חלק 1 פרוטוקול ישיבת מועצה עיר שמן המניין מס 0125 מתאריך 260225 שתהיה בשבתה כישיבת הוועדה לתכנון

ב' באדר תשפ"ה

2 למרץ 2025

פרוטוקול ישיבת מועצה עיר שמן המניין מס/ 1/25 שתהיה בשבתה כישיבת הוועדה לתכנון

ובניה מיום 26/2/25

משתתפים:

משה קונינסקי, פנחס סורוקה, עו"ד אליסה דרוקר מן, יואב קליין, עו"ד חיים שוקרני,

עו"ד סיון דמרי גרשין, גיא מרציאנו, עו"ד תומר בן חמו, אבי קוריאט,

נעדרו:

דר' אלה בינר, יאיר שטרן, יהודה שיטרית, אלון אזולאי, גיורא צ'שקין, עו"ד אנה גזניק, אוריאל

מלכא, נחום רוזנברג

מוזמנים:

דר' שולה מנחם, אלי שדה, דליה אסייג, עו"ד מאיר עובדיה, יוסי אבן צור, ענת דרור, יעל סמלוי

משה קונינסקי, פותח ישיבה

.1 הסכם גג – דיון ראשוני, הדיון יתקיים בישיבת המועצה בשבתה כישיבת מליאת הוועדה 1

לתכנון ובניה.

משה קונינסקי:

בראשית דברי מבקש לברך את ענת דרור שרף, שזכתה השבוע במכרז כמהנדסת העיר

החדשה. אנחנו מאחלים לך הצלחה. תודה שמילאת את מקומו של יצחק ז"ל.

אנחנו שמחים שנבחרה גם כוח נשי, אשת מקצוע. מאחלים לך הרבה הרבה בהצלחה.

כמה מילים לפני שענת תציג את עקרונות הסכם הגג. קצת היסטוריה.

הדיאלוג על הסכם הגג התחיל בשנת 2016 בחברת ייעוץ שלקח ראש העיר הקודם, עדי

אלדר, שליוותה במשך כמה חודשים את הרשות המקומית והמליצה על הסכם גג.

לקראת סוף הקדנציה של 2018 לקראת יולי או יוני 2018 זה היה צריך לעלות

להצבעה במועצת העיר. אני ביקשתי בזמנו מעדי אלדר לא להעלות את זה

ולהמתין לקדנציה הבאה, כדי שבאמת תתבצע עבודה מאוד משמעותית, בניתוח ההסכם

ומשמעויותיו, והוא הסכים. אז אני רוצה פה קודם כל להודות לו על כך.

מיד אחרי הבחירות ב-2018 המשכנו את הבדיקות ולצערי הבנו שאי אפשר לקדם את

הסכם הגג במתכונת הקודמת שלו. לי היו שתי התניות מאוד ברורות בתחילת הדרך.

שני דברים מאוד מאוד עקרוניים.

האחד זה קידום תב"עות של תעסוקה ותעשיה. כי עיר שצומחת ומכפילה את עצמה,

מחייבת עם תוכנית מתאר שתביא אותנו בע"ה ל-120 אלף תושבים, מחייבת לדאוג

במקביל לפיתוח העיר ושיווק של יחידות דיור גם לפיתוח כלכלי, קרי אזורי תעשיה, קרי

אזורי תעסוקה ואזורי מסחר, אז אנחנו נמשיך להיות תלויים וסמוכים על שולחן

המדינה במענקי איזון וכו'.

נכון לרגע זה אנחנו נמצאים יחסית אפילו בעליה בשנים האחרונות, אנחנו על כ-%58

הכנסות מתעשיה, תעסוקה ומסחר והשאר מהכנסה מארנונה של מגורים.

ברגע שנוכל לעבור את ה-%60 תהיה לנו עצמאות כלכלית, אבל אם אנחנו נבנה ונבנה

ונבנה ובמקביל לא נעלה את ההיקפים שמניבים יותר, גם מקומות תעסוקה וגם תעשיה

ומשרות. אנחנו לא נוכל לממן את העלויות של התושבים שיכנסו לעיר.

אזור התעשיה החדש שלנו נמצא עכשיו ממש בהליך תכנוני מאוד מתקדם ואני מאוד

מקווה שעד סוף השנה כבר יסתיים המכרז להתחלת העבודות, זה פרויקט של 25 שנה.

25 שנה דיברו על האזור הזה.

בקדנציה הראשונה עבדתי עליו 4 שנים וב-4 שנים האלה כל הזמן תיקנו וטייבנו את

הנתונים ובסוף זה אושר לפני 5 חודשים. אז זה דבר אחד, שמחזק את ההחלטה

לחתימה על ההסכם.

דבר שני, זה עוד 3 תבעו"ת שהיו תקועות לא מעט שנים. האחת זו פרויקט הרכבת שעשו

איתנו פינג פונג הלוך חזור ועכשיו היא מקודמת ומי שמוביל אותה זה משרד השיכון.

תב"ע הרכבת היא גם מגורים, גם תעסוקה, גם מסחר.

תב"ע נוספת זו המע"ר, שמדברת על כל הכניסה לעיר כעיר מרכזית, עיר ראשית באזור.

והתב"ע השלישית היא תב"ע, של פארק מדע. כל הדברים האלה התעכבו. עכשיו אנחנו

רואים שיש היענות גדולה מאוד וקידום משמעותי של משרדי הממשלה, של ועדת

התכנון, של משרד השיכון, תמיכה של משרד הכלכלה ואנחנו יודעים שאנחנו בכיוון

הנכון. אז אם כבר אחד מתוך הארבעה אושר והאחרים נמצאים בהליך מתקדם מאוד,

אז אנחנו בשלים בהיבט של המאזן הכלכלי הצפוי מהכנסת אל מול הוצאות.

הדבר השני שאני דרשתי, הסכמי גג עם המגזר הערבי.

ב-2018 כשהעליתי את זה לראשונה לא ידעו איך לאכול את זה. אמרו מה זה הסכם עם 2

המגזר הערבי, הסכם גג? אין כזה דבר.

אמרתי להם חברים תראו, אנחנו מדינה דמוקרטית, במדינה דמוקרטית כל אחד יכול

לבוא ולגור איפה שהוא רוצה. אבל בתרבות הערבית רובם אוהבים לגור אחד ליד השני

ולצערנו כרגע אין אפשרות בישובים הערביים, בטח לידנו, להתפתח. ולכן כדי לשפר את

איכות החיים ולמצוא פתרון של מגורים ראוי הם עוברים להרבה ערים יהודיות.

בכרמיאל כ- %4 הם בני המיעוטים, ומי שמגיע אלינו זה המבוססים, האיתנים בעלי

המקצועות החופשיים.

זה אומר שאם ישוב כמו מג'ד אל כרום הוא בלמ"ס 3 וראמה הוא בלמ"ס ,4 אז מי

שמגיע אלינו הוא בעצם למ"ס 8 שלהם או 9 שלהם, אנשים בעלי יכולות. זה אומר שזה

עוד יותר מחליש אותם.

התחלנו לעבור בין המשרדים התחלפו שרים ובסוף ההחלטה הגיעה לאוזניים קשובות

ובתקופה האחרונה חתמו על הסכם גג ראשון במגזר הערבי, סחנין ועוד הסכם גג נוסף

לעיר ג'דיידה מכר ועוד מיני הסכם עם מג'ד אל כרום.

ברגע שאנחנו יודעים היום, שתהיה לרשויות הערביות אפשרות לחזק את הישוב שלהם

זה אומר שאנחנו נוכל לשמור על הצביון היהודי של העיר שלנו.

מה שאני אומר פה היום אני אומר את זה לכולם, אני לא מתבייש, אני לא מרכין ראש,

אני חושב שזה גם לטובת הישובים הערבים כמו שזה לטובת כרמיאל וישובים יהודים

אחרים. אנחנו יודעים לחיות בשכנות טובה, אנחנו יודעים לשתף פעולה, אבל זו הדרך

הנכונה לחזק את העיר כרמיאל ומצד שני גם לא להחליש את הישובים הערבים.

ברגע שזה יצא לדרך האצנו את המשא ומתן, רק אתמול ענת ואני ישבנו שעתיים וחצי

במשא ומתן נוסף, ולפני חודש בישיבה, ולפני חודשיים בישיבה.

אנחנו נמצאים עכשיו חודש לפני מעמד האישור במועצה, והיה חשוב לנו להציג את

המבוא להסכם.

ומה שאנחנו מבקשים, לאפשר לכם להעלות שאלות וכן ניתן לכם גם קצת שיעורי בית

אם מישהו רוצה להעלות רעיונות לאחר מכן. אז בואו נפתח עם המצגת של מה זה הסכם

גג, מה הפוטנציאל שלנו, לאן אנחנו רוצים להגיע וכן הלאה, ולאחר מכן נקיים דיון.

ענת דרור:

אני אעשה צעד אחד אחורה להסביר בכלל מה זה המסגרת הזאת של הסכם גג, מה זה

"החיה" הזאת ואז לאט לאט נדבר טיפה על ההסכם. הפעם באמת נדבר באופן כללי על

העקרונות הגדולים ופעם הבאה נצלול לעומק.

משה קונינסקי:

כמובן שנשתדל להעביר לפני הדיון הבא את החומרים, שתוכלו לעיין בזה.

ענת דרור הציגה מצגת ושקופיות וליוותה אותן בהסבר:

הסכמי גג זה חיה, מנגנון שהמדינה התחילה להשתמש בו ב-15 שנה האחרונות פחות או

יותר בשביל לעודד ערים לקלוט ולאשר בצורה מסיבית יחידות דיור ולקלוט תושבים

חדשים כשהמהות, הבסיס של ההסכם אומר ככה בסך הכל הקליטה ובניה של יחידות

דיור, כמו שמשה גם הסביר מבחינת כלכלה עירונית, זה אקט שהוא מורכב. 3

האיזון התקציבי של העיר.

לכן המדינה הבינה שבשביל לעודד ערים לקלוט תושבים היא צריכה לתת קונטרה

איזשהו איזון בצורה של שיפוי בשביל לאפשר לערים לשמור על איזון תקציבי, גם כשהן

קולטות אוכלוסיה בכמות גדולה לתוך העיר ואת השיפוי הזה עושים במספר דרכים.

קודם כל מקבלים על כל יחידת דיור איזשהו סכום כסף מהמדינה בשביל לעודד אותנו

כמה שיותר לקלוט תושבים, כמה שיותר לאשר היתרי בניה. ודבר שני אנחנו מקבלים כל

מיני הטבות ודחיפות בכל הנושא של תשתיות על, תשתיות עירוניות, הקמה של מוסדות

ציבור ומוסדות חינוך וטיפול בעיר הוותיקה מה שנקרא בכותרת ישן מול חדש.

אז זה התן וקח. אנחנו מתחייבים מצד אחד לאשר ולקדם גם אצלנו ואחר כך בהיתרי

בניה ובהתחלת עבודות ובאכלוס במהירות מאוד גדולה כמות גדולה של יחידות דיור,

במיוחד יחסית למה שהיה פה עד עכשיו. והצד השני זה שאנחנו מקבלים בתמורה לזה

תוספת תקציבית, גם כללית שאנחנו יכולים להשתמש בה לאותו פול של פרויקטים

שאנחנו נרצה לשמוע מכם גם רעיונות לגביו וגם לפיתוח של תשתיות עירוניות, רחובות,

נושאים של ניקוז, ביוב, כל הדברים שאנחנו צריכים בשביל שהעיר תשתפר ומוסדות

ציבור וחינוך, פארקים, כל מה שמביא אותנו לפיתוח עירוני כמו שצריך. אז זאת

הכותרת בגדול.

משה קונינסקי:

אם יש שאלות אני מבקש ככה לרשום בצד כדי שאחר כך נעלה את זה לדיון ולא לפני כל

פרק, לתת לה את הרצף להציג.

ענת דרור:

אז כמו שמשה אמר, הנושא הדמוגרפי הוא בלב ההסכם, גם איך אנחנו קולטים לפה

אוכלוסיה צעירה, אוכלוסיה איכותית, שומרים על צביון העיר.

לנושא הזה יש גם תקציב ייעודי בתוך ההסכם שמדבר על שיווק ומיתוג ועל מנגנונים

כמו מחיר למשתכן וכמו מחיר מטרה, העדפה של בני מקום. כל הנושאים האלה נמצאים

בתוך ההסכם בשביל שמירה על צביון העיר.

הנושא של פיתוח תשתיות, גם כן אחד מהנושאים הבסיסיים. אנחנו ממפים את

התשתיות, זה נקרא תשתיות על. התשתיות הגדולות שהעיר זקוקה להם בשביל

להתרחב ובשביל תוספת השכונות האלה, מדובר למשל על כבישים כמו כביש חיבור

נוסף לרמת נבון עם מחלפון נוסף על כביש .784

שדרוג של רחובות כולל רחובות באזור התעשיה, רחוב החרושת שזקוקים לשדרוג

ותוספת של תחבורה ציבורית עליהם. פארקים שאנחנו רוצים לשדרג ולהעלות ברמה,

ספורטק, דברים מהסוג הזה. שדרוג בנושא של ספורט, אולמות ספורט, אצטדיון, שדרוג

של כל תשתיות הספורט. מוסדות ציבור חדשים מכל התחומים.

ובנוסף לזה הנושא של איתנות כלכלית שאנחנו כל הזמן בודקים אותו תוך כדי, אנחנו

גם עושים בהנדסה עבודת מטה עכשיו בשביל למפות את כל הרזרבות שיש לנו מבחינת

שטחים לתעסוקה ומסחר, כדי שבאמת נדע שאנחנו נכנסים להסכם ומשפרים את

המאזן ולא נותנים לו לברוח לאורך ההסכם. 4

אז כמו שאמרתי אנחנו מקבלים שיפוי כנגד כל יחידת דיור, זו תוספת של כסף שהמדינה

שמה בנוסף למנגנונים אחרים שהיא היום נותנת לנו, אז תוספת משמעותית שמאפשרת

לנו לפתח את העיר.

אנחנו מקבלים קדם מימון על תשתיות, גם תשתיות שהן מה שנקרא, קוראים לזה

תשתיות צמודות, זה תשתיות שאנחנו צריכים לעשות בתוך השכונות החדשות וגם

תשתיות על עירוניות שזה כמו שאמרתי כבישים ומחלפים חדשים, פרויקטים של ניקוז

ומבני ציבור, ביוב, כל הדברים שצריכים לעבור שדרוג משמעותי.

בנוסף ההסכם מבטיח שיש לנו קדימות במשרד החינוך לאישור של מוסדות חינוך. זה

נושא מאוד חשוב, אנחנו היום עם כל המוסדות חינוך שאנחנו רוצים לבנות בעיר כל פעם

נאבקים בשביל לקבל אישורים על כל בית ספר וכל גן ילדים מתוך הפול הכללי של כל

המדינה.

ומי שיש לו הסכם גג הוא מקבל כמו צמיד פטור מתור בעניין הזה ואנחנו עולים ישר

לראש הרשימה. ואנחנו מקבלים סיוע להקמה של מנהלת שתתכלל את כל האירוע הזה.

זה אירוע מאוד מורכב של עבודה, גם הנדסית, גם כלכלית, גם ליווי משפטי, דברים

שצריך לתת להם מעטפת בתוך העיר.

בשביל זה אנחנו נקים מנהלת ייעודית שתעסוק בזה, כמובן אנחנו נלווה אותה בהנדסה

מבחינה מקצועית. קצת באמת בהמשך למה שמשה הסביר על הפריסה בעיר. אנחנו

בתוך ההסכם גג מתחייבים לפיתוח עירוני של כמה שכונות משמעותיות. אפשר לראות

אותם פה.

הראשון:

רמת נבון נמצאת היום באכלוס בערך של שליש מהפוטנציאל יחידות שיש לה, אנחנו נגיע

עד סוף 26 ל-1,100 יחידות דיור שיאוכלסו בשכונה.

יש שם פוטנציאל נוסף בערך ל-,2,000 גם בתוכניות שכבר מאושרות וגם בתוכניות

שאנחנו מקדמים היום בשביל קצת לשנות ולעדכן את התכנון כי זה תכנון שהוא התפתח

לאורך השנים וצריך לעדכן אותו.

השכונה הזאת כאמור נדרש לה כביש חיבור נוסף בשביל לשחרר שמה את העומס שיש

היום וגם הכביש הזה נמצא בתכנון והוא חלק מהסכם הגג, אחד התנאים המרכזיים

שלנו להסכם.

השני:

שכונת הרכבת זאת השכונה שמשה הזכיר קודם, שכונה שנמצאת עכשיו בתכנון יחד עם

משרד השיכון. יש שמה גם מגורים וגם אזור של תעסוקה ומסחר שאמור למנף את

הפוטנציאל שיש לנו בתחנת רכבת והיום אפשר לעשות איתו יותר. זה יהפוך להיות סוג

של האב. אנחנו מקוים שזה ימשוך לפה גם עסקים שהם ייהנו מהנגישות הנוחה הזאת

של הרכבת.

השלישי:

מתחם 6 לאזור שהוא צמוד לבית הספר הטכני, לאורך שד' קק"ל, בעצם עד לכיכר

החמור. אזור שהוא היום משמש חלקו לחניון משאיות ודברים כאלה. יש צוות של רשות

מקרקעי ישראל שעובד איתנו צמוד על תכנון של שכונה שמה. גם שמה אנחנו רוצים

להוסיף מסחר לאורך הרחובות, לייצר איזושהי שכונה מאוד אורבנית שהרבה דירות

קטנות בשביל סגל ועובדים בטכני ובמכללות. זה אזור שאמור לשרת אותם.

רביעי:

זה אזור של משעול חצב, יש לנו שמה פוטנציאל שאנחנו רוצים לשווק לאנשי קבע,

מנהלת אנשי קבע, זה יותר דיור ככה צמודי קרקע מכל מיני סוגים, עם נוף מאוד יפה. 5

גם נכנס בהסכם.

חמישי:

פרויקט שהוא גם כן עם הסתכלות על אזור המכללות, על מכללת בראודה ומכללת

אורט. פרויקט שמובל ע"י חברת דירה להשכיר. זאת חברת בת ממשלתית של משרד

השיכון. בכוונה לייצר שמה בערך 480 יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, משהו דומה

למה שיש ברבין, גם כן עם מסחר למטה, עם מעונות יום, לאוכלוסיה צעירה, לסגל,

לסטודנטים בתארים מתקדמים במכללות.

שישי:

הרובע החדש שלנו באריאל שרון: מול אזור התעשיה כלפי המורדות כמון, האזור הזה.

מדובר על שכונה של כמעט 8,000 יחידות דיור שהיא במסלול ותמ"ל, מסלול לקידום

מהיר בועדה למתחמים מועדפים לדיור הממשלתי.

הצוות בעבודה כבר לא מעט זמן. נפגשנו גם עם משה, עשינו סיור בשטח, הם עובדים

במרץ על הרובע הזה. זו התפתחות מאוד משמעותית באזור הזה של העיר. היא כנראה

תקרה, אנחנו פורסים אותה בתוך ההסכם לשלבים כדי שנוכל לעכל אותה ולבלוע אותה,

אנחנו לא נעשה את זה בקפיצה אחת.

שביעי:

פארק המדע שמשה גם כן הזכיר, זה שוב פעם זה נכנס לנו להסכם, בין השאר אנחנו

מקבלים איזשהו שיפוי גם על תעסוקה שאנחנו בונים, לא באותו גובה כמו יחידות דיור

אבל מקבלים שיפוי וגם זה קריטי לנו לפתח את זה במקביל, שוב בגלל האיזון שבין

שטחים לתעסוקה במקביל לזה שאנחנו בונים יחידות דיור כדי שהארנונה תכסה ואנחנו

נשאר עם רמת שירות טובה לתושבים.

מבחינת פרויקטים תחבורתיים, הזכרתי קודם כל את החיבור של רמת נבון. יש פרויקט

שלם של מערך של חיבורים שאנחנו נצטרך לעשות בין שכונת רובע אריאל שרון לבין

העיר, חיבור לרחוב החרושת, לרחוב צה"ל. חלק מהחיבורים האלה יהיו בגשרים, זה

פרויקט מאוד מורכב שגם הוא עכשיו נמצא בתכנון כדי לראות שהשכונות האלה חלק

מהעיר.

החיבוריות לרכבת, זה גם השכונה וגם פרויקטים שיש לנו כולל פרויקט שיש בקרן

היסוד לשיפור של השכונה המערבית ושל אזור המע"ר אל הרכבת כדי שאנשים יוכלו גם

ברגל, גם באופניים, מה שצריך כדי שיהיה יותר קל להגיע לרכבת. גם זה נכנס.

רחובות ראשיים הזכרתי קודם, אנחנו קופצים באוכלוסיה, אנחנו נצטרך לעשות שדרוג

של חלק מהרחובות, גם לתוספת של שבילי אופניים, גם נתיבים להעדפה לתחבורה

ציבורית, גם מקומות שהרחובות היום הם לא ברוחב מספק בשביל לקלוט את התנועה.

את החניה, הסדרה של מדרכות ברוחב מתאים. כל הנושא הזה נכנס בתוך הפרויקטים

של ההסכם.

שבילי אופניים התחלנו בעיקר ברבין לרשת את העיר בשבילי אופניים, יש לנו תוכנית אב

לחיבור של השבילי אופניים גם לפנאי וגם לחיבורים לרכבת.

תשתיות תחבורה ציבורית, גם יש צוות שעובד עם משרד התחבורה על תוכנית אב 6

לתחבורה ציבורית בכל העיר בשביל לשפר ולייעל את התחבורה. זה כולל בין השאר

פיזור של מסופי קצה בשביל שהקווים יהיו יותר מהירים והם לא יעשו את כל הסיבובים

המאוד איטיים שיש להם היום.

יש להם נקודות קצה בכל מיני מקומות בעיר שאנחנו צריכים להקים כחלק מהעלויות

של ההכנה פה ואז הקווים יוכלו להיות קווים ליניאריים ולא קווים שמתפתלים להם

בתוך העיר.

ויש לנו כמובן נושאים שהם טכניים הנדסיים, כמו למשל להפוך חלק מהצמתים שהם

היום מעגלי תנועה לצמתים שהם מסוגלים לקבל קיבולת תנועה יותר משמעותית ברגע

שיהיו לנו את התושבים החדשים.

דיברתי על איתנות כלכלית. אני לא אתעכב על זה עוד, גם משה הציג את זה קודם.

אנחנו מקבלים כאמור קדימות למוסדות חינוך. אתם רואים פה את ההדמיה של ניצנים

שנבנה היום והשבוע סיימו רצפה ראשונה, מתקדמים לקומה ראשונה. בתוך ההסכם,

במקום המבנה שלא עומד בדרישות של רעידות אדמה, נגישות והכל. אנחנו מקבלים

שיפוי למוסדות ציבור, מה שנקרא מוסדות ציבור רשות שזה מועדוני נוער, מוסדות דת,

בתי כנסת, מקוואות, מוסדות קהילתיים מכל הסוגים, מוסדות רווחה, כל אלה יכנסו

לסל של מוסדות ציבור ודת שאנחנו מקבלים שיפוי שוב עבור כל יחידת דיור.

הכנסנו ברשימה ואנחנו נשמח לשמוע מכם גם על מוסדות כלל עירוניים שחשוב שיהיו

בעיר, במיוחד אם היא קופצת את הקפיצה הזאת בגודל ואנחנו מבקשים שימומנו כחלק

מההסכם. וכנ"ל לגבי מתקני ספורט ונופש, פרויקטים של פארקים, ספורטק, שדרוג של

אולמות ספורט, דברים מהסוג הזה.

פיתוח דמוגרפי. פתחתי עם זה ואני אסגור עם זה כי זה כמובן מהותי לנושא של העיר.

יש בתוך ההסכם כאמור תקציב למיתוג. אנחנו עבדנו לא מעט על זה שההסכם יכיל

בתוכו סעיפים שקשורים בהעדפה של בני מקום ובסוג התוכניות שבהן היחידות דיור

ישווקו כדי שתהיה לנו איזושהי שליטה על זה ושאנחנו באמת נשמור על צביון העיר.

ותוך כדי התכנון, הנושא של התכנון כמשהו שמשרת את האוכלוסיות שאנחנו רוצים

להציג, הראיתי קודם שיש לנו תוכניות לזוגות צעירים, תוכניות למשרתי קבע, תוכניות

לנושא של סגל. אנחנו מנסים להתאים באמת את התוכניות ככה שהן יהיו אטרקטיביות

וימשכו באמת את האוכלוסיות האלה לפה.

משה קונינסקי:

אני רוצה להוסיף כמה נושאים ואז נפתח את הכל לדיון, שאלות, רעיונות ואני אכוון

אתכם גם מה הייתי רוצה לקבל מכם כדי להמשיך בחודש הבא לעבוד על זה.

נתחיל מזה שאנחנו הולכים בהסכם לכיוון %,65 מחיר משתכן או מחיר מטרה. יש לזה

סיבות. סיבה אחת תעדוף מאוד משמעותי לבני מקום. תעדוף נוסף זה לאנשי מילואים

ותעדוף שלישי לנכים ואז לתושבי עיר משפרי דיור ואחר כך לאלה מבחוץ.

נכון להיום כל הפרויקטים שלנו של מחיר מטרה/מחיר למשתכן הביאו לכ- %100

לקהל המטרה שלנו.

בני מקום כרגע זה נע על %.50 אם אנחנו נצליח בחלק מהמכרזים להעלות ל-80 זה יהיה

מצוין. אבל נכון לרגע זה בראיה אחורה למי נמכרו ולמי הוגרלו, אנחנו שומרים על צביון

יהודי משמעותי.

כ-%35 זה פתוח לציבור. גם פה יש כל מיני, גם פה יש אפשרות לבני מקום בתיעדוף, אבל

התיעדוף הוא לא בדיוק כמו במחיר למשתכן. אז אנו נתעדף לשווק ב- %65 ככל שנוכל

בשיווקיים.

השיווקיים הם באחריותנו, כלומר אי אפשר לשווק מעל הראש שלנו, זה דבר אחד. 7

דבר שני זה המנהלת.

המנהלת שאנחנו רוצים להפעיל היא מנהלת רזה, היא מנהלת שרובה ככולה במיקור חוץ.

כלומר פרילנסרים שיוכלו לבוא בהתאם לפרויקטים, יעבדו מקצועית בתחום התכנוני אל

מול מינהל הנדסה ואל מול מי שיוגדר ראש המנהלת.

אנחנו רואים אולי שני בעלי תפקידים במקסימום בתוך המנהלת, כל האחרים כולם ללא

יוצא מן הכלל דרך משרדים חיצוניים - תכנון תחבורה, אדריכלות, ביצוע, הכל. פיקוח,

הכל הכל מבחוץ.

שני בעלי התפקידים שאנחנו מדברים עליהם:

הראשון - החשבות כי חשבות אנחנו רוצים לשלוט בה מקצה לקצה והנושא של התכלול

והניהול העליון, כל שאר הדברים יהיו בחוץ כי אני לא רוצה לעשות פה טעויות, דיווח לא

נכון אובדן כסף.

אני רוצה שהאחריות תהיה איתנו, אצלנו, סמכות ואחריות.

אני מדבר על דיווחים שיהיו אצלנו אוקי? הנהלת חשבונות בטוח תהיה בחוץ, ייעוץ

משפטי יהיה בחוץ. דברים כאלה יהיו בחוץ.

התכלול והנושא הכלכלי הדיווחי יהיובמסגרת של אותם שני בעלי תפקידים בתוך

המנהלת. המנהלת תהיה בתוך החברה הכלכלית, החברה הכלכלית תפוצל לשני אגפים,

אגף אחד הוא אגף תעשיה, אגף שני הוא אגף הסכם גג.

במסגרת הזאת לאגף התעשיה, יש כיום מגה פרויקט, פרויקט של 700 דונם של פיתוח,

שיווק, בניה, ניהול של המנהלת החדשה, של אזור התעשייה החדש. זה פרויקט בפני

עצמו מאוד מסיבי וגדול..

יש לנו עוד בדרך לא מעט מפעלים שאנחנו צריכים ללוות ועוד שטחים לשיווק מפעלים

וזה הפרויקט שיעמוד בפני אגף התעשייה בפני עצמו בעשור הבא.

התחום השני זה התחום המקביל, של אגף להסכם גג.

זה לגבי המסגרת הניהולית. לגבי מסגרת החוזה, החוזה הוא הסכם גנרי. הוא הסכם

שאפשר לראות אותו רוחבי בכל הרשויות המקומיות. זה לא שאנחנו יכולים פתאום

להפוך אותו מקצה לקצה ב-180 מעלות. המספרים בפנים משתנים בשניים, שלושה

סעיפים עקרוניים שאולי ניתנים להשפעה. כל השאר זה הסכם גנרי.

דבר נוסף זה המספרים. אנחנו יודעים, עוד פעם במסגרת הגנריות של ההסכם, המדינה

לא מקבלת פחות משיווק של 2,000 יחידות בשנה. אף אחת מהרשויות המקומיות

שחתמה על הסכם לא עמדה בזה, אפילו הגדולות והם יודעים את זה.

הערכה שלנו שאנחנו נצליח בשנה הראשונה לעמוד על 700 במקרה הטוב, בשנה לאחר

מכן ב-,1,000 אולי שנה לאחר מכן ב-.1,200 הממוצע שאנחנו מעריכים שנעמוד בו לאורך

לפחות ה-,5 6 שנים הראשונות זה .1,000 אבל אנחנו לא יכולים לחתום על ,1,000 אנחנו

מחויבים לחתום על .2,000 ואז מה שקורה שכל הרשויות המקומיות בעצם מאריכות את

ההסכם. אלה דברים שהיה חשוב לי להוסיף ולהדגיש בפניכם.

כעת אנחנו הכנו רשימה. הרשימה היא טיוטה ראשונה של מה שאנחנו חושבים שהעיר

צריכה בעצם לבנות ולפתח במקביל לשיווקיים ולבניה של יחידות הדיור. ענת מנתה

מוסדות ציבור, מתנ"סים, מבנים של תנועות נוער, של עולים, של קהילות, של אולמות

ספורט וכן הלאה. גם בית עלמין.

כעת אנחנו רוצים להכין רשימה כזאת ולתמחר אותה, כן? יש לנו טיוטה ראשונה. אנחנו

מאוד מאוד מבקשים מכם לחשוב איפה אתם הייתם רואים את העיר מבחינת שירותים

לקהילה, והצרכים של מוסדות ציבור וכו'.

8

יש כאלה שמעניין אותם תחומים מסוימים, שאחראים על תחומים לבוא ולתת את

האינפוט פנימה לתוך הרשימה, אנחנו אחר כך נוכל לתעדף אותה, שוב אנחנו ניצור

אומדן לכל פרוייקט.

אם לדוגמא אנחנו רוצים שני מועדוני נוער, מועדון נוער 300 מ', אני סתם זורק מספרים.

300 מ' כפול נניח 12 אלף ליחידה, בסדר? 3,6 מיליון. אז נדון בתכנון 3,6 מיליון עבור

הנושא.

כמובן זה ייעשה בצורה מקצועית בניסיון המצטבר של ההנדסה, עם מחירון דקל וכן

הלאה וכן הלאה, אומדנים מעודכנת.

אנחנו רוצים שאתם בהתאם למבנה הזה החדש של העיר, הצמיחה למערב, הצמיחה

למזרח, עיבוי בתוך העיר נדבר על הצרכים עצמם. בבקשה. מי רוצה להתחיל?

יואב קליין:

אני רוצה לשאול שתי שאלות. שאלה ראשונה, אתה בעצם אומר תחתום על הסכם. אתה

אומר שאתה לא מצליח למלא, את יכול להאריך את ההסכם. כאילו אתה נדרש ל-2,000

יחידות לשנה, אתה לא תעמוד בזה, אתה תעשה 1,000 ו-.1,000 השאלה שלי אם אתה

רואה באיזשהו שלב שזה לא מתקדם לפי התכנון, יש נקודת יציאה מההסכם הזה

באיזשהו שלב?

משה קונינסקי:

כמו כל הסכם אתה יכול לצאת החוצה, אבל כסף שקיבלת מקדמה אתה תצטרך להחזיר

חזרה.

יש אבני דרך. אתה מקבל מקדמה, המקדמה היא קטנה יחסית.

זה לא משהו שאני מודאג כי המקדמה אחרי שיווק של ה-400 שנמצאים אצלנו במחסנית

וכבר נמצאים באתר של מינהל מקרקעי ישראל, רק הם יניבו לנו, הערכה שלי, 30 מיליון

שקל. בסדר? אז גם אם נקבל מקדמה של 20 מיליון שקל זו לא הבעיה.

מה שכן, אנחנו הרי מדברים על, המסגרת הזאת היא בהתאם לאבני דרך. ברגע שיש

שיווק ראשון אתה מקבל משהו כמו 25 אחוז, תקני אותי, אני לא זוכר בדיוק. אחרי זה

ברורים וקבועים בהסכם, אחרי זה כשיש זוכה עוד 25 אחוז. אחרי זה כשיש היתר עוד

25 אחוז. יש אבני דרך.

ואז בהתאם לזה אתה גם מתכנן את תהליכי הבניה שלך, של מוסדות ציבור, אם אתה

רוצה לסלול כביש או לעשות כל מיני דברים כאלה. תמיד, אם אתה רואה בשלב מסוים

שאתה לא יכול לעמוד בזה, אז אתה עושה גם פאוזה.

בסוף אנחנו שולטים בשיווקים. בינינו אנחנו גם לא יכולים לשווק דברים שעדיין לא

סגורים. נכון לרגע זה המחסנית שלנו ב-4 שנים הקרובות לא תעלה על ה-.5,800 אנחנו

רוצים, סך הכל מה שמיפינו זה כ-14 אלף יחידות דיור. השלב א' בהסכם יהיה ,5,850

משהו כזה, יחידות.

ההסכם השני, השלב השני של ההסכם, אוקי? הוא יהיה על ה-7,000 הנוספים. עכשיו

דרך אגב השלב הראשון מי שיעשה את הפיתוח זה לא אנחנו, פיתוח תשתיות יבוצע ע"י,

משרד השיכון, כי אנחנו מרגישים שאנחנו לא ערוכים לקחת את הכל בעת זו.

יש לנו אפשרות בהמשך לקחת על עצמנו גם את הפיתוח תשתיות עצמן, אבל את זה

אנחנו נחליט בעתיד ברגע שנראה שאנחנו עובדים טוב, עומדים על הרגליים, מסוגלים 9

להריץ עוד יותר את המנהלת ועוד יותר ועוד יותר עבודות, אנחנו נעשה את זה. בגדול

כמו כל הסכם, מהרגע שאתה לא יכול לעמוד בו אתה עוצר בשיווקים, אתה עוצר גם

בתקבולים.

יואב קליין:

זה אני מבין. איך, אתה אמרת שהשיווקיים יהיו אצלנו ודרכנו ולא מעל הראש שלנו.

איך זה מתבצע?

משה קונינסקי:

אנחנו מכינים רשימה, זו רשימה של המחסנית, המחסנית של שיווקי יחידות.

לדוגמא היום יש לנו את ה-400 שכבר בפנים, יש לנו עוד 500 שיכולות להיות משווקות

בחצי שנה הקרובה, שאר הפרויקטים זה לסוף ,26 סוף ,27 תקני אות בלוחות זמנים.

אנחנו מדברים על דברים שעוד לא בשלים כי התהליכים של התב"עות לא סגורים

לחלוטין וגם התכנון עצמו עוד לא סגור.

לדוגמא שטח ,6 (הרכבת).

אז יש עכשיו יחידות מקצועיות, אם זה במשב"ש או אם זה ברמ"י שעובדות בפרויקטים

האלה, אבל זה עוד לא בשל לשיווק. זה יהיה בעוד שנה וחצי. זה תהליך מתמשך.

יואב קליין:

אבל השיווק ישוחרר ע"י העיריה.

ענת דרור:

לא. מי שמשווק זה המדינה, זה רמ"י.

משה קונינסקי:

אנחנו לא משווקים.

ענת דרור:

אבל אנחנו שולטים בתמהיל ובלו"ז.

אנחנו שולטים בתוך תהליך התכנון כי כל התוכניות צריכות להיות מאושרות פה בועדה

המקומית והן מלוות על ידנו ועוברות גם את האישור של ראש העיר ואת הליווי

המקצועי. ואחר כך גם אחרי זה בשלב ההיתר יש לנו יכולת לשלוט. בסוף מי שחותם על

ההיתר בניה זה ראש העיר. אז גם שמה יש לנו שליטה על הקצב ועל הויסות של הדברים.

משה קונינסקי:

יש מנהלת משותפת שעובדת לאורך כל השנה על בקרה. והבקרה הזאת הם באים

ורואים שאנחנו מקדמים פרויקטים ואז אנחנו גם מתעדפים, אני יכול לצורך הענין

להחליט שפרויקט אחד במקום, למרות שיש לי פרויקט ל-400 יחידות, אנחנו נשווק

אותו ב-.200 למה? מכל מיני סיבות, שנחליט שטובות לנו.

זה אומר שאנחנו נוכל גם לשלוט בתהליך כי הם חייבים, חייבים לבוא ולעכל לתוך

הדטה שלכם את הרצונות שלנו. הם לא יכולים לשווק בלי שאנחנו מסכימים. יש ועדת

ארבעה, שניים שלהם, שניים שלנו שהיא בעצם מאשרת,

אלי שדה:

של משב"ש?

משה קונינסקי:

של משב"ש. והיא בעצם המנהלת המשותפת שבאה ועוקבת אחרי השיווקים. עכשיו ענת

איך היא הגיעה ל-5,850 בשלב הראשון? היא אמרה בואו נהיה ריאליים, בואו נראה

בשלוש, ארבע שנים הראשונות מה בכלל הפוטנציאל אם מרחיבים את המחסנית. וזה

הפוטנציאל. 10

אבל עוד פעם, אנחנו מדברים על .6,000 6,000 לא נעמוד בשלוש שנים, אנחנו נעמוד

בחמש שנים. ולכן ההערכה שלנו שהשלב השני איפשהו יתחיל בעוד ,5 6 שנים. בסדר?

עוד פעם הוא מותנה אם הותמ"ל יקדם, אם יהיה פיתוח. חברים, אי אפשר לשווק בלי

פיתוח. הפיתוח בשכונת אריאל שרון הוא מגה פרויקט.

לעיר יש תוכנית מתאר.

לא התחלנו לעבוד עליה לפני חמש שנים, עובדים עליה 15 שנה, 20 שנה לאן רוצה מדינת

ישראל להביא את העיר ולאיזה כיוון. אז זה כבר קיים. אנחנו צריכים לשלוט בתהליך

הצמיחה של העיר.

אבי קוריאט:

לגבי המנהלת:מי יממן אותה?

משה קונינסקי:

כל מה שקשור בעבודות עצמן למה לא לתת הכל לחברה הכלכלית שתעשה את זה,

מכיוון שיש הזדכות על המע"מ. עירייה לא יכולה להזדכות על מע"מ, אז שהחברה

הכלכלית תהיה חברה כלכלית שתתעסק בכל הדברים האלה. ומן הסתם ה-18 אחוז

מע"מ זה יכול להגיע אלינו חזרה

.

אני חושב שגם צריך לנצל את ההסכם הזה לאיזשהו שיתוף פעולה, אני קורא לזה אזורי,

עם ישובים סמוכים. לעשות מן, הרי זה הביצה והתרנגולת. התושבים לא יגיעו לכאן אם

אין פה תעסוקה או תעשיה.

תעסוקה איכותית, כמו שעושים במודיעין, יש שם הרבה אזורי תעסוקה ותעשיה שהם

הייטק. ומן הסתם מודיעין מתפתחת ברמה מאוד מהירה וטובה. אני חושב לעשות

איזשהו אזור תעשיה משותף עם הישובים שיתעסק רק עם תעסוקה איכותית.

לגבי ההסכם, האם הוא מתייחס לתשתיות הקיימות. אם אנחנו מגדילים ב-5,000

יחידות דיור מן הסתם התשתיות הקיימות לא יספיקו.

משה קונינסקי:

שאלה לגיטימית ונכונה. אני רושם את השאלות.

אבי קוריאט:

אני אדבר מהתחום שלנו, של הזה, ואם אפשר לנצל את ההסכם הזה לעשות פה במסגרת

שיתוף הפעולה איזה בית לוחם כזה גדול אזורי.

משה קונינסקי:

בהחלט ככל שיאושר.

זה רעיון טוב. אני בהחלט מציע לעשות, ככל שיאושר תראה, כשאתה אומר בית הלוחם

צריך להבין מה זה בית לוחם, 100 מ', 1,500 מ'? יפה. לכן אני מציע כשיש רעיונות כאלה

והם מבורכים לבוא ולהעלות את זה במייל.

ואז נוכל להפוך את זה לאומדן ולראות אם זה ריאלי. בסדר? אני בשלב הזה לא פוסל

כלום. אני אצטרך לעשות בסוף תעדוף. אז את החלק של ההצעות אני רוצה לדון אחרי

השאלות הבסיסיות. אני רוצה רגע להשיב.

מימון המנהלת הוא חלק מההסכם. כלומר כתוב פרק הסכם מנהלת, אנחנו בוויכוחים

כרגע על סך הכל במימון המנהלת. לדוגמא אנחנו צריכים גם להכין תוכנית כמה בודקי

תוכניות יש, אדריכלים, כמה פרויקטורים וכן הלאה וכן הלאה. כן?

ואז בהתאם לזה הם יאשרו לנו את ההיקף. אנחנו רוצים ללכת על היקף שינוע בין 20 ל-

30 מיליון שקל נקרא לזה ל-,8 10 שנים הבאות. זה הכיוון שאנחנו רוצים ללכת.

יש ערים פחות או יותר בגודל שלנו שגם עשו את זה.

אנחנו עברנו, יש לנו צוות שמלווה אותנו כבר חודשיים, לצוות הזה אנחנו עובדים איתו,

מתייעצים איתו, הוא הוביל ,6 7 פרויקטים כאלה בעשור האחרון בארץ.

11

אני מתייעץ עם ראשי הערים, הוצאנו, עשינו טבלאות אקסל השוואתיות של כל

הפרויקטים האלה ברחבי הארץ, ללמוד מהם. שוחחתי עם ראשי רשויות, על מקומות

שזה הצליח יותר, הצליח פחות וכו'.

לגבי ההיבט של איפה זה ינוהל, משפטית זה ינוהל בחכ"ל. כלומר ברגע שזה ינוהל

בחכ"ל אז כל הנושא של המע"מ נמצא שם.

זו הסיבה שזה בחכ"ל ולא בעירייה. אבל אנחנו רוצים שתהיה לנו שליטה ולכן הכל, כמו

שהחברה הכלכלית היא בשליטה, בבעלות של 100 אחוז של העיריה, כנ"ל היא תהיה,

החלק הזה גם יהיה שמה והוא יהיה כפוף מקצועית אלינו. אוקי? אז זה לגבי החכ"ל.

לגבי שיתופי פעולה אזוריים. אתן לכם דוגמא את השטח עכשיו של הוא נקרא שם זמני

שטח התעשיה הצפון מזרח. אתמול היתה פה ועדה גיאוגרפית, מפגש שני. המפגש הבא

יהיה בעוד חודש. מלכתחילה האזור הזה נקבע כשטח משותף. אנחנו כבר הכנו

סימולציות לפני שנתיים, הגשנו להם אותו. יש לנו ויכוח אחד על, הם רוצים להכניס

מועצה מסוימת, אני רוצה להכניס מועצה אחרת. מה שיוחלט יוחלט.

כשאנחנו תכננו את האזור הזה, את אותם 700 דונם ברוטו, 400 דונם נטו, חילקנו את

האזור ל-3 תתי אזורים. אזור אחד זה מפעלי מזון, אזור שני זה מפעלים מסורתיים

ואזור שלישי זה מפעלים של תעשיה איכותית יותר, תעסוקה איכותית יותר. וככה אנחנו

גם משווקים את זה בהתאם למדיניות של משרד הכלכלה והוא נותן לנו גיבוי בזה.

אתם הוזמנתם גם להשקה של הנחת אבן, זה כבר לא הנחת אבן פינה, זה התחלת

עבודות של חברת טי.די.קיי שמעבירה את כל חטיבת המחקר והפיתוח שלה, אנחנו

מדברים פה על מגה פרויקט, מבנה מאוד גדול, מאות מועסקים שכולם הנדסאים

ומעלה. כלומר זה חלק מתפיסת עולם לצד שיווק ואנחנו חייבים לשווק גם מפעלים

והייטק וגם מפעלים ללואו טק.

עכשיו הלואו טק אצלנו נראה כמו הייטק כי אנחנו נחשבים היום בירת ישראל בתחום

40 בתעשיה מתקדמת. תעבור מפעל כמו מטס שהוא חצי הייטק, החצי השני שהוא לואו

טק זה הכל רובוטים. אפשר לראות, יש רצפת ייצור של מפעל חדש מאוד בקליל כולו

רובוטים. אז זה חלק מתפיסת העולם שלנו.

לגבי עוד אזור הייטק אנחנו מדברים על פארק המדע. אנחנו מדברים על הרכבת.

המקומות האלה נועדו יותר לתעסוקה איכותית לצד אותו, זה לא שליש, זה יוצא 25

אחוז מהאזור של אזור התעשיה הצפון מזרחי שמוקדש לתעשייה מתקדמת.

לגבי תשתיות. תשתיות קיימות, תחבורה. העמסה וכן הלאה.

ענת דרור:

אוקי. אז נחלק את זה לכמה נושאים. קודם כל כבר היום על כל יחידת דיור אנחנו

מקבלים, זה נקרא ישן מול חדש, זאת אומרת אנחנו מקבלים איזשהו תקציב לשדרוג

העיר הוותיקה. התקציב לזה ממסגרת הסכם הגג גדל. אז זאת אומרת שיש לנו מיועד

בתוך ההסכם תקציב פר יחידת דיור בשביל שדרוג של תשתיות של האזורים הוותיקים

יותר, החלפה של קווי ביוב, טיפול ברחובות, כל מה שצריך. זה אחד.

שניים, בתוך הרשימה שלנו של התשתיות אנחנו לקחנו בחשבון גם דברים שחשובים לנו

בעיר העתיקה, גם התייחסות למוסדות ציבור שצריכים שדרוג שמה לרחובות, דיברתי

הרבה על הרחובות, על נושא של טיפול בתחבורה באמת כי ברור לנו ש-א' זאת עיר אחת,

אנחנו לא יכולים להשאיר מאחורה אזורים. זה חשוב מאוד.

ו-ב' אנחנו כן רוצים להרים יחד עם העיר הזאת את אזור המע"ר ואת אזור התעשיה

הותיק ואנחנו צופים שגם שמה תהיה גדילה והתפתחות, כבר היום רואים כניסה של

תעסוקה לשמה, את המבנה של בזק שהולך להיות מבנה חדש. טי.די.קיי עם מבנים 12

שצריך לשקף גם את התשתיות ואת המרחב הציבורי בהתאם, לשפר אותם.

אז זה מופיע בעצם בהסכם פעמיים. פעם אחת בסעיף של ישן מול חדש ופעם שניה

בסעיף של רשימת פרויקטים שלנו שאנחנו מכניסים בנושא הזה.

עו"ד סיון גרשין:

אני רק רציתי, אני אשמח באמת להציע, אבל זה בשלב הבא באמת כמו שאמרת.

משה קוניסקי:

אם יש רעיונות כלליים עכשיו נשמח לשמוע. את כבר זרקת את בתי העלמין, אני יודע.

את זרקת לי כבר.

עו"ד סיון גרשין:

יש לי בעצם הצעות באמת בתחומים שאני כן עוסקת בהם. אז הייתי רוצה שיהיה מרכז

צעירים בשכונה מרכזית יותר. והייתי רוצה שיהיה,

משה קונינסקי:

הסטה של המבנים, המבנה היום למקום אחר.

עו"ד סיון גרשין:

למקום, נכון, שהוא יותר אטרקטיבי, יותר נגיש. ואולי באזור שיוגדר כרחוב הצעירים או

אזור הצעירים, שיהיה באמת משהו שיותר מותאם לצעירים כדי,

עו"ד סיון גרשין:

אני אפתח את זה כמובן אבל כרעיון. הייתי רוצה שתהיה כלביה שהיא יותר גדולה,

מוסדרת, יותר תאים. הייתי רוצה בית כנסת נוסף לקהילה האתיופית שזה משהו

שבאמת עלה גם בפניך. והייתי רוצה לדעת באמת איך ברמה היותר פרקטית איך להגיש

את זה. זאת אומרת להגיש לענת אני מבינה.

משה קונינסקי:

כמו שנתתי לו דוגמא, יש לך רעיון? תנסה לכמת לי אותו מטר, מיקום, מה הרעיונות.

להעביר את זה לענת במייל. חשוב לנו אם אפשר להקדיש את ה-48 שעות הקרובות כדי

שנוכל באמת כבר להכניס את זה לעבודת הערכה תקציבית.

עד תחילת השבוע. שבוע אנחנו רוצים להכניס את זה לעבודה של כימות האומדנים. ואז

להתקדם איתם במשא ומתן. אנחנו רוצים לישיבה הבאה בעוד חודש, קצת פחות

מחודש, לבוא לפה כבר עם משהו מובנה.

עו"ד תומר בן-חמו:

כמה דברים שרשמתי לי. אם אנחנו מדברים בחמש שנים הקרובות על 5,000 יחידות

דיור זה אומר,

משה קונינסקי:

כמעט .6,000

עו"ד תומר בן-חמו:

זה אומר באזור 10 או 12 אלף תושבים יותר. 13

משה קונינסקי:

3,5 בממוצע. זה הממוצע, חבר'ה, זה הממוצע הראשון.

עו"ד תומר בן-חמו:

אז באזור ,12 15 אלף תושבים נוספים, מה שעלול ליצור עומס על השירותים החברתיים

שלנו. מה שיחייב אותנו להוסיף תקנים לעובדי עירייה.

משה קונינסקי:

נכון.

עו"ד תומר בן-חמו:

בשנים האחרונות אנחנו ירדנו משמעותית בתקני העבודה ואנחנו נצטרך להעלות את זה

בחזרה. צריך לקחת את זה בחשבון בתכנון הכלכלי של העיריה לחמש שנים הקרובות.

אנחנו רואים בערים אחרות שחתמו על הסכמי גג, אנחנו רואים הרבה מאוד עיכובים

רגולטוריים, הרבה מאוד עיכובים בירוקרטיים. גם הכספים שהמדינה מתחייבת לא

תמיד מועברים בזמן, לא תמיד מועברים בכלל. יש הרבה מאוד קשיים עם זה. אנחנו

צריכים גם להיערך לדבר הזה.

ביחס לדמוגרפיה. ואני חושב שזה משהו שאותי באופן אישי מאוד מאוד מדאיג. הסכם

הגג הזה ככל שאנחנו לא נשלוט או לפחות שליטה חלקית על האוכלוסייה שתגיע עלול

לשנות את העיר מקצה לקצה. וכדאי לשים את זה על השולחן ולראות איך אנחנו

דואגים לזה.

אנחנו רק לאחרונה ירדנו שכבה בסוציו, במדד הסוציו אקונומי, בלמ"ס ואנחנו רוצים

לעלות בחזרה. אנחנו לא רוצים להמשיך ולרדת.

עו"ד תומר בן-חמו:

ככל שאבני הדרך יתקדמו אנחנו צריכים לראות שהאוכלוסיה שמגיעה לכאן היא בשכבה

סוציו אקונומית גבוהה ולא נמוכה. מבלי לדבר על מגזרים ספציפיים, אני מדבר על

שכבות סוציו אקונומיות.

דבר נוסף, ביחס לשיעורי הבית שנתת לנו. אני חושב יכול להיות, שדווקא זה יכול להיות

נקודה מצוינת לשיתוף הציבור, שיתוף התושבים, לבקש רעיונות מהציבור איזה מבנים

הציבור רוצה לראות בעיר בעוד 10 שנים, בעוד 15 שנה. דווקא משם נוכל לקבל רעיונות

טובים, חדשים ולתכנן.

משה קונינסקי:

היתרון שלנו בחוזה חדש שאנחנו רואים רוחבית הרבה וההתקדמות של הרבה ערים וזה

יתרון גם. דווקא שיתוף התושבים בהסכם הזה יוכל להוריד את ההתנגדויות שיהיו לנו

אחר כך וזאת נקודה שלדעתי כדאי מאוד לשים עליה את הדעת.

טוב. בוא נתחיל ככה, לגבי תקנים של רווחה או בכלל,

ברגע שעיר גדלה ויש מספר תושבים שצומח יש גם תקינה מהמשרדים והשתתפות כזו או

אחרת. הבעיה היא לא התקינה, הבעיה היא היכולת שלנו לגייס אנשי מקצוע. גם היום

אנחנו מנסים לגייס עובדים סוציאליים אחרי פעמיים ועכשיו עוד פעם יש תוספות שכר,

קשה מאוד להשיג.

זאת פרופסיה שמי שלא מגיע עם שליחות קשה מאוד להשתלב במערכת הציבורית. אני

חייב להגיד שזה גם בתחום ההוראה וגם מהנדסים, זאת צרת רבים, לצערי זה אפילו לא

חצי נחמה.

14

להגיד לך מבחינת תקינה, תקינה תהיה, השאלה אם נצליח לגייס מספיק. אבל עוד פעם

יכול להיות שברגע שיגיעו לפה עוד ועוד משפחות, אנחנו נרחיב את ההיצע גם עבורם

ויכול להיות, איך אומרים? קשה מאוד היום להגיד אם נצטרך לאייש את כל המשרות.

בהחלט ברגע שיש לך עוד ,2,000 עוד 5,000 תושבים יש לך עוד תקנים, גם התקציב יעלה,

גם ההכנסות יעלו ואתה יכול, זאת בדיוק הנוסחה הכלכלית שאנחנו צריכים לשמור

עליה ולשאוף להגיע ל-%60 ולעבור את ה-%60 הכנסות מארנונה מתעשיה מסחר

ומשרדים, כדי לבוא ובאמת להיות עצמאים.

לגבי עיכוב בהעברת כספים ואי העברת כספים. תראו, בשיחות שלי עם לפחות 10 ראשי

רשויות בעבר ובהווה שהובילו והיה אצלם הסכם גג, גם כשהיה עיכוב הוא לא נוצר בגלל

המדינה, הוא נוצר בגלל אי דיווחים, הוא נוצר בגלל אי שיווקים.

לא היו בעיות קיצוניות ממה שאני הבנתי ושאלתי וקיבלתי תשובות. ההסכמים הם

מאוד מאוד קשוחים, נדמה לי שמדברים על 120 יום ועל 45 יום. אנחנו צריכים תוך 90

יום מהשיווק להוציא היתר. עכשיו זה אינטרס שלנו, כי מרגע הוצאת ההיתר,

אני לא רואה בעיה עם זה. אתה יודע למה? קודם כל יש היום היתרים שחלקם ניתנים

ע"י חברות, לא רק ע"י מסגרות עירוניות. הרבה רשויות הולכות לזה. יכול להיות, אנחנו

נחשוב ביחד, יכול להיות שאנחנו נתיר לצד עבודה של מנהל הנדסה גופים פרטיים

שיוכלו לעשות את זה מולנו ונוכל להריץ דברים.

גם למען התעשיה, לא רק למען, תראו, אנחנו היום מובילים מרכז להיתרים ותעשייה

שאמור לקצר הליכי היתר במחצית מהזמן. אז כן, אנחנו בונים על זה ואנחנו בונים על

זה שהסכם שמדבר ימים לאישור, ימים מאוד מאוד ברורים לתשלום, שזה יהיה. בסוף

אם לא יהיה דיווח טוב שלנו לא יהיה תשלום טוב.

עכשיו מתאר דמוגרפי, אני פתחתי ואמרתי בדבריי, אני לא רוצה לחזור על זה, הנושא

של הסכמי גג אזוריים, הסכמי גג, סליחה, במגזר הלא יהודי. דיברנו על נושא על שליטה

בשיווקים ודיברנו על הנושא של להגיע כמה שיותר גבוה בהיבט של שיווקים של יחידות

ומחיר מטרה/משתכן. זה יתן לנו את השליטה לא במאה אחוז, אין מאה אחוז בשום

מקום.

לגבי הלמ"ס, נשאיר את זה בצד כי, אתה יודע, יש כאלה שיגידו 5 טוב, יש כאלה ש-7

טוב. אין הסכמה על זה. הלמ"ס שמשקף את העיר כרמיאל היום ריאלית הוא בין 5 ל-.6

אז שנה מסוימת זה יהיה 6 או 5 שנים מסוימות זה יהיה ,6 5 שנים אחרות זה יהיה .5

זה תלוי בהרבה משתנים.

אני חושב שבכלל הקביעה הזו של הלמ"ס נכון להיום היא מעוותת ואנחנו מדברים על

זה כבר, אני באופן אישי כבר 6 שנים, לשנות את הדרך שבודקים את זה.

לצורך הענין אנחנו מדורגים כעיר החמישית בארץ מבחינת השכלה עד גיל .60 בסדר?

הלמ"ס סופר עד כל אחד שחי לא עד גיל .60 אם אנחנו לוקחים את כל אלה בני 60 פלוס

אנחנו עולים להיות בין השלוש ערים הכי משכילות. מה זה גורם לנו? נזק כלכלי.

עכשיו מצד אחד אנחנו דוחפים את החבר'ה הצעירים ב-3 מיליון שקל בשנה להעשיר את

עצמם, לרכוש השכלה אקדמית, אבל העולים הוותיקים שהגיעו לפה לעיר, הדור של

שנות ה-70 וה-90 שחלקם אפילו לא עבדו בפרופסיה שלהם, לא רופאים ולא מהנדסים,

נושאים וותק של לימודים של 12 ו-13 שנים באקדמיה. אז מה? זה לא תורם שום דבר.

ו-17 באקדמיה.

אז המרכיב הזה הוא משמעותי והוא משפיע עלינו לרעה. הוא מעוות כי הם לא עובדים

במקצוע. אז זה העיוותים שיש בלמ"ס.

לגבי שכבות סוציו אקונומיות, אני מסכים איתך שאנחנו כולנו רוצים ושואפים להביא

לפה גם משפחות צעירות, גם משפחות יצרניות.

אנחנו רוצים שהמערכת הכלכלית פה תצמח. ברור. זה התפקיד שלנו. ולכן נושא השיווק,

אני לא זוכר אם אמרתי, אבל אנחנו מדברים פה על משא ומתן שנע בין 3 ל-5 מיליון 15

שקל לשיווק, לא בשנה, לאורך שנים, כשבעצם מהותו לצאת החוצה לשווק, לפרסם,

למתג את העיר. לא עוד פעם לגדול ולגדל וכו', אלא לבוא ואפילו לקצר תהליכים ולבנות

במהירות כל מיני, וקרוונים להביא הנה זוגות צעירים בינתיים כמחסנית נוספת.

גיא עובד עכשיו בכיוון הזה עם, בדימונה אתמול, שלשום, לא יודע. ואנחנו מנסים לבוא,

הוא היה עם גינקר שמה בסיור, ואנחנו מנסים לחשוב על רעיונות כדי לקדם להביא

אוכלוסיות, כולל עולים. אנחנו מדברים על פרויקטים של הבאת עולים עם הכשרה

בתעסוקה, עם שינוי המינוי של מי שיהיה פה במרכז הקליטה ולא רק חבר'ה שמגיעים

לסל"ע ורובם הגדול לא נשארים פה, אלא קבוצות שיגיעו, משפחות שיגיעו כדי שיוכלו

פה להיטמע בתוך הקהילה ואז להגיע אלינו.

אני חייב להגיד, אני חושב שאת תחזקי את מה שאני אומר שהעולים שהגיעו ב-,22 23

הם עולים צעירים מאוד, איכותיים מאוד. גם העולים שהיו בשנות ה-70 וה-,90 סליחה,

כן? האגף העולה, היו טובים אבל הם הגיעו, אתם הצאצאים, הוותיקים שהגיעו היו

מאוד ותיקים ומבחינה יצרנית הם היו פחות יצרניים לעיר.

היתרון היום בעולים החדשים שמגיעים זה משפחות צעירות עם ילדים קטנים או בלי

ילדים, זוגות צעירים והם נכנסים ממש למעגל העבודה מיד כשהם נכנסים. זה מאוד

טוב.

דר' שולה מנחם:

יש לנו שיתופי פעולה.

משה קונינסקי:

לכן כשאני מדבר על היעד זה היעדים שלנו. אנחנו גם רוצים בהחלט גם להביא

אוכלוסיה מסורתית. מבחינתי ההתיישבות הציונית האמיתית היא בגליל. אני עובד על

זה ואני חושב שההתיישבות הציונית כמו כרמיאל צריכה להיות בכל הגליל. ולא רק

לבוא ולהתיישב ביהודה ושומרון. בסדר? לא רק אני אומר, גם בדרום וגם בצפון. זהו.

לגבי שיעורי בית נדבר בסוף.

עו"ד תומר בן-חמו:

מה עם שיתוף ציבור?

משה קונינסקי:

שיתוף ציבור, נעשה בזמנו שיתוף ציבור בשלבים הראשונים של בחינת ההסכם בתקופת

עדי אלדר. חלק גדול ממה שעלה אז הגיע אלינו. לגבי מה הצרכים שלנו,

לפני שש שנים, התובנות הן אותן תובנות. אתה היום יודע עם הניסיון המצטבר, עם

הקהל שמייצג, כמו אחרים שנמצאים פה, מה הם הצרכים של הציבור שבחר אותך ואת

זה אני רוצה שתביא. אתה רוצה להתייעץ? תרים טלפונים.

לנו יש תהליך שאנחנו עוברים כמה חודשים. הוא תהליך מאוד מאוד נקרא לזה דריל

דאון, מקצועי מולם. זה לא פשוט. עכשיו אנחנו עולים לשלב הרשימות. רשימות אני

סומך עליך שתדע.

יש לנו תשתית ראשונה של 4 עמודים. ה-4 עמודים האלה לא יהיו 4 עמודים, יהיו בסופו

של דבר עמוד, עמוד וחצי. אוקי? אנחנו רוצים שתבואו, יכול להיות שאנחנו חשבנו על

אותו דבר, אני יודע חשבה על בית עולה. לא היה לי ספק שסיון תעלה את הנושא של 16

כלביה כזו או אחרת.

אז כמו שאתם מיצגים את הציבור שבחר בכם אני גם מייצג את הציבור שבחר בי אבל,

זה לא ענין פוליטי, זה ענין של צרכים, זה ענין של צורך של עיר שמתפתחת, אנחנו גם

יודעים להעריך מה הצרכים שלנו. של כל תושבי העיר בהווה ובעתיד!

אני רוצה כן לבקש מכם לעשות שיעורי בית. לעשות חשיבה, אני מבקש להעביר להם

בעיקר את הדף, אתם יכולים לקבל את הכל כמובן, אבל את המתחמים. אוקי?

במתחמים האלה, אתם גם יכולים להיכנס ל-GIS של העיריה, אתם יכולים להיכנס

פנימה, לחשוב. יש שמה גם שכבות של חום וירוק, לנסות ולחשוב איפה הייתם עושים

בהתאם לצמיחה של העיר מערבה ובמרכז ב-3 ו-2 ומזרחה לכיוון 4 ו-,6 מה הייתם

עושים. אוקי? איפה הייתם רוצים למקם כלביה, איפה אתה רוצה למקם, אתה יודע

איפה נמצאים נכי צה"ל בעיר, מפוזרים בעיקר בשכונות האלה, בשכונות האלה. עוד פעם

זה לא שמחר בבוקר יהיה להם, כן?

אבל בשנים הבאות איפה אתה חושב שכדאי לבנות את זה ומה המשמעות של זה. כלומר

את מדברת על כלביה שהיא דונם או כלביה שהיא 10 דונם. אנחנו נתווכח על זה, כן?

אתה מדבר על מבנה שהוא 400 או .1,400 לא לזרוק מספרים, לחשוב מהניסיון של

אחרים. דין כרמיאל לא כדין חיפה, בסדר? אם בחיפה יש 1,400 אנחנו לא צריכים .1,400

גם אם אנחנו אזורי, בסדר? וכוללים גם נכי צה"ל מהישובים הדרוזים, וזה בסדר, זה

אחריות שלנו כי אנחנו עיר מחוז, צריך לקחת את הדברים בצורה ריאלית ולא לזרוק לי

מספרים. סליחה שאני לוקח את זה בקיצוניות,

אבל לעשות משהו שאנחנו נוכל לכמת אותו וליצור פה אומדנים הגיוניים, ריאליים.

בסדר? בית עולה. בסדר? קומה לדוברי רוסית, קומה לדוברי אמהרית. זו הכוונה. עכשיו

הרעיון שלך אני מבקש לבוא ולהגיד אני חושבת במקום הזה 400 מ', 200 מ' כל קומה,

150 מ', תני משהו שהוא יתן לצוות שלה בטווח של השבוע הבא לעבוד על הדברים

האלה.

לילך רנה:

בטוחה שהציבור, הוא גם אומר את זה שצריכים כבר עוד קאנטרי בכרמיאל. זאת

אומרת שהקאנטרי כבר קטן מלהכיל. צריך עוד מבני תרבות, חלום על בית ספר

לאומנויות ומדעים שהוא מאוד.

משה קונינסקי:

חינוך, חינוך פורמלי. כל מבני החינוך לא נמצאים פה, זה און טופ מעבר להסכם גג.

זאת אומרת ברגע שאנחנו משווקים מיד אנחנו נכנסים לראש סדרי הקדימות ואז יהיה

תקן לעוד בית ספר, ועוד מבנה חינוך, נחליט שהוא יהיה לאומנויות, הוא יהיה

לאומנויות. נחליט שהוא יהיה אנתרופוסופי, הוא יהיה אנתרופוסופי.

ענת דרור:

זה חלק מתכנון שכונה שתמיד יהיה בית ספר,

משה קונינסקי:

לי חשוב לא לצאת מזה, אם אני מציג לכם ויש לי רשימה, אני מכוון אתכם למקום

מסוים. אני יכול להראות כאן רשימה של ,30 40 פרויקטים. בסוף אני אראה לכם את

הפרויקטים, הפרויקט של בית עולה נמצא.

יש לנו במע"ר גם משרדי ממשלה, מן הסתם גם זה. אבל אני אשמח לקבל וגם אתם, גם

ראשי מנהלים, לבוא לתת אינפוט. אנחנו דיברנו על זה בישיבת ראשי המנהלים קודם.

נדבר גם בהמשך. להעלות רעיונות. צריך עוד מבנה רווחה, 17

יש לנו תוכנית למבנה חוסן, בסדר? אז הנה אלה דברים שאנחנו יודעים את הצרכים,

מכירים. עוד פעם, בסוף נצטרך גם לתעדף אותם. נצטרך לבוא ואם יש לנו 100 מיליון

שקל או יש לנו 200 מיליון שקל ולראות מה יש לו היתכנות מהירה יותר, מה הדבר

היותר דחוף, מה הדבר החשוב ומה הדבר שהוא פחות חשוב ויכול לחכות לשיווקים

מאוחרים יותר. אוקי? שיעורי בית ברשותכם.

אני מבקש שיעורי בית, אם אתם יכולים עד ראשון עד סוף היום להעביר עד אז מייל

מסודר שאומר להלן ההצעות שלי.

אתם יכולים להתייעץ, אני מבקש לא לעשות את זה בפרהסיה ולהוציא לי מודעות

לציבור. הדברים מאוד רגישים.

ולמה הם רגישים? כי הטבלאות הן טבלאות עירוניות וברגע שיש השוואות בין רשויות

אנחנו יכולים להפיל פרויקטים, אנחנו יכולים לפגוע בתהליך, תרצו, אני אגיד לכם

בארבע עיניים.

תאספו מידע, תאספו רעיונות, תרכזו אותם, הכל טוב ויפה. ברגע שאנחנו נעסוק יותר

מדי במספרים מחוץ למערכת שלנו, אנחנו עשויים להכשיל את ההסכם, כי אין דין

כרמיאל כדין נתיבות ואין דין כרמיאל כדין דימונה וכן הלאה.

אז יש פה המון משאים ומתנים, יש פה מסגרת כלכלית. ברגע שתיוצר מסגרת כלכלית

נקבל 100 מיליון שקל, נכניס את הנתונים. אנחנו לא נצבע את הפרויקטים, מה שאתם

תצבעו לנו ואנחנו ניצור אומדנים לא יצבעו כלכלית החוצה. שוב אני אומר למה? כי כל

רשות חותמת על הסכם נפרד ודין כרמיאל לא כדין שדרות ולא כדין דימונה ולא כדין

רכסים או בית שמש והפוך. והמשאות ומתנים שלנו נמצאים אצלנו מול משרד המשב"ש.

ענת, חשוב לי ככה עד יום ראשון כדי שהצוות שלה יוכל לעבוד, אם במהלך השני תיזכר

בעוד משהו לא יקרה כלום וגם ביום שלישי. לרכז רעיונות, לשאול, להעביר את זה. אני

כמעט משוכנע ש-80 אחוז מהרעיונות שלכם גם אני חשבתי וגם שולה חשבה וגם ענת

חשבה ואני בטוח שגם יעל וגם פנחס ואחרים, וזה בסדר, זה לא נורא, זה אומר שאנחנו

יודעים מה צריכה העיר.

ויכול להיות שב-20 אחוז הנוספים אתם תאירו לנו כיוונים שלא חשבנו עליהם. 18 אנחנו

נציג לכם לאחר מכן את הרשימה, לא בטוח שנציג לכם את המספרים, מי שירצה לראות

את זה אחד על אחד נראה לכם את המספרים ואז נקדם אותם במשא ומתן מול המדינה.

אני עוד פעם אומר המשא ומתן מול המדינה הוא משא ומתן חשאי, הוא עיר מול עיר,

סליחה, מטה מול מטה וזה ענין של משא ומתן. ובמשא ומתן אנחנו נמקסם את

האפשרויות שלנו ואנחנו לא רוצים שהדברים האלה יצאו החוצה. חשוב מאוד

שהדיאלוגים שלנו, מי שירצה אחר כך לשאול אותי עוד שאלות, יוכל אותי ואת ענת ואת

שולה במסגרת אחד על אחד גם לקבל עוד תשובות ולשאול למה המספר הזה ככה ולמה

המספר הזה ככה. יש דברים שאנחנו לא נציף החוצה. אני מודיע לכם. ועוד פעם למה? כי

סודיות ההסכם חשובה מאוד. חברים יקרים וחברות,

הוחלט:

•להעביר את המצגת (מתחמים) לחברי המועצה.

•להציע בהתאם לצמיחה של העיר – איפה למקם מבני ציבור.

•כל הצעה חברי המועצה מתבקשים להעביר פרטים על גודל, כמות אוכלוסייה,

יעד, אזורים.

עד יום ראשון מייל מסודר עם הצעות למהנדסת העיר.

18

הישיבה ננעלה,

דר' שולה מנחם משה קונינסקי

מנכ"ל העירייה ראש העיר