פרוטוקול ועדת מליאה מס' 34

12815 1 ב.ש.ג

עיריית הרצליה

ישיבה מועצה שלא מן המניין מספר 34

שנערכה ביום שלישי, ט' בחשון, תשפ"א. 27.10.2020

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

איה פרשקולניק מ"מ וס' ראש העיר

עופרה בל ס' ראש העיר

משה ועקנין יוסף קוממי דנה אורן-ינאי

צבי ויס כץ מאיה משה ועקנין

יריב פישר יהונתן יסעור איל פביאן

אלעד צדיקוב רונן וסרמן גרי גוזלן

איתי צור

מוזמנים:

יהודה בן עזרא מנכ"ל העירייה

עו"ד ענת קרן בהרב יועמ"ש

יוסף (ג'ו) ניסימוב סמנכ"ל בכיר

אהוד לזר מנהל המחלקה לתכנון רב שנתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 2 ב.ש.ג

רוני חדד

רוני גאון

ירון הררי

אמיר זיו

חנה חרמש

קרין שדה

סדר היום:

.1 דו"ח מבקר העירייה

.2 דו"ח מבקר המדינה

פרוטוקול

ג'ו ניסימוב: חברים ערב טוב, יש לנו הרבה נושאים, חברים ערב טוב, ערב טוב חברי

המועצה, ערב טוב המנהלים ועובדי העירייה, אני שמח לפתוח את הישיבה

שלא מן המניין בנושא דו"ח מבקר העירייה. אבל ברשותכם אני לא רוצה

לעכב את הבחור שלנו שיהיה למעלה משעה וחצי ושיתן לחברי המועצה

הסבר קצר מה העירייה עושה מה עושה אגף תנו"ס לטובת התרבות והפקה.

מנהל מרכז נווה ישראל גיל, בוא תסביר מה אתם עושים בימים אלו כדי

לסייע לילדים לא מגיעים לפעילות שוטפת.

גיל מסיקה: ערב טוב קוראים לי גיל מסיקה אני מנהל את מתנ"ס נווה ישראל ואמירים

חלק מהמרכזים הקהילתיים באתי לשתף אתכם הערב בכמה דברים שאנחנו

עושים בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים באמת כדי לתמוך בתושבים

מעבר לסיוע הכלכלי וכל הדברים שאנחנו יודעים, אנחנו מנסים לתמוך

ותומכים בצד החברתי, ה - תפוגתי לאנשים אם זה בסגר, בידודים ונמצאים

בבתים. אז באמת חלק מהדברים האלה זה ערכה ששמנו לכם עכשיו לכל

אחד על השולחן זה ערכה שהוכנה יחד עם המרכזים הקהילתיים, אגף

תנו"ס, המרכזים הקהילתיים וזה ערכה שחילקנו למבודדים, ערכה שהיא

למשחקי משפחה, ודבר נוסף שבאתי להראות לכם היום זה ערכה שאמרנו

איך הולכים עם המשפחה קדימה ואפילו בהסתכלות לא חד פעמית אלא

ממש קדימה עם כל המצב הזה שאנחנו נמצאים בו אז פתחנו בפרויקט

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 3 ב.ש.ג

שנקרא שכנים ונהנים, בעצם קראנו למי שרואה את עצמו כאחראי לקפסולה

בבנין מסוים לאגד סביבו עד 20 אנשים במקום פתוח לבחור אחת מחמש

ערכות שתיכף אני אראה לכם את זה, להיכנס לקבוצת וואצפ ייעודים לעבור

הכשרה שבה אנחנו מסבירים על הפרויקט ומה התפקיד שלו, ובעצם להפעיל

קפסולה זה פרויקט שהתחיל כבר לפני שבועיים מי שהפיקה אותו זאת דורין

רכזת קהילה של יוחנני, אתם רואים את הטירה הזאת למטה זאת אחת

הערכות, זאת ערכה שמגיעה עם חרבות כאלה, 15 חרבות קטנים, עם צבעי

גועש והילדים עובדים על זה וצובעים ומשחקים עם החרבות. יש לנו ערכה

נוספת שהיא ערכת טייד דיי שצובעים חולצות ביחד ועושים חולצות

משמחות כאלה, ערכה שהיא ערכה של ספורט, שמכילה חישוקים, וקונוסים

וכדור גם לפעילות ספורטיבית, ערכה שהיא 16 חלקים שיוצרים פאזל גדול

של סולמות ונחשים שגם הילדים צובעים אותם ומשחקים ביחד הכל כמובן

פעילות בחוץ ואנחנו רואים באחראי הקפסולות האלה אנשי קשר שלנו, כרגע

יש מסביבם משהו כמו 2500 איש נרשמו מעל 200 אחרי סינון ראשוני נשארנו

עם משהו כמו 150 אחרי קפסולות שיש 20 אנשים מאחוריהם, ואחרי

הפרויקט הזה אנחנו נמשיך, שבוע הבא אנחנו מתכננים קבלת שבת לאחראי

קפסולות ועוד פרויקטים קדימה. זהו זה הפרויקט שלנו עכשיו אנחנו

בתקופה כזאת שממציאים את עצמנו מחדש כל יום וכל שבוע כדי להגיע

לכמה שיותר אנשים ולסייע בצד החברתי תודה רבה.

ג'ו ניסימוב: אני מבקש לוודא מי נמצא בחדר ומי בזום אני לא רואה את גיא הוא בזום?

יונתן יעקובוביץ פה, תמי פה, צבי וייס לא, אורן אוריאלי לא פה, תמי פה

אוקיי. חברה עוד דבר אנחנו בעידן הקורונה את החוצצים היפים שאגף תב"ל

קנה לפי תכנון של רינה זה עדיף שתשבו הגנה מושלמת היא מדדה את

המטרז' כל הכיסאות שמסומנים מאחורה זה לא ליופי אדום לבן הזה אל

תעשו קיצורי דרך זה הבריאות שלכם ושל החברים שלכם, כולל דניאל ש...

בקשה תשמרו על עצמכם.

משה פדלון: מכאן אנחנו עוברים לדו"ח המבקר ואני מעביר את רשות הדיבור ליו"ר

הועדה.

מאיה כץ: זה תמיד אמור להיות ועדת ביקורת ואחרי זה ישיבת מועצה.

משה פדלון: זה כתוב חברים.

יהונתן יסעור: כתוב ישיבה ראשונה ישיבת מועצה מן המניין.

מאיה כץ: יהונתן אם נוכל להתחיל את הדו"ח אתה תראה שזה לא כל כך מורכב והכל

יעבור בתמצות.

משה פדלון: חברים סדר היום ישיבה שלא מן המניין דו"ח מבקר העירייה. כתוב. זה

נשלח לכולם. בואו נתחיל וחייבים גם את זה לסיים בקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 4 ב.ש.ג

מאיה כץ: קודם כל אני רוצה לא בסוף להגיד את התודה אלא להתחיל עם התודה ירון

וכל הצוות שלו גם מירה ומישל וכל העובדים האחרים עשו פה עבודה יוצאת

דופן ונהדרת וכל צוות העירייה שנכח וחברי הועדה, יונתן דניאל שהיו הרבה

שעות על הדו"ח הזה ואני מציעה שנעביר לירון את זכות הדיבור וירון

שנתעכב כמו שהתעכבנו בדו"ח עצמו על הדברים היותר מהותיים.

ירון הררי: לפני שנתחיל אני רוצה בכמה מילים להסביר את התהליכים שאנחנו הולכים

לעשות. בכל מקרה אני רוצה בכמה משפטים להסביר מה אנחנו עושים עם

דו"ח הביקורת עד שהוא מגיע לשולחן המועצה ומה התהליכים הבאים אחרי

שהוא מקבל את האישור של המועצה. אז כמובן בזמן שאנחנו עורכים את

הביקורת אנחנו נמצאים בקשר תמידי עם המנהלים הרלבנטיים שאחראים

על הנושא שאנחנו מבקרים אותו ואנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של

הביקורת אנחנו עורכים פגישה שאנחנו קוראים לה פגישת אימות נתונים,

אימות ממצאים המטרה של הפגישה הזאת זה באמת לוודא שאנחנו מבינים

את כל מסד הנתונים שאנחנו עובדים עליו שאנחנו בפגישה הזאת שומעים

את ההסברים, מקבלים מידע נוסף מהצוות שמנהל בפועל את הפעילות

המבוקרת, ולאחר מכן אנחנו מוציאים טיוטה נוספת אני מדבר באופן

סכמתי כי לפעמים יוצאים כמה וכמה טיוטות. הטיוטה הנוספת הזאת

עוברת דיון אצל מנהלי אגף של הנהלת האגף גם שם לפעמים יש פגישה אחת,

יש שתיים ובסוף על הטיוטה הסופית אנחנו קוראים לה טיוטה סופית

נדרשת תגובת האגף. אחרי שאנחנו מקבלים את תגובת האגף.

דנה אורן ינאי: יש לי שאלה לגבי מינוי דירקטורים בכל החברות בחברה לפיתוח החברה

הכלכלית והחברה למתנ"סים איך עובד בדיוק הדבר הזה כי הבנתי שעד

עכישו אין באמת אישור פורמלי.

מאיה כץ: אני אסביר לך בכמה שניות בגדול יש את ההסכמים הקואליציוניים על

בסיסם מתחלקים כל.

דנה אורן-ינאי: יש לנו חברים שכבר 7 שנים לא מונו.

אהוד לזר: לא 7 שנים היתה אמורה להיות ישיבת אישור במשרד הפנים באגף הממונה

על התאגידים העירוניים וזה נדחה בגלל הקורונה אמורים לקבל ישיבת

אישור בהקדם ואז יאושרו כל הדירקטורים גם הדירקטורים מטעם העירייה

טרם אושרו.

מאיה כץ: וזה גם לוקח הרבה זמן ואז בודקים בן אדם בן אדם כי בדירקטוריונים

הספציפיים האלה הם צריכים לעמוד בקרטריונים של משרד הפנים, גם נציגי

ציבור וכל מי שנמצא שם כל מי שנמצא שם וזה דיונים שהם מתמשכים ויש

אנשים שגבוליים בתהליך ואז בועז מקיים שם פגישה ונלחם עליהם, ומנסה

להסביר ולשכנע למה פה גבולי ושם גבולי ולאחר מכן מי שמאושר מקבל את

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 5 ב.ש.ג

האישור הסופי ומי שלא מאושר לא מקבל את האישור הסופי אבל עקרונית

צריך רגע להבין ברגע שאלה נבחרי ציבור גם מהעירייה, גם מעובדי העירייה

וגם נציגי ציבור שלנו אז העירייה ממשיכה להתנהל האישור הסופי והחוקי

הרי בסוף גם קורות חיים שלהם עוברות לפני וגם בועז רואה אותם גם לפני

הרי שזה מגיע לועדה.

דנה אורן-ינאי: כאילו אין דירקטוריון?

אהוד לזר: יש דירקטוריון בכל דירקטוריון יש קוורום מספק לקבלת החלטות ברגע

שיהיה את האישור הזה אנחנו מניחים שזה יהיה עוד כמה חודשים.

יהונתן יסעור: אבל הקוורום מתבסס רק על חברי המועצה.

אהוד לזר: לא רק על דירקטורים שאושרו בעבר.

אהוד לזר: יש דירקטורים שרק משקיפים הבעיה שיש דירקטורים שמשנה שעברה לשנה

הזאת וגם לא אישרו אותם זה לא הגיוני הוא היה דירקטור אז מה.

מאיה כץ: אבל יש בעיה קונקרטית מאיזה הצבעה מסוימת שבגלל שלא אושר באופן

חוקי אז ההצעה לא עברה? בסוף זה מה שחשוב יש דברים כאלה.

אהוד לזר: אין דבר כזה יש קוורום בכל הדירקטורים.

מאיה כץ: את מבינה אם יש איזה שהוא דירקטור שרוצה לקדם איזה שהוא מהלך

והוא לא יכול לעשות את זה בגלל שלא קיבל אישור סופי זה משהו אחד, אבל

אם הכל בסופו של דבר מתנהל ונותנים להם להגיד את הדבירם ונותנים להם

זה ונותנים להם לשמוע והחלטות מתקבלות.

ירון הררי: כמו שאמרתי קודם חשוב לי להראות לכם שהישיבה הזאת של אישור הדו"ח

זה שלב אחד בשרשרת שלמה של תהליכים שקורים בדו"ח ביקורת. אז כמו

שאמרתי קודם בסופו של דבר אנחנו מגיעים לטיוטה סופית שעליה מתבקש

מנהל האגף להגיב, התגובה שלו נכללת בדו"ח המבקר וזו למעשה הטיוטה

הסופית, הטיוטה הסופית הזאת מוגשת למנכ"ל העירייה, יו"ר העירייה

אנחנו מקיימים דיונים גם אצל ראש העיר גם אצל מנכ"ל העירייה ובסופו של

דבר אנחנו הופכים את הדו"ח לסופי. כאשר הדו"ח הוא בסטטוס של דו"ח

סופי הוא מוגש בדיון ועדת הביקורת ובוועדת הביקורת ואני חייב לציין פה

באמת את התפקוד של ועדת הביקורת היו לנו דיונים מעמיקים, ענייניים,

מקצועיים מופיעים בפניה הדברים עצמם וועדת הביקורת דנה בדו"ח היא

צריכה להגיש את ההמלצות שלה שבטח מאיה תדבר עליהם יותר מאוחר

ורק לאחר מכן זה מגיע לשולחן של המועצה, המועצה בשלב הזה דנה בדו"ח

ומתבקשת לאשר את ההמלצות אם היא מקבלת את כולם או את חלקם. וזה

לא השלב הסופי, לאחר הדיון פה במועצה אנחנו מנהלים גם מעקב לאחר

תיקון ליקויים, הדו"ח שלנו באמצעות שאלונים מבצעים בקרה על התיקון

של התיקויים ועל היישום של ההמלצות שהתקבלו פה במועצה, השאלונים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 6 ב.ש.ג

האלה מגיעים אליי ואנחנו מעלים אותם לדיון בצוות לתיקון ליקויים, צוות

לתיקון ליקויים זה צוות שבראשותו של מנכ"ל העירייה, גזבר, יועצת

משפטית, עו"ד בועז נווה והצוות הזה התפקיד שלו באמת לוודא שכל

ההמלצות מיושמות והליקויים מתוקנים. הצוות הזה דרך אגב אני אזכיר פה

שבדו"ח מבקר המדינה האחרון יש לו דו"ח שדן על התפקוד של

הסטטוטוריים ברשויות המקומיות, תפקוד של מבקר, גזבר ויועץ משפטי

והוא עשה סטטיסטיקות הוא הגיש שאלונים ובדו"ח שלו כתוב אני חושב

שרק ל – 46 אחוז מהעיריות יש צוות לתיקון ליקויים ואצלנו הצוות לתיקון

ליקויים כבר פועל וקיים שנים רבות ראוי לציון גם הדבר הזה. הצוות לתיקון

ליקויים הפרוטוקול והתוצרים שלו מועברים למנהלי האגפים הרלבנטיים.

הצוות לתיקון ליקויים התוצרים של הצוות הזה מועברים לראש העירייה

ולמנהלי אגפים הרלבנטיים ומדווחים גם לועדת הביקורת, שוועדת הביקורת

מקבלת את הדיווח ויכולה באמת לראות שכל המעגל הזה נסגר, כך שאני

חושב שאפשר לראות את הדיון הזה כאן במועצה ממש חלק ממכלול שלם

של תהליכים שעובר דו"ח ביקורת והכל כדי לוודא שבאמת ההמלצות

והליקויים מתוקנים ובאמת מאיה קודם הזכירה את התודות אז באמת צריך

להודות גם לראש העירייה, גם למנכ"ל העירייה ליו"ר הועדה, לחברי הועדה

שבאמת כל אחד משתתף בתהליך הזה והכל באמת במטרה שההמלצות

שהליקויים יתוקנו ולכן בדו"ח ביקורת הזה גם בגלל שיש מדיניות של

הקורונה וגם בגלל לוח זמנים קצר אני רק אגיד לגבי כל דו"ח את עיקרי

הדברים. רוב ההמלצות הם המלצות תפעוליות ומי שמסתכל בדו"חות שרובן

מקובלות אנחנו בדרך כלל משתדלים שההמלצות יהיו גם המלצות ישימות

וגם המלצות שמוסיפות ערל רובן מקובלות גם על המנהלים וגם חלק מהם

כבר תוקן ולכן אני ברשותכם אעבור בצורה טלגרפית ולמי שיש שאלות אני

כמובן אשמח לענות. אוקיי אז הדו"ח הראשון שלנו שאנחנו מדברים עליו זה

הטיפול בדו"חות חניה מי שרוצה לראות שסטטיסטיקה יכול לראות בעמוד

14 לדו"ח, שבשנים 2016 עד 2018 ניתנו בערך כ – ,45 46 אלף דוחות בשנה,

ההיקף הכספי של הקנסות הוא באזור 10 מיליון ש"חץ. אנחנו בדקנו את כל

התהליך שקשור גם בקליטת הדו"חות גם בתפקוד של המחלקה עצמה שזה

למעשה מחלקה הוכנה רק ב – ,2017 היה פה איזה שהוא שינוי ארגוני וגם

את התפקוד של התובע העירוני, אני רוצה להזכיר לכם שהסמכות הבלבדית

לביטול דו"ח להמרת דו"ח באזהרה, וכל מה שקשור לדברים האלה זה ניתן

לתובע העירוני. אנחנו בדקנו גם את כל מה שקשור בתהליכים האלה, ובסך

הכל מעבר באמת לכל מיני המלצות שהם בעיקר תפעוליות המלצות לשיפור

בסך הכל אפשר לראות שהנושא הזה הטיפול בדו"חות חניה מנוהל בצורה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 7 ב.ש.ג

טובה, ומהמדגמים שאנחנו עשינו לא מצאנו ממצאים חריגים שרואים

שאפשר לדבר עליהם כחריגים, זה לגבי הדו"ח הראשון.

מאיה כץ: תעצור נגיד את הדברים נעשה את ההמלצות וכו. אז באמת הדו"ח בנושא

חניות כפי שרואים פה יש עבודה מצוינת גם של האגף של בועז וגם העבודה

של הלשכה המשפטית בהובלה של התובע העירוני בנושא הזה. העלו שתי

סוגיות כן שאנחנו רוצים בעצם להביא לפה להצבעה שעלו תוך כדי ועדת

הביקורת, האחד בעצם מתנהל איזה שהוא תהליך שמצד אחד הדו"ח עובר,

דו"חות הביטול עוברים לערעור אצל התובע העירוני, התובע העירוני מקבל

את ההחלטה, ואז במקום שבעצם זה יוזן בתוך המערכת זה חוזר חזרה עוד

פעם לאגף של בועז ושם זה עובר לתת מחלקה שעובר לעוד גורם כדי להזין

את הכל ואנחנו בעצם סברנו כדי לקצר את כל הדבר הזה צריכים לבחון

כמובן בראשות המנכ"ל והצוות המקצועי, גורם שישב כבר בתוך הלשכה

המשפטית ופשוט יזין את זה, זה יחסוך הרבה זמן הרבה טרחה ובעיקר פחות

מעבר של ידיים ברגע שזה עבר ללשכה המשפטית אין שום סיבה שזה יחזור

חזרה.

עו"ד ענת בהרב: אני רוצה להזכיר בהמשך לדיונים שקיימנו אנחנו קבענו שאנחנו צריכים

לבחון אתה דבר הזה, אז אני הייתי מבקשת, לא לקבוע כרגע איפה ישב מי

ומה אלא באמת לתת לנו לעשות את כל עבודת הבחינה.

משה פדלון: מה שמאיה מציעה לקצר את התהליך נמצא את הדרך.

מאיה כץ: לבחון מה הדרך היותר קצרה.

עו"ד ענת בהרב: לבחון את הדרך לאו דווקא על ידי מישהו שישב בלשכה המשפטית כי אז

את כבר קובעת, תני לנו לבחון את הכל.

יהודה בן עזרא: ההחלטה היתה של הצוות לתיקון ליקויים לצרף עוד אנשים, ולקבל החלטה

איפה ישב האדם כדי שינהל את המערכת את זה אנחנו רוצים את זה

במשמעות העקרונית.

מאיה כץ: דבר נוסף שכן חשוב לי להגיד זה שגם בועז וגיל שבעצם מטפלים בכל

התהליך של להפוך את כל דו"חות החניה, ביטולים, ערעורים ובאמת כל

הדבר הזה לתהליך אוטומטי אטומיזציה הם עושים עבודה נהדרת, הרבה

מאוד מהדברים שנכתבו פה בוצעו וטופלו וזה חלק ממהלך טכנולוגי שבעיני

הוא מאוד מרשים לפחות כפי שהוצג לנו ומכיוון שהם לא דוברים פה היום

אז כן היה לי חשוב להגיד גם את הדבר הזה, ובסופו של דבר כל השאלות

שאנחנו שאלנו כל חברי הועדה נענו פרט לנושא הזה שבאמת חשבנו שהיה

נכון להוסיף אותו גם אגב להמלצות. זה לגבי הנושא הזה. אפשר מבחינתנו

אם אתם מקבלים את זה לעבור לסעיף הבא.

ירון הררי: הדו"ח הבא שאנחנו מדברים עליו זה ההוצאות התקשורת נייח של בזק אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 8 ב.ש.ג

רוצה להסביר איך הגענו לעשות את הדו"ח הזה מתי שיש לנו הוצאה

שקשורה להצעת מחיר או למכרז או דברים מהסוג הזה כמובן שאנחנו

מוציאים יש תהליך סדור של אישורים בתשלום לעומת זאת הוראת קבע

ברגע שאישרת הוראת קבע יש הרשאה לחיוב של העירייה עד שמבטלים את

ההרשאה הזאת זאת אומרת החיובים של הוראות קבע הם חיובים

מתמשכים, חודשיים ואם לא עושים פעולה אקטיבית לעצור אותם אז הם

ממשיכים עד שעוצרים אותם ולכן יש חשיבות מאוד גדולה לעשות בקרה

יתרה על תשלומים בהוראות קבע. אנחנו עשינו לפני שנתיים אני חושב דו"ח

על צריכות מים במסגרת דו"ח לגינון וגם שם החיובים של צריכות המים

באמצעות מונים של מים, הם הוראות קבע ולכן החלטנו לבדוק השנה גם את

הוראות הקבע של החשמל ושל בזק וזה הרקע לעריכת הדו"ח הזה. גם כאן

כמעט כל הערות הן הערות תפעוליות אני יכול להגיד בשתי משפטים אולי

לפני כן אנחנו רק נציין פה אני רוצה מי שיש לו את הדו"ח שיסתכל בעמוד 9

ראינו ובדקנו שהוצאות תקשורת של נייח אני לא מדבר על הוצאות תקשורת

סלולרית כי כולנו יודעים שהתעריפים של הסלולר ירדו משמעותית בשנים

האחרונות, אני מדבר על הוצאות של בזק למרות שיש גידול טבעי בפעילות

של העירייה משנת 2015 עד שנת 2019 הם ירדו ב – 16 אחוז שזה בהחלט

ראוי לציין. עוד מילה אחת לגבי האגף שמטפל בכל מה שקשור בבזק, זה אגף

תקשוב זה לא בליבת העשייה שלו, ומה שאנחנו לא נעבור כמובן על הדברים

אני רק אגיד שני דברים המלצנו פה לטייב את מסד הנתונים של הקווים

ולעשות מעקב קצת יותר אפקטיבי להגדיל קצת את הבקרות על הקווים

מכיוון שיש כל הזמן שינויים, יש קווים שמתבטלים יש קווים ששווה להעביר

אותם למסלולים אחרים לא ניכנס לפרטים זה המלצה ראשונה שלנו

והמלצה זה לגבי הניהול של הזה, והמלצה שניה שלנו זה לעשות יישור קו

ולבדוק שיוך של הקווים כי ראינו שיש חלק מהקווים שהעירייה משלמת

עליהם והם שייכים למוסדות עירוניים אחרים או עמותות או חברות

עירונית, יש כאלה שבבירור לא יודעים למי הם שייכים בקיצור צריך להגביר

את הבקרה ובאמת לעשות טיוב של כל הנתונים של כל המאגר של הקווים

האלה.

מאיה כץ: בנושא הזה לא היו לנו כמעט הערות רק הערנו שתי הערות בהתאם למציאות

המשתנה מה שנקרא. אנחנו יודעים היום להגיד שבעצם כל כמה חודשים

חברות הטלפון יוצאות במבצעים להוזלת מחירים וברגע שעירייה יוצאת

למכרז בסדר גודל של כמה שנים זה יכול להיות כבר לא רלבנטי ולשלם מחיר

גבוה יותר מאשר המחיר שיכלה היתה לשלם אילולא היתה איזה שהיא

נקודת יציאה תוך כדי המכרז, אנחנו רואים שיש פה 256 קווים שמנוצלים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 9 ב.ש.ג

יותר, מנוצלים פחות או לא מנוצלים בכלל בכל מיני הסברים כאלה ואחרים.

הצוות שעוסק בזה שזה הצוות של אמיר זיו שבאמת עושה פה עבודה מאוד,

מאוד יסודית וקשה ומורכבת צריך לבדוק איך מקבל סיוע בעניין הזה, זה

אולי הדבר הכי חשוב כי גם לעבור קו, קו ולהבין את הדברים זה מורכב

מאוד וזה כמובן מעמיס על כל העבודה הקיימת אבל יותר מזה ואולי הכי

חשוב זה באמת להבין שמכרזים של קווי טלפון מעבר להוזלה שירון ציין

אותה היא הוזלה שיכולה להיות הרבה יותר משמעותית, ולאור מה שקורה

בשנים האחרונות עם ההוזלות המשמעותיות של הקווים הנייחים אני

חושבת שאין סיבה שמכרזים יהיו ארוכי טווח וזה נקודה שאתם צריכים

לקחת אותה בחשבון. אני מקווה שכשנקבל את דו"ח הליקויים בשנה הבאה

או בעוד כמה חודשים שזה יסתיים אז גם נבין בעצם מה קרה פה מבחינת

אותם קווי טלפון שלא היה בהם שימוש, ואיפה באמת אפשר לטפל בסוגיה

הזאת. זה בעניין הזה.

אמיר זיו: מה שחשוב לי להגיד קודם כל אנחנו מקבלים סיוע יש לנו חברה שעוזרת לנו

בדברים האלה חברת ססנסקום. אני העליתי מסמך שמראה את החסכונות

אנחנו קיבלנו את המשק הזה לטיפולנו בשנת 2015 ואתם יכולים לראות

שבשנת 2016 חסכנו קרוב ל – 250 אלף ₪, ,2017 250 אלף ₪ 391 אלף ב –

2018 וב – ,2019 227 אלף שח סך הכל מעל מיליון ₪ מאז שזה עבר לטיפולנו

זה פועל יוצא של עבודה סיזיפית של מעבר קו, קו התאמה שלו מה נכון

שיוגדר יש קווים שהם רק לדיבור ויש קווים שהם רק לאינטרנט ויש קווים

שהם רק לדתה, לעשות את ההתאמות האלו על פני מאות קווים שיש לנו

ולכן החסכון הזה. ולגבי קווים שהם לא פעילים הם כן פעילים זה קווים

שנמצאים בעיקר במוסדות חינוך ובגני ילדים לצורך האזעקות אין ת נועות

של טלפונים ודברים כאלו אבל זה מיועד לצורך זה שאם חלילה יש איזה

שהוא אזעקה, או שיש שריפה או דברים כאלה לזה זה מיועד לכן גם שנה

הבאה זה מה שאתם תראו בתקווה שלא יהיו לנו שריפות או דברים כאלה אז

הקווים האלו חייבים אותם אפילו שאין אליהם תנועות. אני רוצה להודות

לחברה שלי שעשו עבודה סיזיפית מטורפת על הקווים האלה והגיעו

לחסכונות האלה ליטל, יהודית, אברהם עשו עבודה נפלאה.

מאיה כץ: אמיר הם עושים עבודה טובה ועדיין בתקופה הזאת שכל כמה חודשים.

יונתן יעקובוביץ: הייתי שמח לשאול את אמיר שאלה, הסכומים של החסכונות שאתה מציג

פה ,2016 ,2017 ,2018 מה שנחסך ב – 2018 זה ביחס למה שנחסך ב – 2016?

זאת אומרת כל שנה יש עוד חסכון של כמה מאות אלפי ₪ או שזה ביחס

לשנה מסוימת?

אמיר זיו: כל שנה זה החסכון של אותה שנה, מנקודת אפס של שנה קודמת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 10 ב.ש.ג

יונתן יעקובוביץ: החסכון הזה אם אני מבין נכון נובע משיקולי התייעלות תפעולית לא

משיקולים של התקשרות מול הספק?

אמיר זיו: אנחנו בכל דו"ח ביקורת שלנו מפסידים בכל שנה גם תאגיד עירוני זה יכול

להיות או עמותה כמו שבדקנו שנה קודם את בני הרצליה.

עו"ד ענת בהרב: למען הסדר הטוב אחרי כל נושא צריך להצביע על קבלת ההמלצות השל

המבקר. אנחנו דילגנו על זה.

אמיר זיו: אנחנו נצביע על הכל ביחד.

משה פדלון: מי בעד קבלת המלצות דו"ח החניה?

מאיה כץ: והתוספות שאנחנו ביקשנו להוסיף.

משה פדלון: פה אחד. ברור. מי בעד קבלת ההמלצות על הוצאות תקשורת נייחי בזק? פה

אחד תודה כולל הערות של כל הועדה.

ירון הררי: כל שנה אני מקפיד לעשות ביקורת גם בתאגיד עירוני כמו שעשינו שנה

שעברה על בני הרצליה, השנה עשינו על החברה ל...ותרבות הרצליה הסיבה

מאוד פשוטה בעוד שבעירייה יש לנו מנגנונים בגלל כל הבירוקרטיה שיש כאן

יש לנו מנגנונים של בקרה ופיקוח וכוח אדם וכו' וכו' מוטת השליטה

בעמותות או בחברות העירוניות היא הרבה יותר קטנה וכמובן ששם צריך,

הם לא נהנים מכל מה שיש לנו כאן בעירייה מבחינת כוח אדם ובקרות

ונהלים ולכן חשוב לבדוק כל שנה על יחידה כזאת, השנה בשנת 2019 בדקנו

את החברה לאומנות ותרבות בהרצליה. לפני שניכנס אני רוצה להגיד באופן

כללי החברה הזאת יש לה שלד ניהולי מאוד, מאוד צר, למעשה יש מנכ"לית

וחשבת אבל זו חברה מאוד מבוזרת יש לה כמה וכמה מרכזים שכל מרכז יש

לו פעילות שהיא פעילות שהוא מנהל אותה ממש מנהל אותה ברמה של

אפילו ברמה של הפרסום והשיווק, ברמה של לעשות מכרז או הצעות מחיר

לקבלן על ניקיון וצריך לקחת את זה בחשבון שקוראים את הדו"ח הזה

שהמבנה הזה הוא מבנה שאנחנו לא רגילים פה בעירייה הוא מבנה באמת של

מרכזים אוטונומיים שכל אחד מתנהל מול קהל היעד שלו, באופן אוטונומי

ומותת שליטה יחסית צרה שדרה ניהולית יחסית צרה. אני לא רוצה להיכנס

יותר מידי לפרטים אנחנו למעשה התחלנו לבדוק 4 מרכזים בכל מה שקשור

בפרסום, בשיווק, בעריכת הצעות מחיר או מכרזים וכוח אדם גם בדקנו

בסופו של דבר התמקדנו בשני מרכזים שזה הכוכב השמיני והסנימטק באמת

יש פה הרבה מאוד הערות שחלק גדול מהם זה הערות שקשורות לתפעול. אני

רוצה לגעת בכמה נושאים ממש במילה אחת, פרסום ושיווק אני חושב

שלמרות שיש אוטונומיה לכל מרכז ומכרז בכל זאת צריכה להיות בכל

הפרסומים איזה שהיא נראות אחידה, אפילו מיתוג אחיד שכל מרכז למרות

שהוא עובד בנפרד מול קהל יעד ספציפי אפשר יהיה לזהות שהוא חלק

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 11 ב.ש.ג

ממכלול שלם שנותן מענה לתרבות ואומנות, כל מה שקשור בניהול של אתרי

האינטרנט, של הפרסומים, של אתרי הפייסבוק שכל מרכז מנהל בנפרד, אני

חושב שאפשר למנף את זה גם באמצעות העירייה ואנחנו המלצנו לעשות

חשיבה בכל מה שקשור במיתוג, פרסום, שיווק, כל מה שקשור בעניין הזה.

עוד הערה כללית אחת מה שהזכרתי קודם כל מרכז מתנהל בנפרד אנחנו

ראינו שלפחות סתם אני אתן דוגמא בקטע של הניקיון כל מרכז לקח חברת

ניקיון נפרדת אבל שאנחנו סוכמים את ה - סכומי התקשרות אנחנו מגיעים

לסכום שמחייב מכרז למרות שכל אחד כל מרכז אוטונומי וצריך לשים לב

שיהיה איזה שהוא ניהול לוודא שאנחנו עומדים בתקנות של המכרזים או של

הצעות מחיר. טוב לגבי כוח אדם וכאלה אני לא ארחיב בזה. שני מרכזים

שבדקנו יותר לעומק זה סינמטק וכמו שאמרתי הכוכב השמיני. לגבי

הסינמטק גם פה אני לא רוצה לגעת בהערות התפעוליות אני רק אגיד באופן

כללי, ש - הסינמטק סובל, דרך אגב את הנתונים של הסינמטק לקחנו

מהבקשה לתמיכה, הסינמטק מדווח על הפעילות שלו למשרד התרבות

והספורט או התרבות אני לא יודע איך זה נקרא עכשיו, והוא מדווח על מספר

הצופים, מספר ההצגות, צופים בתשלום, צופים ללא תשלום ממש כל

הפעילות שלו ואנחנו לקחנו את הדוחות האלה וניתחנו אותם וזה לא סוד ש -

הסינמטק סבל מירידה של %24 במספר הצופים, אחוז התפוסה היא בערך

%,30 אמנם עכשיו הפעילות אמנם עכשיו הפעילות הזאת של החברה הזאת

היא לא פעילה אני מקווה שבקרוב היא תחזור לפעילות מלאה, אבל אנחנו

המלצנו לבדוק מה אפשר לעשות בשביל להנגיש את התוצרים של הסינמטק

ליותר תושבים שיותר תושבים יוכלו להינות מהתכנים האלה, אני לא יודע

אם הבעיה היא בפרסום ובשיווק למראות שמי שיראה את הדו"ח יוכל

לראות שנעשים פה מאמצים של פרסום ושיווק זה לא שלא נעשים אולי

לבדוק את התמהיל של התכנים אולי לעשות דברים אחרים. אני חושב שבכל

מקרה צריך לעשות משהו בשביל שאנחנו לא נמשיך לראות ירידה של צופים

ואחוז תפוסה כל כך נמוכים זה לגבי הנושא של הסינמטק. לגבי הנושא של

הכוכב השמיני, גם כאן אנחנו לקחנו את הנתונים שהכוכב השמיני דיווח

לעירייה במסגרת דו"ח פעילות העירייה, ובאמתה וא מדווח על כל הפעילויות

שהוא עושה, מספר משתתפים וכו' מי שיתעמק בדו"ח יוכל לראות את

הניתוח של כל הפעילות, גם כאן בכוכב השמיני צריך לעשות יותר כדי להנגיש

את המקום הזה ליותר בני נוער, לעשות יותר פעילויות, כיום המבנה לפי

הניתוח שאנחנו עשינו זה פונה אולי לאלפי ילדים בודדים ואנחנו חושבים

שאפשר לעשות זה באמת מקום נפלא, אפשר לעשות יותר. נקודה אחרונה זה

לגבי התעריפים אנחנו ראינו שכל מרכז, שוב פעם זה קשור למה שאמרנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 12 ב.ש.ג

קודם מוטת שליטה, כל מרכז יש לו את התעריפים שלו דרך אגב לא כל

המרכזים גובים תשלום עבור הפעילות שלהם אבל בכל מקרה לכל אחד יש

תעריפים משלו, התעריפים לא מצוינים במוסדות של החברה, למרות

שבתקנון של החברה כתוב התפעל למען הרצליה, תושבי הרצליה, אין

מדיניות אחידה לגבי מחירים לתושבי הרצליה, ראינו למשל בסינמטק

שההנחה היא לכל תושבי השרון ומקומות אחרים אין הנחה לתושבי

הרצליה אנחנו ממליצים גם בקטע הזה של המחירים והתמחור לאשר את זה

לפחות במוסדות של החברה מידי תקופה.

מאיה כץ: בנושא הזה היה לנו הרבה מאוד מחלוקות בתוך הועדה, מחלוקות אפילו

מאוד מורכבות, אנחנו סברנו שבהרבה מאוד מהנקודות שנגע המבקר הוא

לא היה צריך לגעת, זאת אומרת אנחנו סברנו שבסופו של דבר נושא הפרסום

והשיווק יכול להיות אולי כאמירה שצריכה להיות מטופלת, אבל יחד עם

זאת אנחנו מבינים שהכל זה סוג של עוגה תקציבית. הלכנו אחרי באמת

הדיון המורכב שהיה בנושא, הלכנו איתי ואני וקיימנו שיחה עם מנכ"לית

התאגיד אגב אני רוצה להגיד שהיא עושה עבודה מצוינת, ומחזיקה את כל

המוסדות ה - באמת מורכבים האלה בראש מורם, וגם הבנו ממנה שבסופו

של דבר מצד אחד ההקצבה לתאגיד ירדה ב – 1/3 ההכנסות העצמיות לא

נפגעו ולכן לבוא ולחייב בדו"ח ביקורת לעשות איזה שהוא תהליך מיתוג

ופרסום ואסטרטגיה מי ישלם על זה? עכשיו אני יודעת שזה ישמע קצת מוזר

כי אני יו"ר ועדת הביקורת וחברי הועדה הם חברי הביקורת וצריכים לבוא

ולהגיד נכון צריכים לעשות פה כמה פעולות, אבל ברגע שהבנו, הרי על כל

ההמלצות הפעילויות שדיבר המבקר אם זה הנושא של איגום משאבים

ומכרזים וכוח אדם ואגב חלק מהדברים גם בוצעו ואכן יש נקודת חולשה,

עכשיו תיכף נתייחס אליה טיפה יותר לעומק, אבל נקודת החולשה הזאת לא

תוכל להיות מיושמת אם הנהלת העירייה, התאגיד, חברי הדירקטוריון, ראש

העירייה, מנכ"ל העירייה יגידו אוקיי אנחנו מעבירים לפה תקציב, ולכן בעצם

מה שאנחנו המלצנו זה לא להתייחס להמלצות הפרטניות כי ההמלצות

הפרטניות הם לא יוכלו לעמוד בזה, יגיע דו"ח ליקויים בשנה הבאה נראה

שלא עשו דבר לכן יוקם איזה שהוא צוות, בראשות לדעתי המנכ"ל או מי

שרלבנטי יהיו בו נוכחים מי שיחליטו מבחינה מקצועית, אגב הצענו גם עצמנו

כחלק מהצוות הזה כדי באמת לבחון כי אכן יש פה נקודה שצריכים לטפל בה

אין פה מחלוקת, בהיבטים שונים והמליץ המלצות קונקרטיות שיבחנו האם

באמת אנחנו יוצאים להליך של שיווק ומיתוג הדבר הזה עולה באזור ,100

,150 200 אלף ₪ בהתאם לתכנית סדורה, יכול להיות שאולי צריך להביא

תקן מסוים שיתעסק אך ורק בנושא הזה, יכול להיות שצריך להיות פה אבל

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 13 ב.ש.ג

אי אפשר לחייב אותם למהלך הזה ולהפוך את זה להמלצה מחייבת מבלי

שאנחנו גם מכניסים תקציב. אז הבקשה שלנו היא ככה לפחות בהיבט הזה

או שמקבלים את ההמלצות כפי שהן כולל התחייבות כספית של העירייה

לפחות בסדר גודל של מה שהבנו של בין 100 ל – 200 אלף ₪, אני חושבת

שזה לא ישים גם המנכ"ל דיבר איתי עלז ה שאנחנו לא יכולים לבקש, אנחנו

יכולים אבל זה לא סביר שנקבל את זה כהחלטה כאן ולכן ביקשנו שזה יוגדר

שצוות שיבחן את נושא מיתוג הפרסום באופן כולל בהיבטים השונים וימליץ

המלצות קונקרטיות, ביניהם בחינה של תקן במידת הצורך בחצי משרה,

צבוע לטובת העניין, יכול להיות במסגרת התמחות סטודנטים שעוסקים

בעולמות הדוברות והתקשורת גם כן שיתנו פה שעות של פעילות וכיוצא בזה.

עלה פה גם נושא של שכירויות של הסינמטק מסתבר שהסינמטק הוקם יש

תורם, סליחה מועדון הנוער לא הסינמטק, והתורם הזה בעצם חייב שמועדון

הנוער יפעל אך ורק לטובת פעילות של בני הנוער בשעות מסוימות, כתוצאה

מהתחייבות המסוימת הזאת אין יכולת להשכיר בשעות שהם לא פוגעות

בפעילות של בני הנוער את המקום של מועדון הנוער שהוא יפה, יפה, רחב

וכייפי עם המון פסי לטיס לפעילויות אחרות נגיד לצורך העניין בעיקר לשעות

הבוקר, ומה שאנחנו מבקשים להוסיף פה גם זה שאנחנו ממנים את מנכ"ל

העירייה לבחון את הנושא מול התורם, לקרוא לו בעצם לאיזה שהיא שיחה

ויחד עם יועצת משפטית מי שרלבנטי לנושא הזה, ובעצם להבין האם אפשר

להגיע לגמישות בעניין ככל שסדר העדיפויות היא כפי שהתורם קבע כי זו

יכולה להיות הכנסה מאוד משמעותית לבית הנוער, אני חושבת שזו המלצה

שלא היתה לגביה מחלוקת כי זה פשוט ניהול לא נכון. אני לא יודעת מיה יה

ער לנושא הזה של התורם, אני לא הייתי מודעת להסכם החוזי הזה מולו

אבל אין ספק שבמצב הנוכחי זה ניצול מאוד לא אופטימאלי ואי אפשר לבוא

בטענות למועדון הנוער. מעבר לזה עלה נושא של האופי של הסינמטק האם

הוא צריך להיות כך, האם הוא צריך להיות אחרת אני רוצה להגיד את

עמדתי האישית. אנחנו קופצים רגע, הסינמטק עלו הרבה תהיות בתוך הדו"ח

ביקורת איך הוא צריך להתנהל ולפעול בסוף לסינמטק יש אופי מסוים

והייחודיות בסינמטק שהוא סינמטק ו לא סינמה סיטי, ולכן עיריית הרצליה

לעניות דעתי וגם לאורך כל השנים הבינה שהסינמטק הוא גוף גרעוני יותר או

פחות מתוך תפיסה שאנחנו מנגישים ומשרתים תרבות גם כזו, ולכן גם רוח

הדברים בועדה היתה שלא בכל מחיר וכן צריך לעשות פעולות שנדרשות

שאגב עושים אותם, זאת אומרת עדי זיו הסבירה לנו שהם פונים להרבה

מאוד קבוצות וקהלים בכל אזור השרון כדי להביא אותם במחירים

אטרקטיביים וכו' בואו לא נשכח שיש כאן גם קולנוע לב שנותן את אותם

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 14 ב.ש.ג

שירותים. וכן נעשו פעולות אבל צריך לזכור שצריך לשמור על האיזון העדין

של הסינמטק ולא להגיד שבגלל שההכנסות שלו נמוכות או בגלל שהוא

גרעוני אנחנו משנים את כל האופי שלו וזה בעצם המחלוקות העיקריות שהיו

בתוך ועדת הביקורת, אני מאוד מקווה שחברי המועצה יאמצו את העמדה

שלנו כלפי מה שנכתב פה, מעבר להמלצות התפעוליות. משפט אחד אחרון

כפי שראיתם בהתחלה בעמוד ראשון ג3 כתב שהיתה ביקורת כלפי מועדון

הנוער, סינמטק, מרכז אגדה ובית הגמלאי וכפי שאתם רואים לא נכתב פה

על בית אגדה ובית הגמלאי, כי זה בעצם שני מוקדים שבמסגרת הבדיקות

שנעשו ולא נעשו לעומק לא התגלו ליקויים היו בעצם ממצאים חיוביים, אני

חושבת שכן נכון היה להכניס את זה, כי אם כבר מציינים שיש פה ארבעה

גורמים שנבדקו אז צריך להבין מה עלה בגורלם של השניים האחרים וזה מה

שקרה וזה ראוי לשבח. מעבר לזה איתי יש משהו ששכחתי?

איתי צור: רק לחדד את הנושא שצריך לעשות הפרדה בין החלטות או הביקורת של

המבקר. בעיני הן נכונות וחשובות ובאמת בנושא היכולת התקציבית של

התאגיד לממש את הדבר הזה וזה בעצם הסוגיה המרכזית.

מאיה כץ: שהיתה במחלוקת.

משה פדלון: אני רוצה להתייחס לנושא של סינמטק מאיה ללא משבר קורונה היינו

ממשיכים עם בניית הסינמטק המודרני עם בית קפה יפה, עם חניה חינם עם

מרחבים ירוקים לצערי המשבר שיבש לנו את התכנית אבל אנחנו כן יום א

חד נקדם את זה וכמה שיותר מהר. אני אומר שוב כמו שאמר יש ציבור

שרוצה סינמטק מגיע לו לקבל את זה.

יונתן יעקובוביץ: אבל אין שם הסכם של חכירה? זה היה 5 שנים.

ירון הררי: העירייה שמה על הסינמטק כמעט מיליון וחצי ₪ בשנה. העירייה שמה על

הסינמטק כמעט מיליון וחצי ₪ בשנה. השאלה למה לא להפריד את

הסינמטק.

משה פדלון: אתה לא יכול להפריד אף אחד לא יקח היום בית קולנוע זה שירות לציבור

כמו שאנחנו נותנים שירותים לכל הנושאים האחרים יש ציבור שרוצה

סינמטק וכן נתקצב אותו. יש כאלה שרוצים כדורסל, כדורגל נתקצב את

כולם.

אהוד לזר: זה ערך חינוכי חשוב.

משה פדלון: זה ערך חינוכי אין שם סרטים יש הרצאות מעניינות פשוט משבר הקורונה

קטל את הפעילות שם אבל הבחורה שם עושה עבודה מצוינת אבל חבל זה

נקטע לנו אבל כן צריך להיות סינמטק בעיר כמו שיש מוזיאון, שעולה לנו

מליונים אבל זה תרבות ותרבות עולה כסף.

ירון עולמי: אני רוצה לציין לא יודע אם יודעים חברי מועצה אבל הסינמטק ממשיך

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 15 ב.ש.ג

לפעול בוואצפ ומעלה סרטים ותושבים מתחברים לזה שתדעו כל הפעילות

בהרצליה נמשכת גם בית קינן בזום, כל מה שעוד אפשר לעשות עושים גם

במגבלות שיש. הסינמטק פעיל אני חבר בקבוצה.

ירון הררי: אני רק רוצה לתת הבהרה קצרה אנחנו בכוונת מכוון בדו"חות שלנו לא

כותבים האם צריך לתת תקציבים והאם צריך לתת כוח אדם וכו' מכיוון

שזאת החלטת הנהלה, ההנהלה צריכה להחליט האם היא מקצה משאבים

לכל נושא שהוא. מה שחשוב לי להדגיש לגבי הסינמטק אנחנו לא מתיימרים

לקבוע האם הסינמטק צריך להתקיים או לא להתקיים ובאיזה אופן הוא

צריך להתקיים. מה שאנחנו הצבענו כאן זה על נתון שבין שנת 2017 ל – 2018

יש ירידה של כמעט %24 במבקרים יש לנו תפוסה של %30 וצריכים לחשוב

על דרכים בשביל להנגיש את השירות הזה שאני בהחלט מקבל את זה שיכול

להיות שזה שירות טוב וצריך לתת אותו ולהנגיש אותו ליותר תושבים שיותר

אנשים ירצו לבוא, כי בסופו של דבר תפוסה של %30 היא תפוסה שאני לא

חושב שכולם רוצים שזה יהיה, אנחנו רוצים שהסינמטק יעבוד וזה. זה לגבי

העניין הזה של סינמטק. לגבי העניין של המיתוג והפרסום, אני לא כמובן כמו

שאמרתי קודם לא כתבנו בדו"ח מספרים לא 200 אלף ולא 100 אלף, מי

שיקרא את ההמלצות שלנו בעמוד 10 יכול לראות שההמלצות שלנו זה

באמת להקים איזה שהוא צוות שתהיה איזה שהיא נראות שווה לכל

המרכזים וכל הפרסומים שבמלא קיימים, אני רוצה להזכיר שהפרסום

והשיווק בחברה הוא 1.1 מיליון ₪ אם אני לא טועה, זאת אומרת יש תקציב

פרסום זה לא שאין, אני אומר שוב פעם אפשר גם בתקציב הקיים לקבוע

כללים של נראות, של איפה אפילו צריך להיות הלוגו, איך אתר אינטרנט

צריך להיראות צריך להתייחס לפייסבוק של כל מרכז וכו'.

מאיה כץ: ירון אתה מחזיר אותנו למחלוקת כמו שאמר ראש העיר אם זה לא יהיה

בסופו של דבר מתוקצב בתקצוב נכון עם הצוות המקצועי שיודע לתת להם

את הכלים אז אנחנו נחזור לפה שוב עוד פעם.

משה פדלון: מאיה בכובע השני שלי שאני יו"ר ועדת תרבות אני מבטיח ללמוד את הדבר

הזה וכן ניישם מזה הלכה למעשה.

מאיה כץ: אנחנו נשמח להגיע אליך לישיבה, אנחנו באמת השקענו הרבה מאוד שעות

בנושא הזה גם בועדה גם אחרי הועדה.

משה פדלון: אנחנו מובילים בתרבות ונמשיך להוביל בתרבות אני מבטיח כן לטפל בסוגיה

של המיתוג. חברים מי בעד קבלת המלצת יו"ר הועדה גם הועדה גם המבקר

עם הערות שניתנו כאן? פה אחד.

ירון הררי: הנושא הבא זה הנושא של חיובי חשמל אנחנו בדקנו גם כמובן את כמו

שהזכרתי קודם את הוראות הקבע שמחויבים בחשמל. אני רק כדי לסבר את

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 16 ב.ש.ג

האוזן אני אומר שבעירייה יש לנו, כן יש לנו בעירייה 508 מונה חשמל ב -424

אתרים, החיובים של החשמל הם החיובים של החשמל הם בערך 10 מיליון

₪ בשנה, בערך 10 מיליון ₪ בשנה וכולם מבוצעים בהוראות קבע, ברגע

שאנחנו מקימים שעון אז כמו שאמרתי קודם השעון מחייב אוטומטית את

העירייה, גם בנושא הזה כמעט כל הערות הן הערות שאני לא חושב שיש פה

מקום יותר מידי לדון בהן, אני אגיד שגם כאן אנחנו ממליצים להגביר את

הבקרה והפיקוח גם אחרי המונים, גם אחרי התעריפים לעשות בדיקות של

צריכה קיץ מול חורף, חודש מול חודש, לצמצם את הקריאות בהערכה כדיש

נוכל לעשות בקרה נכונה לחיובים ומה שלא פחות חשוב זה לעשות סקר

מונים ולוודא באמת שכל המונים שמחויבים הם מונים של העירייה ולא של

תאגידים אחרים או חלילה של גורמים שלא שייכים לעיר, רוב ההמלצות אני

חושב שכל ההמלצות מקובלים על האגף וחלק מהם התחילו לעשות. אני

רוצה להגיד מילה אחת לגבי ההתייעלות האנרגטית שאנחנו הצגנו פה

בהחלט נתונים שמראים שגם בקו"טש וגם בשקלים יש פה ירידה יחסית

משמעותית למרות העלייה, למרות הגידול הטבעי של המוסדות העירוניים

ושל תיאורית רחובות. זהו פחות או יותר אם אתם רוצים לדעת אתם יכולים

לראות בעמוד 22 את הגידול, הקיטון של הקוט"ש שזה %23 פחות בין

השנים 2017 ל – ,2019 ושוב פעם אני אדגיש שזה קיטון בכמות לא בשקלים

למרות שנוספו מרכזיות תיאורה ונוספו עוד מוסדות עירוניים. זה משהו

שבאמת ראוי לציון מעבר לזה כל שאר הערות הן הערות תפעוליות רגילות.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד קודם כל ולציין שהיום בצהריים קיבלתי משמואל אקרב

מייל שבעצם הם כבר התחילו לתקן את הליקויים אני פשוט, אני בעצמי לא

הספקתי לעבור מהצהריים לעכשיו ובעצם הוא כותב שמרבית הליקויים

תוקנו כמעט %80 ויש קובץ, אז קודם כל שמואל כל הכבוד ישר כוח לך ולכל

הצוות, זה בדבר הראשון, בדבר השני כן ניתן לראות שהיו פה דברים שהתגלו

באופן כזה, במעבר לזה שהדו"ח מאוד, מאוד מקצועי ועברנו עליו בצורה

יסודית בעיקר כדי להבין את התוכן שלו, ואחד הדברים שאני מאוד מקווה

שבעקבות כל הליקויים שאמר, שהמליץ פה המבקר שלא נגיע לסיטואציות

שבסוף אנחנו משלמים תשלומי חשמל עם ריביות ופיגורים כי זה לא משהו

שצריך לקרות בעירייה, ויש הרבה מאוד מונים שהם פחות עובדים או יותר

עובדים, וצריך לעשות התאמות תעריפים וכו', אז אני קודם כל מאוד שמחה

ששמואל באמת העביר את הדו"ח עם הליקויים ואת הטיפול ולכן מעבר לזה

אין מה להוסיף כרגע.

משה פדלון: קודם כל בשנים האחרונות החלפנו את גופי התאורה לחסכניים, דבר נוסף כל

מזגני אוויר בכל בתי הספר גני ילדים מוסדות העירייה הם אנרגטיים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 17 ב.ש.ג

חסכניים למרות שהוספנו מאות גופי תיאורה חדשים אם זה במסילה בגליל

ים ובנתן אלתרמן אנחנו רואים ירידה בצריכת החשמל זה הישג.

מאיה כץ: זה כתוב פה.

משה פדלון: שמוליק החברה שהיתה בזמנו ממשיכה לעבוד?

מאיה כץ: ההתייחסות משה בדו"ח היא בעיקר מתייחסת למונים, מונים שנמצאים

וצריכים להסיר אותם, היא מתייחסת בעצם לבדיקה של התאמת תעריפי

צריכה לתעריפים שצריך ויש פה פערים והיא מתייחסת לזה שלא בטוח בכלל

שמונה משויך למקום הנכון ומאיפה נלקח החשמל ולמה, זאת אומרת הבעיה

העיקרית שמסתמנת פה בתוך הדו"ח היא בעיקר בנושאים האלה, כן מצוינת

ההתייעלות האנרגטית שנעשית בצורה מצוינת וגם ירון הרחיב לנו מאוד

בועדה, ויאיר וכולם דיברו ונתנו לכולם את זכות הביטוי ולכן הדיון פה

מבחינתנו אנחנו משקפים את מה שהיה וגם מתעכבים רק על הדברים

הרלבנטיים אם באמת הם הצליחו לבצע את הערות כפי שבאמת שמואל כתב

והם הכינו ואני בטוחה שהם עבדו מאוד קשה כדי להכין את המסמך הזה,

לקראת הדיון אז שוב עוד פעם תודה אני מניחה שיראו עוד חיסכון בעוד כמה

חודשים כבר.

משה פדלון: אוקיי חברים מיב עד קבלת המלצות יו"ר הועדה, מבקר העירייה, כולל

הערות? פה אחד.

ירון הררי: למעשה החלק האחרון של הדו"ח זה מעקב אחר תיקון ליקויים זה מה

שדיברנו קודם התהליך שהוא עובר. הנושא הבא שמונח על השולחן של

המועצה זה דיון בדו"ח מבקר המדינה.

מאיה כץ: אני רוצה לסכם את החלק הראשון. אני רוצה עוד פעם באמת להגיד תודה

לכל מי שעסק גם בדו"ח, לכל חברי הועדה שמגיעים ונוכחים וזה שלוש שעות

בערך של דיונים כל פעם כל דיון שאנחנו עושים כי אנחנו מקשיבים. אני רוצה

גם להגיד שכתפיסת העולם שלי כיו"ר ועדת הביקורת וכמי שכמעט נמצאת

בעירייה 15 שנים זה לא להגיע ממקום של לנגח, זה להגיע ממקום של לשפר

ואני גם אומרת את זה בתחילת כל דיון המטרה שלנו היא באמת להבין

ולהטיב בסופו של דבר עם התהליכים והפעילות מתוך מקום שגם צוות

הליקויים עושה את העבודה שלו כמו שצריך, כן גילינו כמה לקונות קטנות

בדו"ח ליקויים ונטען שכן נעשה ולא נעשה אבל אלה דברים שאנחנו באמת

מטפלים בהם. אבל ירון שוב ישר כוח לך ולכל הצוות שלך שעשיתם עבודה

מאוד מורכבת בתקופת הקורונה והזום אין שהיה מאוד לא פשוט לנהל את

התהליך הזה תוך כדי, ולמישל שגם מרכזת את הועדה, למנכ"ל העירייה,

יועצת משפטית, גזבר שמלווים אותנו גם לאורך כל התהליך וכל מי שעובד

בנושא תודה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 18 ב.ש.ג

משה פדלון: חברים אני כראש רשות מכבד את מוסד הביקורת וטוב שיש ביקורת מדובר

בכספי ציבור וצריך לשמור עליון, אני באחת מהישיבות הקרובות רוצה

להביא לאישור המועצה להקים ועדת יעילות וחסכון, וישנם מקרים לצערי

הרב והרגולטור לא מאפשר לנו זאת, שבו למרות שיש לנו מכרז מוצר המדף

יותר זול אז למה לא לקנות אותו? ואז המחוקק אומר לא, לא תלך למכרז.

יונתן יעקובוביץ: איך הועדה תפתור את זה?

משה פדלון: אני אתן לך דוגמא כשאני רוצה לקנות לוקר לבית ספר מסוים במכרז זה 120

אלף ₪ אותו לוקר אצל הספק ישירות זה עולה 55 אלף ₪ היום החוק לא

מאפשר לי זאת,

יונתן יעקובוביץ: אני מסכים איתך 200 אחוז אני רק שואל חוק חובת מכרזים בסופו של

דבר המטרה שלו לא הושגה, המטרה זה להוזיל מחירים, לשמור על כספי

ציבור וזה בדיוק פועל ההיפך אני שואל להקים ועדה זה מצוין אבל איך

תעבוד?

משה פדלון: אני רוצה להקים ועדת יעילות וחיסכון שבה העובדים המנהלים מציעים לנו

דרכי ייעול וחיסכון בארגון כדי לחסוך עלויות, לחסוך עלויות בכל מיני

תחומים אני אומר שוב ברכישת ציוד משרדי, בכל דבר אחר, אני חושב

שצריכה לקום ועדה כזו ושוב יש לנו מספיק הצעות ורעיונות איך לעשות את

זה, אני אביא את זה לאחת מישיבות המועצה והכל על פי דין אני אומר שוב

הכל על פי דין.

יונתן יעקובוביץ: מהניסיון הדל שיש לי לך יש יותר ניסיון, מהניסיון הדל שיש לי איפה שזה

נתקע תמיד העניינים האלו זה תמיד נתקע אצל היועצים המשפטיים, זה מה

שנקרא הם קרואים את חובתה מכרזים כפי שהוא כתוב ועושים מה שאפשר.

תראה למשל רשות החדשנות שאהרון אהרון עכשיו עוזב אותה הצליחו

למצוא דרכים מאוד יצירתיות עדיין לעמוד בחוק חובת מכרזים ועדיין לקצר

תהליכים בצרוה משמעותית כי באמת התהליכים של המכרזים איך שאני

מכיר אותם לפחות אני מניח שזה לא השתנה מהתקופה שאני הייתי בחברה

לפיתוח תיירות וגם מה שקורה פה בעירייה התהליכים של המכרזים זה עניין

של חודשים וברמה שכאילו כל מכרז לוקח חודשים אז מן הסתם עכשיו

רוצים לעשות מכרז ושיהיה תקף לכמה שנים כדי לא לחזור עוד פעם על

אותם חודשים אבל העסקאות האלה צריכות במרכז מסוים בתוך המסמך

עצמו אפשר למצוא את הניסוח המשפטי המתאים כדי שתהיה הגמישות

האפשרית אחרי זה לבוא ולשנות או להתאים וכדומה. הרי גם במכרזים

מסוימים של קבלנים וכדומה אם הקבלן פושט את הרגל אז י ש לך את

האפשרות ללכת לקבלן השני אז אולי לקחת את אותו עיקרון ונוהג כדי

ללכת, אם עכשיו ספק מסוים מציע מחיר מסוים והספק השני יכול להציע

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 19 ב.ש.ג

מחיר יותר טוב, אז שיהיה אפשר ללכת לספק השני סתם רעיון.

משה פדלון: על זה נקיים דיון בנפרד. אני רוצה להודות מקרב לב למאיה ולצוות

הביקורת, לירון שעושה עבודה באמת איכותית, מקצועית מצוינת ועושה את

זה באצילות ובענווה באמת ירון תודה לך ולצוות. תודה למנכ"ל העירייה

לענת בהרב, לכל מנהלי האגפים והיחידות שבאמת מסייעים לירון בהבאת

הנתונים ובשקיפות מלאה, תודה ותמשיכו את העבודה המבורכת. תודה לכל

העוסקים במלאכה.

ירון הררי: יש עוד נושא אחד לגבי מבקר המדינה, גם ועדת הביקורת דנו בדו"חות מבקר

המדינה, אני רק אזכיר במילה שמבקר המדינה מגיש שתי סוגים של דו"חות,

הוא מגיש דו"חות לממשלה למשרדי הממשלה ולחברות ממשלתיות, והוא

מגיש דו"חות על השלטון המקומי, הדו"חות על השלטון המקומי הערות של

המבקר המדינה הם לאו דווקא רק לעירייה אלא גם למשרד הפנים, לחברות

ממשלתיות שרלבנטיות לשלטון המקומי כך שהערות של מבקר המדינה הם

הערות מערכתיות לאו דווקא לרשויות עצמם. במסגרת דו"ח מבקר המדינה

האחרון שהיה העירייה יש התייחסות לשתי דו"חות שעיריית הרצליה נערכה

בביקורת, האחד זה השימוש בעמותות עירוניות, והשני זה הטיפול במצוק

הימי אני מתאר לעצמי שקיבלתם תקצירים, המצוק החופי מאחר והיה לנו

דיון בוועדת ביקורת אולי מאיה תיתן כמה מילים על הדו"חות האלה.

מאיה כץ: כל המחלוקת שהייתה לנו בועדה. לא ירון תתחיל אתה ואני אמשיך.

ירון הררי: אני לא מציג את הדו"ח של מבקר המדינה, הדו"ח נמצא מולכם.

אהוד לזר: הדו"ח התקבל, סך הכל הדו"ח התקבל העירייה בעת שמשרד מבקר המדינה

עבד על הדו"ח הוא ביקש מאיתנו חומרים אני מדבר על המצוק כרגע, הוא

ביקש מאיתנו התייחסות בעצם להערות ולסוגיות השונות הוא כמובן קיבל

מאיתנו את כל ההתייחסות בצורה יסודית ומקצועית, כמובן שיש צוות

בעירייה זה אני מעדכן צוות עבודה על הגנות דחופות וגם במקביל מקודמות

תכנית כדי לתת מענה ארוך טווח לנושא התמודדות עם המצוק החופי,

במקביל אנחנו גם נמצאים ביחסי עבודה משופרים יותר ממה שהיה בעבר עם

החברה להגנת המצוקים ועם המשרד להגנת הסביבה, סך הכל הדברים

נמצאים כמו שצריך והמהנדסת גם איתנו פה אם היא תרצה להתייחס כמובן

חנה את מוזמנת בכל עת.

מאיה כץ: חנה, רק אחד הדברים היחידים ואני שחנה תגיד בכמה משפטים אני הצגתי

את העמדה הזאת גם בועדה, הדבר היחיד רק שחנה אז אם אני לא טועה

בועדה אמרת לנו שהגשתם חוות דעת לגבי הפתרונות שדיברנו עליהם בועדה

וביקשנו שהמסמך יגיע אלינו והוא לא הגיע, המסמך בעצם היה אמור בעצם

לכלול את כל הנקודות שכבר דיברנו עליהם כפתרונות שאמרתם שאתם כבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 20 ב.ש.ג

עושים והיה צריך להישלח, אם אני לא טועה דובר על איזה תאריך מסוים

והמסמך טרם הגיע.

משה פדלון: האמת שזה גם לא הגיע אלינו.

חנה חרמש: בוועדת הביקורת עצמה ייצגה אותנו מנהלת מחלקת תכנון עדי סדן, היא

היתה בוועדת ביקורת בעיקרון דובר שם על העברת חומרים שאמרנו שנעביר

לחברה להגנת המצוקים עד 16/9 וזה באמת מה שעשינו.

מאיה כץ: נכון וזה לא הגיע לחברי ועדת הביקורת שבקישנו שיעבירו.

חנה חרמש: אני מתנצלת זה קטע טכני זה היה אמור להגיע אליכם אני לא יודעת. אין לי

מושג אם התחייבנו להעביר אליכם אז יעבור בכל מקרה, אני יכולה להגיד

שרוח הדברים בגדול שלקחנו את המושכות לידיים, כאילו ולא מחכים רק

למה שהחברה להגנת המצוקים עושה, חובתה לעשות, הבנתי מאוד מהר

שאנחנו צריכים לפעול יש לנו צוות יועצים מלא, ואנחנו קידמנו את הניתור

של המצוק ועדכנו אותו ואנחנו כרגע בתהליך של שינוי תאי השטח מאחר

והמצוק לא שוקט הוא כל הזמן משתנה ודינמי ואנחנו עובדים באמת כמו

שאהוד אמר בשיתוף פעולה עם החברה למצוקים הם סמכו על העבודה

שעשינו וביקשו את החומרים, ובחנו אותם וגם התקבלו על דעתם. אנחנו

דיברנו גם על הפתרונות שאנחנו רוצים לקדם וחלק מהם גם צריכים לעבור

עדכון בולחו"ף, בתכניות ובכל תא שטח היו פתרונות מסוימים, ואני יכולה

להגיד שבעיקרון אנחנו עוסקים גם בניתור יום יומי בשילוט ואזהרה,

ובקידום פתרונות שהפתרונות הם סולידיים ועדינים ביותר, זאת אומרת

איפה שאפשר להסתפק בגידור מבלי שהחוף, זאת אומרת עשינו איזה שהיא

בחינה איפה שאפשר להסתפק בגידור וזה לא ישנה את הסטטוס עד כמה

שאפשר של היכולת של המעבר לחוף הים אנחנו מסתפקים בגידור, איפה

שלא אנחנו רוצים לקדם את הפתרון של ייצוב המצוק בצורה מאוד, מאוד

בעזרת יריעות ומסמרים, לא להיכנס לפתרונות דרמתיים, איפה שלא חייבים

לגעת בו לא לגעת בו, וזהו אנחנו כרגע מקדמים את הכל בקשר טוב, החברה

להגנת המצוקים, החברה שלנו עם החברה לפיתוח, ועם הולחו"ף יש

תקשורת יום יומית וישיבות צוות קבועות ובאמת נשמח אני לא יודעת נעביר

אם ביקשתם אני לא כל כך מודעת לזה, אז יש מענה גם לכל הסעיפים זאת

אומרת צריך העביר לדו"ח מבקר המדינה דו"ח תקופתי כזה, אם אני לא

טועה מה עשינו עד כה זה בעצם הדו"ח הזה שמילאנו, ואם צריך להעביר

לכם משהו שלא עבר אז נעביר.

מאיה כץ: אני רק אשקף את רוח הדברים שהיה שהיתה בעצם בדיון בעצם חילקנו את

הנושא לכמה סוגיות, גם הסוגיות של בעלי הקרקעות שמתגוררים היום על

הנקודה המסוימת במצוק ובאמת הועדה התחילה לפעול ושלחה את אותם

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 21 ב.ש.ג

מכתבים שמבקשים מהם לבחון את הדברים, היו בעצם היו בעצם מספר אני

לא אגיד חלופות אלא מספר אופציות שהועלו גם כפתרונות, ובעצם בנקודה

הזאת נאמר שיש איזה שהוא מסמך מוכן עם המלצות שלכם כועדת תכנון

ואז בעצם ביקשתם לראות אותם גם כדי לדון בהם וגם בעצם להבין לקיים

עליהם דיון, זאת אומרת.

איל פביאן: אנחנו מדברים על אלה שגרים ליד בית השגריר האמריקאי?

מאיה כץ: כן, אבל זה מבחינת בעלי הנכסים אנחנו מדבירם על ההמלצות, אנחנו

מדברים גם על הפתרונות בנושא התכנוני מבחינת הבינוי, כמוש הצגת כרגע

רק הבעיה היא שככל שזה לא מוצג כרגע בפנינו אז יהיה לנו קצת קשה להגיע

לאיזה שהיא הבנה שזה איזה שהוא מסמך שנמצא, ששלחתם וחברי הועדה

לא ראו אותו גם לא יו"ר הועדה וביקשנו וזה רשום בפרוטוקול.

עו"ד ענת בהרב: מאיה למבקר המדינה אנחנו לא שולחים עוד שום מסמך. דו"ח מבקר

המדינה הסתיים הוא העביר לנו להערות הערנו והדו"ח הוא כפי שהוא זה הדו"ח שבפניכם.

מה שדובר עליו בצוות תיקון ליקויים זה לא חלק מהדו"ח וזה לא נדון כרגע

במועצה ואם יש מסמך שצריך להעביר אותו אז הוא יועבר, זאת לא הבעיה

כרגע, אוקיי אנחנו לא דנים בו זה לא חלק מהדיון שלנו, כרגע אנחנו דנים

בדו"ח המבקר.

מאיה כץ: ענת אם היית נותנת לי רק להשלים את המשפט אז הייתי אומרת את מה

שאת אמרת ומבקשת שהדו"ח יגיע אלינו כדי שנוכל לזמן את חברי הועדה

ביחד עם חברי מהנדסת העיר מוניקה מי שרלבנטית לנושא כדי לדון גם

בדברים כי התחלנו אתה דיון הזה כבר בדו"ח ביקורת. ודבר נוסף שכן

ביקשנו, זה בעצם לייצר את התב"ר התכנוני שבעצם בסך הכל בראש

ובראשונה מעיד על זה שעיריית הרצליה כן מתחילה טיפול עתידי ותכנוני

ומגלה אחריות כלפי הנושא ולא בעצם משאירה אותו.

חנה חרמש: מאיה יש תב"ר תכנוני וזה בעזרת התב"ר הזה כאילו החברה הכלכלית לקחה

את כל היועצים כאילו הצוות המלא שיש לנו.

מאיה כץ: אם אני לא טועה בישיבת התקציב בשנה שעברה התב"ר הזה הועתק

התקציב בו הועתק לתב"ר אחר ולכן העניין הזה לא רק לכתוב תב"ר אלא זה

גם העניין שצריך לתקצב אותו.

אהוד לזר: יש שם, יש שם יש צוות שעובד.

מאיה כץ: זה היה אגב בלי קשר.

חנה חרמש: יש נושא תכנוני מתוקצב וגם יש תוספת כאילו כרגע בדיונים להמשך לשנה

הבאה.

מאיה כץ: אני מציעה לשים לב זה כי בסופו של דבר ההמלצה שלנו בלי קשר כרגע לדיון

האם צריך פתרון כזה או פתרון אחר לעתודת המצוק הזאת או אחרת אלא

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 22 ב.ש.ג

שזה באמת ישוקף זאת אומרת יקבל סוג של תקצוב אחרת, כי להתחיל

לתכנן, מדובר בעלויות כאלה ואחרים, יש פתרונות יותר זולים, יש פתרונות

פחות זולים, בעבר נאמר על ידי מהנדס העיר שזה צריך לעלות איזה 180 או

200 מיליון ₪ אבל הוא לא התייחס לא לגובה ולא לרוחב הוא רק לקח את

אותן אמירות שנאמרו בנתניה למרות שזאת לא אותה רצועת חוף לכן אני

אומרת עם אותם גבהים של מצוקים ולכן גם העלויות לא אותו דבר, וברגע

שתביאו לנו את המסמך אנחנו נרצה לעיין בו ואז להמשיך את הדיון שבעצם

נעצר בנקודת הזמן של הישיבה הקודמת.

יונתן יעקובוביץ: אם אפשר כמה מילים אני אהיה מאוד קצר אני לא אחזור על הדברים

שאמרתי פה לפני כמה שנים טובות וחזרתי עליהם כל שנה לגבי הצורך לטפל

בהידרדרות של המצוק בעיקר באזור שמחוף השרון צפונה, לצערי הרב

הפעולות היחידות שנעשו עד עכשיו ובעניין הזה עמדתי בקשר עם מחלקת

ההנדסה, הפעולות היחידות שנעשו זה פעולות שאני עד היום לא מבין למה

הם נעשו באזור שמהמרינה דרומה, שם אין בכלל נפילות של מצוק אני לא

זוכר שהיה איזה שהוא תיעוד של מצוק שם, ומאיזה שהיא בחינה בגלל

הצורך למנוע גישת רכבים על קצה המצוק פשוט הפכו את כל חוף הים לשטח

מגודר בצורה מזעזעת. אבל מעבר לזה אני רוצה לדבר שניה על המקום שהוא

באמת קריטי כי באמת שם קיימת סכנת חיים ברמה היום יומית, שזה מ

צפון לחוף השרון נדרש שם טיפול שהוא טיפול מיידי ועכשווי, וכשאתם

מדברים על התקציבים התכנוניים אני חושב שאתם מפספסים פה משהו, יש

פה שתי תקציבים תכנוניים יש את התקציב של התב"ע הגדולה שזה מה

שנקרא הצוות של דני אמיר שבעצם מטפל בעניין הזה של ה - הגנות הימיות

נקרא לזה שם באמת החברה להגנת המצוק מעורבת, ובמקביל אם אני לא

טועה משרד אפרתי מדפיס מטפל בטיפול של המצוקים עצמם שזה יכול

להיות שגם הצוות של דני אמיר גם מעורב איך שהוא, אבל בעיקרון לצערי,

לשמחתי זאת כרגע העובדה הקיימת, האחריות הבלעדית לגבי הטיפול

במצוק עצמו שזה הגנה יבשתית מוטלת כעת על עיריית הרצליה, העליתי את

הסוגיה הזאת לא פעם ולא פעמיים וכל פעם נתקלתי ביועצת המשפטית

הגברת ענת בהרב קרן שבאה ואמרה שנמצאים בהליכים משפטיים מול בית

המשפט וכדומה, אז למזלנו הרב עד עכשיו אף אחד לא מת מזה אבל אני לא

חושב שעכשיו להיתלות בהליך משפטי זה צריך למנוע את הטיפול המיידי

בדבר הזה. לגבי התקציבים אני רק אבהיר את מה שמאיה אמרה לגבי הגובה

של המצוקים, הגובה של המצוקים בנתניה הוא פי שלוש מאשר הגובה של

המצוקים בהרצליה וזה לא פי שלוש בעלות, זה עלות הרבה יותר נמוכה כי

ברגע שהמצוק כל כך גבוה העלויות הופכות להיות פי כמה וכמה זה כמו

"חבר" – הקלטה ותמלול

12815 23 ב.ש.ג

ריבית דה ריבית, ואני קורא שוב לעשות את זה עכשיו, התקציב שצריך לזה

הוא תקציב שעיריית הרצליה יודעת לעמוד בו ובמקרה הצורך לקחת

הלוואה, המחיר שעיריית הרצליה תשלם אם מישהו ימות מהדבר הזה גם

ככה יהיה יותר גבוה, מבחינת עלות תועלת אין שום סיבה להמתין עם הדבר

הזה שניה. את משרד אפרתי מדפיס את מכיר עוד שנים רבות לפני שהוא

התחיל עם הדבר הזה, משרד סופר מקצועי, יוני אפרתי יודע איך לקדם את

הדברים האלה בצורה הכי מהירה שאפשר, פשוט לקחת את הדבר הזה

ולהזרים אותו קדימה כמה שאפשר, לא לחכות להגנות ימיות, לא לחכות

לתכנונים ולחו"ף וכדומה, חנה תני לסיים אני אחרי זה אקשיב באריכות, אני

חושב שצריך לקחת את הדבר הזה קדימה, כמה שיותר מהר, כי גם בתור

מישהו שמכיר את הסוגיה מקרוב בתור יו"ר החברה לפיתוח תיירות לשעבר,

גם בתור מישהו שגר שם באזור והולך אני אומר לכם במזל, במזל היו כבר

כמה נפילות בשנים האחרונות ראש העיר מודע לזה, הלכנו לבקר ביחד כמה

מהנפילות במזל אף אחד לא מת מהדבר הזה, אני מציע לאנשים שמתעסקים

בדבר הזה אולי פעם אחת לצאת מהמשרד ולראות את הדברים האלה

בעיניים זה סכנת נפשות.

משה פדלון: חברים תודה רבה שוב לכל העושים במלאכה בתחום הביקורת.

-סוף הישיבה-

"חבר" – הקלטה ותמלול