פרוטוקול ועדת מליאה מס' 32

1

10835 ד.נ/1.12.2015

עיריית הרצליה

ישיבה שלא מן המניין מספר 32

שנערכה ביום ג', י"ט בכסלו תשע"ו, 1 בדצמבר 2015

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

יהודה בן עזרא מנכ"ל העירייה

צבי וייס ס' ראש העיר

איה פרישקולניק ס' ראש העיר

כץ מאיה ס' ומ"מ ראש העיר

דידי מור

מזכיר העירייה

ענת בהרב קרן, עו"ד יועצת משפטית

אילנה בראף שניר, עו"ד יועצת משפטית חיצונית

רו"ח זריהן גולן גזבר

עו"ד לאה סדובניק מנהלת מחלקת נכסים

רו"ח ירון הררי מבקר העירייה

אבי ברדה עופרה בל קוממי יוסף

איריס אתגר ועקנין משה רפאל טובה

צדיקוב אלעד גוזלן גרי סטרוגו תום

יעקובוביץ' יונתן יוסף יסעור יהונתן תימור ליאת

ירון עולמי פישר יריב יוסף לונדון

2

10835 ד.נ/1.12.2015

פרוטוקול

עדכון ראש העיר

משה פדלון: אני פותח מועצה שלא מן המניין בנושא תקציב רגיל לשנת 2016 וכמובן

תקציב רגיל. ברשותכם, מעבר לעבודה השוטפת למתן שירות מיטבי לתושבי

העיר בכל תחומי העשייה, ב-2016 אנחנו הולכים להתמקד בארבעה נושאים

עיקריים. ראשית, בחינוך, בתרבות ובערכים. אנחנו הולכים להטמיע את

נושא המדע והטכנולוגיה ואנחנו כבר ב-2016 נבנה מרכז מדעי לגיל הרך,

שלוש כיתות. אנחנו הולכים להשקיע במתמטיקה. אנחנו מקום שני בארץ

ואין שום סיבה לא להגדיל את אחוז התלמידים שייגשו לבחינות בגרות ב-5

יחידות ולכן קיבלנו כ-800 אלף שקל מקרן .. ואנחנו נוסיף על זה על מנת

שאנחנו נוביל בתחום המתמטיקה 5 יחידות. אנחנו הולכים להרחיב את

תוכנית אייל, אותה תוכנית נקראת איך להצליח, מלמדים את הילדים איך

ללמוד, שדרוג מעבדות בתיכונים, שדרוג ושיפוץ, המשך שדרוג ושיפוץ בתי

ספר וגני הילדים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, המשך פרויקט מסע

ישראלי לתיכוניים, מעקב אחר התלמידים, אותם 120 תלמידים שפוזרו,

תראו את בית ספר הרצל, סגירת בית ספר הרצל, נעקוב אחרי ההישגים

שלהם ותלמידים שיהיו זקוקים לתגבור במקצועות הליבה, אנחנו נעשה

זאת. הכוונה היא שהילדים יהיו שווים כמו כולם. דרך הבנים, מתקן שנמצא

בבית ספר הרצל הישן לילדים בסיכון. אם בשנת 2014 היו כ-60 חניכים, זו

מסגרת מאוד מוצלחת, מאוד טובה וכאן המקום לברך את טובה רפאל, נכון

טובה, את התחלת עם זה? אז בשנת 2014 היו לנו 120 ילדים, לפני שהגעת היו

60 ילדים וכאשר ישבנו עם המנהלים על תיאום הציפיות, הסתבר שעוד 15

ילדים נמצאים מחוץ לרשימה בהמתנה, אני הנחיתי להכניס אותם עכשיו

ומייד. כל הילדים בסיכון יהיו בתוך המסגרות האלה, כולם ללא יוצא מן

הכלל.

טובה רפאל: ואנחנו פתחנו עוד מסגרת.

3

10835 ד.נ/1.12.2015

משה פדלון: כמובן, זה מעבר לאותם 140 ילדים שנמצאים בשמונה מועדוניות הפזורות

ברחבי העיר. יש עוד הרבה לדבר על החינוך אבל הזמן קצר ויש לנו הרבה

מאוד נושאים. הנושא השני זה דיור בר השגה. אנחנו לקראת סיום ניהול

המשא ומתן עם האוצר ורשות מקרקעי ישראל לבניית 2,000 יחידות דיור

ובמחיר משתכן בגליל ים. אני מקווה שתוך עשרה ימים נצא עם בשורה

לתושבים ונצא לדרך. ברור שיש לזה משמעויות של ניקוזים ופיתוח האזור,

בתי ספר וגני ילדים. אנחנו ערוכים למשימה הזאת. אנחנו נערכים לאכלוס

272 יחידות דיור בהשכרה לטווח ארוך. צפי לסיום .2016 שוב, המשמעויות,

ניקוז, ביוב, גני ילדים, בתי ספר. אנחנו סיימנו עבודת מטה לבניית יחידות

דיור להשכרה באדמות עירוניות לילדי הרצליה. גם כאן יצאנו לדרך. ב-2016

זה יקבל תנופה. תנופה נוספת זה בתחום הפינוי בינוי. יש לנו מספר

פרויקטים שנמצאים ממש בתנור, שיכון ויצמן, שיכון דרום, יד התשעה, אני

לא רוצה להרחיב ואני הולך להכריז על זה בכנס הנדל"ן באילת, 27 מוקדים

בפינוי בינוי. אנחנו מובילים בתחום של תמ"א ,38 250 בקשות, 120-130

אושרו ואנחנו גם את הפרויקטים האלה אנחנו ממנפים. ברור שאת כל

התשתיות האלה נצטרך לקחת בחשבון את כל המרכיבים, אם זה גני ילדים,

בתי ספר, ניקוז, ביוב, מדרכות, תאורה, הכול, הכול. יש לנו את אגף ההנדסה

שאנחנו הולכים להקים אותו במציאות המשתנה וכאמור הרכבת יצאה

לדרך. הרכבת יצאה לדרך. יש לנו מטרה אחת, להשאיר את הבנים גם

בהרצליה וגם בארץ. זו המטרה שלי ואנחנו לוקחים חלק במשימה הזאת.

אפשר להגיד הממשלה תתעסק עם ..., אנחנו צריכים להשאיר את אותם

בנים ובנות שנולדו כאן, גדלו והתחנכו, עשו את הצבא, חזרו, צריך לדאוג

לעתיד דור העתיד. אנחנו, המדינה אישרה לנו בתכנון תוכנית מתאר בצפון

הרצליה, שדה תעופה, זה אומר תוכנית מתאר ... ואם הכול ילך כשורה, בעוד

שנתיים וחצי שלוש אין שדה תעופה, יהיו מנופים ואנחנו מדברים על שכונה

של 15 אלף תושבים. התוכנית הזאת קיבלה את האישור של המועצה

הארצית לתכנון ובנייה.

4

10835 ד.נ/1.12.2015

אלעד צדיקוב: באיזה שנה?

מאיה כץ: כרגע זה רק יוצא לתכנון.

משה פדלון: זה יוצא לתכנון אבל .. עם כל הגורמים הנוגעים, שמשרד התחבורה ... בעוד

שנתיים וחצי שלוש אנחנו נהייה בהיתרים. זה גם יאפשר לנו לבצע פינוי בינוי

..., עד היום היה מקובל ... ברגע ששדה התעופה ייסגר נוכל לבנות שם ולפנות

את כל השכונה מגדר לגדר. כלכלה, עסקים ותיירות, ברוך השם, איך אנחנו

אומרים? הודו לה'. טפו-טפו-טפו. אזור התעשייה מלא. כל חברות ההיי-טק

מילאו את אזור התעשייה, מגיעים אלי יזמים מתחננים לעוד שטח. נפגשתי

שבוע שעבר עם מנכ"ל ... שלב א' הסתיים בינואר .2015 שלב ב' שיגור

המחשבים לארצות הברית ב-8 לדצמבר, ביום ראשון עם הקמת .., בשמונה

בבוקר אנחנו חותמים להם על טופס 4 ואני מדבר איתכם על שלב א' 1,000

מהנדסים, שלב ב' עוד 500 מהנדסים ויש להם גם שלב ג' ו-ד' והם רוצים את

הרצליה, הם רוצים את הרצליה. יש לנו עוד מספר חברות שרוצות את

הרצליה ולבוא לכאן עם אלפי עובדי היי-טק, אבל לצערי הרב יש לנו את

ההכנות של המחוז והארצי, אם זה היה תלוי בנו תוך חצי שנה היו מקבלים

היתר אבל אני צריך לעבור את כל המסלולים האלה וזה קצת מאוחר. זאת

אומרת זה לא .. אבל לא הרמנו ידיים. השגרירות הסינית רוצה את הרצליה

גם לבנות שגרירות, לבנות מרכז עסקים אירופאי בתחום ההיי-טק ושוב הם

מחפשים אדמות בהרצליה. אנחנו מלאים, אנחנו בדרך לבנות עוד שלושה

בתי מלון. .. אמור להיפתח בעוד חודשיים שלושה באזור התעשייה, .. לבנות

בית מלון בהרצליה, רשת הילטון רוצה לבנות בהרצליה ויש להם אדמות, יש

אדמות ואנחנו כמובן נסייע למנף את הפרויקטים שלהם. נושא אחרון זה

טיפול בתשתיות, אנחנו לקראת תכנון ובניית גשרים, שלושה גשרים. גשר

אחד על כביש החוף, גשר נוסף על כביש 20 וגשר .., שלושה גשרים. אנחנו ב-

2016 נתמקד על שבילי אופניים, הרחבת כבישי יציאה וכניסה לעיר, זה

במסגרת הסכם הגג, אותו הסכם של 2,000 יחידות דיור, ... ברב קוק קק"ל ..

של מיליוני שקלים וכמובן כביש נוסף מדרום לצפון, כבר רואים את השלטים

5

10835 ד.נ/1.12.2015

בכביש ,531 יש תקלות שם. לצערי הרב, לצערי הרב בנו תחנת רכבת

בהשקעה של מאות מיליונים, הרצליה נרדמה בשמירה ולא ביקשה גישה של

התושבים לתחנה, כלומר מי שלוקח שמאלה לתחנת הרכבת, הרכבת

האחרונה של 12 גובה, אין לו אפשרות להגיע לתחנה, גם אם אני אעשה

שאטלים לתחנה אין לאוטובוס איך לחזור. לא חשבו על זה.

יהונתן יסעור: לא, לא, לא משה. אנחנו כן טיפלנו בזה, הם לא הסכימו.

משה פדלון: אני לא יודע אם לא הסכימו, לא הייתי נותן להם להכניס פה טרקטור עד

שלא יהיה,

יהונתן יסעור: בסדר.

משה פדלון: עשינו את התחנה, למי עשינו את התחנה? אם להרצליה אין לה גישה לתחנה,

תחנה כזו שאמורה, אמורים לעבור שם 200 רכבות חשמליות ביום. כביש

שאמור לתת, רכבת שאמורה להביא אותך לעכו. אין גישה לתושבי הרצליה

ולרמת השרון. למי עשו את זה? לרעננה? אבל הרצליה .. יכולים למלא עוד

שש שבע קרונות, לא משנה. התחלנו בעבודות .. ואני אומר אני אביא לכם את

הבשורה. כן תהייה גישה לתחנה, לתחנה וליעד שהם צריכים לנסוע. אני

מטפל בזה ויש לי בעוד שבועיים פגישה עם בכירי משרד התחבורה ואני

מקווה ש.., אלה הם הדברים בגדול. בסך הכול קבענו לנו מטרות ויעדים

ואנחנו מתקדמים יפה. הקבלן שאמור לבנות את בניין העירייה התחיל את

העבודה. בעזרת השם עוד שנה נחנוך את הבניין הזה, דצמבר ינואר .2017 כל

מוסדות העירייה יהיו במקום אחד במטרה לתת שירות מיטבי לתושבים.

מגיע תושב, יגיע לקומת קרקע, שם יהיו נציגים מכל האגפים, יקבלו שירות

מיטבי. אנחנו הולכים לעשות רה-ארגון באגף מהנדס העיר, שוב, במטרה

להתאים את עצמו למציאות המשתנה. אנחנו מבצעים מספר שינויים

באגפים וכל שינוי במטרה, ואני אחזור על זה פעם שלישית, לתת שירות

לתושבי העיר. זה הכיוון שלנו. אז כאמור הכנו תקציב עם עבודת מטה מאוד

יסודית, מאוד רצינית, הגזברות, האגפים, מנכ"ל העירייה, הסגנים ואני

אעביר את השרביט לגזבר העירייה, בבקשה.

6

10835 ד.נ/1.12.2015

תקציב רגיל לשנת 2016

רו"ח זריהן גולן: ככה, אנחנו ננסה לעשות איזשהו סדר בדברים. נתחיל עם התקציב הרגיל,

אחרי זה נאשר את הדו"ח של המבקר ואחרי זה נדבר על התב"רים.

טובה רפאל: תקציב המבקר, לא דו"ח המבקר.

רו"ח זריהן גולן: מה אמרתי?

טובה רפאל: דו"ח המבקר.

רו"ח זריהן גולן: טוב, אתמול היינו בדו"ח, היום זה תקציב.

טובה רפאל: כן.

רו"ח זריהן גולן: עוד דבר שמאוד חשוב לומר זה שאנחנו גם מתבקשים לאשר במסגרת כל

האישורים האלה, גם את ההבהרה של ה-25 מיליון ₪ שאנחנו רוצים להעביר

מעודפי תקציב 2015 לתקציב הפיתוח של ,2016 אנחנו תיכף נראה את זה.

ירון עולמי: כתוב רק 15 מיליון ₪.

טובה רפאל: בספר התקציב כתוב .15

רו"ח זריהן גולן: נכון.

ירון עולמי: כתוב עד 15 מיליון ₪.

רו"ח זריהן גולן: נכון.

ירון עולמי: אז איך 25?

רו"ח זריהן גולן: היה איזה טעות,

ירון עולמי: 10 זה לא טעות קטנה, אין בעיה.

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: זה מפעולות להוצאות שהן לא מתאימות. בכל מקרה, אם כתוב 15 זה

טעות סופר, זה 25 מיליון ₪. זה לפחות גם מה שכתוב בספרי תקציב

שקיבלתם.

ירון עולמי: זה הולך לכספים קואליציוניים? לא הבנתי.

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: תיכף אני אפרט ואז תראו.

7

10835 ד.נ/1.12.2015

ירון עולמי: אין בעיה.

רו"ח זריהן גולן: אז אנחנו נתחיל עם התקציב הרגיל. כמו שאתם רואים המצגת פה קצת

עוזרת לנו לעשות סדר בכלל, המצגת התפקיד שלה זה לתת לכם קצת ראיה

מלמעלה. התקציב מלא באין ספור נתונים וקל מאוד ללכת לאיבוד. המטרה

של המצגת הזאת זה גם לתת לכם תמונה, אפשרות לראות את התמונה

הכוללת פעם אחת,

מאיה כץ: אולי כדאי שנזוז.

רו"ח זריהן גולן: מי שרוצה יכול להסתובב. התאורה לא מפריעה. רואים היטב. גם להראות

לכם קצת מגמות ולהסביר לכם את המגמות, על חלקם אני אפרט תוך כדי

שאני מפרט את מספרי התקציב וחלקם אתם תראו את זה. אני גם מקווה

שכל הפאזל הזה יתחבר לכם כשנציג את הכול ביחד כי באמת זה,

משה פדלון: .. סעיף א'.

רו"ח זריהן גולן: מה סעיף א'?

משה פדלון: שאומר,

מאיה כץ: הצעות שינויים.

דידי מור: העברה של 25 מיליון.

רו"ח זריהן גולן: כן, זה מה שאמרתי פעם ראשונה.

דידי מור: בואו נצביע.

משה פדלון: צריך להצביע.

דידי מור: מי בעד להעביר עד 25 מיליון ₪ מהתקציב הרגיל לתקציב הפיתוח? פה אחד,

תודה רבה.

משה פדלון: תודה לכם. הסעיף הבא.

רו"ח זריהן גולן: טוב. אני חוזר רגע לתקציב הרגיל. ככה, עיריית הרצליה היא עירייה

איתנה. מכיוון שהיא עירייה איתנה, הכללים שחלים עליה הם כללים

מיוחדים בשונה מרוב השלטון המקומי, למעשה מרוב הרשויות המקומיות

בארץ. זאת חקיקה שהיא בעצם פורצת דרך, היא מצד אחד מציבה תנאים

מגיבים לבחינת רשויות איתנות, בעיקר תנאים מתחום הכספים אבל לא רק,

8

10835 ד.נ/1.12.2015

ומצד שני היא מתנה חופש פעולה בתחומים מסוימים לרשויות איתנות.

למשל אישור התקציב, אחרי שמועצת הרשות בעזרת השם תאשר את

התקציבים, הם מאושרים. הם לא צריכים ללכת לאישור משרד הפנים, מה

שקורה ברוב הרשויות המקומיות בארץ, שאחרי שהרשות מאשרת הם

צריכים לחכות שמשרד הפנים גם יאשר. וכמובן שיש עוד תחומים גם בנושא

מקרקעין, גם בנושא טיפול בחובות ומחיקה וכו', שיש לנו סמכות לקבל

החלטות בשונה מרשויות אחרות. מנגד יש הגדלה של הסתמכות על ראש

העיר, גזבר, מועצת העיר וכו'. עירייה איתנה בגדול זאת עירייה שהוכרזה

ככזו לפי פקודת העיריות. אנחנו ב-2014 הוכרזנו ככאלה ואנחנו לא צריכים

את אישור משרד הפנים לתקציב וככה גם כשאנחנו, אגב, מה שמייחד את ה,

זאת אומרת מצד אחד לא צריכים את אישור משרד הפנים, מצד שני צריך

חוות דעת של הגזבר שהתקציב המוצע מאוזן, בר ביצוע, בהתחשב בהכנסות

הכלולות בו וכו' וכו'. מה אתה רוצה מהדפים שלי?

יהונתן יסעור: אני אוכל רגע לראות,

רו"ח זריהן גולן: זה מסודר פה עם כל מיני סימנים. אז אם אתם תראו, ביחד עם הנתונים

של ועדת הכספים, יש שם גם חוות דעת שלי, יותר נכון שלנו, כי זה לא .., זה

בעצם עבודה של כל אנשי הגזברות, ובעצם מאשר את הדברים האלה. אחד

מהדברים שצריכים, שחובה שיהיה במסגרת תקציב עירייה איתנה הוא

רזרבה כללית שתשמש לכיסוי הוצאות הבלתי צפויות. אנחנו נסביר למה זה

כל כך חשוב ואסור שזה יפחת מאחוז אחד מהתקציב. אצלנו כמובן שיש את

האחוז האחד הזה ועוד מספר רזרבות לדברים שאנחנו ככל הנראה נצטרך

במהלך השנה. אי אפשר להעביר כספים מהרזרבה ללא אישור המועצה, ובכל

מקרה ניתן להעביר רבע מהרזרבה בסוף כל רבעון. גם תקציב מילואים

מחייב אישורים באופן דומה. זהו, בואו נתחיל. ככה, התקציב כמו שאמרתי

מורכב משלושה פרקים, לא אמרתי אבל אני אומר את זה כל שנה, הוא

מורכב מתקציב רגיל, תקציב פיתוח ומימון וקרנות. אנחנו נתחיל עם

התקציב הרגיל שהוא למעשה הדבר הכי גדול, התקציב הכי משמעותי ברשות

9

10835 ד.נ/1.12.2015

המקומית. שנת 2014 בנתונים שאתם תראו נתוני ביצוע בפועל, נתונים

מבוקרים. שנת 2015 אלה אומדנים הכי עדניים שיש לנו. בכלל האומדנים זה

דבר שכל הזמן משתנה. אנחנו הראנו מצגת לכל ההנהלה הבכירה בעירייה

והסברנו את הבעייתיות של האומדנים אבל אני אחזור על זה בקצרה בהמשך

כדי שגם כאלה שלא היו, שאליו הוזמנו למיטב זיכרוני רוב חברי המועצה,

יוכלו להבין במה מדובר. הצעת התקציב היא כמובן הצעה שמבוססת על

אומדנים ועל תחזיות שבהחלט יכולות להשתנות בכל רגע נתון. פה אספנו

לכם רק חלק מהאומדנים לתקציב. למשל ההתייקרות הצפויה של עבודות

קבלניות, עליית הארנונה, החשמל, הצמיחה, עליית מחירים מים וביוב,

פירעון מלוות, מקדם שכר וכו' וכו', עבודות ניקיון. כל הדברים האלה עם

הנחות עבודה שהיו בפנינו כשבנינו את התקציב וכבר היום אפשר לראות

שחלק מהם נמצאים בסכנה. למשל אם תיקחו כתבה שאולי, לא בטוח

שכולכם קראתם שהיא בתחום הכספים אבל אותנו היא ישר מזהירה

ומזעזעת, שמדברת על מצב המשק הישראלי שיכול להיות שהוא נכנס

לאיזושהי האטה. מי שקצת מבין את הכלכלה הישראלית יודע שאם

מנטרלים את הנדל"ן מהפעילות הכלכלית במשק, אנחנו לא נמצאים במצב

טוב. אנחנו נמצאים במצב של,

יהונתן יסעור: אנחנו במיתון,

רו"ח זריהן גולן: מה זה?

יהונתן יסעור: אנחנו במיתון כבר הרבה זמן.

רו"ח זריהן גולן: כן. אני לא אוהב את המילה מיתון, זה דרסטי מדי, אבל אנחנו נמצאים

בעצירה. עצירה זה אומר שבאיזשהו שלב זה יכול להתגלגל אלינו, בעיקר

בנושא ההכנסות העיקריות שלנו שזה הארנונה, וגם זה הסברתי. אנשי

עסקים בדרך כלל כשיש להם בעיות, הם קודם כל לא משלמים ארנונה

מכיוון שזה הדבר, זאת התשומה שהכי פחות מסוכן להם לא לשלם. כל

תשומה אחרת שהם לא ישלמו, תעצור להם את ההתגלגלות של העסק.

ארנונה זה משהו שיגיע רק אחר כך. עוד דבר שמשנה לנו את הנחות העבודה.

10

10835 ד.נ/1.12.2015

למשל נושא השכר, עיריית הרצליה כ-40 אחוז מההוצאות שלה זה שכר. כל

שינוי בהסכמי שכר במשק ואני אראה פה תיכף שתי דוגמאות לכתבות

שמדאיגות אותנו אבל בשביל זה יש רזרבות, כל אחוז תוספת למשל בשכר,

זה 3 וחצי מיליון שקל נוספים על תקציב העירייה. כרגע השכר שלנו, למשל

שמנו מקדם של 2 אחוז, אבל המקדם הזה לא יהיה רלוונטי אם למשל

ניסינקורן יממש את האיומים שלו וכתוצאה משביתה במשק יעלה את שכר

המינימום, בטח הוא יעלה באופן דרסטי, או שבכלל תהייה איזושהי תוספת

יוקר, אפילו אם היא הדרגתית כמו שמתואר פה, מספיק שיהיה 1-1.5 אחוז

לשנה, המשמעויות הן כבדות לתקציב שלנו.

צבי וייס: 2 אחוז ..?

רו"ח זריהן גולן: הרזרבות שלנו הן עד 8 מיליון אבל היא לא רק על שכר. השכר הוא 2

אחוז. אגב, עד 2 אחוז זה לא סגור כי 2 אחוז זה בדרך כלל זחילה של ותק

ודרגות בתוך התקציב. זה פרק התקבולים. אצלכם זה מופיע אגב ביחד עם

פרק התשלומים בעמוד 4 של החוברת שקיבלתם. למעשה אפשר לראות פה

ככה. מבחינת העמודות יש לנו את ביצוע ,2014 אומדן 15 ותקציב .16

התקבולים מתחלקים לתקבולים שהם עצמיים, חינוך, רווחה ואחרים.

שחינוך, רווחה ואחרים הכוונה היא למשרדי הממשלה, עצמיים זה כסף

שאנחנו גובים וככל שהאחוז שלו הוא גבוה יותר, יש לנו חשיפה נמוכה יותר

לרפורמות ממשלתיות. 2 אחוז שאנחנו מקבלים מהמדינה הוא גבוה, גם אם

אנחנו מקבלים אותו בזכות מלאה, יש חשיפה גדולה מאוד לרפורמות, למשל

כל נושא התקצוב הדיפרנציאלי. אם באוצר יצליחו לממש תוכנית שלהם

למשל לתקצוב דיפרנציאלי, זה גם משהו שיכול לפגוע לנו גם בהכנסות של

החינוך וגם בהכנסות של הרווחה. נחזור אחורה. אם נתמקד במקורות

העצמיים, אנחנו נראה שאנחנו גדלים ככל הנראה, לפחות על פי האומדנים,

מ-647 מיליון ₪ ל-653 מיליון ₪ ממקורות העצמיים. זה מקטין את היחס

של המקורות העצמיים מ-77.1 אחוז ל-76.7 אחוז, משהו כמו 0.4 אחוז אנחנו

יורדים באחוזים האלה, בעיקר מכיוון שיש יותר פעילות רווחה שיש בה המון

11

10835 ד.נ/1.12.2015

השתתפות מדינה, ,75/25 תיכף נסביר גם למה, וקצת גם תוספת בחינוך.

למעשה המקורות העצמיים גדלים, צריכים לגדול בסדר גודל של 2 אחוז

לאור הצמיחה המתוכננת. כאן מי שיעשה חישוב יראה שזה 1 אחוז אבל זה

נובע מזה שבאומדן 15 יש כ-7 מיליון ₪ הכנסות שמשכנו בעבר מעודפים

והשנה אנחנו לא מתכוונים למשוך אותם. אם מנטרלים את זה רואים

שהגידול הוא 2 אחוז, שזה כ-13 מיליון ₪, בעיקרם זה ארנונה, שימוש

בכספי קרן עבודות פיתוח וקצת גידול כנראה בהכנסות מחנייה. מבחינת

ההכנסות מהחינוך, אנחנו כאן עולים מסדר גודל של 16.3 אחוז מהתקציב ל-

16.4 אחוז. רוב הגידול, רוב הגידול נובע מתוספות של סייעת שנייה

ואלמנטים לחינוך המיוחד של הסעות וגם סייעות למיניהן. זה למעשה רוב

הגידול שאנחנו רואים אותו בסביבות של כ-3 מיליון ₪. כמו שאמרתי השינוי

באחוז מכלל התקציב הוא לא גבוה. ברווחה יש שינוי דרסטי. גידול גדול

מאוד בהכנסות שבמקביל יש גידול עוד יותר גדול בהוצאות שהוא פועל יוצא

של גידול בכמות של השמות של בעלי צרכים מיוחדים בכל הגילאים

במסגרות, אז העלות של השמה לבעלי צרכים מיוחדים, שלושת רבעי ממנה

ממומנת על ידי המדינה ורבע על ידי הרשות המקומית. מה שאתם רואים פה

זה את חלק המדינה. לצורך העניין אם אתם רואים גידול של כ-3 וחצי מיליון

₪ בהכנסות, המשמעות היא שהנטל עלינו הוא גידול של בערך 4 וחצי מיליון

₪ בהוצאות. זה פרק הכנסות כמו שאמרתי. זה מגדיל את נתח הרווחה

בתקציב מ-6.1 אחוז ל-6.4 אחוז אבל כל פסיק אחוז פה הוא גידול גבוה. זהו.

בעניין הזה אנחנו צריכים להיות ערניים. ככל שזה יגדל, כי יש פה עלייה

דרמטית, אז זה יכול להשפיע לנו באופן דרמטי על התקציב. מבחינת הכנסות

אחרות, זה סכומים קטנים. מדובר במיליון ₪ שקיבלנו באופן חד פעמי ב-15

ולא נקבל אותם ב-.16 אבל בסך הכול סכומים קטנים, עם משמעות יותר

נמוכה לתקציב שלנו. סך הכול גידול בתקבולים הוא גידול של 1.4 אחוז. סדר

גודל של 12 מיליון ₪ בהכנסות, תזכרו את זה כי כשנדבר על ההוצאות, אני

אסביר לכם קצת מה קרה בדרך. קצת .. שקשורים להכנסות ברמה של

12

10835 ד.נ/1.12.2015

חתכים. אז כמו שאמרתי ההכנסות העצמיות 76.7 אחוז, חינוך ורווחה ביחד

כמעט 23 אחוז, ועוד משרדי ממשלה נניח ביחד 23 וקצת אחוז. כמו שאמרתי

בעוד שהנתח הכחול, ההכנסות העצמיות, הוא חשוף בעיקר לשינויים במשק,

משבר / לא משבר, יכולת לגבות ארנונה וכו', הצהוב ירוק סגול חשוף יותר

לרפורמות מדינה או קיצוצים בתקציב המדינה או כל מיני טריקים כאלה

שיכולים להגיע מהאוצר, ולפעמים זה מגיע בלי התרעה מוקדמת ולפעמים

אפילו בדיעבד. כאן ההתפתחות של ההכנסות העצמיות שלנו. אנחנו נמצאים

במצב, לשמחתי, טוב מאוד. תסתכלו את הגידול הדרמטי שיש בין 2014 ל-

,2015 גידול של מעל 30 מיליון ₪ בהכנסות העצמיות ורובו מארנונה. תיכף

נדבר על זה. אנחנו מקווים שהגידול הצפוי ל-2016 יהיה גם כן טוב, אולי

אפילו יפתיע אותנו לטובה, הלוואי. שיעור ההכנסות העצמיות, דיברתי על

זה, יורד, הוא יורד כבר לאורך זמן, עוד אפילו לפני 2010 אבל לא רצינו ללכת

הרבה אחורה.

טובה רפאל: גולן, סליחה, יש גם גידול במספר תושבים בחישובי הארנונה הזה?

רו"ח זריהן גולן: יש גידול במספר התושבים אבל הוא הרבה פחות דרמטי כאילו בהכנסות

מארנונה.

טובה רפאל: ובעסקים?

רו"ח זריהן גולן: בכלל, אגב,

טובה רפאל: וגידול בעסקים יש?

רו"ח זריהן גולן: יש גם גידול בעסקים, כן.

טובה רפאל: לא דרמטי?

רו"ח זריהן גולן: לא ביחס להכנסות אבל יש גידול.

טובה רפאל: או קיי.

רו"ח זריהן גולן: בכל מקרה, פה רציתי לומר שעיקר הירידה בנתח ההכנסות שלנו נובע

מהרפורמות בחינוך. ככל שיש יותר השתתפות מדינה, למשל גני ילדים טרום

חובה וכו', אז נתח המקורות העצמיים שלנו הוא קטן והאחוז שלנו קטן, אבל

כמו שאמרתי זה מקטין חשיפה אחת פותח חשיפה אחרת. זה ההתפתחות

13

10835 ד.נ/1.12.2015

גבייה מארנונה. אם אפשר לראות 21 מיליון ₪ מהגידול נובע, ב-2015 נובע

מארנונה שעיקרו דרך אגב ארנונה לעסקים זה האדום וחלק יותר קטן

ארנונה למגורים. ככל אגב ארנונה למגורים, אם יש גידול בתושבים, אז זה

מגדיל את הגירעון העירוני כי תושב צורך שירותים יותר ממה שהוא משלם

ארנונה באופן סטטיסטי.

יהונתן יסעור: המדידות עוזרות על הגידול?

רו"ח זריהן גולן: המדידות עוד לא משפיעות על הגידול, אנחנו נקווה שהן תשפענה אבל הן

גם עולות כסף, תיכף תראו את זה בתקציב. מבחינת פרק התשלומים, זה

באותו עמוד שיש לכם בספר, פרק התשלומים מבחינת העמודות זה אותן

עמודות כמו בתקבולים. אבל ההוצאות מפולחות לשכר, פעולות, מלוות וסך

הכול. בשכר כמו שאמרתי, הערכה שלנו כרגע היא הערכה, אני מקווה

שתהייה נכונה, אבל אנחנו כל הזמן עם היד על ההדק, היא ש,

ירון עולמי: על הדופק, למה על ההדק?

רו"ח זריהן גולן: על ההדק אמרתי?

ירון עולמי: כן.

רו"ח זריהן גולן: גם על ההדק.

ירון עולמי: זה מאוד מסכן אותנו.

רו"ח זריהן גולן: אגב, גם וגם.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: אצל גולן כן.

רו"ח זריהן גולן: זה בגלל שאני מדבר הרבה. בכל מקרה, זה יד על הדופק מכיוון שאנחנו

צריכים בכל רגע נתון לראות שבאמת השכר לא עולה לנו יותר ממה שאנחנו

מעריכים ויד על ההדק מכיוון שאם נגלה שזה עולה לנו, אז המנכ"ל יצטרך

ללחוץ על ההדק ולעשות פעולה של צמצום. אני מקווה שלא נהייה שם. כרגע

לפחות השכר שלנו עולה ביותר מ-2 אחוז מכיוון שיש תוספות מעבר ל-2

אחוז זחילה, בעיקר תוספות בגין תוכניות של פנסיה ופיצויים על פי תחזיות

פרישה של עובדים. עוד כ-4 וחצי מיליון ₪ תוספות בעיקר של סייעות כל

14

10835 ד.נ/1.12.2015

מיני, סייעות חינוך מיוחד, סייעות מתגברות, סייעות רפואיות, כל מיני

סייעות.

יהונתן יסעור: המדינה לא משתתפת בזה?

רו"ח זריהן גולן: כן, אני דיברתי על זה בהכנסות.

יהודה בן עזרא: לא הכול. חלק המדינה משתתפת.

דובר: בכמה אחוזים?

רו"ח זריהן גולן: בוא נאמר שאם אנחנו משכללים את השתתפות המדינה, אז זה סדר גודל

של בין 50 ל-60 אחוז, לא מעבר.

טובה רפאל: זה תלוי כמה ותק צוברת הסייעת.

רו"ח זריהן גולן: לא, זה תלוי בהמון אלמנטים. למשל האם אתה ממלא את הגן וכו'.

טובה רפאל: יש לזה הרבה,

רו"ח זריהן גולן: בכל מקרה, כרגע מתוך הגידול בשכר, כמו שאמרתי הוא הרבה יותר מ-2

אחוז, הוא סדר גודל של 6 אחוז, הפער הוא נובע מאותן סייעות שאמרתי,

פרישה של פנסיה ופיצויים, ועוד 6 מיליון ₪ שבחלקם הם יהיו שקלים

נוספים ובחלקם רזרבה ששמנו אצל המנכ"ל כדי, היא לא גדולה אגב, לא

לבנות עליה יותר מדי, זה מבדיקה של כוח אדם לפי תוכנית ולפי סדרי

עדיפויות שנקבעו. זה פרק השכר. למעשה יש פה גידול של 20 מיליון ₪ בשכר

בין 2015 ל-.2016 מבחינת הפעולות, גם פה יש גידול גדול מאוד, 21 מיליון ₪.

אם מסתכלים באחוזים זה 5 אחוז. נתח הפעולות מהתקציב נשאר כמו שהוא

היה, 55.7 אחוז, אבל למעשה יש פה גידול משמעותי של 5 אחוז בעוד שהיינו

צריכים לראות גידול של נניח .. כמו הצמיחה של 2 אחוז, הרי זה נובע בעיקר

מתוספת לפעולות חינוך, רווחה, שאיפה כתוצאה מהתייקרויות של מכרזים,

כפועל יוצא מעלייה בשכר המינימום של עובדי קבלן וכל מיני גורמים

אקסוגניים. יש סכום גדול ששמנו בגלל החובה שלנו, בגלל פסק הדין שמחייב

אותנו לבצע מדידות בכל העיר בשנתיים הקרובות של כ-3 מיליון ₪, אם

מצרפים לזה גם את עלויות הביטוח וכו' ועוד השקעות בתקשוב ובפעולות

עירוניות שונות, זה למעשה מביא אותנו לגידול של ה-21 מיליון ₪. יש לנו

15

10835 ד.נ/1.12.2015

מקום,

צבי וייס: 5 אחוז.

רו"ח זריהן גולן: כן. יש לנו מקום אחד,

צבי וייס: זה בדיוק הגידול בגבייה מהתושבים, זה גם 5 אחוז.

רו"ח זריהן גולן: לא, שם זה לא 5 אחוז.

צבי וייס: עצמאיים, עצמאיים שזה 30 מיליון ₪.

רו"ח זריהן גולן: 2 אחוז, 2 אחוז. בכל מקרה, תיכף אני גם אסביר את הפערים. בפירעון

המלוות יש ירידה של 4 מיליון ₪, ואם מסתכלים רגע בראיה כוללת, ניקח

רק את השכר והפעולות, יש גידול של 41 מיליון ₪. אם מסתכלים ואתם

זוכרים את מה שאמרתי לכם בהכנסות, יש גידול של 12 מיליון ₪. זאת

אומרת היינו צריכים להביא 41 פחות ,12 נכון? סך הכול מדובר ב-29 מיליון

₪ שהיינו צריכים להביא מה שנקרא מהבית. 25 מיליון ₪ זה עודף ב-2015

שב-16 אין אותו, ועוד 4 מיליון ₪ בזכות זה שאנחנו לא צריכים לפרוע יותר

מלוות, אלא 4 מיליון ₪ פחות, אנחנו משלימים, יש לנו יכולת לספוג את

ההרחבות גם בנושא השכר וגם את ההתרחבות בפעולות. אפשר לעבור שקף.

כאן רואים את ההתפלגות של ההוצאות. 40 וקצת אחוז בשכר, זה כולל

כמובן פנסיה ופיצויים. פירעון מלוות 3.7 אחוז. פעולות 5.7 אחוז. כאן זה

הריכוז של הוצאות שכר ופעולות אבל בחתך של אגפים, אחראויות אגפיות,

זאת אומרת אם אתם רואים חינוך 33.3 אחוז, ההוצאות של העירייה על

חינוך הן יותר גבוהות. אבל מה שבאחריות אגף החינוך זה הנתח הזה. למשל

יש בתבל נתח ששייך לחינוך, כל נושא הניקיונות, אבטחת מוסדות, יש עוד

הרבה דברים שעוד שייכים לחינוך שלא נמצאים בתוך החינוך, ככה שהנתח

הזה הוא לפי חלוקה של אחראויות. אחרי החינוך אפשר לראות נתח גדול פה

של שאיפה, תנו"ס, רווחה שהולך וגדל והוא כבר מגיע ל-12 אחוז וכו'. כמו

שאמרתי אנחנו עם אצבע על הדופק וגם על ההדק בנושא של הוצאות שכר.

זאת המגמה בשנים האחרונות. עד 2014 אלה נתונים מבוקרים, 15 זה אומדן

לסוף שנה, ו-16 זה תחזית. אנחנו מאוד מקווים שלא נחצה את הרף של ה-40

16

10835 ד.נ/1.12.2015

אחוז, כיוון שהוצאות שכר זה הוצאות שקשה מאוד להשתלט עליהן אחר כך

כשרוצים, ולכן רצוי מאוד לא לצמוח בהן יותר מדי ואנחנו שומרים פה על

צמיחה יחסית סבירה לאור העובדה שהעירייה באופן טבעי היא מוטת שכר

מבחינת התשומות שלה כי היא נותנת שירותים, גוף שנותן שירותים.

העמודות האדומות זה השכר ללא פנסיה ופיצויים, ללא פנויים ופנויות כמו

שקוראים לזה היום והעמודות הכחולות זה כולל פנסיה ופיצויים. החינוך

הוא נתח שאנחנו גם כן כל הזמן רוצים להסתכל עליו. חשוב לנו להקפיד

ולהשקיע בחינוך לאורך זמן. ליוסי אני אומר שהמילה סבסוד פה, לא צריך

להיבהל ממנה מכיוון שאנחנו מדברים פה בכלל על השקעה אבל על הפער

אנחנו קוראים לזה סבסוד.

יוסף לונדון: אני לא נבהל.

רו"ח זריהן גולן: לא, כי פעם, בכל מקרה אפשר לראות פה כמה דברים חשובים. א'

ממשיכה להיות השקעה בחינוך לאורך הזמן, גם בהשקעה הכוללת, גם

בהשקעת העירייה וזו מגמה שאנחנו רואים אותה לחיוב, כל עוד היא לא

פורצת לנו את מסגרת התקציב. כאן אפשר לראות שעדיין אנחנו מקפידים

להשקיע בחינוך יותר מאשר העלייה במספר התלמידים וזה אם אנחנו

לוקחים את 2010 כנקודת השוואה, אנחנו רק הולכים ומרחיבים את הפער.

זאת אומרת אחוז הגידול בהשקעה בחינוך הוא יותר גדול מאחוז הגידול

במספר התלמידים במערכת החינוך.

איה פרישקולניק: אפשר לראות את זה ככה ואפשר לראות את זה אחרת.

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: זה בשביל איה במיוחד.

ירון עולמי: אפשר להסביר איפה רכיבי הגדול? במה זה מתרכז?

רו"ח זריהן גולן: אם תרצו אחרי זה אפשר לפרט את זה אבל תיכף אנחנו נגמור להציג את

כל הנתונים אז מה שיעניין אתכם, תשאלו. .. ההשקעה בתלמיד, העמודות

האדומות למעשה כולל תב"רים והשוטף זה רק התכלת. בין השנים לפעמים

יש קפיצות בנושא של התב"רים, יהיה בסוף שקף שיראה לכם את המצטבר,

17

10835 ד.נ/1.12.2015

כי תב"רים לפעמים יש delay בין השנים. תב"ר אתה יכול להתחיל אותו

בשנה מסוימת אבל בעצם לסיים אותו רק בשנה אחרת ולפעמים זה יוצר

קפיצות בין השנים. אבל כמו שאפשר לראות המגמה ברורה. מגמה של עלייה

ולמעשה אנחנו מדברים על 16 אלף ₪ לתלמיד בלי תב"רים היום בהרצליה,

יש 16,253 ₪. זה ההתפתחות של הסבסוד. זאת אומרת הפער של בין כמה

שאנחנו משקיעים לכמה שאנחנו מקבלים ממקורות חיצוניים.

יעקובוביץ' יונתן יוסף: כשאתה אומר מתב"רים, זה בעצם אומר שזה עלויות התפעול?

רו"ח זריהן גולן: בלי השקעות בתשתיות.

יעקובוביץ' יונתן יוסף: או קיי.

רו"ח זריהן גולן: האדום זה עם ההשקעות בתשתיות. הכחול זה בלי השקעות בתשתיות.

כמו שאתם רואים גם פה המגמה היא ברורה ומתמשכת. תיכף יהיה לנו שקף

לגבי התשתיות בלבד באופן מצטבר, שם הדברים יותר ברורים. מבחינת

הרווחה, כמו שאמרנו, יש גידול מאוד גדול בשנים האחרונות בהוצאות ה..,

נושא שצריך להאיר את עינינו ושאנחנו נהייה ערים לו.

יעקובוביץ' יונתן יוסף: זה גם צפוי לגדול כל שנה וכל שנה יותר כי שכבת הגיל העליון עולה

ומן הסתם,

רו"ח זריהן גולן: לא בהכרח.

יעקובוביץ' יונתן יוסף: לא?

רו"ח זריהן גולן: לא בהכרח. קודם כל אם העיר מזדקנת, אז אולי, אבל זה תלוי איזה סוג,

איזה סוג קשישים יש בעיר. מדובר פה על קשישים שהעירייה צריכה להיות

מעורבת בטיפול בהם זה בדרך כלל כאלה שהם גם בבעיה כלכלית וגם בבעיה

בריאותית, ואם שני הדברים האלה לא קורים, אז לא יהיה לנו שנופל נטל.

זה לא משהו שהעירייה צריכה להשתתף בו, צריך להיזהר. בכל מקרה תשימו

לב לגידול, אני כרגע בעיקר בעניין המספרים, מ-78 מיליון ₪ לפני שנתיים ל-

95 מיליון ₪ בעוד שנה. זה גידול משמעותי שצריך לתת עליו את הדעת. זהו

אני חושב, אין הרבה מה להוסיף בעניין הזה.

ירון עולמי: צריך לדעת גם בתקנים שיש כאן במחלקת הרווחה. צריך תקנים כדי לספוג

18

10835 ד.נ/1.12.2015

את הפעילות הנוספת שיש שם.

רו"ח זריהן גולן: רוב הגידול פה כמו שאמרתי הוא בהפניה של מטופלים למסגרות, לא

בטיפולים בתוך הרווחה. יש גם בתוך הרווחה,

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: חוץ מזה שיש גם הגדלה של כוח אדם ברווחה ב-2016 ביחד ל-.2015

טובה רפאל: יפה. יפה הוספת.

רו"ח זריהן גולן: זה לא אני מוסיף. בואו נעשה ..

טובה רפאל: יפה מה שאמרת בדבריך.

רו"ח זריהן גולן: תודה. התפתחות העודף השוטף, כמו שאפשר לראות פה 2015 עשויה

להסתיים ב-25.150 מיליון ₪ עודף ש-25 מיליון ₪ ממנו הולך לחזור לתוך

התב"רים. כשנדבר על התב"רים נדבר גם על זה.

צבי וייס: הכי גרוע מאי פעם.

רו"ח זריהן גולן: לא, זה לא הכי גרוע מאי פעם, כי בכל המקומות האחרים זה אחרי

ההעברה, זאת אומרת אם הייתי עושה את ההשוואה האמיתית היו לי

פתאום 150 אלף.

יהודה בן עזרא: מה איכפת לך, אם הציבור מבין שזה יותר גבוה מאי פעם תגיד כן.

רו"ח זריהן גולן: לא, לא, אני רוצה שהציבור יבין את מה שנכון.

יהודה בן עזרא: יש מנכ"ל חדש שמנע הוצאות ויש הגדלה בהכנסות.

רו"ח זריהן גולן: טוב, בכל מקרה,

דובר: יש קיטון בהוצאות.

יהודה בן עזרא: יש קיטון בהוצאות.

רו"ח זריהן גולן: עוד נתון מאוד חשוב שאנחנו מסתכלים עליו, בפעילות השוטפת

העירונית, צריך לקחת בחשבון גם את הפעילות של התאגידים העירוניים, אז

מבחינת העירייה כרגע היא יש לה 13 תאגידים עירוניים, שני מכוח חוק וכל

השאר תאגידים-תאגידים. אגב, יש כרגע שני תאגידים שהם בתהליך

הסדרה, אנחנו כבר קיבלנו את אישור משרד הפנים, מאיישים משרות,

מקבלים אישורים וכו'. הפעילות שלהם ב-,2014 יש לנו דו"חות מבוקרים

19

10835 ד.נ/1.12.2015

לתאגידים האלה רק ל-14 היא עוד 339 מיליון ₪, כ-100 מיליון ₪ מזה

תאגיד המים, עוד כ-89 מיליון ₪ זה כספים שהעירייה מעבירה, ככה שזה

כאילו, צריך גם לקזז את זה כאילו כפל פעילות ואז נשאר שבערך עוד -100

140 מיליון ₪ זה תוספת פעילות שהתאגידים האלה מוסיפים כשירות

לתושב. עד כאן תקציב שוטף. אני מבקש גם בהזדמנות זאת להציג את

תקציב המבקר וכמובן אם המבקר רוצה לומר כמה מילים על העניין הזה אז

הוא מוזמן. התקציב של המבקר מופיע בעמוד .59

משה פדלון: בואו נשמע את הנושא של השוטף ולאחר מכן. גם לזה צריך הצבעה.

רו"ח זריהן גולן: לא צריך על המבקר בנפרד.

משה פדלון: אז בואו נתחיל עם השוטף.

רו"ח זריהן גולן: איך שאתם רוצים.

משה פדלון: כן, בבקשה חברי המועצה. שאלות? בבקשה יוסי.

יוסף לונדון: לפני שאני מדבר על התקציב, על התקציב הרגיל 2016 אני מבקש רשות לומר

שני משפטים שלא קשורים לתקציב. לאחרונה התבשרתי שוב כי לראש

העירייה הוצמד מאבטח בגלל מידע מודיעיני על כוונה לפגוע בו. אני בטוח

שראש העיר לא ישנה את מדיניות האכיפה בגלל האיומים האלו. אני

משוכנע שכל חברי המועצה מגנים באופן נחרץ איומים על ראש העיר. לגבי

התקציב. אני מבקש להתייחס לשתי נקודות מתוך התקציב הרגיל לשנת

.2016 הנושא הראשון זה התקציב של "בני הרצליה". הדירקטוריון של "בני

הרצליה" מינה אותי לעמוד בראש ועדה שתפקידה לבחון את תנאי ההעסקה

של עובדים בעמותה. בדו"ח יש סקירה של המצב הקיים והשוואה עם גופים

דומים. המסקנה של הדו"ח הייתה שיש לשפר את תנאי ההעסקה של

העובדים. ראוי שחברי המועצה ידעו שיש מדריכים שמקבלים במי הרצליה

80 שקל ואילו ברעננה מציעים להם 150 שקל וכן תנאים נלווים.

יהודה בן עזרא: למה? לשעה? לשנה?

יוסף לונדון: לשעה. יש קושי רב למצוא מדריכים בענפי הטניס, השחייה והמחול, כיוון

שברעננה וברמת השרון משלמים להם פי שניים. עובדים רבים ו"בני

20

10835 ד.נ/1.12.2015

הרצליה" מועסקים 10 חודשים בשנה. עובדים שלא מועסקים במסגרת

הקייטנות בקיץ נאלצים לפנות אל לשכת העבודה כדי לקבל דמי אבטלה

עבור החודשיים בהם אין הם מקבלים שכר. למאמנים אין אופק מקצועי

ואופק כלכלי, בעיקר לאותם מאמנים שהמערכת מעוניינת להעסיק אותם

לטווח ארוך. "בני הרצליה" הינו מפעל מופת המעניק חינוך ספורטיבי

חינוכיים וערכים ל-6 אלפים נערות ונערים בהרצליה, מכל רחבי הארץ באים

ללמוד את הפעילות של העמותה. בשנה שעברה בוצע קיצוץ חריף כדי להימנע

מגירעון תקציבי. הקיצוץ הזה פוגע ביכולת של העמותה למלא את תפקידה.

בשנת 2014 תקציב העמותה עמד על 5.700 מיליון ₪, אני מעגל. ב-2015 ירד

ל-5.479 מיליון ₪ ובניגוד לציפיות גם ב-2016 יש קיצוץ והתקציב המוצע הוא

5.440 מיליון ₪. בנוסף בשנה שעברה העבירו את מתחם הספורט החדש

באפולוניה ל"בני הרצליה", כאשר הנחת עבודה ראשונית הייתה שהעירייה

תפעיל את המתקן הזה, הוקצה לתפעול השוטף 1.900 מיליון ₪. כאשר

החליטו להעביר את התפעול ל"בני הרצליה", התקציב ירד מ-1.900 מיליון ₪

ל-1.100 מיליון ₪. תקציב של ,2016 התקציב המוצע לאפולוניה הוא 600

אלף שקל. כדי למנוע את התמוטטות העמותה אני ממליץ להעביר את ניהול

המתקן לגורם חיצוני, לשחרר את העמותה מהתפקיד הבלתי אפשרי להפעיל

את המתקן אפולוניה בתקציב בלתי ראוי בעליל. אם העירייה מעוניינת

ש"בני הרצליה" יפעילו את מתקן אפולוניה, יש להחזיר את התקציב לגודלו

המקורי, דהיינו לפחות 1.100 מיליון ₪ ומכיוון שמדובר בפרויקט חדש, יש

להקצות גם רשת ביטחון במידה ו-1.100 מיליון ₪ לא יספיקו. כדי להיות

הגון אני אוסיף ואני אומר שבמידה וההכנסות תהייה מעבר לזה, ההכנסות

צריכות לחזור לקופת העירייה. ידוע לי על הכוונה להגדיל את הבנייה

והפעילות במתחם והצפי לגידול בהכנסות, אולם עד שהתוכנית ירקמו עור

וגידים, יש לתקצב את התפעול של המתקן באופן ראוי. ראש העיר הכריז

כגוף שנותן תקופה ומקבל רוח גבית. אין צל של ספק ש"בני הרצליה" נותנת

תפוקות ברמה הגבוהה ביותר. העמותה מאפשרת גם למיעוטי יכולת ליהנות

21

10835 ד.נ/1.12.2015

מפעילות ספורטיבית וחינוכית משמעותית ומהווה חלק מהשגרה של מערכת

החינוך בהרצליה. טוענים כי החוגים של "בני הרצליה" יקרים. אני לא

ערכתי השוואה אולם אני מבקש לדעת איזה עוד גוף מעניק 600 אלף ₪

הנחות בשנה כדי לאפשר למיעוטי יכולת להשתתף בפעילות ספורטיבית

וחינוכית. אני מבקש לציין שבוועדת הכספים הצבעתי נגד התקציב של "בני

הרצליה", כדי שהמפעל המפואר של "בני הרצליה" לא יקרוס. אני פונה

בבקשה להגדיל בחצי מיליון ₪ את התקציב לפעילויות השוטפות של "בני

הרצליה". עד כאן לגבי "בני הרצליה".

משה פדלון: ברשותך אני רוצה להתייחס. לגבי כוח אדם, תנאי שכר אתה צודק. אנחנו

הקמנו ועדה, קיימתי אצלי ישיבה, מה שנקרא מגמות ויעדי "בני הרצליה"

לשנת .2016 התחלתי להקים ועדת צוות היגוי המורכב מחברי מועצה, נציגי

ציבור, מנהלי אגפים בעירייה ונקבל את ההמלצות שלהם. אני בעד לתת שכר

הוגן חוקי, בוא נמתין להמלצות ואנחנו נביא אותם למועצה. זה לגבי תנאי

השכר. צריך לתת למדריכים ולעובדים מסורים שכר נאות. שום פעילות של

"בני הרצליה" לא תצומצם. הכול יתבצע במלואו. אנחנו רואים ב"בני

הרצליה" נכס חשוב. כשדיברת על מרכז אפולוניה, אני רוצה שהוא יהיה גם

נכס מניב. נכס מניב. אתה אמרת על 600 אלף ₪ תקציב, אבל יש עוד 500

אלף ₪ צבוע אצלנו במטרה לדרבן את המנהלים שהוא יהיה נכס מניב,

וכשנתתי הנחיה להביא לבריכה הזאת מינויים, כיוון שיש מים, יש מציל, יש

הוצאות קבועות, 620 מינויים הכניסו לנו למעלה ממיליון ₪ ובעוד חודשיים

הם מקבלים לידם את בריכת השחייה הלימודית, שזה תרנגולת שמטילה

ביצי זהב. יוסי, אני בא ואומר בפברואר ואמרתי את זה גם בוועדת הכספים.

נבצע בדיקה הכנסות / הוצאות. יש פערים, אנחנו משלימים. אנחנו ... של

העמותה הזאת, אבל שום פעילות לא תיפגע. ההפך. המטרה היא לדרבן את

האנשים למקסם את ההכנסות וזה מה שאנחנו עושים. אני מודיע לך

שאפולוניה ב-1.1.2017 עוד יעביר לנו כסף כיוון שאני בונה לו מכון כושר

ובונה לו חדרי חוגים וחדרים לריקודי עם ולהרצאות, הוא יהיה נכס מניב.

22

10835 ד.נ/1.12.2015

ההכנסות יעלו על ההוצאות. אני חוזר, עמותת "בני הרצליה" זה תאגיד

שלנו, עמותה שלנו, ואנחנו ניתן להם את הרוח הגבית. דרך אגב, אני אביא

למועצה אישור לתוספת תקציב בשוטף לשדרג את מתקני השייט. הגירעון

של "בני הרצליה" הוא בשייט. איפה ההוצאה הגדולה? ברכישת מנועים

וספינות וסירות. אנחנו נתקצב לזה כסף ייעודי לשדרוג המתקנים האלה. זה

לא, זה לא לתחומים השוטפים של "בני הרצליה". זה בא אך ורק לענף

השייט. תקציב ייעודי לדבר הזה. אני חוזר ומסכם, אנחנו נמשיך למנף את

"בני הרצליה", ניתן לה רוח גבית ונעקוב אחרי כל הפעילות שלה. אנחנו

אחראים על העמותה הזאת והיא תמשיך את כל הפעילות,

תום סטרוגו: זה תאגיד עירוני.

משה פדלון: לתוכנית שנקבע ושם ילד לא ייפגע. והנחות יינתנו, יינתנו, כל ילד שחולם

להגיע לחוג יגיע, שידו אינה משגת. זאת ההצהרה שלי. יש 300 שקלים, אין

250 שקל הוא ייכנס ויושבת כאן אורנה שהיא יושבת ראש, היא יושבת ראש

ועדת ההנחות, היא עושה עבודה מצוינת, ואנחנו עוקבים אחרי ילדים שיד

ההורים אינה משגת ונותנים הנחות. כל ילד שרוצה להגיע לחוגים, לא רק

מבני הרצליה, גם מהמתנ"סים וזאת ההנחיה שלי לבתי הספר, למנהלי

מתנ"סים, לוועדי השכונות, מאתרים ילדים שאין להם את היכולות, תודיעו

לנו, אנחנו נדאג שהם יהיו בפנים במחיר סמלי. מה שאני קורא דמי רצינות.

זה מפעל שעובד יפה כבר שנה שנייה ואנחנו עוקבים אחרי זה.

יוסף לונדון: ברשותך אדוני,

משה פדלון: בבקשה,

יוסף לונדון: אני מבקש להתייחס לעוד סעיף אחד בתקציב.

משה פדלון: כן.

יוסף לונדון: אני מבקש להתייחס לסעיף העוסק באתר האינטרנט העירוני, סעיף 5.7.1

לפרק 6.1.4.0.0.0 המתוקצב ב-150 אלף ₪ ב-.2016

ירון עולמי: איזה עמוד?

יוסף לונדון: 60 כמדומני. לעומת 200 אלף שקל בשנת .2014 .. של עמותת שביל הבוחנת

23

10835 ד.נ/1.12.2015

את מידת השקיפות בארגונים ציבוריים, הרצליה דורגה במקום ה-16 מבין

48 רשויות מקומיות שנבדקו. שקיפות ונגישות למידע של פעולות העירייה

מסייעים להגברת האמון של התושבים, מאפשרים תקשורת ... בין התושב

לרשות. אני מאמין שיש לתת לכל תושב את מלוא המידע על פעולות

העירייה. העיר הרצליה נמצאת בתנופה של פיתוח בכל תחומי החיים, חינוך,

בינוי, פיתוח תשתיות, רווחה ותרבות. ראוי שכל תושב יקבל את מלוא

המידע על המתרחש בעיר בזמן אמת. כל הפעולות המבוצעות על ידי העירייה

מיועדות לשרת את התושבים ואני משוכנע שזכותו של התושב לקבל מידע

מהימן לנעשה בעיר. האינטרנט הוא כלי מרכזי לקידום השקיפות. אני פונה

לשדרג לאלתר את אתר האינטרנט העירוני, לפרסם באתר את כל

הפרוטוקולים של ועדות העירייה ושל התאגידים העירוניים. האתר הנוכחי

אינו ידידותי למשתמש. בנוסף להגברת השקיפות, יש לשדרג את האתר

ולהפכו לידידותי למשתמש. אני ממליץ לתת סכום ראשוני לשדרוג האתר

כבר בתקציב הנוכחי ולסיים את השדרוג בשנת התקציב .2017 עד כאן,

תודה.

משה פדלון: תודה על ההערה. אחת המטרות שלי בשנת 2016 לשדרג את האתר, את

הפייסבוק ואת האפליקציה ואני מזמין אותך יוסי להיות חבר בוועדה

שתסייע לנו,

יוסף לונדון: אשמח לעשות.

משה פדלון: בכל מה שקשור לשקיפות. הכול אצלנו בשקיפות מלאה, אין לנו שום סודות.

אני אשמח שתהייה בצוות סיעור המוחות. בבקשה. כל מה שצריך להיכנס

לאתר על פי דין ועל פי חוק, ייכנס פנימה.

יוסף לונדון: אדוני תודה רבה.

משה פדלון: תודה לך. בבקשה ירון.

ירון עולמי: אני רציתי לשאול בעמוד ,63 בשירות המשפטי. קודם כל אני רוצה לציין

לטובה שהנושא של הכסף שהולך לייעוץ משפטי חיצוני באמת הולך ויורד

וטוב שכך.

24

10835 ד.נ/1.12.2015

משה פדלון: אנחנו,

ירון עולמי: וזה סימן טוב.

משה פדלון: אנחנו מורידים את התיקים.

ירון עולמי: דיברתי עליו כבר הרבה שנים. רציתי לשאול למה שכר הדירה עלה כל כך

הרבה, כמעט ביותר מפי שתיים וחצי?

דובר: המחיר עלה.

ירון עולמי: המחיר,

עו"ד לאה סדובניק: אתה מוזמן לבוא לבקר אותנו,

משה פדלון: בעוד שנה זה כבר לא יהיה בתקציב. הם יהיו בבניין החדש.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: מ-120 ל-250? זה יותר מפי שתיים?

עו"ד לאה סדובניק: רכש את המקום מספר משרדים, רכש בעלים חדש אז הוא מבחינתו או

שתשלמו או שתצאו.

יעקובוביץ' יונתן יוסף: it leave or it .take

עו"ד לאה סדובניק: it leave of it .take

משה פדלון: עוד שנה.

רו"ח זריהן גולן: מכיוון שנשארה לנו עוד שנה, רק להעתיק את כל העסק הזה עולה, אז

אנחנו משלמים בתקווה שבשנה הבאה כבר לא יהיה.

משה פדלון: כן.

(מדברים יחד)

משה פדלון: בבקשה, ירון, עוד?

ירון עולמי: לא, לא.

משה פדלון: אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור התקציב?

דידי מור: פה אחד.

משה פדלון: פה אחד.

(מדברים יחד)

25

10835 ד.נ/1.12.2015

תקציב המבקר

משה פדלון: אנחנו עוברים מכאן לתקציב המבקר. בבקשה המבקר, אם יש לך הערות על

התקציב.

רו"ח ירון הררי: אין לי הערות. התקציב נעשה על דעתי ...

משה פדלון: התקציב נעשה על דעת המבקר. מי בעד אישור תקציב המבקר? פה אחד.

תודה רבה.

תקציב בלתי רגיל

משה פדלון: מכאן אנחנו עוברים לתקציב הבלתי רגיל.

רו"ח זריהן גולן: קודם כל באמת תודה על האישור ואני מקווה באמת שנופתע לטובה

ושהתוצאות יהיו אפילו יותר טובות מהתקציב. הפרק הבא שאנחנו נדבר

עליו זה התקציב הבלתי רגיל.

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: נעשה את זה זריז לבקשת ראש העיר. מה אתם נדרשים למעשה?

משה פדלון: יש לנו עוד הרבה ...,

(מדברים יחד)

משה פדלון: בסדר, צוחקים.

רו"ח זריהן גולן: התקציב הבלתי רגיל, למעשה אתם מתבקשים לאשר שלושה דברים

שקשורים. אחד זה תקציב בלתי רגיל לשנת 2016 בהשקעה של 391.178

מיליון ₪ לביצוע פרויקטים בשנת .2016 הסכום של 396.754 מיליון ₪, תיכף

נסביר גם למה יש פער, פיתוח אומדן כולל של פרויקטים בסכום של

3.119.690 מיליארד ₪. זה אחד. תיכף ניתן פירוט של כל המספרים האלה

ואיך הדברים משתלבים. אתם גם מתבקשים לאשר סגירת 50 פרויקטים

שהסתיימו או לא נוצלו בגלל 2015 וכמובן החזרת העודפים לקרנות הרשות,

זה פשוט חוזר לתוך מעגל הכספים של הפרויקטים. הבקשה השלישית היא

לאשר פרויקטים שהיקפם עולה על 14 מיליון ₪ בביצוע החברה לפיתוח

הרצליה. זה לא משהו סטטוטורי. זה משהו שהמושג הזה מועצת העיר קבעה

26

10835 ד.נ/1.12.2015

שהוא רוצה לאשר התקשרויות מעל 14 מיליון ₪ מכיוון שיש גם כאלה ואתם

גם את זה מתבקשים לאשר. יש את זה בתוך החוברת בסוף רשימה של

הפרויקטים הרלוונטיים. מי שזה מאוד מעניין אותו, יכול ללכת ולראות.

צבי וייס: התב"רים שנאשר בישיבה הרגילה, זה מעבר לזה?

רו"ח זריהן גולן: כן. כן. ככל שנאשר תב"רים, אתה פשוט גונב לי את המילים שרציתי

לומר. הנה השקף שמציג את מה שהיה ב-.2015

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: כאן למעשה אנחנו רואים מה קרה עם התקציב שאישרנו בשנה קודמת.

התקציב הזה מפולח, העמודות למעשה מקורות התקציב והשורות זה מה

בוצע אל מול התוכנית. השורה הראשונה זה בעצם התוכנית שאושרה. אז סך

הכול 328.296 מיליון ₪. מתוך זה בוצע, מתוך התוכנית בוצעו 174.621

מיליון ₪, זאת אומרת חצי מהתוכנית, 53 אחוז, אבל לשאלתך מר וייס,

מעבר לתקציב אישרנו פרויקטים לאור העובדה שידענו שיש פרויקטים

שמתעכבים, הרשינו לעצמנו להכניס פרויקטים אחרים בעוד 103 מיליון ₪

ובסך הכול ביצענו 278 מיליון ₪ שהם כמעט 85 אחוז ממה שתכננו. בסדר?

אז ככה זה עובד. זו המתודולוגיה בדרך כלל. בין הפרויקטים הבולטים אתם

רואים עוד סכום פתוח, מתחם גליל ים, כרגע א', ובעזרת השם אם נצליח

לקדם את הסכם הגג, כי זה לא תלוי רק בנו, יש לנו משא ומתן לא פשוט עם

מינהל מקרקעי ישראל, עם מדינת ישראל, אז כל מתחם גליל ים ייכנס

לפיתוח ב-,2016 פיתוח ז'בוטינסקי, אלתרמן, הבריגדה, מתחם מרינה,

מתחם ,1903 השקעות בבנייה חדשה, הרחבת מוסדות חינוך, השלמת מבנה

עירייה חדש, הקמת מבנה תרבות, מתנ"סים וכו', כל זה מופיע בפירוט בתוך

תוכנית התב"רים. מבחינת מקורות הכסף, לא צריך להיכנס לפירוט כי אנחנו

נעשה את זה מהר. יש לנו מהקרן לעבודות פיתוח 241.972 מיליון ₪, מקרן

עודפי תקציב רגיל 30.300 מיליון ₪, שם נמצאים ה-25 מיליון ₪ שיבואו בין

היתר מהעודף של .2015 קרן למכירת רכוש כ-3 מיליון ₪, 2.900 מיליון ₪,

אם רוצים לדייק. משרדי ממשלה ואחרים עוד 116 מיליון ₪. הרבה מזה זה

27

10835 ד.נ/1.12.2015

כספים שמגיעים מחינוך, ממינהל מקרקעי ישראל וכל מיני גופים

ממשלתיים. פיס וכאלה. סך הכול תקציב של 391.178 מיליון ₪. מבחינת

המקורות, מקרן לעבודות פיתוח ועודפי תקציב רגיל, סליחה, עודפי תקציב

רגיל ומשרדי ממשלה, אחרי זה קרן תקציב רגיל ומכירת רכוש. מבחינת איך

הדבר הזה מתבצע, טבלת הציר הזאת מנסה לעשות סדר ... 391 מיליון ₪

הולכים לצאת ב-.2016 הרשימה מימין רשימת הגופים העירוניים שאחראים

על ביצוע התקציב. החלק הימני מסביר את מרכיבי עלות התקציב והחלק

השמאלי מסביר את מקורות המימון של התקציב ובגדול אני רק אומר לכם

שהאומדן הכולל של הפרויקטים הוא 3 מיליארד ₪ אבל הנתח שמתוכנן ל-

2016 הוא 396 מיליון ₪ והוא מורכב מיתרת תקציב פנויה של 5.500 מיליון

₪ ועוד 391 מיליון ₪ שמורכב מקרן לעבודות פיתוח, קרן לתקציב רגיל

ואחרים, אותם מקורות שלפני רגע הראיתי לכם. זהו. בואו נתקדם. מבחינת

פילוח השימושים לפי אגפים. זאת אומרת חלוקת העבודה של האגפים היא

כזאת ש-49 אחוז מעבודות הפיתוח אגף הנדסה, 24 אחוז החברה לפיתוח, 12

אחוז תבל, וכל השאר מתחלק אצל השאר. זה השקף שהבטחתי לכם

מהתקציב הרגיל שתראו את ההשקעה המצטברת במוסדות החינוך שלנו,

ופה אתם רואים שלא, אנחנו מנקים את ה-delay הזה של בין השנים כי זה

השפעה מצטברת, ואז רואים שכל שנה נוסף נתח ונוסף נתח ואנחנו כבר

מגיעים להשקעה של כחצי מיליון ₪ רק בתשתיות של החינוך בעיר. חלק

מהכסף, חלק קטן מהכסף ממשרד החינוך, רוב הכסף קרן לעבודות פיתוח

ועוד כסף גדול מקרן עודפי תקציב רגיל.

צבי וייס: כל התב"רים זה שלוש מיליארד ₪.

רו"ח זריהן גולן: שלושה מיליארד.

צבי וייס: שלושה מיליארד. הביצוע השנתי הוא בערך 300 ומשהו. זאת אומרת 10

אחוז, זאת אומרת,

רו"ח זריהן גולן: יותר, .15

צבי וייס: 15 אחוז. אז זאת אומרת שהעבודה, אם זה היה מתממש בדיוק לפי

28

10835 ד.נ/1.12.2015

הרישום, זה עבודה של תשע עשר שנים?

רו"ח זריהן גולן: אם מסתכלים על זה באופן של ממוצע, אז זה לא, כיוון שחלק גדול מאוד

מהתב"רים האלה הם תב"רים שאנחנו מאשרים ובשלב ראשון נותנים את

הנתח של ההתחלה ואחר כך, זאת אומרת הנתח של ההתחלה הוא לפעמים

קטן כי הוא סטרטר לסכומים הרבה יותר גדולים בעתיד, אבל ברגע שנכנסים

לפרויקט, אז עושים אותו מהר. לא מחכים עשר שנים.

ירון עולמי: יכול להיות שמה שיהיה תכנון של כאלה,

רו"ח זריהן גולן: בדיוק.

ירון עולמי: אחר כך ... 100 מיליון ₪ וה-100 מיליון ₪ יהיה בתוך שנה אחת שנה אחר

כך.

רו"ח זריהן גולן: ברגע שיחליטו שהוא ...,

(מדברים יחד)

רו"ח זריהן גולן: אני אסיים גם את ההצגה של ההתפתחות הכספית שסוגרת את המעגל

ואז נאשר את התקציב. מבחינת ההתפתחות הכספית של הקרנות

והתב"רים, אפשר לראות שאנחנו שומרים על יתרות פחות או יותר קבועות.

יש דווקא גידול גדול ב-2014 בקרנות בגלל לא מעט היטלי השבחה והיטלי

פיתוח שהכנסנו. עומס המלוות, כמו שאתם רואים, הולך וקטן, מה שמאפשר

לנו התרחבות בשוטף גם בהיבט של עוד עומס בתקציב וגם מההיבט של

מינוף. אפשר לעבור. זאת תחזית לשנים הבאות, את מי שזה מעניין, לא נראה

לי שהרבה וזהו. תודה רבה לכם. שנת תקציב מוצלחת.

משה פדלון: הערות לתב"ר? בבקשה.

ירון עולמי: תגיד לי משהו גולן,

רו"ח זריהן גולן: כן.

ירון עולמי: בעמוד האחרון 75 פרויקטים, קודם כל אני מבין שאתה הפרדת אותם כי הרי

צריך לאשר פרויקטים מעל 14 מיליון ₪ של החברה לפיתוח?

רו"ח זריהן גולן: כן.

דוברת: .12

29

10835 ד.נ/1.12.2015

רו"ח זריהן גולן: לא, לא, 12 זה היה ..

ירון עולמי: זה מה שהתווכחנו כאן בישיבות מועצה. בסדר. שאלה לי אליך, אגב עוד

ויכוח שהיה לנו כאן המון המון שנים. השלמת מבנה העירייה החדש, 109

מיליון ₪?

רו"ח זריהן גולן: העלות הכוללת, כן.

ירון עולמי: מה זה העלות הכוללת?

רו"ח זריהן גולן: מה שבוצע ומה שעוד יבוצע.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: אני בסוף אקבל את ה, אתה יודע, חדרון, אבל אני רציני.

משה פדלון: אין בעיה.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: אנחנו דיברנו על ,40

משה פדלון: ירון, עם ב-98 היו לוקחים את הבניין הזה, מעבירים אותו ל-,BOT מי שהיה

מקבל אותו, משלים אותו, משכירים את זה ל-20 שנה ומחזיר את זה ב-

,2018 היית חוסך 80 מיליון ₪, מקבל 80 מיליון ₪.

ירון עולמי: זה אני יודע.

משה פדלון: זה ירד לטמיון.

ירון עולמי: ה-45 מיליון ₪ של בית העלמין החדש, זה מה שעוד צריך להשקיע או שזה

מה שיושקע ב-2016?

רו"ח זריהן גולן: 40 מיליון ₪ זה כולל.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: בסדר.

משה פדלון: אין הערות לתב"ר. מי בעד אישור התב"ר? מי בעד אישור התב"ר? פה

אחד.

דידי מור: כן.

רו"ח זריהן גולן: תודה רבה כמובן.

ירון עולמי: תקציב בלתי רגיל זה ישיבה חגיגית.

30

10835 ד.נ/1.12.2015

משה פדלון: טוב, להכנת התקציב עבדו הרבה מאוד מנהלים ועובדים, ברשותכם אני

רוצה להודות ראשית לסגנים שלי שסייעו ונתנו רוח גבית בבניית התקציב,

למנכ"ל העירייה יהודה בן עזרא, לסמנכ"ל, לחברי ועדת הכספים שאישרו

את זה לפני שזה הגיע למועצה, לגזבר העירייה ולצוות הנהדר שלו, באמת

צוות מוביל, יונה טאוב שיושב בשקט, לאורנה, אני קורא לה אורנה תב"ר,

לרוני חדד, לשלומי אסולין מנהל הכנסות העירייה שגם עובד מאוד קשה,

להילה מנהלת מחלקת התאגידים והחברות, לאיילת גרמה, לאיבון העוזרת

של יונה, מזל טוב היא ילדה לפני כשבוע.

(מחיאות כפיים ברקע)

משה פדלון: וכמובן למנהלי האגפים, מנהלי היחידות, החשבות באגפי העירייה שעושות

באמת עבודה מקצועית נהדרת, לחשבים בתאגידים ובכל העוסקים במלאכה

יישר כוח. אנחנו יוצאים לדרך. תודה רבה לכולם.

** סיום הישיבה **