פרוטוקול ועדת מליאה מס' 11

בס"ד

לשכת ראש המועצה

08 נובמבר 2021

ד' כסלו תשפ"ב

פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 11/2021

מיום יום שני ה1 בנובמבר 2021

כו' חשון תשפ"ב

נוכחים:

מר יגאל להב – ראש המועצה

מר יהונתן קוזניץ – סגן ראש המועצה

גב' ענבל אורן ברנד – חברת מליאה

גב' רותי שפיצר- ס. ראש המועצה

מר אבנר לוי- חבר מליאה –

מר שגיא הדרי – חבר מליאה

עו"ד יצהר הס – מ.מ ראש המועצה

מר ליאור זיו- חבר מליאה

גב' ענבל הלל – חברת מליאה הצטרפה ב-.20:27

משתתפים:

מר מאיר ארונוביץ – מנכ"ל המועצה

מר ברוך חייקין- יועמ"ש המועצה - בזום

מר אסף אפרים – גזבר המועצה

שעת התחלה : 20:06

פתיחה:

יגאל: ערב טוב, אנחנו מתחילים ישיבת מליאה, לבקשתכם נמצא איתנו אבי טקלה,

מפקד משטרת קדום, ערב טוב אבי. נשמח לקבל ממך סקירה על כל מה

שמתרחש על הכביש שלנו.

אבי: לאחרונה הכרנו תופעה של ניסיונות שוד רבים על כביש ,55 אני שמח לבשר

לכם שעשינו מעצר של החולייה, בגלל זה גם מה שנקרא הזירה בעיקר ככה

רגועה מהימים האחרונים. חשוב לי לדבר, לנצל את ההזדמנות הזאת שמי שיש

לו קשר, כל מי שבקשר עם התושבים, הנושא הזה של גניבות רכבים על כביש

55 עם ביום תאונות. היום היה לנו בכניסה, אמנם זה היה בעזון אבל יש לנו גם

בעזון, גם בתוך קלקיליה, הרבה אנשים שהם תושבי האזור שיש להם ביטחון

1

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מלא להיכנס לשם. חלק מהמקרים זה נגמר בתוצאות רעות מאוד ששולפים

אנשים תוך שימוש באלימות מהרכבים, זורקים אותם החוצה, היום היה לנו

בעזון, מישהי עצרה בצד לצלם משהו, בכביש שמקביל לכביש ,55 באו שני

רעולי פנים ושלפו אותה מהרכב ולקחו כמובן את הרכב. אנחנו יכולים להגיד

לכם שבאמת התופעה הזאת על כביש 55 עצמו אפשר להגיד שפחתה

משמעותית. בגלל הלחץ שאנחנו עושים ובגלל זה גם הם עושים את העבודה

בשטחי B ו- A שזה בעזון, בנבי אליאס, בקלקיליה, גם באזורים האלה אנחנו

מפעילים הרבה לחץ על בעלי העסקים. אני יכול להגיד לכם עכשיו שבנבי אליאס

באחת השבתות סגרנו את הכניסה משני הכיוונים ומנענו מישראלים להיכנס

לגמרי. הגיע הד ממש תקשורתי, המושל של היישוב דיבר איתנו ואמרו שהם

יעשו כל מאמץ. באמת אפשר להגיד שגם בנבי אליאס יש ירידה דרמטית, יש

שם מנופים, גם על הציר שלנו מה שבתחום האחריות שלנו וגם מה שלא

בתחומנו, מנופים, לממש שם את הפעילות שלנו. יחד עם זאת, צריך לדבר עם

התושבים על כל הנושא הזה של ביום תאונות, הנושא של לרדת מהרכב

בבסטות המאולתרות, לרדת רגע כשהרכב עוד מונע ולקנות דבר מה מסוים ואז

נכנסים לתוך האוטו ובורחים. מעבר לזה אני אעדכן רק שאנחנו כרגע במספר

עבודות מטה שאנחנו עובדים עליהן שקשורות ליישוב. אחד מהם זה מרוץ בניה

שיהיה ב- 19 לחודש שעליו אנחנו נערכים בכל הכוח.

יגאל: אבי מה עם כל השב"חים? איך אפשר למנוע את הכניסה שלהם? אני יודע שזה

יותר צה"ל, האם יש לכם מעורבות, תגבור כוחות?

אבי: אני מזכיר לך יגאל כשהיה את הבריחה של האסירים, אם אתה זוכר אז הייתה

פריסה של הצבא היה סגר באותם ימים וגם המשיכו את הסגר עד התפיסה

שלהם או לפחות חלק מהזמן. מה שעשו בעצם, הציבו כוחות צה"ליים בכניסה

איפה שהיו הפתחים מהגדר וזה מנע לחלוטין. זו הדרך היחידה למנוע את

הכניסה שלהם. אלה אנשים שבסוף קמים לפנות בוקר כדי להתפרנס והם יעשו

כל מה שהם יכולים כדי להיכנס ולהביא פרנסה. זה מה שמנחה אותם, זה הלחם

שלהם בסוך ורק באמצעות מכשול או באמצעות כוחות שפרוסים יהיה אפשר

למנוע את התנועה של השב"חים.

יגאל: מה לגבי תחנת מוניות להעביר לתחנת הדלק השלום? דרך המעבר התת

קרקעי?

אבי: תראה, הצבא אומר שהוא לא יכול לאפשר משהו שהוא לא חוקי, בעצם כניסה

של שב"חים לישראל.

יונתן: זה גם יעזור לתחנת דלק השלום אם יעשו דרך של קילומטר הליכה, וישקיעו על

הכביש עוד יותר.

יגאל: יש להם דרך חקלאית. זה לא נכון, יש להם את הדרך החקלאית מעל כביש 6

שלשם אמרנו שנכוון.

יונתן: הם חוצים את הכביש?

יגאל: הם חוצים את הכביש, כן.

2

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבי: יגאל, אני יכול לתת לכם כמה דוגמאות שעשינו גם אצלנו בתחנה וגם בגזרות

אחרות, רק כשאתה נותן פתרון אלטרנטיבי, ככה אתה פותר את הבעיה. אני לא

יודע אם אתם מכירים אבל פעם היה לכל תחנת ההסעות של כל מי שהיה מגיע

מעל כיוון השטחים בכיכר ואז היה לנו חשש מאוד גבוה של אזרחים ישראלים

שמסתובבים בתוך אזרחים פלסטינאים, מה שעשינו – בעצם הורדנו אותם יצרנו

להם שם תחנת מוניות והצענו להם פתרון חלופי. ומאז כיכר אריה סטרילית. ורק

ככה, רק ככה, בהיבט של תשתית. צריך לשבת עם המנהל, ריבונים על השטח,

להגדיר תא שטח נקי לכל הצדדים ורק ככה אפשר לתת מענה.

יגאל: הוא מגיע לכאן עוד שבועיים.

יונתן: אבי, היום יש כבר תשתית קיימת שנמצאת צמוד למחסום, יש לנו מסוף שיוכל

להכיל גם 100 מוניות כאלה שיכולות להשתלב דרך הכיכר שמיד אחרי

המחסום. למה זה לא קורה ככה?

אבי: איפה, במחסום במעבר?

יונתן: אם עכשיו רוצה לפתור את הבעיה של השב"חים ויודעים לפרוס כוחות או לסתום

את הגדרות ושיעברו כמו שצריך במעבר, אתה יכול לעשות גם תחנת מוניות של

50 מוניות במסוף שגם יהיו במעבר ליד. מה הבעיה לעשות את זה? לא הבנתי.

יגאל: לשב"חים?

יצהר: צריך לתת להם אישורים.

יגאל: יש להם אישורים, הם עוברים דרך מחסום אייל לא צריך להגיע מפה בכלל.

יונתן: למה להנציח את זה בתחנת דלק השלום?

יגאל: כי אתה, תפריד בין שני דברים.

יונתן: בוא תסביר לי.

יגאל: יש לך שב"חים ויש לך את הפועלים. הפועלים עוברים דרך מחסום אייל, %80

מתוכם. %20 דרך מעבר אליהו, שם יש להם תחנות ואוטובוסים, מי שיודע איך

זה נראה בשש בבוקר.

יונתן: יש המון שמגיעים ועוברים דרך הפרצות כי הם לא רוצים לחכות במחסום. המון,

יותר משב"חים אפילו. יש המון כאלה. אנחנו בשטח, אנחנו מסתובבים בשטח

ושואלים את האנשים ומדברים איתם, עושים איתם שיחות ואנחנו רואים

שלפחות חצי מהם אנשים שהם חוקיים ועוברים ככה.

יגאל: אני בכלל לא חושב שיש חוקיים אבל בסדר.

יונתן: היום בבוקר הייתי שם ושאלתי לפחות 10 מתוך ה- 20 שעברו.

יגאל: מה אתה רוצה, שהוא יגיד לך שהוא לא חוקי?

יונתן: יש חוקיים שעוברים. בבקשה, יש.

3

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אין שום היגיון בבן אדם שיש לו רישיון והוא עובר דרך הפרצה ולא דרך המעבר.

יונתן: אבל אתה רואה. אתה אומר אקסיומות שלא קיימות. מנסים לפתור בעיות שייצרו

עוד יותר בעיות על הציר. במקום להגיד למשטרה ולצבא לפעול במקומות

נקודתיים ולעשות את הפתרונות הכי רלוונטיים שכבר קיימים בתשתיות, בלי

יותר מדי סיפורים. אנחנו מחפשים פתרונות כאלה שיביאו עוד יותר בעיות

לתושבים.

יגאל: כי הפתרון שלך לא נראה לי הולך לחניות מנהלת המעברים.

יונתן: אז אתה בעד שייכנסו שב"חים?

יגאל: איזה קשר עכשיו? מאיפה הבאת את הסיסמאות האלה שלך?

יונתן: אני שואל אותך.

יגאל: שב"חים לא שואלים אותי להיכנס ואני נגד שב"חים.

יצהר: אם הוא אומר לעשות להם תחנה מסודרת שם.

יגאל: אני מנסה להסביר, יש שם היום תחנה מסודרת.

יונתן: איפה?

יגאל: ברגע שלוקחים את ,44 היא יותר מסודרת.

יצהר: אתה מדבר על שב"חים.

יונתן: הם צריכים לחכות שעתיים, שעה וחצי עדיין בתור. ערבבת בין שני דברים.

יגאל: אתה אומר: אני רוצה לעשות להם עכשיו חניון. אני רוצה להבין את הרעיון. אתה

רוצה לעשות להם היום חניון ליד שער אליהו בלי שיעברו מחסום. אני שאלתי

אותך שאלה, הוא צריך לעבור מחסום?

יונתן: בוודאי.

יגאל: זה עדיין ייקח לו שעתיים? אז מה ההבדל?

יונתן: מה זה ההבדל? שלא יעבור דרך הפירצות.

ק. הגמ"ר היאב: יש לי היום אישורים שעוברים דרך מעבר אליהו ופתאום אמרו להם: לא עוברים

יותר דרך מעבר אליהו.

יגאל: רגע. זה נציג הצבא. האם אתם רוצים עוד משהו לשאול?

אבי: רגע יגאל, רק לנושא הלא חוקי, תקשיב. אני יכול להגיד לך במקרים שאנחנו

שולחים אותם בכל אותם פעמים שניסינו לשלוח אותם בכיכר האחרונה שהיו

בעיות וכל טרנזיט שהגיעו, הורדנו את כל מי שאין לו אישורים. אני יכול להגיד

לך שאף אחד, אף אחד בלי יוצא מן הכלל לא היה שם עם אישורים. יותר מזה

אני אגיד לך, שהם לא הסתכנו, אלא שיש להם אישורים לא הסתכנו להיכנס דרך

4

בס"ד

לשכת ראש המועצה

כל מיני דרכים מאולתרות ולאבד את האישור שלהם ובגלל זה הם נכנסים

ועוברים רק דרך מעברים.

יונתן: מה שאתה אומר עכשיו זה לא נכון עובדתית ויש פה גם גורם צבאי שאומר

הפוך. מה שאתה אומר עכשיו זה לא נכון, אבי.

יגאל: הם אומרים שהם נתקלו בכאלה עם אישורים, בוא נקבל את זה שיש לך גם

כאלה וגם כאלה.

יונתן: נכון.

יגאל: עכשיו השאלה אם יש עוד משהו אבי שאפשר להיעזר בו עם המשטרה לגבי

כביש ,55 אם אפשר שהפעילות תהיה יותר משמעותית?

אבי: זה בדיוק מה שאנחנו מתכננים, אני ביחד עם קצין מת"ק עשינו חלוקה והוא

יתפוס בפעילות מסיבית.

יונתן: אפשר בבקשה לפרט לנו מה נסגר? מה הדברים שנסגרו?

אבי: מה שסגרנו, מעבר לזה שאני משקיע שם כל לילה את הניידות שגרה שלי.

ענבל: איפה זה שם?

יונתן: איפה זה שם אם אפשר לדעת?

אבי: אנחנו מדברים על המשאיות, כל לילה בעצם הניידות שלי מסיירות שם

במשמרת עד החילוף. בלי שום קשר, אנחנו עושים פעם בשבוע, בין פעם

לפעמיים בשבוע גם עם משטרת קדומים, עושים שם פעילות מסיבית של מספר

שוטרים, משהו כמו שישה, שבעה שוטרים כל פעם. אתה עושה בראשון שני

ואנחנו עושים בימים שלישי עד חמישי.

שגיא: מה עושים לפלסטיני שתופסים אותו על עבירת תנועה, מה הסנקציות שאפשר

להפעיל כנגדו?

יונתן: אבי, שאלה קטנה לגבי חילופי משמרות, באיזו שעה זה קורה בלילה? מה זה

משמרת?

אבי: בשש וחצי.

יונתן: בבוקר?

אבי: כן.

יונתן: הבנתי, השאלה שלי היא כזאת: האם המשטרה יכולה בצורה של סגירה כזאת

או אחרת לפעול לא פעמיים שלוש בשבוע, אלא שבוע אחד באופן רציף כל יום,

לנסות.

אבי: עשינו את זה.

יונתן: רציף, כל יום? ולתת דוחות גם.

5

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבי: עשינו את זה שלושה שבועות רצוף.

יונתן: מתי זה היה?

אבי: לפני חודשיים. שלושה שבועות רצוף.

יונתן: אנחנו עוברים שם כל יום, נוכחות משטרתית – חוץ מפעמים בודדות היא מאוד

דלה ואם אני סבור שאם אנחנו רוצים לפעול כנגד האנשים האלה שרוצים

להתפרנס אבל עושים את זה בצורה לא חוקית שהורסת לנו גם, ומסכנת אותנו

גם ביטחונית ובטיחותית, אולי כדאי לפעול גם במישור הכלכלי ולתת להם שבוע

דוחות לכולם שם ובסוף הם יעבירו את תחנת המוניות הזאת למקום אחר.

פעמיים שלוש בשבוע זה לא מספיק.

אבי: כמו שאמרתי אנחנו עושים כל שביכולתנו.

יגאל: יש לנו שתי בעיות שם, אחת זה השב"חים והדבר השני זה תחנת המוניות.

דיברנו גם עם המח"ט, שתי אופציות שעלו, אחת ליד השער איפה שעוברים

דניה סיבוס שמגיעים ואז מונית, הליכה על .55 מי שמגיע אל חבלה, הולך על

הדרך החקלאית ויוצא בדרך השלום ואז אין לך יותר שב"חים על הכביש. זו

האופציה היחידה והמח"ט עוד לא הגיע אז נציג את זה.

יונתן: מה שאתה אומר זה לא נכון.

ענבל: אבל הם לא חוקיים.

יונתן: אתה מנציח שאלפי פלסטינים יעברו בכביש.

ענבל: שב"חים בלתי חוקיים.

יונתן: ומחר בבוקר אתה תדאג שהם ילכו בציר.

יגאל: בתור נימוס תלמד להקשיב. אני עוד לא מנציח כלום. ביום שמנכ"ל משרד

הביטחון כפי שהתחייב שהוא סוגר את הפרצות, באמת יסגור את הפרצות,

יסגרו את הפרצות. יש לנו שתי אופציות, שנהיה כמו בת יענה. נגיד אין פרצות,

השב"חים לא קיימים ונחיה כרגיל או שנגיד רגע, יש לנו בעיה אמיתית של

עשרות אלפי ערבים שעוברים מאבני חפץ ועד דרום הר חברון, חוצים את הגדר

כי הוא יצטרך להסביר לכם למה זה קורה. ואנחנו מתעלמים מזה או מבינים

שזה הנתון שקיים ועכשיו מה עושים איתו. כדי שזה לא יגיע לכביש ,55 שתי

אופציות, מרחיקים אותם מהכביש. את מי שמגיע מקלקיליה מרחיקים אותם

לגוש דן ומי שמגיע מ- 55 מחבלה שילך על הדרך החקלאית וייצא בתחנת דלק

השלום. אם יש רעיונות אחרים שאפשר להרחיק אותם, אני לא רואה את עצמנו,

לא רואה יום שמנהלת המעברים ששם בכלל יתנו למישהו, לא יודע, תקנו אותי

– להשתמש בשטח של החניה שלו לשב"חים. לא רואה את זה קורה. אני אומר

בכנות.

יונתן: לסגור את הפרצות ולמנוע את השב"חים.

יגאל: זה משהו אחר. אבל המנכ"ל של משרד הביטחון שהוא הגורם, וזה בטח לא

6

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אתה ובטח לא אני. שנתן החלטה לסגור את זה. לא רצה שנמדוד אותו בזמנים,

זו אמירה שלו גם.

יונתן: אנחנו מודדים כבר.

יגאל: אני אומר לך מה האמירה שלו.

שגיא: עד שיקרה אסון.

יגאל: יכול להיות, אבל קודם כל כמעט קרה אסון, מזכיר לכם את שלושת השב"חים

עם החבר'ה של מג"ב. זה היה במטרה לעשות בסוף ולצערי הרב גם זה לא

הדליק נורה אדומה וזה היום המצב מול הצבא, זה לא מול אבי, הבקשה המאוד

ברורה היא להתמקד באמת בנושא הזה של חבלה ובנושא הזה של תרבות

הנהיגה של אותם מסיעים שעכשיו הוא לוקח ימינה ומחפש איפה לעשות פרסה.

יונתן: מי שמעלה שב"חים, בום, קנס. מי שמעלה שב"ח – קנס.

שגיא: אבי, חוץ מהנושא של המשתלות והשב"חים המסיעים, כביש 55 הנהיגה

המופרעת של הפלסטינאים, איזה סנקציות יש לכם כמשטרה כנגד אותם

פלסטינאים? זה שעצרת אחד שעקף שלוש ארבע מכוניות וכמעט גרם לתאונה,

נתת לו דוח, בסוף הוא לא משלם ואין לו הוצאה לפועל ואין לו בתי משפט

בישראל, מה עושים כנגדם?

אבי: קודם כל, אני יכול להגיד לכם שאחוז המשלמים דווקא מקרב הפלסטינאים הוא

אחוז מאוד גבוה. אחרי זה כשהם באים להוציא אישורים או באים לקבל סיוע

כזה או אחר, אם הוא לא ישלם דוחות הוא לא יקבל. רובם הגדול אני יכול להגיד

לכם שמשלם.

שגיא: זה רק כסף?

אבי: אנחנו מגבילים כלי רכב.

שגיא: זה רק כסף? ברגע שהם שילמו אין שום סנקציה אחרת לעשות כנגדם?

אבי: תעבורה, לא, יש עבירות שאפשר גם להעמיס פנימה ולהתחיל הליך פלילי דרך

תעבורה, אבל רוב הדוחות זה רק כסף.

שגיא: הם כמעט הורגים אותנו, בסוף הוא משלם 500 אלף שקל ונגמר הסיפור? אני

עברתי פס לבן: כתב אישום, נקודות וקנס.

יגאל: זה הרבה יותר מורכב.

שגיא: לא.

יגאל: תאונת דרכים עם הרוג.

שגיא: נכון.

יגאל: אני אומר לך יותר מזה.

7

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: נכון.

יגאל: אבי מכיר את זה כי זה גם עלה ברמת שר וגם עלה ברמת הממ"ז. ברגע שהנהג

הפוגע עבר על פס לבן, פגע חזיתית בנהג ערבי אחר והרג אותו, למחרת היום

הוא עולה על הגה.

אבי: הוא ממשיך לנהוג.

שגיא: הפלסטיני?

מאיר: כן.

יגאל: אין בית משפט, אין חקירה. נהג צעיר פלסטינאי שנוהג בהתנהגות שונה מנהג

חדש ישראלי. נהג חדש ישראלי מוגבל בשעות הנהיגה שלו, והחודשים

הראשונים. הפלסטינאי לא, הפערים הם דרמטיים. עוד משהו מאבי? אבי המון-

המון תודה.

יונתן: תודה.

ענבל: תודה ובהצלחה, זה חיי כולנו.

אבי: רק שתדעו לכם שיגאל לא מרפה ממני, אנחנו עושים את מרב המאמצים לטפל

בנושאים.

יגאל: אחלה, המון תודה.

הצטרף לדיון מח"ט אפריים – אל"מ מורדי וויס.

יגאל: תודה שבאת, הדברים ששמעו מאבי והדברים שנשמע ממך, זה הנושא של

הפח"ע הפלילי, ציר 55 בקלות עובר מפלילי לפח"ע. הדבר השני זה הנושא של

הריבוי של יידויי אבנים, בקת"בים. עכשיו פחות אבל כל אירועי הטרור שיש לנו

על הציר. דבר נוסף שמטריד זה נושא השב"חים וההתמודדות איתם כי

התחושה היא שהכול פרוץ, הכול מותר, הם נמצאים משעת בוקר מוקדמת על

הצירים הולכם בדרכים, על הדופן, אנשים כל הזמן על הברקס כדי לא לפגוע

בהם. מעבר לבעיות של ההסעות שמסיעות, הנושא הזה של השב"חים

שחותכים את 55 כדי להגיע לתחנת ההסעות שנמצאת דרומית לציר.

קצין הגמ"ר: אני קצין הגמ"ר שנה וחצי, קצת יותר אפילו.

מח"ט אפריים: לדעתי אם לוקחים את כל קציני ההגמ"ר ביחד מגיעים לכמות העיסוקים שהוא

מתעסק.

קצין הגמ"ר: קצין הגנה מרחבית, אחראי על הקשר של החטיבה ליישובים.

ענבל: על איזה יישובים?

יגאל: על כל תוכנית הביטחון, רבש"צים, קב"טים.

מח"ט אפרים: חטיבת אפרים.

8

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל: עם איזה יישובים אתה מתעסק?

מורדי: קודם כל נעים מאוד, מורדי וייס, מח"ט כבר מזה שלושה חודשים. גר בעלי. רוב

השירות הצבאי בחטיבת הצנחנים. אני אפרט את הנושאים שאנחנו עוסקים בהם

ואחר כך אם יהיו לכם שאלות, אני אשתדל לענות. חטיבת אפרים בעצם

משתרעת בצפון מקדומים, לא כולל קדומים. אנחנו יושבים בקדומים אבל

קדומים זה של חטיבת שומרון, מבואכה קדומים לקו כוכב יאיר-צופים, זה בחלק

הצפוני. בחלק הדרומי מבוא חורון לטוף, אזור ירושלים. החטיבה היא

הגיאוגרפית הגדולה ביותר וגם הכי גדולה בהיבט של כמות הגדודים. שלושה

גדודים, שלוש גזרות גדודיות. הגזרה הצפונית היא נקראת גזרת צופים, זו

הגזרה בעצם שעיקרה זה ציר 55 עם כלל היישובים שמקיפים את הציר, גוש

קרני שומרון, אלפי מנשה, צופים. גבול הגזרה הדרומי של הגדוד הזה הוא

בעצם בנחל כנא. נחל כנא עד נחל שילה, שזה גדוד חוצה שומרון, גדוד נוסף.

ומנחל שילה עד למעשה מבוא חורון ועד רמאללה במזרח, כל יישובי דולב,

טלמון, כרם רעים, נריה, חלמיש, נווה צוף. אריאל. מי יושב בקדומים? יש תכנון

להזיז את מפקדת החטיבה לגבעת שחר, זה נמצא מעל ברוכים. זה לא יקרה

בתקופה הבאה כשאני בצה"ל. חטיבת אפרים מונה 72 ישובים. רובם המוחלט

לתוך תחום יהודה ושומרון, מיעוטם מערבית לגדר, אנחנו עומדים מול מועצה

אזורית שומרון וקרני שומרון, מועצת בנימין. מודיעין עלית ואריאל אלו שתי

הערים שאנחנו עובדים מולם, יש עוד מועצות פחות במרכז הספקטרום, מועצה

אזורית דרום השרון וכל מיני כאלה. אלפי מנשה, כל מה שבפנים. עמנואל, בית

אריה, אורנית, כל מה שבתווך. המועצות הגדולות באופן טבעי עיקר תשומת

הלב לשם אבל עובדים מול כולם. התפקיד שלי בעצם עבודה בליווי של

הקב"טים והביטחון של המועצה וספציפית ישירות מול כל אחד מהרבש"צים

ביישובים כמלווה את כל היישובים, עושה בקרה על היישובים, על הרבש"צים עד

לרמת מאבטחים ביישובים שקיימים ומרכיבי הביטחון שקיימים בכל יישוב,

אחראי גם על הקשר מול המועצות ומול פיקוד העורף.

יצהר: עם כמות ישובים כזו לא היה ראוי לצמצם את החטיבה הזאת?

מורדי: היה ראוי לעשות אותו סגן אלוף. קצין הגמ"ר של החטיבה עושה %10

מהיישובים.

יגאל: הם קיבלו את השטח הדרומי רק לפני איזה 4-5 שנים.

מורדי: אני אתייחס לשלושת הנושאים, באתי לדבר על סוגיית הרכבים אבל אין גם

בעיה להתייחס לסוגייה של השב"חים. אני רוצה לגעת בנושא של שב"חים

בכוונה אחרון. סוגיה חשובה, אבל הדברים האחרים יותר דחופים. הדבר

הראשון הסיפור של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, בעיקר זריקות האבנים. לא

תופעה שמלווה את המרחב בעליות וירידות לאורך כל השנים. אתם יודעים יותר

טוב ממני. ההתייחסות בחטיבה לכל זריקת אבן וכל דיווח שאנחנו מקבלים על

זריקת אבן זה על פיגוע חבלני שהתהווה. לא משנה אם יש רק במירכאות נזק

לרכב או חלילה גם מעבר לדבר הזה מתוך הבנה שבסוף סלעים, אפשר לרצוח

ולהרוג משפחה. וגם במקומות שכביכול, זה בשיח שלי מול הגדודים ומול קציני

החטיבה, גם אם כביכול יש דיווח על זה שאבן רק פגעה ולא מעבר לזה, בסוף

את הליווי של מה שקורה בבית לילדים או להורים, מי שחווה את הסיטואציה

9

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הזאת. זו סיטואציה שאתה אחרי זה לוקח איתה את הטראומה, חיים איתה

הרבה זמן. אני אומר את זה כתושב האזור, אני בעצמי גם חוויתי. משפחתי

חוותה את האירועים האלה וגם בפן הזה אני מכיר, ההתייחסות לעניינים האלה

זה לא כאל אירוע של מה בכך, כל דיווח כזה של זריקת אבן באופן אוטומטי

מקפיץ את כל חדר המבצעים החטיבתי, כל בעלי התפקידים הרלוונטיים

בחטיבה, זה ישר בקשר עם גורמים רלוונטיים בגדודים. זה ישר טלפון למג"ד

ולמ"פ, הבנה של מה תמונת המצב ואיפה נמצאים הכוחות כדי אחד להבין מה

הסיטואציה באופן מידי, מה קרה וכן לא, אם יש נזק, אם יש צורך גם להקפיץ

דוחות נוספים, כוחות רפואה. והדבר השני לא פחות חשוב, מה שמתחיל דקה

לאחר מכן זה תהליכי מידע, לראות איך אנחנו מצליחים כן ליצור תהליך של

השתפרות כדי למנוע את האירוע הבא של זריקת האבנים. כחטיבה מרחבית,

התפקיד שלנו בעצם לייצר שמירת ידע ארגוני הזה כי בסוף כוחות כמו בכל

רחבי מדינת ישראל, באים והולכים. גדוד כזה, כל הגזרה, יכול לבוא לשלושה

שבועות אם זה גדוד מילואים, ואתם מכירים את זה אני מניח כמילואימניקים

ויכול לבוא לחודש וחצי ולפעמים גם לארבעה חודשים. מין הסתם ככל שהוא בא

לזמן ארוך יותר אז מס הלמידה נפרש, אנחנו מצליחים להרוויח את מס הלמידה

לפרק זמן ארוך יותר. רוב הגדודים שמגיעים, לא מגיעים לתקופות ארוכות, זה

עניין שמאפיין את כלל הגזרות, בוודאי ביהודה ושומרון. ובעצם כשנגמר, שם

נגמר תהליך הלמידה והתוצר של תהליך הלמידה, אני רגע מכניס אתכם לעולם

שלי, בסוף באישורי התוכניות, לפני כל שבוע, לפני כל תחילת שבוע יש אישור

תוכניות שאני עושה למג"ד שבו המג"ד מציג איך הוא פורס את הכוחות שלו

במהלך השבוע. לא באופן כללי תיאורטי אלא ברמה יומית של שעות, באיזה יום

ואיזו שעה נמצא כל כוח. ספציפית בגזרה הזאת, מכיוון שיש לי שלושה גדודים

תחתיי, אני יכול להגיד לגם שספציפית בגזרה הזאת, זו הגזרה היחידה

שהרזולוציה שבה אני יורד לפרטים עם המג"ד היא כזאת שברמת המיקום של

כל חוליה, כי ציר ,55 המרחבי בהם אפשר לקבל אבנים, הם מרובים. בגזרות

אחרות אם נעשה כל גזרה ואתגריה ובעיותיה, יש בסוף מרחבים ספציפיים

שאתה אוחז אותם, תופס אותם ואתה מצליח לאפס את הבעיה. ציר 55 פרוס

לכל אורכו. כמעט אין נקודה פה במרחב שאין גישה של מחבל פלסטיני שהחליט

לצאת מהכפר ולזרוק אבן. זה גם אחרי המעבר. בין אם זה מקלקיליה או חבלה

או כל שאר הכפרים שפרוסים לאורך הציר. ועדיין, חשוב לומר, עם כל התהליך

הלמידה והפקת הלקחים ואישורי התוכניות אנחנו לא מצליחים כל שבוע להגיע

למאה אחוז ולאפס זריקות אבנים, היו גם שבועות כאלה. אנחנו לא מצליחים

להגיע לזה בכל זמן נתון, יש מספר דברים. גם כמות סדר הכוחות שנמצא כאן,

לדוגמה בתקופת בריחת האסירים מכלא גלבוע, קיבלנו תגבור משמעותי מאוד

של סד"כ, קיבלנו עוד גדוד בחטיבה, מתוך 4 פלוגות שהגיעו לחטיבה, 2 פלוגות

שמנו כאן בגזרה הזאת של קרני שומרון, אלפי מנשה. כדי לחזק פה את

המרחב. כשיש סדר גודל כזה של כוחות אז ברור שהרבה יותר קל לתפוס כמעט

בכל מקום גם כאן וגם בגדר התפר. בשגרה זה יותר מאתגר, נגיד על זה מילה

כי זה חשוב. כיום יש שתי פלוגות שמחזיקות פה את המרחב. פלוגה אחת

מחזיקה את מרחב אלפי מנשה מאזור הכיכר של המשתלות ועד אזור בואכה

עזון, לפני עזון, פחות או יותר תחנת הדלק. זו פלוגה אחת. ופלוגה שנייה

שלוקחת מהאזור הזה עד קדומים. כשאומרים לוקחת, זה לא רק הכביש עצמו,

כביש ,55 זה גם כמובן את כל היישובים, ההגנה על היישובים. בסוף שני

10

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הדברים המרכזיים שמ"פ והלוחמים שלו עוסקים זה הגנת היישוב והגנת הציר.

בכל רגע נתון הוא אמור להגן גם על הציר, גם על הכביש וגם על היישוב. פה

מלבד הכלים הניידים שיש לו זה החפ"ק מ"פ, רכבי הסיור, רכבי העתודה

שמתגברים פה את גזרת הפיקוד, קיבלנו פה גם תגבור רכבים שאגע בהמשך.

חוץ מזה אנחנו מוציאים כוחות סטטיים ולא רק כוחות ניידים, כוחות סטטיים

שנמצאים בשטח. ועדיין אנחנו יכולים, כמו שהיה לנו ביום שישי לפני שבוע וחצי

להגיע למצב שיש כוח שנמצא בנקודה מסוימת ויש כוח שנמצא בנקודה אחרת

וביניהם מתגנבים שני מחבלים מעזון ועושים ריצה של 80 מטר מהבית האחרון

ועד לכביש, מי מכם שיצא לכם לראות את הסרטון של תושבת קדומים ליד

המוניות, זורקים את האבנים ובורחים, אגב, יש גם, פגשנו בחקירה דברים

נוספים, דברים שמגיעים מג'יוס בכלל לגבי רכבים, באים זורקים פה אבנים

ונמלטים חזרה לג'יוס. ולכן שוב, המרחב הוא גדול מאוד גם בפרספקטיבה

לגזרות אחרות. אנחנו פועלים בחטיבה משתנה, אנחנו קוראים לזה, בפעילות

גלויה ופעילות סמויה. פעילות גלויה זה כל הכוחות שאתם רואים בשטח,

הסיורים שמסתובבים על הכבישים וזה הלוחמים שאתם רואים במבתרים. אני

אומר לכם שמעבר לזה יש הרבה כוחות שאתם לא. לדוגמה, הדוגמה האחרונה

לפני 3 שבועות, מארב ירי ששוכב במשך מספר ימים בצומת עזון וביום שלישי

לפני שלושה שבועות בעשר וחצי בלילה, מבצע ירי ופוגע במחבל שזורק אבנים

על רכב ישראלי שעובר שמה חמש שניות קודם לכן, פוגע בו, פוצע אותו

ומתפנה משם לבית חולים. היום הוא במעצר והולך למשפט ובעקבות החקירה

שלו הצלחנו לעצור שבוע שעבר עוד חמישה חבר'ה שהיו איתו שם והוא הפליל

אותם. זו דוגמה לפעילות בחתימה נמוכה שאתם כתושבים לא חווים אותה ולא

תשמעו עליה. ולפעמים תשמעו עליה אם קרה אירוע כזה, הרבה פעמים היא

תקרה בלילה ואף אחד לא ישמע וטוב שכך. מעבר לזה מה שעשינו בשבועות

האחרונים הרחבנו את שעות הגנת הצירים, שעות הגנת הצירים זה השעות

שבהם אנחנו יוצאים עם כוחות החוצה, אובר. זה לא סד"כ שאני יודע, זה לא

כמות שאני יודע לעמוד בה 24 שעות ביממה. הלוחמים צריכים גם לייצר שגרת

פעילות ולישון ולאכול ולהיות כשירים ורלוונטיים ליום הבא. אבל פעמיים ביום גם

בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהרים נושק לערב, אנחנו מוציאים את כל

הכוחות כולל כוחות אמבולנס שהם לא לוחמים בהכשרתם. מוציאים כדי להראות

שצה"ל נוכח בשטח וכדי לנסות להרתיע מי שאפשר, מנגד גם לייצר תחושת

ביטחון לכל האזרחים שנוסעים בכבישים. עשינו הרחבה של פריסת הכוחות, גם

בבקרים וגם בערבים. בין אם זה עכשיו שעון חורף ובין אם זה הקדמה של

השקיעה, אנחנו עוד יותר מרחיבים את זה בעיקר בימי שישי ומוצאי שבתות

מכיוון שהתנועה בכבישים בימים האלה עוד יותר מאוחרת. הדבר האחרון זו

פעילות סיכולית, מעצרים. אנחנו מפעילים פה לחץ גדול מאוד על השב"כ,

שהתעסק באירוע הזה. לא שצריך לשכנע מישהו להתעסק בו. בסוף, גם השב"כ

כמות משאבים מוגבלת, בדרך כלל שב"כ מתעסק בפעילות חבלנית שהיא הרבה

יותר ממוסדת. בסדר? לא מחבל שעכשיו סיים את יום הלימודים והלך לזרוק

אבנים על הציר אבל גם הדבר הזה אנחנו מכניסים, יש לנו פרטנרים מצוינים

בשירות ומצליחים (לא נשמע) גם בעניין הזה ולכן אנחנו גם, זו הסיבה

שמעצרים גם בעזון וגם בכפרים נוספים בשבועות האחרונים אני מקווה שיהיה

לזה, אנחנו קוראים לזה רגל מסיימת. בסוף אחרי שהלוחמים הולכים בלילה

ומבצעים את המעצר ומעבירים לכוחות, מתחיל תהליך משפטי שהוא כבר מה

11

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שנקרא מחוץ לגבולות הגזרה שלנו ואנחנו מקווים ששם החבר'ה מקבלים את

מה שהם צריכים לקבל.

אבנר: מבחינת אמצעים טכנולוגיים של רחפנים וכדומה, דברים שיכולים לחסוך

במשאב אנושי בשטח.

מורדי: אז אנחנו כחטיבה עושים שני דברים בהקשרים האלה, אחד, החטיבה רכשה

רחפנים ומנפקת אותם.בחי"ר, מי שלא חי"רניק לא יגיע לזה. אנחנו מנפקים את

זה כחטיבה, מכשירים אותו כדי שהוא יוכל להשתמש. יש לנו גם צוות רחפנים

חטיבתי נייד, שני הצירים המרכזיים שהוא מאושר בהם פחות או יותר 50-50

וזה ציר ,55 בציר שמוביל לנווה צוף. יש שני צירים מורכבים שלהם בהיבט של

הגנה. ולכן אחד המשאבים העיקריים מבחינתנו ואנחנו משקיעים אותו ספציפית

בצירים הללו. חוץ מזה יש לנו גם הרבה מאוד תצפיות. מצלמות שאנחנו

משתמשים ונעזרים בהן גם להגנת היישוב והגנת הכביש, למניעה וכאם

מתממש אירוע – אז גם לחקירה. בסדר? יש לא מעט מצלמות, בעיקר בהקשר

של שוד רכבים, אנחנו עושים דרכם גם תהליך חקירה כדי להצליח לסגור מעגל.

זה רגע שנייה להכניס אתכם לחלון הזה של ההתמודדות שלנו עם הטרור הזה

שבא לידי ביטוי בזריקות אבנים ומדי פעם בבקבוקי תבערה.

ענבל: יש פה עליית רמה של שודים.

מורדי: לשם אני מגיע. האירוע הנוסף זה סיפור של שוד הרכבים. שוד הרכבים, אני לא

אומר את המילה שוד רכבים כי הוא נותן גוון פלילי. אנחנו לא מתייחסים לאירוע

הזה כאירוע פלילי אלא אירוע פח"עי עם פוטנציאל של אירוע חטיפה או רצח, לא

צריך להרחיק הרבה בדיון כדי להבין שאם עכשיו מסתבך שודד, מחבל כזה

שבא לקחת רכב והעסק מסתבך, קצת הלחץ ואז הגרזן, אלה או סכין שאיתו

הוא בא לאיים יכול גם לעשות מעבר לזה. אנחנו ניתן את ההתייחסות שלנו.

לצערי, זו סוגייה שתוקפת, זאת לא נחמת טיפשים אבל אני רוצה שנייה לתת

לכם פרספקטיבה, זאת סוגיה שתוקפת אותנו בכלל המרחבים, בסדר? לא רק

בחטיבת אפרים כמובן. אנחנו יודעים להצביע גם על חוליות שמגיעות לכאן לא

מהאזור כאן אלא ממזרח ירושלים ואזור רמאללה שבאות לעשות כאן או

באזורים נוספים, לדוגמה אזור תעשייה ברקן- באירוע הזה מאזור גוש דולב

טלמונים, אזור עופרים בית אריה. זה אזורים שיש בהם לא מעט אירועים של

שוד רכבים לאור יום ובלילה.

ענבל: בסוף זה לא מנחם אותך.

מורדי: אמרתי קודם, לא ביקשתי לנחם, ביקשתי לתת פרספקטיבה, עם מה אנחנו

מתמודדים. בעניין הזה אנחנו עומדים יד ביד גם כאן יחד עם שב"כ ויחד עם

משטרת ישראל, ממש משטרת בישראל באירוע הזה מביאה מודיעין מרשים

ביכולת שלה לתת קצה לנו, בסוף לתת שמות ומיקומים כדי שנלך ונעצור את

החבר'ה האלה. לפני שאני אגיד רגע בהיבט ההתקפי, אנחנו קודם כל

בהתמודדות עם הדבר הזה ממקמים כוחות, צריך לומר בחקירה שעשינו על כל

האירוע בחמישה חודשים האחרונים, אין מאפיין שחוזר על עצמו בהיבט של

השעות שזה קורה או ימים שזה קורה. ניסינו לתקוף את הדבר הזה מהכיוון

הזה כדי ללמוד על משהו סיסטמטי. לא הצלחנו להגיע לזה.

12

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: על פי הרכב המבוקש אולי?

מורדי: גם זה, בדרך כלל זה שוק רכבים גנובים.

אבנר: הגניבה, הרצון לקחת רכב מסוים.

מורדי: לא רכב שאפשר למכור אותו אם ישדדו אותו. הדבר היחיד שיש בו טיפה אחוזים

זה מין הסתם שזה על נשים, נהגות. זה הדבר היחיד שהצלחנו למצוא כדי

להביא קצה חוט. יש אירועים של יחידות מיוחדות שעושות גם את הדבר הזה.

עד היום זה לא הצליח להביא לנו.

יגאל: אחד נתפס בתחנת דלק של פז.

יונתן: לפני שלוש ארבע שנים היה אירוע כזה

מורדי: יכול להיות, זה לא חוליות מתוחכמות. אנחנו פה צריך לומר בשיתוף פעולה

משמעותי עם המוקד שלכם, המוקד של הביטחון, כדי לנסות ליצור כמה שיותר

מהר את הזמן מההודעה על הניסיון ועד הזמן שזה מגיע לכוחות בשטח.

ענבל: איך באמת זה יכול להיות? הבחורה השלישית שכביכול נשדדה היא אחותי,

וכשהיא התקשרה למוקד לדווח אמרו לה שהיא השלישית שמדווחת על אותו

אירוע. איך זה יכול להיות שזה קרה סמוך פילבוקס שם בעזון, איך יכול להיות

שלא היו נוכחים בשטח של הצבא?

מורדי: באירוע הראשון לא הכרנו אותו, האירוע הראשון קרה ב- ,9:52 האירוע השני

קרה ב- 10:22 והאירוע השלישי קרה מיד אחריו. אנחנו ככוחות צבא קיבלנו את

הקריאה על האירוע השני ב- 10:22 ומשם כוחות יצאו לשטח.

ענבל: והראשון לא הודיע או מה?

ענבל: הראשון לא הודיע?

מורדי: לא.

יגאל: הודיעו, הודיעו, כאן.

מורדי: אנחנו לא קיבלנו שום הודעה.

ענבל: למה?

יגאל: הדיווח יצא לגדוד ואיפה שהוא שם זה הלך לאיבוד.

מורדי: צריך לדבר עם עוזי.

יגאל: יש הקלטות של הדיווחים.

מורדי: צריך את ההקלטות להבין רגע איפה היה הפער, צריך לומר שזה אירוע אחד

שעבד לא טוב אל מול אירועים אחרים.

יגאל: באירוע השלישי כבר יצא הצבא לשטח, במקביל להגעה של עוזי ושלי.

13

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מורדי: שאני מזכיר לכם שעבד טוב. ויצא לנו גם סד"כ. סדר פעולות היו של דיווח וכל

אירוע כזה אנחנו הולכים ומבצעים פריקה של המצלמות. יש הרבה מאוד

מצלמות גם בתוך הכפרים וגם על כבישים מרכזיים. אגב, דרך הדבר הזה

הצלחנו להביא את החולייה האחרונה. בסדר? את החולייה הזאת שעשתה 5

ניסיונות של שוד, התחילה ברמה ואחרי זה אחד הניסיונות היה כאן בכביש ,55

וסגירת המעגל הזאת בין המצלמה שזיהתה את הרכב, האנשים, סגירת מעגל

יחד עם המודיעין של המשטרה והצלחנו ללכוד אותם. יש לנו עכשיו עוד חוליה

על הכוונת. אני מקווה שנצליח להביא אותה בזמן הקרוב מאוד. אני אומר לכם

שאני לא צריך לשכנע גם את המפקדים שלי, משקיעים פה את ימ"ס איו"ש,

יחידת דובדבן ומביאים לפה כוחות מסתערבים. היחידות הכי טובות של צה"ל

והמשטרה משתתפות באירוע הזה. שוב, אני אומר לכם שההסתכלות על

האירוע הוא לא בגוון פלילי לא במשטרה ולא אצלנו, יש חפיפה ויש יעדים גם.

אז אנחנו כל פעם שיש קצה חוט כזה, ישר רצים לנסות להרגיע אותו, גם

בהיבט של לסגור מעגל על הגניבות, כשיש דיווחים על הרכבים שנכנסו עכשיו

לתוך קלקיליה באופן חריג מאוד. אני מאשר גם לכוחות להיכנס פנימה לתוך

העיר באופן חריג, זה דברים שאנחנו לא עושים אותם ביום יום, שוב, כדי לנסות

לעקור את התופעה הזאת.

אבנר: בתוך קלקיליה?

מורדי: כן, בתוך קלקיליה. זהו. אנחנו כמו שאמרתי, יש איזה שהם, חלק לא מבוטל

מהחבר'ה האלה הם בכלל לא מהאזור פה, הם באים מכל רחבי איו"ש ומזרח

ירושלים. אפילו פעם אחת גם תפסנו חבר'ה מפנים הארץ. אנחנו עכשיו באיזה

שהיא רגיעה, מבחינתנו, זה שתפסנו את החוליה האחרונה מעזון, זה לא אומר

שסיימנו להתעסק בעניין הזה. מבחינתנו זו הזדמנות טובה עכשיו להכות

בברזל כל עוד הוא חם. לנסות להביא את החוליות האחרות.

ליאור: יש לי שאלה, מקודם צחקתי ואמרתי, כבן ההתיישבות של 40 שנה שאני גר פה,

באמת זרקו עלינו אבנים באמת משבי שומרון עד המחסום, בכל מקום אפשרי

במהלך 40 שנה. השאלה שלי, האם הצבא יודע, אמרת שהוא יודע, האם הצבא

מזהה אם רוב הפיגועים כי קם איזה מישהו וקיבל איזה סיבוב עכשיו וזורק אבן

או שזה משהו שהוא הרבה יותר מאורגן ויזום. זאת אומרת ההתייחסות לזה

בסוף היא שונה. ירצה או לא ירצה, הצבא, אף אחד לא יכול לעצור בחור בן ,16

,14 לא יודע מה, שהוא בדרך לבית ספר זורק אבן. אבל אם זה איזה שהיא

התארגנות או משהו כזה, שבאמת יותר ממוסדת, אז המציאות היא אחרת.

בסוף, אני כתושב, אני אומר את זה בזהירות לגמרי, אני חושב שאני די רציונלי.

זאת אומרת אני באמת 40 שנה פה חטפתי אבנים.

ענבל: אבל הייתה הפוגה בשנה שלפני.

ליאור: עוד הפעם, זה מה שבאתי להגיד. היו עליות וירידות, כל אחד חוטף את זה, אני

לא יודע כמה אנחנו באמת שומעים אירועים שקורים על ציר אבני חפץ.

ענבל: זה לא מעניין אותי מה קורה בצירים אחרים. זה מעניין אותי שאני יודעת שאני

לא חיה כאן בבטחה כי אנחנו על הציר.

ליאור: אז אני אומר, אני כשלעצמי, אני אומר עכשיו, אני כשלעצמי בסוף אני יודע

14

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שהצבא עם כל הרצון הטוב שלו לא יכול למנוע בסוף איזה שהוא סיבוב של ילד

בן ,11 ,12 13 ומעלה, שהוא מחליט שהוא בדרך לבית ספר זורק אבן, אני יודע

את זה. אי אפשר להימנע. זה חלק מהגזירת גורל שיש לנו כמתיישבים להיות

פה. אם הייתי רוצה לשנות את זה, התפיסה היא אחרת לגמרי. בעיניי שאפשר

וצריך להתייחס אליה. בנוסף נכון שכתושבים בסוף כתושבים אם יש לנו חבר

בשכונה שאיבד את העין שלו כתוצאה מזריקת אבן, זה משהו שהוא, אני יכול

להגיד גם מתוך השכונה זה איזה שהוא משהו שכן מחמם את הדם וכן יש רצון

אובר לנוכחות או שהייתי אומר אפילו במילים עדינות יותר, איזה שהיא

אקטיביות כמשהו של התושבים שהם מרגישים שיש איזה שהיא פעילות. עכשיו

ברור לי שיש פער, יש פער אדיר בין המציאות כשהייתי ילד למציאות היום.

המציאות כשהייתי ילד, יש לי את החוויות שלי עם ההורים בכפרים, עוד יורים

בדודי שמש ומיכלי מים, זה כשאני הייתי ילד. היום זה לא קורה הדבר הזה. אבל

בסוף אני אומר, במבחן התוצאה שיש לנו בחור שמאבד את העין ובחור צעיר,

שמאבד את העין, זה משהו שמכעיס מאוד והוא כמובן מחמם את הדם וגורם

לאנשים פה מעבר לדיון הזה של כן מסוכן לגור פה, לא מסוכן לגור פה, שזה דיון

שתמיד יהיה עלינו לדון אותו. אבל אני שואל בסוף האם זה משהו שהצבא אומר:

זה ממוסד ולכן אנחנו פועלים בצורה כזאת על מנת לעקור את המיסוד הזה. או

שזה לא ממוסד וזה שיגעון.

מורדי: האירוע הזה הוא לא אירוע מאורגן, בסדר? הוא כן אירוע שאתה רואה שיש

גרעינים, יש כפרים שמהם האירוע הזה הוא חוזר. בהיבט הזה, עזון הוא מה

שנקרא בראש הטבלה, בכלל ביהוה ושומרון. לא רק באזור פה, ביהודה ושומרון.

זה מתחרה עם אל ערוב בגוש עציון ועוד מקומות נוספים שאני יכול לתת לכם

כדוגמאות כי אני גם רואה את הדיווחים בשאר המקומות. ושוב, יש פה כמה

דברים, אחד, זה לא מרגיע אף אחד, אבל אני כן אומר שבמודעות שלנו – אני

אומר את זה עכשיו כתושב עלי, בסדר? וכמישהו שגדל בהתיישבות מגיל אפס –

יש פה עניין גם של הסיפור של הרשתות החברתיות והתקשורת. אנחנו היום

הרבה יותר מודעים למה שקורה יותר מאשר לפני כמה שנים, למה קורה לשכן

שלנו ואף אחד לא ידע מזה או אולי רק הסביבה הקרובה, והיום יש טלגרם ציר

55 וכולם תוך שנייה מכירים הכול. שוב, זה לא מוריד מגודל הבעיה, אני רק

אומר לשני הצדדים, זה בוודאי מעלה את המודעות של כולם ואת הווליום של

העניין. אנחנו מנסים לתקוף את זה, נדבר רגע על עזון מכמה כיוונים. אחד, אני

אומר לכם שהחטיבה פה וזה התחיל לפניי ולכן אני מרגיש גם בנוח להגיד את

זה, היא מובילה באוגדה בהיבט של רתימת הטכנולוגיה. יש פה מהלכים מאוד

משמעותיים עכשיו שמובלים באפרים כפיילוט אוגדתי, של לרתום את

הטכנולוגיה הקיימת כדי לנסות לסגור מעגל על אירועים כאלה של מה שאנחנו

קוראים טרור עממי. בסדר? הטכנולוגיה היום מושקעת ברחבי צה"ל באירועים

שהם פיגועים בסדרי גודל גבוהים: מחבלים מתאבדים, סכינאות וכולי.

המשאבים לא הולכים לאזורים של זריקות אבנים ועוד פעם, פה החטיבה שמה

הצעה וגם מקבלת על זה, אני מקווה בקרוב, גם את התקציבים כדי שנוכל

להוכיח שיש שימוש טכנולוגי באמצעים שלא כאן נרחיב בהם כדי לסייע לנו

כחטיבה לפתור את הבעיה. בסדר? זה כיוון אחד שאני הולך אליו. כיוון שני

שאני הולך אליו, אני יורה לכל הכיוונים, כל מה שיצליח להפחית באבן את

האירוע הזה, אני מוכן ללכת עליו. אני באתי לכאן מפגישה עם גורם בכיר

בשרות הפלסטינית כאן באזור, ודיברנו על עזון. כדי לשמוע מה הם אומרים, מה

15

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הם חושבים שאפשר לעשות עם עזון. בסדר? גם הם סובלים מעזון.

יגאל: לא תביא אותם לשולחן אחד?

מורדי: אני אביא אותם.

יגאל: לדבר על הכל כולל עסקים.

מורדי: בסדר, זה אנחנו, מקווה שנצליח להטמיע פה לפחות משהו. גם הם סובלים

הרבה מאוד. בסדר? בכל אירוע של זריקת אבנים, השערים של הכפר נסגרים,

מכינים צ'ק פוסטים, עזון זה הכפר, היישוב שסובל היום מכל המרחב פה,

ממרחב שומרון, צריך לומר המרחב הזה ביחס לאזורים אחרים הוא יחסית

שקט. בסדר?

ליאור: עשיתם חישופים שם.

מורדי: נכון, חוץ מהחישופים.

ליאור: זה משהו שהוא מועיל?

מורדי: הוא מועיל. לנו קצת יותר בהיבט של התצפיות. בסדר? אבל הוא לא מגיע בכלל

למבתר. הוא הולך לתחנת אוטובוס כחולה, מחכה שאוטובוס יעבור, יזרוק אבן

וחוזר לאוטובוס, ומשם בספרינט הוא בבית הראשון. אני אומר גם בהיבט הזה

אני הולך, אנחנו סיימנו פה עכשיו, עכשיו הגעתי מפגישה עם מנהל קישור

האזרחי לפלסטינים, יש לנו פגישה נוספת איתם שבוע הבא עם מפקד, לא

משנה, הרבה מאוד אנשי מנגנונים אזרחיים וביטחוניים לדבר על עזון, בסדר? כי

יש משהו בעזון שהוא כבר שנים לא פתור, אמרתי להם אני מוכן ללכת על הכול.

תביאו אתם את הרעיונות אבל אנחנו הולכים ביחד על האירוע הזה. האם זה

יצליח? אני לא יודע. אני כן חושב שיש להם הרבה מאוד מה להפסיד, או

לחלופין, אמרתי להם גם מה הם יכולים להרוויח. בסדר? האם אני בונה עליהם?

לא בונה עליהם בכלל. האם זה עוד אזור שאני מוכן לעשות אותו? כן. גם אמרתי

לראש המועצה, שאם אנחנו נצליח, אם אני אצליח להביא לידי זה ששב"כ מוריד

את כמות האירועים ומביא לפה פועלים פלסטיניים מעזון, יש פה כל אחד את

דעותיו ומחשבותיו, אני חושב שהדבר הזה, התלות של פועל מעזון שעכשיו

מקבל את המשכורת שלו פה בקרני שומרון ובאזור תעשייה, הוא עוד גורם

ממתן. יש פה בעיה מורכבת, צריך לבוא אליה מכל מיני כיוונים. אין פתרון אחד

שסוגר את המשוואה הזאת ואנחנו מנסים לתקוף את זה, גם בסוף בקשר

הביטחון השוטף והכוחות גם הגנתי וגם התקפי, גם טכנולוגי, גם אזרחי. אני

פתוח פה לכל ההצעות, גם מקל, גם גזר. אנחנו עושים הכול. בסוף יש, אנחנו

עוד שנייה נדבר גם על סוגיית השב"חים, אבל אנחנו מבינים שאותו חייל שעצר

את החבר'ה האלה בעזון בלילה והוא רץ לגדר בחבלה לנסות לעצור את

הש"בחים זה אותו לוחם, זה אותה פלוגה, זה אותם מפקדים.

יגאל: אין תגבור כוחות.

מורדי: אין, זה מה שיש. עכשיו עם הדבר הזה אנחנו עושים הכי טוב שאפשר.

יגאל: אני אומר את זה כי מנכ"ל משרד הביטחון לפני חודש ומשהו אמר שיתגבר, עד

16

בס"ד

לשכת ראש המועצה

היום אין תגבור.

ענבל: תגיד, אין תגבור כוחות בהתאם לחומרת המצב מהשטח? איך זה הולך?

מורדי: תגבור כוחות הוא תמיד אירוע אד הוק מול סיטואציה והוא לא קבוע, בסדר?

ענבל: כי בסוף ויזואלית מה שאנחנו רואים כתושבים, זה שאתה יודע, שעה אחרי פיגוע

או יום אחרי, אתה מרגיש שהכביש בטוח וזה מתפוגג אחרי כמה שעות.

מורדי: תגבור כוחות...

ענבל: אבל איך אתם כביכול יכולים לייצר מציאות שאנחנו נרגיש תמיד בבטחה?

אריאל סובעי: זה הולך רק לפי החתימות בעזה, מישהו צריך לבדוק שם. יש שם כמה חמולות

שאחד לא רוצה שהשנייה תשלוט.

מורדי: תגבור הוא דבר נקודתי מול סיטואציה. חס וחלילה יהיה פיגוע כזה, כנראה

שיגיע תגבור כוחות. זה לא משהו שאני יודע לבנות עליו בשגרה.

יגאל: אחרי הרגיעה, יומיים אחרי הוא יחזור.

מורדי: ברור, כי יש לו עוד משימות, בצפון, בעזה, צריך להתכונן למלחמה הבאה

בלבנון. לא חסר משימות. אני יודע לקחת את מה שיש לי כחטיבה שזה גדוד עם

שתי פלוגות, וכל המרחב שדיברנו עליו, עכשיו להצליח, התפקיד שלי זה אני

חייב לעשות לו סדרי עדיפויות. מבחינתי, האבן והבקת"ב קודמים לגדר. אני

אומר את זה בפה מלא: האבן והבקת"ב קודמים לשב"חים בגדר. אני מאוד רוצה

שהוא יעשה גם וגם. הוא עושה גם וגם אבל לא עושה את זה בצורה שווה.

בסדר? הוא קודם כל לשמור על התושבים ביישוב ובכביש ואחרי זה ממה

שיישאר לו, הוא ילך גם לתפוס את החבר'ה בגדר. מילה על הגדר.

ענבל: איך יכול להיות שאני נוסעת את כל הציר ואני לא רואה, יכול להיות שאני לא

אראה רכב ביטחון אחד אפילו.

מורדי: יכול להיות שיש מארבים שאת לא רואה.

ענבל: אבל זה גם יוצר הרתעה.

ליאור: הוא אומר לך שיש.

רותי: זה נותן תחושת ביטחון כשעוברים את עזון. אני לפעמים חוזרת מאוד מאוחר,

,12 ,1 ורואים שם את הרכב.

ענבל: חוזרת ב- ,1 ,2 3 ו- 4 לפנות בוקר.

רותי: לא, בסדר. אבל לפני זה יש לך עוד הרבה רכבים. אנחנו לבד על הכביש על

הציר.

יגאל: בואו, כדי שנעשה את זה באמת, על השב"חים יש עוד משהו להגיד? נעבור

לשב"חים.

17

בס"ד

לשכת ראש המועצה

רותי: אפשר שאלה קצרה? אני לא יודעת אם זה היה בתקופתך אבל בנו גדר לאורך

55 שלאט לאט התפרקה וגזרו אותה. עד כמה זה נחוץ להחזיר את זה?

מורדי: בואו נדבר גם על התפר, זה אותו דבר, בסדר? כי אם יש תשתית, גדר ואין מי

ששומר עליה, אין לזה ערך.

רותי: לא, זה מונע מהם לעבור את הכביש.

מורדי: זה לא מונע כי באותו יום באים וחותכים את הגדר, זה לא אירוע מורכב.

יגאל: אין יכולת לשמור על הגדר.

רותי: הבנתי.

מורדי: אם יש כוח שיודע לשמור על הגדר, אז יש בשביל מה לשים גדר. אבל אם אין

כוח.

רותי: כן.

מורדי: אין על מה לשים גדר. אותו דבר גם בתפר, המצב בתפר באופן גלוי הוא בעייתי

מאוד. אנחנו מודעים לזה ויש פה שילוב גם של בעיית תשתית קיימת, בסדר?

פרצות בגדר.

יונתן: אני אשמח להתייחס. אנחנו טיפה שונים מאחרים בהקשר הזה.

יגאל: רק תן לו לסיים את דבריו.

יונתן: על הגדר והשב"חים, אני אתייחס לשב"חים ואולי זה ייתן את כל התשובות.

אפשר?

מורדי: את כל התשובות אני לא אתן.

יונתן: תשובות שקשורות לשב"חים שיש. בגדול, קודם כל תודה רבה על העבודה

שאתם עושים פה, זה מוערך מאוד. אני אתייחס למה שהוא אומר כצה"ל כארגון

פה כשגרת חיים שהיא לא רק פח"עית אלא גם יכולה להיות יומיומית כמו שאתם

לצורך העניין מתלווים לשוטרים ועוצרים פלסטינים שנוהגים בפראות או כל מיני

דברים כאלה, בסוף אתם פה בשגרת היום יום ואני מתכוון להגיד גם בנושא של

גדר המערכת בהקשר היומיומי של מה שקורה שכולם פה חווים ביום יום, אמנם

תחבורתי אבל רובו כתוצאה ממה שקורה על הגדר. גדר המערכת, על התפר.

אני רוצה גם להתייחס לכמה דברים שאמרת בהקשר הזה גם. א' כשאני אומר

שזה לא בהכרח אולי קיים, אני אומר את זה בצניעות לפי מה שאני מכיר בשנה

וחצי האחרונות שאני קצת מתעסק בזה. המקטע שיש פה בהקשר הזה הוא

קילומטר וחצי שניים, אולי 3 קילומטר, מה שקיים בערך מהמחסום ועד

המשתלות. במקומות אחרים כמו דרום הר חברון, זה מקטע מאוד גדול שמאוד

קשה לשלוט בו בהקשר הזה ולכן זה טיפה יותר נקודתי. כמובן ככל שזה

מתקרב יותר למעבר אליהו, גם מישהו שיש לו אישורים, יעדיף לעבור במחסום

ולא במקטע פרוץ צמוד למעבר, ככה שאנחנו אפילו מצמצמים את השטח הזה

אולי לחצי. ככה אני, אולי אמנם לא בטוח שמותר לי להיות שמה, אבל אם

18

בס"ד

לשכת ראש המועצה

לשב"ח מותר להיות שם, היינו בסיורים שם בשבועות האחרונים, עשינו סיורים

על הגדר והסתכלנו והגענו לשם בשבועות האחרונים הרבה אזרחים ובאמת

ראינו את הפרצות שיש בחצי שיותר מערבי. הוא ענק, הוא גדול.

מורדי: מה זה חצי מערבי?

יונתן: אם אני מתייחס למקטע בין מעבר אליהו למשתלות, ממש על הכביש ,446

המקטע, החצי יותר מערבי הוא יותר פרוץ מאשר החצי המזרחי יותר שקרוב

יותר. פשוט כי זה יורת קרוב להם.

ענבל: מישהו עם קטנוע עובר.

יונתן: ברור. אני אומר את זה כדי להגיד שהמקטע של השליטה בדבר הזה הוא מקטע

מאוד קטן יחסית והוא לא כמו שאר הרכבים, זה בהקשר הזה. יכול להיות שאין

סד"כ. אנחנו שוב, לא באים אליך בטענות, פשוט באים לשקף משהו גם של

התחושה של התושבים פה. וגם מדיבור עם פלסטינים בשטח שיש להם

אישורים ושב"חים שעוברים שם, מדברים על זה שמגיעים להרבה כפרים אפילו

באזור רמאללה, מגיעים לפה, מתנקזים לפה ולכן קלקיליה שלצורך העניין היא

לא עיר מאוד קיצונית בהקשר הזה, נהפכת בגלל הקרבה שלה לאזור השרון

ולמרכז, הופכת להיות מקום שמתנקזים אליו הרבה כוחות כאלה ומטבע

הדברים כשמתנקזים הרבה, הרבה שב"חים, מטבע הדברים מתנקזים לשם, אני

מתייחס לפירוט של דברים. אני אחר כך אשאל. אני לא אשאל בסוף מה אתה

חושב על זה. אל תדאג.

יגאל: המח"ט פה כדי לענות על שאלות ולא על מונולוג.

יונתן: בסדר, התייחסות פה קצת יותר כללית, אני אתייחס ספציפית למשהו. ברגע

ששב"ח כזה מזהה או אפילו אנשים שיש להם אישורים, בטח שמתנקזים

מהרבה מקומות, אוזלת יד על הגדר, הדרך להתדרדרות בשאר המקומות

בכביש, היא הרבה יותר קלה כי אתה אומר אין פה ריבון, אין פה אנשים שיותר

מדי זה, כנ"ל לגבי ההסעות שיש בצומת חבלה ולכן נראה לי שאכיפה שהיא

מסיבית על הגדר, אם אי אפשר אז תגיד, יכול להיות שאין משאבים לזה. אבל

בסוף, זה מה שגורם לדעתי להתדרדרות שקורית פה בחודשים האחרונים, לא

חווינו, אפילו שהרשתות פה זה. יש התדרדרות.

יגאל: התדרדרות במה?

יונתן: בפעולות פח"עיות, בקבוקי תבערה, אבנים והרבה דברים כאלה. אני לא יודע אם

להגיד ששלושה חודשים...

ענבל: זה לא העניין של רשתות טכנולוגיות, בסוף כולנו כאן שכנים וכולנו מכירים אחד

את השני בשכונות וזה משהו שלא היה לפני חמש שנים. כמות הפיגועים היא

עוד יותר.

יגאל: ביקשתם שנוציא את כל הפעילות מהמוקד. הוצאנו את המספרים. הם הפוכים.

הכמות ירדה מ- ,5000 ענבל ל- 1000 ומשהו השנה.

יונתן: במוקד שלנו?

19

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: כן, המוקד שלנו, ביקשתם את המוקד שלנו.

יונתן: הנושא הזה של האכיפה הזאת, הדיבור אחד עם השני עם הפועלים שבסוף

הכול פרוץ פה ואפשר להגיע לפה תוך חמש דקות לכפר סבא או רבע שעה או

עשרים דקות לראש העין, תל אביב. זה לא משנה איזה. ובסוף זה קורה גם

בשעות מסוימות. רוב הפעילות קורית בין חמש בבוקר לשש וחצי-שבע. ולכן אני

אומר, התכוונתי להגיד בהתחלה שהמרחב הזה הוא לא מרחב שהוא בעייתי

לשליטה כי הוא קורה בזמן מסוים ומקום מסוים.

יגאל: וגם בכביש .5 מה ההבדל?

יונתן: יכול להיות, אני מדבר, אני כרגע מדבר על המרחב שלנו.

מורדי: לא, אתה אומר שהמרחב שלנו שונה ממרחבים אחרים. רק משפט. אני שומע

את זה מאבני חפץ, אני שומע את זה מאזור טול כרם, מבת חפר, בקלקיליה,

בחוצה שומרון, שם גם הרגו את הרבש"צ – אני מזכיר לכולם. אתה שומע את

זה עד דרום הר חברון. הפנייה שלנו שהייתה של מנכ"ל משרד הביטחון הייתה

לפתור את כל הבעיה. כי אצלנו אם נסגור אותם הם יעברו לכביש .5 נסגרו את

כביש 5 וידלגו לאזור בית אריה. הרעיון הוא שיש לנו בעיה ארצית.

ענבל: אתה מדבר על גלעד זר, 20 שנה אחורה?

יונתן: אבל נקודת המבט שלנו וגם של המח"ט שיושב פה, אכפת לנו לפחות מהמרחב

הזה וזה באמת מה שמעניין אותנו. אני פה מגיע לשלב של השאלות. אני שואל

קודם כל כמה תעדוף לגדר המערכת בטווח הזמן הזה שהוא יחסית קטן ויכול

להיות אגרסיבי בשעות האלה וכמה תעדוף ניתן בשעות האלה לפלח הזה. לפני

כן אמרת שכמובן אלה נתונים צבאיים שאתה בטח יודע יותר טוב מכולנו

שנותנים יותר תעדוף לבקת"בים ולאבנים. אבל יכול להיות שבשעות האלה של

חמש בבוקר, אני לא זוכר בקת"בים שהיו פה בין חמש לשבע בבוקר. יכול להיות

משהו שאפשר לתת תעדוף דווקא לגדר שם כדי להראות שצה"ל נוכח בכל מקום

גם אם זה נראה אפילו קצת רופף. אני שואל באמת כמה תעדוף נמצא שם.

שאלה שהיא לא ממקום מתריס, אני באמת שואל, יש פה בעיה של פקקים

בדיוק בטווח בין מעבר אליהו למחסום. אם שב"חים עוברים שם בצורה די

חופשית ונמצאים שם, אני לא רואה בעיה שיכול להיות שגם ישראלים יעברו

שם. אני שואל אם אפשר לפתוח את הציר, בסוף זה מהמחסום. אם צה"ל נמצא

שם, אני אומר באמת לא ממקום מתריס.

ענבל: או לבקש ממעבר צופים ליותר שעות.

יונתן: אם הגישה אומרת שזה לא נורא ואנחנו יודעים ש- %99.9 באים בשביל לעבוד

ואולי הם באמת לא פח"עיים, למה לא לאפשר את התנועה הזאת? אולי זה

באמת מקום שאפשר להגיע אליו ב- 2-3 קילומטר ולחתוך במשתלות איפה

שהכיכר שם ואז להגיע למצב שגם מפחיתים וגם מראים עוד תנועה וגם

מפחיתים את הפקקים שיש פה, זו שאלה שנייה.

ענבל: גם כשהתושבים עומדים בפקק זה מאפשר פיגוע.

20

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יונתן: שאלה שלישית זה נתונים.

יגאל: יש אותם.

יונתן: רק בכוכבית, השב"כ בהקשר הזה כי הרבה פעמים נותנים מענה שהשב"כ יודע

לבצע מודיעין, האם בן אדם בא לפח"ע כי אולי סיכוי שהוא חוצה כשב"ח, אבל

ראינו כבר מקרים, שמזהים הזדמנויות אותם שב"חים או מפגעים, מזהים

הזדמנויות במרכז הארץ לתקיפות מיניות כאלה ואחרות ואת זה השב"כ לא יודע

לעדכן נתונים מה יקרה ולכן זה משהו שצריך להתייחס אליו ששב"ח או מישהו

שהוא יודע לעבור את הגדר, עתם המעבר של הגדר גורם לו למשהו שהוא כבר

עשה פעילות אסורה. מה שנקרא עבירה מעודדת עבירה.

מורדי: אני אתמקד כאן בגזרה שלנו, בסדר? אני לא מדבר על הטרדות מיניות במרכז

הארץ. שבועיים או עשרה ימים במרדף אחרי האסירים, היה פה תגבור של סד"כ

של כוחות. שם החזקנו את המרחב הזה של דרום קלקיליה לבין היתר עם עוד

מרחבים נוספים יותר חזק. אז התופעה הזאת של השב"חים, כשאתה סוגר

אותה במקום מסוים – היא משפריצה במקום אחר. בסדר? במקום ללכת למרחב

הזה אז קיבלנו אותם יותר במרחבים של מחסום אליהו, יותר במרחבים של

הכניסה לאלפי מנשה. זה לא עצר את תופעת השב"חים. יש פה איזה שהוא

פער שאנחנו עסוקים בו כמערכת, אחזקה של גדר הביטחון, שמצבה לא מרנין

והפער המרכזי הוא שוב, יש סד"כ, יש סדרי עדיפויות לסד"כ הזה ואמרתי אותם

בצורה מאוד מאוד ברורה ואני גם אומר את זה גם לפקודיי וגם למפקדיי. שאלתי

על נושא התפר. אני כן אומר שאנחנו צריכים להיות היום יותר מדויקים. אנחנו

קושרים פה בין שתי תופעות שהקשר ביניהם לא מאוד חזק. הסיפור הזה של

השב"חים והתפר, הקשר בינו לבין אירועי פח"ע הוא לא קשר חזק. בטח לא

במקטע הכביש הזה. האם יש אירועים, האם יש זריקות אבנים? יש. זה לא קשר

מאוד מאוד הדוק וצריך לבודד משתנים כדי להצליח לתת פתרון לבעיה הזאת.

ואנחנו ממקדים לשאלתך, את העיסוק במניעה של השב"חים לשעות שדיברנו

עליהן בין חמש בבוקר, יותר מוקדם – מארבע וחצי בבוקר ועד שמונה בבוקר.

יש פה שילוב זרועות שאנחנו לפעמים מצליחים בו יותר ולפעמים מצליחים בו

פחות. חייל לא יודע לתת דוחות. בסדר? חייל יודע לעכב שב"ח ולהחזיר אותו,

באמת הסנקציה על שב"ח כזה מאוד מוגבלת. הוא חוזר פעם אחת, פעם שניה

ובפעם השלישית שנחזיר אותו, אז הוא ישלם באישור עבודה במידה ויש לו

אישור עבודה. הרבה פעמים הם נכנסים גם בלי אישור עבודה. אגב, יש גם

תופעה הפוכה, הם יעדיפו לעבור במעבר – זה לא נכון.

יונתן: יש תופעה גדולה של אנשים שיש להם אישורים.

יגאל: תופעה גדולה?

מורדי: יש תופעה, לא בהכרח גדולה.

יגאל: לא צריך להעצים אותה. אבי אמר לך שבכל מה שהוא עצר הוא לא פגש אחד.

בעינינו זה נראה הזוי אלא אם הוא רוצה לחתוך את הפקק. כי ראיתם, הוא

אומר שזה, הכול בסדר. לא צריך לעשות מזה..

מורדי: ולכן אנחנו ממקדים ברמת החטיבה, אחד, את הכוחות של פלוגת אלפי מנשה

21

בס"ד

לשכת ראש המועצה

למרחבים האלה של דרום קלקיליה למרחב חבלה לשעות הללו. פלוגת מג"ב

שנמצאת איתנו, אנחנו עושים איתה שיתוף פעולה הזה בעיקר נגד המסיעים. גם

לחלק דוחות וגם להחרים רכבים של הנוסעים בין אם זה טרנזיטים ובין אם זה

אוטובוסים. פעולות שלא היו לפני כן במסה שקורית היום. שוב, המספרים הם

מספרים גדולים, עדיין אנחנו מגיעים למצב שהמפעיל של החברה ישאל את

עצמו פעמיים אם זה משתלם לו לקחת.

רותי: כמה רכבי הסעות מגיעים כל בוקר?

מורדי: אין לי מספר לתת.

רותי: מדובר בעשרות?

ליאור: במאות.

יגאל: אני חושב שיש עשרות רבות.

רותי: להחרים כל פעם שניים זה לא מספיק.

היאר: הם עושים נגלות לפעמים.

יגאל: המסיעים אומרים שהם מרוויחים פי 4 ממה שהיה להם לפני שנה וחצי.

מורדי: אנחנו עובדים פה יחד עם אברי ואנשיו, כדי לנסות, כדי לתת עוד דוחות תעבורה

במקומות שאי אפשר לתת דוחות על המעבר. או דוחות גם על המעבר, הבעיה

שכל כוח יודע לתת משהו. הלוחמים יודעים לחסום פרצות בגדר. המשטרה

יודעת לתת דוחות. אנחנו מנסים לייצר שילוב זרועות הזה כדי שנעבוד בסנכרון.

זה אירוע שמתהווה והיינו גם בפגישה אצל ראש המועצה לפני כמה שבועות

ואחרי זה גם בשיחה טלפונית כדי לנסות להעצים את שיתוף הפעולה הזה.

יגאל: אנחנו כמו הילד ההולנדי עם האצבע בגדר. אם לא יהיה בינוי מסיבי של משרד

הביטחון, אפשר עד מחר לרוץ אחרי השב"חים.

ליאור: מצד שני זה מצחיק, המעברים האלה מיותרים פה.

יגאל: אני כתבתי את זה גם לשר הביטחון לבטל את המעברים.

ליאור: אפשר לסגור את המעברים האלה.

יגאל: הלשכה של גנץ הודיעו שהם מקווים שהנושא יטופל אנחנו הודענו להם הרי גם

במעברים אין כוח אדם, הם כל פעם סוגרים עוד מעבר ועוד מעבר ואין להם

היום גיוס. בגלל שגם השב"חים עוברים ועכשיו אתה אומר לי גם עם רישיונות

עוברים, אז אין צורך במעבר.

יונתן: כולנו.

יגאל: אני אומר לך, רק כתבנו את זה, מספר רשויות. זה לא רק אצלנו, זה בעוד

מקומות. הם חייבים לתת את המענה של הבינוי.

מורדי: לצערי בינוי לא חונה אצלנו.

22

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: זה גם בינוי בקנה מידה גדול ומורכב ואם אתה שואל אותי, גם חלק מבעלי

העסקים מאוד נוח להם שהשב"חים עוברים.

ליאור: יש לי שאלה מאוד חשובה, בגלל המצב הוקמה לצורך העניין קבוצת טלגרם

שכביכול על ציר ,55 בסוף השאלה שלי האם באמת הכמות גדלה?

מורדי: בוא נשים את הדברים, נעמיד אותם על דיוקם. חלק מהותי מאוד בבעיה, אני לא

מהנדס תעבורה, העובדה שיש שם שני נתיבים, כל גוש קרני שומרון וכל גוש

אחר, כולם יוצאים באותה שעה בבוקר.

מורדי: אני גר בעלי ואני כל בוקר פוגש את הפקקים האלה במחסום חוצה שומרון. אני

כמח"ט מתעסק בפקקים האלה גם במעבר חשמונאים וגם ברנטיס.

יגאל: חזרתי היום מירושלים לכאן מעל שעתיים נסיעה.

מורדי: חבר'ה, כל אזרח במדינת ישראל שיוצא לעבודה בשש בבוקר, נתקל בפקקים.

זה גם פקקים של שש בבוקר ביציאה לעבודה בכל מדינת ישראל, יש פה גם

כביש תעבורתי שלא מתאים לכמות הרכבים, עם האיחוד של הזה פלוס סיבוב,

אני אומר לך קח דוגמה מלפני שבועיים, בסדר? חג הנביא מוחמד, לא חגגתם,

אנחנו ציינו כי זה אירוע שלפעמים מביא איתו פח"ע. בחג הנביא מוחמד החבר'ה

לא יצאו לעבוד בישראל, הפקקים באותו בוקר במשתלות היו אותם פקקים.

יגאל: הפקקים הם מגורם אחר.

מורדי: היו אותם פקקים ולא היו חבר'ה במשתלות בחג הנביא מוחמד. צריך רגע שנייה,

אני אומר לכם, לא היו.

יגאל: תלונות על הפקקים ממחסום אליהו היו גם לפני שלוש שנים.

יונתן: האנשים פה לא אכפת להם לעמוד בפקק לצורך העניין אם לא יודעים שזה פקק

שנובע ממה שקורה על הכביש.

יגאל: לא הבנתי.

יונתן: מה שאני בא להגיד זה שלדעתי, לא יודע לשים דגש בדיוק על המספר אבל רוב

הבעיה נמצאת בדיוק בעומס שקורה בגלל הסעות בלתי חוקיות של שב"חים.

מורדי: אולי אני אתן לך דוגמה הפוכה.

יונתן: אני מכיר חמישה חודשים...

שגיא: הם היו בכנרת וזה.

יונתן: כמעט כל יום, כמעט כל יום.

מורדי: אני לא בא להעלים את הבעיה, יש פה בעיה שהיא הרבה יותר עמוקה.

יגאל: הבעיה האמיתית היא בעיה תחבורתית, הבעיה היא הסיבוב שיורד מחבלה

וכולם עם רגל על הברקס. אתה יכול לעמוד שם פעם אחת ולהסתכל ממה נובע,

הפקק ברובו זה מהסיבוב אחרי המשפך. וגם נת"י מסכימים ואומרים שצריך

23

בס"ד

לשכת ראש המועצה

לשבור שם את העקומה. אתה יכול לראות אותה אגב בעוד מקום אחד, בעוקף

נבי אליאס. בעוקף נבי אליאס, איך שאתה גומר את הירידה עוד לפני הזה

אנשים רגל על הברקס.

שגיא: נת"י צריכים לסגור את הפינות.

יגאל: נת"י מבין שיש שם בעיה של העקומה כלפי מטה אחרי המסדרון וגם הבאפר

שמקבל את המכוניות של אלפי ושלנו לא זהה, כי אלפי נכנסים משני נתיבים

לשני נתיבים, סותמים את הבאפר. וקרני שומרון או כל השומרון תקוע מנתיב

לשניים, לא יכול להיכנס. כדי לעשות את התגבור, ביקשנו לעשות הארכה של

הבאפר הזה בעוד איזה 200 מטר. והבעיה הכי גדולה, מי שרוצה לראות את זה

יכול ללכת לראות את זה. אין לי בעיה להעלות רחפן כדי שתראו את זה. הירידה

שיורדת לכיוון נבי אליאס כולה מלווה בבלימת רכבים של האנשים.

שגיא: מנבי אליאס.

יגאל: לא נבי אליאס, אחרי אלפי מנשה למטה.

ענבל: אתה נחשפת לעניין, לעובדה שיש שם את ההסעות של השב"חים ובגלל זה

אנשים שמים ברקסים.

יגאל: אבל להבדיל.

ענבל: לבוא ולתלות את זה בזה שזה סיבוב.

יגאל: אני מסביר לך שגם לפני שלוש שנים היו פקקים.

ענבל: די סתם.

יגאל: את לא מקשיבה. גם לפני שלוש שנים.

ענבל: למצוא הצדקה על זה שכולם נוהגים לא טוב.

יגאל: גם לפני שלוש שנים, את לא יכולה להתעלם מהעובדות. גם לפני שהתחילה

הקורונה.

ענבל: רק אתה יודע לנסוע שם עם ברקס?

יגאל: את לא מקשיבה. גם לפני שלוש שנים כשלא הייתה קורונה, הפקקים היו

מהמעבר, מה לעשות? לא היו שב"חים. תסתכלי בפייסבוק, הרי הוא שומר

היסטוריה.

ענבל: יש מה לראות בפייסבוק מה היה לפני שלוש שנים?

יגאל: כן, כן.

ענבל: ובשנתיים שלוש האחרונות.

יגאל: שלוש שנים לא היו שב"חים ועדיין אנשים עמדו בפקקים מהמחסום.

24

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל: מבוקר עד בוקר, אנשים לא מסוגלים לשאת את זה יותר.

ליאור: טוב, הדיון הזה עבר רגע, אני רציתי לעלות משהו אחר רגע.

ענבל: אני רוצה לשאול משהו אחר.

ליאור: בעצם הוקמה קבוצה של אזרחים שכביכול רוצה לארגן את כביש 55 סביב

העניין הביטחוני, אני לא מדבר על הפקקים כרגע ולא זה. בסוף אני שואל אם

הצבא יש לו רצון או יכולת לשתף אותם.

ענבל: מה תעשו, משמרות בטיחות?

ליאור: אני שואל אם בשת"פים כאלה, בעצם שילוב, מאיפה הבאתי את הרעיון הזה?

וזה אני אומר לך, קדומים למשל מוציאים את כל רכבי הביטחון שלהם בתגבור

צירים, הם יוצאים ממש היקפי.

יונתן: הוא שואל אם אפשר לשלב אזרחי לתוך המערך.

יגאל: זה לא מודל של קדומים. גם באירוע שהיה עם אחות של ענבל, כמעט נתפס

אבל אנחנו יוצאים החוצה. גם אני כשאני נוסע על הציר, שם צ'קלקה להראות

נוכחות כי אני נוסע בשישי. אין רכב משטרתי על הכביש.

ענבל: זה פלסטרים על פלסטרים, תגידו, אתם רציניים?

יגאל: אבל אין כוחות, מה פלסטר על פלסטר? יש לך רעיון, תביאי.

ענבל: אני רוצה שלא אני זאת שעובדת שם אלא אם אנחנו....

יגאל: אז הוא אמר לך שאין לו כוחות.

ענבל: הבטיחות שלנו אמונה בידיכם ולכן אנחנו אומרים שאנחנו מצפים מכם לבוא

ולהראות יותר נוכחות בשטח ואם זה אפילו חינוך התיישבותי, אם זה בהקשר

שלך, אני גרה בגבעה בשכונה שהיו שם לא מעט פריצות בחודשים האחרונים,

על ידי בני דודים, ואין לנו שום דרך למנוע את זה כאילו מעבר לחס וחלילה אסון

שיקרה, שהפריצה שהיא גניבה, זה משהו שהוא עתיד כמובן להתגלגל למשהו

שהוא אחר, לא שאנחנו רואים יותר אכיפה שם. זה לא שאנחנו רואים יותר

כוחות. מעבר לפטרול של אותם אנשים שמגיעים מתוך קורסים או משהו כזה

שמשובצים שם.

מורדי: מה זה מעבר? מה את מצפה עוד שיקרה?

ענבל: מה אתה מצפה? תגיד לי אתה. לחכות לאסון הבא?

מורדי: אני עושה, אני לא מצפה לשום דבר. אני עושה.

ענבל: התקשורת מול הקב"ט.

יגאל: אני אומר לך נכון להיום, היום זה עלה לדיון, עד שלא יהיה את התב"ע הוא

מסרב לשים את התורן הזה. יש מוצא אחד שהיום עלינו עליו, על המגדל

תצפית. יש מוצא אחד כרגע לאלוני שילה שהוא בבדיקה, היה ונצליח... הם לא

25

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מכירים, סבלנות. לתחושתי הוא קיים, כן יהיה פתרון של העמדה הניידת

שקיימת שהיא כבר כמעט מרושתת ומאושרת. אין אישור לא לגדר ולא לתאורה.

כי עדיין אין את התב"ע.

ענבל: תאורה, אין אישור לתאורה?

יגאל: לא, אין. זה נכלל במרכיבי ביטחון, לא קיים.

ענבל: זה משהו שמצריך אישורים?

יגאל: כן, זה נקרא מרכיבי ביטחון של פיקוד העורף. היה פה אלוף והוא מאוד רצה

לתת, היועץ המשפטי אמר לו: אין תב"ע, הגעתי איתו ל- 4 הסכמות שזה בתוך

קו כחול, בתוך תחום שיפוט, תב"ע בתהליך בתוך המנהל מעל שנה שנתיים וגם

יש שם אנשים ויש לנו גם מוסדות חינוך עם אישור, לא עבר את היועץ המשפטי.

הדבר היחידי שיכול להיות שיבוא, רוה"מ בזמנו חתם על צו תפיסה על שטח

מאוד מאוד ספציפי, היה ונמצא אותו, יכול להיות שיהיה לנו פתרון שנוכל

להעלות אותו לא לרמת גלעד. עוד משהו מהמח"ט חברים?

ענבל: כן, נעלה פעילות, שלא יקרה מצב כמו שהראשון לא דווח או לא יודעת מה, או

למשל חינוך התיישבותי או אפילו קורסים לאנשים נגיד של מניעה.

מורדי: אנחנו אחראיים על הפעלת הכוח.

יגאל: עושים עכשיו קורסים לנהיגת חירום, מד"א כבר התחילו, והיה פרסום לקורס ירי

במטווח. שלושה דברים של הביטחון.

יונתן: אני רוצה להגיד משפט אחד קטן בתור מפקד הגזרה לבקש, כי גם הייתי שם

בשבועות האחרונים כמה פעמים בשעות הבוקר, דברים כאלה. העיקר לתאם

את הדברים. אני אשמח אם יהיה לך דגש יותר על הדבר הזה שאפשר, כמעט

כל פעם שהיינו שם היה אולי שניים שלושה חיילים, זה היה בשש בבוקר. אם

תוכל לשים על זה דגש על השעתיים האלה שהן מאוד קריטיות. היום לצורך

העניין אני יכול לתת לך דוגמה לשלושה חיילים שבכלל לא היו בפתח הגדול

שיש בגדר שם במשתלות אלא במקום אחר בכלל שהם חצי התחבאו.

שגיא: אני רוצה להגיד למח"ט עוד פעם תודה רבה שהקדשת מזמנך. לילות וימים.

אנחנו אמנם פה שליחי ציבור ובאים קצת בטרוניות, אבל זה דברים שעולים

מהשטח.

ענבל: לא, זה גם כאב פרטי.

שגיא: בגדול, העבודה שלכם מוערכת ואנחנו משתדלים, תראו אותי כל שבוע מחלק

צ'ופר לחיילים ומחנכים את הילדים שלנו לכבד את החיילים ולהעריך את

העבודה שהם עושים. כולנו משרתים במילואים ויודעים שזו עבודת קודש, חזקו

ואמצו.

יגאל: ראשית תודה רבה גם לאיהאב, איהאב עושה עבודת קודש, הוא מעורב בכל מה

שקורה פה, טרבלסי אמור להיכנס לתפקיד להחליף את שמעון ק.הגמ"ר רוב

השיח מולו כדי לנסות בכל זאת למצוא פתרון. לאלמתן יש פתרון לפחות ברמה

26

בס"ד

לשכת ראש המועצה

של מצלמות שהם מוכנים כן להשקיע. עם רמת גלעד אין מה, אלא אם נשים

תורן עצמאי. אלוני שילה נצליח מול צו התפיסה עוזי עושה עבודה מדהימה,

ניסים הרבש"צ כולם, סך הכול מיישרים קו, מגיעים לכל אירוע, בדרך כלל כולם.

אנחנו נפגשים גם בשטח, ככל שיהיה לנו יותר אמצעים אלקטרוניים על הציר,

אין לי ספק שזה גם יכניס עוד ביטחון, אבקש להעביר את התודה שלנו גם

לחיילי הפלוגה ולגדוד, לכולם. שותפות מלאה. אמרתי להם כל הזמן: תראו בנו

בית. גם בחנוכה רוצים לחגוג איתם, גם שבוע שעבר עשו איתם את השבת

הישראלית, חיבור שהוא הכי נכון מבחינתנו לעשות אותו הכי נכון. ולראות פה

בית עבורם הכי טוב שיכול להיות, ושיהיה לנו רק דברים טובים.

מורדי: תודה, בשמחה.

אריאל סובעי: אני אשאל, יש התנגדות לצבא שקבוצות אזרחים יעזרו בנקודות מסוימות?

מורדי: זה תפקידנו לעשות את משימתנו.

ענבל: זה הגיוני.

מורדי: אני משקף לכם, אני אגיד לכם שיש עבודה טובה עם המועצה, שיח שוטף

ויומיומי, קודם כל יש לכם קב"ט רציני מאוד, מעולה, יש לנו פרספקטיבה על

שאר המועצות והערים בגזרת החטיבה, זה יוצא דופן גם בהיבט הזה. אני מדבר

על שיתוף פעולה גם עם המוקד, גם עם ראש המועצה, יש פה ימים שאני מדבר

עם יגאל יותר מאשר עם אשתי. יש לכם על מי לסמוך.

ביחד: תודה.

יגאל: תודה, איהאב תודה ענקית. קצת מספרים מה שביקשתם. 2018 – 2537

פעילות של המוקד. 2019 – ,5785 לא יודע מה היה באותה שנה, קריאת מוקד

שהתקבלו בנושא הביטחון. שנת 2020 – .2647 שנת 2021 – 1202 עד ל-

,1.10 דווקא יש ירידה מאוד דרסטית בנושא הזה של אירועי ביטחון שהמוקד

מטפל בהם. אני מעריך שבחמ"ל הצבאי יש הרבה פחות מזה, כי אצלנו מוקפצים

לכל אירוע, לכל קריאה. היום למשל סתם יצאתי ממעלה שומרון מהשער

הדרומי, ישר זה מקפיץ התרעת גדר, גם זה נרשם כאירוע שהוא כאילו אירוע

פעיל.

ליאור: יש אפשרות לשים רכב שלנו מול עזון, מול המטעים של עזון?

יגאל: לא.

ליאור: בפילבוקס?

יגאל: רק בנסיעה. זה מה שאני עושה, נוסע לאט יותר. עוזי נוסע לאט יותר. אתה לא

יכול, כי ברגע שאתה עומד אז הם צריכים להעמיד ג'יפ שלהם לידך.

ליאור: איך קדומים מעמידים את הרכבים שלהם?

יגאל: לא ראיתי איפה הם מעמידים. אף פעם לא ראיתי רכב של קדומים פה על הציר.

ליאור: לא פה על הציר, יש להם בשעות שמתגברים, הם מניחים רכב אחד מול הצומת

27

בס"ד

לשכת ראש המועצה

של אפרים, מעלה אפרים. ורכב אחד אומר בכביש בראון מעל הכביש בכניסה,

אתה מכיר את הכניסה האחורית? שם עומדים.

יגאל: לא מכיר רכב של קדומים שעומד לתגבור ציר.

ליאור: אני אומר לך, תגבור צירים מעמידים את רכבי הביטחון שלהם שמה ונותנים

תגבור לצירים.

יגאל: לא מכיר אבל אני יכול לבדוק את זה.

מאיר: בואו נתקדם, אישור תב"רים:

*יונתן וענבל יוצאים מהחדר.

יגאל: תב"ר 821 קיבלנו שני מימונים למרכזי הכלה, זה לא לימוד פתוח אלא מקום

שהילד יוכל להגיע עם המורה ולקבל שם תחושה טובה יותר. קיבלנו אחד לרימון

ואחד לברקאי, תב"ר ,821 מרחב הכלה לבית ספר רימון. ,55,900 מימון מלא

של משרד החינוך. מי בעד?

הצבעה: בעד: 7 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: תב"ר 822 מרחב הכלה של בית ספר ברקאי גם ,55,900 מימון מלא של משרד

החינוך מי בעד?

הצבעה: בעד: 7 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: תב"ר ,823 קול קורא לסייר, יש פגיעה חזקה של הפלסטינאים בנושא של שטחי

,Cיש להם שר לשטחי ,C מה שאין אפילו לישראלים.

שגיא: היה על זה תחקיר מאוד גדול של עד כאן.

יגאל: מזעזע, אתה לא מבין את הרמות, אנחנו סובלים בעיקר באלוני שילה, סובלים

בשטח 25 שכבר פולשים אליו, סובלים באזור של דורות, וסובלים בשטח ה- 27

דונם. המדינה הוציאה קול קורא. להבנתי אנחנו המועצה המקומית כמעט

היחידה שזכתה בקול קורא. כל השאר רק מועצות אזוריות.

מאיר: זה מיועד לאזוריות.

יגאל: קיבלנו 300 אלף שקל עבור הפעילות בנושא.

28

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: שכר של סייר?

יגאל: זה הכול.

מאיר: זה שכר, רכב.

יגאל: יועצים, צילומים מהאוויר וכל מה שרק אפשר.

מאיר: כל מיני מרכיבים.

יגאל: דבר מצויין וחשוב. תבינו, אנחנו כמעט היחידים שזכינו בדבר הזה.

שגיא: נוציא מכרז לזה או שיש כבר?

יגאל: לא היה, צריך להוציא מכרז. אז הפעלת סייר קרקעות 300 אלף שקל מתוכם

%90 על חשבון משרד ההתיישבות. אתה רואה דרך אגב, זה לא משרד

הביטחון אפילו, ורק 27 מקרן השמירה. מי בעד?

הצבעה: בעד: 7 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: תב"ר 824 מתקני ספורט לישיבה התיכונית.

אבנר: איפה זה יהיה?

יגאל: צוות חשיבה מחליט איפה הם רוצים.

מאיר: זה הישיבה, הם יודעים, הם תכננו את זה.

שגיא: מה עם המועצות, קדומים ומועצה אזורית שומרון – משתתפים במשהו?

*יונתן נכנס.

ענבל אורן: זה מימון מלא אבל ממשרד החינוך.

יגאל: מימון מלא של משרד החינוך. אתה שואל אותי באם הם משתתפים בבינוי? לא,

כמו שאנחנו לא משתתפים בקדומים. גם הם ביקשו מאיתנו שנשפץ להם את

אולם הספורט ואמרנו להם לא. אתה מארח, תקן בעצמך. אז תב"ר ,824 מתקני

ספורט בישיבה תיכונית, עלות שך ,82,300 מימון מלא של משרד החינוך, מי

בעד?

הצבעה: בעד: 8 (יגאל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

29

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: תב"ר ,825 שיפוץ גן הדס לגן חדשני, בעלות של 105 – זה גם קול קורא

שזכינו, ,108,500 זה עוד קול קורא שזכינו, מתוכם 78,500 של משרד החינוך,

30 אלף שקל שלנו בלבד מקרן מבני ציבור. נעשה אחלה גן שבעולם. מי בעד?

הצבעה: בעד: 7 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

ענבל אורן: זה קרני.

יגאל: שכונת קרני. תב"ר ,826 עבודות פיתוח למרכז האזרחי, זו הזמנה שהגיעה היום

בעלות של 17,371,000 ₪ מגדיל מכרז שיצא אני מזכיר, זה התוספת. של

המרכז האזרחי, תוספת של 17,371,000 ₪. מימון מלא של משרד השיכון.

*ענבל הלל נכנסת.

מאיר: מרכז אזרחי הכוונה לכל פרויקט של שכונת אורנים.

יגאל: מרכז אזרחי זה שכונת האורנים שכולל בתוכו גם את השצ"פ עם אמפיתיאטרון.

מי בעד?

הצבעה: בעד: 8 (יגאל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: למרכז האזרחי. זה עבודות של משרד השיכון שיוצאים דרך החברה הכלכלית

למכרז. כבר נגמר המכרז ויש זוכה, הם הגדילו לנו את המימון ב- 17 מיליון כי

הייתה שם הגדלה של מספר דירות.

שגיא: הם ביקשו ואנחנו אישרנו להם.

יגאל: ולא אישרו להם את המגרשים דרך אגב.

שגיא: מה הכוונה?

יגאל: לא אישרו להם.

שגיא: אז מה עושים?

יגאל: מכרז.

30

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מאיר: יוצא למכרז נוסף.

יגאל: משרד השיכון מסרב לתת להם את המגרשים.

שגיא: מה, הם יבנו, חלק יהיה ריק?

יגאל: כן. הם מעבירים לנו 3 מיליון.

מאיר: אלא אם כן הם יזכו במכרז.

שגיא: איך הם יגישו היתר לבתים שלהם? רק לחלק מהשכונה?

יגאל: כן. הם זכו ב- 13 מיליון שקל, ל- .17 אחרי התב"ע. ה- 4 הם באו ואמרו: אנחנו

עשינו את התב"ע ואפילו נתנו, הם עשו את התב"ע, תנו להם ללא מכרז. אמרו

שלילי מוחלט. זמביש, וכל הכוחות שבעולם, אין יותר מסירת מגרשים ללא

מכרזים.

יונתן: יש התחייבות מועצה.

יגאל: אין התחייבות מועצה. הם לא מוכנים לקבל, יותר מזה, הם העבירו עכשיו

החלטה שגם אם המועצה לא רוצה, רמ"י היום יכול לקדם פרויקטים בלי לשאול

את המועצות אפילו. יש על זה מלחמות. משרד השיכון יחד עם סוללה של

יועצים מתכננים.

יונתן: בתוך התקציב הזה?

יגאל: כן, הכול. ומתקני משחק לילדים. אסור לך לעשות מעבר לגבולות התב"ע, הוא

חייב להיות בתוך תחום התב"ע של המרכז הזה. הכול שם בפנים. מה שכן

הצלחנו להוציא מהם זה קצת כסף לעבודות עפר של בית ספר לפידים, עבודות

עפר לבית ספר משואה ואולי נוציא מהם גם עבודות עפר לבריכה העתידית

הנוספת. הם לא מוכנים לשלם מעבר לזה לכלום.

יונתן: יש 250 יחידות שם או כמה יחידות יש בשכונת האורנים?

יגאל: .252

יונתן: ,252 שכונה גדולה. שכונה שהיא יותר גדולה מהרבה שכונות פה, צריך שיהיה

שם בית כנסת, יש דיבור על זה, אנחנו לא יודעים ולכן אני שואל אותך, אתה לא

רוצה שיהיה שם בית כנסת ואתה מתנגד לזה? השאלה אם זה נכון או לא.

יגאל: שקר מוחלט.

יונתן: אז אתה רוצה שיהיה שם בית כנסת?

יגאל: כן, גם הודענו להם גם איפה יהיה גם. בבית ספר לפידים או משואה, אמרתי

להם. השאלה שלך צריכה להיות הפוכה.

יונתן: אני שואל.

יגאל: אז השאלה שלך הפוכה, זו לא השאלה.

31

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יונתן: מה השאלה?

יגאל: השאלה אם יש תחום שאפשר לבנות בו בית כנסת במרחב האזרחי. זו השאלה.

שגיא: איך מתכננים שכונה בלי בית כנסת.

יגאל: גם את שכונת גני שמר לא תכננו עם בית כנסת, אני מזכיר לך.

שגיא: כן, כי יש לך את הבית כנסת המרכזי.

יגאל: גם פה היית רוצה מאוד להתאמץ, אז חלק יהיה קרוב לבית כנסת התימני יותר

מאשר הבית שלהם.

שגיא: כמה תימנים חיים בבתים שם? בחייך.

יגאל: קודם כל אני אפתיע אותך. יש שם גם תימנים. בעיקרון פנו אלינו עם הדבר הזה,

בגלל זה אני אומר שקר מוחלט כי כל אחד שפונה גם מקבל את אותה תשובה.

השטחים החומים היחידים שיש שמה זה של בית ספר ברקאי ובית ספר

משואה, אין יותר שטחים חומים, עד המתנ"ס.

ענבל אורן: משואה ולפידים.

יגאל: משואה ולפידים, סליחה. בתי הספר ממש בנויים על הגדר של הבתים שם, הכול

מאוד-מאוד קרוב, הפיתרון יהיה כמו בברקאי.

מאיר: אתם יכולים לראות את התוכנית.

יגאל: יש אותה פה על הקיר. לא בכל רחוב יש לך בית כנסת. ברחוב הנחל יש בית

כנסת?

יגאל: אני מעריך שכמו שבברקאי הקימו בית מדרש.

יונתן: יש 70 משפחות.

ענבל: אבל הבית כנסת שהקימו עכשיו.

יגאל: אני לא מצליח להבין עכשיו מה הדיון. יש לך תב"ע, אפשר לפתוח את התב"ע

ולהעלות רעיונות, למצוא מקומות אולי במקום השטח, לצערי אין שטח, התב"ע

הזאת משנת .84 אפשר לתת חדר בתוך המתנ"ס לטובת תפילה, מזכיר כי בית

כנסת צריך לבנות, אני מזכיר לך. גם בנווה אתה רואה כמה קשה כשיש לך יותר

מ- 250 משפחות ולא כולן דתיות.

יונתן: יש סיוע של המועצה.

יגאל: אין סיוע של המועצה לשום בית כנסת עד היום שנבנה בישוב. אישור נציגי ציבור

חדשים לוועדת איכות סביבה, ביקשו עוד שלושה אנשים להיכנס: ליאור קרוואני,

קרוליין ספקטור ודפי גוזלן. צריך לאשר אותם כדי שייכנסו, מי בעד?

שגיא: ליאור מהיום הראשון מאושר, אבל לא משנה.

32

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ענבל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: ועדת תרומות, ידידים נוצרים תרמה 13,042 לעצים שנשתלו ביישוב לפני ראש

השנה, חלקם זה בעלייה לרמת גלעד וחלקם זה בנווה עליזה וגם תרמו לפינות

ישיבה. מה הם רוצים שנעשה עם זה? צריך לאשר את זה? מי בעד לאשר?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ענבל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד

ענבל: המהות של התרומה עצמה, מי בוחר?

יגאל: הבחירה של העמותה הם גם מציינים לך כמה ילך לפינת ישיבה. הם אומרים לך

גם את המחיר לעץ. כולנו מבינים שהמחיר לעץ פי 3 יותר גבוה אבל זה מה

שהם קובעים. התבקשנו לאשר את החלטת ועדת שמות מתאריך ה-

.11/7/2021 להוסיף את שמה של שולמית, לדעתי כבר אישרנו את זה אבל

נאשר עוד פעם. אישור ועדת הנצחות,

מאיר: כולם מאשרים?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ענבל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד

מאיר: צריך לאשר את ועדת שמות מתאריך ה25.10.2021 שינוי שם רח' השיקמה

במעלה שומרון לרח' קנה.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ענבל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד

יגאל: איזה משרד לא אישר לנו את זה, משרד הפנים? פיקוד העורף? את השם של

רחוב השקמה.

מאיר: משרד הפנים.

33

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: משרד הפנים לא אישר רחוב שקמה ושקמת מעלה.

מאיר: רחובות דומים באותם יישוב, שקמה ומעלה שקמה.

יגאל: הם ביקשו לשנות את זה.

אבנר: רחוב השקמים ולא שקמה.

מאיר: אבל הם לא אישרו כי זה דומה.

אבנר: יש שקמה ושקמים.

שגיא: אומר לך שלא מאשרים.

מאיר: אתה רוצה דווקא לעשות להם שיתבלבלו?

יגאל: מעלה שקמה היה שקמה והם לא רוצים שיהיה פעמיים שקמה, אמרנו להם שזה

מעלה השקמה, אמרו לנו לא עובר. אמרנו שיש שמות של נחלים, נעשה רחוב

נחל קנה או רחוב קנה.

מאיר: רחוב קנה.

יגאל: מי בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ענבל, יונתן, ליאור, יצהר, שגיא, רותי, ענבל אורן, אבנר)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד

יגאל: רציתם לעלות לדיון את נושא דמי השכירות בקארוונים באלוני שילה, אבל ענבל

לא יכולה להיות בדיון.

ענבל: הוא אמר שאני יכולה אבל אני לא יכולה להצביע.

יגאל: היועמ"ש אמר שלא, נדמה לי שהוא אמר את זה בצורה ברורה.

ברוך: אני אמרתי בישיבה הקודמת שהיא לא יכולה להשתתף מכיוון שזה נוגע אליה.

ענבל: אבל אני יכולה לשבת פה להקשיב כמו המתנגדים?

ברוך: את בניגוד עניינים, את לא יכולה להשתתף בישיבה. דיברנו על זה בישיבה

הקודמת.

*ענבל הלל יוצאת .

שגיא: אני רוצה לדבר על זה שנייה. היינו בסיור, הייתם בסיור – אני הייתי בסיור לפני

כן. ראינו את המצב והבנו את העובדות בשטח. אני מבקש להחריג את שכר

דירת הקרוואנים, להגביל כמובן בזמן, שלוש שנים, שנתיים עד שנחליט ואחרי

שלוש שנים יעשה מי שרוצה מה שיעשה.

34

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: לא הבנתי את ההמשך של המשפט.

שגיא: אחרי שלוש שנים או שנעלה את המחירים או שיפנו את הקרוואנים, מה שיוחלט

על ידי מי שיישב פה בשולחן מה שיעשו, מה לעשות בהמשך. אני אומר שאחרי

שאמרנו פה את מה שיש לנו להגיד וראינו בשטח ובעיניים ויש עובדות שאי

אפשר להתווכח איתן, אתה ראית אותן, אני לא יודע אם ראית אותם מי עוד היה

בסיור חוץ מיגאל.

יגאל: ראיתי אותם שם וראיתי אותם גם ברמת גלעד. אני מנסה להבין למה צריך

להחריג אותם.

שגיא: אתה רוצה להחריג גם את רמת גלעד? בבקשה, אני מסכים. אני לא הייתי, אני

מדבר על אלוני שילה. אתם רוצים גם ברמת גלעד?

יצהר: ניתנו הבטחות.

שגיא: נתנו הבטחות בישיבת מליאה.

יצהר: ניתנו הבטחות.

יגאל: איזה הבטחות? לא הבנתי, שמה?

יצהר: הבטחות שהם טוענים שנתנו להם הבטחות שהם יתחזקו לבד את הקארוונים.

יגאל: כמו כולם.

יצהר: את הקרוואנים.

יגאל: אותו חוזה זה לכולם.

יצהר: יכול להיות. המחיר של השכירות לא יעלה, זה מה שהם טוענים. והם השקיעו

הרבה כספים כאן.

שגיא: ראינו.

יצהר: הקרוואנים שלהם היו במצב על הפנים, זה מה שהם טוענים, זה נשמע הגיוני.

שגיא: הבן אדם בנה חדר נוסף.

יגאל: למה צריך אבל להתפרץ? אני לא מצליח להבין את זה.

שגיא: מה זה טוענים? מה זו האמירה הזאת טוענים?

יגאל: כי הוא לא ראה, אתה ראית, אני ראיתי. אבל אני אומר לך שגם דעתי לא כל כך

סגורה, בטח לא על כולם בבת אחת.

שגיא: למה?

יגאל: אני אסביר גם למה. אני כרגע שומע את החברים, אני עוד לא דיברתי.

יצהר: יש פה אולי עוד נקודה, החבר'ה של אבני שילה שהם זמניים. אני מניח, אני

35

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מקווה, כולנו מקווים.

שגיא: כולנו.

יצהר: שתוך זמן יהיה להם איזה שהוא תב"ע, שכל החבר'ה האלה, לפחות אחד

שהתקשר אלי ואמר לי: תשמע, שמתי 800 אלף שקל בצד כדי לבנות מגרש ואין

עכשיו מגרשים, אני לא יכול לבנות כי הקפיאו ועצרנו את כל המגרשים. אני לא

רוצה את הקרוואן הזה, אני גר בקרוואן הזה בעל כורחי.

שגיא: בלית ברירה.

יצהר: בואו ננסה. אני כן שומע את הרעיון שאומר שגיא, הוא רעיון טוב. לקצוב את זה

באיזה שהוא זמן. לתת להם את הצ'ופר הזה באוגוסט, ובלי הבטחה, בלי לקבל

החלטה שמגיע להם להישאר עם ה- 550 שקל לחודש, אלא בואו נאמר: אוקיי,

מבחינה בגלל הנסיבות.

יגאל: זה לא ,550 זה .850

יצהר: לא משנה, מה שהיה.

מאיר: 550 לפני כשנה אחר כך זה עלה ל- .850

יצהר: להגיד בגלל שהתב"ע מתעכבת, לתלות את זה בתב"ע: בגלל שהתב"ע

מתעכבת כל כך הרבה זמן, אנחנו מקווים שהתב"ע תהיה. לתת עד שתאושר או

עוד חצי שנה אחר כך וזהו, לא יותר מזה. זה עושה שכל. זהו.

יונתן: רק כדי לחזק את הדברים שלך, אחרי סיור שעשינו שם ודיברנו עם התושבים,

היה מוסכם עליהם גם שייתנו, לא לעשרים שנה, לכמה שנים. בוא נגיד שלוש,

ארבע, חמש שנים.

מאיר: יש כאלה ששילמו כבר.

יונתן: להישאר שם בסטטוס קוו ואחר כך אפשר לדון במשהו אחר.

יצהר: יש פה היגיון, בגלל שאין תב"ע אתה יכול לבנות ואתה נאלץ להיות בקרוואן.

ברגע שיש תב"ע – קדימה, קח חצי שנה וגמרנו, צא מהקרוואן. אתה לא רוצה

לצאת מהקרוואן? תשלם.

יגאל: תכף נשמע את הסקירה הכלכלית.

יצהר: אם אתה לא רוצה לצאת מהקרוואן, תשלם.

יגאל: ליאור, אתה רוצה להגיד משהו?

ליאור: לא, אני לא בקיא בחומר.

יגאל: רותי, את רוצה?

רותי: אני רק רוצה להבין בדיוק, הבנתי שמדובר ב- 8 קרוואנים, רק 8 שם?

36

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מאיר: כן.

רותי: וברמת גלעד כמה?

יגאל: רמת גלעד זה הרבה יותר.

שגיא: הבנתי שאמנה השקיע בשיפוצים, איטומים.

יצהר: רמת גלעד לא קשורה.

יגאל: אתם שומעים כל הזמן דברים שאין להם קשר למציאות.

רותי: וכל השאר המועצה שיפצה או מה?

יגאל: אמנה לא משפצת פה כלום. רק חלק שלה, השאר שלנו.

שגיא: היא משפצת את כל הקרוואנים וזה פחות הקרוואנים שלנו.

רותי: אני חושבת שאני גם מסכימה עם הרעיון של יצהר, אבל יותר מזה אני חושבת

שצריך לתחום את זה, נגיד עד שתתקבל התב"ע או כמה שנים, כמו שאתה

שגיא אמרת. זאת אומרת או-או, משהו כזה. אני חושבת שזה נכון, צריכים

להודות לתושבים שהיו באמת החלוצים של אלוני שילה ובאו ושמו כסף רב על

שיפוץ כל הקרוואנים וככה פתאום להעלות להם בלי להתייחס לכל מה שהם

הכניסו, זה לא נכון.

ליאור: בקרוואנים גרים היום?

יצהר: לא צריך לעשות מזה טרגדיה.

רותי: זה לא זה.

ליאור: הקרוואנים לא בנו הוותיקים של היישוב.

יצהר: ב-400 שקל העלו להם?

ענבל אורן: זה לא טרגי, אבל זה כסף.

שגיא: אני לא רוצה לפנות אליך ואל מאיר. אני רוצה ללכת בדרך המלך. לא לפנות

אליך ואל מאיר.

יגאל: קודם כל אתה צודק. מרכז שירות ללקוחות, עבר תהליך מאוד מאוד אגרסיבי.

רותי, עוד משהו רצית להוסיף?

יצהר: שגיא, אתה חייב להגיד גם שהשתפר, מאז שהתחלנו את הבלגן שהיה ממש.

רותי: אני אשמח לשמוע, כמה קרוואנים יש, כמה מתוכם הם שיפצו אותם כגון

השמונה, והאם זה יכול להשפיע על עוד קרוואנים ועוד משפחות שיותר מאוחר

עלולים בעקבות זה לבקש.

אבנר: יש קרוואנים ריקים.

37

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יונתן: כן.

מאיר: לא מדברים על ריקים, ריקים לא מעניין.

יונתן: יש ריקים שאפשר לאכלס.

מאיר: באלוני שילה אנחנו מדברים על 8 קרוואנים, מתוכם יש 4 שמשלמים, 4 שלא

משלמים כבר תקופה. זה עניין אחר.

אבנר: ישלמו לפי הגובה של השכירות השנה.

יגאל: לא, הם היו צריכים לשלם את הבסיס.

יונתן: הם ישלמו את זה.

יגאל: זה לא לעניין.

מאיר: אני רק אומר לכם את העובדות.

יונתן: צודק.

שגיא: הגיע הזמן לשלם חוב, מה אתה רוצה? אי אפשר ביום אחד לשלם את כל החוב.

מאיר: טוב, אם מאשרים – אפשר לאשר את זה רק לשם, אפשר גם לרמת גלעד ששם

מדובר לא רק על 8 אלה על 18 קארוונים.

יגאל: זה חייקין צריך לענות.

מאיר: בסדר, אני אומר שאם זה נגרר לזה, אז רמת גלעד לא שונה מאלוני שילה כי זה

כבר בסביבות ה- 18 או 20 קרוואנים.

יגאל: שם משלמים כולם.

יצהר: אין טענה, אין טענה שהובטח להם. אין טענה כזאת.

מאיר: בסדר, תחליטו.

יגאל: כשאתה אומר כזה משפט שבן אדם שמבטיח שהביא לך נייר ויש לו הבטחה

שהוא פנה ליישוב, 550 בלי לזוז. זה ההבטחה השלטונית. אני לא מכיר כזאת

הבטחה.

מאיר: רק המשמעות שברגע שמחליטים משהו, צריך להחליט אם זה רטרואקטיבי

כשזה עלה לפני שנה וחצי, מאז שנגמר להם החוזים הקודמים, מאז זה עלה.

אם זה הולך אחורנית, המשמעות של זה, שזה 40 אלף שקל על ה- 4 קרוואנים

וצריך להחזיר את הכסף לכל המשפחות שכן שילמו.

אבנר: או לא לגבות יותר.

יגאל: מה זה משנה? זה אותו דבר.

שגיא: לא להתחיל להחזיר כסף שזה תזרים.

38

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: עזוב תזרים, זו לא הבעיה שלך.

יצהר: הייתה עליה ל- 850?

מאיר: כן.

יצהר: זה יכול להישאר.

יונתן: אגב, יש עוד קרוואנים שאתה לא לוקח עליהם כסף, מכיוון שלא גרים שם.

יגאל: אף אחד לא רוצה להיכנס, נו יונתן, מה קרה לך?

יונתן: רוצים, רוצים.

יגאל: אז מישהו פה עוצר אותם? נראה לך?

יונתן: כן, כן.

יגאל: מי עוצר אותם?

יונתן: כן, בגלל המחיר שהיה.

יגאל: 800 שקל להיכנס לקרוואן, מישהו עוצר אותם?

יונתן: לא, בגלל שהיה עד עכשיו את ההחלטה הזאת שעומדת בעיניה.

יגאל: חצי מהם משלם, יונתן, על מה אתה מדבר.

יונתן: עשינו סיור, הכול בסדר. יש 4 קרוואנים ריקים שהמועצה יכולה לגבות עליהם

כסף, ברגע שייכנסו תושבים. זה הכול. צריכים להרוויח כסף במקומות מסוים,

אנחנו יכולים להרוויח פה.

יגאל: אני לא חושב שיש בעיה עם זה.

מאיר: תכננו את זה... כשתכננו את התקציב שלנו, תכננו על כל הקרוואנים.

יגאל: ברוך, אם אתה יכול לתת לנו לפני שאני מדבר, קצת על הנושא?

מאיר: רגע, רק המשמעות בסוף שאם אנחנו מחליטים כזה דבר אחורנית, לא קדימה.

קדימה אין בעיה, אבל אם אחורנית, אנחנו צריכים לשנות את התקציב ולהוריד

עכשיו מדברים אחרים. כי אנחנו צריכים לאזן את התקציב שלנו.

יצהר: התקציב נבנה לפי 850 או לפי 1200?

יגאל: כן ברוך?

מאיר: .1200

ברוך: אנחנו כבר דיברנו על הנושא הזה בעבר ואני אמרתי לכם שלדעתי צריך לנהוג

בשוויון. החשש פה, יש כמה דברים, אחד שברגע שאתם תורידו פה את המחיר,

גם אחרים בשכונות אחרות איפה שהקרוואנים, יכולים לבקש אותו דבר וחלק

39

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שיפצו וחלק לא שיפצו. אתם נכנסים פה לסאגה לא פשוטה וצריך לדעת את זה.

כי זה עלול להגיע. דבר שני, זה עניינים אם אלה ששילמו – יש פה חוסר

ששוויון, אנשים ששילמו במשך שנה, היו בסדר ואתם נותנים פרס למי שלא

שילם שזה גם דבר שצריך לקחת בחשבון.

שגיא: אני רוצה לשאול שאלה.

יגאל: אבל תשאל אותו כשהוא יסיים. תנו לו לסיים.

שגיא: לא, לגבי זה. אני רוצה לשאול שאלה. מה אמרת עכשיו, ברוך? מה אמרת

עכשיו, שזה שאני עכשיו עושה שינוי ומשווה לאלה ששילמו, אתה מדבר

פוליטיקה. זה שנתן טיפה, מה ההשלכות של זה? אין שום פן משפטי, מה הפן

המשפטי שאתה אומר פה?

ברוך: נורא פשוט, אתה תחזיר עכשיו את הכספים אחורה?

שגיא: או עתידית או שאני אחזיר את הכספים, מה זה משנה? זו החלטה שלנו.

ברוך: קודם כל זה לא נכון כי אתה פוגע פה בשוויון באחרים.

שגיא: בסדר, גם בהחלטה הראשונה שאמרנו שנתגבר עליה.

ברוך: השוויון מתבטא בשני דברים. אחד, מתוך הקרוואן, אותו מתחם 8 – 3 שלא

שילמו עד היום לעומת אלה שכן שילמו. זה שוויון אחד, אתם צריכים ליצור פה

איזה שהיא שוויוניות, זה דבר אחד. דבר שני זה שוויון גם כלפי שכונות אחרות.

זה גם סוג של שוויון ואתם צריכים לקחת בחשבון. זה כן סוגיה משפטית.

שגיא: זה נכון, זה נכון.

ברוך: יפה, אז רגע. אתה סתם תוקף.

שגיא: אני לא תוקף.

ברוך: אמרת שזו לא סוגיה משפטית? אתה מסכים איתי שהיא כן? אז בוא תיתן לי

לסיים את הדברים, תגיד מה שאתה רוצה אחרי זה, אתה יודע, אני התאפקתי

שלוש שעות.

ברוך: תנו לי לסיים את הדברים. זה דבר אחד. עכשיו תיקחו בחשבון שכנראה אם

תרצו ליצור שוויון, תצטרכו או להחזיר או לזכות אחורה. אני לא יודע איך תעשו

את זה אבל האמת שבעיניי תיקחו בחשבון וזה באמת מדרון חלקלק, מה שיכול

להיות, שיבואו אליכם ממקומות אחרים ויגידו את אותם דברים שאתם רוצים

פה, תנו גם לנו באותם תנאים. ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון. תזכרו,

בייחוד במשפטנים שבינינו, שכדי לייצר שוויון אני לא בטוח שיש פה עוד. אני לא

הייתי במקום, שמעתי מה אמרתם, אני לא יודע מה היו הנסיבות. אני רק אומר

לכם שאתם בוחנים את זה, אם אתם מפרים את עקרון השוויון, אתם צריכים

להראות לנו שוני רלוונטי, זה הכול.

יונתן: ברוך, שאלה קטנה, הייתה כבר מציאות כזאת בקרוואנים, לא יודע אם היא עדיין

קיימת שבאותה שכונה, אנשים בני אותו גיל לצורך העניין, אחד שהוכר מחדש,

40

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגרים אחד מול השני לא בהכרח צריך לתלות את זה בזה שקרוואן כזה וקרוואן

כזה הוא אחר, זה משהו משפטי. זה יכול להיות אזור ויכול להיות אזור אחר יש

מישהו שגר במקום אחר.

ברוך: יש מי ששיפץ את הקרוואן שלו ויש מי שלא האם זה אומר שהוא צריך לשלם?

רגע, רק עוד הערה אחת, אני מסיים ותענו לי. תראו, ברמה העקרונית, ברשות

מקומית גם כשאתה מוכר נכס וגם כשאתה משכיר נכס, אתה אמור לעשות את

זה לפי שומה. אתם מדברים על סכומים שאני לא חושב שיש שמאי שייתן אותם,

זו האמת. אתם מדברים על 500 שקל לתת?

יונתן: זה לא סותר, שומה.

ברוך: רגע, עוד פעם, אני אומר לך שזה... אני יכול לסיים את הדברים?

שגיא: כן.

ברוך: אני אענה לך. זה כן סוגייה משפטית. אתם מקשיבים לי? זה כן סוגייה משפטית

מכיוון שהנוהל אומר במפורש, רשות מקומית כשהיא משכירה היא עושה את זה

על פי שומה. זו כבר סוגייה משפטית. לכן לעניות דעתנו לא עושים את זה על פי

שומה, לכל הפחות נהוג לעשות כשמשכירים נכס לפי שומה, גם אם אתם לא

מביאים שומה, עכשיו אני משאיר את זה לשיקול דעתכם, אני לא נכנס ואומר

לכם מה אתם יכולים לעשות ומה לא. אני אומר שיש מספר עקרונות, פשוט

תתחשבו בהם, זה הכול. ואני לא נכנס לוויכוח.

שגיא: לא, לא, זה לא עניין של ויכוח, לגבי הטענה המשפטית, לגבי הטענה של

השוויון, אני חושב שיש פה מקום לסטות מהשוויון כמו שבדרום תל אביב לא

גובים ארנונה כמו שגובים בצפון תל אביב בגלל המסיבות, בגלל התשתיות,

בגלל איכות החיים, אז הרשות המקומית ראתה לנכון לגבות ארנונה נמוכה

יותר. אותו דבר שכירות נמוכה יותר, אלוני שילה מרוחקת ללא תב"ע, יש פה

מחלוקת לגבי הנושא של ההבטחה השלטונית שהובטחה בזמנו לאותם תושבים

לגבי ההשקעה שלהם ויש עובדות שהם קיבלו הבטחה.

יגאל: הבטחה? אתם חוזרים על זה. גם אמרתי ליצהר, הבטחה שלטונית של מי? לא

הבנתי עד עכשיו.

שגיא: הייתה מליאה.

יגאל: שלנו? בתקופתנו?

שגיא: לא שלכם, קודמת לפנינו.

יגאל: שמה אומרת?

שגיא: שאומרת שהקרוואנים לא יעלו שכר דירה, המועצה לא משתתפת בתיקונים,

והתיקונים על חשבון התושבים בלבד ולא ייגעו להם בשכר דירה.

יגאל: זה אצל כולם, אני מזכיר לך. כל החוזים של כל הקרוואנים.

שגיא: אלוני שילה.

41

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אני מסביר לך מאז מה קרה. אני לא יודע לפני כמה שנים אתה מדבר אבל אתה

מדבר על משהו קצת היסטורי.

שגיא: לא, לפני פחות משלוש, טיפה יותר משלוש שנים, לפני שהגענו, באחת הישיבות

בשנה האחרונה שלהם.

יגאל: אתה ראית את פרוטוקול הישיבה?

שגיא: לא, זה לא כתוב, זה נאמר על ידי חברי המליאה ויש לי, דיברתי עם חברי

מליאה קודמים.

יגאל: קודם כל יכול להיות שזה היה ויכול להיות גם שזה לא היה.

שגיא: אוקיי.

יגאל: אם יש משהו כתוב, אז זו החלטת מליאה, בסדר? כדי לשנות אותה, אתה צריך

החלטת מליאה.

שגיא: בסדר.

יגאל: אבל מאז אני מזכיר רק דבר אחד, שכל החוזים, של כל השכונות, הם אותו דבר.

אין לנו היום חוזה כמו שהיה פעם לאלוני שילה ולקרני שומרון בנפרד. פעם זה

היה.

שגיא: למה היה פעם שוני?

יגאל: כי אלוני שילה פעם נתנו להם להוסיף תוספות ולבנות עוד. אני מסביר. לגור

יותר משלוש שנים עד שהבנו שאנשים, גם בקרני דרך אגב, היה לנו משפחה

שגרה תשע שנים או שלוש עשרה שנה ואמרנו אי אפשר עם זה יותר ואז הייתה

ועדה ציבורית שהיו אנשים מתוך המליאה ומחוץ למליאה וקבעה כללים. היא

קבעה מה המקסימום שאתה יכול לגור בתוך קרוואן. מה מותר לך לשפץ.

שגיא: איפה הפרוטוקול של הוועדה הזאת?

יגאל: יש ועדה לקרוואנים, קיימת. אני אראה לך את הכול.

שגיא: אני רוצה לראות.

יגאל: יש אותה והיא החליטה.

שגיא: גם זה היה בישיבה הזאת.

יגאל: החוזה הוא חוזה אחיד, היא עשתה 2 מחירים של קרוואנים לקרוואן חדש

וקרוואן ישן. זה כן היה בעבר. ואני לא זוכר אף פעם שהיה לך לפי שכונתיות

שזה אני לא זוכר שהיה, יכול להיות שכן דרך אגב, אני לא זוכר.

שגיא: זו סוגיה שנויה במחלוקת. בוא נסתכל רגע על עובדות. אלוני שילה מרוחקת,

אתה לא יכול לגור שם בלי אוטו ואין לך שם שום דבר.

42

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: ורמת גלעד?

שגיא: שנייה. אין לך שם לא מכולת, אין לך שם לא את הקופת חולים, לא בנק, שום

דבר קרוב אליך. אתה חייב תמיד להתנהל, כל החוגים גם מתנהלים פה במתנ"ס

או כל מיני דברים כאלה שבן אדם רוצה לצרוך את השירותים של המועצה, צריך

להיות תלוי באוטו או בחסדים של השכנים שלו, מה שלא קיים בשכונות האלה.

השכונות האלה מרחק פסיעה, אופניים, ברגל, נוסע. מגיע לכאן ונהנה מזה. אז

ברור שמשפחה שצריכה להחזיק לפחות שני רכבים, עלויות הן גבוהות יותר.

דבר שני, זה חבר'ה שעוד אכלו את הקשיים הראשונים של אלוני שילה על מנת

שבסוף אלוני שילה תהיה איך שהיא תהיה, שבעזרת השם התב"ע שם תאושר.

ולכן גם זה שיקול שצריך לקחת אותו בחשבון. דבר נוסף זה המצב של

הקרוואנים, קרוואנים שאנשם, ראינו בסיור, בשביל זה הלכנו לסיור, אנשים

שיפצו מהכסף שלהם על סמך המחלוקת שקיימת אם הובטח או לא הובטח, זה

בפועל ההתנהגות שלהם מוכיחה שכן. רק דבר אחרון, לא ראיתי שאף אחד

בקרני שומרון או בגינת שומרון או בנווה מנחם בקרוואנים השקיע כסף ברמה

של רצפה, ברמה של גג, ברמה של איטום.

רותי: היה אסור לנו.

שגיא: בסדר. ולמה מותר? כי כנראה שהייתה הסכמה בדרך שאישרה את זה. אחרת

מה יותר קל להרים טלפון למועצה למחלקת שפע ולהגיד: רבותיי, הגג שלי עף,

תבואו לתקן. אף אחד לא עשה את זה. למה? כי היה ברור מאליו שמי שעושה

את זה, זה התושבים, כי זה מה שסוכם.

ענבל אורן: לא, תיקונים עשינו בקרוואנים.

מאיר: כן.

שגיא: ברמה של חור בקיר תיקנו. תריסים.

יונתן: המועצה הייתה עושה?

יגאל: המועצה עושה.

שגיא: אז אני אומר לך שבאלוני שילה גם תיקנו בעצמם.

מאיר: לא נכון.

שגיא: אל תגיד לי לא נכון.

מאיר: אנחנו תיקנו את הגגות באלוני שילה איפה שעף גג. אני אראה לך גם שתיקנו

ואיפה.

יגאל: אנחנו היינו בלילה והעובדים שלנו תיקנו, אני לא יודע מאיפה הנתונים שאתה

מציין.

שגיא: לא נכון.

מאיר: לא נכון – שגיא, עזוב, הצוות שלנו תיקנו.

43

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: רגע, אבל אני מנסה להבין את הרציונל. בוא, תבינו כמה אנחנו מדברים על

הדבר הזה, פרופורציות. אנחנו מדברים על 4 אנשים, 4 קרוואנים.

שגיא: יש שמשלמים, הם משלמים תחת מחאה.

יגאל: לא מחאה. אף אחד לא משלם תחת מחאה.

שגיא: בוודאי שכן.

יגאל: ממש לא.

שגיא: אחרת היית קורא לו עבריין שהוא לא משלם. כמו שאתה קורא לארבעה האלה

אז הוא לא רוצה שיכתימו את השם שלו. הפגישה הייתה באלוני שילה.

יגאל: למה אתה אומר את זה? אני פסלתי את מה שאתה אומר?

שגיא: כן.

יגאל: איך פסלתי?

שגיא: אמרת לי כל אלה שלא שילמו. קראת להם עבריינים וזה. לא נכון.

יגאל: תראה, אני אסביר לך למה כן גם. בן אדם שלא משלם אפילו את הבסיס,

מבחינתי זה עבריין תשלומים.

שגיא: בסדר.

יגאל: אז מה אתה אומר לי בסדר? באמת.

שגיא: אתה נגד.

יגאל: אבל למה אתה מגן עליהם עכשיו?

שגיא: לא מגן עליהם. אני אומר שמי שמשלם, אל תעשה אותו כמי שמסכים.

יגאל: אבל אתה מראש אומר שהוא לא הסכים. אני לא אומר לך שהוא בטוח הסכים

ואל תגיד שהוא גם לא הסכים.

שגיא: לא.

יגאל: אין לי אחד שמשלם פה תחת מחאה.

שגיא: זה לא אומר שהוא מקבל.

יגאל: לא מכיר אצלי שמישהו בא ואמר: אני משלם תחת מחאה. סליחה, היה אחד,

קראו לו מעוז דניאל. הוא היחידי שבא לשלם אגרת מבני ציבור וכתב: אני משלם

תחת מחאה. ולקח אותנו לבית משפט. ואני מקווה שהוא יפסיד שם.

יונתן: כן.

44

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: לגבי הפרויקט עצמו, לגבי הנושא של הקרוואנים, תזכור שהרבה מאוד מאלוני

שילה חיים בתוך קרוואנים כבר מעל 10 שנים, 12 שנה, תבין שגם במשהו הזה

יש משהו שלא תקין. אנחנו מנציחים פה איזה שהיא תרבות של מגורים, אנחנו

רוצים שהילדים שלהם יגורו שמה?

שגיא: יגאל, זה לא כך.

יגאל: עכשיו רגע, תן לי לסיים. יש שם יחידות דיור לשכירות. אנחנו מאז מקדמים

דירות למכירה, גם לפני תקופתי מכרו פה יחידות דיור. בגני שמר, בנווה, היו

אופציות לאנשים לבוא ולגור במקום נורמלי ולא להמשיך לגור בקרוואנים.

מאיר: שייקנו את הקארוון הזה ןאז לא ישלמו שכירות יותר.

שגיא: כמה זה עולה אבל?

יגאל: בוא, בינינו, הקרוואנים שראינו הם כבר 90 מטר מרובע, הפקת קרוואן מתוכו זה

40 מטר, שיקנו רק את ה- .40

יגאל: האם מותר לנו למכור את הקרוואן עם הנחיית פינוי? ברוך?

ברוך: התשובה היא כן.

יגאל: מה אתה אומר?

ברוך: אמרתי אם הקרוואן כמו עכשיו, התשובה היא שבשביל למכור אותו צריך מכרז.

יונתן: אפשר במכרז לתת עדיפות למי שגר בקרוואן?

מאיר: אני מדבר על הקרוואנים של המשפחות שגרות שם.

יגאל: יש לנו הליך, ברוך, יש לנו כרגע תהליך שאנחנו מוכרים דירות לפולשים. עם

חוות דעת של הסגן והיועמ"ש של הממשלה. אולי אפשר לקחת את הדבר הזה,

הם לא פולשים אבל מכיוון שיש לי היום את האפשרות למכור את זה למי שגר

במקום, את ארבעת הקרוואנים האלה, שמונה קרוואנים נאפשר להם לרכוש

אותם רק שם ולא בשום מקום אחר.

יונתן: אנחנו עושים עוול.

יגאל: לא שומע, יונתן דקה. כן? ברוך?

ברוך: תקשיבו, אתה מדבר על משרד השיכון, ההסכם שאתה עשית עם משרד השיכון.

יגאל: והאוצר. ורמ"י.

ברוך: זו הייתה סיטואציה מאוד מיוחדת של אנשים שפלשו לפני שנים רבות. וזה קשור

לפינויים וכדומה. לכן, אני צריך לבדוק את זה, אני לא יכול לתת תשובה על

המקום. כי התשובה האינטואיטיבית היא שחייבים מכרז. אבל אני מבין שאתם

רוצים לתת עדיפות למי שגר במקום אבל זה דבר שצריך לבדוק אותו.

45

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אפשר לעגן את זה בעוד דבר אחד. מה שאפשר לעשות במכרז, שגיא, תקשיבו

רגע, מה שאפשר לעשות במכרז כדי להקל עליו זה שכאילו מי שרוכש, צריך

לשלם לכל מי שפיתח ואז אפשר לכוון אותו לזה. אבל זה דיון שקט אחר כך.

רותי: לא בטוח שהם בכלל ירצו לקנות את זה.

שגיא: בחלוקה לשלושים חודשים.

יגאל: עזוב, לא רלוונטי. אנחנו עושים ככה. נבדוק משפטית איך אפשר למכור את

הקרוואנים של אלוני שילה עם הגבלת זמן למגורים.

יגאל: אפשר לסיים רגע? ואז אנחנו מגבילים אותם לזמן מסוים של חמש שנים, לא

שלוש שנים כדי שיוכלו לבנות את הבית שלהם וכל מה שמסביב. אנחנו עושים

אותו רק באלוני שילה, איך עושים את זה משפטית.

מאיר: מכרז.

יגאל: מכיוון שכל קרוואן הוא מורחב, אף אחד לא ילך לשלם למי שגר בו עוד כסף, אז

אפשר למצוא את השיקולים האלה. ועם זה לגמור את העניין.

שגיא: או שהם ישלמו 500 שקל.

יגאל: לא ,500 850 יש להם שם.

שגיא: מה שעכשיו.

יגאל: מה יש להם עכשיו?

שגיא: אם זה לא אפשרי. צריך להגדיר.

יגאל: מה היה להם עד לעליית המחיר האחרונה?

מאיר: בהתחלה היה להם ,550 אחר כך 850 ואז .1200

יגאל: אז היה ,850 אני לא טועה. ששילמו אותו כולם.

מאיר: לא.

יגאל: גם את זה לא שילמו כולם?

מאיר: הם לא שילמו. הם לא שילמו בכלל.

יונתן: יש כבר משפחות שכבר בונות, אפשר לאפשר להם בשלוש שנים, מה שדיברנו

עכשיו במתווה של שלוש שנים, אחרי שלוש שנים...

יגאל: לא שמעת את המחיר. המחיר היה לפני שנתיים ומשהו ,550 עלה ל- 850 ועלה

ל- .1250 1250 זה מה שיש לכולם. אין לנו 550 בגלגול קודם. יש 850 בגלגול

קודם.

יונתן: מתי ההחלטה של 850?

46

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: שנתיים ומשהו.

מאיר: רצינו ,1200 ואז אמרנו בואו לא נעשה ישר את זה.

יונתן: 550 שקל, זהו.

יגאל: אני חושב שזה סוכם כבר.

יצהר: אין הצדקה שהוא לא ישלם. מי שלא שילם, ישלם עכשיו, ומכאן ואילך נעשה את

הסכום החדש.

יגאל: כמה? ,550 850 או 1200?

יצהר: שוב, אישית אני הייתי מוריד ל- .550

יגאל: זו בדיחה.

יצהר: זו בדיחה אבל אני נותן לו גם את האפשרות לקנייה. אני נותן לו את שתי

האפשרויות.

דובר: כל המשפחות שיפצו?

יונתן: כן, כולם בתהליכים.

ליאור: לא הרחיבו, שיפצו.

יגאל: הרחיבו, הרחיבו.

מאיר: מי שצריך לשלם, ישלם את החובות שלהם ומחודש הבא, 550 לכל ה- ,8 זו

הצעה אחת. הצעה שנייה להוריד לכולם ל- 550 ולהחזיר את כל הכספים, ואז

רק צריך לתת מקור אחר למה זה. זה לא 400 שקל.

יצהר: אדם אדון לעצמו, למה מגיע לו?

שגיא: אל תחנך אותו, נו.

יגאל: מה זה אל תחנך אותו? אם זה היה מישהו אחר ולא ענבל, היית עכשיו מתווכח

על זה? די עם השטויות.

שגיא: יגאל, אל תכניס את זה.

יגאל: אתה יודע שאני צודק.

שגיא: היא בחוץ ואתה מכניס אותה? אתה ביקשת שהיא תצא.

יגאל: מה הקשר עכשיו? אני מדבר אליך ולא אליה.

שגיא: לא, אתה אומר כאילו בגללה. מה זה שייך אליה?

שגיא: היא פה כדי להגן על עצמה?

יגאל: הדיון עכשיו של 4 שלא משלמים זה נשמע לך נורמלי? נו באמת.

47

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: זה ,8 אל תעשה את זה .4

יגאל: זה ,4 זה לא .8

שגיא: זה ,8 כש- 4 משלמים.

יגאל: ממש לא.

מאיר: כל הקרוואנים רוצים.

יגאל: מה אפשר לעשות?

מאיר: אפשר להגיד שזה גם 60 שרוצים, זה בסדר. כולם רוצים.

שגיא: שגרים שם, נו.

יגאל: אני צריך לדעת משפטית אם אפשר להחריג אותם. ואם כן, איך עושים את זה.

שגיא: יגאל, אל תעשה הכול משפטי.

יגאל: אז תגיד לי מה אתה רוצה.

שגיא: אל תעשה משפטי, אפשר לקבל החלטה ושהכול יהיה בסדר. אם ניתקל במכשול

נתמודד.

יגאל: מה זה המילה תתמודד? לא הצלחתי להבין מה זה להתמודד?

שגיא: אל תגיד לי, עשינו את זה מיליון פעם פה.

יגאל: מה עשית את זה מיליון פעם.

שגיא: יגאל, אתה אלוף עולם בלעשות את זה, די.

יגאל: תגיד לי נושא שעשית ?! תתמודד.

שגיא: אני לא אגיד את זה פה, זה מוקלט.

יגאל: אז תגיד לי גם אחרי ההקלטה, אין לי בעיה לשמוע על מה אתה מדבר.

שגיא: אני אגיד לך, מיליון דברים שעושים, כשעושים אותם לטובת המועצה, לטובת

הרשות, וכשיגיע הגשר, נתמודד.

יגאל: אתה אומר משפטים שאין לי מושג על מה אתה מדבר עכשיו.

יונתן: בסדר.

יגאל: הלאה.

אבנר: הוא סתם אומר.

שגיא: אפשר להצביע על זה?

48

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יונתן: כן.

יגאל: תגיד לי על מה אתם רוצים להצביע.

יונתן: מאלה שרטרואקטיבית.

שגיא: לא רטרואקטיבית, כדי שהמועצה לא תכנס לפער כלכלי.

יגאל: מאיזה תאריך, מהיום, ממחר, משלשום?

ענבל אורן: צריך להבין במה מדובר, על שישים קרוואנים, מאיזה תאריך.

שגיא: אמרנו לך שמונה, מהיום הראשון.

ענבל אורן: יש כמה תרחישים.

שגיא: אמרנו שמונה מהיום הראשון, זה לא כזה מסובך.

יונתן: אחרי ההחלטה נביא חלופות פעם הבאה שנחליט על איזונים.

יגאל: אני מבקש להגביל את זה בזמן מאוד קצר כי לפי דעתי זה ישפיע על רמת גלעד.

רמת גלעד עונה על כל הקריטריונים שגם אתה אמרת פה.

שגיא: לא נכון.

יגאל: אני אומר בגלל זה בזהירות. זה שלנו, אין הרחבות. ברמת גלעד יש הרחבות?

יונתן: שלוש שנים.

שגיא: בנו עוד חדר. בוא לסיור.

יגאל: אני מדבר איתך על רמת גלעד, אתה לא מקשיב.

שגיא: ברמת גלעד אין הרחבות של בתים.

יגאל: יש למעלה את הבתים של ידידיה, זה משהו אחר. כי אנחנו מדברים על

קרוואנים. הקרוואנים שלנו הם ללא הרחבה. מה עכשיו הזה? תסביר לי?

יונתן: אני שואל למה ההתנגדות הכל כך גדולה הזאת, אני באמת שואל.

יגאל: התנגדות של מה? לא הבנתי.

יונתן: התנגדות לאפשר ל- 4 משפחות האלה שגם ככה נמצאות בתהליך.

יגאל: את כל המילים אני יודע לא פחות טוב ממך. אני יכול לדבר איתך על ציונות, גם

על גינות שומרון. אני מנסה להסביר לך גם. קודם כל, אין התנגדות. יש

התנגדות לתפיסה. יונתן, אני אגיד לך גם למה אני מתנגד. אני אמרתי לך את

דעתי גם. אני חושב שזו דמגוגיה זולה.

יונתן: מה?

יגאל: כל התהליך הזה, אני חושב שהוא דמגוגיה זולה ואני אסביר לך אותו. כי את

49

בס"ד

לשכת ראש המועצה

המסכנות של התושבים זה אצל כולם. כולם היו, נסעו לפחות בעבר על חצץ, לא

היה להם מכולת, יש לנו עדיין שלוש שכונות עם אותו דבר: אלמתן, רמת גלעד,

עם אותה בעיה. אין להם חוגים, אין להם מכולת, ואם אין רכב – הם לא יכולים

לצאת מהבית. לבוא לדבר עכשיו רק על ה- 4 האלה או ה- 8 עכשיו כי אנחנו

רוצים להרחיב את היריעה, אני חושב שזה לא נכון ציבורית. אני אומר לכם את

דעתי. אני חושב שלהגיד את זה היום, אתם מקפיצים עליכם ועליה את כל

העליהום. אחד, שיבוא עכשיו מרמת גלעד, יגיד לכם: חבר'ה, גם אני, אין לי איך

לנסוע, אין לילדים שלי חוגים, אין לי מכולת. כל הרשימה. תן לי רגע לסיים, כל

הרשימה.

שגיא: אתה עושה דמגוגיה בנוסף עכשיו.

יגאל: מה זה בנוסף? זה אותו דבר, מה זה בנוסף?

שגיא: אתה עושה דמגוגיה, אני עניתי לך.

יגאל: לא, תגיד לי מה זה בנוסף, לא הבנתי.

שגיא: אני אענה לך, אני רוצה בקשה למליאה הבאה, אתה יכול לשלוח במייל את

הפרוטוקול של ועדת הקרוואנים שהייתה, פרוטוקול מלא, מסודר. זה אחד. אולי

נמצא אוצרות.

יגאל: ואז מה?

שגיא: אולי שם הייתה ההחלטה הזאת שאתה מדבר עליה.

יגאל: החלטה של מה? לא הבנתי אותך.

שגיא: שהובטח להם.

מאיר: שהובטח להם שלא יהיה.

יגאל: תעבור, תסתכל, תוכל לראות.

שגיא: זה אחד. שתיים, בנוסף לטענה הזאת שקיימת מחלוקת שעל סמך זה הם

התבססו, יש נימוקים אחרים שמחברים את כל הפאזל ביחד למצב הזה שעניתי.

לא אומר שרק זה.

יגאל: מה עוד בנוסף? לא הבנתי.

שגיא: אמרתי, המחלוקת בין הרשות לבין אותם תושבים שעל סמך זה הם התבססו

שם והשקיעו מכספם ותיקנו בעצמם והמועצה לא התערבה ולא עשתה, לבין זה

שהם מרוחקים. זו התשובה לחייקין שבא ואומר: חבר'ה, אתם לא יכולים לעשות

אפליה. אז אני אומר שיש בסיס שעליו אפשר לעשות את האפליה הזאת, אפליה

במירכאות שאומרת שאני יכול לגבות מאלוני שילה X ומקרני שומרון ,Y בגלל

שקרני שומרון איכות החיים שאני מספק להם הרבה יותר גבוהה ועל זה גם הם

משלמים, מה לעשות? עכשיו מה?

יונתן: זה דבר רגיל, אם יש מקום שעולה פחות, כמו שהוא אומר צפון תל אביב ודרום

50

בס"ד

לשכת ראש המועצה

תל אביב ויש מקום שעולה יותר.

שגיא: אפרופו שומה חייקין, בוא נביא שמאי שיעריך כמה זה.

יונתן: קרוואן בן 30 שנה באלוני שילה.

שגיא: הרשות צריכה לשלם לו שהוא גר שם.

יגאל: מכיוון שיש לנו עוד קרוואנים, אתה מבין שמה שאתה אומר לא תופס באמת

משפטית, אבל זה נחמד להגיד את זה.

שגיא: אמרתי לך למה כן.

יגאל: מה היום כדי להקטין את הנזק למועצה?

מאיר: מה- 1 לחודש יורד ל- .550

יגאל: מעכשיו?

מאיר: כן.

יגאל: ומה עם המשפחות ששילמו?

מאיר: לא, אני אומר מעכשיו. רק מעכשיו.

רותי: מתי העלינו את זה מ- 550 ל- 850?

יגאל: לפני בערך שנתיים.

מאיר: לפני שנה וחצי.

יונתן: שנה וקצת.

רותי: למה חוזרים?

יגאל: גם אני לא הצלחתי להבין, זה מה שהם רוצים.

רותי: במקום 850?

יונתן: לא, העלינו את זה באותה ישיבה אחר כך.

יגאל: לא, מה פתאום, 1200 אחרי זה.

שגיא: אני אבדוק מה ההחלטת של אותה ישיבת מליאה, אני אברר מה קורה.

יגאל: תקרא את החוזים החדשים.

שגיא: יפה.

יגאל: לא, זה היה .850

שגיא: לא, זה היה מה-.550

51

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: זה היה .850 תקרא את הפרוטוקול.

מאיר: מה אתם רוצים?

יגאל: אני רוצה להציע משהו, יונתן, אנחנו רוצים להתקדם, אני אציע הצעה ואתם

יכולים להציע הצעה שלכם. כדי שזה יהיה באיזה שהוא שלב הוגן כלשהו, מה-

,1.11 לפי 850 וצריכים לשלם את כל תשלומי העבר כפי שנקבעו, היה וירצו

לקנות קרוואנים – אין לי שום בעיה שייצא שמאי שיקנו וגם עם זה מגבלת זמן,

הצעה שלי לפחות, זה מה שאני מציע. אתה יכול להציע עוד הצעה.

יונתן: אני אציע הצעות.

יונתן: לחזור לפני העלייה הרגילה, כי זה בעצם אותה עלייה, לחזור לסטטוס קוו של ה-

.550

יצהר: ממתי?

יונתן: לאותו זמן של עלייה, שנה ומשהו אחורה, שנה וחצי אחורה. ולהתנות כמו

שיצהר אמר, ששלוש שנים או עד קבלת התב"ע המוקדם מביניהם, עולה למחיר

שייקבע פה במליאה.

יגאל: בואו נעשה הצבעה.

יצהר: זה מעכשיו.

יגאל: הוא רוצה שנה וחצי עוד אחורה.

מאיר: ההצעה שלו מעכשיו.

יונתן: אנחנו כולנו כמליאה טעינו, הלכנו לסיור אחר כך, גילינו את מה שגילינו בסיור.

וגילינו שזה לא נכון.

יגאל: יונתן, אני חושב ש- 550 זה כבר מחיר שאינו מציאותי.

יצהר: לפנים משורת הדין, זה מראה את ההחלטה. עכשיו לפנים משורת הדין.

יונתן: הם כבר שנה ומשהו אומרים את זה.

יגאל: מי זה טעינו שנה? מי זה טעינו שם?

יונתן: אתה רואה את הקרוואנים שם.

יגאל: מה הקשר אבל עכשיו לראות קרוואנים?

יצהר: בקרוואנים באמת השקיעו כספים. אבל...

רותי: יש לי הצעה.

יגאל: כן רותי?

רותי: אני חושבת, להסתכל על זה באופן אחר. אם אנחנו מורידים את זה ל- ,550 אז

52

בס"ד

לשכת ראש המועצה

זה כן יכול ליצור התנגדויות. אם אנחנו אומרים: בואו נעשה 850 שזה הטבה של

5000 נגיד בשנה, למשפחות שכן שיפצו. וב- 5 שנים, .25,000

מאיר: זה יותר מ- 5000 בשנה.

רותי: זה 400 שקל הפרש, מ- 850 ל- 1200?

מאיר: נו, 400 שקל לחודש

רותי: כפול ,12 5000 לשנה.

מאיר: לכל משפחה.

רותי: לכל אחד. תכפיל את זה ב- ,5 זה 25,000 וזה אני חושבת שזה די פיצוי נכון

לתת להם וגם זה יגרום לפחות התנגדויות הלאה. אם בן אדם יראה פה

שפתאום נותנים ל- 8 משפחות 500 שקל בחודש, אני חושבת שזה באמת לא

הוגן.

יגאל: נכון.

רותי: זה לדעתי.

יגאל: וגם את זה רותי, גם להגביל בזמן.

רותי: להגביל בזמן עד חמש שנים או עד קבלת התב"ע.

ליאור: אני חייב להגיד משהו. אני בכוונה שתקתי כי אני לא מכיר ולא הייתי בקרוואנים

ואני לא מכיר לעומק את הסיפור ולכן השתדלתי להקשיב פה לשני הצדדים

ולנסות להבין פחות או יותר מה קורה. אני חושב ואני בא ממקום שאני דווקא

מרגיש שאני מפרגן, אני יודע שזה יגרום לעוול אבל אני מרגיש שיש הנצחה של

מצב המסכנות באלוני שילה. נכון שאולי אין שם את הכבישים או כל דבר אחר

כמו מאחז וזה נראה כמו גבעת הראל וזה נראה כמו גבעת הרוא"ה וזה נראה

כמו הרבה מקומות שיש בהם התיישבות, שיש בהם בתים. ובסוף, אני מסתכל,

הייתי שם השבוע, אנשים הרימו שם מפלצות שלא ברא העולם.

אבנר: מה זה קשור?

יגאל: על מה אתה מדבר עכשיו, על אלוני שילה?

יגאל: כל התושבים שם רוצים שתעיפו את הקרוואנים.

ליאור: אני אומר הפוך, אני מפרגן לאלוני שילה יותר. זאת אומרת, אני בא להגיד להם:

ואללה שיחקתם אותה, המקום נראה פגז.

יונתן: זה בבנייה.

ליאור: אין בעיה, בבנייה. אני חושב מהניסיון שלי, עוד הפעם, אני לא נכנסתי

לקרוואנים, אני מודה, לא ראיתי, למרות שהתפיסה שלי אומרת: בן אדם, לא

טוב לך איפה שאתה גר, תעבור דירה. כי מחר יבוא תושב ויגיד לך, זה בדיוק

הוויכוחים הקבועים האלה שיש, שמחר יבוא תושב ויגיד: אין לי נדנדה בגן

53

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שעשועים אז בוא תזכה אותי במיסים על הדבר הזה. אני חושב ש- 1200 שקל

זה בדיחה שמשלמים על קרוואן ברשות. אני רואה את היישובים מסביב

משלמים אלפי שקלים.

אבנר: אתה יכול לעבור לשם.

ליאור: אני לא רוצה, בגלל זה, גם הוא יכול לעשות בחירה.

יגאל: אבנר, למה אתה לא עובר? כי טוב לך איפה שאתה גר. אתה גר שם ואתה

מצליח להתקדם.

ליאור: בשביל 500 שקל?

אבנר: ,1200 יחידת דיור עולה 1,600 שקל באלוני שילה? אני אשלח לשם את

המתבגרים שלי.

יגאל: יותר מ- 1600? כל הכבוד להם, מעלים שתי הצעות לדיון.

שגיא: מה הוחלט?

יגאל: מצביעים מי בעד לפי ,850 מה- 1.11 תשלום ומגבלת זמן של עד שנתיים

מהתב"ע או עד 5 שנים? זה מגבלות הזמן.

מאיר: שנתיים אחרי התב"ע.

יגאל: אחרי התב"ע, כשיהיה את התב"ע ישתחררו המגרשים ויהיה אפשר לבנות,

אנחנו רוצים לתת להם עוד אוויר לנשימה, שיוכלו גם לבנות את הבתים שלהם.

הלאה, מי בעד?

הצבעה: בעד: 4 (יגאל, ענבל, יצהר, רותי )

נגד: 3 (אבנר, יונתן, שגיא)

נמנע: 1 (ליאור זיו)

החלטה: התקבל ברוב קולות.

ענבל אורן: רגע, וחובות אחורה?

יגאל: אחורה משלמים, זה כמו כולם. לא חורגים. מי בעד?

ליאור: אני חייב להגיד שאני נגד כל הסכם שהוא, שילמו את ה- 1200 וזהו.

יגאל: בסדר גמור. 3 רותי? .4 ההצעה שלכם היא 550 בדיעבד.

שגיא: אני מציע הצעה, תגידו לי. לא, 750 רטרו.

ענבל אורן: אנחנו שוק?

שגיא: אני מעלה את זה עכשיו, לא דנו על זה.

יונתן: זה בשביל המשפחות. באמת יש משפחות.

54

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ליאור: לא, אבל כפרה עליך, אני שואל אותך שאלה באמת.

יגאל: באמת ה- 100 שקל האלה עכשיו זה ההבדל?

שגיא: כן, זה 1200 שקל, יגאל בחיאת.

יגאל: אני מאוד מעריך את המשפחות שם, אני חושב שאתם מזלזלים בהם.

שגיא: מה זה 100 שקל בחודש?

ליאור: זו אחריות שלך לדאוג לילדים שלך למקום נורמלי.

יגאל: לחלוטין ככה, יונתן.

אבנר: יש שם אנשים שכל הזמן עובדים על זה.

יגאל: מי עובד על מה? לבנות את הבית לוקח שנה, על מה אתה מדבר?

שגיא: 750 רטרו.

יונתן: 750 רטרו.

יגאל: עוד נושא אחד יש שם נדמה לי, הלאה.

מאיר: מה ההצעה?

שגיא: מחיר שכר הדירה יהיה 750 רטרואקטיבית, מי ששילם יקזזו לו בעתיד, מי

שלא, יגמור את החוב.

יגאל: בסדר נו, יש שלושה, שגיא.

שגיא: זה רק שלושה?

יגאל: כן, אתם שלושה, כבר הייתה הצבעה, יש רוב של 4 ואחד שהוא מתנגד, לא

מתנגד – נמנע.

שגיא: מי הארבעה?

יגאל: 4 ואתם 3 ואחד שנמנע.

שגיא: רותי, את מצביעה איתם?

רותי: אני .850

יגאל: כן, זה גם מחיר שהוא סופר זול.

רותי: אבל כן הייתי מבקשת להוסיף לבדוק גם את הסטטוס של הקרוואנים ברמת

גלעד.

מאיר: מה לבדוק?

יונתן: רטרו?

55

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: לא, מה – .1.11 הלאה, דיון בנושא הסדרי תנועה וחנייה, ברחוב הגפן. יונתן,

קרא לענבל.

*יונתן יוצא מהחדר.

שגיא: אני רק רוצה לאשרר את ההחלטה.

יגאל: איזו החלטה?

שגיא: שיהיה לפרוטוקול מסודר: סיכמנו שעד שלא מסדירים את הכביש הצדדי אין

הריסה של הגינות ברחוב הגפן.

יגאל: נכון.

שגיא: אני רוצה שזה יהיה ברור.

מאיר: עד שמה?

יגאל: עד שעושים את הכביש הצפוני עוקף נווה עליזה.

שגיא: ולא פוגעים בגינות ולא עושים כל שינוי ברחוב הגפן.

יגאל: כדי להיות מדויק – אחת התושבות קיבלה שם דוח חניה, לא שלנו. מתברר

שהמשטרה התחילה לאכוף את הנושא של מרחקים מצמתים. מסומן שם חניה,

רק כדי שלא תתבלבל.

*ענבל ויונתן חוזרים.

שגיא: ראיתי מה יש שם.

יגאל: אז אני אומר לך אני פניתי למשטרה וגם יונתן דיבר איתי, ניסינו לעזור לה שמה

להמיר את זה לאזהרה. המשטרה תנסה לעזור אבל מבחינתם צומת, צומת שבו

חונים מכוניות הוא אסור על פי חוק. אני צילמתי את תוכנית התנועה שיש אותה

פה על השולחן ואתה יכול לראות אותה. אדום לבן מצד אחד שלחתי ליועץ

תנועה שלנו, שאמר שאין לו אישור.

ענבל הלל: שנייה, חשוב לי להגיד רגע.

יגאל: אני רוצה לסיים.

ענבל הלל: אני רודפת אחרי אסף כבר חודש וחצי, שוחחתי איתו שלוש פעמים והוא דיבר

עם ליאת, אני רוצה לשלם מחר, אוקיי?

יגאל: והוא לא לוקח את הכסף?

ענבל הלל: לא, יש לי גביה שנעשתה לא כחוק כי ביקשתי לא להירשם לצהרון בחודש

הראשון. גבו ממני 1300 שקלים ועוד חודש.

יגאל: לא עכשיו ענבל, אני לא דן בנושאים עכשיו.

ענבל הלל: להבהיר את הדברים פה, בסדר?

56

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: בסדר גמור.

ענבל הלל: ועוד חודש נוסף שלא קיזזו עם המעון אחרי שמטפלת הכניסה את כל המעון

לבידוד.

יגאל: סליחה, אני לא מכיר את מה שאת אומרת. אם מעון נכנס לבידוד... אני יכול

לסיים רגע? אם מעון נכנס לבידוד, והעובדות לא בחל"ת, את צריכה לשלם את

הכסף, שלא תתבלבלי עכשיו.

ענבל הלל: לא, לכולנו קיזזו.

יגאל: קיזזו לך את מה? לא הבנתי.

ענבל הלל: קיזזו להורים שהוכנסו כל המעון לבידוד.

יגאל: אני לא מכיר את זה, עובדות שקיבלו כסף מהמועצה ממעון, ההורים אמורים

לשלם את הכסף, אין כסף לשלם מגורם מממן אחר.

ענבל הלל: מאיר, איך זה היה? למה קיזזו לכולנו?

מאיר: אם כל המעון היה סגור.

ענבל הלל: כל המעון היה סגור.

מאיר: והם היו בחל"ת, אז כן.

יגאל: והם היו בחל"ת, זה מה שאמרתי. אם העובדות בחל"ת במקרה הזה.

ענבל הלל: עכשיו אני מבחינתי, שילמתי את החודש הזה, אוקיי? ליאת אמורה לתת.

יגאל: אבל אני לא מכיר את זה, מחר בבוקר תדברי.

ענבל הלל: לא משנה, ליאת אמורה לתת לי את המעון, אמורה לקזז לי את הצהרון.

יגאל: מצוין.

ענבל הלל: ואז היא אמרה לי: אחרי שאני אטפל בזה, אני אפנה אליך. אחרי ששוחחתי

איתה כבר שלוש פעמים, עם אסף, תתקשר אליו עכשיו תברר.

יגאל: אני לא מתקשר, אני אמרתי לך אני אבדוק את זה מחר. אני לא מדבר עכשיו עם

אסף בנושא אישי שלך במליאת המועצה.

ענבל אורן: אבל רגע, אנחנו במליאה.

ענבל: כן נעשה עכשיו..

יגאל: זה לא דיון אישי עכשיו ענבל.

ענבל הלל: הוא יוצר חוב אחורה והוא לא יכול לשלם אותו, אתה מבין?

יגאל: ענבל, זה לא דיון אישי עכשיו.

57

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל הלל: יש משפחות שרוצות לשלם ולא יכולות.

יגאל: ענבל, זה לא דיון אישי עכשיו, שמעתי שאת לא יכולה לשלם.

ענבל הלל: זה לא עניין אישי, זה עניין של הרבה אנשים פה.

יגאל: קודם כל, אל תצעקי.

ענבל הלל: וזה שאתה מוציא לי שם רע.

יגאל: קודם כל, אל תצעקי, מחר בבוקר תדברי ונבדוק לך את זה.

ענבל הלל: אני התקשרתי למחלקת גבייה.

יגאל: אמרתי לך, שמעתי את זה.

ענבל הלל: דיברתי עם ליאת דיברתי עם אסף שלוש פעמים.

יגאל: מאה אחוז, אז מחר בבוקר תדברי, אני רוצה לדעת למה לא שילמו.

ענבל הלל: מתנהגים כאילו אנחנו עבריינים.

יגאל: אף אחד לא אמר. ענבל, מה זה הדיבור לרותי להתחבר אליהם? אני לא מצליח

להבין את המונחים האלה. מה זה אליהם עכשיו? יש לה את הדעה שלה.

ענבל הלל: רותי מצביעה איתכם?

יגאל: לא מדברים עכשיו על הבית שלך ענבל, בסדר?

ענבל הלל: מה זה קשור לבית שלי? חמש מהמשפחות שם.

יגאל: אנחנו לא מדברים עליך עכשיו, עכשיו מדברים על רחוב הגפן.

שגיא: לא הבנתי מה הייתה ההערה שלך לגבי הדוחות.

יגאל: מתברר שהמשטרה, בגלל שאין שם תוכנית מאושרת של תחבורה, שמה דוחות

לאנשים. אנחנו מנסים לראות איך צריך לסמן היום את הצמתים. תזכור, איפה

שיש צומת, רחוב הערבה יוצא החוצה, אתה צריך לסמן באדום לבן כמו שיש מול

הבית של צבי פרל ברחוב הרימון.

שגיא: לא, ליד הבית שלה, וליד התחנה.

יגאל: לא, בגלל הצומת. שאלתי את השוטר: למה נתת? אני רוצה להסביר. זה עכשיו

צומת, זה רחוב הגפן. יש פה את רחוב הרימון, תמר? יש לך את הערבה, יש לך

רחובות פה, נכון? השוטר, 15 מטר מפה, 15 מטר מפה אישור חניה למתן

דוחות. ענבל, אני לא מצליח להבין את השיח הזה עכשיו.

שגיא: תכף ענבל.

יגאל: מדברים עכשיו על נושא אחר שלא קשור רגע לאלוני שילה. בא שוטר ואומר: על

זה אני שם דוחות.

58

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: נכון.

יגאל: למען האמת בדקתי, רק מול הבית של צבי פרל יש 15 מטר מסומן. השוטר ציין:

או שאתם מסמנים או שאני ממשיך לשים דוחות, אם אתה תראה שינוי, יש אדום

לבן רק על ה- 15 מטר, כדי למנוע מאנשים לחטוף דוחות, השינוי היחידי

שנדברר אותו לאנשים גם, הוא רק זה. לא נוגעים בגינות ולא כלום. נגמור את

החלק הזה של הכביש, נזמן, מה שאמרתי לך כבר כמה פעמים, את הציבור,

מסבירים להם מה הולך להיות. אחד, שיתחילו לחנות בתוך המגרשים שלהם,

המינימום הנדרש. חוץ מסימון אדום לבן שהמשטרה מחייבת. עד שלא ייגמר

הכביש הצפוני, זה מוקלט, ואז יהיה דיבור עם התושבים להסביר להם איך צריך

להיות החניות כדי למנוע תאונות ולעשות.

שגיא: יש שם הצעה לתת, שלא יהיה אפשר לחנות בשעות מסוימות במהלך היום על

כל הרחוב פה.

יגאל: אין כזה דבר, לא יודע מאיפה זה בא.

שגיא: בשאר הרחוב.

יגאל: אה, אתה מדבר עתידי?

שגיא: כן.

יגאל: זה משהו אחר.

שגיא: ומה שאני רוצה לדעת, איפה זה עומד מבחינה תכנונית?

יגאל: תכנון הבנתי שיש להם בעיה עם היציאה לרחוב, לכיכר של הגפן האחרונה.

מעודכן מהיום, יש כיכר ראשונה, הוא ביקש שנעשה כיכר נוספת, כיכר שמינייה

ושם הם יוכלו לצאת החוצה לכיוון מעלה שומרון. הם יבואו עם התוכניות לפה.

עושים כתב כמויות ועולה להצבעה, עדכונים שוטפים מהירים נעשה. סיב אופטי

– יש מכרז שהסתיים. סיבים אופטיים – גמרנו את המכרז, מי שזכה זה חברה

בשם רימון וטלרם. הם זכו גם בקדומים. יכול להיות שביום רביעי כבר יהיה

איתם חתימת הסכם כדי שנכניס אותם לסד של לוח זמנים קצר, המחירים יותר

זולים ממה שיש היום.

שגיא: כל המקומות המרוחקים והמרכזיים, ראשונים.

יגאל: עלה למשל תדר של מיקרוגל לכיוון אלוני שילה ורמת גלעד, זאת אומרת גם

הנקודות הרחוקות אנחנו מדברים אם תהיה חציבה או לא. אנחנו בהליך מורכב

בנושא של הסעות ילדים, רותי, המחירים של הקבלנים הם עשו, אני מעריך שזה

כמו קרטל. כי רק אחד זכה, רק אחד זכה בקדומים ורק אחד זכה פה וזה לא

אותו אחד. המחירים עלו ב- %,70 לא ב- %.5 היום ישבתי עם ראש תחום

תחבורה של משרד החינוך להודיע לו שאנחנו לא יכולים לעמוד בעלויות,

בהסעות של ילדים לבתי ספר. %70 עליית מחיר, כדי שתבינו את המחיר, זה

בערך גירעון של 3 מיליון עוד לפני שפתחנו את הבוקר, בלי שאנחנו אשמים

בכלום. היינו היום בדיון וביקשנו להעלות את מחיר הקפיטה כמו שיש במועצה

אזורית שומרון, כמו שיש בגוש עציון. הפערים הם מטורפים, מאות אחוזים, כבר

59

בס"ד

לשכת ראש המועצה

דיברתי עם הרפרנט של האוצר במשרד החינוך, הוא מבין את הבעיה. יש לנו

גיבוי גם של ראש תחום תחבורה. הוא מבין את הבעיה, אנחנו מקבלים 20

שקלים לקפיטה, שמועצה אזורית שומרון מקבלת ,60 אין קשר בכלל. אנחנו

מועצה הכי מפוזרת היום בארץ, ביקשתי גם אפשרות שנקבל רכבים צהובים.

רכבים צהובים ניתנים רק למועצות אזוריות גם אם הם יישוב ורבע.

יונתן: מה זה?

יגאל: אוטובוס צהוב זה כמו במועצה אזורית ואז אתה מקבל תקציב גבוה יותר, אתה

מקבל זמן המתנה וזמן שהייה וזמן וזמן וזמן ואז אתה יכול להשאיר את זה

להרבה. היום הם מתנגדים לתת היום אוטובוסים.

אריק סובעי: אני אמרתי במתנ"ס לשים.

יגאל: אריק דקה, הם לא מאפשרים לנו היום לקנות אוטובוס. זו הבעיה המרכזית.

אריק סובעי: אתה לא מבין.

יגאל: אריק. דקה. אלה שתי הנקודות הדומיננטיות ביותר שאנחנו מרגישים את

הבעיה. דיון מאוד מאוד מורכב, אני חושב שהוא משפיע אצלך ביישוב, שגיא,

החטיבה להתיישבות. אם זה מעניין אתכם.

שגיא: כן, כן.

יגאל: החטיבה להתיישבות יש תהליך. ברוך אם אתה רוצה להשתחרר, אתה מוזמן.

אני לא אעכב אותך. עלה רעיון של אלמתן.

ברוך: לילה טוב.

יגאל: אלמתן הוא בתוך משבצת של החטיבה להתיישבות. ברגע שהחטיבה

להתיישבות זו המשבצת שלה ורוצים לעשות שינוי תב"ע, המנהל מחייב שיהיה

עוד שם למועצה. אם עוד שם למועצה, החטיבה מאבדת את הזכויות. אם היא

מאבדת זכויות, זה הרבה יותר מורכב והולך לדרג מדיני לשיווק. ואז אין כנראה

שיווק. בטח לא בעידן האמריקאי.

שגיא: אבל בונים שם.

יגאל: לא. מה שאתה רואה שם זה רק החלק הקטן, החלק הגדול זה אותו שינוי תב"ע

שאישרנו פה. המנהל אומר: תעבירו את השינוי תב"ע על שם המועצה, החטיבה

במשרד השיכון אומר: אם תעבירו את זה.

שגיא: שנייה, שינוי תב"ע שנעשה זהו? אנחנו מדברים על משהו עתידי?

יגאל: לא, שינוי תב"ע שמוצע, ממתין עכשיו להחלטה של שר השיכון עם מנכ"ל רמ"י.

היינו בדיון לפני שבוע אצל השר עם המנכ"ל ונציגי רמ"י. הם לא מעוניינים יותר

שיהיה ברשות. למה אני אומר לך? אצלך זה ברשות. הם רוצים היום שכל

ברשות יוכל לקנות את הקרקע, שזה ואוו כאילו. זה שינוי דרמטי. אני ביקשתי

להחיל את זה על כל בדיעבד. גם תושבי מעלה שומרון הוותיקים, יוכלו ביום מן

הימים לשים כסף והקרקע תהיה שלהם ולא כל 40 שנה מתחדשת ומישהו יעשה

60