פרוטוקול ועדת מליאה מס' 3

12645 1 ד.נ.

עיריית הרצליה

ישיבה מועצה שלא מן המניין ב-23.12.2018

שנערכה ביום א', טו' בטבת, תשע"ט. 23.12.2018

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

איה פרישקולניק ס' ראש העיר

עופרה בל ס' ראש העיר

עופר לוי ס' ראש העיר

דניאל אייזנברג משה ועקנין צבי וייס

אברהם גוזלן גרי צדיקוב אלעד אורן אוריאלי

יעקובוביץ יונתן כץ מאיה ירון עולמי

יהונתן יסעור יריב פישר רונן וסרמן

תמר לרמן אייל פביאן דנה אורן-ינאי

איתי צור

מוזמנים:

יהודה בן עזרא מנכ"ל העירייה

רו"ח רוני חדד גזבר העירייה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 2 ד.נ.

רינה זאבי מזכירות העיר

עו"ד ענת קרן בהרב יועמ"ש

יוסף (ג'ו) ניסימוב סמנכ"ל בכיר

שלמה אסולין מנהל ארנונה ומנהל הכנסות העירייה

רו"ח יעל טבצ'ניק חשבת העירייה

רו"ח הילה רוזן סגנית גזבר העירייה ומנהלת מח' תקצוב וכלכלה

רו"ח אורנה גולדפריינד מנהלת מחלקת חוזים ותב"רים

סדר היום:

צו הארנונה לשנת 2019

פרוטוקול

צו הארנונה לשנת 2019

משה פדלון: אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין ואנחנו נתחיל בצו

הארנונה לשנת .2019 בבקשה הגזבר העירייה.

רו"ח רוני חדד: תודה. טוב,

יוסף (ג'ו) ניסימוב: רוני אתה מוכן?

רו"ח רוני חדד: כן.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: בבקשה.

משה פדלון: בבקשה רוני.

רו"ח רוני חדד: טוב. ערב טוב. מונח בפניכם פה מכתב הסבר לצו הארנונה לשנת 2019 וגם

הצו לשנת .2019 אני אפתח ואומר שאני רוצה להגיד תודה לכל מי שעסק

במלאכה בהכנה של כל צו הארנונה. ערכנו מספר דיונים במינהל הכספי.

צריך להודות בראש ובראשונה לשלומי מנהל האגף, אני רוצה להודות לצוות

שלו, לנועה, שגית, רועי ושירלי. אני רוצה להודות למחלקה המשפטית לענת

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 3 ד.נ.

היועצת המשפטית לעירייה ולשלומית, ולמשרד טוייסר שנתנו סיוע גם

כמשרד חיצוני. המכתב שלפניכם מפרט בעצם את השינויים שבין צו

הארנונה 2018 לבין צו הארנונה לשנת 2019 ואני אעבור בקצרה על הסעיפים,

אחר כך אם תהיינה שאלות כמובן, בשמחה נענה על כולן. ראשית, שיעור

העדכון האוטומטי – העדכון האוטומטי של תעריפי הארנונה הוא עדכון

שמתקבל כהנחיה ממשרד הפנים והוא מורכב משני, חיבור של שני גידולים,

גידול בשני מדדים. 50 אחוז גידול במדד המחירים לצרכן ו-50 אחוז עדכון

במדד השכר הציבורי. כפי שאתם רואים פה, סך הכול העדכון לשנת 2019

הוא 0.32 אחוז וזה בעצם העדכון שאנחנו מקדמים בכל התעריפים לשנה

הבאה. בנוסף שינוי נוסף שאנחנו משנים השנה בצו הארנונה, זה שינוי הערה

בסעיף 2.2 לצו, זה עמוד 6 בצו, הנוסח המבוקש שאנחנו מבקשים זה הטלת

ארנונה לראשונה על כל המבנים שייבנו בגוש 6424 ויש פה פירוט של חלקות

שהן בעצם מרכיבות את שכונת גליל ים בעבר הרחוק כאשר השטח סופח

הוא שויך לגוש של נווה ישראל, מכיוון שמדובר בשכונה חדשה, השנה אנחנו

את המגורים רושמים אותם כהטלת ארנונה לראשונה. רק להזכיר או למי

שלא ידע או לא מכיר, בשנה שעברה בצו הקודם משרד האוצר והפנים אישרו

לנו את השינויים האלה בשטחים המסחריים ועכשיו אנחנו מבקשים בצורה

של הטלת ארנונה לראשונה שזה בסמכות המועצה, לבצע גם את ההתאמות

למגורים בתעריפים. שינוי נוסף בפרק ההנחות. כמה שינויים. ראשית הנחה

לחייל מילואים כפי שמוגדר במשרד הביטחון, בשיעור של 5 אחוז ללא

הגבלת שטח. ההנחה הזאת, ההנחה הזאת כבר אישרנו אותה במועצת העיר

באפריל 2018 בעת שיצאה, אז היא אושרה בישיבה. היום אנחנו מכניסים

את זה כמובן כחלק מהנחות בתוך צו הארנונה.

ירון עולמי: יש לנו רשימה מעודכנת?

רו"ח רוני חדד: א' זה מגיע ממשרד, כל מי שבא לדרוש את ההנחה, מגיע עם תעודת

מילואים פעיל שזה תעודה שעל פי החלטת הממשלה, עשה לפחות אם אני

זוכר 20 ימי מילואים בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 4 ד.נ.

ירון עולמי: כן, אני מכיר את זה.

דובר: הוא צריך להיות אקטיבי?

רו"ח רוני חדד: בוודאי.

(מדברים יחד)

יוסף (ג'ו) ניסימוב: צריך לגשת.

רו"ח רוני חדד: כן, צריך לגשת ואת האישור שהוא חייל מילואים פעיל או לא פעיל, זה לא

בסמכות,

ירון עולמי: לא, השאלה לגבי הבקשה. מאיה,

דנה אורן-ינאי: לפי הבקשה אם זה אוטומטי או שהוא ...

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: אני לא יכול לדעת מי חייל פעיל ומי לא.

ירון עולמי: לא, אני נתקלתי בכמה שאלות בנושא הזה. האם אפשר לעשות איזשהו

משהו שיגרום לכך, עזוב שאנחנו נפנה אליהם, שלפחות יהיה איזשהו, כי

ראיתי שבזמנו היה משהו באינטרנט שרק מסביר את הזה. האם אפשר יהיה

איזשהו גם פרסום שמקבלים את הצו ארנונה, כולם מקבלים הביתה, שיש

את האפשרות הזאת, לרוב יש את החוברת הזאת, אני מקווה שזה כבר יהיה

בחוברת החדשה וגם שיהיה איזשהו דף ייעודי בתשלומים שהוא יכול לבקש

את זה, שהוא יוכל לבקש את זה, לשלוח לך סריקה של המילואים פעיל ואם

אתה רואה שזה נכון, לתת לו את ההנחה. במקום שהוא צריך לגשת לעירייה,

לעשות את הדבירים פיזית, אתה מבין מה אני אומר?

דנה אורן-ינאי: אפשר לקבל את זה רטרואקטיבית?

ירון עולמי: אבל הוא אומר שכן.

רו"ח רוני חדד: הוא יכול להגיש גם בלי,

שלמה אסולין: הוא לא צריך לגשת. הוא יכול לשלוח את הכול בפקס.

(מדברים יחד)

שלמה אסולין: אפשר בפקס, במייל, אנחנו מעדכנים.

דנה אורן-ינאי: אפשר לקבל את זה רטרואקטיבית?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 5 ד.נ.

ירון עולמי: בסדר.

דנה אורן-ינאי: נראה לי שהם אישרו את זה במועצה.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: אבל אני מציע באמת שבמכתב עכשיו, כבר יצאו מכתבים של תחילת שנה?

רו"ח רוני חדד: בחוברת זה מופיע.

שלמה אסולין: זה מופיע בחוברת.

רו"ח רוני חדד: יש ש, בוודאי.

משה פדלון: כן.

רו"ח רוני חדד: הלאה. מחזיק של, הנחה נוספת בהנחות הכלליות זה מחזיק של בניין ריק,

שינינו את הנוסח. הנוסח המבוקש הוא מי שמחזיק בניין ריק, הוספנו שאת

הבקשה להנחה יש להגיש במועד בו הנכס ריק.

מאיה כץ: למה?

רו"ח רוני חדד: מה?

מאיה כץ: למה?

רו"ח רוני חדד: אז מה, לבוא ולהגיד שהנכס היה ריק לפני שלוש שנים או שנתיים?

מאיה כץ: לא, אבל הרי הזכות הזאת להנחה לשימוש בנכס ריק ניתנת ... ברגע שלא

כולם עושים את זה באותו הרגע, לא נשמרת להם הזכות. אבל אם אתה

אומר אם רק באותו הרגע שהנכס ריק,

רו"ח רוני חדד: לא, לא,

שלמה אסולין: מתן הנחה מותנה בבדיקה בנכס ו/או המצאת ראיות .. של העירייה. דהיינו

אנחנו מבקשים ... שהכנס הוא ריק כדי שנוכל לבחון את זה ולבדוק את זה

ואם לא, אז מן הסתם,

מאיה כץ: זאת אומרת, אני אשאל את זה בשאלה אחרת. אתם לא מבצעים בהוספת

המילה בזכות השימוש של אדם להשתמש בפטור מארנונה לנכס ריק גם אם

לא באותו הרגע בבוקר הוא הגיש לכם את המסמכים.

שלמה אסולין: אכן.

מאיה כץ: או קיי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 6 ד.נ.

רו"ח רוני חדד: בתנאים של מתן הנחות, אנחנו מוסיפים את התנאי של בקשה לקבלת הנחה

מתשלום ארנונה לשנת הכספים, יש להדגיש עד ולא יאוחר מ-31 לדצמבר של

אותה שנת כספים. הוראה זו לא תחול על בקשה להנחה של מחזיק של בניין

ריק, שמה יש לנו הוראה אחרת. דבר אחרון, יש חקיקה, זה לא הופיע

בוועדת הכספים, כי זה רק ... יצא לפרסום ברשומות ואושר ופורסם, הנחה

בארנונה במתחם .. מה שהיה פעם פינוי בינוי ועשו מדרג שנה ראשונה 100

אחוז הנחה, שנה שנייה ירדו ל-,75 50 ו-,25 ,0 למי שזוכר, זה בוטל. ובמקום

זה באה הנחה מארנונה לדירת תמורה, יש מדרג אך הוא שופר, נתנו שנתיים

של 100 אחוז פטור, בשתי השנים הראשונות פטור מארנונה העומד בתנאים

שם בדירת תמורה, וככה בהתאם למתן הנחה הקבועים בתקנה 2 ובתקנה ,3

תקנות הרשות הממשלתית, התחדשות עירונית ובהתאם לזה ביצענו את

התיקון והתאמנו בעצם את הצו לחוק, לחקיקה.

מאיה כץ: עשיתם איזושהי הערכה מה המשמעות מבחינה כספית? כי אם זה מרחיב

את כמות המאפשרים, מאפשר לקבל הנחה מארנונה לפרק זמן הרבה יותר

ארוך,

רו"ח רוני חדד: נכון.

מאיה כץ: יש פה הרבה מאוד תהליכים של תמ"א, אז זה אומר שההכנסות מארנונה

בשנה הבאה ירדו.

רו"ח רוני חדד: הכול תלוי לפי קצב של אכלוס.

מאיה כץ: מרגע ה.., מרגע קבלת המבנה, מאיזה רגע?

שלמה אסולין: יש את ה,

מאיה כץ: הבנת את השאלה ששאלתי?

יהודה בן עזרא: אני אענה לך תשובה ולא חשוב מה שאלת.

מאיה כץ: אין בעיה.

עו"ד ענת קרן בהרב: מועד ההנחה זה הראשון שבו ניתן ...

רו"ח רוני חדד: וזה מן הסתם רק טופס 4 ואכלוס.

יהודה בן עזרא: השאלה נכונה אבל אנחנו בניהול התקציבי של העירייה, כל חודש הגזבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 7 ד.נ.

עושה בקרה תקציבית של הכנסות מול הוצאות. על שלושה חודשים הוא

יושב עם המנכ"ל ואם אנחנו רואים שיש סיכוי שתהייה ירידה בארנונה,

אנחנו נצמצם את ההוצאות. לא יקרה מצב שהעירייה הזאת תסיים בגירעון

שנת תקציב.

מאיה כץ: זה לא מה ששאלתי.

יהודה בן עזרא: זה מה ששאלת.

מאיה כץ: לא.

יהודה בן עזרא: אני אגיד לך מה את שאלת. את שאלת מה יקרה אם הארנונה תהייה פחות

ממה שתכננתם, איך תוציאו כספים, קיבלת תשובה מדויקת.

מאיה כץ: אבל זה לא מה ששאלתי.

יהודה בן עזרא: אמרתי לך לא חשוב מה שאת שואלת. אני אענה לך. אבל עניתי לך.

מאיה כץ: לא ענית.

רו"ח רוני חדד: אלה כל השינויים שאנחנו,

צבי וייס: יהודה, מהניסיון של התקציב בשנים האחרונות, אחרי .. אחרי שלושה, תמיד

נשאר סכום גדול שמעבירים אותו לשנה הבאה, לא לשנה הבאה, לפעילות.

אני אומר אין סכנה כל כך גדולה שהסכום הגדול הזה לא יספיק שהתקציב

יהיה מסודר.

יהודה בן עזרא: אנחנו זהירים.

רו"ח רוני חדד: אלה השינויים. אם יש איזשהן שאלות.

משה פדלון: כן חברים.

רו"ח רוני חדד: אתם מתבקשים.

אייל פביאן: בקשה קטנה.

משה פדלון: כן, בבקשה.

אייל פביאן: לטובת אלה שהם חברי מועצה חדשים יותר ובפרט זה שזה ישיבת מועצה

ולא ועדת כספים, אני מבקש שתחזרו בקצרה מאוד על מה שאמרתם בוועדת

הכספים ביחד לצו הארנונה כולו, זאת אומרת לתעריף שאנחנו משלמים

וממה הוא נובע. אני מדבר על צו ההקפאה וכולי. מכיוון שללא ספק אם היה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 8 ד.נ.

לנו יד חופשית לדון בארנונה, אני מניח שהיו פה דיוני מדיניות הרבה יותר

משמעותיים במדיניות הארנונה בהרצליה לעסקים ותושבים. אז אם אתם

יכולים להסביר את הבסיס שעליו מבוסס הארנונה ומדוע אנחנו צמודים

לזה.

רו"ח רוני חדד: תענה.

שלמה אסולין: טוב, אז בשנת 1985 הייתה אינפלציה של .. אחוז בשנה, באה הממשלה

והאיגודים של לשכות המסחר והתעשייה והחליטו שלא מעלים את כל

המחירים במשק לרבות גם הנושא של הארנונה. במשך השנים הכניסו את זה

לחוק ההסדרים במשק המדינה ועד שנת ,92 למעשה .. שנת ,93 הוקם חוק

ההסדרים במשק המדינה ודיבר על הקטנת הארנונה באופן כללי ושיעור

העדכון האוטומטי, המשמעות היא שמעל, מלפני 85 זה אותה, באותה שיטת

חישוב של הארנונה. אנחנו צריכים להמשיך לנהוג, אלא אם כן, אלא אם כן

אנחנו בעצם מבקשים מהשרים לעשות שינויים מסוימים והשינויים האלה

מוגבלים ואסור לשנות את שיטת החישוב ואנחנו בעצם חיים על פי .. למעשה

עד היום. ומה שניתן כן לשנות אז מבקשים מהשרים, בדרך כלל זה שינויים

של תעריפים או דברים מסוימים שאנחנו פונים למשרד הפנים ושר הפנים

ושר האוצר והם אלה שמאשרים. במהלך השנים אנחנו כמובן פונים, יש

דברים שמאשרים לנו, יש דברים שלא מאשרים לנו אבל בסך הכול הארנונה

נשארה אותה ארנונה משנת 85 ועד היום.

אייל פביאן: השורה התחתונה שאם אנחנו רוצים להציע שם הצעות משמעויות יותר,

הידיים שלנו במידה רבה כבולות.

שלמה אסולין: אמת.

רו"ח רוני חדד: נכון.

שלמה אסולין: בכל מדינת ישראל הידיים של הרשויות המקומיות כבולות כי כולם כפופים

לאותם חוקים.

רו"ח רוני חדד: חוקי הקפאה. הקפיאו מצב ומאז יש לך רק את העדכון האוטומטי שאנחנו

גם מחוייבים על פי החוק לבצע אותו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 9 ד.נ.

ירון עולמי: אבל ממה שאני מבין, רק בהקשר הזה, הולך להיות בקרוב איזשהו החלטה

של האחדה של שיטת החישוב, דברים שהולכים להשפיע כמעט על רוב

הערים בארץ ורוב הנכסים כנראה לשלילה, לא לחיוב, האם אנחנו נערכים

לקראת הדבר הזה?

(מדברים יחד)

ירון עולמי: לא, אני מדבר על בדיקה,

מאיה כץ: שיטת חישוב הארנונה כבר השתנתה.

ירון עולמי: כן, אבל אני חושב שהולך להיות האחדה בנושא,

שלמה אסולין: נכון לעכשיו, קודם כל מדברים על זה שנים רבות, לפחות משנת ,2012

מדברים על איחוד בשיטת החישוב. דהיינו ששיטת החישוב בארץ תהייה

שווה ומתאימה לכל הרשויות בארץ. יש בעצם ארבע שיטות שנהוגות בארץ,

שיטת ברוטו-ברוטו, שיטת ברוטו, שיטת נטו ונטו-נטו. זה אומר עם קירות,

בלי קירות, כל מיני,

רו"ח רוני חדד: חיצוני, לא חיצוני.

שלמה אסולין: האם כולל שטחים משותפים, לא כולל שטחים משותפים וכל רשות נוהגת,

וכל רשות נוהגת, וכל הרשויות נוהגות לפי מה שאומר צו המיסים בכפוף

לחוקי ההקפאה. נכון לעכשיו זה לא עבר ואם אנחנו נערכים לכך, אנחנו

נערכים לכך שאם ייווצר מצב שבו ישנו ואנחנו מעריכים שאם החוק הזה

יעבור, אם תעלה הצעת החוק הזה ותעבור את כל הוועדות בכנסת ויהיה חוק

כזה, אנחנו נהייה ערוכים כשאנחנו לוקחים בחשבון שכנראה השיטה

שבאמת תעבור היא שיטת הברוטו-ברוטו שכוללת שטחים משותפים. משרד

הפנים עובד על זה כי הוא קבע כל מיני כללים ש, תנאים, תנאים מקבילים.

בעניין הזה הוא אומר שהסכום צריך להיות למשל סכום אפס, השינוי צריך

להיות בסכום אפס. דהיינו אם הארנונה שבעיריית הרצליה גובים סך של

550 מיליון שקל, אז מחייבים 550 מיליון שקל בשנה, אז למעשה ה-500

מיליון שקל הם צריכים להיות הבסיס שהוא לא ישתנה. שלא ייווסף בשינוי

שיטת החישוב, תיווסף ארנונה או תירגע ארנונה ולכן כשזה יעבור, אנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 10 ד.נ.

נהייה מוכנים לזה.

רו"ח רוני חדד: זה נושא מאוד מורכב שיטת ההאחדה, קשה להגיע לרמת האחדה של 100

אחוז שכל רשות לא תינזק בצורה כזו או אחרת ולא תצא עם שינוי כזה או

אחר, לכן זה לוקח המון זמן וזה דיונים משותפים עם המרכז לשלטון

המקומי.

ירון עולמי: מדברים על זה עכשיו ברצינות. הם כבר,

רו"ח רוני חדד: מה?

ירון עולמי: מדברים על זה עכשיו ברצינות.

רו"ח רוני חדד: אני יודע. גם ב-2012 אמרו שזה יהיה ברצינות.

יריב פישר: גם תשלום לחברי מועצה מדברים ברצינות.

ירון עולמי: אני כבר מקבל. אתה לא מקבל?

(מדברים יחד)

ירון עולמי: עובדים עליך. נראה לי זה רק לקואליציה, לא לאופוזיציה.

משה פדלון: בבקשה.

מאיה כץ: בוועדת הכספים שאלתי שתי שאלות. קודם כל דיברתי על הנושא של, כמו

שעשינו את הגשת בקשה למרות שלקח לה שנים להיות מאושרת, של

הפחתת, זאת אומרת של תמריץ באזור התעשייה. דיברנו גם על הנושא של

לבחון בצו הארנונה הבא, כלומר ביוני את הנושא של עסקים במרכז העיר

ולבחון האם באמת יש איזשהו מקום לתת גם פה תמריץ ולבדוק מה קורה

בשיטת חישוב הארנונה מטעמנו וההצעה התקבלה ואני אומרת את זה גם

עכשיו לפרוטוקול. ודבר נוסף, גם דיברנו על הבתים לחיילים הבודדים

שבאמת נמצא פיתרון ומהרגע שבעצם נמצא הפיתרון, אנחנו לא נידרש כל

הזמן לייצר את אותו פיתרון. גם זה חשוב שייאמר.

משה פדלון: הנושא של סוקולוב – בן גוריון, אנחנו נבחן בהמשך ונקיים דיונים פנימיים

ונחליט להחליט.

מאיה כץ: כן?

משה פדלון: כן, נגיש את זה במהלך השנה, על מנת שב-2020 נביא את זה למועצה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 11 ד.נ.

מאיה כץ: הרי הסיפור פה היה שלקח כאן כמעט 10 שנים,

משה פדלון: אמת,

מאיה כץ: .. את אזור התעשייה, נכון?

שלמה אסולין: חלק מזה.

מאיה כץ: הרבה, אבל לקח הרבה שנים. גם זה ייקח הרבה זמן אבל צריך להתחיל

באיזשהו מקום.

שלמה אסולין: אני רק אבהיר שאנחנו הגשנו גם למרכז העיר וגם לאזור התעשייה.

עו"ד ענת קרן בהרב: כן, יש פה בעיה עם הקריטריונים.

יהודה בן עזרא: שלומי, ... שביוני נדון על זה ונקדם את זה.

משה פדלון: צריך ממשרד הפנים לקבל תשובות ונתחיל עם זה. לגבי חיילים בודדים ענת

תיתן תשובה.

מאיה כץ: זה רק היה ... שמצאנו את הפיתרון.

עו"ד ענת קרן בהרב: מצאנו את הפיתרון.

מאיה כץ: כן.

משה פדלון: בבקשה רונן.

יהודה בן עזרא: אתה חדש.

משה פדלון: רונן בבקשה.

רונן וסרמן: יריב,

משה פדלון: יריב.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אל תריבו.

יריב פישר: אני מזכיר, ויהודה זה אליך, בדיוק בשנה שעברה שדיברנו על אזור התעשייה

בהרצליה פיתוח, הסברתי לכם את הבעיה שיש שם ולא לעסקים הגדולים.

אני יודע שאנחנו מתהדרים מאוד באפל ובמייקרוסופט, העסקים הקטנים

ואמרתי לכם שיש בעיה, אמרת שתבדוק אותה, יש בעיה. יש בעיה מאוד-

מאוד גדולה. אם אתה מסתכל על כל המשרדים היום של האחים עופר

למיניהם, כל מה שהוא 100 מטר עד 300 מטר עומד כבר ריק. אני את החברה

שלי כבר לוקח לרעננה. ההבדל משמעותי מאוד בארנונה. אני לא מדבר על

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 12 ד.נ.

פקקים, זה משהו אחר. הוא מאוד משמעותי. זה קורה בהרצליה פיתוח. כל

המקומות שהם 100 מטר עד 300 מטר, תסתכלו בכל הבניינים של האחים

עופר שוממים. ואם הם לא שוממים, הם מקבלים הנחות מאוד מוגדלות. יש

בעיה מאוד גדולה בעסקים האלה כי מקומות אחרים מציעים ארנונה שהיא

שפויה. וכאן אתם עושים, אנחנו רואים את זה לאורך שנים. בגלל שמשרד

הפנים לא אישר את זה בעבר, צריך לפנות עוד הפעם. דווקא הנחה למי

שלוקח 10 אלפים מטר ומעלה היא הנחה יחסית גדולה אבל דווקא להם יש

כסף. והחבר'ה האלה ההיי-טקסטים, כל החבר' הצעירים שפותחים מקומות

ורוצים להצליח לנשום בשנים הראשונות, דווקא הם משלמים הכי הרבה.

300 שקל למטר, לי יוצא חישוב מהיר, כמעט 35 אחוז מהשכירות שאני

משלם הולך לארנונה לעיריית הרצליה. זה 10 שנים. אלה מספרים שהם

ממש לא הגיוניים. בנוסף יש את הקומבינה שאני לא מכיר עד היום, אני לא

עשיתי אותה אבל הרבה מאוד עושים שמשחקים אותה שהם כאילו שהם

בתי תוכנה. זה בעיה די גדולה. זה גם לא רשום אף פעם. צריך לפתור את זה.

להכניס את זה כמו שצריך לתוך הספר, שיהיה אפשר לדעת מי מקבל ומי לא

מקבל. חבל, אנחנו מפסידים פה המון- המון עסקים, אז אמרנו שתעשה את

זה ובדקתם, שתשבו על זה, חייבים לשבת על זה. מאבדים הרבה עסקים.

הרבה מאוד עסקים.

משה פדלון: הערה נכונה. אנחנו נבדוק את זה. אנחנו נקים איזושהי ועדה פנימית שלנו

ונקבל נותנים.

יריב פישר: כל האחים עופר,

משה פדלון: יש לכם נתונים על עסקים שם סגורים שלומי? אני לא חושב כצעקתה.

שלמה אסולין: אין לי נתונים על מה שהוא מעלה עכשיו, אני רק יודע שמבחינת תפוסה של

עסקים באזור התעשייה, התפוסה ברמה מאוד-מאוד גבוהה.

משה פדלון: אני יודע. .. בניינים, חטפו את כל המשרדים. אבל בסדר.

יהודה בן עזרא: אבל יש משרדים,

יריב פישר: עד 500 מטר,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 13 ד.נ.

יהודה בן עזרא: יריב,

יריב פישר: אתם לא רואים את זה, כי הם ממשיכים לשלם לכם ארנונה.

שלמה אסולין: העניין של בתי תוכנה, הטענה שלו לגבי בתי תוכנה, כמנהל ארנונה אנחנו

בוחנים כל מקרה לגופו ומי שעומד בקריטריונים ומשכנע אותנו שזה בית

תוכנה, מקבל את הסיווג של בית תוכנה.

יריב פישר: איפה זה אבל הסיווג הזה?

שלמה אסולין: בתעשייה.

רו"ח רוני חדד: תעשיה.

שלמה אסולין: התקנות קובעות תעשייה לרבות בתי תוכנה.

משה פדלון: כן.

יריב פישר: מה הוא מצליח לשכנע, אם יש לו מתכנת אחד מתוך צוות שלהם?

שלמה אסולין: לא, אנחנו בודקים מה השימוש העיקרי שהנכס עושה ובהתאם, בהתאם

לפסיקה אנחנו קובעים אם זה בית תוכנה או לא בית תוכנה.

יריב פישר: אז פה .. בית הילל לחלוטין ושזה יהיה כמו שצריך.

יהודה בן עזרא: אנחנו יכולים להכריז גם על חברות תיירות כמתכנתים.

יריב פישר: ספציפית אין לי מתכנתים אבל לא חסר חברות כמוני שיש להם גם מתכנת

אחד או שניים על משרד של 100 מטר.

יהודה בן עזרא: אני בדקתי את זה. זה נכון שיש משרדים ריקים אבל מעט, לא הרבה.

הסיבה העיקרית כי הם דורשים שכירות מאוד-מאוד גבוהה.

יריב פישר: יש פה בעיה.

יהודה בן עזרא: משום מה,

יריב פישר: ...

יהודה בן עזרא: הם מחליטים, הם מחליטים לא להוריד את המחירים מעניין כלכלי. אבל

על כל פנים, כמו שראש העיר אמר, נקים ועדה, אני גם אתייעץ איתך לקבל

פרטים.

יריב פישר: אני כל הזמן שומע על שכנים חדשים שיש לי ברעננה, כל הזמן, בהרצליה.

כאילו דואגים מי יהיה, בתי קפה ומסעדות יהיו לנו שם כי יהיה לנו קשה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 14 ד.נ.

אבל,

עופרה בל: אני רק רוצה להגיד שלאורך שנים ניסינו, אפילו רצינו להגיש בג"ץ נגד משרד

הפנים,

יריב פישר: נכון, על זה.

עופרה בל: כדי להוריד את הארנונה ולא נתנו לנו. לכן זה לא, זאת אומרת זה לא לגמרי

בהחלטת העירייה. זה די בהחלטת משרד הפנים.

מאיה כץ: אבל אם עיריית רעננה כן מצליחה ..

עופרה בל: השאלה אם מראש מה הארנונה שם אבל אפשר ...

(מדברים יחד)

משה פדלון: זה יטופל. בבקשה. כן. עוד חברים?

יוסף (ג'ו) ניסימוב: רונן, רונן.

רונן וסרמן: .. אפשר יהיה אולי לשנות במהלך השנה לקראת השנה הבאה. רציתי לשאול

שאלה כללית ששאלתי גם את מינהל הכספים, קיבלתי תשובה, עכשיו אני

שואל שאלה נוספת. האם בעתיד הקרוב ניתן יהיה לשנות את ההגדרה של

נגיד מקומות כמו בתי דואר או מכולות ציבוריות, שכולנו סובלים מהשירות

הקלוקל שם, כדי שבתמורה להקלה כלשהי בארנונה או שינוי סיווג הארנונה

שלהם, יתחייבו לשיפור השירות לתושבים.

דובר: איך זה קשור?

יהודה בן עזרא: זה לא מעשי.

רונן וסרמן: למה לא מעשי?

רו"ח רוני חדד: אתה לא יכול לשנות עכשיו סיווגים.

(מדברים יחד)

משה פדלון: הדואר הוא ארגון מאוד גדול.

רו"ח רוני חדד: לא, נכס וחייב יכול לבצע ... גדולים ותלוי איזה פעילות מתבצעת שם. יכול

להיות היום מבנה שהיום הוא משרד ומחר הוא חנות או מחר הוא ..., מחר

הוא בדואר. הכול בשינוי סיווג, ברור.

רונן וסרמן: על זה אני מדבר, על שינוי סיווג.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 15 ד.נ.

רו"ח רוני חדד: אתה לא יכול, אתה לא יכול להפוך אותה ל,

ירון עולמי: יהודה, תגן על .. אני מבקש.

משה פדלון: עוד חברים? כן, בבקשה דנה.

דנה אורן-ינאי: שאלה בנוגע לארנונה מגורים. רוב הארנונה מתייחסת על פי אזורי מגורים,

זה משהו שגם דיברנו עליו בוועדת הכספים ואני מבקשת לבחון אותו לשנה

הבאה, זה נושא שבתוך השכונות, שכונות עמידות, אנחנו עדים לפעמים

לשיכונים שהמעמד הכלכלי שלהם לא תואם למעשה את מה שהארנונה

מסווגת אותם. אני יכולה לתת לכם דוגמא גם בהרצליה הצעירה, אזור בן

גוריון שיש שם שיכונים, וגם בניינים שסמוכים להרצליה הצעירה,

שמשלמים ארנונה כמו בשכונה עצמה. האם יש דרך לבחון ולשנות את

הסיווגים של אותם אזורים? שזה נכון שזה לא נמדד לפי הכנסה, אבל עדיין

אתה רואה שזה לא תואם בכלל את הסיווג ודיברנו על זה שזה קשור לגודל

של דירה, אבל עדיין גם באופן היחסי שיכון בהרצליה הצעירה לא משלם כמו

שיכון בשיכון ...

רו"ח רוני חדד: כי החלוקה היא לפי גושים וחלקות. זה לא לפי מבנה במצב סוציו אקונומי,

דנה אורן-ינאי: אבל זאת בדיוק הבעיה. זאת בדיוק הבעיה.

רו"ח רוני חדד: בניין ברחוב מסוים או בניין בחלק מרחוב מסוים.

דנה אורן-ינאי: השאלה אם אפשר להגדיר שיכון,

רו"ח רוני חדד: לא, את מדברת בתוך שכונה ספציפית.

דנה אורן-ינאי: שיכון. בשיכון דרום יש לך את רחוב בן גוריון.

רו"ח רוני חדד: אתה לא יכול.

דנה אורן-ינאי: בן יהודה, סליחה. בשיכון ברחוב בן יהודה.

רו"ח רוני חדד: לא, שכונות נפרדות זה נכון, היא מתכוון שבהרצליה הצעירה,

שלמה אסולין: הרצליה מחולקת,

רו"ח רוני חדד: שהיא מחולקת.

דנה אורן-ינאי: הרצליה מחולקת לפי שכונות.

רו"ח רוני חדד: מצב סוציו אקונומי נמוך או יותר או פחות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 16 ד.נ.

יהודה בן עזרא: יש אזורים שהם לא,

שלמה אסולין: הרצליה מחולקת לשכונות והיא מחולקת גם לסוגי דיור.

יהודה בן עזרא: נכון.

שלמה אסולין: ואת זה רואים בצו המיסים. יש בערך ,50 לא בערך, בדיוק,

רו"ח רוני חדד: בדיוק.

שלמה אסולין: ,50 50 סוגים של דירות של סיווגים שונים במגורים. זה הטרוגני מבחינת

הצורך שלקחו שכל שכונה יש לה את התעריפים שלה ועוד פעם, יש לנו ...

לגבי כל אזור ואזור, בעצם לקחו את זה בחשבון וגם לגבי כל דירה ודירה

והתעריפים הותאמו לאזור ולסוג הדירה שאדם מחזיק. ולכן אני לא רואה

יכולת, בכפוף לחוקי ה.. הקיימים היום, שיאשרו לנו איזה שינוי כזה, אבל

אם נבקש שינוי כזה, אז אנחנו נצטרך להוכיח למה נדרש השינוי וקשה לי

להאמין,

דנה אורן-ינאי: אני מדברת בעיקר על שיכונים. לא על דירה.

משה פדלון: דנה, דנה, תביאי לנו מקומות,

(מדברים יחד)

משה פדלון: שנייה שלומי,

רו"ח רוני חדד: האבחנה היא לפי גודל הדירה,

משה פדלון: יכול להיות שזה כן מופיע אצלנו.

רו"ח רוני חדד: לפי גודל הדירה,

משה פדלון: תביאי את המיקום שאת מדברת עליו.

רו"ח רוני חדד: זה משתנה.

משה פדלון: אני יודע שיש פה שבעה אזורים, יש גם תתי אזורים, כמו שהוא אמר לך,

שוב, 50 סוגי ארנונות.

רו"ח רוני חדד: ושבע סוגי ...

משה פדלון: כן.

(מדברים יחד)

משה פדלון: תביאי את הנתון שאת יודעת עליו, נבדוק את זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 17 ד.נ.

(מדברים יחד)

משה פדלון: אם את מזהה מקום,

דנה אורן-ינאי: אני יודעת שיש סיווג לגודל.

רו"ח רוני חדד: נכון.

דנה אורן-ינאי: אבל עדיין, גודל של דירה הוא לא גודל של שיכון, זאת אומרת הוא יכול

להיות אותו גודל של שיכון אבל זה לא אותו מצב.

משה פדלון: תביאי את המקום, נבדוק את זה נקודתית.

עו"ד ענת קרן בהרב: זה לא רק המכפלה. זה לא המכפלה של גודל.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: שאם באמת יש מישהו,

עו"ד ענת קרן בהרב: אבל אז זה צריך להיות אקטיבי.

מאיה כץ: ברור.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: חברים, הצבעה.

יריב פישר: רגע.

משה פדלון: עוד יש חברים.

יריב פישר: כל היחידות במרינה רשומות כבתי נופש.

משה פדלון: הצבעה חברים. מי בעד צו הארנונה?

יוסף (ג'ו) ניסימוב: פה אחד, תודה רבה.

רו"ח רוני חדד: שלומי תודה רבה.

משה פדלון: תודה רבה לשלומי אסולין, האגף המינהל הכספי, אגף מינהל ההכנסות

בעירייה.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אנחנו עוברים לישיבה הבאה חברים.

מאיה כץ: אפשר להגיד רגע משהו טכני? שלחתם את הדפים ואת הזימונים קצת בדיליי

של אחד אחרי השני. אז היה קצת גם בלבול, שש, שש וחצי או משהו כזה. אז

אם יש יום שיש שתי ישיבות, אם אפשר את הזימונים לשלוח בדף אחד

מרוכז. בסדר? הדף, ישיבת התקציב הגיעה לפני הישיבה על הארנונה. זאת

אומרת הסדר יום, אז יש ישיבה בשש וחצי ואז יש ישיבה בשעה שש. זאת

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 18 ד.נ.

אומרת היה חוסר סדר בזמנים שזה הגיע עם הדואר.

דוברת: בסדר יום רשום לך בדיוק באיזה שעה כל ישיבה.

מאיה כץ: אז אני אומרת.

יהודה בן עזרא: בסדר. התקבלה ההצעה ברוב קולות.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול