פרוטוקול ועדת נגישות, א.נשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים. מס'

ישיבת ועדת נגישות 255.27

משתתפים

יהל בן נר - יו"ר הועדה

דוד ביטון - סגן ראש העיר

דנה בן חיים צייזל - רכזת נגישות

אתי הרפז – מנהלת אגף רווחה ושירותים חברתיים

מיכל הדס - ראש צוות מוגבלויות, אגף רווחה ושירותים חברתיים

ליאור לוי - מנהל מרכז משפחות מיוחדות, אגף רווחה ושירותים חברתיים

אילן גריידי - מנהל מחלקת קידום ורישוי עסקים

חיים נפתלי - מנהל מחלקת נוער, צעירים וקהילה

מאיה בר לב – מנהלת מחלקת תוכניות עבודה, לשכת מנכ"ל

גלית צימרמן – עו"ס מוגבלויות, אגף רווחה ושירותים חברתיים

מאיה גולדברג - תומכת עו"ס בצוות מוגבלויות, אגף רווחה ושירותים חברתיים

דנה אלדור שוורץ - עו”ס מוגבלויות, אגף רווחה ושירותים חברתיים

קרן שושן - מנהלת בית עמיחי

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל, תושב חבר וועדה

חנה גול - תושבת חברת הועדה

אילנה מושקין - תושבת חברת הועדה

אנג'לה קרת - תושבת חברת הועדה

אודי מוזס - תושב חברת הועדה

יהודית ארנרייך – תושבת חברת הועדה

הילה גילון – תושבת חברת הועדה

עמליה פוטרוך – תושבת

רועי אליהו - תושבת

חיים שפירא צ'יבי - תושב

יעל רוזנבוים – תושבת

משתתפים בזום

ליטל בראונר קב"סית חינוך

מיכל פוקס - תושבת חברת הועדה

קרן גרינבלט סגמן - תושבת חברת הועדה

יפעת קאופמן - תושבת חברת הועדה

נעמה רוזנטל - תושבת חברת הועדה

איילת נחמיאס - תושבת

ענת יכין – תושבת

מיקי אדר - תושבת

פתיחה

יהל בן נר - אני מתכבדת לפתוח את הישיבה החמישית של וועדת נגישות, א.נשים עם מוגבלות וצרכים

מיוחדים.

בוא נכיר את משתתפי הוועדה החדשים שהצטרפו ואח"כ נמשיך כי יש לנו לו"ז מאוד עמוס בנושאים

שונים ואנחנו נרצה לעבור על כולם.

יש לנו כמה נושאים היום:

1. עדכונים כלליים– מה נעשה מהוועדה הקודמת ומה צפוי לנו בהמשך

2. תכניות עבודה לשנת 2025 שתציג אתי הרפז מנהלת אגף רווחה ושירותים חברתיים

3. מסקנות ותובנות מהסקר העירוני של חוגים ופנאי שתציג מאיה בר לב, מנהלת מחלקת

תוכניות עבודה

עדכונים כלליים:

חוגי ספורט קצרים לילדים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים

בפגישה הקודמת עדכנו אתכם שאנחנו מתכוונים לפתוח מספר חוגים קצרים לילדים ונוער עד סוף

השנה.

קיימנו בסוף חודש אפריל קיימנו 4 שיעורי ניסיון בחוגים הבאים: כדורגל, ג'ודו, שחייה וקפוארה

בסופו של דבר הצלחנו לפתוח 2 חוגים: שחייה 12 ילדים) וקפוארה 6 ילדים

לצערנו לכדורגל ולג'ודו לא הייתה היענות. הגיעו ילדים בודדים לשיעורי הניסיון. 4 לכדורגל ו- 5

לג'ודוולא הייתה היתכנות לפתיחת הקבוצות.

באשר לנוער (חטיבה ותיכון) עם צרכים מיוחדים, הייתה היענות משמעותית רק לשיעור שחייה אבל

לא הספקנו להיערך לשיעור ניסיון ולפתיחת החוג. אנחנו מקווים ונראה עוד מעט בסקר שתציג מאיה

בהמשך שיש הרבה דרישה לחוג שחייה בגילאי בית ספר.

אני רוצה להודות לרשות הספורט שנרתמה למהלך ולמנהיגות הורים מיוחדים שיזמה את המהלך.

אירועים שהתקיימו בעיר למיוחדות

אני רוצה לעדכן על מספר אירועים שהתקיימו מאז שניפגשנו בישיבה הקודמת:

1. מסיבת פורים: קיימנו מסיבת פורים מקסימה עם דוכנים שונים וקרקס. הייתה הקצאה גם

למשפחות "רגילות" (54 כרטיסים) וגם למיוחדים 126 כרטיסים). המודל הזה היה מאודמאוד

מוצלח והאירוע היה מלא. קיבלנו פידבקים נהדרים על הפעילות. תודה רבה לאגף רווחה

ולמחלקת נוער, צעירים וקהילה שנרתמו להפקת ההפנינג. עשינו את זה בשותפות מלאה

וכשעובדים ביחד זה מצליח.

2. היום הבינ"ל לאוטיזם: קיימנו ביום הבינ"ל לציון אוטיזם הרצאה של מיכל ברקוביץ בר בזום.

השתתפו 88 אנשיםבשיא והתגובות היו טובות מאוד. ההרצאה נמשכה כמעט שעתיים ומרבית

האנשים נשארו עד הסוף. שלחנו משוב של מספר שאלות למשתתפים שנכחו והפידבקים היו

נהדרים. אני בכלל חושבת שצריך לשלוח משוב אחרי כל פעילות בטח כשאנחנו במהלך של

מיסוד הפעילויות כדי לעשות Fine Tuning ולדייק את הצרכים

3. המרחב החברתי: ליאם, רכזת הסניף של כנפיים של קרמבו, יזמה את המרחב החברתי. נפתחה

קבוצה ראשונה של 9 משתתפים מגיל 18 ועד 25 והפידבקים מעולים. לאור הדרישה שעלתה

מהשטח יזמנו קבוצה חדשה לגילאי 26 עד 35 שתפעל החל מתחילת חודש יוני וכבר 8

משתתפים נרשמו ויש התרגשות רבה תודה לליאם שרואה בזה שליחות ולמחלקת נוער,

צעירים וקהילה.

4. שעת סיפור בספרייה - לצערי אין לנו תמונות מהאירוע. השתתפו 12 ילדים צעירים

ולדברי אורנה מנהלת הספרייה הפעילות הייתה ממש מוצלחת.

חיים נפתלי - ביחס למרחב החברתי, חשוב לי לומר שהפעיליות שאתם רואים בהן כמויות קטנות

של משתתפים זה בכוונה תחילה. לא לכולם זה ברור, אבל המטרה שלנו היא באמת שתהיה

קבוצה קטנה שנוכל לעבוד איתה גם פרטנית וגם כקבוצה ולכן המספרים קטנים יחסית. זו

המטרה וההנחיה כשדיברנו עם ליאם על הקבוצות חברתיות.

בפעילויות שלנו אנחנו יודעים לעשות את ההבדל בין פעילויות שיכולות להכיל קבוצה

גדולה של ילדים וילדות וקבוצות קטנות שבאמת תהיה פעילות לטווח ארוך ופעילות עומק.

האירועים המתוכננים להמשך:

1. קונצרט מוזיקלי לשבועות - אירוע שמתקיים ביום חמישי הקרוב (29.5 )ביוזמת אלומה: מופע

מוזיקלי לקראת חג שבועות למשפחות מיוחדות. כולכם מוזמנים ולהפיץ למי שאתם חושבים

כרלוונטי. חשוב מאוד מאוד שיגיעו על מנת לייצר עוד אירועים כאלה ומעורבות של הקהילה.

2. "קוראים עם כלבים- הספרייה יזמה סדנה מקסימה לעידוד קריאה וסקרנות לילדים ילדות

עם צרכים מיוחדים בספרייה לתלמידי כיתות ג' ומעלה בקבוצה קטנה מאוד. הפרסום ייצא

היום או מחר לכל המאוחר.

3. אירוע סוף שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול - כידוע, אירוע יום העצמאות כמו יתר

האירועים התבטל בגלל מזג האוויר. אנחנו מתכוונים לקיים אירוע סיום שנת הלימודים

ותחילת החופש הגדול ב 3.7( .17:00-18:30 מתחם בועות סבון מתחם גימבורי לקטנטנים,

מתקני יריד 18:30-19:30 מופע של איסאטו ביטבוקס ). אז שוב תודה לחיים על ההי ענות.

רואים את המחויבות והאהבה שלך לתחום הזה.

פרויקט היערכות לחירום

יש שני סוגי תקנות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות בשעת חירום שאנחנו כבר צריכים לעמוד בהם:

1. נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום

2. מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום

המומחים הבלתי מעורערים לעניין כלל הסוגיות של פינוי בחירום הם עמותת נגישות ישראל.

הם צברו הרבה ניסיון וידע הן במלחמת רוסיה-אוקראינה והן בהשבעה באוקטובר.

עמותת נגישות ישראל ערכה עבורנו סקר פערים מקיף כלל עירוני, בנושא פינוי אוכלוסייה (התקנות

הנוגעות לפינוי, מיגון ומקלוט). אנחנו נפגשים בתחילת חודש יוני עם מנכ"ל העירייה וכל המנהלים

הרלוונטיים לעניין , להציג בפניו את הדו"ח והפערים ולקבל את ההנחיות המתאימות על מנת

להתקדם.

בהזדמנות זאת תודה רבה ליובל וגנר יו"ר נגישות ישראל על השת"פ באמת החשוב ביותר הזה.

יש הערות, שאלות עד כאן?

חנה גול - את דיברת כאן על שיתוף עם ההורים ואני רואה שמנהיגות ההורים לא מופיעה

פה. אז אם רוצים שיתוף פעולה עם ההורים אני חושבת שכדאי שאת מנהיגות ההורים

שמובילה את כל ההורים, את רוב ההורים בהוד השרון ,שיהיו חלק מהתהליך. וגם קרן מבית

עמיחי ש מובילה הרבה מאוד חוגים ופעילויות שעושה עבור הרווחה ועבור ילדי הוד השרון

וגם הם לא מופיעים כאן.

יהל בן נר - אני דיברתי על אירועים ספציפיים שאירעו בין הישיבות, בין הישיבה הקודמת

לישיבה הנוכחית. אני לא דיברתי על כל מה שנעשה בעיר. דרך אגב, האירוע של פורים

נעשה יחד בשיתוף המנהיגות.

חנה גול - אני חושבת שההורים, שהמנהיגות הורים צריכה להיות מעורבת, שבית עמיחי צריכים

להיות מעורבים.

יהל בן נר - הם מעורבים. הם חלק מהוועדה פה. יש להם ערוץ תקשורת בלתי אמצעי אליי,

הילה יודעת את הטלפון שלי, רועי יודע, עמליה יודעת. הם בקבוצת הווטסאפ של הוועדה עצמה,

הם בקבוצת הווטסאפ של קהילת המיוחדים והמיוחדות. אני לא מבינה את הטענה.

חיים נפתלי - אני אגיד יתרה מכך, האירוע של יום העצמאות במתחם השקט, הילה הייתה חלק

בלתי נפרד מבחירת האומן, התוכן והכל היה בפינג פונג של שיח. אני טועה הילה?

מיקי אדר – אני נציגת חנ"מ של הדמוקרטי. אני משוכנעת שיש פה עוד נציגי חנ"מ.

חנה גול - אבל אלה הנהגות הורים שעוסקים בלימודים ובתי ספר, זה לא מנהיגות הורים

שעוסקת בפנאי וכל הדברים האחרים. צריך לעשות איזשהו הבדל או הבדלה ביניהם.

יהל בן נר – הילה, את רוצה להגיב?

הילה גילון – מה שאומרת חנה זה נכון. עד יום העצמאות היינו מעורבים. החל מיום העצמאות אנחנו

כבר לא. לא ידענו על הפעילות של שבועות, על הספרייה ועוד פעילויות שקורות שאנחנו לא מעורבים

בהן. וההורים שואלים שאלות ואנחנו צריכים לדעת את התשובות.

יהל בן נר - אני שולחת לכם את כל הפעילויות בקבוצה של וועדת נגישות, אנשים עם מוגבלות

וצרכים מיוחדים. כל הפעילויות מופיעות בקבוצה של הוועדה שלנו. בנוסף, אנחנו שולחים את

כל הפעילויות בקבוצת הוואטסאפ של הקהילה שפתחנו לפני חודש ומשהו.

חיים נפתלי - הבנתי מה שהילה אומרת. אני אגיד שבעצם מה שאני רואה מנקודת מבטי

שאנחנו עברנו איזשהו תהליך מולכם שבאמת אנחנו יודעים כבר לעבוד ולעשות את

הדברים בחשיבה מוקדמת ובאמת לרדת לשטח ביחד. אני אגיד שההירתמות של שאר

המחלקות בעירייה מבורכת ו עובדה שמתחילים להנכיח ולעשות פעילויות בנושא החינוך

המיוחד ולקהל המיוחד.

מה שהילה אומרת בעצם שהיא רוצה שהם יהיו גם בחשיבה מול הגורמים האלה.

יהל בן נר - אני מזכירה לך חיים איך אנחנו גילינו על האירוע של האלומה.

חיים נפתלי - מה שאני מנסה להגיד בעצם, שגם אנחנו וגם יהל לא מכירים בהכרח את הכל

אבל זה משהו שבאמת את צודקת ואנחנו נדע להעביר את זה. יהל תעביר את זה לשאר

הגורמים ברשות שבאמת יש אתכם ואפשר לעבוד יחד.

יהל בן נר – אני רוצה להגיד משהו. חלק מהמומנטום שאנחנו מייצרים פה בוועדה, מומנטום

מבורך של פעילות עצמאית של המחלקות והאגפים. האירוע הזה של אלומה, אני לא ידעתי

על התכנון שלו. אני פשוט קיבלתי זימון במייל ואני מתה על זה. וכנ"ל הפעילות בספרייה.

אני לא ישבתי איתם וחשבתי איתם על הפעילות. הם פשוט יזמו את המופע וזה בדיוק

המומנטום של הוועדה.

כשאתם רלוונטים, לדוגמה באירוע של פורים או באירוע של יום העצמאות אנחנו כמובן

משתפים אתכם. אבל אני בעצמי לא ידעתי על הקונצרט שבועות של אלומה ואני מברכת

על זה. אני לא צריכה להיות בכל האירועים, בכלל לא. אני דווקא רוצה שהאגפים

והמחלקות יזמו מתוכם פעילויות.

חיים נפתלי - האירועים שאת ראית זה לא אירועים שלנו. זה לא משהו שהחלטנו לא לעדכן

אתכם.

חנה גול - אז מה שאתה אומר, שהיא צריכה לעבוד מול אלומה?

יהל בן נר - אני רוצה להסתייג מהאמירה של חיים ועבודה של המנהיגות מול כל אגף ואגף.

אני אמרתי את זה גם בעבר. אני חושבת שהמקום של כל הרעיונות והפעילויות הוא כאן

סביב השולחן וכשמתחילים לייצר דיאלוג ישיר, עקיף או לא נכון או לא מוסדר זה גורם

לבלגן, ברדק וחוסר תאום. השנה יש את הוועדה וכל הפעילויות מתרכזות פה וכל הרעיונות

עולים פה. זה לא אומר שאי אפשר לעלות רעיונות שאלומה תבצע אותם בסופו של דבר.

אם יש לנו רעיון שאנחנו רוצים לקדם, זה המקום.

הילה גילון – הרבה פעמים ההורים פונים אלינו בשאלות שונות ואם אנחנו לא יודעים עליהם אנחנו

לא יכולים לתת להם מענה. זה מתפספס.

אילנה מושקין - אני רק רוצה להגיד שנורא מוזרה לי השיחה הזאת כי בסך הכל יש כאן

ועדה שמתכללת המון המון פעילויות שמגיעות מכל כך הרבה כיוונים והוועדה הזאת באה

לשים את הכל ביחד ולהפיץ את זה החוצה. אז כל מי שכאן ואם מישהו לא יושב כאן אז

כדאי שכן ישב כאן, שישים על השולחן את כל מה שיש והעירייה תיקח על עצמה להפיץ את

זה החוצה. אם הורים פונים אלייך בשאלות אז תגידי שיש פה יוזמה מבורכת של העירייה, המנהיגות

בפנים, חלק מהוועדה, נבדוק וניתן תשובות.

אני פשוט לא מבינה את השיח הזה. ע ד עכשיו כל כך הרבה גופים עבדו בנפרד וכל אחד

עשה את הפעילות שלו בתקווה שמישהו אחר ישמע על זה. הוועדה היא יוזמה מאוד

מבורכת. אז אני יודעת שיש חריקות אבל לי מוזר האנרגיות שהיו פה עכשיו ואני באמת

חושבת שיש כאן משהו סופר חיובי.

יהל בן נר - אני אגיד שהמנהיגות תמיד מוזמנת להעביר לנו לוועדה, רעיונות שרוצים לקדם.

יש לנו קבוצת ווטסאפ ייעודית של הוועדה.

חנה גול - גם מידע שאתם יודעים על אירוע שהולך להתקיים...

יהל בן נר - אני מיד מיד מיד מעבירה. אין שאלה בכלל.

תוכניות עבודה לשנת 2025 אגף רווחה ושירותים חברתיים

אתי הרפז - ראיתם איזה מבנה יפה, חדש, נגיש ומונגש יש לנו? עד הפרט הקטן ביותר. אני בכל

הזדמנות מודה לראשי העיר ולהנהלת העירייה על ההחלטה לשים את אגף הרווחה במרכז העיר

ובמרכז הסדר היום הציבורי. א ני מצטטת את דבריו של ראש העיר מאחד הפוסטים.

אהבתי ומאז אני מצטטת.

אני אציג בדקות הקרובות את העבודה שלנו ואת תכניות העבודה ואיך בעצם אנחנו עובדים

באגף.

השקף הראשון מדבר באמת את התפיסה שבסוף היא תפיסת עבודה לכל תושבי העיר ולכל

מקבלי השירות. כמובן שאנחנו מתייחסים כרגע לתחום המוגבלויות ספציפית. אז באמת

אנחנו כאגף פועלות כדי לתת מענים בכל המתודות האפשריות.

במתודה הפרטנית המשמעות היא עבודה עם בני משפחה, הורים של או אנשים עם מוגבלויות

בעצמם. קבוצות, משפחות, קהילות, כשבעצם המטרה זה לקדם את רווחתם של תושבי העיר

וכן לבנות מענים לצרכים שעולים בתחום המוגבלויות.

כשהמענים הם מענים רגשיים, פיזיים, תפקודיים וחברתיים.

אחד הדברים שאני אומרת כל הזמן, זה שתמיד יש לנו מה ללמוד. תמיד אנחנו צריכים

להתפתח, תמיד אנחנו צריכים לגדול אז כל מה שאני מציגה פה, התובנות הקיימות, אלה

תובנות שהגענו אליהם תוך כדי תנועה בשנה/שנתיים האחרונות. אני נכנסתי לתפקיד

בספטמבר 23 ואין יום שאנחנו לא בתהליך של למידה, של גדילה ושל חשיבה מחדש.

במקביל גם המשרד נמצא באיזשהו תהליך.

השקף הבא בעצם מדבר על תכניות שהן תכניות שלא דווקא מקושרות סעיפים תקציביים.

זאת אומרת, אי אלו תכניות עבודה שאנחנו מכניסים לתכניות העבודה השנתיות שלנו כי

אנחנו רוצים בעצם לעשות תהליכים שהם תהליכים מדידים. אנחנו רוצים לקבוע מראש

מה אנחנו רוצים לבצע, מה סדר העדיפויות שלנו, איך אנחנו רוצים לפעול ולעשות את זה

בצורה של חשיבה תוצאתית. וכן למדוד את עצמנו לאורך השנה ולראות שאנחנו נותנים

את המענים.

אז חלק מהתכניות זה תכניות ופעילויות העשרה ופנאי לילדים ומשפחות עם צרכים

מיוחדים

אחד הדברים שאני כל הזמן מברכת עליו, שהיינו בלא מעט וועדות ודיברנו על שצריך מישהו

שיתכלל את זה וזה לא יהיה אגף הרווחה או אגף החינוך. צריך מישהו במבט על.

חנה גול – אמרנו את זה לכוכבי לפני 7 שנים

אתי הרפז – אז עכשיו יש לנו את יהל פה. בסוף אני בוחרת תמיד להסתכל על מחצית הכוס

המלאה ועכשיו זה קיים. אני אומרת שיש משהו בוועדה הזאת שבאמת אפשר להביא לכאן

את כל הדברים. כי אחד הדברים שאני זוכרת שדיברנו לא מעט ,זה שהמנהיגות הורים היו

עובדים עם הרווחה בנפרד ועם החינוך בנפרד.... והוועדה כאן נותנת לזה פתרון.

יש פעילויות שרק מי שמוכר באגף הרווחה ועבר הכרה במנהל מוגבלויות במשרד הרווחה,

אני כאגף רווחה יכולה לתת לו מענים.

כשאנחנו בונים את התוכניות עבודה, יש גם תקציבים ששייכים לאגף אבל הם תקציבים

עירוניים שאין לי שם שיפוי של משרד הרווחה שאני שם אומרת שאני רוצה לייעד כסף

ליוזמות בתחום צרכים מיוחדים. אני רוצה לייעד כסף ליוזמות בתחום כזה או אחר אז

מראש אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לקחת חלק פעיל בתוך התוכניות האלה.

איזה תכניות יש בפנים זה כבר דריל דאון לכל השיתופי פעולה שמוצגים פה.

כך לדוגמה בחודש הנגישות. יהל יודעת שאני לוקחת חלק בחודש הנגישות וכשאנחנו מתכנסים

לחשיבה משותפת, אנחנו כצוות מוגבלויות מביאים את הראייה המקצועית שלנו.

יהל בן נר - דיברת על הפעילויות שאנחנו רוצים לעשות ביחד. מתי זה הזמן הכי מדויק

להביא לשולחן את הרעיונות האלה?

אתי הרפז - אני חושבת שאנחנו צריכים לבנות איזשהו לוח גאנט. לעשות איזושהי חשיבה על

איזה ימי שיא ואיזה אירועים אנחנו רוצים לעשות על פני השנה ואז לעשות סיעור מוחות ולצקת

לתוך לוח גאנט הזה את כל האירועים. אחרי שאספנו את כל הנתונים ואספנו את כל המידע,

זאת עבודה של מנהלי המחלקות והאגפים השונים.

מבחינתי אני רואה את עצמי שותפה ברמה העירונית לכל שיתופי הפעולה באותו לוח ג אנט,

ויהיו דברים שאני אוכל להשתתף יותר (אני לא מדברת על תקציבים של משרד הרווחה).

מאז שנכנסתי לתפקיד ומיכל פה כראש צוות כל הזמן אומרת לי שצריך תקציב ייעודי לתחום

של צרכים מיוחדים כדי שנוכל לקחת חלק. כאשר יש לי מקומות שאני יכולה לראות אם

אני יכולה לקחת דווקא מסעיפים של משרד הרווחה. אני כל הזמן משחקת ביניהם.

מיכל הדס – אתי מתייחסת ל תקציב שממנו יש את הפעילויות של ערב סרט לאימהות, של

ההפנינג בבריכה, של אירוע פורים. שהיו עד כה. תקציב העשרה ופנאי.

אתי הרפז - כשאני בונה תכניות עבודה ואני משריינת כסף, זה לא כסף שמשוריין למנהיגות

הורים או שייך לעמותת עמיחי או לתחום אחר. זה כסף שאני משריינת כדי שכשאנחנו עושים

שולחן עגול וכשאנחנו מנהלים שיח ועושים סיעור מוחות, אנחנו רואים איך העוגה

מתחלקת ואיפה צריך לעשות את התיעדוף ואז אנחנו נכנסים במקומות האלה.

הילה גילון - מתי זה זמן נכון להביא את הרעיונות כדי שהם יכנסו לשנה הבאה?

מאיה בר לב – מדובר בתהליך שעושה כל העירייה ולא רק אגף הרווחה. אנחנו יושבים וכותבים

תכניות עבודה זה תהליך סדור וארוך. עד ספטמבר בערך אנחנו כבר סוגרים מה יהיו תכניות

העבודה וזה נבנה גם במקביל לתקציב כי התקציב הוא הכלי שאיתו אנחנו מוציאים לפועל את

תכניות העבודה. אז אני כן הייתי מתכווננת ליולי כדי למלא את הרעיונות השונים.

אני אגיד שתוכנית העבודה היא בגדר הצהרת כוונות כלומר, אם עכשיו הייתה תכנית לפעילות

מסוימת ובתחילת השנה מחליטים שרוצים לעשות פעילות אחרת אז אנחנו לא נכנסים

לדיטיילס האלה. אני אומרת שיש עוד מקום ומרווח זמן כדי לפתח את הרעיונות בדיוק כמו

שאתם עושים גם במהלך השנה.

הילה גילון - אני שואלת מתי ניתן להכניס ללו"ז קוביה.

מאיה בר לב - ביולי.

אתי הרפז - אבל הקובייה הזו היא לא רלוונטית כי אני אומרת לכם ברמה דקלרטיבית

שאני כתפיסה מכניסה בסעיף התקציבי הזה סכום מסוים. אני שותפה לוועדות, אנחנו

נפגשים ואנחנו מתכננים ביחד את הדברים.

בסוף מה שבעיניי רלוונטי זה מה שאני אומרת לכם: אני רוצה להיות שותפה, אני מאמינה

בשיתופי פעולה ואני לא הולכת רק עם סעיפים תקציביים של משרד הרווחה ששם המענים

שאני יכולה לתת הם מאוד מגודרים בקריטריונים ויש לי פחות יכולת גמישות.

אני כאשת מקצוע מאמינה שאנחנו צריכים להיות שותפים. גם ברמת החשיבה, גם ברמת

השותפות, גם ברמת התקצוב.

יהל בן נר - דוגמה עכשווית ורלוונטית: אנחנו רוצים ליצור פעילויות קיץ אז כבר דיברנו עם

חיים שנתן איקס פעילויות מוצעות והרווחה תשתתף.

חנה גול - האם הגאנט הזה רואה את מה שמסביב? את אלומה, את בית עמיחי, כל מיני עמותות

וגופים מסביב שעושים פעילויות לילדים עם צרכים מיוחדים. בסוף צריך לראות את כל הפעילויות

על גאנט אחד.

יהל בן נר – זה החזון.

חיים נפתלי – בוא נחלק את זה לשתיים. יש את הגופים הפנימיים של העירייה שגם אם אנחנו

לא מכירים יש לנו מערכת פנימית של הרשות שאנחנו יודעים מה הם עושים. אם אני

עכשיו רוצה לפרסם פעילות יש לי לוח אירועים אגפי ששם אני רואה מה אחרים עושים.

הם חייבים להזין את זה לתוך המערכת ואז לא יהיו כפילויות.

אני אתן לך דוגמה: חודש הנגישות - כל הגופים האלה נפגשים לפני ואנחנו יחד יוזמים. חודש

הנגישות שנה שעברה היה מטורף.

בית עמיחי לי ספציפית פחות יצא לעבוד איתו, אבל אני אגיד לך, עמותה כמו כנפיים של

קרמבו הם מכירים את הכל והם לוקחים חלק בכל פעילות ופעילות.

כשאנחנו מתכנסים סביב ימי שיא או פעילויות קיץ כל הגופים העירוניים שמתעסקים או

יכולים לעסוק בחינוך מיוחד, נפגשים ויחד דנים קונקרטית איך לעשות את הכי נכון ובשיתוף

פעולה.

אתי הרפז – ועדיין בית עמיחי לא ישבו מסביב לשולחן העגול הזה כי אני מייצגת אותם. מיכל

תעשה עבודה מקדימה ותדבר עם קרן. על הצרכים ועל התכניות ו אנחנו נעלה דברים פה. זו

הדרך.

אודי מוזס – כמעט כל הפעילויות שמוצגות כאן מסתיימות בגיל 18.

אתי הרפז – זה יהיה בהמשך.

אנג'לה קרת - עם המון כבוד וחשיבות לילדים המוגבלים, אני רוצה להעלות גם את הנושא

של מבוגרים. נכון שגלית מנהלת מועדון חברתי של 55 פלוס אבל בערים אחרות יש מועדון

חברתי בשעות הערב שנותן מענה לאנשים עובדים ולא במשך היום. והם עושים המון פעילות

חברתיות. אני לדוגמה נוסעת לחולון וראשון. למה בהוד השרון שלנו, עיר נהדרת ומפותחת אין

מועדון כזה?

אתי הר פז - בתחילת דבריי אמרתי שתמיד יש לנו מה ללמוד ואני חושבת שכל הערה

מתקבלת ונרשמת.

נמשיך:

יש את פארק כל הילדים ששם יש תכניות חברתיות שזה שיתוף פעולה עם אגף החינוך.

כלומר: שיתוף פעולה בין ילדי הגנים של החינוך המיוחד לילדי הגנים שאינם חינוך מיוחד.

יש לנו באמצעות עמותת עמיחי הפעלה של חוגים וזה היה בהתחלה רק למטופלי אגף ברווחה.

בשלב מסוים הבנו שעולה צורך לפתוח את המענה.

לעמותת עמיחי יש סמל מסגרת, הם זכו במכרז והם מפוקחים על ידי משרד הרווחה. כשאנחנו

מרחיבים בעצם את החוגים אז בעצם אנחנו מוסיפים איזושהי תמיכה של סעיף תקציבי

שהוא לא במסגרת הסעיפים התקציביים של משרד הרווחה. גם כאן היה תהליך של זיהוי

צרכים שעלו.

אנחנו כל הזמן צריכים ורוצים להרגיש את השטח ולשפר את המענים שלנו לטובת

התושבים והאוכלוסיות.

יש לנו את המועדון החברתי של 55 +שגם הוא במסגרת תקציבים של משרד הרווחה.

גלית צימרמן – מועדון 55+ הוא מועדון שמיועד לאנשים מעל גיל חמישים/חמישים וחמש

שמצאו את עצמם בבית, ה ם יושבים מול הקיר, המשפחה המשיכה בחיים שלה והבן אדם

נשאר בבית לבד.

ולכן אנחנו מקיימים פעילויות פעמיים בשבוע. פעילות מאוד מגוונת: שישה חוגים כל שבוע

ולהבדיל ממקומות אחרים אנחנו לא נצמדים לקריטריונים של משרד הרווחה.

אתי הרפז - אנחנו מקבלים ציוותים והשמות ממשרד הרווחה ובגלל שאנחנו גמישים מחשבתית

אז אנחנו באמת מאפשרים גם כניסה של תושבים עם מוגבלויות שלא עונים על הקריטריון

המובהק של משרד הרווחה ואותם אנחנו מממנים מתקציבים עירוניים שבעצם אני מגדילה

כדי לאפשר שהמענה הזה יהיה רחב יותר. יש מקומות שאני באמת יכולה לעשות את זה.

גלית צימרמן – זה שאפו גדול ממש לעירייה הזאת שלא לוקחים השתתפות עצמית. יש הסעות

לשם. אם אתם מכירים מקומות אחרים אתם יודעים שזה ממש מעל ומעבר, זה מקום נהדר

ואני מזמינה את כולם להתקבל.

אנג'לה קרת – אבל מה לגבי אנשים עובדים שלא יכולים לבוא בשעות הבוקר?

אתי הרפז - כמו שעניתי לך. קיבלתי את מה שאמרת ואני שמחה שאת מעלה את זה ואני

אבדוק את הדברים. אני כן יודעת להגיד שיש מענים עם השמות ועשיתי בשקף האח רון

איזושהי רשימה של מענים שהם עם השמות – זאת רשימת קריטריונים של משרד הרווחה.

יש מועדונים חברתיים ויש מסגרות תעסוקה.

זאת אומרת שאם לאדם אין הכרה במנהל או שיש לו הכרה במנהל בתחום של אוטיזם ולא

במש"ה אני צריכה להתאים את זה לפי הסעיף התקציבי והמענה המותאם.

אנג'לה קרת - אבל המסגרות האלה הן לא פה בעיר.

מיכל הדס - אני מסכימה איתך ואני בטוחה שיש עוד מגוון של מסגרות שאנחנו היינו

חולמים ורוצים לפתח. אנחנו במגמה של כן להיות קשובים לתושבים וכן ללמוד מה

הצרכים שעולים מהשטח. אני מסכימה איתך לגמרי. אנחנו עדיין לא שם. אנחנו בשאיפה

כן להגיע אנג'לה ואני שמחה שאת מעלה את זה כאן.

אנג'לה קרת - אני אגיד משהו קצת קשה... בוועדות הקודמות היו חברות שלי שהן גם

מוגבלות עם כיסאות גלגלים והן הפסיקו לבוא כי דנים רק בילדים.

יהל בן נר - אני יודעת שהן מתנדבות פשוט במקומות אחרים באותם ימים ואותן שעות. חבל

שאם הן יכולות הן לא באות כי מיד אחר כך אנחנו נראה סקר עירוני שנוגע מגיל לידה

עד 80 פלוס אז זה לכאורה היה אמור לעניין אותן.

אבל אני באמת רוצה להתעכב על שתי נקודות שחשובות לי אישית. דבר אחד זה ההנגשה

של המידע שהוא מאוד מאוד מאוד חשוב בעיניי כי באמת ראיתי בקריית אונו ובהרצליה

שהם הוציאו עלונים מאוד מאוד מפורטים עם כל הזכויות של ביטוח לאומי ורכב וזכויות

הורים...

מיכל הדס - אני אגיד שאנחנו עמלים על מידעון כזה וליאור עובד על זה. יש לנו טיוטה

ראשונית ואנחנו בשלב ההגהות וזה יעבור אחר כך לדוברות לעיצוב כדי לעשות את זה כמה

שיותר מונגש והרבה יותר אטרקטיבי ומסודר כמובן.

יהל בן נר - יש שתי רמות של מידע. (1 )מידע כללי ו- (2 )מידע שנוגע לעיר ואיך פונים ולמי

פונים ואיזה מועדונים יש ואיזה מסגרות בדיוק...

מיכל הדס - זה בדיוק זה מה שאנחנו עושים.

אנג'לה קרת - אני קיבלתי במשך חמש עשרה שנה קצבה שנקראת " קצבה לנכים קשים

בקהילה". זאת קצבה קטנה אבל זה מסתכם בערך בחמש עשרה אלף שקל לשנה שאני

חסכתי אותה במשך חמש עשרה שנה. את יודעת כמה כסף זה לאנשים? למה אגף רווחה לא

מיידע על זה?

אתי הרפז - אני רוצה לעשות סדר. הסעיף התקציבי של נכים קשים בקהילה מוכר לי

היטב זה סעיף שאני לא מחזיקה את הקריטריונים שלו. משרד הרווחה מחזיק את

הקריטריונים שלו. לצערי אלה קריטריונים דרקוניים שמעט מאוד תושבים עונים עליהם.

אני לא יכולה לפרסם משהו שאני לא יכולה לעמוד מאחוריו.

מיכל הדס - גם מי שעומד בקריטריונים לא מקבל כיוון שאין תקציב למשרד הרווחה. גם מי

שקיבל בעבר את הקצבה עצרו לו את זה. אין תקציב ואפילו אין רשימות המתנה.

אנג'לה קרת - עד שיצאתי לפנסיה קיבלתי.

אתי הרפז - אז אני אומרת לך שהקשיחו את התנאים. אני עשיתי על זה בדיקה מאוד

מאוד מעמיקה כי הייתה איזושהי שאלה כשבנינו את התקציב וזה תקציבים שהקריטריונים

אליהם מאוד מאוד ספציפיים והם לא חונים אצלי.

להגיע לאגף הרווחה ולפתוח תיק זה עניין וולונטרי. אני לא יכולה לפרסם את המידע הזה

כשאני יודעת מראש שהקריטריונים מאוד מאוד מאוד ספציפיים ושכרגע אין למשרד כסף.

אני אשמח אם את רוצה להגיע אלינו לאגף ונדבר על הנושא הזה.

יובל וגנר – צריך ליישר קו מבחינה טרמינולוגית. הנגשת מידע זה לא פרסום. במקרה שלנו זה

קהל מטרה ספציפית של אנשים עם מוגבלות בקהילה קרי, הדברים שהעירייה עושה

והכי חשוב זה לא העיצוב הנהדר של הדוברות ולא הכתיבה הנהדרת של הרווחה אלא זה

הפורמטים. הפורמט שיהיה נגיש לעיוורים, שיהיה נגיש בשפה פשוטה...

עמותת נגישות ישראל עושה הנגשות כאלה.

יזמתם אירוע, חשבתם על נגישות ועכשיו אתם מפילים סוג של תיק ואומרים לאנשים

שיתחילו כל אירוע ואירוע לבדוק אם זה מתאים ללקויי שמיעה או לא מתאים לכיסאות גלגלים?

כל פעילות צריכה בסוף שכבת הנגשה. הנגשת מידע זה לא פרסום מידע כמו שחושבים.

הנגשת מידע זה עולם אחר של להנגיש את המידע בהתאמה למוגבליות השונות.

אתי הרפז - המרכז למשפחות מיוחדות - המרכז הזה נותן מענה למשפחות שיש להם ילדים

עם מוגבלות עד גיל 25: להורים, לאחים, לסבים וסבתות והוא יכול לתת מענה רק למי

שמופע ברווחה. אנחנו בזמנו חשבנו שזה יכול להיות משהו רחב יותר.

יהל בן נר - אני אגיד לך אתי שבמרכז משפחות של כפר סבא המרכז משפחות נותן גם חוגים

לילדים מיוחדים.

אתי הרפז - כי זה לא מרכז המשפחות שאנחנו מדברת עליו. דיברתי איתך על זה, גם

ברעננה יש. יש מרכז למשפחות מיוחדות שזה יכול לחנות אצל חיים ואצלי ביחד. אבל

המרכז למשפחות, המודל שבנה משרד הרווחה עם הג'וינט והכל, זה לא זה בוודאות. אני

ישבתי עם הפיקוח כולל המטה וקיבלתי את חוברת ההנחיות.

יהל בן נר - אנחנו ניקח את זה אופליין אבל אני אוכיח לך שבתוך אגף הרווחה בכפר סבא

מופעל המרכז למשפחות מיוחדות.

אתי הרפז - יכול להיות שזה מתקציבים עירוניים כאלה ואחרים אבל המרכז משפחות As Is

במודל ההפעלה שלו הוא למשפחות שיש להם בן משפחה עם מוגבלות והוא ניתן אך ורק

לאחים, הורים וסבים וסבתות. המענה הזה הוא לבני המשפחה - שירות משלים.

זה לא מחייב שיהיה כבר מיקום. אנחנו כן רוצים שיהיה גם איזשהו מבנה אבל זה לא

Deal Breaker להתחלה. אנחנו נתחיל ואנחנו נעשה במבנים שונים בעיר ולא תהיה שום

בעיה.

מיכל הדס - האישור שניתן לנו כמרכז הוא אישור הפעלה ללא מבנה. זאת אומרת המשרד

מכיר במצוקה גם של מבנים. זה לא מה שימנע פתיחה של מרכזים.

אתי הרפז - אבל גם כשיהיה מבנה, יכול להיות שהוא יהיה מבנה שישמש גם את המרכז

המשפחות וגם את מרכז עוגן שזה מרכז המשפחות של ותיקים. זאת אומרת אני כן רוצה

לבחון ולמצוא איזשהו מבנה שיכול לתת פתרון ומצ ד שני ברור לי שזה יהיה מבנה

שישרת עוד אוכלוסיות או עוד תכניות שלנו.

יהל בן נר - אני אגיד שבהרצליה אין מבנה ספציפי והם עושים את זה במרכזים ברחבי העיר.

בעיניי יותר חשובה ההתחלה של הפעילויות מאשר המבנה.

אז פלוס מינוס מתי אפשר להתכוונן לפתיחה של המרכז?

אתי הרפז - ליאור נמצא באיזשהו תהליך ואני מאמינה שבחודשיים הקרובים. ליאור אמור

לעשות גם את המיקרו, לקחת את המשפחות שמוכרות ברווחה ואיתם לעשות איזשהו

תהליך כי כמו שאנחנו אומרים פה אנחנו רוצים שהתוכניות יהיו בהתאמה לתושב ולצרכים

שלו אז גם שם יהיו צריך לבנות את זה בהתאמה.

אז אני חושבת שחודשיים לכל המאוחר אנחנו כבר נהיה במקום שנתחיל להפעיל.

יהל בן נר - מה שאת יכולה לנסות הילה, בגיזרה שלך, זה לעודד כמה שיותר משפחות

להירשם ברווחה כבר.

רועי אליהו - אין לנו מידע על המשפחות, המידע הזה חסוי. אנחנו צריכים לדעת מה קורה,

מתי זה קורה וכל הדברים האלה. רוב המידע על המשפחות נמצא בעירייה.

אתי הרפז - אני חוזרת. מרכז משפחות מיועד למשפחות של מטופלי אגף הרווחה ולכן התהליך

הזה לא סתם לוקח זמן כי מה שליאור עושה עכשיו הוא עושה תהליך של מיפוי. ליאור

מקבל הדרכה על ידי עובדת סוציאלית קהילתית שההתמחות שלה זה לבנות ולפתח

מענים שפועלים בשיתוף ובשותפות עם קבוצות פעילים וכדי שזה יקרה אז הוא צריך

לעשות מיפוי מעמיק ואז לעשות את התהליך של הגיוס.

אני מבטיחה שכשיתחיל תהליך הגיוס אנחנו נפרסם את התהליך הזה ונתקדם משם.

יהל בן נר - אבל בהחלט אפשר כבר להודיע שהמרכז יפתח בקרוב, תוך מספר חודשים

והמרכז ייתן שירותים למי שרשום ברווחה. מנהיגות הורים מיוחדים יכולה כבר לצאת עם

המסר הזה.

יעל רוזנבוים – אני תושבת יחסית חדשה בעיר. אני ממש שמחה שהוועדה מלאה וזה שיש

פה התנגדויות ושאלות זה מאוד מאוד משמח כי יש עניין וזה נהדר שהדברים, אם לא

מטופלים אז יהיו מטופלים. מה שרציתי לשאול זה האם בכל הפעילויות שהעלית יש

התייחסות גם לחרשים או כבדי שמיעה כי ראיתי פה לגבי אוטיזם ובעלי מוגבלות פיזית...

אתי הרפז – את שואלת האם יש התייחסות בפעילות עצמה או האם יש פעילות ייעודיות

גם?

יעל רוזנבוים – גם וגם.

חיים נפתלי - אני יכול לענות. באירועים עירוניים אנחנו מחויבים להביא אוזניות שמע וכל

אירוע יש עמדה של אוזניות שמע וזה מפורסם.

באירועים עירוניים ממלכתיים אנחנו תמיד מביאים מתורגמנית. באירועים העירוניים זה לפי

בקשות פרטניות.

אני עושה המון אירועים בעיר והמשמעות של אירוע פרטני זה לא להגיד לתושב אם יש

או אין. זה איך לגרום שיהיה מה שהוא צריך.

כמובן גם יש את החוק והנהלים שאנחנו מחויבים להם. אני לא אפתח את זה עכשיו, אבל יש

המון דברים שהם פרטניים. כשפונים אלינו בדברים פרטניים, אנחנו כן ניתן ונשתדל. אני

לא מכיר מקרה שלא עשינו. אבל הנגשה מסוימת או הסעה מיוחדת אנחנו עושים את זה

ועשינו את זה ונמשיך לעשות את זה.

יעל רוזנבוים - אגב, יש היום מונח בעולם החרשים שנקרא ילדי "קודה" - Child of Deaf

Adults. זה ילד שומע שנולד להורים חרשים. הילדים האלה הם בעצם ילדים שהרבה נופל

על הכתפיים שלהם כולל תרגום בבתי חולים וכל מיני סיטואציות מאוד מאוד מורכבות.

החלק השני של מועדון תמיכה במשפחות למשל יכול להיות נפלא לילדים האלה ולמשפחות

האלה.

אתי הרפז - אני ממש ממליצה להגיע לאגף ולשמוע מה יש וסביב זה אפשר גם להציע את מה

שקיים וגם ללמוד על דברים שלא קיימים.

אודי מוזס – אני לא מצאתי עוד פעילויות לגיל 20 +מלבד המועדון החברתי.

מסקנות ותובנות מהסקר העירוני של חוגים ופנאי

יהל בן נר - ב 8.4.2025 פרסמנו בשעה טובה את הסקר העירוני לחוגים ופנאי שהסתיים ב 15.5.2025

– כלומר חודש ושבוע הסקר היה באוויר

פרסמנו את הסקר בכלל הפלטפורמות הקיימות בעצימות מאוד מאוד גדולה:

• אתר העירייה

• פייסבוק/אינסטגרם/ניוזלטר עירוני

• שובר ארנונה

• קבוצות הווטסאפ העירוניות והשכונתיות + ישיר עם אמיר

• באמצעות מערכת החינוך במשוב ודרך הווטסאפ

• סמס לכל התושבים והתושבות

• מתקני מסרים ברחבי העיר

• כנפיים של קרמבו

• רול אפים במקומות מרכזיים - קליק/ליונס/כוורת/רון לי/מרכז מלך/בית עמיחי

על הסקר ענו 311 אנשים במקביל לסקר בוצעו מספר מהלכים משלימים:

1. ההצעה לסדר שעברה במועצה ומחייבת את האגפים והמחלקות להקצות 15% מהחוגים

והפנאי לאנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים.

2. הקמנוקבוצת ווטסאפ ייעודית בתצורה של קהילה כשהפרטים הם דיסקרטיים: "מיוחדים

ומיוחדות בקהילה".

3. דורית לאור ואני נפגשנו עםאגף החינוך על מנת להכליל את החוגים שייבחרו לבסוף במסגרת

"מחויבות אישית" ומתן הכשרה והדרכה מטעם תיכוניסטים מטעם אקי"ם.

4. אנחנו נשים לב על מנת להתאים אתשעות הפעילות לשעות מסגרות הלימוד בחינוך הרגיל

והחינוך המיוחד.

מאיה בר לב – אני מאיה בר לב מנהלת מחלקת תכניות עבודה בלשכת מנכ"ל . ואני עשיתי

ניתוח של נתוני הסקר, אני לא מומחית בתחום אבל אני כן אתן תמונת מצב.

משתתפי הסקר : כשאנחנו מתייחסים למשתתפי הסקר אנחנו מתייחסים לשני סוגי מענה: מי

שענה על הסקר ענה עבור הילד שלו או מי שמילא עבור עצמו. יש לנו 311 תושבים

שהשתתפו בסקר: 67% (208 )ענועבור הילד.ה ו 33% ענועבור עצמם (103).

חלוקה של מקום המגורים: אפשר לראות שהיו גם עונים שגרים בסביבת העיר שבחרו לענות

על הסקר. כנראה אנשים שמקבלים בעיר שירותים או שהילדים שלהם לומדים במסגרות בעיר.

46 אנשיםבחרו שלא לציין את מקום המגורים.

משתתפי הסקר לפי קבוצות גיל: אנחנו רואים שבעצם בגילאי היסודי ענו הכי הרבה (86 .)הגיל

הרך איגדנו אותם ביחד (40), חטיבה 27), תיכון 21.) בגילאים הוותיקים יותר 18-24 (26 ,)25-

35 (24 ,)36-50 (15 ,)51-64 (23 ,)65-80 (40 ,)80( +9.)

אנחנו קודם כל ניתחנו את הסקר לפי 3 קבוצות

• עד גיל 24

• מגיל 25 עד 64

• מגיל 65+

חשבנו שזה נכון יותר גם מבחינת סוג התשובות

מבחינת סוג המוגבלות:

• עד גיל 24 – בעיקר אוטיזם. מבחינת מי שסימן"אחר" מדובר על: תסמונת גנטית נדירה,

חרדות, תסמונת דאון, לקות למידה, קשב וריכוז, עיכוב התפתחותי, עיכוב שפתי, סל אישי

בגין אבחנה נפשית וסרבול מוטורי.

חנה גול – חלק מהתסמונות והלקויות שציינת לא מוכרות בביטוח הלאומי.

• מגיל 25 עד 64 – בעיקר מוגבלות פיזית ומוגבלות בניידותמבחינת מי שסימן "אחר"

מדובר על: מאניה דיפרסיה, דיסלקציה, חולשת גוף/גפיים, סרטן, חרדות ו- PTHD.

• מגיל 65+ - בעיקר מוגבלות פיזית ומוגבלות בניידות. מבחינת מי שסימן "אחר" מדובר על:

מחלות נוירולוגיות, פרקינסון, דמנציה, מחלות גיל (זקנה), מחלה אוטואימונית ו- PTHD.

רצוי לציין שבסקר נתנו אפשרות לציין יותר ממוגבלות אחת וחלק מהעונים אכן סימנו מספר

מוגבלויות אז הנתונים מסתכמים גם ליותר מסך העונים על הסקר.

אחת השאלות בסקר הייתה "האם השתתפת פעם, אתה או הילד שלך, בחוגים או פעילויות פנאי

של העירייה או שלא מטעם העירייה?". חשוב לציין שיש כאן אי בהירות מה מטעם העירייה ומה

לא.

• עד גיל 24 – מהמענה עולה ש23% מהנשאלים השתתפו בפעילויות של העירייה לעומת 39%

שהשתתפו בפעילויות שלא מטעם העירייה. גם 39% זה שיעור השתתפות נמוך

• מגיל 25 עד 64 – מהמענה עולה ש18% מהנשאלים השתתפו בפעילויות של העירייה לעומת

47% שהשתתפו בפעילויות שלא מטעם העירייה

• מגיל 65 +- מהמענה עולה ש4% מהנשאלים השתתפו בפעילויות של העירייה לעומת 29%

שהשתתפו בפעילויות שלא מטעם העירייה

בתשובות הפתוחות שמנו לב שהייתה אי הבנה או אי בהירות מה פעילויות של העירייה ומה

לא (בית עמיחי, כנפיים של קרמבו...). אני בעצמי לא יודעת האם זה מגודר בהגדרה כפעילות

של העירייה.

יהל בן נר – מבחינת התושבים הם רואים את בית עמיחי כחלק מהעירייה.

מאיה בר לב - אני לא אכנס למה הם אהבו או לא אהבו כי זאת ממש תמונת ראי. חלק אהבו

משהו וחלק לא אהבו בדיוק את אותם דברים אז אני לא חושבת שיש כל כך טעם

לחזור על זה. בהקשר הזה אני מתחברת למה שיהל אמרה שכשעושים פעילויות תמיד עדיף

לשלוח סקר בסוף ואז יודעים גם לדייק את המענים הרבה יותר טוב ולכן אני לא יודעת

כמה סקר יכול לתת תמונה.

ביחס לשאלה "איזה חוגים שהילד.ה או אתה היית רוצה להשתתף בהם?":

• עד גיל 24 – שחייה, אילוף כלבים/בעלי חיים, אימוני כושר, מוזיקה/הרכב מוזיקלי, בישול

• מגיל 25 עד 64 – בישול, אימוני כושר, קבוצת הליכה, שחייה, אומנות ויצירה

• מגיל 65 +- התעמלות, אחר (משחקי קופסה, תמיכה חברתית, שיעורי יהדות ותנ"ך, ריקודי

שורות, מחשבים), אומנות ויצירה, יוגה, ספורט טיפולי.

ביחס לשאלהמה חשוב לך או לילד.ה שלך שיהיה בחוגים?":

• עד גיל 24 –

o שיהיו בחוג מדריכים שיודעים לעבוד עם אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים

o שהחוג יהיה קרוב לבית

o שהחוג יהיה בימים ושעות נוחות

o קבוצה קטנה

o שהחוג יעלה מעט

• מגיל 25 עד 64 –

o שהחוג יהיה קרוב לבית

o שהחוג יעלה מעט

o שיהיו בחוג מדריכים שיודעים לעבוד עם אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים

o שהחוג יהיה בימים ושעות נוחות

o שהחוג יהיה במקום נגיש

• מגיל 65 +-

o שהחוג יהיה קרוב לבית

o שהחוג יהיה במקום נגיש

o שהחוג יעלה מעט

o שהחוג יתאים לאנשים עם מוגבלות

o אחר

ביחס לשאלה: "איזה שעות אתה או הילד.ה מעדיפים או אוהבים להשתתף בפעילויות פנאי?":

• עד גיל 24 – 90% מעדיפים פעילות פנאי בשעות 16-19.

• מגיל 25 עד 64 – 61% מעדיפים פעילות פנאי בשעות 16-19 /23% מעדיפים פעילות פנאי

בשעות 19-22.

• מגיל 65 +- 43% מעדיפים פעילות פנאי בשעות 7-12 /31% מעדיפים פעילות פנאי בשעות

16-19.

ביחס לשאלה: "איזה פעילויות אתם כמשפחה הכי זקוקים לה או שאתה חושב שמישהו מהמשפחה

שלך ירצה?".

רלוונטי מאוד למרכז משפחות.

• פעילות הפוגה להורים

• הרצאות או סדנאות בנושאים חשובים (מיצוי זכויות, חוסן משפחתי, מעבר לבגרות,

חינוך למיניות ועוד).

• פעילות הפוגה

• קבוצת תמיכה

• אחר:

o הרצאות על ניהול משק בית, זוגיות, מיצוי זכויות, ביטוח לאומי.

o פעילות לכל המשפחה

o סדנאות טיפוליות

o טיפול פרטני/פסיכולוגי

o סטנד אפ על אוטיזם

o הדרכות הורים

o חונכים מקצועיים לשעות אחה"צ

• פעילות הפוגה לסבים וסבתות

ביחס לשאלה: "כמה פעמים היית רוצה להשתתף בפעילות הפוגה?".

לשאלה הזאת התייחסו רק מי שמילאו את הסקר עבור הילד.ה (208)

22% פעם בשבוע

48% פעם בחודש

30% פעם ברבעון

ביחס לשאלה: "איזה סוג אירועים אתה או הילד.ה שלך מעדיףמדובר על אירועים שהעירייה

עושה:

• עד גיל 24

o 58% מעדיפים גם אירועים מופרדים ואינטימיים וגם אירועים משותפים עם אזור

מותאם.

o 21% מעדיפים אירועים משותפים עם אזור מותאם

o 18% מעדיפים אירועים מופרדים ואינטימייםהמיועדים במיוחד לקהילת

המיוחדים.

• מגיל 25 עד 64 –

o 47% מעדיפים גם אירועים מופרדים ואינטימיים וגם אירועים משותפים עם אזור

מותאם.

o 29% מעדיפים אירועים משותפים עם אזור מותאם

o 18% מעדיפים אירועים מופרדים ואינטימייםהמיועדים במיוחד לקהילת

המיוחדים.

• מגיל 65 +-

o 33% מעדיפים גם אירועים מופרדים ואינטימיים וגם אירועים משותפים עם אזור

מותאם.

o 39% מעדיפים אירועים משותפים עם אזור מותאם

o 22% מעדיפים אירועים מופרדים ואינטימייםהמיועדים במיוחד לקהילת

המיוחדים.

עכשיו אנחנו נציג את החוגים בפילוח מדויק יותר לפי קבוצות גיל:

• הגיל הרך – המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם:

o שחייה

o אילוף כלבים/בעלי חיים

o ג'ימבורי ותנועה לגיל הרך

o ספורט טיפולי

o שעת סיפור

• יסודי - המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם:

o שחייה

o אילוף כלבים/בעלי חיים

o מוזיקה/הרכב מוזיקלי

o אומנות ויצירה

o בישול

• חטיבה - המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם:

o שחייה

o אימוני כושר

o אילוף כלבים/בעלי חיים

o מיומנויות חברתיות/קבוצות חברתיות

o בישול

• תיכון - המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם:

o אילוף כלבים/בעלי חיים

o מיומנויות חברתיות/קבוצות חברתיות

o שחייה

o אימוני כושר

o דרמה ותיאטרון

• 18-24 - המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם

o מיומנויות חברתיות/קבוצות חברתיות

o אימוני כושר

o בישול

o אפייה

o שחייה

• 25-34 - המוגבלות הנפוצה ביותר היא אוטיזם

o אימוני כושר

o אילוף כלבים/בעלי חיים

o מוזיקה/הרכב מוזיקלי

o שחייה

o מיומנויות חברתיות/קבוצות חברתיות

• 36-50 - המוגבלות הנפוצה ביותר היא מוגבלות פיזית/מוגבלות בניידות

o בישול

o אומנות ויצירה

o שחייה

o אפייה

o פיסול/קרמיקה

• 65+ - המוגבלות הנפוצה ביותר היא מוגבלות פיזית/מוגבלות בניידות

o התעמלות

o אחר – משחקי קופסה, תמיכה חברתית, שיעורי יהדות ותנ"ך, ריקודי שורות,

מחשבים

o אומנות ויצירה

o יוגה

o ספורט טיפולי

יעל רוזנבוים - אני מתנצלת מראש, אני לא רוצה שאף אחד ייקח את זה ללב אבל משהו לגבי

הטרמינולוגיה. היה כתוב לקות שמיעה/ לקות ראייה אז בהקשר הזה מעדיפים פחות את המונח

לקות ויותר את המונחים: כבד שמיעה וכבד ראייה.

יהל בן נר - מאיה כבר הציגה את הממצאים העיקריים למנכ״ל ואני מתכוונת לשבת איתו

עוד פעם לישיבה עם כל מנהלי האגפים והמחלקות ופשוט לצאת לדרך. להקים את כל

הפעילויות והחוגים ולפרסם אותם בחוברת העירונית של החוגים והפנאי.

מיקי אדר - אני רוצה להתייחס לסקר ולומר שראיתי שהרבה מהאנשים סימנו דברים של

מתמודדי נפש אבל לא הגדירו את עצמם ככה ולומר שאין בכל הוד השרון פעילויות עבור

מתמודדי נפש. הפעילויות הקרובות ביותר הם בכפר סבא ובהרצליה.

צריך מאוד להתייחס גם לאוכלוסייה הזאת ולנסות לדלות מתוך הסקר את המידע הזה

לעומק כולל האנשים שלא הגדירו את עצמם כמתמודדי נפש אבל כן ציינו: חרדות, מאניה

דיפרסיה ודברים כאלה שהם בפירוש מתמודדים ולנסות להתאים גם להם פעילויות.

אתי הרפז - אני אתייחס. כל מה שקשור לפעילות של בריאות הנפש שייך למשרד

הבריאות. לא לעיריות ולא לרווחה.

מיקי אדר – מכיוון שציינתם את זה בסקר זאת אומרת שפתחתם מענה כזה גם למתמודדים.

אתי הרפז - אני כרגע מתייחסת לשייכות. אנחנו צריכים ללמוד את זה בהקשר של הסקר ,

אבל בנוגע ל שייכות, אנחנו לא יכולים לפתוח פעילויות שהסמכות של הפעולות האלה זה

שייכות למשרד הבריאות.

מיקי אדר - עמותת אנוש לא שייכת למשרד הבריאות.

גלית צימרמן - ברור שכן. היא ספק של משרד הבריאות דרך סל שיקום.

יהל בן נר - אנחנו שאלנו על סוג המגבלות כדי להבין את הפרופורציות ביחס לכל מוגבלות

ומוגבלות בעיר. מתוך ההבנה שאנחנו לא רוצים ליצור פעילות פר-מגבלות וזה לא יקרה,

ואנחנו אמרנו את זה שוב ושוב. כמובן שכל הפעילויות יהיו פתוחות לכל המיוחדים

והמיוחדות בעיר ללא קשר לסוג המגבלה שלהם.

קרן שושן (בית עמיחי) - אני רוצה להגיד שזה מאוד דומה לתוצאות שאנחנו קיבלנו בסקר

שעשינו פעם. הביעו נכונות לאותם חוגים: בעלי חיים ומוזיקה ובאמת אלה החוגים שפתחנו

ובסוף פחות נרשמו. כי לא התאים בימים, לא התאים בשעות, כי זה היה רחוק מהבית....אז יש

צוות שמיומן לעבוד במיוחד בגילאים הצעירים לילדים על הרצף.

צריך לעשות את החשיבה איך בעצם מביאים את האנשים כי יש את השירותים, פותחים את

השירותים ובסוף הקבוצות הן מאוד מאוד מאוד מאוד קטנות.

גלית צימרמן - כי כשפותחים קבוצה צריך להתייחס לגיל, לתפקוד, לשעות הפעילות....

מאיה בר לב – הסקר לא משקף את כלל האוכלוסיה הרלוונטית בעיר אבל נותן קריאת כיוון ומגמות.

סוג של ייצוג, סוג של קריאת כיוון. אני חושבת שאפשר ליצור תובנות מהסקר לשפר

את השירות שאנחנו כעירייה נותנים. צריך עדיין כל הזמן לבדוק את זה.

יהל בן נר - אני אגיד שעיקר האתגר הוא להגיע לאנשים האלה ולגייס אותם ושהם יבואו.

אני מאמינה שבעזרת הפוקוס ששמים פה בעיר כבר מתחילת השנה על הפעילות של

הוועדה בפרסום הדיגיטלי, בקהילה, בקבוצת וואטסאפ ובמנהיגות הורים. בכל הפלטפורמות

אנחנו מפרסמים. והחוברת חוגים מאוד תעזור לנו כי כל ההורים יראו בסוף החופש

הגדול את כל החוגים למיוחדים ויוכלו להירשם אליהם. זה משהו שלא היה פה.

אנג'לה קרת - אני רוצה לעלות נושא אחר לגמרי. משום מה שכחת לציין שהיינו בסיור

נגישות עם דנה, אילן, יהל ותמר ברויד (יועצת הנגישות). אותי זה מ תסכל מאוד שיש הרבה

מאוד עסקים לא נגישים ולעירייה ולרישוי עסקים פשוט אין "שיניים".

והדבר השני שרציתי לדבר עליו זה על חניות לרכבים עם מעלונים. הבעיה הזו לא נפתרת.

אנחנו לא מצליחים למצוא פתרונות ומקבלים קנסות בלי סוף.

אילן גריידי – הפעילות הזאת של סיורים עם תושבים בעסקים היא מבורכת וטובה. הסיור האחרון

שעשינו היה במקום שלדעתי הכי מסובך והכי קשה בעיר. הפינה מדרך רמתיים/מגדיאל דרומה.

מבנים ישנים מאוד. השטחים שאנחנו צריכים להנגיש אותם שם הם שטחים פרטיים

ןלרשות אין דרך לטפל בשטחים פרטיים. ב רגע שהיא נוגעת בשטח פרטי ומטפלת בו יבואו

ממקומות אחרים ויטענו: למה אתם עושים פה ולא במקומות אחרים.

אנחנו בתהליכים של התחדשות עירוני ואני מקווה שזה ייפתר כמה שיותר מהר. זה מורכב

וקשה.

אנג'לה קרת - דיברנו על לייצר רמפות בבתי ספר לילדים מוגבלים וגם לייצר את

המדבקה הזו שתהיה על חלונות של בית עסק מונגש. אני לא הולכת למקומות שאין הנגשה.

יהל בן נר – אנג'לה, אני מוצאת את עצמי שבע שעות ביום עוסקת בתחומים של הוועדה

הזאת. כל יום. כרגע שמתי את הפוקוס על הסקר חוגים ופנאי. זה לא אומר שזנחנו את

שאר הנושאים. ואני באמת מזמינה אותך להתקדם מול אילן ישירות. את לא צריכה

אותי כחברת הוועדה לקדם דברים. אני כמובן אהיה בצוות חשיבה אבל כל חבר הוועדה

מוזמן לקדם נושא שחשוב לו ומשמעותי לו.

אני סקרתי את הפעילויות העיקריות מהוועדה הקודמת. היו עוד המון פעילויות שבוצעו

ובתהליךשאני לא סקרתי כמו לוחות תקשורת בגנים ציבוריים, הסיור הזה... הרבה דברים

שכרגע אנחנו עובדים עליהם.

לגבי רכבים עם המעלון: אני לא יודעת למה בדיוק את מתייחסת, אבל כמו שאת מבינה,

וקיבלת את הסיכום דיון שהיה לנו עם דנה, דנה נמצאת בתהליך של סימון חניות לפי

כללים חדשים ואני פועלת להאריך את הזמן של קבלת הדוח משתי דקות כלפי מעלה. זה

לא לוקח יום-יומיים. זאת עירייה, זה תהליך.

דנה בן חיים - אני רק אעדכן רגע לגבי חניות נכה לרכבים עם מעלון לרכב גבוה. כיום

החוק מאפשר לכל בעל תו נכה לחנות בכל חניית נכה מסומנת, ללא הבדל בסוג הרכב. גם

בעל רכב רגיל, נמוך, קטן שלא נושא מעלון - יכול לחנות בחנייה לרכב גבוה.

יחד עם זאת יצאה סוג של המלצה, היא אפילו לא הנחיה של משרד התחבורה, כן לסמן

מקומות לרכב גבוה במקבצי חניות, במקומות מרכזיים - חניית נכה אחת שתישא שילוט

לרכב גבוה. השילוט הזה יחייב בתמרור על מנת שהוא אכיף, שניתן יהיה לאכוף אותו.

אנחנו כבר ערכנו סיור עם יועצת הנגישות, בדקנו חניות בעיר, בדקנו מקבצים, הדבר שוב

מצריך על מנת שיהיה אכיף אישור של ועדת התנועה (עדת התמרור המקומית).

אנחנו נעשה פיילוט בעיקר מקומות שעלו בקשות ספציפיות לגביהם ונסמן חניות כאלה.

אני רוצה לחדד - אין קשר בין היעדר שילוט של חניה לרכב גבוה נושא מעלון בלבד

לקנסות. גם בעל רכב נכה אמור לחנות כחוק. גם במקומות שנקבעו בחוק או שמותרים

בחוק ולא באלה שלא. לא לחסום, לא לחסום בצמתים, ולא באדום לבן...

אנג'לה קרת - אני מסכמה איתך. אבל אני אישה על כיסא גלגלים. בעלי עסקים מכירים אותי

אז אני מתקשרת אליהם ומביאים לי את זה לאוטו ואני מקבלת קנס.

דנה בן חיים - גם בעל רכב רגיל לא נושא תו נכה מקבל דו"ח. זה תהליך ארוך, זה תהליך

משפטי, זה מול רשות החניה וזה בבדיקה.

אילנה מושקין – הייתה לנו פגישה מאוד מעניינת בנושא תעסוקה. אני באה עם טכנולוגיה שרוצה

לשנות לגמרי את שיעור התעסוקה לאנשים עם מוגבלות – גם לטובת התושבים וגם לטובת

העסקים. ו אני פשוט מאמינה שעסק שמעסיק אנשים עם מו גבלות יהיה כבר נגיש הרבה

יותר כי יהיה מישהו במקום שמסתכל על כל האלמנטים.

אבל לגבי מה שאמרתי על הצבעה ברגליים: העירייה לא יכולה לעשות שיימינג או לתת קנסות

לעסקים כי זה מאוד מורכב עם הרגולציה של התעסוקה. אבל אני חושבת שאולי מקום

שלנו כאזרחים לחשוב באמת לתת צל"שים לעסקים שמעסיקים ובטח אלה שעושים מעל

ומעבר ואני מאוד אשמח שנחשוב בדרכים שאנחנו ממש משפרים אותם בדבר הזה.

כאזרחים יש לנו המון אמצעים ואני חושבת איך אנחנו בעצם יוצרים פה איזשהו וייב

שבהוד השרון כדאי לך מאוד להיות ידידותי מעל ומעבר לאנשים עם כל מיני מוגבליות וכל

מיני צרכים מיוחדים ואני באמת חושבת שכדאי להביא לפגישה הבאה כמה רעיונות כאלה.

יעל רוזנבוים - הבאתי בשורה ואני אשמח לעזרתכם.

יזמתי הנגשה של ספר, גם לילדים שונים וגם לחרשים וכבדי שמיעה. מה הטריק ומה

השטיק? שאנחנו לא מדברים על חרשים אנחנו מנגישים לחרשים ולמה הכוונה? ילד חירש

מגיע עם סבא וסבתא, אלה שבאו לקבוצת תמיכה, והם ר וצים לשבת עם הנכד ורוצים

להקריא לו סיפור אבל הם לא ממש בקיים בשפת הסימנים. כאן בספר יש QR Code -

בר קוד שסורקים אותו עם הטלפון ואז מועברים לסרטונים קצרים. כל עמוד יש לו

סרטון לשחקנים חירשים שמסמנים בשפת הסימנים את התוכן של הספר. זה נחמד

לילדים שומעים וגם לבוגרים שומעים כי בעצם אנחנו קצת מנגישים מהעולם הקסום

הזה של שפת הסימנים ומה זה אומר וזה נהדר כמובן לילדים חירשים וכבדי שמיעה

שבסוף יש להם ספר שמדבר בשפה שלהם.

אני אשמח לעזרה בהנגשה של הספר, במכירה של הספר, בהבאה של הספר הזה לציבור

שיכול ליהנות ממנו. תודה שהקשבתם, שמחתי להכיר את כולכם. ערב טוב.

יהל בן נר - אני מציעה לחבר אותך לספרייה שתעשי שם פעילות טוב?

תודה רבה ולהתראות.

.