פרוטוקול מועצת עיר שמן המנין מספר 0225 מיום 190325

כ"ד אדר תשפ"ה

24 מרץ 2025

פרוטוקול ישיבת מועצה עיר שמן המניין מס/ 2/25 מיום 19/3/25

משתתפים:

משה קונינסקי, פנחס סורוקה, עו"ד אליסה דרוקר מן, יואב קליין, עו"ד חיים שוקרני,

עו"ד סיון דמרי גרשין, גיא מרציאנו, עו"ד תומר בן חמו, אבי קוריאט, דר' אלה בינר,

יאיר שטרן, גיורא צ'שקין, עו"ד אנה גזניק, אוריאל מלכא

נעדרו:

יהודה שיטרית, אלון אזולאי, נחום רוזנברג.

מוזמנים:

דר' שולה מנחם, אלי שדה, עו"ד מאיר עובדיה, יוסי אבן צור, אודי איזק, ענת דרור, אלדו זולפי,

יעל סמלוי.

אבי בן חמו – יועץ הסכם גג

ראקוב בנצי – יועץ הסכם גג

משה קונינסקי:

אנחנו עוברים לישיבה השניה שמן המנין.

1

.1 אישור פרוטוקולים:

1.1 פרוטוקול וועדת קליטה מתאריך 2/3/2025

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר

1.2 פרוטוקול וועדת תמיכות מתאריך .19/3/25

הצבעה:

פה אחד (יאיר שטרן לא השתתף בהצבעה)

החלטה:

הוחלט לאשר

1.3 פרוטוקול ועדת מילגות לספורטאים מצטיינים תושבי כרמיאל תאריך 17/3/25

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר

1.4 פרוטוקול וועדת משנה לוועדת כספים מתאריך .17/3/2025

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר

1.5 פרוטוקול וועדה עירונית בנושא בטיחות בדרכים מס' 1/2025 מתאריך 09/03/25

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר

.2 אישור דירקטורים בתאגידים עירוניים:

2.1 אישור: ענת דרור – מהנדסת העיר נציגת הרשות לחברת דירקטוריון בחברה

הכלכלית.

(מצ"ב קורות חיים)

2

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר

.3 הסכם גג:

3.1 ישיבת המועצה בשבתה כישיבת מליאת הועדה לתכנון ובניה. אישור עקרוני לעקרונות

ההסכם

דר' שולה מנחם:

המועצה תשב עכשיו כישיבת מליאה של הועדה לתכנון ובניה

כדי לקבל אישור עקרוני לעקרונות הסכם הגג, זו הבקשה שלי יולי גמרמן.

בתום הישיבה, נחזור לישיבת מועצת עיר רגילה.

אני פונה ליועץ המשפטי ומבקש לברר האם יש מישהו שיש מניעה שישתתף בהצבעה?

עו"ד מאיר עובדיה:

כרגע לא.

משה קונינסקי:

ביקשתי שיצטרפו היום לדיון, היום זה דיון על הסכם גג. הישיבה הקודמת היתה ישיבה מאוד

ארוכה, הצגנו הרבה עקרונות, הועלו רעיונות, נתנו לכולם גם שיעורי בית מי שרוצה להעלות עוד

הצעות. איגמנו את הכל ואנחנו היום ממש לקראת סיום.

הזמנו לישיבה היום יועצים שמלווים אותנו בחודשים האחרונים. בבקשה אבי ובנצי, בואו תציגו

את עצמכם. הם היועצים שלנו בכל ההליך.

אבי בן חמו:

אני אבי בן חמו. עד לפני חמש שנים איש המגזר הציבורי. בין היתר התפקידים שלי הייתי מנכ"ל

עיריית נתניה, מנכ"ל עיריית פתח תקוה, מנכ"ל עיריית כפר סבא. לפני כן גזבר וגם חשב מלווה.

ובחמש שנים אחרונות אני עוסק בעולמות הפיתוח, בכלכלה המוניציפלית, בהסכמי גג. מלווה מספר

רשויות מקומיות בהסכמי גג, בין היתר רכסים, צפת, ג'דיידה מכר, קרית גת ועוד.

ראקוב בנצי:

שמי בנצי יעקב ואני מתכנן ערים. אני גר בבית שמש. ליוויתי את בית שמש בהתפתחות המסיבית

שלה. אני היום מלווה מספר רשויות, בחלקן יחד עם אבי. אני מלווה את קרית גת בהקמת השכונה

המערבית, 7,500 יחידות דיור. זה הסכם גג שלישי של קרית גת. אני מלווה את צפת, את ג'דיידה,

את רכסים ועוד כמה רשויות.

משה קונינסקי:

אנשי מקצוע שבהחלט האירו לנו את דרכנו ולפעמים גם ידעו לעצור אותנו בדרך. אז קודם כל אני

רוצה להודות לכם על העצות הטובות ועל הייעוץ בתהליך. אני אתחיל מהנקודה הזו שניתן מספר

נקרא לזה נקודות עקרוניות, עקרונות להסכם הגג ולאחר מכן אתם קיבלתם גם רשימה של אנחנו

3

קוראים לזה התוכנית האסטרטגית למבני ציבור בעיר ותשתיות ואנחנו גם נתייחס אליה.

ברשותכם נתחיל מעקרונות הסכם הגג. הסכם הגג למעשה ייחתם כהסכם עם שני שלבים. סך הכל

יהיו בו כ-14 אלף יחידות שישווקו ע"י העיריה. מדובר על כ-5,860 יחידות בשלב הראשון ועוד

כ-7,500 בשלב השני.

אנחנו מדברים על הליך שלכאורה יקח לא מעט שנים. אנחנו מדברים פה על כ-12 שנה, זו ההערכה

שלנו ואולי אפילו יותר. ההסכם שלנו, עם משרד השיכון הוא גנרי, וכהסכם כזה אנחנו מחויבים

לחתום על 2,000 יחידות לשנה. אממה? רוב הרשויות המקומיות לא עומדות בכך. גם אנחנו ואמרנו,

אנחנו לא נעמוד בכך שמנו את הדברים על השולחן, אנחנו לא משוכנעים שנעמוד ב-2,000 יחידות

בשנה וההערכה שלנו שנהיה קרובים לבין 700 ל-1,000 בשנה. יכול להיות שיהיו גם שנים יותר

טובות, אבל בסך הכל זה הממוצע שאנחנו מעריכים.

אני אזכיר לכם מה שאמרתי גם בישיבה הקודמת, ב-4 שנים אחרונות היו שנים ששיווקנו

,100 יחידות דיור בשנה.

היתה שנה ששיווקנו פחות מ-100 כמו השנה הזאת לדוגמא והממוצע שלנו .200 הסיבה היתה מאוד

ברורה כי לא רצינו לשווק יותר מדי והיו שתי סיבות מרכזיות, רצינו לשמור על נקרא לזה היציבות

הכלכלית של הרשות המקומית, כי לצד פיתוח מסיבי של העיר ושיווק ובניה, המעמסה הכלכלית

על מגורים היא גדולה ואי אפשר לעשות את זה כאשר אתה לא שומר על מאזן הכנסות גם ממקורות

של תעשיה, מסחר ומשרדים.

מאחר וכבר התקדמנו עם מספר תב"עות, בעיקר התב"ע של אזור התעשיה החדש הצפון מזרחי,

ואנחנו ממש נמצאים עכשיו בהליכים מאוד מתקדמים של עוד 3 תב"עות, המע"ר, פארק המדע

שעולה השבוע והרכבת, כל הדברים האלה יאפשרו לנו לשמור על איזונים ואפילו להיטיב באחוזים

שלנו שמדבר על 56 אחוז גרוסו מודו מעסקים, תעשיה ומסחר ומשרדים לעומת מגורים. רוצים

לשמור על זה ואפילו להגדיל את זה.

חשוב שתבינו שאנחנו עובדים, אני רוצה באמת לבוא ולהסביר את העקרונות. אנחנו עוד מעט נכנס

למספרים כדי שתבינו את המעמד הגדול שאנחנו נמצאים בו היום.

מדובר פה על תוכנית שתשפיע על העתיד של העיר כרמיאל ויש לכולנו פה אחריות גדולה מאוד. אני

אזכיר לכם שבישיבה הקודמת אני אמרתי שאנחנו עיכבנו את תוכנית הסכם הגג, גם מהקדנציה

של קודמי בתפקיד, עדי אלדר ייבדל לחיים ארוכים, ושנוכחנו לדעת שאנחנו עדיין לא בשלים לרוץ

עם התוכנית, עצרנו, עשינו מה שנקרא ארגון מחדש, לקחנו יועצים, התייעצנו עם הרבה, בנינו

תוכנית שהיא יותר מאוזנת ואחרי שמצד אחד עמדנו על הענין של ההיבט הכלכלי ומצד שני אחרי

כמה שנים המדינה הבינה שחייבים גם להוביל הסכמי גג במגזר הערבי, ובעיקר באזור שלנו כדי

לשמור שיהיה טוב לכל אחד בעיר שלו ובאזור המגורים הקרוב שלו, רק אז ידענו שאנחנו יכולים

לצאת לדרך.

ענת ואני ראינו כבר את ההסכם של סחנין, הצטלמנו איתו. ההסכם של ג'דידה מכר כבר סגור גמור

ויש הסכם קטן בדרך גם של מג'ד אל כרום. נחתם כבר הסכם של אום אל פחם.

שתבינו, עד לפני 3 שנים בכלל לא ידעו איך לאכול את זה. היום מבינים שזו הדרך הנכונה כדי לשמור

על איזונים, כדי לשמור על איזונים דמוגרפיים, כל אחד בצד שלו בצורה מאוזנת. ושוב אני אומר

אלה שהגיעו לפה עד היום, בעיקר חבר'ה מאוד אמידים, אז מי שהגיע לפה ואותו תושב שאינו יהודי

אמיד מחליש את הישוב שהוא עזב אותו, שזה גורם לעוד פערים. ולנו חשוב גם לחזק אותם במקביל.

אז שהגענו למצב של התקדמות מאוד משמעותית והתגברנו על שני המכשולים האסטרטגיים

המשמעותיים הבנו שניתן לצאת לדרך.

כמה דברים נוספים. סעיף 5 מדבר על עבודות של תשתיות צמודות. כל מה שקשור לחפירות, חציבה,

הכבישים, ביובים וקווי מים, כל הדברים האלה אנחנו בחרנו לא לעשות אותם. יכולנו אנחנו

כעירייה, אם זה באופן ישיר, אם זה באמצעות הזרועות הביצועיים שלנו, קרי החברה הכלכלית

ותיכף נדבר על זה, החלטנו שאנחנו בעיקר בשלב הראשון לא נעשה את זה.

אנחנו עדיין לא מוכנים לעשות את העבודות האלה ואנחנו נמשיך להסתמך על משרד השיכון ועל

החברות שהוא עובד איתן. כמו למשל שעשו ברבין ונבון, חברות שעובדות שם, בזמנו גם היתה

חברת ערים, אחר כך חברת יובל הנדסה. הם יבחרו את החברות שיעשו את הפיתוח במקומות

שאנחנו בעצם נגיע אליהם.

לכן מבחינתנו זה לא חלק מההסכם שאנחנו מבצעים, המדינה מבצעת. אם היינו אנחנו מבצעים

גם את זה אז הסכומים שהיו מגיעים לרשות המקומית היו הרבה יותר גדולים ואנחנו העדפנו בשלב

הראשון לא להשתפשף ולהתנסות בענין הזה אלא לרוץ קדימה. הלאה.

אחד העקרונות שאנחנו שומרים בהסכם הוא ש-65 אחוז מכלל השיווקים יהיו שיווקים במסגרת

4

מחיר מטרה, מחיר למשתכן. נכון שזה עוד לא סגור, זה לפני חתימה כי הפרויקטים האלה של מחיר

למשתכן, מחיר מטרה הסתיימו, אבל עכשיו הם יאושרו מחדש. אנחנו בכל מקרה נשמור על

האיזונים האלה ש-65 אחוז יהיו במסגרת מחיר מטרה, מחיר למשתכן ועד-%,35 עד 35 יהיו

פתוחים לציבור, קרי שוק חופשי.

המסגרת של התגמול לרשות הם בעצם באותם סעיפים שנמצאים פה. אחד זה תשתיות על. שניים

זה ישן מול חדש. השלישי זה מוסדות ציבור והרביעי זה בגין חלף להיטל. כל הסכומים ביחד מגיעים

ל-109 אלף שקלים פר יחידה עבור השיווקים של מחיר מטרה או משתכן וכ-88 אלף שקלים,לשוק

החופש עשינו ממוצע כי המשא ומתן היום על תשתיות על נע בין 40 ל-50 אלף. אנחנו עושים את

הכל שזה יגיע ל-50 אלף, אבל עדיין אנחנו נמצאים במשאים ומתנים ואלה המספרים שאנחנו נגיע

אליהם.

אם אנחנו עכשיו בעצם מדברים על ההסכם גג בשני החלקים שלו אז על החלק הראשון אנחנו

נתוגמל, אני אומר גרוסו מודו, זה תלוי גם הצמדות, שינויים של ערכים לאורך השנים, מדדים וכן

הלאה, נכון להיום על השלב הראשון כ-600 מיליון שקל, השלב השני כ-714 מליון.

כלומר סך הכל אנחנו מדברים על הפרויקט הזה של 14 אלף יחידות, קצת יותר, סדר גודל של 1,3

מיליארד. אוקי? שזה סכום מאוד מאוד משמעותי לפיתוח העיר.

עכשיו החלק הראשון, תשתיות, אנחנו לא שולטים. אנחנו כן משפיעים על.

קרי אנחנו מגישים רשימה ואנחנו הגשנו ואתם קיבלתם את הרשימה של אולי 120 פרויקטים, לא

כל 120 הפרויקטים יכולים להיות בתוך הרובריקה של תשתיות על.

בדרך כלל הדגש שכל מה שהוא תשתיות רוחביות עירוניות, לא ספציפיות לשכונה. בדרך כלל מדובר

בתשתיות מתחת לרצפה, כבישים, ביוב, ניקוז וכן הלאה. אבל לא רק. ואנחנו היום בדיאלוג על מה

הם יאשרו מהרשימה.

מעבר לזה ישן מול חדש. גם היום דרך אגב בחלק הראשון של הישיבה, בתב"רים, אנחנו אישרנו

היום שני תב"רים של 4 מיליון ביחד שהם בעצם ממוסדות ציבור ברבין. כלומר אנחנו בחרנו

להשתמש בתקציב שקיבלנו משיווקים עבור פרויקטים עירוניים אחרים רוחביים.

לקחנו לבית ספר יסודי נבון כ-3 מיליון ולמגרש האימונים השלמה מיליון. כלומר אנחנו נוכל ליהנות

מהכספים האלה בשליטה הרבה יותר גבוהה ברשימות שלנו, כמובן אנחנו נקבל אישור ממשרד

השיכון, אבל השליטה היא הרבה יותר משמעותית.

אותו כנ"ל בישן מול חדש, גם היום אנחנו משתמשים במשאבים שמגיעים מהשיווקים של ישן מול

חדש. האומדנים שנמצאים פה הם אומדנים של 15 אלף בישן מול חדש, מחיר מטרה, ,8,000 בשיווק

ישיר. יכול להיות שגם זה יתעדכן עם כל מיני מדדים, תשומות בניה, השד יודע איך יהיו החודשים

והשנים הבאות. אבל זה באופן כללי. לפני שאני עובר לרשימה, האם יש לכם עד רגע זה שאלות?

דובר:

מי משווק?

משה קונינסקי:

השיווק תמיד בהסכמה, אבל אנחנו הגשנו רשימה. הרשימה גם מופיעה אצלכם. מופיע בעצם מה

יש לנו היום במחסנית, אותם 14 אלף. עכשיו אני רוצה שתבינו, ב-14 אלף יש גם תחזית. אנחנו

יודעים שחלקם נמצאים בהליך שכבר מופשר, חלקם יקח עוד זמן לאשר תב"עות וחלקם עוד

בתכנון, כך שאנחנו יודעים גם שאנחנו שולטים בהליך. להגיד לך שאנחנו נהיה אלה שמשווקים? מי

שמשווק זה לא רשות מקומית.

אני קורא לזה העיריה תשווק כי הכל בשיתוף פעולה מלא. בסופו של יום אני אזכיר לכם, דיברנו

5

על זה גם בישיבה הקודמת. היה לנו מקרה של שיווק של 400 יחידות דיור ע"י רמ"י שאנחנו סגרנו,

אני מדבר על לפני שלוש שנים, שסגרנו עם רמ"י ועם משרד השיכון שיהיו 200 מחיר למשתכן ו-200

דירה להשכיר.

אני מתעורר בוקר אחד ורואה 400 יחידות משווקות במחיר למשתכן, לא דירה להשכיר בכלל. ואז

אמרו לי מה, ראש מינהל מקרקעי ישראל יכול לשווק ולעשות מה שהוא רוצה. אמרתי אין בעיה,

בואו נעשה ישיבה. אני חושב שסיפרתי את זה ואם לא אז הנה הזדמנות.

קיימנו ישיבת זום ואמרתי לו ינקי, אתה רואה את היד הזו? היא זו שחותמת על ההיתרים, קברת

400 יחידות, וכאשר יצמחו לי שערות ביד אני אחתום. אחרי יומיים הורידו את המכרז, החזירו

מכרזים בהתאם לבקשה שלנו. בסוף זה דיאלוג. יש פה win ,win הם גם רוצים לשווק, אנחנו גם

רוצים לשווק.

אנחנו נגיע למינונים הנכונים, אנחנו נעשה את זה באחריות. כמו שידענו לעכב שיווקים לאורך מספר

שנים, נדע גם לקדם או לעכב שיווקים ככל שנראה לנכון לטובת העיר, לטובת התושבים. עוד שאלות

לחלק הזה?

דגש על עדיפות לתושבי המקום שנאמר שזו גישתך ועשית את זה כבר, אז זה חשוב לומר את זה.

בני המקום ומילואימניקים.

משה קונינסקי:

יש היום גם שינויים בנושא המילואימניקים. נושא של בני המקום אנחנו הצלחנו לשפר לפני כמה

שנים את מעמדנו, אבל עוד פעם יכול להיות שנשפר עוד יותר ויכול להיות שנישאר על המספרים

האלה שנעים על %50 בני מקום.

אל תשכחו שבהגרלות של מחיר למשתכן, מחיר מטרה אנחנו הגענו, אני רוצה להיות מדויק, כמעט

ל-100 אחוז קהל יעד שלנו. בסדר? ואנחנו רוצים להמשיך ולהבטיח את 100 האחוז קהל היעד שלנו.

בהתחלה ההגרלה היא לנכים, לאחר מכן לבני מקום, לאחר מכן למשפרי דיור. ואחר כך יש עוד,

אפשר לראות את זה בהגרלה, בתנאים להגרלה למחיר למשתכן. אפשר לראות את התנאים והיום

נכנס ההיבט של משרתי מילואים פנימה והוא גם אחד מהתבחינים.

אז אם אפשר בואו נעבור עכשיו לחלק הבא. החלק הבא היא אותה רשימה. אני מבקש שתפתחו את

הרשימת אקסל הגדולה. זה נספח של כמה עמודים שכולל כמה עשרות סעיפים. רק לשאלתך אז גם

אבי, בבקשה, לחדד שתי נקודות.

עו"ד תומר בן חמו:

שתי נקודות. אחד, ברגע שחותמים הסכם גג אז יש מה שנקרא ועדת היגוי עליונה שבראשה יושב

ראש העיר ומנכ"ל משהב"ש ביחד והם אלה שבסופו של דבר בכל מיני תרחישים כאלה ואחרים

יכולים להשפיע גם על תמהיל וגם על שיווקים.

בהתאם להסכם לפי מה שראיתי יש ועדת היגוי שבה תשב מנכ"לית העיריה,

משה קונינסקי:

אנשי מקצוע.

וככל שלא יהיו הסכמות זה יעלה לראש העיר ולמנכ"ל.

זה ועדת היגוי עליונה. לכן תמיד ראש העיר עם מנכ"ל משהב"ש הם אלה שיושבים מעל המחוז

ומעל כל אנשי המקצוע ויכולים להשפיע על תמהיל ועל שיווקים.

דובר: וגם שם חייבת להיות הסכמה מלאה.

עו"ד תומר בן חמו:

בשביל זה הוא בוועדת היגוי עליונה. והדבר השני, בעולמות הפיתוח כמו שדיבר ראש העיר אז חלק

מההסכמה וההבנה שזה גם פה הישג של ראש העיר, זה שמגיעים לפיתוח עד קו 00 של השב"צים,

שזה הרבה מאוד כסף. בעצם לא פיתוח שהעירייה תעשה אלא פיתוח באמצעות משהב"ש.

משה קונינסקי:

6

לפני שנכנס לרשימה ואני אסביר עליה וכמובן אתן לכם את הזמן להתייחסות, להסביר לכם שכל

המסגרת התפעולית תהיה בתוך החברה הכלכלית. אנחנו גם בישיבה הקודמת ציינו את זה ואני

חוזר שוב, החברה הכלכלית יהיו לה שני אגפים, אגף אחד הוא אגף שיעסוק בתעשיה, פיתוח אזור

התעשיה, שיווק ואחזקה של כל האזור ועוד כל מיני פרויקטים כלכליים מחוללי שינוי.

ומצד שני אנחנו בונים אגף חדש.

אנחנו מדברים על בין בעל תפקיד אחד לשלושה שיהיו house in בצורה כזו או אחרת, כל האחרים

הם פרילנסרים. אנחנו מדברים על רכישה של שירותים מבחוץ, של אנשי מקצוע, ייעוץ, אדריכלות,

תכנון, ייעוץ כבישים וכן הלאה.

המינהלת הזאת תתוקצב, היא נמצאת גם פה ברשימה. זה חלק שאני יכול להגיד לכם שכבר מסוכם.

כל האינוונטר עצמו עדיין לא מסוכם. ובמסגרת הזאת בעצם מממנים לנו את בעלי התפקידים

האלה וגם מממנים לנו מסגרת של שיווק. שיווק של התוכנית, שיווק של העיר כעיר אטרקטיבית

לעוד ועוד משפחות וקהילות. וזו המטרה בעצם של אותה מסגרת.

התוכנית שנמצאת לפניכם כאן, אותה תוכנית, הגדרנו אותה כטיוטת התוכנית האסטרטגית לצורכי

ציבור ותשתיות על לעיר כרמיאל ב-15 שנים הבאות. אנחנו מדברים על פיתוח מסיבי שאנחנו

הולכים לבנות לצד הבינוי מגורים, בינוי של תשתיות. תשתיות של כבישים, תשתיות של שצ"פים,

תשתיות של גנים, תשתיות של מוסדות חינוך, תשתיות של מוסדות דת, קהילה, ספורט וכן הלאה

וכן הלאה.

אותה רשימה שנמצאת פה חלקה הגיעה מכם, מאותם אנשים שהיו בישיבה הקודמת,

משה קונינסקי:

חלק מהדברים שהצעתם כבר הופיע, חלק דברים חדשים. ניסינו להכניס את הכל לאותה רשימה

שהיא כמו תוכנית עבודה. אבל כמו כל תוכנית עבודה אנחנו מאוד שואפים להגיע ליישם את כולה,

אנחנו לא בטוחים שנצליח ליישם את כולה.

מה גם שיכול להיות שברבות השנים נחליט שאחד מהדברים כבר לא רלוונטי. גם זה יכול להיות.

או שיש לנו פתרונות אחרים, במקום מבנה שאנחנו מתכננים לבנות אותו מאפס, מקומת מסד,

לקחת מבנה ותיק יותר ולשפץ אותו, אז הכל יכול להשתנות.

ולכן אנחנו נעשה את זה going on ונעבוד בבדיקה ומעקב מאוד אינטנסיבי אל מול הרשימה, וכך

נעשה הערכות מצב מעת לעת.

התוכנית הזאת מחולקת למספר חלקים. החלק הראשון זה הסעיף הראשון הוא שצ"פים, סביבה

ונוף. הוא מגיע לכ-370 עד 540 מיליון שקלים. החלק השני הוא חלק שמדובר על מוסדות ציבור כלל

עירוניים, סעיף .2 זה מ-2.1 עד ,2.19 הוא מגיע ל-1,2 מיליארד עד 1,4 מיליארד. החלק השלישי

עבודות תשתיות כמו ניקוז, ביוב, מים. הוא מגיע לסדר גודל של כ-11 מיליון ₪. החלק הרביעי הוא

סעיף שעוסק בתחבורה, על כ-250 עד 260 מיליון ₪. החלק האחרון הוא מינהלת, מיתוג וכל מיני

דברים אסטרטגיים אחרים, כמו טיפול ופינוי מתחם הבדואים וקידום תכנון מפורט לפרויקטים

הנדסיים, כל זה מגיע לעוד כ-50 מיליון ₪.

סך הכל אנחנו מדברים פה על תוכנית שנעה בין 1,9 מיליארד ל-2,2 מיליארד. אנחנו יודעים שיש פה

גם רשימה לפחות של חצי מיליארד שקל שהיא לא בתחום אחריותנו. אנחנו מנסים לקדם גם

פרויקטים לאומיים ואנחנו בעצם יורים יריות כיוון של הצהרה שאנחנו רוצים פה קרית ממשלה,

רוצים פה קריה של בתי משפט ואנחנו באמצעות התוכנית מכוונים גם את המשרד וגם את הממשלה

להבין שזה חלק מהחזון שלנו. לא בהכרח זה דברים שיצאו מהכספים שלנו או הכספים של

הפרויקט.

אני יכול להגיד לכם יותר סיכוי שהתשובה תהיה שלילית על הסף מאשר תהיה חיובית, חשוב לנו

אבל היה להעלות את זה על הנייר ולהציג להם את זה.

אותה תוכנית כמו שאתם רואים בוא ניקח אותה למינימום כ-1,9 מיליארד, אם אנחנו, אני אזכיר

לכם את השקף האחרון דיברנו על כ-1,4 מיליארד בהכנסות שאנחנו צפויים לקבל על שיווק אותם

14 אלף יחידות, תוסיפי לזה עוד דברים שגם אנחנו נקבל בלאו הכי, לדוגמא כשאנחנו נשווק, נקים

ואחר כך נשווק את שכונת אריאל שרון אנחנו נקבל שמה מלכתחילה, בלי כל קשר לתוכנית הזו,

להסכם הזה, נקבל מוסדות דת, נקבל מוסדות חינוך, נקבל מוסדות ציבור עפ"י תקנים. כלומר הם

לא נמצאים פה, לכן גם לא ביקשנו אותם.

מה שאני רוצה להגיד שהפער בין ה-1,4 מיליארד שאנחנו מתכננים בתוכנית ובין ה-1,8 מיליארד,

1,9 מיליארד, זה חצי מיליארד, 500 מיליון שקל. חלקו יכול להגיע מכספים של פיס, חלקו יכול

7

להגיע ממקורות הכנסה אחרים, אם זה מהלוואות שניקח או אם זה מתעדוף שלנו וויתור על חלק

מהתוכניות.

שוב אני אומר אותן תוכניות כרגע באותה תוכנית אסטרטגית היא תוכנית ל-15 שנה קדימה, מן

הסתם יכול להיות שנשנה דברים, נוסיף דברים, נוריד דברים. המיקרופון עובר אליכם לשאלות,

להבהרות. בבקשה.

אבי קוריאט:

אני חושב שזו הזדמנות לעשות עיר חכמה. מה זה עיר חכמה? כל מה שקשור לדוגמא לפינוי אשפה,

להחליף את כל פחי האשפה בעיר למוטמנים עם טכנולוגיות. כך זה יחסוך בתפעול של הריקון של

הדברים האלה. את זה לא ראיתי בתוכנית.

לגבי מוסדות חינוך, כבישים צריך לקדם את כל מה שקשור לתחבורה ציבורית. אם אנחנו מדברים

על הגדלה.

משה קונינסקי:

מסכים איתך, אבל זה לא חלק מזה. זה דיאלוג אחר מול משרד התחבורה.

אבי קוריאט:

זה ברור שזה דיאלוג, אבל אם כבר עושים תשתיות אז צריך לקדם אותם.

ענת דרור:

יש 250 מיליון שקל מושקעים בתחבורה לתכנון והכל פה בכל האזור.

משה קונינסקי:

תראו, יש לנו פערים בנושא של תחבורה ציבורית. אנחנו עמלים על זה כבר כמה שנים. כל הזמן

מצמצמים קצת. אנחנו אמורים לקבל, אני מקווה תוך חודשיים את התוכנית החדשה של תחבורה

ציבורית בעיר.

אבי קוריאט:

ועוד משהו חשוב בחדש מול ישן, זה את כל נושא ההנגשה. לטפל בנושא ההנגשה. לנצל את, התקציב

לזה.

ענת דרור:

משה, אם יורשה לי רק על הנושא של תחבורה ציבורית.

משה קונינסקי:

זה התפקיד שלך.

ענת דרור:

בתוך הפרויקטים התחבורתיים הכנסנו גם שבילי אופניים ונתיבים לתחבורה הציבורית ברחובות

הראשיים. והנושא התחבורתי קיבל פה תפקיד, משקל מאוד כבד. זה פרויקטים מורכבים, יקח זמן

עד שנממש אותם, לא את כולם נראה ביום אחד כמובן, אבל זה מופיע שם. בהחלט משהו שמופיע.

משה קונינסקי:

יש פה גם התייחסות של בנצי ואבי, בבקשה.

ראקוב בנצי:

באופן כללי הסכמי גג, למרות שהוא נקרא הסכם גג הוא הסכם גג בין משרד השיכון, אוצר, כשאתה

נמצא בהתפתחות של עיר, התפתחות מסיבית אתה בהמשך חוזר למשרד התחבורה מבקש

פרויקטים תחבורתיים וכל מיני סעיפים כאלו.

עיר חכמה אתה מנסה לארגן תקציבים ממקורות נוספים.

8

כלומר כל עוד אתה עיר בסטנד ללא הסכם אין לך כמעט התייחסות מגופים נוספים כיוון שאתה

לא בפיתוח ואין שום ענין להשקיע. ההסכם גג הוא טריגר מאוד מהותי ומאוד משמעותי להתחיל

את ההנעה קדימה, ותקציבים מעוד משרדים.

אז תחבורה ציבורית הם לא שותפים להסכם הגג, הם מודעים להסכם הגג אבל ויש תקציבים

שיגיעו ממשרד התחבורה בהמשך, ככל שיתקדמו עם הדבר הזה.

לגבי פחים מוטמנים ודברים כאלה, תראה, הישן מול חדש הוא כסף גדול לרשות המקומית, החלטה

יחסית גמישה. כלומר יש פה רשימת פרויקטים שכשיגיע התקציב לסעיף מסוים שאפשר להעביר

אותו מהפיס או מקק"ל או לא יודע מאיפה, מהטוטו, אפשר לסמן את הסעיף הזה כמבוצע ולהזיז

כסף ממקום למקום. מחר מגיעה טכנולוגיה של פינוי אשפה וזה הסכם ל-15 שנה.

הדברים הם תוך כדי. אנחנו נמצאים באיזושהי מסגרת שמעיפה את העיר קדימה ועל זה יתבססו

או יבואו נדבכים נוספים, גם של כספים, השקעות וגם של פרויקטים.

אבי בן חמו:

אני אגיד עוד מילה על עיר חכמה. עיר חכמה זאת איזושהי סיסמא גדולה שמפרידה בין דיגיטציה

לפיתוח. אז בכל עולמות הפיתוח אפשר בהחלט מהחלק הראשון התכנוני לבקש, חלק הרשות

המקומית תצטרך להשקיע, זאת ההזדמנות לשים סיבים אופטיים תחת כל היבט של תשתית. זה

אחד. דבר שני, יש רשויות שאנחנו מלווים אותם, כתבנו,

משה קונינסקי:

זה יש לנו כבר 100 אחוז.

אבי בן חמו:

כתבנו נספחי בינוי מתואמים לכל יזם שמגיע בסוף וזוכה בשכונת מגורים שהוא צריך להתאים את

עצמו לנספח הבינוי שנכתב בדרך כלל במינהלת ושמה אפשר להתייחס לכל ההשפעה הפניאומטית.

אבל צריך להבין שהשפעה פניאומטית לפעמים זה לא תואם את התפעול העירוני הקיים. אני לא

יודע מה קורה פה, אבל יכול להיות שעצם ההתאמה לא תתאים לכם בעלויות. זה תחשיבים אחרים.

צריך לתת לזה דגש.

דבר נוסף, אפשר כן לקבל החלטות באמצעות המינהלת. לדוגמא לקחת את כל מוסדות החינוך

הקיימים, החדשים ומראש לשים עליהם מערכות סולאריות תאים פוטו וולטאים וכן להכניס את

ההיבטים. זאת אומרת יש הרבה מאוד היבטים שזאת ההזדמנות פז שלכם במסגרת הסכם גג עם

תקציבי עתק לעסוק כן בתכנון, אבל כן להביא דברים שהם גם דיגיטליים וגם עיר חכמה באותו

הסכם.

ראקוב בנצי:

המדינה לא סתם מתקצבת מינהלת וגם כנראה שהוא לא סתם תחת חברה כלכלית. המינהלת

תפקידה לפתח, להתפתח משם. כאילו איזה עובר שהוא צריך להתפתח ולפתח פרויקטים ולהביא

תקציבים, איגום תקציבים, משאבים, פרויקטים חדשים. כל דבר שאפשר במסגרת ההתפתחות

העירונית.

אבי בן חמו:

גם עוד מילה אחת אחרונה, ברשותכם. כשעושים, לוקחים בעצם את כל השב"צים, אני קורא לזה

בעיר החדשה או בהסכם הגג או באדמות החדשות, אז חשוב מאוד לעשות פרוגרמה חינוכית

מתואמת, מאוד מאוד יעילה.

עם בניה לגובה, ואז אפשר אולי לשחרר חלק מהשב"צים ולעשות עליהם נכסים מניבים עירוניים.

זאת אומרת יש פה הרבה מאוד מחשבה תוך כדי המינהלת בניהול המקצועי שלה העתידי.

משה קונינסקי:

אני רק אוסיף. ישבנו על תוכנית אסטרטגית למבני חינוך, גם על ההתפתחות של העיר יותר לכיוון

מזרח ונעשתה פה עבודה מאוד מאוד יסודית של צרכים עכשוויים ובטח עתידיים. כמובן גם הנושא

הזה של ניצול הקרקע בצורה מיטבית יבוא בחשבון.

רק, אתמול היה דיון על בית ספר שבדרך כלל בית ספר אצלנו היה נהוג לעשות אותו קומה. הוא

לקח חטיבת קרקע מאוד מאוד רחבה, שזה בסדר. אבל הניצולת של הקרקע היתה נמוכה. היום

9

אנחנו עולים גם לגובה וגם קצת אמנם מצמצמים את השטח, אבל עדיין נותנים את השטח המצופה

ומנצלים בצורה נכונה יותר, בתבונה רבה יותר את הקרקע שזה המשאב הכי יקר שלנו היוםבבקשה.

אבי קוריאט:

אני מבין שכל הזכות קיום של ההסכם גג הזה זה מותנה בזה שעומדים ביעדים בשיווק היחידות.

השאלה היא האם שלב ב' מותנה בהצלחת שלב א'? והשאלה השניה כחלק מכלי שיווק להצלחה זה

הענין של המחיר למשתכן? יש פה 65 אחוז, זה נתח ענק. ואם הבנתי מדבריך, ראש העיר, זה לא

דבר שהוא מובטח, זה משהו שאנחנו אמנם ממספרים אותו, אבל זה יכול להיות גם 30 אחוז, זה

יכול להיות,

משה קונינסקי:

לא. עוד פעם, תפיסת העולם שלנו היא ברורה מאוד. אנחנו הולכים עד למקסימום, כלומר ל-65

אחוז מה-100 אחוז למחיר למשתכן. להגיד לך שאתה לא צודק? אתה בהחלט צודק בזה שאתה

אומר שכרגע, אני גם אמרתי את זה קודם, מחיר למשתכן הסתיים, מחכה עכשיו לאישור מחדש,

זה בקנה והחלטות, לקראת החלטות סופיות ואז הוא יחזור.

אולי תשתנה קצת המתכונת, כמו שאמרתי לך רוצים להוסיף בהגרלות את המינון לחיילי מילואים,

אבל הוא יקרה. אם לא עוד חודש, עוד 3 חודשים.

אבי קוריאט:

במי זה תלוי?

משה קונינסקי:

ממשלת ישראל, משרד השיכון מן הסתם.

אבי קוריאט:

ובין השלבים, הפתיחה של שלב ב' מותנה בהצלחת שלב א'?

משה קונינסקי:

הסיבה שחילקנו את זה לשני שלבים היא כדי לעשות את זה מה שנקרא בצורה אחראית, באחריות

מלאה. אנחנו תמיד יכולים לעצור ולהגיד אנחנו מפסיקים לשווק. בסוף אם אנחנו לא נשווק במקרה

הטוב נחזיר איזשהם מקדמות שנקבל, אבל זה לא הרעיון, הרעיון הוא ליצור באמת פיתוח

משמעותי ונכון ומאוזן של העיר, כאשר עושים אותו באחריות, בראיה כוללת של כל הצרכים

העירוניים. לא במהירות.

ועוד פעם, אנחנו חותמים על .2,000 אנחנו לא נעמוד ב-2,000 ואני קשה לי לחתום על, הוא יודע,

הוא שמע אותי אומר את זה, אבל אלה הנהלים מול המשרד. לא מענישים אותנו על זה שאנחנו

משווקים פחות, אלא פשוט מתגמלים אותנו בפחות. בסדר?

ראקוב בנצי:

תראו, יש הבדל מאוד משמעותי, היה לנו פינג פונג על זה בחשיבה, ראש העיר התלבט מאוד בענין

של סדר הגודל של ההסכם. בסוף המדינה מסתכלת אחרת אם זה הסכם שהוא ,5,000 7,000 או

מעל 10 אלפים.

ופה נכנסו להגדרה של הסכם גג מאוד מאוד גדול. זאת אומרת המספרים והנקודות מוצא הם

אחרים לגמרי. אז נכון שזה חולק לשני שלבים מכמה סיבות, בין היתר זה הנושא של תשתיות

הצמודות, מינהל תשתיות צמודות.

הרשויות שלוקחות על עצמן לפתח את התשתיות הצמודות ואומרות אנחנו נעשה את זה לבד

ונשאיר אצלנו את העמלה והסיכונים, לצד הזכויות יש גם חובות. זה סיכון מאוד מאוד משמעותי

בפרויקט האומדן אחוז לפה, אחוז לפה והעיר בגירעון מטורף.

לעבור ממעבר משלב א' לשלב ב' ונחליט אולי אחרת, אולי לעשות את הדברים אחרת. זאת

הזדמנות. אז הרעיון להביא הסכם שהוא מחולק לשני שלבים אבל הוא מוגדר כהסכם גדול זה

10

הייחודיות של ההסכם שנמצא על השולחן.

אבי קוריאט:

והמעבר בין שלבים, המעבר לשלב ב' לא יגיע למועצת העיר, יהיה בידיים של ראש העיר.

ראקוב בנצי:

כן. אבל במעבר יש סעיפים שאפשר לנהל מול השותפים להסכם מה הרכיבים שרוצים לשנות.

אבי קוריאט:

עכשיו מניסיון שלכם עד כמה המדינה, הרי זה כמו שאמרתי זה הביצה והתרנגולת, להביא

אוכלוסיה חזקה, אוכלוסיה חדשה לכאן זה תלוי במצב התעסוקה, באיכות התעסוקה. האם

למדינה יש אחריות לעשות את זה? לתמרץ את היזמים,

ראקוב בנצי:

יש לך תקציב מיתוג במינהלת שזה אחד מהדברים שאתה תנסה למתג ולשווק,

מ. קונינסקי:

ולהגיע ליעדים שאתה רוצה להגיע אליהם.

אבי קוריאט:

אוקי. לשווק זה בסדר, אבל צריך לעזור גם ליזמים להגיע לכאן. אנחנו מן הסתם רחוקים מהכל.

מעבר לשיווק שלנו.

ראקוב בנצי:

הממשלה נותנת לך תעדוף במשרדי הממשלה. זאת אומרת שכל רשות מקומית עושה הכרה בצורך

במשרד החינוך, אתה בסוף תקבל סוג של תעדוף אצל תמיר בן משה בתקצוב.

בסדר? או במשרד הרווחה או ever .what אבל המדינה לא תבוא תביא לך תושב ותשווק למה תושב

יבוא לזה. אתה תעשה במסגרת המיתוג שלך בעיר והשיווק שלך באותה מינהלת,

אבי קוריאט:

אתה לא, אני מתכוון אוקי. שיווקנו, עשינו, הכל טוב. המדינה האחריות שלה זה לפתח את התעשיה

ואת התעסוקה פה. חלק מהאחריות, אני לא אומר שכולה, אבל לפחות בקטע של התמריצים.

ראקוב בנצי:

אנחנו באנו, שאלת לגבי הניסיון שלנו. אז כשאנחנו באנו לפה בפגישה הראשונה שישבנו עם ראש

העיר והגזבר שאלנו את המאזן בין ארנונה עסקית למגורים. לשמחתכם אתם נמצאים בשלב הפוך

מרוב הרשויות, אולי מכל הרשויות, התעסוקה והמסחר שלכם מאוד גבוה ביחס לתושבים. כלומר

בדרך כלל ברשויות אחרות זה קודם משווקים את המגורים ואחר כך רבים עם רמ"י או עם משרד

השיכון תשווקו לנו גם את המסחר והתעסוקה. פה זה הפוך, המסחר והתעסוקה שווקו בשנים

האחרונות וכעת יש מגורים גם עם מסחר ותעסוקה.

זאת אומרת אם אתה שואל מבחינת המסחר והתעסוקה, יש פה רכבת, מסחר, תעסוקה, רק תשווקו

את זה נכון מבחינת המיתוג, יש לכם אחלה מקום לצד ההסכמים באזור, לצד עוד הרבה מאוד

פעולות. כל מה שנעשה במרחב. יש היום כסף לשיווק, למיתוג, הרבה כסף. המדינה משווקת מחיר

מטרה, מחיר משתכן, יש פה הרבה אלמנטים שצריך פשוט לנצל את זה נכון.

המינהלת תפקידה לסייע לכל אגפי הרשות, לסייע לאותם יזמים. יבוא יזם, לא משנה מה שמו, א.א.

הוא ישאל האם אגף ההנדסה עובד מצוין? יגידו לו כן, יש לנו ציר פתוח ליזמים שמגיעים ובונים X

יחידות דיור במסגרת השכונות החדשות. פשוט יש מינהלת, יש מי שיעשה את הדברים האלה, כוח

האדם. המדינה לא מובילה אותך ביד, יש כאן משהו שהרשות צריכה לעשות.

11

אבי קוריאט:

אני מבין את זה, אבל היא צריכה לתמרץ.

עו"ד תומר בן חמו:

אני רק אגיד לאבי שבבסיס התוכנית הזאת יש ארבעה מרחבי תעסוקה. מדבר על זה פארק המדע,

אבי בן חמו:

פארק המדע שנמצא בבסיס התוכנית. מתחם הרכבת שנמצא בבסיס התוכנית. המע"ר ואזור

התעשיה החדש. אז כבר מראש בהסכם הגג זה חלק מהעניין המרחבי תעסוקה האלה שצריכים

לקרות.

וכדי שיבנו מעליהם, זאת אומרת בעירוב שימושים כדי שיבנו שמה מגדלים שאנשים יוכלו לגור

צריך להקים למטה קודם כל מרחבי תעסוקה.

אבי בן חמו:

שבאחת מהרשויות שאנחנו מעורבים אז עשינו שם תוכנית עסקית שיווקית מאוד מאוד גדולה, חתך

סוציו אקונומי מאוד נמוך והופתענו שמנכ"ל בנק לאומי בכבודו ובעצמו הגיע עם הצוות שלו

והחליט להקים שם מוקד עצום ועוד סניף, ורמי לוי בעצמו הגיע והחליט זה, ועוד רבים.

ראקוב בנצי:

הם מזהים מקומות שחותמים הסכמים, והולכים לפיתוח גדול.

כל אחד רוצה לבוא למקום שמתפתח,

אבי בן חמו:

אמר ראש העיר שבתוך המינהלת יועסקו מן הסתם אנשים באאוט סורסינג, יועצים. חלק מזה זה

גם להביא מי שיודע לעשות תוכנית עסקית שיווקית אסטרטגית ובדרך הזאת לעשות פרה רולינג

עם הקהילה העסקית ולהגיד להם למה כרמיאל. בסדר? זה המיתוג.

אבי קוריאט:

ושאלה אחרונה. שכונות ייעודיות, האם ניתן במסגרת הזאת לעשות, כאילו נגיד לעובדי אלביט

לדוגמא, לעובדי רפא"ל, לא יודע מה, לשוטרים, לאנשי כוחות הבטחון.

עו"ד תומר בן חמו:

יש לי כמה דברים לומר, ברשות ראש העיר. קודם כל הישיבה היום בעיניי זו זכות גדולה. זו זכות

גדולה כי אנחנו מעצבים את פני העיר שלנו למשך העשור הבא. אנחנו היום מחליטים איך הילדים

שלנו יראו את כרמיאל או הנכדים במקרים מסוימים.

אני חייב לומר שיחד עם זאת גם אחריות גדולה מאוד ובגלל האחריות הזאת אני יכול לומר עלי

באופן אישי, ישבתי לא מעט עם ראש העיר, עם מהנדסת העיר, עם החכ"ל ועם אנשים נוספים

ווידאתי מספר דברים.

וידאתי קודם כל שהסכם הגג יביא לא רק לבניה רחבה, אלא גם להתפתחות משמעותית של אזור

התעשיה ומוקדי תעסוקה בעיר. כרמיאל לא תהיה רק עיר שגדלה במספר התושבים אלא עיר

שתציע הזדמנויות תעסוקה וצמיחה כלכלית כדי שהתושבים שלנו יוכלו לחיות כאן בכבוד ובביטחון

תעסוקתי.

וידאתי גם, אדוני ראש העיר אמר בתחילת הדברים שערים וכפרים באזור גם ייחתמו על הסכם גג,

אבל גם וידאתי שצפת וטבריה חותמים אף הם על הסכמי גג. אני חושב שדווקא התפיסה הרחבה

הזאת של האזור תביא לחיזוק הגליל ותביא לשיתופי פעולה, למשיכת משקיעים וליצירת מרחב

צפון חזק ומשגשג.

בנוסף וידאתי כמה וכמה פעמים כדי להבטיח שהשיווק יתבצע בצורה שקופה והוגנת, האחריות על

כך תהיה בידיים של ועדת היגוי בהתאם להסכם הגג, שבראשה תעמוד מנכ"לית העיריה שלנו

ומעליה ועדת היגוי עליונה יחד עם ראש העיר ועם מנכ"ל משרד השיכון.

אדוני, אחרי שוידאתי יחד איתך, יחד עם אנשי המקצוע, שחלק משמעותי מהדירות, מיחידות

12

הדיור ישווקו קודם כל לבני ובנות כרמיאל, לאנשים שגדלו כאן, לאנשים שרוצים להקים כאן את

ביתם והובטח מענה לנכים, הובטח מענה למילואימניקים ולאוכלוסיות שתרמו לקהילה ולמדינה

שלנו.

אני סומך את ידיי עליך ועל ההסכם הזה ואני חושב שזו הדרך הנכונה לפתח את כרמיאל בצורה

אחראית, בצורה מתוך ראיה ארוכת טווח ותוך מחויבות לאיכות החיים של התושבים. אני גם לא

מתעלם, אדוני, מההשלכות הפוליטיות של ההסכם הזה ושוב אני אומר אנחנו נותנים את אמוננו

בך.

משה קונינסקי:

תודה. אז אני כבר יודע מה אתה מצביע. בבקשה, עוד שאלות? אולי מהאגף השמאלי, הימני, כל

אחד מהצד שלו רואה את זה. חברים? גיורא, אלה, סיון, חיים. אני יודע שכבר עברנו דיונים בענין.

חיים שוקרני:

אנחנו ראינו את ההסכם גג והסברת לנו מה המשמעות שלו, אני רואה בזה ערך עליון לתמוך בדבר

כזה. אני אגיד את זה מהכיוון שלי, הצעיר יותר בגיל ואני אגיד שאני ראיתי בעיניי איך אתה משנה

הקצאה ומעלה את בני המקום, ראיתי את זה בעיניי משתנה, את המספרים ראיתי בעיניי וזה דבר

שאתה מנחיל אותו פה וזה הדבר החשוב ביותר ואני שמח שזה תמיד מונח על שולחנך כי זה חשוב

גם לנו וזהו. זה הדבר הכי חשוב בהסכם גג.

משה קונינסקי:

טוב. תודה. אז אם אין עוד שאלות אני רוצה, להגיע להצבעה.

עו"ד תומר בן חמו:

הערה סמנטית. בנספח ב' אין לנו קשר לעיריית רחובות. כתוב פה,

אבי בן חמו:

כי זה הסכם גנרי.

משה קונינסקי:

גנרי, שלחנו לכם הסכם גנרי.

דר' שולה מנחם:

לכל הרשויות אותו הסכם, ההסכם שנשלח אליכם הועבר אלינו ממשרד השיכון.

משה קונינסקי:

יש שמה כמה הערות שהוטמעו בהסכם הגנרי, אבל מן הסתם כנראה לא נמחקו כל ההערות

הקודמות. לפחות הכותרות. אני ברשותכם רוצה להעלות להצבעה את ההחלטה הזו. אני מבקש

שהמועצה תאשר את עקרונות ההסכם כפי שהצגתי לכם ותסמיך אותי,

דר' שולה מנחם:

זה בישיבת מועצה. אנחנו צריכים קודם לסגור את הישיבה הזאת.

משה קונינסקי:

צודקת. צודקת. כשהיא צודקת היא צודקת.

דר' שולה מנחם:

אני מזכירה שאנחנו עכשיו כוועדה לתכנון ובניה ואנחנו מבקשים את אישור מועצת העיר אחרי

ששמענו את כל הפרטים לאשר את התוכנית של הסכם הגג כפי שהוצגה בפניכם.

משה קונינסקי:

ושוב אני אומר האישור הוא של המועצה על עקרונות ההסכם והסמכה שלי יחד עם הגזבר ויחד עם

המנכ"לית וכמובן בעזרתה של המהנדסת עיר לסיים את המשא ומתן ולהביא את ההסכם לחתימה.

13

אנחנו מכוונים אותו לפני פסח, ככה גם סיכמנו עם השר ועם המנכ"ל. וזו ההחלטה שאני מבקש

לאשר.

אוריאל מלכא:

תומר נתן באמת נאום יפה וגם אני מצפה ובשם כולנו שזה בעיקר ילך ויתכוונן לכל אלה שתורמים

לקהילה ובנושא הזה של משרתי המילואים ואלה שהם תושבי כרמיאל, שצמח פה דור שלישי ורביעי

וכמובן בחורי הישיבות שתורמים לקהילה.

השאלה היא כזאת האם זה משהו גדול, זה לא הסכם, הצטיידנו בשני מסכים, זה משהו ענק. האם

בדבר הזה עם הסיכון סיכוי שיש כאן יש, פתוח לנו נקודות יציאה שבמידה וחלילה משהו לא הלך,

משה קונינסקי:

הגדרת אותו כחוצב להבות. אז איש יקר תקשיב, אנחנו או שנשווק או שלא נשווק. האינטרס פה

הוא של שני הצדדים. אם אחד מהצדדים, בעיקר אנחנו, נחליט לא לשווק לא נשווק. אבל חברים,

אנחנו חותמים על ההסכם .asis

אוריאל מלכא:

הבנתי. אדוני ראש העיר, ציינת שיש סיכון.

אבי בן חמו:

הסיכון במקדמות הוא לא גדול.

משה קונינסקי:

הוא לא גדול. חברים, אני עוד פעם רוצה לדייק וזה חשוב לי מאוד. אני רוצה לדייק באישור. אנחנו

מתחילים קודם כל כוועדה, בפורום של הועדה. אנחנו קודם מאשרים בפורום, חברים, את עקרונות

ההסכם וההסמכה שלי יחד עם הצוות המקצועי, הגזבר, המהנדסת והמנכ"לית להמשיך במשא

ומתן ולהביא אותו לסיום בחודש הקרוב. קודם כל במסגרת הקוורום של האסיפה הכללית של

הועדה לתכנון ובניה. יש מישהו שמתנגד?

אוריאל מלכא:

ברכה והצלחה. הצלחתכם היא הצלחתנו.

אבי קוריאט:

אני מציע, אדוני ראש העיר, מכיוון שמדובר באירוע היסטורי שאנחנו נעשה את זה כמו שצריך

ונרים את הידיים ונצלם את האירוע. לא בכל יום אנחנו מחליטים החלטה כזאת ל-20 שנים הבאות.

משה קונינסקי:

• אנחנו נסיים את הקוורום הזה ונעבור למועצה ואז נעשה את זה. אז זה בסדר שאנחנו

מאשרים את זה פה אחד כאסיפה הכללית.

• עכשיו סיימנו, אני סוגר את המסגרת הראשונה של הפורום של הועדה לתכנון עיר.

• אנחנו עכשיו מעלים להצבעה בקוורום הזה של מועצת העיר את אותה החלטה, אישור 14

המועצה על עקרונות ההסכם שהוצגו בפניכם והסמכה של ראש העיר, מנכ"לית,

מהנדסת והגזבר להמשך המשא ומתן, מיצוי שלו בחודש הקרוב והבאה עד לחתימה.

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר את הסכם הגג

אני רוצה להודות לכולם על קודם כל האמון שאתם נותנים בנו. אני חושב שההצבעה פה אחד

מדברת על חשיבות שכולכם נותנים בתוכנית הזאת לפיתוח העיר. במסגרת הזאת של פיתוח העיר

לכולנו יש הבנות והסכמות ברורות אנחנו יודעים מה טוב לעיר, יכול להיות שאחד רואה את זה

בכיוון כזה ואחד בכיוון אחר, אבל כולנו רוצים את טובת העיר, אין לי ספק.

ואני רוצה להודות לכם כי אנחנו הצלחנו פה להתגבר על מחלוקות והלוואי והלוואי והמחלוקות

שנמצאות במדינה, בממשלה, בכנסת, בכלל יוכלו ללמוד גם מאיתנו שאפשר גם להסתדר ואפשר גם

להסכים על דברים כאשר הם נכונים.

אז לפני שאני אסיים, יש לנו עוד שני נושאים. אני שוב מודה לכם.

אישור פתיחת חשבון עו"ש ייעודי לטובת הסכם גג בבנק מרכנתיל סניף 754

כחלק מפרויקט הסכם הגג אנו מתבקשים לפתוח חשבון מיוחד עבור פרויקט.

על כן יש לאשר פתיחת חשבון עו"ש ייעודי לטובת הסכם גג בבנק מרכנתיל

סניף .754

הצבעה:

פה אחד

החלטה:

הוחלט לאשר פתיחת חשבון עו"ש ייעודי לטובת הסכם גג בבנק מרכנתיל סניף 754

משה קונינסקי:

אני חושב שאנחנו חייבים כולנו לנצל את הרגע הזה ולהגיד כמה מילים ולהתפלל לחזרתם של

החטופים והחטופות שלנו. אני חושב שאנחנו נמצאים היום בצומת דרכים מאוד משמעותית בין

מלחמה או בין אסקלציה למלחמה ובין החיים של החטופים.

אני כן רוצה לעשות את האיזונים פה ולפנות אחד לממשלה ולכל מקבלי ההחלטות לשים מעל לכל

את החיים של החטופים והחטופות שלנו ולהתפלל לשלומם ולהגעתם, מי לקבורה ראויה ומי

לשיקום. וכמובן גם שנתפלל ביחד לחזרתם של כל כוחות הבטחון שלנו מנצחים, בריאים ושלמים,

כל אחד לחיק משפחתו. ושיהיה לנו אמן שקט, שלוה ובטחון. תודה רבה לכולם.

סוף הישיבה

הישיבה ננעלה, 15

___________________ ____________________

דר' שולה מנחם משה קונינסקי

מנכ"ל העירייה ראש העיר