאיה כץ, הערות? פה אחד, תודה. מר יוסי קוממי, חבר

דירקטוריון בית פוסטר, במקומה של מאיה כץ, הערות? תודה. חבר'ה, זה

חלוקת עומסים פה, לפי הבנתי, כן? וועדת רווחה, מינוי גברת נורית קורין

כחברה בוועדה, מטעמו של יוסי קוממי, הערות? פה אחד. תודה רבה. טוב.

שינויים דירקטוריונים

דידי מור: הסעיף הבא כולל 14 שינויים דירקטוריונים כאלה ואחרים. עורך דין בועז

נווה מחר צריך להגיע לוועדה למינויים, הם ביקשו ממנו, בוועדות ... שלמות,

כאלה שכבר מינינו בעבר, מאושרות, כפרוטוקול אחד. יש כאן איזה שמונה

או עשרה עמודים של הרכבי דירקטוריונים ישנים, שרובם ככולם אושרו,

וכאן רק תמצית השינויים.

ליאת תימור: אני, מותר לי, אבל,

דידי מור: שנייה, עוד שנייה. בועז, האם זה יהיה בסדר אם נאשר את השינויים, תוך

הערה שכל המינויים הקודמים מצויים בפרוטוקולים קודמים, של ישיבות

המועצה?

עו"ד נווה: נצרף פשוט את כל הטבלאות, רק צריך לומר, אילנה תצטרך לומר, היא

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 43 ל.ש.

יודעת, לפרוטוקול, שגם יש ייצוג הולם,

עו"ד בארף: לשני המינים.

עו"ד נווה: לשני המינים.

עו"ד בארף: אז הריני להצהיר. בהתאם לסעיף 249 א', 3 א' לפקודת העיריות, אני

מאשרת שקיים ייצוג הולם של שני המינים בקרב נציגי עירייה, שאינם חברי

מועצה.

ליאת תימור: אוקי. אפשר?

משה פדלון: בבקשה.

ליאת תימור: אני מבינה שהמינוי של מאיה גרם לזה, למעשה, שהיו פה אנשים, דידי יצא

מהדירקטוריון, ומוחלף בשרה. הדבר הראשון, הוחלף באישה.

מאיה כץ: בגללי?

ליאת תימור: כי ירדה אישה מהדירקטוריון, על מנת שיהיה.

ירון עולמי: עשו כזה חשבונות?

ליאת תימור: אז ההבנה שלי לא נכונה, אני מתחילה מההתחלה. אחד, אני רוצה לבקש

שמהלכים כאלה, של שינוי בדירקטוריון, אני יושבת ראש הדירקטוריון, אני

יום אחד מקבלת את הדף הזה, זה, אני חושבת שזה לא דרך עבודה טובה

ונכונה לעשות שינויים בדירקטוריון ללא ידיעתי. הדבר השני, זה כל מה

שאני אומרת איננו נגד שרה לב, כמובן. אבל, אני יושבת ראש דירקטוריון,

דידי מור שם, אני מאוד מרוצה מעבודתו, אני אשמח שהוא ימשיך, לא חשוב

ששרה תהיה, שהיא תואיל להצטרף. אני מבקשת שדידי יישאר חבר

בדירקטוריון של החברה לאומנות. מעט אנשים כל כך פעילים בתוך

הדירקטוריון הזה, יש מישהו שפעיל ומסייע, אני לא רואה סיבה להוציא

אותו.

משה פדלון: פשוט, ההורדה של דידי נבעה מזה שלא היו לנו מספיק נשים, נאלצנו להוריד

גברים.

ליאת תימור: לי יש דירקטוריון עם רוב נשי.

משה פדלון: בואו תסתכלו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 44 ל.ש.

ליאת תימור: אז אין בעיה, תוסיפו את שרה, אני מבקשת לא להוציא את דידי.

משה פדלון: רוב השינויים זה נבע מזה שהכנסנו פה נשים על פי הוראת החוק, מה

לעשות? נאלצנו לעשות את השינוי הזה, ולעשות את זה כמה שיותר מהר.

אנחנו מוגבלים בזמן. ולא ניתן לעשות את השינוי כעת.

צבי וייס: זאת אומרת שחיזקו את הנשים בזה.

ליאת תימור: אני בעד חיזוק נשים.

צבי וייס: היא הצהירה גם שזה בדיוק כמו שצריך.

ליאת תימור: אבל אני בדירקטוריון עם רוב נשי. יצאה מאיה.

צבי וייס: אבל יש מכלול של כל הדירקטוריונים.

ליאת תימור: מאיה יצאה, אז,

צבי וייס: שרה לב נכנסה. אז שרה לב נכנסה, ונשאר תיקו.

ליאת תימור: מאיה?

דידי מור: אי אפשר להגדיל את מספר חברי הדירקטוריון.

משה פדלון: ברשותך, חברי המועצות לא נחשבים לצורך הספירה. כך שאם נוריד את

חברי המועצה, אין לנו רוב נשי. ולכן, נאלצנו לעשות את השינוי.

צבי וייס: הוא יכול לבוא לוועדה גם ככה, בלי מינוי.

משה פדלון: טוב, אנחנו נשאיר את זה, ואם צריך, נבדוק את זה פעם נוספת, נעשה

שינויים, נביא את זה שוב למועצה. אבל נאשר את זה כמו שזה.

מאיה כץ: אם תזמיני את דידי לוועדה ,לא נראה לי שהוא יתנגד לבוא.

ליאת תימור: אני יודעת, מיניתי אותו לכל הוועדות שלי,

משה פדלון: בואו, אנחנו נשאיר את זה כמו שהוא, נבדוק את זה.

ליאת תימור: אבל אני חושבת שכסידור, זה מאוד חשוב לי שזה לא ייעשה ככה.

משה פדלון: אני רוצה לאשר את כל החברים היום, כיוון שאנחנו חייבים להגיש את זה.

עופרה בל: לי יש גם שאלה. למה הוציאו את רחל חסון מעמותת בני הרצליה?

משה פדלון: את מי הוציאו?

עופרה בל: את רחל חסון.

משה פדלון: היא לא רצתה. היא לא מוכנה להיות בדירקטוריון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

08122 45 ל.ש.

)מדברים יחד(

דידי מור: אני צריך הצבעה, מי בעד כל השינויים האלה? פה אחד. תודה רבה.

המלצות הוועדה לסיוע בדיור

דידי מור: המלצות הוועדה לסיוע בדיור, יש הערות? פה אחד, תודה רבה.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול