פרוטוקול הוועדה להנצחת נפגעי פעולות הטרור והאיבה מס' 01

HASHARON.MUNI.IL-WWW.HOD מוקד 108 לשרותכם 24 שעות ביממה

פרוטוקול מספר 1 – ישיבת ועדה לנושא חללי טרור מתאריך 1.2.2015

משתתפים: נוה גור– יושב ראש הוועדה, איילת בורגר – נציגת משפחת פעולות, אופיר טאויל חבר

המועצה הדתית, אביבה אבן חן נעדרים אביאל אברמוביץ חבר מועצה ואלי שלום.

נוה גור: למרות שוועדה זו לא התכנסה במשך שנה, זוהי ועדה חשובה ביותר. אנשים אינם רגישים

להנצחת חללי פעולות איבה, למשפחות שחוו אירוע טראומתי שכזה אין ליווי הולם. ההליך בנושא זה

|חייב להיות נכון ומכובד.

הכרות מהירה- אופיר טאויל – חבר מועצת העיר מטעם "הבית היהודי", היה עובד מועצה, בעל תואר

ראשון בחינוך, יש לו חברים מהצבא וחברי ילדות שנפגעו בפעולות איבה בבית ליד ובלבנון. בצבא היה

חובש קרבי.

הוועדה חשובה כי קיימים אנשים שקופים שקרה לה הגרוע מכל, אובדן יקירם באופן פתאומי וללא כל

הכנה. הרשויות שוכחות אותם ואינם מתייחסות אליהם. מצד אחד אנשים חומלים על המשפחה אך קיימת

גם רתיעה. בעידן הטכנולוגי הקר והמנוכר רואים הכול באופן אוטומטי. אנשים שולחים וואטסאפ על

אירועים כואבים וזה לא הגיוני. חייבים להקים קול זעקה ומודעות לנוכח הנושא כבד המשקל. יש להנציח

את נפגעי הטרור לא רק באנדרטה, בהנצחה בשכונה, אלא יש למצוא נקודת השקה שתחבר את האנשים

למודעות טראומטית שכזו ולדחוף לליווי המשפחות בצורה מבוקרת ונכונה, בצורה עדינה.

איילת בורגר מנווה נאמן – בת לנפגעת פעולות איבה. אמה הייתה מורה בבית הספר לפיד במשך 30 שנה

ונהרגה בפיגוע בכרכור בשנת 2002. כל חייה הייתה שקופה לעיריית הוד השרון. העיר אינה מודעת

לנפגעי פעולות איבה. איילת באופן אישי אינה מכירה הרבה מנפגעי פעולות איבה והיא אינה דורשת

מאומה מהוועדה והעירייה, פרט לקריאת שמה של האם בטקס יום הזיכרון המתקיים בבית העלמין. היא

נשואה ולה 3 ילדים בני 12 ,7 ו-4 הלומדים בבית הספר ובגן בנווה נאמן, אחיה חי בצ'כיה.

נוה גור – אב לשלושה ילדים, גר בעיר כ-13 שנה, בן לשני מורים מנהלי בית ספר, חי ונשם בבית חינוך

ושליחויות. קצין קבע בשריון, בעל תואר עורך דין, חבר מועצה.

יש פה אוכלוסיה איכותית. במדינה יש מקום ברור לנושא השואה, לנפגעי צה"ל אך לא לנפגעי פעולות

איבה. אין מצב הפנמה והכלה לקבוצה ייחודית זו כמו לשאר הקבוצות.

אביבה אבן חן – נשואה ואמא לשלושה, סבתא לשני נכדים, בעלת תואר שני במקרא ובמחשבת ישראל,

כותבת ספרי שואה, ביבליוגרפיות והיסטוריה, עובדת במוזיאון העירוני "הצריף הראשון" ברחוב סוקולוב

6 בהוד השרון

נוה גור – הוועדה היא בבחינת חובה בכל רשות מקומית. קיים חוק המחייב לקיימה. ועדה זו מעולם לא

התכנסה. עלינו לקדם את הנושא ולקבוע לו מעמד. הוועדה היא חובה והיא סטאטורית. הרכב הוועדה נע

בין 3 – 9 חברים המהווים 1/3 ממשפחות נפגעי הטרור, 1/3 חברי מועצה ו-1/3 תושבי המקום

HASHARON.MUNI.IL-WWW.HOD מוקד 108 לשרותכם 24 שעות ביממה

נוה גור – מטרת הוועדה – ליזום ולתכנן פעולות הנצחה. צריך להעלות נושאים ורעיונות להנצחה לעתיד

לבוא, לקשור קשרים עם גורמים רלוונטיים כדוגמת עיריית ירושלים שבה קיימת ופועלת כסדרה ועדה

פעילה ומשמעותית עקב ריבוי נפגעי פעולות איבה בתחומה. צריך לקשור עם מארגניה קשר, לקבל מהם

מידע עדכני, מסמכים העשויים לעזור לנו בתבנית של הנצחה נכונה וראויה, להגדיר מי הם הגורמים

הרלוונטיים בעיר העשויים לעזור לנו בפעולותינו, אלו ארגונים קיימים שאפשר ללמוד מהם.

לאחריהן נתעל משימות בין חברי הוועדה.

ראשית דבר חייבים לפנות למשרד הפנים והביטוח הלאומי ולראות האם קיימות עוד משפחות המוגדרות

כמשפחות נפגעי איבה.

איילת בורגר – ב-12 השנים האחרונות איני יודעת על משפחות נוספות הקשורות לנפגעות איבה.

העירייה מודעת למקרה שלה. בתחילה העירייה נתנה הנחה לאביה. אביה נפטר שנים ספורות לאחר רצח

אמה. איילת אינה באה בטענות לעירייה. היא גרה בשנים האחרונות בארצות הברית ושבה לארץ רק

בשנת 2010. בשנת 2012 פנתה לעירייה להודיע כי היא קיימת. היא אינה מבקשת שיקראו את שם אמה

בטקס הזיכרון. היא פנתה לוועדה שמכינה את הטקס בבית העלמין וביקשה במעמד זה להוסיף את שם

אמה. באותה שנה הודיעו לה, כי היא הגיעה מאוחר מידי. בשנה שעברה יצא המרצע מן השק כשביקשה

כי בכפיפה אחת יקראו את שמות חיילי צה"ל ואת שם אמה המנוחה.

מוקי אייל, יושב ראש ועד בית יד לבנים, הודיע לה נחרצות כי אינו מוכן לאזכר את שם אמה לא במעמד

היזכור בערב יום הזיכרון ולא בבית הקברות.

איילת הבינה באופן נחרץ כי מוקי אייל הוא השליט והאדון הבלעדי על הטקס ואף גורם כולל העירייה

אינו יכול להתעמת מולו. כשהרימה טלפון למוקי אייל ותבעה שיזכירו את שם אמה רק בבית הקברות

אמר לה נחרצות "מה את לא מבינה שלא הבנת בשנים האחרונות, כשאמרו לך לא, זה לא!" חד וחלק אינו

מסכים בשום אופן.

לשיטתה של איילת למוקי אייל אין כל מונופול על נושא השכול. כשהרימה איילת טלפון לבית יד לבנים

הארצי וביקשה הנחיות לגבי הנוהג, נאמר לה, כי בין הקראת שמות חייל צה"ל לנפגעי פעולות האיבה

יבוא קטע אתנחתא ובו שיר וזה קביל מבחינתם, אך גם לכך לא ניאות מוקי אייל. הוא טען שההנחיות

שקיבל מיד לבנים הם שאין מכלילים את נפגעי פעולות הטרור.איילת אינה רוצה טקס בנפרד כי רק

משפחתה כלולה בקריטריון הזה ועל כן זה יהיה מיותר. היא בסך הכול תובעת להקריא רק שם אחד של

אמה ותו לא.

נוה גור – פונה לאיילת בשאלה האם יש לה מחשבות לגבי הנצחתה בעיר. אמנם כרגע היא נציגה יחידה, |

אך לעתיד לבוא יכול להיות שלא תוותר לבד.

נוה מציע לפנות למערכת המשפטית ולהפעילה. כרגע מגמתנו להפעיל תשתית שתלווה גם את שאר

המשפחות אם יהיו כאלו. אנו צריכים ללמוד מערים אחרות.

איילת – אינה מעוניינת בהנצחת מצבה או פסל בגן. היא מבקשת רק להנציח את אמה בקריאת שמה בבית

העלמין, כי לגביה לכך יש משמעות גדולה.

נוה גור – מעלה רעיון שאולי בטקס הזיכרון יאפשרו לאיילת לעלות ולדבר כבת לנפגעת פעולות איבה.

יהיה לכך חשיבות במגמה העירונית.

נוה גור – לערוך בדיקה ברשויות אחרות לגבי הנהלים בטקס יום הזיכרון ולמחרת.

HASHARON.MUNI.IL-WWW.HOD מוקד 108 לשרותכם 24 שעות ביממה

איילת – מספרת כי בבית הספר לפיד קיימת פינת הנצחה לזכר אמה. כשאביה היה חי, המשפחה ביקשה

להעניק מלגות לתלמידי בית הספר לפיד. כשישנה מסורת היא באה בצורה ברורה.

נוה גור – אם את מעוניינת לחלק מלגות צריך למצוא פלטפורמה ראויה וגם אם יחליטו לקיים טקס

שיביאו מישהו שידבר עם תלמידי בית הספר לפיד. יש אינסוף דברים ערכיים וחינוכיים שסביבו אפשר

לבנות הנצחה ראויה ומכובדת. פינות הקראה, מלגות, מרוץ כדוגמת מרוץ ל.ש.י.ר שהפך למסורת בבית

הספר הדרים ובהוד השרון.

משימות:

1. לפנות לאדם האחראי על הטקסים

2. לקחת את נושא הטקס הקרוב כיעד ולבקש הבהרות ותשובות מהיועץ המשפטי וראש העירייה

האם קיימת

סיבה שבגינה לא מקריאים את שם נפגעת פעולות האיבה.

3. לקבל פרטים מלאים של האם כולל יום הירצחה.

4. לקחת משימה שתהא יעד ולקדם את מהלכה ולהכין לכך תוכנית מסודרת

5. לפנות לגורמים, עמותות הקשורות לנפגעי פעולות טרור בעיריות אחרות וללמוד מהם התנהלות

נכונה.

6. לשאוב מידע איך מקיימים טקס ראוי.

7. לברר באתר ארגון פעולות איבה מידע בנושא

8. לאתרועדות עירייה שרלבנטיות לנושא.

9. פנייה לאחראי על הטקס

איילת – איילת מכירה את נאוה פורמנסקי מרעננה הבקיאה בנושא ויכולה לזמנה לישיבה הבאה וממנה

אפשר לדלות מידע עשיר.

נוה גור – ביום הזיכרון לרצח האם חייבת להיות התייחסות של העירייה לאירוע בצורת טלפון, אגרת

ועוד.

נקבע שהישיבה הבאה תתקיים בחודש מרס