מצגת ישיבה 16.9.24

עיריית הוד השרון

פרוטוקול

ועדת נגישות

מיום שני, י"ג באלול תשפ"ד, 16.9.24

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

2

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות

מיום שני, י"ג באלול תשפ"ד, 16 .9.24

נוכחים

גב' יהל בן נר - יו"ר הוועדה

מר מוטי ליטר - חברת הוועדה

מר רן יקיר - חבר הוועדה

גב' רלי גבע - חברת הוועדה

מר ערן פרלמן - חבר הוועדה

גב' יעל עבוד ברזילי - חברת ועדה

מר יובל וגנר (בזום)

גב' מיכל פוקס

גב' נעמה רוזנטל

גב' שירה ילון

גב' תמר ברויד

גב' דנה בן חיים

מר אופיר גרינברג

גב' חנה גול

גב' הילה גילון

גב' מירב נאה

גב' דורית לאור

גב' יערה ברם

מר יורם ברם

מר עידן מוטולה

גב' אילנה מושקין

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

3

יהל בן נר: ערב טוב לכולם/ן, אני יהל בן נר וממש ממש מתרגשת

להיות פה ולפתוח את הוועדה הראשונה של נגישות ,

אנשים עם מוגבלו ת וצרכים מיוחדים. לפני 5 וחצי

שנים עברתי את האירוע המכונן של חיי, ומאישה

קרייריסטית ונמרצת הפכתי לאישה עם מוגבלות

ניכרת, כך שאני מכירה את המצב משני צידי המתרס.

לפני שנה ראש העיר אמיר כוכבי, הציע לי להצטרף

לסיעתו ולרוץ יחד איתו והיה ברור לי שאני לוקחת

את הנ ושא הזה של נגישות, אנשים עם מוגבלות

וצרכים מיוחדים. יושבים פה באמת סביב השולחן

אנשים מדהימים, תושבי/ות העיר הזו, כל אחד

מומחה בתחומו ואוטוריטה ומאגר ידע בלתי נדלה

בתחומו, בנושאים שבהם תעסוק הוועדה. אני באמת

מקווה שעבודת הוועדה תהיה פורייה ונעבוד ביחד כדי

לקדם את הנושאים החשובים מאוד האלה. חשוב לי

לציין גם שבמהלך בניית הוועדה יצרתי קשר עם

חברי/ות מועצה בערים אחרות שעוסקים בנושאים

האלה, ויש כר פורה להתייעצות וללמידה מערים

אחרות, שהן מעט יותר מתקדמות בנושאים האלה.

ראש העיר היה אמור להיות, רק שנמצא באזכרה של

חמותו והוא הבטיח לקפוץ לכמה דקות. נמצא הסגן

פה, שאולי יגיד כמה מילים.

רן יקיר: אז למי שלא מכירים אותי, שמי רן יקר יקיר, אני סגן

ראש העירייה וחבר מועצה כבר 6, כמעט 6 שנים

מהבחירות של 2018. אני בקדנציה הקודמת הובלתי

את ועדת הקיימות לאיכות הסביבה, בקדנציה הזו

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

4

ממשיך עם זה ועם עוד כמה תחומים בנושאי תחבורה

ותכנון ובנייה וכו' . אני חושב שאחד הדברים

שחשובים לנו בעיר הזו, להנהגת העיר הזו בשנים

האחרונות, זו היכולת להכיל ולייצר גיוון או לאפשר

גיוון של אוכלוסיות, אם זה ברמה הפיזית, ואם זה

ברמה תרבותית. ככה אנחנו חושבים שנכון שקהילות

שונות בעיר יחיו כל אחת לפי דרכה והעיר תאפשר

להם את היכולת הזו אבל גם קהילות של אנשים שיש

להם צרכים מיוחדים או צרכים שונים, יוכלו לקבל

את השירותים שצריכים לקבל מהעיר, ולכן אני רואה

חשיבות מאוד גדולה בוועדה כזו, שזו פעם ראשונה

שהיא קיימת בעירנו , ובפיתוח התחום בעיר . ז"א יש

לנו כמובן רכזת נגישות באגף או במנהל ההנדסה,

אתם תכירו אותה, היא פה, דנה.

דנה בן חיים: אנחנו כבר לא תחת הנדסה אלא אגף תשתיות.

רן יקיר: סליחה, אגף תשתיות. זה מדגיש, עצם זה שאת במנהל

תפעול באגף תשתיות זה מדגיש את הצד הפיזי של

הנגישות אבל זה הרבה יותר רחב מזה. היכולת לאפשר

את הדברים האלה ולהגדיל את תחום הנגישות בעיר,

לדעתי אני די בטוח שזה יקרה בשנים הקרובות, היא

יכולת מאוד חשובה. אני מאוד שמח על ההשתתפות

הערה בוועדה הזו ועל קיומה, בטוח שזה ידחוף אותנו

קדימה לכל תחומי הנגישות, ההכלה והגיוון בעיר.

יהל בן נר: תודה רבה. מה שנעשה עכשיו זה סבב פירוט קצר לפי

הפורמט הבא: מי אני, במה אני עוסק/ת, מה הקשר

שלי לנושאי הוועדה, נושא אחד שממש חשוב לי לקדם

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

5

בוועדה ומהו ובאיזה אופן אני יכול/ה לתרום בו

לעבודת ה וועדה. מבקשת מכם לעשות ממש סבב קצר

ולהיות מאוד מדויקים כי יש לנו גם אח"כ מצגת שלי,

אתם תראו את עבודת הוועדה והחזון שלי ומה שאני

רוצה ואני רוצה שתגיבו. אח"כ יובל וגנר שנמצא

איתנו בזום . ואח"כ סטטוס נגישות ברשות שתציג

אותו דנה. אולי תפתח, יובל, את הסבב.

יובל וגנר: ערב טוב לכולם. ברכות ליהל, לראש העי ר כוכבי,

וליקיר, ולכל יתר נציגי העירייה. אז אני יובל וגנר.

אפשר להגיד רק מילה אחת לפני. אני לא יודע כמה פה

כולם ערים לזה, אבל הוועדה הזאת-

יהל בן נר: יובל, שנייה. אנחנו מטפלים בסאונד.

יובל וגנר: אז קודם כל, אני רוצה להעיר בפני כולם שיש פה.

דווקא בהוד השר ון, זה לא תוכנן אבל באמת מובילים

ברמה עולמית בנושא הנגישות. אז זה משאב מטורף,

שאני מקווה שהעירייה גם תשכיל להשתמש בו, כדי

להפוך את הוד השרון למובילה בתחומה. בכל מקרה,

אני גר בהוד השרון כבר לדעתי 36 שנה. בעברי טייס

בחיל האוויר. נפצעתי בתאונת טיסה. כתוצאה ממ נה

ניצלתי בנס, אבל נשארתי משותק מהצוואר ומטה.

ואני מכיר את נושא הנגישות מהנסיבות, מאותו רגע

של התאונה בצוואר, ועד היום. אני גם בן לאבא נכה

צה"ל, הכרתי את זה גם בילדותי. אז הנושא הזה הוא

כמובן מאוד אישי לי. את עמותת עיוורים לישראל

הקמתי לפני 25 שנה לפקודתו של הנשיא, עזר וייצמן,

שפקד עליי להקים עמותה שתהפוך את ישראל למדינה

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

6

נגישה, לכל סוגי המוגבלויות, לכל תחומיו החיים

במשך שנים עשיתי את זה במקביל לתפקידים שלי

בצבא, בעבודה בצבא. ובעשור האחרון אני עושה את

זה במשרה מלאה בהתנדב ות, ומקדמים את הנגישות.

אני שמחתי להצטרף לוועדה החשובה הזאת. תודה.

מוטי ליטר: טוב, שלום לכולם. שמי מוטי ליטר, אני חבר במועצה,

מחזיק בוועדת ביטחון. חוץ מזה, אני עוסק במספר

דברים, ומקדם פניות של תושבים. יצא לי כבר בעבר

לטפל בכמה פניות של נגישות. זה משהו שמאוד חשוב

לי, שבמיוחד לאנשים שיש לבעיו ת של נגישות. אז

חשוב לי גם להיענות לאותם צרכים, ולתת אותה

איכות חיים שלנו גם לאנשים שיש להם מוגבלויות,

שהם בכל קשת המוגבלויות שיש. זה הדבר שחשוב לי.

כמובן, כל פנייה ודבר. וזה הקשר שלי לוועדה. ומה

שאני אוכל לתרום בנושא.

יהל בן נר: תודה רבה.

שירה ילון: אז שלום לכולם. שמי שירה, פרופ' שירה ילון

חיימוביץ'. קודם כל, מצטרפת לדברים של יובל.

באמת ממש, ממש שמחה, וככה נרגשת על הקמת

הוועדה הזאת. אני חושבת שיהל יכולה להעיד שברגע

שהיא פנתה אליי, לא היססתי לשנייה. היה לי ברור

שזה באמת חשוב וראוי. אני מרפאה בעיסוק במקצועי,

ומורשית נגישות שירות. נכנסתי לתחום הנגישות ב -

2005, עם חקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון לאנשים

עם מוגבלות. התחלתי מהמקום של אנשים עם

מוגבלות שכלית. זה היה תחום ההתמחות הקלינית

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

7

שלי כמרפאה בעיסוק. משם הרחבתי למקומות של

מוגבלות קוגניטיבית באופן כללי. הקמתי כבר לפני,

וואי, אני לא יודעת בדיוק, אבל למעשה מעשור את

המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, שהוא מיזם

משותף של עמותת עמ"י, שזו עמותה מבאר שבע

שעובדת עם אנשים עם מוגבלות שכלית בבאר שבע

ודרומה. והקרייה האקדמית אונו, שהיא הבית

האקדמי שלי כבר למעלה מ-20 שנה. כיום אני משמשת

שם כדיקנית הפקולטה למקצועות הבריאות. ובמקביל,

ממשיכה לעמוד בראש המכון הישראלי להנגשה

קוגניטיבית. ומילה אחת על הוד השרון. מעבר למה

שיובל אמר, שבאמת יש פה ריכוז של אנשים שעוסקים

בתחום הנגישות, גידלתי פה 3 ילדיםהקטנה היא בת

23, עברו את כל מערכות החינ וך. ואני חושבת שבאמת

לאורך שנים ראינו פה את המקום של המודעות

לנגישות באופן יחסי. עבדתי דרך המכון עם הרבה

מאוד מועצות, עיריות, גופים, מוסדות. ואני חושבת

שבשנים האחרונות עוד יותר ניכר פה הרצון

והתחושה. ועם נושא אחד שממש חשוב לי לקדם

בוועדה הזאת, זה מן הסתם א ת הנושא של ההנגשה

הקוגניטיבית. ובתוך זה, את המקום של הרמפות

הקוגניטיביות, שלפעמים פחות מודעים אליהן. רמפה

פיזית יודעים, יש אדם בכיסא גלגלים, מדרגות, צריך

לייצר רמפה. לא תמיד מודעים לצורך של אנשים

שמבינים קצת אחרת, קולטים קצת אחרת, באיזושהי

רמפה קוגניטיבית שתקשר. במכון זה מה שאנחנו

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

8

עושים, מפתחים רמפות קוגניטיביות. אז אני מאוד

מקווה דרך הוועדה הזאת לקדם את זה לתוך המרחב

העירוני. תודה.

תמר ברויד: אני תמר ברויד. אני לא תושבת העיר. אני שכנה שלכם

מהרצליה, אבל עובדת עם הוד השרון כמעט שנתיים

בתור יועצת נגישות. עוב דת עם דנה באופן צמוד. ואני

אמשיך את מה שאמר, כי אני באמת חושבת שכולם

מודעים באמת לנכויות, למוגבלויות הפיזיות.

המוגבלויות הנסתרות הרבה יותר מדוכאות, וקשה לנו

יותר להנחיל אותן לסביבה, לאנשים, והלוואי נצליח.

דנה בן חיים: ערב טוב, אני דנה בן חיים צייזר, רכזת נגישות בכמעט

9 השנים האחרונות. אני מרכזת, מתכללת למעשה את

כל פעולות העירייה בתחום ההנגשה מסוגים שונים,

בתחומים שונים, של השירות שנותנת הרשות. אנחנו

מעסיקים, אני אוסיף עוד משפט לגבי יועצי הנגישות.

אנחנו מעסיקים ברשות כאן בשנתיים האחרונות שני

יועצי נגישות. כ כל שקצב העבודה גובר והדרישות

גוברות, על מנת לעמוד בכל המחויבויות. יש לנו יועץ

נגישות נוסף, חסן אבו אל חסן, שעובד איתנו הרבה

שנים אחרונות. זהו. אני עומדת בקשר עם תושבי העיר

בתחומים שונים אל מול בעלי עסקים, נושא התנועה,

רישוי עסקים, אירועים. כל התחומים למעשה

שהעירייה מנגישה ונותנת לתושבים בעיר.

יהל בן נר: תודה.

אופיר גרינברג: לי קוראים אופיר גרינברג, אני מתעסק בנדל"ן. לפני

עשור הקמתי חברה לתועלת הציבור, חל"צ, שקוראים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

9

להמל"ך, המרכז לשילוב אנשים עם מוגבלות בכל

תחומי החיים. זה דבר שאני עושה אותו בגלל אינטרס.

יש לי 4 ילדים, אחד מהם אוטיסט, שמאוד היה מורכב

לו להשתלב בתחומי החיים, אז לקחתי את זה

כמשימה אישית, שתלווה אותי כנראה בכל חיי שלי.

בשנים האחרונות יזמנו בכיכר המושבה פרויקט

שנקרא מל"ך, שזה מרכז לשילוב אנשים עם מוגבלות

בתעסוקה, או בכל התחומים שקורים בכיכר המ ושבה.

תעסוקה, פנאי, לימוד. המיזם הזה הוא בשיתוף משרד

הרווחה. הוא התחיל לפני בפיילוט, ועכשיו הוא עלה

לקצב יותר משמעותי, והוא הצלחה גדולה. ואני אזמין

כל אחד ואחד לראות איך אנשים עם מוגבלות שלא

היו משתלבים בשום מקום, והיו נדחקים לפינה,

עובדים ממש בתוך עסקים, פעילים ותורמים לא רק

לעצמם אלא גם לעסק, ומרימים עסקים, ועושים

חדווה ומשמעות אחרת בקהילה יוצאת מן הכלל,

שעופפת את הפרויקט הזה. מה חשוב לי לקדם? שילוב

אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. מתחבר היטב

לחברותיי המלומדות פה משמאל. אנשים שבאים עם

כיסא גלגלים, רואים את הנכות שלהם. אנשים שיש

להם נכות קוגניטיבית כזאת או אחרת, לא רואים את

זה. וזה הרבה יותר מסובך, וזאת ההנגשה האמיתית

בעיניי. ואני איתכם.

חנה גול: שלום, אני חנה גול, ואני אימא של עמית. עמית הוא

בן 34, אוטיסט על הרצף. ואני הקמתי לעמית בית

לחיים בהוד השרון, ב נווה נאמן. לו ולעוד 20 חברים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

10

שלו. הבית קיים כבר שנתיים, בית מקסים, כולכם

מוזמנים לראות. ומה שחשוב לי זה להקים מרכז

תעסוקה לדיירי הבית. המרכז המקסים שאופיר מוביל

הוא מרכז שמשלב את החברים בתעסוקה בעסקים

עצמם. אבל יש ילדים שלא יכולים להשתלב בעסקים

עצמם, והם צ ריכים תעסוקה יותר אינטימית ומוגנת.

אני רוצה להקים להם מרכז תעסוקה כזה פה, לילדים

האלה. וזה פרויקט חיי. אני 6 שנים מחזרת אחרי

כוכבי, בהתמדה. אני לא אפסיק, אני לא אפסיק

לחבר, וזה יקרה, ואני אקים פה מרכז תעסוקה כמו

שהקמתי את הבית לחיים.

יהל בן נר: תודה רבה.

דורית לאור: אני דורית לאור, תושבת העיר, אני חושבת 25 ,26

שנים. באיזשהו שלב מפסיקים לספור. אני אם ל -3

בנים, אחד מהם על הרצף האוטיסטי. עובדת במרכז

מל", שאני באמת חושבת שזה האור, באמת בתוך

מנהרה חשוכה מאוד, שהייתי בטוחה לפני שהגעתי

למרכז מל"ך עם דורון. אז בא מת תודה לאופיר על

הדרך וההובלה. ויש עוד מה להוביל שם, ואנחנו נעשה

את זה ביחד. ברקע שלי אני אשת חינוך. פרשתי כדי

לעשות דברים אחרים. היום אני יו"ר מרחב שומרון

של אקי"ם ישראל, ומנהלת גם בפועל סניף של אקי"ם

בכפר סבא, שאני היום יותר ויותר דוחפת לתוך הוד

השרון, וכבר הצלחנו להקים חוג פנאי בשיתוף מגמת

המוסיקה של תיכון הדרים. ואני אומרת את המשפט

הזה, כי אחד הדברים שאני כהורה, כאם, שמה לי

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

11

תמיד, תמיד, תמיד בראש, זה איך אני שומרת על

הסקרנות שלו, על הנוכחות שלו במרחב הציבורי. איך

המרחב הציבורי הוא שלו, כמו של כל אחד אחר . וכאן

אנחנו הגענו לשלב שבו בעצם אני נתקלת במקום שבו

דורון כבוגר, בחור בן 23, לא כל כך מצליח למצוא את

פעילויות הפנאי בתוך העיר. ולמעשה, מה שכיום

אנחנו עושים, אנחנו לוקחים אותו לכל הערים

השכנות. והפרויקט שלי היום מתחלק לשניים. אחד,

לשמור ולקדם את מרכז מל"ך כהורה שותפה וגיוס,

וכל מה שצריך. זה חדש שצריך לשמור עליו ולתת לו

להתרומם. והדבר הבא שלי זה לקיים פעילות פנאי

בוגרת, מותאמת באופן הזה שהיא תנכיח את החברים

של דורון ודורון במרחב ככל שניתן. ולשלב אותם עם

אוכלוסיות טיפיקליות. ואת זה אנחנו עושים מאוד,

מאוד יפה בכפר סבא. ואני רוצה לעשות את זה גם פה.

ובשביל זה אני צריכה את השיתוף של האוכלוסייה של

העיר.

יהל בן נר: תודה.

מירב נאה: שלום, אני מירב נאה טוריס, אני אימא של הרדוף, בת

17, כבדת שמיעה, ועם מוגבלויות למידה מורכבות

אני כמעט שנה חברה במנהיגות הורים וילדים עם

צרכים מיוחדים של הוד השרון. אני כאן כדי להשמיע

את הקול של ההורים, וגם כדי ליצור את שיתופי

הפעולה השונים שיש בעיר. יש הרבה עשייה, אבל אין

שיתוף פעולה, גם איתנו, עם מנהיגות ההורים.

הילה גילון: אני מצטרפת למירב. שמי הילה. אין קשר בין מה שאני

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

12

עושה בחיי הפרטי ם לבין היותי במנהיגות ההורים. אז

ככה ששמעתי באמת על הוועדה הזאת, ככה יותר אני

מיהרתי מאשר ככה שבאתי בקשר. ובאמת מתוך הרבה

דברים שנאמרו פה בתחושה שלי, באמת חסר הקשר

הזה. אני לא יודעת אם זה משהו שיכול לבוא תחת

הוועדה הזאת. באמת הקשר הזה בין כל גורמי

העירייה. זאת אומרת , אני יושבת פה ואין פה נציג

אחד של החינוך, אין פה נציג אחד של הרווחה. והיה

לי סימון שאלה מאוד, מאוד גדול, כי זה לא רק חינוך

מיוחד, וזה לא רק נגישות, וזה לא רק מוגבלות. זה

גם, גם, גם, וגם. וזה לתחושתנו משהו שלנו מאוד חסר

בעיר. באמת לקחת את כל הדבר הזה ולרכז אותו.

אנחנו כהורים, ולאחרונה יש כל כך הרבה מצטרפים

אלינו לקהילה כל כך הרבה ילדים, שהם לא יודעים

לאן לגשת קודם. וזה חסר, זה חסר. אני מצטרפת לכל

הדברים שנאמרו פה.

יהל בן נר: תודה.

יערה ברם: (באמצעות מדובבת) ערב טוב לכולם. אני שמחה להיות

כאן. קור אים לי יערה. בעלי יושב כאן מאחוריי. זה

בעלי. שמו יורם. אני לא לקוית שמיעה, אני חירשת

לחלוטין. יש לי מכשירי שמיעה. אני לא יכולה אבל

להבין מילים, אני משתמשת בשפת הסימנים. בעלי

הוא כבד שמיעה. שהוא מדבר גם בטלפון, הוא מבין

מה שמדברים בחדר. אני בעצמי חירשת וכבד ת ראייה.

זאת אומרת , הראייה שלי הולכת ויורדת, יש לי

עיוורון חלקי. לאחרונה התחלתי גם לסמן במגע. אני

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

13

נולדתי בחיפה, ובגיל 9 עברתי לגור כאן, ועד היום אני

גרה כאן. אני אימא לילד בן 21.5, שהוא עצמאי, הוא

גדל כאן. אני מרגישה שהמקום לא מונגש בשבילי.

ואני מבקשת הרבה עזרה, בגלל שאני לא רואה טוב

ואני לא שומעת. לא קיבלתי הרבה עזרה. יש המון

התנגדויות, ויש המון דברים שאני לא מקבלת. ואני

מקווה שעם הוועדה הזאת אנחנו נצליח לקבל הרבה

עזרה פה גם בהוד השרון.

יהל בן נר: תודה רבה.

עידן מוטולה: אני עידן מוטולה, תושב העיר. אבא לש ני ילדים.

אוהד, הבן הבכור שלי שר בלהקה. היה גם במרכז

מל"ר איזו תקופה. הוא אוטיסט, עוד מעט בן 20. אני

בעולם המקצועי עיתונאי הרבה שנים, אבל בשנים

האחרונות הקמתי ואני עורך את האתר הכי גדול

בעולמות של אנשים עם מוגבלות, נקרא שביט. מאוד

מעורב במה שנעשה בקהילות ה נכים, אנשים עם

מוגבלויות, ילדים. וער מאוד לבעיות שיש לא רק בהוד

השרון, או לאתגרים גם שיש בכל הארץ. בחינוך,

בבריאות, בתעסוקה. וזהו, ואני פה לתרום מה שאני

יכול. אין לי כרגע איזה משהו ספציפי.

חנה גול: אתר מדהים יש לך, באמת.

עידן מוטולה: תודה. כן, צריך להגיד שנכתב ע"י אנשים עם

מוגבלויות. תודה.

אילנה מושקין: שמי מושקין. אני נורא שמחה להיות כאן. תודה רבה.

אז אני מנכ"לית של סטארט אפ שנקרא תא"ל, שאנחנו

פיתחנו וממשיכים לפתח פלטפורמה ואפליקציה

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

14

שעוזרת בנגישות לאנשים בעיקר עם מוגבלות

קוגניטיבית ואוטיזם, אבל עכשיו אנ חנו גם מתמקדים

בנושא של מתמודדי נפש ופוסט טראומה, כי זה מה

שקרה לנו במדינה בצורה יותר מדי ניכרת השנה.

והאפליקציה והפלטפורמה עוזרים לאנשים בתעסוקה.

יש לנו גם מערכת של מעסיקים ואפליקציה בשביל

העובדים, וגם כן בהנגשת המרחב הציבורי, ובכלל

פלטפורמות כמו ששירה צי ינת. אנחנו זכינו בפרס

החדשנות של אלו"ט לשנה הזאת, ועובדים איתם צמוד

על כמה פתרונות פורצי דרך גם בתחומים שאת

הזכרת. גם...וגם בתעסוקת חוץ איתם. ואני שותפה

בהתאמה של ההפותיזם, אם אתם לא מכירים, שזה

בעצם ארגון גג למיזמים בתחום של אוטיזם. וזה

חשוב לי לציין, כי מה שאני רוצה לתרום פה לוועדה,

זה לראות איך אנחנו יכולים להפוך את הוד השרון

לבטא סייד, ולמקור שמושך אליו חדשנות בתחום של

נגישות. למה חדשנות? כי יש המון סטארט אפים

מדהימים. וציינו את זה שלא עובדים מספיק אחד עם

השני, לא מספיק מכירים אותם. רובם עם צריכים, מה

שנקרא, ארגז חול. להתנסות פה צריך את ברכת

העירייה וגישה לתושבים, למעסיקים, מרכז מל"ך

ומקומות אחרים. אני היום הייתי, אני חברה

באקסלרטור של עיריית תל אביב בתחום החדשנות,

בתחום הספורט דווקא, אבל אני כל הזמן משמיעה שם

את הנגישות, נגישות, נגישות במתקני הספורט שלה ם.

אז כמובן להמשיך את זה, ולעשות פה באמת את

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

15

קפיצת הדרך בתחום. אין עיר אחרת שעושה את זה

בצורה מסודרת. ובגדול, אני חושבת שגם בתחום של

תעסוקה, גם בתחום של הנגשה במרחב הציבורי, וגם

בכלל בתחום של לראות בעיות בעיניים של סטארט

אפים ולהציע מענים, זה משהו שאני יכול לתרום.

תודה.

יורם ברם: אני גר בהוד השרון. עברתי לגור כאן בדצמבר 2010 ,

עד עצם היום הזה. אני עובד בחברת הייטק, מחסנאי

בהתחלה אני עבדתי בתור נהג משאית. זו הייתה

עבודה פיזית מאוד, מאוד קשה, ופשוט הייתי חוזר

הביתה גמור מת, אחרי 12 שע' של עבודה. ובעצם

נאלצתי, היא בעצם פנתה לביטוח הלאומי בשביל

לראות אם אני יכול לקבל קצבה של 100 % נכות

ובעצם להגביל את תפוקת העבודה שלי למשהו שהוא

קל יותר, ושאני אוכל להשתלב בצורה טובה וקלה. בלי

מאמץ פיזי, שאגב, כבר אני לא במצב טוב, והיו כאבי

גב כל הזמן כשהייתי חוזר מהעבודה הקשה. ו בעצם,

אני עד עצם היום אני בינתיים כבר שם שנה שלמה,

שנה וחצי כבר, ואני מאוד מרוצה ועבודה קלה ונוחה,

וגמישה. ויש שם גם עובדים שהם חירשים כמו אישתי,

אבל בלי הבעיה של העיוורון. ועובדים שם, וכולם

מרוצים, וממש אווירת משפחה. וזהו.

חנה גול: איזו חברה?

יורם ברם: זה...מרכז פתח תקווה. זו חברת הייטק, שבעצם יש

שם, עובדים שם. יש מלחמות. אבל אני במחסן, זה לא

מחסן גדול כזה שמצריך שם כל כך הרבה עובדים. אני

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

16

יכול להסתדר לבד. אני במחסן, כשבעצם יש מנהל

עבודה שבעצם אומר לי מה הוא רוצה, מה הוא מבקש,

ואני דואג להביא לו את זה. ומחסן אחד.

יהל בן נר: תודה.

מיכל פוקס: שלום לכולם וכולן. שמי מיכל פוקס, אני שמחה להיות

כאן, תודה. אמרתי שאני אאחר מראש. באתי מקבוצה

שתומכת בנשים של מתמודדי פרקינסון, אז לכן

איחרתי. בכל אופן, מה שאני עושה, אני יוזמת,

ומלווה יזמות גם ביוזמות של בני נוער וותי קים

וותיקות לעשות שינוי בקהילה מתוך התשוקה

והחוזקה. זה מה שאני עושה בחיים. במהלך

ההיסטוריה, מאוד רלוונטי, עבדתי עם פדויי שבי.

אפילו קוראים לזה פדויי שבי, ובכלל לא מזכירים

פדויים.

חנה גול: חטופים.

מיכל פוקס: כן. אז עבדתי עם פדויי שבי. זאת אומרת , פוסט

טראומטיים. אנשים על הרצף, הרבה מאוד בטבע,

בחוץ, גם בגינון. חלקים שאני מחברת את הקיימות

לנגישות. אז זה מה שאני עושה. ואני גם עושה את זה

בכל מיני יוזמות כאן בהוד השרון. אילנה איתי במרכז

הדגמה לחקלאות עירונית. ושם אנחנו מקימים ערוגות

מונגשות וכן הלאה.

יהל בן נר: תודה רבה.

יעל עבוד ברזילי: ערב טוב לכולן ולכולם. אני מאוד שמחה להיות כאן.

שמי יעל עבוד ברזילי, אני חברת מועצת העיר, קדנציה

שלישית. והאמת שהתודעה החברתית שלי התעצבה אי

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

17

שם בגיל 16 בכנפיים של קרמבו. לא יהיה מוגזם לומר

שהילדות והילדים שלי הם מי שגרמו לי לרצו ת לרוץ

למועצת העיר בגיל 22, מתוך הרצון להיות הקול

שלהם בשולחן מקבלי ההחלטות. ואני חושבת שהגיע

הזמן היום, מה שנקרא, בעת הזאת, במעמד הוועדה

המכובדת והחשובה הזאת, ורגע לפני שאומרת, ויהל,

אני חושבת שאת בדיוק האישה הנכונה במקום הנכון.

ואיזה כיף לנו, ואיזו זכות גדולה זאת לעיר שאת

מובילה את הוועדה. גאווה גדולה באמת. אני חושבת

שהגיע הזמן שנגישות תהפוך להיות אחד מהערכים

שמוטמעים באופן אינטגרלי, מהותי, בכל הליכי

התכנון העירוניים. נגישות לא כסיסמה, אלא כחלק

מהמערך הכולל. לצערי ישנה איזושהי קהות שחלקנו

לוקחים בה עם השנ ים. מתנרמל לנו המצב הזה

שאנשים עם מוגבלויות הם אנשים עם מוגבלויות. וזה

לא צריך להיות ככה. המטרה היא בעיניי שהוד השרון

תהפוך להיות כזאת שאנחנו רואים בה אנשים עם

מוגבלויות, עם צרכים שונים. בסוף אתם יודעים,

כולנו על הספקטרום במובן כזה או אחר. אבל עדיין

כחלק מ המערך העירוני הכולל, בכל תחומי החיים.

ואני גם מאמינה שהוד השרון יכולה להיות מובילה

בתחום הזה ופורצת דרך. אני רואה מי יושבות

ויושבים סביב השולחן הזה. יש כאן אנשים עם

יכולות, עם ידע, עם ניסיון, שלחלוטין אם נעבוד נכון,

ואין לי ספק שנעבוד נכון, כי יהל מובילה א ת הוועדה.

אם נעבוד נכון, אין סיבה שלא נוכל לראות דברים,

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

18

מגיעים מה שנקרא, מהלכה למעשה. ואני אשמח לעזור

בכל מה שאני אוכל, כל מה שתרצי אני פה. זה באמת

בליבי. ואיזה כיף, איזה כיף להיות כאן.

יהל בן נר: תודה רבה.

יעל עבוד ברזילי: תודה לך.

ערן פרלמן: ערב טוב. ערן פרלמן. אני חבר מועצת העיר. אני גם

התמודדתי לראשות העיר, ואני נולדתי בעיר. אני בן

58 .זאת אומרת , אני גר פה 58 שנים כבר. אני מכיר

הרבה במה שקורה פה בעיר. אני מתעסק בנדל"ן

באירופה, ביזמויות נדל"ן. והמטרה שלי לעזור לעיר

כמה שיותר, ואכפת לי. ואני פה קודם כל כדי לאחל לך

הצלחה. דבר שני, כדי ללמוד ולראות איך אני מיישם

את זה בעתיד. תודה.

רלי גבע: אני רלי גבע, חברת מועצה חדשה. חברת סיעה של

יהל. אין גאה ממני לבוא ולראות אותה כאן יושבת

ומובילה את הנושא הזה. אני יודעת כמה הוא חשוב,

וכמה הוא בעורקייך. ואני פה לשירות ך לסייע ולעזור

במה שאפשר.

יהל בן נר: טוב, נתקדם עם המצגת. תודה, רן.

רן יקיר: מצטער, אני צריך לצאת.

יהל בן נר: אז באמת, כמו שעלה פה בדיון ובהיכרות, יש מגוון

מחלקות בעירייה שעוסקות בנושאים של הוועדה, וגם

דנה תראה תרשים יותר מרשים של היחידות פה

בעירייה שנו געות בנגישות. אז יש לנו רכזת הנגישות,

יש לנו מנהלים שונים, יש לנו את אגף שירותים

חברתיים, אגף חינוך, רישוי עסקים, ובתיכון, תרבות,

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

19

ודוברות. וגם יש לנו ועדות שונות בעירייה, שעוסקות

בתחום הזה. אם זה חינוך, אם זה תחבורה, אם זה

חירום, תכנון ובנייה. באמת ההרגשה שהתחום הזה

מתפרס על המון, המון, המון גורמים, שיש היגיון

לראות את הכל בראייה מלמעלה, ומתכללת. אז פה

כתבתי את החזון שלי, ואתם מוזמנים ומוזמנות

להתייחס. אני כתבתי, העיר תשאף לספק לכל תושביה

ומבקריה, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות וצרכים

מיוחדים. שאני אומרת צרכים מיוחדים, אני מדברת

על מתמודדי נפש, הגיל השלישי, פוסט טראומה.

הזדמנויות שוות ואפשרות לקחת חלק פעיל באופן

עצמאי, עצמאי ובטוח בכל תחומי החיים בעיר. חינוך,

תעסוקה, פנאי, חברה, מסחר, שירותי ציבור, מודעות.

וכפועל יוצא, כנגזר מהחזון הזה, מן הסתם הרצון הוא

שהעירייה תדאג באמת לשלב בתכניות העבודות שלה

ובתקציבים שלה את הפעילויות ואת המשאבים

שדרושים לקידום החזון העירוני הזה. מתוך הנחת

יסוד שלרמת ההנגשה והנגישות יש השפעה מכרעת על

יכולת ההשתל בות של האנשים עם מוגבלות בחברה

ובעיר. ופה אתם יכולים לקרוא את התפקידים

שנגזרים מ החזון העירוני. גיבוש מדיניות, בניית

תכניות ארוכות טווח, הנגשת המרחב העירוני, שדנה

תעסוק בזה ותציג את זה יותר מאוחר. ארגון והפצת

מידע על הזכויות והשירותים, ומצב הנגישות בעיר.

שזה משהו שאני לא חושבת שמיושם כרגע בצורה

אופטימלית. הסברה וחינוך בקרב לא רק תלמידי בי"ס

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

20

ומערכת החינוך, אלא בכלל העיר. הכשרה והדרכה של

עובדי ועובדות העירייה. ועצם שתילת המודעות

שלהם, שהם באים בממשק עם האנשים שצריכים יחס

טיפה שונה, ולתת להם את הכלים הנכונים לעשות את

זה, ולהדריך אותם. שיתוף אנשים עם מוגבלות

בתהליכי קבלת החלטות. אני אדבר על זה קצת אח"כ.

אני אישית מאמינה שהקליינטים שלנו, הם יודעים

הכי טוב מה הם צריכים. לא החליטו עלינו בלעדינו,

מה שנקרא. שיתוף אנשים עם מוגבלות במסגרות

חברתיות ובשירותים עירוניים. אם זה לדוגמה,

כשמרימים מופע באגם, לעשות חדר שקט, שכולם

יוכלו להשתתף ולחוות את החוו יה, אבל בצורה יותר

מותאמת למי שצריך. תיאום בין הארגונים הפועלים

בתחום הנגישות, זה must. וגיוס מקורות מימון

חיצוניים והקצאת תקציביים עירוניים. אז אני רואה

בשני נושאים שהוועדה תעסוק בהם. אני אתחיל

מהמינימום הנדרש בחוק, וזה נגישות בכל התחומים

שהעירייה אחראית עליהם. נגישות מבנים, נגישות

שירות, דרכים, אירועים. הכל, הכל, ודנה תיתן סקירה

מפורטת אח"כ, אבל אנחנו את המינימום הנדרש

צריכים לוודא שאנחנו מקיימים. לפחות את המינימום

הנדרש, ומעבר לזה. נושאים מגוונים, הקשורים

לאנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים, לקדם,

להעצים ול תת פתרונות, מעל המינימום הנדרש בחוק.

המטרה היא ליצור תכנית עבודה כוללת בתחומים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

21

שונים של הוועדה שתאושר ע"י ראש העיר והמנכ"ל

ותעוגן בתכניות עבודה ובתקציבים לשנת 2026. אני

מדברת על הנקודה השנייה, של לתת פתרונות מעל

המינימום הנדרש בחוק. אנחנו צריכים וצריכות

לעשות מיפוי של המצב, להבין את הצרכים, להבין את

הרצונות מהשטח, ולבנות תכנית עבודה תלת שנתית,

לדעתי, מינימום. מה המנגנון שיתקיים פה. אז אני

רוצה לקיים את הוועדה פעם בחודשיים, באמצע

החודש. הזימונים יהיו ביומנים, יהיו ברורים מראש,

שתוכלו להיערך. והוועדה תדון בנ ושאים שונים ותגיש

המלצות. ואז יוקם מטה נגישות שסיכמתי עם ראש

העיר עליו. ושם יטפלו בכל מה שעולה בוועדה, ובוא

יהיו כל האגפים הרלוונטיים, ויעמדו בראשו או מנכ"ל

העירייה או סמנכ"ל מטעמו. ככה שאלה לא יהיו

דיבורים בעלמא, הצעות, אלא ממש ההמלצות

וההחלטות והנושאים ש עלו בוועדה, יגיעו למעלה,

וייטמעו בתכניות העבודה. מה בינתיים עד הפגישה

הבאה שתיערך. חשוב לי מאוד, מאוד, מאוד להגיש

שזו לא ועדה של קיטורים ותלונות. אנחנו רוצים שזה

יהפוך לוועדה פרודוקטיבית, שהיא מלאת שיתוף

פעולה, מפרה, ועם התייחסות לתלונות פרטניות

לפעמים, שמ הן אפשר ללמוד רבות על הצרכים בשטח.

והיא תעסוק בנושאי רוחב. יש לנו קבוצת ווטסאפ

משותפת, שמי שלא חבר בה, אני בשמחה אכניס אותו.

המטרה של הקבוצה היא להעלות רעיונות ושיתוף

מידע וידע. אני רואה בכם, חברי הוועדה, שגרירים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

22

החוצה לקהילה. אני סומכת עליכם שאתם תשתפו

בפניות ובצרכים שעולים מהשטח. המטרה שלי היא

לעשות שולחנות עגולים בתחומים שונים, להבנת

הדרישות באמת. ולקבל את הדגשים מהלקוחות

עצמם. עד גיל 18 או 21 והלאה, ומעבר לגילאים

האלה. וליצור מנגנון שיעבה. יש לנו בעיה שאנחנו

בעצם לא יודעים על כל האנשים פה בעיר, על

התושבים ועל הת ושבות שלנו, שהם זקוקים לנגישות

והתאמה. המידע מאוד, מאוד חסר, כי הוא למעשה

נסמך על הדיווחים של הרווחה. אנחנו רוצים לייצר

מנגנון, מאגר מידע התנדבותי שיפנו אליו. אנחנו

נפרסם את העניין הזה, את המנגנון הזה, ונזמין כל

אחד ואחת להירשם אליו, ולכתוב מה המו גבלות שלו.

אפשר יותר מאחת. ומה הגיל שלו, ומה הצרכים שהוא

צריך. וככה נאתר אותם. וברגע שהם יתנו לנו את

הפרטים, ויאפשרו לנו לתקשר איתם, אז יהיה לנו בשר

גם לעשות את השולחנות העגולים האלה, ואת

ההתייעצות, ומצבנו ישתפר דרמתית לדעתי. לדעתי זה

הסוף-

עידן מוטולה: אני רק רציתי להגיד שביולי, ועדת העבודה והרווחה

אישרה הקמה של מאגרים כאלה לחירום בשיתוף

הביטוח הלאומי וזה. אז יכול להיות שהמאגרים האלה

נגישים, ושלא חייבים גם הכל. צריך לראות, יכול

להיות שאפשר לקבל אותם, ולהרחיב את מאגר

הנתונים-

יהל בן נר: אוקי, אני אבדוק את זה.

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

23

עידן מוטולה: לא רק רווחה, גם ביטוח לאומי.

יהל בן נר: כן. בד"כ יש, כמו שמיכל אומרת, יש חיסיון-

עידן מוטולה: כן, זהו, אבל הם פתחו את זה, אני יודע, בגלל הנושא

של חירום. צריך לבדוק אם יש אפשרות להשתמש

במאגרים האלה.

יהל בן נר: אני רוצה להראות לכם פילוח. מה, יובל?

יובל וגנר: זה מעגל שהוא סגור. הוא נפתח רק בהחלטת ממשלה.

וגם הוא לא מעודכן.

עידן מוטולה: גם לא מעודכן? טוב.

יהל בן נר: אני רוצה להראות לכם פה את הנתונים שאני קיבלתי

מהרווחה. אתם יכולים מיד לראות שאלה נתונים

חסרים. זו הערכת חסר big time-

עידן מוטולה: כמה תושבים יש בעיר?

יהל בן נר: כמעט 70,000 .

עידן מוטולה: צריך להניח שזה בין %12 ל-%15 .

יהל בן נר: ואתה מבין שפה זה-

עידן מוטולה: כן, פה זה לא-

יהל בן נר: פה זה לא. אז התייחסויות למה שהצגתי.

דורית לאור: אני חושבת שהרעיון שלשתף את מקבלי השירות או

את בעלי הצרכים השונים בקבלת ההחלטות, זאת

הדרך בעצם גם להביא אותם לאוכלוסיית התושבים.

כי יש להם מה להגיד. יש להם מה להגיד, הם יודעים

מה הם רוצים. הם רק לא יודעים איך לעשות את זה.

יהל בן נר: ברור.

מירב נאה: אני רוצה להוסיף עוד משהו. שאנחנו דיברנו, וזה היה

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

24

בתכנית העבודה עם מחלקת הרווחה, לערוך סקר

מיפוי צרכים של כלל האוכלוסייה המיוחדת בעיר.

אפשר לעשות את זה שוב פעם. אנחנו מדברים על

שיתופים.

יהל בן נר: לגמרי, לגמרי.

אילנה מושקין: במקרה יושבים פה 3 אנשים שבאוקטובר, נובמבר

דצמבר, פיתחנו מערכות טכנולוגיות לסייע לאנשים עם

מוגבלויות בשעת חירום. עידן, נגישות ישראל ואנחנו

פיתחנו מערכות. ושם פיתחנו את זה שאנשים עם

מוגבלויות ובני המשפחה שהם יוכלו להעלות, להציף

את הצרכים שלהם. ובמקביל, אנחנו בעצם מיפינו, או

אפשרנו לארגונים שיש להם מענים להציע את עצמם,

וגם אנשים פר טיים שרצו לעזור, ולהציע את העזרה

שלהם ברמת ההתנדבות לאנשים. ומה שאנחנו עשינו,

גם עידן, אתם עשיתם את זה, שמתנדבים תיאמו

ביניהם. זאת אומרת , עשינו מערך של מתנדבים

שקראנו להם מצ'ינג. לקחו פניות מאנשים, ובעצם

הצליבו אותם עם אנשים או ארגונים שיכלו לתת

מענה. זה ט ס בכל הארגונים, מיובל וגם בשביט, וגם

אצלנו זה טס, כי אנשים עם צרכים יודעים להגיד, זה

מה שאני צריך, ולהציע להם את-

יהל בן נר: אילנה, הרושם שלי, ויכול להיות שאני טועה, אבל

הרושם שלי זה שקיימות הרבה יוזמות, אבל אנחנו לא

יודעים על האנשים האלה, לא יודעים. אני הייתי

צריכה ללקט אחד, אחד. רובכם קיבלתם ממני

טלפונים. ואנחנו לא מספיק יודעים מי הקליינטים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

25

שלנו

אילנה מושקין: אז פה, ברמה של 3 הפלטפורמות, היו ווטסאפים

ששלחנו, ואנשים פנו אלינו. זה פותר בעיה של

החיסיון. כי כשאנשים פונים אליך ואומרים, זה מה

שאני צריך, אני צריך מענה לילד, אני צריך מענה

לאבא, אני צריכה זה. והמערכות האלה קיימות,

לדעתי, של עד 200,000 אפשר להשתמש בהן

יהל בן נר: מעולה.

עידן מוטולה: ...אפשר לייצר פנייה אקטיבית לתושבי העיר-

יהל בן נר: זאת הכוונה, כן. לבנות מנגנון. עושים את זה בתל

אביב. זה נקרא דיגיטל נגיש. ואוספים מידע, פונים

לתושבים והתושבות, וממש עוזרים להם להירשם

ולהגדיר את סוג המוגבלות שלהם-

עידן מוטולה: זה יותר פשוט כשיש אבל גזר בקצה ממש . אתה לא רק

מבקש מאנשים את המידע, אלא אתה גם נותן להם

משהו.

יובל וגנר: אני אגיד ברשותכם דבר אחד-

עידן מוטולה: פעילויות ספציפיות, דברים שיכולים לתרום להם. ואז

יש להם אינסנטיב לעשות את זה.

יהל בן נר: יובל.

יובל וגנר: ...קודם כל, ... שאנשים עם מוגבלות היו

שותפים...ספציפית לנושא של...בעיר, זה לדבר

לאנשים את...שמופיעים להם ביום, יום. אז בחרתי

מרחב בדרך למכולת...ליצור קשר עם נציגה ברווחה.

הדברים האישיים הכי קטנים, אבל הכי דרמתיים

ביום, יום של האנשים. כרגע נראה לי שפשוט אין

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

26

לנו...אני רוצה תעסוקה, אני רוצה נגיש ות. זה לא...זה

יהיה בדיונים. אבל...פניות אישיות שיהיו אחת

מהדרכים לקדם את הנגישות הפרטנית לתושב הפשוט,

שבסה"כ רוצה לחיות יותר נוח ויותר נגיש.

יהל בן נר: רצית להגיד, מיכל.

מיכל פוקס: אני ממש שמחה על השולחנות העגולים. אני יכולה

לעזור, כי עשיתי הרבה בארץ. ואני חושבת שזה מתחיל

בזה, כי נגישות היא שקיפות. והשולחנות העגולים,

זאת אומרת , דבר ראשון זה כמובן מי הלקוחות. והם

אלה שבעצם מובילים את הכל, אז זה נהדר. אני

חושבת שצריך את כל הרמות של המידע שאפשר

להוציא. זאת אומרת , גם למשל שאלון כזה של מה

הצרכים שלך, מה היית רוצה. אפילו בדברים הכי

פשוטים. פשוטים, הם לא פשוטים, היום יום יומיים,

כמו שיובל אמר. ועד הרמה של שיתוף מלא של

שולחנות עגולים, ואפילו שותפות הלאה, בלתקן אותם

או לפתוח אותם. סתם עלה לי שביל נגיש הוד השרון.

כמו שביל נגיש ישראל, שביל נגיש הוד השרון.

ושאנשים עם מוגבלויות וצרכים שונים, הם שותפים

גם להקמה שלו. אז זו דוגמה.

יהל בן נר: הצטרפה אלינו נעמה. אז תציגי את עצמך.

נעמה רוזנטל: היי. אני נעמה. אני אימא לשני ילדים עם צרכים

מיוחדים, לשני אוטיסטים. הם במערכת החינוך

העירונית, כבר גילאי חטיבה ותיכון. פעילה בתחום.

באה לתרום מהידע והניסיון. אנחנו מקדמים כל מיני

יוזמות, מנסים באזור של החינוך דווקא כדי לנסות

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

27

לשלב בצורה אופטימלית, כי המערכת לצערנו לא

מצליחה.

יהל בן נר: תודה רבה.

נעמה רוזנטל: מצטערת על האיחור.

יעל עבוד ברזילי: אני רוצה להציע כחלק מהאמירה שמקודם, שערך

הנגישות יהיה חלק מכל מערך התכנון העירוני. בגלל

שאנחנו הרי יודעות ויודעים זה להתפרץ פה לדלת

פתוחה, אבל העירייה קצרה מלהכיל את כל הנושאים

שבהם אנחנו יכולים וצריכים לעשות, בטח בהקשר

העירוני. כן הייתי מייצרת קריאה לכל חברי וחברות

מועצת העיר, כל מחזיקי התיקים, לחשוב איך

בתחומם, בתחום שהם מובילים, הם מייצרים את

ההזמנה הזאת לאנשים עם מוגבלויות, עם צרכים

מיוחדים, כל מי שרוצה, לבוא ולהשתתף, לייצר את

האמצעים שינגישו את היכולת שלהם להשתתף, וגם

לעשות אנחנו איזושהי עבודה פנימית. למשל, ניתן

לעשות ניתוח של התקציב העירוני בפרספקטיבה של

כיצד ובאיזה אופן הוא משרת אנשים עם מוגבלויות.

איפה באים לידי ביטוי החוסרים שאנחנו יודעים

שצריך לתקן אותם מחר בבוקר. אני מאוד בעד לשתף

ולהזמין וזה. מבחינתי זה בייסיק. זה בכלל לא משהו

שצריך לדבר עליו. זה ברור שהאנשים האלה צריכים

להיות פה. אבל אני כן אומר, יש כמה דברים שאנחנו

יודעים ויודעות שצריך לעשות. והייתי כן שמה אותם,

מה שנקרא, באיזושהי תנופה לקראת 2025. פלוס

הייתי גם מייצרת לנו רגע למנגנון של נבחרי הציבור,

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

28

איזושהי ממש הצעה אקטיבית לחשיבה הזאת, כי אני

חושבת שיש כמה דברים שאנחנו באמת יכולים לייצר

באופן די מהיר מבחינת, הם דיברו פה על אינטגרציה,

וזה נכון. חבל מאוד שהנציגות הרלוונטיות לא

נמצאות כאן, אבל זה הרבה מעבר לזה. זאת אומרת ,

על פניו, בעולם אידיאלי, היה צריך לשבת כאן נציג

מכל אגף.

יהל בן נר: אני חושבת שיובל מיד יתייחס לזה.

יעל עבוד ברזילי: לא, אז אני רק אומרת לנו, לנבחרי הציבור שיושבים

כאן. אני חושבת שגם לנו יש מקום להיות אקטיביים

וליזום. וגם לקחת את הידע שאנחנו כבר יודעים

שקיים מבחינת איפה אנחנו לצערנו לא עושים עבודה

מספיק טובה כעיר, ומה ניתן לשפר.

חנה גול: אני חושבת שאנחנו צריכים לשים גם דגש מעבר

להנגשה הפיזית, שהיא מאוד חשובה, אין ספק. אבל

יש חוסר מאוד גדול בהנגשה קוגניטיבית לאירועים.

אני לא יכולה לקחת את הילד שלי להצגות בערב. הוא

פשוט לא מבין. אפילו למופעי מוסיקה הוא לא מסוגל.

הוא עם 40 % שמיעת יתר, הוא לא יכול להכיל את זה

יהל בן נר: ובערים אחרות, את יכולה-

חנה גול: יש ערים כמו שכנתנו, רעננה, שיש הקצאה של אזורים

פתוחים, ואפשר עם אוזניות חלקיות. יש כל מיני

סידורים שאפשר לעשות. אבל לפעמים זו הנגשה מה

זה הקלה.

יעל עבוד ברזילי: האמת שלא צריך להמציא את הגלגל.

חנה גול: ממש לא, ממש לא. הנ גשה תעסוקתית. לא כולם

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

29

יכולים. מי שיכול להיות משולב בתעסוקה בעיר. קודם

כל, אני אומרת לכם מהמיזם שאני הקמתי, 80 %, אולי

אפילו יותר מתושבי הוד השרון מוכנים להתנדב לכל

מיזם מחר בבוקר. אני קיבלתי חיבוק של דב כזה נהדר

מהציבור. רק להגיד, רק לבקש, רק לעשות. נורא

מוכנים לעשות. ואפשר לעשות פה המון. במיוחד

בהנגשה תעסוקתית.

שירה ילון: ברשותך, אני אתייחס לנקודה הראשונה שדיברת

עליה, של הנגשה של אירועים וכו'. אבל עוד לפני זה,

לתהליך של גם איסוף המידע, וגם שיתוף של הציבור.

אני חושבת שאני לגמרי מסכימה. אני חושבת שזה

מאוד, מ אוד חשוב. אני הייתי שמחה אם היינו

מלכתחילה כשעושים את התהליך הזה, לא מתחילים

לעשות את התהליך, ואז נזכרים שצריך לעשות גם

הנגשה קוגניטיבית לכל התהליך, אלא מלכתחילה כבר

כשנכנסים אליו מראש עושים את ההנגשה

הקוגניטיבית, כדי שכשיוצאים עם אותו סקר, פנייה,

אפליקציה, לא משנה מה שזה יהיה, שהיא מלכתחילה

כבר תהיה מונגשת גם ברמה של הנגשה קוגניטיבית.

ובהקשר של המופעים, רק לומר ששוב, לא יודעת מי

אמרה שם שלא צריך להמציא את הגלגל. הכלים כבר

קיימים. פישוט קולי זה תרגום סימולטני לשפה

פשוטה. נעשה כבר, קיים כבר, אפשרי. רק צריך ל היות

גם שתהיה מודעות לזה, גם שתהיה את הנכונות

להקצות לזה את המשאבים, שזה ממש לא משאבים

בשמיים, אבל זה כבר קיים-

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

30

חנה גול: וגם צריך לדעת, להכיר את כל ההפרעות. כי זה לא רק

קולית. יש חרדתית, יש-

שירה ילון: לא, אז אני דיברתי ספציפית על המקום הזה. אני

חושבת שי ש את המקומות של אזורי השקט וכו'.

מסכימה איתך. התייחסתי ספציפית לנקודה של

היכולת להבין את התכנים. וביכולת להבין את

התכנים, יש היום פישוט קולי, שזה כמו שיש לנו

תרגום סימולטני משפה לשפה-

חנה גול: לגמרי, כן.

שירה ילון: אז יש תרגום לשפה פשוטה, הידע כבר קיים, רק צריך

ליישם אותו.

יערה ברם: (באמצעות מדובבת) אני רק רוצה להגיד שיש לי תואר

ראשון. בתפקיד שלי, בהכשרה שלי אני פסיכולוגית.

יש לי תואר ראשון. אני חונכת המון שנים. ואז רציתי

לעשות שינוי, ולעבוד במקום חדש, ולסדר דברים או

לארגן דברים. ואני ניסיתי להתקבל ל"חצי חינם" פה

בהוד השרון. המנהל ראה שאני לא שומעת, ושאני לא

רואה טוב. הוא אמר לי, מה אני צריך אותך. קצת

נפגעתי. ואז חוברו המעבדות שמוכנות לקבל אותי

מחוץ להוד השרון, כמו בתל אביב או בפתח תקווה.

אין לי כח לנסוע. הציעו לי לעבוד בירושלים. אין לי

את הכוחות לנסוע שם . אני מעדיפה לעבוד פה, בהוד

השרון. לאחרונה אנחנו גם שקלנו לעבור לפתח תקווה,

כי יותר נגיש שם לחירשים עיוורים, והחלטנו שאני

מתעקשת להישאר פה בהוד השרון. אני רוצה לעבוד,

אני רוצה לעשות הרבה דברים פה בהוד השרון, וזהו.

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

31

יעל עבוד ברזילי: בהמשך לאמירה הזאת, אגב, זה אומר לחלק את השיח

לשניים. אני אומרת, זה בעיניי אומר לחלק את השיח

לשניים פחות או יותר. גם כמובן כל מה שקשור

בהנגשה, אבל בחלק השני, הרי אנשים עם מוגבלויות

צריכים עולם ומלואו, הם אנשים בפני עצמם עם

יכולות, עם המון, המון ערך עבורנו כחברה. ואנחנו

רוצים ורוצו ת שהם ישתלבו בדיונים ובהליכים

תכנוניים בעיר, לא רק בענייני נגישות, אלא בכל תחום

עניין שהוא. וההזמנה הזאת צריכה לקרות מהמקום

הזה של באמת להנגיש בכל האופנים, בוא נקרא לזה,

הסטנדרטים, כמה שיותר מהליכי התכנון העירוני.

רלי גבע: שאלה ככה יותר בסיסית שחוזרת בכלל אחורה,

אחורה לבייסיק. האם באמת כל האנשים

שמגיעים...זה לא קורה הרי יום אחד, מודעים בכלל

לכל הזכויות שמגיע להם-

יהל בן נר: אני אומרת לך, חד משמעית לא.

רלי גבע: זה משהו שהוא מאוד, מאוד חשוב-

יהל בן נר: חד משמעית לא.

רלי גבע: להיתפס אליו, ולראות איפה אנחנ ו יכולים לתרום

בזה. את במקצועך גם עו"ד, אז את יכולה להסביר

להם את חוקי המדינה, מה הם זכאים, מה מגיע להם.

אני בטוחה שאנשים שמגיעים נגיד ופתאום מגלים,

הרי אתה לא יודע את זה בד"כ... אז פתאום אתה

צריך כל מיני דברים שונים. אתה צריך... צריך

איכשהו למצוא את הדרך כן להנגיש להם את הבייסיק

מה מגיע להם.

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

32

יהל בן נר: אני רוצה להגיד לך שכשעברתי את האירוע, לא חשבתי

על העירייה כפוקאל פוינט כדי משהו. לא עלה בדעתי

שיש גורם שאני יכולה להיעזר בו בעירייה. במקרה של

ילדים על הרצף זה יותר קל, אם הם מגיעים בד"כ

מהרווחה, כן, לחינוך או הרווחה. אבל אנשים כמוני,

שנפגעים באמצע החיים, או מתמודדי נפש, או

מבוגרים, הם לגמרי לא שם. ואני רוצה להשלים

ולומר, שחלק מהדברים שאני רוצה לקדם, זה לעשות

מפגשים-

יערה ברם: (באמצעות מדובבת) אני רק רוצה להוסיף משהו

אח"כ.

יהל בן נר: כן. לעשות מפגשים של מיצ וי זכויות. כן, כל ההסבר

על הדברים שמגיעים להם, ועל כל הזכויות-

עידן מוטולה: באתר העירייה יש היום נאמר דף, או משהו שמוקדש

לתושבים עם מוגבלות?

מירב נאה: לא. אני רוצה לציין-

עידן מוטולה: אז כדאי אולי להתחיל מזה. אילו זכויות מגיעות לכם

מהעירייה-

מירב נאה: הייתה לנו פגישה לפני חודש-

עידן מוטולה: ארנונה, חשמל. לא יודע, קודם כל הבייסיק.

מירב נאה: הייתה לנו פגישה עם אגף הרווחה לפני חודש, וממש

ביקשנו, בואו, תפתחו את האתר של העירייה ותגידו

לנו. היום מגיע אדם חדש להוד השרון. תושב חדש. יש

לו ילד מיוחד. או הוא בעצמ ו. איפה ההתייחסות. אל

מי הוא פונה. בואו נעשה איזשהו דף שירכז את הכל.

נתחיל שיבדקו את זה-

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

33

עידן מוטולה: נורא קל, וזה לא עולה הרבה כסף.

מירב נאה: יש את הארנונה, יש את המים. למי? במקום להתחיל

לחפש לאן, בואו תרכזו את כל מה שמגיע ואיפה.

נעמה רוזנטל: אני רוצה להגיד, רלי, שהרווחה היא לאו דווקא נקודת

מפגש ראשונה או לכל דבר... כשמדובר בצרכים

מיוחדים, יש הרבה, הרבה משפחות, המון משפחות

שהן עם אנשים צרכים מיוחדים שבכלל לא מגיעות

לרווחה. ואין בעצם גוף שמרכז את זה בעיר, שאפשר

להגיד שלשם מתנקזים אנשים לצערנו. ובאחת

הפגישות הראשונות שנפגשנו עם יהל ודיברנו, זה

באמת להקים איזשהו גוף. שוב, זה לא רק על זכויות.

בוא נגיד ככה, זה לא מוזר שבמדינה כמו מדינת

ישראל קמים גופים כמו "זכותי" ו"לבנת פורן", שמה

שהם עושים זה עוזרים לאנשים למצות את הזכויות

שמגיעות להם כחוק. וזה לא כל כך לא פשוט למצות

אותן. אם העירייה כאן תוכל להיכנס, ובאמת לעשות

את הצעדים הכי פשוטים שלהנגיש את המידע. ואני

לא מדברת על אוזן קשבת, אלא איזה מישהו שיוכל

לעזור בדברים הבירוקרטיים, כי כשאנשים נמצאים

במקום הזה, אלה אנשים שבעצמם צריכים כרגע

איזושהי מעטפת, וההנגשה של ה מידע הזה הוא כל כך

בסיסי, כל כך דרוש, מחוסר מוחלט של מידע לעודף

מידע. יש מקומות, אני לא יודעת, לאחרונה כשאתה

מגיע לביטוח לאומי ורוצה למצות את הזכויות, הם

נותנים לך, אה, יש לך ילדים אוטיסטיים, מעולה. את

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

34

מקבלת שני דפי A4 כתובים משני הצדדים של כביכול

זכויות, ואת צריכה מול הדבר הזה להתמודד, להבין,

רגע, מה מגיע לי, מה לא מגיע לי. העודף הזה, זה לא

עודף, זו הצפה, זו הצפה מאוד, מאוד גדולה. והלוואי

וחלק קטן מהדברים האלה באמת היה ממוצה. אבל יש

צורך-

דורית לאור: חשוב גם להגיד שיש הרבה מאוד אנשים שכל הנושא

של הבירוקרט יה, וטכנית לעשות את זה, זה מרתיע

אותם...וזה חבל.

נעמה רוזנטל: אלה אוכלוסיות שגם ככה נאבקות כדי רגע...וזה גדול

עליהן... וזה ממש ככה. אתה יודע...ואתה אומר, די,

אין לי כח, אני שומר את הכוחות שלי למשפחה, לילד,

למה שצריך, כי באמת הכוחות שלנו מוגבלים.

יהל בן נר: טוב. אני רוצה לעבור למצגת של יובל-

יערה ברם: (באמצעות מדובבת) . אני רק רציתי להוסיף, אני

יכולה?

יהל בן נר: אוקי.

יערה ברם: (באמצעות מדובבת) . אני רק רוצה להגיד לכם שיש פה

בהוד השרון, היו 5 חירשים עיוורים, ועוד בערך 15

חירשים רגילים. אחד נפטר כבר. שניים מהם עברו

לחולון, כי אין להם פה שום נגישות. נשארנו אני ועוד

אחד, שנשאר לגור בהוד השרון. אני דואגת לו, אני לא

יודעת מה הוא עושה. הוא בעצמו חירש עיוור, והוא חי

לבד. ואנחנו מתעקשים להישאר פה, ואני הקמתי

נגישות של חירשים עיוורים, ושניים עברו וחזרו לפה,

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

35

ואני רו צה לעשות נגישות גם לחירשים רגילים. זאת

אומרת, אנחנו קיבלנו צמיד מהעירייה, והצמיד הזה

לא שווה. ברגע שיש אזעקות...אני רוצה לעשות משהו

פה בהוד השרון שהוא נגיש לכולם, וגם לחירשים

עיוורים, וגם לחירשים רגילים. ואני רוצה להישאר פה

בעיר.

יהל בן נר: תודה, יערה.

אילנה מושקין: אני רוצה רק משהו אחד קטן.

יהל בן נר: כן.

אילנה מושקין: אני רק רוצה לבקש, ומי שמכיר אותי יודע שיש לי

בעיה חוסר סבלנות בתהליכים וכאלה. אני אוהבת

דברים. ב -3.12 זה יום המודעות, ואני חושבת שכבר

עכשיו אפשר להחליט משהו שהוא בשפה של סטארט

פה זה פירו ת נמוכים על העץ. שאפשר לעשות את זה,

שזה לא ייקח מאמץ תהליכי וארגוני וכו', ונוכל כבר

להגיד, הנה, הוועדה קמה, והיא כבר-

יהל בן נר: פועלת.

אילנה מושקין: בדיוק.

יהל בן נר: טוב, יובל, אנחנו עוברים אליך.

יובל וגנר: תודה. אני ישר אשתף מצגת. רק דברים שקצת

חוזרים, אני ארוץ מהר. בכל מקרה, אני אתחיל בזה

שאני אגיד. הייתי שותף להרבה ועדות מהסוג הזה

בערים שונות. אז ועדה כזאת יכולה להיות הצלחה או

מקום לברברת . ועוד מעט תראו מה לדעתי הדרך

הנכונה להצלחה. אני מציג פה רקע לכולם, ליישר קו

על עולם הנגישות וגם מודל להטמעה של נגישות

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

36

ברשויות יהל הגדירה מטרה, וזה קריטי להסכים על

המטרה ולדייק במילותיה. מה שכתבתי מאוד דומה

למה שיהל כתבה. וכמו שאתם רואים פה, זה באמת

ההבנה שזה לא רק התושבים, אלא גם למבקרים

ומעבר לחקיקה, ואפילו יזמות והובלה היא חלק

מהעניין. ל מי שלא מכיר, כשאומרים את המילה

נגישות, חלק חושבים שזו אולי נגישות פיזית. חלק

חושבים שזו רק נגישות למוגבלות אחת אחרת. אז

חשוב להבין שתחת הכותרת נגישות, הכוונה בקוביות

גדולות זו הנגשה פיזית של מבנים נגישות שירותים

שהיחידות השונות נותנות, נדבר על זה בהרחבה עוד

מעט. תעסוקה, כשאומרים ת עסוקה במקרה הזה זו גם

תעסוקה במובן של כמה עובדים בעיריית הוד השרון

יועסקו כעובדים עם מוגבלות. ומצד שני, מה העירייה

תעשה כדי לקדם תעסוקת אנשים עם מוגבלות

ותושבים שחיים בעיר, אם זה מול עסקים בעיר ובכלל.

והעולם מתקדם, עולם הטכנולוגיות, וגם לוודא

אלמנטים טכנול וגיים נגישים. כל זה תחת הכותרת

הכללית. לקראת הפגישה היום אספתי נתונים

סטטיסטיים מהלמ"ס. תראו את ההבדל בין המספרים

של הסטטיסטיקות למספרים שמחלקת הרווחה

הציגה. לפי הסטטיסטיקה יש 11,700 תושבים עם

מוגבלות בהוד השרון. יהל, כמה אנשים היו בישיבת

הרווחה?

יהל בן נר: 001,8 .

יובל וגנר: אז הפער אדיר. יכול להיות שיהיה דיון שלם מה זה

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

37

אדם עם מוגבלות. יש כאלה שהמוגבלות קריטית

בינונית או nice to have, אבל עדיין הפער אדיר

וצריך להכיר אותו. יש את האוכלוסייה של הגיל

השלישי, שמונה 5,700 איש בהוד השרון 50 % מהם

בגדרה אלה מוג בלויות. ירידה בשמיעה, בראייה,

בניידות, קוגניציה ועוד. גם מעבר למוגבלויות

הקלאסיות שמכירים, הכוונה לפעול בכל המוגבלויות,

פיזיות, שמיעה, ראייה ואחרות, קוגניטיביות ועוד,

ואפשר להרחיב לעוד מוגבלויות. לאחרונה מדברים על

אפילפסיה, רגישויות למזון, התחילו לדבר על ז ה

בעולם הנגישות. נגישות היא לא רק לאנשים שקיבלו

פתק מהרופא או מהביטוח הלאומי, אלא יש נגישות

זמנית, מישהו ששבר את הרגל יושב בכיסא גלגלים

חודשיים או מחלות או דברים אחרים. בנגישות

מתייחסים לכולם. הנושא הבא הוא דיון מעניין בפני

עצמו של רמת הנגישות. כרגע הוד הש רון עושה דברים

הרבה מאוד שנים אבל עוד אל שם, לא רק לעשות וי

אלא האיכות. כשמדברים על איכות, יש לא נגיש, יש

נגיש בהתאם לחוק והתקנות, ויש מעבר לרמת

התקנות. זה דורש החלטה ואימוץ של העירייה בעניין.

בחקיקה יש הרבה תקנות שמתעסקות מה צריך

להטמיע בתוך עיר, החל ממבנ ים חדשים וישנים,

נגישות השירותים, מקומות שאינם בניין, מוסדות

חינוך, תחבורה ציבורית וחניות נכים. בקרוב יהיו

תקנות להנגשת מדרכות ומעברי חצייה מתקדמים

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

38

ומצבי חירום. כתוב הכל עד מרץ 2006. כל ההנגשה

צריכה להסתיים עפ"י החוק עד 2026. בעבר זה היה

אמור להיות עד 2021. כשמנגישים יש הבדל בהנגשה

הפיזית לבין מבנים. יש שורה שלמה של סוגי מבנים

בבעלות העירייה אבל לא רק. גם עסקים צריכים

להיות נגישים שלא בבעלות העירייה, ויש פארקים

ומגרשי ספורט, בתי קברות, בריכות שחייה, שגם

אותם מנגישים. זווית אחרת של נגישות היא לא מה

מנגישים אלא אילו יחידות מנגישות.

יהל בן נר: יובל, זה מאוד, מאוד קטן. לא רואים קטן.

יובל וגנר: אני מקריא את זה גם.

יהל בן נר: אוקי, תודה.

יובל וגנר: מנגישים גם יחידות שנותנות שירות. לדוגמה, רישוי

עסקים, יחידה שנותנת שירות לעסקים. צריך לבוא

לשם, המשרדים צריכים לע בור הדרכות. אתר

האינטרנט צריך להיות נגיש וכו', וכו'. כל המחלקות

או היחידות בעירייה מהמוקד 106 ופניות הציבור

והנדסה, עסקים, חינוך, גזברות וגבייה, קהילה,

תרבות, ספורט, דת. כל הרשימה שיש במבנה הארגוני

של העיר, כל גוף כזה צריך לעבור הנגשה. לא רק

הגופים האלה, גם גופים כמו החברה הכלכלית,

החברה לתרבות ופנאי, חברת המים, כל הגופים

צריכים לעבור הנגשה מלאה. מה מנגישים בכל גוף?

פיזית זה מעליות ושולחנות, ושילוט וכיסאות. הכל

נגיש לכל סוגי המוגבלויות. העובדים עוברים הדרכה

כנותן שירות לכל סוג מוגבלות. האינטרנט מונגש אבל

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

39

גם מכשירי התורים צריכים להיות נגישים. המוקדים

הטלפוניים, לא כולם יכולים לדבר בטלפון, אז יש

דרכים אלטרנטיביות, ליצור קשר בווטסאפ, ב -SMS ,

בפקס. אירועים, כנסים, פעילויות, חוגים, הכל צריך

להיות נגיש ולא רק פיזית. זה נגיש לכל סוגי

המוגבלויות ולפעמים זה אתר מורכז אבל אפשרי.

פרסום, מפרסמים, צריך שיהיה נגיש. כל המידע צריך

להיות זמין ונגיש. נהלים, כדי להטמיע לזמן ארוך.

רכז נגישות בכל גוף. חובה שיהיה רכז נגישות אחד

לעירייה. אבל עירייה, שזה גוף כל כך גדול ומורכב,

אם הוא לא מייצר נאמן בכל יחידה מהסוג הזה,

דברים פשוט לא יקרו. ומודעות, אם אנו לא נעשה בכל

יחידה כזו תהליך של מודעות שיבינו מה זה, ואת

החשיבות והערך, קשה מאוד להניע מהלכים. כדי

לפעול, להצליח, צריך לפעול בכמה ערוצים מקבילים.

בכל בניין חדש ותכנית חדשה שיוזמים, וכל רעיון חדש

שמישהו מהעירייה יוזם בכל מחלקה וכל דבר ח דש,

מישהו צריך להצביע ולהגיד מה קורה עם הנגישות.

שכל דבר חדש יהיה נגיש מראש. אין פעילות בעירייה

שלא נגישה מראש. אם היא לא נגישה, לא עושים

אותה. חד וחלק. תחזוקה ושיפוצים. משפצים משהו?

כל דבר, מחליפים ריהוט, מוודאים שזה נגיש מראש.

כל התהליך של הנגשה רטרואקטיבית לפי החוק. הרבה

עסקים ברשויות אומרים, שכחתי מזה, אם לא

מתחזקים נגישות, אחרי שנתיים צריך לעשות הכל

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

40

מההתחלה. הנושא האחרון, יזמות, ליזום. אני חותם

לכולכם שאם נשב עוד שעתיים אנו עושים פה רשימה

של לפחות שני דפי A4 משני הצדדים של רעיונות

צריך לתעדף. לסיכום, הנגשת רשות מקומית זו הישות

שהכי מורכב, מסובך, מאתגר ויקר לעשות. פי עשרות

מונים, למה? כשאתה מנגיש עסק, בסוף יש ישות אחת

שבתוכה יש בינוי, שיווק, משאבי אנוש, ובד"כ מנגיש

את כל המחלקות וגומר עניין. בתוך רשות מקומית,

כמו שראינו, יש כ -20 תתי יחידות שצריכות להיות

נגישות, זה המון הנגשה שצריך לבצע. ולכן זה מאתגר.

אז כמה טיפים, וחבל לי מאוד שיקיר הלך, וראש העיר

לא נמצא, כי צריך לשים את זה מה שנקרא מול

העיניים של ראש העיר, ולראות שמאמצים את

ההחלטות האלה. אז קודם כל זו החלטה. מתן מנדט

וגיבוי של ראש העיר. בלי זה, אני או מר, חבל לכולנו

על הזמן שלנו. ואני לא רואה אפילו אם הציעו לכם

קפה...הנושא השני זה סוג...כל מי שפה עוסק בניהול

עסקי יודע שאם זה לא מוגדר בחזון או לפחות

במטרות, זה יהיה קשה מאוד לקדם את זה. אז צריך

לראות שזה קרה. יש פה צעד גדול...שיש חברת מועצה

בשם יהל, שהיא מייצגת בדירקטוריון את הנושא הזה.

תבינו, זה סופר קריטי, כי היא שם, ועל כל החלטה

היא תרים את היד ותוודא שהדברים נגישים. אחרי

שעושים את זה, יש את הקמת הוועדה הזאת, שאתם

פה נמצאים. כשבאמת כרגע חסרים בה מרכיבים, אבל

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

41

זה יושלם. בנוסף אבל, צריך מטה. יהל כתבה וצודק ת

ב-100 %. צריך חוץ מהוועדה הזאת, שתהיה גם ועדת

פנים ארגונית, חוצה ארגונים, בראשות מנכ"ל או

סמנכ"ל תותח. זה צריך להיות מישהו שזה חשוב לו.

מישהו שבאמת יודע להעביר מהלכים בתוך ארגון. ורק

אם זה קיים, דברים יקרו. אני תמיד אומר כשאני

מייעץ לעסקים ולרשויות, זה מי שהו שאם הוא קובע

פגישה ביומן, כולם מגיעים, אין אחד שלא מגיע. כי

אם לא כולם מגיעים, הבלגן מתחיל. נאמן נגישות בכל

ועדה, בכל יחידה, חייב להיות נאמן נגישות. זה יכול

להיות או רכז הנגישות...שיש פה את דנה שהיא מנסה

וותיקה ומכירה. אבל יהיה לה קשה להשתתף בכל

הוועדות שיש ברשות. לכן צריך לבנות מתחת לדנה

צוות של נאמנים. ייעוץ מקצועי. יש פה את היועצת,

תמר, שמלווה, וזה מצוין. תקציב. שיעשו פה תכנית

עבודה, ראש העיר והעירייה...אפשר לעשות תקציבים

חכמים, אבל צריך לתקצב את זה. ובסוף ביצוע ומעקב

ופרסום לציבור בשקיפות. זה המודל שאם עובדים

לפיו, אז הדברים מתקדמים. ושקף אחרון, הצעות ככה

בקטנה. אז קודם כל, ברמה החוקית, הייתי עומק

בחוק. עד 2026 בבנצ'מארק חייבים לעמוד בחוק. כבר

זה יקדם הרבה את כולנו הרבה מאוד. .. שמירת החוק.

אבל מעבר לזה, זה הוזכר פה רבות, לפעול לפי צרכים

ועדיפויות של תושבים עם מוגבלות. זה סופר קריטי

אם אני מחבר בין האינטרסים הפוליטיים של מובילי

העיר. בסוף הם פוליטיקאים, ורוצים שהתושבים יהיו

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

42

מרוצים. ואם הם יעשו מה שהתושבים רוצים, זה

בסוף משפיע עליהם בבחירות. וצריך להבין את זה. אז

בגלל זה חשוב לו לפעול ויישם את הצרכים הפ רטיים

האישיים. בעיניי...זה החינוך. חינוך, חינוך, חינוך. כל

מה שמשתמע מזה. גם כל ההשקעה בחינוך המיוחד

והשילוב המיוחד, בכל מה שקשור בילדים עם

המוגבלות עצמם, שבאים למסגרות השונות, אבל גם

ביתר הילדים, אני רוצה שכל ילד בהוד השרון, אני

קורא לזה, יהיה יש לו DNA של נגישות. שהוא, תהיה

לו רגישות והכלה מלאה לכל הנושא של האנשים עם

מוגבלות. ולכן יש פה השקעה בחינוך, שהיא בעיניי

פרויקט אסטרטגי. ואני חייב להגיד עוד מילה מחוקרת

בנושא מארה"ב. שאלו אותה, איך את מודדת הצלחה

של שילוב במערכת החינוך של ילדים עם מוגבלות. ענו

תשובות. הוא התקבל בבי"ס, הוא מסיים את שנת

הלימודים, הוא מצטיין בבחינות, וכו', וכו'. התשובה

שאותה דוקטורית ענתה, זה סיפור מפורסם בארה"ב,

כי הרבה אמצו את ההגדרה הזאת, היא בכלל לא

אקדמית. היא האם לילד יש חברים אחה"צ. האם

הילד הולך עם החברים לתנועת הנוער, האם הוא

מוזמן לבתים לימי הולדת, האם באים אליו לימי

הולדת, האם הוא מקובל חברתית, ומשולב חברתית.

אני חייב להוסיף עוד נקודה שלא הוספתי. אבל יש

נקודה שנקראת רצף ההתפתחות. הילדים שלנו

הולכים לגן, הולכים לבי"ס, אחרי זה לצבא, אחרי זה

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

43

ללימודים, ואחרי זה לתעסוקה. המדינה עוד לא

השכילה לעשות את התהליך הזה באופן מלא. זאת

אומרת, היום יש את חובת השילוב של בבתי הספר.

נגמר בי"ס, ועכשיו זו בעיה עוד פעם של הורים. חלק

מצליחים עם השירות הלאומי, חלק מצליחים עם

הצבא, חלק לא מצליחים בכלל. והרצף הזה של

לימודים, צבא , תעסוקה, לימודים ותעסוקה הוא

נקטע. אפשר לעשות תכנית בהוד השרון שתייצר

לילדים שלה תכנית שילוב לטווח ארוך. דובר על

נגישות חדשנית ומובילה מעבר לחקיקה, בעיניי היא

קריטית. ואחרון חביב, זה ליזום פעילויות רבות

ייחודיות וייעודיות. כשאנחנו מדברים פה על השילוב

שהוא שילוב עם וביחד וכו', אני לא פוליטיקלי קורקט

כאן, אני בעד שילוב, אבל לא צריך להיות רק שילוב.

זה בסדר גמור גם לעשות את התכניות שהן רק

לקבוצה מסוג מסוים. כמו שיש כדורגל רק לנבחרת

המצטיינים, אז גם יכולה להיות קבוצת כדורגל, או

שיש, בהוד השרון לילדים עם צרכים מיוחדים. דיברו

כאן על הצגו ת, כן, גם הצגה שהיא כולה מותאמת

לילדים עם מוגבלות כזאת או אחרת. כולם מוזמנים,

אבל היא מתוכננת ומיועדת לתת מענה לקהילה. אז

אני סיימתי פה. בהצלחה בהובלה. תודה.

יהל בן נר: תודה, יובל. יש לי אמירה ושאלה. קודם כל, אמירה

חשובה, שראש העיר לגמרי נתן את ברכתו לווע דה

ולפעילות, והוא לגמרי תומך בנושאים ובמטרות של

הוועדה. ושאלה, האם אתה מכיר רשויות מקומיות

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

44

שבהןהתחום הזה מוביל ומתקדם?

יובל וגנר: קודם כל אני שמח, אבל אני עדיין צריך...אני שמח

לשמוע שזו החלטה מגובה. לגבי רשויות מקומיות, יש

כמה בודדות שעושות תהליכים מיוחד ים, הייתי אומר.

בעבר, כפר סבא עשתה עבודה מעולה, במשך כמה

שנים. הרצליה. רעננה הוזכרה. אבל הזכרת את תל

אביב כדוגמה. תל אביב יש לה באמת עוד דרך מטורפת

מה לעשות, ויש לה לא מעט דברים מיוחדים שעשתה,

שהם שווים ללמוד אותם. אף רשות היא לא רשות

נגישה, שהשלימה את כל העבודה, ועשתה מה שנקרא

השלימה את העבודה. אבל פה ושם יש רשויות שעשו

דברים מיוחדים, ומהן תמיד אפשר ללמוד, ואני תמיד

בעד ללמוד מצד אחד. וגם לשתף פעולה מצד שני. אם

עושים משהו מוצלח, כדאי לשתף אותו. אבל לבנות

אסטרטגית, נכון להיום, שצריך להגיד, המערכת

התעייפה. ה נושא של נגישות הוא כבר... התקנות

נכנסו לראשונה ב -2006 ,2005 ,2006. כלומר 20 שנה

הם מתעסקים עם זה בעצימות כזאת או אחרת. זה לא

הנושא החם והכי חזק בעיר. ולכן צריך לראות איך

מייצרים פה רוח חדשה, רוח הובלה, מוטיבציה לבצע.

ואולי אפילו בנימה שמתקשרת לתקופה. אני לא יודע

כמה פצועים מהמלחמה יש בהוד השרון, אבל יש פה

תקופה שהמדינה מרגישה מחויבות לפצועי ה -7.10 ,

וכמובן וכל הפצועים מכוחות הביטחון מהמלחמה

וסביב הנושא הזה יש יותר מחויבות להתעכב ולהנגיש

ולשפר את הנגישות, כי זה שילוב עבורם וכמובן בכלל.

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

45

יהל בן נר: ומהידע שלך בעולם, יש עיר שהיא מודל להנגשה?

יובל וגנר: יש כל מיני מודלים. שוב, גם שם זו לא נגישות

מושלמת, אבל ניו יורק היא דוגמה. עיר שמאוד

מקדמת את נושא הנגישות. גם לוס אנג'לס, ובברלין,

וגם חזרתי השבוע מלונדון. אז יש רשויות. המודלים

שלנו יותר מתקדמים. הנגישות באר ץ, צריך להבין,

בגלל החקיקה שהיא מאוד מקמת, אז הנגישות שלנו

היא בהרבה מקרים יותר טובה מרשויות אחרות. אבל

זו בסוף פונקציה של היכולות שאמרנו. החלטה ראש

עיר, בניית מנגנונים, הרבה עבודה קשה, תקציב

וביצוע. ובתהליך של שנים אפשר לקדם נושאים, כי לא

הכל פשוט.

יהל בן נר: תודה, יובל. יש שאלות ליובל? מישהו?

שירה ילון: רק להוסיף דבר אחד. יובל, אני מאוד מסכימה איתך

שלצערי על זה שהתקופה היא בעצם מאפשרת

מהבחינה של הפצועים, רק חשוב לזכור שזה פגועי גוף

ונפש. וזה באמת פותח פתח היום. אני חושבת

שמדברים הרבה גם על טראומה, גם על פוסט

טראומה, ויש הרבה פתיחות לנסות להיכנס במקום

הזה. אז חשוב לזכור גם את זה.

יובל וגנר: חד משמעית. דרך אגב, לא תכירו כמעט בטוח, אבל

בבית חולים לוינשטיין, הסתבר לי שיש הרבה מאוד

אזרחים, אזרחים פשוטים, שחוו סביב המתחים

והלחצים אירועים מוחיים, והנושא הנפשי, כמו

שהזכרת. אז יש לא מעט לוחמים ונפגעים. ויש הרבה

מאוד אוכלוסיות שצריכות עכשיו יותר מתמיד את

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

46

הרגישות והנגישות

אילנה מושקין: יובל, אתה תסלח לי, אבל נגישות ישראל מקיימים

וובינריים בינלאומיים מדהימים. באמת מובילים בכל

העולם בוובינריים שלהם. האתגר זה שזה יכו ל להיות

וובינר של 5 שע', ואי אפשר לרדת, כי כל דובר הוא

יותר טוב מהשני. כבר ביליתי לא מעט בוובינרים

האלה. ואני רוצה אולי לזרוק לך כפפה, יובל, לעשות

וובינר בנושא של רשויות מקומיות.

יובל וגנר: בתחום הזה, אם תאפשרו לי במילה, סדר היום בנושא

רשויות מקומיות הוא תחת הכותרת של ערים חכמות.

בתוך זה מקדמים הרבה נושאים כמו תחבורה

אוטונומית או סייבר, פרטיות ועוד. ואחד הנושאים

הוא נושא נגישות. אחד הוובינרים שהיו באמת זה היה

בנושא של ערים חכמות ונגישות. אבל מה שכן אני

יכול להגיד, זה שיהל, אנחנו כן נוכל לפתוח דלתות

מול ערי ם אחרות בעולם לשותפויות. וצריך להבין,

בארץ יש לנו נציג שוויון זכויות לאנשים עם

מוגבלויות. כשאתה בא לניו יורק, יש בעירייה יחידה

שלמה...לאנשים עם מוגבלות. זאת אומרת , בכל עיר

גדולה בארה"ב או עכשיו גם באירופה, אבל גם בקנדה

או בערים ענקיות, זה ברמה שערים ענקיות , זה ברמה

לא רק רכז נגישות. זה ברמה שיש משרד ויש עוד

יחידה, שנתפתח שהיא יחידת השילוב והנגישות בעיר.

אני מאתגר אותך תוך שנה, שתהיה פה עוד איזושהי

יחידה שלמה.

יהל בן נר: בפעם האחרונה שמישהו אתגר אותי זה נגמר טוב.

עיריית הוד השרון

פרוטוקול ועדת נגישות מיום 16.9.24

47

תודה, יובל. אז לאור השעה, אני לא חושבת שנספי ק

לתת את המצגת של דנה. אז אני חושבת שנעצור פה.

ואם יש לכם התייחסויות לסיום, נשמח לשמוע. ואם

לא, יש לנו ערב ארוך. מישהו רוצה לסיכום?

יעל עבוד ברזילי: תודה, יהל. רק להגיד תודה.

דורית לאור: אני אומר רק דבר אחד אחרון. שאני חושבת שכל

הנושא של הנגישות ושילוב, והנכחה של אנשים עם

צרכים מיוחדים ומוגבלויות, זה עסק דו צדדי. זאת

אומרת, שאנחנו צריכים להבין מה הצרכים, זה נכון,

אבל אנחנו גם צריכים מהצד השני לדעת לגייס את

האוכלוסייה לקבל, אבל נכון. הם מבינים.

יהל בן נר: לא לעשות טובה. מרחמים.

יעל עבוד ברזילי: לא ממקום פטרוני, בדיוק.

יהל בן נר: תודה רבה לכולם.