פרוטוקול ועדת מליאה מס' 46

1

ישיבה שלא מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,20.07.2021 י"א בתמוז, תשפ"א

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

מר עופר לוי – סגן רה"ע

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

מר אהוד לזר – מנכ"ל - ZOOM

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

גב' דניאל אייזנברג

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר

מר צבי וייס

מר איל פביאן

מר משה ועקנין

גב' דנה אורן-ינאי

מר יונתן יעקובוביץ'

גב' מאיה כץ

מר אורן אוריאלי

מר רונן וסרמן

מר ירון עולמי

מר איתי צור

מר יוסי קוממי

גב' רינה זאבי – מנהלת מח' ארגון ותאום

מר יריב פישר

דר' דרור בן עמי

תמר לרמן

מוזמנים:

ד"ר יעקב נחום

חגית אבירם

נוית

תמר

יעל

נאוה

"חבר" – הקלטה ותמלול

2

סדר יום:

הצעה לסדר מטעם האופוזיציה - בנושא אבחון ותוכנית לימודים ללקויי למידה ............................... 2

פרוטוקול

הצעה לסדר מטעם האופוזיציה - בנושא אבחון ותוכנית לימודים ללקויי למידה

משה פדלון: ערב טוב חברי מועצה, ערב טוב המנהלים, עובדים בעירייה מכובדיי כולם,

אני מכנס את ישיבת המועצה לבקשת חברי האופוזיציה ועל סדר היום

אנחנו נתחיל קודם כל שבחודש ספטמבר תהיה פגרה בישיבת מועצה זאת

אומרת הישיבה הבאה תהיה באוגוסט. אני חוזר שוב במהלך ספטמבר

תהיה פגרה, ב – 17/8 ישיבת מועצה מן המניין. מכאן אני עובר להצעה

לסדר מטעם האופוזיציה בנושא אבחון לתכנית לימודים לליקויי למידה.

איל פביאן: קודם כל אחר צהריים טובים לכולם אני אישית וכל חבריי שנמצאים פה

מודים לראש העירייה דרך המשנה לראש העירייה, ראש אגף החינוך

והערכים ועובדי העירייה וכל אנשי המקצוע ולמשנה ומחזיקת תיק החינוך

והאנשים, וממלאת מקום לראש העיר. אנחנו נמצאים היום ב – 20/7

ואנחנו בחופש גדול אחרי שנת לימודים, לקראת שנת לימודים אני אישית

מעריך שאתם בעיצומם של הכנות לשנת הלימודים ולא הכל היום מוכן

ונמצא במקומו וזה בסדר אבל אנחנו רצינו להקדיש את הישיבה לשניים,

שלושה נושאים כולם קשורים לחינוך אחד היתה סקירה שאתה התחלת

לפני שתי ישיבות ולא סיימת אותה, בנושא הפקת הלקחים וקורונה

ונתונים שאספתם ודברים שונים ותכניות שונות ואנחנו נשמח שתשלים

אותה. שתיים כמו שרשמנו בסדר היום של הישיבה אנחנו נשמח לשמוע עד

עכשיו, עד היום על ההכנות לשנת הלימודים הבאה, תכניות, התארגנות,

מה כן מוכן מה עוד לא מוכן וכו' ויש לחברים שונים מן הסתם הצעות ,

שאלות נקודות לעלות, פניות של תושבים ודברים אחרים שזה הזדמנות

טובה להעלות אותם כדי שעד 1/9 כל הדברים יהיו בצורה הכי טובה ואין

כאן עניין פוליטי יש כאן עניין של חינוך של העיר הרצליה וזה נושא חשוב

לקראת שנת הלימודים והקורונה. אם אתם רוצים נפתח בהצעה לסדר לפי

הסדר יש פה יועצת משפטית וכו' מבחינתי אפשר גם לשנות את הסדר

ולגשת להצעה לסדר בהמשך, העיקר שנדבר עליה.

מאיה כץ: אני מציעה שאת ההצעה את הסעיף הראשון נעלה אותו כרגע אני חשובת

שזה הסעיף היותר חשוב ויותר מרכזי אחרי זה ננהל שיחה פתוחה על

החינוך אבל בוא לא נשכח שאנחנו עדיין נמצאים בשבוע שני של יולי ולכן

סביר להניח שיש הרבה דברים בהכנה ואני חושבת שהשאלה הראשונה היא

"חבר" – הקלטה ותמלול

3

הרבה יותר מהותית.

איל פביאן: אין לי בעיה כך גם רשמנו בסדר יום אני רק אומר שאני גמיש, אבל בואו

נתחיל ככה אין שום בעיה מבחינתי. נתחיל עם ההצעה לסדר, ההצעה לסדר

היא די פשוטה וברורה אני מניח שכל מי שקרא אותה הבין אבל אני אגיד

עליה כמה מילים בלי לנצל את כל – 10 דקות שיש. אנחנו יודעים שישנם

ילדים, תלמידים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז באופן ספציפי והם

נשלחים לאבחונים כאשר האבחונים נעשים בגילאים שונים אם הם נעשים

עד כיתה ט' משרד החינוך משלם עבור האבחון וזה נעשה במרכז מטרה על

ידי העירייה ואם זה נעשה בכיתה י' המשפחה משלמת. העלות היא עלות

של 2200 עד 2400 ₪ לאבחון וזה וודאי לא מעט כסף לחלק מהמשפחות

ובטח בתקופה כזו. עכשיו סביר שבגלל תקופת הקורונה בשנת הלימודים

האחרונה וזו לפניה היו איזה שהם נקרא לזה לא רוצה להגיד שיבושים אבל

שינויים בהתנהלות של התלמידים במוסדות החינוך.

ד"ר יעקב נחום: רק ברשותך כדי שלא נמשיך סתם העובדות לא נכונות אז אני מציע ברשותך

זה נושא שאנחנו מדבירם עליו בצורה מאוד, מאוד רחבה נביא גם את מנהל

השפ"ח גם את חגית אליס ותמר גשרי מיד אחריי אם זה בסדר מבחינתך.

איל פביאן: אנחנו עשינו על זה כרגע דיון עם מה מתחילים וסיכמנו שמתחילים עם זה

עכשיו אני אציג את הנושא, אתה תתקן את העובדות אם הן לא נכונות

והמצב הוא טוב אני אשמח מאוד לשמוע. תן לי לסיים נשמע אתכם נבין

את העובדות. רגע איה זה בסדר גמור אם העובדות השתנו או יש שינויים

נשמח לשמוע, אותנו מעניין מה קורה בשטח להורים ולילדים אם אני טועה

בעובדות אז בסדר. לפחות בשנים קודמות ו... אני אגיד את זה ככה היו

התנאים והיות ובשנתיים האחרונות השתבש סדר היום במוסדות החינוך

והרבה תלמידים הגיעו פחות בין היתר בכיתות ט' אז נוצר איזה שהוא חשש

שמשפחות שלא הספיקו בכיתה ט' לעשות את האבחונים ומצאו את עצמם

בכיתה י' והם צריכים לעשות את האבחונים הם משלמות וזה חל גם על

המחזור שסיים עכשיו כיתה ט' וגם על המחזור שמסיים י' עולה ל – י'.

המטרה של ההצעה היא פשוטה היא להבטיח את זה שהעירייה תתאים את

תכנית האבחונים, למציאות של התקופה הזו, כך שגם בכיתה ט' וגם בכיתה

י' אם יעשו אבחונים או נעשו אבחונים מבחינת התשלום ,התשלום נקרא

לזה יהיה זהה לזה שגם בכיתה י' לא ישלמו עבור האבחון, כמו בכיתה ט',

וזה ספציפית משמעותי לשנים האלה מהסיבות שאמרתי. מעבר לזה, מעבר

לזה אני אגיד שאולי לא נספיק על זה לדבר היום אבל לפחות ככל שאני יודע

בשנים קודמות היתה תכנית עירונית שעסקה בנושא הזה והעיר עברה

לתכנית של משרד החינוך בנושאים האלה ושווה לדבר על זה אם יש לנו

תכנית עירונית מורחבת ומה אנחנו עושים יותר ממשרד החינוך וכו אבל

אני אשמח שקודם כל תדברו על זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

4

ד"ר יעקב נחום: אז קודם כל לגבי העובדות, הרצליה נכנסה לפני שלוש שנים לרפורמה

בנושא של לקויות למידה זה תכנית שאנחנו עובדים עליה עם תלמידים כבר

שנמצאים בכיתה ז' והיו אמורים לעלות לכיתה י', התלמידים האלה

עוברים אבחונים דרך המל"ל, ודרך השפ"ח ולמעשה הם לא משלמים

כספים זאת אומרת מה שקורה בפועל הוא שכל האבחונים שעלו פעם כסף

כבר לא עולים כסף יותר, זאת אומרת תלמיד שמגיע לתיכון הוא כבר בא

עם אבחון שלא עלה להורים כסף.

איל פביאן: עד סוף כיתה ט'.

ד"ר יעקב נחום: לא, הוא לא צריך לעשות יותר אבחון כיוון שהאבחונים שהוא עשה אנחנו

מלווים אותו מכיתה ז' עד כיתה ט' ואז הוא עושה את האבחונים על חשבון

מדינת ישראל, כל מי שפנה, כל מי שבית הספר הפנה לצורך העניין הוא

עובר תהליך מעקב עם הצוות החינוכי והצוות המקצועי בכלל זה היועצות,

השפ"ח המורים וכו' ובתהליך מעקב שהוא נעשה במשך שלוש שנים בסופו

של עניין הוא עושה אבחון, האבחון נעשה חלקו במרכז מטרה חלקו בשפ"ח

הוא לא עולה כסף זאת אומרת כל התהליך של העלויות ירד מהפרק בגלל

הרפורמה של לקויות למידה, הנושא הרחב הזה נדבר ממש גם על הדילמות

שיש לנו גם על הבעיות וגם על הדברים שאנחנו רוצים כדי לשפר ולשנות.

חגית: אני חגית, לגבי השאלה ההתייחסות שלך לכיתה י' אני רוצה לומר שאגף

החינוך המרכז ללקויות למידה הבטיח בדיוק את הסוגיה הזאת במשרד

שתלמידים היה במקרה כל שהוא גם הורים או גם צוות חינוכי בכיתה י'

יחליט שתלמיד מסוים בגלל איזה שהיא סיבה, בגלל משבר הקורונה נשמט

מהתהליך הרפורמה יש לו אפשרות עד 1/22 לצוות החינוכי ב – י' להגיש

את הבקשה למשרד החינוך, לדון בה כפי שצריך, בצורה מסודרת ולקבל

את האבחון היה וצריך ואז גם תלמיד י' מקבל את האבחון ללא עלות.

איל פביאן: זאת אומרת בסדר לזה בדיוק כיוונתי וצודקת כי זה לב העניין השאלה מה

עם אותם תלמידים שלמרות כל המנגנון עד כיתה ט' לא עברו את האבחון

ובכיתה י' מזהים. אני רוצה לוודא דבר אחד שגם משפחות שילדיהם בכיתה

י' מזהים משהו שלא זיהו עד סוף כיתה ט' ועושים אבחון שהם לא ישלמו.

ד"ר יעקב נחום: אני רוצה עוד פעם להדגיש הנושא של האבחון זה לא איזה רצון של הורה

כי בא לו לעשות אבחון הנושא של האבחון מאותר על ידי צוות המורים

במשך 3 שנים זה תהליך.

איל בפיאן: אני מכיר את זה גם מהבית יש מקרים שאתה צודק.

ד"ר יעקב נחום: אז לכן אם יש מקרים חריגים לצורך העניין יש עד ינואר בעלותו של

התלמיד לכיתה י' לעשות את האבחונים ללא תשלום.

איל פביאן: זאת אומרת כל משפחה שחושבת,

ד"ר יעקב נחום: ללא קשר למצב הסוציו אקונומי שלה.

איל פביאן: זאת אומרת יש מחשבות יש צורך באבחון עד 1/22 הם יכולים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

5

ד"ר יעקב נחום: כן הם פונים לצוות המקצועי, הם ממליצים.

חגית: צריך לעבור את התהליך כולו, הרי זה לא.

ד"ר יעקב נחום: מדינת ישראל לפחות משרד החינוך לפחות לזכותו יאמר שהוא נתן מענה

בדיוק לסוגיה הזאת ולכן.

אורן אוריאלי: יעקב זה רק פסיכו דידקטי סליחה?

ד"ר יעקב נחום: לא, לא כל האבחונים, אבחון שלם. מה שחשוב להגיד שמעבר לזה יש לנו

את מרכז המטרה שיודע לעשות את האבחונים יחד עם השפ"ח והם גם

ידברו על הסוגיות האלה זה נושא בפני עצמו והוא רחב מאוד אז לגבי

השאלה שלך אז אכן התושבים, דרך אגב זה לא קיים בכל הערים אנחנו

הכנסנו את זה, הרצליה שהכניסה לרפורמה הזאת זה לא בכל הערים.

איל פביאן: אנחנו יכולים לצאת היום עם בשורה פשוטה לציבור שכל תלמיד, בשורה

מטעמך, חברה אני תקשיבו אני לא מעלה סתם דברים, אני לא מעלה סתם

דברים יש אנשים שכנראה לא מודעים לזה.

איה פרישקולניק: כל תלמיד בבית ספר הצוות החינוכי.

משה פדלון: מערכת מטרה עובד, ושפ"ח עובד,

איה פרישקולניק: בתי הספר ממליצים.

איל פביאן: אני מדבר על כיתות י', ז' עד ט' כולם יודעים.

צבי וייס: אני רוצה להבין משהו ה מטרה של האבחון מיש הולך לאבחון כדי שאם

הוא צריך את האבחון הוא מקבל הקלות זה למעשה היעד של האבחון אז

אני אומר יש מסגרת ואחר כך שהוא עבר אותה והוא עומד במבחנים יותר

מתקדמים הוא מקבל פה הקלה ופה התחשבות וכל מיני דברים ופה זה לא

דאגה רק לכספים ואתה אומר כולם. אני יודע איך אתה אומר אתה יודע

מבית אני גם יודע מבית בית, אבל אני אומר היום אפשר ללכת אתה אמרת

עולה אבחון ,2200

משה פדלון: לא עולה.

איל פביאן: המדינה משלמת אבל אם משפחה הולכת פרטי זה עולה.

צבי וייס: לא עולה אבל יש כאלה שהם יש להם את ה – 2200 כפול 200 והם עושים

אבחון פרטי. אני יכול לעשות אבחון פרטי אם אני משלם 2200 פרטי אני

לא יכול?

ד"ר יעקב נחום: לא אתה לא יכול זה בדיוק הנקודה מדינת ישראל מיסדה את כל הנושא

הזה.

צבי וייס: זאת אומרת אין את הסכנה של הכספת זאת אומרת מי שבאמת עבר את

המבחנים.

איל פביאן: אם זה הנתון זה בסדר אני דאגתי לכיתות י'. התשובה מקובלת. זה הצעה

לסדר אבל אם הוא אומר, תקשיב הצעה לסדר המטרה שלה שמשפחות

בכיתה י' י... תשלום אם ראש אגף החינוך אומר שכיתות י' מכוסות על ידי

תשלומי משרד החינוך זה סגור ובטוח אז אני מסיר את ההצעה לסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

6

משה פדלון: אייל סיימת?

איל פביאן: הסעיף הזה הסתיים, אני תחת מה שראש אגף החינוך אומר שכל משפחה

בכיתה י' שצריכה פתרון אם היא פונה משרד החינוך משלם אני מסיר את

ההצעה.

משה פדלון: נושא הבא חברים.

איל פביאן: לא סיימנו יש בהצעה יש בזימון לישיבה שני נושאים הנושא השני יש הצעת

החלטה, למי שלא ברור מה שהיה כתוב אני אקריא. ההצעה השניה בסדר

היום אומרת ככה. מערכת החינוך בהרצליה היערכות ותכניות לקראת שנת

הלימודים החדשה עומדת בפתח הצעת החלטה: מועצת העיר תקיים דיון

מקיף בכלל ההיערכות והתכניות הפדגוגיות, האופרטיביות לשנת

הלימודים החדשה שתיפתח בספטמבר, והדיון יכלול את כל מוסדות

החינוך בעיר זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו. מה שאין לך עדיין לא

מוכן סבבה אנחנו מבינים שאנחנו ב – 20/7 זה בסדר.

עו"ד ענת בהרב: זאת ההצעה אפשר להצביע בעד אפשר להצביע נגד, אנחנו בספטמבר כרגע

קיבלנו החלטה שתהיה פגרה.

איל פביאן: אני שמתי את ההצעה תחת זה שאתה הודעת.

אהוד לזר: אני מציע להגיד בכמה מילים לנצל את ההזדמנות בכמה מילים איפה אנחנו

עומדים בהיערכות שלנו, אין לי בעיה גם אני מתייחס לנושא הבינוי ושיפוצי

הקרקע, ניתן את העדכון שיש בידינו וככל שנידרש בהמשך נעלה את

הנושאים.

משה פדלון: אין בעיה.

אהוד לזר: אני אסקור בקצרה את העירכות שלנו לשיפוצי הקיץ אנחנו עשינו מהלך

מאוד, מאוד אינטנסיבי בשילוב של אגפי התפעול בעיקר אגף תבל יחד עם

אגף החינוך ויחד עם שאר הגורמים במנהל התפעול, אנחנו גם ישבנו עם ועד

ההורים גם ועד מנהלי המוסדות, כדי לתת את ההסבר. מבחינת בתי הספר

אז אנחנו בתיכון ראשונים נמצאים בשיפוץ עומק מאוד, מאוד מקיף שכולל

חידוש חדרי שירותים באגף המערבי, בבית ספר ברנדס זה בניה של חדרי

ספח ומאגר מים, בבית ספר בפארק ממש לקראת סיום, בית ספר בפארק

יכלול בעצם שני חלקים את הבית הספר הזמני עבור תושבי גליל ים בשנת

הלימודים הקרובה, ובנוסף מספר כיתות לבית הספר הדמוקרטי שאנחנו

פותחים השנה בשעה טובה ומוצלחת, בבית ספר ברנר אנחנו גם משקיעים

סכום יפה לפתיחת תקנים ולקוסמטיקה. מבחינת עבודות איטום בבית

ספר גורדון עושים עבודה משמעותית של איטום, תיכון אחיה הוספנו אגב

לסכום הזה וגם לתחולה הזאת אנחנו מחדשים את הבית הלבן ואת

המערכות איטום מוסיפים עוד כיתה, זאת אומרת מכשירים עוד כיתה, בית

ספר רמב"ם שדרוג וחידוש מערכות האיטום ולב טוב, טיפול ושדרוג

בתשתיות האיטום הוספנו לזה מאז הדיון גם טיפול בחזיתות. מתיחות

"חבר" – הקלטה ותמלול

7

פנים ושיפוצים קלים במתחם יד גיורא אנחנו מקימים 3 מבנים יבילים

לטובת כיתות לימוד כולל תשתיות, בית ספר ברנר כאמור שדרוג של

השטחים הציבוריים, ריצוף, חיפוי, החלפת תקרה אקוסטית, צביעה, גופי

תאורה. תיכון חדש אנחנו עובדים על הסבה של כיתות לימוד לאגף החדש,

של החינוך המיוחד כולל 2 חדרי ספח ללימוד פרטני, ומבנה נוסף לחינוך

מיוחד בהתאם להחלטה ולמדיניות השילוב, בבית ספר בן גוריון אנחנו

עושים מתיחת פנים, בבית ספר נבון עושים הסבה מסוימת בהתאם

להחלטת המועצה גם במתחם של גני ילדים שהיו שם וגם כיתות אם בקומה

השניה, ביד גיורא אנחנו מקימים כיתת מחשבים וכיתת אם. בבית סר

וולפסון נתיב אופק דור וארז אנחנו עושים שדרוג כללי בכיתות

ובמסדרונות, משפרים חזיתות נוספות בחטיבת ביניים רעות בוסתן, יד

גיורא, זאב נתיב, לב טוב ציינתי. אנחנו משדרגים מספר כיתות אקוסטיות

כך שאפשר יהיה ללמוד בהם לתלמידים ליקויי שמיעה לפי הקצאות,

מתאימים כיתות אם לכיתות תקשורתיות לפי הדרישה של האגף. גני ילדים

אנחנו נכנסים למספר מאוד גדול של גני ילדים מסוגים שונים של עבודות

מעבודות צביעה ועבודת חול ואיסוף חול ועד עבודות מתקדמות יורת

בתחום האינסטלציה, ביוב, שדרוג של המטבחים, מערכות שונות

והצטיידות כאלה ואחרות זה הפירוט אני לא אעבור אחד ,אחד. עשינו

מספר העברות גנים, ניצן הורים אתם מכירים את הנושא זה עלה ועשינו

עוד התאמות במתקנים אחרים, בגן שלדג ולילך ובגנים נוספים שמופיעים

בפניכם. מבחינת עלויות השקענו השנה סכום חסר תקדים של 23 בנוסף

לזה עוד קצת אבל בגדול 23 מיליון ₪ זה החלוקה פחות או יותר. תוספות

שנוספו אחרי התכנית זה שהוספנו כאמור בתיכון אחיה עוד כיתה שאנחנו

משדרגים את חלל קידום נוער ועושים התאמות נוספות כפי שעלו על ידי

המחלקה לחינוך יסודי הבית ספר לב טוב. עד כאן.

משה פדלון: אהוד לא כללנו את המבנים, מבנה גני ילדים הילדים החדשים, זה גם עלות

של 90 מיליון ₪.

אהוד לזר: בגליל ים אנחנו פותחים מספר לא מבוטל 20 גני ילדים חדשים מתוכם 2

בקמפוסים מרוכזים, עבודה באמת בהיקף חסר תקדים שביצעה החברה

לפיתוח הרצליה, מעבר לכך עוד מתחמים יותר קטנים של גני ילדים אנחנו

פותחים גם מתחמים נוספים ברחבי העיר, אני יכול לאתר את המצגת של

המבנים החדשים, יקח לי עוד 2 דקות אני מעלה את זה, אני מציע שנעבור

ליעקב להתייחסות שלו ואני אעלה את זה.

ד"ר יעקב נחום: אני רק רוצה לברר שאנשים לא ישארו סתם הנושא של ליקויי למידה חוק

החינוך המיוחד ירד הרגע מהפרק?

איל פביאן: כן.

ד"ר יעקב נחום: תמר ונוית אתן משוחררות וגם אורנה את משוחררת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

8

משה פדלון: נמצאת פה נוית ותמר בואו תציגו את עצמכן.

נוית אופיר קציר: שלום לכולם שמי נוית אופיר קציר אני מנהלת של השירות הפסיכולוגי

התפתחותי של העיר, נכנסתי לתפקיד בשנת ... אני מסיימת שנתיים של

עבודה במהלכן הספקנו את כפי שאתם יודעים את הקורונה, מבצע שומר

חומות ובאמת את הקמת המרכז שעליו שאלתם, המרכז אבחון של ..

לקויות למידה, הייתי שמחה קודם כל הייתי שמחה להגיד שההורים

שפונים אפשר להגיד להם שבכל מערכת חינוך בהרצליה יש פסיכולוג, והם

מוזמנים לפנות אליו ולהתייעץ כי אם לילד יש הפרעת קשב וריכוז לא צריך

לעשות אבחון אלא צריך לראות על מה יושבת ההפרעה אבל בטח לא לעשות

אבחון פסיכולוגי מקסימום הולכים לנירולוג אז אני פשוט מי מציעה מי

שפונה אליכם היות ואתם נציגי הציבור להגיד ואנחנו נשמח לענות יש לנו

הרבה תכניות אני חושבת שבמהלך הקורונה ככה הרגישו.

איל פביאן: אם זה התפקיד שלך אני הייתי רוצה שבכל זאת היא תישאר לא על זה, כי

הנושא של התמיכה הרגשית והנפשית לתלמידים סביב הקורונה הוא נושא

הרבה יותר רחב וחשוב גם לשנת הלימודים הקרובה.

ד"ר יעקב נחום: את הנושא הזה אנחנו אמרנו שנמשיך באוגוסט

איל פביאן: בסדר אנחנו מכונסים פה התכנסנו על חינוך.

ד"ר יעקב נחום: לא הכינו את זה.

איל פביאן: נשמע דברים כלליים לא צריך דבירם מפורטים.

איה פרשקולניק: התייחסנו בפעם הקודמת על כל הנושא של הקורונה.

איל פביאן: לא התייחסתם התחלתם להתייחס וזה נעצר באמצע ודבר שני גם אם

הייתם מתייחסים מלא את יודעת היטב כמוני שהיום במדינת ישראל

עיריות יותר גדולות מהרצליה ומומחים גדולים לפסיכולוגיה וחינוך בטח

יותר ממני אני אגיד את זה ככה טוענים שהנזק הגדול של שנת הקורונה,

שנות הקורונה לילדים, הוא רגשי חברתי משמעותי, ולכן היות והקורונה

עוד לא נגמרה והילדים האלה עברו שנה קשה, ואנחנו בקיץ. והגברת פה

וכל חברי המעוצה אפשר להגיד לנו עוד כמה מילים יש אנשים במדינה

שחושבים שצריך להכפיל את כמות אנשי הכוח אדם במדינה בתחום הזה

בגלל משבר שעבר על הילדים אז אני אשמח לשמוע איך עיריית הרצליה

נערכת בקצרה לשנת הלימודים הקרובה בנושא הזה, לא תכנית מפורטת,

לא גרפים.

ד"ר יעקב נחום: אבל אני חושב שאם רוצים לכבד איש מקצוע הוא צריך להיות ערוך ומוכן

לקראת ההצגה שלו אני לא חושב שצריך להפתיע אותה כרגע, היא לא באה

מוכנה כרגע עם הסקירה הזאת אם אתם מתעקשים על הסקירה הזאת נוכל

להיפגש שוב ולעשות את זה.

איל פביאן: זה בסדר יעקב אבל אני באמת לא חושב שבמציאות של מדינת ישראל היום

בקורונה זה הנושא הזה צריך להפתיע מישהו באמת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

9

משה פדלון: חברים, חברים בוא נעשה את זה מקצועית ב – 17/8 תעשו את זה תנו

סקירה של רבע שעה, בישיבת המועצה הקרובה. אני מדבר איתך בין שאר

הנושאים הם יבואו.

איל פביאן: מאיה ויריב תראו אנחנו פה כולנו אנחנו ב – 20/7 שנת הלימודים נפתחת ב

– 1/9 כל המדינה מדברת על שצריך להכפיל את כמות התמיכה הרגשית

הפסיכולוגית לתלמידים, אז עכשיו להגיד לי שב – 20/7 עיריית הרצליה

הגדולה ובאמת המבוססת הרצינית והמקצועית לא יודעת בגדול אם היא

הולכת להוסיף 2 עובדים פסיכולוגים, או שלושה אני לא רוצה תכנית

שלמה.

משה פדלון: איל יש לך הצעה לסדר אתה רוצה לשמוע סקירה ניתן לך סקירה, אתה

רוצה להפתיע אותנו תפתיע אני יכול להוריד את ההצעה שלך מסדר היום,

אנחנו מתפזרים, איל, איל, יש נהלים ברורים מה זה הצעה לסדר, העלית

הצעה ביקשת שאדון המנהל יעשה הצגה באנו לקראתכם אני יכול להוריד

את ההצעה הזאת.

עו"ד ענת בהרב: היא הציגה את עצמה נגמר הסיפור.

איל פביאן: אין בעיה אתה לא רוצה בסדר.

משה פדלוון: אתה לא יכול לבוא לתת הצעות חדשות, העלית את הנושא של המחיר

קיבלת תשובה.

צבי וייס: אני חושב שזה זלזול לא בנציגות בחברי המועצה.

משה פדלון: באנו לקראתם יכולתי להוריד את ההצעה וללכת הביתה.

צבי וייס: אתה מעלה דיון שהוא רציני הוא רוצה לשמוע את המקצועיות בתחום

שהוא אולי התחום החשוב ביותר אבל לבוא ולהגיד תקבלו עכשיו דבר שלא

התכוננו אליו שלא שמענו עליו שהוא יהיה.

יריב פישר: גם לא שמעתם שהיא אמרה שהיא יכולה לענות בלי בעיה.

תמר: אני תמר מנהלת מרכז מטרה עלה איתי מישהו במעלית ושאל אותי מה זה

מרכז מטרה, ועשיתי חזרה איתו מרכז מטרה הוא מרכז עירוני שנותן מענה

לימודי טיפולי רגשי לילדי העיר, ואנחנו גם עושים אנחנו שותפים

לאבחונים אנחנו בעיקר עושים את האבחונים הדידקטיים גם פסיכו

דידקטיים, ואנחנו נותנים מענה רגשי לילדי העיר בכל מיני לקויות, ליווי

הורי והדרכת הורים וגם מענה לימודי. בזמן הקורונה בשיתוף פעולה עם

יעקב עבדנו כל זמן הקורונה כדי בדיוק לתת איזה שהוא גיבוי לרשות גם

בנושא בתקופה המאוד מאוד קשה הזאת.

אורן אוריאלי: אם יש תכנית להיפגש באוגוסט מה שלא היה ברור עד עכשיו אם יש ישיבת

מועצה באוגוסט למה שלא באותו מועד שגם אתה תדע אדוני מה צפוי ממך,

מה ההנחיות שיתקבלו בממשלה.

משה פדלון: זה הבקשה שלכם יש הצעה לסדר.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו באנו ערוכים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

10

משה פדלון: יעקב תתחיל להציג את הנושא שלך.

ד"ר יעקב נחום: אני רק חייב לומר שהצוות הגיע בתשעה באב ביום חופש שלו לעשות את

מה שאתם ביקשתם על פי ההצעה שלכם כולנו ערוכים ומוכנים אחרי

עבודה קשה מאוד כדי לרכז את כל הדברים האלה, לכן אני אמרתי שאם

היית מבקש שאנחנו נכין משהו בתחום של השירות הפסיכולוגי היינו

נערכים לזה גם, כי זה גם עניין של כספים עניין של תקנים, זה הרבה מעבר

לדבר על העבודה של הפסיכולוגים, זה הרבה, הרבה מעבר, מה העירייה

נותנת, מה משרד החינוך נותן. אני רוצה להתחיל ולומר שהנושא של החינוך

מתחיל בעצם במדיניות החינוכית שאנחנו מובילים אותה לאורך שנים, ולא

איזה גחמה שכל שנה מה אנחנו הולכים לעשות, אלא אנחנו מדברים על

עשרת העקרונות, עשרת העקרונות של החינוך לאן בהרצליה ועל פי בעצם

אנחנו פועלים נדבך על נדבך ובכל שנה, כדי לראות איך אנחנו יכולים

להתקדם בתהליך הזה מבחינת קידום מערכת החינוך שלנו. נושא ראשון

שאנחנו לקחנו אותו כנושא מרכזי שלנו שיוון הזדמנויות בחינוך ולכן נושא

של שיווין הזדמנויות בחינוך בא לידי ביטוי כמעט בכל התחומים שאנחנו

עוסקים בהם בחיים בכל מערכת החינוך, החל מיישום הגישה ההומניסטית

בתוך בתי הספר, גישת יישום גישת המכוונות העצמית, שייכות, ביטחון

מסוגלות ואוטונומיה, הקצאת משאבי שעות דיפרנציאליים עשינו את זה

גם בתקופת הקורונה, הוראה דיפרנציאליים גיוון בשיטות ודרכי הוראה,

הרחבה פרוגרסיבית תוך ניקוד מאמץ וטיפוח לגבי הילדים החלשים,

שמירה על ייחודיות של אוכלוסיות גם עולים חדשים, גם חילונים גם

מצטיינים, גם ליקויי למידה וגם חינוך מיוחד, ליווי והעצמה של בתי הספר,

וכמובן אנחנו פתחנו בתי ספר אלטרנטיביים כדי באמת לאפשר לתלמידים

שונים להשתייך לבתי הספר שמתאימים להם ואכן פתחנו את הבית ספר

דמוקרטי, פתחנו את הגנים המונטוסוריים ובאמת אפשרנו וכמובן נפתח

בית ספר נוסף שנדבר עליו בסוף. שאנחנו מדברים על שיווין הזדמנויות

בחינוך, זאת הביצוע הוא בעצם נגזרת של מדיניות של האגף ולכן כל

התכניות לימודים שתראו בהמשך הם בעצם נגזרת של המדיניות, שאחד

מהם באופן מרכזי זה הנושא של שיווין הזדמנויות בחינוך.

יריב פישר: מה זה הסגירה של מערכות פרטיות מה הכוונה?

ד"ר יעקב נחום: כן מה שהיה בתקופה שאני הגעתי אני זוכר היו מערכות פרטיות גופים

פרטיים שהיו בתוך בתיה ספר הציבוריים. זה היה בתי ספר אקסטרניים

שנכנסו לתוך בתי הספר הציבוריים וחלקם עשו הרבה כסף מהמערכת

הזאת והיה סוג של תקשורת בין בתי הספר לבין בתי הספר הפרטיים,

ואנחנו פשוט הוצאנו מתוך המתחם הציבורי כדי שבתי הספר הציבוריים

יעשו את העבודה באמת, זה תהליך שקרה לפני 4 שנים.

יריב פישר: אם זה התהליך והוא מבורך אנחנו עושים צעדים מתכניות אחרות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11

ד"ר יעקב נחום: כן הקמנו מרכזי למידה בעיר, יש מרכז למידה מרכזי אחד בתוך העיר, יש

מרכזי למידה בתוך בתי הספר ולמעשה הילדים לומדים בתוך מרכזי

הלמידה אחרי שעות הלימודים שלהם בתוך בתי הספר כמעט ללא תשלום,

ואז בעצם ביטלנו את כל המערכות הפרטיות שעלו הון תועפות לתושבים.

יריב פישר: איך מעלים הילוך בזה כי ככל שאני רואה אצלי וזה חברים שלי זה רק עולה,

ועולה השיעורים הפרטיים.

ד"ר יעקב נחום: הנושא של השיעורים הפרטיים קודם כל הסוגיה הזאת היא סוגיה אמוד

מורכבת כי השאלה מאיזה זווית מסתכלים עליה אפשר להגיד מצד אחד

שבית הספר לא נותן מענה לאוכלוסיית התלמידים מבחינת תכניות

הלימודים זאת אפשרות אחת ואותה צריך לבדוק, ויש מורים שאומרים

לקצר את התהליך יש מורים שאומרים תקצר את התהליך תיגש לשיעורים

פרטיים תגיע לרמה של הכיתה כל הדברים האלה צריכים להיבדק זאת

אומרת אם קורה דבר כזה צריך להביא את זה לידיעתנו כי אנחנו מאוד

מחמירים עם העניין.

יריב פישר: אני מניח שזה הקיצון כי אין תלמיד שאין לו שיעורים פרטיים היום.

ד"ר יעקב נחום כן אבל הנושא של שיעורים פרטיים זה גם זה גם סוג של פתרון של הורים

שהם חושבים שהוא צריך ללכת לשיעורים פרטיים.

מאיה כץ: לא תמיד.

ד"ר יעקב נחום: לכן אני אמרתי שזאת סוגיה מורכבת, היא לא משהו שאני יכול להגיד

בצרוה אובייקטיבית אבל היא קיימת והיא בעייתית, גם בקנה מידה ארצי,

הרעיון שלנו לשפר לפחות את רמת השירות שאנחנו רוצים לתת לתלמידים

מצד אחד, ומצד שני לעלות את איכות כוח ההוראה שלנו, ולצמצם את

מספר התלמידים בכיתה, ולתת מרכזי למידה ולתת שיעורי עזר, כדי

לצמצם את היקף השיעורים הפרטיים שהם עולים מכניסים למדינה

מיליארדים.

אורן אוריאלי: יעקב אם תרשה לי רגע פה אולי כדאי להגדיר מה זה הוראה דיפרנציאלית

לא כולם מכירים, זה המנוף שבאמצעותו אתה נלחם בתופעת השיעורים

הפרטיים ואני חייב לשאול אותך שאלה אם זה תלוי בכך הוראה

דיפרנציאלית היא שכל ילד לומד על פי רמתו על פי משאבים כאלה ואחרים

שמקבלים או מהרשות או ממשרד החינוך, במסגרת הכיתה או בשעות

פרטניות של המורים או בשעות רוחב של המורים אני אומר לך זה דעתי

האישית בעניין הזה אני רואה את זה גם בעיניים זה הקטר, שמניע את כל

העסק לדעתי ואני חייב לשאול אותך באמת בהזדמנות הזאת אתה לא

חושב שאם כמות השיעורים הפרטיים בעיר היה ערך מדיד, אוקיי לא פחות

ממיצב או פיזר או משה שלא יהיה וככל שהיית רואה אותו יותר לא היית

רואה את זה כהישג מאוד גדול של המערכת פה בהרצליה.

יריב פישר: אין את הנתון הזה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12

אורן אוראילי: זה שאלה טובה לברר כמה שיעורים פרטיים אתה יכול יש משאבים לברר

את זה.

עו"ד יעקב נחום: אנחנו עשינו ועושים ביחידת הערכה שלנו אנחנו עושים ואנחנו שואלים את

התלמידים אם אתה הולך לשיעורים פרטיים, במסגרת השאלונים שאנחנו

מעבירים לא כולם אומרים את האמת ולא כולם מספרים אם הולכים או

לא הולכים אבל מה שלנו ברור שהנחיה שלנו את בתי הספר שאם אחוז

התלמידים שהולך לשיעורים פרטיים הוא גדול בית הספר צריך לבדוק את

עצמו למה זה קורה זה אחד, שניים אנחנו מודעים לטירוף של השיעורים

הפרטיים גם מבחינת הורים וגם מבחינת התלמידים שלפעמים הם לא

פרופורציונאליים לצורך וגם את זה אתה מכיר. אנחנו צריכים למצוא את

האיזון בין הצורך בשיעורי עזר נוספים שבית הספר צריכים לתת, ואני

רוצה להגיד לך שאנחנו נותנים ברוחב לב שיעורים ללא סוף כמעט בכל

התחומים אחרי שעות הלימודים בתקציב אדיר שאנחנו נותנים החל

מהיסודי ועד התיכון ובכל זאת לפעמים אומרים אני רוצה שיעור פרטי כי

אני חושב שזה יותר איכותי או יורת מתאים לי שיעור פרטי וזה בסדר אתה

לא יכול לכפות על מישהו לא ללכת לשיעור פרטי אם הוא מאוד רוצה ללכת

לשיעור פרטי כי הוא מכיר את המורה באופן ספציפי ונוח לו לעמוד מולו

אנחנו לא יכולים לתת שיעורים פרטיים, המערכת הציבורית לא יכולה לתת

שיעור פרטי.

אורן אוריאלי: אתה יכול בהגדרות אחרות.

עו"ד יעקב נחום: אני יכול לתת אנחנו עושים גם את זה.

יריב פישר: אפשר להסיט את התקציב ממה שאתה בעצם אומר שהוא קבוצתי בערב

איך קראתם לזה ל - בעצם הקבוצות המבודדות במהלך השיעור.

עו"ד יעקב נחום: הם מקבלים במהלך היום,

יריב פישר: אפשר להוסיף עוד שעות?

ד"ר יעקב נחום: תקשיב זה היקף שעות עצום, שהם מקבלים אפילו לא מנוצל.

אורן אוריאלי: סליחה שאני מפריע לך יעקב שבה בנפשך שאתה יוצא עם אמירה לציבור

שזזה אחד היעדים המרכזיים שלך מבחינת הקהל התלמידים פה תאר לך

כיעד עיקרי אגב מדיד,

ד"ר יעקב נחום: אנחנו בחרנו אותו כיעד.

אורן אוריאלי: אני צר לי אבל לא ראיתי את זה כיעד עיקרי כי אתה יודע המערכות הולכות

לכיוון המדדים של הציונים דבר שאנחנו לא תמיד צריכים ללכת אחריו אני

יודע שלא תמיד אתה מת על זה, אבל עם זאת אם אתה יודע למדוד שהורדת

את כמות השיעורים הפרטיים עשית פה דבר גדול ממליץ לך.

ד"ר יעקב נחום: אני כבר אומר לך שלפחות לפי השאלונים שלנו יש אחוז השיעורים

הפרטיים ירד בעקבות זה שפתחנו מרכזי למידה, בעקבות זה שמתקיימים

שיעורים פרטניים במהלך היום ואחרי שעות הלימודים בעקבות זה שאנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

13

נותנים קורסים ממוקדים לבחינות הבגרות ובכניסה לתיכון, זה ירד, אבל

להגיד לך שזה ירד לאפס זה לעולם לא, זה כמו, זה עוד פעם גם בחירה של

הורים ובתחושות שלהם האם הילד שלהם מתקדם בקצב שהוא רוצה

להתקדם וזה ביסודי, או תלמיד שרוצה להכין את עצמו לקראת בחינה

והוא מחליט שהוא הולך לשיעורים פרטיים כי זה הכי נוח לו.

יריב פישר: אני העליתי את הנושא שנניח כאן במועצה אין תלמיד אני יכול להגיד לך

בלב טוב מכיתה ב' שאין לו מורה לאנגלית וזה לא כי אנחנו בלחץ כי זאת

הדרך וככה זה עובד ואני ממליץ לקחת את זה, אני לא האמנתי אני

מבחינתי זה הזוי כמו שאתה אומר הלחץ של ההורים וזה לא נכון, כי בלי

זה הם לא היו באותה רמה בכיתה אז אני ממליץ.

אורן אוריאלי: זה בגלל שאין מורות לאנגלית דרך אגב אבל תאר לך שהנה בהמשך למה

שיריב אומר שאתה מביא אתה יודע שחקן חיזוק אאוט סוסינג של הוראה

לאנגלית בבתי ספר היסודיים ומפחית את התופעה הזאת, איזה בשורה

יותר טובה מזה יכולה להיות במקצוע שאתה יודע שהוא הכי קשה הים

להשיג מורים בו אני מתמודד עם זה בעצמי.

ד"ר יעקב נחום: תראה אני לא יודע עד כמה אתם, אתה אומר אאוט סוסינג זה כאילו

שמשהו שפתוח ורק אתה אומר בוא תיקח.

אורן אוריאלי: תיקח מתקציב השתלבות והכלה.

ד"ר יעקב נחום: הבעיה לא היתה מעולם תקציב, הבעיה היא של כוח אדם, הבעיה היא של

כוח אדם בהוראה יש קושי לאתר מורים לא רק אנגלית אלא מעוד

דיסציפלינות שונות זה לא פשוט וזה בעיה ארצית אתה בטח מכיר אותה,

גם אתה מתעסק עם זה אין מורים לאנגלית גם ולקחנו דרך אגב שלא יהיה

הבנות לקחנו מורים אאוט סוסינג, כדי שילמדו להגיד לך שזה רמה הגבוהה

ביותר שהייתי מייחל לתלמידי בתיה ספר לא, אבל הנושא הזה, הנושא הזה

כרגע נבדק גם במשרד החינוך, רצו לייבא מסין מורים לאנגלית אבל ישנה

בעיה והבעיה היא בקנה מידה ארצי אנחנו עובדים עליה, אנחנו בודקים

אותה ואנחנו נטפל בה כמה שאנחנו יכולים לטפל בה.

אהוד לזר: אני הייתי מציע לא להיכנס לבתי ספר ספציפיים.

תמר לרמן: יש שכבות שלמות שבבית ספר אחד מלמדים בכיתה ב' ובבית ספר אחר

מלמדים בכיתה ד'.

ד"ר יעקב נחום: אני שוב טוען ואני לא מצטדק אתם צריכים להבין שיש בעיות

אובייקטיביות כרגע, בעיות אמיתיות בגלל זה עשינו הסבה אקדמית,

ובהסבה האקדמית כבר גייסנו גם מורים לאנגלית דרך אגב ואתמול הם

קיבלו מלגות בסכום של 10,000 ₪ מהרשות המקומית, הם עברו כבר את

תכנית הלימודים והם כבר מגויסים לבתי הספר היסודיים מהנדסים,

כימאים, שהגיעו לכאן ויתחילו לעבוד התהליך הזה הוא בדיוק למטרה

הזאת להביא אאוט סויסוינג אבל אחר שיישך לתחום מערכת החינוך אז

"חבר" – הקלטה ותמלול

14

אנחנו כן עובדים גם בכיוון הזה והנה קיבלנו מספר מורים לאנגלית

מהתכנית של הסבה אקדמית. אני לא מכיר דרך אחרת לגייס מורים

ולהכשיר אותם אנחנו עושים את זה בצורה מאוד מקצועית יחד עם מכללת

לוינסקי וזה עובד אבל זה תהליך כמו בכל דבר יש תהליכים וזה חלק

מהתהליכים.

איתי צור: יעקב למה שלא נחשוב רגע מחוץ לקופסא כי גם אני מכיר את הבעיה הזאת

של האנגלית וננסה לתת מענה מהמקום הבלתי פורמלי, הרי אתה יכול גם

ללמד אנגלית דרך הצופים או דרך מרכזי הלמידה יש לנו כל כך הרבה.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו עושים את זה יש מרכזי למידה אנחנו עושים בבלתי פורמלי אנחנו

עושים.

איתי צור: יש הבדל בין זה שיש לבין זה שלוקחים את זה מה שנקרא כמשימה כמסמר

שאנחנו רוצים לדפוק אותו עד הסוף לא אותו דבר יש הרבה דברים במרכזי

הלמידה יש משהו שלוקחים כרגע יעד מרכזי אחד לצורך העניין אנגלית

כמשהו שאנחנו רוצים לתת לו מענה לצורך העניין ביסודי, כדי שמי שעולה

מ – ו' ל – ז' מקבל את הסתירה הגדולה ולתת תכנית שהיא באמת

מתמקדת ששנה הבאה מתמקדים באנגלית ממקום שהוא עוטף אותו

בהרבה יותר ממה שיש גם בחשבון ויש עוד הרבה פתרונות אלא משהו

שהוא הרבה יותר מסיבי והוא באמת יכול לתת מענה ספציפי לנקודה

המאוד ספציפית הזאת למרות שהיא דרמתית.

יריב פישר: אני מסכים צריך להיות איזה שהיא החלטה שלנו שזה הדבר הכי חשוב

כעיר הייטק, כעיר שבונה את עצמה לעתיד, זה מאוד חשוב. המצב הוא לא

להיט.

איתי צור: שנת האנגלית בהרצליה ולתת לה מעטפת בכל מיני כיוונים.

דובר: כמה מורים למדו בסמינר הזה?

ד"ר יעקב נחום: אנחנו גייסנו 17 מורים ועכשיו מתחיל המחזור השני שאנחנו מקווים

שנגייס עוד 20 מורים. זה עובד מאוד יפה. טוב אני אתקדם. מכאן בעצם

אנחנו עוברים לעיקרון השני שזה מיסוד ערכים, חינוך לערכים ו חינוך

לבריאות בספרילה 12 שנתית הכוונה היא באמת להנהיג את נושא הערכים

החל מהגיל הרך ו עד לתיכון לכוון איך להיות אוהב אדם, אוהב את עמו

וארצו, אזרח למען מדינת ישראל לכבד את הוריו ומשפחתו, מכיר את

לשונו, מכיר ומכבד את מורשתו של העם היהודי לדורתיו ואת זהותו

התרבותית ואת מורשתם וזכויותיהם של הקהילות השונות במדינת

ישראל. הערך הבסיסי מאוד שבעצם חולש על כל סוגי הקהילות, בכלל זה

הקהילות הלהט"ב ולכן יש גם תכנית חוסן בתוך בתי הספר ואנחנו מחנכים

לדמוקרטיה ושיווין זכויות וזה משהו מאוד מאוד בסיסי ועקרוני וחשוב

בנושא הערכי בבתי הספר לכן אנחנו בונים רצף של חינוך לערכים

שמשולבים בעצם ערכים בתוך הפדגוגיה, והם לא מחוץ לפדגוגיה מהגן ועד

"חבר" – הקלטה ותמלול

15

לתיכון, חלק מהתכנית הזאת היא במסגרת תכנית HAC שבעצם מלווה

בכל דיסצפלינה בתוך תחום ההוראה, ורצף של חינוך חברתי וכישורי חיים

מהגן ועד התיכון לכן אנחנו רואים את כל הנושא הזה של הערכים כמכלול

אחד, של תלמיד שבעצם מלווה מגן הילדים ועד לתיכון ללא מקטע ברצפים.

עיקרון השלישי הוא אינטגרציה בין מערכות הפורמלי לבין הבלתי הפורמלי

והחיבורים בלתי אמצעיים. הנושא של שתי מערכות חינוך פורמלי ובלתי

פורמלי היתה בעייתית לאורך שנים וחשבנו שנכון ועשינו התחלנו ואנחנו

כבר שם שהראייה צריכה להיות ראיית מקרו מערכתית כוללת, מאורגנת

ומעוגנת ברמה מקצועית באמת כדי ליצור איזה שהוא רצף חינוכי מבוקר

מבוקר ועד ערב בתוך בתי הספר. אחד הנסיונות שלנו היה לשלב את החינוך

הבלתי פורמלי בתוך החינוך הפורמלי זאת אומרת חלק מתכנית הלימודים

במטרה לעשות שינוי בסדירויות בתוך בתי הספר ולראות איך אפילו אפשר

להכניס את החוגים שנמצאים אחרי שעות הלימודים בתוך מסגרת בית

הספר, תהליך מאוד מורכב שאנחנו עובדים עליו די הרבה זמן, מאוד מורכב

היום יותר מתמיד אפשר לומר שהוא מתחיל לרקום עור וגידים, בגלל

המודל של HAC ובאמת אפשר להתחיל לחבר בין החינוך הבלתי פורמלי

והחינוך הפורמלי בנושא בסדירויות של יום הלימודים. החל מלקויות

למידה והעשרה היום אנחנו עושים את הנושא הזה עם הורים מומחים

מהקהילה שבאים ומרצים ומלמדים תכנית לימודים מובנית לאורך כל

השנה, עושים את זה בדרך כלל בקבוצות וכל אחד מחלק את עצמו לנושא

מסוים שהוא מעביר ובסך הכל בונים נושא אחד גדול, וכמובן הנושא של

המחויבות הקהילתית, מיזמים משותפים, ההדדיות בין הקהילה לבין ה -

בתי ספר, בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בין תנועות הנוער בין הספר

וכיוצא בזה. העיקרון הרביעי זה שאנחנו מיישמים פסיכו פדגוגיה בכל

שכבות הגיל. אחד הדברים החשובים של סיגלי ההוראה דרך אגב זה קרה

גם ברפואה, שהרופאים היו רופאים טובים אבל לא בהכרח אנושיים היה

פשוט קשה להגיע לרופא וזה היה פשוט בלתי נסבל ואחד הדברים שאנחנו

רוצים לעבוד עם המורים של ה - בתי ספר ובעיקר הנושא הרגשי הקשר

הרגשי בינו לבין התלמידים ולא רק ברמה המקצועית, לא רק הפרופסיה

המקצועית היא החלק המשמעותי אלא גם הקשר הרגשי ולראות בעיניים

של התלמידים איך שהוא מרגיש ומה הוא חווה כדי באמת להגביר בו את

המוטיבציה ללמידה, כדי שלא ירפה.

יריב פישר: יש את העניין של השחיקה, זה לא שחיקה יותר, של המורה.

ד"ר יעקב נחום: בהחלט יש שחיקה של מורים נכון, יש גם שחיקה של מורים וחלקם אנחנו

עובדים עליהם שלא יישארו בתוך המערכת ויש מורים שאנחנו צריכים

לעושת להם שינויי אופי ויש מורים שאנחנו צריכים להדריך אותם, יש ויש

כמו כל מערכת גדולה אנחנו כמו שאנחנו אומרים בכל מערכת גדולה יש

"חבר" – הקלטה ותמלול

16

לפחות %20 כאלה שהיית רוצה להיפתר מהם גם בתוך מערכת החינוך אבל

אנחנו מודעים לסוגיה הזאת ולכן אנחנו נכנסים במלוא הכוח בתהליכים

המורכבים האלה בנושא של הפסיכו פדגוגיה הוא נושא מאוד מרכזי

בתהליכי הוראה ולמידה.

יריב פישר: אני רק מוסיף לזה שממה שאני רואה יש הרבה מורים שגם צריכים את

השירות הפסיכולוגי מאחוריהם בתקופה הקשה הזאת הם עברו סיוט של

שנה וחצי.

ד"ר יעקב נחוםף אני מסכים אי תך לחלוטין. אתה יודע מה זה מזכיר לי את הילדים בגן

שבאים עם לפחות עם יצר סקרנות מאוד, מאוד גדול שבגיל הגן וככל שהם

מתבגרים יצר הסקרנות הולך ויורד אז אומרים שיש את האונה הנצחית

שנמצאת במוח המרכזי שהתפקיד שלה לשלוט בנו בתכנון ובזיכרון לטווח

קצר בתהליך קבלת ההחלטות אבל הוא בעצם מדכא את כל הנושא של

ההחלטות המהירות וחשיבה דמיונית. ואז פה צריך להיכנס בית הספר כדי

להתגבר על המכשול קודם כל הטבעי הזה הביולוגי שיש לנו מצד אחד,

ומצד שני להגביר את התשוקה ללמידה וחלק ממנה הוא באמת החלק

האמוציונלי החלק הפסיכו פדגוגי שהוא מאוד, מאוד משמעותי וחשוב ולכן

התהליך הזה הוא שזור מגני הילדים ועד התיכון והמורים עוברים

השתלמויות והנחיות. לגבי השאלה שאמרת ובצדק אמרת המורים אכן

מקבלים תמיכה גם של השפ"ח גם של הפסיכולוגים גם של הצוות הייעוצי

הם אפילו ממליצים להם אם הם רוצים ללכת באופן פרטי אנחנו יכולים

לממן את זה זאת אומרת גם את התהליך הזה. העיקרון הרביעי שמנחה

אותנו זה חיזוק השטח והשותפות בעשייה החינוכית עם ההורים, החמישי,

הנושא הזה הוא אחד הנושאים אולי הכי מרכזיים שהגענו אליהם השנה

אני חושב בהצלחה יתרה אנחנו הצלחנו לגייס קרוב ל – 180 וגם אצלך יש

לפי המספר שאני זוכר קרוב ל – 400 הורים מגויסים אבל שהם מגויסים

שאני אומר מגויסים זה אומר שהם באים ללמד בתוך בתי הספר, הם בונים

תכניות לימודים .. ובונים תכנית לימודים הם מתחברים כקבוצה בתחום

דעת מסוים שאינו נלמד בתוך בתי הספר, החל מפיננסים כלכלה מניות,

חשבונות בנק רפואה וטרינריה באמת נושאים מדהימים מאוד שעשו את

זה ביסודי וגם הרצאות בתקופת הקורונה שאני ממליץ לכל אחד לראות

את זה בפורטל, הרצאות מדהימות, שהילדים בחרו ובוחרים את ההרצאות

ואת המיזמים ומלווים את הילדים לאורך כל השנה. אז המשאב האנושי

שנמצא בהרצליה הוא משאב יקר מאוד, טוב מאוד, איכותי מאוד, אנחנו

מקווים לנצל אותו עד תום. העיקרון השישי הוא קידום ופיתוח מיומנות

למידה בכלל בתחום המדע והטכנולוגיה בפרט, מגני ילדים ועד לתיכון.

כולם מדברים על נושא של מיומנויות ה – 121 אבל הכל כמעט נמצא בתחום

הפסיכולוגי והפילוסופי, כלומר שאתה בא ואתה אומר אוקיי איך אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

17

מכמת איך אני מיישם את איך אני מטמיע את המיומנויות ה – 121

במסגרת תכנית לימודים זה הופך להיות פתאום מורכב ולא פשוט. כי בסך

הכל הכללי המורים נכנסים לבתי הספר נכנסים לכיתת הלימוד ובאופן

אינטואיטיבי מלמדים את תכנית הלימודים שלהם או שהיא מכוונת

לבגרות או על פי משימות שנתנו להם לא בהכרח שמים דגש על נושא של

המיומנויות וששמים דגש על הנושא של המיומנויות אתה פתאום מבין שלא

בהכרח אתה עושה את זה כמורה, אחד הדברים שאנחנו הכנסנו במסגרת

המודל HAC זה הפירוק של הדיסציפלינה לאותם ארבעה מרכיבים מאוד,

מאוד משמעותיים שבתוכם ניתן ליישם את מיומנויות ה – 121 בצורה

פרקטית הלכה למעשה ואז בעצם המורה לא יכול ללמד בצורה

אינטואיטיבית הוא לא יכול לכוון לאיזה שהוא יעד מסוים כדי להגיד אני

הגעתי אליו כי אני קצר בזמן, אלא הוא חייב להראות איך הוא פירק את

הדיסציפלינה שלו ככה שהמיומנויות האלה באות לידי ביטוי החל מהנושא

של תקשורת, ונושא של טכנולוגיה ונושא של דיגטלי, ונושא של הכלה,

ונושא של יחסי אנוש ונושא של עבודה שיתופית כל הנושא של המיומנויות

האלה צריכות לבוא לידי ביטוי. ולכן היום יותר מתמיד אנחנו עובדים גם

ביסודי וגם בבתי הספר התיכון בתהליך שזור של המורים יחד עם מנהלי

בתי הספר כדי לבנות יחידיות הוראה ואנחנו בעיצומו של תהליך.

איל פביאן: מה עם ארבע האלמנטים האלה שפריקתם. אמרתם שפריקתם ל ארבעה?

ד"ר יעקב נחום: ארבעה, ארבעת היסודות שמרכיבים את מודל HAC זה ערכים, קהילה,

אקדמיה, קהילה ומחקר בתוך כל אחד מהם יש דיסציפלינות שונות

שמחלקות את המיומנויות ה – .121

איתי צורף יש כבר יחידות כאלה מוכנות?

ד"ר יעקב נחום: כן, קודם כל רק לבשר לכם לבשר לכם שמכללת לוינסקי היום מכשירה את

המורים החדשים שלה במכללה על פי מודל HAC צריך להבין, אני אסיר

והם כבר בנו יחידות הוראה, זאת אומרת המודל הזה הוא כבר לא איזה

שהוא מודל עירוני הוא הפך להיות מודל אקדמי, שהאקדמיה כבר לוקחת

אותה ומכשירה את סיגלי ההוראה העתידיים. המורים שהגיעו אלינו

ממכללת לוינסקי חלקם נכנסו ליסודי ולחטיבת הביניים לתיכון וכבר

לימדו על פי יחידות ההוראה של מודל HAC זה פשוט מדהים הם אפילו

השיגו את המורים שנמצאים בתוך המערכת שלא הצליחו להדביק את זה.

אנחנו נכנסים כבר למחזור שני של המורים האלה ואני רוצה לומר לכם זה

פשוט מרגש, אני מוכן להזמין אתכם להיפגש עם המורים או להיפגש עם

מורים כדי להבין את המשמעות של המודל ואיך הוא מוטמע בתוך בתי

הספר, אנחנו מתחילים כבר בשנה הבאה להטמיע את המודל הזה בגני

הילדים אנחנו פותחים שלושה גני HAC וזה לא יהיה אותו גן שאתם

מכירים אותו הן מבחינת הפסיליטיז שלו והן מבחינת התכנים שלו והן

"חבר" – הקלטה ותמלול

18

מבחינת המודל הפדגוגי שלו.

איתי צור: היום ילד בכיתה ז', ח, ט או ו' שלומד מתמטיקה או אנגלית או תנך או כל

מקצוע אחר לומד בצורה שמורה מעביר ידע או חוויה אחרת כי ממה שאני

רואה מהילדים שלי הוא לומד כמו שאני למדתי לפני 40 שנה.

אורן אוראלי: עומד לציונים אני יכול להגיד לך מהרבה בתי ספר אצלנו.

איתי צור: זה לפחות מה שאני חווה.

ד"ר יעקב נחום: א' אני לא מתיימר לומר לך שזה נעשה תשמע קודם כל אנחנו בתהליך בוא

נתחיל מזה, אנחנו בתהליך אני נתתי לתהליך הזה 7 שנים, א' אנחנו

בתהליך ב' לא כל בית ספר נמצא באותו מקום יש בתי ספר שמאוד

מתקדמים עד כדי שאנחנו מבטלים בחינות בגרות לצורך העניין, עד כדי

ביטול בחינות בגרות והמרתם לעבודות, ויש בתי ספר שיותר מאחור יש בתי

ספר יסודיים שיותר מתקדמים, ויש חטיבות ביניים שפחות מתקדמים זה

בקצב ותלוי באיכות הצוות,.

איתי צור: מקדמים אותם את אלה שמאחור כי.

ד"ר יעקב נחום: זה מה שאני מנסה לומר כי ההכשרה זאת הכשרה עירונית, הכשרה מאוד,

מאוד מרוכבת, מאוד מסועפת, אנחנו מדברים על להכשיר אלפי מורים

ולהכניס אותם לתוך איזה שהוא מודל להעלות את כולם לתוך איזה שהיא

רכבת ולהניע אותם באותו קצב זה תהליך מאוד ארוך זה לוקח זמן לכן אני

לא מתיימר לומר כולם לומדים אותו דבר לא יש מורים שעושים את זה, יש

מורים שפחות עושים את זה, אנחנו לפחות מנסים לזהות איפה זה מתעכב

ואיפה אפשר לשנות ואיך אפשר לשנות את התהליכים ושם בעצם הגוף

מלווה נכנס פנימה ומכשיר את הצוותים המקצועיים. אבל גם תקופת

הקורונה גם תקופת המלחמה כבר גם תקופת הקורונה וגם תקופת

המלחמה עיכבה, עיכבה והחזירה אותנו קצת לאחור בכל התהליכים

האלה.

יעל: אני יכולה להרחיב שבהמשך לדברים שיעקב אומר, כל הפיתוח המקצועי

של צוותי החינוך בשנה הבאה במרחב העירוני ילמד באופן הזה של חיבור

הדיסציפלינות שאומרים ללמד במודל HAC יהיו מודולות שונות שמורים

יוכלו. כל מורה צריך להשתלם 60 שעות בשנה אנחנו בעצם מאפשרים

אנחנו מציעים את ההיצע שלנו, בינינו מודלות של 10 שעות, 15 שעות מורה

יכול לצבור עד 50 שעות אתה לא יכול לחייב מורה.

איתי צור: המורה בסוף עושה מה שהוא רוצה, זאת אומרת אני יכול לבוא להשתלמות

ובסוף להמשיך ללמד כמו שלימדתי כאילו.

יעל: לצורך כך יש גם ליווי בתוך בתי הספר יש מנהל שמלווה. יש יחידת הערכה

שמובילה, יש הדרכה.

איתי צור: יש נתונים של בית ספר שנמצא באיזה מקום?

יעל: בוודאי אנחנו עוקבים אחר התהליך הזה כל הזמן, רק חשוב להבין שאנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

19

מאפשרים את הלמידה עבור המורים, מורה שרוצה לעבוד על פי המודל יש

לו את מלוא האפשרות שאנחנו מעניקים לו במודולות שהוא יכול להשתלב

בהם הוא יכול לבחור באיזה מודולה שהוא רוצה ויש היצע מאוד, מאוד,

מאוד גדול שמי ששותף בדבר הזה זה מרכז פסגה, זה המכון הדמוקרטי

תחשוב 121 כדי שהיחידות יהיו מתוקשבות, כל המדריכות המחוזיות שלנו

לשפה מתמטיקה מדעים אנגלית בארבעת מקצועות הליבה כדי שהדברים

יתחברו יחד זה בעצם עליית המדרגה. זאת בעצם עליית הקומה שאנחנו

עושים השנה והכשרת צוותי החינוך שלנו.

אורן אוריאלי: יעקב ברשותך שעלתה השקופית ראיתי מיומנויות למידה ואני הלכתי

לתומי למה שאני מכיר, האסטרטגיות הבסיסיות ביותר שאין היום לילדים

להתמודד עם טקסט, הכללה ופירוט מיפוי אני לא צריך לספר לך הלכת

למקום של HAC אני מניח שעוד נדבר על זה, אני לא רואה את הקשר אני

חייב לומר באמת אני שמח עבורכם כל מה HAC לוקח אתכם לא יכול

לראות את הקשר בין זה לבין העובדה שבעת המודרנית ילד לא יודע

להתמודד עם טקסט אנחנו יודעים גם למה כי הטלפון לא עוזב לו את היד

לא רק ילדים גם מבוגרים ולא הצלחתי להבין את הקשר בין מיומנויות

למידה ואתה יכול להתערב הרי יש לך גם אפשרות להתערב בתכני הלימוד

בשיעור כזה או אחר בטח בשנה הבאה עם המנהלים לעבוד איתם על ללמוד

איך ללמוד ואת זה אני לא ראיתי בכלל.

ד"ר יעקב נחום: אתה קודם כל התפרצת לדלת פתוחה, קודם כל תודה על הדברים שאתה

מעלה.

אורן אוריאלי: אגב חגית היא החינוך העל יסודי אני מעריך אותה מאוד אבל אני מדבר על

החינוך היסודי והלאה. שלא לומר מהגנים.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו עושים את זה כתהליך אבל אני רוצה שתקשיב.

חגית: אסטרטגיות למידה – אני רוצה לשתף אתכם שעם כל המורכבות של משבר

הקורונה מה שעשו חדרי המורים וחטיבות הביניים בחודש יוני זה עברו

השתלמות וזה היה באמת מרגש לראות את אותם מורים שלא היתה להם

שנה כל כך קלה יושבים ומשתלמים בתחום של פיתוח מיומנויות לומד

עצמאי ואסטרטגיות למידה אלה הדברים שהדבר, אלה הדברים שיפתחו

את שנת הלימודים הבאה בחטיבות הביניים אבל זה לא מספיק אני

מסכימה איתך. אבל אני רוצה לומר משהו שבמסגרת הרפורמה של לקויות

למידה, ובאופן כללי כאג'נדה של אגף החינוך כל מורה חטיבות הביניים

משתלמים גם פרטני ואתה מכיר את זה היטב גם פרטני וגם קבוצתי וגם

לא רק קבוצות קטנות של מקצועות לימוד אלא גם בחדר המורים

השתלמויות שעוסקות כל הזמן בפיצוח השאלה הגדולה איך בעצם

מלמדים תלמיד מיומנויות למידה ואיך הופכים אותו ללומד עצמאי להגיד

לכם שזה קורה ביום אחד זה לא קורה אבל אם זה שיטה שעובדת כל הזמן

"חבר" – הקלטה ותמלול

20

ואנחנו כל הזמן עם יד על הדופק ולא רק אנחנו, יחד עם הפיקוח, יחד עם

המפקחים כי בסופו של דבר זה צריכה להיות אג'נדה של מנהל ואני

מסכימה עם האמירה שלך זה צריכה להיות אג'נדה של מנהל, והיא באה

שבעצם רשות אומרת את הדברים שלה בצורה מאוד ברורה, מספקת

מרחיבה תכניות שמשרד החינוך יכול לתת אותם בראיון מעבירה תקציבים

ורשות שמגייסת גם את הפיקוח לסיפור הזה ואז זה עובד, לומר לכם שזה

עובד ביום אחד לא , אל תשכחו שיש עוד דברים נוספים נכנס התיקון לחוק

החינוך המיוחד שיעקב עוד לא דיבר עליון, נכנסה אותה רפורמה מלקויות

למידה ובאמת יצרה איזה שהיא תרבות ארגונית אחרת התקשוב כל הזמן

נמצא לא רק באמירה אלא גם הלכה למעשה בתוך בית הספר. יש מדריכה

שיושבת בכל חטיבת ביניים להוראה פרטנית, למורים כן אני כבר לא

מדברת על תלמידים. אמרתי 8 ימים ראשונים בחודש ספטמבר יוקדשו

בעצם לחיזוק של מיומנויות אנחנו בנינו תלקיט שעוסק בחוסן במיומנויות

חברתיות ורגשיות כולל השפ"ח, וכולל רכזות חברתיות ואנחנו בנינו גם את

התכנית של אסטרטגיות למידה לתלמידים בכל הכיתות אני לא מדברת

עכשיו על תלמידים ליקויי למידה כאלה ואחרים לא, כל הכיתות.

יעל: אני רוצה לדבר על משהו שבפרקטיקה הרבה יותר פשוט- מדברים על הלכה

להליכה איך זה קורה בהליכה לתוך בתי הספר אז בעצם אנחנו לא רוצים

יותר לראות עד כמה שניתן מורה עומד בכיתה ומדבר ומקנה שפה

מיומנויות שפה ומדבר, ומדבר, ומדבר והתלמידים מקשיבים מישהו כאן

שאל קודם זה שהמורה הולך ללמוד זה אומר בהכרח שהוא יודע איך ללמד

לא התשובה היא לא, אותו כנ"ל לגבי התלמידים שיושבים בכיתה אז אנחנו

מדבירם על הטמעה של חזון HAC שאנחנו רוצים לראות אותו בתוך אורח

החיים בבית הספר ביום יום בכל תחומי הלמידה ברמה הפדגוגית בכל בתי

הספר, אנחנו בעצם מדברים איך נעשה את זה הלכה למעשה, שאנחנו

עובדים עם המורים אנחנו עובדים בעצם על שאלות השפעה, אם מורה יוצא

מתוך שאלת השפעה יחד עם התלמידים שלו וזה בעצם נקודת המוצא שלו

זה מחייב את התלמידים לתהליך של חקר, אם ילד נדרש לתהליך של חקר

בעבודה בקבוצות הוא נדרש לפתח על הדרך בלי להגיד לו עכשיו אנחנו

נעבוד על מיומנויות הלמידה שלך בעצם אותו ילד נדרש ללכת למקורות

מידע שהם לא בהכרח רק ויקפדיה או רק בהכרח מחשבים זה יכול להיות

גם אנשים שנמצאים בקהילה ששואלים אותם, ועובדים מולם זה אותם

מורים, זה ההורים שלהם ילדים עובדים בתוך תהליך החקר ובעצם

מפתחים את כל המיומנויות שלהם גם של בחירה עם מי הם עובדים ומה

הם רוצים ללמוד, מתוך סקרנות ומתוך עניין ומתוך זה שיש אקט וויזים

חברתי שהילדים שלומדים בעצם משפיעים יש להם איזה שהיא השפעה על

מה קורה באורח החיים שלהם אחר כך אם זה בתוך בית הספר או בקהילה

"חבר" – הקלטה ותמלול

21

הרחבה לפעמים ברמת עיר אנחנו רואים את זה גם בפרלמנט הילדים

למשל, שזאת המסגרת הפחות פורמלית שמתקיימת אחר הצהריים אבל זה

קורה גם בתוך תהליכי למידה בתוך בתי הספר וזה האופן שבו אנחנו

עובדים ואנחנו רוצים לראות כאלה תהליכים קורים בכל תחומי הלמידה.

כאשר פנימה משתלבים שפה, מתמטיקה כל תחומי הדעת האחרים לא

ללמד את הדיסציפלינות אלא בתוך תהליך של חקר כל הדיסציפלינות

משתלבות.

איתי צור: אם אפשר עוד הערה קטנה אז קודם כל אני חושב שזה באמת מבורך וגם 8

ימים ראשונים אני חושב שלפחות מתפיסת עולמי אם הייתי מסכם את

תופעת הקורונה ושם בצד את ההיבט הרגשי ואת הבעיות החברתיות

שנוצרו שהם סוגיה בפני עצמה אני מדבר רגע ברמת הלמידה אני חושב

שאחד הדברים שנפגעו זה קצת החדוות למידה של הילד, המוטיבציה

הפנימית שלו לחקור וללמוד אני חושב שזה משהו שנורא נפגע ונורא עצוב

לראות את הזה, שלא בא כאילו ללמוד. אני חושב ש – 8 ימים האלה

שדיברתם על תחילת השנה אני חושב שהדגש צריך להיות שם להביא אותם

להחזיר אותם לאיזה שהיא מוטיבציה פנימית והדרך היא המילה שאמרת

שזה בסוף חקר לתת להם משימות שמעניינות אותם ומשם הם כבר ישלפו

וילמדו אנגלית ומתמטיקה וידעו את המיומנויות.

יעל: יש עוד דבר שגורם לחדוות למידה, תחושת השייכות ככל שהיא תהיה

חזקה יותר למקום שבו הם נמצאים חדוות הלמידה שלהם תגדל ותצמח

אנחנו עושים את זה גם עכשיו בחופשת הקיץ הם חוזרים לתלם, כל בתי

הספר יש תלמידים שלומדים היום בקבוצות קטנות בפרטני, בקבוצות קצת

יותר גדולות משלימים פערים אבל המטרה היא לא רק להשלים פערים

המטרה היא להפגיש אותם מחדש במפגש המחודש שלהם עם בית הספר

עם המורים, לא תמיד המחנכים שלהם גם מורים מקצועיים אחרים,

נעשית עבודה מאוד יפה.

תמר לרמן: זה לא קורה בכל ביתי ספר.

יעל: אנחנו אפשרנו בכל בתי הספר, כדי ללמד צריך מורים, מורים לא חייבים.

תמר לרמן: אני חושבת שזה מאוד מתסכל לחלק מההורים בעיר לי יש ילדים בבית ספר

שלא לומדים בכלל בקיץ, ואין כיתות ה, ו שום דב רויש בית ספר מקביל

שני רחובות ליד שילדים בכיתות ה, ו לומדים נמצאים.

ד"ר יעקב נחום: יש כאן מנהל בית ספר והוא יגיד לך מה השפעה של מנהל בית הספר על

המורים שלו.

תמר לרמן: יעקב באמת אתה יודע.

ד"ר יעקב נחום: אני אשמח להתייחס למה שאת אומרת אני מבין מה שאת אומרת, אני מבין

מאוד מה שאת אומרת וגם לי יש מסקנות מהתוצאה לגבי בית ספר כזה

ואחר, את דעתי אני אתן למי שצריך לתת והוא ישמע אותי גם בהמשך אבל

"חבר" – הקלטה ותמלול

22

מה שאני רק רוצה לומר שהכל תלוי מנהיג, והמנהיג הוא מנהל בית ספר זה

הכל זה נורא פשוט.

תמר לרמן: בסוף יש איזה ציפייה של הורים במערכת העירונית, שזה נכון כלפי כולם.

איה פרישקולניק: תמר המורים הם בחופשה ביולי, יש כאלה שרוצים לעבוד ויש כאלה שלא.

אף מניה ולו יהיה המנהיג הכי גדול לא היה מכריח אותי לחזור ביולי, היה

משכנע אותי היה אומר לי לבוא ללמד.

ד"ר יעקב נחום: זה תלוי תרבות ארגונית ברור,

תמר לרמן: אף אחד לא היה מחזיר ל את בראש המערכת.

איה פרישקולניק: אני בראש המערכת ובכל זאת כמורה אני חיפשתי את החופשה שלי זה ברור

מאליו.

תמר לרמן: אני רק אומרת שזה יוצר דיפרנציאציה אנחנו

יעל: הדיפרנציאציה קיימת תמיד גם בחיי היום יום בשגרה.

מאיה כץ: אבל את מעמיקה אותה עוד יותר.

יעל: רגע אני רוצה להגיד עוד דבר זאת שנה ראשונה שאנחנו יוצאים עם התכנית

של חוזרים לתלם בשל הקורונה, אוקיי אבל אם אנחנו נחליט שאנחנו

הופכים את זה למסורת וכל שנה אנחנו נאפשר אני מניחה שאולי גם על זה

נצליח להתגבר אולי לנייד מורים ממוסד אחד למוסד אחר זה פעם ראשונה

שהתנסינו בזה, לכל מי שרצה.

תמר לרמן: צריך לעשות פול עירוני שמלמד.

ד"ר יעקב נחום: תמר אנחנו חכמים אחרי מעשה אנחנו הבנו ולמדנו שזה לא קורה בכל בית

ספר בהיקפים שאנחנו הצענו, אוקיי אנחנו לומדים את זה כרגע.

יריב פישר: יש דברים שאפשר לעשות כאילו בחופש למשל חופשה, או לא יודע מה.

ד"ר יעקב נחום: הבעיה זה הסתדרות המורים יש דברים שהם לא, לא מסייעים לנו הכסף

הוא כסף טוב,

יריב פישר: להוסיף עוד בונוס.

ד"ר יעקב נחום: זה לא עניין של הכסף, הם מקבלים שכר.

תמר לרמן: זה מה שאמרה איה שום דבר לא היה משנה את הרצון שלי לחזור מחופש.

ד"ר יעקב נחום: תמר מה שאני מנסה לומר ברשותך שאנחנו גם מפיקים לקחים זה פעם

ראשונה שעשינו לימודים שהם בתוך חופשת הקיץ, אנחנו צריכים ללמוד,

גם על החסרונות וגם על היתרונות וגם על הקשיים וגם על הרצונות, והאי

רצונות ויכול להיות שאנחנו נגייס מורים חיצוניים שהם לא קשורים

למורים של בתי הספר ונעשה את זה משהו יותר רחב והרבה יותר עירוני

בסדר אנחנו לומדים אבל זה פעם ראשונה שעשינו שהשקענו קרוב למליון

₪ עשרת אלפים שעות כדי לאפשר למורים ללמוד בכסף של 100 ₪ לשעה

שמורה מרוויח 40 ₪ לשעה בדרך כלל זאת אומרת שהבעיה היא לא כספית,

אבל בסדר.

מאיה כץ: אני רוצה לדבר על נושא השיבוצים גם בגנים וגם בבתי הספר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

23

ד"ר יעקב נחום: יש פה את כל מנהלי המחלקות אנחנו נעלה את זה. הנושא הבא זה עיקרון

שמיני חינוך לחשיבה יצירתית. פיתוח של תחום רחב של טכניקות יוצרות

רעיונות, חינוך לעבודת צוות, שיתוף של רעיונות חדשים, פיתוח ויישום

הרעיון. תראו הנושא של יצירתיות הוא נושא שופע בקרב ילדי הגיל הרך,

והנושא אבל מה שקורה בפועל הוא שהילדים מגיעים לגיל החיו ויון

בעלייתם לבתי הספר החלק היצירתי הולך ודועך הוא פשוט הולך ודועך

ואחד הדברים שאנחנו רוצים להצמיח, להחיות זה בדיוק את יצר

היצירתיות שהולך ודועך דרך אגב גם עם הגיל ו תהליך הבשלות שלנו

וההתבגרות שלנו ובאמת כאן בדיוק להיכנס מקומו של בית הספר בית

הספר כאן צריך להיכנס אבל הוא חייב לעבוד תחת מדיניות מאוד ברורה

של מה לעשות, ולכן הנושא של יצירתיות שהוא בעצם הוא משהו שמשיק

כמעט לכל המיומנויות שדיברנו עליהם מקודם, הוא חלק מאוד, מאוד

משמעותי בתהליכי עבודה של המורים ובהכשרה שלהם והנושא הזה נמצא

גם במסגרת של המודל .HAC פה כתבתי פחות או יותר איך עושים את זה

אני אדלג על השלב הזה. מבנה חדשני של מוסדות החינוך כפורצי דרך

בתחומי המחקר והפיתוח – תראו בתי הספר בהרצליה נמצאים בתהליך

מואץ, לכיוון של בתי ספר שהם באמת פורצי דרך, שאני מדבר על בית ספר

שהם פורצי דרך אני לא יכול להגיד את זה על כל בתי הספר אבל אני בהחלט

יכול להגיד באופן דיפרנציאלי בתי הספר שבהחלט הולכים לכיוון הזה, בתי

ספר שהולכים ומבטלים את בחינות הבגרות, בתי הספר שמתחילים לעבוד

עם מוסדות להשכלה גבוהה, בתי הספר שמעבירים מקצועות עם

אקרדיטציה אקדמית לאוניברסיטאות שהלמידה היא למידה שנעשית בין

האוניברסיטה לבין בתי הספר, בתי הספר ששולחים את הילדים לתעשיות

ההייטק, ושנמצאים שם יום בשבוע ולומדים, בתי הספר שמוציאים את

הילדים שלהם למרחב הפתוח, ומאפשרים להם ללמוד החל משנה הבאה

גם מהבית, כל הרעיון של בתי הספר פורצי הדרך הם גם בתי ספר גם

אלטרנטיביים זאת אומרת כדי לאפשר בתי ספר שהם שונים ואחרים ולא

בהכרח עובדים במיין סטריים, אז פתחנו את הבית הספר הדמוקרטי אני

מקווה שנלך ונפתח בהמשך את הבית ספר המונטסורי, כי פתחנו כבר גנים

מונטסוריים ואני מקווה שב – 2023 אנחנו נפתח את הבית הספר הבין

הלאומי הראשון בהרצליה, היום אני, נכון אני מצניע את זה אנחנו הולכים

לפתוח בגליל ים 2 בתי ספר ,HAC HAC ממש הוכר על ידי משרד החינוך

על ידי מודל HAC 2 בתי ספר יסודיים שעובדים על טהרת התחום אני מוכן

להראות לכם בהזדמנות את מבנה בית הספר ואיך הוא יעבוד. שנה הבאה

שנה הבאה בפארק הבית ספר יפתח, שנה לאחר מכן, אבל הוא יפתח על פי,

הוא יהיה בית ספר אי. הוא יפתח על פי מודל HAC יש מנהלת מדהימה

שם שמתחברת למודל, אני אשמח יותר מאשמח להראות לכם את המודל

"חבר" – הקלטה ותמלול

24

של בית הספר ואיך הוא יעבוד, בצורה החדשנית שלו, אבל ב – 2023 אני

מקווה אני כרגע נמצא בתהליכים של .. בירושלים להקים את הבית ספר

הבין לאומי הראשון בהרצליה בית ספר שיהיה על טהרת השפה האנגלית

עם מודל שהוא שאין שם תעודות בגרות אלא תעודות IB תעודות בין

לאומיות, שתלמידים עד כ – 100 תלמידים בכל שכבת גיל יוכלו להצטרף

אליו, ללמוד בשפה האנגלית ובשפות אחרות ולקבל בסוף תעודות.

צבי וייס: למי זה יהיה מיועד בית ספר כזה?

ד"ר יעקב נחום: הבית הספר הזה יהיה מיועד לתלמידים שירצו ללכת לכיוון של דיפלומטיה

ויחסים בין לאומיים, עם שילוב של סייבר ומדעים.

צבי וייס: עברית לא יהיה ילמדו רק באנגלית?

ד"ר יעקב נחום: לא עברית לא יהיה. הבית הספר יתנהל בשפה האנגלית דיברנו על, העולם

הוולבלי ועל הכשרה של תלמידים מצוינים ואיכותיים שמתאימים ודיברנו

על שוויון הזדמנויות בחינוך וחלק מהנושא הזה זה, זה לאפשר באמת

לתלמידים איכותיים שיכולים להיכנס גם לדיפלומטיה הישראלית

וליחסים הבין לאומיים ולהשתלב דרך משרד החוץ ומשרד הביטחון בנושא

של סייבר ודיפלומטיה יחד ללמוד במשך 3 שנים מכיתה י'.

צבי וייס: חשבתי עד עכישו בית ספר כמו שיש לשגרירים ולנציגויות מהעולם שלהם

יש בית ספר כאלה עכישו אנחנו עושים בית ספר כזה שיוכלו להירשם בו

ישראלים מצטיינים,

ד"ר יעקב נחום: רק הרצליינים.

צבי וייס: רק הרצליינים ישראלים נראה לי מוזר מאוד שבית ספר הרצלייני

שישראלים בני הרצליה לומדים בו ו בסוף לא ידעו עברית.

מאיה כץ: אני חולקת עליך אני חושבת שזה רעיון מדהים מתקדם זה כל כך נכון זה

לא רק ילדים שלא יודעים עברית זה ילדים שיודעים עברית ויודעים ללמוד

באנגלית ולחזק את רמת האנגלית שלהם זה פשוט מדהים.

אורן אוריאלי: זה כמו הבית הספר הירוק?

ד"ר יעקב נחום: לא. המודל הוא מודל שאנחנו בנינו אותו יש את הבית הספר הבין לאומי

בכפר הירוק ששם יש %70 מחו"ל שלומדים ו – %20 מישראל ופלסטינים

גם,

אורן אוריאלי: ירדנים עירקים מי לא שם.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו לא הבית ספר הוא לא יהיה מיועד לאוכלוסיית תלמידים שלא מחוץ

להרצליה, אנחנו רוצים לתת את מלוא השירות, %100 רק לבני הרצליה.

הוא יהיה בית ספר תיכון שבכיתה ט' תהיה הכנה לעתודה, של תכנית סאף

שכבר מכינה את התלמידים לקראת התיכון. תראו בהרצליה אני חושב

שהמשאב האיכותי של האנשים שנמצאים בהרצליה הוא ברמה, מאוד

מאוד גבוהה אני חושב שצריך לתת ככל שאפשר מגוון אפשרויות מגוון

תכניות לימודים מגוון של בתי ספר כדי א' כדי שהילדים לא יצאו מחוץ

"חבר" – הקלטה ותמלול

25

לעיר, אני רוצה לומר שהיום אחוז התלמידים שיוצאים מחוץ לעיר הוא

הלך הוא קטן בצורה משמעותית כפי שלא היה שנים כיוון שאנחנו הולכים,

הורים שרצו ללכת לגנים לדוגמא מונטסוריים, שעזבו את העיר לרמת

השרון או לכפר סבא ולכפר הירוק נשארים בעיר, זאת אומרת שאין שום

סיבה בית ספר דמוקרטי שעזבו לחדרה ורעננה נשארים בעיר, זאת אומרת

אם הרצליה יכולה להרשות לעצמה לאפשר מגוון של תכניות לימודים

ומגוון של בתי ספר אלטרנטיביים מדוע לא, ואחד מבתי הספר שלדעתי הוא

הכי משמעותי והכי חשוב ואולי הראשון בארץ שיקום על פי המודל הזה

יקום בהרצליה, ויתן מענה ראשון לתלמידי העיר זה אולי יתן גם דוגמא

לאחרים לבנות גם בתי ספר כאלו אם יצליחו.

מאיה כץ: צבי לא תהיה התבוללות אם הם ידברו באנגלית.

צבי וייס: אני רואה פגם בבית ספר במדינת ישראל לא מלמדים תלמדו %70 אנגלית

אבל גם בעברית שיהיה שם משהו,

ד"ר יעקב נחום: יהיו תכניות העשרה, אני אדבר על התכנית אם תרצו יותר מאוחר. על כל

פנים כאן אני בעצם מה שרציתי להציג לכם את זה הנגזרות של העבודה

שלנו מאיפה הנגזרות האלה באות, הנגזרות האלה באות מתוך עקרונות

עבודה שאנחנו הגדרנו לא השנה, ולא לפני שנתיים ולא לפני שלוש שנים

הגדרנו אותם פני 4 שנים מהיום שנכנסתי לתפקיד הגדרנו את העקרונות

עבודה, אנחנו לוקחים על עקרון כזה וגוזרים אותו לרמת ביצוע ברמה

הפרקטית בכל שכבות הגיל. כרגע אני גמרתי את הסקירה שלי. אם אתם

רוצים לשמוע ולהמשיך לשמוע איך זה בא לידי ביטוי בתכניות הלימודים.

איל פביאן: אני רוצה אני לא יודע מה עם אחרים.

מאיה כץ: אני רוצה לשאול שאלה לגבי השיבוצים אני רוצה להתחיל עם גליל ים כי

לדעתי יש איזה שהיא אי בהירות זה גם יכול להיות קשור ליכולת הבינוי

אפשר לקבל קצת את לוחות הזמנים, אני מבינה שיש חלוקה שחלק

נשלחים לבתי ספר, בבתי ספר קודם כל אני מבינה שחלק נשלחו לאזורים

רחוקים יותר יש איזה שהוא חוסר בהירות לגבי הדברים אני אשמח לקבל

פירוט.

ד"ר יעקב נחום: מה שאת מדברת עליו.

אהוד לזר: אני שומע זה בדיוק לפיה שאילתה של אורן, אורן העלה את הנושא הזה

והתחייבתי לבדוק. קיימנו שיחה עם ההורים יחד עם יעקב, ובהתאם למה

שעלה כאן בישיבה בהתאם לשאלה ששאל אורן אנחנו נפתח הרשמה

מוקדמת לא לשנת הלימודים הקרובה אלא לאחריה כדי להבין מה ההשכל

של התלמידים שאמורים להירשם ל – 408 ו – 406 ולפי זה נבין האם אנחנו

יכולים לעושת התאמות כך שתושבי שבירו מה שנקרא יוכלו להיקלט ב –

408 ולא לחצות את המעבר העילי הדבר הזה נמצא בבירור, ברגע שנסיים

את ההרשמות האחרונות שיש לנו לקראת שנת הלימודים, אגף החינוך

"חבר" – הקלטה ותמלול

26

מדורי הרישום פותחים את ההרשמה, לשנה כאמור לא זו אלא אחריה ננתח

את זה ואני מניח שלקראת ספטמבר יהיו לנו תשובות.

מאיה כץ: משמעות אבל המשמעות אבל העתידית של זה, שהם יוזנו הרי לבית ספר

שזה ימשיך אחר כך קדימה או אחרי שיהיה.

אהוד לזר: הם יוזנו כולם לבית ספר בפארק, כולם יגיעו ללמוד בבית ספר בפארק.

מאיה כץ: אני מדברת אחרי שיהיו הנתונים וגם אחרי שהבניה תושלם.

אהוד לזר: הבניה תושלם בספטמבר הנתונים יהיו לנו בספטמבר, שנה לפני זה אומר

שיהיה לנו שנה שלמה לעשות הערכה או העירכות לניתוב של אותם

תלמידים שיקלטו בבית ספר בפארק.

מאיה כץ: אני מציעה אני לא יודעת אם איזה הורים דיברתם או לא דיברתם אבל יש

איזה חוסר בהירות בנושא הזה, אולי תוציאו איזה שהוא מכתב,

אהוד לזר: הוצאנו סיכום לנציגות היתה נציגות שדיברנו איתם הכל בסדר, הגענו

להסכמות הבטחנו להם תשובה אנחנו מדברים על הנציגויות מה את

מרגישה?

מאיה כץ: כנראה שעדיין נשארה חוסר בהירות.

אהוד לזר: בוא נגיד שההרשמה אמורה להיפתח בימים הקרובים, עם פתיחת

ההרשמה יצא מכתב של מנהל אגף החינוך עם הפרטים של ההרשמה

ותקופת הזמנים של ההרשמה זה יופץ לכל אזור הרישום גליל ים, לשלושת

אזורי הרישום הרי יש שם שלושה אזורי רישום והתשובות יהיו שם ואנחנו

נוכל להעריך את הנתונים.

אורן אוריאלי: אני חייב לשאול אותך הרי אם יש לך פרוגרמה קיימת אם יודעים גם מה

האכלוס למה צריך להסתמך על משהו אחר חוץ מזה, כלומר הנתונים

האלה נמצאים המון זמן.

אהוד לזר: אני אגיד לך עשינו שני תהליכים, אחד עשינו פרוגרמה מסודרת על פי

הנחיות משרד הפנים מסתבר עשינו אותה ב – 2017 הנדסית תכנונית

ומסתבר שבמקום גודל משק בית של ,3.2 הגענו לאזור ,4 4 נפשות למשפחה

זה הגדיל משמעותית את הפרוגרמה ולכן התחלנו לתכנן את בית ספר יסודי

שלישי וכמעט הכפלנו את כמות גני הילדים עם האכלוס בוא נגיד עם

התקדמות הבניה לקראת טופס 4 הפצנו סקר לכל הזוכים באמצעות אותם

5 חברות שזכו וקיבלנו נתונים מ – %50 מהזוכים דרך 900 איש עשינו

טיפולוגיה והכפלנו בעצם את הנתון הזה וקיבלנו בעצם את נתוני הרישום

העדכניים. המה מה שבשנה הזו אנשים כלכלו את צעדיהם וניכרת תופעה

שבה אנשים משכירים את הדירות שלהם והם לא הולכים לגור בהם, חלק

מסוים ולכן הנתון קצת התעוות כי הלכה למעשה מי שיגור בדירה הוא לאו

דווקא בעל הנכס שלפיו תוכננה הפרוגרמה של השכונה ושענו על הסקר

הזה, לכן ברגע שאפריקה התאכלסו בחודש שעבר אנחנו נ מצאים לקראת

עוד שני אכלוסים יותר מצומצמים של עוד שני פרויקטים אנחנו נפתח את

"חבר" – הקלטה ותמלול

27

ההרשמה הזאת כדי לדייק שוב אין לנו דרך לצפות את זה יותר מדויק מכך.

אורן אוריאלי: אתה מבין שאתה מדבר על משהו לא סביר בשום בחינה מבחינת

הסטטסטיקה אתה מדבר על 4 אני יודע שזה 3.6 בהרצליה בכלל הרצליה

הרבתי זה לא מגיע כמעט ל – 3 מה קרה שם, אתה יודע.

אהוד לזר: הרבה משפחות צעירות פשוט ככה, הרבה משפחות צעירות עם ילדים

קטנים.

אורן אוריאלי: סטטיסטיקה זה מעבר לסביר. סטטיסטיקה איך זה מסתדר עם

הסטטסטיקה שמגיעים ל – .4

ד"ר יעקב נחום: יש הבדל בין סטטיסטיקה של עיר לבין סטטיסטיקה של שכונה שבאים

אליה מבחוץ זה אחרת לגמרי אתה לא יכול להסתמך על הסטטסטיקה של

עיר. אלה הרבה תושבי חוץ שלא גרים בהרצליה.

אורן אוריאלי: אני חוזר לעניין הנקודה היא שצריך לעשות הכל אני בטוח שאהוד ויעקב

וראש העיר עושה עבודה מקצועית אין לי ספק הילדים גרים מול בית הספר,

אני חוזר על השאילתה גרים מול בית הספר למען השם, ואין ולא יכולה

להיות שום דרך אחרת זה שהם ילכו גם מבחינה ... אני לא חזור על הדברים

אהוד אתה יודע את הדברים זה דברים שעכשיו זה, זה לב העניין עכשיו.

אהוד לזר: הפתרונות תראה בוא נדבר רגע על הפתרונות, אם נהייה כנים נניח שאנחנו

מחליטים יש 408 יהיה משמעותית גדול יותר מ – ,406 נניח ואנחנו נרצה

באמת לתת מענה לאותם תושבים פשוט 408 יהיה צפוף יותר משמעותית

מרחבי הלמידה המשותפים יצטמצמו יהיו לזה משמעויות של צפיפות בבית

הספר, וצפיפות בכיתות זאת תהיה המשמעות היחידה,

אורן אוריאלי: מיציתם את אחוזי הבניה שם?

אהוד לזר: התכנון הוא כבר גמור להוריד מחיצה ישבנו על זה יחד עם ראש העיר באתר

זה קל זאת אומרת זה קל מאוד לעשות את זה אבל לפני שאנחנו עושים את

זה בוא שניה אחת נבין את הנתונים זה לא בעיה לעשות את זה שלושה

וארבעה חודשים לפני גמר הבניה.

אורן אוריאלי: חשוב להבין את הנתונים. מיציתם את אחוזי הבניה ב – 408?

אהוד לזר: אתה מדבר על אחוזי בניה לעומת השטח, זאת אומרת התכנון הוקסם מה

שאפשר לעשות זה פשוט לקחת כיתות שאמורות להיות כיתות ספח או

כיתות פעילות או מרחבי למידה משותפים או .. 121 להפוך אותם לכיתות

אם מה שאנחנו פחות רוצים לעשות, יעקב הוביל מהלך מול מנהל ההנדסה

לשני בתי ספר יסודיים מדוגמים שאין אותם באף מדינה באמת אני חותם

על זה עם מרחבי למידה ועם אזורים שבהם כל הקונספט וכל התיאוריה

הפדגוגית שלו באה לידי ביטוי יהיה חבל פשוט לצמצם את זה.

אורן אוריאלי: אני בטוח שזה נמצא ראשון בחבילת הניירות אצלו במשרד אם אני לא

טועה.

איה פרישקולניק: יש מחיר לכל דבר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

28

אהוד לזר: בסוף הסיכוי להגיע לפתרון הוא די גבוה, המחיר יהיה מחיר גבוה לצידו של

צפיפות בבית ספר 408 זה פשוט המשמעות.

איתי צור: השאלה אם שווה לשלם כזה מחיר.

משה פדלון: זה טיפה מוקדם.

ד"ר יעקב נחום: בוא לא נעשה את הדיון הזה מחדש, אני מציע אנחנו יש לנו יותר עניין בדיוק

כמו להורים אבל בדיוק אותו דבר אנחנו עובדים די בשקיפות שחלילה אף

אחד לא יפגע בטח לא הילדים ולכן אנחנו אמרנו שאנחנו עושים הערכה

מעצבת פעם נוספת כדי לראות עם כניסתם של התלמידים לבית ספר

בפארק, ולבדוק, לבדוק את מספר הילדים שמגיעים, לבדוק מה קורה,

למשל ציפינו ל – 800 ילדים בפארק, קיבלנו בסוף ,270 יעל, כמה ילדים

הגיעו לפארק בסוף? 280 ילדים זאת אומרת יש איזה, אנשים קנו דירות

ולא באו לגור. מה שאני מנסה לומר שאתה יכול להיות, רק ברשותך כדי

שלא ננהל דיון שיכול להיות סמוך ובטוח אתה יכול לבוא ולראות אנחנו

נעקוב אחר הסוגיה הזאת לא יהיה מצב שילדים יפגעו בשום פנים ואופן חד

משמעית אני אומר את זה.

אהוד לזר: בוא נעקוב אחרי ההנחיות של המדור לרישום יעקב יודע את לוחות הזמנים

אנחנו אמורים בתחילת אוגוסט לפרסם את הרישום הווירטואלי לשנת

הלימודים לא הקרובה אחריה, תוך שבועיים יהיה לנו את הנתונים

המעודכנים ביותר יהיה קל מאוד לקבל את ההחלטה של לצמצם את

מרחבי הלמידה, אני מבטיח לכם טיפול AAA בנושא הזה.

מאיה כץ: אני רק רוצה לשאול שאלה נוספת לזה הבניה שם איפה שהיה מגרש הדרכה

לאופניים זה נראה כאילו זה לא יעמוד בלוחות הזמנים .1/9

אהוד לזר: עומד אני ביקרתי שם השבוע עם הקבלנים יעמוד ב – 15/8 הם מוסרים לי

מפתח.

ד"ר יעקב נחום: יש לנו פעם בשבועיים פגישת עבודה כדי לעקוב אחרי התהליך.

אהוד לזר: אני שם כל שלושה ימים.

משה פדלון: חברים ל – 1/9/2021 הכל מסודר לא יהיה מצב שלא יהיה מקום בגני ילדים

בתי ספר הכל מסודר עם כל השיבוצים עם כל המשמעויות. לגבי 2022 בוא

נמתין לקליטת התושבים בגליל ים ואז נקבל איזה שהוא נתון.

מאיה כץ: שאלה אחרת על גני הילדים זה כל שנה חוזר על עצמו שהתוצאות של

הערעורים וכל התהליך הזה מסתיים איפה שהוא באמצע אוגוסט. תראי

נאוה אנחנו מביאים לפה טענות של הורים, טענות של תושבים אני לא באה

לנהל פה איזה שהוא ויכוח אני מציפה דברים שהם את יודעת קורים. יש

פה תמיד בטח בילדים של גני הילדים את הלחץ של ההורים שהם לא

מקבלים את התשובות הם כן מקבלים את התשובות, יש לדוגמא סתם אם

אני נותנת לכם שתי דוגמאות מאוד פשוטות בהרצליה ב' ממש שני גנים

שלמים הגישו אופציה אחת, אופציה שניה לא קיבלו לא אחת ולא שניה

"חבר" – הקלטה ותמלול

29

שלחו את כולם לשלישית זאת אומרת יש פה משהו שהוא. אני יכולה לתת

לך את הדוגמאות הפרטניות. בברנדס.

נאוה: החטיבה הצעירה בוא נדייק אנחנו אלה שרושמים את הילדים הם אלה

שמשבצים אותם זאת אומרת בית הספר הוא זה שמחליט איזה כיתת גן

תלך לאיזה כיתת בית ספר בוא נדייק.

מאיה כץ: נאוה שאני מתייחסת פה לדיון במועצה אני לא מתייחסת חלילה לאף גורם

פרטני, זה רוח כללית.

נאוה: הרציונל שעומד מאחורי זה שבתי הספר שבית הספר הוא זה שישבץ.

אהוד לזר: זה מקרה ספציפי של חטיבה צעירה היא לא דומה למקרה אחר.

מאיה כץ: בסוף מדובר כמעט לא יודעת ,60 70 ילדים שלא קיבלו אף אחד מבין שני

השיבוצים שרצו בכלל.

איה פרישקולניק: את מדברת על חברים או על גן?

אמיה כץ: גנים, שלמים.

נאוה: היא מדברת על חטיבה צעירה. גנים בחטיבה הצעירה בברנדס הם יודעים

שגם אם הם כותבים ענפה הם עשויים לקבל עגורים כי בית הספר הצוות

החינוכי של בית הספר של החטיבה הצעירה יחד עם המנהלת הם אלה

שמשבצים את הילדים.

מאיה כץ: נאוה אני מבינה מה שאמרת אני פשוט חולקת על זה שאם נותנים להורים

אופציה כותבים להם 1 או 2 ושני גנים שלמים לא מקבלים לא 1 ולא 2 זה

אומר שהשיבוץ לא בסדר אי אפשר להגיד להם תבחרו או 1 או 2 שני גנים

שלמים ובסוף יש שיבוץ לגן שלישי.

ד"ר יעקב נחום: אם יש מקרים ספציפיים אפשר להעביר אותם. אם יש מקרים.

מאיה כץ: אבל כל התופעה הזאת של השיבוצים שניתנים כמעט בדקה התשעים לפני

הסוף היא תופעה שאני חשובת שצריך למצוא לה איזה פתרון. אני מכירה

את העומס שיש על המערכות אני יודעת כמה אתן עובדות קשה עבודת

השיבוצים היא עבודה קשה וסיזיפית ואתן עושות את זה בצורה יסודית

ומאוד טובה ואני יודעת כי אני הייתי שותפה איתכם הרבה מאוד פעמים

על תלונות שהגיעו וניסינו לפרוט אותן, אבל עדיין אני חושבת שצריכה

להיות פה איזה שהיא מחשבה בין אם בתוספת כוח אדם נקודתית בזמן

השיבוצים ובין אם זה מערכות שפועלות כמה חודשים כבר לפני לא יכול

להיות שתשובות הסופיות של הורים יגיעו בשבוע השני של אוגוסט אחרי

ערעורים הרי.

נאוה: יש לנו 4200 ילדים נכון להיום בגני הילדים, מתוך 4200 ילדים הגישו כ –

300 ילדים בקשות העברה שחלק מהם זה כתוצאה ממעברי דירות בתוך

העיר ואפילו בתוך השכונות, זאת אומרת בגליל ים יכול להיות הורה שגר

בשכירות בשכונה יותר בדרום בצד הדרומי יותר או המזרחי יותר והוא

ביקש לעבור לדירת קבע שלו בצד המערבי זאת אומרת שמתוך ה – 300

"חבר" – הקלטה ותמלול

30

בקשות העברה בערך 240 זה בקשות העברה פרקסלנס אנחנו מקיימים

ועדות העברה עם נציגי ההורים ואת יודעת את זה, עם המחלקה, פרסום

זה לא קשור לכוח אדם, פרסום השיבוצים היה ב – 13/7 את התשובות

לבקשות העברה הם יקבלו עד ה – .8/8

מאיה כץ: אני שואלת פה איך אנחנו יכולים לייצר תהליך שנותן תשובות יותר

מהירות, תשמעי נאוה אני לא צריכה לספר לך פשוט הורים הם נרגשים

בתוך התהליך הזה, הם מתוסכלים הם חוששים זאת אומרת כל התחושות

האלה שמלוות אותם.

איה פרישקולניק: צריך פרק זמן שהורים ישלחו ערעור ואז לדון בזה.

מאיה כץ: צריך להקדים את כל הדבר הזה.

נאוה: יש ועדות זכאות ואפיון, ועדות פילוח, ועדות הישארות יש המון ועדות שעל

פי חוק יש להם תאריכים אני לא יכולה לקצר את התאריכים.

ד"ר יעקב נחום: אני רוצה להגיד משהו לגבי מה שאת אמרת א' אני אחלק את זה לשתיים,

את החלק הטכני הארגוני אז כן דיברתי עם נאוה על הרה ארגון לחלק את

הנושא של העבודה של השיבוצים שזה לא יפול על אדם אחד וזה יתחלק על

מספר אנשים על פי אזורים, על פי אזורי רישום כדי להוריד את העומס

מאדם אחד כי אין שום סיבה בעולם שיחלוש על כל השיבוצים אני חושב

שהיתה הסכמה בעניין הזה, לגבי זה שאנחנו נעשה את זה לפי אזורי רישום

כי אף אחד לא עובר ממערב למזרח העיר וזה יהיה הרבה יותר. המגבלה

השניה אלה מגבלות של אותן ועדות שלנו אין שליטה עליהן. אני רק אתן

לך דוגמא עד היום עד רגע זה ואולי בעוד שבועיים עדיין לא הסתיימה ועדת

האפיון וזכאות לחינוך המיוחד זאת אומרת עדיין תקשיבי אנחנו בודקים

האם אני הולך לראש העיר ומנכ"ל העירייה ואומר לו אני צריך עוד גן

תקשורתי, כי יכול להיות שאני צריך לפתוח עוד גן. משרד החינוך אורנה

תדברי על זה.

אורנה: אני שומעת את כל הדיון למרות שאמרת לי ללכת, אני מקשיבה לכל מה

שנאמר. אני רוצה להגיד לך יעקב שאתמול בלילה גליתי שאני צריכה עוד

כיתה שלא ידעתי עליה. אני רוצה להסביר למה תיקון חוק החינוך המיוחד

להורים יש זכות לשנות את הבחירה שלהם את בחירת המסגרת עד 10/7

ועכישו בגין עיצומי הפסיכולוגים הועדות מסתיימות ב – 10/8 זאת אומרת

עד 15 או 20/8 הורים יכולים לשנות את הבחירה של סוג המסגרת ויתכן

שלקראת ה – 20/8 אני אבוא ואגיד ליעקב יעקב אני צריכה עוד גן, אני

צריכה עוד כיתה כי זה בחירת הורים.

ד"ר יעקב נחום: לא דיברנו על הנושא הזה בכלל, זה נושא מאוד מורכב מאוד רחב הכנו אותו

כדי לדבר עליו אני אשמח לדבר עליו גם בהמשך, אבל אתם צריכים להבין

שההשלכות הם הרבה יותר קשות, אתם מדברים על לשלב ילדים בתוך

כיתה רגילה שהיו מיועדים לחינוך המיוחד אבל מתוך בחירת הורים בחרו

"חבר" – הקלטה ותמלול

31

להיכנס לכיתה רגילה על כל המשמעויות עם סייעת, בתוכם יש גם תלמידים

ליקויי למידה ותבינו מה הולך להיות בכיתה כזאת בעתיד זאת מדיניות של

משרד החינוך שלדעתי.

אורנה: אין מטפלים גם את זה צריך לקחת בחשבון.

ד"ר יעקב נחום: נכון זאת סוגיה מאוד מורכבת, קשה אני כבר לא מדבר על ההכשרה שאין

למורים כדי להוביל תהליכים כאלה אבל זה דיון בפני עצמו.

מאיה כץ: אני מדברת על מה שנמצא הרי יש כל כך הרבה דבירם שלא נמצאים

בשליטה שלנו ויש לנו אין ספור טענות למשרד החינוך ומפה לא נשנה את

זה, אבל מה שכן נמצא בשליטתנו ומה שכן יש ביכולתנו לשפר אני חושבת

שזה המקום לחשוב איך עושים את זה.

ד"ר יעקב נחום: מה שאני הצעתי זה ברמת רה ארגון כדי ייעל את המערכת ולהפוך אותה

לעבוד יותר מהר.

יריב פישר: אפשר לעשות חשיבה על הנושא הזה אני בטוח ואני יודע שהן עושות עבודה

נורא, נורא קשה כולנו מוצפים תמיד בתקופה הזאת בהורים שפונים אני

חושב שאפשר לעשות תהליך עם ההורים ופה אתה צודק כמו שאמרת על

השיעורים הפרטיים, ההורים בטח ההורים החדשים הם בלחץ הם לא

יודעים מה הולך להיות, אולי אפילו בסופי שנה באירועים האלה כן להסביר

להם מישהו מהעירייה שיסביר להם מה התהליך הם לא יודעים ואף אחד

לא קורא את זה כמו שצריך והשאלות הם באמת חוזרות כל שנה, כל אחד

אם אחד שלי הגדול היה שם היה פה וזה מעבר לכביש דברים שאפשר

לפתור אותם ברמת המודעות אפשר בהחלט להקל על התהליך הזה כי א י

יודע איזה שיחות הן מקבלות שם וזה הרבה מאוד מודעות בעניין הזה.

משה פדלון: כדאי לציין שאחת הבעיות הקשות שלנו ב – 1/9 זה גיוס סייעות אין סייעות

המצב הוא בכי רע, נצטטך יכול להיות שנצטרך לקבל החלטות שבגן ילדים

במקום 2 סייעות תהיה סייעת אחת המצב הוא בכי רע, נאוה תיתן את

הנתונים הם מאוד, מאוד מדאיגים גם סייעות רגילות וגם סייעות רפואיות

המצב הוא קטסטרופלי לא רק בהרצליה בכל המדינה לא באות לעבודה

בשביל 30 שעה לשעה כאשר שכר המינימום הוא 28.5 והיא מקבלת 30 ₪.

איל פביאן: אנחנו לא יכולים לעשות משהו בצד של תמרוץ של שכר,

משה פדלון: אתה לא יכול הלוואי ויכולתי אני מוכן מחר בבוקר לתת. נאוה את יכולה

לתת נתון נכון להיום מה מצבנו ב – 20 לחודש כמה חסרים לנו סייעות

בקשה.

נאוה: אם רוצים לעמוד בסטנדרטים של תשפ"א ותשפ"ב חסרות לנו 65 סייעות,

שאומרים סטנדרטיים הכוונה סייעות אם זה כמובן מסט סייעות נוספות

לילדים בני 3,4 בסטנדרט של עיריית הרצליה שהוא סטנדרט יוצא דופן ש -

מ – 24 ילדים והלאה אנחנו לא נוכל לקיים את זה השנה, אנחנו חסרים

בכמות משמעותית, אנחנו נעשה כל מאמץ למצוא כמובן סייעות אם מעבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

32

לזה.

אהוד לזר: אנחנו עושים מאמצים.

מש הפדלון:: תוסיפו על זה עוד 35 סייעות רפואיות, כלומר חסרים לנו כ – 100 סייעות

נכון לעכשיו.

ד"ר יעקב נחום: חשוב להגיד, חשוב להגיד שאהוד יחד עם הדוברות ויחד עם משאבי אנוש

כולנו התגייסנו לעניין הזה, וכתבנו נהלים מאוד, מאוד ברורים לקדם את

התהליך של הפרסום וסרטון מדהים שיצא דרך הדוברות בסך הכל נעשתה

עבודה מצוינת בעניין הזה, אני חושב שיש תוצאות לכן אני אומר בואו נהייה

אופטימיים אנחנו לא כרגע לא. אנחנו אופטימיים אני מקווה שיהיה בסדר

אנחנו נעשה גיוסים נתנו תמריצים.

משה פדלון: תודה למחלקה של נאוה שעובדים מאוד, מאוד קשה.

אורן אוריאלי: אני מבין שמבחניה משפטית אין אפשרות לגעת בשכרן אבל האם הכוונה

לכל רכיב בשכר או לכל זכות סוציאלית אחרת שאולי אפשר לארגן אני

מדבר ברמה של ארוחת צהריים לצורך העניין דבר שעולה לי בראש.

נתחכמה להם.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו עושים אנחנו מציעים הסעות, ברור.

אורן אוריאלי: מניסיוני כל הטבה שתיתן זה לוקסוס לא נורמלי.

ד"ר יעקב נחום: אני אומר שאני אופטימי אני מקווה שזה יקרה אנחנו מציעים להם לעבוד

יום ארוך גם בקייטנות ישר אז השכר הרבה יותר גדול הם לא באות רק חצי

יום, הצענו המון רעיונות היינו כאן צוות שלם שעבד על הסיפור הזה, ואהוד

סך הכל הוביל את זה מצוין ואני חושב שהתהליך הזה הלך והתקדם אני

מקווה שזה גם יצליח בסוף.

משה פדלון: יעקב לא שמעו אותי אבל צריך להגיד מילה טובה למנהלי המחלקות שלך

למנהלות ולמנהלים הם עושים עבודה נהדרת ויפה, ישר כוח לכל העוסקים

במלאכה.

איל פביאן: לי יש כמה דברים שאני מניח שעל רובם תרצו להתייחס בישיבה הבאה

ומבחינתי זה יכול להיות גם בישיבה הבאה. אחד אני אחזור על מה

שאמרתי קודם, אני אחזור על מה שאמרתי קודם אני אצטט איה נתונים

שבטח נתקלתם בהם בתקשורת בשבועות האחרונים אבל כל תלמיד שלישי

דיווח על מצוקה רגשית אני לא מדבר על הרצליה כרגע בשירותים

פסיכולוגיים חינוכיים דיווחו על גידול של %25 בהערכות סיכוי לאובדנות,

%60 מהיועצות החינוכיות דיווחו שתלמידים דיווחו על תחושת בדידות אני

מדבר על תקופתה קורונה. יש אנשי מקצוע בכירים במדינה שאני חושב

שצריך להכפיל את התקנים של היועצות החינוכיות, הפסיכולוגים

והעובדים הסוציאליים בשנה הבאה במדינת ישראל בשביל להתמודד עם

הטראומה הנפשית הרגשית שנגרמה לילדים מהקורונה. אלה נתונים לא

הרצליינים אבל יהיה מעניין מה אתם יודעים בהרצליה נתונים על הנושא

"חבר" – הקלטה ותמלול

33

הזה ואיך נערכים בנושא הזה לשנת הלימודים הבאה ספציפית. זה נתונים

ארציים שפורסמו זה נתון שפורסם בווינט למשל.

איה פרישקולניק: איל בישיבה הקודמת הראינו לכם סקרים שעשינו ושאלונים והבאנו הורים

והראנו את כל הנושא של הקורונה, ולצורך העניין הגברנו מאות שעות בכל

בתי הספר לנושאים רגשיים גם לא רק לימודיים.

איל פביאן: בסדר אם תוכלו בישיבה הבאה לשים מספר להגיד כמות שעות הלימוד

שהוספנו היא כך וכך של אנשי מקצוע, תגברנו שיהיה נתון שנדע מה. זה

דבר אחד. דבר שני באותו הקשר נתתם פה סקירה מאוד יפה ואני גם

שאלתי אותך שאילתה מאוד יפה בישיבה הקודמת ענית לי אני תיכף

אתייחס לזה, אבל אותי לפחות ואני מניח שרבים מעניין מעבר לססיטם

לשיטות שאתם משתמשים או למנגנונים שאתם משתמשים זה מה

התוצאה בסוף הסופית על התלמיד, זאת אומרת בסוף שנת הלימודים

הבאה ביולי שנה הבאה שיצאו לחופש הגדול מה אתם רוצים להשיג תקרא

לזה דרך HAC דרך זה, דרך זה מה אתם רוצים להשיג, הצגתם פה כל מיני

יעדים ואני מניח שיש לכם בתוך האגף איזה שהם דברים יותר כמותיים או

יותר מדידים שאתה אומר שאתה מודד בתי ספר, אתה מודד זה.

ד"ר יעקב נחום: יש לנו יעדים מרכזיים ויש לנו יעדים משניים.

איל פביאן: בדיוק יעדים משניים נקרא לזה, אז אני לא מדבר על כל כיתה וכיתה, אבל

אם תוכלו להציג לשנת הלימודים הבאה מה התוצאות שאתם מקווים

להשיג כיעדים משניים על התלמידים זאת אומרת, מעבר לבגרויות אני לא

מדבר על בגרויות אלא אותם ערכים שדיברת עליהם ואותם יעדים פדגוגיים

וכו' וכו' כיעדים משניים שאתה יכול לכמת אותם אתה יכול להגיד היעד

שלי זה ששנה הבאה נשיג ככה, לא לקרוא לזה איץ או שיטת לימודים, מה

שתוכלו להציג זה יהיה מצוין. גם לגבי המסקנות ענית לי בשאילתה בישיבת

המועצה שבדקתם וכו' אני מניח שיש לכם תוצאות מדידות על תקופת

הקורונה, אני יודע שעשיתם סקרים אני לא מדבר שוב על הרצאה של 3

שעות אבל אם תוכלו להציג את הממצאים העיקריים שמדדתם.

ד"ר יעקב נחום: יש לי יחידת הערכה שהיתה אמורה להציג והיא נקטעה אפשר להזמין את

יחידת הערכה שלנו היא התעסקה בכל הנושא של הסקר.

איל פביאן: אני בכל דרך שתוכלו להעביר את זה במועצה או במקביל למועצה. כמה

דברים יותר טכניים בוא נגיד ככה אחד עסקנו בשנה האחרונה בחלוקת

מחשבים לתלמידים נזקקים אני מניח שלא הגענו עוד לימי המשיח שכל

תלמיד בעיר לא חסר לו כלום לשנת הלימודים הקרובה, אני מניח שנדרשת

עוד איזה שהיא העירכות בשנת הלימודים הזו לחלוקת מחשבים, פה ושם.

נייחים, ניידים.

משה פדלון: אספנו רק את המחשבים של כיתות יב' בלבד, החזרנו רק של כיתות יב' כל

היתר נשארו. הנכנסים יקבלו אנחנו נבצע מיפוי לקראת 1/9 למי שיד

"חבר" – הקלטה ותמלול

34

ההורים אינה משגת ניתן.

ד"ר יעקב נחום: יש מיפוי אוטמטי דרך המנהלים כך שאנחנו יודעים בוודאות בזמן אמת.

משה פדלון: אנחנו יודעים נקבל בזמן אמיתי ואנחנו נספק להם מחשבים לאותם

תלמידים שההורים בקשיים כלכליים.

איל פביאן: דבר נוסף שהעלינו בשנה שעברה אני חושב שלא עשינו, אני יודע על יוזמות

כאלה אזרחיות בעיר אולי יש מקום לחשוב על זה ברמה של עירייה לעשות

מפעל של השמשה של מחשבים משומשים לטובת משפחות שצריכות.

משה פדלון: לא כדאי להתעסק עם זה, אני לא צריך אני מעדיף לתת לילד מחשב תקין,

חדש, לא כדאי. אני לא הייתי לוקח מחשב לפני ,7 8 שנים משדרג אותו אני

יכול לסייע בוא ניתן לילד מחשב תקין, חדש מודרני ולא נתעסק עם מה

שישן, אנחנו עומדים בזה כלכלית וזה בסדר, אני גם מוכר לו את זה ב –

.9.90

איל פביאן: אם אתה יכול לספק לכל ילד מחשב חדש זה מצוין. תראה כל נושאים

טכניים שקשורים לקורונה היא הרי לא נעלמת אז מערך של בדיקות

מהירות בכניסות לבתי הספר, למוסדות החינוך.

משה פדלון: אם קראת בידיעות אחרונות ואני הייתי שותף להצעה של השלטון המקומי

הלוואי והממשלה תיישם את זה, ואנחנו נערכים לזה אנחנו ממתינים לאור

ירוק מהממשלה הצעה שקיבלו אותה בוא נמתין לקבלת החלטות אם

יחליטו מחר אנחנו נערכים לזה אין שום בעיה.

איל פביאן: זה בדיוק חשוב מה שאמרת שנערכים לזה.

משה פדלון: בוודאי תראה יתנו לנו אור ירוק, אור ירוק יגיע בסוף אוגוסט אבל אם יגיע

יותר מוקדם נשמח, אבל אני הייתי שותף לדבר הזה.

איל פביאן: עידוד בני נוער להתחסן אני ראיתי שעיריית תל אביב עשתה מבצע לעודד

לתת להם כרטיסים לונה פארק לזה למי שמתחסן.

ד"ר יעקב נחום: היה כעס גדול מאוד של הורים.

איל פביאן: יכול להיות אבל השאלה אם אנחנו,

ד"ר יעקב נחום: היתה התנגדות קשה מאוד רצינו לעשות את זה, הורים אמרו שאתם לא

יכולים. אתם לוקחים אחריות בזה שאתם עמודים.

אהוד לזר: עשינו קמפיין עשינו יום בדיקות, עשינו קמפיין עשינו יום בדיקות.

ד"ר יעקב נחום: ניסינו לקדם את זה ברמה פרסומית והיה כעס גדול מאוד עד כדי אזהרה

בתביעה משפטית, מאחר והם טוענים שאנחנו משכנעים ילדים לעשות

פעולה שאנחנו לא יודעים את תוצאותיה ולכן נרגענו.

משה פדלון: פתחנו והגיעו מאות ילדים.

איל פביאן: בראייה רחבה יש אינטרס ציבורי גדול לרוב הציבור שבני הנוער יתחסנו

השאלה אם בגלל שיש הורים מסויימים שמאיימים בתביעות זה שווה

בדיקה. בוא נראה אם יש עוד איזה דברים שניה. נושא הסייעות הוא מאוד

מטריד מה שאמרת כי דווקא מבחינת ההורים והגנים והמוסדות זה מאוד

"חבר" – הקלטה ותמלול

35

חשוב הנושא הזה של הסייעות זה מאוד מטריד, הנושא של הפיקוח על גני

הילדים העירוניים מערך הפיקוח הכללי על גני הילדים העירוניים כולל

בנושא קורונה ופדגוגיה והנושא הזה, אני מעלה נקודות. יש את הסייעות

לילדים אלרגניים אבל לאור מה שאמרת על הסייעות אז בסדר אלה כמה

נושאים קטנים יותר, באופן כללי אם תשלימו בישיבה הבאה את שני

הדברים הגדולים שדיברתי עליהם קודם ואתה אמרת לי שהבנת,

ד"ר יעקב נחום: כן אבל זה לא נושא שיהיה כל כך מהיר לעשות אותו כרגע.

איל פביאן: לא כרגע בישיבה הבאה.

ד"ר יעקב נחום: לא גם לא לישיבה הבאה כי זה תהליך שבתי הספר צריכים להתארגן אליו

ולהיערך ולבדוק. שאתה מדבר על יעדים לנו יש יעדים מאוד, מאוד ברורים

לאן אנחנו רוצים להגיע בבתי הספר החל מהנושא של פעילויות חברתיות

והחל בנושא של תנועות נוער, והחל מהנושא של הישגים לימודיים וגיוס

לצה"ל יש פרמטרים זה לא יהיו בהכרח הפרמטרים שאתה רוצה,

איל פביאן: בוא נראה מה יש לכם, אני רק רוצה לראות מה יש לכם אני לא אומר מה

אני רוצה או לא, אתה יכול להציג את זה תציג. גם לגבי הנושא .

ד"ר יעקב נחום: בתום השנה לא עכשיו בתום שנת הלימודים שיגיעו תוצאות הבגרויות.

איל פביאן: אתה הולך לתחילת שנת לימודים יש לך בטוח יעדים בתור אגף חינוך מה

אתה רוצה לראות.

ד"ר יעקב נחום: אנחנו ממתינים בדרך כלל לסקר של משרד החינוך שהוא בעצם בודק את

בתי הספר על פי פרמטרים מאוד, מאוד מסוימים וכשהוא שולח לנו את זה

אנחנו יודעים את התוצאות ממש גם אתה תדע אותם. לא את הבגרויות

הכל.

איל פביאן: מה אתה היעד שלך וכל האגף תחתיך בשנת הלימודים הקרובה מה היעדים

שלך לסוף השנה.

ד"ר יעקב נחום: יש יעדים שאני לא יכול לקבל אותם בשלב הזה, למשל גיוס לצה"ל אני עוד

לא יכול לקבל,

איל פביאן: את התוצאות אתה לא יכול לקבל את היעד אתה יכול.

ד"ר יעקב נחום: בוודאי שאני לא יכול, אתה רוצה לדעת מה היעדים בלי לדעת את

התוצאות?

איל פביאן: כן יעדים אני חוזר על זה מספר פעמים.

ד"ר יעקב נחום: יעד זה עם מספר מטרה זה בלי מספר אם אתה מבקש ממני יעד אני צריך

להציג לך מספר יעד זה משהו מוחשי שאני צריך למדוד אותו משהו מדיד,

להבדיל מטרה אני יכול להגיד לך מה המטרות מה היעדים אני יכול להגיד

לך בלי מספרים.

איל פביאן: תן לי מה שיש לך תראה.

אורן אוריאלי: יעקב אני רוצה לשאול תרשה לי. אני רוצה לדבר איתך על HAC רגע

ברשותך אני יודע שזה הבייבי שלך אני מעריך אתה יודע את 7 שנים כמה

"חבר" – הקלטה ותמלול

36

זמן מאז שהטמעתם אותו?

ד"ר יעקב נחום: 3 ברוטו בתוך זה היה קורונה ובתוך זה מלחמה אז בערך שנתיים בקושי

נטו.

אורן אוריאלי: הבנתי זה מחדד את השאלה שלי יש לה שני חלקים באמת תרשה לי לדבר

בכנות, זה מבחינתי ענייני נטו הסיפור הזה. תראה שאתה פותח גן או בית

ספר בסגנון HAC או איך שלא תקרא לזה אתה לוקח התחייבות, אתה

לוקח התחייבות א' מהבחינה שאתה עושה משהו שעושים אותו גישות

חינוכיות של עשרות שנים לפעמים מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי

ואחרים, והדבר השני הוא שאתה למעשה משאיר איזה מורשת ותרשה לי

לומר היום אתה יודע אתה מנהל אגף החינוך מחר יהיה מישהו אחר, יכול

להיות לצורך העניין ואותו אגף חינוך שיבוא במקומך והמנהלים שיגיעו

לאחר אותם מנהלים שינהלו את ביתה ספר הזה בסגנון HAC יצטרכו

ללמד משהו או להנחיל גישה חינוכית שלכל הפחות לשאול האם היא אפויה

דיה כדי לבוא ולקרוא למוסדות חינוך או ליישם מוסדות חינוך על שמה,

זה נכון לגני הילדים זה נכון ליסודי וזה נכון אולי להמשך. עיני לא צרה שלא

יהיה לך ספק לרגע אתה יודע גם מה אני רוצה שיקרה בסופו של דבר עם

החינוך של הילדים של כולם, אבל אני קצת חושש שיש איזה יומרה

מסוימת בלפתוח בית ספר עם גישה חינוכית שאני חשבתי שהיא 7 שנים

אבל מסתבר שבפועל היא רק שנתיים. אני מקווה שהשאלה לא מתריסה

אני חייב לחדד את הדבר הזה.

יעל: אני קודם כל רוצה לדייק ולהגיד שאיץ זה לא שיטה זה לא תכנית זה חזון,

איץ זה חזון אם אתה מכיר את הגנים בעמותת עתיד אני מניחה שאתה

מכיר אתה תראה את הקווים המשיקים זה משהו שהוא הרבה, הרבה יותר

רחב מתכנית או מאיזה שהיא אפיזודה חולפת אם מחר יעקב הולך האיץ

כבר פה, HAC לא הולך לשום מקום.

אורן אוראילי: איך את יודעת יעל מה הכוונה מה זאת אומרת?

יעל: אני אסביר כי אני נמצאת בשטח יעקב נמצא אולי פחות ממני בשטח, אני

נמצאת ביום יום כל יום בבתי הספר, יש את צוותי החינוך, מנהלים נמצאת

בכל ההשתלמויות של .HAC

אורן אוריאלי: אני יודע בדיוק מה זה HAC אגב. יודע להסביר את זה יותר טוב מכל אחד

אחר פה בשולחן.

יעל: להסביר זה דבר אחד ליישם את זה, זה משהו אחר לגמרי, אני חושבת שזה

עובד בגליל ים בוא ניפגש איתם בעוד חודש מיום פתיחת הלימודים אולי

לא חודש כי יש חגים אבל חודשיים מיום פתיחת הלימודים ואתה תוכל

לראות בעיניים מה זה הדבר הזה יש שם מנהלת חדשה, תהיה מנהלת כרגע

היא מרכזת הקמה.

ד"ר יעקב נחום: אני אשמח שתבוא לראות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

37

אורן אוריאלי: אבל יעל ויעקב היקרים אתם יודעים,

יעל: צוותי החינוך משתלמים בעצם מהבסיס זה בית ספר שנבנה מאפס, זה לא

אומר שלא נלמדות שם תכניות הלימודים זה לא אומר שמה שנעשה

פרויקטים שנעשים בבתי ספר אחרים לא נעשים שם, נהפוך הוא הרווח

שהילדים האלה ירוויחו מעצם ההטמעה של חזון HAC בתוך תכנית

הלימודים מאפס ומהתחלה הוא רווח אדיר ורווח עצום כי מדבר האיץ

בעצם מדבר על ערכים בבית ספר שאותו מנהל לא מחנכים לערכים.

אורן אוריאלי: יעל תודה על השאלה הזאת כל האיץ הזה אני עושה אצלי בבית הספר בלי

לתת לזה כותרות, לא צריך לתת לזה 4 אותיות לועזיות זה נחמד, הייתי

מורה שעבר השתלמות שלי משם, נו באמת חברה, את אומרת אני חייב

להתקומם על ההסבר לי לא נותנים הסבר כזה אני מצטער.

יעל: אתה אומר שעברת השתלמות של HAC?

אורן אוריאלי: איזה שאלה עם עוד חברים אחרים.

יעל: אני לא יודעת באיזה שנה זה היה.

אורן אוריאלי: לפני שנתיים.

יעל: אבל אנחנו הולכים ומוצאים את עצמנו, לפני שנתיים יופי ההבדל הוא אדיר

בין מה שהמורים יעברו בהשתלמויות שלהם בשנה הבאה, אנחנו כל הזמן

לומדים באון גואינג את הדבר הזה מדייקים אותו מידי יום, ומה שאתה

עברת לפני שנתיים ואתה תבוא עכישו לבקר בהשתלמויות שיהיו השנה

אתה תראה שזה ב – 180 מעלות אחרת.

אורן אוריאלי: זאת אומרת את אומרת לי ללא כחל או סרק שהאיץ פה להישאר לא משנה

מה יהיה הרכבם של בעלי התפקידים פה בעירייה, ואני חושב

יעל: אתה אמרת שזה החזון שלו ואני יכולה להגיד לך גם אם אני...

אורן אוריאלי: זה נכון ל - עכשיו אתם יודעים מה זה מונטסורי איה אתם יודעים 70 שנה

לקח לגברת מונטסורי להטמיע את זה.

איה פרישקולניק: רגע אורן קודם כל זה שפה זה חזון, זה תהליך זה דרך שהיא מאוד מיושמת

ב – .121 מונטסורי לפני 70 ו – 80 שנה הוא נבנה, הוא נבנה והתחיל להיות

מוטמע במערכת בחלקה, בחלקת אם בחלקה לא, הקטנו את זה דרך אגב

וההורים מאוד התנגדו אז, אם זכור לך שמאוד רצינו להכניס את

המונטסורי וההורים התנגדו לזה, האי. הוא שפה אני כל פעם רוצה להבליט

את זה, זה שאתה אומר זה לא זה, זה שילובים של כל כך הרבה דברים

שהם הדברים שהם נכונים לחינוך בימינו אנו.

אורן אוריאלי: מה אתם חושבים שאני לא רוצה שזה יצליח, אני ראיתי את החברה

שיושבים איתי בהשתלמויות חברה שזה לא באמת סליחה שאני אומר שזה

לא יגיע ליוהרה אל תחטיאו ביוהרה בזה שתחשבו שזאת תהיה עכישו חזות

הכל חברה זה לא, זה עדיין לא אני אתקן ואומר זה עדיין לא, אבל לפתוח

בתי ספר את קובעת עובדות בשטח, שלא בטוח שתצליחי לעמוד בהם אחר

"חבר" – הקלטה ותמלול

38

כך.

ד"ר יעקב נחום: אני מציע שתהיה בקיא אני אומר את זה בצנעה לא ביוהרה קודם כל תהיה

בקיא ותלמד, איך בית הספר הזה הולך לקום ואחרי זה תשב ותדבר איתי

ותדבר על יוערה, זה דבר שני.

אורן אוריאלי: אני הזהרתי בפניה אני לא האשמתי ביוהרה אני מאוד מנומס יעקב אתה

מכיר אותי זה דבר שמאוד מטריד.

ד"ר יעקב נחום: אני מבין מה שאתה אומר זה דבר אחד, קודם כל להיות בקיא לפני

שאומרים. דבר שני הוא לא יודע אם קראת את המאמר האקדמי אני מניח

שלא.

אורן אוריאלי: עם הסופר פוזיציה קראתי, סופר פוזיציה אני לא אשכח את המונח הזה.

ד"ר יעקב נחום: דבר שלישי הוא שהמכללה כבר אקדמיה מלמדת מורים על פי המודל הזה

ובונה כבר יחידות הוראה. אין פה עניין איך אמרת קראת לזה משהו

להשאיר אחריך.

אורן אוריאלי: המורשת שאתה משאיר.

ד"ר יעקב נחום: א' אני שמח אני גאה בזה גם, זה אחד התפקידים שלי אני חושב קודם כל

בחינוך אם אני מצליח להשאיר מורשת לא רק להרצליה אולי גם למערכת

החינוך כולה, אולי למערכת החינוך כולה, כי גם המנכ"לית וגם שרת

החינוך מתעניינים בדברים האלה אולי זה יהיה משהו הרבה יותר גדול

מעיר שלמה אולי זאת תהיה מדינה שלמה, אבל אני רוצה להגיד לך שאם

היית קורא היטב וקורא היטב היית מבין שהרעיון המרכזי הוא זה לא איזה

פריצת דרך אלא הרעיון המרכזי הוא בדיוק הסופר פוזיציה בדיוק

החיבורים שלא נעשו עד היום ועכשיו אפשר לחבר אותם. הראיה הפדגוגית

השתנתה זה לא עכשיו שמלמדים שפה סינית בבית הספר ומחר אומרים

שלא מלמדים זאת גישה פדגוגית שמדברים על גישה פדגוגית אתה יכול

להתחבר אליה ואתה יכול לא להתחבר אליה אבל היא לא סוטה כהוא זה

מהמיינסטרים שצריך לחנך ב – .121

אורן אוריאלי: אני אמשיך את דבריך בכך שצריך לשים לב שזה לא מקבל את מלוא

תשומת הלב על פני דברים אחרים שאולי צריך לעשות פה ואני אומר היה

טקס של יום המורה גברותיי אני מצטער אני אגיד את זה גם הייתי בטקס

של יום המורה לפני שנה וחצי ומה שאני זוכר משם זה סרטון מושקע היטב

של 10 דקות כנראה שעלה גם כמה גרושים בזמן שהמורות קיבלו את

הפרסים עמדו בצד בצל, זה ככה אתה יודע תסתכל על זה בהיבט ספרותי

שמחדד.

ד"ר יעקב נחום: אני לא יודע מאיפה הביקורת שלך מגיעה.

אורן אוריאלי: מה זאת אומרת הייתי שם, זה כבר לא לקרוא את המאמר שקראתי זה כבר

להיות שם ולראות, אני רק אומר תשמרו על מה שחשוב זה הדבר היחידי

שרציתי להגיד פה, ואני מצטער HAC היום חשוב אולי מחר לא.

"חבר" – הקלטה ותמלול

39

ד"ר יעקב נחום: לכן אני אומר לך שאם אתה אומר את המשפט הזה אם אתה אומר את

המשפט הזה, אתה לא מכיר את התכנית.

אורן אוריאלי: אין לכם מונופול על ערכים במסגרת .HAC שוב אני חבל אל תלכו אין לכם

מונופול על ערכים רק בגלל שהמצאתם את איץ מה זאת אומרת אם אני

מוותר על איץ אני מוותר על ערכים? זה משפט שהרגע שמעתי מה זה. מה

זאת אומרת בהחלט כן את שומעת מה שיוצא לך מהפה.

יעל: מה שמרכיב את 4 היסודות שמרכיבים את מערכת HAC והמסר מתחיל

מאקדמיה של 121 שיתוף של קהילה בתהליכי עבודה, עבודה בסביבה

דיגטלית כל זה.

אורן אוריאלי: למה צריך לפרסם את זה כאילו זה חזות הכל למה?

איל פביאן: עוד מילה, שניה.

אורן אוריאלי: צריך לפרסם בלי כל השוואו מה לעשות זה ערך הצניעות בעולם החינוך זה

ערך בפני עצמו הבאת אותי למקום שזה גם מרגיז אותי כי את חושבת שזה

כאילו זו חזות הכל עבורך אין שום דבר עבורך יש רק .HAC

ד"ר יעקב נחום: אורן אני לא מאמין שאתה מנהל בית ספר ואתה מדבר בסגנון הזה אני

פשוט לא מאמין.

(מדברים ביחד)

אורן אוריאלי: עשית את HAC כדי לקבל פרס חינוך עכשיו אתה יושב ומחכה כדי לקבל

את הפרס, אתם יודעים מה זה HAC זה כמו דוקטורט שאתה עושה על

כולנו לא רציתי להגיד את זה וזה המצב לאמיתה ותעשו עם זה מה שאתם

רוצים.

איל פביאן: אני רוצה רגע, יעקב תקשיב, אני רוצה להגיד מילה שתעזור לכם להבין למה

אורן אומר את מה שהוא אומר ואם אני טועה אז תתקן אותי. דקה, דקה

רגע, תקשיבו דקה, תקשיבו דקה אחת אני אקריא לכם מה אתם כתבתם

כולנו בעדכם ובעד החינוך הכל בסדר. בישיבת המועצה הקודמת שאלתי

אתכם שאילתה מה הם היעדים העיקריים של מערכת החינוך בהרצליה

לשלוש שנים הבאות עניתם איזה שישה סעיפים אני מקריא מתוך הסעיפים

סעיף 2 היה ביעדים הטמעת מודל ,HAC ערכים, אקדמיה קהילה ומחקר,

סעיף 4 היה פיתוח תכניות ושיטות למידה ברוח HAC פיתוח יחידות

הוראה. סעיף 5 היה הכשרת מורים, הכשרת מורים במסגרת הסבה

אקדמית ברוח .HAC עכשיו שים לב כמה פעמים המילה HAC חוזרת

בתוך היעדים העיקריים.

ד"ר יעקב נחום: זה המודל זה החזון העירוני.

איל פביאן: אני לא אמרתי שזה דבר רע אני מדבר על דבר פשוט למה אני שאלתי אותך

קודם ואמרתי תציגו בישיבה הבאה את היעדים המשניים שלכם. תקשיבו

רגע אין בינינו עימות רגע, אני לא נגד HAC אותי מעניין מה קורה לתלמיד

בסוף שנה תחת HAC בסדר, אם קוראים לזה HAC או לא קוראים לזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

40

HAC זה פחות חשוב, אותי מעניין מה אתם משיגים לתלמיד שבוגר שנת

הלימודים בשנה הבאה. וזה מה שמעניין אם אני מבין נכון את מה שאורן

אמר את הכיוון הוא אומר אומרים לי HAC ,HAC .HAC

ד"ר יעקב נחום: אורן דיבר על הפוסט דוקטורט שלי, אורן דיבר על צרות עין, אורן לקח את

זה למקומות אישיים ואורן מנהל בית ספר. אורן מנהל בית ספר אני מציע

לך כמנהל בית ספר שאתה מדבר לאיש חינוך, שאתה מדבר לאיש חינוך אל

תדבר על דברים אישיים אתה לא יכול לפנות אליי ולדבר על הפוסט

דוקטורט שלי ולהציג את זה כעובדה איך אתה לא מתבייש בקטע הזה

שאתה משייך לי תכנית לימודים בקשר לפוסט דוקטורט מה הקשר בכלל.

אורן אוריאלי: אם נעלבת אני מתנצל יש קשר גדול. אני אגיד ואני אחדד את זה ואני מתנצל

אם נפגעת באמת, אתה לא תצליח לגרום לי לתת לי איזה רפיטושיין כאילו

אני מקל דעת בעבודה שלהם אתה לא תצליח לעשות את זה.

ד"ר יעקב נחום: מה הקשר לפוסט דוקטורט למודל HAC ולחזון חינוכי.

אורן אוריאלי: אני חוזר בי אני לא חוזר בי על דבר אחד, הבאת לכאן את .HAC כדי

לעשות, אתה הבאת מה לעשות קיבלת כרטש בלנק לעשות מה שאתה רוצה

מה לעשות. מה לעשות. הוא עושה מה שהוא רוצה אני מבין שאתן חייבות

להתכנס לזה.

משה פדלון: אורן אני חושב שזה לא מכובד אנשים עובדים קשה מאוד, מציגים תכניות

חדשות חדשניות רצים עם הקדמה מתאימים את עצמם למציאות המשתנה

ופה אתה מתחיל למתוח ביקורת, אני מודיע לך זה לא הוגן מה שאתם

עושים.

אורן אוראילי: יש דרכים אחרות אני מבקש לא לייחס לי זלזול בעבודה של אף אחד לא

יעזור שום דבר.

משה פדלון: אני אתן לך נתון אחד ,2014 %18 למדו מתמטיקה 5 יחידות היום %38

לומדים מתמטיקה.

אורן אוריאלי: אני לא הכתובת למספרים החינוך המדד האמיתי זה ילד שבא הביתה

ואומר היה לי מעניין היום בבוקר זה המדד האמיתי.

משה פדלון: בתיכון ראשונים 225 תלמידים בגרות 5 יחידות.

אורן אוריאלי: זה לא המדד.

משה פדלון: יש תוצאות ואני שמח שיש פה גוף שיוזם, ויוצר, ומתחדש למה לא.

יריב פישר: אני חוזר על השאלות כל דיון בחינוך, בבקשה עדכון מצב השירותים זה לא

נגמר הסיפור.

מש הפדלון: ראית השקיעו 23 מיליון.

יריב פישר: הם לא הולכים לשירותים הילדים. בן גוריון היו הצפות.

משה פדלון: זה חינוך מהבית וגם להורים יש חלק בזה, השקענו 23 מיליון שמנו מתקנים

מיוחדים לשטיפת ידיים.

יריב פישר: משה עדכנת פעם שעברה מאז לא קרה שום דבר בן גוריון הצפות, בן צבי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

41

משה פדלון: נו באמת.

דובר: ראית את הסקירה המלאה של הטיפול באינסטלציה אני לא מצליח להבין.

משה פדלון: הציג לך המנכ"ל עשרות מליונים. תמר בואי נעצור פה זה כבר השמצות זה

לפגוע בעובדי עירייה שעובדים קשה לשדרג שירותים לשפץ שירותים.

באמת תפסיקו זה לא בבית ספרי, עליי לא תעבדי. זה בושה וחרפה.

יריב פישר: פעם שעברה אמרת שיש בעיה ועכשיו אתה אומר זה לא בבית ספרי, פעם

שעברה אמרת יש בעיה גדולה אני מטפל ואני אוסיף תקנים עכשיו זה לא

בבית ספרך.

איה פרישקולניק: טיפלנו הוספנו כוח אדם אנחנו משפצים את השירותים אם יש משהו

ספציפי נטפל אבל זה לא זה.

משה פדלון: ד"ר יעקב נחום, תודה רבה לך על הסקירה תודה למנהלות המחלקה, מנהלי

המחלקות, תמשיכו בעשייה שלכם, הישיבה הסתיימה תודה רבה.

**סוף הדיון**

"חבר" – הקלטה ותמלול