פרוטוקול ועדת מליאה מס' 6

לשכת ראש המועצה

23 מאי 2022

כ"ב אייר תשפ"ב

פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 06/2022

מיום יום שני 16 למאי 2022

טו' אייר תשפ"ב

נוכחים:

מר יגאל להב – ראש המועצה

עו"ד יצהר הס – מ.מ ראש המועצה

מר אהרון לאוטמן – סגן ראש המועצה

מר שגיא הדרי – חבר מליאה (זום)

מר ליאור זיו- סגן ראש המועצה

גב ענבל הלל – חברת מליאה

מר אבנר לוי- חבר מליאה

מר יונתן קוזניץ – חבר מליאה (זום)

גב ענבל אורן ברנד – חברת מליאה

משתתפים:

מר מאיר ארונוביץ – מנכ"ל המועצה

מר ברוך חייקין- יועמ"ש המועצה – בזום

גב' הילה כהן – מבקרת המועצה בזום

מר פיני דנינו – מנכ"ל החברה הכלכלית קרני שומרון.

מר מאיר הר נוי – רו"ח החברה הכלכלית קרני שומרון

הרב יוגב פרג – יו"ר המועצה הדתית קרני שומרון – (זום)

מר אלירן – רו"ח המועצה הדתית קרני שומרון – (זום).

שעת התחלה : 20:00

יגאל: אנחנו פותחים את מליאה .06-22 נתחיל בהצגת המאזן המבוקר לשנת 2021 של

החברה הכלכלית, נמצא איתנו מנכ"ל החברה, פיני דנינו ורו"ח החברה מאיר הר נוי.

מאיר הר נוי: ערב טוב לכולם, שמי מאיר הר נוי, נציג לכם את המאזן של החברה הכלכלית בפני

המליאה של המועצה. זו הצגה פורמלית, מפני שהדוחות הכספיים של החברה כמו

בכל חברה אחרת בארץ, עוברים את הנוהל שלהם, דהיינו הנהלה, דירקטוריון,

ועוברים על הדוחות, מאשרים אותם, וחותמים עליהם, הדוחות כבר חתומים ומוכנים.

אבל המליאה צריכה לראות את הדוחות ולעבור לראות באופן כללי על מה מדובר כי

בסך הכול זה גוף ששייך אליכם ולא יכול להיות מצב שבן אדם ישאלו אותו: יש לכם

חברה כלכלית, אז הוא יגיד: אני אף פעם לא ידעתי שזה קיים וכולי. אז אני מבקש

להציג את זה כמו שאנחנו עושים תמיד בצורה הקצרה ביותר וטיפה לתת לאנשים

שלא מעורים בדברים, הבנה מינימלית ואני מבקש ומי שרוצה ומי שיכול ואני לא

אומר את זה רק לצורך הממצא, ורוצה להיכנס לעומק ולהבין את הדברים אז הוא

1

לשכת ראש המועצה

מוזמן לצלצל אלינו למשרד, ולקבל הסברים רחבים על מה שמעניין אותו ועל כל

הסעיפים והוא יוכל להתמצא. מי שזה מעניין. את מי שזה רק לצורך ידיעה, אז הוא

יקבל פה עכשיו בתמצית את כל הדברים מפני שהדוח הכספי עצמו מורכב מ- 21

עמודים ואנחנו מציגים את התמצית. המאזן החיסרון שלו זה שהוא מראה תמונה

ליום מסוים, זאת אומרת 31.12.21 הוא מראה את התמונה של מה היה בשנה

קודמת. אנחנו קמים מחר בבוקר, כל המספרים יכולים להשתנות. כי אם היה לי

בקופה מיליון וחצי שקל ולמחרת בבוקר שילמתי את המשכורות של דצמבר שזה יכול

להיות כמה מאות אלפים, אז כל המיליון וחצי ירד בסכום ששילמתי את המשכורות.

שילמתי מס הכנסה, שילמתי ביטוח לאומי, אז כל הסכום הזה לכאורה הוא נכון ליום

מסוים. ואותו דבר אם נתתי צ'קים והספקים מחזיקים צ'קים דחויים או שלמחרת אני

עושה העברות בנקאיות, אז כל המספר הזה הוא נכון להיום, הוא לא נכון למחר.

למה בכל זאת יש לנו מאזן? אז אני אסביר לכם אחר כך. ההבדל בין מה שאנחנו

רואים פה עכשיו, זה דוח רווח והפסד לשנה, דוח רווח והפסד לשנה שהסתיימה ב-

.31.12 בכל הגופים שאתם מתעסקים איתם או נמצאים על ידם, עמותות, רשויות

מקומיות והכול, יש דבר כזה שקוראים לו דוח רווח והפסד או בגופים שהם עמותות

או מלכ"רים מהסוג הזה, קוראים לזה דוח הכנסות והוצאות כי אין שם רווחים. יש

שם תקבולים ויש שם הוצאות. גם ברשות מקומית יש תקבולים ויש הוצאות אז זה

לא רווח. כשמדובר בגוף עסקי אז אנחנו קוראים לזה דוח רווח והפסד. מה הדוח

הזה מראה לנו? הדוח הזה מראה לנו את עיקר הפעילות. הרי אם אני הראיתי שיש

במאזן מיליון וחצי שקל ומחר נשאר לי מזה אולי חצי, אז זה לא אומר לכם שום דבר.

אבל זה נותן לכם תמונה על פעילות של שנה שלמה. זאת אומרת כמה היה לנו

הכנסות מכירות ביצוע עבודות במשך שנת ,2021 .9,297,000 עלות המכירות, זאת

אומרת כמה כסף עלה לי, עלות המכירות בודקת את ההוצאות הישירות שהיו על

אותו מוצר, הוצאות ישירות. מה הכוונה? בן אדם יש לו אוטו, איך שהוא קם בבוקר,

אומר לאוטו שלו בוקר טוב – חמישה דולר או עשרה דולר, למה? כי הוא צריך לשלם

ביטוח והוא צריך לשלם טסט והוא צריך פעם בשנה, לא נסע באוטו בכלל. אז הוא

צריך לשלם את הדברים האלה. ההוצאות האחרות שיש לו באוטו שזה תיקונים ודלק

וכל הדברים, אז הן הוצאות אחרות שמשתנות, ההוצאות הן קבועות. לכן כשאנחנו

מסתכלים פה בכל דוח כספי אז אנחנו רואים כמה היו סך הכול הכנסות בשנה

הזאת, כמה היו ההוצאות. עוד מעט אתם תראו את הפירוט של הדברים, כמה היו

הכנסות, כמה הוצאות וכמה היה הרווח הגולמי. הרווח הגולמי זה סך הכול ההכנסות

שלי פחות סך הכול העלויות שהיו לי לצורך הדבר הזה. מתחת לזה, יש לי הוצאות

מכירה, הנהלה וכלליות. עוד מעט תראו את הפירוט של הדברים שהם כך וכך, דהיינו

יש לי מנהל, יש לי מזכירה ומזכירות ורכב וכל מיני דברים – שגם אם לא היו לי כל

כך הרבה הכנסות או שלא היה לי בכלל, אז אני הייתי צריך לשלם את הפלאפונים.

אולי זה היה טיפה פחות אבל אלה דברים שמתנהלים גם כשההכנסות יותר גבוהות

או שהן יותר נמוכות מפני שהמשכורות של רוב האנשים הן פחות או יותר קבועות

וככל שהכנסה יותר גבוהה, החלק שלהם בסך הכול יותר נמוך. ואם ההכנסה יותר

נמוכה – אז החלק שלהם יותר גבוה. ולכן יש לנו בשנה הזאת, אנחנו רואים רווח

גולמי או תפעולי. הוצאות הנהלה וכלליות שזה כמעט מיליון שקל, אתם רואים שזה

טיפה פחות אפילו משנה קודמת. אנחנו תמיד מסתכלים מה קרה בשנה קודמת. עוד

מעט תקבלו הסבר של שתי דקות. ואז אנחנו רואים שיש לנו הפסד מהפעלה של

93,000 שקל, שיחסית לסכום הזה הוא כמעט אפסי שאפשר לראות את זה כדבר

מאוזן. הוצאות מימון נטו ו- 15 אלף שקל. והוצאות מימון נטו בכל הגופים וכל

2

לשכת ראש המועצה

העסקים מורכבים מכמה דברים. אחד, זה יכול להיות מורכב מריבית שאני משלם על

אוברדרפט או הלוואות או כל מיני דברים שיזמתי כדי שאני אוכל לנהל את הכסף.

ויש הרבה מאוד הוצאות פחות קצת בגופים האלה, בגופים שמשתמשים, זה הוצאות

מימון, בכרטיסי אשראי או משהו, זה כמעט לא תלוי, הלקוח בא ומשלם, חברת

האשראי לוקחת ממנו אחוזים כאלו ואחרים אז יש לו גם הוצאות מימון למרות שיכול

להיות בקופה, מיליונים יכולים להיות לו בקופה אבל יש לו הוצאות מימון. לפעמים

אתה מדפיס פנקסי צ'קים, כל מיני דברים שהם לא לגמרי בשליטתך ואתה לא יכול

להגדיל או להקטין אותם אז לכן הוצאות מימון. הוצאות המימון של תיאור לשנה

קודמת, תיאור לשנה הזאת, זה הוצאות מימון אפסיות, זאת אומרת שהחברה חיה

מתוך עצמה.

יגאל: אין כמעט שימוש בהון אחר.

מאיר הר נוי: אז לכן אני הדגשתי, חלק מהוצאות המימון שרואים הם לא תמיד שימוש בהון. אז

התוצאה הסופית זה מינוס ,98 כמעט 100 אלף שקל בשנה הפסד. שיחסית לכל

הפעילות שיש פה, אז זה אפסי. אבל מי שמשווה את זה לשנה קודמת, היקף

הפעילות גדל, יש הרבה יותר פעילות ולא רואים את זה תמיד בתוצאה של בין ,9-11

למה? כי מי שעוסק בבנייה, הוא לא מוכר שולחנות. הוא עושה שולחן ואחרי שבועיים

מוכר אותו. מי שמתעסק בבנייה, אז הפעילות נמרחת להרבה יותר משנה. שנתיים

מינימום, אבל זה נמרח להרבה זמן. עוד מעט נחזור למאזן ואנחנו נראה איך

הפעילות באה לידי ביטוי בעבודות כי יש פה הרבה מאוד עבודות בתהליך. הרבה

מאוד עבודות בתהליך. והעבודות בתהליך האלה כשהן מסתיימות, הן נותנות את

הרווח.

יצהר: מה זה שלוש?

מאיר הר נוי: זה נכון בכל מקום ובכל דוח שתראו זה לב העסק. זאת אומרת מה עשיתי כל השנה

ולא מה היה לי ביום אחד מסוים. אם אפשר עוד עמוד אחד לדפדף, ראינו שם 9

מיליון. ורק כדי שתקבלו מושג, רואים מה סוג הפעילויות של החברה. יש לנו פה

1,927,000 שראינו בעמוד הקודם ואתם רואים פה את סוג הפעילות, יש פה ביצוע

עבודות, בנייה, השכרת מבנים, יש פה קרוואנים שמשכירים חלק לדיור וחלק לחנויות

ודברים מהסוג הזה.

יהונתן: שאלה על הסעיף של שירותי שמירה. אתה יכול להסביר על הסעיף הזה ספציפית

מאיפה הוא מגיע ומה הדבר הזה?

אבנר: מה זה שירותי שמירה?

פיני: כל נושא השמירה של המוקד של הסיירים, הכול עובר דרכנו דרך החברה הכלכלית.

אנחנו מספקים שירותי מוקד וסיור למועצה. זה ההכנסות וההוצאות של השמירה.

מעסיקים את הסיירים ואת המוקד.

יגאל: כל מה שלא עושה חברה חיצונית, אתה יכול לעשות פה.

פיני: כל מה שאפשר למנוע מחברה חיצונית שתעשה.

יהונתן: וכמה משלמים בעלות?

3

לשכת ראש המועצה

יגאל: %5 על העלות.

פיני: רק %5 על העלות נטו.

יגאל: זה ההסכם שקיים כבר 25 שנה.

יהונתן: אתם אומרים %5 עלות מעביד?

יגאל: קוסט פלוס %.5

יהונתן: כמה כסף, מישהו יודע להגיד?

יגאל: כתוב לך, תסתכל על הדוח. ההכנסות מיליון וחצי וההוצאות 1,340,000 ומשהו.

יהונתן: אני בכוונה שואל כי זה חשוב ואני רוצה להתעכב על זה. לפני מליאה אחת הצבענו

על עליית אגרת השמירה. אתם אומרים בעצם שהחברה עושה רווח של %.5

יגאל: זה לא שמירה של הסיורים ושערים, זה המוקד בעיקר והסייר.

פיני: זה לא השערים.

מאיר הר נוי: את מי שזה מעניין ובגלל שאנחנו קצרים אז למעשה אפשר לשים את כל הדברים

האלה מול זה ולדעת על כל דבר ועל כל סעיף מה הרווח שלו. אם יש לי פה

4,820,000 ו- ,4,421,000 אז ההפרש בערך 400 אלף שקל אז יש לנו מביצוע

עבודות 400 אלף. השכרת מבנים 375,000 לעומת כמעט אין עלות בגלל שקנו ואין

שם הרבה עלויות אלא זה רק השכרה אז הרווח כמעט מלא ואז אנחנו רואים פחות

או יותר כל סעיף מול כל סעיף את ההכנסות שלו. לכן התמונה הזאת שזה עמוד

שלישי, מראה לנו את הסוגים. מקודם ראינו את ההיקף.

יגאל: של מגוון הפעילות.

מאיר הר נוי: זהו. עכשיו אני רוצה דקה לחזור לעמוד הראשון ובזה אני מסיים. הרי אני הזזתי

במאזן ואמרתי לכם שהוא מראה תמורה ליום אחד אבל גופים שעובדים עם חברה

כזאת, חברה כלכלית וההיקפים של החברה הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו ראינו

בדוח רווח והפסד, אז מי שעובד, בנקים, חברות ביטוח, הרבה גופים שעובדים מול

החברה, רוצים לדעת את ההיקפים. העמוד הזה מראה לנו מה היה קורה לגוף הזה

שהיום זה החברה הכלכלית ונכון לגבי כל עמותה וכל גוף שמגיש דוחות כספיים, מה

היה קורה אילו ביום הזה, ב- 31.12.21 היו סוגרים את הבאסטה, מה היה קורה?

זה נותן תמונה. והגוף, הבנק צריך לתת לך אשראי או הלוואות או ספקים וכולי...

הסעיפים מחולקים, הם אחידים בכל מקום, לפי הנזילות שלהם. כתוב פה רכוש

שוטף, מזומנים שיש לנו בבנק זה הכי נזיל, זאת אומרת אם הייתי סוגר היום את

החברה, את הבאסטה, אז הייתי הולך ככה: הולך לבנק, מוציא מיליון וחצי, כמעט

שם בכיס. זה נזיל. אחר כך יש לי פה לקוחות ואחרים, אנשים שחייבים לי כסף. אם

החובות טובים אז אני הולך לאנשים ותוך שבועיים שלושה חודש נותנים לי את

הכסף, יש לי בכיס עוד איזה חצי מיליון שקל. וככה אני הולך דבר-דבר, מועצה

מקומית קרני שומרון רואים שהיא חייבת ,2,167,000 הייתי גובה ממנה את הכסף

ואז היה לי בכיס – עוד מעט אני אסביר את זה – היה לי בכיס ,10,717,000 כך היה

4

לשכת ראש המועצה

לי בכיס.

יגאל: זו עליה של כמעט %50 אם לא יותר, משנה שעברה.

מאיר הר נוי: שנה שעברה. אבל העיקר זה ההיקפים פה.

יגאל: נכון.

מאיר הר נוי: היה לי בכיס 10 מיליון שקל, יש לי רכוש קבוע עלות, זה כל מיני דברים משנים כולל

המבנה פה והכול שזה מספר שהוא כתוב אבל ברובו לא למימוש. מה אני מתכוון?

נגיד שאתה בא למכור נכס ישן, אז אתה יכול למכור אותו ולא כל אחד אומר שהוא

צריך את התאורה הזאת והמזגן הזה אבל פה יש לנו בפנים את כל העלויות. אם יש

בפנים גם רכב למשל, אז אני מוכר את הרכב והוא שווה. אבל אם יש דברים מאוד

מאוד ישנים והפחתנו אותם, אז לא בטוח שזה העלות ופה יש לנו את הפחת. כמה

אנחנו הפחתנו משלוש וחצי, אנחנו הפחתנו בספרים, זה לא תזרים מזומנים, זה רק

רישום בספרים ונשאר לנו כמעט 2 מיליון רכוש קבוע. בשנה הזאת, שנת ,2021

כמעט לא היו השקעות, כמעט ולא היו השקעות כי רואים עלות, אגב העלות מופיעה

פר פריט, פר תעריף. זאת אומרת אחורה לכמה שנים. שנה קודמת היה

,2,841,000 פה 3,453,000 והיה בעיקר דברים קטנים שיפוצים וכולי, לא היו פה

איזה רכישות מיוחדות גדולות. עכשיו, אם הייתי לוקח את ה- 10 מיליון, ומצליח

למכור את כל הרכוש ואת הכול שהיה לי ב- 2 מיליון, היה לי בכיס כמעט 12.7 מיליון

והייתי הולך כמו גיבור ברחוב. ועכשיו אני אראה לכם מה היינו עושים בכסף הזה.

כתוב פה התחייבויות להון. ככה, היינו צריכים לתת, יש פה ספקים ונותנים שירותים,

קבלנים, וכולי – 3 מיליון שקל. ויש לנו אחרים שאנחנו חייבים להם כסף.

עובדים, מס הכנסה, ביטוח לאומי, כל זה שאנחנו צריכים לשלם. זאת אומרת מה-

17 מיליון שהיה לי בכיס, היינו צריכים למחרת בבוקר, וקיבלנו מקדמות על עבודות

במקצוע, 7.5 מיליון. התחלנו לעשות, התחלנו, כאילו החברה שלי, אבל התחלנו

לעשות עבודות. קיבלנו מקדמות ואנחנו צריכים להשלים לאנשים את העבודה לפחות

עד סכום המקדמה. זאת אומרת זה שיש לי עכשיו כסף בכיס, בסוגריים...

יגאל: לא אומר שהוא שלך.

מאיר הר נוי: בסוגריים: לפעמים זה גורם לבעלי עסקים חדשים שהם מתבלבלים. קבלן הולך

לבנות שכונה, הולך לבנות בית גדול, מקבל מקדמות. אתם קוראים בעיתונים

שקבלנים פושטים רגל, למה? יש להם בכיס בחשבונות מיליונים של שקלים והם

שוכחים שבשלוש שנים קרובות הם צריכים להשלים לאנשים את הבנייה. או שהם

שוכחים הם שעושים בכסף מה שהם רוצים. לכן הכסף הזה לא שלהם, כי זה

מקדמות שצריך להשלים. התחייבויות ביחס לעובד מעביד, זה ביצועים שאם היו

סוגרים את החברה היום אז היו צריכים לשלם, לכל העובדים יש קופות פיצויים ולכל

אחד יש חישוב מדויק כמה מגיע לו. אבל לפעמים יש פערים כי אם הגדילו למישהו

משכורת נגיד ב- 2000 שקל והוא עובד 20 שנה זה כבר 40 שקל פער וזה לא נמצא

בקופה. אז יש פה פער לא גדול של 205,000 שקל. יש אנשים שמתפטרים ולא

תמיד מגיע להם. התחייבויות אחרות זה 198,000 שקל, זה מספרים קטנים. ודבר

חשוב יגאל, 675 אלף זה שטרי הון. כשהקימו את החברה, יש דבר כזה שקוראים לו

הון מניות. הוא נכנס לחברה ובחיים אי אפשר להוציא אותו אלא אם החברה

5

לשכת ראש המועצה

מתפרקת. אבל יש פה כסף שעשו את זה בזמנו, בצורה כזאת 675 אלף שקל שטרי

הון דהיינו אם החברהנ תתפתח ויהיה לה תזרים מזומנים גדול והכול, היא תוכל

להחזיר את הכסף הזה למועצה. הכסף הזה שייך תיאורטית למועצה. אלה שני

המשפטים האחרונים. אתה חוזר פה למעלה שאנשים יראו שאתם לא יושבים סתם

עם ידיים שלובות פה. פה מועצה מקומית קרני שומרון, למה היא חייבת

2,267,000? בחודש האחרון של השנה, החברה הגישה הרבה מאוד חשבונות על

חשבון עבודות למועצה כדי שהמועצה תוכל להגיש חשבונות למשרדי השיכון, כי

חלק מהפרויקטים הם של משרדי ממשלה ועד שאתה לא מגיש חשבון מהגוף

המבצע, אתה לא יכול לקבל את ההשתתפות של הממשלה. אז לכן המועצה קיבלה

חשבונות וכשהיא תקבל את הכספים ממשרד השיכון, ההכנסות תקבל פרויקטים

בביצוע ומלאי.

יגאל: זה גם משרד השיכון.

מאיר הר נוי: כן, אז אני רק מסביר שתי מילים, בחברה קבלנית מה זה נקרא הכנסות לקבל, יש

כללים חשבונאיים, כל פרויקט שאתה עובד עליו, עכשיו יש את הפרויקט של הסולרי

וכל הדברים האלה, שזה סכום מאוד מכובד בתוך המאזן, כמעט 1,700,000 שקל.

עכשיו הכללים החשבונאיים אומרים ככה: כל פרויקט בעצמו, לא הכול ביחד, כשאתה

מתחיל לעבוד עליו – אם לא הגעת ל- %25 מעלות הפרויקט, אתה מציג אותו פה

במלאי עבודות בביצוע, .3,661,000 נגיד יש פה את הפרויקט הזה של המרכז, של

52 יחידות. כן? ככה קוראים לו? גם השם וגם החלקים שעבדו עליהם, פה למשל זה

סכום כמעט רק תכנון ובגלל שזה רק תכנון עוד לא הגענו לאחוז קטן אפילו מכל

הביצוע.

יגאל: %10 מהביצוע.

מאיר הר נוי: זה נמצא פה בתוך המלאי כי עוד לא הגענו. הדברים האחרים שהם מה שעובר את

ה- %,25 אנחנו צריכים לקחת אנשי מקצוע מהנדסים ולהעריך כמה עבודה הייתה

בשטח. אם עברתי %25 ובשטח ביצעתי כבר %,40 אנחנו צריכים לרשום בהכנסות

%,40 נגיד הפרויקט הוא 10 מיליון, אני צריך לשלם את ההכנסות 4 מיליון, כי זה

נקרא פרויקטים בביצוע.

יגאל: יש לנו עוד דוחות.

מאיר הר נוי: אנחנו צריכים לסיים.

יהונתן: אני רוצה לשאול על נושא השמירה, אני רוצה לראות שנייה את הנתון.

יגאל: אמרתי לך אותו, 1,420,000 ומשהו הכנסה, ו- 1,343,000 יצא.

יהונתן: ה- %5 הזה מי קבע שזה %5 שצריך לשלם תמורה לחברה הכלכלית?

יגאל: המליאה שהייתה בזמנו של הודי וגיורא.

יהונתן: יופי, אז אני רוצה בבקשה לבקש ממי הסמכות לחזור בהחלטה הזאת ולעשות

החלטה הפוכה? אני אסביר שנייה למה אני אומר את זה.

יגאל: שהם ישלמו לנו %5?

6

לשכת ראש המועצה

יהונתן: אני אסביר, אני אסביר שנייה. קודם כל נדבר בהזדמנות כבר על נתונים שעלו פעם

שעברה. אבל בגדול, לפי הנתונים עכשיו של החברה הכלכלית בלי קשר לנתונים

שעלו במליאה שעברה לגבי ההעלאה שרצית בעצם מהתושבים אגרות שמירה.

יגאל: לא הבנתי את מה שאתה אומר, או שאתה מנסה להגיד משהו שלא היה.

אהרון: יהונתן שנייה, אתה מדבר על שמירה שהיא לא קשורה לזה.

יהונתן: ממילא קשה לי כי אני בזום אז תן לי שנייה שתי דקות, ואחר כך תגידו מה שאתם

רוצים. בגדול, אני מדבר כרגע על הסעיף של החברה הכלכלית שמדבר על השמירה.

יגאל: נכון.

יהונתן: למה אנחנו צריכים לשלם לחברה הכלכלית, למה המועצה צריכה לשלם לחברה

הכלכלית %5 תמורה? אני רוצה שזה יהיה עלות. אם החברה הכלכלית נותנת

שירות והיא גם ככה גוף של המועצה, יגאל להזכירך אתה יו"ר הדירקטוריון ואתה גם

יו"ר המועצה, למה צריך על חשבון התושב להעלות את ה- %5?

יגאל: הר נוי, אתה רוצה להסביר לו מה זה תקורה? אולי הוא לא יודע.

יהונתן: אולי מספיק %.5

יגאל: זה הסעיף הראשון, אתה מבין שהלקוח יש לך תקורה של החברה הכלכלית, זה

מזכירות, שכירות, הנהלה, רכבים וכדומה, זה ה- %.5 שקל מעבר לזה לא עובר

כרווח לחכ"ל.

אבנר: אז למה זה, אז למה זה נמצא תחת גוף שנקרא החברה הכלכלית?

יגאל: כי זה יותר זול מקבלן חיצוני שאתה משלם לו 75 שקל לשעה.

יהונתן: אז אם זה יותר זול, החברה הכלכלית יכולה להרוויח %5 פחות על התקורה הזאת.

אהרון: זה לא רווח.

יגאל: לא.

יהונתן: אל תלמדו אותי חשבונאות, את זה אני יודע.

יגאל: אז כנראה שאתה לא יודע.

יהונתן: גם אם רוצים להרוויח מסעיפים אחרים ומזה להפסיד כביכול, זה כסף שייצא

מהתושב. יש סעיפים אחרים שצריך להרוויח ואפילו עוד אחוז, זאת אומרת כספים

יותר גבוהים, כי זה כספים שמגיעים מקבלנים.

יגאל: זה לא יורד מהתושב, ואנחנו לא מורידים אותו מהתושב.

יהונתן: אתה לוקח מהתושבים כסף.

יגאל: אתה לא לוקח מהתושבים כסף, כי אתה לא מדבר לעניין, זה מונחים שלא קיימים

אלא רק לפוליטיקה שלך, יהונתן.

7

לשכת ראש המועצה

יהונתן: אתה פוגע בתושבים.

יגאל: ממש לא, זה דמגוגיה זולה מה שאתה עושה עכשיו אבל אנחנו רגילים ממך

לדמגוגיה זולה, בסדר גמור, יהונתן, אתה ממשיך לדבר שטויות. הכול בסדר גמור.

יהונתן: אתה יכול, אתה יכול להמשיך.

יגאל: אתה מדבר לא לעניין, אתה לא יכול היום חוקית לעשות הסכם עם מישהו על קוסט

בלי התקורה שלו. אפילו את רשות המיסים זה לא יעבור.

אבנר: מה זה חוקי? זה לא שהגופים שונים.

יגאל: אתה לא יכול לבוא היום לחברה שיש לו דוח הוצאות ולהגיד לתת שרות למועצה

ולהפסיד עליו כסף, יש לנושא תקורות שיש לשלם.

אבנר: אבל אתה צריך לראות. לא, אתה צריך לראות מאיפה אתה מקבל את התקורה

הזאת ממקור אחר.

מאיר: בבקשה רואה חשבון של החברה תסביר.

אבנר: מה הסדר גודל הכספי לעומת התקורה שלך? כמה, כמה השקעה החברה הכלכלית

עושה בניהול במירכאות, במירכאות כי זה עובדים שעובדים במועצה, תחת המועצה,

בסדר? בניהול כל העסק הזה של המוקד ושל הסיירים?

יגאל: הוא אומר לך %.5

אבנר: לא.

יגאל: למה אתה אומר לא?

אבנר: זה החלטה של הודי וגיורא מלפני ,14 ,16 18 שנה.

יהונתן: אין בעיה. יגאל, תפיל דברים על 20 שנה.

יגאל: אני לא מפיל, אתה שאלת שאלה, אני אומר לך את התשובה, אתה רוצה לא להקשיב

לה? זכותך המלאה?

יהונתן: לא צריך להרוויח על חשבון התושבים.

יגאל: אף אחד לא מרוויח, %5 אין בזה רווח, זה מכסה לך את התקורה. כמה זה התקורה

הממוצעת של החברה?

אבנר: מיליון וכמה זה, שוב?

יגאל: 100 אלף שקל.

אבנר: ,1,428,000 כמה? החברה הכלכלית לא עושה שום מאמץ, חוץ מלהוציא ניירת

ולשלם לו את האחוזים שלו, היא לא עושה שום דבר בניהול המוקד ובניהול הסיירים

זה הכול מחלקת הביטחון עושה הכל.

8

לשכת ראש המועצה

יגאל: מה עלות המינימלית שמותר לקחת?

מאיר הר נוי: הדבר הכי פשוט, קודם כל %5 אתם רואים היום שכרטיסי אשראי, שירותי הנהלת

חשבונית מגוף לגוף, שנייה, שנייה. אז לוקחים, אין פחות. הדבר הכי פשוט זה

שמבקשים הצעות, אתם תראו, תבקשו הצעות מגוף אחר שינהל את זה.

אבנר: זה אותו גוף. אנחנו לא מחפשים משהו אחר.

ענבל הלל: העניין שהחברה לא צריכה להיות רווחית.

אבנר: סדר גודל של .1,428,000

יגאל: זה לא ,1,400,000 זה 100 אלף שקל ההפרש, אתה אפילו לא יודע מה אתה קורא.

אבנר: אני מדבר על הסכום הכולל .1,428,000

יגאל: אבל אתה מדבר רק על התקורה.

אבנר: בסדר, אני יודע.

יגאל: אז זה 100 אלף שקל, פרופורציות עכשיו.

אבנר: אני יודע מה זה 100 אלף שקל לניהול, 100 אלף שקל לשנה.

יגאל: זה מה שקבעו פה. אתם רוצים לדון על זה בחזרה, יעלה לדיון אבל זה לא פה. בסדר

גמור, יעלה לדיון בדירקטוריון לראות שהם מוכנים ויעלה במליאה אם אנחנו מוכנים.

מאיר הר נוי: לא כל כך קשור לדוחות הכספיים, כי לעומק הדבר צריך לראות אם אפשר לעשות

את זה יותר עם תקורה או לא תקורה. אבל אם אומרים שזה עולה ככה, מקבלים

ככה. יש פה 100 אלף שקל.

יגאל: פחות מ- 100 אלף שקל. 80 אלף שקל.

מאיר הר נוי: הספרים סופגים כל החלטה, אבל בחברה כלכלית בניגוד לעמותה והכול, אסור

לעבוד ללא רווחים. זאת אומרת זה לא גוף פילנתרופי אלא גוף כלכלי. אז צריך

לקחת בחשבון תמיד איפה אנחנו נמצאים.

יהונתן: אז אפשר לעבוד גם בעשירית אחוז רווח, עשירית אחוז.

יגאל: זה דיון אחר, אבל הפער הוא 80 אלף שקל אפילו וגם על זה אנחנו נדון, מה מותר

חוקית כדי לעשות. בגלל זה העברנו את זה לחכ"ל, גם אני מזכיר לך, כדי להוזיל את

זה לתושב ולא כדי להעלות את זה לתושב, יהונתן. הרי אתה מעולם לא עשית איזה

שהוא משהו כדי להוזיל. אנחנו לקחנו את החברה הכלכלית שתוביל את ההוזלה

הזאת. זה לא בזכותך.

יהונתן: אז אני יוכיח לך.

יגאל: אז אנחנו עכשיו מאשרים את הדבר הזה ואם יש לך רעיון איך אפשר לעשות את זה

טוב יותר, נשמח לשמוע. ראינו, לא צריך להצביע.

9

לשכת ראש המועצה

מאיר: תודה רבה.

יגאל: יוגב, אם אתה יכול רק להעלות את הדוח שלך בבקשה?

אבנר: בינתיים אני רוצה לדבר, כי חייקין גם שומע, על הבנייה של המשך הבנייה בפרויקט

של מקימים.

יגאל: איזה המשך בנייה?

אבנר: יש שם בניין שבונים אותו, בונים אותו בלי אישור כנגד החלטת בית משפט.

יגאל: העליתם את זה, אמרתי לך שיש לך פה את חייקין.

אבנר: אנחנו בוועדת תכנון ובנייה, חייקין גם שומע אותי, אנחנו בוועדת תכנון ובנייה דנים

על איזה שהוא מחסן עם היתר או לא היתר, באחוזים וכולי.

יגאל: אבל אתה יושב בוועדת מליאה, אנחנו לא בוועדת תכנון ובנייה.

אבנר: לא משנה, אני מדבר על זה, זה חשוב. זה חשוב למליאה. חשוב להסביר את הנושא

הזה שלא בונים לא חוקי, נכון?

יגאל: מה לא חוקי?

אבנר: לא, בית משפט.

יגאל: בית משפט קבע שזה לא חוקי?

אבנר: בית משפט קבע שלא ניתן לבנות.

יגאל: אז שבית משפט יעצור את העבודה, מה זה קשור עכשיו.

אבנר: פתאום בית משפט, אומר שיש יועץ משפטי שיודע עכשיו ואומר לכולם וגם זה

מוקלט, שיש בנייה כנגד החלטת בית משפט.

יגאל: תשאל את היועמ"ש, במקום לשאול הרבה שאלות, ברוך עד שהדוח הזה יעלה,

פרויקט בנייה של עמותה מסוימת שבונה בתוך מגרש שלה, ויש ריב בתוך העמותה

בין קבוצה לקבוצה.

אבנר: ושאלת בית משפט.

יגאל: אני מסביר, אם יש לך הערות – תוסיף, אני יודע את העובדות לא פחות טוב ממך.

אבנר: מעולה.

יגאל: יעלה בהמשך בגמר הדיון.

רו"ח אלירן: אני אעבור ישר לרווח והפסד כי אני מניח שזה מה שכולנו רוצים להבין מה קורה.

כמו שאתם רואים למעלה יש הכנסות מהמשרד ומהרשות המקומית. אתם איתי?

בהכנסות מהרשות המקומית, מין הסתם לא הכול הועבר בשנת הדוח, יש שם

הכנסות לקבל בגין 200 אלף שקלים שבעצם פה חשבונאית הם נכנסו אבל הם

10

לשכת ראש המועצה

התקבלו בפועל השנה, ב- .22

אבנר: הם כבר עברו? הם יתקבלו בעתיד או שיתקבלו בעבר?

רו"ח אלירן: הם כבר התקבלו בעבר.

יגאל: לא ב- .2021

רו"ח אלירן: בדיוק. זהו, סך הכול יש גם הכנסות אחרות שהן הכנסות של ביטולי הפרשות, זה

משהו שהוא נטו חשבונאי, לא תזרימי. המועצה בסך הכול היא מועצה, סיימה את

התקציב שלה באופן מאוזן, חשוב לי לציין את זה.

יגאל: כמה שנים היא כבר מסיימת מאוזן? כי אנחנו רוצים כבר להיפטר מהחשב המלווה

שנמצא שם כמה שנים טובות כבר.

שגיא: דיברנו שנה שעברה כבר להיפטר ממנו.

יוגב: שש שנים רצוף אנחנו דנים על זה.

יגאל: ולמה אי אפשר להשתחרר ממנו?

מאיר: כי מישהו רואה מזה כסף.

יוגב: הסיבה שלא משתחררים כי יש שם מישהו מאוד לא נחמד שאתה מכיר אותו יגאל,

ברוך השם הוא עזב.

יגאל: עזב, זהו?

יוגב: תודה רבה לכולם.

יצהר: מה עושים עם העודף?

יגאל: יוגב , עלתה שאלה, גמרת בעודף של 300 אלף.

יוגב: לא, זה לא נכון, זה מה שאמר אלירן.

אלירן: אני אחדד את זה יוגב או שאתה, אתה רוצה להגיב?

יוגב: כן, אתה.

אלירן: אנחנו מדברים כאן על רווח והפסד חשבונאי, זה לא תקציבי. זה גם לא תזרים. מה

שרואים פה זה כולל 200 אלף הכנסות לקבל שבפועל לא התקבלו בשנת ,2021 זה

משהו עתידי שהתקבל בפועל ב- .2022

אהרון: אז יש עדיין עודף של ,142 מה עושים איתו?

אלירן: זה לא משהו שהוא בפועל קרה, זה משהו חשבונאי של הפרשות שנוצרו בשנים

קודמות והן בוטלו. כי אין בהם צורך יותר. אין באמת החלטה, זה ביטול הפרשה בסך

הכול.

יגאל: אוקיי.

11

לשכת ראש המועצה

אלירן: זה בגין שנים קודמות וזה משהו שפשוט נזקף ל- 2021 וזה לא משהו שנוצר באמת

ב- .2021

יהונתן: עשיתם עיגול כזה?

אלירן: לא, זה לא כל שנה, עוד פעם, זה משהו חשבונאי, פה הגענו להחלטה, וההפרשות

כבר לא רלוונטיות וביטלנו את זה ממש במקרה.

שגיא: בהקשר למחיקת חובות?

אלירן: לא, זה לא מחיקת חובות, זה פשוט ביטול הפרשות.

שגיא: מקביל את זה לרשות מקומית.

אלירן: גם, לא, זה עוד פעם, זה אותה משמעות אבל זה לא זה, זו אותה משמעות ולצורך

העניין אם היית מבטל חובות זה היה עולה לך אותו דבר.

יהונתן: זו השאלה שלי, כל שנה זה מתגלגל בפועל.

אלירן: הפרשות זה משהו שאתה לא יכול לבצע כל פעם , ביטול הפרשות זה משהו חד

פעמי על שנים, אנחנו רואים, בפירוט זה יהיה כתוב הכנסות אחרון בגין שנים

קודמות. לא כל שנה יהיה לך בגין שנים קודמות, אתה מאבד את זה פעם אחת

ומשם אתה ממשיך להתקדם, זה לא משהו שאתה יכול ליצור כל שנה לאפס שנים

קודמות. פעם אחת אתה מאפס שנים קודמות. זה פעם אחת.

יהונתן: 136 אלף.

אלירן: נכון.

יהונתן: זו בעצם הכנסה של כמה שנים אחורה?

אלירן: אני לא מול זה כדי להגיד לך במפורט כמה שנים אחורה אבל זה כמה שנים אחורה.

יהונתן: 10?

אלירן: לא, אני מניח באזור ה- ,5 לא .7-10 מה שאני אומר עכשיו זה בהנחה, כי אני לא

מול החומר.

יהונתן: אז בהנחה שזה ככה, זה אומר 30 אלף שקל כל שנה? 342?

אלירן: לא, זה לא לינארי, זה הפרשות שנוצרו בשנים קודמות וזה יכול להיות, להתפלג

בצורות שונות, זה בהתאם להפרשה בגין מה היא נוצרה. זה לא משהו שהוא לינארי.

יכול להיות ששנה אחת ספגה את הכול ואז (לא נשמע) על זה ויכול להיות שזה

התפלג בצורה אחרת, 100 ו- 30 או ,100 ,10 20 לצורך העניין. זה לא משהו שהוא

לינארי. יש שנה מסוימת שספגה את זה ושנה עכשיו שסופגת בכיוון ההפוך.

ענבל הלל: בסדר, אבל כרגע זה מצב נתון אז מה? זה לא אמור להיות גוף רווחי, אתה אמור

להשתמש בכסף הזה לטובת התושבים ולהוציא אותו.

שגיא: 200 אלף שקל .

12

לשכת ראש המועצה

יהונתן: שגיא, שגיא, תן לו שנייה להסביר. אני באמת לא הבנתי את הזה.

אלירן: אני לא יודע מי מדבר איתי.

יהונתן: יהונתן, אתה יכול להסביר שנייה עוד פעם את המספרים הסופיים ולמה אתה לא

מחשב את זה כרווח השנה, ושנה הבאה?

אלירן: כן.

ענבל הלל: אני גם לא יודעת כמה המועצה נתנה לכם אחרי שנה שיכול להיות שהיה לכם.

אהרון: אבל זה גם עודף כספי.

ענבל הלל: לא, אחרי שנה שספגה כביכול הפסדים, אתה מבין? זה לא משהו שמוצג. אתה אומר

שיכול להיות שלפני שבע שנים היית בהפסדים וגירעונות, על שנה שספגה את זה

ולנו אין את הנתון כנגד.

אלירן: לא הבנתי מה אמרתם.

יגאל: אתה יכול לחזור עוד פעם על המספרים כדי שיבינו אותם?

אלירן: כן, 200 אלף מתוך הסכום הזה זה הכנסות, יוגב – אתה יכול לפרט על זה כי זה משהו

שדיברנו וביקשת?

יוגב: אני אסביר. בשנת 2021 משרד הדתות שינה את חלוקת התקציבים בין הרשות ל-

משרד הדתות, היה תב"ר אחד של ה- 200 אלף שקל שלא נכנס עד סוף השנה בסוף

השנה, הוחלט שהרשות תעביר את חלקה ולכן זה לא יכול היה להיכנס בשנת ,2021 זה

יכל להישאר בצד לטובת שנת .2022

יהונתן: רגע, שנייה אחת. בעצם ה- 200 אלף שקל האלה זה כסף שהרשות מביאה?

יוגב: ל- 2021 ומשרד הדתות הגדיל את אחוזי ההשתתפות מ- %40 ל- %.50 הרשות

הגישה בקשה לערעור על הדבר. בשנת 2022 הערעור התקבל, מטעם משרד לשירותי

דת וחזר להיות %40 השתתפות ולא %.50 ולכן הפער הזה של השנה הועבר רק השנה

לאור הסיכומים .

יהונתן: כלומר?

יוגב: ולכן הכסף הזה עבר.

יגאל: אז הוא יופיע במאזן של 2022?

יוגב: כלומר בשנת 2022 הכסף הזה אמור להיות בשימוש.

אהרון: ולמה משרד הדתות הקטין את ההשתתפות?

יגאל: כי אנחנו הגשנו ערר.

אהרון: אבל הוא הקטין.

13

לשכת ראש המועצה

יהונתן: איך הוא מופיע ב- 2021?

יגאל: לא, ב- 2022 זה הקטין.

מאיר: הוא בהתחלה השתתף %.50

אהרון: וזה לפי 60-40 החישוב הזה?

יגאל: אנחנו הגשנו ערר יחד עם עוד כמה רשויות, לא היינו מוכנים לשלם את הפערים האלה

יותר.

אהרון: כי זה ממש התהפך, תסתכל שם בין השנים, זה כאילו התהפך, השתתפויות של

המשרד ושל הרשות.

יגאל: שינו את הכללים.

יהונתן: יגאל, ה- 200 אלף שקל האלה שיוגב מדבר עליהם, איך הם הוצגו בדוח של המועצה ב-

,2021 הם רשומים שם?

מאיר: בוודאי.

יגאל: דרך המועצה הדתית, אתה לא רושם את זה בדרך אחרת.

מאיר: זה נרשם כהוצאה לתת, שאנחנו חייבים להם. ב- .31.12 בדוח זה מופיע ששילמנו.

יהונתן: דוח של איזה שנה?

יגאל: .2021

יהונתן: אז סלחו לי, בסדר, אני לא מבין למה לא מציגים את זה, זה נמצא, אז 2021 יש לכם את

הכסף הזה, הכסף ישב במועצה, בקיצור, זה מה שעכשיו קורה?

יגאל: לא במועצה, במועצה הדתית.

ענבל הלל: לא, שילמו להם כבר.

מאיר: העברנו להם את הכסף.

יגאל: 2021 עברו 200 אלף שקל של החוב של השינוי, עלויות.

ענבל: .2022

יגאל: אנחנו העברנו ב- .2021

מאיר: העברת ב- .2022

יגאל: זה נרשם אצלנו בספרים של .2021

מאיר: בוודאי.

יהונתן: בקיצור יגאל, רשמנו ב- 2021 ולא העברנו להם עד .2022

14

לשכת ראש המועצה

יגאל: נכון. ספרים אתה סוגר עד ה- 31.3.2022 ואז אתה עדיין יכול לרשום את זה בספרים

עד ,2021 גם בהכנסות וגם בהוצאות. חובות ארנונה שאתה לא גובה, כל מה שגבית עד

ה- 31.3 אתה רושם את זה עד .2021

יהונתן: אוקיי, אתה בעצם רושם משהו ב- 2021 ואתה מחזיק כסף אצלך.

יגאל: מותר לך, זה מאזן, זה לא דוח רווח והפסד.

מאיר: גם את שכר דצמבר אני משלם אותו רק בינואר ,2022 אבל אני רושם אותו ב- .2021

יהונתן: טכנית מה שהוא אומר שגם יגאל אמר עכשיו שאפשר לרשום את זה על מרץ והוא עוד

יכול להחזיק את זה כמעט חצי שנה.

יגאל: שלושה חודשים אתה יכול להחזיק על פי חוק ולבצע רישומים לשנה הקודמת, כן. גם

בהכנסות וגם בהוצאות. הסעות חינוך, נקבל אותם, אני מדבר על כסף גדול, אתה מקבל

אותם בפברואר, את התשלום של דצמבר. לא תרשום אותו - אתה גומר בגירעון של 2

מיליון. אתה רושם אותו, מה זאת אומרת? הוא שייך לאותה שנת תקציב.

יהונתן: מתי עבר הכסף, ה- 200 אלף שקל האלה?

יגאל: לא זוכר, זה רשום אצלנו בספרים על .21 עוד משהו שאתם רוצים שנתמקד בו, אלירן,

יוגב?

יהונתן: אני אשמח לתשובה מתי עבר הכסף הזה, כי מבחינת זה כמו שהמועצה משלמת שוטף

120 או .180

יגאל: זה לא משנה לי, אצלנו נרשם ב- ,2021 זאת אומרת זה עד מרץ עבר.

יהונתן: משנה.

מאיר: גם אצל יוגב זה נרשם ל- .2021

יגאל: מה זה משנה?

יהונתן: אם עכשיו אתה מקבל מספק כסף או מקבל שוטף שלושים או שוטף שישים ואתה מחזיק

שוטף מאה שמונים אתה מנפח את הקופה שלך וזה נראה כאילו יש לך כסף למרות

שאין לך כסף.

יגאל: לא, זה בתזרים מזומנים. זה לא במאזן, אתה מתבלבל.

יהונתן: ויכול להיות שמועצה דתית, לפני כמה חודשים, למרות שאתה חייב לה כסף – אתה

רושם את זה 2021 ומחזיק לה עוד חצי שנה את הכסף.

יגאל: אתה מתבלבל בין מאזן לתזרים מזומנים, ניסיתי להגיד לך את זה מקודם אבל לצערי

אתה לא מבין.

יהונתן: הוא הסביר שזה תזרים, אני לא מתבלבל.

יגאל: זה לא תזרים, אנחנו מדברים פה על מאזן, לא תזרים מזומנים.

15

לשכת ראש המועצה

אבנר: אלירן, אתה יכול לחדד?

יהונתן: אלירן הסביר שהוא רושם את זה בדוחות כמאזן אבל בעיקרון בגלל שגם בתזרים, הוא

רושם את זה פה וגם תזרימית עד .2022

יגאל: אבל אנחנו פה מדברים על מאזן, לא על תזרים מזומנים. במאזן מה שרשום אצלנו צריך

להופיע גם אצלו.

יהונתן: את ה- 200 אלף שקל האלה, אתה מדבר על זה שקיבלת אותם עכשיו? לאחרונה? ב-

2022?

רו"ח אלירן: עוד פעם, אני לא יודע מתי הם קיבלו את זה כי עוד לא ביקרתי את דוחות .2022 לקחתי

את החומר של ,31.12 הכסף לא נכנס וקיים חוב של הרשות המקומית, כמובן בידיעה

שלהם ותיאום איתם, קיים להם חוב של 200 אלף והם אמורים להעביר אותו.

יהונתן: כלומר, תזרימית זה לא היה בחשבון אבל דוחות לדוח הזה של הביצוע הכספי זה כן

נמצא עכשיו.

יגאל: ברור.

אלירן: כן.

יהונתן: אוקיי.

יגאל: זה ההבדל בין מאזן לתזרים, פעם שלישית שאני אומר. עוד שאלות לגבי הדוח עצמו?

אהרון: מה עושים עם העודפים.

ענבל הלל: באמת יוגב, יש לך איזה שהיא תוכנית שנתית?

יוגב: קודם כל השנה משפצים את מקווה נווה מנחם והיתרה צריכה ללכת בעזרת השם של

המקווה שיהיה מפואר.

מאיר: יוגב, לפני זה אתה צריך לשלם ולגמור את כל הרישוי של המקוואות.

יגאל: המקוואות, לא לשכוח שהם עדיין בלי היתרים בחלקם.

יוגב: זה לאט לאט עם זה.

יגאל: נושא הבא , אנחנו פותחים תב"ר ,850 אלירן תודה ענקית, יוגב תודה ותמשיכו לעשות.

יגאל: תב"ר ,850 הגשנו קול קורא לשיפוץ מבנים לקליטת עולים חדשים. קיבלנו 490 אלף

שקל מימון מלא של משרד השיכון.

אבנר: זה לא הופיע

יגאל: מופיע. מי בעד?

ענבל הלל: מי זה העולים האלה, האוקראינים ספציפית?

יגאל: עולים חדשים.

16

לשכת ראש המועצה

מאיר: אנחנו מחויבים אחרי שנשפץ את החמישה מבנים האלה, להשכיר אותם לעולים במשך

שנתיים, מיועדים לעולים חדשים.

ענבל הלל: ויש הגדרות ספציפיות? בתנאי סף, מישהו עושה בקרה, איזה עולים חדשים?

יגאל: אני מתאר לעצמי שזה הולך למאגר של משרד השיכון. משרד השיכון ומשרד העלייה.

ענבל הלל: משרד השיכון זה שמתאם ומנסכרן ומכניס את התושבים האלה לפה?

אהרון: כמה קרוואנים זה?

מאיר: חמישה.

אהרון: איפה הם הולכים להיות?

יגאל: אני מתאר לעצמי בנווה מנחם. אני מעריך שבוע, מה שנוכל לשים – נקדם.

ענבל הלל: לכם אין שום בקרה על מי נכנס ומה אופי המשפחה ?

יגאל: אני מתאר לעצמי שמשרד הקליטה יהיה מתווך עיקרי.

ענבל הלל: אין מתאם, מה זה מתאם?

יגאל: כרגע קיבלנו כסף לשפץ. קיבלנו עכשיו חמישה, עובר למשרד הקליטה והם יעבירו שמות

עולים לאכלוס.

יהונתן: תוכלו בבקשה לפני שהקרוואנים ימוקמו, להעלות לישיבת מליאה אם יש הסכמה של

איפה הם נמצאים. שלא תשימו אותם בלי שיש הסכמה.

אבנר: שהם יהיו בהסכמה.

יהונתן: להעלות להצבעה היכן הקרוואנים האלה יהיו.

יגאל: הקרוואנים יכולים להיות או במעלה שומרון או בנווה מנחם, אין לנו עוד מקומות לשים

קרוואנים.

יהונתן: נא להעלות אותם להצבעה פה.

יגאל: אני אומר לך את זה עכשיו. ברגע שיהיה לנו מקום, זה המקומות שנוכל לשים.

יהונתן: רק לפני שאתה ממקם אני מבקש להעלות את זה להצבעה.

יגאל: אני אומר לך עכשיו אנחנו כבר מתקדמים עם הדבר הזה, אנחנו לא נעשה לזה 19

דיונים, יש או בנווה מנחם איפה שהקרוונים נמצאים או במעלה שומרון, אלה המקומות

היחידים.

יהונתן: אפשר בבקשה לפני שזה קורה, להחליט פה אם זה כאן או כאן?

יגאל: לא, אני לא אוכל לעשות את שניהם, מה זאת אומרת? מה זה משנה לך? אני לא מצליח

להבין את השיח הזה אפילו. אם יש לך אפשרות לעשות פה 2 ופה ,3 אנחנו לא נכנסים

עכשיו, החברה הכלכלית תסרוק ואיפה שאפשר לעשות – תעשה. אם יש לך רעיון יותר

17

לשכת ראש המועצה

טוב, תגיד לה. אבל לא כל דבר צריך לדון בו, יש חברה כלכלית שתחליט בעיקר איפה

שיש תשתיות, זה הכסף הגדול בדרך כל.

ענבל הלל: זה יכול להיות הרבה דברים. למשל, יש יישובים אחרים פה במועצה אזורית שומרון

שלוקחים שכונת קרוואנים לעולים חדשים ומייחדים את זה לאוכלוסיה מסוימת, ביקיר,

בפדואל, מביאים עולים חדשים.

אהרון: זה חמישה קרוואנים.

ענבל הלל: בסדר, אז אני יכולה להגיד ל שבתור שליחה ארבע שנים, עולה חדש לבוא לתקוע אותו,

שלוש משפחות פה, שתי משפחות שם, אתה לא בהכרח עושה איתם חסד, בסדר?

יגאל: לא בטוח אבל כשאת שמה את כולם במקום אחד זה יותר טוב.

אהרון: אין אף אופציה אחרת איפה לשים.

ענבל הלל: יכול להיות שכן להקצות מקום מסודר, יפה, של חמש משפחות ביחד – זה כן עדיף.

יגאל: אבל זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

ענבל הלל: לבוא להגיד: אני עוזר לעולה חדש אבל בתנאים, לא חושבים על הדרך.

יגאל: להזכיר לך שכשעשו את הרעיון שלך, קיבלו את שכונות הקרוואנים של עולי אתיופיה.

וכשעשו את זה למרוקאים ואני לא יודע אם היו מגזרים אחרים, שאתה מקבץ את כולם

באותה עלייה.

ענבל הלל: אז לבוא לפצל שתיים ושלוש, לחשוב על איזה הרכב מותאם. תלוי מי האנשים האלה

ומה ההרכב שלהם.

יגאל: אנחנו עוד לא יודעים, ענבל.

ענבל הלל: והאם יש לנו... בסדר, ולכן אני אומרת שאם בתור מועצה יש לנו איזה שהם תנאי סף

שאנחנו באים ואומרים למשרד הקליטה: לאוכלוסייה הזאת בנווה מנחם מתאים כך וכך.

יגאל: אנחנו לא מתנים תנאי סף לקליטת עולים.

ענבל הלל: לאוכלוסייה הזאת במעלה שומרון מתאים כך וכך. זה מצריך חשיבה.

מאיר: לא, אנחנו לא נותנים תנאי סף.

יגאל: אין לנו ועדת קבלה.

מאיר: אין כזה דבר. אין תנאי סף לקבלה.

יגאל: לא נעשה את זה לעולים חדשים, לא היית רוצה שיעשו את זה גם לך.

מאיר: אין תנאי סף לקבלת תושבים כאן וגם לא לעולים. לא לתושבים ולא לעולים.

יגאל: לא היית רוצה שיעשו לך את זה.

ענבל הלל: טוב.

18

לשכת ראש המועצה

יגאל: רק שנייה. נדבר גם על זה. יש לנו עוד נושא אחד.

אבנר: אבל אמרנו שמיד אחרי זה.

יגאל: בואו נצביע ונעשה גם את זה.

יגאל: נדבר גם על זה. מי בעד לאשר את תב"ר 850 ?

מאיר: אני רוצה לשמוע את שגיא ויהונתן

שגיא: בעד.

ענבל אורן: ענבל בעד.

יגאל: מאה אחוז.

מאיר: יצהר, אתה בעד?

יצהר: כן.

יגאל: מאה אחוז, תודה.

הצבעה:

בעד: 9

נגד: 0

נמנעים: 0

החלטה התקבלה פה אחד

יגאל: אישור קרקע לישיבת ההסדר. הלכנו איתם בכל ההסכמות שהיו, כרגע מדובר על

הקצעת הקרקע למבנה של המאליבו ולמגרש איפה שיושבת ישיבת ההסדר. אני מזכיר

ששום דבר חוץ ממבנה הפיסגה לא רשום בזכויות וזה החלק שאנחנו נקדם אותו.

אהרון: זה המבנים הקיימים?

יגאל: כרגע אנחנו אמרנו להם, והגיע הזמן לעשות הקצאה. אז זו ההקצאה שאנחנו עושים. מי

בעד?

יצהר: עושים הסכם איתם?

יגאל: הקרקע, זה שמוציאים את הקרקע, לאחר האישור נוציא הסכם.

יצהר: אמרו לישיבה שזה פייס טו פייס יוכלו לאשר להם את הבתים והם ישתתפו בדמי פיתוח

אם צריך.

יגאל: זה לא רק זה, זה לא רק המגרשים האלה.

יצהר: זה לא התאומים, זה המאליבו.

19

לשכת ראש המועצה

יגאל: כן, זה לא התאומים וזה לא המגרשים ליד, זה המאליבו בלבד. זה ישיבת ההסדר

הישנה.

אבנר: מה זה אומר?

יגאל: שסוף סוף אחרי ארבעים שנה, דאגנו להסדיר להם את הקרקע מה שלא היה עד היום.

אבנר: מה זה אומר?

יגאל: שהם יכולים להגיש סוף סוף בקשה להיתר על ישיבת ההסדר ועל התוספות שהם עשו

שעדיין אין עליהם היתר. ולקדם בנייה באזור המאליבו אם הם רוצים להחליף אותו. כי

אני מזכיר לכם שעשינו שינוי תב"ע שמאפשר בניית שלוש קומות.

אבנר: מדורגים, כן.

יגאל: עשינו כל מה שרק אפשר כדי שהישיבה הזאת באמת תוכל לזנק למעלה וזה הבשורה

כרגע. מי בעד לאשר את זה? יש הסכמה.

ענבל אורן: בעד.

יהונתן: בעד.

ברוך: הצבעה לפרוטוקול, זה הולך למשרד הפנים.

מאיר: ולכן אני רוצה לשמוע אותם, מי בעד אישור הקצאת מגרשים 501 , ו 101-126 לישיבת

ההסדר ע"פ המלצת וועדת הקצאות ובכפוף לחתימת הסכם.

שגיא: מה זה ,501 איפה הוא יוצא?

יגאל: 501 זה המבנה עצמו שבו ישיבת ההסדר.

אבנר: בית המדרש והכיתות וחדר האוכל.

יגאל: המבנה, המבנה עצמו.

מאיר: שגיא, אתה בעד?

שגיא: כן.

מאיר: יהונתן?

יהונתן: בעד.

מאיר: וענבל?

יגאל: היא אמרה מקודם שהיא בעד.

ענבל אורן: אמרתי בעד.

הצבעה:

20

לשכת ראש המועצה

בעד: 9

נגד: 0

נמנעים: 0

החלטה התקבלה פה אחד

יגאל: בסדר גמור. כביש עוקף נווה עליזה, אנחנו רוצים לבצע אותו, אנחנו בינתיים גם

מתכננים לידו גם מגרש חניה, העלינו את זה גם בעבר. יש הסכמה של מליאה לקדם את

זה לביצוע, מנסים לגייס את הכסף הנדרש.

אהרון: מגרש חניה.

יגאל: לקניון, אנחנו מנסים גם לעזור לאנשים, גם מגרש חניה נוסף.

ענבל הלל: שזה יהווה פתרון לחניות.

יגאל: הרעיון הוא לקדם הלוואה של 2 מיליון שקל לביצוע. שהחכ"ל יוכל להתקדם עם הכביש.

הכביש הזה הפתרון שלו, הצגנו את זה כבר כמה פעמים, לחבר את מעלה שומרון עד

לקניון, לאפשר נסיעה ולהוריד את העומס מהגפן, אני מזכיר לכם שכבר לפני כמה שנים

טובות התחילו לתכנן שם את החניות הפנימיות ברחוב הגפן. כי ההתניה שאנחנו לא

עושים את זה, שאנחנו לא עושים את הכביש הצפוני, המטרה לאשר כרגע את היתרה

של הכסף לחכ"ל, כדי לקדם. הנהלת החכ"ל אישרה את זה ואנחנו צריכים לאשר את זה

גם אצלנו. מי בעד?

מאיר: יהונתן?

יהונתן: בעד.

הצבעה:

בעד: 9

נגד: 0

נמנעים: 0

החלטה התקבלה פה אחד

יגאל: אבנר רצה להעלות משהו. התחלנו להגיד מקודם, ברוך?

ברוך: כן, אני שומע.

יגאל: יש מגרש בשכונה מסוימת. שזכתה בה עמותה מסוימת. והגישו היתרים וקיבלו היתרים

אפילו, בתוך העמותה הזאת יש פילוג עכשיו לשתי קבוצות, קבוצה א וקבוצה ב. אלה

רוצים לבנות, אלה רוצים לבנות ויש ביניהם דיון משפטי, האם אנחנו יש לנו סמכות

להתערב.

אבנר: רגע, תגיד מה היה בדיון המשפטי.

21

לשכת ראש המועצה

יגאל: אתה ראית פסק דין?

אבנר: כן.

יגאל: אני לא ראיתי.

ענבל הלל: כן, יש פסק דין.

אבנר: חתום על ידי בית משפט.

יגאל: אני אומר לך שאני לא ראיתי.

שגיא: חייקין, צו מניעה.

אבנר: צו מניעה להמשך בניה של קבוצה מסוימת כי יש הנהלת עמותה, והנהלת עמותה

אמורה להחליט מה עושים. הנהלת עמותה החליטה שלא בונים, באה קבוצה ובונה את

זה באופן פרטי, לקחה בניין אחד שם של כמה דירות ובונה אותו, ויש צו הפסקת עבודה

כנגד הקבלן שהתחיל לבנות שם. (לא נשמע) התחכם הלוא והביאו קבלן אחר שבונה

שם במקום הקבלן שיהיה בהפסקת עבודה, כי זה אחמד וזה מוחמד. אתה מבין?

יגאל: האם אנחנו כמליאה או כמועצה יכולים לעשות משהוא בנושא?

אבנר: למועצה.

יגאל: האם המועצה יכולה להתערב?

אבנר: מותר לתת אישור לדבר כזה בשטחה שזה בידיעה שכרגע יש צו שופט כנגד הבניה שם.

יגאל: לא, לא, אתה אומר משהו שהוא לא קיים.

אבנר: יש צו שופט נגד בניה.

יגאל: אתה אומר משהו שלא נעשה, לא נתנו אישור. האם יש לנו סמכות להתערב בתוך

המגרש?

ברוך: אם מדובר פה בסכסוך אזרחי בתוך העמותה ואני מבין שזה מה שמדובר, והצו מניעה

יש לו מטען, כלומר הוא כלפי צד מסוים להליך המשפטי, צו המניעה הזה לא רלוונטי לנו.

יגאל: גם לא קיבלנו העתק ואנחנו לא מכותבים אליו

ברוך: צו המניעה הזה לא רלוונטי לנו. אם בית המשפט היה מורה לנו להקפיא היתר בנייה,

היינו מקיימים כמובן את הוראת בית המשפט. אבל זה דבר שיום ביומו ששניים רבים

בענייני תכנון ובנייה ומוציאים צווים נגד צד אחר וכדומה. זה לא מחייב את הרשות

המקומית, ויותר מזה – הרשות גם לא יכולה להתערב בזה. אם הצו מופנה לרשות או

לוועדה, בסדר. הלוא משמעות של להתערב זה להקפיא היתר בנייה וזה אפילו את זה

אין לך צו. מה שיש לך צו זה הפסקת עבודות. אנחנו כוועדה לא אוכפים צווים בבתי

משפט לפי חוק אזרחי.

אבנר: לא כוועדה ברוך, יש פיקוח, יש פיקוח של בנייה שיש מחלקת הנדסה פה שעברה לפקח

שהבנייה תתנהל כמו שצריך.

22

לשכת ראש המועצה

ברוך: סליחה, ממש לא. ממש לא. פיקוח על הבנייה, יש פה תפקיד סטטוטורי מסוים, הוא

ממש לא אוכף צווים של בתי משפט וסכסוך אזרחי, ממש לא נכון.

יגאל: אבנר, אני מזכיר לך שאנחנו גם לא צד בעניין. יכלו להגיד סתם להוציא התנגדות נגד

הקבוצה שבונה ולכתוב את המועצה כמשיבה. אנחנו לא צד בעניין. אנחנו לא יודעים על

הפסיקות ולא יודעים מה שהולך שם. זה שהם החליפו קבלן אני לא יודע איך אתה יודע

אבל נגיד שאתה מעורב בזה. אנחנו מודעים לזה. אני אגיד לך יותר מזה? אתמול בלילה

הם פנו אלי לעשות עוד פעם הליך גישור, קבענו אפילו מועד. להגיד לך עד כמה אני

מאמין שהם לא יעשו פעולות אחד נגד השני? אני לא יודע להגיד לך. אני מקווה שיהיו

מספיק בוגרים כי הדעה שלי ואני אומר עוד פעם 200 פעם, יום אחד הם יגורו אחד ליד

השני ואת המלחמות האלה יכולים לעשות גם אחר כך. לא חייבים לעשות אותן עכשיו.

אבנר: יש לי עוד שאלה ברוך, תישאר איתנו רגע בעניין הזה. יש לנו, האם כשגומרים לבנות

האם מותר למועצה כי זה חבר'ה שפרשו מהעמותה, העמותה עצמו מגישה בסופו של

דבר בקשות לטפסי ,4 חיבור חשמל וכל מה שכרוך באישורים האלה. האם יש למועצה

אישור, יכולת להביא דבר כזה כנגד עמותה שבונה.

יגאל: קודם כל, כבר ניתנה כזאת תשובה על ידי חייקין גם לקבוצה השנייה.

אבנר: לא שמעתי אותה.

יגאל: אני יודע. חייקין אתה רוצה לחזור על התשובה?

ברוך: אני לא הבנתי את השאלה.

יגאל: מה שהיה את השיח עם היועצת המשפטית שמלווה את אחת הקבוצות.

ברוך: כבר דשנו בזה, השורה התחתונה היא שהיא ביקשה למעשה לפצל מתן טופס ,4 לתת

בבניין מסוים אם נגיד יש 4 דיירים, לתת לשלושה טופס 4 על אף שבנייתו של הרביעי

לא הסתיימה. הבעיה שטופס 4 ניתן להיתר בנייה. ברגע שחלק מסוים בבניין לא

הסתיים וההיתר הוא היתר ליחידה שלמה אחת, יש בעיה לתת טופס 4 לסיום הבנייה.

היא דיברה איתי והוציאה איזה שהוא מכתב, דיברתי איתה על המכתב, הסברתי לה

והיא הסכימה איתי שהמכתב לא שלם ועל פיו חוות הדעת בעייתית. היא הבינה ואמרה

שתעשה, מדובר על עורכת דין בכר, היא אמרה שהיא תנסה למצוא את מה שביקשתי,

אמרתי לה שלפי דעתי אין אבל אם היא רוצה – זה הכיוון. והיא לא חזרה. כי אני מניח

שהיא לא מצאה.

יגאל: זה אומר שלא יכולים לפצל טפסי .4

ענבל הלל: ונניח הם ישלמו מכספם על השיפוץ של הדירה הרביעית כביכול ללא הסכמה של

הבעלים, זה אפשרי?

ברוך: תקשיבי, אותי לא מעניין מי שיפץ. אותי מעניין שהבית הסתיים.

יגאל: לבקש טופס .4

ברוך: רגע, רגע, אני עונה על זה, הכול בסדר. אותי לא מעניין מי שיפץ, אותי לא מעניין מי

מימן.

23

לשכת ראש המועצה

ענבל הלל: כי הם יכולים לעשות גם את זה.

ברוך: אני רוצה לראות בניין שאני יכול לתת טופס 4 לחיבור חשמל.

ענבל הלל: אבל אם בעלים של אחת הדירות כביכול עשו את זה בלי רשות, זה לא מסנדל את זה?

יגאל: לא, זה כמו שאחד לא יכול לבקש על הדירה שלו היתר. טופס .4

ענבל הלל: אתה צריך את ארבעת הבעלים כביכול?

יגאל: צריך מבנה.

ענבל הלל: יש מבנה ויש בעלים.

אבנר: רגע, תני לו שניה.

יגאל: ההיתר טופס בינתיים.

ענבל הלל: רגע, רק חייקין בבקשה.

יגאל: טופס 4 ניתן למבנה שלם קומפלט. ברוך?

ברוך: כן, אמרתי, בסדר גמור.

ענבל הלל: ברוך, זה תלוי בעלים או תלוי מבנה?

ברוך: מה?

ענבל: אם נניח אחד מתוך ארבעת הבעלים לא נתנה הסכמה או לא הוא זה ששיפץ והוא לא

מאשר את אישור הדירה הזו, האם זה תלוי מבנה נטו פיזי או שתלוי בעלים?

ברוך: זה מובן שאם אחד הבעלים לא מאשר שהוא סיים את הבניה, היא לא יכולה לתת את

זה. כי בעלים או מהנדס מטעם הבעלים, הרי זה מה טופס 4? מגישים בקשה לטופס 4

עם תצלום מהנדס וכדומה. אז ברגע שהתנאים לא יתמלאו ואם אחד הבעלים לא יחתום

אז התנאים לא ימתלאו – אז זה אבוד.

יגאל: אני מקווה שיגמרו קצת קודם ואז הם יוכלו באמת לאלכס את הבתים האלה.

אבנר: שיהיה גישור, ייגמר.

יגאל: דבר אחר לגמרי. יהונתן?

יצהר: הם יכולים לממן את הדירה של הרביעי?

ענבל הלל: כן. מהכסף שלהם.

יגאל: יהונתן?

ענבל הלל: לכל האחרים אין כסף.

יגאל: יהונתן, שומע?

24

לשכת ראש המועצה

מאיר: לא, הוא ירד לדעתי.

יגאל: אני אגיד את זה עכשיו, אני אומר את זה לפרוטוקול ואני אפרט כשיהונתן יהיה

בהקשבה. כשכותבים דברים שנוגדים למה שאנחנו מדברים זה כבר התחיל להפיץ

משהו שהוא כבר מריח אחרת.

אבנר: מה זה אומר?

יגאל: כשאני מפרסם לכם משהו, אומר אירוע נדחה או צה"ל אמר ככה וכותבים שהאירוע

מבוטל או דברים כאלה, זה כבר מתחיל לחרוג מאמות מידה של אמת. יהונתן לא פה

ורציתי להעלות את זה בפניו כי מישהו היום הראה לי את הפוסט שהוא הוציא. יכול

להיות שאני מעדכן אתכם ואומר לכם על אירוע מסוים שנדחה בשבועיים ורצים

לתקשורת ואומרים: האירוע בוטל. כשאני אומר לכם שהחטיבה מאפשרת להיכנס לאזור

אפרים לכל היישובים כולל לאריאל ואתם כותבים לי שיש סגר. אני כותב לכם שהחטיבה

ביקשה בגלל שהיא עושה את המרדף באזור נחשונים וכותבים שזה בגלל גחמה של

ראש הרשות, זה להגיד לא את האמת. כשאנחנו מדברים, אני מעדכן אתכם, אני לא

שומר את המידע אצלי. לא להוציא דברים שהם לא אמת. אני רציתי שיהונתן יהיה כי אני

יודע שהוא כתב את זה.

ענבל הלל: אז תחכה. בוא נגיד ליהונתן שיעלה.

יגאל: אני אשלח לך את הפוסט.

ענבל הלל: כשאתה מדבר על בן אדם, שזה יהיה בפניו ולא כשהוא לא שומע.

יגאל: אמרתי שאני מעדיף לומר בפניו. לא אמרתי מאחורי הגב.

ענבל הלל: חכה, תמתין.

אבנר: אני לא יודע במה מדובר.

יגאל: לא ראית את הפוסט?

אבנר: אני לא בפייסבוק, תאמין לי, ממליץ לך יגאל, יהיה לך הרבה יותר טוב.

יגאל: זה יעלה בדיון הבא כשיהונתן נמצא.

יגאל: תודה לכולם.

***

__________________ __________________

25

לשכת ראש המועצה

יגאל להב מאיר ארונוביץ

ראש המועצה מנכ"ל

26