פרוטוקול ועדת מליאה מס' 13

בס"ד

לשכת ראש המועצה

12 ינואר 2022

י' שבט תשפ"ב

פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 13/2021

מיום יום שני 27 לדצמבר 2021

כג' כסלו תשפ"ב

נוכחים:

מר יגאל להב – ראש המועצה

עו"ד יצהר הס – מ.מ ראש המועצה

מר אהרון לאוטמן – סגן ראש המועצה

מר יהונתן קוזניץ – סגן ראש המועצה

גב ענבל אורן ברנד – חברת מליאה

מר אבנר לוי- חבר מליאה – הצטרף ב-.20:25

מר שגיא הדרי – חבר מליאה

מר ליאור זיו- חבר מליאה

גב ענבל הלל – חברת מליאה הצטרפה ב-.20:27

משתתפים: אורחים:

מר מאיר ארונוביץ – מנכ"ל המועצה יו"ר ועדי הורי לפידים – אהרון לוריא

מר ברוך חייקין- יועמ"ש המועצה – בזום יו"ר ועד הורי ברקאי – יערה יעקב

מר אסף אפרים – גזבר המועצה יו"ר ועד הורי רימון – שרית קוזייה

גב' הילה כהן – מבקרת המועצה (זום) יו"ר ועד הורי משואה – ברק יצחק

שעת התחלה : 20:02

יגאל: מתחילים מליאת מועצה מס' 13/2021 , תב"רים:

מאיר: תב"ר שביל הגבורה. מבקשים להנציח את חללי פעולות האיבה וחללי צה"ל

בירידה לבית העלמין. כל הפרויקט 230,000 ₪ במימון של 150,000 ₪

מביטוח לאומי וב- 80,000 ₪ מקרן פיתוח, (הצגת הפרוייקט במצגת)

שגיא: איפה זה יהיה?

מאיר: בירידה לבית העלמין.

יגאל: ועדת שמות נתנה את השמות.

שגיא: זו הוועדה הכי יעילה פה במועצה.

יגאל: בירידה לבית העלמין איפה שהבוסתן. לקחת את הצד הימני שלו, קרוב

ללמעלה. לא למטה.

יצהר: אבל אם עושים שם שכונה, זה כאילו יהיה באמצע השכונה?

מאיר: לא, מה פתאום, השכונה מצד ימין.

1

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: בשכונה יורדים ימינה, רוצים ליצור שביל הנצחה.

מאיר: אלו האנשים וככה זה הולך להיראות, זה הרעיון. לוח מתכת עם נר זיכרון, כזה

דבר שיהיה בכל אנדרטה.

שגיא: בסדר, זה יפה. תתקדמו.

יגאל: מי בעד?

ענבל הלל: תגידו, איך החליטו על השמות?

יגאל: העלינו את זה פה במליאה, אישרנו במליאה, שגיא, אישרנו את זה פה?

שגיא: אני מזכיר לה.

מאיר: כולם בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

שגיא: תחזיר עוד פעם את הרשימה, היא אומרת שיש פה מישהו שלא קשור.

ענבל הלל: לפי מה אתה קובע?

מאיר: לפי מי שנקבר כאן.

ענבל הלל: אלה השמות שיופיעו?

יגאל: לא, זה של נפגעי פעולות האיבה. יש גם את חללי צה"ל.

מאיר: התב"ר הבא זה תב"ר ,833 סימון כבישים התקני בטיחות לשנת ,2021 סוף

סוף קיבלנו את הכסף, נקבל כמובן אחרי שתאשרו אותו. 78,571 שקל, מתוכם

70,571 משרד התחבורה וה- %10 שלנו 7,842 ₪ מקרן פיתוח, וצביעת

הכבישים מה שנקרא, מעברי חציה, כל הפעילויות של שפ"ע בכבישים. כולם

בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: תב"ר ,834 פיתוח מתחם התיירות והמסחר, תב"ע ,117/8 כל השטח מכיכר

2

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הטווסים ועד איפה שהפאב, קיבלנו 17,622,388 שקל במימון מלא של מנהל

מקרקעי ישראל. זה עדיין לא תוכנן, זה לתכנון.

יצהר: מה קרה להם שהם כאלה נדיבים כאלה פתאום?

יגאל: זה לאחר שנתיים של עבודה.

ליאור זיו: מותר לבנות על קו צינור מים שם? איפה שהם חופרים היום?

מאיר: איפה שהם חופרים היום הולך להיות כביש.

ליאור זיו: זה הולך להיות על הצינור.

מאיר: איפה שצינור המים, לא בונים מבנים. זה יהיה כביש ומדרכות.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: תב"ר ,835 גינה קהילתית. הגשנו וקיבלנו אותה, 230,000 שקל, מתוכם

138,000 במימון משרד החקלאות.

יגאל: בשכונת קרני שומרון.

מאיר: ועוד 72,000 שקל מקרן פיתוח, אני אראה לכם גם את זה.

יגאל: זה ליד גן הפסגה. יש שם שטח גדול. זה בשיתוף תושבת היישוב איתנו. החלטנו

לעשות שם גינה קהילתית מאוד גדולה.

ליאור זיו: מי זאת?

יגאל: מירב ורטהיימר, היא גרה מעל יפה נוף.

יצהר: בקוממיות.

יגאל: עושה הרבה דברים טובים עם הנושא של גינות קהילתיות. הגשנו ולשמחתנו גם

זכינו, והמטרה היא באמת לחבר גם את הנוער עם הצרכים המיוחדים וגם את

כל הציבור לתוך התהליך עם ההורים. יש שם גם קהילה מבוגרת. לעשות משהו

שהוא אחר לגמרי.

אבנר: יש פה עתיקות.

ליאור זיו: לא, זה לא הצד.

יגאל: עתיקות זה בדיוק בצד ההפוך אבל אם יש, נהדר. נשלב את זה עם הגינה

הקהילתית. מי בעד?

3

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: תב"ר ,800 כבר אישרנו אותו, זה בעבר 2 הגנים שבונים לחינוך מיוחד ב- 903

בגינות.

ענבל הלל: רגע, לגבי תב"ר ,835 מאיפה התקצוב בעצם?

מאיר: הרגע אמרתי. 138 ממשרד החקלאות.

ענבל הלל: אני מבינה. אבל על בסיס מה?

מאיר: הם מתקצבים, יש תוכנית מלאה שהראיתי קודם ורשום שם כולל הסברות, כולל

כל מיני פעילויות שיעשו שם בגינה הקהילתית. אחר כך צריך להגיש דיווח.

ענבל הלל: זה הקול קורא הזה שהוצאת?

מאיר: נכון, הכול זה קולות קוראים.

ענבל הלל: זה קול קורא שפורסם לציבור, מי אישר את זה?

מאיר: משרד החקלאות.

ענבל הלל: את זה הגשתם כמו שזה, את כל הקולות קוראים שתושבים הגישו, למשרד

החקלאות?

מאיר: מה שהגישו, כן.

ענבל הלל: בלי לעשות פה ועדה פנימית או משהו כזה?

מאיר: זה הפרויקט היחידי שהגישו. תב"ר אחרון זה תב"ר גני הילדים, קיבלנו תוספת

של 229,985 שקל בעקבות תוספות שהגשנו.

אבנר: שנייה רגע, לפני שעוברים. כמה יש בקרן הפיתוח?

מאיר: זה כל יום משתנה, כל יום נכנס כסף.

אבנר: אנחנו מדברים על 170,000 שקל?

מאיר: במידה ולא היה כסף לא היה ניתן לאשר .

אבנר: לא בטוח.

מאיר: אבנר, אני לא יכול להכניס כסף לקרן פיתוח. רק אם נכנס לי מההיטלים זה נכנס

ישירות לשם. זה לא משהו שאני יכול להכניס לשם מהשוטף. ההגדלה זה

4

בס"ד

לשכת ראש המועצה

229,985 שקל. שקיבלנו ממשרד החינוך. סה"כ התב"ר יהיה על 2,815,223

שקל. כולם בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: סגירת תב"רים: תב"ר 486 התאמת נגישות למוסדות חינוך בישיבת השומרון.

היה תב"ר על .110,000 צריך לחייב את קרן מבני ציבור, ב-6,638 ₪, סך הכול

לסגור באפס.

אבנר: למה מבני ציבור?

מאיר: זה מוסד חינוכי, זה קרן מבני ציבור.

אסף אפרים: האומדן היה 110 ואתה ב- .116

יגאל: סטייה של 6000 שקל בפרויקט של .110,000

ענבל הלל: מבחינת הנגישות זה משהו שנדרש לתלמיד מסוים או משהו כזה? כי אז אתה

מקבל כספים.

מאיר: כל מוסד חינוכי מחויב ב- 3 דברים נגישים. זה אומר לפיר מעלית, שיהיה

נגישות של החצר ושירותי נכים. זה חובה לכל מוסד חינוכי. כשיש ילד נכה,

עושים מעלית ועושים עוד דברים. זה הכלל, בכל מוסד חינוכי, לנו בעצם חוץ

מבית ספר משואה שאנחנו לא משקיעים בו, כל שאר בתי הספר מונגשים

מבחינתנו.

יגאל: כולם עם פיר מעלית ובברקאי יש כבר מעלית גם כן.

מאיר: מי בעד לסגור באפס? כולם.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יהונתן: אם אפשר להביא לנו תוכנית שבסוף מצולמות גם כל החשבוניות של התב"רים

שיצאו כדי להבין שהכול יצא כמו שצריך לפי ההתאמה של התב"ר.

יגאל: יש רואה חשבון, ואם אתה רוצה לשבת עם אסף, תראה את כל החשבוניות. זה

מופיע.

5

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: אני מבקש אם אפשר לעשות סיכום בצילום. הרי הכול היום מצולם, אפשר

להראות בצילום. שורות וצילום, אפשר לצלם את החשבוניות.

יגאל: מה, את כל הכרטסת של הנהלת חשבונות? נו באמת. אתה מדבר פה על

900,000 שקל.

יהונתן: אפשר לצלם את הכרטסת, זה אותו דבר. זה מה שאני אומר. אם יש כרטסת,

כרטסת של התב"ר מה יצא לאיזה ספקים ושלום.

מאיר: תב"ר 594 הסדרת רחוב יפה נוף, מפגש קוממיות, 900 אלף שקל הקטנה של

זה ל- ,857,402 חיוב קרן פיתוח ב- 7,913 ₪ וסגירה ב-.0

ענבל הלל: מה זה התב"ר הזה, מה ההסדרה בפועל, מה עושים?

יגאל: עשו כבר. כבישים, כולל חניות, כולל הסדרי תנועה, 900 אלף שקל הוצאנו על

המקום. נגמר הפרויקט הזה, בפרויקט הבא דרך אגב אנחנו נעשה ממפעל הפיס

ועד לצומת הזאת את זה אתם תראו עוד מעט בפרויקטים שאנחנו עושים.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: תב"ר ,641 החלפת מתקני ספורט פסולים, הקטנה ב- 2133 שקל, זיכוי קרן

פיתוח וסגירה באפס. כולם בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

מאיר: תב"ר 625 – תכנון הקמת מרכז חירום בסך 400,000 ₪, סגירה באפס.

יגאל: שם אין העברות.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

6

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: זה תוכנן?

יגאל: תוכנן ונגמר כבר לפני שנתיים.

אבנר: יצא 400,000 שקל עגול?

מאיר: תב"ר 645 – הקמת מרכז חירום, הקטנה ב- 822 שקל וזיכוי קרן שמירה

וסגירה באפס. כולם בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

אבנר: מה זה הקמה?

מאיר: עבודות עפר שעשינו.

יגאל: עבודות עפר שעשינו שם ליישר את כל השטח.

אבנר: יש פה עבודות עפר להקמת מרכז.

מאיר: תב"ר אחרון זה 701 – שיפוץ משרדי הרשות, למחלקות נותנות שירות. זה היה

על 100,000 שקל, להגדיל אותו ב- 5002 שקל, חיוב קרן היטל מבני ציבור ב-

10,291 שקל וסגירה באפס.

אבנר: שנייה, היטל מבני ציבור – הבניין הזה של קלאב הוטל, נכון?

מאיר: כן, באחוזים שלנו.

ענבל הלל: למה הוא נחשב מבנה ציבור?

אבנר: ברוך, זה קרן מבני ציבור?

מאיר: זה מחלקות נותנות שירות במועצה. בגלל זה קיבלנו את הכסף.

יגאל: האם המועצה מוגדרת כמבני ציבור?

ברוך: בניין המועצה, האם היא מבנה ציבור? התשובה היא כן.

יגאל: אני יודע אבל אבנר שאל.

אבנר: לצורך היתר.

ברוך: התשובה הכללית היא כן, אלא אם יש לכם הוראה בחוק העזר, ותכף אני

אסתכל, שסותרת את זה. בעיקרון מבני מועצה לרוב הם מבני ציבור, אבל צריך

להסתכל בחוק העזר הספציפי.

7

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: זה מבנה של קלאב הוטל וחלק מזה של המועצה.

יגאל: %10 שלנו, זה לא נכון מה שאתה אומר.

ברוך: לא, חלק זה שלנו, זה בהסכם החדש.

ענבל הלל: איזה מחלקות מצריכות שיפוץ כרגע?

אבנר: היו.

מאיר: תזכרו, אני סוגר תב"ר בערך שנה שנתיים אחרי שהסתיים הפרויקט, כן? זה לא

פרויקטים של עכשיו.

יגאל: להבנתי זה מרכז שירות לקהל או מחלקת רווחה, דברים שכבר בוצעו.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

אסף: במסגרת האישורים שלכם לשנת תקציב, אנחנו צריכים לאשר את החח"דים

לפעילות שוטפת של המועצה. ההח"דים לא השתנו משנה שעברה, אישרתם

אותם בגובה של 4 מיליון בבנק מזרחי בהתאם לתנאי הבנק ומסמכי הבנק.

אישור חח"ד בגובה 1.1 לטובת אוצר החייל, לעניין תקציבי פיתוח. לשם נכנסים

הכספים. הכול בהתאם לתנאי הבנק ומסמכי הבנק. ערבויות, אתם רוצים אחד-

אחד? נעשה אחד-אחד.

יהונתן: אני רוצה לשאול שאלה עקרונית כי שאלתי את זה גם בפעם שעברה. עד היום

לא קיבלנו שום נתון, אולי היום נקבל את הרבעון השני למרות שאפשר לקבל

כבר רבעון שלישי.

אסף: אנחנו עומדים בלוחות הזמנים.

יהונתן: אנחנו בסוף שנה, אפשר תמיד לקבל שלושה חודשים אחורה. אבל עד היום לא

קיבלנו נתון אחד על איך המועצה עומדת בשנת 2021 גם בתוכנית הכלכלית

שהוצבה לה וגם מה המצב הכלכלי שלנו כיום.

יגאל: קודם כל זה מוצג לכם היום, פרט לכך הוצג לכם רבעון ראשון.

יהונתן: אני אסביר מה הקשר. הקשר הוא שאנחנו נדרשים פה לאשר דברים כלכליים

שלצורך העניין חח"ד של 4 מיליון שקל זה אישור להיכנס למינוס של 4 מיליון

שקל.

יגאל: שנותר ללא שינוי כמו בשנים האחרונות.

יהונתן: זה לא משנה, כמו כל שנה שעשינו. אבל השנה מגישים נתון. בעצם הבקשה זה

8

בס"ד

לשכת ראש המועצה

להיכנס ל- 5.1 מיליון שקל חובות או גירעונות, כדי שנוכל למנף את זה לדברים

שהם פיתוח. אבל אין לנו שום, לא משנה.

יגאל: זה מאוד משנה, אתה מדבר דברים לא נכונים.

יהונתן: אז אני חוזר משפט אחד אחורה: 5.1 מיליון שקל מינוס.

יגאל: של השוטף, נכון.

יהונתן: בסדר. עכשיו, למה שנאשר משהו כזה אם אין לנו מושג ולא מציגים לנו מה

שביקשנו כמה פעמים נתונים כלכליים של המועצה.

יגאל: היום יש דיון על רבעון שני.

יהונתן: אז בואו נדחה את זה לפעם הבאה ונאשר. תציג לנו את זה.

יגאל: יהונתן, יש כללים לשיח פה. אתה אמרת את שלך, אנחנו מתקדמים ואתה

תראה גם את הרבעון השני.

שגיא: למה עד היום לא הוצג?

יגאל: אני לא מצליח להבין את הקשר בכלל.

שגיא: עזוב, בלי קשר. אני שואל למה עד היום נובמבר .2021

יגאל: אני אומר לך, לא היה מוכן, רבעון שני מוכן.

שגיא: רבעון שני לא היה מוכן?

יגאל: כן.

שגיא: למה?

יגאל: מה, נראה לך שלא רוצים להציג אותו?

שגיא: אבל למה? מה זאת אומרת?

אסף: מחלקת גבייה והנהלת חשבונות, שינו לה את התוכנה. שינוי התוכנה לקח

הסבה של השלושה חודשים מלאים, קיבלנו אישור ממשרד הפנים לדחות את

ההגשה כי ההסבה גרמה לעיכוב בלוחות הזמנים.

שגיא: הגשה של מה?

אסף: ההגשה של הדוח הרבעוני.

שגיא: מתי הגשתם למשרד הפנים?

יהונתן: למה את זה אתה לא מבקש לדחות?

אסף: כי החח"ד זה האשראי לפעולות שוטפות.

יהונתן: שנה שעברה עשינו את זה.

9

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אסף: לא, חח"ד זה עניין, עוד פעם, סליחה, תוכנית ההתייעלות שלנו היא שלוש שנים.

החח"ד שלנו בגדול אישרנו אותו לשלוש שנים, אני מחויב לבוא לחדש כל שנה

את החח"ד.

יהונתן: למה צריך לחדש אותו אם הוא מאושר לשלוש שנים?

אסף: התייעלות התקציב הוא הפרמטר שממנו נגזרים לך החח"דים, ל- %5 ומשהו

מגובה התקציב שלך. אוקיי? שנה שעברה אישרת, השנה אתה גם אמור לאשר

את זה. התנהלות תזרימית סדורה ומפוקחת.

יהונתן: אם אנחנו דורשים לאשר כל שנה, סימן שהאישור של השלוש שנים שאתה אומר

פה הוא לא נכון.

אסף: לא. צריך לאשר כל שנה מחדש. אישרת תקציב התייעלות של שלוש שנים, זו

תוכנית ההתייעלות שלך. אתה יודע את המספרים של התקציב, גם תקציב

2022 אישרו במליאה, אתה יודע את המספר. אני אומר לך שהנתון של החח"ד

לא השתנה. כי אני לא יכול לקחת מעבר למה שמותר לי. מותר לי 4 מיליון ו-

,1.1 הוצאה אחת, זה מה שנלקח. רבעון שלישי כרגע מסיימים אותו. זה ייקח

עוד שבוע, עוד שבועיים להגשה? גם אותו יש לנו אישור.

יהונתן: אני שואל שאלה עקרונית, עזוב את כל הדברים הקטנים, בסוף אנחנו לא קיבלנו

נתונים לגבי המצב הכלכלי לשנת .2021

יגאל: אתה אומר את זה כבר פעם שנייה ואמרתי לך שהשקף הבא, זה על הרבעון

השני, מכיוון שזה הוצג גם בהנהלה ואמרנו שהרבעון השני יוצג היום כי זה מה

שמוכן וגם אמרתי בנוסף לזה שאנחנו עומדים בכל תוכנית ההתייעלות שלנו גם

השנה שעברה והגענו לשנה הזאת ובעזרת השם גם שנה הבאה. לא הייתי

אומר את זה בביטחון אם לא הייתי מכיר את הנתונים. ולכן אנחנו מאשרים

עכשיו את החח"דים. מי שרוצה לתמוך שיתמוך. מי שרוצה להתנגד, שיתנגד.

אנחנו רוצים להתקדם. השקף הבא זה הרבעון השני שלנו, זה הכול.

שגיא: לא קיבלתי תשובה מתי הוגש רבעון שני למשרד הפנים.

אסף: הוגש לפני כשבועיים.

שגיא: לא משנה, הוגש. ואנחנו מקבלים אותו בדיעבד בשביל?

אסף: רק לידיעה, זה דיווח.

יגאל: שגיא, אתם לא מאשרים, תקבלו דיווח.

ענבל הלל: גם דיווח לא קיבלנו.

יגאל: זה גם לא מוצג לכם כדי לאשר, אם לא שמתם לב. אנחנו כבר שנה שלישית

חברים, רביעית.

אסף: אני מקבל חזרה.

יגאל: אסף, אני מבקש להעלות להצבעה, אישור חח"ד, בגובה 4 מש"ח ללא שינוי

10

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מהשנים הקודמות, בנק מזרחי, בהתאם לתנאי הבנק ומסמכי הבנק, מי בעד?

יהונתן: אני רוצה לראות את הנתונים.

יגאל: אתה תראה את הנתונים, אמרתי לך עוד שקף אחד. נגד זה יהונתן ואבנר, ענבל

מה את?

ענבל הלל: אני כרגע נמנעת.

יגאל: ענבל נמנעת.

הצבעה: בעד: 6 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן)

נגד: 2 (אבנר, יונתן)

נמנע: 1 (ענבל הלל)

החלטה: התקבל ברוב קולות.

ברוך: רגע, אני רוצה להחזיר אתכם שנייה אחורה. בדקתי בחוק עזר, יש בעיה עם

היטל מבני ציבור שהוא לא מיועד למבנים כלל מועצתיים. לפי חוק העזר החדש

מ- .2020 אז השאלה על מה אתם אישרתם מקודם, כי ההגדרה בחוק העזר לא

מאפשרת, מאפשרת רק למבני ציבור רובעיים או שכונתיים.

יגאל: מה זה רובעיים או שכונתיים?

ברוך: זו ההגדרה בחוק העזר. חוק העזר אומר במפורש שמבני ציבור כלל עירוני,

ההיטל לא חל עליו. אז זה מ- .2020

מאיר: בואו נחזור לאותו תב"ר ונשנה את זה. לא קרה כלום. בוא נוריד את זה. התב"ר

701 במקום חיוב קרן מבני ציבור ב- 10,000 שקל, אנחנו נחייב את קרן פיתוח,

זה הכול.

יגאל: מאה אחוז. תעבור לתב"רים, תודה ברוך. עזרת לנו מאוד. אישור חח"ד בגובה

1.1 מיליון ₪ ללא שינוי בנק אוצר החייל בהתאם לתנאי הבנק ומסמכי הבנק. מי

בעד? אותו דבר. נמנעים ושני מתנגדים.

הצבעה: בעד: 6 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן)

נגד: 2 (אבנר, יונתן)

נמנע: 1 (ענבל הלל)

החלטה: התקבל ברוב קולות.

יגאל: אישור ערבות לחברה הכלכלית, בסך של 500,000 ₪ גם ללא שינוי, למרות

שהמחזור שלהם עלה בצורה יפה. כנ"ל בהתאם לתנאי הבנק.

שגיא: מה זה אומר אישור ערבות? אם המחזור שלהם עלה, למה להמשיך לשלם?

יגאל: אנחנו ערבים לכל החברות שלנו, מבחינת הבנקים אנחנו הגב של החברה

הכלכלית, מתנ"ס, מועצה דתית.

11

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: כמה משלמים על זה?

אסף: זה ערבות. אין שימוש בה. חצי מיליון שקל על ערבות לטובת חח"ד במקרה

שהוא יצטרך.

יגאל: אישור ערבות לחברה הכלכלית קרני שומרון בסך 500 אלף שקל ללא שינוי

בהתאם לתנאי הבנק ומסמכי הבנק, מי בעד? בעד כולם.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: אישור ערבות למתנ"ס, גם פה ביקשתי להעלות והם לא רוצים עדיין להעלות.

בסך 400 אלף ₪ גם המתנ"ס הכפיל את ההיקפים שלו ללא שינוי בהתאם

לתנאי הבנק ומסמכי הבנק. מי בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: נושא הבא, אישור תקן כוח אדם לשנת 2022 .

מאיר: סך הכול עלינו ב-6.15 תקנים שנוספו לנו בגלל הפנסיונרים. מכיוון שעלתה

כמות הפנסיונרים שיצאו לפרישה. ובגלל החינוך. מכיוון שהוספנו תוספת של

סייעות טיפוליות וצמודות על פי הצורך. זה גם מה שאושר לנו.

שגיא: מה היה התקן שנה שעברה?

יגאל: .63

מאיר: היה ,63.14 גדל ל- ,68.74 בחינוך.

שגיא: אני זוכר שמשרד הפנים בתוכנית ההתייעלות אמר לנו להוריד תקנים, נכון?

מאיר: הורדנו, שנה שעברה.

יגאל: שנה שעברה, ולכן השנה אנחנו לא נדרשים להוריד.

שגיא: 63 זה אחרי תוכנית ההתייעלות?

מאיר: בוודאי, זה ל- .2021

12

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: מה היה לפני?

מאיר: בשנת ,2020 שנה שעברה כשאישרנו את התקן.

שגיא: שנת .2020

מאיר: לא זוכר כרגע, אפשר לבדוק ברשומות.

יהונתן: מה היה לפני שהורדנו את ה- 5? תוריד את ה- 5 תקנים.

מאיר: לא זוכר אותו כרגע. חמישה תקנים נדמה לי הורדנו. אז הורדנו חמישה, נכון.

אסף: כן, אבל פה זה בגלל תוספת סייעות שאנחנו צריכים בגלל השינוי.

מאיר: זה לא קשור, זה מה שמחייבים אותנו. כל ילד בעל צרכים מיוחדים.

יהונתן: עומדים בתוכנית? זה חלק מתוכנית התייעלות?

מאיר: כן, עומדים בתוכנית ההתייעלות שלנו, זה גם מה שאושר לנו.

יהונתן: אנחנו רואים רבעון שני, אם אנחנו עכשיו לא עומדים בתוכנית עד סוף השנה,

מה אנחנו מאשרים, משהו שאנחנו לא יודעים? אני שואל באמת.

יגאל: אתה לא מאשר את ,2021 אתה מאשר פה את תקן כוח אדם ל-.2022

יהונתן: נכון, אבל אני אומר, אם לא עמדנו, נגיד שעכשיו אנחנו רואים, היום פעם

ראשונה בדצמבר, אנחנו רואים עד יוני .2021 במידה ועכשיו, וזה קרה כמה

פעמים במהלך השנים כי שמונה שנים יש פה גירעונות כל שנה.

יגאל: לא, ממש לא.

יהונתן: בסדר.

יגאל: אז למה אתה אומר משפט שהוא לא אמיתי? למה אתה אומר את זה? קיבלת

פרס התייעלות ב- ,2016 אז איך אתה אומר?

יהונתן: בוא נבדוק את זה. אנחנו שמונה שנים בגירעונות מצטברים כל שנה, ולכן אני

אומר...

יגאל: אתה חוזר על שקר מוחלט, למה אתה חוזר על זה?

יהונתן: בוא נבדוק את זה.

יגאל: למה אתה חוזר על זה?

יהונתן: 2021 הגענו למצב שמשרד הפנים מאשר לנו עוד להיכנס למינוסים בגלל

שהמצב שלנו לא טוב כלכלית.

יגאל: נכון.

יהונתן: בסדר, לכן אני אומר לא ראינו משנת .2021 איך מאשרים את 2022?

13

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אתה חוזר על זה פעם שלישית ואמרתי לך שאנחנו מאשרים את זה בעוד כמה

דקות. זה יוצג לכם. מי בעד לאשר את תקן כוח אדם?

מאיר: אם אנחנו לא עומדים בתוכנית ההתייעלות, אנחנו לא מקבלים כסף ממשרד

הפנים. משרד הפנים כל צעד בודק אותנו, בודק צעד-צעד.

יהונתן: הוא נותן אישור להלוות כסף.

מאיר: נכון

יהונתן: יגאל אמר לאנשים שהוא נותן לנו להלוות, הוא בכלל לא נותן כסף, לא נותן

מענקים, לא נותן כלום.

יגאל: מי אמר לך שלא נותן מענקים? לא הבנתי אותך.

יהונתן: עכשיו הוא אמר נותן לנו כסף.

מאיר: מאשר לנו הלוואה.

יהונתן: לכן ביקשתי לדייק.

מאיר: נכון.

יהונתן: הוא לא נותן כסף, אם אנחנו חורגים הוא נותן אפשרות להלוות.

מאיר: נכון.

יגאל: מה לעשות? זו תוכנית התייעלות.

יהונתן: כמה גירעונות מצטברים יש פה?

יגאל: אם היה לך גירעונות גבוהים משרד הפנים היה עוצר אותנו, אתה יודע כמה יש?

יהונתן: אין חשב מלווה מכיוון שאנחנו נתנו לך הזדמנות לפני שנה וחצי. יש התייעלות

ואתה לא עומד בזה.

יגאל: יהונתן, אתה טועה בגדול. מי שנותן הזדמנות זה משרד הפנים. במשרד הפנים

אמר לך אתה רחוק שנות דור, ואמר לך את זה פה נציג משרד הפנים. כי חשב

מלווה – אני יודע שאולי זה החלום הרטוב שלך להיות עם חשב מלווה. לא שלנו.

אנחנו יודעים להתנהל עם מה שיש לנו ובינתיים אנחנו גם עומדים בתוכנית

היעד שלנו.

יהונתן: בסדר.

יגאל: כרגע אנחנו מאשרים את תקן כוח האדם ואמרתי לך את דעתי על ההשמצות

שלך.

שגיא: למה לא מציגים לנו נתונים לפני שאנחנו מאשרים את כל הדברים האלה?

יגאל: איזה נתונים? זה הוצג לך בישיבת הנהלה.

14

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: לא. בישיבת הנהלה לא הוצג לי רבעון שני.

יגאל: זה הוצג לך ברבעון הראשון.

שגיא: לא, אני מדבר על הרבעון השני.

יגאל: כי רבעון שני הוא סיים אותו עכשיו.

שגיא: לא משנה, זה עושה שכל, זה נותן לנו לראות. לא ביקשתי עכשיו, תציג לי את

הרבעון השני ואחרי זה תציג את זה, מבחינת סדר הדברים.

יגאל: אין בעיה, הוא יציג לך את זה.

שגיא: זה עושה שכל, זה פותר את כל המחלוקות.

יגאל: תקן כוח אדם ל- ,2022 מי בעד לאשר עם השינוי בנושא של החינוך?

יגאל: אין קשר, זה 2021 וזה .2022 מי בעד? תכף נראה לכם גם את .2021 מי בעד

לאשר את תקן כוח האדם?

שגיא: חוץ מהסייעות אין שינוי.

יגאל: אין שינוי.

יהונתן: בכוח אדם יש שינוי משמעותי.

מאיר: אין שינוי.

יגאל: מי בעד לאשר את תקן כוח אדם ל-2022 כפי שהוצג?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: אסף תעבור רגע לרבעון השני שיראו אותו.

אסף: רבעון שני של .2021

יגאל: היעד שלנו 3 מיליון ₪ גירעון.

אסף: .3,100,000 היה הגירעון שלנו השנתי. הוא לא בהתאם לחציוני או רבעוני כי

אתה לא יכול להתנהל על פי הוצאות של חינוך שאתה מוציא בצורה אחרת

בחודשים מסוימים. כרגע אני אומר את השורה את התחתונה: יעד הגירעון שלנו

הוא ,3,100,000 אנחנו עומדים ב- .1,900,000 חסר לנו היום כספים שהגיעו

רק אחרי הרבעון הזה, כמו חינוך, הכנסות מהסעות, הכנסות מגבייה. אתם

רואים?

15

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל הלל: זה עיכוב של כמה חודשים?

יגאל: עד שנה.

אסף: שנה וחצי.

ענבל הלל: ואיפה דברים עומדים?

אסף: בדיון.

יגאל: הגענו עד לשכת השרה כדי להחזיר לנו את הכסף. דובר על 2 מיליון שקל חובות

רק על הסעות מהשנתיים הקודמות.

אסף: כן, המקדמות שלא הגיעו.

ענבל הלל: אגב, אנחנו ישבנו פה בוועדת ביקורת והעלינו את העניין הזה של ההסעות

ששולם להם כסף על שנת קורונה למרות שלא בהכרח הן התבצעו ההסעות.

אסף: רק על פי סיוע שיש לנו, זה מחלקת חינוך מאשרת, בחינוך מיוחד היו הסעות.

ענבל הלל: כן, אבל התקצוב החודשי היה צריך לרדת.

אסף: ב- 2020 ירד, ב- 2021 חסר.

ענבל הלל: אבל גם ב- 2020 הוא טען שחייבים לכם כסף.

אסף: משרד החינוך.

ענבל הלל: גם מדברים ששילמתם פה לחברת ההסעות.

אסף: אנחנו שילמנו בהתאם לנסיעות שבוצעו. אנחנו לא משלמים מעבר.

ענבל הלל: אנחנו שמענו את זה ממנו, שהנציג שאחראי על ההסעות מטעם המועצה, אמר

ששולמו הרבה כספים ממה שבפועל היו צריכים לשלם.

יגאל: שולמו למי?

ענבל הלל: לחברת ההסעות.

אסף: לא, שולמו כספים יותר ממה שדיווחנו או היינו אמורים לקבל ממשרד החינוך.

לא שילמנו למסיע יותר ממה שמגיע לו בהתאם לנסיעות.

יגאל: הבעיה היא לא זו בכלל, למשל במכרז – חברות ההסעה העלו את התעריפים

שלהם ב- %.70 ומדינת ישראל לא משנה את התעריפים שלה לרשויות

המקומיות כבר קרוב ל- 12 שנה, זה חלק מהמאבק. אנחנו ממשיכים לקבל 30

שקל כל נוסע.

יהונתן: בגלל זה אנשים הולכים לכלא עכשיו.

יגאל: בקדומים זו חברה אחת, אצלנו זו חברה שנייה. העלו ב- %70 את המחיר. אני

אומר לכם, זה חונה אצל החשב, גם הרפרנט של האוצר וגם

16

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אצל השרה, המטרה היא לשנות אצלנו לחלוטין. מה שאסף ניסה להסביר לכם,

החציון עם כל המגבלות שיש, עוברים אותו בערך ב- 1.9? היעד שלנו לא לעבור

את ה- 3 מיליון שקל עד סוף השנה ולעמוד בתוכנית ההתייעלות. אני מזכיר,

שנה הבאה אנחנו צריכים לגמור מאוזן.

ענבל הלל: למה יש פער בהכנסות חיצוניות?

יגאל: כי זה גם משפיע לך על ההוצאות, תסתכלי לבד את ההבדלים גם בהוצאות.

ענבל הלל: איפה זה עומד?

יגאל: גם בהוצאות תכננו להוציא ,53 הוצאנו רק .50

ענבל הלל: מה הדברים שבניתם עליהם לקבל כספים ולא התקבלו?

יהונתן: חינוך.

אסף: העצמיות שלנו, שאמורים לקבל היא גבייה מהורים וכל הדברים האלה, יש לנו

מחסור של כמעט 2 מיליון שקל. זאת אומרת הביצוע שלנו כנגד הגבייה שאנחנו

אמורים לעשות לא הסתיים. ארנונה דווקא בסדר. אנחנו ב- 200 אלף שקל

פחות, אבל זה 200 אלף שקל לחצי שנה אבל בהתאם למה שרצינו, הביצוע

שלנו לעומת התחזית שלנו.

ענבל הלל: איפה זה עומד?

יגאל: כספי חינוך זו מסה קריטית. חינוך זה %60 מהתקציב שלנו. ברגע ששם יש

עצירה של כספים, אז יש חוסר. תחזור רגע לפיתוח – על זה לא צריך להצביע.

זה המותנה או הרגיל, מאיר?

מאיר: זה הרגיל.

יגאל: אנחנו צריכים להציג גם את תוכנית הפיתוח לשנת .2022 אנחנו ממשיכים

להאיץ כמובן את עבודות הפיתוח שלנו לשני גני ילדים בנווה מנחם, זה בערך 4

מיליון שקלים. יש לנו עוד 6 כיתות של לפידים שזה 10 מיליון שקלים. יש לנו את

התוספת למבנה הישיבה התיכונית שזה 17 מיליון שקלים, יש לנו את השצ"פ

המרכזי עם האמפיתיאטרון שהוא ליד בית ספר משואה החדש שזה 11 מיליון

שקלים. פיתוח הסביבה סביב כל הנושא של פרויקט האורנים שזה כמעט 40

מיליון שקל. ופיתוח מתחם התיירות שאישרנו אותו גם מקודם בתב"רים שזה

עוד 17 מיליון. סך הכול אנחנו עושים פרויקטים בכמעט 100 מיליון שקל שזה

פרויקטים שאנחנו רואים אותם כבר בעין, זה פרויקטים עם וודאות של %.100

מתוכם כמובן רוב הכסף הוא חיצוני של 95 והרשות משתתפת ב- 4 מיליון שקל

מתוך הקרנות שלנו. צריך לאשר את זה?

מאיר: כן.

יגאל: מי בעד לאשר את תוכנית פיתוח שמוצגת כאן בהיקף 99,093,000 ₪ לשנת

17

בס"ד

לשכת ראש המועצה

2022? מי בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: יש גם פיתוח מותנה שממתין לאישור של משרדי ממשלה. יש לנו את הכפר

לצעירים אוטיסטים, שהעלות שלו בערך 6 מיליון שקלים. אנחנו מנסים ליצור,

לאתר עמותה כדי שנוכל להרים את הפרויקט הזה. אני מזכיר שהתב"ע כבר

בתוקף, זה התב"ע של התיירות עם בית מלון ביחד עם המתחם של המסחר. יש

את הפיתוח של המרכז המסחרי בנווה מנחם שזה עוד 5 מיליון שקלים, מימון

מלא של משרד השיכון. זה אותו מכרז שכבר מופיע באתר של מנהל מקרקעי

ישראל. יש הסדרי תנועה לחניון לפידים שזה בערך 300 אלף שקל, שם אנחנו

צריכים להסדיר גם את תלמידי משואה החדש, יחד עם תלמידי לפידים, מפגש

של שני בתי ספר. יש את השדרוג, התכנון של מתחם ספורט האורנים. אנחנו

רוצים להוסיף שם בריכה נוספת. אנחנו מעריכים שהאומדן בערך של התכנון

יגיע ל- 700 אלף.

אבנר: תכנון בריכה?

יגאל: תכנון של כל מרכז הספורט. גם המבנים, מלתחות, חדרי כושר. להפסיק עם

הקרוואנים. זה לא נכון ליישוב שלנו בשנת 2021 להמשיך לראות את זה ככה.

יש את ההקמה של הספורטק שזה בין פרויקט האורנים לבין ישיבה תיכונית

להקים שם מרכז ספורט מאוד מאוד גדול שגם הבייסבול יעבור לשם וגם

המגרש של הכדורעף וגם הפמטרק, סקייט פארק. אנחנו מעריכים בסביבות 1

מיליון ₪. עדיין אין לנו מקור תקציבי אבל זה האומדן שלנו. יש לנו את הפיתוח

של ה- 27 דונם תעשייה שזה מול הכניסה הישנה של שכונת קרני, שם כבר יש

לנו יזם שאיתו אנחנו מקדמים. אנחנו מאמינים שעלויות הפיתוח הם בסביבות

10 מיליון שקלים. יש את הכביש שעוקף את נווה עליזה, כנ"ל – 2 מיליון שקלים

זה אומדן.

יש את הג'ימבורי שאנחנו צריכים לפנות אותו, כי אחת הרשתות אמורה להיכנס

לשם. האומדן הוא בערך 2 מיליון, שם אני מעריך שנצליח לגייס גם כספים של

יזמים.

יהונתן: מה זה אומר היתר מסוכם רוב הדברים פה?

שגיא: זה מותנה.

מאיר: זה הכול מותנה.

יהונתן: מפני שאין מקורות מימון מוסכמים לדבר הזה?

יגאל: אם יש, אז הם עדיין לא סגורים.

18

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: זה בתכנון.

יגאל: הקמת מבני מפתח, כנ"ל, 2 מיליון שקל כדי להעביר אותו למעלה שומרון. יש

את עמודי הטעינה לטעינה מהירה שזה ,250 זה רק אם יהיה לנו 150 שקל

משרד האנרגיה כי יש היום הרבה מאוד רכבים חשמליים שנכנסים. יש את

המרכז חירום שאנחנו רוצים לקדם אותו אותו שהוא 20 מיליון שקלים, זה רק

אם משטרה, מד"א וכבאות, נצליח לגייס איתם את הכסף. הנושא של הוספת

גגות סולריים, במבני ציבור, שזה בערך 1 מיליון ₪ שאת זה אנחנו מקדמים עם

החברה הכלכלית. בנוסף לזה יש בערך עוד 16 מליון ₪ פיתוח לכבישים

ומדרכות ממשרד השיכון.

ענבל הלל: תגיד לי, ברמת הדחיפות, מה דחוף לנו?

יגאל: בנוסף לזה יש בערך עוד קרוב ל- 16 מיליון שקל שכבר מסומנים, שזה עם

השיווק של המגרשים, של שומרון, ב'10 והמגרשים שליד מבנה התאומים

בשכונת קרני, מיועדים כדי לעשות את ההשלמה של רחוב העוז. הניקוז של יפה

נוף, אספלט של יפה נוף, אספלט של הקוממיות. ה- 4 שצ"פים שהם משכונת

כיסופים, גן הצוק, ליד בית הכנסת הדרומי וההתנחלות התחתון ויפה נוף

התחתון. בגינות שומרון כנגד ב10 יש את האספלט על רחוב הברוש, רחוב הגפן

והשצ"פ של פארק מיכל ב. בנווה מנחם, המרכז המסחרי זה אספלט חדש של

כל הכביש שעולה מכיכר הטווסים עד לשכונת נווה מנחם ועוד פארק עם

מתקנים לגילאי 0-6 מול פארק האקסטרים. אני חושב שאני זוכר את כל

הפרויקטים של בערך 14-15 מיליון שקל שגם הם ייכנסו למותנה. אז אנחנו

נאשר בסביבות ה- 61 מיליון שקלים ואוסיף את מה שאמרתי שזה ייכנס, מי

בעד לאשר את תוכנית הפיתוח המותנה לשנת 2022?

שגיא: בעזרת השם נעשה ונצליח.

יצהר: חזון למועד.

יגאל: אני שמח שאנחנו מדברים על חזון, זו המטרה שלנו.

מאיר: כולם בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

ענבל הלל: איפה עומד התכנון הראשוני?

יגאל: החניון איפה שנמצא חנות יד שניה בוטיקרני.

ענבל הלל: זה יהיה בעצם גם לבית ספר משואה וגם לבית ספר לפידים?

19

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: של האוטובוסים.

ענבל הלל: יש שם גם להורים שמגיעים.

יגאל: מחפשים שם עוד מקומות, גם ביחד עם לפידים אנחנו עושים מגרש חניה.

מאיר: אני מציג כאן את כל תוכניות, 2022 מליאות המועצה, ועדות ההנהלה, ועדות

תכנון ובנייה ויש כאן את ההמשך, תקבלו את הכול גם בזה. רק כדי לפני

שאנחנו מפיצים לכם את כל התאריכים, אם יש השגות, יש כאן כל התאריכים

וכל הרבעונים של כל הוועדות וכל מי שאחראי על ועדה.

שגיא: לפרוטוקול אני מבקש שיהיה רשום, אני מבקש לפרוטוקול: להוציא זימונים

מראש לישיבות המליאה, בסדר? זה לא יוצא באאוטלוק.

יגאל: למה זה לא יוצא באאוטלוק?

מאיר: עכשיו הוא ייצא, ברגע שיהיה הסכמה של כולם.

שגיא: ואז אני מבקש דחייה, מתחנן ורק עכשיו אני מבין.

יהונתן: שכחתם פה את ועדת דרכים, לא כתבתם.

מאיר: רק וועדות חובה.

יהונתן: כל אלה ועדות חובה?

יגאל: ועדות חובה של הרשות.

מאיר: מבקש להציג תרומה מוועדת תרומות.

יגאל: תרומה של ידידים נוצרים שתרמו לנו שבוע סך של 11,000 שקל מתוכם פינות

ישיבה לאזור הבוסתן של 5000 שקל, פעילות למועדון הנוער בסיכון 2100 שקל

ומרכז מפתח ,4240 הכול מדויק כי זה הרצון של התורמים. יש פה תורמים

ששמים דולר, יש עשרים דולר. הם אוספים את זה ומעבירים לנו לסוף שנה

וצריך להציג לכם? צריך לאשר את זה?

מאיר: לא, רק להציג.

יגאל: אנחנו צריכים לאשר את המשך ההחרגה של הנחה לילד נכה למשפחות לילדים

נכים על סך %33 שזה המקסימום על פי החלטת ועדת הנחות. זאת אומרת, כל

משפחה לילד עם מוגבלויות, יקבל אוטומטית את ה-%33 ברגע שהוא פונה

לוועדת הנחות. הוא מקבל את זה בלי הצגה של שום מסמך של יכולות כלכליות.

מי בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

20

בס"ד

לשכת ראש המועצה

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: יש בקשה להכניס להחרגה, הזדמנות גם לנכים לקבל את המקסימום ל- %33

על פי החלטה של ועדת הנחות. לראות בכלל אם יש לזה ביקוש מול האנשים

כפי שהסברנו, לפעמים חלק מהכללים האלה זה ממש להנציח מסכנות. אם נכה

יש חוסר כספי אז הוא מקבל בלאו הכי את המקסימום. לתת אוטומטית לכולם,

גם כאלה שמרוויחים הרבה מעל הממוצע, זה רק להנציח מסכנות. אבל אנחנו

ניתן שלושה חודשים כדי להבין על מה מדובר ולראות אם צריך לקבע את זה, כן

או לא.

שגיא: יגאל ברשותך אני רק רוצה לדייק פה. זה לא להנציח מסכנות. נכים הם לא

מסכנים.

יגאל: הפוך וזה מה שביקשתי, אני לא רוצה להגיד שהם מסכנים.

שגיא: וגם נכה שיש לו כסף, לפעמים ההנחה הזאת בפן המורלי עושה לו משהו. זה לא

מסכנות. יש נכים שיש להם אוטו יוקרה אבל עצם זה שהמדינה מתייחסת אליהם

ככה.

יגאל: מזכיר שמדובר על 30 שקלים הנחה, ולכן חשובה ההתייחסות שלהם.

שגיא: זה לא משנה. בדיוק, זה רק 30 שקלים. וגם לנו לא יקרה כלום.

יגאל: אמרתי פיילוט. לבדוק אם בכלל יש ביקוש. כי אתה צריך לזכור שכנגד ביקוש

אתה צריך להוריד פעילות. זה לא יש לך עכשיו תקציב.

שגיא: אני אומר שזה מאות שקלים, זה כלום.

יגאל: לא, זה עשרות אלפי שקלים.

שגיא: למה? 33 שקל? הוא אמר בשקלים כמה זה?

יגאל: הפער בין ה- 25 ל- 33 זה עשרות שקלים בודדים בחודש. אבל תחבר אותם

ביחד, כמה זה?

שגיא: כמה נכים יש לנו?

יגאל: כמה הפער אם אתה נותן הנחות מקסימליות, כמה בסכום זה?

אסף: בערך 200 אלף שקל.

יגאל: שמעת? זה הסכום.

שגיא: בחודש או בשנה?

יגאל: בשנה.

שגיא: בין ה- 25 ל- 33 מה ההבדל?

יגאל: 200 אלף שקל.

21

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: לא, זה המקסימלי.

אסף: 16,000 שקל.

שגיא: 16,000 שקל. בשנה.

אסף: אתה שוכח שני דברים.

שגיא: קח מקרן היטל פיתוח.

אסף: הוא קיבל את זה ונתן חוות דעת ואמר שאי אפשר לעשות איפה ואיפה, להעלות

לאחד ולא להעלות לכולם. אז אם אתה מעלה לילד נכה, אתה חייב להעלות

לכולם. העלייה הזאת היא 200 אלף שקל שאנחנו לא יכולים לעמוד בה כל כך.

וההנחות האלה הן לא הנחות שאנחנו פוגעים, כמובן שזה מורלי, אתה צודק

אבל אנחנו לא פוגעים באותו תושב, יש מקרים שאפשר לדון בהם בוועדת

הנחות לחריגים.

יגאל: הוא מקבל את המקסימום.

אסף: בוועדת הנחות מקבלים את המקסימום שאפשר.

יגאל: אנחנו מבקשים לבדוק את זה על פני שלושה חודשים ולראות.

שגיא: שלושה חודשים תדעו נתונים?

אסף: נראה כמה ניצלו את זה, אם צריך את זה אוטומטית או לא.

יגאל: יגיע לכאן למליאה ונדון בזה.

שגיא: אני רוצה להגיד, האנשים האלה הם לא אנשים שיודעים את הזכויות שלהם

לפעמים ויכול להיות שאנשים לא ייגשו למרות שהם זכאים.

יגאל: הם מקבלים אוטומטית את ה- %20 אחוז. היה וכאלה שירצו עכשיו עוד תוספת

של אותם 30 שקלים או 40 שקלים לחודש, יגשו כמו המשפחות עם ילדים

מיוחדים.

אסף: אבל מי שיש לו בעיה של הכנסה, נכנס בכלל במבחן הכנסה. לא נכנס, הוא יקבל

הנחה יותר גבוהה.

אבנר: הוא יקבל הנחה יותר גדולה, הוא לא צריך את זה.

אסף: הוא לא צריך את הנחת ילד נכה. מי שיש לו ילד נכה, זה הקבוע.

שגיא: אתה אומר אוטומטית הוא מקבל %25 ואם הוא רוצה ,30 הוא צריך לגשת.

יגאל: מי בעד?

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

22

בס"ד

לשכת ראש המועצה

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: אנחנו צריכים לעבות את הדירקטוריון של פארק בראון. נציג עובדים זה אסף

אפרים והם רוצים אישה שתיכנס לדירקטוריון. הצענו את מירב מזרחי, היא

צריכה להיות עם פן שנוגע לאזורי תעשייה, אם יש שמות אחרים – גם אמרתי

לכם בישיבות ההנהלה, תעלו עוד שמות. כרגע אפשר לאשר אותה. ואם אתם

רוצים להחליט זה לא שמישהו רץ להגיע ולנסוע לפארק בראון על בסיס קבוע.

אז אני מבקש לאשר.

שגיא: שיהיה לה לבריאות.

יגאל: אני מבקש לאשר את מירב מזרחי נציגת דירקטוריון הפארק, מי בעד? ואישור

של הגזבר אסף אפרים כנציג העובדים.

יגאל: צריך למלא את הטפסים, אסף, ולהגיש אותם, כי גם שומרון ראיתי שכבר עשו

את זה.

הצבעה: בעד: 9 (יגאל, ליאור, יצהר, שגיא, אהרון, ענבל אורן, יונתן, ענבל הלל, אבנר

לוי)

נגד: 0

נמנע: 0

החלטה: התקבל פה אחד.

יגאל: צריך להגיש את זה כי אנחנו צריכים לסגור את הדברים האלה. הדבר הבא זה

להחליף את סגן ראש המועצה, את יהונתן בליאור. היה לי שיחה ארוכה עם

יהונתן, הסברתי לו מדוע זה גם קורה, את זה אני מעלה להצבעה.

שגיא: אולי צריך להסביר גם למה?

יגאל: אם יהונתן רוצה, שיסביר.

יהונתן: אני ישמע את הדברים שלך, אתה יכול להסביר לכולם.

ענבל הלל: למה כביכול בהסכמים קואליציוניים בתפקיד הזה, אתה מדיר אותו?

יגאל: מכיוון שיהונתן התבטא כבר פעמיים שהפעולה שלו היא כנגד ראש המועצה,

אומר את זה גם לעובדים וגם לנציגי מליאה.

יהונתן: למה אתה אומר דברים שקריים אבל?

יגאל: למה אני אומר דברים שקריים? זה לא נאמר לך גם בשיחה אישית?

יהונתן: זה שאמרת לי את זה, זה לא אומר שזה אמיתי.

23

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אמרת שזה שקרי כשנפגשת איתי?

יהונתן: כן, אמרתי לך שהדברים שאתה אומר הם דברים שקריים. יכול להיות שאמרתי,

תכף אני אגיד את מה שאמרתי, אבל זה שקרי.

יגאל: יהונתן, אני חושב שאתה לא דובר אמת.

יהונתן: עוד מעט אני אגיד מה אני חושב.

יגאל: תעשה את זה אחר כך. נעלה את זה להצבעה ואחר כך תגיד מה שאתה רוצה.

שגיא: רק תסביר.

יגאל: מתוך נימוס יהונתן, שעה היית וחצי אצלי בחדר.

יהונתן: אתה יכול בלי נימוס גם.

יגאל: אני באמת לא שם בכלל. אני חושב שאני ממך יכול רק להתאכזב. אני חושב

שאתה מתבטא בצורה שהיא לא מכבדת לא אותך ולא אותי.

ענבל הלל: מה הוא אמר?

יגאל: הוא הולך לעובדת מועצה ואומר לה: מה את מתעסקת עם יגאל? עוד שנתיים

הוא כבר לא פה. או שהוא הולך לחבר מליאה שלנו ואומר לו: המטרה שלי זה

להחליף את ראש המועצה כדי שהוא לא ימשיך. הוא לא יכול להמשיך להיות סגן

ראש מועצה, הוא יכול להתווכח איתי על הדרך, הוא יכול להתווכח איתי על

היעדים. אם זו המטרה שהוא שם לעצמו, לדבר כך על ראש מועצה? כסגן? הוא

לא יכול להיות סגן.

שגיא: זה מה שהוא אמר?

יגאל: זה מה שהוא אמר.

יהונתן: לא.

ענבל הלל: תגיד רגע, לא הבנתי. ועל שני דברים כאלה שלא שמעת ממקור ישיר, לא

שמעת את זה ממקור ישיר.

יגאל: שמעתי את זה ממקור ישיר מאוד.

ענבל הלל: לא שמעת את זה מיהונתן.

יגאל: אני הצגתי לו את שני הדברים שאמרו, גם חבר המליאה נמצא פה וגם העובדת.

אני לא חושב שיהונתן, גם לי בשיחה הוא אמר שהוא אמר את זה.

יהונתן: לפני כן אני רוצה להגיד כמה דברים.

יגאל: ואחד שמדבר בסגנון כזה, אני לא חושב שזה המקום שלו.

יהונתן: היו כמה דברים שעלו בשיחה וחשוב שנלבן אותם גם פה.

24

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אני לא הולך ללבן, אני לא שם.

שגיא: יגאל, אני רוצה להבין רגע מה שאתה מבקש עכשיו זה בגלל שיהונתן התבטא

בצורה כזו או אחרת לגבי אופן התייחסות שלו כך או אחרת קראת רק ליהונתן

לשיחה. אתה אמרת בכל שלושת השנים האחרונות, שאנחנו קואליציה ולא

משנים הסכמים קואליציוניים. יונתן הוא אחד מתוך ארבעה, אחד מתוך תשעה.

קראת לקואליציה? פתחת את זה בפני הקואליציה? ביקשת לדון בזה? אתה

מעלה את זה לישיבת מליאה כשהכול סגור. לאוטמן ואתה סגרתם. 4 שלך כבר

סגורים. מה אתה אומר? אתה אומר: חבר'ה, אנחנו קואליציה, אני סוגר פה

דילים בתוך הקואליציה נגד הקואליציה. אז או שאתה לא דובר אמת כשאתה

מדבר איתנו או שעכשיו עשיתם פה איזה שהוא דיל פוליטי כנגד הקואליציה,

תגידו לנו: חבר'ה, אנחנו לא רוצים אתכם בקואליציה, הכול בסדר. הסגנים

והתארים האלה זה חארטה. בינינו כולם יודעים שאין לזה שום תועלת ואין לזה

שום השפעה.

מאיר: חוץ מהצהרת הון.

שגיא: הצהרת הון, בהצלחה ליאור. יכול להיות שפתאום עכשיו דווקא כן תהיה תועלת

לסגן. אני רוצה לשאול, האם אתה נפגשת עם אהרון וסגרתם דיל? וגם ביניכם

ובין הארבעה סגרתם דיל.

יגאל: דיל של מה, לא הבנתי.

שגיא: להצביע. להצביע על הנושא הזה.

יגאל: להצביע על איזה נושא?

שגיא: ההחלפה של יהונתן.

יגאל: קודם כל, אני חושב שאמרתי לכם את זה בישיבת הנהלה, לא?

שגיא: אני שואל.

יגאל: שגיא, אתה בא היום כאילו שלא השתתפת בדיון. כל ההיתממות, העליתי לכם

את זה בישיבת ההנהלה.

שגיא: נכון.

יגאל: שזה הולך לעלות, אז מה ציפית?

שגיא: נכון, אני שואל האם סיכמת את זה עם חברי המליאה?

יגאל: לא הבנתי, שלא דיברנו לפני זה שזה צריך להתבצע?

שגיא: אני שואל עם מי דיברת?

יגאל: עם החברים האלה שיושבים פה.

שגיא: ואני לא חבר?

25

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אני חושב שבהתנהגות שלכם בתקופה האחרונה הוכחתם שאתם לא

בקואליציה.

שגיא: מי זה שלכם? זה יהונתן, מה אתה רוצה ממני?

ענבל הלל: אתה אומר שזה יהונתן.

שגיא: מה אני עשיתי?

יגאל: דיברתי איתך בישיבת ההנהלה.

ענבל הלל: יגאל, אתה שומע משהו משני אנשים שאתה לא מדבר איתם.

יגאל: אני נורא מצטער, אני לא נמצא שם, אני יודע שאתם חבורה מאוד מלוכדת וזה

בסדר גמור.

שגיא: מה זה קשור? מה זה שייך? אני שואל אותך באמת עכשיו, למה לא קראת לנו

ואמרת: חבר'ה, אתם מתנהגים בצורה כזאת? פנית ליהונתן באופן אישי. אז אם

אתה חושב שיהונתן צריך להיות בחוץ, תגיד: שגיא, ענבל, אבנר – אני מעלה

את זה להצבעה, אני חושב שאתם צריכים לדעת ולתמוך.

יגאל: לא אמרתי שאני מעלה את זה להצבעה?

שגיא: לא, שלושתנו, סליחה, לפני. פעם ראשונה שישבנו בישיבת הנהלה.

יגאל: לא אמרתי לך בשיחה שאתה ואבנר השתתפתם שהנושא עולה מול התנהגותו?

שגיא: בישיבת הנהלה אמרת את זה.

יגאל: מה זה, זה לא שלכם?

שגיא: מה זה שייך? בישיבת הנהלה, דיברת לפני ישיבת ההנהלה עם החברים שלך?

אבנר: כן, הוא דיבר.

שגיא: נכון שהוא דיבר איתם. אז למה איתי לא?

יגאל: רגע, אני שואל אותך. קודם כל דיברתי גם איתך וגם עם ענבל.

שגיא: לא דיברת איתי, חוץ מישיבת הנהלה.

ענבל הלל: איתי לא דיברת.

שגיא: דיברת עם אהרון לפני ישיבת הנהלה?

יגאל: לא, דיברתי איתו אחרי. סליחה, ביום שזה נרשם כבר דיברתי.

שגיא: נכון, ודיברת עם החברים לפני?

יגאל: אז מה הבעיה? אני לא מצליח להבין.

שגיא: זאת אומרת בישיבת הנהלה, אני אסביר, בישיבת הנהלה כבר הכול היה סגור,

26

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שהנושא הזה כבר יש לך את ה- 5 אצבעות שלך.

יגאל: ומה הבעיה?

שגיא: אני שואל האם לא ראוי שאם אתה קורא לנו קואליציה ומצפה מאיתנו להתנהג

כמו קואליציה כשאנחנו מרימים אצבעות – לא לפנות אלינו בצורה שלא מחפשת

מריבות ומחלוקות, יצהר, לדבר ולעשות שיח, לעשות את זה בהסכמה. לא

רוצים את יהונתן? לא רוצים אותנו? הכול בסדר.

שגיא: דרך אגב, עשית את זה פעם שעברה. קראת לנו לחדר.

ענבל הלל: יצהר וליאור וענבל, תגידו את זה.

שגיא: לפני ישיבת מליאה

ענבל הלל: השיח צריך להיות משותף לכולם. אתם צריכים להשמיע את דעתכם.

יצהר: הייתה שיחה בישיבת הנהלה.

יגאל: לא זכור לי שאחרי ישיבת הנהלה ביקשתם לדון בנושא.

שגיא: זה כבר סגור. מה, צריך להתחנן אליך?

יגאל: לא שגיא, לא צריך להתחנן.

שגיא: אז מה צריך לפנות אליך?

יגאל: גם שיח כזה כמו שאתה עושה אותו עכשיו, אם היית עושה אותו אחרי ישיבת

הנהלה. תעצור רגע, תגיד יהונתן מבחינתי לא מייצג אותי.

שגיא: לא אמרתי את זה.

יגאל: אני אמרתי לך שלא, אתה לא מקשיב. אם היית בא ואומר: יגאל סליחה, אני כן

רוצה להיות שייך לקואליציה, אני רוצה לדבר על הנושא הזה – היה שיח. אחרי

ששמעת את זה בישיבת הנהלה, לא זכור לי שבאת ואמרת: יגאל, לא, אנחנו כן

רוצים להישאר בקואליציה, הפוך. אתם כותבים את המכתבים ההזויים שלכם על

נושא החינוך.

שגיא: אתה רוצה שאני אגיד על הפוסטים שלך שהם הזויים? למה אתה מזלזל בכל

דבר שאנחנו עושים?

יגאל: אני יכול לסיים?

שגיא: לא, אני עוצר אותך יגאל.

יגאל: אני רוצה לסיים.

שגיא: לא, אתה מזלזל, אתה מקטין, אתה דורס אותנו, על מה? למה אתה קורא

למכתבים שלנו מטומטמים? פעם ראשונה שיש 100 אנשים שלא מצליחים

להיכנס לזום בגלל מכתב שלנו.

27

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: לא זלזלתי בכם.

שגיא: אמרת עכשיו מכתבים מטומטמים.

יגאל: ואני אסביר לך למה.

שגיא: למה?

יגאל: שאני לא מעלה לציבור את כל הנושא של בתי הספר. לפני שיש פה ישיבה

מסודרת של המליאה, הדבר הכי פשוט זה היה לשמוע מה עולה במליאה ואז

אתה עושה מה שאתה רוצה. ברגע שאתה מפרסם למליאה ואתה מכניס פחדים

לאנשים שברקאי יהיה שש שנתי ולומדים בנים-בנות ביחד. דברים שאנחנו עוד

לא דנו בהם. ואתה כבר מפרסם אותם. אין לי משהו טוב להגיד על זה. באת

לישיבת מליאה, אני נמנעתי מלפרסם. נמנעתי. אמרנו אנחנו עושים את זה

בצורה עקבית, יושבים עם משרד החינוך, יושבים עם המנהלים חדרי מורים

בגלל שהישיבה נדחתה כבר שבועיים, הישיבה הייתה צריכה להיות קודם כל

ביטולי הדיונים אמרנו לא נבזבז זמן כי מועד הרישום הולך ומתקרב, כי היה

ינואר. אמרנו נשאיר את המליאה, לא מוציאים כלום לציבור. יושבים הוועדים,

מבינים שהמסגרת היא מסגרת נכונה. באים ומעדכנים ורק אחרי זה עושים שיח

עם הציבור. ברגע שאתה אומר מחר יש דיון ועליהום. בשביל מה? דרך אגב,

יכול להיות שזה קטסטרופה, תפרסם מה שאתה רוצה.

שגיא: לא אמרתי שזה קטסטרופה.

יצהר: יש לי רעיון שנייה אחת. יש פה מאה אנשים בזום ויש לנו נושא הרבה יותר

רציני.

שגיא: תדחה את זה לסוף. לא אכפת לי. אני אומר לך ברצינות, יהונתן לא רוצה להיות

סגן.

ענבל הלל: כשאתה מדבר אלי ככה, אלי או אל מישהו מחבריי, ואתה לא מחשיב אותנו

כקואליציה כביכול ואתה דורש מאיתנו להתנהג כקואליציה.

יגאל: את מחשיבה את עצמכם כקואליציה?

ענבל הלל: אתה דורש מאיתנו להתנהג כקואליציה. א' אתה מבזה לא אותי, את נציגי

הציבור שבחרו בי.

יגאל: ממש לא.

ענבל הלל: את 1400 קולות ששמו את הקול שלי בקלפי.

יגאל: אני חושב שאת פוגעת בהם במה שאת עושה.

ענבל הלל: הם ביקשו שאני אייצג אותם. אני באמצע לדבר איתך.

יגאל: ענבל, ביקשתם לעבור קודם כל לחינוך. נעבור לחינוך ונמשיך.

ענבל הלל: אתם מזלזלים בכל הציבור שבחר בנו.

28

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אני חושב שאת מזלזלת בציבור.

יגאל: אנחנו הולכים לפתוח לקהל גם בימים הקרובים. עוד לפני שאתה מציג את

השקף, כמה דברים בשביל ההתחלה כדי לתת קצת את הרקע. לפני שבע שנים

התחלנו תהליך בחינוך בקרני שומרון, הבאנו את שמעון הראל עם ועדת חינוך,

חלק גדול ממה שהוא גם הציע, גם התקדם מאז, אחד הדברים שעלו כבר לפני

שבע שנים – יש פה ביקוש של הציבור לזרמי חינוך חדשים. גם מגדריים שזה

בנים-בנות ומעורב וגם הנושא של ללכת על חינוך סביב נושא מסוים. מאז עברו

הרבה תהליכים ולא יכולנו לפתוח את זה כמובן כי לא היו לנו מספיק ילדים,

לשמחתנו השנה א, ב, ג עם מספיק כיתות כדי לעשות גם את בית הספר

השלישי. מכיוון שאנחנו לא מאמינים במקריות, גם בית ספר משואה פותח את

שעריו בעזרת השם בספטמבר-אוקטובר הקרוב ומאפשר באמת אפשרויות

חדשות.

ענבל הלל: אנחנו רוצים לעצור את זה כי אנשים רוצים להיכנס לשמוע את הדיון החשוב

הזה.

יגאל: ינסו ובינתיים נמשיך ואם אפשר להתחבר זה יהיה פנטסטי, אפשר גם דרך

הפייסבוק.

אמרת שהיום השיח הראשוני וזה כמו שגם ישבנו עם ועד ההורים והמנהלים,

אחרי זה – זה יוצא לשיח פתוח עם הציבור. יש לנו בעיות נוספות שנצטרך עוד

לענות עליהן. בגלל זה אנחנו עושים דחייה של דברים. בעיקרון אמרתי, כדי

לחזור חזרה, בית ספר משואה – אנחנו מאוד מקווים לראות אותו ספטמבר-

אוקטובר עובד. ההנחיות של משרד החינוך היום הם שבית ספר א-ג כמעט

היחידי בארץ היום זה קרני שומרון. דובר על משברים שהילדים עוברים בין ג ל-

ד, ובין ו-ז, ללכת על בתי ספר שהם א-ו. השנה יש לנו אפשרות גם לעשות

הרכבים שונים של בתי ספר. יש לנו בית ספר לבנים שהוא ברקאי, יש לנו סוף

סוף אפשרות גם לבית ספר לבנות, יש לנו אפשרות לתת גם בית ספר מעורב,

ואז למעשה לענות ע ל כל הזרמים כאשר כל הדבר שבאמצע, מי יעבור ואיך

יעבור ומעורב וא-ג, ואיך עושים – עדיין לא הוחלט. ולכן זה השיח שאמרנו אחרי

זה משאירים אותו לציבור. מה שנעשה עכשיו, אוהד יציג את הסקר שהיה, נצלול

יותר למספרים ואחר כך נמשך בדיון.

יצהר: מה השאלה?

ענבל הלל: שאלה לפני שהוא מעלה את הסקר. ביקשתי כבר בשתי ישיבות מליאה קודמות

לראות את התשובות של הסקר הזה ועל בסיס זה להגיע חודש לפני רישום

לבתי ספר כשאנחנו באמת שולטים בתוצאות של הסקר. זה דבר שראוי,

כשאנחנו מבקשים בקשות כאלה – שיתבצעו. וכל פעם נעשו תירוצים ואמתלות

שאוהד לא יכול, יש לו אירוע. כל פעם משהו אחר. ומאוד חבל שזה היה ככה

ענבל הלל: אני רציתי לראות את התוצאות של הסקר.

יצהר: אמרת שיש לך שאלה. מה השאלה?

ענבל הלל: אוהד, זה לא קשור אליך.

29

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: תיכנס לסקר, את ההערות האלה אנחנו מכירים מזמן.

יהונתן: באמת לא קיבלנו את זה.

יגאל: גם אני ראיתי את זה לפני שבוע.

יהונתן: אבל למה אנחנו לא ראינו לפני שבוע?

יגאל: כי לא הייתה ישיבת מליאה לפני שבוע.

שגיא: שלח לנו בווטסאפ, שלח לי במייל.

יגאל: חבר'ה, הבנתי. מוצג לכם עכשיו.

אוהד: אני רוצה להתייחס עניינית לחלוטין, מקצועית לחלוטין ולא להתייחס לשום דבר

אחר.

שגיא: צודק, רק שאלה. מה מטרת ההצגה עכשיו?

יגאל: להציג לכם את התוכניות?

שגיא: שמה? שמה?

אוהד: לשתף אתכם.

שגיא: מה זה משנה מה אנחנו חושבים?

יגאל: מציגים לכם עכשיו את הסקר.

שגיא: למה נציגי המליאה צריכים לראות את זה.

יגאל: אתה צודק. אתה לא חייב לראות.

שגיא: אני יכול לצאת? זו התשובה? מה, אתה עלה תאנה?

יצהר: מה אתה רוצה?

שגיא: מה המשמעות של ההצגה הזאת? אם ההצגה הזאת הייתה כבר לפני הרבה זמן,

למה לא להציג לנו אותה קודם?

יגאל: אבל זה לא הרבה זמן, אני לא יודע מה אתה רוצה.

ענבל הלל: לכם לא מפריע? יצהר, ענבל?

יצהר: באתי לפה לשמוע.

ענבל הלל: שהדברים הוצגו קודם לוועדי ההורים, אני באמצע לדבר – תנו לנו לדבר.

ענבל: לא מפריע לך שהדברים הוצגו לוועדי ההורים?

30

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל הלל: שהוצגו למורים לפני שאתה פונה אליהם?

יגאל: את ההערות שלכם אחר כך אפשר לשמוע. בבקשה אוהד.

אוהד: אני רוצה להתחיל לפני הסקר, עשינו איזה שהיא מצגת שאני הצגתי ב- 2019 לפני

ועדת חינוך, הראיתי את הרכב התלמידים, אני חושב שאחד הדברים שהכי

מפריעים לי זה הסיפור הזה של מבנה מערכת החינוך. בקרני שומרון, כל בית ספר

אם תשימו לב, כל בית ספר נראה אחרת לגמרי, יש לנו בית ספר א-ג, ד-ו, א-ו, א-

ח, ט-י"ב. חמישה בתי ספר וכל אחד נראה אחרת לגמרי וזו מצגת שהוצגה גם בפני

המליאה.

יהונתן: למי?

אוהד: שוב, הוצגה בפני מי שהיה במליאה.

יהונתן: זה לא נכון.

אוהד: אני אומר שוב, זו מצגת שהכנתי מ- ,2019 העליתי אותה בגלל הסיפור הזה. זה

תהליך שאנחנו עושים אותו הרבה זמן, כתבתי גם את הסיבות לאי נחת שיש

לחלוקה הזאת שהיא א-ג. גם ישבנו פה בישיבות מליאה שגם אני השתתפתי בהם,

ואני לא משתתף בכל ישיבות המליאה אבל גם בישיבות מליאה שאני השתתפתי,

ודיברנו על המעברים האלה הלא טובים שיש בין א-ג, ד-ו, ונאמר במפורש על ידי

שנדרש שינוי.

יהונתן: שנייה.

אוהד: תן לי לסיים, תן לי לסיים, אחרי זה תשאל אותי כל מה שאתה רוצה לשאול.

יהונתן: אני שואל: לפני חודש היינו פה בישיבת מליאה, לפני חודש. הצגת תוכניות 2022

של מערכת החינוך. זה לא הוצג פה.

אוהד: הוצג פה.

יהונתן: זה לא הוצג פה.

אוהד: יהונתן. זה ממש לא נכון הוצג לכם גם במסגרת תוכנית העבודה של מחלקת

החינוך.

יהונתן: זה לא הוצג פה.

אוהד: יהונתן ידידי היקר. עכשיו אתה נכנס איתי בכוונה, אבל אני הכנתי את עצמי.

יהונתן: מה בכוונה? זה לא הוצג פה.

אוהד: אז אני אגיד לך בדיוק מה כן הוצג פה.

יהונתן: אולי חלק, אולי קצת. זה לא הוצג פה.

אוהד: לא חלק ולא בטיח. זה לא הוצג. זה לא תוכנית עבודה. תוכנית עבודה זה תוכנית

שאני עושה לקראת תקציב איך אני הולך לנהל. וזה הוצג בתוכנית עבודה ונאמר

31

בס"ד

לשכת ראש המועצה

במפורש, שזה מה שאנחנו עושים , אולי לא הקשבת.

יהונתן: למה לא הוצגה תוכנית עבודה עם שאר הדברים?

יגאל: אוהד, תעצור רגע. אני מבין שרוצים להכניס כאוס לדיון. הדיון היום פה הוא נטו

מקצועי שאתה צריך להציג את הדברים שעלו בסקר, אני מבקש שתעלו. יש לכם

שאלות, תרשמו לכם ותשאלו בסוף.

שגיא: יגאל, רואים אותך, מה נסגר?

יגאל: זה בסדר גמור, גם אתכם רואים. אתם צריכים להתבייש בהתנהגות הזאת.

שגיא: לא צריך אבל לרדת לרמות האלה.

יגאל: אוהד, תמשיך.

אוהד: תשחררו אותי מהדיון הזה. תנו לי לסיים ואחרי זה אם יש שאלות, יש פה קטיעת

רצף חינוכי, בין א'-ג', ד'-ו'. אין רצף לימודי ואין סטנדרטיזציה בגלל שילדים מסיימים

כיתה ג', עוברים לכיתה ד'. פעם בעבר המיצבים היו בד-ה. אין שום הכנה בכיתה א'

לקראת זה ואין שום מדד שאני יכול לדעת שילדים בכיתה ג הגיעו לרמה מעבר

לתוכנית הלימודים. חשש ממעברים וריבוי מעברים. אנחנו יודעים שבמעברים ילדים

נופלים. ילדים נופלים במעברים, בכל המחקרים דובר על זה שצריך לצמצם

מעברים. הם מתמקמים חברתית מחדש, הם מתמקמים לימודית מחדש וזה דבר

שגורם לטלטלה, נאמר על ידי כל מיני, גם הורים פה ביישוב שבאו ואמרו שהדבר

הזה הוא דבר הרסני. אין רצף מחנכים של שנתיים ואין רצף ייעוצי בגלל שמראש

שלוש שנים ושלוש שנים, לא יכול להיות שהמחנכים ירוצו שנתיים-שנתיים ותמיד

יהיו יותר מחנכים. אני יכול להכניס פה במאמר ממוסגר שיש פה יותר מחנכות בגלל

שיש הרבה מורות צעירות והן יוצאות לחופשת לידה וחוזרות מחופשת לידה. גם אם

יש מחנכת שנתיים ושנה, פתאום זה הופך להיות, מכיתה א עד כיתה ו יכול לעבור

עשר מחנכות. אין את הרצף הזה. זמן קליטה לכל התחלה חדשה, ריבוי מעברים

בין ג-ד לבתי ספר שונים, יש לנו פה נשירה שהייתה לנו בעבר, שוב אני אומר, זה

מצגת מ- 2019 שתושבי צופים היו נוטשים אותנו בכיתה ד ואז היה בלגן, פתיחת

כיתה נוספת בברקאי שזה דבר שאתם מכירים, קושי בקבוצות מנהלים בעלי עניין

גילים שונה, אני לא יכול לעשות קבוצת עבודה עם כל המנהלים בגלל שכל מנהל

מתעסק בגילים אחרים. אין חינוך מיוחד ד-ו. השנה כן פתחנו אבל הרבה שנים שלא

היה פה וזה היה מאוד מאוד חסר, לי בכל אופן. יש בחירה לבנים ואין בחירה

לבנות, גם ברמת ההצהרה וגם זה דבר שנאמר פה המון פעמים על ידי תושבים

שנפגשים איתי ואומרים: אנחנו שבויים בבית ספר לפידים או בית ספר משואה

ואנחנו רוצים גם את הבחירה. למה הבנים יכולים לבחור בין ברקאי ללפידים או בין

ברקאי למשואה ובנות לא יכולות לבחור. יש גם את זה. זו מצגת שהצגתי. היתרונות

בחלוקה של א-ג, גם כתבנו אז שזה היה פער קטן לתלמידים, אווירה רגועה יותר,

התמחות בגיל הרך, משהו שבית ספר לפידים דוגל בו. תלמיד מקבל אחריות, יש

עניין שתלמיד בוגר במחזור. והתחלה חדשה פעמיים גם סוג של יתרון. ההזדמנות

שבזמנו אמרתי זו הרחבה של היישוב, אכלוס, בניית יחידות דיור שנוספו וכולי. זו

ההזדמנות, אני חושב שנתנו גם אז.

יגאל: מה שנתן לנו את הביטחון שאפשר להקים בית ספר שלישי זה אחד, האכלוס הגדול

32

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שהיה בנווה מנחם, 360 יחידות. וזה שאנחנו יודעים שעוד שנתיים שלוש אנחנו

כבר מאכלסים עוד קרוב – 200 יחידות, וזה יש לנו מספיק את האומץ לבוא ולהגיד:

אפשר לפתוח בית ספר שלישי בלי להרוס לאף אחד כלום. זה היה המטרה עצמה

ולכן קל לנו יותר ללכת היום בתהליך, גם בעיקר שבית הספר החדש כבר נמצא.

שגיא: איזה בית ספר שלישי? לא הבנתי.

יגאל: משואה. עושים אותו א-ו.

אוהד: גם בית ספר לפידים 18+6 כיתות ובניית בית ספר חדש 24 כיתות, הבית ספר

החדש הכוונה למשואה. משואה לא 24 כיתות, משואה היה 17 כיתות, שמו

קרוואנים, מי שהיה שם לאחרונה יודע איך הוא נראה. החלופות שאז הצגנו זה

לפידים א-ו או בנים ובנות, בשני בתי ספר או בית ספר לבנות ובית ספר לבנים

ובנות כמו שכתוב פה, אלה היו החלופות.

יגאל: לא היו לנו מספיק בנים כדי לעשות.

אוהד: קבוצת הבנים מתחלקת על פני שלושה בתי ספר, הבנות מתחלקות על שני בתי

ספר וממילא לא נוצר איזון בשום בית ספר ולכן החלופה הנכונה יותר היא בנות

ובנים ובנות. אני אגיד עוד משהו, שגם כשהעלינו את החלופה הזאת בוועדת

החינוך.

ענבל הלל: אופי בתי הספר לא הועלה בוועדת חינוך.

אוהד: המצגת הזאת היא לא מצגת שעשיתי עכשיו, זו מצגת ישנה. אני אומר שוב, ואתם

רואים.

ענבל הלל: נכון, על זה דיברנו ואמרנו לך שאין לזה מקום ולכן אני אומרת, דנו והצעתם את זה.

אוהד: העלינו את זה בפורומים השונים של ועדת חינוך. את רוצה שאני אתן את כל

התהליך שעשינו?

ענבל הלל: אני יודעת כי הייתי שותפה בוועדות חינוך לאורך השנים האחרונות. אני מכירה את

התהליך.

יגאל: אז את יודעת שזה עלה.

ענבל הלל: בגדול זה לא לפרטיו לצערי.

אוהד: הדברים האלה עלו ואני אומר שוב, זו גם מצגת אגב שהוצגה גם למשרד החינוך

וגם איתם דנו על הדבר הזה, זו מצגת שגם עברה לקבוצת מנהלים בכירים שיש

במשרד החינוך ויגאל נפגש איתם וגם אני נפגשתי איתם. שניסו לכתוב נייר עמדה

ולבחון את הדברים, נפגשו גם עם מנהלי בתי ספר. זה לא תהליך שעשינו אותו

מעכשיו לעכשיו והוא תהליך, לדעתי, שנעשה בצורה המקצועית ביותר ששיתפה

כמה שיותר גורמים מקצועיים שיכלו להכריע. אני רק אומר שתושבים רבים, באו פנו

וביקשו שיהיה בית ספר לבנות. דיברנו גם בזמנו על החששות שהיו אז, לא נתעכב

על זה, אני אגיע לסקר ברשותכם. הסקר שנשלח היה סקר שנכתב גם כשלד על

ידי, עבר אחר כך לוועדת חינוך, בוועדת חינוך כולה ראתה אותו, מינתה ועדה, תת

33

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ועדה שתדון בסקר הזה ונפגשה פעמיים.

ענבל הלל: כמה אנשים מנתה תת ועדה וכמה פעמים?

אוהד: ארבעה או חמישה, נפגשו פעמיים.

ענבל הלל: אחת מהן היא לא נציגת ועדת חינוך.

אוהד: מה זאת אומרת?

ענבל הלל: רינת היא לא נציגת ועדת חנוך.

אוהד: לא יודע מי זו רינת.

ענבל הלל: לא, היא לא. אף פעם. אני דיברתי איתה היום בצהרים, היא מעולם לא הייתה

בוועדת חינוך.

ענבל אורן: רותי הכירה את תת ועדה.

אוהד: מי שהיה בוועדת חינוך בזמנו כשכתבנו את הסקר. אגב, הסקר גם הוקפא בשלב

מסוים כי חשבנו שהתהליך הזה ייצא לפועל בשנת הלימודים הזו, וכשראינו שהוא

נדחה לשנת הלימודים הבאה, דחינו את הסקר לפני פתיחת שנה.

ענבל הלל: אגב, תת ועדה – אף אחד מוועדת חינוך לא ידע שהייתה ועדה והיא זו שהולכת

להתוות את מבנה בתי הספר.

אוהד: אבל ענבל, זה בכלל לא רלוונטי.

ענבל הלל: רגע, אני מדברת. את האופן שבו בתי הספר העתידיים ייקבע. אתה יודע את זה וגם

היא יודעת את זה וחבריי לוועדה, גם יערה אחת מהן, יודעים את זה.

יהונתן: זה הגיוני לדעתך שתת וועדה של חמישה אנשים יכולה להחליט או להתוות דרך?

אוהד: הגיוני לדעתי קודם כל שהחלוקה פה תהיה חלוקה מקצועית.

יהונתן: נכון.

אוהד: ולא כל הורה שיש לו איזה שהם מאוויים הוא זה שיקבל את ההחלטה.

יהונתן: כן, אבל זה לא מה שאמרת עכשיו.

אוהד: אני חושב שההחלטה הזאת היא החלטה מקצועית פרופר, צריכה להיות על ידי

אנשי המקצוע, אנשי החינוך שיש ביישוב, על ידי משרד החינוך. אם יש יועצים

נוספים שהרשות או מי מטעמה רוצה לקחת כיועצים, הוא יכול לקחת. ואני חושב

שכן מתאים וזו נקודה אני חושב מאוד מאוד משמעותית, בתהליכים של שיתוף

ציבור שאני חושב שיש פה בלבול. שיתוף ציבור לא אומר שהציבור מכריע. ואנחנו

מעולם נמצאים בסוג של דמקורטיה אתונאית שמרימים את היד. זה לא נקרא

שיתוף ציבור, מחילה. השתתפתי במספר מפגשים של שיתוף ציבור בלי קשר

לנושא זה.

34

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: אני מצטער, אני ממש מצטער. אתה תחליט לציבור מה יהיה פה החינוך? אתה

תחליט לציבור? יש פה ציבור עם אורך חיים מסוים, יש פה ציבור עם דרישות

מסוימות, הציבור לא נשמע. אנחנו נחליט לכם, אין פה דמוקרטיה, אתם תקבלו את

מה שאנחנו אומרים. אתה שומע את עצמך?

יגאל: לא שמעת את זה ממנו.

אוהד: אני שומע את עצמי מצוין זה לא מה שנאמר.

שגיא: זה מה שהוא אמר עכשיו. הוא אמר: לא תהיה פה דמוקרטיה.

אוהד: לא אמרתי לא תהיה פה דמוקרטיה.

שגיא: "אל תשמעו את הציבור, אנחנו נחליט לכם".

אוהד: שגיא, אתם מגיעים מאוד טעונים ולא מקשיבים.

שגיא: נכון, אני מגיע מאוד טעון.

שגיא: אני אגיד לך למה.

יגאל: אוהד, תעצור רגע, שגיא. אני חושב שהדיון שלך לא נכון ובטח לא בצורה הזאת.

שגיא: בוודאי שכן.

שגיא: אני עם אוהד. עם יו"ר מחלקת חינוך.

יגאל: רגע, שגיא.

יהונתן: אתה הכרת את הוועדה? אבל לא שגיא מדבר.

יגאל: אוהד ניסה להסביר לך.

ענבל הלל: לא, יגאל יודע.

יגאל: מה זה דמוקרטיה.

יהונתן: אתה הכרת את תת הוועדה הזאת?

יגאל: אחרי זה תשאל מה שאתה רוצה. מה שאוהד מנסה להגיד לך, יש את משרד

החינוך ויש את היועצים ואת וועדי הורים, המורים, המנהלים, יש את הסקר שנותן

את רצונות הציבור, צריך לקחת את כל הדבר הזה ולדעת איך עושים ממנו את הכי

טוב שניתן.

שגיא: כמה ענו על הסקר? 368?

יגאל: כמעט 400 איש.

שגיא: שחלקם בבית אב אחד.

35

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: 350 יותר קרוב.

יגאל: אני תכף אענה לך במתמטיקה שאתה לא יכול לעשות שום אופציה אחרת חוץ מזה,

מתמטיקה. הגיונית, באיזה שיטה שאתה רוצה, אין לך היום מספיק בנים כדי

לעשות 3 בתי ספר כמו שבא לך.

שגיא: זו לא השאלה בכלל.

אוהד: כולם פה יודעים בחדר שהוויכוח הזה במחילה, הוא ויכוח סתמי.

שגיא: למה?

יגאל: אין אופציה אחרת.

אוהד: אין אפשרות לחלק את בתי הספר בצורה אחרת.

שגיא: רגע, אבל זו לא הנקודה, אוהד. לא אכפת לי, תחלק אותו איך שאתה רוצה. הדיון

צריך להיות שהציבור ישמע, אתה תשמע מהציבור מה הוא רוצה.

אוהד: שמעתי מהציבור.

שגיא: ממי, מ- 368 תשובות?

שגיא: זה הציבור?

ענבל הלל: אוהד, אני חייבת להגיד משהו, אני מאוד מכבדת אותך כבן אדם.

יגאל: אני מצטער, השיח לא נכון.

ענבל הלל: למה לא נכון? כי זה לא השיח שלך? למה הוא לא נכון?

יגאל: אני אסביר לך, כי השאלות שלך.

ענבל הלל: כי זה לא השיח שאתה מעוניין שיהיה?

יגאל: צריכות להיות בלי הצעקות בסוף.

ענבל הלל: אתה לא תחליט מה השאלות שלי.

שגיא: אל תצעקי, תגידי יפה.

יגאל: תני לו להציג את הסקר, זה הכול.

ענבל הלל: אתה לא תכתיב לנו מה השאלות שלנו.

יגאל: אני לא אכתיב לך מה השאלות שלך, ביקשתי שהן יהיו בסוף.

ענבל הלל: בתור חברה בועדת חינוך.

יגאל: ענבל, זה לא זכות הדיבור שלך, תשמרי את השאלות שלך לסוף. עכשיו הוא

36

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מציג את הסקר ותפסיקי להפריע. את רוצה ליצור פרובוקציה? לא עכשיו. אוהד,

תמשיך בבקשה.

ענבל הלל: אני מדברת מדם ליבי.

יגאל: ענבל, אני לא רוצה להקשיב לך עכשיו.

ענבל הלל: בשנה וחצי אני משוחחת איתך על הדברים האלו.

יגאל: אוהד, אל תענה לה בבקשה עכשיו.

ענבל הלל: בארבע עיניים, בהודעות ווטסאפ. בתוך תת ועדה נפגשנו לפני חודש, נכון?

יגאל: ענבל, את לא תמשיכי עם השיטה הזאת שלך, את השאלות שלך תשאלי בסוף.

תמשיך עם הסקר שלך בבקשה.

שגיא: בוא נסכם שעד שאתה לא מסיים אנחנו לא שואלים שאלות.

אוהד: הסקר שנשלח, הוא נכתב כשלד על ידי, עבר לתת ועדה שעסקה בסקר

שנפגשה פעמיים, שהעירה עליו הערות, שתיקנו את ההערות. ונשלח לאאוט

סורסינג לשני מומחי תוכן, אחד, דוקטור אליהו שי שהוא פסיכולוג התנהגותי,

והשנייה שראתה את הסקר והגיבה לנו היא דגנית יפה ארגז, שהיא יועצת

ארגונית שמתעסקת מדידה והערכה. בסדר? שניהם משני גופים אחרים, כל

אחד נתן את האינפוטים שלו. השאלה הראשונה שאני שאלתי בסקר היא כיצד

הייתם מגדירים את אורח החיים של משפחתכם. והשאלה הזאת היא שאלה אני

חושב, מאוד חשובה, כי יש לנו נטייה הרבה פעמים להרגיש שביישוב חלק

מהאנשים יגידו שיש פה ציבור תורני מאוד מאוד גדול והוא משתלט או לא

משתלט או זה הרוב של היישוב. ויש ציבור אחר שיגיד: לא, ביישוב יש דווקא

ציבור זה והם הצעקנים והם הפחות. אני רציתי לדעת מה האופי של התושבים

ביישוב ולכן מתחתי את ההגדרות מחרד"לי לחילוני שזה שני קטבים. ונתתי לכל

אחד לשים את עצמו, לא אני הגדרתי, לא הגדרתי לפי איפה הוא לומד ולפי

איפה הוא רושם את הילדים. לא הגדרתי, כל אחד הגדיר את עצמו. ההגדרה אם

אתם רואים את ההתפלגות, ומי שענה על הסקר זה רק תושבים שילדיהם

לומדים בחמ"ד כי להם זה נשלח. יכול להיות שאחד משניים יענו כך או אחרת,

אבל באופן עקרוני, הסקר הזה נשלח להורים של תלמידי החמ"ד וההתפלגות

היא התפלגות כזאת: %45.4 מהעונים על הסקר כתבו שהם תורניים. %8.2

מעוני הסקר כתבו שהם חרד"ליים, יוצא לנו שיש לנו פה %54 שאומרים: אנחנו

תורניים וימינה לצורך העניין. %39.9 אמרו שהם דתיים. פלוס 5.2 שאמרו שהם

מסורתיים, פלוס אחוז מאוד קטן שהם חילוניים.

יהונתן: סליחה שאני עוצר אותך, יגאל יש אפשרות להביא עוד אנשים לזום?

אוהד: יהונתן, אנחנו מתכננים בכל מקרה להציג, הרעיון היה קודם להציג את זה פה

ואחר כך לצאת עם זה לציבור.

יגאל: ככה גם הודענו.

אוהד: תשמע את זה, אנחנו לא מסתירים.

37

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: הרעיון היה מאוד פשוט, והודענו את זה וכתבנו את זה. השיח עם הציבור

למעשה מתחיל ממחר, לא מהיום. היום זה היה מיועד למליאה. ממחר זה

שולחנות עגולים, מפגשים והצגת הנתונים. כי יש המון שאלות שעדיין לא

פתורות: כן ביחד, לא ביחד, מה קורה עם ברקאי, מעברים, השאלות האלה

עדיין לא פתורות ובגלל זה דחינו גם את מועד הרישום והודענו שדוחים את

מועד הרישום והודענו שדוחים את מועד הרישום.

אבנר: בסדר, יגאל, הבנו.

יגאל: אנחנו ממשיכים.

אבנר: השתקתי אותם.

יגאל: אנחנו ממשיכים, אתם צריכים רק לדעת מתי הציבור שותף.

אבנר: בסדר, הבנתי.

אוהד: אז אם אני אומר %46%-54 זו בערך החלוקה של האוכלוסיה ששולחת את

ילדיהם לחינוך הדתי. השאלה הבאה ששאלנו בסקר והיא שאלה לדעתי מאוד

מאוד משמעותית: בבואכם לבחור בית ספר לילדיכם, מהו השיקול החשוב ביותר

מבחינתכם? ופה אנחנו מדברים, השאלה הזאת ביקשה והמטרה שלה הייתה –

ואגב, גם ועדת חינוך כשישבנו על זה העירה על זה ואמרתי שאני מתעקש על

השאלה הזאת ואני אחר כך אצדיק את זה ואסביר גם למה. השאלה הזאת

הייתה השאלה, מה הקו האדום שלך, מה הדבר הכי משמעותי מבחינתך? ואם

יש אנשים שאומרים שהכי משמעותי מבחינתם זה לצורך העניין הפרדה מגדרית

וזה אומר שהם ישלחו את הילדים שלהם בראש ובראשונה לא משנה מה יהיה

בבית הספר הם ישלחו אותו לבית ספר שהוא בית ספר לבנים או בית ספר

לבנות, זאת אמירה אחת. אמירה אחרת יכולה להיות: אני אשלח את הילד שלי

לבית ספר שהוא בית ספר עם מקצועות, תגבור תורני או מקצועות עם תגבור,

מערך תגבור של מצוינות וזה יהיה מבחינתי הקריטריון. אני אשמח אם הוא יהיה

גם וגם אבל אני רוצה להגיד מה הקו הכי משמעותי.

יהונתן: השאלה פה בבית ספר עם הפרדה מגדרית, איך תושב שעונה על זה יכול לדעת

שהפרדה מגדרית טוטאלית בין בתי ספר או בין כיתות?

אוהד: התושב כשקורא את הסקר הזה ויודע מה קורה פה ביישוב, לפי דעתי יודע על

מה מדובר.

יהונתן: אי אפשר לדעת.

אוהד: אני שאלתי.

יהונתן: זה מה שקפץ לי עכשיו.

אוהד: זה לא קפץ לך עכשיו, אנחנו מדברים כבר יומיים, אבל זה בסדר גמור. בבית

ספר קיימת הפרדה מגדרית.

יגאל: זה מאוד ברור.

38

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: מאוד ברור שמה?

יגאל: הפרדה בין בתי הספר בנים ובנות.

יהונתן: השאלה הזאת לא הייתה ברורה אם זו הפרדה מגדרית גם לגבי בית ספר לבנים

ובית ספר לבנות לבין הפרדה מגדרית בתוך הכיתות. כשבן אדם עונה על סקר

כזה בצורה כזאת, הוא לא יודע מה הוא עונה אז מאוד קשה שהסקר יהיה ברור

וזה אקוטי פה.

אוהד: זה לא אקוטי פה לדעתי.

ענבל הלל: זה קצת עמום כי אנשים חשבו הפרדה מגדרית כמו שיש בלפידים.

יגאל: אבל יש שאלות שמחדדות.

אוהד: בסוף שורה תחתונה היא די ברורה.

ענבל הלל: אני אומרת לך מה אנשים חשבו ואתה יכול להמשיך להגיד מה אתה חשבת.

אוהד: לא מה אני חשבתי.

ענבל הלל: לא הבהרת. השאלון היה עמום.

אוהד: אני חושב שהדבר הזה די ברור ובבית ספר מקיים הפרדה מגדרית הכוונה היא

בית ספר לבנים ובית ספר לבנות. או בית ספר מעורב. ואם לא די לנו בשאלה

הזאת, השאלה הבאה זה בוודאי שיהיה מגדר.

ענבל הלל: אם תיקח את השאלות של התושבים שהבטחת מראש שתתייחסו, אתה יכול

לראות שם גם תגובות של תושבים.

יגאל: תכף נתייחס כי אני עוד לא ראיתי את הסקר.

ענבל הלל: הם טוענים לעניינם של דברים שבאמת השאלות היו עמומות, לא מובנות.

יגאל: תני לו רק לסיים ואז נדע אם היה עמום או לא ברור או כן ברור.

אוהד: אנחנו, לפי מה שאנחנו רואים פה, זה ש- %34.8 מהמשיבים אמרו שמה

שחשוב להם זה תגבור ומצוינות במקצועות ליבה. כלומר זה יהיה הפרמטר

המרכזי שעליו הם יכוונו. אנחנו רואים ש- %28.5 מדברים על תגבור תורני

ואנחנו רואים ש- %25.9 אומרים: אנחנו רוצים שהדבר הכי חשוב לנו בבית ספר

קודם או הבייסיק זה שיהיה הפרדה, אפשר רק לעלות. אלה שלושת

האפשרויות, ואנחנו רואים שזה מתפלג. פחות או יותר ,28 26 ו- .34 כלומר אם

אני לוקח סטיות תקן, זה בערך שליש לכל אחד מהדברים. ביקשתי אחרי

ששאלתי את השאלה מה הדבר הכי חשוב, רציתי כן לתת אפשרות לאנשים

להגיד: אוקיי, זה הדבר הכי חשוב אבל מה הדבר השני, מה הדבר השלישי

וכולי, תדרגו את זה לפי המספרים. בדירוג הזה אנחנו רואים גם ש- %30 שזה

אותם %30 שראינו מקודם, %,34 %30 אמרו שבבית ספר קיימת הפרדה

מגדרית – זה הדבר הכי חשוב לנו, זה מספר ,5 זה הדבר הכי חשוב מבחינתנו,

שתהיה הפרדה מגדרית, עוד %20 ענו שזה הדבר השני בחשיבותו ומכאן ואילך

39

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מ- 3 אנחנו סופרים, 3 זה באמצע, כלומר זה קולות צפים, 2 ו- 1 זה כאלה

שהולכים לכיוון אחר. התיקוף של הדבר הזה הוא בשאלה הזאת. בבית ספר לא

קיימת הפרדה מגדרית. אנחנו רואים שפחות או יותר אותם אחוזים ענו על הצד

השני. זאת אומרת הסקר בסך הכול נתן לנו איזה שהיא תמונה שהיא תמונה

אחידה. עוד תוצאה שאני חושב שהיא מעניינת, ברור לנו ש- %40 מעוני הסקר

אומרים: הדבר מאוד מאוד חשוב לנו, כלומר בחרנו מספר 5 כדי שיהיה קיים

תגבור תורני ויש לנו %46 שאומרים: הדבר הכי חשוב לנו שיהיו מקצועות ליבה.

מה שאני מסיק מהדבר הזה לצורך העניין מבחינת המסקנה שיש לתוצאות

האלה, זה שיהיה ברור שגם אם אנחנו נעשה בית ספר אחד, לצורך העניין

שהוא ייתן מענה להפרדה המגדרית והוא יהיה בית ספר לבנות, זה לא אומר

שבבית הספר המעורב לא צריך להיות תגבור תורני. זאת אומרת שזה כן

משפחות שרוצות ויש הבדל וכל אחד מאיתנו יודע שיש הבדל בין תגבור תורני

לבין הפרדה מגדרית לצורך העניין. בין אווירה לבין תגבור, הכוונה היא תגבור

לימודי יותר, זה המשמעות של תגבור תורני. זאת אומרת תגבור תורני, צריך

להיות בשני המוסדות. עוד שאלה ששאלתי, מה יהיה האופי שהייתם מחפשים

בבית הספר ופה נתנו אפשרות לבחור שתי תשובות, כלומר: תן לי שני דברים

שהם זה. אנחנו יכולים לראות ששוב, בית ספר בעל אופי תורני, יש לנו %,65

בבית ספר בעל אופי מדעי יש לנו %37.7 ובית ספר בעל אופי אומנותי יש לנו

%29 ואלה האחוזים, המספרים הגבוהים. אני חושב שגם פה אנחנו יכולים, זה

די תואם, אם כל אחד יכול לבחור שתי אפשרויות זה די תואם את השאלות

האלה. וגם בדקנו את הקורלציה שיש מאחורי השאלות האלה. כלומר מי שענה

את זה האם הוא גם ענה בנקודה הזאת, ויש לזה קורלציה, ומצאנו שיש את

הקורלציה הזאת, מי שירצה את הקובץ הגדול עם האקסס, אני אוכל לתת לו את

כל הפרטים. סדר החשיבות של הפרמטרים המוזכרים. זה גם היה חשוב לי

לראות כי אני יודע שיש ונתקלתי בזה הרבה במהלך הרישום שבית ספר קרוב

לבית, שהחברים מהשכונה הולכים.

יגאל: וזה משפיע בעיקר על שכונה אחת.

אוהד: בדרך כלל, וגם נפגשנו זה בבית ספר ברקאי. פחות בבית ספר משואה ולשנה

הבאה זה בוודאי לא יהיה שייך לבית ספר משואה כי בית ספר משואה יעבור

לכאן ואז ממילא הוא לא קרוב לשכונה, אבל אנחנו יכולים לראות שזה גם לא

היה, זה דבר שקודם פרסמנו אותו בחשיבות משנית לצורך העניין. אם אני

מדבר על 370 עונים אז יש לנו פה ,150 פחות מ- .150 שוב, זה מתייחס

לפרמטר אחד אבל היה חשוב לראות עד כמה אנשים מבחינתם זה דבר חשוב.

הצגתי את זה מקודם ואמרתי, כן הצגתי את זה גם לכם בתוכנית עבודה שיש

פה חלוקת בתי ספר על פי מבני א-ו, תהליכים ארוכי טווח. בקיצור, נתתי את כל

הצמצום מעברים וכל מה שאמרנו מקודם. זה דבר שהוא כן עלה גם במפגש

האחרון שהיה לי איתכם. כשהצגתי את המצגת הזאת, כמובן יש לנו שאלות

פתוחות פה.

יגאל: יש לימוד במרחבי למידה.

אוהד: זה שקף ששייך למצגת אחרת, זה שקף שהדבקתי מהמצגת שהצגתי למליאה

על תוכנית העבודה. ובתוך תוכניות העבודה הכנסתי גם את היתרונות שיש

לחלוקת בתי הספר א-ו, הרחבתי על זה, תהליכים ארוכי טווח.חוץ מזה, זה

40

בס"ד

לשכת ראש המועצה

תהליך עומק ואפשר לדבר עליו בהרחבה, תהליך של לימודים ומרחבי למידה

והפיכת הלמידה ללמידה אקטיבית. שוב, זה עולם המחקר החינוכי היום הולך

לקראת הדבר הזה, אם אנחנו מדברים על גדולי החוקרים, פרופסור שלייכר מה-

,OECD אם אומרים על סוגט אמיטרה ופרופסור יורם הרפז, אני יכול להגיד עוד

עשרות שמות של מחקרים שאנחנו קוראים שקוראים ללמידה אקטיבית ויותר

התמקדות במיומנויות למידה, יותר לימוד אקטיבי. אני אישית חושב שזה חזרה

לבית המדרש ושם התלמידים, רוב הזמן זה הלמידה העצמית, הלמידה

בחברותות, הלמידה בהנאה פנימית והרבה פחות הרצאה פרונטלית. אני חושב

שבמידה מסוימת נחשב לפדגוגיה חדשנית אבל זה גם מה שהיה בעבר, זה אגב

תהליך שאנחנו הולכים בכל בתי הספר ביישוב. התחלנו בשנה שעברה ושם

עשינו תהליך מאוד גדול. אני לא יודע כמה כולם יודעים את הנתונים אבל לכיתה

א השנה, אם ברוב הכיתות יש לנו 23 עד 24 תלמידים בבית ספר רימון, השנה

פתחנו את כיתה א עם למעלה 30 תלמידים ולא כי הייתה איזה שהיא פרץ

ילודה אלא כי היו תלמידים שהיו הולכים לבתי ספר דתיים ומוצאים את עצמם

היום בבית ספר רימון כי בית ספר רימון עשה איזה שהיא מתיחת פנים ושינוי

עומק משמעותי. יש לנו הרבה דרך שם, זה אגב תמונה מהמרחב למידה של

בית ספר רימון. התהליך שאני עושה עם המנהלים בכל אופן הוא תהליך

הדרגתי. חשפתי בפניהם את הדברים ואני מדבר איתם הרבה על הדברים

ואנחנו קוראים מחקרים וקוראים נגיד את הדברים האחרונים שיש בעולם

המחקר החינוכי שאותי זה מאוד מעסיק.

יגאל: עבר לברקאי?

אוהד: ברקאי אחרי שבשנה שעבר אמר לי: אני עוד לא שם – בא לקראת הקיץ ואמר:

אני קופץ למים ורוצה גם להיכנס ושתביא לי מדריכה ולהתחיל לעבוד. התחלנו

עם כיתות א"ב ומי שביקר שם, ראה שעשינו מרחב למידה בכיתות א"ב. אנחנו

כבר בכיתות ג, מבקשים להצטרף, אז יש לנו הדרכה בבית ספר רימון, יש לנו

הדרכה בבית ספר ברקאי ויש לנו הדרכה בבית ספר משואה. בית ספר לפידים

נכנס לתהליך, עכשיו מתחיל להיכנס לתהליך הזה גם. בית ספר משואה גם

עשה סיור, חלק מהמורים, וחלק מהמורים אנחנו מכניסים עכשיו לבתי ספר

דומים למה שאנחנו רוצים לבנות פה עם מרחבי הלמידה באשכול. התחלנו את

זה בהרצליה בשנה שעברה. כל המנהלים וצוותי הפדגוגיה היו בהרצליה בבית

ספר נבון שעובד פחות או יותר בשיטה הזאת, שוב, בסוף כל אחד בונה לעצמו

את הדרך הנכונה. מדריכה שמלווה אותנו, היא התחילה את התהליך באשכול

והיא שם כבר בשנה השלישית. אשכול נבנה כבית הספר בצורה כזאת. דווקא

בבית ספר נבון בהרצליה זה אותו אדריכל שבונה את בית ספר משואה. היינו

שם בסוף שנה שעברה עם כל הצוותים הפדגוגיים, כלומר עם כל המובילים

בפדגוגיים של בתי הספר. אז כבר ורד הייתה אופציה לניהול אז ביקשתי שהיא

תצטרף. היא גם הייתה איתנו שם בסיור וגם המדריכה הפדגוגית שלנו פה

הייתה איתנו שם בסיור הזה, ולקחנו משם את הדברים שאנחנו רואים לנכון

לקחת משם.

יגאל: הסיור היה גם באשכול, שממוטט הרבה מאוד התנגדויות. כי ברגע שמורים

רואים שהתהליך עובד, הרבה מאוד מההתנגדויות שם נעלמות ולכן החלטנו

שהם ייסעו לשם ויראו איך זה נראה ואז יהיה להם קל יותר להבין שניתן ליישם

כאן.

41

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: בהמשך לדבריך, אשכול זה בית ספר שהתחיל מזה.

יגאל: כמו משואה החדש.

אבנר: התפרקו שני בתי ספר.

יגאל: כמו אשכול חדש, כמו משואה חדש.

אבנר: א- ו עוד לא ראינו שם.

אוהד: היו שם שלושה בתי ספר. היו שם שני בתי ספר שהפכו לשלושה. בסדר? היו לנו

שני בתי ספר שהפכו לשלושה בתי ספר. קיבוצים, מושבים.

יצהר: בוא נחזור אלינו.

אוהד: אגב, בעניין שלנו, הייתה לנו פה ישיבה במשרד החינוך לפני שנתיים וחצי,

שלוש אני חושב. זה היה בשבועות הראשונים שאני נכנסתי לתפקיד, שניסו

להגיד לנו כי חלוקת בתי הספר שלנו פה תהיה שכונתית. בית ספר ברקאי ייתן

מענה, אתם זוכרים?

יגאל: לנווה מנחם.

אוהד: לנווה מנחם, בית ספר משואה לקרני שומרון ובית ספר לפידים לגינות שומרון

ובזה פתרנו את הבעיה, זה מקובל כך בערים, כל בית ספר הוא בית ספר

שכונתי ואנחנו מיד הורדנו את זה בגלל שזה לא מתאים ליישוב שלנו ולאופי

שלו.

יגאל: צריכים לזכור שגם התקציב של משרד החינוך מחושב הולך לפי בנים בנות

ביחד. לא יודעים לחלק לנו את הכיתות לפי בנים ובנות לחוד.

אוהד: כשהצגתי גם לפני ההורים וגם לפני ועדי ההורים וגם לפני משרד החינוך,

השארתי פה, בדצמבר – אנחנו נמצאים עכשיו בדצמבר, זה ערב הורים ואספה

ודיון ושאלות, בפברואר כתבתי רישום.

אבנר: מה זה ערב הורים?

אוהד: ערב הורים זה כלל ההורים שנוגעים בדבר.

יגאל: אמרנו שאחרי שזה יוצג למליאה זה עולה להורים, אמרנו שנעשה שולחנות

עבודה כי יש הרבה שאלות שעדיין לא ענינו עליהן. כל הדיון על כיתות מעורבות

א"ב ויש את הנושא של מעברים בין בתי ספר, יש את הנושא של קביעת מה

תוכן בית הספר. כמו שראיתם, רוב ההורים לא רוצים שהמגדר יקבע שבית

הספר הזה הוא בית ספר דתי בנים. הם רוצים משהו נוסף שייקח את הבית ספר

זה יכול להיות תורני, טכנולוגי, איכות סביבה. איזה שהיא נישה שתיקח את בית

הספר ותוביל אותו, וראיתם שיש לזה רוב מוחלט.

ענבל הלל: מה זה הרוב המוחלט?

אוהד: אני אסביר רגע, גם פה אני אתן שוב איך שאני רואה את הדברים, יש פה

42

בס"ד

לשכת ראש המועצה

החלטה אחת שהיא החלטה עקרונית ובתוכה יש הרבה החלטות משנה. החלטה

עקרונית, שוב, אספנו את המידע אני חושב גם מהתושבים וגם מההורים וגם

ממנהל חינוך.

ענבל הלל: על ידי הסקר?

אוהד: גם על ידי הסקר. זה שנתיים של דיונים שיש על זה אגב, גם במליאה.

ענבל הלל: דיונים פנימיים אולי.

אוהד: לא דיונים פנימיים.

ענבל הלל: מתוך תת ועדות של 5 אנשים.

אוהד: אני דיברתי על זה במליאה.

יהונתן: אני רוצה לשאול אותך שניה מתי פעם אחרונה שדנו בבתי ספר במליאה?

אוהד: השקף הזה שהראיתי לך זה היה במליאה.

יהונתן: זו תוכנית פדגוגית שקשורה בלי קשר לזה.

אוהד: אישור תוכנית עבודה שהצגנו לכם.

יהונתן: מתי היה דיון על בתי ספר במליאה? אתה רוצה שאני אגיד לך? אני אעזור לך?

לפני קצת יותר משנתיים.

אוהד: טוב, אז אין לי מה להגיד אם אתה לא נותן לדבר.

יהונתן: אני אעזור לך.

אוהד: הועיל ואני יודע את רחשי הציבור ואני מבין, אמר לי יהונתן קוזניץ למטה: יהיה

פה שמח הערב.

יהונתן: אני מה אמרתי?

אוהד: אמרת: יהיה פה שמח הערב.

יהונתן: ממש לא אמרתי את זה. תחזור בך.

אוהד: אני לא אחזור בי.

יהונתן: אתה אמרת לי: מה קורה איתכם? אמרתי לך: יהיה מעניין. זה מה שאמרתי לך.

יגאל: עזוב.

יהונתן: מעניין או שמח?

אבנר: מתי שאלות?

יגאל: כשהוא יסיים.

43

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: אמרתי שהולך להיות מעניין פה, סוף סוף מעניין, מדברים על דברים ומביאים

את זה לציבור.

יגאל: לא מביאים את זה לציבור, זו הטעות שלך. הוא מביא את זה למליאה. אחר כך

מביאים את זה לציבור. יש קודם מליאה. אוהד, סיימת?

אוהד: שניים, שלושה משפטים.

יצהר: בלי הקטע של ההערות, לאן הדברים הולכים? התחלת משפט והפסיקו אותך.

לאן הדברים הולכים? עקרונית. בגדול ובקטן.

אוהד: בגדול, החלטה שהיא החלטה שהתקבלה במועצה עם משרד החינוך, שנפצל

את בתי הספר לשני בתי ספר.א'-ו', כאשר אחד מהם, בית ספר לפידים יהיה

בית ספר לבנות, בית ספר משואה יהיה בית ספר מעורב. בתוך ההחלטה הזאת

יש עוד המון החלטות משנה. החלטות המשנה לא ענינו עליהן. חלק גדול

מההחלטות של החלטות המשנה שבאמת אין לי תשובה ואני צריך לשמוע גם

את רחשי הציבור. לצורך העניין איפה יהיה החינוך המיוחד ואיך הוא יתחלק,

פתיחת אזורי רישום.

יגאל: תסביר את זה. יש לנו את כל הבעיה של תקשורת שעד היום זה כיתות מעורבות

ואם אנחנו עושים פיצול האם זה יכול להיות הכול בתוך בית ספר משואה. האם

יש מספיק כיתות שיכולות להכניס כי אנחנו באמת צומחים שם בקצב מאוד מאוד

מרשים. יש הרבה נושאים שיבואו לדיון הציבורי ואותם צריך לפתור ועדיין לא

פתרנו אותם.

אוהד: כיתות תקשורת, איזון בין מוסדות. שאלה מצוינת איך אנחנו מאזנים ואיך אנחנו

גורמים לזה שוב, גם אם בית ספר לא יהיו אותם מספר תלמידים, צריך למצוא

איזה שהוא איזון. אגב, זה משהו שאנחנו דנים עליו הרבה פעמים, איך אנחנו

מאזנים את בתי הספר.

יגאל: צריך לזכור גם שברקאי למשל הוא בתפוסה כמעט מלאה, אין כמעט אפשרות

להכניס שם ילדים נוספים. מורים וניוד, כי המורים הם א-ד. המורים שיש לנו עד

היום בלפידים הם כולם עם מקצועות א-ג. המורים של משואה הם כולם ד-ו.

מכיוון שעכשיו יש ערבוב, אתה צריך להתחיל לנייד עובדים, של המורים. מי

נשאר ומי עובר. זה חלק מתוך התהליך.

יהונתן: הדברים האלה, כל הדברים שאתה אומר פה זה הדברים שאמורים להיפתר

בחודש?

יגאל: כן. ומה שלא, אז יימשך. אבל זה לא ימנע את פתיחת בית הספר.

יהונתן: ואז מה יימשך?

יגאל: אני מעריך שיש שאלות שהן לא נענות.

יהונתן: אם אתה לא רוצה שיהיו פה צעקות, אז תקשיב שנייה ואז תענה.

ענבל הלל: כשתפנו לציבור, יעלו הרבה יותר שאלות.

44

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אוהד: פנינו לציבור והתחלנו לקבל שאלות. לא רצו לפנות לציבור לפני ש... אני שוב,

אני לא רציתי לפנות לציבור וגם יגאל עצר אותי לפני שאנחנו שמים את הדברים

במליאה. נאמר לי כמה פעמים. עצרו אותי, אמרו לי: בינתיים אתה לא מדבר עד

שאנחנו לא מציגים את הדברים במליאה. אני מבין. אבל אנחנו כן רוצים לשמוע

גם את החששות, יש דברים שאנחנו לא חשבנו עליהם, יש דברים ששווה

להעלות אותם. אני כן חושב שלקראת סוף פברואר, אמצע פברואר, כשנפתח

רישום, הורים צריכים לקבל מקסימום אינפורמציה בשביל לדעת לאיפה לשלוח

את ילדיהם, לאיזה בית ספר. אני כן חושב שיהיו הרבה דברים שגם יישארו

פתוחים ויהיו גם דברים שהדינמיקה תיתן להם. אבל לא נצליח לעשות שום

שינוי לעולם אם לא ניתן את ההזדמנות הזאת שגם אחרי שאנחנו מתחילים את

התהליך, אנחנו נוכל לעשות את התיקונים האלה כל הזמן. אין שום תהליך, לא

מכיר בכל העולם, לא בתחום הניהולי ולא בתחום החינוכי שנעשה איזה שהוא

תהליך שינוי והוא כבר פורט ברמת קוצו של יוד והכול תפור כמו שצריך. תמיד

יש לנו, כל הזמן את האיזונים האלה.

שגיא: אתה צודק.

אוהד: אני אומר מקסימום אינפורמציה, בשביל לקבל ולדעת איפה לרשום, מי המחנך,

איזה מחנכים יישארו, זה (לא נשמע) זה הסתדרות המורים, זה משרד החינוך –

ואני לא חושב שהורה יכול לקבוע לאיפה הוא רושם את הילד שלו, אם המורה

הזה יהיה או המורה הזה לא יהיה.

שגיא: אתה צודק, אבל העניין הוא אחר. בחודש לא עושים פה את השינוי.

אוהד: השינוי הוא לא (לא נשמע).

שגיא: בוודאי שכן, שים לב מה קורה, בתוך חודש וחצי אתם צריכים לענות על כל

השאלות, לתת פתרונות לכל הבעיות ולגרום להורים, וההורים צריכים להחליט

לאיזה בית ספר הם רושמים את הילד שלהם, על סמך סקר של .368

יגאל: בואו נעצור רגע. כדי לענות קודם כל בכללית, אתה איש של מספרים, קח את

המספרים, תעשה חישוב לבד, איך שלא תהפוך את זה ובלי סקר של שום הורה

אתה לא יכול להכניס מה שהוא אמר לך בהתחלה, גם את הבנים בשלושה בתי

ספר. אי אפשר טכנית, אתה לא יכול כי אין לך מספיק בנים.

אבנר: למה?

יגאל: כי אין לך.

שגיא: לא אמרתי את זה.

יגאל: אני מנסה להסביר. איך שלא תפזר היום את כמות המספרים שיש לך, הבנים

הם המכתיבים, כי לבנים יש אלטרנטיבה ויש להם את בית ספר ברקאי ואז

נשארים לך שני מחזורים, שתי כיתות בבית ספר אחד נוסף שזה לפידים. שעולה

למשואה. זאת אומרת גם אם אתה עושה היום שני בתי ספר א-ו, כיוון שמשרד

החינוך היום דוחף לא-ו עם כל הדגשים והיתרונות שציין אותם גם אוהד, זה

אומר שאתה לא יכול לעשות כיתת בנים וכיתת בנים פה עם 4 כיתות בנות

45

בס"ד

לשכת ראש המועצה

סביבם. ולכן, כנראה שמה שמתבקש עם סקר או בלי סקר, שיש לך מסלול אחד

של בנות כי היו הרבה מאוד פניות של אימהות ואבות שאמרו את אותו חופש

בחירה כמו שיש לבנים – תן גם לבנות שיש להם אלטרנטיבה למסלול כזה או

מסלול אחר. אתה מקבל בית ספר מיוצב שיש בו שתי כיתות בנים עם שתי

כיתות בנות או שלוש כיתות בנות, תלוי כמה יירשמו וירצו. ואז אתה יכול באמת

לבנות מסלול. כמו שאוהד אומר, יש שם עוד שאלות. התחלנו לשבת עם ועד

ההורים, נדמה לי ישבנו השבוע. העלו שאלות. אני עצרתי את זה כי אמרתי

קודם כל מליאה כי אני גם לוועדי ההורים, סליחה, גם בחדרי המורים הודעתי

למורים כל עוד זה לא עולה במליאה, אני מבקש לא לדבר. ומי שיש לו שם אישה

עובדת, יודע שגם אמרתי להם את זה. לא מעלים את זה, לא מדברים את זה,

קודם מליאה. מליאה תסיים, מכנסים. אנחנו בסד של לוח זמנים מאוד מאוד

קצר, בגלל זה, זה היה היה עקום. המליאה הייתה צריכה להיות לפני שלושה

שבועות או לפני שבועיים והיא נדחתה ונדחתה, לא יכולנו לחכות ולכן הרצנו את

הנתונים כדי לקבל את ברכת הדרך, גם מוועדי ההורים, גם ממשרד החינוך, גם

עם סגלי ההוראה. שסך הכול מאוד רתומים. היחידים שזה עוד יותר קשה להם,

בינינו, זה בית ספר לפידים. הוא האחרון שנכנס לתהליך, יש שם את השינויים

שלו כי הוא צריך גם כן להיכנס והוא היחידי שעדיין לא נחשף גם לנושא של

הפרויקט של אשכול. לכן ייקח לו קצת יותר זמן להיכנס. אבל התהליך מעכשיו

ייקח עד חודש ימים לעשות הצעה על פני כל השאלות האלה. לפי דעתי זה לא

כל השאלות שיעלו, יעלו עוד הרבה שאלות נוספות. שאלו אותי אתמול אם יהיה

מגרש מקורה ולא מגרש, והאם הילד בהפסקות לבית ספר הזה יעבור לבית

ספר. הוא אמר שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהם: כן יהיה גדר, לא תהיה

גדר, שאלות שיעלו. ישבו, ינתחו אותם, בשביל זה יצטרף משרד החינוך לתהליך

והסתדרות המורים מין הסתם תהיה בתהליך וסגלי ההוראה ופדגוגים והורים

וכל ה... כל מי שרק יכול כדי להשפיע על התהליך הזה ולכן אנחנו רק באמצע

שלו, אני לא רוצה להגיד לא בהתחלה ובטח לא בסוף.

ענבל הלל: איזה אמצע? עוד חודש רישום.

יגאל: חודש של עבודה, מה לעשות?

אהרון: אפשר עכשיו שאלות?

יגאל: כן, בבקשה.

אהרון: אתם צעקתם, אני מבקש לחשוב על כמה שאלות.

יהונתן: אף אחד לא צעק.

אהרון: אתם צעקתם.

יהונתן: קודם כל אתה צועק עכשיו אז חבל.

ענבל הלל: אתה לא חייב לפתוח גם בשיח.

אהרון: איך שאתה רוצה, בסדר? שמעתי אתכם.

יהונתן: אתה יכול לדבר.

46

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון: כמה שרשמתי תוך כדי ולא להפריע לך, אני אחזור כמה שקפים אחורה אבל לא

כמו חבריי.

יהונתן: מה הקטע שלך?

שגיא: מה זה הדיבור הזה?

יגאל: תן לו לדבר.

שגיא: מה זה הדיבור הזה? שלא כמו חבריי, למה אתה לא עוצר אותו?

יגאל: במה יש לי לעצור אותו.

שגיא: מה זה העקיצות האלה? מי מכיר אותו? שלושה שבועות פה. פוליטיקה כמו

שלא הייתה פה שלוש שנים.

אהרון: דבר יפה.

שגיא: מי אתה בכלל שתדבר אלי ככה? מי אתה? מה את מצלמת? מה את מצלמת

אותי? תינוקת. תתבגרי.

יגאל: כדאי שתרגעו.

שגיא: לא, מה זה הדיבור הזה? תגיד לי, מה אנחנו שכונה?

יגאל: מה זה הדיבור הזה עכשיו?

שגיא: ואתה ראש המועצה, לא עוצר אותו?

יגאל: מה זה הדיבור הזה עכשיו?

שגיא: ככה, כי אם הוא יורד לפסים אישיים, גם אני יורד לפסים אישיים.

יגאל: לאיזה פסים אישיים עכשיו?

שגיא: "אני לא כמו חבריי", למה זה היה טוב עכשיו? בוא נשמע. דיברתי איתך?

אהרון: לא.

שגיא: הפרעתי לך לדבר? אני פניתי אליך? לא.

אהרון: אתה לא נותן לי לדבר.

שגיא: לא, עכשיו.

אהרון: אתה מפריע לי לדבר.

שגיא: אתה אומר, אתה אומר לי...

אהרון: אתה מפריע לי לדבר.

אבנר: אפשר לבקש סליחה, לא התחלת טוב.

47

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: אתה חצוף.

יגאל: חבר'ה, זה לא שוק כאן.

שגיא: אתה חצוף.

אהרון: סליחה.

יגאל: חבר'ה, אי אפשר לדבר בלי שתפריעו אחד לשני?

שגיא: לא דיברתי איתך מילה בחיים ברמה האישית, מה אתה מכפיש אותי עכשיו? מה

אתה מדבר שטויות?

יגאל: אהרון, אני מבקש שתציג את השאלות.

אהרון: תודה רבה. 368 ראיונות ענו על הסקר. מה שראינו על השאלה הראשונה.

אוהד: בשאלות הבאות ענו יותר.

אהרון: אוקיי, בואו נגיד .370 כמה תלמידים יש בשני בתי הספר הרלוונטיים שעליהם

אתה נשאל?

יגאל: ,700 .800

אוהד: קרוב ל- .1000

יהונתן: 500 ו- ,600 משהו כזה.

אוהד: לא, ,400 400 ומשהו במשואה. בית ספר ברקאי הוא הכי גדול, זה 400 ומשהו

ועוד 500 בלפידים, סביב 900 ילד, סבירות די גבוהה שלכל משפחה יש שלושה

ילדים. גם ענבל אמרה שהיא ענתה פעמיים, זה בסדר.

ענבל הלל: לא, לא עניתי פעמיים. אני ובעלי מילאנו. כמו רוב המשפחות.

אוהד: בסדר.

ענבל הלל: לא עניתי פעמיים, זה אף פעם לא אמרתי.

יגאל: "בהורים יקרים" לא היית צריך לענות.

ענבל הלל: כמו הרבה מאוד זוגות.

אוהד: אני אמרתי משפחה, בסדר? אמרתי יש משפחות. אני יודע שיש משפחות שעשו

פעמיים, הכוונה היא שני בני הזוג.

יגאל: תנו לו רגע, תתרכזו.

אהרון: שתיים, כותרת כיתות שכתבת בית ספר מעורב משואה, השאלה, הכיתות

נפרדות בתוך בית הספר או ש...

אוהד: אחת השאלות שהשארתי פה.

48

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: משרד החינוך מדבר על א-ג מעורב ועל ד-ו נפרד. יש כנראה, עוד פעם, בתהליך

אם מדברים, יכול להיות שיהיה יותר קל לרשום שמא' זה נפרד ואז יש יותר

ילדים שיירשמו, וזה חלק מהסקר.

אבנר: יכול להיות שחלק מהמליאה זה השאלות, רק לדיון לדעת לפרוטוקול, השאלות

פה והתשובות על הפרוטוקול?

יגאל: זה מה שיעלה בסבבים של השיח...

ענבל הלל: בוודאי לפרוטוקול.

אבנר: אני לא יודע

אוהד: יכול להיות שגם תהליך כזה יקרה בהדרגה.

יגאל: מעורב, אתם רואים שכתוב מעורב?

אוהד: ומי שנמצא כרגע, וסתם אני לוקח דברים שהם באמת לא ברורים אבל לו יבואו,

לו יצויר שיבואו עכשיו להורים של בית ספר לפידים ויגידו לנו: אנחנו רוצים

להשאיר את המצב, תשאיר לנו את זה סטטי, נרשמים כיתה א, וכבר יירשמו

למשהו חדש. אבל אנחנו נעשה את זה בתהליך. גם זה בסדר. זה משהו שצריך

לעלות בשיח עם ההורים, אני שוב, יכול להגיד את דעתי, אני יכול גם לקבוע,

אבל אני חושב שזה יהיה נכון יותר לשמוע כי יכול להיות שההורים ספציפית

שנמצאים כרגע בלפידים יגידו: בוא תשאירו את המצב ככה, אנחנו כבר נרשמנו

לזה, הבאים החדשים כבר יירשמו למשהו אחר. גם בסדר.

אהרון: אמרת שכאילו יהיה את לפידים בנות, משואה מעורב והבנים בברקאי?

יגאל: וברקאי שהוא כמו שהוא.

אהרון: בנפרד ילכו לברקאי. מ בחינת התפוסה של ברקאי, מה?

ענבל הלל: אמרו לסדר.

אהרון: תני לי לשמוע אותו.

אוהד: ברישום לבתי הספר, הרישום תמיד היה פתוח לכל בתי הספר. אנחנו לא עשינו

סגירת רישום בזה. בדרך כלל כוחות השוק היו יחסית, יחסית שוב, זה לא

מאוזנים אבל הם יחסית היו לטובתנו, היו צריכים שינויים מינוריים. השינויים

המינוריים בדרך כלל נעשו על ידי אלה שנרשמו מאוחר, ומהם לכאורה רק אם

יכולנו לתת להם את מבוקשם – נתנו את מבוקשם. אם לא יכולנו, אז אנחנו

השלמנו את הכיתות. אני מקווה שכוחות השוק יעשו גם פה את פעולתם ויעזרו

לנו בחלוקה. להגיד, כרגע בית הספר ברקאי מלא. בסדר? בתפוסה מלאה. יכול

להיות שנגלה שצריך להוסיף שם כיתות, לא יודע.

אהרון: השאלה אם אתה ערוך לזה.

אוהד: למחר בבוקר?

49

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון: בטווח הזמנים שאנחנו רוצים לעשות את זה.

יגאל: כרגע המדינה לא מאפשרת לנו להגדיל את ברקאי, ביקשנו קומה שנייה בברקאי

וכרגע לא מאשרים. יכול להיות שאם נוכיח שיש, הרי יש גם בקשה שנעביר את

ברקאי בכלל לצד שליד אולם הספורט.

אהרון: לא, זה לא יקרה.

יגאל: אני מנסה להסביר. כרגע אתם רואים גם במותנה שלנו, יש הרבה מאוד דברים

שאנחנו מבקשים ועדיין לא מאשרים. היה ויאשרו לנו כיתות נוספות, יהיה אפשר

להגדיל את ברקאי. כל עוד אי אפשר, צריך לראות איך מסתדרים עם מה

שאפשר.

אהרון: אוקיי. באשר לנושא הפדגוגי של לימוד עצמי וכל המרחבים האלה. האם בדקתם

איך זה עובד עם חבר'ה שהם יותר עם הפרעות קשב וריכוז וכאלה, איך הם

משתלבים?

אוהד: כן, שאלה שתמיד נשאלת, זו שאלת על מה שנקרא. ברוב המחקרים היום, הפוך

הוא הנכון. דווקא לילדים האלה נוח וטוב ללמוד בצורה כזאת.

אהרון: שזה מעצים אותם יותר?

אוהד: כן. אני אגיד שלושה דברים. תלמידים האלה יכולים לקבל את תשומת הלב

האישית יותר, הם לומדים, הבעיה שלהם מתחילה ברגע שאתה עומד ומדבר

והם צריכים להקשיב ואז הם רוצים לקום, אתה אומר להם: תשב. מתחיל ויכוח

ודיון. אם אתה משחרר אותם ומאפשר להם לשבת ללמוד בחוץ, אני יכול להגיד

לך איך הבת שלי לומדת, עם הרגליים על הראש, הבת האישית שלי. היא יכולה

לשבת עם רגל על השולחן ויושבת ככה. בכיתה היא לא יכולה ללמוד ככה.

במרחב היא כן יכולה ללמוד ככה. נכנסנו, אני לא זוכר אם היית איתי יגאל,

נכנסנו לבית ספר ברקאי למרחב, והם רק התחילו את המרחבים, הם עוד לא

שולטים בעסק הזה כמו שצריך. ואתה רואה ילד דופק עם הרגל, מרעיד את

הרגל, שוכב על הרצפה ועובד.

יגאל: עושה שיעורים.

אוהד: הוא לא היה לומד אם הוא היה יושב בכיתה. ליד השולחן. הפוך. דווקא הם היו

צריכים את זה. שוב, להגיד שזה פותר את כל הבעיות כולן? זה לא. אבל זה

הרבה-הרבה יותר טוב מהמצב שנמצא, שאנחנו נמצאים בו היום.

אהרון: שאלה אחרונה לגבי ערב הורים. לפי גם כמות האנשים שנכנסנו וגם התגובות

שעולות, זה רצון ממש לעשות שיח עם שאלות?

אוהד: ממש רצון של שיח, דיברתי עם יגאל. אמרנו שנזמין את כולם. הוא אמר הוא לא

יודע עם האומיקרון מתאים לעשות כנס, אז נעשה את זה בזום. לא בנינו עוד

קונספט. דיברנו על זה שזה יהיה שוב, עם ועדת חינוך המצומצמת. דיברנו על

זה שזה יהיה בעוד שבועיים וחצי מהיום פלוס מינוס. בסדר?

אהרון: שיהיה ערב פתוח של שאלות.

50

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אוהד: כן, נאסוף את השאלות, נשתדל לאסוף את השאלות לפני.

יגאל: אני מדבר לציבור: יש פה הרבה מאוד שאלות, אני רואה שעלו, מעל 90 שאלות,

אנחנו נעלה אותן, נענה עליהן ואני מתאר לעצמי שזה גם יעלה בשיח המשותף

שנעשה בקבוצות למידה ככה שמי ששואל שאלה, אנחנו נוכל לענות לו על מה

שהוא שאל.

אוהד: ננסה לאסוף את כל השאלות לפני, כדי שנוכל לתת מה שיש לנו, שוב, אני אומר

גם בשיתוף ציבור לא פותחים 200 שאלות.

אהרון: נכון.

אוהד: זאת אומרת אנחנו אוספים את כל השאלות. דברים שיש לנו עליהם תשובות

שהתשובות פשוטות יחסית, אנחנו כבר בהרצאה הראשונית כבר ניתן את

התשובה וניקח את המוקדים, שלושה מוקדים שאנחנו רואים, שלושה ארבעה,

לא יודע כרגע להגיד מספר שהם באמת נושאים משמעותיים ואותם נפתח

לשמוע את כל הזה. שוב אני אומר, יכול להיות ששגיא יכעס עליי שאני אומר את

זה. אני לא חושב שנכון להחליט שם את הדבר הזה, נכון הוא לעשות את

האיסוף של הדעות ואת החשיבה המורכבת יותר ועם זה ללכת לקבלת החלטות.

יגאל: ברשותכם. מכיוון שהזמנו פה ולא שמתי לב, שלא נתנו להם את זכות הדיבור –

הנציגים של בתי הספר, אם אתם רוצים להוסיף משהו לדיון כי אני לא רוצה

לעכב אתכם סתם.

ענבל הלל: רגע, סיימנו, סיכמנו? תנו להם לשמוע.

יגאל: שאלתי אם הם רוצים לצאת, החבר'ה פה רוצים ללכת הביתה. סבלנות, רגע.

ענבל הלל: מישהו צריך ללכת הביתה?

יגאל: מי שירצה, יישאר. כן?

אהרון לוריא: טוב, אני לא מייצג את כל ועדי ההורים, שמי אהרון לוריא, אני יו"ר ועד לפידים

וזה פה האנשם של כל בתי הספר, גם של רימון וגם של ברקאי. אני אישית

עשיתי אתמול ישיבת ועד בוועד שלי והעברתי מה שנקרא את הדברים כהווייתם

לוועד שלי, היה לי חשוב להסביר להם את הדברים. אין פה נקודת מבט פרשנית

כזו או אחרת על הדברים, פשוט העברתי את זה כהווייתם, עניין אותי מאוד

לדעת מה הם חושבים ואיזה דברים הם היו רוצים להשמיע פה, ואני מדבר פה

בשמם ובשם ההורים שאני מייצג שזה כל בית ספר לפידים. קודם כל, אני חושב

שאני מברך על השינוי. כל שינוי הוא שינוי מבורך, אני חושב שמערכת שנמצאת

שלושים שנה פחות או יותר באותו מקום, זה דבר טוב. כמה שהמדינה רוצה

תמיד להראות חדשנות ולהראות את הדברים החדשים, אני חושב שזה דבר טוב

ודבר מבורך. אבל לי כשליח של הרבה מאוד הורים חשוב להגיד שאף אחד פה

לא נגד המהלך כמו שהוא נגד התהליך. אני חולק עליך אוהד, אני לא חושב

שהדרך שבה התהליך הזה הגיע מתחילתו עד סופו היה צריך להתחיל בהחלטה

אופרטיבית ואז להתגלגל לציבור אלא לדעתי ולדעת כל מי שנמצא מאחוריי זה

היה צריך להיות הפוך. היה צריך להקשיב לרחשי הציבור כולו. להעביר את זה

51

בס"ד

לשכת ראש המועצה

לקבוצות מיקוד ואז להעביר את זה על החלטות אופרטיביות. אני לא יודע מה זה

אומר חינוך ישראלי, אני אל חושב שיש פה מישהו בשולחן שיודע באמת מה זה

חינוך ישראלי עד הסוף. אתה היחיד שאולי יודע.

אוהד: אני בין היחידים פה שהוא בעל מקצוע מהתחום הזה.

אהרון לוריא: וגם יכול להיות שאתה לא יודע מה זה, יש לי נקודות מאוד מאוד ברורות.

יגאל: תזכור שלפידים להבדיל מבתי ספר אחרים ועוד לא דיברו אלה שכבר עוברים

את התהליך, אתם עוד לא בתהליך.

אהרון לוריא: יגאל, אני עונה. אני ישבתי פה ביום רביעי בערב ושמעתי את הדברים כמו

שחזרת היום, הכול אותו דבר. אני לא שמעתי דברים אחרים, אני שומע את

אותם דברים וזה בסדר גמור. אני רק אומר, שיש פה איזה שהוא מהלך מאוד

מאוד גדול שמשנה פה ביישוב סדרי עולם. יש שלושים שנה שכולנו התחנכנו,

אגב, אני לא גדלתי פה ביישוב אבל כולנו מכירים, יש לי שלושה ילדים

ששלושתם נמצאים פה בלפידים וכולנו התרגלנו לחינוך בשיטה מסוימת. אני

מברך על שינויים, זה דבר חיובי. אבל מהלך כל כך גדול, לא יכול לבוא לפני

שעושים את הבדיקה האמיתית בציבור האם יכול להות שאותם שלושה ארבעה

אנשים שקיבלו החלטות, רואים עין בעין עם הציבור.

יגאל: על איזו החלטה אתה מדבר?

אהרון לוריא: אז אני אומר, בסוף יש החלטה עקרונית. של חלוקת בתי הספר ומעבר לשש

שנתי. שזה אגב יתרונות וחסרונות, דנו עליהם. אני מדבר על בית ספר הדגל,

בית ספר משואה שמבחינתי כל מה שקשור אליו – רב הנסתר על הגלוי ואנחנו

יודעים את זה. אבל יש פה בעיות הרבה יותר עמוקות שאני חושב שאנחנו

צריכים גם אם הרכבת הזאת יצאה מהרציף והיא עזבה אותו ולא נוכל להחזיר

אותה, אנחנו צריכים לדעת שכל ההורים יודעים בדיוק אם הם יורדים בתחנה

הבאה או ממשיכים עוד תחנה. וזה משהו שצריך לעשות הכול, זו אחריות של כל

מי שיושב פה לעשות הכול כדי שתהיה שקיפות ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות

להורים, על הכול. אני אתן להם דוגמאות.

יצהר: לא הבנתי מה אתה מתכוון? הבעיה שלך היא עצם החלוקה שחילקנו לשלושה

בתי ספר בנים בנות או מה יהיה בתוך הבית הספר, אם זה ישראלי, חרדי?

האם התוכן או החלוקה?

אהרון לוריא: אני אומר, מבחינתי המהלך, הוא המסקנה הסופית של הכול, גם שלושה בתי

ספר במתכונת מסוימת, שש שנתי. גם משואה, גם לפידים, הכול זה בסוף

החלטה אחת גדולה שאנחנו משנים פה את כל מה שהתרגלנו אליו. אני לא

אומר שזה בעיה, יכול להיות שזו תהיה גם הצלחה אדירה. אני רק אומר שצריך

לעשות את זה בצורה נכונה. אני אתן כמה דוגמאות של דברים שחלקם שמעתי

אתמול וחלקם אני חשבתי וחשוב לי לעניין את הציבור. אם מחר בבוקר, וזה

בעיה ששמעתי אותה המון, אני מבקש לקחת את זה למקום אמיתי, מקום של

אנשים שכואב להם. אם מחר בבוקר משואה יהיה מעורב א-ו, יש המון הורים

שהיו רוצים לדעת מה קורה לבית ספר רימון. האם יש אוכלוסיה מסוימת בבית

ספר רימון שתרצה ללמוד בבית ספר משואה?

52

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: למה זה רלוונטי להחלטה כאן?

אהרון לוריא: אני אגיד, כי אם יש הורים שמלכתחילה שולחים את הילד שלהם גם לבית ספר

מסוים שהוא בית ספר מעורב, יכול להיות שהם לא היו רוצים ללמוד עם ילדים

לא דתיים בכמות גדולה.

יגאל: לא הבנתי, אני מתנצל, לא הצלחתי להבין מה שאתה אומר.

אהרון לוריא: אני אגיד, אם מחר בבוקר מחליטים לבצע כיתות מעורבות בבתי הספר והורים

לילדי רימון רוצים לבוא לבית ספר משואה.

יגאל: אבל גם היום יש לך ברימון ולפידים ילדים חילוניים.

אהרון לוריא: נכון.

יגאל: אז מה ההבדל?

אהרון לוריא: אבל אם זה יבוא ביתר שאת וגם היום הרי יש לפי הסקר חמישה אחוזים או

שישה אחוזים, אנשים שמגדירים את עצמם חילוניים.

יגאל: חילוניים שלומדים בלפידים?

אהרון: ומסורתיים, אני לא יודע מה זה אומר, שוב, אני לא מכיר את ההגדרות. אבל אם

יבואו עכשיו שלושים, ארבעים, חמישים ילדים מרימון, אני לא יודע מה זה אומר

על רימון אם הוא ייסגר או לא ייסגר, אבל נגיד שהוא לא ייסגר והכול יהיה

בסדר, אני חושב שהורים ששולחים את הילדים שלהם למשואה, ירצו לדעת את

הדבר הזה.

יהונתן: אהרון, אני רוצה להוסיף משהו כי זה באותו הקשר. יש פה עוד נקודה, הוא

אומר, הרי בסוף מה קורה? אם יהיה בית ספר משואה שהוא יהיה בית ספר

מעורב בנים בנות באותה כיתה וכמו שאמרת עכשיו יגאל, כמו שהיום חילוניים

שולחים את הילדים שלהם לחינוך בלפידים, מאוד ייתכן שישלחו גם למשואה כי

זה יהיה בית ספר אפילו עוד יותר קרוב אליהם. מה קורה עם בית ספר רימון?

היום בית ספר רימון מונה כמה, 130 תלמידים? כמה? אם מחליטים עכשיו -20

30 תלמידים לעבור מבית ספר רימון לבית ספר משואה כי הם רוצים את

התצורה של כיתות מעורבות ואולי חינוך קצת יותר דתי או מסורתי כמו שקורה

בלפידים. מה קורה בבית ספר רימון? הוא נפגע מאוד.

ענבל אורן: אמרו שכולם רוצים תורני, נכון? זה אחד הפרמטרים שאמרו.

יהונתן: אז לא יהיה בית ספר מעורב?

ענבל אורן: לא.

יגאל: סליחה, זו אחת השאלות שעלו וגם הן ייבחנו.

יצהר: זו אחת השאלות המשמעותיות.

יגאל: אוהד, תעצרו רגע, זו שאלה שבטח אין עליה תשובה כרגע.

53

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון לוריא: אני לא מחפש תשובות.

יגאל: אני יודע שחילוניים לומדים בלפידים גם בלי לפגוע ברימון. אתה אומר עכשיו

משהו שתהיה הקצנה של יותר תלמידים.

יהונתן: למה אתה קורא לזה הקצנה?

יגאל: הבנתי אותך, זה משהו שאין לנו עליו כרגע תשובה. נצטרך לראות איך

מתמודדים איתו, הלאה.

אהרון לוריא: דבר נוסף, דבר שהעלינו אתמול בוועד. אנחנו גם חוששים שהמהלך הזה יכול

ליצור איזה שהוא (לא נשמע) בתוך השכונה.

יגאל: באיזו שכונה?

אהרון לוריא: אני אגיד למה אני מתכוון. לצורך העניין יש שכונה שהיא מוגדרת שכונה יותר

תורנית, אני לא רוצה להיכנס כרגע לשכונות, יש קבוצה שמוגדרת יותר תורנית.

אגב, זה קורה היום בקרני שומרון עם המון הורים ששולחים לברקאי. ילד שהולך

ללפידים, מין הסתם יש לו פחות חברים.

ענבל הלל: גם אצלנו.

אהרון לוריא: אם מחר בבוקר בגינות שומרון שמאופיינת ,X רוב האנשים ישלחו למקום מסוים

ויהיו אנשים שיפריע להם דברים מהותיים בבית ספר החדש נגיד, הם לא ישלחו

את משואה, למרות שרובם שלחו למשואה והם ישלחו ללפידים או לברקאי,

הילדים האלה יהיו עם פחות חברים בהגדרה. הדבר הזה עלול ליצור בעיות

חברתיות ביישוב. עוד נושא? שוב, אני לא מחפש תשובות. אני מעלה דברים

עקרוניים שצריך לתת עליהם את תשומת הלב.

יגאל: אתה אומר שאם בת מגינות, סתם, ששם נגיד שהם פחות חרד"לים, סתם אני

היפותטית אומר.

אהרון לוריא: בדיוק, פחות דתיים.

יגאל: והיא תלך עכשיו ללפידים שהיא רק בנות, תהיה לה איזה שהיא בעיה חברתית?

אהרון לוריא: אני חושב שיהיה לה הרבה פחות חברות ממה שיש לה היום בהגדרה. כן.

יגאל: אני יכול להגיד לך עוד פעם כמי שרואה את הרישום של הילדים, הרישום בדרך

כלל בסוף הופך להיות שכונתי. אני רואה את זה מאוד מאוד עוצמתי בנווה

מנחם שגם אם הילד לא רוצה ללמוד לפי שיטת ברקאי, הוא ילך לברקאי בגלל

שהחברים שלו שם. אותו דבר אני רואה בגינות שיותר מתחברים לבית ספר

לפידים או משואה מבחינת גם שכונת קרני, כי זה יותר קרוב ויותר נגיש. להגיד

לך איפה זה הולך אחר כך לבוא ולהשפיע? זה חלק מהתהליך.

54

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון לוריא: עוד דבר זה הסופיות, מה שהורים היו מאוד רוצים לדעת. אם מחר בבוקר אנחנו

עדיין נישאר בחוסר שקיפות והרבה הורים יחליטו שהם בכל זאת בגלל היעדר

השקיפות או בהיעדר הידע באותה נקודת זמן של הרישום, יעדיפו לרשום את

הילדים לבית ספר.

יגאל: וירצו אחר כך לבוא ולשנות.

אהרון לוריא: לא, המוכר והידוע, וישלחו ללפידים, אוקיי? האם הדבר הזה הוא סופי? האם

בעקבות זה שאנחנו רוצים לווסת לדוגמה את מספר הבנות,

יגאל: אתה שואל אם אפשר אחרי זה לעבור?

אהרון לוריא: לא, אני שואל האם הורה שרושם את הבת שלו ללפידים, יידע בוודאות שהבת

שלו תישאר בלפידים ולא יעבירו אותה למשואה כדי לווסת את מספר הבנות כדי

שיהיו מספיק בנות שלא יהיה מצב שיש בכיתה 22 בנים ו- 3 בנות כי אני לא

אשלח את הבת שלי ולא אכניס אותה לכיתה כזאת וגם אף אחד ממי שיושב פה

לא יעשה את זה.

יהונתן: כלומר, האם בכלל רלוונטי הבחירה שלו ברישום.

אהרון לוריא: בדיוק, האם הוא יודע שיש סופיות לרישום הזה. זו שאלה סופר אקוטית.

ענבל הלל: שקיפות של המהלך.

יגאל: אני מעריך שגם זה, זה חלק מהדברים אבל ראית לפי הסקר לפחות שענו חלק,

כמעט שליש מהציבור ענה עליו, שמראה שאכן יש התפלגות די זהה לשני

הכיוונים. אלה שרוצים שהמגדר יקבע את התהליך וכאלה שלא רוצים שהמגדר

יקבע את התהליך. ראית, זה כמעט חמישים-חמישים. אני מעריך שככל

שהשקיפות תהיה טובה יותר והבהירות תהיה ברורה יותר, אנשים ילכו עם מה

שהם החליטו בסקר. הרי בסוף, אתה יודע, זה נופל על פתיחת כיתה וסגירת

כיתה. חווינו את זה עם ברקאי לפני שנה ולפני שנתיים מול לפידים. אני מתאר

לעצמי שברגע שיהיה רישום לבתי ספר ונתחיל לראות את הרישום שהוא בונה

כיתות, הרי בסוף הרישום בונה לך את הכיתות, שלושים – נסגרה כיתה. עוד

שלושים – נסגרה כיתה. עכשיו פה יהיה לך ,32 ובבית ספר יהיה חסר 2 – אני

מעריך שנתכנס לסיעה כמו שעשינו בלפידים, כמו שעשינו בגנים לנסות לשכנע

שני הורים להעביר את הילדים שם. עשינו את זה, אנחנו ערים לזה שאנחנו

צריכים להיכנס לשיח הזה ולהסביר להורים שלפתוח עוד כיתה, הורס לבית ספר

אחר. האם יש אפשרות לוותר. בדרך כלל הורים מתרצים וזורמים, הם מבינים

שאפשר לסייע למערכת ולבנות איתם, אם זה משהו שהוא גורף ויוצר לנו שני

בתי ספר, בית ספר לבנות ובית ספר לבנים ועוד בית ספר לבנים, ברור שהשיח

נשאר.

ענבל אורן: לפי דעתי כל אחד ידבר, יציף את השאלות. יש לך את רשות הדיבור כמה

שאתה רוצה אבל בסוף נסכם את זה במענה על התשובות.

אוהד: מעולם לא לקחנו ילד בכוח והעברנו אותו מפה לשם. מעולם לא לקחנו ילד בכוח

מפה לשם, אלא אם כן זה בא אחרי תקופת הרישום. עד היום זה היה האיזונים

55

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שלנו, אחרי תקופה, כל מי שנרשם אחרי תקופת הרישום, אמרתי לו: אתה רוצה

ברקאי בסטנד ביי, נראה מה המצב ונראה לאיפה אנחנו מכניסים אותך לפי מה

שאני, זה לא אני, לפי מה שהמערכת צריכה בשביל שזה יהיה המקסום של

מספר הילדים. אני רוצה להאמין ואמרתי לך את זה גם השבוע, שבאמת כוחות

השוק, נעשה את זה בצורה מספיק נכונה.

יהונתן: מה זה אומר "רוצה להאמין", שאולי זה לא יקרה?

אוהד: רוצה להאמין. הנבואה ניתנה, אתה יודע למי.

יהונתן: לא נבואה, אני שואל שאלה מאוד פרקטית ומעשית.

אוהד: אז אני עונה, היה ו- אנחנו ניתקל באיזה שהוא מצב.

ענבל הלל: ייתכן ויקרה מצב כזה, זה הכול.

אוהד: תמיד קורה.

יהונתן: אבל אני שואל שאלה אחרת.

ענבל הלל: זה מה שהורים צריכים לדעת, מה קורה.

אוהד: אני עונה שוב, תמיד קורים דברים כאלה. אנחנו נמצא את הדרך מפה, האיזונים

בין בתי הספר זו שאלה שצריך לראות איך עושים את זה, יכול להיות שבאותה

נקודת זמן, אני אומר: בואו תעזבו את זה. (לא נשמע). זה יהיה בשיח, זה יהיה

בהסכמה, אגב, משרד החינוך ישפה אותנו אם צריך כי הוא חלק מהתהליך הזה.

אהרון לוריא: בסוף, תשמע אוהד, יש תשובות להכול. בסוף הדבר הזה, החלטה של הורים

לשלוח לבית ספר לפידים נפרד, זה לא עכשיו צורכי מערכת, זו החלטה מהותית

מאוד חינוכית אמיתית. ולהעביר אותם כדי לווסת מספרים או כדי להגשים את

האידיאל, זה לדעתי לא נכון.

יהונתן: ילד הוא לא מספר. בוא.

אהרון לוריא: אם התשובה היא שאין תשובה, אני חושב שזה משהו שההורים חייבים לדעת

ולקחת את זה בחשבון.

אוהד: זה סיסמה שקל להגיד אותה.

יהונתן: מה קל להגיד? זה מה שאתה אומר פה, אתה אומר מספרים כי צריך לווסת.

הוא אומר לך: אני לא יכול לשלוח את הילד שלי למקום שלא פועל ע"פ אמונתי.

אוהד: אני אומר שוב, אנחנו מתייחסים לכל ילד באשר הוא, ואנחנו גם מתייחסים

לצורכי הציבור.

יהונתן: לא אמרתי שלא. מה זה צורכי הציבור?

אוהד: צורכי הציבור זה...

יגאל: אוהד, אוהד, אתם מדברים על משהו שעוד לא נולד, ואפילו כבר מקיימים עליו

56

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ויכוח.

אהרון לוריא: עוד שני דברים ברשותך. דבר אחד, זה משהו ש... פשוט צריך לחשוב על זה,

אנחנו אולי טיפה מקדימים את זה אבל הילדים האלה הולכים לעבור איזה

שהוא, עוברים לבית ספר מאוד מאוד חדש, מאוד מאוד חדשני עם המון דברים

שהם לא הכירו. הילדים האלה בסוף בסוף הולכים לעשות מבחני בגרות כמו

כולם. מבחני פסיכומטרי כמו כולם. האם כיתות ז באולפנות, בישיבת השומרון

ידעו לתת מענה לילדים האלה שהתרגלו ללמוד במרחבים פתוחים, בחדשנות,

בית המדרש, כל הדברים האלה? בסוף הילדים האלה, אנחנו לוקחים היום

ילדים בכיתה ד שהתרגלו ללמוד בצורה מסוימת, זורקים אותם שנתיים לניסוי

חברתי כי יש בית ספר אחד בארץ כזה או שניים, אנחנו בסוף לוקחים אותם

במשך שנתיים, אני לא מדבר על ילדים בכיתה א, לוקחים ילדים שעשו א, ב, ג

בלפידים והתרגלו למסגרת מסוימת. טובה או לא, זה לא רלוונטי. אנחנו

משליכים אותם לאיזה שהוא ניסוי חדש ובכיתה ז הם חוזרים בחזרה לאותו

מקום ישן וצריך לדעת...

יגאל: מה זה אותו מקום ישן?

אהרון לוריא: כיתה ז בישיבת השומרון.

אהרון לוריא: במקום המסורת, לא מודרני הזה. וצריך לדעת שאנחנו, מישהו צריך לתת מענה

לילדים האלה.

אוהד: אמרתי ליהונתן שהכי קל לעבוד עם הילדים, השינויים האלה קלים להם כמו

מרגרינה, הם מכירים את זה.

אהרון לוריא: אבל הילדים בכיתה ז.

יגאל: לא בכיתה ז.

אוהד: הכי קשה זה ההורים.

אהרון לוריא: אני מדבר על המעבר מו' לז'. יגאל, אני מדבר על ילדים שיעברו, אני אומר

שילדים בכיתה ז ... המקומות המסורתיים אלה מקומות שלא יודעים לתת מענה

לילדים האלה שגדלו עכשיו שש שנים בחללים פתוחים, בחינוכים אחרים,

בשיטות שונות שאנחנו לא יודעים מה הן. האם הילדים האלה...

יגאל: הכול אמור להיות מתואם עם בתי הספר שמקבלים אותם. תזכור שכל מה

שמקובל זה לא בידע שלהם. מדובר בסך הכול בשיטת הלמידה שלהם.

אהרון לוריא: אני מבין.

יגאל: רגע, הם צריכים להגיע לאותם בתי ספר קולטים כשהם באים עם אותה רמת

ידע אם לא יותר טובה.

אהרון לוריא: לא קשור לידע.

יגאל: רגע, אני מדבר על הידע. ולכן כשהם באים לשם עם אותם מבחני קבלה או עם

אותה רמת ידע או רמת יכולת לימוד, אנחנו מצפים שהמערכת שאנחנו עושים

57

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אותה, תדע לעשות אותם. גם אשכול למשל לא שולח עכשיו לתיכונים או

לחטיבות ביניים שיש להם היום את אותה שיטת לימוד של אשכול. ממש לא.

אשכול מתהדר ביכולת שלו להביא היום שיטת לימוד שהופכת את הילדים בעלי

ידע ויכולת לימוד או כללי למידה טובים יותר ועם זה הם עולים לז', שהוא

פרונטלי. הלוואי.

אהרון לוריא: אני חוזר טיפה אחורה, גם מהוועד וגם מההורים וגם מכולנו, הנושא של הסקר

זה נושא שבוער בכולנו. קודם כל הדרך שבה הוא ניגש לציבור, שלא היה דרך

המועצה ולא היה בצורה מסודרת. אנחנו לא יודעים אם יכול להיות שהיו הורים

שמעולם לא קיבלו את הסקר הזה. אגב, אני ואשתי ענינו ביחד על הסקר, כל

אחד בפני עצמו. אנחנו שניים מתוך אותם .360 יכול להיות שיש עוד משפחות

כאלה, אני לא יודע. אבל אני בטוח שיש משפחות שגם לא ענו על זה בכלל.

כשבן אדם ענה על הסקר, הוא לא ידע מה ההשלכות של תשובה שהוא עונה

עליה, כי האפשרויות השונות שהיו לנגד העיניים של מי שכתב את השאלה, לא

היו לנגד העיניים של מי שענה עליה. אני חושב שהיעדר הידע באותה נקודת זמן

שענו על הסקר. אני חושב שלחכות למועד הרישום כמבחן התוצאה האמיתי

לדעת מה קורה איתנו, האם יש פה התפלגות נורמלית וכל הדברים האלה,

לדעתי זה מאוחר מדי. אני חושב שלעשות היום, תקראו לזה איך שאתם רוצים:

סקר, משאל תושבים, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אבל להציג לאנשים את

האמת, אלה האפשרויות. בואו תגידו לנו מה אתם חושבים. יכול להיות יגאל

שאתה ואוהד ואנשים שקיבלו את ההחלטות האלה, רואים עין בעין עם כל

היישוב את הדבר הזה. ויכול להיות שאתם רחוקים שנות אור.

יגאל: אבל זה התהליך שיש לנו חודש, אהרון.

אהרון לוריא: יגאל שנייה, יכול להיות שתמצא את עצמך או שאני אמצא את עצמי כיו"ר ועד

עם שמונים ילדים שרוצים לעבור לברקאי. מה נעשה? אני לא יודע מה נעשה,

אני גם לא אמור לתת את הפיתרונות האלו. אני אמור להציג את השאלות,

להציף את הבעיות ולהעביר אותם.

יגאל: נכון.

אהרון: אבל אני מבין שיש פה בעיה מהותית שבגלל שכל התהליך הזה לדעתי ולדעת

כל מי שעומד מאחוריי, נעשה בצורה לדעתי הפוכה, אנחנו יכולים אולי לתקן את

זה. אפשר לעשות בית ספר צומח. לא צריך לעשות את זה בצורה דרסטית על

כולם.

יגאל: אבל זה חלק מהדברים שאמרתי לכם גם בישיבה שיכול להיות שיהיה.

אהרון: אז יגאל, אז אני אומר. אני מציף את הדברים האלה והדברים האלה לדעתי הם

סופר חשובים.

יגאל: בסדר גמור, הם גם עלו השבוע, זה בסדר גמור. בגלל זה חלק מהרשימה עוד

מופיע.

אוהד: אני שמח על הנקודה האחרונה. בואו ננסה, אני מבקש בואו ננסה לא ללכת

אחורה להגיד את הכשלים שהיו אלא מה, כמו שאמרת עכשיו, מה הדברים

58

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שיכולים לקדם.

אהרון לוריא: אני אומר את זה ממקום של להציל את כל התהליך הזה.

יגאל: אוהד, תעצרו רגע בבקשה, אני רוצה לשמוע את ברק רגע.

ברק: אני מצטרף רגע לדברים שאהרון אמר עכשיו ואני רק אחדד. לא ברור עד כמה

הסקר היה מדגם מייצג. זה לא אומר שההחלטות שמתקבלות על פיו הן בהכרח

נכונות. אתה אמרת בישיבה שישבנו ביום רביעי שהסקר הסופי יהיה הרישום.

זה נכון אבל ייתכן שהרישום כבר מאוחר מדי לחלק מההורים שירשמו את

הילדים שלהם על פי דברים שהם לא היו מספיק ברורים ולכן יכול להיות מאוד

שכן כדאי לעשות עוד שאלון בנוסף לקבלת שאלות וחשיבה נוספת על הדברים,

שצריך לחשוב גם על המתווה של איך עושים ואיך מערבים את ועדי ההורים או

הורים אחרים. זה משהו שעוד גם לא הוצג בצורה של איך זה הולך לקרות,

התהליך הזה. וצריך שזה יהיה, שיהיו פה יותר קולות. של הציבור כי ההורים

באמת, רוצים דוגמה אחת? יש מיליון אפשרויות, יש תרחישים שיכולים לקרות.

יגאל: אנחנו רק בהתחלה. שרית, רציתם לשאול משהו, לדבר על רימון, להציג את

התהליך של רימון?

יערה: אני נציגת ביה"ס ברקאי גם התחלו את התהליך הזה של שיטת למידה, עדיין לא

עבדנו עם הרב אריאל על איך זה עובד. בינתיים אני מקבלת ריקושטים מהורים

שלא מרוצים מהתהליך. אני רק מניחה את זה פה. ספציפית לבן שלי זה לא

מפריע כי הוא אוטודידקט והכול בסדר. אני כן יודעת שמפריע להם כל מיני

דברים בלמידה הזאת. זה מונח במקומו, החלטנו להמשיך את השיטה הזאת,

צריך להמשיך איתה את המעקב ולראות לאן זה מתקדם. כן לגבי התהליך

שעבר עד שהגענו להחלטה. יש לי כמה דברים. קודם כל אני חוזרת על זה, 370

כשיש ביניהם כפל, שחלקם הפסיקו לענות על השאלון באמצע. אני לדוגמה

הפסקתי לענות על השאלון כי לא הבנתי אותו והחלטתי שבמקום שאני אגיד

דברים שאני לא באמת מאמינה בהם, אני פשוט לא אנסה לענות. אז בעיניי

ובעיני הרבה הורים, שוב, בווטסאפ ובהכול, זה לא מייצג את ההורים שרוצים

שינוי. הם רוצים שינוי. ואני גם יודעת שיש פה כוונות טובות ואני בטוחה שיש

פה כוונות טובות, בעיניי התהליך היה יכול להיות יותר טוב. בעיניי חודש וחצי

שהורים צריכים לתת, אני לא יודעת אם זה חודש וחצי, מתי היה התאריך של

הרישום אמור להיות?

יגאל: היה צריך להיות ינואר ודוחים אותו לפברואר.

יערה: לפברואר, זאת אומרת משאירים לנו חודשיים?

יהונתן: חודש.

יגאל: עד אז, כן.

יערה: חודש שהורה אמור להחליט לפי "אני לא יודע ואין לנו עדיין תשובה". שוב, לי יש

ילד שאמור להירשם בשנה הבאה לא', אבל אם אני מסתכלת על הכובע של

ברקאי, בעיניי הורים שלא יודעים מה הם רוצים, ילכו על מה שהם מכירים.

59

בס"ד

לשכת ראש המועצה

דיברנו על זה, ברקאי לא יכולים לקלוט יותר תלמידים. אם היה את כל נושא

המאבק בין ג ל- ד, עכשיו אנחנו נדבר על מאבק בין א ל-ב, בין ב ל-ג ובן ג ל-ד.

בעייתי. אין אפשרות לעשות את זה.

ענבל הלל: וה' ו-ו' כשיהיה בית ספר שהוא שש שנתי.

יערה: לא, אנחנו ממשיכים עם שמונה שנתי.

יגאל: שמונה שנתי.

יערה: אני כן חייבת לומר שמבחינת ועדת חינוך, ותת ועדת חינוך, באופן אישי אני היום

החלטתי שאני לא יכולה להמשיך אני יודעת שאני אמורה לחזור ואני לא יודעת

אבל הרגשתי כן ועדת חינוך שאין לי שיתוף בתהליך. לא ידעתי שיש תת ועדה,

לא ידעתי נמצא בתת ועדה. ובסדר, יכול להיות שהיו צריכים לעדכן אותי. זה לא

קרה אבל התהליך פה כל כך יכול להיות יותר טוב והשינוי כל כך רצוי, אז למה

יש כל כך הרבה תלונות מהורים? צריך לשאול את זה.

יגאל: זה חלק מהשאלות שנשאל.

יערה: אני רק אגיד דבר אחרון ואני חושבת שאהרון אמר את זה, כשאנחנו מדברים על

תהליך שיתחיל ואז נטפל בבעיות ואז נכבה שריפות, מין הסתם יהיה, שוב, אני

מאוד מקווה שזה לא יקרה, אבל יהיה צורך להכריח אנשים או לשנות את

הרישום או לבחור רישום אחר ממה שהם בחרו, או שמה לעשות, אין מקום

לשלוש בנות בבית ספר משואה אז נעביר אותם. בעיניי אפשר ורצוי לחכות עם

זה, או בית ספר צומח או לעשות סקר יותר מעמיק, יותר מפורט, שהורים ידעו

פעם אחת. אנחנו כשעשינו בברקאי סקר, חפרנו להורים כל יןם ופרסמנו אותו,

אני חושבת שזה כדאי ונכון.

יגאל: המון המון תודה. עוד משהו רצית לשאול? שגיא.

שגיא: אני רוצה לשאול כמה שאלות. קודם כל, אני מחזיק את הדברים שאהרון אמר,

אנחנו לא נגד התהליך. אני באופן אישי בעד שינוי.

יהונתן: לא נגד התוצאות.

שגיא: רגע. סליחה, אני לא נגד השינוי, זאת הכוונה שלי. אני לא נגד השינוי, השינוי

הוא מבורך וצריך לשנות פה, אחרי כל כך הרבה שנים שהדברים כמו שאמרת,

בעלי המקצוע החליטו מה נכון וטוב כדי לעשות שינוי, אבל בסוף אני חולק עליך

אוהד, אנחנו יישוב קהילתי. הקהילה פה צריכה להגיד את מה שהיא מרגישה

ואת מה שהיא חושבת. כמה תלמידים יש במערכת החינוך?

יגאל: נראה לי 3000 בכל מסגרות החינוך.

שגיא: כל מערכת החינוך, בתי הספר ברקאי, משואה, לפידים.

אוהד: 1600 ביסודי.

שגיא: ,1600 זה נראה מקצועי לצאת בתהליך על סמך 368 תשובות? אתה כל שנייה

אומר הסקר, הסקר, הסקר. זה לא מייצג אפילו %.30

60